לחץ כאן להורדת הספר

בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

י•‏ *
Г• ‏.־ 4.*.
. « к . י ‏.־
1
. * . * « . . . . ־ • . . ״
,
» Ш • ״ י • • ; . 9 .. י • י ־ . ׳ .
י
ו­‏
!
- י י
י
щ Й А В Д ^ Л » » _ w _ v ^
* • * * * • * • * • * • * • * • * • * * * • * • * i
••*•**•*•••••**•***•-• e
*t•-
^•*•*•*•••*• #
*ft*** 4
• • • * * *
‏•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*־*־***י
I
מבוא
כל הקשורים לענף הרכב מודעים לעובדה שמדי שנה עולה מספר כלי הרכב שבהם מחליפה
מערכת הזרקת בנזין את הקרבורטור.‏
בשנים האחרונות צברה תופעה זו תאוצה.‏ זאת כתוצאה ממאמצי מחקר ופיתוח אשר העמידו
• ״
י • • • • • • • • • • • • •
לרשות יצרני הרכב מערכות הזרקת בנזין,‏ המצטיינות בדיוק פעולה,‏ אמינות ומחר זול יחסית.‏
в А А • в • V * V V V V ^
в А A ^ A ft в ft ft ft ft ft ft ft
ft ft ft ft ft ft * ft ft % ft ft ft ft
סביר להניח שבתוך תקופה קצרה יחסית,‏ יחליפו מערכות הזרקה את הקרבורטור בכל כלי
״ ל * י
4.
*. ״ *
p л ft ft ft ft ft ft ф ft ft ft ft ft
• ft • • • • * * * * * * ft . ft _
הרכב.‏
״«***********‏ •*•*•*•**** ф •
• • • • • •
A
• * л • • ^ • ^ • _ • . • ^
• • • • • * * • • •••••
מערכת השקפים בנושא ״הזרקת בנזין״ באה למלא צורך של מסגרות ההכשרה המקצועית
•
ft ft ft # « ft ft. ft_ft_0_ft. #_•.#_*
והחינוך הטכנולוגי בארץ באמצעי הדרכה יעיל בנושא זה.‏
:!:!:
•
•
מערכת שקפים זו מטפלת במערכות הזרקת בנזין אלקטרוניות רב-נקודתיות.‏
• * •
• T •
מובאים בה הרקע העיוני,‏ המבנה הפעולה וכן הנחיות לאיתור תקלות במערכות הזרקה מטוג
• • * • • f t • • • в
•ft*•*•••••••••
*•••••••••*ft*!
• 9
בנזין
זה.‏
נעשה כאן מאמץ לשקף היבטים כלליים הנוגעים למבנה ולפעולה של מערכות הזרקת
שונות,‏ למרות שמערכת שקפים זו מבוטטת,‏ בחלקה,‏ על מערכות הזרקת בנזין L JF.TR0NIC
מתוצרת חברת ״בוש״.‏
במערכת נכללים גם שני שקפים ‏(מטפר 13 ומטפר 16) המתארים ניטויים שחשיבותם רבה
להבנת נושא הזרקת הבנזין בכללותו.‏
מערכת שקפים זו מיועדת לכל העוטק,‏ לומד,‏ משתלם בענף הרכב בכלל ובמערכות דלק בפרט.‏
מידע על הציוד הדרוש לביצוע הניטויים ואפשרויות רכישתו ניתן לקבל
במחלקת ההפצה של מא״ה,‏ רחוב אבן גבירול 119, תל-אביב 64047
טל׳ 03-223711, פקס׳ 03-222724
в * * * * * * * * * * * * *
‏.״••:•‏ ‏!״.•!•••••••••••••••••‏ • ••••••••••
••••••••••••!•••••
:::::::
• • • •
•*•*••••••••*•*•*•ft
•'•"•*•*•'•*•*•••*•*•••*•*••ft
• *•*•••*•*•*••ft*ft*t*ft*ft*ft*ft*ft
• * • * • * • * • • • • • * • • • * • * • • • * • • • * в
******•*•*•*••**•*•*ft*•*•*• *ft
*•*•••••••*•*•*•*ft••*•••*•
• ••*•*• # ft # ft*ft*e*ft*ft*l•*•*
•*• ,
•*•*•*•••••*•••••*ft••••••
#
• * • * • * • * • • • * • * • * • * « * • * в * • * •
•***•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•
•*•*•*•*••••• # •*•*•*•*•*•••*•
•*•*•••*•••*•••*•*ft••*•••••*•
•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*ft*ft*ft # ft••
:•:
•*•*•*•*•*•*•••*•••••*••ft••••
•*•*•*•*•*•*•*•*•*ft*«*ft # ft• - # •
•*•*•*•••••*•*•*•*•*•*•*•***ft
•*•*•*•*•••••*•*•*ft*ft*ft*ft*ft*i
* * * * * * * * י * * • * • • • * • * • * • • • * • * •
•*•*•*•*•*•*ft••*•*•*•*•*•*•*•
•*ft*•*•*•*•*•***•***** _ • ft ft
•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•* •*•*•
*•*•*•*•*•*•••*ft*ft*ft*ft*•*•*•
• *•*•*•*•*•*ft*ft*ft # ft*ft*ft*•••••
•*•*•*•••*•*•*•*ft*•*•*•••*•••
•*•*•*•*•••••••*•••*••••• # * י •
* • * • * • * • • • • • * • * • • • * • * • * • * • * I
• *•*•*•*•*•*•••••*••••*•*•*•Г
• * • * • • • • • • • • • • • • • * • * » * ! • * • • • в
• * • • • • • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * i
• * • * • * • * • * • * • * • * • * • * f t * * * • * • * •
#
• • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * •
•*•*•*•*•*•*•*•*•*••*•••ft*ft*#
•*•*•*•••••*•*•*•*ft*ft*ft*ft*ft*ft
• * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • *
• * • * • * • * • • • • • • • • f t • * • • * • • • • • • •
• * • * • * • * • • * • • * • * • * • * • * в * f t * • * •
•*•••*•*•*•*•*•*ft*ft*ft*ft*ft*ft*ft
• * • * • * • • • * • * • * • * • * • * f t • • * • * • * •
illllil
' • * * * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * •
* • * • • • • • * • * • * • * • • • * • * • * • * • * • * л
• * • * • * • • • • • • • • • * • * f t * • * • • • * • * !
• ג : < 1 * 1 # ג • • • • ? • • • • • * ו
י . • * • * * * • * • * • * • • • • * • * • * • • •
• ! : ! : ! : : : : . ! : : : : : : : : : : ג : ? : • : ? :
י * • * • * • * • * * * * * * * * • * • * • * • * ft • w •
• * * * * • » • л • * • * • « • » • ^ • » • •
*^'»•»•^• л ••••••• ft *
••••••if#•
״ * s • • • • • • • ! • 1 •
• • • • * * • « • * • в • » • * • ft _ ft _ ft
• •••********•**^•*•» ft _ *
• •••••*****»**•••*•^•
*•••••*•*•*ft*•***•**•* •**
is!;!:•:•:•:•:•
:?:!
‏•ווו
• * ^ * י * w * * * •
! • • • • • • • • • • • • J • • • : • : • : • : • : • ; •
*
•
• * * * • * • * • * • * • * • * • * • * • * • * f t * J * •
•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*ft*•*•*• *
• * • * • * • * • * • * в * • * • * » * • * • * в * • *
ft • • • * • * f t * • * • * * * * * • * * * * * * • *
:::::::::::;
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

בהוצאת ®год ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• * • * • Z * Z # Z * Z # Z • *
:•:; :::::::
:;: • *•
• I •
• * •
• t
• •
t . •
• 1•
z • \
Z • •
1 •
• 19
• I •
» ? 1 • I •
• 1 •
• 2 9 2 # 2 # 2 9 2 # 2 # 2 # 2 # 2 $ 2 • !
i! 5 i| |! !! Sjl
• • I *•
•
• г
• 1 •
• *
• I • • I •
• I • • I •
1
ן 4
•. •
!!*•!•*if•fitIfIf
:!:!:!:!::::::::::
;:::;:;;;:::
• !, ;
״:!:!:!:‏
• ; •
• 5 •
• ״ •
• 1 •
9 1 •
* : •
‏•ג!:!:•:•‏
‏:•:!:ד
• _ •
•1•
• z •
• 1 •
‏:־־;־־־ :::?
״ג:״:״:::::;:ן:ן:|:;:ן::‏
1
• * • • • Z # #
Z * Z * 2 Z • • • • • * • • • • • • • * •
• Z e Z * Z # Z * Z * Z t « # * # Z # Z * Z * Z e Z # Z t t
• Z # Z t Z # Z * Z # Z t Z * Z e Z # Z # Z # Z # Z • * • •
• • • Z ^ Z ^ Z ^ Z ^ Z • • • • • • • • • • • • • • • • • •
• * • Z # Z * « t # e * * a * » * # # e * I # Z • * • • • •
• • • Z # Z e Z # #
:!•
Z * e Z # Z • • • ! • • • • • !
• Z * Z # Z # Z * Z # Z # Z * Z i Z # * * Z * Z • •
#
• • • i Z * Z # Z * Z t Z * Z e Z # Z * Z # Z # Z t Z • •
• Z * Z * Z t Z * Z # Z # #
I Z # Z * Z * Z * Z # Z * Z e t
* Z * Z e Z # Z * Z * Z * # * Z t Z # Z # Z * Z • • • •
• Z * Z # Z e Z * Z * Z e Z # e
e Z # Z * Z * Z • • • •
• Z * Z e Z f Z t Z * Z e #
2 Z # Z e Z t Z t Z # Z * •
• Z # e
Z * * Z e i
I * # Z # Z # Z # Z * Z * Z t Z # Z • •
•f••••#*•••*••••••••••1•i
• 1 •
m • a
z • z
z # z
9
• * г •
• г •
י ­
•t
תהליך השריפה במנוע הוא ריאקציה כימית בה מתחבר חומר הדלק הפחמימני,‏ שהוא הבנזין,‏
עם החמצן שבאוויר.‏
ב נ ז י ן . 1 8 H 8 3
, 2 ואנרגיה
, 2 מים 0(H)
כתוצאה משריפה מושלמת של בנזין מקבלים דו תחמוצת הפחמן (со)
י
ן
(W), כמתואר להלן:‏
C 7
H!e + 1102
• 7co 2
+ 8н 2
0 + w
שריפת תערובת דלק-אוויר במנוע מתבצעת בכ-‏‎0.001‎ שנייה.‏
לצורך שריפה מושלמת יש לערבב 1 ק״ג בנזין עם כ-‏‎15‎ ק״ג אוויר אשר תכולת החמצן שבו
• 11
היא x23. כאשר מבטאים זאת בנפחים יש לערבב 1 ליטר בנזין עם למעלה מ‎10,000‎‏-‏ ליטר • I •
אוויר.‏
בשל הזמן הקצר בו מתבצעת הריאקציה הכימית ובשל הטמפרטורה והלחץ הגבוהים,‏ מכילים
גזי הפליטה חומרים נוטפים על אלה שפורטו לעיל,‏ כפי שיתואר באחד השקפים הבאים.‏
לחץ הגזים הלוהטים,‏ המתקבל בעת תהליך השריפה,‏ פועל על פני הבוכנה הנעה כלפי מטה.‏
הטלטל הופך את התנועה הקוית של הבוכנה לתנועה טיבו בית של גל הארכובה.‏
לנוע.‏
מערכת העברת הכוה,‏ הקושרת את גל הארכובה של המנוע עם גלגלי הרכב,‏ גורמת לרכב
כך הופכת האנרגיה הכימית האצורה בדלק לאנרגיה הגורמת לתנועת הרכב
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

:::::
:•:: ••••••
•;!:!:•:!:•:•:•:!г
•
• А Л л ш л v л Ж
חוק לבואזיה - חוק קיום החומר:‏
משקל החומר החדש,‏ הנוצר מתוך תהליך כימי,‏ שווה למשקלם של החומרים המשתתפים בתהליך זה.‏
הבנזין (C71I16)
הרכב
האוויר ‏(משקל)‏
הרכב
•
23% חמצן,‏ משקל אטומים פ ח מ אטומי ן ) 7 С ( , משקל אטומי 12
אטומים מימן‎10‎‏)‏ , משקל אטומי 16 1
77% חנקן,‏ משקל אטומי
י • J t J
חמצן
8H20 J * \ 7C0
1102
בנזין
ZZZS ד־׳״ ג
C7H
\ 9
*
8(2+16)j412+32)7]־)j

׳‎41‎
••!•!•••••!•5•»•••••••••!•
. 4
• *
ז*‏
4
•: •
::
• 1 •
‏!ושש־־־
־
• 1 9
‏•‏If£52•2‎‏•••ג•••••••••••‏
::::::::::::::•:;:::•::I;
_ V י Й _ •: •
flftLn.
• I • • I •
• Г •
• : • ; • : י ! t " •
= 1 X ־ כמות האוויר שסופקה שווה לזו הדרושה מבחינה תיאורטית
•: •. • • : • ! •
• r •
- X s הגדלה בהספק
‎1‎‏.ג ־ עודף אוויר,‏ תערובת דלה.‏ עד 1.25=X חסכון בדלק,‏ הפחתה בהספק.‏
< 1.3 ג - תערובת דלה מאד.‏ לא ניתן להציתה.‏
בעת הפעלת מנוע בתנאי פעולה שונים סוטה יחס תערובת האוויר-דלק מהיחס הסטויכיומטרי
אחת הדרכים המקובלות לציין את מידת הסטייה היא להשתמש בנתון המכונה
״מקדם
למברא״,‏ שסימנו האות היוונית למבדא (\). מקדם זה מתקבל בצורה זו:‏
•
כמות אוויר בתערובת
כמות אוויר תיאורטית
להלן מספר דוגמות של תערובת המסומנים בערכי X שונים:‏
כמויות האוויר שסופקו שוות לכמויות הדרושות מבחינת תיאורטית.‏
כמות אוויר קטנה מהדרוש מבחינה םטויכיומטרית ‏(תיאורטית),‏ התערובת עשירה.‏
Х= 1
X < 1
כאשר ערך^‏ הוא בתחום 0.95...0.85 מקבלים הספק מנוע מירבי.‏
•
•Г•
• 1 •
X כמות אוויר גדולה מהדרוש מבחינה םטויכיומטרית,‏ התערובת דלה.‏ כאשר ערך X > 1
הוא בתחום 1.3...1.05, תצרוכת הדלק היא מינימלית,‏ אך הספק המנוע יורד.‏
כד
X
את ״מקדם למברא״ מכנים לעתים בשם ״מקדם אוויר עודף״.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

•
I
•
• V
I
:::::::
:::: :
»•2•2#1•I•I *StI•!•!•*•••2*2•
1* •'
״ # • # •••*••• # 1•
i$i!l!lilfiliШ!Ш
: : :
‏•‏‎2••••••?2?••••••••••••!•2‎‏•״
ן*.‏ Ч
. / 1 -
,(Ne ma המתואר בעקומה העליונה,‏
עיון בעקומות שבשקף 4 מראה כי הספק מנוע מקסימלי (x
XX
מתקבל בעת שבתערובת יש גרעון אוויר הנע בין 5 ל-‏‎15‎ אחוז (0.85...0.95 =
בעקומה התחתונה,‏ המתארת את תצרוכת הדלק הסגולית,‏ אנו רואים כי חסכון מירבי בדלק
,(Be mm מצביעה על
מושג כאשר יש אוויר עודף בשיעור של ./10 ויותר.‏ נקודת הציון בשקף )
אוויר עודף בשיעור של ./5 (1.05 ЛХ=
מאידך,‏
שיעור תאוצה מקסימלי מתקבל כאשר יש גרעון אוויר הנע בין 15 ל-‏‎25‎ אחוז
.(\= 0.85...0.75)
מתוך האמור לעיל אנו רואים כי אין מקדם אוויר עודף אחיד,‏ העונה על כל הצרכים
הנםיון מוכיח כי מקדם עודף 1.1...0.9 = ג הוא המעשי ביותר.‏
:•:•:•:5:2::;
•
••2•••I•2•••I*I
• •••*•*I*••Z*•
#
№ • • • 4 4 4 # # # Ш # • •
ф % Ц t ф Щ щ Ф Щ ф ф # Щ ф
בהוצאת Draco ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• 1 •I ׳ •
‏:::::::::.!:::::::!.::!.ז.!:•־
l י A • A • * •
Hi!
• •
•Si л л л
- • • • • • • • • • • • • • • I • ! • • • !
‏•*•־•־•"•־••‏‎1‎‏•••••‏
• • • • • • • • • • • • • • • • • 5 • • • • • • • • • • • •
• • • • • • • • • 5 • •
••{••Si••••• 4
:h • I • I • I • I • I • • •
:::::::::
. ! • ! • ! • I • ! • : • : • : • : • : • : •
• l •
• ״ • ׳ • • •:
• 1•
•г•:•
i * i #
• * • • * •
К.
•
, י•‏ •
רוב החומרים הנפלטים מצינורות הפליטה של מכוניות הם חומרים שאינם מזיקים,‏ לדוגמה
חנקן (/71), דו-תחמוצת הפחמן (/18.1), אדי מים (/9.2) וחמצן בתוטפת גזים אינרטיים
•
בשיעור של ./0.7, שהם יחד /99.
החומרים מזהמי האוויר,‏ המהווים כאחוז אחד בלבד מכלל החומרים היוצאים מצינורות
הפליטה,‏ כוללים את החומרים האלה:‏
ר
!
כ-/‏‎0.85‎ חד תחמוצת הפחמן (CO) שהוא גז חטר צבע וריח אד ארטי מאד,‏ כד שגם ריכוז
I
קטן שלו באוויר יכול לגרום למותו של אדם.‏
) 0 . 0 8 x ( N O . בתחילה נוצר חד תחמוצת החנקן (0N) שהוא גז חטר צבע
N0) 2 שהוא גז רעיל
וריח אשר בבואו במגע עם החמצן שבאוויר הופד לדו תחמוצת החנקן )
אשר צבעו חום-אדמדם.‏
כ-‏‎0.05‎ פחמימנים (HC) בהרכבים שונים,‏ אשר בהשפעת קרני השמש תורמים ליצירת ערפיח
וחומרים מזיקים אחרים.‏
בעקומות המתארות את הכמויות היחטיות של החומרים שפורטו לעיל ניתן לראות כדלהלן:‏
כאשר מנוע פועל בתנאים בהם מקדם אוויר עודף נע בתחום ...0.9 1.1 ‏(שהוא הרכב תערובת
מועדף מבחינה מעשית),‏ нс-1‎הכמויות היחטיות של со
הן מינימליות,‏ ואילו כמויות תחמוצת
החנקן הן מקטימליות.‏
כן אנו רואים כי כאשר מקדם אוויר עודף עובר את העיד 1.23 מתחילה עלייה תלולה של
הפחמימנים הנפלטים,‏ וזאת כתוצאה מעלייה במטפר הצתות הטרק של התערובת.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

