×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
×××¦× ××× - ××"× ××× ××××
- TAGS
- goldesign
- col.org.il
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
ב"ה ב"ה<br />
גיליון - 3 טבת תש"ע<br />
כפר-חב"ד ארץ-הקודש<br />
"כשם שאני מבער"...<br />
גיליון חגיגי מוגדל<br />
לחג־הפסח<br />
כפר־חב"ד<br />
ארץ־הקודש<br />
גיליון 6<br />
את אלפים מכל הארץ גדשו את בית-הכנסת בית-הכנסת 'בית בהתוועדות מנחם' 'חג הגאולה' המרכזית • עמ' ניסן 14 תש"ע בהתוועדות '<br />
כניסת<br />
השבת/החג<br />
16:31 18:34<br />
יציאת<br />
תאריך<br />
השבת/החג<br />
17:33 19:33<br />
19:36<br />
17:39<br />
19:39<br />
17:45<br />
19:40<br />
17:51 19:44<br />
18:36<br />
16:37<br />
18:39<br />
16:43<br />
18:40<br />
16:49 18:44<br />
נפרדים בכאב ׀ עמ' 16<br />
הילד פרץ רבקין ז"ל<br />
הרה"ח ר' אליהו קופרמן ע"ה<br />
הרה"ח ר' מענדל רסקין ע"ה<br />
זרוק הסבא, חוטרא ׀ הנסיעה עמ' 8 לרבי, הספרים<br />
הצעיר שנשר וחזר:<br />
אין חכם כבעל הניסיון<br />
'ראיון החודש' עם הרב יקותיאל גרין • עמ' 6<br />
על-פי שואלים דרכם ׀ ודורשים עמ' 6 בהלכות הפסח<br />
אנשי חינוך מייעצים:<br />
כך נצליח בחינוך ילדינו<br />
'הלכה למעשה' עם המרא־דאתרא שליט"א • עמ' 4<br />
תאריך<br />
צו שמות )שבת-הגדול(<br />
חג-הפסח<br />
וארא (ראש חודש)<br />
שבת חול-המועד<br />
בא<br />
שביעי-של-פסח<br />
בשלח שמיני (ר"ה )מברכים( לאילנות)<br />
שמות<br />
זמני<br />
כניסת ויציאת<br />
וארא (ראש חודש)<br />
בא<br />
הרבי<br />
הרש"ב<br />
ותושבי<br />
כפר־חב"ד<br />
פרויקט<br />
מיוחד<br />
במלאות<br />
90 שנה<br />
לב' ניסן<br />
תר"פ<br />
עמ' 10<br />
השבת<br />
בשלח (ר"ה לאילנות)
ממכתבי הרבי קטעים<br />
קטעים לקראת בענייני הנהגה ממכתבי חג־הפסח וחינוך הרבי בכפר-חב"ד<br />
בענייני הנהגה וחינוך בכפר-חב"ד<br />
הרוחניות תשפר הגשמיות<br />
מאשר הרוחניות הנני קבלת תשפר לבער את הפרטי-כל הגשמיות מאסיפתם ה"חמץ" די"ג וט"ו בזריזות מנחם-אב, ויהי-<br />
רצון מאשר שתהיה הנני אלו קבלת התחלה הפרטי-כל טובה בשינוי מאסיפתם די"ג לטוב וט"ו במצב דכל מנחם-אב, ויהי- העניינים<br />
במצב כל<br />
וזריזות.<br />
לשינוי<br />
חיפזון<br />
תביא<br />
הדגשה של<br />
ממילא<br />
ישנה<br />
בדרך<br />
–<br />
אשר<br />
הפסח<br />
דכפר-חב"ד,<br />
באשר לחג<br />
רצון הרוחניים שתהיה אלו התחלה טובה בשינוי לטוב במצב דכל העניינים<br />
אנו רואים, אכן לדוגמא, שיהודים, ובמיוחד בעלות־בית<br />
וילדות, בדרך ממילא מתמסרים תביא להכנות לשינוי לקראת חג במצב כל<br />
וכן דכפר-חב"ד, ילדים אשר דכפר-חב"ד.<br />
הגשמיים<br />
העניינים הרוחניים יהודיות,<br />
(ממכתב לחברי הוועד הרוחני כ"ד במנחם-אב תשט"ז; אג"ק חי"ג עמ' שצט)<br />
העניינים הפסח כבר הגשמיים ימים לפני דכפר-חב"ד. כן, ואפילו "יחידי סגולה" הנוהגים<br />
(ממכתב לחב"ד לעבור לחברי דרישות הוועד ל"דירת הרוחני פסח" מיוחדות לחג דכפר-חב"ד כ"ד הפסח, במנחם-אב מוצאים תשט"ז; אג"ק הכנות חי"ג עמ' רבות שצט)<br />
מובן לחב"ד שיש מעצמו דרישות לעשותן שהתפתחות בקשר מיוחדות לחג הכפר הפסח, צריכה והם להיות לא מבצעים רק אותן בעניינים בחיפזון גשמיים<br />
שהתפתחות הרוחניים, הכפר ופשיטא צריכה בהנוגע להיות לא לענייני רק חינוך, בעניינים שזה דורש גשמיים<br />
ובזריזות.<br />
אלא מובן גם מעצמו בעניינים<br />
]...[ מגיעים חודש הגאולה, התחלת ניסן וערב פסח,<br />
אלא כוחות גם חינוכיים בעניינים היותר הרוחניים, טובים ופשיטא שאפשר בהנוגע להשיג, לענייני וכדאית חינוך, שזה השתדלות דורש וגם<br />
ומזכירים לנו שעומדים ביציאה מגלות "מצרים", ובבירורים<br />
יגיעה כוחותאחרונים, חינוכיים בהשגתם, לברר היותר ובפרט מה טובים שלפי הוא המצב "חמץ" שאפשר ומה דאה"ק להשיג, הוא ת"ו וכדאית "מצה", מורגש ויש מחסור השתדלות לבער וגם גדול<br />
יגיעה את במורים-רות, בהשגתם, החמץ, ובפרט ובפרט מוקדם שחב"ד ככל שלפי הרי המצב היותר, דרישות "לאור דאה"ק ת"ו מיוחדות הנר", לה באור מורגש בהנוגע הנשמה מחסור – לחינוך... גדול<br />
"נר במורים-רות, השם ובפרט (ממכתב נשמת לוועד שחב"ד אדם" – הרי כפר-חב"ד לחפש כ"ה דרישות גם את במנחם-אב מיוחדות החמץ לה תשי"ז; אג"ק החבוי, בהנוגע חט"ו עמ' לזרוק לחינוך... שסג)<br />
(ממכתב מה לוועד שהוא כפר-חב"ד ההיפך כ"ה מטוב במנחם-אב וקדושה. תשי"ז; אג"ק חט"ו עמ' שסג)<br />
הנהגת ולבטל את כל התלמידים<br />
מזכירים כלל על עניין עיקרי בנוגע לתלמידי התלמוד-<br />
התלמידים<br />
גדול שאין<br />
הנהגת<br />
פלא<br />
)ממכתב־כללי, ערב שבת־קודש פ' צו, שבת הגדול תשמ"ז(<br />
פלא תורה... גדול [האם שאין מנצלים] מזכירים כלל במידה על הכי עניין גדולה עיקרי להדרכת בנוגע לתלמידי התלמידים התלמוד- במידות<br />
טובות תורה... [האם ובענייני מנצלים] יראת-שמים במידה הכי שאין גדולה נכנסים להדרכת בתחום לימודי התלמידים התלמוד- במידות<br />
בתחום ומורים לימודי וזקנים, וגם התלמוד-<br />
יראת-שמים שאין כדבעי, כהכנה כיבוד נכנסים הורים לגאולה<br />
תורה, טובות כמו ובענייני ברכות, תפילה אחדות<br />
תורה, התנהגות כמו נימוסית ברכות, בין תפילה אדם כדבעי, לחברו... כיבוד הורים ומורים וזקנים, וגם<br />
התנהגותקרבן נימוסית פסח בין שונה אדם מכל לחברו... הקרבנות האחרים ]...[ נדרש שקרבן<br />
דבר זה<br />
יחידים<br />
על<br />
מראש,<br />
וידונו<br />
שנמנו<br />
לאסיפה...<br />
אנשים<br />
יתאספו<br />
ל"מנויים" –<br />
מכתבי זה<br />
ייקבע רק<br />
לקבלת<br />
הפסח<br />
ותיכף<br />
לאסיפה... וידונו על דבר זה<br />
מעשה... ולאכול את קרבן הפסח<br />
יתאספו<br />
המביא כדי לידי להביא<br />
מכתבי זה<br />
הראוי, דיון ליחידה אחת<br />
לקבלת<br />
בכובד-ראש שהתאחדו<br />
ותיכף<br />
בכובד-ראש הראוי, דיון המביא לידי מעשה...<br />
ויהי רצון כולם יחד שאתבשר בחבורה טוב בכל אחת האמור דווקא בדואר ובמחיצה החוזר, אחת. ובנקודה ההשתתפות הפנימית<br />
עושים<br />
יחד השובע. הפנימית<br />
ובנקודה<br />
החוזר, אכלו על וכולם<br />
בדואר כולם אחד מהם<br />
האמור אך וכל<br />
טוב בכל הייתה שונה אמיתי,<br />
שאתבשר מהם קירוב<br />
רצון כל אחד הלבבות<br />
ויהי של נתקרבו<br />
אשר<br />
עושים<br />
יחד בולט תלמידי<br />
וכולם ביטוי שאר<br />
מהם לידי בתוככי<br />
אמיתי, ישראל, וכל אחד שבאה התלמוד-תורה<br />
אשר נתקרבו והתאחדות הלבבות זו שיקויים של קירוב בני בתלמידי<br />
כל התלוי בהם<br />
תלמידי<br />
(בבית<br />
שאר ישראל<br />
רואיהם<br />
בתוככי כלל<br />
כל<br />
התלמוד-תורה כל<br />
אשר<br />
בכפר-חב"ד לגאולה של<br />
שיקויים הייתה בתלמידי ההכנה<br />
המוסדות אשר<br />
כל התלוי בקרבן בהם הפסח,<br />
ותלמידות<br />
ותלמידות ממשה רבינו המוסדות ועד אשר לקטן בכפר-חב"ד שבישראל – אשר כל כשכולם יחד רואיהם נגאלו (בבית<br />
מתאים<br />
מלאך<br />
המה.<br />
על־ידי<br />
הוי'<br />
לא<br />
ברך<br />
הייתה<br />
כי זרע<br />
והגאולה<br />
יכירם<br />
הלילה,<br />
ויום-טוב)<br />
בחצות<br />
ובשבת<br />
אחד,<br />
בחול<br />
ברגע<br />
ובחוץ,<br />
ובחוץ, בחול ובשבת ויום-טוב) יכירם כי זרע ברך הוי' המה. מתאים<br />
לרצון ולא כ"ק מו"ח על־ידי שליח אדמו"ר אלא מייסד על־ידי הקב"ה כפר-חב"ד, כפי בכבודו אשר ובעצמו. הביעו ודרוש<br />
לרצון כ"ק מו"ח אדמו"ר מייסד כפר-חב"ד, כפי אשר הביעו ודרוש<br />
דרש כמה וכמה פעמים.<br />
)ממכתב־כללי, מוצאי שבת־הגדול, אור לי"א בניסן תשמ"ט(<br />
(ממכתב לבאי-כוח הורי התלמידים דתלמוד-תורה בכפר-חב"ד<br />
(ממכתב לבאי-כוח הורי התלמידים דתלמוד-תורה בכפר-חב"ד<br />
ט"ו באייר תשכ"ח; אג"ק חכ"ב עמ' קמג)<br />
ט"ו באייר תשכ"ח; אג"ק חכ"ב עמ' קמג)<br />
דרש כמה וכמה פעמים.<br />
הגברת החינוך היהודי-חסידותי<br />
מאשר הגברת הנני החינוך קבלת חירות מכתביהם הזולת היהודי-חסידותי לפני והפרטי-כל של חירות ההנהלה עצמו ואסיפות<br />
מאשר ההורים, הנני ונעם לי קבלת לקרות בהם, מכתביהם אשר כולם והפרטי-כל של לבבם שלם ההנהלה ובפה ואסיפות אחד,<br />
מנהג ישראל תורה היא, והובא גם בראשונים שלפני<br />
ההורים, שמוכרחהפסח ונעם לי שבסמינר גובין רצוי לקרות קמחא בהם, להגביר דפסחא, אשר החינוך היינו כולם עזר היהדותי לבבם שלם לעניים. חסידותי וזהו ובפה גם גם־ אחד, יותר<br />
משהיה שמוכרחכן עד עתה, שבסמינר הקדמה וכל רצוי להסדר להוסיף להגביר וכנוסח בלימודי החינוך ההגדה קודש, היהדותי שמתחיל וכתוצאה חסידותי מזה בעניין גם כל מובן, יותר<br />
שהרי משהיה עד הכל דכפין תלוי עתה, ייתי וכל בסגל וייכול. להוסיף והוראה המורים-ות, בלימודי והדגשה קודש, מעוניינים מיוחדת שיהיו וכתוצאה בזה, מזה אשר כל מובן, המורים-ות<br />
שהרי מתאימים הכל ישראל להנ"ל, תלוי ערבים בסגל זה שיראתם בזה, קודמת הן המורים-ות, לחכמתם. בעניינים מעוניינים גשמיים שיהיו והן בעניינים המורים-ות<br />
בן חורין ולנהוג דרך<br />
לחכמתם. מההנהלה והן מהמורים,<br />
להאדם להיות<br />
קודמת הרי כא"ו הן<br />
ואי־אפשר<br />
שיראתם האמור,<br />
רוחניים,<br />
מתאימים בוודאי להנ"ל, על-פי<br />
אשר חירות בימי הפסח, כדרישת התורה שקוראה לזמן זה זמן<br />
יעשה אשר כל בוודאי התלוי חירותנו בו על-פי ובפרט להשגת בעת האמור, הרי עריכת המטרות כא"ו הן הסדר, כי האמורות, אם אשר מההנהלה כאשר אם והן בכל עושה כל מהמורים, מקום<br />
ובכל יעשה כל זמןמה אמרו התלוי בו רז"ל שביכולתו יגעת להשגת שגם חברו ומצאת, המטרות הישראלי האמורות, יהיה אשר בן על-אחת-כמה-וכמה אם חורין, בכל בזמננו פטור מקום זה,<br />
ובכל שרואים זמן אנו וחירות אמרו מן הצלחת רז"ל יגעת הדאגות, השתדלות ומצאת, ואדרבה בענייני צריך תורה להקדים על-אחת-כמה-וכמה ויראת-שמים, בהנוגע בזמננו באם לחברו זה, רק<br />
קודם שמתחיל בעריכת החירות שלו, ולכן ההקדמה לחגיגת<br />
שרואים מתעסקים אנו בתום הצלחת לבב ובמרץ השתדלות הדרוש, בענייני ובפרט תורה שבארצנו ויראת-שמים, הקדושה באם רק תבנה<br />
זמן חירותנו – הוא העניין דמעות חיטים והקדמה פרטית<br />
הקדושה וביותר, ולכן תבנה<br />
שבארצנו ביותר וייכול.<br />
ובפרט מוכרח ייתי<br />
הדרוש, הנ"ל דכפין<br />
לבב צדקנו, ובמרץ הרי ההודעה כל דכל<br />
בתום משיח הסדר –<br />
ותכונן מתעסקים על-ידי לעריכת<br />
מובן ותכונן שכל על-ידי יגיעה משיח והשתדלות צדקנו, הרי כל כדאיות הן הנ"ל בזה. מוכרח ביותר וביותר, ולכן<br />
)ממכתב הרבי, א בניסן תשט"ו – איגרות־קודש, חלק יא, עמ'<br />
(ממכתב להנהלת סמינר בית-רבקה והורי תלמידות א־ב( הסמינר<br />
(ממכתב להנהלת סמינר י"א בתמוז בית-רבקה תשי"ח; והורי אג"ק חי"ז תלמידות עמ' רלג) הסמינר<br />
י"א בתמוז תשי"ח; אג"ק חי"ז עמ' רלג)<br />
מובן שכל יגיעה והשתדלות כדאיות הן בזה.<br />
לפחות כמו בבית-יעקב מעות־חיטים לזירוז הגאולה<br />
לפחות כמו בבית-יעקב<br />
כיוון שבטח קופת יהיה מעות חילוקי חיטים דעות היא בהנוגע אחת לתכנית מהעבודות הלימודים, הנה הציבוריות כבר<br />
כתכנית<br />
הנה פעולותיו כבר<br />
להיות<br />
לתכנית ואשר צריכה ככל הלימודים,<br />
בהנוגע אדמו"ר, שהתכנית<br />
דעות מו"ח ספק,<br />
חילוקי כ"ק שום<br />
ברורה בהן ובלי<br />
שבטח שהתעסק יהיה<br />
כתבתי דעתי<br />
כיוון<br />
שמוכרחים<br />
להיות כתכנית<br />
מובן<br />
צריכה<br />
שהתכנית עתה.ת"ו.<br />
אשר והפרט שום ספק, נמשכות בירושלים גם עיה"ק<br />
יעקב הכלל ובלי<br />
בית לטובת ברורה<br />
דעתי<br />
בתי-ספר<br />
כתבתי<br />
בתי-ספר בית ולמותר יעקב אשר להאריך בירושלים לדכוותייכו עיה"ק על־דבר ת"ו. גודל מובן העניין של שמוכרחים<br />
להוסיף על לימודיהם בהנוגע על-כל-פנים צו ארום פון חסידות [=מה<br />
להוסיף על מצווה זו, לימודיהם והקיום בהנוגע בפועל של על-כל-פנים "וכל צו דכפין ארום פון ייתי חסידות וייכול כל [=מה<br />
ש'מסביב' לחסידות], מובן גם-כן שביכולתם להרבות בענייני יראת-<br />
ש'מסביב'דצריך ייתי לחסידות], מובן ויפסח", גם-כן אשר על־ידי שביכולתם קיום כרוז להרבות זה בענייני בגשמיות יראת-<br />
שמים עוד וגם יותר מבתי ברוחניות, ספר בית ממהרים יעקב עניין של האמורים. "לשנה ובמכל-שן הבאה בארעא וקל-וחומר<br />
שמים עוד יותר מבתי ספר בית יעקב האמורים. ובמכל-שן וקל-וחומר<br />
ומה במדינתם דישראל... בני לפנים חורין". שהדבר היה קשור בסכנה, סכנת ההורים וגם<br />
וגם<br />
ההורים במצווה זה<br />
סכנת ומעשים על-ידי<br />
קשור בסכנה, העושים כלך, ורק<br />
שהדבר היה וברכתי חסו לכל מפני<br />
לפנים תודתי זאת לא<br />
במדינתם למסור בכל<br />
– ומה ונא שיחיו,<br />
סכנת הילדים<br />
סכנת זו הילדים ותקוותי שיחיו, אשר בכל זאת יוסיפו לא כוח חסו ואומץ מפני כלך, ורק בהשתתפותם על-ידי בעבודת זה<br />
הצילו את ילדיהם לחיי העולם הבא וגם לחיי העולם הזה, על-אחת-<br />
הצילו את הקודש ילדיהם ומעלין לחיי העולם בקודש. הבא וגם לחיי העולם הזה, על-אחת-<br />
כמה-וכמה כשנמצאים במקום שאין בזה סכנה כלל...<br />
)ממכתב הרבי, ניסן תשי"א – איגרות־קודש, חלק ד, עמ' שצא(<br />
(ממכתב לוועד היסוד של בית-ספר תיכון-סמינר בכפר-חב"ד<br />
(ממכתב לוועד היסוד של בית-ספר תיכון-סמינר בכפר-חב"ד<br />
ח' במנחם-אב תשט"ז; אג"ק חי"ג עמ' שנב)<br />
ח' במנחם-אב תשט"ז; אג"ק חי"ג עמ' שנב)<br />
כמה-וכמה כשנמצאים במקום שאין בזה סכנה כלל...<br />
יוצא לאור ע"י<br />
יוצא לאור ע"י<br />
חב"ד<br />
חב"ד<br />
כפר<br />
כפר<br />
ועד<br />
ועד<br />
:<br />
רודרמן<br />
רודרמן<br />
זלמן<br />
זלמן<br />
עורך:<br />
עורך:<br />
הרשקופ,<br />
הרשקופ,<br />
שלמה<br />
שלמה<br />
ברוד,<br />
ברוד,<br />
מנחם<br />
מנחם<br />
קמינצקי,<br />
קמינצקי,<br />
יוסף-יצחק<br />
יוסף-יצחק<br />
משתתפים:<br />
משתתפים:<br />
מארק, שמוליק אוירכמן, שרון גושן. שלמה-מאיר<br />
הפצה: משה גוטמן<br />
גרפיקה:<br />
מאיר ,COL אלפסי, מאיר יואל דאהן בליניצקי, ברלה שיינר<br />
צילום: ,COL מאיר דהן, צילום:<br />
oirechman@gmail.com<br />
אימייל:<br />
תמונת השער:<br />
ביעור חמץ בשנה שעברה<br />
צילום: מאיר דהן<br />
• הכפר של הרבי 2
המד"א הגה"ח הרב מרדכי שמואל אשכנזי שליט"א<br />
אל תושבי כפר-חב"ד שיחיו<br />
שלום וברכה!<br />
חינוך הילדים הוא היסוד של הבית היהודי<br />
והחסידי ועל כך אנו מתפללים ומבקשים<br />
מהקב"ה בכל בוקר: "ונהיה אנחנו וצאצאינו...<br />
אל תושבי הכפר שיחיו<br />
כולנו יודעי שמיך ולומדי תורתך לשמה". זה גם היה תוכן ברכותיו<br />
שלום וברכה!<br />
של הרבי כשהודיעו לו על לידת ילד או על כניסת הילד לעול<br />
מצוות – "ויגדלוהו לתורה, לחופה ולמעשים טובים" ו"יגדל להיות<br />
חז"ל אומרים שבני־ישראל נגאלו ממצרים "בזכות שלא<br />
לשונם ואת מלבושיהם". הקפדה קנאית<br />
ולמדן".<br />
את<br />
ירא-שמים<br />
את שמם,<br />
חסיד,<br />
שינו<br />
עללכאורה מסורת־אבות הדברים – בלי פשוטים ואין לסטות צורך ממנה להרחיב אפילו בהם. כמלוא אולם, הנימה – כידוע,<br />
גם היא אחד המובן-מאליו היסודות ראוי המרכזיים שייאמר. בעם במיוחד ישראל ובתורת בתקופה שבה ישראל. זהו רוחות<br />
אחד הרחוב מסודות מנשבות קיומו בעוז של העם ומאיימות היהודי לחדור מבעד לאורך לכל אלפי חלון שנות ולכל גלות דלת.<br />
חובה ותלאות – עלינו אפוא השמרנות. לחזק ביתר שאת את החינוך לתורה וליראת-<br />
שמים בחג־הפסח חסידית הן בולטת אצל עוד עצמנו והן יותר אצל ההקפדה ילדינו. על ענייני מסורת<br />
ומנהג. ב'יחידות' וידועה שלי לכול ושל זוג' זהירותם שתחי' של אצל רבותינו הרבי בתשרי נשיאינו בחג תשכ"ט הפסח, (עוד<br />
בכל בטרם מיני הוטל עליי הקפדות עול ומנהגים הרבנות שעברו בכפר-חב"ד) אליהם פנה מדור אליה לדור, הרבי ומהם ושאל:<br />
יראת-שמים פון די נשי ובנות הכפר" ("מה בנוגע<br />
החסידים.<br />
וועגן די<br />
אלינו<br />
"וואס איז<br />
עברו<br />
בעמדנו בימים הסמוכים לחג הפסח הבעל"ט באתי אפוא<br />
ליראת-שמים של נשי ובנות הכפר"). הרבי לא המתין לתשובתה<br />
בזה, לעורר אודות כמה ממנהגי חב"ד אשר נהגו אבותינו<br />
ואמר: "אבן-הבוחן ליראת-שמים היא צניעות וטהרה". והוסיף<br />
ובראשם רבותינו נשיאינו ושאין לסטות מהם.<br />
הרבי: "בשובך לארץ-הקודש, יש לחלק את כפר-חב"ד לכמה<br />
א( בקשר למצות בפסח – יש להקפיד הקפדה יתרה שהמצות<br />
אזורים. לארגן בכל אזור ואזור חוג-בית שבו ילמדו את ההלכות<br />
תהיינה אך ורק מצות עבודת־יד, מקמח 'שמורה' משעת<br />
למבוגרות<br />
מקדמת דנא,<br />
לצעירות, והן<br />
יהיה כמקובל<br />
נוגע הן<br />
המצה<br />
הנ"ל. זה<br />
עשיית<br />
לנושאים<br />
ושאופן<br />
הנוגעות<br />
הקצירה<br />
דהיינו שייתכן כי שכחו עבודת־יד כבר את מה מכוח־גברא שלמדו בלבד. וידעו בעבר".<br />
זוג' שתחי' הייתה כבר אז מורה בסמינר בית-רבקה. זמן מה<br />
לפני נסיעתנו הנ"ל לרבי, כינס הרב שמואל חפר שיחי' אסיפה של<br />
אמהות מהכפר ודיבר על הצורך לחזק אצל הבנות את המשמעת<br />
ב( מצות שאופן עשייתן הוא בעזרת או בתוספת גלגלי־<br />
ואת הקבלת-עול. בדבריו באסיפה, תלה את ההנהגה הלקויה של<br />
הנעה וכיו"ב הוחזקו כמצות־מכונה ואין להשתמש בהם בפסח.<br />
חשש<br />
