תלונה - Gisha
תלונה - Gisha
תלונה - Gisha
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
תאריך:<br />
מספרנו:<br />
21.7.2011<br />
10011<br />
לכבוד:<br />
מבקר המדינה – מר מיכה לינדנשטראוס<br />
רח' בית הדפוס גבעת שאול<br />
ת.ד.<br />
ירושלים<br />
12<br />
1081<br />
91010<br />
שלום רב,<br />
הנדון: בקשה לעריכת ביקורת על התנהלות קמ"ט תעסוקה - הגוף האחראי על עבודת תושבים<br />
פלסטיניים בישראל במינהל האזרחי<br />
מבוא<br />
הרינו פונות אליך בבקשה לערוך ביקורת בקמ"ט תעסוקה לאור הכשלים הרבים<br />
בהתנהלותו המגיעים כדי חוסר תפקוד מוחלט. התנהלותו הקלוקלת של קמ"ט תעסוקה,<br />
כפי שתתואר להלן, מסכלת את מדיניות הממשלה להרחיב את מכסות התעסוקה של<br />
תושבים פלסטינים בישראל, מייצרת קרקע פוריה לשחיתות קשה, שעלולה אף לפגוע<br />
בבטחון המדינה, ובנוסף לכל אלו מערימה מכשולים מיותרים הן על מעסיקים ישראלים הן<br />
על תושבים פלסטינים. כל זאת יפורט בהרחבה להלן.<br />
בפתח הדברים יצוין, כי תלונתנו מבוססת בראש ובראשונה על ניסיוננו בייצוג עובדים<br />
פלסטינים שביקשו להסיר את המניעה הביטחונית שנקשרה בשמם, אך היא מעוגנת גם<br />
בניסיונם של עמיתים, עורכי-דין ואחרים, הנתקלים באותן הבעיות באופן שוטף, ונסמכת<br />
גם על ממקורות גלויים, כגון הודעות דובר צה"ל, קטעי עיתונות ומסמכים משפטיים.<br />
עוד יצוין כי נעשה נסיון, אשר יפורט, לפעול מול קצין פניות ציבור במינהל האזרחי, סגן<br />
עמוס וגנר, אשר מידי פעם הצליח להציע פתרון נקודתי, אך כאן נחוץ פתרון מערכתי וכולל.<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
פרסום נהלים ותקינותם<br />
לפני כשנה החליטה עמותת "גישה" לנסות את ידה בהסרת מניעות ביטחוניות למספר<br />
תושבים פלסטיניים. לשם כך היא נזקקה למידע אודות הגוף המטפל ואודות הנהלים<br />
המסדירים את פעולתו. סיפור המעשה ידגים כיצד חוסר השקיפות, העדר מידע והעדר<br />
נהלים קבועים ומפורסמים, הופך הליך בירוקרטי פשוט לקריעת ים-סוף.<br />
באותו הזמן אתר מתאם פעולות הממשלה בשטחים )להלן: המתפ"ש( לא היה פעיל כלל.<br />
לפיכך, נאלצה עמותת "גישה" )בהעדר מענה טלפוני אצל קמ"ט תעסוקה, כפי שיפורט להלן(<br />
ללקט פירורי מידע מעורכי-דין העוסקים גם הם בתחום הסרת המניעות. משיחות עם כמה<br />
.4<br />
.5
2<br />
מהם עלה כי הנהלים אינם מפורסמים כלל וכי עורכי הדין פועלים על פי תשובות שהם<br />
מקבלים מיועמ"ש הגדה המערבית לשאלות ספציפיות באשר ללקוחות ספציפיים. מידי<br />
כמה חודשים אף נשלחים לעורכי-דין אלו מכתבים המכונים "חידוד נהלים" וזאת רק לאחר<br />
פניות חוזרות ונשנות שנשלחות אל יועמ"ש הגדה המערבית.<br />
העתק כמה ממכתבי "חידוד נהלים" מצ"ב ומסומנים א'.<br />
ברי כי אין זו הדרך הנאותה לפרסם נהלים, מה גם ש"פרסום" זה איננו מגיע אל<br />
האוכלוסייה הרלוונטית, קרי ציבור המעבידים הפוטנציאליים, ציבור העובדים<br />
הפלסטיניים ועורכי-הדין כולם. לא זו אף זו, בשל אופן זה של "פרסום" אקראי, כל מכתב<br />
"חידוד נהלים" שונה ממשנהו. הנהלים משתנים תדיר, סימן מובהק להתנהלות שאינה<br />
תקינה, התנהלות שלפחות במבחן התוצאה מציבה מכשולים מיותרים בפני הפונים. שלח<br />
אדם פניה על פי "חידוד הנהלים" האחרון וגילה להפתעתו ששוב עשו שימוש במחדד ופנייתו<br />