::::::::::
: : : :
•!•:•!•!•:•!•!•!•ft
Ш Ш W W т ш ш Ш A A A A
י
•21
•i:i״;!iji!:!:!:::::::::::;:;
!
י•‏ •
:::::::::::
• * • * • # I* I •
A w А A
•
f
בשקף 6 אנו רואים אילו הבדלים יכולים לחיות ביחס אוויר-דלק בין צילינדר אחד לאחר
במנוע,‏ המצויד בקרבורטור.‏ הגורמים להבדלים כאלה הם:‏
א
ההבדלים באורך קטעי סעפת היניקה בין הקרבורטור לשסתומי היניקה של הצילינדרים
השונים.‏
•
ב
בשל טדר היניקה של הצילינדרים,‏ המתבטא בטדר ההצתה ‏(במקרה זה 1-5-3-6-2-4),
התערובת הזורמת במהירות רבה,‏ חייבת לעתים לעבור מרחקים גדולים יחטית בשינוי כיוון
זרימה של 180°.
השינויים המהירים בכיוון הזרימה עלולים גם לגרום לכך שחלקיקים כבדים בתוך רטיטי
הדלק,‏ כמו טטרה אטיל העופרת,‏ המיועד לשפר את עמידות המנוע בפני נקישות,‏ יגיעו
בריכוזים שונים לצילינדרים השונים.‏
כל מה שתואר לעיל הוא אחד החטרונות של מנוע בנזין,‏ המצויד בקרבורטור,‏ בהשוואה למנוע
המצויד במערכת הזרקת בנזין רב-נקודתית,‏ כפי שיתואר ויוטבר בהמשך.‏
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

־
f
•
•
ל ק
•••••••••••••
2*1•!•!•!•z*z*z•
•Z #
Z•••••••••
‏:?:ג­‏
• f t ! •
1:1
* : ‏.;*‏i־־:־־־־!־־i־i‏**‏ •:•
•1•:•:•:•:•;.:.:.;.;.;.j.;.•
• I •
• I •
•: •
•: •
• *•!•I #
2 • 2 • 2•2•••«•••2*2*2*
2*2*2*2*2*2*•*•*•*•*•*•*•*•*•*
2*2*2*z*•*•*•*•••*•*•*•*•*•*•*
л*•***•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*
•*•*2*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*•*
••1*2*2*•*•*•*•*•*»*•*•*•*•*•*
••z*2*•**••*•*•••*•*•*•*•*•***
I # **2*•*•*•***•*•*•*•*•*•*•*•*
בשקף 7 מתואר העקרון של מערכת הזרקת בנזין אוטומוטיבית.‏
בסעפת היניקה של מערכת כזאת זורם אוויר בלבד ואילו הבנזין,‏ הדרוש ליצירת התערובת
בצילינדרים,‏ מוזרק בכמויות מדויקות ואחידות ממזרקים,‏ הממוקמים מול שסתומי היניקה.‏
סידור כזה מאפשר לתכנן םעפות יניקה,‏ המאפשרות לשפר את ביצועי המנוע,‏ כפי שיתואר
::: ‏!!!!!־־
•1•
י • Z
• • •
י • Z
• Z •
בהמשך.‏
היתרונות המוקנים למנוע,‏ הפועל באמצעות מערכת הזרקת בנזין רב נקודתית,‏ בהשוואה למנוע,‏
הפועל באמצעות קרבורטור,‏ יתוארו בהרחבה בשקפים הבאים.‏ להלן היתרונות:‏
חיסכון בדלק כתוצאה מהספקת כמויות נ
דלק כנדרש בתנאי פעולה שונים של
המנוע.‏
שיפור בהספק המנוע והמומנט שלו.‏
תגובת מנוע מהירה על לחיצת מצערת.‏
!
התנעה וחימום מנוע משופרים.‏
הפחתה מרשימה בפליטת חומרים מזהמים
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

•
י•••••"‏
ЩШж
••••••••••••
• 1 • • 1•
ו : •
• ד • • ד •
• л I
• 1 •
• Z • 1 •
•
Z • 1 •
‏:::::::ג::::::::•::::!::•:‏
‏::::::::::::::::::::ז::״
!••«+!*•
••••••••••••••••••••••••1•••.
::::::::::::::::
?
‏:;:•:•:•:!:•:!:!:!:?:?:?:ג:ז
• I •
i - i • : . : : : : : : : : : :
• 1 •
י
!iliiiiiH- *»*z # e*2 #
s
‏:::::‏i:i:j‏::::״
‏•‏‎4‎‏..־..״
כפי שצוין קודם,‏ במנועי הזרקת בנזין רב נקודתית,‏ זורם לאורך סעפת היניקה אוויר בלבד.‏
עובדה זאת מאפשרת למתכנני המנועים להשתמש בצינורות סעפת ארוכים כמתואר בשקף זה.‏
1•
. ‎4‎־ ;
t
מידות צינורות הסעפת נקבעות לאחר חישובים וניסויים רבים.‏ בסעפת יניקה מתוכננת היטב
והמתאימה למנוע נתון,‏ מקבלים מה שקרוי ״תוצא מגח״ EFFECT) ,(RAM המתבטא בכך
שעם פתיחת שסתומי היניקה זורם האוויר במהירות רבה לעבר הצילינדרים.‏ התאוצה המוקנית
לזרמי האוויר מסייעת לגדוש אוויר נוסף לצילינדרים.‏
• ; •
SstlSsS!•!;
•: • • z •
•2$2$fS!S!2f$!
• ••••••••••••••••
•: •: •
H i
• 1 •
• 1 •
•Xt••!•5•••••••*•*•"
• I •
׳ Z * 2 t Z e 2 * Z * Z # 2 i 2 * Z * Z * Z i Z # Z # Z t Z
Z # Z*Z f Z g Z״Z•!•!•••!•!*!•••Z*Z -
*•Z e I*Z t Z f I , Z i I t Z # Z # I*Z # Z t **Z 4
לגירוש נוסף מסייע הדלק המוזרק,‏ המצנן מעט את חלל הצילינדר.‏
כל מה שתואר לעיל משפר את ה״יעילות הוולומטרית״ של המנוע,‏ דבר התורם לשיפור המומנט
והספק המנוע.‏
‏•‏J‏••••••••••••••••••׳
fSfififlfSf! 1
•II
• 51
• . • • I •
: :
• z •
1!1111!!I1I1I»!1I1I1I1I1H1:
::::
• :•:•11
״ • a •
Z*Z***Z*I
״
Z»Z*Z
Z*Z
*•••••*•!•Z t
Z # Z״Z*Z #
Z
i f f
• * •
‏•י •
* Z * • * -
י • • •
• Z • m • • л Г • I • • z I • • - '
f
ill:
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

i*i ! • *
!•If2•
תא
11
י־
י י * ‏.י
• E
י • f
•4.1
*
1
#
פרט בולט במבנה סעפת היניקה הוא תא האוויר שממנו מסתעפים הצינורות.‏ מבנה כזה
ג • י
‏•י י
מי Ф
מאפשר להקטין עד למינימום את פעימות לחץ האוויר במערכת היניקה שמקורן בתדר השאיבה
של הצילינדרים היחידים.‏ פעימות כאלה מפריעות למדידה מדויקת של כמויות האוויר הנשאבות
• 1
על ידי המנוע.‏
-
ניסויים מוכיחים כי כאשר המדידה מתבצעת במד זרימה בו זרם האוויר דוחף מדף הנע על
צירו,‏ יציבות המדף משתפרת ככל שגדל נפח תא האוויר.‏ מאידך,‏ הקטנת נפח תא האוויר
משפרת את התאוצה.‏
.7 '.
ביצועים טובים בכל תחומי הפעולה של המנוע מתקבלים כאשר נפח תא האוויר נע בין 0.8
י
1 %
ל-‏‎1.2‎ מנפח המנוע.‏
• י ;
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

י
t
י
*
* י
: : : : : : : : : : : : : : : : ן : : : : : : : ! : : : : : :
. • ! • ; • ? • 2 • ״ • • • " • • # • • •
А А А
••• ! • ! • • • ! • ! • ! • • • 1 •
•••••
: : :• 1•! •т •
III
מערכות הזרקת בנזין שיתוארו בשקפים הבאים מצויירות במזרקי-דלק אלקטרו-מגנט«‏‎0‎‏,‏ אחד
לכל צילינדר.‏
^ А ^ Л ^ Л ^ Ш ^ А ^ Л ^ А ~~ А ~ А ^ й
מזרקי דלק אלה ממוקמים מול שטתומי היניקה כמתואר בשקף.‏ המזרקים מחוברים אל קו
הטפקת דלק אשר הלחץ בו,‏ ביחט ללחץ בטעפת היניקה,‏ קבוע.‏ שיעורו של לחץ זה הוא 2.5
•
: : : : : : : : : : : : : : ן : : : : : : ; : ; ; ; ; ; ;
־ • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • ! • I • ; • • • •
•
»
י • • • • * • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • •
או 3 בר.‏
בשל מבנה כזה של המערכת,‏ כמות הדלק המוזרקת לטירוגין מנחיר המזרק לכיוון שטתום
היניקה,‏ תלויה במשך הדפקים המטופקים למזרקים מיחידת בקרה אלקטרונית.‏ משך דפקים
אלה נע בין 2 ל-‏‎14‎ מילישניות.‏
: :
״•••••••••••••••״••••••••‏
if. **
•
על מנת להגיע לניצול מירבי של הדלק המוזרק,‏ יש למקם את המזרק במקום ובמרחק כזה
•
משטתום היניקה,‏ שהזווית בה מרוטט הדלק,‏ תאפשר פיזור טוב של רטיטי הדלק בלי לגרום
להרטבת דפנות טעפת היניקה.‏
•
כפי שניתן לראות בשקף,‏ מצוי בחלקו התחתון של המזרק אטם בצורת טבעת גומי,‏ אשר לו
שלושה תפקידים ואלה הם:‏
אטימה למניעת כניטת אוויר מבחוץ.‏
בידוד תרמי למניעת היווצרות בועות של אדי דלק במזרק
מניעת העברת זעזועים מוגזמים מהמנוע למזרק.‏
.1
.2
.3
. • • • • • • • • • • • I S •
"•I•••••
1
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

24
• 1 •
22
•••2*«••••••••••••••*•••*•*•*•
*2 # 2*2 # 2*2*»***•*•*•*•*•*•*•*•
20
p; 18
ו?‏
16
• т •
• • • _ • _ # — •AVAVAV
ווו•!••‏
• 1 • • 1 •
• I •
• 1 •
• !••• • I •
* . •
:::::::::::::::::
! ״ ; ״ ג ״״״גג::ג:?:•:•:?:?:•:•::•‏
о 14
‎2‎ז
с;
10
8
6
־־ץ
01
נסיעה
140 160km/h
מהירות
1 ООО 2000 3000 4000 5000
מנוע הזרקה
מנוע עם קרבורטור
בגרף
שקף זה מתוארים,‏ באמצעות עקומות,‏ ביצועי מנוע נתון,‏ המצויד במערכת הזרקת
בנזין,‏ בהשוואה לביצועיו של מנוע דומה,‏ הפועל באמצעות קרבורטור.‏
בחלק התחתון מתואר מומנט הסיבוב,‏ בניוטון-מטר.‏ בחלק העליון - הספקי המנועים,‏
בקילו-וט.‏
העקומות המסומנות ב-‏a ‎1‎מתייחסות למנוע הזרקה ואילו אלה המסומנות ב-כ למנוע
קרבורטור.‏
ההבדלים המרשימים,‏ המתוארים באמצעות העקומות,‏ נובעים ממילוי טוב יותר של הצילינדרים
באוויר,‏ המוזרם לאורך סעפת יניקה יעילה ביותר,‏ ובדלק המוזרק ישירות אל פתח שסתום
היניקה,‏ כפי שתואר בשקפים קודמים.‏
בגרף בי של שקף זה מתוארת תצרוכת הדלק של מנוע נתון,‏ המצויד במערכת הזרקת בנזין,‏
בהשוואה לתצרוכת דלק של מנוע דומה,‏ המצויד בקרבורטור.‏ גם כאן עקומה a מתייחסת
למנוע הזרקה,‏ \-ъ - למנוע קרבורטור.‏
כאן אנו רואים כי בכל תחומי המהירות מנוע ההזרקה חסכוני יותר.‏ ההבדלים בצריכת הדלק
גדולים במיוחד במהירויות נסיעה גבוהות (140 קמיש ומעלה).‏
::::
הציר האנכי בגרף בי של שקף זה מתאר תצרוכת דלק בליטרים ל-‏‎100‎ ק״מ.‏ השוואת תצרוכת
במהירות של 100 קמ״ש מראה,‏ כי במנוע הזרקה תצרוכת הדלק תהיה כ-‏‎9‎ קימ לליטר,‏ ואילו
במנוע קרבורטור כ-‏‎8.5‎ ק״מ לליטר.‏
לסיכום אפשר לקבוע,‏ כי מנוע הזרקה,‏ עם צריכת דלק הנמוכה מזו של מנוע קרבורטור,‏
ביצועיו משופרים יותר.‏
הסיבה העיקרית למה שנאמר לעיל היא,‏ שבמנוע הזרקה כל צילינדר מקבל כמות זהה של
אוויר ‏^מות מתאימה של דלק,‏ המשתנות בהתאם לתנאי הפעולה של המנוע.‏
ו
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

‏•ג•!•!•ג*ן•‏‎2‎־
‏•!•:•!•!•;•!•;•;•;•!••••••••י•‏
: ‏:ג:״:‏ : ‏:ג:״:ג:ג:ג:ג:ג:ג:ג:י.‏ •
־!״!•!•!•ג•!•!•!•!•!•!•!•!•••••‏
י
I
בשקף זה מתואר מזרק בנזין אלקטרו
נפוץ
מצד ימין מתואר מזרק כזה הצמוד,‏ בחלקו העליון,‏ אל צינור חלוקת דלק.‏
בצד שמאל מופיע חתך של המזרק.‏ להלן תיאור מבנהו ועיקרון פעולתו של מזרק מטוג זה:‏
בפתח כניטת הדלק של המזרק מצוי מטע (6). במרכז המזרק נמצא טליל טולנואיד (1),
שכאשר מטופק לו זרם דרך שקע החיבור החשמלי (5), הוא מושך את גרעין הטולנואיד (2)
למרחק של כ-‏‎0.1‎ מ״מ.‏ גרעין זה מושך אתו את שטתום המחט (3), הצמוד אליו,‏ ופותח
в # # Ш
и м ш ш л
Ф ш щ щ ш
• » в
—
| | • •
* щ ш ш ш ш
‏::::::!:::ן:!:::::::::::::‏
:?::•:•:::•:?:!::::г
z•z•z‏•״•‏
: 1 :
• z • z •
* 1 ״
• I •
* z •
lllii
ו:!:::::::::::::::;:::::::::‏
מעבר אל הנחיר (4), שממנו מוזרק הדלק בזווית ריטוט מתאימה.‏
•
בעת ניתוק הזרם מטליל המזרק,‏ מוחזר שטתום המחט למקומו על ידי הקפיץ (7). משך הזמן
הדרוש לפתיחה ולטגירת שטתום המזרק נע בתחום של 1 עד 1.5 מילישניות.‏
משך פתיחת המזרק,‏ הקובע את כמות הדלק המוזרקת,‏ נע בין 2 ל-‏‎14‎ מילישניות.‏
•
המזרקים נבדלים זה מזה בשלושה תחומים עיקריים ואלה הם:‏
•• , !*• 1 •'••iS*!*!•• 1 •*•*!'• 1
•••••••••1*2*1*2*2•!••••••••••
••••!•!•Z # Z*Z # Z # Z*Z*Z # Z•••••*•.
1 מבנה
השוני במבנה מתבטא בצורות חיבור שונות של המזרק אל צינור הטפקת הדלק ואל טעפת
היניקה.‏
2. חתנגדות סליל המזרק
יש מזרקים אשר התנגדות הטליל שלהם היא 2.4 אוהם ‏(ב-‏‎20°0‎‏).‏ מזרקים כאלה
מופעלים כאשר הם מחוברים בטור לנגדים חיצוניים או מופעלים על ידי מעגל אלקטרוני
מגביל-זרם.‏
ברוב המזרקים,‏ הנמצאים בשימוש כיום,‏ התנגדות הטליל שלהם היא 16 אוהם
‏(ב-‏‎20°0‎‏).‏ טלילים אלה עשויים מחוט פליז.‏
3. ספיקה
למזרקים שונים טפיקה שונה
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

‏••״••••••••ל•••״•״•!‏
‏•-•־•‏‎1‎‏:•;•:•:•:•:•!•‏
4
A
M
•
•
•
. :!!•::{::ШШШШФ!
י
:;:::!
•
И Н Н
4
בשקף זה מתואר ניסוי המדגים את תלות כמות הדלק הממרקת במשך זמן פתיחת המזרק.‏
ניסוי זה מתבצע באמצעות תת-לחץ,‏ שמקורו במשאבה ידנית,‏ המופיעה מצד ימין של השקף.‏
הפעלת המזרק נעשית באמצעות מתקן אלקטרוני,‏ המספק מספר קצוב של דפקים,‏ המפעילים
את המזרק למשך הזמן שקבע המפעיל.‏ מתקן זה מכונה ״מחולל דפקים״.‏
תיאור הניסוי:‏
א.‏
חבר את פתח כניסת הדלק של המזרק אל הצינור הבא ממשאבת היניקה.‏
ב.‏
ג.‏
חבר את ״מחולל הדפקים״ אל המזרק באמצעות שקע מתאים.‏
קבע את המתג הבורר את מספר הדפקים על ״‎32‎״ ואת כפתור כיוון משך זמן פתיחת
המזרק על 4 מילישניות.‏
ד.‏
הפעל את המשאבה עד שמד התת-לחץ יורה על 50 ס״מ ‏(כספית).‏
ה.‏
הפעל את המתג הראשי ולחץ
.START ברגע שחרור הכפתור יפעיל המחולל את
המזרק 32 פעמים במשך 4 מילישניות בכל פעם.‏ לאחר השלמת מספר הדפקים הנקוב
תפסק פעולת המחולל.‏
שים לב:‏
התדר בו פועל המחולל הוא כ-‏‎16‎
.Hz מכאן יוצא שהמחולל יפעל כ-‏‎2‎ שניות.‏
ו.‏
ראה ורשום עיד לחץ
ז
קבע את כפתור כיוון זמן הפתיחה על 8 מילישניות.‏
ח.‏
חזור על פעולות ד עד ו.‏
בהוצאת - ГКО המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