הדברים<br />
לידי<br />
התקוממו נגד<br />
שלא יגיע<br />
מההורים<br />
המצה<br />
כמה<br />
באכילת<br />
ההורים.<br />
יתרה<br />
בבית<br />
הקפדה<br />
הבנות בחינוך<br />
ג(<br />
לבין<br />
אשם<br />
המצה<br />
הסמינר<br />
בין<br />
הבנות,<br />
כלשהו<br />
בחינוך<br />
יהיה מגע<br />
כלשהם<br />
שלא<br />
ליקויים<br />
אומרת<br />
יש<br />
זאת<br />
אם<br />
'שרויה',<br />
וטענו כי<br />
יתר בהם. באמצע המאכלים ה'יחידות' שלנו ומבלי )ועל־אחת־כמה־וכמה שזוג' המשקים(, שתחי' אפילו תאמר לא מילה בכלי<br />
בנושא, האכילה. פנה אליה הרבי ושאל: "מה היה באסיפה בבית-רבקה".<br />
היאד( ציטטה את המאכלים דברי בפסח הרב הם חפר אך ורק באסיפה. כל מתוצרת אותה שעה ביתית היו עיניו וראוי<br />
הק' שלא של הרבי להשתמש מכוונות כלל אל במוצרים השולחן שנעשו שלפניו. כשעמדה בבית־חרושת אף להשמיע את כאלו<br />
עמדת שעליהם ההורים חותמת ורק הכשרות הוציאה מפיה המהודרת את ביותר. המילה "וההורים"... הרים<br />
הרביה( את עיניו כשנוסעים הק' ובמבט מהבית חריף בימי ביותר חול־המועד 'השלים' יש את להצטייד המשפט ואמר: מראש<br />
"זיכער במאכלים זיינען זיי שהוכנו בבית. שולדיק! זיכער זיינען זיי שולדיק!" ("בוודאי<br />
שהםבנוסף, האשמים! הנני בוודאי לפרט שהם בהמשך האשמים!"). הגיליון רשימת תשובות<br />
צריך והנחיות אפוא בענייני לדעת כי האחריות הלכה־למעשה על בחג חינוך הפסח, ילדינו על יסוד מוטלת בראש שאלות<br />
שרבים ובראשונה עלינו שואלים מדי ההורים. שנה ובעזרת בשנה. ה', כאשר נשקיע את הכוחות<br />
וה' הדרושים יתברך ונתמסר יברך לחינוך כל אחד ילדינו, נזכה ואחת לרוות מתושבי מהם רוב ותושבות נחת יהודי הכפר<br />
בכל חסידי אמיתי, המצטרך עד להם ביאת גואל בגשמיות צדק ומלכנו וברוחניות, ונזכה בראשנו! עוד בחג־הפסח<br />
השתא "לאכול מן הזבחים ומן הפסחים וגו", ומלכנו בראשנו.<br />
בכבוד ובברכה<br />
בברכת חג הפסח כשר ושמח<br />
הרב הרב מרדכי מרדכי שמואל אשכנזי<br />
דבר היו"ר ׀ יו"ר ועד כפר חב"ד ר' בנימין ליפשיץ<br />
תושבים יקרים<br />
זהו גיליוננו השלישי בס"ד וכידוע – 'בתלת<br />
זימני הווי חזקה'. תגובותיכם החמות על שני<br />
הגיליונות הקודמים מעודדות אותנו להתמיד<br />
ביצירת במה זו, שמטרתה היא העברת מסרים<br />
ומידע הנוגעים לכפר-חב"ד, כמו גם מתן<br />
דבר הזדמנות היו"ר להעלאת נושאים לדיון ציבורי ולליבון סוגיות חשובות<br />
הקשורות תושבים לחיי יקרים הכפר, על היבטיהם השונים.<br />
החמץ והמצה עשויים מאותם חומרים – קמח ומים. ההבדל<br />
את לבו של הגיליון הנוכחי אנו מקדישים לנושא החינוך, תחום<br />
ביניהם הוא, כידוע, שהחמץ עשוי מקמח שתפח ואילו המצה<br />
שהוא ציפור-הנפש של כולנו, הורים כמחנכים. לא בכדי כלל הרבי<br />
נאפתה בטרם הספיק בצקה לתפוח. יש לכך גם משמעות<br />
את החינוך בין עשרת מבצעי-הקודש, וכלשונו הק' כמעט בכל פעם<br />
סמלית עמוקה: חמץ מסמל ישּות וגאווה בעוד מצה מסמלת<br />
בה הזכיר את 'מבצע חינוך' – "חינוך עצמו וחינוך זולתו". אכן אין<br />
ביטול וענווה.<br />
"אין אני )=הקב"ה( והוא<br />
עצמנו.<br />
בעל־גאווה:<br />
מתחיל בחינוך<br />
על<br />
ילדינו<br />
אומרים<br />
חינוך<br />
חז"ל<br />
ספק:<br />
זכה יכולים לדור כפר-חב"ד בכפיפה להיות אחת". גם 'מעצמה חינוכית', החסידות הן רואה להמוני ברגש בני הישּות ובנות<br />
של הכפר האדם כ"י את והן שורש בהיותו כל הרע. אבן-שואבת שכן, הישּות למחונכים מרחיקה ומחונכות את מכל האדם קצות<br />
הארץ מהקב"ה ואף וממילא מחוצה לה. גורמת לו בכך לעבור ממלא על רצון כפר-חב"ד ה'. את הישּות אחד היא גם מייעודיו<br />
הגורם המרכזיים לפירוד כבירת לבבות הפצת בין אדם המעיינות לחברו. בארצנו הקדושה. מצב זה עולה<br />
בקנה אחד חג־הפסח עם מלמד דבריו הק' אותנו של את הרבי ערכה של באחת הענווה. מאיגרותיו לא (אג"ק להתנפח חי"ד<br />
עמ' תנז): "מוכרחני לומר שבתכנית הכפר נכללת לא רק התפתחותו<br />
בתור מושב חקלאי, אלא גם... בתור מרכז חב"די תרבותי בשביל<br />
כל ארצנו הקדושה, שזה קשור במוסדות חינוך מתאימים, בתי-ספר<br />
למלאכה, בתי חינוך לבנים ובנות וכו'".<br />
לאור הנ"ל רואה ועד כפר-חב"ד במוסדות החינוך של הכפר אתגר<br />
ראשון במעלה ובחשיבות. הוועד משקיע כוחות-נפש ומשאבים<br />
כספיים רבים כדי לתת הזדמנות שווה לכל אחד מבני ובנות הכפר<br />
מעבר לממדים האמיתיים שלנו, לא להתנשא על הזולת, להיות<br />
שיחיו, להצליח בתלמודו ובהנהגתו, הנהגה של יראת-שמים וחסידות<br />
תמיד פתוחים ללמוד ולהשתפר, ולהכיר בקטנותנו מול גדולתו<br />
בדרכם של רבותינו נשיאינו.<br />
של הקב"ה.<br />
בגיליון זה ומכיוון שרבנו השתדלנו הזקן לגעת לא כלל באספקטים בנוסח שונים ההגדה של את אתגר הפיוט החינוך. "חסל<br />
בין סידור השאר פסח", הבאנו שכן ציטוטים "בחב"ד הפסח מאיגרות-קודש של אף־פעם הרבי לא בעניין נגמר", החינוך ראוי<br />
שנאמץ את ומוסדות-החינוך הגישה בכפר, פנינו שמסמלת לשורה של המצה – אנשי כל ונשי ימות חינוך כדי השנה. לשמוע קצת<br />
את יותר ענווה עצותיהם לשיפור וביטול, יועילו החינוך, לכולנו. ריאייננו את אחד מוותיקי המחנכים<br />
בכפר, אם ואנו לא נחשפים נתייחס אל למונולוג עצמנו יוצא-דופן של ברצינות צעיר שנשר מוגזמת, וחזר לא לדרך ניתן<br />
הישר. כן, לאירועים גם בנקודה תמימים כאובה פרשנויות ורגישה זו לא מרחיקות־לכת נמנענו ולא מלגעת. נוציא דברים<br />
אנו תפילה מפרופורציה – ותקווה כי החיים חפץ של ה' כולנו בידינו יהיו יצליח, הרבה להרים יותר את קרן רגועים החינוך ויפים.<br />
היהודי-חסידותי בכפר-חב"ד, עד כי נוכל כולנו להתפאר בפירותינו<br />
ולומר בסיפוק ובגאווה לכולם – "ראו גידולים פסח שגידלנו!". כשר ושמח<br />
בנימין ליפשיץ<br />
בברכת אחים<br />
בנימין ליפשיץ<br />
הכפר של הרבי • 3<br />
3
שואלים ודורשים בהלכות הפסח<br />
הלכות, מנהגים והנחיות מאת המרא־דאתרא הגאון החסיד הרב מרדכי־שמואל אשכנזי שליט"א • נערך<br />
על־ידי הרב שלום־בער אשכנזי שיחי'<br />
בדיקת חמץ:<br />
• זמן בדיקת חמץ – מיד לאחר צאת־הכוכבים<br />
)ומעריב(.<br />
• העוזבים את ביתם לכל הפסח ינקו ויבדקו<br />
חדר אחד בביתם )לא כולל הארונות שבחדר<br />
שאותם אפשר לכלול במכירה(. לכתחילה כדאי<br />
שהבדיקה תהיה בזמנה – ליל י"ד – כדי שיבדקו<br />
בביתם בברכה. אך מי שעוזב את ביתו לפני<br />
ליל י"ד – יבדוק בלילה שלפני צאתו מהבית,<br />
בלי ברכה, ויניח עשרה פתיתים וישרוף אותם<br />
בשריפת חמץ.<br />
• חדר שבוודאי לא הוכנס בו חמץ במשך<br />
השנה – אין צריך לבודקו.<br />
• מי שקשה לו לבדוק את כל הבית בלילה<br />
אחד, יתחיל לבדוק בלי ברכה בלילות שלפני<br />
הפסח, וישאיר חדר אחד לבדיקה עם ברכה<br />
בליל י"ד.<br />
• הבדיקה נעשית לאור הנר עם חשמל דלוק<br />
ובעיקר בפינות החדר. במרכז החדר יש לראות<br />
בעיניים אם יש חמץ.<br />
• צריך להזיז את הרהיטים שמזיזים במשך<br />
השנה )מיטות וכדומה(. רהיטים כבדים כדוגמת<br />
מזנון – בודקים רק מתחתם ואין להזיזם.<br />
• מרפסות ומרפסת־כניסה לבית כמו גם<br />
מקומות עם חלונות גדולים, אפשר לבדוק לאור<br />
היום גם ביום י"ג.<br />
• חורים שנכנס בהם חמץ, יש לנקותם בעזרת<br />
שואב־אבק עד מקום שאפשר, ואם נשאר שם<br />
חמץ שאי־אפשר להוציאו, ישפוך חומר־ניקוי<br />
וכדומה, על־מנת שהחמץ לא יהא ראוי לאכילה.<br />
בספות וכדומה ינקה עם שואב אבק ודי בכך. יש<br />
מקום להדר ולכסות את הספה בניילון.<br />
• מקלדת מחשב – לנקות היטב עם שואב<br />
אבק. אם רואים שבכל־זאת נשאר בה חמץ – אין<br />
להשתמש במקלדת זו בפסח.<br />
• מקום עבודה שייכנס לשם בפסח, יש<br />
לבדוק ביום י"ג, ללא ברכה ועשרה פתיתים.<br />
ואם המקום מואר היטב על־ידי חלונות גדולים<br />
– יבדוק בלי נר. מקום סגור – יבדוק עם נר.<br />
• מקום עבודה שאינו נכנס לשם בפסח –<br />
יכלול במכירה.<br />
• מכונית שמשתמשים בה בפסח ינקוה היטב<br />
ויבדקו בחורים ביום י"ד בבוקר, ללא נר.<br />
• מכפלות וכיסים של בגדים שישתמשו בהם<br />
בפסח יש לנקותם היטב. כ"ק אדמו"ר הרש"ב<br />
נ"ע היה נוהג לבדוק בגדים אלו ביום י"ד<br />
בבוקר, לאור היום.<br />
• לפני הבדיקה מניחים עשרה פתיתי<br />
חמץ עטופים היטב, על־מנת שלא יתפוררו<br />
)ולא לעטוף בניר כסף(. יש להיזהר שכל אחד<br />
מהפתיתים יהיה פחות משיעור כזית אך שכל<br />
הפתיתים יחדיו יגיעו לשיעור כזית )חמץ(.<br />
• כלים העומדים כל השנה על השיש לנוי,<br />
יש להסירם בפסח.<br />
• ספרים )דוגמת סידורים( שמשתמשים בהם<br />
כל השנה בחמץ, יש לנקותם היטב, ועדיף לא<br />
להשתמש בהם כלל בפסח.<br />
ביעור חמץ:<br />
• סוף זמן אכילת חמץ הוא בשעה 10:40<br />
בבוקר.<br />
• יש לצחצח שיניים בסיום אכילת החמץ.<br />
• יש להיזהר להשליך את החמץ הגמור<br />
לאשפה לפני שמפנים את הפחים, כדי שלא<br />
יישאר חמץ גמור בפחי הזבל לאחר שעת<br />
הביעור. אם כבר פינו את הפחים – יש להכניס<br />
את החמץ לארון המכור לגוי או לשורפו.<br />
ציור: ר' זלמן קליינמן<br />
• שריפת חמץ – לפני השעה 11:43 בבוקר.<br />
• המשתמשים בנפט כדי להגביר את אש<br />
שריפת החמץ, יזהרו לשפוך תחילה את הנפט<br />
לאש ורק לאחר מכן לזרוק פנימה את החמץ.<br />
• אומרים "כל חמירא" ו"יהי רצון" מיד<br />
לאחר זריקת החמץ לאש. גם נשים ובני הבית<br />
אומרים זאת.<br />
• מי שאינו שורף חמץ יאמר "כל חמירא" בין<br />
השעה 10:40 ל־11:43 בבוקר.<br />
מכירת חמץ<br />
• מנהגנו הוא שמוכרים )גם( חמץ גמור<br />
כלחם וכדומה.<br />
• יש לדאוג שהחמץ המכור לגוי יהיה סגור<br />
היטב ולא בהישג־יד, כדי שלא ישכחו בני הבית<br />
ויאכלו ממנו.<br />
• בשטר־המכירה צריך לפרט את כתובת<br />
המקום הנמכר. אין להסתפק במילים "בכל<br />
מקום שהוא", אלא צריך לפרט היכן בדיוק<br />
מונח החמץ בבית. לחילופין אפשר גם לכתוב<br />
"במקומות המסומנים", ולסמן בבית את<br />
המקומות הנמכרים לגוי.<br />
• ניתן למכור חדר שלם ואין צריך לבודקו,<br />
אך אין להשתמש בחדר זה בפסח, ויש להוציא<br />
מהחדר לפני הפסח כל מה שייתכן ויזדקקו לו<br />
בפסח. אם נזכר בתוך הפסח שצריך להוציא<br />
דבר־מה מהחדר – ייכנס ויוציא ולא ישתהה<br />
בחדר.<br />
• אוכל שאינו כשר לפסח אך גם אינו<br />
חמץ )כדוגמת בשר, דגים, יין, שמן, קטניות<br />
ושימורים( – יש לסגור בארון מיוחד ולציין<br />
הארון בשטר־המכירה לגוי.<br />
• חומרי־ניקוי ובשמים ותכשירים שאין<br />
משתמשים בהם בפסח – יש לסגור בארון מיוחד<br />
ואין צריך לציין ארון זה בשטר־המכירה לגוי.<br />
• כאשר מוכרים חמץ גמור המונח בחלק<br />
מהארון, אין להשתמש בכל הארון. אך כלי חמץ<br />
נקיים או דברים שאינם חמץ גמור ורק אינם<br />
כשרים לפסח )כנ"ל( – אפשר למכור חצי ארון<br />
ולהשתמש בחציו השני.<br />
• אי־אפשר למכור מדף במקרר או במקפיא<br />
או את כל הפריזר ולהשאיר שם חמץ גמור,<br />
אך אפשר להשאיר דברים שאינם חמץ ואינם<br />
כשרים לפסח בתנאי שהם סגורים היטב<br />
ומצוינים בשטר־המכירה.<br />
• ׁשַ יש שמשתמשים בו בפסח אין להשאיר<br />
חמץ גמור בכל הארונות שמעליו ושמתחתיו.<br />
בשעת הדחק אפשר להניח חמץ גמור רק<br />
בארונות המטבח העליונים אך זאת בתנאי<br />
שהם אינם מחוברים לארונות התחתונים. אך<br />
4
כלי חמץ ודברים שאינם חמץ )כנ"ל( – אפשר<br />
להשאיר ולמכור.<br />
• תרופות שיש בהן חשש חמץ, צריך<br />
למוכרן ואי־אפשר להשאירן במקרר או בארון<br />
שמשתמשים בהם. תרופות שאין בהן חשש<br />
חמץ, אפשר לסוגרן בתוך המקרר או בארון<br />
שמשתמשים בהם ואין צריך למוכרן.<br />
• שואב־אבק צריך לנקותו היטב ולסוגרו<br />
ולכוללו במכירה.<br />
• תנור־אפייה של חמץ – לכתחילה יש<br />
לכסותו היטב ולא להניח עליו דבר. אם מוכרחים<br />
להניח עליו דברים – יש להכשירו על־ידי<br />
שינקה היטב בכל המקומות בשני התאים ואחר<br />
כך ידליק אותו על החום המקסימלי למשך<br />
כמחצית השעה.<br />
תרופות:<br />
• משחות, משאפים וטיפות אינם צריכים<br />
הכשר.<br />
• תרופות הניטלות דרך הפה, שאינן<br />
מופיעות ברשימת התרופות הכשרות לפסח, יש<br />
לבקש מהרופא תרופה חילופית הכשרה לפסח.<br />
במקרה ואין – לשאול את הרב.<br />
• ויטמינים, ברזל ותרופות הומיאופתיות,<br />
תרופות למעיים וסירופים – בדרך־כלל<br />
מורכבים מחמץ.<br />
מוצרי קוסמטיקה וניקיון:<br />
דברים הבאים במגע עם הפה, יש להיזהר<br />
שיהיו כשרים לפסח. כמו כן יש להדר שכל<br />
המוצרים המיועדים להנאה על־ידי סיכה, יהיו<br />
אף הם כשרים לפסח. לכן:<br />
• אודם ותוחם לשפתיים, משחת־שיניים<br />
ומי־פה – צריכים הכשר לפסח. מברשת־שיניים<br />
תהיה חדשה לפסח.<br />
• שמפו, מרכך ושאר תכשירים לשיער;<br />
סבונים ושמנים למיניהם וכל הקרמים – צריכים<br />
הכשר לפסח.<br />
• שאר מוצרי איפור )כולל מייקאפ( – אינם<br />
צריכים הכשר.<br />
• חומרי ניקוי לרצפה, סבוניות לריח או סבון<br />
אסלה ומטהר אוויר – אינם צריכים הכשר.<br />
• בושם צריך הכשר לפסח.<br />
• קרם־לחות, אבקות ומרככי כביסה ובדי<br />
יבוש ותכשיר נגד יתושים – אינם צריכים<br />
הכשר.<br />
• דאודורנט )מכל הסוגים( וממחטות־לחות<br />
עם ריח – צריכים הכשר. ממחטות־לחות בלי<br />
ריח – אינן צריכות הכשר.<br />
מוצרי תינוקות:<br />
• צריך לקנות מוצצים ובקבוקים חדשים.<br />
בשעת הדחק, אם התינוק לא מתרגל למוצץ<br />
החדש – יש להגעיל את המוצץ הישן במים<br />
רותחים.<br />
• דייסה הכשרה לפסח ועשויה מקטניות,<br />
מתירים רק לקטנים שאינם יכולים להסתפק<br />
באוכל אחר.<br />
• יש לייחד מקום וכלים מיוחדים בהם יכינו<br />
את הדייסה, וכן כיור וכלים מיוחדים בהם ינקו<br />
את הבקבוקים לאחר השימוש בהם.<br />
• להכנת מים חמים עבור הדייסה עדיף<br />
לייחד קומקום מיוחד. כשאי־אפשר – יש<br />
להקפיד לא לשפוך את המים החמים מהקומקום<br />
לתוך הבקבוק )ואפילו אם הבקבוק נקי(, אלא<br />
למזוג את המים מהקומקום לכוס חד־פעמית<br />
ומהכוס לשפוך לבקבוק.<br />
הכשרת המטבח וכו':<br />
הערות כלליות: 1( יש לנקות היטב לפני<br />
ההכשרה את הדברים המיועדים להכשרה. 2(<br />
לאחר ההכשרה יש לכסות היטב בכיסוי עבה<br />
כמו פי.וי.סי או נייר כסף עבה או כמה שכבות<br />
של נייר כסף דק. 3( הציפוי צריך להיות כולו<br />
חתיכה אחת.<br />
• גז, פלטה וכיריים – עדיף שיהיו מיוחדים<br />
לפסח.<br />
• בשעת הדחק מכשירים את הגז על־ידי<br />
שפיכת מים רותחים מהכלי שבו הורתחו המים,<br />
על כל משטח הגז. את הברזלים צריך ללבן. יש<br />
לצפות כנ"ל.<br />
• פלטה וכיריים יש לנקות היטב ולהדליקם<br />
על החום המקסימלי למשך חצי שעה ואחר כך<br />
לצפות, כנ"ל.<br />
• מיקרוגל של חמץ אין להכשירו לפסח.<br />
• ׁשַ יש: כאשר מכסים אותו היטב בחתיכה<br />
אחת אחידה לכל אורכו – מספיק לנקותו היטב<br />
ואין צריך להגעילו. אם מכסים אותו בשתי<br />
חתיכות – צריך להגעילו על ידי לקיחת ברזל<br />
ולחממו באש עד שיהיה רותח, וכן צריך להרתיח<br />
מים עד שיעלו בועות ואז להניח את הברזל על<br />
השיש ולשפוך עליו את המים הרותחים הישר<br />
מהכלי שבו הורתחו. יש להקפיד על כך שכאשר<br />
המים נוגעים ברזל הם מעלים בועות. כמו כן יש<br />
להעביר את הברזל על כל השיש ולשפוך מים<br />
עליו בכל מקום ומקום בׁשַ יש )אם המים רותחים<br />
אך אינם מעלים בועות כשנוגעים בברזל –<br />
סימן שהברזל אינו רותח דיו ויש להרתיחו שוב<br />
באש(. לאחר מכן יש לכסות את השיש בכיסוי<br />
עבה )כנ"ל(. כמו כן אפשר לשפוך מים רותחים<br />
על השיש ולהעביר עליהם מגהץ לוהט, בתנאי<br />
שהמים מעלים בועות. אם השיש עלול להיהרס<br />
בהגעלה, יש לכסותו בכיסוי אחד )העשוי מִ קשה<br />
אחת(.<br />
• צריך לכסות את הקיר ואת תחתית<br />
הארונות שמעל השיש וכן כל מקום שהבל<br />
הסירים החמים מגיע לשם במשך השנה.<br />
• קולט־אדים אין להכשירו ויש לכסותו<br />
היטב בכיסוי עבה.<br />
• שולחן חמץ יש לנקותו היטב ולכסותו<br />
בניילון חזק וכדומה, שלא יקרע באמצע החג.<br />
לאחר מכן לפרוס עליו מפה של פסח. יש מקום<br />
להדר ולכסותו בכיסוי עבה במיוחד.<br />
• כיורים עשויים מחרס ואי־אפשר להגעילם.<br />
לכן צריך לנקותם היטב ולהניח בתוכם כיור<br />
אחר, מיוחד לפסח, ולהשתמש במים קרים בלבד<br />
כל הפסח. כמו כן יש להיזהר לא לשפוך לתוך<br />
כיור זה שאריות של אוכל חם.<br />
• כדאי מאוד לא להשרות כלים )כמו סכו"ם<br />
וכדומה( במים קרים בתוך כיור זה אלא להניחם<br />
לשרייה על השיש.<br />
• ברזים: לכתחילה יש להחליף לברזים<br />
המיוחדים לפסח. במקרה שמשתמשים בברזים<br />
הרגילים יש להכשירם על־ידי שיזרמו מים<br />
החמים מהבוילר במשך כמה דקות ובזרם הכי<br />
חזק, ואחר־כך לשפוך על כל חלקי הברז והידית<br />
מבחוץ מים רותחים הישר מהכלי שבו הם<br />
הורתחו.<br />
• שיניים תותבות הנשלפות וכן פלטה<br />
נשלפת לשיניים, אין לאכול בהן חמץ חם 24<br />
שעות לפני ההגעלה. לאחר זמן זה יש לנקותם<br />
היטב ואז לשפוך עליהם מים רותחים מכלי<br />
שאיינו חמץ )ואין להשתמש בפסח בכלי זה(.<br />
כמו כן יש להקפיד לנקות היטב את הרסן של<br />
הפלטה.<br />
• כלי זכוכית, חרסינה ופורצלן של חמץ –<br />
אין להכשירם לפסח.<br />
המשך בעמ' 23<br />
5<br />
ציור: ר' זלמן קליינמן