כבר איננה עומדת בתנאי החידוד החדש.<br />
עוד התברר כי מסיבה לא ברורה, פלסטינים ועורכי-דינם הישראלים מנועים מלהגיש<br />
בקשות להסרת מניעה לקמ"ט תעסוקה. עובדים יכולים לפנות בבקשה להסרת מניעה רק<br />
למת"ק הפלסטיני וזאת בהגשה אישית בלבד ולא דרך בא-הכוח הישראלי. אופן פנייה זה<br />
מונע מבאי–הכוח הישראלים להיות מעורבים בהליך הגשת הבקשה ולהתעדכן בסטטוס<br />
הבקשה ופוגע בזכות הייצוג של התושבים הפלסטינים.<br />
עורכי-דין ישראלים יכולים לפנות לקמ"ט תעסוקה רק אם הם מייצגים את המעסיקים.<br />
לא ברור מדוע נקבעו שני מסלולים שונים באשר לאותה בקשה ממש – בקשת הסרת מניעה.<br />
כך גם נמנעת זכות הייצוג מן העובדים הפלסטינים.<br />
כאמור, עד לפני כמה חודשים לא היה כל מידע זמין באשר לנהלים ולקריטריונים הנוגעים<br />
לבירור והסרת מניעות בטחוניות של עובדים פלסטיניים. אלא שגם לאחר שאתר המתפ"ש<br />
עלה לרשת, לא השתפר המצב באופן ניכר. המידע באשר לפרוצדורה של הסרת מניעה דל<br />
באופן מביך. באתר מצוי טופס אותו צריך למלא, אשר הכולל את פרטיו האישיים של<br />
המבקש, הסיבה להגשת הבקשה והוראה לקונית לפנות למת"ק הפלסטיני. בהערת אגב<br />
יצוין שהטופס המצוי היום באתר שונה מן הטופס שצורף ל"חידוד הנהלים" האחרון מיום<br />
27.4.2011, דבר המצביע על העדר שיתוף פעולה בין קמ"ט תעסוקה למתפ"ש.<br />
.6<br />
.7<br />
.8<br />
.9<br />
העתק שלושה טפסים שונים מאז שאתר המתפ"ש עלה לרשת מצ"ב ומסומנים נספח ב'.<br />
עוד נציין כי האתר עדיין אינו מתורגם לערבית. אין בו כל הסבר על מהות הפרוצדורה, על<br />
מסלולי הפנייה השונים ואף אין בו פרטי התקשרות עם קמ"ט תעסוקה.<br />
לשם גילוי נאות נציין כי עמותת "גישה" ועמותת "קו לעובד" הגישו ביום<br />
חופש מידע לבית המשפט המחוזי בתל-אביב, עת"מ<br />
האוכלוסין בסוגיית העובדים הפלסטיניים בישראל. ביום<br />
16.1.2011<br />
27605-01-11<br />
11.5.2011<br />
עתירת<br />
כנגד המתפ"ש ורשות<br />
התקיים דיון מקדמי,<br />
.10<br />
.11
3<br />
במסגרתו קבע בית המשפט כי על הצדדים להגיש הודעה מוסכמת עד ליום<br />
11.7.2011 באשר<br />
למידע שטרם נמסר לעותרות. כמה ימים טרם המועד, החל בא-כוח המשיבים למסור<br />
לעותרות חומרים, כולל דו"ח הוועדה להסדרה, פיקוח ואכיפה בתעסוקת עובדים<br />
פלסטיניים בישראל מיום 6.7.2011, דו"ח שטרם התפרסם באופן רשמי. הצדדים הסכימו<br />
להגיש הודעה מוסכמת נוספת בתום פגרת בית המשפט ביום 4.9.2011.<br />
במסמכים אשר נתקבלו, מצוי מידע מסוים באשר לקמ"ט תעסוקה, אך אין בהם כדי<br />
להבהיר את אופן פעולתו, או כדי להבטיח כי בפועל, קמ"ט תעסוקה עומד בכללי המינהל<br />
התקין.<br />
זאת ועוד. אין בהליכים משפטיים לגילוי מסמכים מתוקף חוק חופש המידע כדי למנוע<br />
בדיקת התנהלות קמ"ט תעסוקה על כל הפגמים שבה. העתירה, כאמור, הינה עתירת חופש<br />
מידע, באשר להעסקת עובדים פלסטינים בישראל. מכתב זה, לעומת זאת, סובב סביב<br />
התנהלותו הקלוקלת של קמ"ט תעסוקה שלא בסוגיית חופש המידע.<br />
.12<br />
.13<br />
זמינות קמ"ט תעסוקה<br />
מצוידות בפירורי המידע שלוקטו בעמל רב, ניסחנו כמה בקשות להסרת מניעה אשר נשלחו<br />
לקמ"ט תעסוקה באמצעות הפקס. מרגע זה החלה סאגה שנמשכת כבר חודשים ארוכים<br />
ושעדיין לא באה אל סיומה.<br />
