התנאים הנדרשים לרכישת שפות והוראתן - היזמה למחקר יישומי בחינוך

education.academy.ac.il

התנאים הנדרשים לרכישת שפות והוראתן - היזמה למחקר יישומי בחינוך

סקירה זו בודקת את הסוגיות המרכזיות בתחום רכישת שפות זרות,‏ ומביאה דוגמאותמהֶ‏ קְ‏ שֵׁ‏ רים מגוונים ככל שניתן.‏ אך מטבע הדברים,‏ קיימות דוגמאות רבות,‏ הבאות מרכישתוהוראת השפה האנגלית בצפון אמריקה ובעולם.‏ ברוב המקרים,‏ ניתן להשליך ממסקנותיהםונתפרסמוכשפה שנייה,‏ של מחקרים רבים,‏ אשר בחנו נושאים ברכישת/הוראת אנגלית בספרות,אל חקר רכישת/הוראת ערבית כשפה שנייה בישראל.‏אחרי עשורים של מחקרים נרחבים ומעמיקים,‏ איכותניים וכמותיים,‏ קצרי-‏ וארוכי-טווח,‏בחיפוש אחרי השיטה האידיאלית להוראת שפות זרות,‏ נותרנו עם אוספים מכובדים שלמחקרים וספרי לימוד המצדדים ומיישמים שיטות הוראה רבות,‏ והן שונות,‏ יותר או פחות,‏ זומזו.‏ בתחום ההוראה,‏ אין אפשרות להצביע על שיטה אחת המצליחה יותר מהאחרות לקרבאותנו למטרותינו,‏ שהן להביא את הלומד לתפקוד מלא בשפת היעד.‏ בסקירה זו נביא אתהשיטות המקובלות ביותר.‏ אנשי מקצוע ‏)מורים,‏ מנהלים,‏ בתי ספר,‏ מפקחים(‏ ומדינות שונות,‏מאמצים שיטה מסוימת,‏ או סביר יותר,‏ שהם מאמצים אוסף ושילוב של שיטות.‏ אנשיהמקצוע נוהגים כך,כדי להתאים את ההוראה לצרכיהם ונטיותיהם של התלמידים,‏לנטיותיהם האישיות של המורים,‏ לדרישות המערכת ולמציאות בה טמון הֶ‏ קְ‏ שֵׁ‏ ר ההוראה.‏במילים אחרות,‏ לא נציג כאן תשובה חד משמעית אחת לשאלה ‏"כיצד יש ללמד שפות זרות?",‏או ‏"כיצד יש ללמד שפה זרה נוספת?",‏ אך בבדיקה של שיטות רבות,‏ בהחלט מצטיירת נטייהכללית שיש לשאוף אליה.‏בהמשך לתיאור השיטות השונות לרכישת שפות נוספות והוראתן,‏ בוחנת הסקירה אתהמקרים הנוגעים להוראת השפה הערבית,‏ והוראות שפות בהן קיימת דיגלוסיה.‏ כנאמר לעיל,‏הרוב המכריע של מחקרי בלשנות שימושית,‏ מתמקד בשפה האנגלית ובשפות זרות,‏ אשרנלמדות על ידי מספר רב של תלמידים.‏ למרות העלייה במספר הנרשמים ללימוד השפההערבית בארה"ב,‏ מאז פיגועי, 22/1עדיין אין למנות,‏ כלל וכלל,‏ את לומדי השפה הערבית עםרוב לומדי השפות הזרות בעולם.‏ יתירה מזאת,‏ מספר רב של מחקרים על רכישת השפההערבית כשפה נוספת,‏ בחנו אוכלוסיות,‏ אשר עבורן הערבית היא ‏"שפת מורשת"‏ ( heritage.)language כלומר,‏ שהתלמידים הם צאצאיהם של מהגרים מארצות ערב ושומרים על השפה,‏כדי לשמור על מורשתם,‏ או כדי לקרוא בקוראן.‏ משתמע ממעמד זה של שפת היעד,‏שהלומדים מגיעים לכיתה,‏ כאשר באמתחתם ידע,‏ אפילו פסיבי ‏)הבנת הנשמע(‏ בשפההמדוברת,‏ ו/או הדבורה ‏)ראו הבחנה בהמשך(‏ ברור,‏ כי הֶ‏ קְ‏ שֵׁ‏ ר זה שונה מאוד מן ההקשרהישראלי,‏ וקשה להעשיר את הידע הקיים בהוראת הערבית כשפה נוספת בישראל,‏ על ידיהשלכה של ממצאי מחקרים אלה למצב אצלנו.‏כתוצאה מכל האמור לעיל,‏ ומכיוון שלא ניתן להקיש מלימוד הערבית כשפה נוספת בארצותבהן נרכשת השפה על ידי מהגרים,‏ נעשה שימוש בסקירה זו,‏ לעיתים קרובות,‏ בידע המחקריהנרכש לגבי רכישת שפות נוספות אחרות דווקא.‏ לשפות אלה תנאי הלמידה דומים יותרלאלה הקיימים בזירה הישראלית,‏ בה תלמידים יהודים לומדים ערבית כשפה נוספת.‏1

Weitere Magazine dieses Users
Ähnliche Magazine