6<br />
כשתראה ברק בעיני הילד<br />
תדע שהוא 'שלך'<br />
אחרי יותר מ-50 שנות עבודה חינוכית בכפר-חב"ד, הגה"ח הרב יהושע-משה-יוסף הלפרין<br />
מספר על ילדותו בירושלים ועל החינוך שספג מאביו הדגול ע"ה, מתייחס לאתגרי הזמן<br />
ומשיב על סדרת שאלות-יסוד בתחום החינוך<br />
הגה"ח הרב יהושע-משה-יוסף הלפרין חצה זה לא מכבר את קו היובל<br />
לפעילותו החינוכית בכפר-חב"ד, פעילות בה החל בעקבות טרגדיה – מות<br />
אביו החסיד ואיש החינוך הדגול, הרה"ח ר' ישראל-יצחק-זעליג הלפרין ע"ה,<br />
בתאונת-דרכים. לאחר האסון הוזמן ר' משה למלא את מקום אביו. מאז הוא<br />
מלווה, ממריץ ומעשיר את העשייה החינוכית בקרב ילדי כפר-חב"ד.<br />
אשרי חלקו. "אבא הרבי ע"ה היה בקבלו תלמידו של ה'משפיע' הנודע ר' אלתר שימחוביץ' ע"ה שקירב<br />
את שני הכרכים הראשונים<br />
של 'משכיל אותו מאוד לאיתן', כ"ה והדריך אותו בעבודת התפילה ובעניינים נוספים", מספר הרב<br />
בתשריהלפרין. תנש"א "באחד ממכתביו לרבי הקודם נ"ע, כתב ר' אלתר על אבא, כי הוא<br />
'נמשך למקור', ברומזו להיותו של אבא מצאצאי רבינו הזקן.<br />
"בי"ז במרחשוון תשי"ט נספה אבא ע"ה בתאונת-דרכים והוא בן 48 שנים.<br />
נקראתי למלא את מקומו ומאז אני בתחום החינוך".<br />
שני צדדים למטבע אחד<br />
האם האתגר של המחנכים בזמננו שונה מהאתגרים החינוכיים<br />
לפני 30-20 שנה<br />
האתגרים החינוכיים של היום שונים מאלה של פעם בעיקר בצורה אך<br />
לא במהות. המהות נשארה זהה. גם אז היה יצר-הרע ולאידך גיסא גם היום<br />
"אבא מעולם לא הטיף לנו ולא הרצה על חינוך, אבל הוא עצמו, בעצם<br />
הרבי ב<br />
ילדים חסידים, יראי-שמים ולמדנים.<br />
של<br />
השאיפה היא לגדל<br />
הקאפיטל<br />
מהותו והתנהגותו, היה דמות-מחנכת. הזהירות שלו במצוות, העדינות שלו,<br />
על מה חשוב יותר לשים דגש בדורנו, דור שבו פיתויי ה'עולם-<br />
טוב הלב שלו...<br />
"אבא היה מרבה לחזור מאמרי דא"ח על-פה. כשהרבי הקודם נ"ע יצא הזה' נעשו זמינים יותר – על לימוד תורה או על חינוך לחסידות<br />
בקריאה 'לאלתר לתשובה – לאלתר לגאולה', החל אבא לבקר בבתי-הכנסת וליראת-שמים<br />
הסמוכים לשכונת מגורינו (נולדתי בשערי-חסד ומאוחר יותר עברנו לבית- לימוד תורה ויראת-שמים אינם שני דברים נפרדים זה מזה, אלא שני צדדים<br />
'מש<br />
תורה ולימוד תורה מחנך<br />
על<br />
יראת-שמים מעודדת לימוד<br />
וזכות־היוצרים<br />
ישראל) ולחזור דא"ח לפני המתפללים. זכורני כי עוד לפני הבר-מצווה שלי של אותו מטבע.<br />
ציווה עליי אבא פעם אחת ללמוד מאמר על-פה ולחזור עליו ברבים. זה היה ליראת-שמים. חז"ל הרי אומרים, "בראתי יצר-הרע, בראתי לו תורה תבלין".<br />
כלומר, הלימוד הוא-הוא התרופה נגד ענייני<br />
מאמר ד"ה 'קרוב ה' לכל קוראיו' (תר"צ).<br />
היצר-הרע וה'עולם-הזה'.<br />
"בסעודות מלווה-מלכה היה אבא קורא<br />
"למורה אסור להסתכל על התלמיד<br />
פרקים מתוך 'ספר הזיכרונות' של הרבי הקודם.<br />
הוא היה קורא בהטעמה מיוחדת ובצורה מאוד 'מלמעלה למטה'. נכון אמנם שהם מה צריכה להיות הגישה הבסיסית של<br />
לא שווים זה לזה ושהתלמיד מחוייב מורה לתלמיד<br />
'משכנעת'.<br />
למורה אסור להסתכל על התלמיד 'מלמעלה<br />
המורה שלו,<br />
א<br />
"ההידור-מצווה שלו היה ללא 'בליטות'.<br />
על-פי הלכה לכבד את ת השיחה עם הרב יקותיאל גרין שיחי' – מנכבדי תושבי<br />
למטה'. נכון אמנם שהם לא שווים זה לזה<br />
לקראת מאפיית חג־הפסח מצות-שמורות. הוא היה נפגשנו לשיחה<br />
לאבא היתה<br />
כפר־חב"ד – אנו מקיימים בימים הסמוכים לי"א בניסן ולחג־<br />
אבל מצד שני גם המורה חייב לכבד ושהתלמיד מחוייב על-פי הלכה לכבד את<br />
מקפיד על דקדוקי הכשרות במאפייה, באופן<br />
באישיותו<br />
המורה חייב<br />
המשלב<br />
שני גם<br />
גרין,<br />
מצד<br />
הרב<br />
אבל<br />
עם<br />
שלו,<br />
לשוחח<br />
המורה<br />
כדי את לשמוע תלמידו. הגישה הנכונה הפסח. היא בכל עת נעים<br />
פעיל<br />
גרין,<br />
חלק<br />
יקותיאל<br />
הוא בעצמו נטל<br />
הרב<br />
קיצוני מאוד.<br />
עם<br />
נועם הליכות, דיבור מתוןלכבד וסדור את תלמידו. ובקיאות הגישה רחבה הנכונה בהלכה היא להסתכל ובחסידות.<br />
בניקוי השולחנות וכל יתר הכלים, ביחד עם<br />
ממנו על בית הסבא, החסיד ר' להסתכל על כל אבל תלמיד גם אם ותלמיד נתעקש למצואעל כל הקשר תלמיד אקטואלי ותלמיד כעל לשיחה 'אדם עמו, מושלם המשימה קטן'. לא<br />
הפועלים. פעם אחת נולד בלבו של אבא ספק<br />
חיים־משה מידת ההקפדה בזמן אלפרוביץ' האפייה ע"ה, על כעל 'אדם מושלם תהיה קשה קטן'"במיוחד. ההקשר האקטואלי יכול להיות ההגדה של פסח<br />
קל שבקלים לגבי<br />
עם 'מנהגי ופניני חב"ד' איך שחיבר מחדירים והוציא־לאור חום לפני חסידי חצי יובל בלבבות שנים,<br />
של אחת ה'חבורות'. בערב פסח לקח אבא<br />
מהמצות נסיעתו שאפה לעצמו וחילק הראשונה בין בני אותה לרבי כ'זוכה כמו גם ספרו 'יציאת מצרים בכל דור התלמידים ודור' המגיש לציבור את מאמרו<br />
ודעת.<br />
מוסר-השכל<br />
בטוב טעם<br />
סיפור עם<br />
תשמ"א –<br />
בכלל<br />
בניסן<br />
סיפורי-חסידים.<br />
ודור"( מי"א<br />
על-ידי<br />
של הרבי )"בכל דור<br />
'חבורה' מסוימת, באומרו להם ש"הרבי הורה לחסידיו<br />
בגורל', על השנים שבהן ארגן היה<br />
ואפשר גם לדבר הוא איתו על אמצעי 'מבצע הרבה מצה יותר יעיל לתלמיד', להקניית שהוא, ערכים הרב גרין, לילדים.<br />
לחלק מצות לליל-הסדר"...<br />
"בשנת והנחה תשי"ג את אילצו קשיי 'מבצע הפרנסה את אבא מצה להרחיק לתלמיד' שותף בארגונו מסיפור ובהנחייתו טוב אחד לאורך אפשר כמעט 10 להפיק שנים. הרבה יותר תועלת מאשר<br />
אבל אנחנו מ-10 בוחרים שעות של לפתוח את הרצאה שיחתנו לתלמידים. עמו כשמרצים על בזיכרונות אהבת- משנות<br />
לכפר-חב"ד ולהתחיל לשמש כאן 'מלמד'. הוא היה לן<br />
שבהם ילדותו שגם הם, הפלא ישראל או ופלא, על כיבוד קשורים הורים ומורים ל...חג־הפסח. וכיו"ב, התלמידים<br />
בירושלים.<br />
הנהדרים<br />
לשבות עמנו<br />
הספרים<br />
פעם בשבועיים בא<br />
50<br />
בכפר ורק<br />
ועל<br />
הרב יקותיאלחשים גרין כעין נולד ביקורת בשנת סמויה תש"ד עליהם, להוריו שהרי אם תושבי הם היו רמת־גן.<br />
היהודי<br />
העסיק<br />
ארון־הספרים<br />
מאמרי דא"ח ברבים. זה תמיד<br />
את<br />
חוזר<br />
העשיר<br />
כשבא היה<br />
אמו הייתה בתו של מושלמים החסיד ר' באותו תחום לא חיים־משה היה צורך אלפרוביץ' לעורר ע"ה, עליו. לעומת שהתגורר<br />
אותו. בשנת תשט"ז עברנו כולנו לכפר.<br />
והחסידי • מצווה עלינו לספר בירושלים ומאוחר יותר עבר לגור ליד בתו וחתנו ברמת־גן.<br />
• 4 הכפר של הרבי
"זיכרונות רבים נצורים בליבי מהסבא ר חיים־משה, אבל במיוחד<br />
נחרת בי זיכרונם של ה'סדרים' שכל בני המשפחה המורחבת היו באים<br />
לעשות עם הסבא. הוא ישב בראש השולחן וההוד המיוחד ואווירת<br />
הרוממות שהשרה על כל המסובים, הינם דברים שאי־אפשר לשכוח.<br />
הוא זה ש'לימד' אותי כיצד על הורים להנחיל את המורשת לילדיהם<br />
– בצורה חווייתית".<br />
אביו של הרב גרין, ר' דוד גרין ז"ל, אף כי לא נמנה באופן רשמי<br />
עם עדת חסידי חב"ד, שלח את בנו כבר מגיל 10 ללמוד ולהתחנך<br />
בתלמוד־תורה שבכפר־חב"ד. "הייתי בא לכאן באוטובוסים בכל יום<br />
ראשון ונשאר בכפר עד סוף השבוע. לנתי בחדר אחד עם ה'מלמד'<br />
ר' ישראל־יצחק הלפרין ע"ה, שהגיע מירושלים כדי ללמד את ילדי<br />
הכפר תורה, ונשאר ללון פה כל השבוע. הוא היה דמות אצילית ועצם<br />
השהייה בקרבתו הטביעה בי חותם. כמו כן הושפעתי רבות מהמלמד<br />
ר' אבא לוין ע"ה, שהשרה על התלמידים נועם ורוגע בלתי רגילים".<br />
זאת מהת"ת כשמספרים בכפר להם המשיך סיפור, הרב זה גרין כאילו לא קשור קשר לישיבת־הדרום. ישיר שם גם אליהם זכה וביחד לקבל עם<br />
את זה – המכתב ודווקא בגלל הראשון זה – מהרבי. המסר חודר "תקוותי לליבם ש]...[ ביתר יש קלות. גם קביעות בלימוד<br />
תורת פרט חשוב החסידות, נוסף: ואין על לך המורה דבר ליישם העומד בעצמו בפני את כל הרצון", אותם כתב לו, דברים בין שהוא השאר, מחנך<br />
הרבי להם. באותו מכתב כשהתלמידים משנת מתרשמים – תשכ"א. ולתלמידים והבחור יש בן ה־17 חיישנים אכן רגישים הוכיח מאוד כי –<br />
אין דבר שהמורה העומד שלהם רציני בפני ואמיתי, הרצון. הם לא זו מזדהים בלבד איתו שהוא ו'מקבלים' בעצמו ממנו. קבע עיתים ולענייננו,<br />
כדי ללימוד להחדיר חסידות, חום הוא חסידי אף ארגן בלבבות בישיבה התלמידים על שיעור המורה 'תניא' להיות שאותו חדור מסר הת' בעצמו<br />
)היום בחום הרה"ח חסידי...הרב( שלום־לייב אייזנבך.<br />
כשנה לאחר מכן, בל"ג בעומר תשכ"ב, נכנס לישיבת תומכי־<br />
ואיך תמימים בלוד. מלמדים 'כמו שצריך'<br />
ראשית, המורה חייב לדעת באופן יסודי את העניין שהוא מבקש ללמד. בזה<br />
חייבים להשקיע ולהתכונן כראוי. ידועה<br />
בתהילים<br />
אין חכמות... כדי למסור שיעור טוב,<br />
אמרתו של ר' חיים בריסקער ש"חיסרון בהסברה נובע מחיסרון בהבנה".<br />
כאשר מורה נתקל בקושי להעביר לתלמידיו<br />
את התוכן הנלמד, זו הוכחה לכך שגם אצל<br />
המורה עצמו החומר לא נהיר די הצורך.<br />
דבר נוסף: על המורה והמחנך להזדהות<br />
שכיל לאיתן'<br />
הזדהות פנימית עם הדברים שהוא מלמד.<br />
אפשר ללמד על-פי המתודות הכי חדישות<br />
ומשוכללות אבל אם מזדהים עם התוכן<br />
הנלמד, אם עושים זאת רק בשביל הפרנסה<br />
– המסר לא יעבור. ומנגד, גם מי שיעבוד<br />
על-פי המתודות הישנות, אם הוא מזדהה<br />
עם התוכן שהוא מעביר בכיתה, התלמידים<br />
יקלטו את המסרים ויפנימו אותם.<br />
"אין זה 'חכם' מצד אותם הורים<br />
להסיר מעל עצמם את האחריות<br />
ולהטיל את כל-כולה על המורים<br />
בכיתה. אמרתי לא-פעם להורים<br />
שניסו להתנער מאחריותם למצבו<br />
הרוחני של בנם: 'שנים רבות לאחר<br />
שהילד יסיים את לימודיו אצלנו הוא<br />
רכבות, אונייה ומטוסים יוסיף להיות הבן שלכם'"<br />
בכל קצת יותר קלמר יש משנה לאחר עפרונות כניסתו מחודדים לתומכי־תמימים נפלה בחלקו של<br />
הרב יותר גרין זכות ומחודדים גדולה פחות, וגם שרישומיה בכיתה חקוקים בלבו עד עצם היום הזה.<br />
הוא ישנם זכה בהגרלה תלמידים ברמות שהתקיימה בין שונות. איך אנ"ש מורה אמור וה'תמימים' ברחבי להתמודד הארץ, עם<br />
על כרטיס תלמידים טיסה בעלי לרבי. כישרונות הזכייה חלשים 'נפלה' לו בזמן טוב – ערב נסיעתו<br />
אסור המתוכננת למורה לרבי, להתייאש לתקופת חלילה משום ה'קבוצה'תלמיד. )שבאותם כשמורים ימים שואלים נמשכה אותי שלושה כיצד<br />
לנהוג חודשים עם בלבד(. תלמיד שלא חונן בראש טוב, אני ממליץ להם בדרך-כלל לבחור<br />
לאותו "אלו היו תלמיד קטע השנים קל הראשונות ולהתמקד בו. וגם שהגרלה מסוג אחר-כך זה בבחינה אני התקיימה שואל בכלל", את<br />
מספר התלמיד הרב באותו גרין.קטע. "ההגרלה התלמידים נערכה אינם יודעים בסביבות שזה חודש מתואם תמוז מראש, תשכ"ג, שכן והעובדה<br />
בעת ההיא שהתלמיד ידע להשיב התארגנות כראוי לטיסה על השאלה לארה"ב לא נוסכת בו הייתה עידוד עניין ומחזקת של את מה־בכך. בטחונו-<br />
כמו כן, העצמי ואת הכסף החשק שלו שנאסף להשקיע בהגרלה הלאה. )כ־1,000 לירות( הספיק ל...כרטיס<br />
הלוךבמרוצת בלבד. את השנים חציו נוכחתי השני של לא-פעם הכרטיס במקרים שבהם נדרשתי לממן תלמידים מעוטי בכוחות עצמי". כישרונות,<br />
ביטוי שהאמינו לגודל בעצמם העניין והתאמצו – והמעמד פיתחו את כ'זוכה בגורל' כישרונותיהם אפשר ומוחם נפתח לראות גם להבין<br />
במכתב אפילו סוגיות שקיבל סבוכות מהרבי ביותר באותו בגמרא. חודש )תמוז( ובו התייחסות לזכייתו.<br />
"בוודאי יכין את עצמו כדבעי הן מצד עצמו והן מצד ששלוחם הוא<br />
דכל המשתתפים בהגרלה שיחי'", כותב לו הרבי.<br />
כבר לקראת ר"ה עשרות תשכ"ד שנים טס שהרב לרבי. "טס" הלפרין אמרנו, מפעיל אבל 'ישיבת ערב' העניינים בשנים ("הרבי<br />
ההן לא הקפיד היו קלים לכנותה 'ישיבת ופשוטים כמו הערב'")היום. "הייתי בכפר-חב"ד. חלק בשנים מחבורה של האחרונות<br />
'תמימים' פועלת נוספים ה'ישיבה' שטסו בבית אגו"ח ל'קבוצה'.770. החבורה לאחרונה מנתה את הוחל )הרב( במבצע בן־ציון חדש<br />
על-פה,<br />
)הרב( שלמה<br />
גמרא<br />
הבר,<br />
עשרות דפי<br />
שמאל<br />
ונבחנים<br />
טובים הרב(<br />
משננים<br />
לחיים<br />
התלמידים<br />
וייבדלו<br />
שבמסגרתו<br />
ליפסקר )ז"ל,<br />
גלעדי, )ר'( מאיר פרידמן מחצור, )ר'( מרדכי זילברברג, )הרב( שלום־<br />
מכובדים.<br />
חנזין.<br />
כספיים<br />
ו)הרב( מנחם<br />
בפרסים<br />
אייזנבך<br />
וזוכים<br />
לייב<br />
"יצאנו "לימוד ביום ושינון ראשון על-פה בשבוע, מעניקים ברכבת לחיפה. לילדים שם סיפוק עלינו על עצום האונייה ויוצרים<br />
'מולדת' בסיס עמה איתן הפלגנו להמשך ארבעה חייהם", ימים אומר לצרפת. הרב ביום הלפרין חמישי עגנה ומוסיף, האונייה "כאשר<br />
במרסיי הראש ומשם מונח בתורה המשכנו ממילא בנסיעה נחסכות שנמשכה כל כל מיני בעיות הלילה, בעתיד ברכבת לפריז. ונמנעות<br />
אנ"ש סכנות בעיר האורבות )ובראשם ר' בדרך". הלל אזימוב ור' רפאל וילשנסקי( באו לקבל<br />
את פנינו ולאחר מכן אירחו אותנו בחביבות רבה. בצהרי יום שישי<br />
עלינו על מטוס שהנחית אותנו בלונדון. את השבת עשינו בחברת<br />
אנ"ש בעיר. השהות במחיצתם הייתה מאוד נעימה. הם הביטו עלינו<br />
כעל קבוצה מופלאה – 'תמימים' בארץ־הקודש הטסים יחדיו לרבי!...<br />
הבית הוא הבסיס<br />
"מלונדון טסנו לניו־יורק. לטיסה הזאת הצטרפו אלינו )המרא־<br />
מדברים דאתרא, היום הרב( הרבה על מרדכי־שמואל הרעפת חום אשכנזי ואהבה ו)ר'( על מאיר לרר. התלמידים... את הרבי<br />
אכן, ראיתי כשמורה לראשונה מחנך את בתפילת תלמידיו מנחה מתוך של אהבה, אחד הוא הימים כובש את לב האחרונים של התלמידים אלול<br />
וכל הלימוד תשכ"ג". נקלט הרבה יותר בקלות ובעומק.<br />
מעניין לעניין באותו עניין: כל ילד מחפש אושר וסיפוק והמורה מסוגל<br />
להעניק לו אותם בכך שהוא מלמד "ברשות אותו כ"ק תורה ומעלה אותו אדוננו"... על הדרך הנכונה.<br />
האושר והסיפוק הם גם מיידיים, כלומר בזמן השהות בכיתה, כאשר הילד<br />
מבין את חודש לימודו תשרי ורואה תשכ"ד ברכה עבר בעמלו, על וגם הרב לטווח גרין ארוך יותר בהתעלות דהיינו בלתי להמשך רגילה.<br />
החיים. כ'זוכה המורה בגורל' חייב להאמין התכבד שגורלו לעמוד ואושרו ליד של הרבי התלמיד במהלך נתונים בידיו התקיעות כנאמר, בראש־<br />
"חנוך השנה. לנער "אלו על-פי הם דרכו גם כי רגעים יזקין לא שהרעידו יסור את ממנה". נפשי", הוא אומר. "לפני<br />
התקיעות כיסה הרבי בטלית את עצמו ואת חבילות הפ"נים שהניח<br />
כאשר המורה אכן חדור בתחושה שבכוחו להעניק לתלמידיו אושר אמיתי,<br />
קודם לכן על הבימה, ובכה בכי תמרורים. הבכי היה כמו של אדם<br />
התלמידים גם-כן קולטים זאת ומבינים שבכך<br />
בערך חמש דקות וביטא<br />
החיים.<br />
נמשך<br />
לכל<br />
הוא<br />
אושרם<br />
גדולה.<br />
תלוי<br />
המתייפח על צרה אישית<br />
באופן מוחשי את העניין של 'ילולי יליל'...".<br />
בשמחת־תורה הוזמן הרב הורים גרין רבים להחזיק נתפסים לעניין ספר־תורה הזה ולהשתתף ואומרים בשתי<br />
ה'הקפות' של הרבי )הראשונה למורים, והאחרונה(. "האחריות בצהרי לחינוך ילדינו שמחת־תורה מוטלת נקרא<br />
להשתתף בסעודת־החגעליכם, 'למעלה', הרי רוב בדירת היום הם הרבי בידיים הריי"צ – לצד שלכם"... בני<br />
משפחה והחסידים הזקנים. אכן אי-אפשר להתעלם מהאחריות הרבה<br />
"ישבתי בקצה השולחן, שמונחת על בפינה, בקו כתפי המורים אלכסוני אל והמחנכים. פינת מורה השולחן<br />
שלידה ישב הרבי, כך יכול שהיה לי לבנות תלמיד קו־ראייה ומורה פתוח אל יכול ח"ו הרבי. גם כל להרוס הסעודה<br />
ישבתי מכּווץ בתוך עצמי תלמיד... ובקושי הבאתי לפי אוכל. לקראת סיום<br />
הסעודה ניגש אלי המשב"ק והודיע לי כי אני אזמֵ ן. הוא אף הדריך<br />
ביחד עם זאת, אין זה 'חכם' מצד אותם הורים<br />
את כל-<br />
אדוננו...'(".<br />
האחריות ולהטיל<br />
)'ברשות כ"ק<br />
עצמם את<br />
הזימון<br />
להסיר מעל<br />
אותי בדיוק מה לומר בעת<br />
שורת החובות כולה והזכויות על מתוקף המורים היותו בכיתה. הזוכה אמרתי בגורל לא-פעם – לא להורים תמה.<br />
בחול־המועד סוכות הוא שניסו צורף להתנער למשלחת מאחריותם שנסעה למצבו לשמח את הרוחני של קהילת<br />
בנם: אנ"ש "שנים רבות בבולטימור, לאחר שם הוא שהילד יסיים הוזמן את לשאת לימודיו דברים. אצלנו גם הוא בוועידה יוסיף להיות העולמית<br />
הבןהשנתית שלכם"... של צעירי־אגודת־חב"ד, זו הנערכת מדי שנה בחודש תשרי<br />
ב־770, הוזמן לשאת דברים כ'נציג ארץ־הקודש'.<br />
בסופו-של-דבר ניסיוני לימדני כי הדבר שקובע יותר מכול את גורלו הרוחני<br />
בעיצומו של חג־החנוכה חזרו הרב גרין וחבריו ל'קבוצה' הקצרה<br />
של הילד הוא הבית. הבית הוא הבסיס.<br />
– ארצה. גם פה נכונה לו ולחבריו מסכת ביקורים בריכוזי אנ"ש, כדי<br />
לסיום, למסור מה 'דרישת צריכה שלום' להיות שאיפתו מבית־חיינו. של מחנך<br />
הרביבקיץ מרבה של לדבר אותה שנה בשיחותיו הק' התחתן על הרב כך גרין עם שצריכים להיות רעייתו "נרות הגב' רחל להאיר"תחי',<br />
ובאופן בתם של ש"תהא הרה"ח שלהבת ר' עולה בנימין ז"ל מאליה". צריך ורעייתו להאהיב מרת את פרידה הלימוד תחי' ואת לוין. ההנהגה "חותני<br />