כמקובל, יש לוודא הגעת פקסים. עובדי העמותה ניסו במשך ימים רבים לוודא את הגעת<br />
הפקס באמצעות הטלפון, אך ללא הועיל. גם מספרי טלפון שהתקבלו מאוחר יותר מסגן<br />
וגנר, לא הניבו כל תוצאות.<br />
בקמ"ט תעסוקה אין עונים לטלפונים כלל. בלית ברירה נשלחו שוב כל הבקשות בדואר<br />
רשום. כמובן שלא היה ניתן לוודא באמצעות הטלפון את הגעתן וכמובן בוזבז זמן יקר, שבו<br />
העובדים הפלסטינים יושבים בביתם מובטלים, בשל העובדה כי בקמ"ט תעסוקה אין עונים<br />
לטלפונים. באתר דואר ישראל נרשם כי הבקשות הגיעו ליעדן, אך חודשים מאוחר יותר,<br />
לאחר התערבות סגן וגנר והגשת עתירה, התברר כי בחלק מן הבקשות לא טיפל קמ"ט<br />
תעסוקה כלל, בתואנה כי הן מעולם לא הגיעו לידיו.<br />
.14<br />
.15<br />
.16<br />
העתק קבלות על משלוח דואר רשום והודעה על הגעת הבקשות ליעדן מצ"ב ומסומנים<br />
נספח ג'.<br />
עוד יצוין כי משיחות עם עורכי-דין נוספים עולה תמונה דומה. אין כל דרך להתקשר עם<br />
קמ"ט תעסוקה. כך נפגעות זכויותיהם של העובדים הפלסטיניים לייצוג הולם, כך נפגעת<br />
זכותם לפרנסה, כאשר אין לדעת כלל אם הבקשות המוגשות בשמן מגיעות ליעדן ומטופלות<br />
על ידי הגורמים המוסמכים. כך מתבזבז זמנם של באי-הכוח בנסיונות עקרים לקבל<br />
תשובות ובסופו של יום, מתבזבז זמנם של בתי המשפט ופרקליטות מחוז ירושלים בשל<br />
עתירות רבות המוגשות רק בשל ההתנהלות הקלוקלת של קמ"ט תעסוקה. לא אגזים אם<br />
.17
4<br />
אומר שרוב העתירות בדבר הסרת מניעות ביטחוניות מוגשות בשל כשלים בירוקרטיים ולא<br />
בשל עילה מהותית סביב המניעה הביטחונית עצמה.<br />
ה"טיפול" בבקשות להסרת מניעה<br />
כאמור, נשלחו לקמ"ט תעסוקה בקשות מספר להסרות מניעה בטחוניות, אשר במשך<br />
חודשים ארוכים נעשו נסיונות אין ספור לוודא אם התקבלו, אם הן מטופלות ואם גיבשו<br />
הרשויות מסקנה באשר לבקשות.<br />
בקשתנו הראשונה נשלחה ביום<br />
13.4.2010<br />
למר אבישי חוכימה האחראי על אחד המשרדים<br />
המקומיים של קמ"ט תעסוקה. באותו יום צלצל מר חוכימה, שוחח עם אחת מעובדות<br />
העמותה וביקש כי יוספו לבקשה מסמכים מקוריים ואישור מן המעסיק כי סר אל לשכת<br />
התעסוקה )מדור תשלומים(, ביקש באופן מפורש את העובד הספציפי ונענה כי העובד מנוע<br />
בטחונית. בשיחה נוספת, לאחר יומיים, מסר לי מר חוכימה כי העביר במו ידיו את הבקשה<br />
למר יצחק לוי, קמ"ט תעסוקה. עוד הוסיף כי עליהם לברר האם הם יטפלו בבקשה, מאחר<br />
ויש עמותות מספר שקמ"ט תעסוקה לא מטפל בבקשות המוגשות על ידיהן.<br />
מחד, השיחה היתה מועילה מאחר וקיבלתי אישור ברור לכך שהבקשה הגיעה לידי הגורם<br />
המטפל, אך מאידך הופתעתי מאד להיווכח כי קמ"ט תעסוקה החליט מסיבות עלומות שלא<br />
לטפל בבקשות המוגשות על ידי עמותות מסוימות. למותר לציין שגם התנהלות זו איננה<br />
תקינה.<br />
עוד יצוין כי בעקבות דרישותיו של מר חוכימה התקשרתי למעסיק וביקשתי כי יסור ללשכת<br />
התעסוקה. הוא תמה על בקשתי מאחר וכדבר שבשגרה הוא סר למשרדו של אותו מר<br />
חוכימה פעם בחצי שנה, מבקש עובדים מסוימים ומיד נענה על-ידו בעל-פה, מי מהם מנוע,<br />
מי לאו. כלומר, במחשבו של מר חוכימה נמצא המידע באשר למניעות ולפיכך, אין הוא נצרך<br />
לכל אסמכתא. אי אפשר להתחמק מן הרושם כי גם בקשה זו המוטלת על המעסיק<br />
