כרם נבות: החקלאות הישראלית בגדה המערבית
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
האידיאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה המערבית חודשים ספורים אחרי תום מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו"ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה החקלאות לאמצעי מרכזי בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה המערבית, אגב בהסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה.
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
תקציר מנהלים<br />
האידאל הציוני של חקלאות יהודית בארץ ישראל הגיע לגדה <strong>המערבית</strong> חודשים ספורים אחרי תום<br />
מלחמת ששת הימים, ביוני 1967. כפי שדו”ח זה מראה, במהלך הזמן נעשתה <strong>החקלאות</strong> לאמצעי מרכזי<br />
בידי תנועת המתנחלים לתבוע ולקיים בפועל שליטה על חלקים נרחבים מן הגדה <strong>המערבית</strong>, אגב<br />
הסכמה גלויה או מרומזת של המדינה ותמיכה ישירה או עקיפה שלה. המתנחלים הראשונים <strong>בגדה</strong> ראו<br />
בחקלאות אמצעי נוסף שבעזרתו אפשר לבסס את ההתיישבות היהודית <strong>בגדה</strong> משלוש בחינות עיקריות:<br />
מבחינה אידאולוגית־דתית <strong>החקלאות</strong> העצימה את הטענה שההתנחלויות הישראליות ביהודה ושומרון<br />
הן חזרה ל’נחלת האבות’ ולתקופות שבהן הייתה <strong>החקלאות</strong> מקור פרנסתה של האוכלוסייה היהודית<br />
הקדומה שחיה באזור; מבחינה כלכלית הייתה <strong>החקלאות</strong> מסד כלכלי שעליו יכלו ההתנחלויות הראשונות<br />
להתקיים ולהתפתח, אף על פי שעם חלוף הזמן נהפכה <strong>החקלאות</strong> למקור מחייה בעל חשיבות משנית<br />
עבור אוכלוסיית המתנחלים בכללה; ומבחינה טריטוריאלית הייתה <strong>החקלאות</strong> לאמצעי חשוב בהרחבת<br />
הנפח הטריטוריאלי של מפעל ההתנחלות.<br />
בשנים האחרונות התרחב מאוד השטח המעובד על ידי מתנחלים ישראלים בכל רחבי הגדה. כיום<br />
מתקיימת פעילות חקלאית של ישראלים ביותר מ־93,000 דונמים. שטחים אלו פזורים בין הנקודות<br />
הצבאיות, המאחזים, ההתנחלויות והכבישים העוקפים <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>. שטח זה גדול בהרבה משטחם<br />
הבנוי של ההתנחלויות והמאחזים )העומד על כ־60,000 דונמים, בלא שטח השכונות הישראליות בירושלים<br />
המזרחית(; יותר מכך, הגידול המהיר ביותר של שטחים חקלאיים מתרחש דווקא סביב התנחלויות שהוקמו<br />
כקהילות שבעבר לא התקיימה בהן פעילות חקלאית ממוסדת בעלת נפח משמעותי. פעילות זו היא<br />
חלק ממהלך רחב ועתיר אמצעים שמטרתו המוצהרת היא להרחיב את השטחים שבשליטת מתנחלים<br />
ישראלים ברחבי שטח C. מאחורי המציאות שמתאר הדו”ח עומד רציונאל טריטוריאלי מובהק: ביחס<br />
לבנייה בהתנחלויות או במאחזים, ההשתלטות החקלאית על שטחים דורשת מעט משאבים ומעט זמן<br />
ומסייעת במהירות לקביעת עובדות בשטח.<br />
מטרתו של הדו”ח היא להוסיף רובד נוסף לדיון בסוגיית התרחבותן של ההתנחלויות <strong>בגדה</strong>. בדרך כלל<br />
הדיון הציבורי בסוגיית ההתנחלויות מתמקד בנושאים כגון בנייה בהתנחלויות גופא, הקמת מאחזים, גידול<br />
דמוגרפי של אוכלוסיית המתנחלים והטבות שונות שהם זוכים להן. את סיפורה של <strong>החקלאות</strong> <strong>הישראלית</strong><br />
<strong>בגדה</strong> ממעטים להזכיר בדיון הזה, אף שהשלכותיו על הגדה <strong>המערבית</strong> ועל האוכלוסייה הפלסטינית החיה<br />
שם מרחיקות לכת.<br />
דו”ח זה סוקר מגוון היבטים הקשורים בחקלאות <strong>הישראלית</strong> <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, ובעיקר את ההתפתחויות<br />
והשינויים שחלו בתחום זה ב - 15 השנים האחרונות )2012-1997(. הדו”ח מתאר את דרכי ההשתלטות של<br />
מדינת ישראל ושל המתנחלים על קרקעות לצרכים חקלאיים - הן את הדרכים הרשמיות, והן את הדרכים<br />
שאינן רשמיות - וכן את מקומה של ההשתלטות לצרכים חקלאיים במאמץ הכולל להשתלט על קרקעות<br />
<strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>.<br />
כפי שמראה הדו”ח, ההשתלטות הסיטונאית על שטחים חקלאיים אינה מהלך המתבסס רק על<br />
מאמציהם של מתנחלים ספורים או אף של התנחלויות שלמות, אלא מהלך המתנהל על פי תכנון<br />
ממסדי ארוך טווח ועתיר תקציבים שכמה גורמים ממשלתיים וציבוריים עומדים מאחוריו זה שנים,<br />
אף שלעתים קרובות הוא נוגד את דין הצבאי הישראלי החל באזור.<br />
6<br />
חלק ראשון: המסגרת התמטית והמתודולוגית של הדו”ח<br />
הדו”ח מבוסס על סקר מקיף וחסר תקדים בהיקפו. בסקר זוהו ומופו יותר מ - 93,000 דונמים של קרקע<br />
המשמשת לחקלאות ישראלית <strong>בגדה</strong> <strong>המערבית</strong>, ותועד הגידול בשטח החקלאי בתקופה שבין 1997 ל־2012.<br />
הסקר מסווג את האזורים שיש בהם חקלאות ישראלית <strong>בגדה</strong> על פי כמה משתנים: השנה שבה החלה<br />
פעילות חקלאית ישראלית במקום; אמצעי ההפקעה של הקרקע )הכרזה על שטח צבאי סגור, הכרזה על
Change language