ר' החסידית על בנימין היה הילדים עד שהם בעל־מנגן מצד נהדר. עצמם הוא יחפצו היה בכך. שר שאיפתו בקביעות של את המחנך ניגונו<br />
צריכה המרגש אפוא של להיות רבי מיכל'ה שהעיניים של כל ילד מזלוטשוב וילד ב'ערבי בכיתתו חב"ד' ינצצו. שהתקיימו וכשתראה ברק בקיבוצי<br />
השומר־הצעיר. תדע שהוא חותנתי 'שלך'. שתחי' תדע הייתה שהדלקת אותו המבשלת ושהשלהבת בישיבת עולה תומכי־<br />
בעיניו של הילד,<br />
תמימים והייתה כמו 'אמא דואגת' לכל בחור ובחור".<br />
בהנחיית הרבי קבע הרב גרין את מושבו בכפר־חב"ד. הרבי אף<br />
מאליה. •<br />
הכפר של הרבי • 5<br />
7
לסיום, מה צריכה להיות שאיפתו של מחנך<br />
הרבי מרבה לדבר בשיחותיו הק' על כך שצריכים להיות "נרות להאיר"<br />
הקפיד לכנותה 'ישיבת הערב'") בכפר-חב"ד. בשנים האחרונות<br />
("הרבי ערב' 'ישיבת מפעיל הלפרין שהרב שנים עשרות כבר<br />
שבמסגרתו התלמידים משננים ונבחנים עשרות דפי גמרא על-פה,<br />
פועלת<br />
חדש במבצע הוחל לאחרונה 770. אגו"ח בבית ה'ישיבה'<br />
הראש מונח בתורה ממילא נחסכות כל מיני בעיות בעתיד ונמנעות<br />
"כאשר ומוסיף, הלפרין הרב אומר חייהם", להמשך איתן בסיס<br />
הבית הוא הבסיס<br />
זה – ודווקא בגלל זה – המסר חודר לליבם ביתר קלות.<br />
זאת<br />
עם וביחד אליהם ישיר קשר קשור לא כאילו זה סיפור, להם כשמספרים<br />
להם. כשהתלמידים מתרשמים – ולתלמידים יש חיישנים רגישים מאוד –<br />
פרט חשוב<br />
מחנך שהוא דברים אותם כל את בעצמו ליישם המורה על נוסף:<br />
וכל הלימוד נקלט הרבה יותר בקלות ובעומק.<br />
אכן, כשמורה מחנך את תלמידיו מתוך אהבה, הוא כובש את לב התלמידים<br />
מדברים<br />
התלמידים... על ואהבה חום הרעפת על הרבה היום<br />
כדי להחדיר חום חסידי בלבבות התלמידים על המורה להיות חדור בעצמו<br />
שהמורה<br />
ולענייננו, ממנו. ו'מקבלים' איתו מזדהים הם ואמיתי, רציני שלהם<br />
בחום חסידי...<br />
להעניק לו אותם בכך שהוא מלמד אותו תורה ומעלה אותו על הדרך הנכונה.<br />
מסוגל והמורה וסיפוק אושר מחפש ילד כל עניין: באותו לעניין מעניין<br />
מבין את לימודו ורואה ברכה בעמלו, וגם לטווח ארוך יותר דהיינו להמשך<br />
האושר<br />
הילד כאשר בכיתה, השהות בזמן כלומר מיידיים, גם הם והסיפוק<br />
"חנוך לנער על-פי דרכו גם כי יזקין לא יסור ממנה".<br />
כנאמר, בידיו נתונים התלמיד של ואושרו שגורלו להאמין חייב המורה החיים.<br />
אמרתו של ר' חיים בריסקער ש"חיסרון בהסברה נובע מחיסרון בהבנה".<br />
ידועה כראוי. ולהתכונן להשקיע חייבים טוב, שיעור למסור כדי חכמות... אין<br />
התלמידים גם-כן קולטים זאת ומבינים שבכך<br />
כאשר המורה אכן<br />
אמיתי, אושר לתלמידיו להעניק שבכוחו בתחושה חדור<br />
את התוכן הנלמד, זו הוכחה לכך שגם אצל<br />
לתלמידיו להעביר בקושי נתקל מורה כאשר<br />
תלוי אושרם לכל החיים.<br />
המורה עצמו החומר לא נהיר די הצורך.<br />
למורים, "האחריות לחינוך ילדינו מוטלת<br />
ואומרים הזה לעניין נתפסים רבים הורים<br />
אכן אי-אפשר להתעלם מהאחריות הרבה<br />
שלכם"... בידיים הם היום רוב הרי עליכם,<br />
הזדהות פנימית עם הדברים שהוא מלמד.<br />
להזדהות והמחנך המורה על נוסף: דבר<br />
ומשוכללות אבל אם לא מזדהים עם התוכן<br />
חדישות הכי המתודות על-פי ללמד אפשר<br />
– המסר לא יעבור. ומנגד, גם מי שיעבוד<br />
הפרנסה בשביל רק זאת עושים אם הנלמד,<br />
יכול לבנות תלמיד ומורה יכול ח"ו גם להרוס<br />
מורה והמחנכים. המורים כתפי על שמונחת<br />
תלמיד...<br />
עם התוכן שהוא מעביר בכיתה, התלמידים<br />
על-פי<br />
מזדהה הוא אם הישנות, המתודות<br />
ביחד עם זאת, אין זה 'חכם' מצד אותם הורים<br />
ראשית, המורה חייב לדעת באופן יסודי את העניין שהוא מבקש ללמד. בזה<br />
ואיך<br />
שצריך' 'כמו מלמדים<br />
יקלטו את המסרים ויפנימו אותם.<br />
להסיר מעל עצמם את האחריות ולהטיל את כל-<br />
כולה על המורים בכיתה. אמרתי לא-פעם להורים<br />
יותר ומחודדים פחות, וגם בכיתה<br />
מחודדים עפרונות יש קלמר בכל<br />
שניסו להתנער מאחריותם למצבו הרוחני של<br />
בנם: "שנים רבות לאחר שהילד יסיים את לימודיו אצלנו הוא יוסיף להיות<br />
הבן שלכם"...<br />
תלמידים בעלי כישרונות חלשים<br />
ישנם תלמידים ברמות שונות.<br />
עם להתמודד אמור מורה איך<br />
בסופו-של-דבר ניסיוני לימדני כי הדבר שקובע יותר מכול את גורלו הרוחני<br />
של הילד הוא הבית. הבית הוא הבסיס.<br />
לנהוג עם תלמיד שלא חונן בראש טוב, אני ממליץ להם בדרך-כלל לבחור<br />
כיצד אותי שואלים כשמורים תלמיד. משום חלילה להתייאש למורה אסור<br />
התלמיד באותו קטע. התלמידים אינם יודעים שזה מתואם מראש, והעובדה<br />
את שואל אני בבחינה אחר-כך וגם בו. ולהתמקד קל קטע תלמיד לאותו<br />
העצמי ואת החשק שלו להשקיע הלאה.<br />
שהתלמיד ידע להשיב כראוי על<br />
בטחונו- את ומחזקת עידוד בו נוסכת השאלה<br />
ובאופן ש"תהא שלהבת עולה מאליה". צריך להאהיב את הלימוד ואת ההנהגה<br />
החסידית על הילדים עד שהם מצד עצמם יחפצו בכך. שאיפתו של המחנך<br />
צריכה אפוא להיות שהעיניים של כל ילד וילד בכיתתו ינצצו. וכשתראה ברק<br />
בעיניו של הילד, תדע שהוא 'שלך'. תדע שהדלקת אותו ושהשלהבת עולה<br />
"לימוד ושינון על-פה מעניקים לילדים סיפוק עצום ויוצרים<br />
וזוכים<br />
מכובדים. כספיים בפרסים<br />
סכנות האורבות בדרך".<br />
להסיר מעל עצמם את האחריות<br />
הורים אותם מצד 'חכם' זה "אין<br />
בכיתה. אמרתי לא-פעם להורים<br />
המורים על כל-כולה את ולהטיל<br />
הרוחני של בנם: 'שנים רבות לאחר<br />
שניסו<br />
למצבו מאחריותם להתנער<br />
יוסיף להיות הבן שלכם'"<br />
הוא אצלנו לימודיו את יסיים שהילד<br />
שהאמינו בעצמם והתאמצו – פיתחו את כישרונותיהם ומוחם נפתח להבין<br />
במרוצת<br />
כישרונות, מעוטי תלמידים שבהם במקרים לא-פעם נוכחתי השנים<br />
מאליה. •<br />
אפילו סוגיות סבוכות ביותר בגמרא.<br />
הכפר של הרבי • 5<br />
אישר באופן מיוחד כי ילמד ב'כולל' שלוש שנים )ולא שנתיים,<br />
כמקובל(. במקביל החל הרב גרין ללמד גמרא, הלכה ו'תניא' בישיבה<br />
בלוד. מאוחר יותר עבר ללמד בבית־הספר למלאכה. שם, בכיתה עם<br />
התלמידים, החלו גם לצמוח ספריו הרבים של הרב גרין.<br />
"התלמידים היו באים ואומרים לי, 'השיעורים שלך נהדרים<br />
ובזמן השיעור אנחנו מבינים אותם מצויין, אבל מאוחר<br />
יותר אנחנו שוכחים!...'. התחלתי להכין סיכומים<br />
כתובים עם ביאורים של מושגי־יסוד. לאחר מכן<br />
הפקתי מדפי הסיכום וההסבר הללו, חוברות<br />
שהודפסו בדפוס סטנסיל. כששלחתי לרבי<br />
את החוברת הראשונה שהוצאתי־לאור<br />
בענייני הלכה, הרבי ענה לי: 'ת"ח ת"ח<br />
על חוברת פסקי הלכה לתלמידי בית־<br />
הספר למלאכה'".<br />
גילוי של רוח־הקודש<br />
וכך גם צמחה )בשלהי תשמ"ב(<br />
חוברת הביאורים הראשונה על ה'תניא' –<br />
'משכיל לאיתן' שמה.<br />
"החוברת הקיפה את י"ב הפרקים הראשונים<br />
ב'ליקוטי אמרים'. נתתי בה דברי רקע לכל פרק<br />
ופרק, הסברתי מושגי־יסוד, ציינתי מקורות, ביארתי<br />
את גוף הדברים ולבסוף אף סיכמתי אותם. כמו כן חילקתי<br />
את הפרקים באמצעות כותרות וכותרות־משנה. באותם ימים הדבר<br />
נחשב חדשני ואפילו נועז...<br />
"כשהחוברת ראתה אור התחלתי 'לחטוף על הראש' מכל מיני<br />
'מבינים' למיניהם, על כי 'העזתי' לבאר את ה'תניא' ואף להגיש את<br />
הדברים בצורה שהגשתי. אבל לא איחר היום והגיעני מכתבו של<br />
הרבי שדווקא סבר כי החוברת היא... 'דבר בעתו'. הרבי הביע את<br />
בטחונו בכך שקיבלתי חוות־דעת של 'זקני החסידים שלמדו תניא<br />
בתומכי־תמימים בפולין וכיוצא בזה'. כמו כן הורה לי הרבי שתהיה<br />
'הגהת והסכמת מומחה זקן' על הספרים. ולבסוף כתב הרבי: 'ופשוט<br />
שאין כוונתי בהנ"ל לבקורת, כ"א ]=כי אם[ – ואדרבא הוסיף בהפצת<br />
המעינות, ואשרי חלקו, ויוסיף בכיוון זה'. "נו, עם כזה עידוד מהרבי<br />
ידעתי שהמעשה שעשיתי נכון ושעליי להתקדם באותו כיוון –<br />
הלאה".<br />
השם שבחר לסדרת ספריו על התניא, 'משכיל לאיתן', מזכיר לרב<br />
לימוד ב'חברותא' בזאל הקטן ב־770. מימין לשמאל: הת' אריה לוין, הת' מנחם נזין,<br />
הת' אלחנן יעקובוביץ' והת' יקותיאל גרין<br />
גרין אנקדוטה מעניינת:<br />
"בתשרי תנש"א נסעתי לרבי והגשתי לו את שני הכרכים של<br />
המהדורה החדשה )אז( של 'משכיל לאיתן'. הרבי עלעל בספרים<br />
והתעניין אם משהו השתנה בהם לעומת המהדורה הקודמת. לאחר<br />
מכן הרבי פנה אליי ואמר לי משהו שממש המם אותי...<br />
"אקדים ואספר כי ימים מספר לפני נסיעתי לרבי קיבלתי<br />
לביתי טלפון נזעם מאדם שלא הכרתי. 'ככה עושים!'<br />
התנפל עליי האיש שמעבר לקו. 'מי כבודו ובמה<br />
חטאתי', שאלתי. 'שמי הוא משכיל לאיתן',<br />
ענה הלה. ברגע הראשון חשבתי שהוא<br />
מתלוצץ, אבל אז הוא הסביר לי, כי<br />
הוא נמנה עם צאצאיו של רבי אברהם<br />
מווילנא בעל מחבר ספר 'משכיל לאיתן'<br />
ומתלמידיו החשובים של הגר"א.<br />
המטלפן וכל בני משפחתו – כך למדתי<br />
מדבריו – הפכו את שם ספרו של סב־<br />
סבם לשם־המשפחה שלהם. הטענה שלו<br />
כנגדי הייתה 'קשה': 'איך העזת לקחת<br />
את שם ספרו של אחד מגדולי ה'מתנגדים'<br />
ולתת אותו לביאור על ה'תניא'!... ניסיתי<br />
להסביר לו את הקשר בין 'תניא' ל'איתן' וכו',<br />
אבל הדברים לא הניחו את דעתו והשיחה בנינו<br />
הסתיימה בתרעומת מצידו. זה, כאמור, היה ימים<br />
אחדים לפני נסיעתי לרבי.<br />
"והנה, בעברי לפני הרבי ולאחר שכאמור הגשתי לו את שני<br />
הספרים החדשים, הרבי פונה אליי לפתע ואומר )ביידיש(: 'אתה<br />
יודע בוודאי שעל השם "משכיל לאיתן" יש כבר זכות־יוצרים<br />
)"קופירייט"(...'. שתקתי ואז הרבי מסביר את עצמו: 'לדוד המלך<br />
בספר תהילים יש על זה זכות־יוצרים...'. וכעבור רגע הוא מוסיף<br />
ואומר: 'וכעת גם לך יש זכות־יוצרים על השם "משכיל לאיתן"...'.<br />
"הייתי בהלם. התחלתי ללכת ופתאום הרבי ממשיך ואומר לי: 'וגם<br />
קאפיטל התהילים שלי הוא "משכיל לאיתן" )פרק פ"ט(...'. לא ידעתי<br />
את נפשי מהתרגשות. ראיתי בכך גילוי של רוח־הקודש, במטרה<br />
להרגיע אותי לאחר המתקפה שספגתי מצאצאו של תלמיד הגר"א".<br />
לעשות סדר ב'סדר'<br />
במקביל לעבודה על ביאור ה'תניא' הוציא הרב גרין לאור, כאמור<br />
בפתח דברינו, הגדה של פסח עם 'מנהגי ופניני<br />
חב"ד'. "נוצר מצב שאנשים הגיעו ל'סדר' ולא<br />
ידעו מה עליהם לעשות", מטעים הרב גרין.<br />
"אחד הסתכל ב'ספר המנהגים', שני ב'הגדה של<br />
הרבי' ושלישי זכר במעומעם קטעים מתוך שיחה<br />
או מכתב של הרבי. החלו וויכוחים מה לעשות<br />
ואיך לעשות. החלטתי שהגיע הזמן לעשות קצת<br />
סדר ב'סדר'. ריכזתי אפוא את כל ההוראות<br />
ביחד, לצד הוראות בסיסיות משולחן־ערוך.<br />
ולכל זאת הוספתי גם טעמי מנהגים, סיפורים<br />
וביאורים מיוחדים".<br />
גם על ההגדה שהוציא־לאור, יש לרב גרין<br />
סיפור מיוחד:<br />
"הכנתי את ההגדה בראשית שנת תשמ"ו.<br />
שלחתי את עלי ההגהה שלה לרבי וקיוויתי
להתייחסות כלשהי. חלפו חודשים<br />
כבר עשרות שנים שהרב הלפרין מפעיל 'ישיבת ערב' ("הרבי<br />
מספר, בינתיים פסח מתקרב,<br />
הקפיד לכנותה 'ישיבת הערב'") בכפר-חב"ד. בשנים האחרונות<br />
ותשובה מהרבי ַאין. ניגשתי<br />
פועלת ה'ישיבה' בבית אגו"ח 770. לאחרונה הוחל במבצע חדש<br />
להדפסת הספר.<br />
שבמסגרתו התלמידים משננים ונבחנים עשרות דפי גמרא על-פה,<br />
"אחרי פורים הגיע מכתב<br />
מהרבי. אגב, תאריך המכתב הוא<br />
וזוכים בפרסים כספיים מכובדים.<br />
'י"ט־כ"ף כסלו'. הרבי פותח את<br />
"לימוד ושינון על-פה מעניקים לילדים סיפוק עצום ויוצרים<br />
המכתב במילים 'המכתב ועלי<br />
בסיס איתן להמשך חייהם", אומר הרב הלפרין ומוסיף, "כאשר<br />
ההג']הה[ נת']קבלו[ ות"ח'. בהמשך<br />
הראש מונח בתורה ממילא נחסכות כל מיני בעיות בעתיד ונמנעות<br />
הוא מתייחס לגאולת אדמו"ר הזקן<br />
סכנות האורבות בדרך".<br />
ואף לחג־החנוכה. בשולי המכתב<br />
מוסיף הרבי: 'נ.ב. בנוגע לעלי<br />
ההג']הה[ – בטח יתייעץ עם רבני<br />
אנ"ש וכיו"ב כנהוג בכיו"ב )ואין<br />
דןזאת יחידי אלא כשמספרים כו'( להם וה' סיפור, זה יצליחם'. כאילו לא קשור קשר ישיר אליהם וביחד עם<br />
הבית הוא הבסיס<br />
על האונייה 'מולדת'. מימין לשמאל: הת' שמואל הבר, הת' שלמה גלעדי,<br />
בכך זה – נותר ודווקא הרבי בגלל זה נאמן – המסר לגישתו, חודר כפי לליבם ביתר קלות.<br />
שבאה פרט לידי חשוב ביטוי נוסף: על גם המורה במכתבו ליישם על בעצמו את כל אותם דברים שהוא מחנך הת' מדברים יקותיאל היום גרין, הרבה הת' על מאיר הרעפת פרידמן חום )חצור( ואהבה והת' על מרדכי התלמידים... זילברברג.<br />
בשורה העליונה: הת' שלום־לייב אייזנבך )מימין( והת' מנחם חנזין<br />
להם. 'משכיל לאיתן'. כשהתלמידים ואז בא מתרשמים – ההמשך: 'מוכרחת ולתלמידים יש ]=שני חיישנים קווים רגישים מתוחים מאוד תחת – אכן, כשמורה מחנך את תלמידיו מתוך אהבה, הוא כובש את לב התלמידים<br />
המילה[ שהמורה הוספה שלהם רציני במנהג ואמיתי, חסידים הם שלא מזדהים למכור איתו לגוי ח"ו ו'מקבלים' ממנו. "שיריים" וכו' ולענייננו, וכל הלימוד נקלט הרבה יותר בקלות ובעומק.<br />
– כדי ולכן להחדיר אוכלים חום אותם חסידי "קודם בלבבות חה"פ" התלמידים וק"ל'. על מכאן, המורה אגב, להיות יש לי חדור הוכחה בעצמו בהסתכלות לאחור – המילים "פסח בכפר־חב"ד".<br />
מעניין לעניין באותו עניין: כל ילד מחפש אושר וסיפוק והמורה מסוגל<br />
מהרבי.<br />
הנכונה.<br />
למצה<br />
הדרך<br />
הציפייה<br />
ומעלה אותו על<br />
קודם כל<br />
תורה<br />
זה<br />
אותו<br />
בשבילי,<br />
שהוא מלמד<br />
בכפר־חב"ד<br />
אותם בכך<br />
"פסח<br />
להעניק לו<br />
שהרבי בחום עבר חסידי... על כל פרט ופרט בהגדה שלי, שאם לא כן הרבי לא היה<br />
האושר אי־אפשר והסיפוק הם לשכוח גם את מיידיים, ההתרגשות כלומר הרבה בזמן שבה השהות היו הכול בכיתה, כאשר נאספים הילד בבית־<br />
כותב בסגנון חד וברור כל־כך – 'מוכרחת הוספה'...<br />
ואיך מלמדים 'כמו שצריך' מהרבי.<br />
"עמדתי לפני בעיה. הספר כבר בדפוס ואיך אני מוסיף כעת מבין את הכנסת לימודו 'המרכזי' ורואה כדי ברכה לקבל בעמלו, מידי וגם לטווח ארוך המרא־דאתרא יותר פיסת דהיינו מצה להמשך<br />
את אותו ראשית, 'מנהג המורה חייב חסידים' לדעת באופן שהרבי יסודי כותב את כי העניין שהוא 'מוכרחת' מבקש הוספתו! ללמד. אני בזה החיים. לכל אחד המורה היה חייב להאמין ה'הרגש' שלו שגורלו מתי ואושרו של לאכול את התלמיד המצה נתונים הזאת. בידיו היו כנאמר, שאכלו<br />
אין מתקשר חכמות... לבעל כדי הדפוס למסור שיעור טוב, )בירושלים( והוא חייבים אומר להשקיע לי ולהתכונן שמלאכת כראוי. ההדפסה ידועה "חנוך אותה לנער עם על-פי דרכו ה'המוציא', גם היו כי יזקין שאכלו לא יסור פירורים ממנה". ממנה עם כל 'כזית' ו'כזית',<br />
כבר אמרתו החלה. של ר' כעבור חיים רגע הוא בריסקער אומר לי: ש"חיסרון 'תשמע, בהסברה בדרך נובע כלל אני מחיסרון מתחיל בהבנה". והיו ששמרו אותה דווקא ל'אפיקומן'...<br />
כאשר המורה אכן חדור בתחושה שבכוחו להעניק לתלמידיו אושר אמיתי,<br />
כאשר להדפיס מורה ספרים נתקל בקושי מההתחלה להעביר לסוף, אבל לתלמידיו הפעם משום־מה התחלתי דווקא "פסח בכפר־חב"ד בעבורי זה גם 'מבצע מצה לתלמיד' של צעירי־<br />
התלמידים גם-כן קולטים זאת ומבינים שבכך<br />
את התוכן הנלמד, זו הוכחה לכך שגם אצל מארגניו ומפעיליו במשך קרוב<br />
לכל החיים.<br />
בין<br />
אושרם<br />
להיות<br />
תלוי<br />
מסוף הספר...'. לא היה מאושר ממני. נסעתי לבית־הדפוס והוספנו את חב"ד, שהייתה לי הזכות<br />
מכתבו המורה של עצמו הרבי – החומר לא ובכללו נהיר די ההוראה הצורך. על דבר פרסום "אין 'מנהג זה 'חכם' החסידים' – מצד אותם לעשר שנים. הורים ליוויתי את המבצע החל משנת תשכ"ד.<br />
בפתח דבר נוסף: ההגדה. על המורה במהדורות והמחנך הבאות הכנסתי להזדהות את ההוראה גם להסיר לגוף מעל הספר". עצמם את "לבני האחריות הדור הצעירהורים חשוב רבים להסביר כי נתפסים מבצע לעניין זה היה הזה הרבה ואומרים מעבר<br />
הזדהות בשנים פנימית שלאחר עם מכן הדברים המשיך הרב שהוא גרין מלמד. בביאור שאר פרקי ה'תניא'. עד לביקור של תלמידיםלמורים, במאפיית מצות "האחריות לחינוך בכפר־חב"ד. ילדינו זה היה מוטלת רעיון<br />
ולהטיל את כל-כולה על המורים לציבור<br />
כהאפשר ללמד הוציא־לאור 16 על-פי כרכים – המתודות עד הכי אמצע חדישות איגרת־הקודש ב'תניא'. בנוסף נועז שפרץ דרך בכל הנוגע עליכם, לָ הרי קשר רוב בין היום הם האוכלוסייה בידיים החרדית שלכם"...<br />
ראו אור ומשוכללות ספרים אבל אם לא המגישים מזדהים לציבור עם הרחב התוכן מאמרי חסידות בכיתה. יסודיים אמרתי עם לא-פעם הכללי. להורים בשנים ההן אכן הילדים אי-אפשר ומלוויהם להתעלם המבוגרים היו מהאחריות מסיירים הרבה גם<br />
הנלמד, דברי־רקע, אם עושים ביאורים, זאת רק סיכומים בשביל ועוד – הפרנסה זאת במסגרת שניסו הסדרה להתנער 'חסידות מאחריותם בבית־הדפוס למצבו ובנגרייה של שמונחת על בית־הספר כתפי למלאכה. המורים וכך, והמחנכים. אנשים מורה שמעולם<br />
– לעם'. המסר ויש לא גם יעבור. ספרים על ומנגד, גם מי פרקי־אבות שיעבוד ועל מאמרי חז"ל וכן סדרה בת לא היה להם כל שיג יכול ושיח עם לבנות יהודי תלמיד חרדי ומורה יכול וששאבו ח"ו את גם כל להרוס המידע<br />