הפוטנציאלי נועדה אך ורק לטרטר את המעסיק כדי שלא יטרח לסור אל לשכת התעסוקה<br />
ואולי בכלל יוותר על הגשת הבקשה להסרת המניעה.<br />
לאחר שלא נתקבל כל מענה, נשלחה תזכורת ביום<br />
15.6.20111<br />
לקמ"ט תעסוקה. לאחר<br />
ארבעה חודשים ללא כל תשובה, פנינו למינהל האזרחי בבקשה לברר את סטטוס הטיפול.<br />
הפעם נתקבלה תשובה לאחר כשבוע כי העניין בטיפול. ביום 21.9.2010 שוב נשלחה תזכורת.<br />
ביום<br />
2.11.2010<br />
הוגשה עתירה מינהלית לבית המשפט המחוזי בירושלים, עת"מ<br />
3897-11-<br />
10, צלאח עלי נ' המפקד הצבאי, עתירה שהתבררה כמיותרת.<br />
לפני הדיון בעתירה, הודיעה הפרקליטה, עו"ד נועה אלשיך, כי מניעת העותר הוסרה ולכן<br />
נמחקה העתירה. יחד עם זאת מסרה לי הפרקליטה כי למרות שהבקשה נשלחה כבר בחודש<br />
אפריל 2010, היא מעולם לא הגיעה לטיפול גורמי הבטחון ורק בשל העתירה שהוגשה,<br />
הטיפול בבקשה החל. מכאן עולה כי למרות דבריו של מר חוכימה, ולמרות המכתב שנתקבל<br />
במשרדנו ביום 18.6.2010 על כך שהבקשה בטיפול, למעשה הבקשה מעולם לא טופלה.<br />
.18<br />
.19<br />
.20<br />
.21<br />
.22<br />
.23
5<br />
כך ישב מרשנו בביתו, מובטל במשך תשעה חודשים ואם לא היתה מוגשת העתירה, לעולם<br />
לא היה מתקבל כל מענה. כך סבלו מרשנו ומשפחתו לחינם, כך בוזבז זמננו, זמנו של בית<br />
המשפט וזמנה של הפרקליטות ורק קמ"ט תעסוקה ישב בחוסר מעש.<br />
מקרה זה של "טיפול" לכאורי, איננו המקרה היחיד לצערנו. כך גם היה גורלן של שאר<br />
הבקשות ששלחנו. חלקן לא טופלו כלל בתואנה שהבקשה כלל לא נתקבלה, למרות<br />
שכאמור, בידינו האישור כי הבקשות נאספו מסניף הדואר.<br />
כך היה לדוגמא במקרה של מר גהאד עבד-אלטיף אבראהים עודה, ת.ז.<br />
זיאד עבד-אללה אחמד רואשדה, ת.ז<br />
913201125; ומר<br />
.993071844<br />
כאמור, כמו את כל שאר הבקשות, גם את<br />
בקשותיהם של מר גהאד עודה ומר זיאד רואשדה שלחנו בדואר רשום, ביום<br />
5.8.2010<br />
1.9.2010, בהתאמה.<br />
ו-<br />
מבדיקה שערכנו מול דואר ישראל התברר כי בתאריכים אלו שתי<br />
הבקשות אכן התקבלו למשלוח וכן כי פנייתו של מר עודה נאספה על ידי הנמען ביום<br />
16.8.2010<br />
ופנייתו של מר רואשדה ביום<br />
.12.9.2010<br />
.24<br />
.25<br />
.26<br />
אישורי משלוח בדואר רשום ואישורים על קבלת הדואר למשלוח ומסירתו ליעדו מצ"ב<br />
ומסומנים נספח ד'.<br />
למרות זאת, נטען על ידי קמ"ט תעסוקה כי הבקשות מעולם לא התקבלו במשרדם. מה עוד<br />
ניתן לעשות כדי להבטיח שהבקשות תטופלנה, למעט משלוחן בפקס ובדואר רשום, כאשר<br />
אין כל מענה טלפוני? לקמ"ט תעסוקה הפתרונים!<br />
חלקן של הבקשות – הטיפול בהן היה מקומם עוד יותר. מתברר כי לאחר פנייתנו, הבקשה<br />
אכן טופלה והמניעה הוסרה, אך קמ"ט תעסוקה לא טרח כלל להודיע לא לפונים עצמם, לא<br />
לנו, כבאות-כוחם, כי המניעה הוסרה. וכך גם כאן, ישבו מרשנו בטלים בביתם. בזמן שעבר<br />
מאז הסרת המניעה ועד שנודע להם על כך, יכלו מרשינו לעבוד בישראל ולהרוויח את<br />
לחמם, דבר שנבצר מהם בשל טיפול רשלני ומזלזל של קמ"ט תעסוקה בבקשותיהם.<br />
כך קרה בבקשותיהם של מר באסם אחמד עטיה אלעדם, ת.ז.<br />
סאלם חסין פראשאת, ת.ז.<br />
;945587061<br />
98699028; ומר<br />
חאתם חסן מחמוד טמיזה, ת.ז.<br />
מר אסמאעיל<br />