זמן הזרקה
A
יחידת בקרה אלקטרונית
כמות אוויר
/
E C U
סיבובי
מנוע
• I •
• 1•
•:•:*:•
• • •
• • • • • * • • • • • • • Z e Z # Z * Z *
י * 2 2 * 2 * 2 * 2 * 2 § 2 * 2 * • * • *
•#•#•#•#•#•#•#•»•#•»*
»•••••••••!•»•••»•#•»•!•
״‎2‎‏•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•‏
־••*•!•*•*•••••*•••••••••••#••"‏
'••••••#••••*••#•••#•§•#•»•#•1•
* • • • * • * • • в • • • • • • • • • • • • • • • • • • • » •
••••••*••••••••#••••••*1•••»•»•
' • • • * • • • • • • • • • • • • • • • • • • I • • • * * *
* в • • • • • • • * • • • • • • • ! • • • • • * * » • • • » '
#•#•#•#•#•#•#*#*#• # • # • # • » • • * » '
• • * • • • • • * • * • • • • • • • • • • • • • • • • • • в
י•*•*•*•*•••*•*•*•*•*•*•*•*•*•*‏
י • • • * • * • • • * • • * • • * • • • * • * • • • * • * • '
-
•*• # #•*•*••*•••••*••••••••••••
•*•*•*•••*••• # «*«** # t # z*#*z*z*
••••#•#•••••••••#•••***•*•••#'
־‎1‎‏•«•*•#•••#•••••#*••••#••••••'‏
״«•#•*•••••••••••••••••••••#••*‏
‏*••••**•*•#•#•••••••••••#••••״
• • • • • • • • » • » • • • • • • • • • в • * • » * • • *
1
•••••*•*•••••*z z # # e*z*z z z*z'
# #
•
#
9 ш т * • # • # • # • # • # • # • # • # • # • # • • • » *
*#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•#•2 • 2 е
• # • # • # • # • # • # • # • # • # • # • # • * • » • »
י • * • • • • • • • * • • • • • * • • • • • • • * • • * • * ׳
' • * • * • * • * • * • • • • • * • • • * • * • * * • в * * *
,
••#•••*•#•#•#•••••••#•••••••#
י • • • • • • • • • • • • • • • • • * • • • • • * • • • * •
״ • Z * • » • * • # • - • * • # • # • # • # • # • # • # • # ׳
,
* • * • • • • • • • * • • • • • • • • • • • I • • • • * •
י••••••••••••••••••••*••••••י•י
* • • • • • • • * • * * • • • • • в • • • • • • • • • • • •
• * * • • • • • * • • • * • « * * • • • • • » • й • » • »
• * • # # # * # * # * Z * # * * • ! • • • #•#•••#•ft
#•#•#•#•••»•#•»••*#•••*•*•1•*
*•••#•••••#•••••••••#••••••••'
'•*•*•*•*••#•••**••••••••#•*•*
t S 1 1
1
1
1
1
1
1
! • • • • ! • • • • ! • • • • ! • •
••#•••••••••••••••••••#•••••1
י•••*•••••••*•*•*•*•*•*•*•*•*•*‏
״••••••••••••••••••••*•*••*•••‏
'•••*#*••#*•*••#••*••••••••#••
#••*•*•*•*•••••••*•••••••**•**
' • * • • • • • • • * • • • • • • • * • * • * • * • • Z ^ Z 1
י••••**•••••••••*•*•*•••*••**•'‏
י • I • • • • # • # • # • • • # • # • # • # • # • # • # • » '
*»•#•#•#•#*#•#•#•#•#•#•#•#•#•#'
*•*•*•*•*•*•*•••*••• # •*••••!••*
'•••••*•*•••*••#••••••*•*••***
מצב
מצערת
תכולת חמצן
התנעה מתח לחץ
בגזי הפליטה
ברומטרי
טמפ.‏
נוזל קירור
טמפ.‏ אוויר
" # • # • # • # • • * # • # • # • # • # • # • # • » • * • » *
-
#
#
#
• • f « t # • • • • • • • • • • • • • • • • • • • !
י•••••***•*•*•*•*•••*•*•••••*•'‏
י••••*•••••••••••*••*•••*•••••'‏
' • • • • • • * • • • • • • • * • • • » • • • I • * • » • »
• • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • I
״••••«•••••••*•*••••••••••••••'‏
• • • • * • • • * • I • • • * • » • • • » • • • » * * • » '
'*••••••••••••••*#••••••••••*•
* • • • • • • • • • • * • • • • • ! • • * • • • • ! • • • I
••••••••••••••••••••# f # # #•!•!
* • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • в "
,
י!••••••••••••••*•*•••*•••••••‏
י•••••••*•••*•*••*••*•••••*•*•*‏
'#•#•»•#•#•#•»•*•#•#•#•#•»•#•»
1
• • • • • • • • • • • • ! • • • • • • • • • Z • • • • • * *
' • • • * • • • • • * • • • * • • • * • • Z e Z # #
e Z * Z
י * • • * • • • • • * • * • • • • • • • • • • * * • • • • * ׳
Z*Z*Z*2*2•2•2*2*2•2*2*2•2*2• 1 2*
• Z•Z#•#•#•#Z e 2*• ‏•#•׳#•#•״•!•#*#‏
׳^״ * в •»*»•»•••»•**»*»•»•»•»•**
' • • Z • * • * • • • • * * • • • * • • • * • • • * • * • * ־
,
* * • • • • • • • * • • • • • * • • • * Z • • • • ^ * * '
• • • • • * • * • • • • * * • * • • • • Z ' e ^ Z * • • • '
1
1
1
1
1
1
' • • • ! ! • • i ' t • • • • • • • • • • • • • *
'*•*•*•.•*•*•z^z••••**•*••^^1
* Z • Z • Z • Z * # * # • # • # • # • # • # • # • # • # • # ׳
* • • * • • # • # • # Z * f t * Z # * # e * * Z # Z # # # * Z *
'
#
# * Z e Z # # e Z e Z # * * * * Z • • • • • • • • • • Z *
292* 1 Zvx+Z+Z+S+Zvzfz^s^z^zf2*2*
*•*•••••*•**z••••••••••***•^*
• • Z * # i # * Z * Z # Z # Z i Z t Z t Z * Z * Z * Z i Z ^
*••#•••••••••••••••#••*•*•*••#'
׳ * 2 2 * 2 + 2 * 2 * 2 * 2 4 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 9 2 ' 2 9
' • • • • • * • • • * • • • • Z * Z * Z e #
e
Z * * * Z * Z *
'•*•*•••*#•••#•••#••••*•••*•••'
י••*•**•••••••••*••••*•«•«•‏J‏•‏
׳••‏‎2‎‏•-•«•«•*•«•*•«•«•«•«•«•«•«*‏
י•••••*•••••*••••*••*•*•*•••••*‏
• в
כפי שראינו בשקף הקודם,‏ כמות הדלק שמספקים המזרקים האלקטרו-מגנטיים אפשר גם
להגדירה כ״זמן הזרקה״.‏
זמן הזרקה זה נקבע על ידי יחידת בקרה אלקטרונית המפעילה את המזרקים.‏ לצורך קביעת
זמן ההזרקה מטופקים ליחידת הבקרה נתונים שמקורם בחיישנים שונים.‏
שני נתונים ראשיים,‏ הקובעים את זמן ההזרקה הבסיסי,‏ הם כמות האוויר הזורמת ומטפר
סיבובי המנוע (1 ו-‏‎9‎‏).‏ מתוך שני נתונים אלה מחשבת המערכת את כמות האוויר הנשאבת על
ידי כל אחד מהצילינדרים.‏
לצורך חישוב מדויק של כמויות האוויר הנשאבות חייבים להכניס נתון של טמפרטורת אוויר (2)
' • • * • * • * • • • * • * • * • Z * e * » * Z * * * e * * '
* # # # » * # * # # Z * Z * e * » * Z # e
Z * Z • • • • • t
' • • * • • • • • • * в • • • • • * • • • * * • * » • * • • '
׳ Z * e * Z # # # Z * Z f Z * Z # Z t Z t Z * Z e Z # Z * Z ׳
e
2 * 2 * Z • 2 * 2 • 2 * 2 * 2 • 2 9 2 • 2 * * 2 * 2 • 2 2
׳
׳
,
׳ Z * Z * Z * Z * Z * Z # Z # Z t Z * Z # Z * Z * Z i Z * Z
• 2 9 2 t 2 * Z ? 2 * Z 2 9 • 2 * 2 * 2 2 * 2 * 2 • 2 * 2 * *
•2*2•••»•••••»•••••»** 2 • * • в • ג !
• • • • • • * Z e Z * Z t Z * Z * Z # Z t Z * Z * Z * Z e Z
2•2•2•2•2*2*2•2*2•2•2*2•2• 1 292*
#
׳ * Z » * » • • * • • • • • * • • • • * • • • • • • * • • '
׳ • Z * Z * Z * Z * Z * Z # Z * Z # Z e Z * # * Z * Z * Z •
י*••*•••••••••••••*•**••••••••‏
*Z # Z*Z # Z*Z*Z*Z*» # ft*Z#••"« e Z* e Z
• # Z Z # Z e ״ Z * * Z # Z # Z * Z # Z e Z # Z e Z # Z # Z ״
' * » * f t * # # Z e Z t Z e Z t Z e » # Z e Z # Z * Z • • Z *
t
Z # e
׳ Z * Z * I Z t Z * Z # Z * Z # Z e Z # Z * Z t Z e Z
*Z p # e Z t t # # e Z*Z # Z # Z # •#f # t t # # Z t
' Z * Z * Z * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 • 2 * 2 * 2 * 2 '
*•••••••*••••••••••**••••••••z
•••••'*•••*••••*••*••••••••*• 1 ft
* • • • * • * • * • * * * Z * • * • * * • * ^ * • • • * • '
< z •
в
־ • Z • » • • • Z # Z * Z # Z # Z # Z t Z * Z * Z # Z
t
׳ Z t Z # Z # Z * Z * Z t Z * Z t Z # Z e Z * Z t Z * Z * Z
tZ••*••••••*••Z # *** ״‎1‎ Z # » # **Z*» e
׳ • Z * Z * Z e Z # Z # Z # Z g Z * Z # Z # Z * Z • • • • • *
#
* * * * e * Z * Z * f t * # Z • • • * • * • • » * » * Z e e *
• Z # Z # Z * Z * » # Z * Z e Z # Z # Z * Z * Z # Z # Z * Z *
>
Z i #
f t » • Z t Z # Z e Z t Z * Z t Z i Z ״ Z # Z * Z # *
* • • • * * • • • • * ^ • • • Z ^ Z ^ Z ^ Z • • • • * • '
*2*2*2*2*2*2*2*2*2*X*2*Z*2*Z*Z
׳ • Z * Z # Z * Z * Z # Z * Z # Z # Z * Z # Z * Z * Z f Z •
י * 2 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 * 2 *
׳ • Z # Z * Z * * # Z # Z # Z * Z # Z t Z # Z # Z * Z * Z * Z
* • • • * Z e Z # Z * Z * Z # Z # Z # Z * Z * Z * Z # Z * Z *
•••*•••**•••••••••••••••••••ft
**Z*Z*e i * # Z•••*•**••••• # Z*#Z e
׳ Z * * • * • • • • • Z ״ * Z t Z*Z # e e Z t # # # t Z*Z
* • • • • • • • * • • Z * Z t Z # Z * Z * Z * Z * * * Z * Z e
t
• • • • • • • » Z i • • • • Z # Z # Z # Z t Z * Z # Z # * *
' • • • • • • • • • • • • • * • • Z • • • * • • * • * • • • '
* • • • * ! • • • • • Z • • • • • • • • • • • • • * * • ^ "
e
Z # Z # Z * Z e Z * Z * Z * Z e Z t Z * Z e Z # Z i Z # Z •
,
׳ * Z * Z * Z * Z # Z # Z * Z * 1 # Z * Z * Z • • * • # * Z
* • • * • • * * • Z * * • • • • • • • • • • ^ • • • • * • '
׳z*z •••*•*•*•*••••z*z*z***z*z e
* • • * • • • • • * • • • • • • • Z # Z # Z ״ Z • • • • ^ •
»*Z e » e ••••***•*•'*e*» # Z***Z # Z # Z
׳‎2f2•2•2•2•2*2*2•2*2•Z•Z•Z•2•2‎ *
,
• • • * • • * * • * • • * • • • * • • * • • * * * • Z • • *
*•••*••••••••#••••••*•••••••*•*
B*z e z*a # z 9 a*ft 0 a # z**** 9 **• 4 *•*•z
• • Z # Z # Z # Z # Z * Z * Z * Z * Z t Z * Z # Z * Z t Z
a*a*a # a e a*a'a*a*a*a*a*a*a*••• 4.
z*z*a*z*z' z־ # z*z # # # z e a # z # z t a*z #
••••••*•••••••'Z*e f » # Z e Z# # ***Z
, #
Z • • • • • • • • • * * Z * f t
#
׳ Z * Z * Z * Z # Z * Z e
' • • Z # Z # Z * Z * Z * Z # Z * Z # Z # Z * Z # Z * Z t Z *
Z*Z*#** 1 * • a • а в * * • * * • • • • • * * Z * e * Z
* Z # Z * Z ״ Z # Z * Z * Z * Z t Z * Z * Z * Z # Z e Z * Z e
* • Z * Z # Z * Z # Z # Z # Z ״ Z # Z t Z # Z # Z * Z t Z *
׳
Z e Z * Z * Z # Z * Z # Z * Z e Z # Z * Z # Z # Z e Z * Z ׳ • Z t Z * Z # Z * Z * Z # Z # Z # Z # Z * Z # Z # Z # Z * Z
׳ -
• • * • • • Z e Z # Z # Z * Z ״ Z * Z * Z # Z i Z t Z • * *
" • * * Z * a • • • • * # Z * Z # a * Z * Z * Z # Z # Z • • *
* • • • • * • * * • * • • • • * • Z * Z * Z • • • • • • • • '
* 2 • 2 * 2 • 2 9 2 # 2 • 2 * 2 * 2 9 2 * 2 • 2 9 2 * 2 9 2 •
* # * # * Z • • • • • • • • • • Z # Z * Z e Z e Z * Z t Z e *
' * • • • • • • • * * • • * • • • Z • • • • • * • • • • • * *
2*2*2*292*2*2*2*2*2*2•2*2*2•• 1 *
* # Z*Z*Z i Z*e # * # Z e Z e ••••••••* # Z # Z
• » • » • » • » • * • . • * • Z * Z * Z * Z * Z # Z * a * Z #
* Z I * Z # Z * Z * Z * Z * Z t Z e Z * Z * Z # Z * Z # Z # ׳
•^•z•••r*z*z^z*z*z*r*z*z^z*z*z*
* • • • • • • • • • • ! • • • • • • * •
#
I * Z * Z .
ובחלק מהמערכות מכניסים גם נתון של (4) המשתנה עם הגובה.‏
11!
• : •
*
לצורך פעולה תקינה וחלקה של המנוע בכל תנאי הפעלתו,‏ יש להזין את יחידת הבקרה בנתונים
•
נוספים,‏ אשר סיבת הכנסתם תוסבר בפרוטרוט בהמשך.‏
נתונים נוספים אלה הם:‏
טמפרטורת נוזל הקירור (5)
מתח המצבר (6)
התנעה (7)
מצב מצערת (8), נמדד על ידי מתג מצערת ‏(פעולת סרק,‏ מצב ביניים,‏ עומס מלא)‏
במערכות מסוימות נמדד מצב המצערת בצורה מדויקת באמצעות פוטנציומטר.‏
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

