מסטאט לקריית שמונה
בס"ד מאוד רציתי בפעם הראשונה בחיי לטוס עם עליזה לפראג אך לא הייתה לי אפשרות לשלם על הנסיעה. אמרתי לעליזה שאני מוותרת ולא נוסעת . כשאמא שמעה זאת היא אמרה לי אני אעזור לך לקנות את הכרטיס , כמובן שלא הסכמתי , היא אמרה שאין בעיה, זאת תהייה הלוואה ,תחזירי לי אחר כך, העיקר שתצאי לטיול. כמובן שאמא לא הסכימה לקבל את הכסף בחזרה. אני זוכרת חודש לפני מותו של יעקב בט"ו בשבט הגעתי מהעבודה הכנתי ארוחה טובה וערכתי את השולחן עם כל הטוב שיעקב קנה לט"ו בשבט. אמא שהוזמנה לערוך עמנו את סדר ט"ו בשבט נהנתה והתמוגגה מברכות ומהמטעמים של ט"ו בשבט וכמה שמחנו, שגיסתי כרמלה הפתיעה אותנו והשתתפה בסדר החג .בסוף הסדר אמא אמרה "זמן רב לא נהניתי כמו היום לשמוע את הברכות ולראות סדר ט"ו בשבט מוצלח טעים ויפה "וכרמלה אמרה" אכן סדר מיוחד". אמא וכרמלה לא שכחו את הערב הזה כי חודש אחרי, בשושן פורים יעקב, בעלי נפטר. אמא קבלה קשה מאוד את מותו של בעלי יעקב ז"ל ומאז מצבה החל להידרדר ולמרות זאת היא תמכה ועודדה אותי עזרה ויעצה לי. אמא הייתה הפסיכולוגית והמשענת שלי היא כל הזמן דאגה לי ומידי יום הייתה באה לבקר אותי. פינה חמה הייתה בליבה לחוני, שאותו אהבה מאוד הוא מצא אצלה אוזן קשבת ,תמיד הקשיבה לו ושוחחה איתו, היא ידעה כמה חוני היה קשור לאביו. חוני גם ידע להחזיר אהבה לאמא. במשך הזמן מצבה הבריאותי של אמא הידרדר יותר ויותר היא חלתה והביקורים אצלי התמעטו אך גם במצב זה המשכתי להתייעץ איתה ותמיד הייתה לה תשובה הגיונית לכל בעיה שצצה ,תמיד נתנה לי הרגשה של רוגע ונועם, לזרום ולהמשיך הלאה. לא פעם לאחר יום עבודה כשהיה לי קשה לבקר אותה, הרגשתי רע עם זה, אבל היא תמיד הרגיעה אותי שהיא סולח לי כי לדבריה אני הייתי כאם וכאב )בערבית: מנק רזל מנק מרה(. לעולם לא נשכח את אמא היקרה והמדהימה שלנו שהשקיעה בנו וחינכה אותנו חינוך מדהים. תמיד ידעה איך ללכד את המשפחה, לעזור ולתמוך לכל אחד ולאהוב כל ברייה אהבת חינם. 182
בס"ד זכרונות מאבא מילדותי אני זוכרת את אבי כשהגיע מהעבודה בקק"ל עם תרמיל בצבע חקי על שכמו מדדה ובקושי עולה את המדרגות, סובל מכאבים ומטלטלות מיום העבודה. אבא היה נכנס הביתה ומניח את התרמיל, מתקשה להתכופף ולחלוץ נעליו, מיד יהודית או אחת מהאחיות ניגשו אליו וחלצו את נעליו. ואבא נאנח לרווחה לאחר יום עבודה של טיפוס על ההרים ושתילת עצים. תמיד ששאלנו אותו אבא איך אתה מרגיש היה אומר ברוך השם . אני זוכרת כשאבא היה מקבל את המשכורת הזעומה שלו הוא היה מאושר משכרו ומעמל כפיו. תחילה היה משלם את חובותיו לעמידר, לחברת חשמל, לעירייה, למכולת של צ'רלי ומה שנשאר אם בכלל היה נותן לאמא ואומר לה עכשיו תכיני לנו ארוחה טובה ואם ישאר משהוא זה בשבילך. לאחר פרישתו לגמלאות אבא לא היה בקו הבריאות הוא סבל מאוד מהרגלים ולא יכל ללכת והיה תלוי באחרים. כשאמא יצאה מהבית לקניות, לנסיעה, לאירוע משפחתי או כל יציאה אחרת אמא תמיד דאגה שמישהו יהיה איתו. אבא היה מבקש שמשה, סיגלית או נתי יהיו אתו. הוא נהנה לדבר איתם למרות שלרוב דיבר במרוקאית ומעט בעברית. כך העבירו את זמנו עד שאמא חזרה הביתה. מצב בריאותו הדרדר מאוד ואבא הפך לצמח. לא דיבר ולא