,990702151<br />
אשר מניעתם הוסרה כבר ביום 10.8.2010. לנו נודע על כך רק ארבעה חודשים לאחר הסרת<br />
המניעה וזאת רק לאחר שבלית ברירה פנינו אל סגן וגנר, אשר בדק עבורנו את ססטוס<br />
הטיפול בבקשות.<br />
יצוין כי כאשר מניעה ביטחונית מוסרת, הדבר ניתן לבדיקה פשוטה במחשב ותו לא. הטיפול<br />
המהותי הוא על ידי גורמי הביטחון. על קמ"ט תעסוקה, לקבל את הבקשה, להעבירה<br />
לגורמי הביטחון ועם סיום הטיפול המהותי, להודיע לפונים על תוצאות הבקשה. כלומר,<br />
במקרה של הסרות מניעה, קמ"ט תעסוקה הוא צינור בלבד. אך כפי שעולה בבירור מנסיוננו<br />
וגם מנסיון אחרים, גם בתור צינור הוא לא יצלח.<br />
.27<br />
.28<br />
.29<br />
.30
6<br />
בקשה אחרת זכתה לטיפול אחר. בקשתו של מר חמזה ג'מיל נג'יב אבראהים, ת.ז.<br />
903945756, נשלחה לקמ"ט תעסוקה ביום 12.8.2010, נאספה על ידי קמ"ט תעסוקה רק<br />
ביום<br />
5.9.2010<br />
הפרקליטה<br />
-<br />
ומאז לא נשמע קול מן הנמען. עניין זה נפתר רק באמצעות נכונותה של<br />
עו"ד נעה אלשיך מפרקליטות מחוז ירושלים<br />
להתחיל את הטיפול בבקשתו. רק ביום<br />
-<br />
17.2.2011<br />
להתערב בעניינו ולמעשה<br />
נתקבלה תשובתה של הפרקליטה כי<br />
המניעה הוסרה. ברי כי אין זה תקין ויעיל לסמוך על פרקליט מזדמן המוכן לתרום מזמנו<br />
ומרצו כדי לסייע, הגם שלא הוגשה עתירה בעניינו של המנוע.<br />
בקשה נוספת נשלחה ביום<br />
מוחמד סאלם עואודה, ת.ז.<br />
19.10.2010<br />
.987041043<br />
באמצעות דואר רשום בשם מרשנו, מר חאלד<br />
גם כאן הפרקליטה פעלה כדי לברר את סטטוס<br />
הטיפול. בדיעבד הסתבר כי המניעה הוסרה כבר בחודש ינואר והדבר נמסר למרשנו, אך לא<br />
לנו, כבאות-כוחו וכמי שפנה באופן רשמי לקמ"ט תעסוקה. עוד מסתבר, כי שיחת הטלפון<br />
למרשנו התנהלה באופן שהותיר אותו סקפטי באשר לגוף המודיע ולנכונות ההודעה. לו היה<br />
קמ"ט תעסוקה מודיע במכתב רשמי כי המניעה הוסרה, הרי שמרשנו היה חוזר זה מכבר<br />
למעגל התעסוקה.<br />
אם לא היה די בכך, מצא קמ"ט תעסוקה דרך יצירתית נוספת שלא לטפל בבקשות אשר<br />
עליו לטפל בהן. לאחר מעל חמישה חודשים מיום פנייתנו הראשונה, ביום<br />
,22.11.2010<br />
התקשר אלינו מר חוכימה, ואחרי זמן כה רב שלא טרח להשיב לפניותינו, הציע "לעזור לנו"<br />
וטען כי אם ברצוננו לקבל מענה לבקשותינו להסרת מניעה, עלינו לפנות בעניין מרשינו<br />
למת"קים.<br />
למעשה, הציע לנו מר חוכימה להגיש את הבקשות בשנית, אותן בקשות שהגיעו לקמ"ט<br />
תעסוקה ולא טופלו כלל במשך חודשים ארוכים. כך הסיר מעליו מר חוכימה את האחריות<br />
למחדל קמ"ט תעסוקה וזאת במסווה של ניסיון כן לסייע בידינו לקבל את התשובות<br />
המיוחלות. כך יעץ לנו מר חוכימה לפנות באופן מנוגד לנוהל הטיפול בבקשות להיתרי<br />
תעסוקה, נוהל שמר חוכימה אמור להיות בקיא בו, המפנה באי כוח של מעסיקים ישראליים<br />
לקמ"ט תעסוקה. יתרה מזו, מר חוכימה בכבודו ובעצמו, בשיחה שערכנו איתו עוד בחודש<br />
אפריל, הפנה אותנו להגיש את בקשותינו למר יצחק לוי, קמ"ט תעסוקה!<br />
באופן מפתיע, פתאום גם סגן וגנר הפנה אותנו למת"קים בעוד שכאמור למיטב ידיעתנו,<br />
הנוהל הקיים מפנה את המעסיק אל קמ"ט תעסוקה, כך על פי מכתב היועמ"ש מיום<br />
.6.12.2009<br />
.31<br />
.32<br />
.33<br />