י
л• ‏.•\׳
4 .;
•
‏.••••••••!•••••״••••••••‏
•••••••••••••
״ * - ‏•י•״•!•.•••.•.״!•!•!•״•‏
t •
הוננ האוויר ‏(נפח)‏
!11
הרכב אמיר יבש
מים אחרים
ערכים מדו״מים
־
78.08%
20.95%
חנקן
חמצן
•••••••
•••••
י
י
* 4
\
9
14.008
* * •
0.93%
0.03%
0.0018%
0.0005%
0.0001%
0.0001%
ארגון
דו תחמוצת הפחמן
ניאון
הליום
קריפטון
כסנון
•
• י­‏
< *
־
- .
‏:•:•:•:::::״•!::::!:!:ג:!:ג:ג:ג
::. ::::::::: ‏::::::•:!:•ג•‏
משקל מטר מעוקב של אוויר בטמפרטורה של 0" С ובלחץ של 1 אטמ.‏ (1.013 בר)‏
1
Ч\
־
1. 293 ק״ג
י
בשל משקלו האטומי
יותר - החמצן מהוה 23% ממשקל האוויר
*
л
האוויר,‏ שהוא מקור הספקת החמצן,‏ הדרוש לשריפת התערובת במנוע,‏ הוא תערובת של ג־זים.‏
ר ־-‏
• י . • •
-
עובדה זאת נתגלתה רק בשנת 1774.
כ-/‏‎99‎ מנפח האוויר מהווים שני גזים:‏ חנקן ‏(כ-/‏‎78‎‏)‏ וחמצן ‏(כ־/‏‎21‎‏).‏ האחוז הנותר מכיל
מספר גזים.‏
•
./93 מהאחוז האחד של השארית הוא הגז ארגון.‏
רשימת הגזים וחלקם היחסי המדויק בהרכב האוויר מופיעים בשקף.‏
מודגש כאן כי מדובר באמיר יבש בלבד.‏ כמות אדי המים באוויר עשויה להשתנות באופן
קיצוני בזמנים ובמקומות שונים.‏
מרכיב נוסף שעשויים לחול בו שינויים קטנים הוא דו-תחמוצת הפחמן.‏
בשל ההבדלים במשקל האטומי,‏ מהווה החמצן,‏ התופס כ-/‏‎21‎ מנפח האוויר,‏ כ-/‏‎23‎ ממשקל
האוויר.‏
אטמוספירה אחת 1.013) בר ( 0 °
ל*‏ X
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• • • *
Ш ш Ш ш ш Ш • Л Ш ^ Л * •
• г • *: •
: • I •
I • I *
• : •
• 1 •
• : •
•
•
״ : •
• I•;•
•! •
• _ • т W
• ״ •
::
• : •
• г •
כמות הדלק שיש להזריק לסעפת היגיקה כדי לקבל תערובת בעלת יחס םטויכיומטרי גאות,‏
תלויה במסה של האוויר,‏ המתבטאת במשקלו.‏
• _ • • : •
• : •
היות שהאוויר הוא תערובת של גזים,‏ יש לו,‏ כמו לכל הגזים,‏ מקדם התפשטות ששיעורו
בשל כך,‏ גפח מסוים של אוויר,‏
בלחץ קבוע,‏ שוגה באופן משמעותי
1
273
= 0.00366
‏:י:.:.:.:.:::.:.:.:;:;‏
בטמפרטורות שוגות,‏ כפי שהדבר מתואר בשקף.‏
בצדו השמאלי של השקף מתואר גיסוי הממחיש את התפשטות האוויר כתוצאה משיגוי
הטמפרטורה.‏
בתחילת הגיסוי סגור את הברז שבפקק האוטם.‏ הדלק את המגורה עד,‏ שהתפשטות האוויר
• Г •
• 1•
י••••••!•••••!•!•!••••‏
תגרום לעליית הגוזל שב״מגומטר הפתוח״ עד לקו האדום.‏ כבה את המגורה ופתח את הברז.‏
האוויר העודף יצא מהצגצגת.‏ לאחר קבלת שווי משקל בציגורית המגומטר - סגור את הברז.‏
עם התקררות האוויר בחלל הצגצגת,‏ תתחיל עליית גוזל בצדו הימגי של המגומטר.‏ עם הגיע
הגוזל לקו הכחול - פתח את הברז.‏ עתה יכנס אוויר לתיד הצגצגת.‏
Ш А Ш А Л А
־•••••••••״•••••••••••‏
•••••••••••••••••••••
! • ! • I • ; • ; • ! • ; • ! • ! • : • ; •
׳ • • • • ! • • • * • I • ! • ! • • • ! • !
:::
־ • • 1 • • • 1 • • • • • • • 1 • • • • • •
כאשר המתקן הזה איגו גמצא בשימוש ־ הברז חייב להיות פתוח.‏
גורם גוסף המשפיע על מסה של אוויר בגפח מסוים הוא הלחץ האטמוספירי.‏ בשל כך,‏ ככל
שגמצאים בגובה רב יותר - משקל האוויר בגפח גתון פוחת.‏
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

•
• I • . • I •
•••••••
::::::::
:::!:
:!: :
i״is!::::
‏-י ־ יי
-
׳
•
л
־ ׳
1 - *
4
־ • ־
‏•ו••‏
‏•ג!:!ג!ג!ג!ז:::ג:•:•:!:‏
י
• ו ־
י*‏
י
יי
• - t
ר­ד­‏
.
•
י - 5
ו׳
4
אחד הגורמים המשפיעים על יעילות פעולתה של מערכת ההזרקה,‏ הוא הדיוק במדידת כמויות
האוויר שהמנוע שואב.‏
שיטת המדידה המדויקת ביותר היא מדידה ישירה של כמויות האוויר הזורם לתוך סעפת
היניקה.‏
כיום נמצאים בשימוש נרחב שני טוגים של מדי זרימת אוויר.‏ הטוג האחד,‏ המתואר באי
הוא מד זרימה בו זרם האוויר מזיז מדף (2), המתגבר על התנגדותו של קפיץ טפירלי (3)
הציר אליו צמוד מרף זה מחובר אל פוטנציומטר אשר מתח המוצא שלו מבטא את כמויות
האוויר
שאבות.‏
בהוצאת
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

У ו
I * * •
t
• • • • I
•I••••••••••••••••••*•
•
в
Ш 5lil:li!:lil!l!l:lil:
•
הפריט המסומן ב (1) הוא תרמיסטור אשר שינויי ההתנגדות שלו,‏ המשתנים עם שינויי
טמפרטורת האוויר הנשאב,‏ מספקים למערכת הבקרה נתון משלים לצורך קביעת המסה של
האוויר הנשאב.‏ פרטים נוספים על מכלל זה בשקפים 22 ו-‏‎23‎
באיורים ב/ג , מתוארים מדי זרימה,‏ אשר אין בהם חלקים נעים והמודדים ישירות את המסה
של האוויר הנשאב.‏
יי
עקרון הפעולה של מדי זרימה אלה מבוסס על אלמנט בו נשמרת טמפרטורה של 75°С או
юо°с מעל טמפרטורת האוויר הנשאב.‏
המסה של האוויר הזורם מקררת את האלמנט החם.‏ מערכת אלקטרונית משנה את עוצמת
הזרם
המשמש לחימום האלמנט כדי להבטיח שישמור על הטמפרטורה הקבועה שלו.‏ השינויים
בעוצמת זרם החימום מבטאים את השינויים במסה של האוויר הזורם.‏
בפריט המסומן ב־ הוא תיל פלטינה דקיק,‏ המוחזק בטמפרטורה קבועה מעל
,
ב באיור
טמפרטורת האוויר הזורם,‏ הנמדדת באמצעות תרמיסטור המסומן ב-‏ .
הזרם המיועד לשמירת טמפרטורה קבועה של תיל פלטינה,‏ זורם דרך נגד מדידה מדויק.‏
מפל
.31
המתח לאורך נגד זה מבטא את מסת האוויר בזמן נתון.‏ פרטים נוספים על מכלל זה - בשקף
במד הזרימה המתואר באיור גי,‏ האלמנט החם המשמש למדידת הזרימה,‏ הוא רדיד מתכת
FOIL) (METAL המסומן בשקף ב
שינויי עוצמת הזרם דרך אלמנט זה מסופקים למערכת
הבקרה כמפלי מתח או כאות דיגיטלי,‏ כגל מרובע בעל תדר משתנה.‏
לדוגמה:‏ שינויי תדר בתחום של מ-‏‎30‎ עד 150 הרץ מבטאים קצב זרימה של 3 עד 150
גרם
אוויר בשניה.‏ הפריט המסומן ב-‏
הוא התרמיסטור המיועד למדידת טמפרטורת האוויר
הנשאב.‏
פרטים נוספים על מכלל זה - בשקף 35.
• I • • • • • • • • • • • • • ! • • • • • •
••••• • •»• •
י••••••••••••!••••••••••••••••'‏
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

י
л
V Ц• л/кЛ?
־ י ־ . 2 ־ -
־־ ־ *
JETRONIC
^F _ » w ^F . V ^ * V » ^F _ _ ^F ^ — w
в
^F
::::•:::;:::::;::::::I
ד • •:
י ״ • •: •
• • •: ‏•־••••‏
* *
0
••••••••••!•••••••••I
•••••••••••J••••••••••••
it #
• ג • ! • ! • ״ • • • ״ • - • ״ • • • :
•••••••••••••Sff••••••••ItX•••.
מערכת הזרקת בנזין הזו,‏ ככל מערכת הזרקת בנזין,‏ כוללת שלוש מערכות משנה עיקריות שהן:‏
א.‏ מערכת אספקת דלק המתוארת בחלקו העליון של השקף.‏
־
ב.‏ מערכת אספקת אוויר המופיעה בחלקו האמצעי של השקף.‏
t
ג.‏ מערכת בקרה אלקטרונית,‏ הקולטת נתונים מתיישנים שונים,‏ מעברת נתונים אלה ומפעילה
את המזרקים כפי שנדרש לפי תוצאות עיבוד הנתונים.‏
ו
׳‎3‎‏•‏
•
1
1
- J
I
•
נ ­ ­
* ״
Г1
• t
4 ־
כמות הדלק שיטפקו המזרקים תלויה במשתנים השונים הנמדדים על ידי חיישנים שונים.‏
המשתנה בעל החשיבות המירבית הוא כמות האוויר המגיעה אל כל אחד מהצילינדרים.‏ ערכו
I
של משתנה זה מחושב על ידי המערכת האלקטרונית לפי הנתונים המגיעים מחיישן זרימת
• ן
האוויר ומהירות טיבובי המנוע,‏ נתון שמטופק על ידי מערכת ההצתה.‏
חיישן זרימת האוויר יכונה בהמשך ״מד זרימת אוויר״.‏
-
מערבת אספקת הדלק
ממכל הדלק (1) מגיע הדלק אל משאבת הדלק החשמלית (2). מכאן מוזרם הדלק דרך
המטנן אל צינור חלוקת הדלק (4) שממנו מטתעפים הצינורות אל המזרקים ‏(בדגמים רבים
צמודים המזרקים אל צינור החלוקה).‏ בקצהו של צינור זה מצוי וטת לחץ הדלק (5). וטת זה
‏^ץ דלק קבוע ביחט ללחץ השורר בפתחי היציאה של ה
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

:•: •
‏!!!ששו!‏
jilliiljlllij • I • I • ш
• * m • I
f
• • • I • I
• I • I • I
• 1•
ויסות לחץ הדלק נעשה על ידי שחרור דלק עודף דרך צינור עודפים (5A) חזרה אל מכל
הדלק.‏
1:1:
'
• • • • • • • נ •
A A
•I•;•*•J•J•J•J
בשל לחץ הדלק הקבוע,‏ כמות הדלק המוזרקת מנחירי המזרקים (6) נמצאת ביחס ישר לזמן
פתיחת המזרקים.‏
בעת התנעה בקור יש לספק למנוע,‏ לפרקי זמן קצרים,‏ כמויות דלק נוספות.‏ העשרה זו בדלק
מתבצעת בשתי שיטות:‏
בשיטה אחת
יחידת הבקרה האלקטרונית מאריכה את זמן הפתיחה של המזרקים.‏
בשיטה השנייה - משתמשים במזרק נוסף (6)A, המופעל באמצעות מתג
זמנן תרמי מיוחד.‏
מערכת אספקת האוויר
f A V 1
האוויר הנשאב כתוצאה מתנועת הבוכנות,‏ מגיע ממסנן האוויר אל פתח מד הזרימה (7). זרם
אויר זה,‏ המסומן בחץ,‏ מזיז את מדף מד הזרימה.‏ תנועת מדף זו והנתונים המתקבלים
מתיישן טמפרטורת אוויר (8) מעובדים ביחידת הבקרה האלקטרונית (16) לנתון של מסת
האוויר הנשאב.‏
המצערת
(10), המופעלת על ידי דוושת ההאצה,‏ מבקרת את כמות האוויר הזורם בסעפת
היניקה וכך מאפשרת לשלוט על פעולת המנוע.‏
אל ציר המצערת צמוד מתג-מצערת (11) המעביר אל יחידת הבקרה האלקטרונית נתונים על
שלושה מצבי מצערת,‏ שהם:‏ מצב סיבובי סרק,‏ עומס חלקי,‏ עומס גבוה.‏
על סמך נתונים אלה מקבל המנוע העשרה בדלק בתנאי עומס גבוה.‏ אולם,‏ כאשר המצערת
עוברת למצב סרק,‏ במהירות מנוע גבוהה ‏(כמו בעת גלישה במורד),‏ נפסקת הזרקת הדלק והיא
מתחדשת רק לאחר שמהירות סיבובי המנוע יורדת לערך נתון.‏
פריט 12 הוא בורג כוונון מהירות סיבובי הסרק של המנוע.‏
פריט 13 הוא ״התקן תוספת אוויר״.‏ התקן זה ממוקם במעבר העוקף את המצערת.‏ המעבר
דרך התקן זה פתוח בעת שהמנוע קר.‏ דבר זה גורם לעליית מהירות סיבובי הסרק,‏ המתבטאת
בפעולה חלקה וחימום מהיר יותר של המנוע.‏ השליטה על המעבר דרך התקן זה היא באמצעות
דו-מתכת אשר בהיותה חמה סוגרת את המעבר.‏
* I • • I •
חימום הדו-מתכת נעשה על ידי זרם חשמלי
דרך
גם על ידי חום המנוע שאליו צמוד התקן זה.‏ כתוצאה מכך,‏ כאשר המנוע חם - המעבר
סגור.‏
• ! • ! • ! • ! • ! • Г • : • : • :
• 1•
מערכת הבקרה האלקטרונית
השליטה על מערכת ההזרקה נעשית על ידי מערכת הבקרה האלקטרונית.‏ בחלקו השמאלי
התחתון של השקף אפשר לראות,‏ כפי שמציינים החיצים,‏ את הנתונים שמקבלת יחידת הבקרה,‏
כולל נתונים מתיישן טמפרטורת נוזל הקירור (14). במערכות מסוימות מגיעים אל יחידת
הבקרה נתונים נוספים כמו לחץ ברומטרי,‏ הפעלת הגה כוח ועוד.‏
я
» _ »
л
w • w
• • ! • ! • I t ! » J t 1 | J
בשקף זה אנו רואים כי מערכת הבקרה מפעילה את המזרקים בלבד.‏ במערכות אחרות,‏ יחידת
הבקרה מפעילה גם מעגלים אחרים,‏ כגון ממסר ראשי המפעיל את משאבת הדלק באמצעות
מעגל ביסחון.‏ מעגל זה פותח את מגעות הממסר בעת שאין מגיעים אותות ממערכת ההצתה,‏
למרות שמתג הצתה מופעל ‏(כפי שעלול לקרות בעת תאונה).‏
במערכת,‏
מיוחד.‏
המתוארת בשקף זה,‏ מופעלת מערכת הביטחון שלעיל באמצעות ממסר אלקטרוני
•: •
• I *
•z״z•!•!••••*••••
־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

* • # • * 5
• • •
• л Ш 9
W
* W * W —
I•'.
9
Ш 9 Л Ш т 9 А Щ А 9 А Щ А 9 Л 9 ш 9
• г •
ill
It••••••••••••••••••
• ; • • • Z ״ Z « Z » Z « Z • • • • • : •
• !•1•
• 1
• •
״ : : : : : : : : : ן : : : : : ! : ! : ! : : : ; : : : :
::
• •
. • •
• : ••1•
::
• : • • : •
, • ־ י.‏ - •
• •
:
י
:
״ • •; : •
• : •
• z •
A
• 1•
* л •
• . * f
;
ר.‏
A
I!
* ft •
• z•
משאבת הדלק היא מסוג ״תא גלילים״ והיא מופעלת על ידי מנוע חשמלי בעל קוטבי שדה של
מגנט תמידי.‏
המשאבה וחלקי המנוע החשמלי מהווים יחידה אינטגרלית ומוצפים בכל עת בדלק.‏ מבנה ־זה
פותר בעיות אטימה וכן בעיות סיכה וקירור של המנוע,‏ המתבצעים על ידי הדלק הזורם דרך
המשאבה.‏
למרות זאת,‏ אין כל סכנת התפוצצות כיוון שבחלל בו מצויים המשאבה והמנוע אין אפשרות
שתווצר תערובת העלולה לגרום להתלקחות.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

בעת פעולת המשאבה מטובב עיגן המנוע (4) את רוטור המשאבה (3). כתוצאה מכך הדלק,‏
המגיע מפתח הכניטה (1), יוזרם תחת לחץ דרך פתח היציאה (6).
המשאבה מצוידת בשני שטתומים.‏ שטתום אחד הוא שטתום מגביל-לחץ (2), שהוא שטתום
ביטחון אשר יפתח אם,‏ מטיבה כלשהי,‏ יעלה הלחץ מעל לערך של 4.5 בר.‏ השטתום האחר
הוא שטתום אל-חוזר (5), המונע חזרת דלק למשאבה בעת שנפטקת פעולת המשאבה.‏
י
משאבת ״תא גלילים״ פועלת בצורה המתוארת להלן האיורים במרכז השקף:‏
בעת שרוטור המשאבה (2) מתחיל להטתובב במהירות,‏ פועל כוח צנטרפוגלי על הגלילים (3)
הממוקמים,‏ בחופשיות,‏ בחריצים שבהיקף הרוטור.‏ הכוח הצנטרפוגלי גורם לגלילים להצמד אל
דופן המשאבה ולאטום,‏ בתוך תנועה טיבובית,‏ את החלל שבין הרוטור לדופן המשאבה.‏
בתנאים אלה,‏ דלק ה״נלכד״ בין הגלילים בפתח הכניטה (1), מובל,‏ דרך מעבר ההולך וצר,‏
אל פתח היציאה (5) ויוצא משם תחת לחץ.‏
כושר הטפיקה של המשאבה הוא כ-‏‎100‎ ליטר בשעה.‏ בשל כך למעלה מ-/‏‎70‎ מהדלק המוזרם
חוזר למכל דרך וטת הלחץ.‏ עודף טפיקה זה מבטיח לחץ קבוע במערכת אטפקת הדלק גם
בתנאי צריכת דלק מקטימליים של המנוע.‏
זרימה מתמדת של הדלק מבטיחה,‏ כי טמפרטורת הדלק בצינורות תהיה נמוכה יחטית,‏ דבר
המונע ״חטימת אדים״ ומבטיח התנעה קלה גם כאשר המנוע חם מאד.‏
מסנן הדלק
ממשאבת הדלק מוזרם הדלק דרך מטנן הבא להבטיח זרימת דלק נקי במערכת.‏ הטינון נעשה
באמצעות אלמנט נייר בעל נקבים של כ-‏‎10‎ מיקרון.‏ ביציאת הדלק מאלמנט הטינון מותקנת
מטננת (a), הבאה למנוע מעבר של טיבי נייר.‏ בשל כך חיוני,‏ בעת החלפת מטנן,‏ לשים לב
לחץ (b), המטמן את כיוון זרימת הדלק.‏
את המטנן יש להחליף כל 30,000 עד 80,000 ק״מ.‏ תדירות החלפת המטנן נקבעת לפי איכות
הדלק ‏(מבחינת ניקיון)‏ שמשתמשים בו.‏
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

V ן.‏ י־־.,‏ י.‏ . ׳ ׳ י 1 ‏•י•‏ • ‏.־•־:•׳ •
t י יי • :: • . .
1
. . •A י
י
ד'‏
י י.‏
f .
X
•
1
צינור חלוקת
כמאגר דלק.‏
צינור חלוקה
מחזור הפעלה
המ־זרקים,‏
הכניסה של המזרקים.‏
ד
וסת לחץ הדלק
הווסת מופרד חלקים,‏
הדלק (6) שבווסת הלחץ.‏
במרכז הדיאפרגמה נמצא
а שבווםת מתמלא המגיע הכניסה
דרך צינור חזרת הדלק (6).
הלחץ מתחבר אל סעפת היניקה דרך
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