זז. מידי פעם אושפז ואנו האחים עשינו תורניות כדי שלא יישאר לבד. לזכותו של דוד אחי יאמר שהוא טיפל בו במסירות כמו אח , תמיד ידע מה צריך לעשות ואיך לטפל לפי הוראות הרופאים. דוד היה צמוד להורים והיה איש האחזקה שלהם תמיד זמין לכל תקלה שהייתה בבית. לא אשכח איך במלחמת המפרץ היה תורי להשגיח על אבא למרות שאמא הייתה בבית. באותה תקופה כל אזרח במדינה לקח אתו את מסכת האב"כ האישית ואני כמובן גם לקחתי איתי את המסכה לתורנות אצל ההורים. רבע שעה לאחר שהגעתי להורים נשמעה צפירה וסיסמאות ברדיו על התחלת המלחמה. כמו שאתם מכירים אותי, פחדתי נלחצתי מאוד והייתי במצב שקרוב להיסטריה. אמא ואני נעלנו את הדלתות ואטמנו בסמרטוטים את החדר וכמובן פתחנו את המסכות. תחילה שמתי אני את המסכה ואחר כך אמא. ידוע לכם שאמא סבלה מאסתמה והיה לה קשה מאד להסתדר עם המסכה. אחרון חביב שמתי לאבא את המסכה. בדיוק כשהיינו בשיא הלחץ וההיסטריה, אמא נזכרה שהגז במטבח נשאר דלוק. אמא מיד פתחה את הדלת לאחר שכבר דאגנו לאטימה מלאה שלו. ותוך כדי טיפול באבא אני שמה לב שהוא מתחיל לעשות כל מיני תנועות ידיים ולהשתולל ומתחיל להכחיל. בתחילה לא הבנתי מה קורה. אמא חזרה מהמטבח ומיד קלטה שאבא מכחיל. היא בתושייתה הרבה הסירה את המסכה מהפנים של אבא תוך שהיא אומרת, עדיף שימות ככה מאשר עם המסכה. בסוף הסתבר שלא הוצאתי לו את הפקק שעל המסנן והוא כמעט ונחנק. כמובן שהיו לי רגשי אשמה אם חלילה היה קורה משהו בגללי. את הדקות האלו לא אשכח לעולם. אבא היה איש עניו ונעים הליכות. מעולם לא דיבר לשון הרע ולא ריכל על הבריות. תמיד הסתפק במועט והיה עשיר בחלקו. כל הזמן דאג לילדיו שילמדו ושהיה להם טוב. אני מודה לשם שילדי זכו להכיר את הורי וקבלו מהם את אהבתם לבריות את האחווה והחום . 183
בס"ד משפחת מלכה
בס"ד הקדשה ספר זה מו
בס"ד תוכן עניינים 1 3
בס"ד מבוא עפרי מלכה
בס"ד 5
בס"ד 7
בס"ד משה ומסעודה )
בס"ד מסעודה )מסודי
בס"ד
בס"ד עיוש ומינה )מ
בס"ד מינה )מלני(
בס"ד סיגלית שם: סי
בס"ד יהל שם: יהל מל
בס"ד אביתר שם: אבי
בס"ד אווה שם: אווה
בס"ד נועם שם: נועם
בס"ד שרון ז"ל שם: ש
בס"ד טל שם: טל מלכה
בס"ד אריאל שם: ארי
בס"ד אבישי שם: אבי
בס"ד יואב שם: יואב
בס"ד
בס"ד עליזה ומרדכי א
בס"ד עליזה מארק עבד
בס"ד אורנה שם: אור
בס"ד חן מנחם שם: חן
בס"ד שי שם: שי דודו
בס"ד יצחק שם: אזול
בס"ד שקד שם: שקד אז
בס"ד אור מרדכי שם:
בס"ד אסתי שם: אסתי
בס"ד אושרי עדי שם:
בס"ד
בס"ד
בס"ד דוד וכרמלה מלכ
בס"ד כרמלה שם:כרמלה
בס"ד שני שם: שני בי
בס"ד עדו שם: עדו בי
בס"ד אושרת שם: אוש
בס"ד בת אל שם: בת א
בס"ד בועז שם: בועז
בס"ד
בס"ד
בס"ד ברוריה ויעקב א
בס"ד יעקב ז"ל שם: י
בס"ד סיגלית הילה 1992
בס"ד הודיה אסתר לדו
בס"ד יוסף תמיד כשאנ
בס"ד יעקב זיו שם: י
בס"ד יהונתן שם: יה
בס"ד משה לג'ינג'י קר
בס"ד שירה שם: שירה
בס"ד חוני אלעד שם:
בס"ד
בס"ד שולמית ויוסף מ
בס"ד יוסף שם: מאיר
בס"ד ערן שם: ערן שג
בס"ד מילה שם: מילה
בס"ד רועי שם: רועי
בס"ד
בס"ד
בס"ד שושנה וחיים טר
בס"ד חיים שם: טרבל
בס"ד דגנית שם: דגנ
בס"ד תומר שם: תומר
בס"ד טובי שם: טובי
בס"ד משפחת מלכה - מס
בס"ד 6. אירועים במרו
בס"ד
בס"ד
בס"ד
בס"ד
בס"ד