הרוחני של בנם: 'שנים רבות לאחר<br />
חמשה על-פי כרכים המתודות על מצוות הישנות, אם הוא אהבת־ישראל. מזדהה מניין ספריו של הרב גרין, שלהם על 'החרדים' תלמיד... מכלי־התקשורת, באו לכפר־חב"ד וגילו יהודים<br />
עם לעת־עתה, התוכן נע שהוא סביב 50 מעביר ועוד בכיתה, ידו נטויה התלמידים בעזרת ה'... שהילד יסיים את לימודיו מאירי אצלנו פנים הוא המשלבים תורה עם עבודה. ההשפעה של הביקורים הללו<br />
ביחד עם זאת, אין זה 'חכם' מצד אותם הורים<br />
יקלטו את המסרים ויפנימו אותם.<br />
האחריות ולהטיל את כל-<br />
מאוד.<br />
את<br />
ורחבה<br />
מעל עצמם<br />
עמוקה<br />
להסיר<br />
הרב גרין מספר על יהודים רבים, מכל שדרות העם, יוסיף להיות הלומדים הבן שלכם'" בכפר־חב"ד הייתה אפוא<br />
בספריו ומתקשרים אליו לשאול שאלות הבהרה. "זה לא מכבר "עליי הוטל התפקיד כולה על לקבל את המורים בכיתה. הילדים אמרתי ולדבר לא-פעם לפניהם. להורים בשנים<br />
בכל קלמר יש עפרונות מחודדים למאות<br />
התקשר אליי יהודי לשאול שאלה בפרק ל"ג ב'תניא'. מתברר שהאיש הראשונות באו מעטים, רק שניסו כמה להתנער עשרות; מאחריותם אחר־כך למצבו המספר עלה הרוחני של<br />
יותר ומחודדים פחות, וגם בכיתה ילדים<br />
– שאיננו חסיד חב"ד בהגדרתו – עובד כל היום בחנות לחומרי־בניין בנם: "שנים ובהמשך רבות הגיע לאחר לאלפים. שהילד אני יסיים זוכר את שנים לימודיו שבהן אצלנו קלטנו הוא יוסיף כ־6,000 להיות<br />
ישנם תלמידים ברמות שונות. איך מורה אמור להתמודד עם זו היה אתגר ארגוני בלתי רגיל – להשתלט על כמות עצומה<br />
ופעם בשבוע הוא מוסר לקבוצה של חברים שיעור 'תניא' מתוך הבןביום )!(. שלכם"...<br />
כזו של ילדים.<br />
'משכיל תלמידים בעלי לאיתן'...". כישרונות חלשים<br />
בסופו-של-דבר ניסיוני לימדני כי הדבר שקובע יותר מכול את גורלו הרוחני<br />
"בהזדמנות זאת אזכיר את הרה"ח ר' מאיר פרידמן ע"ה, שהיה<br />
אסור מתקשרים למורה גם להתייאש שלוחים חלילה משום המבקשים את תלמיד. עזרת כשמורים הרב גרין שואלים אותי בהתאמת כיצד של הילד הוא הבית. הבית הוא הבסיס.<br />
שיעור לנהוג עם חסידות תלמיד לקהל שלא חונן שומעי בראש לקחם. טוב, הרב אני גרין ממליץ איננו להם מסתפק בדרך-כלל בכתיבת לבחור פעיל מרכזי ב'מבצע מצה לתלמיד'. הוא היה מופקד על עניין<br />
ספרים לאותו ובמתן תלמיד קטע עצות קל לאחרים ולהתמקד בו. וגם בענייני אחר-כך שיעורים בבחינה אני בחסידות, שואל אלא את לסיום, מה השמחה... אי צריכה אפשר להיות לשכוח את שאיפתו של ה"ממצרים מחנךגאלתנו" ואת השיר "א־<br />
גם הוא התלמיד בעצמו באותו קטע. מוסר פעם התלמידים בשבוע אינם )בכל יודעים יום שזה ראשון מתואם מראש, בערב( שיעור והעובדה לי הרבי אתה" מרבה שהיה לדבר שר בשיחותיו באורח הק' קבע על עם כך שצריכים התלמידים. להיות כמו כן "נרות אציין להאיר" בזאת<br />
ב'תניא' שהתלמיד ידע להשיב בבית־הכנסת כראוי על בית־מנחם. השאלה שיעוריו נוסכת בו עידוד המרתקים ומחזקת מושכים את אליהם בטחונו- את ובאופן איש ש"תהא החינוך שלהבת עולה הוותיק, הרב מאליה". צבי צריך גרינוולד להאהיב את שיחי', הלימוד שלקח ואת גם־כן ההנהגה חלק<br />
החסידית מרכזי על מאוד הילדים עד בקבלת שהם מצד האורחים עצמם ובהרצאות יחפצו בכך. לפניהם. שאיפתו של לפעמים המחנך נאלצתי<br />
העצמי משתתפים ואת מכל החשק שלו שכבות להשקיע הגילאים. הלאה.<br />
במרוצת השנים נוכחתי לא-פעם במקרים שבהם תלמידים מעוטי כישרונות, צריכה 'לשלוף' אפוא אותו להיות מתוך שהעיניים של שיעור כל ילד שהעביר וילד בכיתתו לכיתתו ינצצו. בבית־הספר וכשתראה ברק למלאכה,<br />
שהאמינו בעצמם והתאמצו פסח – פיתחו את בכפר־חב"ד כישרונותיהם ומוחם נפתח להבין בעיניו כדי של שיבוא הילד, לעזור תדע לנו שהוא 'שלך'. להשתלט תדע על נהר שהדלקת אותו המבקרים שהגיעו ושהשלהבת עולה ל'מבצע'.<br />
"אלו אם־כן הדברים העולים בזיכרוני לשמע המילים 'פסח בכפר־<br />
אפילו סוגיות סבוכות ביותר בגמרא.<br />
לקראת סיום שיחתנו אנו שואלים את הרב גרין מה אומרות לו – חב"ד'".•<br />
מאליה. •<br />
הכפר של הרבי • 5<br />
9
פון ליובאוויטש<br />
במלאות 90 שנה להסתלקות כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע )ב' בניסן תר"פ( אנו<br />
מגישים בזאת את רשימת החסידים שזכו לראות את פניו הק', רובם אף למדו<br />
בליובאוויטש, ולימים עלו ארצה והתיישבו בכפר־חב"ד<br />
הרב שניאור זלמן גרליק ע"ה<br />
נולד בכ"ה בסיוון תר"מ ברוגצ'וב שברוסיה<br />
הלבנה, לאביו הרב יהושע, מחסידי אדמו"ר<br />
הרש"ב ולאמו שהיתה בת מאומצת אצל דודה<br />
ר' הירשל, שו"ב בבית אדמו"ר הצמח־צדק.<br />
מענדל, נפטר מטיפוס עוד בטרם נולד, והוא<br />
נקרא על שמו. מצעירותו היה מופת למסירות־<br />
נפש, חייל המבצע כל משימה שהוטלה עליו, אם<br />
בניהול מחתרתי של ישיבות תומכי־תמימים,<br />
תחת עיניהם הפקוחות של קלגסי הנ־ק־וו־ד,<br />
תוך גיוס כספים באמצעים שונים ומשונים, ואם<br />
בניצוח על הברחת מאות משפחות אנ"ש מברית־<br />
המועצות בתום מלחמת־העולם השנייה. לאחר<br />
מכן פעל באותה המסירות להקמת מוסדות<br />
חינוך על טהרת הקודש בלונדון ובהמשך,<br />
בתפקידו כ'משפיע' בישיבת תומכי־תמימים<br />
המרכזית בכפר־חב"ד. נפטר בד' בתמוז תשנ"ה,<br />
בהיותו בבית בנו בלונדון, ושם גם נטמן.<br />
ר' אהרון גופין ע"ה<br />
מראשוני תלמידי תומכי־תמימים בליובאוויטש<br />
ורב בערים שונות ברוסיה וכן בפריז. הוא שילב<br />
באישיותו פיקחות, תקיפות וטּוב לב. בברכת<br />
הרבי הריי"צ התמנה ביום כ' בכסלו תש"י<br />
לרבו של כפר־חב"ד תפקיד בו כיהן כ־25 שנה,<br />
עד יומו האחרון. נספה בתאונת־דרכים )ל"ע(<br />
במוצאי אסרו־חג שבועות תשל"ד.<br />
הרב אברהם דרייזין )מאיור( ע"ה<br />
נולד בי' במרחשוון תרס"א, בעיירה<br />
מאיור שברוסיה הלבנה, לאביו הר"ר דובער<br />
ולאמו מרת יהודית. בנעוריו נסע ללמוד<br />
בליובאוויטש והתקבל ל'חדרים'. מאוחר יותר<br />
עלה ל'שיעורים'. בהמשך עבר ללמוד בישיבת<br />
תומכי־תמימים שעדרין. בשנות ה־צ' היה מנהל<br />
ישיבות תומכי־תמימים בברית־המועצות, ופעל<br />
במסירות־נפש גדולה למען ה'תמימים'. לאחר<br />
צאתו מברית־המועצות עלה ארצה והתגורר<br />
בכפר־חב"ד. שנים מספר נמנה עם מנהלי<br />
ישיבת תומכי־תמימים לוד. בתקופה האחרונה<br />
לחייו, התגורר בניו־יורק, והיה 'משפיע' שרבים<br />
שתו בצמא את דבריו. נפטר בשנת ה'תשנ"א<br />
ונטמן ליד האוהל הק'.<br />
הרב מנחם־מענדל פוטרפס ע"ה<br />
נולד בכ' בתשרי תרס"ז בעיר פלשצניק<br />
שברוסיה הלבנה. אביו ששמו היה גם־כן מנחם־<br />
נולד בלודמיר. לאחר מכן למד בתומכי־<br />
תמימים בליובאוויטש. התגורר בחרקוב. אחרי<br />
עלייתו לארץ התיישב בכפר־חב"ד ואף ניהל<br />
את התלמוד־תורה בכפר.<br />
ר' נחום גורלניק ע"ה<br />
למד בתומכי־תמימים שבליובאוויטש,<br />
תלמיד־חכם גדול וחתנו של המרא־דאתרא<br />
הראשון של כפר־חב"ד, הרב ש"ז גרליק. היה<br />
בקיא גדול בהלכות קידוש־החודש ואף הוציא־<br />
לאור ספר בנדון. שנים רבות שימש ראש<br />
10
ש קיין כפר־חב"ד<br />
המועצה הדתית בכפר. במרוצת השנים פרסם<br />
כתבות ורשימות שונות, המתארות את החיים<br />
בצילם של הרבי הרש"ב והרבי הריי"צ.<br />
הרב אברהם־יצחק גלזמן ע"ה<br />
נולד בלעפליע לאביו הרה"ח ר' משה גלזמן<br />
ר' גבריאל כגן ע"ה<br />
מהעיר נעוול. למד בתומכי־תמימים<br />
בליובאוויטש. לאחר עלייתו ארצה הצטרף<br />
למקימי הכפר. התפלל יום־יום ב'עבודה' שעות<br />
רבות. שימש שו"ב בכפר־חב"ד.<br />
הרב רפאל־נחמן )פאלע(<br />
כהן ע"ה<br />
נולד בתרנ"ז ברודניא להוריו הרה"ח ר'<br />
ברוך־שלום ואמו מרת סלאווא כהן ז"ל. בהיותו<br />
ילד בן שמונה לקחתו אמו לישיבת תומכי־<br />
תמימים בליובאוויטש, כדי שיישאר וילמד<br />
שם. כשנכנס לחדרו של הרבי הרש"ב, חייך<br />
אליו הרבי, התעניין בלימודיו ואף בחנו. לבסוף<br />
המליץ הרבי לאם כי תיקח את בנה הביתה<br />
ותחזור עמו כעבור שנתיים. ואכן, מגיל 10<br />
גדל והתחנך בתומכי־תמימים. בשנת תר"צ<br />
נחקר על־ידי הנ־ק־וו־ד ונשלח לשלוש שנות<br />
גלות בסיביר. לימים יצא מברית־המועצות<br />
ועלה ארצה. התגורר בתל־אביב ולאחר מכן<br />
בכפר־חב"ד. נחשב 'בעל שמועה' גדול, חיבר<br />
את הספרים 'שמועות וסיפורים', 'ליובאוויטש<br />
וחייליה' ו'מאחורי מסך הברזל'. נפטר בשיבה<br />
טובה, בכפר־חב"ד, בשנת תשמ"ח.<br />
ר' מיכאל־אריה־יהודה־לייב<br />
כהן ע"ה<br />
נולד במוסקווה בשנת תרס"ה להוריו הרה"ח<br />
ר' ברוך־שלום ואמו מרת סלאווא כהן ז"ל.<br />
ז"ל. היה רב ברוסיה בערים מינסק ובורזנא<br />
שבפלך צ'רניגוב. בשנת תש"ח עלה ארצה<br />
והתיישב בכפר־חב"ד. בקי בש"ס ולא פסיק<br />
פומיה מגירסא. נפטר בא' בכסלו תשכ"ט ונטמן<br />
בהר־הזיתים.<br />
למד בתומכי־תמימים בליובאוויטש. זמן מה<br />
שימש שו"ב בחרקוב. בשנת תרצ"ו עלה ארצה<br />
והתיישב בכפר־חב"ד. עסק בחינוך. נפטר בשנת<br />
ה'תשל"א ונטמן בהר־הזיתים.<br />
הרב שניאור־זלמן פלדמן ע"ה<br />
נולד בקלימוביץ'. למד בתומכי־תמימים<br />
בליובאוויטש ונודע כלמדן גדול. לאחר עלייתו<br />
ארצה )בשנת תש"ח( נמנה עם מקימי כפר־<br />
חב"ד והיה מזכירו הראשון. מאוחר יותר שימש<br />
מגיד־שיעור בישיבות תומכי־תמימים בלוד<br />
11
ובכפר־חב"ד. נפטר בט' באדר תשל"ד ונטמן<br />
בהר־הזיתים.<br />
ר' אלימלך פרמן ע"ה<br />
בן לאביו הרה"ח ר' מנשה פרמן ז"ל. בבחרותו<br />
למד בישיבת תומכי־תמימים בליובאוויטש.<br />
תמימים בליובאוויטש ונחשב שם מ'בעלי<br />
הנגלה'. מאוחר יותר נמנה עם מפעילי חברת<br />
'פדיון שבויים' שהופקדה לפעול למען שחרור<br />
ה'תמימים' משירות בצבא הצאר הרוסי. הוא<br />
גם היה חבר ב'קאפליע' )=המקהלה( של הרבי<br />
הרש"ב. עלה לארץ והתיישב בכפר־חב"ד. נפטר<br />
בשנת תשל"ח.<br />
הרב משה־זלמן<br />
קמינצקי ע"ה<br />
נולד בי"ד באלול תרנ"ט בצ'יאריי ברוסיה,<br />
לאביו הרה"ח ר' ראובן קמינצקי. למד בישיבת<br />
תומכי־תמימים בליובאוויטש משנת תרע"ב עד<br />
תמימים בליובאוויטש. שימש 'משפיע' בישיבות<br />
תומכי־תמימים במלחובקה, בפולוצק, בחרקוב,<br />
בטשקנט וברוסטוב. בשנת תש"ז היה ממייסדי<br />
ישיבות תומכי־תמימים בפריז ובברינואה<br />
בצרפת. בשנת תש"ח עלה ארצה, ומשנת תש"ט<br />
היה 'משפיע' בישיבות תומכי־תמימים בתל־<br />
אביב ולאחר מכן בלוד. בשנת תשכ"ג עבר עם<br />
הישיבה־גדולה לכפר־חב"ד. גידל דורות של<br />
'עובדים'. נפטר ביום שישי, ט"ז באייר תשל"א.<br />
ר' ישראל־זוסיא דבורץ ע"ה<br />
נולד בדווינסק. למד בתומכי־תמימים<br />
בליובאוויטש ומאוחר יותר שימש שו"ב<br />
מאוחר יותר שימש שו"ב בנובופולטבקה<br />
באוקראינה. לאחר מכן עלה ארצה, התגורר<br />
בכפר־חב"ד ופה לימד ילדים בתלמוד־תורה.<br />
נפטר בכ"ד בשבט תשכ"ט ונטמן בהר־הזיתים.<br />
ר' מרדכי־אהרון<br />
פרידמן ע"ה<br />
נולד בפטריקוב. למד בישיבת תומכי־<br />
תרפ"א והיה ממצוייני תלמידיה. למרות היותו<br />
תלמיד־חכם מופלג ובקי בש"ס, נענה לקריאת<br />
הרבי הריי"צ להתיישב בכפר־חב"ד ולעסוק<br />
בעבודת האדמה. נפטר בט"ו במרחשוון תשל"ה<br />
ונטמן בהר־הזיתים.<br />
הרב שלמה־חיים קסלמן ע"ה<br />
מגדולי ה'משפיעים' בדור הקודם. נולד בכ'<br />
באלול תרנ"ד בז'יטומיר ולמד בישיבת תומכי־<br />
במוסקווה. היה חתנו של הרב יחיאל קאמיסער<br />
שהיה ר"מ בישיבה בליובאוויטש. לאחר עלייתו<br />
ארצה נמנה עם מקימי ובוני כפר־חב"ד.<br />
הרב יעקב־יוסף רסקין ע"ה<br />
נולד בח"י בניסן תרס"א בעיר גזאטסק<br />
פלך סמולנסק לאביו הרה"ח ר' חיים־בנציון<br />
רסקין ואמו מרת דבוניה. הוא וכל אחיו למדו<br />
בליוובאויטש. פעם אחת, כשהמתין אביו<br />
12
להיכנס ל'יחידות' אצל הרבי הרש"ב, פנה אליו<br />
החסיד ר' יענק'ל זוראוויצער ואמר: "נמצא פה<br />
גם החסיד ר' מנחם־מענדל קפלן מבוברויסק<br />
שיש לו בת ולך הרי יש בן; כשאתה נכנס לרבי,<br />
תשאל כבר בדבר שידוך ביניכם". וכך אמנם<br />
היה... בו ביום השתדכו ר' יעקב־יוסף ובתו של<br />
ר' מ"מ קפלן. היה מראשוני תושבי כפר־חב"ד,<br />
שימש שו"ב ומוהל יותר מיובל שנים – ברוסיה<br />
ולאחר מכן בארץ. נפטר בשביעי־של־פסח<br />
תשמ"ו ונטמן בהר־הזיתים.<br />
ר' אברהם־שמואל לבנהרץ ע"ה<br />
נולד בשנת תרס"ו בבריסק, לאביו ר' זלמן־<br />
יואל, חסיד קוצק. כשגדל בנו הבכור, אברהם־<br />
שמואל, חיפש לו אביו ישיבה ומכריו יעצו לו<br />
להכניסו לתומכי־תמימים. ר' זלמן־יואל לא<br />
היסס, ובשנת תרע"ג עבר עם משפחתו לעיירה<br />
ליובאוויטש, שם נקשרה כל המשפחה לרבי<br />
הרש"ב. ר' אברהם־שמואל עצמו נודע כחסיד<br />
בעל מסירות־נפש. תקופה מסוימת שכן ביתו<br />
מול 'לוביאנקה' – מטה הק־ג־ב במוסקווה –<br />
ובכל־זאת אירח בביתו חסידים רבים, בהם כאלו<br />
שהשלטונות חיפשו אותם כדי לאוסרם. בשנת<br />
תשכ"ו עלה עם משפחתו ארצה והתיישב בכפר־<br />
חב"ד. נפטר בי"ט באדר תשל"ה.<br />
ר' צבי ליברמן ע"ה<br />
למד בישיבת תומכי־תמימים בליובאוויטש.<br />
היה מראשי המחתרת החסידית ברוסיה<br />
הסובייטית. בשנת תש"ט עלה לארץ והתיישב<br />
בכפר־חב"ד. בשנת תשי"א נספה )ל"ע( בשריפה<br />
שפרצה באמצע הלילה.<br />
ר' חיים־מאיר גרליק ע"ה<br />
נולד בשנת תרנ"ה, למד בתומכי־תמימים<br />
בליובאוויטש ונמנה עם שלוחי הרבי הריי"צ<br />
לקרים, שם שימש שו"ב לרבבות יהודים. בשנת<br />
תש"ח עלה ארצה ונמנה עם ראשוני המתיישבים<br />
בכפר־חב"ד. היה סופר סת"ם ומלמד דרדקי.<br />
נפטר בכ"ז בשבט תשל"ו ונטמן בהר־הזיתים.<br />
ר' שמואל־יוסף פינדריק ע"ה<br />
למד בתומכי־תמימים בליובאוויטש. לאחר<br />
מכן יצא מברית־המועצות, חי תקופה במחנה<br />
המעבר פוקניג ובהמשך עלה ארצה. התגורר<br />
בכפר־חב"ד ולאחר מכן עבר לבית־אבות<br />
בנתניה. הוא שמר על קשר מכתבים עם הרבי<br />
ובסדרת איגרות־קודש מופיעות מספר אגרות<br />
של הרבי אליו, חלקן עוסקות בענייני הפצת<br />
יהדות בסביבתו הקרובה של פינדריק.<br />
הרב זלמן־משה היצחקי ע"ה<br />
נולד בשנת ה'תרל"ג. שימש 'משפיע'<br />
ודמות מרכזית בעיירה נעוול, בגלל אישיותו,<br />
התוועדויותיו המפורסמות והשפעתו הכבירה.<br />
כמו כן המשיך את דרך אביו )הרב דובער<br />
היצחקי( שהיה שו"ב. שגור היה בפיו, כי שוחט<br />
שתוי אסור לו לשחוט, אבל אם השוחט אינו<br />
אומר 'לחיים' בוודאי שאסור לו לשחוט, כי אינו<br />
ירא־שמים... נהג להתוועד בכל ליל־שישי כיוון<br />
שלמחרת לא שחט. כשהתוועד, הוא אכן אמר<br />
'לחיים' כהוגן, וכטוב לבו במשקה היה פיו מפיק<br />
מרגליות... בשנת תרצ"ה עלה לארץ הקודש<br />
והתיישב בתל־אביב. לאחר מכן התגורר בכפר־<br />
חב"ד. נפטר בג' בשבט ה'תשי"ב ונטמן בבית־<br />
החיים הישן בצפת.<br />
ר' יונה איידלקופ ע"ה<br />
נולד בעיר ניקולייב ובצעירותו העתיקה<br />
משפחתו את מקום מגוריה לרוסטוב, שם נתוודע<br />
והצטרף לעדת חסידי ליובאוויטש. מאוחר יותר<br />
השתתף בהעברת ה'ציון' של הרבי הרש"ב<br />
ברוסטוב. אחרי המלחמה יצא מברית־המועצות,<br />
ולאחר נדודים הגיע לארץ והתיישב בכפר־<br />
חב"ד. בארץ מצא כר נרחב לפעילות בהפצת<br />
היהדות והמעיינות. "ר' יונה עושה אידישקייט",<br />
כינה אותו הרבי. נפטר בתחילת שנת תשכ"ז.<br />
בשנה זו החל מבצע תפילין, ותמונתו מניח<br />
תפילין עם עוברים ושבים, התנוססה בעלון<br />
הראשון של 'מבצע תפילין'.<br />
ר' אלי' פַּ אר ע"ה<br />
נולד בערך בשנת תר"מ לאביו הרב משה,<br />
שהיה 'מתנגד'. למורת־רוחם של הוריו דבק<br />
בדרכה של ליובאוויטש והתקשר בלב ונפש<br />
לרבי הרש"ב. לאחר נישואיו התגורר בכפר<br />
דוגלוביץ ולאחר מכן העתיק מגוריו לוויטבסק.<br />
פעל במרץ רב לגיוס כספים להחזקת ישיבות<br />
תומכי־תמימים המחתרתיות. בחורף תרצ"א<br />
עלו עליו השלטונות וכעבור זמן נשלח לסיביר.<br />
שנים מספר לאחר תום תקופת הגלייתו<br />
)שהתקצרה בגין מחלת דלקת־ריאות קשה(<br />
הצליח )בין השאר, בהשתדלות הרבי הריי"צ(<br />
לצאת מברית־המועצות ולעלות ארצה. תחילה<br />
התגורר בתל־אביב ולאחר מכן בכפר־חב"ד.<br />
בטבת תשכ"ג נפטר.<br />
מרת גוטה־ביילה קוראטין ז"ל<br />
בת הרה"ח ר' מנחם־מענדל ואשת החוזר<br />
וה'משפיע' האגדי הרה"ח ר' משולם־שילם<br />
קוראטין. לאחר עלייתה ארצה התגוררה בכפר־<br />
חב"ד. נפטרה בשנת ה'תשל"ג ונטמנה בהר־<br />
הזיתים.<br />
חיה דבורץ ז"ל<br />
אשתו של ר' ישראל־זוסיא דבורץ ע"ה )ראה<br />
לעיל. נולדה בליובאוויטש.•<br />
13
ה'שטורעם' העולמי<br />
שעושים בני כפר־חב"ד<br />
)כתבה לא אובייקטיבית(<br />
א<br />
ף־על־פי שט"ו בשבט חלף ועבר לפני חודשיים, וחג־הפסח<br />
עומד בפתח, ברצוני להעלות את האילן ופירותיו "על ראש<br />
שמחתנו", וזאת לכבוד י"א בניסן שחל השנה ערב שבת־הגדול.<br />
כיצד אנו יודעים אם עץ פרי כלשהו הינו עץ משובח, המביא תועלת<br />
לאדם, או שזהו אילן סרק, חסר כל תועלת אבן־הבוחן היא – בפירות.<br />
אם העץ מצמיח פירות טעימים ועסיסיים, הרי הוא ממלא את תפקידו<br />
עלי אדמות. לעומת זאת אם פירותיו אינם טעימים ולא ניתן לאכלם,<br />
אזי גם אם העץ עצמו מפואר ויפה, אין הוא "ממלא את תפקידו". עץ<br />
פרי אינו לשם נוי. תפקידו לספק לאדם את מזון – "אילן עושה פירות".<br />
כך עלינו למדוד את ההצלחה של כפר־חב"ד. כאשר "פירותיו" של<br />
הכפר הם משובחים ביותר, הרי הכפר ממלא את ייעודו. בעיקר הדבר<br />