I
# !
י
• ‏•י
^ י 1•
־ • V V
• A ו • *
I י
•
׳״ י.‏ < נ•‏ ׳.׳
ו 1 י t
יי י Lv
־
•
׳.‏ • W
г
:• •.
• י * I
‏•י [
י ץ If
י : ׳ : ז
י
4*
ו
•
? ־;׳ו­‏
* *
י
׳
t* ״ 1
•
4 -
לחץ הדלק ממוקם בקצה צינור חלוקת הדלק.‏ תפקידו של וטת זה להבטיח הפרש לחץ
קבוע בין פתח הכניסה של המזרקים,‏ הנמצא בצינור החלוקה,‏ לבין פתח ההזרקה שלהם,‏
к י . V ‏•ו
הממוקם בסעפת היניקה.‏
*
• I
הלחץ ‏(תת לחץ)‏ בסעפת היניקה נתון לשינויים מתמידים בהשפעת מצב המצערת ועומס המנוע.‏
לכך חייב לחץ
בהמשך
-
אם נפעיל את משאבת הדלק כשהמנוע דומם,‏ מצב בו שורר בטעפת היניקה לחץ אטמוספירי
• י ' t .
ג
׳יו
‏(הדבר אפשרי על ידי חיבור המשאבה אל מצבר הרכב בעקיפת הממטר המפעיל את
המשאבה),‏ נראה כי לחץ צינור חלוקת הדלק,‏ לחץ 2.5 או
3 בר,‏ בהתאם לטוג הווטת.‏
*
Г
ל •-4
־ v
־‎4‎
פעולת ויטות הלחץ נעשית כמתואר בשקף,‏ על ידי לחץ הדלק הפועל על הדיאפרגמה כנגד לחץ
הקפיץ.‏ בהגיע לחץ הדלק לערך כפי שתואר לעיל,‏ יתרומם השטתום שבמרכז הדיאפרגמה
ו
ויאפשר לדלק לחזור למכל דרך צינור העודפים.‏
במערכת.‏
כתוצאה מכך ישמר לחץ דלק מבוקר
י
עם התנעת המנוע,‏ מופיע תת-לחץ בחלל העליון של וטת לחץ הדלק,‏
הדיאפרגמה.‏ כתוצאה מכך יגרמו שינויים בלחץ הדלק במערכת.‏
המתבטא בהפעלת כוח על
הגרף המופיע בחלק התחתון של השקף,‏ מראה כיצד משפיעים השינויים בתת-לחץ שבטעפת,‏
המתוארים
בעקומת התחתונה,‏ על לחץ הדלק המתואר בעקומה העליונה.‏ הפרש הלחצים,‏
שבמקרה זה הוא 2.5 בר,‏ נשאר קבוע בכל עת,‏ כמתואר על ידי החץ הדו-צדדי
העקומות.‏
שבין שתי
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

Ч - * - 4
I
‏.:::::::::::::::ז
• 1 •
‏:•:״:::::::::•‏ Hi!!
Я Ш Л A
1••••••••••••I••fit••••
•;•I A
״
• ft • m
• _ •
! • 1 • ! • ! • ״ • ! •
4•
•: • г •
•#•••••••г•••••••••••••••»••#!
• ו
л
W
m
V
_ fl _ H
A
V
::::
15•
4L
RO Rl R2 R3R4R5 R6R7 R8R9R10
. 1 L
ממסנן
האויר
לבית
המצערת
: ! I
י••••••••••••••‏ Л
־־‎1‎־־־:־::־
w
Ш 9 Ш w
.:•:.!.:.:.:::::
::::
• * I * m
ш щ m щ •
• * I • z
י•!•!•!•!•••״•-•״•:‏
г • J • J
!:!!5
‏•*•‏SfSfIf•flfifX‏•;••••״••••‏
Z * * •
*
• Z
•
Z
• * I #
•
• I • I •
Л ^ Л w А V I
מסלול זחלן
פוטנציומטר
::::::::;!:::
‏:::״:!:::‏ •!•!•III! ג • 1 •
: :
: :
!•••It!•!•!•!f••I•••••
»*••••••••!••*•*!•I•!•••••••••
‏:״:!::‏j״
1
#
S f S f f X f S f f a t i
• i • •
* Z * י 5
• l • t z •
ו
0 1000 2000
כמות אויר
• f • • • • • i • 1
W ш
я
• I * • • • • • • • • •
i f i
• m •
• !•!•!•!•I • I •
::::::::::
:;:!:•:•:::
1st••••••••••••••I
!••••••••!•!•SfS•!
חתך
הזרימה
מעגל
ואופיין
הפוטנציומטר
מתח־קצב זרימה
* в • • ••••••
••••*•••••••••••••••••••••*•••
г # s • Z # Z # Z # Z * Z # Z * F • • • •
Z # Z # * # Z # Z * Z # Z * Z # Z # Z # A # .
• •
• z * z * z * z * z * # # * * z * * * « # z
• • • * Z • I *
z • z • z # z•
z • z • z # z #
*•z*z*z•
••*••••••••••••••S•••••*•!
* Z * e * e * Z * » * Z * Z * Z * S * e * Z * Z * Z * Z • •
• Z # Z # Z # Z # Z # Z * Z * Z * Z E Z * Z * Z * Z • • • •
• Z * Z E Z * Z * Z ״ Z * Z # Z # Z E Z # Z # Z # Z * Z • *
• Z I Z # Z T Z # Z I Z E Z # S * Z E Z * Z T Z • • • • • •
• Z * Z # Z # Z * Z E Z * Z • • • • • • * • • • • • * • • !
כמות האוויר ששואב המנוע,‏ יהד עם נתון מהירות סיבובי המנוע,‏ הופכים לנתון של עומס
המנוע.‏ על פי נתון זה נקבע,‏ על ידי יחידת הבקרה האלקסרונית,‏ זמן ההזרקה הבסיסי.‏
מד זרימת האוויר ממוקם בין מסנן האוויר לסעפת היניקה,‏ לפני המצערת.‏
היות שכל האוויר המסופק למנוע חייב לעבור דרך מד הזרימה לפני הגיעו למנוע,‏ תגובת
• ז ין,‏ ‏"ן
המנוע בעת האצה היא מהירה ויעילה.‏ וזאת,‏ כיוון שלמערכת יש מספיק זמן לספק את הרכב
״ י ־ י ׳ ; '
התערובת הנכון גם בעת שחלים שינויים מהירים בעומס המנוע.‏
מדידת כמויות האוויר ששואב המנוע,‏ עי ידי מד הזרימה המופיע בשקף,‏ מבוססת על מדידת
הכוח שמפעיל זרם האוויר על מדף מדידה מלבני (1). קפיץ ספירלי (7) מפעיל כוח נגדי
1
לתנועת מדף המדידה.‏ בזרם אוויר נתון יתייצב מדף המדידה בזווית הסחה נתונה,‏ שהיא
השקול של שני הכוחות.‏
פרופיל המעבר דרכו זורם האוויר הנמדד מתוכנן כך,‏ שככל שגדלה עוצמת הזרימה - גדל
פתח המעבר.‏ בשל כך,‏ קיים יחס לוגריתמי בין כמות האוויר הזורם,‏ לזווית בה מוסט מדף
המדידה.‏
כתוצאה ממה שתואר לעיל,‏ רגישות מד הזרימה תהיה מקסימלית כאשר כמויות האוויר הזורם
הן קטנות,‏ דבר המחייב דיוק מירבי במדידה.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

Z * * # * Z e Z * Z * Z # Z * Z * Z # Z • * • * •
* * * • - • * • J • Z * Z * Z
a * A W f Z # Z # l * Z * # *
W
Ш
Z • * • • • * * Z * Z f Z * Z * Z f Z * Z # Z # Z •
• • • • • в * Л * Л * А * и * » * в * л * л *
כדי למנוע שיבושים בפעולת מד הזרימה,‏ יש להקטין עד כמה שאפשר את תנודות מדף
המדידה,‏ שמקורן בפעימות היניקה של הצילינדרים השונים.‏ לצורך ריטון תנודות כאלה צמוד
אל מדף המדידה מדף נוטף,‏ זהה בממדיו למדף המדידה,‏ המכונה בשם מדף פיצוי (2).
•
•
‏•־ יי*‏
מדף זה נע בתוך חלל קשתי (3), המותאם לממדי מדף
זה מכונה ״חלל ריטון״.‏
‏•ן
התנגדות האוויר לתנועת מדף הפיצוי בחלל הקשתי מרטנת את תנודת המדפים,‏ בלי לפגוע
בדיוק המדידה של מד הזרימה.‏
I
־
הפריט המטומן במט , 6 הוא עצר מדף המדידה.‏
הציר אליו צמוד מדף המדידה מחובר אל פוטנציומטר,‏
ההופך את התנועה הטיבובית של המדף
ft,
. , V 1
V
I
לשינויים במתח חשמלי,‏ המתקבל מהדקי פוטנציומטר זה.‏
:::!:::•:!Г•:•:!:!:•:•:
•9'
•
f
I
• •
הפריט המטומן במט , 8 הוא תרמיטטור המותקן בפתח מד הזרימה ומשמש למדידת טמפרטורת
‏••י
האוויר הנשאב,‏ שהוא נתון משלים לצורך קבועת המטה של האוויר הזורם לתוך המנוע.‏
י л
ו.‏ .
האזור המטומן במט , 4 הוא מעבר העוקף את מדף המדידה ומעביר דרכו כמויות קטנות מאד
של אוויר.‏ בורג הכוונון (5) משמש לכיוון מדויק של יחט דלק־ אוויר בעת פעולת טרק של
‏•:ג:‏ .
׳•‏ י­‏
• * •
9 *
״ יי ‏•י•‏ ז
המנוע.‏
־־ V
־
י ‏*ל‎4‎‏;:‏
.::•
הפוטנציומטר,‏ המופעל על ידי מדף המדידה,‏ תוכנן כך שהבלאי שלו יהיה מינימלי.‏ דבר זה
הושג כתוצאה משימוש בחומרים מיוחדים וטכניקות ייצור מתוחכמות.‏
X,
י
הפוטנציומטר מורכב משורה של נגדים המחוברים כך,‏ שבעת שהזחלן נע לאורך מטלול המגע
. г ‏••יי*‏
י*‏ • • f
שלו עם הנגדים,‏ מתח המוצא בין החרקים שלו יהיה כמתואר בעקומה שבתרשים המעגל
החשמלי של הפוטנציומטר.‏
•
כפי שניתן לראות בתרשים זה,‏ מתח המוצא נמצא ביחט הפוך לכמות האוויר(גרם בדקה)‏
הזורם דרך מד הזרימה.‏
• |
׳
‏•ב•!•!•‏
•:•
•: •!•!•!•;•;•!•;•;•••••••••••
• Г • I •
•
• 1•
•:•:•:•!•!•:•1•
I X • ! •
• 1•
t
י*‏
\
ft
•
‏•י..‏
-:• ‏.••גי,‏ י-יג:‏
ft
ו
•
и
י
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת.‏ כל הזכויות שמורות © ‎1‎‏•׳:,‏ •4••

•
מדידה
. i
V ־ ״ г ־
־
1 i
r ״
3
חשיבותו ומורכבותו
זרימת אוויר מסוג ״מדף-נע
מפורטת ו״שקופה״ את מבנהו של מד זרימה כזה.‏
בשקף אפשר לראות בבירור את מבנה שני ה״מדפים״,‏ שהם למעשה יחידה אחת.‏
־ #
פרט נוטף שניתן לראות בשקף הוא מעין גלגל שיניים המקיף את הקפיץ.‏ גלגל זה משמש
למתיחת הקפיץ הטפירלי,‏ שהיא פעולת כוונון כוח הקפיץ.‏ הדיוק בהתנגדות הקפיץ הטפירלי
ז־;‏
• •
לתנועת המדף הוא קריטי בכל הנוגע לדיוק פעולתו של מד הזרימה.‏
־
להלן פירוט מרכיבי מד הזרימה:‏ .* 4 \
1. מדף מדידה
‏;י
ץ׳
.A י ד
Лי.‏ ‏**לי
' 4
חלל ריטון
מדף ״פיצוי״ ‏(ריטון)‏
תרמיטטור
.2
.3
.4
•
5. מעבר עוקף מדף
•
טפירלי
מכטה הפוטנציומטר
קפיץ
חיבורי חשמל
.6
.7
.8
‏.י
* * 9 * •
‏.׳׳׳
>
ш
•: •
т ш
״••••••••••?••‏it‏•!•‏
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• i t
J • • • I • • • • • • •
1Й11Ё
• т #
Л Л А А
• I •
• 1•
it
• I •
* ш •
• 1 •
• 1 •
• 1•
• I •
״ if Л 4 v
| ו « * *
I
r
ft • *
I
1
i
I
# /
• ft* י
־.‏ יד׳ ־־־ V
י־ US
г *
• י י .
2
•1•
י •
к>\ יי
1•
• - • • - •
I • • • i • S
‏•י•*•••••••••••‏
• I • I • г •
• י v׳.*‏
\ Л Ч • י ד
־׳‎12‎
•
כל מנוע הזרקה מצויד לפחות בשני חיישני טמפרטורה.‏
האחד הוא חיישן טמפרטורת נוזל הקירור והשני הוא חיישן טמפרטורת האוויר.‏
.• • י • ־ , . ־ *
שני החיישנים בנויים סביב תרמיסטור ,NTC שהוא רכיב העשוי מחומר השייך למשפחת חצאי
- ־ * * . ׳ י ״ * ״.‏
0 #
• *
י
המוליכים,‏ אשר להם מקדם טמפרטורה שלילי.‏ כלומר,‏ עם עליית הטמפרטורה יורדת התנגדותו
החשמלית של רכיב כזה.‏
בחלק העליון של השקף ניתן לראות,‏ בשני תרשימים,‏ חיישן טמפרטורת נוזל קירור הבנוי סביב
לתרמיסטור המזווד בתוך גליל מתכת.‏ חיישן זה מוברג לתוך המנוע כך שהגליל בא במגע עם
נוזל הקירור.‏
בחלק התחתון של השקף מופיע אופיין של חיישן כזה.‏ האזור שבין שתי העקומות הוא תחום
שינוי התנגדות מותר לגבי החיישן הנתון.‏
נתון הטמפרטורה שמעביר חיישן זה ליחידת הבקרה האלקטרונית ‏(בצורה של שינויים
בהתנגדות,‏ ההופכים לשינויים במפל מתח,‏ במבוא ליחידת הבקרה),‏ מאפשר ליחידת הבקרה
לקבוע את המידה הדרושה של ההעשרה בדלק.‏ זו נקבעת על ידי תוספת זמן הזרקה,‏ מרגע
ההתנעה ועד שהמנוע מגיע לטמפרטורת עבודה רגילה.‏
• I 1 •
• •••• I • 1 • I • • • I • • • • • • • • • •
111 • •••
• : *
• 1 •
:::::::::
• :•
•: •
: : : : : ? : : ן : : .
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

במרכז השקף מתואר,‏ באופן גרפי,‏ שיעור ההעשרה הדרוש לפעולה תקעה של המנוע.‏
‎22°‎טמפרטורת המוצא ‏(טמפרטורת המנוע בזמן ההתנעה)‏ בגרף זה היא C
שיעור ההעשרה בקטע המטומן ב־ a נקבע בעיקר לפי הזמן מרגע ההתנעה ואילו ההעשרה בקטע
המטומן ב־>ו ־ נקבע לפי טמפרטורת המנוע.‏
האופיין של חיישן טמפרטורת האוויר דומה וברוב המקרים זהה,‏ לזה של חיישן טמפרטורת נוזל
הקירור.‏
ההבדל העיקרי הוא בזיווד.‏ בדרך כלל חיישן האוויר בנוי מ״כלוב״ מחומר פלטטי שבמרכזו
ממוקם אלמנט התרמיטטור.‏
ן
•: •
• 4
•
ד ן ן
3
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

. ‏•ו
•
- . י
* *
י • י־ ׳יי • 1 ,* י,‏
י t
ן »
I
' I • ! • ! • ! • • • • • • • ! • • • • • • • • * • • • • !
י 1J
1!
tilt•
• 1• • 1•
• I •
״ - • • I •
•1• • I •
:!I
1• • • ג •
•
• 1•
מזרק להתנעה בקור
בעת התנעה של מנוע קר,‏ חלק מהדלק מתעבה על דפנות הצילינדרים.‏ כרי ״לפצות״ אה המנוע
•
על הפטדי דלק אלה ולהבטיח התנעה מהירה,‏ יש להעשיר את התערובת באופן משמעותי.‏
••••••••
• 2•
בחלק מהמערכות פעולה כזאת מתבצעת על ידי המזרקים הרגילים המקבלים ״הוראות העשרה״
ידת הבקרה האלקטרונית.‏ ,
- המחלקה דפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©
• 1
• ; •
•
•