.34<br />
.35<br />
העתק נוהל הטיפול בבקשות להיתרי תעסוקה מיום 6.12.2009 מצ"ב ומסומן נספח ה'.<br />
לא יעלה על הדעת שרשות מנהלית אחת תדבר בכל כך הרבה קולות, וכי אותם גורמים<br />
עצמם ימסרו מידע אחר בכל פעם, שחלקו נוגד את הנהלים – שאותם הם עצמם קבעו! לא<br />
סביר כי לאחר כשבעה חודשים תמימים לאחר שהפנה אותנו מר חוכימה להגיש את<br />
בקשותינו לקמ"ט תעסוקה מר יצחק לוי, שבעה חודשים שבמהלכם ניסינו כל דרך אפשרית<br />
.36
7<br />
ליצור איתם קשר על מנת להסיר את המניעה הביטחונית של מרשינו<br />
-<br />
בהתאם לנהלים,<br />
יאמר לנו מר חוכימה כי עלינו לפנות למת"קים, בניגוד גמור לנהלים ולדבריו הקודמים.<br />
על כל פנים בעקבות כל ההתנהלות הנגועה בכשלים רבים, ניסחנו מכתב <strong>תלונה</strong> לסרן וגנר<br />
ובמסגרתו פורטו כל הכשלים האמורים בעבודת קמ"ט תעסוקה. לאכזבתנו הרבה בחר סרן<br />
וגנר להשיב כי הוא לא מצא כל פגם בעבודת קמ"ט תעסוקה.<br />
.37<br />
העתק חליפת המכתבים מצ"ב ומסומן נספח ו'.<br />
אינני יודעת מהו פגם, אם אי מענה כרוני לטלפונים, הכחשה של קבלת דברי דואר שהגיעו<br />
באמצעות דואר רשום, אי-מתן מענה במשך חודשים ארוכים, אי-דיוקים בלשון המעטה,<br />
לגבי סטטוס הטיפול בבקשות ונסיון להתחמק מטיפול בבקשות ומתן מענה על ידי הפנייתנו<br />
לדרך חלופית השונה מנוהל הטיפול , אינם פגמים מהותיים בדרך התנהלות גורם מינהלי.<br />
זוהי התנהלות מזלזלת, רשלנית, חסרת אחריות ואטית להחריד אשר פוגעת פגיעה חמורה<br />
במרשינו ובסדר הטוב ואינה הולמת רשות מנהלית. כאמור, גם משיחות עם עורכי-דין<br />
אחרים עולה בבירור כי באופן עקבי התנהלות קמ"ט תעסוקה רצופה בכשלים ובהתעלמות<br />
מוחלטת מן הפונים.<br />
.38<br />
.39<br />
"התפתחויות" אחרונות<br />
ארגון "מחסום ווטש" המסייע באופן סדיר לעובדים פלסטיניים להגיש בקשות להסרת<br />
מניעה, מסר לנו כי גם הדרך החלופית להגשת בקשות<br />
–<br />
קרי דרך המת"קים- נחסמה וכי<br />
מאז יום 17.3.2011, המת"קים אינם מקבלים עוד בקשות. בעניין זה נכתב מכתב <strong>תלונה</strong><br />
ביום<br />
10.4.2011<br />
שהופנה אל ראש המינהל האזרחי ואל יועמ"ש הגדה המערבית. מכתב זה<br />
הוא האחרון בסדרה של מכתבי <strong>תלונה</strong> ששלח הארגון למינהל האזרחי וליועמ"ש הגדה<br />
המערבית, המפרטים גם הם את כל המכשולים העומדים בפניהם של עובדים פלסטיניים<br />
ומעסיקיהם, מכשולים הנובעים אך ורק מן הכשלים המינהליים שמציבה המערכת בפניהם.<br />
למכתב מיום 21.2.2010 היתה מצורפת רשימה של 212 תושבים פלסטיניים אשר לא קיבלו<br />
מענה על בקשותיהם להסרת מניעה.<br />
.40<br />
העתק תלונות "מחסום ווטש" מיום 7.2.2010 ומיום 21.2.2010 מצ"ב ומסומנים נספח ז'.<br />
העתק מכתב "מחסום ווטש" מיום 10.4.11 מצ"ב ומסומן נספח ח'.<br />
כלומר, שוב "חודדו" הנהלים, ללא כל הודעה מוקדמת וללא פרסום הנהלים החדשים,<br />
ונדמה שלא נותר עוד עיפרון. מחד קמ"ט תעסוקה איננו זמין ואיננו מתפקד ומאידך גם<br />
המת"קים סגרו שעריהם בפני הפונים. כך למעשה לא ניתן היה להגיש בקשות להסרת<br />
מניעה בטחונית, דבר המנוגד הן לאינטרס של מדינת ישראל, הן לכללי המינהל התקין. לא<br />
זו בלבד שיש תמיד לאפשר הליכי ערר, גם רצוי כי תיתכן הגשת ערר לגוף מינהלי, פרקטיקה<br />
