19.01.2015 Views

יחידה 3 שישים שנים של שותפות - Israventure

יחידה 3 שישים שנים של שותפות - Israventure

יחידה 3 שישים שנים של שותפות - Israventure

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

הפכה לאובייקט יהודי טקסי כמעט.‏ בבתים רבים,‏ במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים יהודיים,‏ זכתה ‏'הקופסה<br />

הכחולה'‏ למקום של כבוד.‏ אגרות הבונדס של מדינת ישראל ניתנו כמתנות בר מצווה למשל.‏ ארגון ‏'הדסה'‏ -<br />

הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה - שנוסד ב–‏‎1912‎ והיה לארגון המתנדבים הגדול באמריקה,‏ הפך את מחויבותו<br />

לבניית מערכות הבריאות והחינוך של ישראל לחלק מסדר היום של משפחות יהודיות רבות.‏<br />

כמובן שלמרות שיתוף הפעולה ההדוק התפתחו גם מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות.‏ שאלות רבות ושנויות<br />

במחלוקת,‏ עלו כבר אז:‏ מהו האופי הרצוי של מערכת היחסים בין יהדות העולם לישראל‏ מהו מקומה של מדינת<br />

ישראל בעולם היהודי‏ האם חיים יהודיים צריכים להמשיך להתקיים גם מחוץ למדינת<br />

ישראל‏ האם להיות ציוני פירושו - לעלות לישראל‏ האם מדינת ישראל והתפוצות<br />

משלימות או שוללות זו את זו‏ התשובות לשאלות הללו ולאחרות רבות ומגוונות,‏ והן<br />

ליבו והעשירו את הדיון הציבורי שמתמשך מאז ועד ימינו.‏<br />

הקופסא הכחולה של<br />

קרן קימת לישראל<br />

זאת ועוד,‏ בבסיס המתיחות הרעיונית רווחה בישראל בימיה המוקדמים הגישה של<br />

שלילת הגולה.‏ הפסיכולוג פרופ'‏ דן בר–און תיאר זאת באופן ממצה:‏<br />

‏"ה'אני'‏ של הזהות הציונית היה צריך להגדיר עצמו קודם כל על–ידי שלילת זהויות<br />

אחרות שהוגדרו כ'גלותיות'."‏ *<br />

ניתן כמובן לטעון שגישה זו נובעת מהמאמץ המהפכני שנדרש על מנת לבנות את<br />

הלאום היהודי המתחדש.‏ כפי שהסוציולוג פרופ'‏ עוז אלמוג הסביר:‏ ‏"כתוצאה מכך,‏<br />

השלילה הכוחנית של תרבות התפוצות נבעה,‏ לפחות בחלקה,‏ מהצורך להדגיש את<br />

העליונות של תרבות החלוץ הציוני על פני היהדות המסורתית ממנה היא צמחה"**.‏<br />

למרות הפערים האידיאולוגיים והארגוניים,‏ המשיכו היחסים בין היהודים שחיו בישראל<br />

לאלה שחיו מחוצה לה,‏ להיות בעלי משמעות עבור שני הצדדים.‏ ישראל הזדקקה<br />

לתמיכת יהדות התפוצות,‏ וזו מצדה שאבה עידוד,‏ גאווה,‏ ביטחון והשראה מעצם הקיום של מדינת ישראל.‏ מעבר<br />

לכך,‏ רבים מהיהודים שחיו בישראל ובתפוצות היו בני אותן משפחות,‏ הם גדלו יחד ב'מולדת הישנה'.‏ מאבקים<br />

אידיאולוגיים ודיונים קיומיים בנושא יחסי ישראל–תפוצות והעם היהודי,‏ משולהבים ככל שיהיו,‏ תמיד נותרו ‏'בתוך<br />

המשפחה'.‏<br />

שלב ב'‏ - מלחמת ששת הימים כנקודת מפנה במקומה של ישראל בעולם היהודי<br />

מלחמת ששת הימים הייתה נקודת מפנה ביחס למקומה של ישראל בעולם היהודי.‏ הניצחון הדרמטי התרחש על<br />

רקע החששות שקדמו למלחמה.‏ יהודי העולם חששו לעצם קיומה של המדינה היהודית.‏ לניצחון הייתה השפעה<br />

אדירה על תחושות הביטחון והגאווה שלהם.‏ לא רק שההתלהבות כלפי ישראל הגיעה לשיאים חדשים,‏ אלא<br />

שתמיכתם של היהודים בישראל,‏ הפכה פתוחה וגלויה יותר מבעבר,‏ וכן גם ביחסם לזהותם היהודית.‏ התהליך שבו<br />

העם היהודי אימץ אל לבו את מדינת ישראל בעקבות הניצחון הצבאי האדיר,‏ השתלב עם צמיחתו של דור יהודי<br />

צעיר בתפוצות,‏ ועם תהליך התחזקות ביטחונם העצמי בזהותם היהודית של בני הדור החדש,‏ ויכולתם להיאבק על<br />

זכויותיהם.‏ תהליך זה בולט במיוחד בקרב הקהילה היהודית הגדולה ביותר,‏ זו של ארה"ב.‏<br />

* דן בר–און,‏ על ‏'אחרים'‏ בתוכנו,‏ תמורות בזהות הישראלית מנקודת ראות פסיכולוגית–חברתית,‏ הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון,‏ באר שבע,‏ 2005.<br />

.Oz, Almog.The Sabra: The Creation of the New Jew, Berkeley, California, University of California Press, December, 2000 **<br />

40

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!