בחלק אחר של המערכות פעולת ההעשרה נעשית כמתואר להלן:‏
בסעפת היניקה,‏ אחרי המצערת,‏ מותר*‏ מזרק מיוחד כדוגמת זה המופיע בשקף.‏ מזרק זה (1)
מופעל באמצעות מתג
בשקף
עם הפעלת המתנע מקבל ההדק השמאלי של המזרק והימני של המתג התרמי ‏(מתחבר לחוט
חימום 2.4, המלופף על פס דו-מתכת,‏ 2.3) זרם.‏ סגירת המעגל של סליל המזרק,‏ 2.4, לגוף
נעשית דרך מגעות,‏ שאחד מהם 2.5, מורכב בקצה פס הדו-מתכת.‏
על פס הדו-מתכת,‏ 2.3, פועל חום הבא משני מקורות - חוט החימום,‏ 2.4, וחום המנוע.‏
זאת,‏ על מנת להבטיח שהמזרק יופעל רק בזמן הדרוש ולפרק הזמן הדרוש.‏
חוט החימום,‏ 2.4 מבטיח זמן הזרקה קצוב שנקבע לפי טמפרטורת המנוע בזמן ההתנעה.‏
0°C
- 4 פרטורה של 20°C-, זמן ההזרקה חמירבי הוא 8 שניות ואילו בטמפרטורה של שניות בלבד.‏
אם נעשים כמה נסיונות התנעה רצופים,‏ מצטברים זמני ההזרקה וזאת,‏ כדי למנוע הצפת
המנוע.‏
והמזרק לא י ו פ ע ל . c
בעת שעובר זרם דרך סליל המזרק,‏ 1.4, נמשך הגרעין,‏
1.3 ופותח מעבר המאפשר לדלק
הבא מפתח המזרק,‏ 1.1, להגיע אל ״נחיר סחרור״.‏ נחיר סחרור כזה גורם לריסוס דלק עדין
ביותר בםעפת היניקה.‏
התקן תוספת אוויר
לאחר התנעתו של מנוע קר קיימת התנגדות חיכוך גדולה אשר יש להתגבר עליה בעת פעולת
סרק של המנוע.‏ דבר זה מתבצע באמצעות ה״התקן לתוספת אוויר״ הממוקם כך שהוא עוקף
את המצערת והמעבר דרכו פתוח בעת שהמנוע קר.‏ היות שאוויר נוסף זה,‏ המגיע למנוע,‏ נמדד
על ידי מד זרימת האוויר,‏ יספקו המזרקים דלק נוסף והתוצאה היא,‏ שהמנוע מקבל כמות
גדולה יותר של תערובת דלק-אוויר.‏ דבר זה מבטיח פעולת סרק חלקה גם כשהמנוע קר וגם
התחממות מהירה יותר של המנוע.‏
פעולתו של התקן זה,‏ המופעל באמצעות זרוע של דו-מתכת,‏ מתוארת באיורים 3 ו-‏‎4‎‏.‏
כאשר המנוע קר,‏ ממוקמת הדיסקית (2), הנעה על ציר (3), כך שהפתח בדיםקית (2) מאפשר
מעבר אוויר דרך המתקן.‏ ככל שהמנוע קר יותר ־ פתח המעבר גדול יותר.‏
מרגע התנעת המנוע פועל על הדו-מתכת (5) חום.‏ חום זח גורם לדו-מתכת להתכופף,‏ וככל
שהטמפרטורה גדלה,‏ ימשוך קפיץ את חדיסקית בצורה שפתח המעבר ילך ויקטן עד שיםגר
לחלוטין.‏
החום הפועל על הדו-מתכת בא משני מקורות.‏
המקבל זרם מהחיבור החשמלי (1), דבר המבטיח כי המעבר
זמן מוגבל בלבד.‏
מקור החום האחר הוא גוש המנוע שעליו מורכב ההתמ,‏ דבר המבטיח כי כאשר המנוע חם
מעבר האוויר הנוסף יהיה סגור.‏
כל הזכויות שמורות ©
י
בהוצאת ^^Cft ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התבל"‏ ת

י/‏
‏.׳:־י־
•
• ־ •
:::::::::: ‏::ז
‏•••!•‏‎5‎‏!••••״
• •••••••••••••••I•
:::::::::::::::::::
:::::: :::
:::::::::::::::•::::
בחלק העליון של השקף מתואר בית מצערת טיפוסי.‏
כמות האוויר ששואב המנוע נקבעת על-ידי מידת הפתיחה של דיסקת המצערת (2).
בעת שהמנוע פועל במהירות טרק,‏ האוויר הדרוש ליצירת התערובת מגיע לסעפת היניקה דרך
שולי דיסקת המצערת ודרך מעקף הסרק (3).
בורג הכוונון (4) מאפשר שינויים במהירות הסרק על-ידי שינוי כמויות האוויר הזורם דרם
המעבר העוקף את המצערת (3).
בצדו הימני של בית המצערת מורכב מתג במצערת.‏
מתג המצערת
מתג המצערת,‏ המתואר בצורה מפורטת בחלקו התחתון של השקף,‏ מחובר את ציר המצערת
ומופעל באמצעותו.‏
יחידת מיתוג זו מספקת ליחידת הבקרה האלקטרונית מידע על מצב המצערת באמצעות שני
גים.‏ האחד הוא מתג-מיקרו והוא מופעל בעת שהמצערת במצב סרק.‏
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

Ш 9 Ф 9 * י V * — *
משמש
הפסקת
הפסקת הזרקה כזאת מתרחשת כאשר
- המנוע בטמפרטורת עבודה
- מתג המצערת מצביע על מצב טרק
- מהירות המנוע מעל 1300 סל״ד.‏
ההזרקה מתחדשת כאשר מהירות המנוע יורדת ל־‎1100‎ סל״ד.‏
בה נפטקת ומתחדשת הזרקת דלק בגלישה אינה זהה בכל טוגי המנועים.‏
מתג נוטף
משתי נקודות מגע (6), נטגר כאשר המצערת נמצאת במצב המצביע על
עומט מלא״.‏ דבר זה מחייב את יחידת הבקרה להעשיר את התערובת על־ידי הארכת זמן
תיחת המזרקים.‏
•: •
י
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

י * 5 ׳ ״ ג ״ י־ > r‏%י•:.-‏ &^деф*4й*
• _ •
•2• fSISili
•. •
‏•גSt••••••I•••••itif‏•••••••‏
בשקף זה מתוארות,‏ כאופן גרפי,‏ כמויות הדלק המוזרקות מרגע התנעת המנוע עד לפעולתו
הרגילה,‏ בתנאי הפעלה משתנים.‏
. —
ft
הציר האנכי מתאר,‏ באופן יחסי,‏ את כמויות הדלק המוזרקות,‏ ואילו הציר האופקי - את זמן
פעולת המנוע מרגע התנעתו.‏
•. . ־
'1*1
' • • • • • • I
• • • • • • י
• ! • ג • ! ־
בגרף זה מופיעים שני ערכים שהם קבועים במשך זמן הפעולה המתואר בשקף.‏
הערך האחד הוא כמות ההזרקה הבסיסית.‏ ערך זה נקבע לפי קצב האוויר הנשאב ומהירות
סיבובי המנוע.‏
הערך האחר הוא טמפרטורת האוויר,‏ שלצורך תיאור גרפי זה,‏ היא נמוכה וקבועה.‏
-•!•!•!•!•!•!•!•I•:•:
• _ «
־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©
‏::ן:|:!:־:|:ן::|::־ ! •
ifIfIfIfIf• •IfIfл*
ו : •

• : •
• I •
• 1 •
משך זמן הפתיחה ומועד פתיחת המזרקים
יחידת הבקרה האלקטרונית.‏ יחידת בקרה
חדישה,‏ המכילה 25 פיני חיבור ‏(שלא כולם מנוצלים)‏ מופיעה בחלקו העליון של השקף.‏
בחלק האחר של השקף מתוארים השלבים השונים של יצירת דפקי הזרקה במנוע של
צילינדר,‏ כמתואר להלן:‏
א
כאן מתואר טדר ההצתה (1-3-4-2) ומשך זמן פתיחת שטתומי היניקה,‏ המטומן בפטים
כהים.‏
ב.‏
הזרקה
מקורם
ג.‏
אותות הבקרה הראשוניים מעובדים לגל מרובע.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

#*•*•*••••#•••••1
‏*••••••••••••••״•‏
Щ # • ~ • ^ • " в
• * • * • * • * • * • * * * י * •
••#•#•••••••»•*•1
•*•*#*•*•*••#•••1
•*•*•*•*•*• # •**••
• * • * • * • • • • • • I * I * I * 2 • * • * • * • * • 0
* * * * • * • * • * • * • * • * • • » • • • • • I • * • *
•*•*•*•*•*•***•*••!•!•!••*• #
•* •*•*#*#*•*#•#•!•1•••*• •*
•*•*•••••*••••*•••*•I*2•*•*•*
•** # •*•*•*•*••**!•!•!•!••*•*
• *•* •*•*•*• #
•*•*•*••••••*•*•*
**•*•*•***••••*••**•*•!**• # •*
•*•••••*••••••••••*•!•*•*•*•
•••*••••••••••••«•«•!•!•»•• e
#
• * • * • * • * • * • * • • • • ! • I • * • ! • • * • *
,
1
• * • * • * • * • * • * • * • • • • • • * • A • * • * • *
• * • * • * f * • * • * • * • • • • • • • • * • * • * • *
в • » • * • # • • • • • » • • • Г • ! * ! • • • * • *
• * • • • • • • • • • • Г • ! • * • * • * • * • • • • *
• • • * • • • • • * • • I * ! • ! • i • * • ; • • • • • •
•*•*•*•*•••*••*•**«**•2•!•*•*
• * • * • * • * • * • * • * • • * • ! • I • • • ! • • *
• * • * • * • * • * • • • • ! • • * * • • * * • ! • J • *
1•••f•f##••»••*!•!•••!•!•г••••
• * * * • * • * • * • * • * ! * ! • • • ! • i • • * • *
1
• * • * • * • * • • • * • • • • • • • • I • * • * • • *
ד.‏ תדירות האות הנכנס מחולקת לשניים.‏ על כל שני גלים מרובעים בג גל מרובע אחד
• ! t T i * • * • • • • • • • • • • ! • I • ! • * • * • *
#
• • • • • • • • ! • • • ! • Г • ! • ! • • * •
•••#!•;•••••;••.••%?»•:•:•:•
פעולת חלוקה זאת מתבצעת כיון שמערכת הבקרה במנוע 4 צילינדר מספקת דופק הזרקה
אחד על כל אות שני,‏ המגיע ממערכת ההצתה.‏ כתוצאה מכך,‏ בכל סיבוב של גל
הארכובה מופעלים כל המזרקים פעם אחת ומספקים את מחצית כמות הדלק הדרושה.‏
המחצית השנייה מוזרקת בעת הסיבוב השני של גל הארכובה.‏
ה.‏ הקטע המסומן ב-^‏ הוא משך ההזרקה הבסיסי,‏ המבוסס על קצב זרימת האוויר
בד , .
‏:!:!::ן:•:•:•:•:•:•:!:•::::!־
ומהירות סיבובי המנוע בלבד.‏ כלומר,‏ אם תגדל כמות האוויר הנשאבת בכל פעימת
יניקה,‏ יגדל משך זמן ההזרקה הבסיסי.‏
ו.‏ הקטע המסומן ב-^‏ הוא תוספת זמן ההזרקה,‏ המתחייב מהצורך בהעשרה בשל גורמים
כמו התחממות המנוע,‏ עומס מלא,‏ האצה וכוי.‏
הקטע המסומן ts^ הוא תוספת זמן הזרקה,‏ שהוא פיצוי על מתח הפעלה נמוך מהדרוש.‏
בתנאים כאלה תגובת המזרק לאות המפעיל אותו תהיה איטית.‏ דבר שמתקנים על-ידי
תוספת זמן הזרקה.‏
. ^ ‏-הקטע המסומן ב הוא למעשה צירוף של הקטעים . t m ,tp1-ts צירוף זמנים זה הוא
למעשה משך הזמן בו המזרק יהיה פתוח בזמן נתון.‏
שים לב:‏ הזרקה מתחילה עם הופעת כל ניצוץ הצתה שני,‏ כפי שניתן לראות בשקף.‏
בנוסף למתואר לעיל,‏ יחידת הבקרה האלקטרונית מפעילה:‏
- הפסקת הזרקה בגלישה.‏
йй!! ״,,‏ - הגבלת מהירות מקסימלית של סיבובי המנוע.‏
-|1!!!||ЩИ בדגמים מסוימים ניתן להפעיל את המערכת ב״חוג סגור״ באמצעות ״חיישן למברא״
‏(הסברים בשקף 31).
! • ! • £ • ! • ג • ג • 1 • 1 • ! • 1 • ! • ! • ! • 1 * 1 י
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

JETRONIC
•
התרשים שבשקף זה מראה את הקשר החשמלי בין כל מרכיבי מערכת הזרקה אלקטרונית מסוג
.L-JETRONIC
במספרים
זהו
1. ממסר מיתוג ראשי,‏ המופעל באופן אלקטרוני על-ידי דפקים שמקורם במערכת
.TD
ההצתה והבאים מיחידת מיתוג מערכת ההצתה (11, חיבור .(TD
ממסר זה הוא גם ממסר ביטחון כיון שהוא גם את משאבת הדלק החשמלית (10)
מחיבור 87. ьבמקרה של תאונה יפתחו המגעות כאשר הממסר יחדל לקבל אותות מחיבור
גם את חיישן טמפרטורת
חיישן טמפרטורת נוזל הקירור
התקן לתוספת אוויר
מתג מצערת.‏ שים לב:‏ החיבור האמצעי,‏ מס•‏
יחידת במרה אלקטרונית בעלת 25 פיני חיבור
לגוף
.2
.3
.4
.5
.6
בקור
.7
מזרק להתנעה בקור
מזרקים אלקטרו-מגנטיים
משאבת דלק חשמלית ‏(מוגנת על-ידי נתיך 8 אמפר).‏
יחידת מיתוג של מערכת הצתה אלקטרונית.‏
.8
.9
10
11
שקע שלושת החיבורים שבחלקו השמאלי העליון של התרשים מאפשר התחברות למחשב
נסיעה ולמד תצרוכת דלק.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• •
•••••••••••••
קיימות מערכות שבהן מוזרק הדלק,‏ בכל פעם ממזרק אחר,‏ עם פתיחת שסתום היניקה,‏ לפי
סדר ההצתה.‏ מערכת כזו נקראת בשם ״מערכת הזרקה עוקבת״.‏
במערכת המתוארת בשקף זה,‏ ששת המזרקים מחולקים לשתי קבוצות,‏ כשכל קבוצה מזריקה
לסירוגין את כל כמות הדלק,‏ המוקצבת לצילינדר נתון.‏ לפיכך נקראת מערכת זו ״עוקבת
למחצה״.‏
לקבוצה הראשונה משתייכים המזרקים של צילינדרים 5, 1, ו-‏‎3‎
לקבוצה השנייה משתייכים המזרקים של צילינדרים 2, 6, ו-‏‎4‎‏.‏
‏(סדר ההצתה במנוע זה הוא 1-5-3-6-2-4).
תזמון ההזרקה נעשה כך שהיא תתבצע לפני סגירת שסתומי היניקה של קבוצת הצילינדרים
המתאימה.‏
היתרונות שבשיטת הזרקה כזו הם אלה:‏
- דיוק רב יותר בכמות הדלק המוזרקת
- חיסכון מסוים בדלק
- בעירה מושלמת יותר
-1Ш־т•'• - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

דיוק מירבי בקיצוב
פעולה בתנאים כאלה אפשרית
חיישן למברא״,‏
כפי שיוסבר בהמשך.‏
השקף מתואר עקרון פעולתה של מערכת הפועלת
הגזים הנפלטים מהמנוע עוברים
למברא״
וגורמים
שבחיישן נוצר מתה,‏ המבטא
מקדם למברא
בפרוטרוט בשקף
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

:!:
•
•::г:!::•:•:•••:!:
i f • • • • • • • • • • • • • *
•••••••!•X••••;••
•
л _ v w 9 ^_ • ^_ • 9 _ — ^F _ В — Н — ^_ • •
• z *
‏:־!::־!|;|;!;::::•::::‏
כאשר החיישן חש בתערובת עשירה,‏ הוא מפיק מתח גבוה יהסית,‏ מ-‏‎0.45‎ עד 1 וולט,‏ הגורם
ליחידת הבקרה האלקטרונית (2) לקצר את זמן ההזרקה.‏
Jill
-:::•:•:•:!:•:•:•:•:•:•:!:
• • • • S I
• •
л
•
• в • # I *
• • It
J*2‎״
•
J
•••!•
•••••••J• • : •: •
•
‏••••«?•••־ • _ •
::::::::::: ::: : :
••*••*••*#•••••*••••*•*••1•
* • • • • • • • * • • • * ! • • • • • * • * • • * I •
: :::::::::::: ג :::::
::::::::::::::::::::::::::
כאשר החיישן חש בתערובת דלה הוא מפיק מתח נמוך יחסית,‏ מ-‏‎0.1‎ עד 0.45 וולט וגורם
ליחידת הבקרה האלקטרונית להאריך את זמן ההזרקה.‏
תיקונים״ כאלה בזמן ההזרקה מתחוללים במערכת בקצב היכול להגיע עד כ-‏‎2‎ מחזורים
בשנייה.‏
החיישן מזווד בשרוול מתכת המשמש להגנת חלקיו הפנימיים.‏
••••••••
‏•:?:::!;!::::::::!:::‏‎1‎‏:ג:ג:ג•‏
הפעלת מערכת ב״חוג סגור״ בעזרת חיישן למבדא,‏ מותרת רק כאשר משתמשים בדלק
נטול-עופרת.‏
בגרף שבחלק הימני התחתון של השקף מתואר המתח המופק,‏ במיליוולטים,‏ כתוצאה משינויי
הרכב התערובת,‏ המתוארים כערכי למבדא.‏ פרט הראוי לציון מיוחד הוא השינוי החד במתח
המוצא של החיישן הלמבדא כאשר 1= X.
משמאל לגרף זה מתואר חתך של חיישן למברא ובאמצעותו יוסבר,‏ בפרוטרוט,‏ מבנהו ועקרון
פעולתו של חיישן כזה.‏
המרכיב החשוב ביותר בחיישן זה הוא הפריט המסומן במם•‏ 4. זהו אלמנט גלווני-קרמי,‏
העשוי מדו-תחמוצת הצירקוניום.‏ אלמנט זה מצופה במשטחים דקיקים ונקבוביים של פלטינה,‏
המסומנים ב-‏‎5‎ ו-‏‎6‎‏.‏ המשטח החיצוני (5) הבא במגע עם גזי הפליטה של המנוע,‏ מחובר אל
גוף החיישן ומהווה את הקוטב השלילי של האלמנט הגלווני.‏
המשטח הפנימי (6) מחובר אל מוליך חיצוני והוא הקוטב החיובי של האלמנט.‏
המשטח הפנימי בא במגע עם אוויר חיצוני (9) המגיע לשם דרך פתח מתאים (7).
ill
חיישן זה אינו מתחיל לפעול לפני שהאלמנט הגלווני מגיע לטמפרטורה של כ-‏‎300°0‎‏,‏ כי רק
החל מטמפרטורה כזו מתאפשרת תנועה של יוני חמצן בין שני משטחי האלמנט.‏
כאשר התערובת עשירה,‏ גזי הפליטה מכילים כמות קטנה מאד של חמצן.‏ ככל שיגדל הפרש
כמויות החמצן שבין האלקטרודה הפנימית והחיצונית ־ יגדל מתח המוצא.‏
כדי להחיש את התחלת פעולתו של החיישן,‏ מצויירים החיישנים החדישים באלמנט חימום
חשמלי (8), הנמצא במרכז החיישן ועוזר לגזי הפליטה לחמם את האלמנט,‏ דבר שיגרום
להתחלת פעולת המערכת ב״חוג סגור״ כבר כעבור כ-‏‎30‎ שניות.‏
w
במרכז השקף מתואר ייחיישן חמצן״ עם המוליכים המחברים אותו אל מערכת החשמל ומערכת
הבקרה האלקטרונית.‏