מתבטא בתפקיד החשוב ביותר שהוטל על חסידי חב"ד בדורנו זה, והוא<br />
תפקיד השליחות. כאשר אנו רואים שמכפר־חב"ד יצאו מאות שלוחים<br />
ושליחות לכל פינה בארצנו הקדושה וברחבי תבל, הרי שזה מעיד כאלף<br />
עדים, כי שכפר־חב"ד הינו "אילן עושה פירות".<br />
בחודשים האחרונים יצא לי להביט מקרוב בפעילותם של ששה<br />
שלוחים, הפזורים במקומות קשים במזרח אירופה. הצד השווה של כל<br />
אותם שלוחים הוא, שעבודתם נעשית במסירות עילאית מתוך הקרבה<br />
אישית. היקף וסגנון הפעילות שונה ממקום למקום, אבל ההקרבה היא<br />
אותה הקרבה. לגמרי 'במקרה' כולם בני ובנות כפר־חב"ד!<br />
עמדתי ותהיתי ביני לבין עצמי, מהיכן באה להם אותה מסירות<br />
והקרבה; הם הלוא גדלו ב'חממת' כפר־חב"ד, שכבר מקדמת דנא ישנם<br />
המזלזלים באיכות הדור הצעיר הגדל בו. לא פעם אנחנו, תושבי כפר־<br />
חב"ד, שומעים מ"חכמים" בעיני עצמם את הכינוי "כפרחבדים", או כפי<br />
שהצעירים יותר נוהגים לומר, "ּכַ ּפַ חִ ים", כינויים הנאמרים בנימה לא<br />
־מכבדת, בלשון המעטה. איך זה אם־כן שדווקא מכפר־חב"ד צמחו כל־<br />
כך הרבה שלוחים, שרבים מהם בחרו לצאת למקומות הנדחים והקשים<br />
ביותר!<br />
המחשבה הזאת על הקשר בין עבודת השליחות לכפר־חב"ד החלה<br />
לנקר במוחי בעת שחוויתי חוויה מרגשת, בחודש שעבר. היה זה בעת<br />
שהשתתפתי בחגיגת יום־הולדת שחגגה אחת הקהילות החשובות<br />
באירופה לשליח הראשי, רב קהילתם. בעת החגיגה ניתן היה לחוש<br />
בעוצמה האדירה של השליח, ובאהבה הרבה שהרעיפו עליו כל בני<br />
הקהילה. כאשר ראשי השלטון המקומי החליטו להעניק את אות־הכבוד<br />
של העיר לשליח, הם לא ביקשו מהשליח שיבוא ללשכת ראש העיר,<br />
כמקובל, אלא ראש העיר וכל חברי מועצת העיר הטריחו עצמם ובאו<br />
למשרדו של הרב ושם הם העניקו לו את אות־הכבוד. הצלחתו של<br />
השליח באותה עיר היא בעלת ממדים אדירים, וקצרה היריעה מלתארה.<br />
השפעתו של השליח איננה אך ורק בגבולות עירו, אלא היא משתרעת<br />
על כל אותה מדינה ואף על המדינות הסמוכות לה. וזאת בנוסף לעזרה<br />
שמעניק שליח זה לכל חבריו השלוחים ברחבי תבל. לדעתי, הבלתי<br />
אובייקטיבית במקרה זה, להצלחתו של שליח זה כמעט אין אח ורֵ ע<br />
בכל העולם כולו. די אם אזכיר ששליח זה בונה בימים אלו את המרכז<br />
היהודי הגדול בעולם – כן, פשוטו כמשמעו! רובו של הבניין כבר עומד<br />
על תילו.<br />
וכאמור, תוך כדי אותה חגיגה גדולה עלתה במוחי אותה מחשבה<br />
מוזרה וקטנונית: הרי שליח זה נולד, גדל, והתחנך בכפר־חב"ד! האם יש<br />
קשר בין הדברים, או שזה 'מקרה נקרה' בעלמא...<br />
לא התאפקתי ושיתפתי בהגיגי לבי את אחד העסקנים החשובים<br />
שישב לידי בעת אותה חגיגה. "אתה כפרחבדי, ועולמך צר כעולמה<br />
של נמלה"! אמר לי העסקן בתגובה. "אתה מביט על כל דבר בעולם<br />
במשקפיים כפרחבדיֹות, שהם משקפיים מצומצמות. תסיר את<br />
הכפרחבדיּות מעיניך ותראה שיש עולם גדול ורחב גם מחוץ לכפר־<br />
חב"ד!", כך כהאי לישנא.<br />
לומר את האמת נבוכותי. אולי באמת אין שום קשר בין כפר־חב"ד<br />
להצלחתו של אותו שליח ושל יתר מאות בני ובנות כפר־חב"ד הפזורים<br />
בכל רחבי העולם, וכל הקשר לכפר־חב"ד נולד במוחי הצר והמצומצם,<br />
כי הרי בכפר־חב"ד נולדתי.<br />
ביום שישי לפני שבוע, קרוב לכניסת השבת, התקשרו אליי<br />
ממערכת 'הכפר של הרבי' ובקשו ממני להכין כתבה לעיתון. התלבטתי<br />
האם להעלות על הכתב את ההגיגים הללו, על השלוחים בני כפר־חב"ד.<br />
חששתי שמא אהיה ללעג וקלס בעייני הקוראים ויתגלה קלוני ברבים<br />
"הנה עוד מצומצם כפרחבדי, אקליין קעפלדיקער". הבטחתי לנודניקים<br />
מהמערכת שאחרי שבת אנסה לכתוב משהו.<br />
אבל הקב"ה עשה חסד עמדי ורחם עליי. בבואי בליל שבת לבית־<br />
הכנסת מצאתי על השולחן שיחה של הרבי שיצאה־לאור לקראת שבת־<br />
קודש פרשת ויקרא. השיחה היא מפורים שנת תשכ"ו. כשקראתי את<br />
השיחה, אורו עיניי, וגופי נעשה חידודין־חידודין מרוב התרגשות.<br />
וכך אמר הרבי באותה שיחה:<br />
...ענין זה נוגע ושייך להמוזכר כמ"פ אודות כפר־חב"ד. לכאורה<br />
אינו מובן מדוע נקרא שמו "כפר" – הרי התפקיד של מקום זה, הוא<br />
שממנו יתפשטו המעיינות בכל הארץ אשר "ארץ הקודש" יקרא<br />
לה... ובהתאם לכך היה צריך לקרוא מקום הזה בשם הכי נעלה. הן<br />
אמת שה"מרכז" שממנו התפשטו מעיינות החסידות של הבעש"ט<br />
14
ורבינו הזקן לא היו "בעיירות מוקפות חומה",<br />
ואפילו לא "בעיירות גדולות", אבל כל זה היה<br />
בחוץ־לארץ, במדינות שבהן לא נוגע החילוק<br />
של כפר ועיר, מה־שאין־כן כשמדובר בארה"ק,<br />
ובקביעת שמות בלשון הקודש – הנה מלכתחילה<br />
היה פלא גדול: מדוע נקרא כפר חב"ד ולא עיר<br />
חב"ד!<br />
ולאמיתו של דבר, הא גופא שהתיישבו<br />
במקום הזה, הוא בוודאי בהשגחה פרטית. ויש<br />
לומר בדרך אפשר שזהו מצד המעלה שיש<br />
ב"כפר" לגבי "עיר". איתא בגמרא: "כל מה<br />
שראה יחזקאל ראה ישעי', למה יחזקאל דומה,<br />
לבן כפר שראה את המלך, ולמה ישעי' דומה,<br />
לבן כרך שראה את המלך". ולכן ישעי' לא<br />
התפעל כשראה את המלך, כיוון שהיה אצלו<br />
דבר רגיל, מה־שאין־כן יחזקאל הנה "בראותו<br />
מראות אלקים", היה זה בקול רעש גדול )מיט<br />
אשטורעם(.<br />
והנה אף שלכאורה מודגשת כאן המעלה של<br />
"בן כרך" לגבי "בן כפר", הרי, על־פי המבואר<br />
בחסידות, יש מעלה באופנים לגבי השרפים.<br />
שמזכירים את השם "ברעש גדול" דווקא. מה־<br />
שאין־כן השרפים שכיוון שאצלם אין זה דבר<br />
חידוש, חסר אצלם ה"שטורעם", ובמילא אין<br />
אצלם "רעש גדול" – מובן מזה שיש מעלה ב"בן<br />
כפר" לגבי "בן עיר".<br />
והרבי ממשיך:<br />
ובנוגע לעניינינו: כאשר צריך לפעול שיפוצו<br />
המעיינות ויציפו אפילו את החוצה ולהלהיב<br />
ולשלהב את כל הסביבה ב"לבת אש", יש צורך<br />
במעלה של "בן כפר שראה את המלך", שמגלה<br />
ומפרסם את הדברים מתוך רעש ו"שטורעם"...<br />
ובכל אופן, בנוגע לפעולה על הזולת, רואים<br />
בפועל, שכאשר נגשים אליו מתוך "שטורעם",<br />
הרי זה פועל וחודר במהירות ובמידה גדולה<br />
יותר מאשר הגישה שעל־ידי הסברה, הבנה<br />
והשגה.<br />
והרבי סיים את השיחה באמרו:<br />
ויש לומר, שזהו הטעם שעל־פי השגחה נקבע<br />
השם "כפר" דווקא, כדי להדגיש את ההתפעלות<br />
מהעובדה שהגדיל והפליא הוי' לעשות בארץ<br />
להוציא אותם מתוך ניסים גלויים מן המיצר אל<br />
המרחב והתפעלות זו ימשיכו ויביאו לידי "בכן"<br />
בנוגע להפצת לימוד התורה, נגלה וחסידות<br />
וקיום מצוותיה בהידור, באופן דהולך ומוסיף<br />
הולך ואור ועד שיאירו את חושך הגלות ו"לילה<br />
כיום יאיר", "כימי צאתך מארץ מצרים" – כן<br />
יהיה לנו בקרוב ממש בביאת משיח צדקנו.<br />
עד כאן דבריו הק' של הרבי, ונדמה לי שכל<br />
מילה נוספת – מיותרת.<br />
לנו תושבי כפר־חב"ד, מותר בהחלט להיות<br />
גאים על שזכינו לגור ב"כפר של הרבי". והכי<br />
חשוב: "העץ המפואר" – כפר־חב"ד, יכול<br />
להתגאות במאות ה"גידולים שגידל", בני ובנות<br />
הכפר, שיצאו מהכפר עם מטען עצום, לכבוש את<br />
העולם בשליחותו של הרבי.<br />
שיהיה לכולנו חג פסח כשר ושמח.•<br />
בינינו<br />
מאת הרב מנחם ברוד<br />
הדרת הטבע<br />
תנו לילדיכם לראות חיטה בטבע, ואז יבינו את החידוש של ימות המשיח<br />
כאשר "עתידה חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש ההרים"<br />
אני סומך על העורך שידאג למלא את דפי העיתון בחומרים עשירים על י"א ניסן וחג־<br />
הפסח, וכל שאר הדברים שברומו של עולם. ארשה אפוא לעצמי לעסוק בעניין שלכאורה<br />
הוא ארצי יותר, אם כי יש לו בהחלט קשר גם לעבודת ה' ולפיתוח חושים רוחניים.<br />
אנחנו גרים בכפר, שמעצם הגדרתו אמור לקרב אותנו יותר אל הטבע. לפני שנים,<br />
כשהיינו ילדים, היו החי והצומח חלק מהווי חיינו. הכפר היה משופע במשקים שגידלו<br />
בקר וצאן, אווזים ותרנגולים. שדות הכפר הצמיחו יבולים מגּוונים. כל ילד ראה איך<br />
צומחות החיטה והאספסת. בעונת הקטיף של הבוטנים היינו עוברים בשדה, מלקטים את<br />
השאריות שהותירו הקוטפים, ומביאים הביתה שקיות עמוסות בוטנים טריים.<br />
חצרות הכפר וגם שטחי ההפקר היו מלאים עצי פרי, שמהם היינו קוטפים )ברשות,<br />
כמובן( פירות עסיסיים: תותים נוטפי מיץ, תאנים המתפקעות מרוב דבש, גויאבות<br />
ריחניות, שזיפים, משמשים, אפרסקים, קלמנטינות, תפוזים.<br />
השנים חלפו, המשקים נסגרו זה אחר זה, השדות ננטשו וגם בחצרות הבתים הידלדלו<br />
עצי הפרי. הכפר הופך יותר ויותר להיות עיר, עם הרבה שטחי אספלט ומלט, ועם הרבה<br />
פחות חיבור אל הטבע. השיכונים סובלים מהזנחה כמעט מוחלטת בתחום הזה, וגם בעלי<br />
הבתים הפרטיים לא רבים מהם משקיעים בטיפוח גינותיהם.<br />
אז קודם־כול, ההזנחה הזאת פוגעת ביופיו של הכפר. זה לא נעים לראות חצרות<br />
המגדלות קוצים ודרדרים, ובוודאי הדבר אינו מותיר רושם טוב על אורחים המבקרים<br />
בכפר. הלוא הרבי הדגיש פעמים רבות את הצורך שהכפר יהיה נקי ומטופח, דבר שיוסיף<br />
גם כבוד שמים.<br />
אך נוסף על ההשפעות שיש לכך על הזולת, אנחנו עצמנו, ובעיקר ילדינו, מפסידים<br />
דבר גדול וחשוב. ברשימותיו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ אפשר למצוא אזכורים רבים<br />
לערך המיוחד של החיבור אל הטבע. אנחנו קוראים שם על ר' ברוך, אביו של אדמו"ר<br />
הזקן, שהיה אוהב לצאת אל השדות ולהתפעל מיפי הבריאה. אנחנו מתרשמים מתיאור<br />
הטיולים שהרבי הריי"צ היה עושה עם אביו בתוך "הדרת הטבע". החיבור אל הטבע יש<br />
בו להעשיר את הנפש ולפתוח ערוצים לעניינים רוחניים.<br />
בחול־המועד רבים מאיתנו נוהגים לצאת עם הילדים. הזאטוטים, מצידם, ינסו תמיד<br />
למשוך אותנו לאתרי אטרקציות למיניהן. שם ניפרד ממזומנים רבים, נזיע בתוך אלפי<br />
בני־אדם, נעמוד שעות בתורים ארוכים, ובסוף יזכו הילדים למעט הנאה במתקן כלשהו.<br />
הילדים אכן אוהבים את מתקני השעשועים האלה, ואולי מגיע להם ליהנות מהם, אבל<br />
ככלות הכול, זו הנאת־רגע שאין בה שום תוכן וערך.<br />
לעניות דעתי, חשוב שההורים ינסו להנחיל לילדים את אהבת הטבע והבריאה. קחו<br />
אותם לטיולים בחיק הטבע, בתוך הנוף הנהדר של הפריחה האביבית. בלי אטרקציות<br />
ובלי מתקנים, פשוט ללכת בתוך נופי ארצנו הקדושה, לנשום את האוויר, להקשיב לציוץ<br />
הציפורים, לראות מעיין ונחל, זית פורח ועץ שקד שפירותיו מתחילים לבצבץ.<br />
היציאה אל הטבע גם משרה איזשהו סוג של רוגע ושלווה שבחיי היום־יום אבד<br />
לנו. לא רק המבוגרים נמצאים במירוץ מתמיד. גם ילדינו חיים בתוך אווירה תזזיתית,<br />
שמחייבת גירויים מתמידים. כמה טוב לצאת לכמה שעות אל הטבע הפראי, בלי שום<br />
מחוייבות להספיק משהו. פשוט לטייל בנחת, לדבר, לשוחח, לספר.<br />
מניסיון, הילדים לא תמיד יאהבו את הרעיון )הם תמיד יעדיפו אטרקציות(. לפעמים<br />
ירטנו ש'משעמם לנו' ו'לא מעניין'. כאן צריך להיות יצירתיים ולגרום להם בכל זאת<br />
להתעניין וליהנות. אבל בסופו של דבר הילדים יספגו דבר־מה בעל ערך אמיתי, וכעבור<br />
שנים יֵ דעו להעריך זאת.<br />
תנו להם לראות חיטה בטבע ואז יבינו את החידוש של ימות המשיח כאשר "עתידה<br />
חיטה שתיתמר כדקל ועולה בראש ההרים". אם כי, כדי להבין את משמעות המאמר<br />
"עתידה חיטה שתהיה כשתי כליות של שור הגדול" תצטרכו גם להראות לילדים מהו<br />
'שור גדול'...<br />
ובכל מקרה, פסח כשר ושמח.•<br />
15
מאחת מוותיקות הכפר, בעקבות פרסום הטור הנ"ל:<br />
"טוב שהעלית את עניין אמירת שלום. כיום יש שני כפרי-חב"ד. כ<br />
הוותיקים, שהם אומרים שלום אחד לשני, והחדשים, שגם כשאת<br />
אומר להם שלום הם מסתכלים עליך כאילו אתה הגעת רק היום לכפר<br />
ואילו הם, החדשים, כבר וותיקים...<br />
"יש להכניס לראש מאת של שלמה 'החדשים' הרשקופ שבאמת יש כאן 'כפר של הרבי'.<br />
"שמע סיפור שהייתי נוכחת בו: זוג בא לקנות חלות ביום שיש<br />
במכולת של שאליק. הקופאית, בעדינות, שואלת אותם, 'מהיכן אתם'<br />
התשובה: 'מתל-אביב'. נראה היה עליהם שהם צפון-תל-אביבים באמצ<br />
החיים. לבושים טיפ-טופ, רציניים. 'ומה מביא אתכם לכפר-חב"ד'<br />
שאלה הקופאית. והתשובה: 'לקנות חלות'. הקופאית: 'ובתל-אביב אי<br />
חלות!'. הקונים: 'כן, אבל בכפר-חב"ד יש להן טעם וריח מיוחדים'.<br />
"אם כן יש לנו תפקיד", מסכמת הכותבת את מכתבה ומוסיפה בקשה<br />
"תשתדל להעביר עוד ועוד את המסר הזה".<br />
ק ר ט ו ש ק ע ס כ מ ש ל<br />
א<br />
ל כל השינויים ושבירת־ההרגלים המאפיינים את החג הזה<br />
– ומסייעים להשאיר את הקטנטנים ערניים ודרוכים במהלך<br />
ה'סדר' – מצטרפת, אחרונה ברשימה אולם ראשונה במורכבותה<br />
– בעיית ארוחות החג המשפחתיות...<br />
שיירי החמץ האחרונים התאיידו זה מכבר בעננת־עשן אל עבר שמי<br />
הכפר התכולים והחגיגיים – מסכמים חודשיים עמוסי עבודות ניקיון<br />
קדחתניות. התור לד"ר לוי, אורטופד ומומחה לבעיות גב, כבר שוריין<br />
בעבור עקרת־הבית מיד בתום ימי החג. ובשעה זו עולה מן תחושת רעב<br />
ממעמקי הבטן – מלווה בתחושות חרדה – "מה אנחנו הולכים לאכול<br />
עכשיו במשך שבעה ימים"...<br />
כאן מקבל תפקידה של עקרת־הבית, תפנית פעילה. למעשה, רק<br />
הפעלים לבדם משתנים, ובמקום 'שפשוף', 'סיבון', 'גירוד', 'מירוק',<br />
'קרצוף' ו'מיון', נכנסים למתכונת של 'קילוף', 'ריסוק', 'טיגון' ו'בישול'.<br />
אך אין די בפעילות טכנית בלבד. במבט שטחי, החג המאתגר הזה<br />
יכול להפוך לאויבו הגדול אז של הנה, הבשלן אני המיומן, ואולי בצדק. משתדל. אך מעט<br />
חשיבה יצירתית, אולי 'מחוץ לקופסה', תהפוך – כפי שהניסיון מלמד<br />
– את החג לשבעה ימים של יצירתיות מבעבעת, ולחגיגה קולינרית<br />
של מתכוני פסח עשירים וטעימים להפליא – מבלי לוותר על קוצו של<br />
הידור.<br />
העובדה הזאת מעוררת אולי 'נקודה למחשבה' באפיקים אחרים<br />
לגמרי. אין כמעט אדם נורמלי שאינו נושא בליבו חלום כלשהו לעתיד,<br />
רצון להתקדם ולהגיע ביום מהימים להגשמה עצמית. אולם במרבית<br />
המקרים הוא נאלץ לגנוז את חלומותיו בשל העדר משאבים וכלים<br />
מעשיים להגשמתו.<br />
"יש פוטנציאל אדיר בעסק הזה", טוען בפאתוס בעל החנות. "אילו<br />
רק היה ברשותי הסכום הדרוש לשיפוץ המקום ולהגדלת מלאי הסחורות<br />
– הייתי כבר הופך את העסק למכרה־זהב!...".<br />
"בישיבה דווקא למדתי טוב וגם אהבתי את הלימוד", אומר האברך<br />
הצעיר. "מבוקר עד ערב עסקתי בחדווה בהוויות אביי ורבא וב'נשמתא<br />
דאורייתא'. היום מקשטים את ארון־הספרים בביתי עשרים כרכי ש"ס<br />
וילנא, מתנה מהחותן, והם נפתחים כמעט רק לקראת חג־הפסח, לניעור<br />
האבק. אילו רק היה לי פנאי הרי שהייתי ממשיך לצלול בים התלמוד,<br />
ואולי אפילו משתלב בתחום ההוראה...".<br />
"יש עוד כל־כך הרבה אפשרויות בלתי מנוצלות לפעול בעיר הזאת",<br />
שח השליח בכאב. "אילו רק היה עומד לרשותי עוד כוח־אדם, וכמובן<br />
לא היה מזיק כלל תקציב מכובד – הרי שהמקום היה נהפך למעצמה של<br />
יידישקייט ומזרז את הגאולה!...".<br />
בקיצור, החלומות הגדולים שלנו לא־תמיד צועדים יד ביד עם<br />
המשאבים האנושיים, הכספיים וכו' העומדים לרשותנו. ותמיד נדמה<br />
לנו, כי "אילו רק היה לנו כך וכך וכך" – חיינו היו משתנים מהקצה אל<br />
הקצה...<br />
ובכן, בא חג־הפסח ומנפץ לנו כמה מיתוסים: שק קרטושקעס, חמשה<br />
ק"ג עגבניות מקולפות, ערמת מלפפונים, קצת סלק וגזר, זוג ידיים<br />
חרוצות, אמונה, כמה תפילות, בחישה מתמשכת בקדרה – וההצלחה<br />
מובטחת.<br />
•<br />
אם מטורי הקודם עלתה נימה רמוזה של ביקורת, אני מבקש לאזן זא<br />
בשורותיי הבאות, הנכתבות מתוך עצב עמוק.<br />
מאת הרב שלמה-מאיר מארק<br />
ניסי הראשון ניסים מהטבע, בצאתי הטביע חותמו ממצרים. מעל לטבע.<br />
פלאי חמשה שמות פלאות נקראו בגאולתי לה, גאולים לירושלים. שיבחו אותה.<br />
לפנות התפוח ולא להיות רדוד.<br />
אחד היה מקביל לו;<br />
פרשאכן צנוע בעיצומו הוא של סוד עידן הקרח. החידוד.<br />
ואחד־עשר הוא זריחת בירור החלבנה.<br />
ע"ג, ס"ז, והשלישי נמנה בלי נזרו, דעו בי<br />
תודה ה' על הכל – והלאה, הושיעה נא)ו(.<br />
ההברקה בהיפוך, הן הכהן הגדול יסוד עבודתו.<br />
זה קשה,פתרון נכון. לא החידה קל בעמ' 23 ולא קליט, תזכרו חברי<br />
מ<br />
16<br />
1
זלמן רודרמן אישי טור<br />
"מצה ובכל זו זאת שאנו משפחה אחת אוכלים"<br />
טוריש הקודם זיכה אותי בתגובות רבות, רבות מכפי שיכולתי לשער.<br />
פתאום לושה מקפידים פסחים לומר לי זכיתי שלום לעשות ברחוב, בצילא אנשים דמהימנותא, מתעניינים בשלומי ומשלושתם (אגב<br />
הוצאתי להם את<br />
נשכחים.<br />
שממש<br />
ובלתי<br />
ואומרים<br />
מרגשים<br />
ניגשים<br />
זיכרונות<br />
אחרים<br />
בליבי<br />
רב-משמעות),<br />
נצורים<br />
חיוך<br />
הראשון היה בשנת ה'קבוצה' שלי, תשמ"ח. זה היה פחות<br />
המילים מהפה, שהם מזדהים עם כל מילה ומילה שכתבתי ועוד כהנה.<br />
מחודשיים לאחר הסתלקות הרבנית הצדקנית ע"ה – 'סדר' ראשון<br />
שהרבי טוב, עושה ברור שלא לגמרי לבד, התכוונתי בחדרו לפתור הק'. ובכל לעצמי איזו זאת, בעיה לאורך כל אישית... ימי החג ומכיוון<br />
היהשאני הרבי מאמין בתנועה בכוחה חזקה של של מילה שמחה ושל כתובה ומאמין מאור־פנים. ברצוננו הבסיסי לשפר<br />