שתחסוך הגשת עתירות רבות ומיותרות לכל הדעות לבית המשפט. ברי כי לו היה קמ"ט<br />
.41
8<br />
תעסוקה מתפקד כראוי, הרי שהעומס על בית המשפט המינהלי בירושלים היה פוחת במידה<br />
ניכרת.<br />
ביום<br />
28.4.2011<br />
הודיע סגן וגנר כי אכן שוב חודדו הנהלים ומעתה על הבקשות להיות<br />
מוגשות רק בקמ"ט תעסוקה במת"ק עציון. כדבר שבשגרה, הנוהל החדש לא פורסם ואפילו<br />
לא הועלה על הכתב, אלא נמסר כמענה בעל-פה לגורם אחד ויחיד שפנה באופן יזום למינהל<br />
האזרחי. בד בבד, שלח מר יצחק לוי, קמ"ט תעסוקה, מכתב ל"מחסום ווטש" ביום<br />
27.4.2011, על פיו ניתן להגיש בקשות בשלושה משרדי קמ"ט תעסוקה, בשער אפרים, בבית-<br />
אל, או בעציון. בנוסף, שוב שונה הטופס להגשת בקשה.<br />
.42<br />
העתק מכתבו של קמ"ט תעסוקה מיום 27.4.2011 מצ"ב ומסומן נספח ט'.<br />
אירועים אלו בחודש מרץ ואפריל האחרונים שוב מצביעים על דפוס פעולה קלוקל,<br />
שעל פי נסיון העבר, עלול לחזור על עצמו.<br />
דפוס<br />
.43<br />
חוסר השקיפות וחוסר הזמינות מובילים לשחיתות<br />
לא הופתענו לגלות כי הבעיות החמורות בהתנהלות קמ"ט תעסוקה לא נעצרות בכשל<br />
מינהלי בלבד, אלא גולשות לתחום הפלילי. לא ניתן שלא לקשור בין ההתנהלות שתוארה<br />
לעיל, לפרשות השחיתות שצצות ועולות חדשות לבקרים בהקשר למתן היתרי עבודה<br />
לעובדים פלסטיניים בישראל.<br />
חוסר השקיפות המוחלט והסבך הבירוקרטי שהוא מייצר תורמים גם לשחיתות ולסיאוב<br />
המערכת. כך עולה הן מידיעות עיתונאיות הן ממספר פסקי דין. כך למשל עולה מת"פ<br />
1568/04 מדינת ישראל נ' סופר )לא פורסם, 26.5.2009(, ומערעור המדינה על קולת העונש<br />
במסגרתו הוחמר עונשו של הנאשם בעפ"ג<br />
6622-09<br />
מדינת ישראל נ' סופר )לא פורסם,<br />
24.2.2010(. במסגרת ההליך התברר כי שוטר במשטרת ישראל יחד עם קצין ייעוץ לעניינים<br />
פלסטיניים במת"ק חברון סיפקו היתרים בתשלום ללא הבדיקות הנחוצות ואחד מן<br />
העובדים אף היה מנוע ביטחונית.<br />
לפני כשנה וחצי התגלה מקרה שוחד נוסף באחד המת"קים, בו עובד המינהל האזרחי<br />
שהושאל מלשכת התעסוקה, קיבל שוחד מתושבים פלסטיניים לשם הנפקת היתרי עבודה<br />
בישראל.<br />
.44<br />
.45<br />
.46<br />
הידיעה כפי שהופיעה באתר דובר צה"ל:<br />
http://dover.idf.il/IDF/News_Channels/today/09/08/2302.htm<br />
גם עובדת משרד הפנים באשקלון לא טמנה ידה בצלחת והיתה שותפה, עפ"י החשד, יחד עם<br />
עובדת המינהל האזרחי ברשת אשר הנפיקה מאות היתרי שהייה מזויפים.<br />
http://news.iol.co.il/?w=/10/1642984/@@/item/printer<br />
.47
9<br />
"הדובדבן שבקצפת" הוא עמרם קבילו, ששימש כראש ענף תעסוקה במינהל האזרחי משנת<br />
1995. בחודש מאי<br />
2010<br />
הוגש כנגדו כתב אישום בעבירות רבות של שוחד והפרת אמונים.<br />
ההליך עדיין מתנהל בבית המשפט המחוזי בירושלים במסגרת ת"פ<br />
33398-05-10. מכתב<br />
האישום עולה כי הנאשם היה מספק אישורי עבודה לקבלן עבור עובדים שמעולם לא פגש<br />
והקבלן מכר את האישורים לעובדים שמכרו אותם לפלסטינים אחרים. תמורת שירות זה,<br />
קיבל הנאשם שוחד בסכומים קטנים עד ל<br />
.₪ 1500 -<br />
במקרים אחרים, סיפק הנאשם<br />
אישורים תמורת החלפת מגב או נורה ברכבו, או תמורת בגדי מעצבים. ביום<br />