• 1•
•: •
:
בקרת מהירות סרק ב״חוג סגור״ מופעלת ממערכת אלקטרונית,‏ המהווה חלק מיחירת בקרה
• I •
אלקטרונית של מערכת הזרקה,‏ או באמצעות יחידת בקרה אלקטרונית נפרדת.‏
בקרת מהירות הטרק מתבצעת באמצעות התמ,‏ המכונה טרק התקן זה מעביר
דרכו כמויות משתנות של אוויר,‏ העוקף את המצערת,‏ כמתואר באיור א , של שקף זה.‏ כמויות
האוויר הזורמות דרך המעבר העוקף נקבעות כמוטבר בהמשך.‏
השימוש בהתקן שלעיל מאפשר:‏
- לחטוך בדלק על ידי הפחתת הטל״ד בעת פעולת טרק של המנוע
־ להבטיח מהירות טרק כנדרש בתנאי הפעלה שונים
- לבטל את הצורך בהתקן לתוטפת אוויר בעת חימום המנוע
- לבטל את הצורך בהתקנים לכוונון מהירות טרק בעת הפעלת מזגן,‏ הגה כוח וכוי.‏
להפעלת בקרת מהירות הטרק יש צורך בנתונים של:‏
א.‏
ב.‏
ג.‏
ד.‏
ה.‏
מצב מצערת
מטפר טל״ד של המנוע ‏(ממערכת ההצתה)‏
טמפרטורת נוזל הקירור
הפעלת מזגן
נתונים אחרים - לפי הצורך.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

פעולת בקרת מהירות הסרק בחוג סגור מתבצעת כמתואר להלן:‏
בעת שמתג המצערת מצביע על כך כי המצערת נמצאת במצב סרק,‏ משווה המערכת
האלקטרונית את מהירות סיבוב המנוע עם נתון שמספקת יחירת הבקרה האלקטרונית.‏ אם אין
התאמה,‏ שולחת המערכת אותות להתקן הייצוב,‏ הפותח או סוגר את גורל פתח המעבר,‏ לפי
הצורך,‏ ער שמושגת המהירות המתוכננת.‏
מבנה ועקרון פעולה של מייצב סרק סיבובי
למייצב המתואר באיור בי,‏ מראה של מנוע חשמלי,‏ אך זווית התנועה של העוגן (4) מוגבלת
ל-‏‎90°‎ בלבר.‏ אל קצה גל העוגן מחובר ״תריס״ בצורת קשת (6) אשר בעת תנועתו פותח או
סוגר את המעבר העוקף (5).
זרם ההפעלה מהחיבורים החשמליים (1) מגיע לשני סלילים המלופפים על העוגן.‏ וכך זרם
ררך סליל אחר גורם לתנועה בכיוון סגירת המעבר,‏ ואילו הזרמת זרם בסליל האחר תגרום
לתנועה בכיוון פתיחת המעבר.‏ מסי 3 בתרשים הוא מגנט תמידי שהוא מגנט השדה של המנוע.‏
מערכת הבקרה האלקטרונית מספקת למייצב הסרק הסיבובי מחזורי זרם רצופים שאורכו של כל
אחד מהם 10 מילישניות,‏ כלומר 100 מחזורים בשנייה.‏ משך כל מחזור זרם כזה מתחלק,‏ כפי
שמתואר באיור ג , , לשני חלקים.‏ חלק מהזמן (./70) יזרום הזרם דרך סליל הסגירה,‏ ושארית
הזמן (/30), דרך סליל הפתיחה.‏
היות שהעוגן,‏ בשל ההתמדה שלו,‏ אינו מסוגל לשנות את כיוון תנועתו בקצב בו מוזרם הזרם
לשני הםלילים,‏ הוא מתייצב בזווית שהיא יחסית לכוחות הסיבוב המנוגדים הפועלים עליו.‏
המצב המתואר באיור ג , , בו היחס הוא /70 סגירה ו-/‏‎30‎ פתיחה,‏ הוא מצב בו המעבר פתוח
במידה מזערית.‏ מצב זה מתאים למהירות סרק כאשר המנוע חם ואין עליו עומס.‏
לאחר התנעתו של מנוע קר,‏ כאשר יש צורך להעלות את מהירות סיבובי הסרק,‏ היחס יכול
להגיע ל-/‏‎82‎ פתיחה ו-/‏‎18‎ סגירה.‏
להלן נתונים של מהירות סרק במנוע מסוים בתנאי פעולה שונים.‏
מהירות סרק מתוכננת של מנוע זה,‏ בטמפרטורת עבודה רגילה,‏ היא כ-‏‎800‎ סל״ד.‏
בעת הפעלת מזגן בתנאים האלה - 840 טל״ד מהירות טרק בטמפרטורת מנוע שונות:‏
960 טל״ד
-30°c
•
860 טל״ד
840 טל״ד
-10°c
‎0°c־
840 20°C טל״ד
cומעלה 800 25° טל״ד
• ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שנערות ©

• • • •
• •
• • • • • Г •
•; •
•: •
• 1•
•. t
ג • s * 1 •
LH-JETRONIC
• 1ч
!1
מייצגת
השינוי הבולט
ביותר בהן הוא מד זרימת האוויר,‏ שהוא מסוג ״תיל-חם״ (2), המודגש בשקף על ידי עיגול
מקווקו.‏
במד זרימה זה אין חלקים נעים והוא בנוי סביב לתיל פלטינה דקיק שעוביו 70 מיקרון בלבד.‏
120° מעל לטמפרטורת האוויר ה נ ש א ב . C
האוויר המגיע מהמסנן (1) זורם סביב ל״תיל החם״ וגורם לירידת הטמפרטורה שלו וכתוצאה
מכך,‏ לשינוי ערך התנגדותו החשמלית.‏ ככל שגדל שיעור הזרימה - מידת קירור התיל גדלה.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

מערכת אלקטרונית,‏ המצויה במד הזרימה,‏ חשה בשינויים כאלה היות שייהתיל״ חינו אחד
מארבע זרועות המרכיבות מעגל של ״גשר ויטטטון״.‏ בשל כך,‏ המערכת מגיבה בהזרמת זרם
דרך ה״תיל״ ונגד המחובר אליו בטור,‏ עד שהטמפרטורה של ה״תיל״ חוזרת לערך הקבוע של
с120° מעל טמפרטורת האוויר הנשאבלפיכך,‏ ערך עוצמת זרם החימום מבטאת את כמות.‏
האוויר הנשאב.‏ זרם זה,‏ העובר דרך נגד בעל ערך מדוייק,‏ המחובר בטור ל״תיל״,‏ גורם
למפל מתח לאורך נגד זה.‏ מפל המתח לאורך הנגד המדויק,‏ מועבר ליחידת הבקרה כערך
המשקף את כמויות האוויר הנשאב.‏
כדי למנוע שגיאות מדידה כתוצאה מזיהום ה״תיל״,‏ מופעל,‏ עם כיבוי המנוע,‏ מעגל אלקטרוני
המעלה את טמפרטורת ה״תיל״ ל-‏‎1000°0‎ למשך שנייה אחת.‏ פעולה זו מנקה את ה״תיליי
מלכלוך המצטבר עליו.‏
מד זרימה של ״חוט חם״,‏ בשל אופן פעולתו,‏ מודד ישירות את המסה של האוויר הזורם,‏
בגרמים בשנייה.‏
תיאור מפורט של המבנה ועקרון הפעולה של מד זרימה כזה מופיע בשקף 34.
הערה:‏ לפני המשך ההטבר על המבנה והפעולה של מערכת זו,‏ מן הראוי לציין,‏ כי רוב מרכיבי
המערכת,‏ המופיעים בשקף זה,‏ פועלים בצורה דומה גם במערכות הזרקה חדישות אחרות שאינן
מצוידות במד זרימה של ״תיל חם״.‏
מערכת הבקרה האלקטרונית (1) של מערכת הזרקה זו מופעלת בטכנולוגיה
אלקטרונית-דיגיטלית.‏ פירוש הדבר,‏ שבמערכת זו מצויה יחידת זיכרון המאחטנת נתונים
הקשורים בהפעלת מערכת ההזרקה,‏ בכל התנאים בהם המערכת עשויה לפעול.‏
המיקרופרוטטור שבמערכת מעבד את נתוני הכניטה ומוציא הוראות הפעלה למעגלים השונים,‏
כמפורט בהמשך.‏
בנוטף לנתונים המגיעים ממד זרימת האוויר,‏ מקבלת יחידת הבקרה נתונים,‏ כמו במערכות
אחרות ממרכיבים אלה:‏
1. מערכת ההצתה ‏(מיקום גל הארכובה ביחט לנמ״ע ומהירות טיבוב המנוע),‏ מיחידת בקרת
הצתה (6).
חיישן טמפרטורת נוזל קירור
2. מתג מצערת
3. 4. חיישן למברא (8).
בנוטף להפעלת המזרקים,‏ כולל הפעלה ממושכת יותר בעת התנעה,‏ מבצעת מערכת הבקרה
הדיגיטלית גם את הפעולות האלה:‏
הפעלת ממטר משאבת הדלק (4) בתנאים מבוקרים ‏(פתיחת הממטר כאשר אין מגיעים
1. אותות ממערכת ההצתה).‏
הפעלת מייצב מהירות טרק טיבובי (5) ב״חוג טגור״.‏
2. הפעלת מעגל התלהטות ה״תיל״ שבמד הזרימה לצורך ניקוי עם הפטקת פעולת המנוע.‏
3. הגבלת מהירות מקטימלית של טיבובי המנוע.‏
4. - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

הערה:‏ לפני התחלת ההסבר על עקרון פעולתו של מד זרימה זה,‏ חשוב לוודא כי לתלמידים יש
ידע בסיסי על עקרון פעולתו של ״גשר ויטםטון״.‏
ב-‏A של שקף זה מופיעה פריסה של מרכיבי מד זרימה מסוג ״תיל חם״ אשר הוצאו מבית מד
הזרימה (5).
החלקים המסומנים ב-‏‎2‎‏,‏ 1 ו-‏‎1*3‎ מורכבים בצינור פנימי (4).
החלקים שלעיל ממוקמים בסדר,‏ כפי שהוא מופיע בריבוע,‏ כאשר כיוון זרימת האוויר הוא
כמתואר על ידי החיצים שבפתחי בית מד המדידה.‏
הפריט המסומן ב‎1‎‏-‏ הוא תיל פלטינה שעוביו um70 בלבד והוא ה״תיל החם״ שמסביבו בנוי
מד הזרימה.‏ ה״תיל״ פרוש בצורת ח•‏ בתוך טבעת,‏ כדי שהטמפרטורה שלו תושפע באופן מירבי
מהאוויר שיזרום דרכו.‏ טמפרטורת ״תיל״ זה,‏ בעת פעולת מד הזרימה,‏ צריכה להיות גבוהה
ב-‏‎120°0‎ מטמפרטורת האוויר הנכנס.‏
הפרש טמפרטורה כזה נשמר הודות לרכיב המסומן ב-‏‎2‎ שהוא תרמיסטור - משטח דקיק
המשנה את התנגדותו בהשפעת טמפרטורת האוויר הנכנס.‏ רגישותו של תרמיםטור זה לשינויי
הטמפרטורה היא גבוהה מאד ‏(המערכת חייבת לקבל מידע על שינויי טמפרטורת האוויר בתוך
3 שניות).‏
• - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי.‏ במשרד התמ״ת.‏ כל הזכויות שמורות ©

שים לב«‏ צורתו ומיקומו של תרמיטטור ׳זה גורמים לכך שהוא כמעט ואינו מושפע מ־זרם
האוויר.‏
R3 הוא נגד מדויק אשר תפקידו יוטבר בהמשך.‏
האזור המטומן ב-‏‎3‎ מכיל נגדים ורכיבי אלקטרו
אקטיביים,‏ המפעילים את מד הזרימה
באמצעות התרשים הטכמטי שב-‏В של שקף זה יוטבר עקרון הפעולה של מד הזרימה.‏
נגדותו של התרמיטטור Rkיהד עם נגד הכוונון העדין , 1R, הוא
. 2R, המהובר בטור עם
התרמיטטור RHהוא 1-1R, הזרוע האחרת של מעגל הגשר.‏ ערך התנגדותם של ה״תיל החם״ ,
והנגד R, ‎3‎המחוברים בטור ומהווים שתי זרועות נוטפות של ״גשר ויטטטון״,‏ תוכננה בקטע זה
של המעגל (R ( 3 R H + זרם שינוע בין 500 ל-‏ מיליאמפר‎1200‎‏,‏ בהתאם לשיעור זרימת
האוויר.‏
נקודות החיבור בין זרועות הגשר,‏ המטומנות ב-‏‎0‎ ו-ם מחוברות אל מגבר אשר זרם המוצא
שלו מזין את המערכת.‏
עם הפעלת מתג ההצתה,‏ לפני שמתחילה זרימה של אוויר,‏ הגשר אינו מאוזן כיוון RH^ הוא
קר והתנגדותו נמוכה.‏
הפרש המתחים בין נקודות с ו-ם הוא גדול והמגבר יטפק זרם בעוצמה שתלך ותגדל עד
שהגשר יתאזן והפרש המתחים בין с ל-ם יהיה מזערי.‏
עם הדלקת המנוע ופעולת מנוע במהירות טרק יזרום אוויר ליד ,Rk ודרך .RH זרם אוויר זה
מקרר את .RH כתוצאה מכך מופר האיזון בגשר והמגבר יגרום להגברת זרם החימום כדי
להחזיר את RH לטמפרטורה הקבועה שלו.‏ זרם חימום זה ערכו כ-‏‎500‎ מיליאמפר במהירות
טרק ויעלה ככל שיגדל קצב זרימת האוויר.‏
זרם החימום של RH זורם גם דרך נגד R3 שהוא נגד מדויק.‏ כתוצאה מכך נגרם מפל מתח
1.R, לאורך נגד זה.‏
מפל המתח המופיע לאורך נגד זה מועבר ליחידת הבקרה האלקטרונית,‏ דרך נקודת חיבור S,
כנתון המבטא את מסת האוויר הזורם.‏
לאחר כיבוי המנוע מפעילה מערכת הבקרה האלקטרונית מעגל המעלה את טמפרטורת ה״תיל״
ל למשך אחת.‏ פעולת חימום זו לצורך ה״תיל״ מלכלוך מצטבר עליו
בעת זרימת האוויר דרכו.‏
לטיכום,‏ מפורטות התכונות של מד זרימת אוויר מסוג ״תיל חם״
• מבנה פשוט יחטית
» אין חלקים נעים
» התנגדות קטנה ביותר לזרימת האוויר
« מדידה מדויקת של מסת האוויר הזורם
» תגובה מהירה ביותר לשינויים בקצב הזרימה
• אין צורך בתיקוני מדידה בשל שינויים בטמפרטורת האו
• אין שגיאות מדידה בעת שימוש ברכב במקומות גבוהים
• אין כל השפעה של ״פעימות יניקה״
כוונון יחט דלק
טרק נעשה באמצעות פוטנציומטר
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

GM
PFI
•
בשקף זה מתוארת מערכת הזרקת דלק טיפוסית מסוג בה מצויד מספר גדול מאד של מכוניות
מתוצרת ארצות הברית.‏
מערכת הזרקה כזאת פועלת בדומה לפעולת מערכות הזרקה שתוארו בשקפים קודמים.‏ גם כאן,‏
דלק המגיע למזרקים אלקטרו-מגנטיים בלחץ קבוע,‏ מוזרק לסעפת היניקה,‏ בכמויות מבוקרות,‏
לפי כמויות האוויר המגיעות לצילינדרים בתנאי פעולה שונים.‏
למרות הדמיון יש גם הבדלים לא קטנים,‏ כמו במבנה מד זרימת האוויר ובשיטת ייצוב מהירות
־!•!•‏
3111:
:
הסרק.‏ בשל כך יוסבר המבנה ועקרון הפעולה של שני הפריטים שהוזכרו לעיל,‏ בשני שקפים
נוספים.‏
•1• 1•
׳ •! •!
• • • 1 •
• I • I •
j I
הסבר מפורט עתן בהמשך רק על מרכיבי מערכת זאת שלא היו במערכות שתוארו בשקפים
קודמים.‏ להלן פירוט מרכיבי המערכת:‏
מסנן אוויר,‏ העשוי להיות מרוחק ממד זרימת האוויר.‏
חיישן טמפרטורת אוויר.‏ חיישן כזה מותקן במערכת למרות שבמד הזרימה מצוי
תרמיסטור,‏ המיועד למנוע השפעה של השינויים בטמפרטורת האוויר על דיוק המדידה.‏
תוספת חיישן כזה במנועים מסוימים,‏ משפרת דיוק פעולה,‏ כולל השפעה על מערכת
‏::::::::::::::::::ג:‏
ההצתה .EGR^
.1
.2
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

St!
י
i:i:::iH:i:i:i:i:i:i:i:y!^
:!:::::•:;:!:?:•:!;::?::г
• А ^ А
‏::::;::::::;:::::::;ג:״:‏ ; : ג ‏:״
‏•!•:•!•:•!•!•!•נ•;•;•!•••••••‏
‏•‏j•!•tit‏•!•!•!•ן•ן•!•!•!•‏
• • * • * • * в * Л * Л * • * * * в * ж * » * » * » * в
מד זרימת מסת אוויר.‏ פירוט בשקף נפרד.‏
פוטנציומטר מצערת.‏ רכיב זה,‏ המחובר לציר המצערת,‏ ממלא תפקיד של מתג מצערת.‏
נוסף לכך,‏ פוטנציומטר זה מעביר נתונים ליחידת הבקרה האלקטרונית על המצב המדויק
.3
.4
• ; •
к _ 9 щ V _ A ф 9 Щ 9 9 9 Щ 9
של המצערת,‏ בכל זווית בו היא נמצאת.‏
נתונים על תנועתה של המצערת מועברים בצורת מתח הנע בין 0.5 וולט כאשר המצערת
במצב סרק,‏ עד למתח של 5 וולט כאשר המצערת פתוחה במלואה.‏
מנוע לייצוב מהירות סרק.‏ פירוט בשקף נפרד.‏
מזרק להתנעה בקור.‏
מזרק דלק.‏
וסת לחץ דלק.‏
.5
.6
.7
.8
מערכת בקרה אלקטרונית ‏(דיגיטלית).‏
9. משאבת דלק טבולה במכל עם מטנן פנימי
10. 11 מטנן דלק חיצוני.‏
12. מתג זמנן תרמי להפעלת מזרק להתנעה בקור
13. חיישן טמפרטורת נוזל קירור.‏
14. חיישן ״למברא״.‏
;J:
I•
•I•
i
• 1•
• . •
• I•
• I •
־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