אבל ולהשתפר, אני ההפתעה משוכנע האמיתית באותו שדברים פסח הנכתבים הייתה בכיוון כאשר זה כבר אינם בלילו הולכים<br />
הראשון לאיבוד של החג וכאמרתו פתח הרבי הידועה של הרבי בשיחת־קודש הקודם נ"ע, מפתיעה, "חזקה על שהתבררה לאחר תעמולה<br />
מכןשאינה כראשונה חוזרת בסדרת ריקם". שיחות שנאמרו בכל לילה מלילות חג־הפסח<br />
)על־דרך מה שהיה נהוג כל השנים בלילות חג־הסוכות(.<br />
שקיבלתי<br />
עצומה<br />
ללב<br />
התרגשות<br />
מכתב נוגע<br />
לעורר<br />
מתוך<br />
בה כדי<br />
קטעים<br />
די היה<br />
מספר<br />
עצמה<br />
כאן<br />
היא<br />
אצטט<br />
השיחות,<br />
ברשותכם,<br />
אמירת<br />
בציבור. מאחת הידיעה מוותיקות על כך, הכפר,אגב, בעקבות עשתה לה פרסום הטור כנפיים הנ"ל: ומשכה ל־770 קהל<br />
רב "טוב ומגוון שהעלית מהשכונות את עניין החרדיות אמירת בניו־יורק, שלום. כיום שהגיע יש מדי שני ערב כדי כפרי-חב"ד. לחזות כל<br />
בפני הקודש הוותיקים, שהם ולהאזין אומרים לשיחות שלום אחד הקדושות. לשני, והחדשים, שגם כשאתה<br />
אומר ואולם גם להם שלום תוכנן הם של השיחות מסתכלים היה עליך מיוחד כאילו אתה ולא־שגרתי. הגעת רק בעיקר היום זכורים לכפר,<br />
כבר וותיקים...<br />
דברים:<br />
החדשים,<br />
שלושה<br />
ואילו הם,<br />
לי מהן<br />
א( הרבי העביר כעין חוט־שני בין כל שיחות החג, כאשר בכל אחת<br />
ואחת "יש מהן הוא להכניס מבאר לראש את של ה"מה 'החדשים' נשתנה" של שבאמת יש אותו כאן יום. 'כפר של לדוגמה,הרבי'. בלילה<br />
הראשון "שמע ביאר סיפור הרבי את שהייתי השאלה נוכחת בו: הראשונה זוג בא מתוך ה"מה לקנות חלות נשתנה". ביום בלילה שישי<br />
השני במכולת התמקד של הרבי שאליק. ב"מה הקופאית, נשתנה" של בעדינות, אותו לילה שואלת – אותם, התחלת 'מהיכן ספירת־ אתם'.<br />
העומר. וכן התשובה: הלאה 'מתל-אביב'. והלאה. נראה היה עליהם שהם צפון-תל-אביבים באמצע<br />
לכפר-חב"ד',<br />
)שאף כי עיקרו<br />
אתכם<br />
במינו<br />
מביא<br />
מיוחד<br />
'ומה<br />
ביאור<br />
רציניים.<br />
היה<br />
טיפ-טופ,<br />
השני של החג<br />
לבושים<br />
בלילו<br />
החיים.<br />
ב(<br />
מופיע כבר במאמרי חסידות קדומים יותר, אבל סגנון אמירת הדברים<br />
שאלה הקופאית. והתשובה: 'לקנות חלות'. הקופאית: 'ובתל-אביב אין<br />
היה מרומם ומרגש( על המילים הקטנות שכותב אדמו"ר הזקן לפני<br />
קושיות חלות!'. ה"מה הקונים: נשתנה" 'כן,– אבל "וכאן הבן בכפר-חב"ד שואל יש מה להן טעם )נשתנה(". וריח הרבי מיוחדים'. הסביר<br />
שזה "אם נאמר כן יש על לנו דרגת 'ב"ן' תפקיד", מסכמת השואלת הכותבת ומבקשת את להגיע מכתבה לביטול של ומוסיפה 'מ"ה' בקשה:<br />
)וביאר את "תשתדל הדברים להעביר עוד ועוד באריכות(. את המסר הזה".<br />
השני של החג( הביא הרבי מהמסופר בגמרא על<br />
משתדל.<br />
ערב )לילו<br />
אני<br />
באותו<br />
אז הנה,<br />
ג(<br />
השמחה הגדולה ששרתה בליל־הסדר בירושלים בזמן המקדש, עד שהיו<br />
מי שקראו את ה'הלל' בקול רם כל־כך וכתוצאה מזה "ּפָ קַ ע איגרא"<br />
– אם התקרה מטורי שמעל הקודם ראשם עלתה נסדקה. נימה הרבי רמוזה של דייק ביקורת, בדברים אני וביאר מבקש אותם לאזן ואז זאת<br />
הוסיף בשורותיי ואמר שכך הבאות, צריך הנכתבות להיות גם מתוך עצב בלילה זה, עמוק. דהיינו שכאשר יכריזו<br />
"לשנה הבאה בירושלים" יהיה "פקע איגרא!".<br />
בטרם אתאר מה אירע בעקבות הדברים הנ"ל, אקדים ואומר: לכל<br />
ההן,<br />
לטבע.<br />
בשנים<br />
מעל<br />
,)1414(<br />
הטביע חותמו<br />
הישיבה<br />
מהטבע,<br />
באולם־האוכל של<br />
הראשון<br />
מי שחווה לילות־סדר<br />
מיותר להסביר איזו אווירה מיוחדת שררה שם )תחת ניצוחה של<br />
הטבחית הצדקת הבלתי נשכחת, חמשה גב' שמות נקראו מוסיא(.לה, גאולים חבורות־חבורות שיבחו אותה. הסבנו<br />
סביב השולחנות החגיגיים, אחד היה וההרגשה מקביל הייתה לו; הכי קרובה לתיאור העולה<br />
בדמיון כשחושבים על פרש עולי־הרגל בעיצומו של המסבים עידן הקרח. בירושלים משפחות־<br />
משפחות...<br />
והנה אל האווירה המיוחדת ע"ג, הזאת ס"ז, נוספה והשלישי באותה נמנה שנה בלי גם נזרו, דעו האפיזודה בינוּ<br />
הבאה: כל חבורה וחבורה – כל ההברקה אחת בהיפוך, הן בהתאם הכהן לקצב הגדול יסוד האמירה שלה עבודתו.–<br />
מאת הרב שלמה-מאיר מארק<br />
ושמחה. •<br />
•<br />
זה קשה, נכון. לא קל ולא קליט, תזכרו חבריא:<br />
לפני כשבועיים ליווינו כולנו למנוחות את הילד הרך פרץ ריבקין.<br />
בהגיעה ללוויה לסוף קדמו ההגדה, כעשרה ימים קראה שבהם בהתרגשות רבה כפר-חב"ד כולו ובקול עקב גדול ורם בדאגה "לשנה אמיתית<br />
הבאה בירושלים!"; מתוך תקווה – ספק תמימה ספק מחויכת – שאולי<br />
אחרי כל ידיעה וידיעה על מצב הילד. מעטים הם התושבים שהכירו<br />
משהו בתקרת הקלקר של האולם )אם לא ייסדק ממש, אזי לפחות( ינוע<br />
ויזוע... אישית את פרץ, ילד שקט שבקושי מלאו לו ששה חורפים, אבל החרדה<br />
לשלומו הקיפה את כולנו. בכיתות התפללו עליו יום-יום, בבתי-הכנסת<br />
הוסיפו פרקי תהילים ולא החמיצו שום הזדמנות לעשות לו 'מי שבירך'.<br />
אנשים, הפסח נשים השני וטף שלי יזמו ליד יוזמות הרבי היה שונות בשנה לזכותו. כאן שלאחר מכן שיעור-תורה )תשמ"ט(. חדש,<br />
שם למעשה, זה יציאה היה רק מתוגברת חלק מפסח, ל'מבצעים' שכן ופה ערב לקראת של שני 'שמחה לילות־הסדר פורצת גדר' עמדנו –<br />
מספר בחורים לנסוע למונטריאול כדי לסייע שם לשליח הרב<br />
לזכותו.<br />
אני ועוד<br />
מענדל רסקין שיחי' בעריכת סדרים ציבוריים רבי־משתתפים )הדבר<br />
נעשה, באחד כמובן, הלילות בהסכמת האחרונים ובברכת לחייו נותח הנהלת פרץ הישיבה(. בראשו. שעות מספר קודם<br />
לכן ובכן, דאג בליל מאן-דהו בדיקת חמץ להפיץ העמסנו מיסרונים את תיקינו טלפוניים על בנוסח אוטובוס הבא: מאורגן "להגיד<br />
שעמד תהילים לצאת לרפואת לקנדה. רפאל בעודנו פרץ בן ממתינים שטרנה לנהג שרה שיתניע שיהיה את במהלך האוטובוס הלילה<br />
וייצא בניתוח לדרך, קשה. כל הגיע זמן היכול תפילת תבוא עליו ערבית הברכה". ב־770. אני באותו וחבר לילה )הת' דלק שלום האור<br />
בניקולייב( מצאנו את עצמנו<br />
מאוחרת מאוד.<br />
הראשי<br />
שעה<br />
והשליח<br />
בכפר עד<br />
היום הרב<br />
רבים<br />
גוטליב,<br />
בבתים<br />
מתחבטים קשות: מצד אחד, האוטובוס יכול לצאת לדרכו בכל רגע.<br />
מצד שני, וכשהגיע האם דבר נשב הבשורה ונמתין המרה על באפס־מעשה פטירתו של ונחמיץ פרץ, תפילת צער ערבית גדול עם אפף<br />
את הרבי! כל הכפר. צער שהוליך את רגלי התושבים אל פתח ביתו של<br />
פרץ לבסוף ז"ל, בית החלטנו משפחת ליטול סיכון. ריבקין רצנו היקרה, ל־770. משם יצאה התפללנו ערבית הלווייתו ובסיומה העגומה<br />
עמדנו בדרך 'לתפוס את להר-הזיתים. אלפי הרגליים' ולרוץ אנשים, נשים בחזרה וטף לאוטובוס פסעו )בתקווה בדממה שהוא כנועה<br />
"אמן"<br />
להציב את<br />
ענו הכול<br />
מיהר<br />
הומים<br />
למזכיר וזה<br />
בלבבות<br />
הרבי<br />
והקל.<br />
סימן<br />
הקטן<br />
שאז<br />
ומשאה<br />
לנו...(. אלא<br />
האלונקה<br />
ממתין<br />
אחרי<br />
אכן<br />
הסטנדר )של השיחות( בקדמת הבמה. כעבור שנייה פסע הרבי אל<br />
אחרי הקדיש של האב השבור, חשים שפרץ הקטן הוא גם (קצת) הילד<br />
הסטנדר ופתח ב...אמירת מאמר ד"ה "מצה זו שאנו אוכלים על שום<br />
מה". שלהם.<br />
זה מצבו היה הלם הרפואי מוחלט הקשה של לכולם. פרץ כידוע, ובהמשך באותן אובדנו שנים הנורא, כמעט לא לא הותירו נאמרו אף<br />
לא מאמרים. נפש בטח אחת לא אדישה במנגינה של בכפר-חב"ד. הם מאמר. סחטו והעובדה מכולנו רגשות שהמאמר של נאמר צער<br />
בעמידה, ורחמים וציפייה העצימה עוד ותקווה יותר את ולאחר מכן של ההפתעה. כאב קשה מנשוא, והזכירו לנו<br />
עד עכשיו התרגשות אוחזת בי כשאני נזכר בתחושת האושר שאפפה<br />
שוב כי – "בין כך ובין כך" – כולנו משפחה אחת.<br />
אותי באותם רגעים נהדרים, על כי זכיתי להיות נוכח במעמד. לא<br />
הייתי "הרופא סולח לשבורי לעצמי לב אילו ומחבש נודע לי לעצבותם" בדיעבד, יחזק כי את בעוד לב אני ההורים יושב וממתין והמשפחה<br />
ומעתה באוטובוס, והלאה החמצתי ייתן רגעים להם ולכל נשגבים כאלה. משפחת אני זוכר כפר-חב"ד, מצויין ימים את של הצורה אושר<br />
שבה נשען הרבי על הסטנדר, זוכר היכן בדיוק עמדתי, צלילי הפסוק<br />
הפותח את המאמר עדיין מתנגנים במוחי )כולל האתנחתא המודגשת<br />
של הרבי בין המ"ם הסופית של המילה "שום" למ"ם הפותחת את<br />
בעקבות הפתרונות:<br />
החומריות הכלכלית.<br />
"מה"...(.<br />
העיקר זה לא<br />
המילה<br />
ואז נסענו למונטריאול )לא, האוטובוס לא ברח 1. על לנו...( מי וחזרנו מדובר ל־770<br />
מפרק גן עם עו"ש הפוך –<br />
2. מה הוא היה<br />
באמצע חול־המועד.<br />
הדואט תפס את ההבזק הנמוך. מלהעלות<br />
רצה<br />
היריעה<br />
3. מה הוא<br />
והיה )כאמור( גם פסח שלישי, אבל קצרה<br />
זיכרונות גם ממנו.<br />
4. כמה זמן הוא חי<br />
הן צמר אדום עם אש לעיתה,<br />
5. מה הוא הוריש לנו<br />
הרי היה כבר 60 ועוד כמעט 8.<br />
"ואפילו כולנו חכמים, כולנו נבונים, כולנו יודעים את התורה –<br />
6. והעיקר: מה עכשיו<br />
מצווה תבינו עלינו חבר'ה, זה לספר"... הזמן בעיתה,<br />
7. וכו' ועוד וכהנה וכדומה<br />
שיהיה כבר ב-60 הכי-הכי 8!<br />
•<br />
•<br />
פתרון החידה בעמוד 18<br />
הכפר של הרבי • 13<br />
17
יין כשר לפסח. ר'<br />
יענק'ל שפירנגר<br />
ביקב הביתי<br />
פסח באוויר<br />
צלמנו י' בליניצקי יצא לרחובות ולבתי העסק בכפר וקלט בעדשת מצלמתו<br />
את אווירת ההכנות לחג הממשמש ובא<br />
ניקיון זה עניין רציני. ר' משה אדרעי בפתח 'חוני הכול לבית'<br />
העזרה הכי טובה... שיטיילו עם הקטנים בחוץ<br />
פסח באוויר במכולת של שאליק בייטש<br />
מתכוננים לחג גם 'במקום הנכון'<br />
18
כדורי־שוקולד<br />
וג'ימבורי חסידי<br />
במהלך החודש האחרון התקיימו מספר<br />
מפגשי 'אבות ובנים' לילדי הגיל הרך,<br />
במשרדי 'ועדת החינוך' שעל־ידי ועד<br />
כפר־חב"ד.<br />
במפגשים תרגלו ההורים עם הילדים<br />
קריאה וכתיבה ועבדו על דפי־עבודה<br />
מיוחדים שהוכנו במיוחד לשם כך.<br />
בהמשך המפגש, התנסו הילדים והאבות<br />
ב'ג'ימבורי חסידי' והכינו יחדיו כדורי־<br />
שוקולד. ההורים, נרגשים עוד יותר<br />
מבניהם, ביקשו לקבל הודעה אישית<br />
לקראת כל מפגש נוסף בעתיד.<br />
מיד לאחר חג־הפסח תתחדש בע"ה<br />
הפעילות, ותחל פעילות 'אבות ובנים' גם<br />
לילדים בגילאים בוגרים יותר.<br />
מוכשרים לאתר<br />
מצוקות ולעזור<br />
בימים אלו הסתיימה הכשרה של<br />
פעילים בנושא ילדים ונוער מטעם 'ועדת<br />
החינוך' שעל־ידי ועד כפר־חב"ד. האירוע<br />
צויין בסעודה חגיגית במכללת בית־<br />
רבקה.<br />
בהכשרה נטלו חלק כ־20 אברכים,<br />
הפועלים בתחומי החינוך השונים בכפר.<br />
במסגרת ההכשרה למדו המשתתפים<br />
לאתר מצוקות אישיות ורגישויות<br />
מיוחדות אצל ילדים וכיצד להושיט עזרה<br />
מקצועית לילדים הזקוקים לכך. ההכשרה<br />
התקיימה בהשתתפות מיטב המרצים<br />
העומדים לרשות מכללת בית־רבקה.<br />
'ועדת החינוך' מבקשת, בהזדמנות זו,<br />
להודות מקרב לב להנהלת מכללת בית־<br />
רבקה ובראשה הרב משה חפר וכן לרב דוד<br />
פינסקי, על פריסת חסותם על הכשרה זו.<br />
חוגים והעשרה<br />
בשעות הפנאי<br />
כחלק מפעילות 'ועדת החינוך' שע"י<br />
ועד כפר־חב"ד, מופעלים מזה תקופה<br />
מספר חוגים אשר נועדו לספק לילדים<br />
תעסוקה חיובית בשעות הפנאי.<br />
בין השאר מדובר בחוג שחמט המתקיים<br />
מדי יום שני, בלימודי מקהלה הנערכים<br />
בימי שלישי בשבוע ובחוג לטניס־שולחן<br />
המתקיים כל יום חמישי.<br />
המעוניינים להצטרף מוזמנים לפנות<br />
לטל' 9600014.<br />
19
מאת שרון גושן<br />
הערב המסורתי ראשי של ה'חוג' 'שפרה סיירו ופועה' במאפייה<br />
נשות כפר-חב"ד מוזמנות להשתתף במוצאי השבת הקרובה, פרשת<br />
הגאון שמות, הרב בכנס דב המסורתי לנדאו, של חבר ארגון בד"צ 'שפרה 'חוג חתם ופועה' – סופר – כפר-חב"ד. בני־ברק' הכנס וצוות יתקיים<br />
משגיחיו, באוהל האירועים המעניקים בשעה הכשר 7:30 בדיוק. למאפיית לבאות המצות מצפה תכנית בכפר־חב"ד מגוונת )בנוסף ומעניינת<br />
להכשרו הכוללת, בין המהודר השאר, של הופעת המרא־דאתרא, סטנד-אפ, סרט הגאון שהופק הרב במיוחד לערב מרדכי־שמואל זה,<br />
הרצאה מרתקת, ריקודים, מקהלת שירים ועוד. האירוע יתקיים סביב<br />
שולחנות ערוכים. שי יוענק לכל משתתפת.<br />
לקראת הכנס יצא המרא-דאתרא, הגאון הרב מרדכי-שמואל אשכנזי<br />
שליט"א, בקריאה לציבור הנשים בכפר, להשתתף בכנס ולהטות שכם<br />
לפעילות החשובה של הארגון אשר נוסד בהוראת הרבי. דמי כניסה לכנס<br />
– 60 ש"ח. בכנס תתקיים התרמה לארגון עם אפשרות לזכייה במוצרי<br />
יוקרה.<br />
ילדי הכפר בשרשרת פעילויות ומבצעים<br />
כ-300 מחיילי צבאות ה' בכפר-חב"ד השתתפו במוצאי-שבת פרשת<br />
ויגש בתכנית 'חדר המתנות' שאורגנה על-ידי ארגון צבאות ה' בניצוחם<br />
של תלמידי ישיבת תומכי-<br />
תמימים המרכזית. הילדים<br />
אשכנזי שליט"א(, סיירו במאפיית המצות זכו והביעו בפרסים שביעות רצון רבה יקרי-ערך<br />
מאופן התנהלות המאפייה. נלווה אליהם הרב שהוטמנו יוסי בקופסאות מינסקי, מנהל גדולות<br />
מחלקת הכשרות של OU בישראל. ומקושטות.<br />
במקביל, החלו חיילי<br />
הילדים עזרו צבאות לקשישים ה' במבצע ענק<br />
ומיוחד לקראת היום הבהיר<br />
ערב חג־הפסח יצאו תלמידי פנימיית י' 'אור בשבט – שמחה' יום בו ימלאו בכפר־חב"ד 60<br />
למבצע מיוחד של גמילות־חסד בבתיהם שנה ובחצרותיהם לנשיאות של הרבי. תושבי שיאו<br />
הכפר הקשישים. התלמידים הצטיידו של בכלי־עבודה המבצע יהיה מתאימים חידון וביחד הענק<br />
עם מדריכיהם ביצעו בהתנדבות עבודות גינון, שייערך צביעה בי' בשבט וניקיון בבתים כש'חתן<br />
ה-60' יזכה לטוס ביחד עם אביו ל-770.<br />
פעילות זו היא המשכה של התוועדות גדולה<br />
לכבוד 'חג הגאולה' י"ט בכסלו, שנערכה<br />
בהשתתפות מאות מילדי הכפר. במהלך הכינוס<br />
התקיימה הגרלה על כרטיסי טיסה לחצר הרבי, בהם זכו אב ובנו – ה'חייל'<br />
מנחם-מענדל פלדמן ואביו הרה"ח ר' דוד שיחי'.<br />
ערב חינוך מרתק<br />
כחלק מניסיון ההתמודדות עם<br />
תופעת ה'נשירה' יזמה 'ועדת<br />
החינוך' שע"י ועד כפר-חב"ד, כנס<br />
ייחודי ומרתק בנושא. בפתיחת<br />
הכנס שבו השתתפו מאות הורים<br />
והקשישים לא ידעו כיצד להודות<br />
גרברצ'יק<br />
לעזור<br />
שלמה<br />
שמחו<br />
הרב<br />
הילדים<br />
דברים,<br />
ובחצרות.<br />
נשאו<br />
וראש ל'מלאכים' ישיבת הקטנים. חב"ד ברחובות ורב<br />
'ועדת החינוך', הרה"ג הרב חיים<br />
אהרן. את המשא 'כפר המרכזי בכנס הילדים' נשא הרב אברהם-מרדכי בחול־המועד סגל, יועץ חינוכי<br />
ומנהל מכון 'כיוונים' שהציג נתונים מקצועיים על תופעת הנשירה והסיבות<br />
ועד הגורמות לה. כפר־חב"ד במרכז יפעיל דבריו עמדה בחול־המועד הקריאה פסח את להורים, לא 'כפר לחשוש הילדים' – לפנות<br />
משחקייה לבעלי שתוקם המקצוע כדי בלב לאבחן הכפר מבעוד ושתפעל מועד על־פי בעיות כל וליקויים גדרי אצל הצניעות. ילדיהם.<br />
המתחם השחקן יהיה ר' פתוח מיכאל ווייגל לציבור השתלב בימים רביעי בהרצאה וחמישי במונולוג )א' ו־ב' המבוסס על של חול־ טקסט<br />
המועד( שחיבר בין ר' 10 שחר בבוקר שאער, ל־7 ושיקף את בערב. מה הכניסה שחווה נער להורים, 'נושר'. חינם. קיומו של הפעילות הכנס<br />
במקום התאפשר כוללת: תודות באנג'י לפעילותו טרמפולינה, הנמרצת של ג'ימבורי מזכיר 'ועדת לפעוטות,החינוך', אומגה, ר' קירות עפר<br />
טיפוס, דישון. מגלשות ענק, עיר שעשועים.<br />
'קמפוס יוסייו"ר רייטשיק' 'קדימה' בכפר־חב"ד<br />
בהוקרה מיוחדת לאישיותו ולפעלו של הרה"ח ר' יוסף-יצחק רייטשיק,<br />
יו"ר המנהל הבלתי האופוזיציה נשכח ויו"ר של פרויקט 'קדימה' הגב' 'ילדי ציפי צ'רנוביל', לבני שנפטר ומספר לפני חברי קצת כנסת<br />
יותר ממפלגתה משנה – ביקרו החליטה בכפר־חב"ד. הנהלת יו"ר הוועד, הרב צעירי-אגודת-חב"ד בנימין להקים ליפשיץ בכפר-חב"ד ומנהל<br />
בית קמפוס '770', חדש הרב שייקרא מנחם על שמו לאטר, של הרב קיבלו את פני רייטשיק. הבאים "הקמפוס בפתח החדש ייתן הבניין<br />
וסיפרו תנופה להם על לפרויקטים ההיסטוריה ולפעילויות המיוחדת של המקום. המרא־דאתרא,<br />
של הגאון הרב צאגו"ח", אומר אשכנזי יו"ר שליט"א צאגו"ח ניצל את הביקור כדי להשמיע באוזני<br />
הרב יוסף-יצחק הכהן אהרונוב,<br />
המביע את תקוותו כי בניית<br />
הקמפוס תחל במהרה וכי לא<br />
ירחק היום שבו יהיה אפשר בע"ה<br />
לברך על המוגמר.<br />
'נשי חב"ד' התכנסו בכפר-חב"ד<br />
באסיפה שכותרתה 'נשי ובנות חב"ד – השליחות שלי' שנערכה לפני<br />
כשבועיים בכפר-חב"ד, קיבלו נציגות הארגון שהגיעו מכל קצות הארץ<br />
חיזוק בתחושת השליחות החשובה שייחס הרבי לפעילות עם נשי ובנות<br />
ישראל. הנציגות דנו בפריסה השנתית של לוח האירועים, נהנו מארוחת-<br />
צהרים משותפת, והעלו את זכרן של שתי חברות יקרות שהלכו לעולמן<br />
בשנה האחרונה – הגב' רויטל מעודה ע"ה מנתניה והגב' נאווה ברגמן ע"ה,<br />
נציגת הארגון בירושלים. בתום האסיפה, קיבלו הנציגות דיסק עם השמעת<br />
בכורה האורחים של שירי דברים הארגון בנושא הנבחרים. שלמות ארץ־ישראל. המשך הסיור כלל<br />
קריאת מזמורי תהילים ב'חדר הרבי', סיור במאפיית המצות וביקור<br />