מר קבילו על-פי הודאתו בעברות שוחד והפרת אמונים, אך טרם נגזר עונשו.<br />
21.2.11 הורשע<br />
מכאן עולה כי השחיתות הגיעה אף לראש הפירמידה. וכך, בהעדר נהלים ומכסות<br />
מפורסמים וידועים לכל, בהעדר כל סיכוי לבקרה ופיקוח עקב העלטה האופפת את התחום,<br />
שחיתויות פושות בכל הרשויות המעורבות: משטרה, משרד הפנים והמינהל האזרחי. גם אם<br />
מדובר ביחידים, עדיין פרסום הקריטריונים והנהלים באופן ברור והתנהלות מינהלית<br />
תקינה, היו יכולים למנוע מקרים אלו.<br />
יתר על כן, בהעדר פיקוח ציבורי, נפתח פתח לפעילות בלתי-חוקית של עסקנים ומתווכים<br />
למיניהם, אשר גורפים רווחים על חשבון העובדים והמעסיקים הישרים והלא-ישרים כאחד.<br />
בית המשפט הנכבד כבר אמר את דברו לא פעם על שיטת "המאכרים" ועל הצורך הברור<br />
להכרית תופעה זו.<br />
.48<br />
.49<br />
.50<br />
חוסר השקיפות וחוסר הזמינות פוגעים באינטרס הציבורי<br />
זה כמה שנים מנסה מדינת ישראל לגבש מדיניות באשר להעסקת עובדים זרים ובכללם<br />
עובדים פלסטיניים. מאז שנת 2008 התפרסמו כמה החלטות ממשלה שעניינן הגדלת מכסות<br />
התעסוקה בישראל של עובדים מן הגדה המערבית. ההחלטה האחרונה, מס'<br />
מיום, 2839<br />
10.2.2011 מגדילה את המכסה ב-5,250 היתרים, הגדלה לא מבוטלת לכל הדעות.<br />
כלומר, מדיניותה המוצהרת של הממשלה הנוכחית ואף הקודמת, היא להתיר למספרים<br />
הולכים וגדלים של עובדים פלסטיניים לעבוד בישראל וזאת לאור מאפייני שוק העבודה<br />
והשאיפה להקטין את מספרם של העובדים הזרים בישראל.<br />
לא יכול להיות חולק שחוסר השקיפות בסוגית העסקת עובדים פלסטיניים בישראל<br />
והכשלים הרבים בתפקודו של קמ"ט תעסוקה תורמים לקשיים ביישום מדיניותה<br />
המוצהרת של הממשלה בסוגית העסקת עובדים מן הגדה המערבית בישראל.<br />
המנגנון הבלתי יעיל, העלום ולעיתים אף המושחת, מרפה את ידיהם של מעסיקים<br />
ישראליים פוטנציאליים מלפנות לקבלת היתרי עבודה עבור עובדים פלסטיניים. כאשר אין<br />
כל נוהל ברור ואחיד, נוהל המפורסם במקום נגיש ומעודכן כל אימת שעולה הצורך, מוצאים<br />
עצמם המעסיקים מול סבך שלא ניתן לעקפו ולפלס בו דרך.<br />
.51<br />
.52<br />
.53<br />
.54
10<br />
חוסר השקיפות פוגע בזכויותיהם הבסיסיות ביותר של תושבי הגדה המערבית, תושבים<br />
מוגנים, אשר להוותם תלויים כלכלית במדינת ישראל. במהלך שנות הכיבוש הארוכות,<br />
נמנעה ישראל מלפתח בגדה המערבית תשתית כלכלית הולמת ולפיכך, רבים מתושבי הגדה<br />
המערבית ובמיוחד העובדים הלא מיומנים, נותרו תלויים בחסדי מדינת ישראל לפרנסתם.<br />
.55<br />
סיכום<br />
כך, בהעדר נהלים ברורים, בשל שינוי תכוף של הכללים, בהעדר מועדים ברורים למענה על<br />
פניות ומענה טלפוני של קמ"ט תעסוקה, הן העובדים הפלסטיניים הן המעסיקים<br />
הישראליים יוצאים נפסדים. בנוסף, נפגעים אינטרסים ציבוריים חשובים, ובראשם<br />
האינטרס בהתנהלות תקינה של המינהל והאינטרס ביישום מדיניות הממשלה המבקשת<br />
להחליף עובדים זרים בעובדים פלסטיניים.<br />
לאור כל האמור לעיל, ברי כי יש צורך בביקורת מקיפה ויסודית ביחס להתנהלות קמ"ט<br />
תעסוקה. ביקורת אשר תצביע על הכשלים בהתנהלותו ושתוביל להפנמת הכללים<br />
המחייבים אותו לשקיפות, זמינות, הגינות וסבירות.<br />
.56<br />
.57<br />
בברכה,<br />
ד"ר נעמי הגר, עו"ד
Change language