AC
מד זרימת האוויר המתואר בשקף זה הוא מתוצרת חברת .AC
מבחינת עקרון הפעולה דומה מד זרימה זח למד זרימה מסוג ״תיל חם״.‏ אך כאן,‏ אלמנט
החישה אינו תיל אלא משטח מחומר שקוף שבתוכו מתפתל רדיד פלטינה.‏
רטורה של , C 7 5 ° מעל טמפרטורת האווירהנמדדת על ידי
תרמיסטור הנמצא בקדמת מד הזרימה.‏
גם כאן,‏ כמו במד זרימה של ״תיל חם״,‏ זרם החימום המשתנה,‏ הדרוש לשמירת טמפרטורת
אלמנט החישה,‏ מבטא את מסות האוויר הזורמות דרך מד הזרימה.‏
תפוקת מד זרימה זה
גל בעל תדר משתנה.‏ שינויי התדר ביחס לכמויות האוויר הזורם
מתוארים בגרף המופיע בחלקו הימני של השקף.‏
שינוי תדר כאלה נעים בתחום בין 32 ל-‏‎150‎ הרץ.‏
היות שאלמנט החישה במד זרימה זה מוגן בפני זיהום,‏ אין צורך במערכת ״ניקוי״ בהתלהטות,‏
כמו במד זרימה של ״תיל חם״.‏
•
בהוצאת ־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

• : • :• • I •
מנוע
פסיעה
אותות
הפעלה
חשמליים
• 1•
שסתום
קונ
•: •
НА* 3
‏\״-־
אויר
מצערת
נכנס
צ ק ר ת סדר פסיעות
פסיעה
נגד כוון
השעון
SB SA בכוון
השעון
בית
המצערת
A
1 1 0
1 2 l
2 2 2
2 1 3
1 1 4
וכו׳
בשקף זה מתוארת מערבת ייצוב מהירות סרק על ידי בקרת גודל המעבר העוקף את המצערת.‏
מערכת כזאת נקראת באנגלית IDLE AIR CONTROL או בקיצור,‏ Л АС
מערכת כזאת פועלת ב״חוג סגור״ ומבצעת פעולות כמו מערכות אחרות,‏ הדומות לה,‏ שהן:‏
••••
.!Г
כאשר
המצערת במצב סרק,‏ מונעת המערכת ירידת סיבובי מנוע כתוצאה מהעמסת המנוע.‏
המערכת
מבטיחה מהירות סרק גבוהה יחסית בתנאים כמו התחממות מנוע לאחר התנעה
או בעת הפעלת מערכות הדורשות זאת.‏
סגירת
המוט
המעבר העוקף ופתיחתו נעשית על ידי שסתום קוני הנמצא בקצהו של מוט קצר.‏ תנועת
אל המעבר וממנו נעשית באמצעות ״מנוע פסיעה״ אשר תנועתו הסיבובית גורמת לתנועה
קוית של המוט והשסתום שלעיל,‏ באמצעות תמסורת חלזונית.‏
לפני המשך תיאור מערכת ייצוב סיבובי הסרק,‏ יתואר עקרון פעולתו של מנוע פסיעה פשוט,‏
המופיע בחלקו הימני של השקף.‏
הרוטור של מנוע כזה הוא מגנט תמידי.‏ בתרשים מופיע רוטור בעל זוג קטבים אחד.‏
‏(במנוע
כדוגמת זה המפעיל את מערכת ייצוב סיבובי הסרק יש 12 זוגות קטבים).‏
בתרשים
זה אנו רואים כי המערכת מופעלת על ידי 2 סלילים שבאמצעותם מתקבלים 4 קטבים
של אלקטרומגנט.‏ הזרם לסלילים אלה מגיע משני מתגים המסומנים SA-1 ו-‏SB‏.‏ מתגים
אלה,‏ שהם מסוג DPDI DPD1 ו מאפשרים להפוך את כיוון הזרם דרך הסלילים כאשר מעבירים אותם
ממצב 1 למצב 2 ולהיפך.‏
תהפוך את קוטביות הסלילים
• I •
־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

: :
• •
•
•
•
iihttb
::::: • J • J • J •
• I•!
» * л w » »
הטבלה שמתחת לתרשים המנוע מראה באיזה מצב יש להציב את המתגים בכל שלב או
״פטיעה״ כדי לקבל תנועה סיבובית של הרוטור.‏
כאשר סדר הפסיעות יהיה מ-‏‎1‎ ל-‏‎4‎‏,‏ הרוטור יסתובב נגד ניוון השעון.‏ כאשר סדר הפסיעות
יהיה מ-‏‎4‎ ל-‏‎1‎‏,‏ הרוטור יסתובב בכיוון השעון.‏ כל פסיעה במנוע זה תהיה בת 90° ‏(פרט לשלב
ההתחלתי,‏ מ 0 ל 1, שבו ינוע הרוטור 45° בלבד).‏
במציאות,‏
מיתוג טלילי מנוע כזה,‏ מתבצע באמצעות מעגל משולב המופעל על ידי דפקים,‏
שמקורם במחולל מתאים.‏ כל אחד מהדפקים יגרום לפטיעה אחת של הרוטור בכיוון שנקבע על
ידי המערכת.‏
מנוע הפטיעה במערכת הייצוב מופעל על ידי מערכת הבקרה האלקטרונית של מערכת ההזרקה.‏
מנוע הפטיעה ״מתאפט״ כאשר הקונוט טוגר כליל את המעבר.‏ בחלק מהמנועים פעולת האיפוט
מתבצעת עם כיבוי המנוע.‏
עם הדלקת המנוע,‏ נותנת מערכת הבקרה האלקטרונית הוראה למנוע הייצוב לבצע מטפר
פטיעות מוגדר,‏ המשתנה בהתאם לתנאי פעולת המנוע.‏
בחלק מהמערכות,‏ מטפר הפטיעות המקטימלי ‏(ממצב בו המעבר טגור לחלוטין)‏ הוא 255
קצב התנועה של מנוע הפטיעה במטפר רב של מערכות הוא 160 פטיעות בשנייה.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

JETRONIC
ת לו ל_ה
נוע אינו נדלק או נדלק בקושי רב
מנוע ק ר ־ ק ש ה להתניע
מנוע מותנע ונעצר
. 4 מנוע חס • שה להתניע
5. מהירות סרק שלא כנתוו
. 6 ר מת со נמוכה מדי
ר מ ת с о גבוהה מדי
חוסר יציבות בפעולת סרק
9. מנוע ‏*מזייף״ בכל מהירות
מ ד י
.10 FIRING BACK בעת גלישה
11. צריכת דלק של המנוע גבו ה ה
11. תפוקת מנוע לא מספקת
ג ר ם ה ת ס ל ה
דליפות במערכת אספקת הדלק
דליפות
ההתקן
במערכת אספקת האויר
לתוספת אויר אינו נסגר
11
11
ה־חתקן
לתוספת אויר אינו נפתח
חיבורי חשמל לא נכונים או מנותקים
משאבת הדלק אינה פועלת או פועלת בצורה פגומה
קוי אספקת הדלק או וסת לחץ פגומים
משאבת הדלק או וסת לחץ חדלס פגומים
* •
i i I i
1 Ш
I 1
לחי
הדלס שלא כנתו
1 4
I #
10. קו עוד מעוד או סתום
שסתום ההתזה להתנעה בקור או חממו הטופי פגומים
חיישן
טמפרטורת סי הקירור פגום
מנגנון
הפסקת התזה בגלישה פגום
מתג
מצערת אינו מכוון כנדרש
שסתום או שסתומי התזה פגומים מבחינה מכנית
1 I
פגם ביחידת הבקרה האלקטרונית
שסתום
או שסתומי התזה דולפים
w %
•
מד
אויר פגום
בורג
כוון מהירות סרק אינו מכוון כנדרש
בורג
המצערת
כוון‎00‎במד אויר אינו מכוון כדרוש
אינה נסגרת כהלכה,‏ תפוסה
I й
ספיקת משאבת הדלק - פחות מהנדרש
דליפה
בצינור התת לחזי שביו וסת הלחץ לסעפת יני
שקף זה הוא הראשון מתוך סדרה של מספר שקפים המטפלים באיתור תקלות,‏ בדיקת תקינות
מערכות ומכללים שונים וכן גם כוונונים שונים.‏
•
בטבלה שבשקף זה,‏ מתוארת בטורים האנכיים התקלח או הבעיה ואילו בשורות האופקיות
הסיבות האפשריות לתקלות אלה.‏
טבלה כדוגמת זו המופיעה בשקף מן הראוי שתשוכפל ותופץ בין התלמידים.‏
בהזדמנות
זו רצוי לציין שאין לאפשר לאנשים אשר אין להם ידע ונסיון מטפיקים לטפל
במערכות הזרקת בנזין מסוג כלשהו.‏
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

חרירה של כמויות אוויר לא מבוקרות לטעפת היניקה עלולה לשבש את פעולת המנוע,‏ החל
בשלב ההתנעה וכלה בהספק המופק ממנו בכל זמן פעולתו.‏
אחת הבדיקות החשובות שיש לבצע במערכת היא בדיקת אטימות באזור שבין מר זרימת
האוויר (A) לטעפת היניקה.‏
האזורים שבהם קיימת טבירות גבוהה ליניקת אוויר לא מבוקר מטומנים בשקף בעיגולים
שחורים.‏
לצורך הבדיקה יש להוציא את הצינור המחבר את התקן תוטפת האוויר (B) למערכת,‏ אחרי
המצערת.‏
לתוך פתח זה יש להזרים אוויר רהוט,‏ לאחר אטימת הצינור שהוטר ומריחת כל האזור הנבדק
במי טבון.‏
בעת הבדיקה יש לפתוח את המצערת במלואה.‏
הופעת בועות או קצף באזור הנבדק מעידים על פגם באטימות.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

* * Ч
ל‎1‎
פגם במעגלים המפעילים את ממסר המיתוג הראשי,‏ עלול להשבית את פעולת המערכת כולה.‏
ממסר כזה,‏ בחלק מהמערכות,‏ משמש גם כאמצעי המבטיח הפסקת פעולת משאבת הרלק גם
כאשר מתג ההצתה מופעל,‏ אך המנוע חרל מלפעול ‏(כמו בעת תאונה).‏
הבריקה,‏ כמתואר בשקף זה,‏ מתבצעת באמצעות מנורת בריקה של 12 וולט ‏(הספקה של מנורה
כזאת לא יעלה על 3 ואס).‏
במצב המתואר בחיבור לא•‏ תופעל המנורה בכל זמן,‏ כיוון שחיבור מס•‏ 30 מחובר ישירות
לקומב החיובי של המצבר.‏
במצב המתואר בחיבור לבי יש לחבר את צדה האחר של המנורה ל-‏ 12V+. סגירת המעגל
‏•ז
נעשית דרך חיבור הס•‏ 31, שהוא חיבור ישיר לגוף.‏
במצב המתואר בחיבור לגי,‏ המסומן במס•‏ 15, תדלק המנורה עם הפעלת מתג ההצתה.‏
במצב המתואר בחיבור לדי,‏ תהבהב המנורה עם הפעלת המתנע.‏
המנורה תגיב כך כיוון שחיבור מסי 1 מחובר להדק סליל ההצתה,‏ המחובר למנגנון הסוגר
ופותח את המעגל הראשוני ‏(חודי נתק או מעגל מיתוג אלקטרוני).‏
במצב המתואר בחיבור לה•,‏ ‏(חיבור מט•‏ 50) תדלק המנורה בעת הפעלת המתנע.‏
- המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

•: •
I е !*!•••!•••••!••••••••
• * • • • • • • • • • • • • • • • • • • • • в
• • • • • • • • • • • • • • • • • • I • • • •
••••#••"••••••••#•••#*•
• I •
* * * *
::::::::
- • : • 5 • • • ; • • • : • : •
! • • • ! • ! • ! • ! • ! • I • ! •
• • • • • • • • I • • • • • ! • • •
• • • • • • • • I • • • • • • • • •
• • • • • • • • • • • • I • ! • ! •
לחץ דלק שאינו בתחום שנקבע עלול לגרום לשיבושים חמורים בפעולת המנוע.‏
מדי.‏
לחץ דלק גבוה מדי יגרום לכך שבזמן פתיחת מזרקים נתון,‏ כמות הדלק שתוזרק תהיה גדולה
לחץ קטן מדי יגרום לתופעה הפוכה.‏
לחץ שונה מהנדרש עלול להגרם בגלל פגמים בווסת הלחץ,‏ משאבת הדלק,‏ צינורות הדלק
אזהרה:‏
לחץ
:•
• 1•
בעת חיבור מד לחץ לצורך ביצוע בדיקה זו עלולה להגרם דליפה של דלק.‏ מגע של הדלק עם
ניצוץ
תהליך הבדיקה:‏
א
ב.‏
ג.‏
חבר מד לחץ (A) ‏(תחום 0-6 בר)‏ אל צינור חלוקת הדלק,‏ כמתואר בשקף
הוצא את ממסר המיתוג הראשי מהשקע.‏
חבר באמצעות חוט עוקף נקודות 30 וb-87‎‏,‏ משאבת הדלק תתחיל לפעול.‏
ד.‏
הלחץ.‏ קריאת מד הלחץ
2.5 בר,‏ אלא אם כן יש נתון
אחר ‏(יש מערכות בהן הלחץ בתנאים אלה צריך להיות 3 בר).‏
•. •
ה.‏
הפסק את פעולת המשאבה על ידי הוצאת החוט העוקף מחיבור מס׳ 30.
הסר מהווסת את הצינורית הבאה מסעפת היניקה וחבר אל וסת הלחץ משאבת
לחץ
(B), כמתואר בשקף.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

בבדיקה זו נעשית הדמיה של לחץ הדלק בעת שהמנוע פועל בסרק,‏ מצב בו בסעפת יש
תת לחץ גבוה.‏
ו.‏ הפעל את משאבת הדלק על ידי חיבור החום העוקף לחיבור מס׳ 30.
עם הפעלת משאבת הדלק יורה מד הלחץ את הערך שנמדד ב-ד•.‏
עתה,‏ הפעל את משאבת התת לחץ.‏ ככל שיגדל התת לחץ יקטן לחץ הדלק.‏ אם מד התת לחץ
לחץ של - 0.5 בר,‏ יהיה לחץ הדלק 2 בר.‏
מכויל בבר
הפסק את פעולת משאבת הדלק,‏ נתק את משאבת התת לחץ מהווסת וחבר חזרה את הצינור
הבא מסעפת היניקה.‏
בהזדמנות זו ניתן גם לבדוק את הלחץ השיורי.‏
לצורך בדיקה זו חזור על הפעולות שביצעת בשלבים ג״ ו-די.‏
אך עתה,‏ בעת הפסקת פעולתה
של משאבת הדלק,‏ ראה את הלחץ לאחר שהמשאבה הפסיקה לפעול.‏ לחץ זה הוא הלחץ
השיורי.‏ נפילת הלחץ המותרת בתנאים אלה היא 0.1 עד 0.2 בר.‏
נתק את מד הלחץ מצינור חלוקת הדלק והחזר את ממסר המיתוג הראשי למקומו.‏
־ המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

בדיקת המעגל חחשמל>‏
הדק שלילי הבר לגוף.‏
מההתקן וחבר
הפעלת
ההצתה,‏
קריאת הוולםמטר
ממסר המיתוג הראשי מפעל לכ-‏‎2‎ שמות בלבד).‏
- I Г I
‏:;:|:|!:‏‎1‎‏|:::::|:::::::!:!:״:‏
• 1•
•: •
• 1 •
:1:1:1:1:1«
אפשרות אחרת הוצא את ממסר מיתוג ראשי וחבר שקע מם׳ 30 עם שקע מס•‏
87. קריאת הוולטמטר צריכה להיות יותר מ-‏‎9‎ וולט.‏
3 חבר אומטר בין המוליך המטומן ב-‏‎2‎ לגוף.‏ ההתנגדות חייבת להיות פחות מ-‏‎1‎
אום.‏
כ
בדיקת פתח המעבר דרך
בטמפרטורה של с20° או פחות,‏ חייב הפתח שבדיטקית ההתקן
שיהיה מעבר מצד אחד של ההתקן לצידו האחר.‏
() ‎3‎להיות במצב
1
לצורך בדיקה זאת יש להוריד את הצינורות משני צירי ההתקן ולבדוק,‏ באופן
חזותי,‏ אם המעבר פתוח.‏
אם הגישה אל המתקן אינה נוחה,‏ אפשר להשתמש בפנט או מנורה המוצבים מצד
אחד של ההתקן וראי המוצב מצדו האחר.‏
חבר אומטר אל שני הדקי ההתקן.‏
.2
I • ! • ! • ! • ! • ! • ; • • • • • • • • • • ! • ! • ! • !
התנגדות גוף החימום בהתקן,‏ בטמפרטורה של с20°, צריכה להיות בין 45 ל‎55‎‏-‏
׳ * • « • * • * • • • • • • * 1 • • • • * • * • * • • * #
׳*•*•‏‎2‎‏•••••••••••••••»••••*•*•‏
ג
אום.‏ אם קיים נתק - החלף את ההתקן.‏
בדיקת פעולת ההתקן
חבר את הדקי ההתקן אל מקור זרם של 12 וולט.‏ לא יאוחר מ-‏‎5‎ דקות לאחר חיבור
ההתקן לזרם,‏ חייבת הדיטקית (4) לטגור לחלוטין את המעבר.‏
בהוצאת - המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©

בהוצאת המחלקה לפיתוח פדגוגי טכנולוגי,‏ במשרד התמ״ת,‏ כל הזכויות שמורות ©