בפנימיית ספריית 'אור ענק תוקם שמחה'. בבית לבני '770' ומלוויה התרגשו מאוד מהמפגש עם ילדי<br />
הפנימייה במלאות 23 שנה שמאחורי כל ל'דידן אחד נצח' ואחד ב'פרשת מהם הספרים' סיפור אישי החליטה הנהלת לא־קל. בית '770'<br />
בכפר-חב"ד לשפץ את הקומה השלישית של הבניין ולהקים בה ספרייה<br />
תורנית גדולה ומפוארת "השאיפה שלנו<br />
ארבע הקושיות ביידיש<br />
היא להקים כאן ספריית-ענק עם אלפי<br />
ספרים, לשם יוכל להגיע כל אחד ואחד<br />
חדר 'אהלי תורה' בכפר־חב"ד הפיק לקראת חג־הפסח תקליטור<br />
שחשקה נפשו לעיין בספרי חב"ד", אומר<br />
ייחודי – 'סימני סדר פסח וארבע הקושיות – ביידיש', בניגון חסידי<br />
הרב מנחם לאטר, מנהל הבניין.<br />
מסורתי. ילדי ה'חדר' קיבלו את הדיסק החדש בהתלהבות מיוחדת<br />
בה' בטבת הגיע לקומת הספרייה<br />
וה'פיר קאשעס' מתנגנות בפיותיהם בשפתו של הרבי, בחיות וללא<br />
המרא-דאתרא, הגאון הרב מרדכי<br />
הרף. המנגן הוא המלמד הרב פישל העניג. ההקלטות בוצעו באולפן<br />
אשכנזי שליט"א ופתח באופן סמלי<br />
של הגב' י' ברכהן.<br />
במלאכת השיפוץ. במהלך כל היום כולו פקדו את הבית אלפי מבקרים מכל<br />
החוגים והגילאים. ילדי חדר 'אהלי תורה' באו למקום לתפילה וללימוד,<br />
גורביץ'. היום המיוחד<br />
החוויות<br />
מנחם-מענדל<br />
ביריד<br />
ה'משפיע' הרב<br />
רבבות<br />
והאזינו לדברים מפי<br />
ננעל בהתוועדות חסידית עם ה'משפיע' הרב מיכאל טייב.<br />
כ־20 אלף ילדים, הורים ומורים ביקרו בשבועות האחרונים ב'יריד<br />
חוויות חיילי הפסח' צה"ל של חגגו חנוכה בכפר צעירי־אגודת־חב"ד. הילדים ומלוויהם צפו בהצגה<br />
קבוצה שהמחישה של להם בחן חיילי צה"ל ובהומור באה את סיפור החג, ביקרו במאפיית המצות<br />
ועקבו לחגוג אחרי כל מסיבת-חנוכה שלב באפיית בכפר-חב"ד.המצה. לאחר מכן הם התנסו בעצמם<br />
ברידוד המסיבה ובאפיית אורגנה 'מצות' על-ידי ארגון אישיות.<br />
'אשנב' בראשות ר' יוסף-יצחק<br />
כהן ועל-ידי ר' ניר דהן מעמד הפועל היסטורי במצרים<br />
בקרב חיילי צה"ל במחנה צריפין.<br />
הרב משלחת שלמה רבני גרברצ'יק חב"ד הרצה לפני השתתפה במעמד חנוכת בית־כנסת 'הרמב"ם'<br />
בקהיר, החיילים על שהתקיים מהות ברוב החנוכה. פאר לאחר והדר ובנוכחות שגרירים ונציגי ממשלת<br />
ישראל. הדלקת נרות חנוכה בית־הכנסת על-ידי שנהרס אחד לפני שנים רבות, נבנה מחדש בסיוע<br />
ממשלת ממפקדי מצרים החיילים, פצחו ובנדבת תורמים המשתתפים יהודים מחו"ל. עם חברי משלחת<br />
הרבנים בריקודי נמנה שמחה. בתום המרא־דאתרא, הריקודים סיפר הגאון הרב הרב טוביה בולטון מרדכי־שמואל לחיילים את אשכנזי<br />
סיפור שליט"א. התקרבותו ליהדות ושילב בדבריו קטעי שירה ונגינה בגיטרה.<br />
20<br />
• 10 הכפר של הרבי
ילדי ספרייה הכפר ב'ראלי' חדשה פורים לילדים<br />
ביוזמה משותפת של ועד כפר-חב"ד, הנהלת התלמוד-תורה<br />
כשעה לאחר סיום והורי צום תלמידי תענית־אסתר, התקיים הת"ת, באולם הוחל ישיבת בימים האחרונים בבניית ספרייה<br />
תומכי־תמימים המרכזית חדשה 'ראלי' פורים לילדים, שנערך על־ידי על-שם ארגון הרבי 'צבאות והרבנית. הספרייה תוקם אי"ה<br />
ה''. מאות המשתתפים מתחת הצעירים לאולם ב'ראלי' קראו את י"ב השמחות הפסוקים בתלמוד-תורה. המעוניינים לסייע<br />
מוזמנים לפנות למזכירות הת"ת.<br />
התוועדות בליל 'חג הגאולה'<br />
במוצאי שבת-קודש פרשת וישלח, אור לי"ט בכסלו,<br />
נערכה בבית-הכנסת בית-מנחם התוועדות וסעודת מלווה-<br />
מלכה לכבוד 'ראש-השנה<br />
לחסידות'. התוועדו: הרב<br />
זאב קסלמן, הרב ישראל<br />
דוברוסקין, הרב מיכאל<br />
מויאל והרב יקותיאל<br />
גרין. בין המתוועדים<br />
בלטו בנוכחותם ראש ישיבת מחנובקא שהגיע עם קבוצה<br />
מתלמידיו להתבשם מאווירת י"ט יוסף־יצחק בכסלו כהן. במהלך השבת האזינו בכפר-חב"ד. הבאים להרצאות מפיהם של<br />
הרב יקותיאל גרין והרב מיכאל טייב. בשעת 'רעווא דרעווין' התקיים<br />
שיעור חדש לנשים 'סדר ניגונים' עם ר' מנחם־מענדל אלפרוביץ'. ובצאת השבת האזינו<br />
שיעור-תורה משעשעות שבועי ובשירת חדש 'מקהלת לנשים האורחים נוסד לקריאת המגילה בכפר והוא בבית־הכנסת של ייערך הצעירים.<br />
והקשיבו לסיפור המגילה שלווה בהצגות<br />
שושן הבירה'. לאחר מידי מכן צפו יום שני הילדים במראות בשבוע, קודש מפורים בשעה בבית־8:30, בבית הגב' שושנה ריבקין.<br />
אמה של הגב' ריבקין, הגב' פסיה<br />
יקרי־ערך.<br />
לזכר<br />
בפרסים<br />
שנוסד<br />
ילדים מאושרים<br />
השיעור<br />
הכינוס זכו מספר<br />
את<br />
חיינו. בסוף<br />
בת ר' אליעזר, ימסור ה'משפיע' הרב מיכאל טייב. קהל<br />
שינויים בלו"ז הרכבות<br />
כל באי ה'ראלי' יצאו ממנו כשבידיהם 'משלוח־מנות חסידי' – וידיאו<br />
הנשים מוזמן.<br />
מיוחד 'פורים עם הרבי' בצירוף ממתק.<br />
באופניים לכפר-חב"ד לתשומת לב ציבור הנוסעים ברכבת: כחלק מקידום תכנית הפיתוח<br />
עוד קבוצת 'אשנב' נפתח אנשי-עסקים של מרמת-אפעל רכבת־ישראל, הושק לפני ימים מספר לוח־זמנים חדש הכולל, בין<br />
שבזמנם הפנוי נוהגים לרכוב היתר, על גם את הרכבות העוצרות בכפר־חב"ד. מומלץ לבדוק היטב את<br />
עשרות השתתפו אופניים, בשבתון־פורים של הגיעה ארגון 'אשנב' לביקור בראשות הרב מדווש הלו"ז בבית החדש של הרכבות.<br />
'770' בכפר-חב"ד. מנהל המקום הרב<br />
מנחם-מענדל לאטר קיבל את פניהם וסיפר להם על ההיסטוריה<br />
והייחודיות של המקום. רוכבי האופניים הקשיבו לדברים בעניין<br />
הזמר הפתיע<br />
את החיילים<br />
רב. הם צפו בסרט וידאו על הרבי ואף הניחו תפילין.<br />
ח"כים בניחום אבלים<br />
אורח מפתיע קידם את פניהם<br />
של קבוצת חיילי צה"ל שהגיעו<br />
לביקור בבית אגו"ח '770' בכפר־<br />
חב"ד. זה היה גדול הזמר החסידי,<br />
ר' אברהם פריד שהגיע יחד עם<br />
אחיו לראיון חג במערכת עיתון<br />
'כפר חב"ד' שבבניין. החיילים<br />
הגיעו לכפר במסגרת העומס יום־עיון ברכבת – יפחת<br />
שנערך ביוזמת הרב שרגא דהן,<br />
רב ענף דת בבה"ד 11. החיילים<br />
האזינו להרצאה, צפו בסרט וידאו<br />
על הרבי, התפללו ב'חדר הרבי'<br />
ולבסוף יצאו בריקוד עם פריד.<br />
ביקור החיילים נחתם בסיור<br />
במאפיית המצות.<br />
ח"כים ואישי-ציבור באו<br />
לניחום אבלים אצל ר' ניסק'ה<br />
שירמן במהלך ה'שבעה' על<br />
פטירת אמו מרת אסתר שירמן<br />
ע"ה. בין המנחמים: שר החינוך<br />
גדעון סער, ח"כ יריב לוין, ח"כ<br />
גמליאל ויועץ ראש-הממשלה בנימין נתניהו, אופיר כץ.<br />
שר התחבורה ישראל כץ השיב בכנסת לשאילתה שהציג<br />
ח"כ מיכאל בן-ארי, בקשר לעומס הרב ברכבות היוצאות<br />
מכפר-חב"ד וכן לעובדה שהחל מהשעה 20:30 אין רכבות<br />
העוצרות בכפר-חב"ד. "העומס הרב נובע בעיקר מנסיעה של<br />
חיילים רבים לבסיסי צה"ל ובחזרה מהם. בשל העומס הרב,<br />
פנתה חברת 'רכבת ישראל' לצה"ל בבקשה לאחר את הגעת<br />
החיילים לבסיסיהם, בימי ראשון, ובכך להקל על העומס<br />
הרב", השיב שר התחבורה.<br />
21
שליח<br />
מהכפר<br />
תעודת זהות<br />
תעודת זהות<br />
שם: הרב מנחם־מענדל גורליק<br />
גיל: 44<br />
מקום שליחות: אשקלון<br />
מס' ילדים )כ"י(: 9<br />
תפקיד: מנהל בית־חב"ד אשקלון ורב בית־כנסת<br />
תלמוד־תורה: תלמוד־תורה בהנהלת הרה"ח ר' משה הלפרין<br />
שיחי' שהיה גם הבוחן שלנו.<br />
ישיבה קטנה: תות"ל לוד.<br />
ישיבה גדולה: שנתיים בכפר־חב"ד, שנת שליחות במגדל־העמק<br />
ולאחר מכן 'קבוצה'.<br />
כ<br />
פר־חב"ד של אז וכפר־חב"ד של היום – מה השתנה<br />
התחושה שלי היא שכיום אין את אותה תחושה של אחווה<br />
משפחתית שהיתה בימים ההם. הגידול הטבעי והמרחק<br />
הגיאוגרפי בין השכונות החדשות )דבר שהוא אולי כורח המציאות( הביאו<br />
לכך שכשאני שואל את תושב הכפר היכן מתגוררת משפחה פלונית, הוא<br />
במקרה הטוב יודע את מי אני מחפש אבל אין לו מושג היכן מתגוררת<br />
המשפחה, ובמקרה הפחות טוב – כלל לא יודע במי מדובר.<br />
זכרון־ילדות בלתי נשכח מכפר־חב"ד<br />
העצוב מביניהם הוא הלוויה ההמונית של רבו הנערץ של הכפר, סב<br />
אבי הרה"ח הרב שניאור־זלמן גורליק ע"ה. מהשמחים יותר הוא ההקפות־<br />
השניות בבית־הכנסת 'שלי' – בית־הכנסת 'המרכזי'. כמו כן איני שוכח<br />
את דמותו של ר' מאיר פרידמן )ע"ה, שזה לא מכבר נסתלק מעמנו(<br />
עומד על הבמה בבית־הכנסת ו'מכריח' את הילדים שבאו ל'מבצע מצה'<br />
לשיר את השיר "ממצרים גאלתנו"...<br />
דמות כפר־חב"דית נערצת<br />
רבים הם ואי אפשר לפורטם במסגרת קצרה זו... ובכל זאת, אזכיר<br />
את הרה"ח ר' בערקה חן ע"ה, שתפילתו איתנו בחיות חסידית עדיין<br />
מהדהדת באוזניי. הזכרתי את הסבא־רבה הרב גורליק ע"ה שזכיתי מפעם<br />
לפעם 'לשרת' אותו בביתו, כילד צעיר. תמיד ישב ולמד או היה עסוק<br />
עם אנשים ששיחרו לפתחו.<br />
בית־הכנסת שבו התפללת בכפר<br />
כבר הזכרתי קודם לכן שזהו בית־הכנסת 'המרכזי'. אני חושב שגם<br />
בחורי הישיבה הגדולה ידעו שהקידושים של בית־הכנסת הזה הם<br />
מיוחדים. מההתוועדויות בבית־הכנסת זכורות לי במיוחד דמויותיהם של<br />
הרה"ח ר' מוניע שניאור ע"ה ור' אליהו זקס ע"ה וכן יבלחט"א הרה"ח ר'<br />
שלום פלדמן ואבי מורי הרה"ח ר' אלעזר גורליק שתמיד יש לו דברים<br />
מיוחדים לומר. דמויות נוספות שנחרתו בזיכרוני ובליבי הן: הרה"ח ר'<br />
ראובן קמינצקי ע"ה שמלבד התפילות הנעימות שלו זכור לי הקידוש<br />
המסורתי בביתו בשמחת־תורה וה'תהלוכה' ה'מתנדנדת' לאחר מכן<br />
בחזרה ל'הקפות' בבית־הכנסת.<br />
הרה"ח בעל־המנגן ר' זלמן ברונשטיין שהתפלל בימים־הנוראים וכן<br />
הבעל־תפילה של שבת ר' משה בייטש ז"ל . לא מזמן אמר לי מישהו<br />
ששמע אותי מתפלל בשבת – "שומעים שהקשבת טוב לר' משה בייטש".<br />
בכלל בית־הכנסת זכור לי כמקום חי ותוסס. ובעניין שהזמן גרמא,<br />
אני זוכר שאצלנו המשיכו במנהג לרקוד בתוך שלולית המים בשביעי־<br />
של־פסח תוך כדי שירת "המעביר בניו", להבדיל מחג־השבועות בו<br />
השמש ר' זושא מרגולין ע"ה היה רוטן על שפיכת המים... הבעל־קורא<br />
המיוחד ר' אבא לוין ז"ל, שתענוג מיוחד היה להקשיב לקריאתו, ושגם<br />
הכין אותי לקראת הבר־מצווה בלימוד המאמר וטעמי ההפטרה.<br />
המורה האהוב עליך ביותר מימי לימודך בכפר<br />
כולם אהובים... זכורים בזכרון חזק יותר המחנכים הרה"ח ר' אשר<br />
חימי שלימד אותי שנתיים, הרה"ח ר' יקותיאל שניאורסון שנתן הרגשה<br />
22
המשך מעמ' 5<br />
• מי שיש לו שיניים תותבות קבועות או 'קוביות' דבוקות לשיניים,<br />
עדיף שלא יאכל חמץ חם 24 שעות לפני סוף זמן אכילת חמץ, ולכל<br />
הפחות 24 שעות קודם כניסת החג. ויש לנקות השיניים היטב.<br />
הגעלת וטבילת כלים:<br />
של גדולים יותר והרה"ח ר' יעקב אצרף שהכין אותי לקראת המעבר<br />
לישיבה־קטנה. מבין המורים המקצועיים אי־אפשר שלא להזכיר את<br />
הרה"ח ר' חיים שרייבר ע"ה שהיה מסור ונתון כל־כולו לתלמידים,<br />
לפעמים במידה שלא יכולנו להעריך, ותמיד היה עם פטנטים והמצאות.<br />
מה זה בעיניך 'כפר־חב"ד'<br />
מקום שצריך להיות הכי יפה בגשמיות וברוחניות. וכמובן... אתרוגי<br />
כפר־חב"ד שהרבי אמר פעם לאבי שי' שהמותג 'כפר חב"ד' ביחס<br />
לאתרוגים מספיק כדי להעיד על כשרותם למהדרין.<br />
מתגעגע לכפר־חב"ד<br />
כן, בהחלט. במיוחד לאווירה ההיא שזכורה לי מימי ילדותי ונעוריי.<br />
חג־הפסח בכפר־חב"ד – מה זה מזכיר לך<br />
בעיקר את ההכנות לחג . את אלפי הילדים הבאים להשתתף ב'מבצע<br />
מצה', וכן את האורחים הרבים מחסידויות שונות במהלך חול־המועד<br />
המבקרים ברפת של ר' זוסיק רבקין ז"ל. סעודת־משיח חיה ותוססת עד<br />
השעות הקטנות של מוצאי החג.<br />
מהי המחשבה המיידית העולה בראשך כשאתה נכנס לכפר־חב"ד<br />
אחרי כל השדרוגים הכפר נשאר אותו כפר־חב"ד על כל המשתמע<br />
והמתחייב...<br />
איך מצליחים לחנך את הילדים במקום השליחות ללא סביבה חמה<br />
ככפר־חב"ד<br />
מרעיפים עליהם בבית חום ו'מלבישים' אותם בידיעה ובתחושה שהם<br />
שלוחים של הרבי, כך שהקור החיצוני לא יצליח לקרר אותם...<br />
'שיא' מיוחד אליו הגעת במהלך בעבודת השליחות שלך<br />
בניית קהילה סביב בית הכנסת.<br />
רגע מיוחד עם הרבי, שנחרת בזיכרונך ובלבך<br />
זכיתי להיות ב'יחידות' פרטית בתשרי תשמ"ב – השנה האחרונה<br />
שבה הרבי קיבל ל'יחידויות' פרטיות. המבט של הרבי עליי בעודי פוסע<br />
מהדלת עד לשולחנו והברכות הק' שבירך אותי – מלווים אותי עד היום.<br />
הצעת־ייעול כלשהי לכפר־חב"ד<br />
ברצוני להציע 'מבצע' של הכנסת־אורחים ל...תושבי הכפר. בביקורים<br />
שלי בכפר אני פוגש ב"ה לא־מעט משפחות שהן חדשות בכפר, ואני<br />
מציע שהוותיקים יזמינו אותן אליהם לסעודות שבת. אני נזכר כיצד<br />
לפני עשרות שנים הגיעה ל'שיכונים החדשים' משפחה חדשה מחוץ<br />
לכפר. ערב אחד נכנסו בני אותה משפחה לבית הוריי ושוחחו על הא ועל<br />
דא. בצאתם תהו הוריי לשם מה הם באו, הרי הם לא ביקשו מהם דבר!<br />
ומיד הגיעו למסקנה כי הם נכנסו 'סתם' כדי להכיר. היום זאת משפחה<br />
חשובה באנ"ש.<br />
חשוב שתושבי הכפר ישמרו על קשר חם ביניהם, וייכנסו לבקר זה<br />
את זה, לא רק כשצריכים משהו מהשני...<br />
איחולים לכפר־חב"ד<br />
שיגדל ויתפתח וביחד עם זאת יצליח לשמור על אווירה חמה ולבבית<br />
בין התושבים וכן למבקרים...•<br />
פתרון החידה מעמוד 16:<br />
1( ו־2(: "כימי צאתך גו'".<br />
3( ו־4(: פינוי חמץ והכנסת מצה – ענווה, לא רדידות.<br />
5( י"א בניסן, קירוב כולם.<br />
6( משיח נאו.<br />
שימו לב: שאלות החידה מתחילות באותיות המילה נפלאו"ת.<br />
• סירים חדשים העשויים נירוסטה או אלומיניום יש להגעילם ואחר<br />
כך לטבלם. יש לבדוק היטב לפני ההגעלה או הטבילה שאין חציצה<br />
)מדבקה או לכלוך( על הכלי. אם נמצאה לאחר מכן חציצה – יש לשוב<br />
על פעולות ההגעלה והטבילה.<br />
• הטבילה חייבת להתבצע על־ידי איש או אישה גדולים.<br />
• אין להשתמש בסירי ובמחבתות טפלון בפסח.<br />
• טובלים פעמיים כל כלי.<br />
מים:<br />
• כדאי לא להשתמש במים חמים מהברז )לשתייה או בישול( כלל<br />
בכל הפסח, גם במטבח המיוחד לפסח.<br />
• אין להשתמש במכונות מים מינרליים וכיו"ב, שיש בהן ברז למים<br />
חמים ומשתמשים בהן כל השנה. כמו כן אין להשתמש במים מגלונים<br />
ממוחזרים. אך מבקבוקים – אפשר.<br />
הכנות לליל־הסדר:<br />
• לא לשכוח להפריש חלה מהמצות.<br />
• את החלה המופרשת עדיף לעטוף בנייר־כסף ולשרוף על הגז ולא<br />
בתנור.<br />
• עד קילו ורבע מצות אין צריך להפריש חלה. מקילו ורבע עד קילו<br />
ושלושת רבעי יש להפריש בלי ברכה. למעלה מכך – מפרישים עם<br />
ברכה.<br />
• ישנו עניין מיוחד שבערב פסח כל אישה ובת מעל גיל 12 יפרישו<br />
חלה.<br />
• שני סוגי מצות – דוגמת רחיים של יד ורחיים של מכונה, שמקפידים<br />
שלא יתערבו זה עם זה – צריכים להפריש מכל סוג בנפרד ואין להפריש<br />
מהאחד על השני.<br />
• יש לשטוף את החסה בערב החג.<br />
ליל־הסדר:<br />
• מי שאינו יכול לשתות יין, ישתה מיץ־ענבים. אפשר למזוג שליש<br />
יין ושני־שליש מיץ־ענבים וזה נחשב לשתיית כוס יין )כל זה בתנאי<br />
שהיין והמיץ הם 'חיים' דהיינו שלא עורבבו בהם מים. רוב היינות הינם<br />
'חיים'(.<br />
• שיעור כוס יין בליל־הסדר לכתחילה הינו כל הכוס, ובדוחק מספיק<br />
'רוב רביעית' שהיא 50 סמ"ק.<br />
• שיעור אכילת מצה הוא שני 'כזיתים' לבעל־הבית. כל כזית = 27<br />
גרם.<br />
• לכתחילה צריך לאכול את שני ה'כזיתים' בתוך 4 דקות; ובדוחק –<br />
עד 6 דקות.<br />
• נשים ובני הבית שאין להם קערה, יכולים להסתפק באכילת כזית<br />
אחד בפרק־הזמן הנ"ל.<br />
• שיעור אכילת מרור הוא כזית )=27 גרם( מהמרור והחסה כאחד<br />
)וכדאי שלא להסתפק רק בחסה(. את אכילת הכזית יש לסיים בפרק זמן<br />
שצויין לעיל.<br />
• שיעור אכילת 'כורך' הוא כזית למצה וכזית למרור, וצריך לסיימם<br />
בפרק־הזמן הנ"ל.<br />
• 'אפיקומן' צריך כל אחד לאכול חתיכה אחת מבעל־הבית ולהשלים<br />
לכזית ממצות אחרות. צריך לסיים אכילת ה'אפיקומן' עד חצות.•<br />
23
בס“ד<br />
השנה לציבור החרדי<br />
יש לאן לצאת בחול-המועד!!!<br />
זמני הפעילות:<br />
יום רביעי,<br />
א' של חול-המועד<br />
ויום חמישי,<br />
ב' של חול-המועד<br />
בין השעות<br />
10 בבוקר<br />
ל-7 בערב<br />
בחול-המועד פסח בואו ל...<br />
משחקיית 'כפר הילדים' בכפר-חב"ד<br />
המשחקייה ממוקמת בלב הכפר, על כר דשא מוצל ורחב-ידיים<br />
והיא פועלת בהפרדה מלאה של אזורי ושעות הפעילות<br />
הכניסה להורים – חינם!<br />
מקומות ישיבה מוצלים להורים<br />
מתחם המשחקים בהפרדה מלאה<br />
הפעילות במקום כוללת:<br />
באנג'י טרמפולינה • ג'ימבורי לפעוטות • אומגה • קירות טיפוס •<br />
מגלשות ענק • עיר שעשועים ושלל מתקנים מתנפחים לילדים –<br />
מהגדולים והמיוחדים בארץ...<br />
לפרטים נוספים חייגו: 050-4071101<br />
13% הנחה על כל כרטיס למביאים מודעה זו<br />
GOLDesign<br />
התשלום מגיל שנתיים ומעלה | מחיר כניסה לילד – 23 | ₪ במקום יופעל קיוסק כשר למהדרין | המתחם ינוהל על-פי כל גדרי הצניעות והוא יפוקח<br />
על-ידי המרא-דאתרא, הגאון הרב מרדכי-שמואל אשכנזי שליט"א | הגעה ל'כפר הילדים': נכנסים לכפר-חב"ד (בכניסה הראשית, מכיוון בית-דגן<br />
וצריפין) ובכיכר הראשונה פונים ימינה. ב'מתנ"ס פיס' פונים שמאלה (כ-50 מטר) ועוצרים בחניה מימין
Change language