× ×•×¤×™ החקלאות הקדומה בהרי יהודה

נופי החקלאות הקדומה בהרי יהודהמוטי קפלן אדר'‏ נעמה רינגל

.1.2.3.4.5.6.7.8.9תוכן ענייניםמטרותקביעת מסגרותנופים חקלאיים ברשימת המורשת העולמיתתהליך הגשת המועמדות לרשימהקריטריונים להכללת אתר ברשימת המורשת העולמיתמועמדות טרסות חקלאיות בהרי יהודה כמרחב מורשת עולמישילוב תנאים טבעיים ואנושיים בהתפתחות הטרסותהמדרגות בהלכה ובאגדהשימור,‏ שיקום,‏ ממשק‎10‎‏.מילון חזותי נופי‎11‎‏.מרחב מורשת עולמי כגורם משפיע בתכנון הארצי

1. מטרותכלי לשמירת ערכיהם של האתרים המופיעים ברשימהאמצעי לחשיפת האתרים לציבור הרחבפיתוח תיירותלימוד ומחקרשמירה והגנה•••••

נבוכים מורהמזה כשלושים שנה עוסקת סוכנות המדע,‏ החינוך והתרבות שלהאומות המאוחדותחשיבות יוצאת דופן,‏(UNESCO)בשימור אתרי מורשת בעליבמסגרת ‏"רשימת המורשת העולמית"‏(the(the.World (Heritage List)‏"האמנה להגנת המורשת התרבותית והטבעית של העולם"‏Convention concerning the Protection of the WorldCultural and Natural Heritage)אומצה על ידי הועידה הכללית של אונסק"ו ב-‏‎1972‎‏.‏ הרשימהמנוהלת על ידי ‏"ועדת המורשת העולמית"‏(the World HeritageCommittee)וכוללת נכסים בעלי חשיבות תרבותית או טבעיתיוצאת דופן תחת הקריטריונים שנקבעו על ידי הועדה.‏

‎2‎‏.קביעת מסגרותבשנים האחרונות הורחבה רשימת המורשת.‏ארמונות,‏ מקדשים או אתרים ארכיאולוגייםלצדהוצעו מרחבים,‏ ‏"נופי תרבות"‏ Landscapes) .(Culturalשהושפעו מנוכחות האדם לאורך תקופה ארוכה,‏ וסימניפעילותו בהם:‏ שדות מעובדים,‏ מערכות תשתית ובינוי,‏

ערכים תרבותייםהנוף החקלאי הואהיצירה הקולקטיביתשל החברה האנושיתעל פני מרחב גדולהוא מעיד על סיפורה של הארץומקיים את רוח המקום

ברשימת המורשת העולמית כלולים 15 אתריובהם,‏ ששה נופים חקלאיים מובהקיםנופי תרבותהנימוקיםלרישומםנופים שלחקלאייםבמסגרתרשימתהמורשת העולמית.‏התמודדות עם תנאי הטבע ועיבודו לצורכי חקלאותהמשכיות שיטות העיבוד לאורך מאות בשניםטכנולוגיה המייצגת תקופות בהיסטוריה האגרריתקישור האסוציאטיבי לאירועים ומסורות בעלות חשיבות

3. נופים חקלאיים ברשימתהמורשת העולמית

נופיםתרבותחקלאייםכנופיהראשוןהתרבותי הנוף רשימתבמסגרת שנרשם נוףהינו העולמית המורשת הרישל האורז טרסות הפיליפינים(the RiceTerraces of the,Philippine Cordilleras)שנרשם ב-‏‎1995‎‏.‏

נופים חקלאיים ברשימת המורשתהעולמית:‏The AgriculturalLandscape of SouthernOland, SwedenTokaji Wine Region CulturalLandscape, Hungary

נופי ה "hedge” באנגליה

‎4‎‏.תהליך הגשת המועמדות לרשימה

רישום במסגרת ‏"רשימת המורשת העולמית של אונסק"ו"‏ מהווה כלי חשובבשימור נופי חקלאות בעלי חשיבות יוצאת דופן.‏המדינה המציעה את האתר מתחייבת לתכנית שימור,‏ טיפוח ומחקר של המרחב,‏כתנאי להכללתו ברשימת המורשת העולמית.‏המדינה המציעה אתרים לרשימת המורשת העולמית מקבלת על עצמההתנהגות וממשק מסוימים בנוגע לאתרים אלו.‏כלליתכנית ממשק וניהול מהווה חלק ממסמכי הרישום המוצגים לאונסק"ו,‏המדינה המציעה מתכננת ובוחרת בעצמה את כלי ניהולו של האתר.‏כאשרישראל חתמה על האמנה להגנת המורשת העולמית בסוף 1999. מספר אתריםישראליים זכו עד כה להיכלל במסגרת ‏"רשימת המורשת העולמית"‏ מצדה,‏העיר העתיקה של עכו,‏ ‏"העיר הלבנה"‏ המרכז הוותיק של תל אביב.‏

הכנת מסמך תיעוד.‏• זיהוי האתר:‏ מיקומו,‏גבולותיו,‏ שטחו וכיוצא בזה.‏•קריטריונים לרישום ברשימת המורשת העולמיתיש לזהות מתוך רשימת הקריטריונים לרישום אתהקריטריונים הרלוונטיים לאתר הספציפי,‏ ולנמק אתהבחירה בו.‏הנמקות לחשיבותו העולמית של האתרזיהוי חשיבותו הייחודית של האתר,‏ ביחס לאתריםאחרים בעולם,‏ ועבור התרבות האנושית בכללה.‏

הכנהלהכרזתו של‏"אתר מורשתעולמית"‏עבודת הכנהשני חלקים:‏רחבה של המדינה המציגה את האתר.‏ובהמסמך תיעוד המציג את האתר,‏ ערכיו,‏ וההנמקותלשאיפה להכלילו ברשימהתכנית ממשק המפרטת את הפעולות והמגבלות אותןמקבלת המדינה על עצמה בניהולו••

‎5‎‏.קריטריונים להכללת אתר ברשימתהמורשת העולמיתדוגמא יוצאת דופן ל"פעילות יצירתית במיטבה",‏ כלומר לעיצוב אנושי מכוון.‏עדות לשינוי והתפתחות בערכים,‏ במהלך תקופת זמן או אזור תרבותי,‏ הנוגעיםלהתפתחות בארכיטקטורה,‏ טכנולוגיה,‏ אומנות מונומנטלית,‏ תכנון ערים או עיצוב נוף.‏עדות ייחודית למסורת תרבותית או ציביליזציה חיה או כזו שעברה מהעולם.‏אתר המהווה דוגמא בולטת לסוג של מבנה או מצרף ארכיטקטוני,‏ טכנולוגי או נופי,‏המתייחס לשלב בעל חשיבות בהיסטוריה האנושית.‏דוגמא ליישוב או שימוש קרקע מסורתי,‏ המייצג תרבות או תרבויות מסויימות,‏ במיוחדכאשר הן מאויימות תחת תהליכי שינוי בלתי הפיכיםאתר המקיים זיקה לאירועים או מסורות חיות,‏ רעיונות,‏ אמונות,‏ יצירות אומנות אוספרות בעלות חשיבות עולמית ‏(ישמש במקרים יוצאי דופן,‏ ובצרוף קריטריונים אחרים.‏רלוונטי לנופי החקלאות של ישראל,‏ הקשורים בתנ"ך).‏.1.2.3.4.5.6

‎6‎‏.הצעה לאונסק"ו להכרזהכאתר מורשת עולמית‏(תיק התכנות)‏כיצד צמח הרעיון?‏

ההצדקה למועמדות‏"הטרסות של הרי יהודה"‏כנוף תרבות,‏ הוצעו עפ"י קריטריונים:‏2ערכים‏"מפגש קריטריון אוזמן טווח על-פני אנושיים,‏ בתחום תרבותי של העולם הקשוראובארכיטקטורה להתפתחויות אמנותיצירות בטכנולוגיה,‏ אוערים תכנון מונומנטאליות,‏ עיצוב נוף."‏

עיצוב נוף

3קריטריון ‏"מבטא עדותייחודית או לפחות יוצאת דופןלמסורת תרבותית או לתרבותחיה או נכחדת."‏הןהחקלאיות המדרגות תרבותשל אצבעות טביעת שנים,‏אלפי לאורך האדם,‏ יהודה.‏הרי של ההררי בנוף עדותמהוות המדרגות תרבותיתחקלאית,‏ למסורת ואזורית.‏

\קריטריון 4‏"מהווה דוגמה יוצאת מן הכלל של סוג בניין,‏ מכלול אדריכלי,‏טכנולוגי,‏ נוף המייצג שלב(‏ םי ( משמעותי(‏ םי ( בהיסטוריה האנושית."‏טרסות בעיבודחקלאישרידי הכפרהערבישומרה

קריטריוןהסביבה,‏5‏"יישוב אנושי או שימוש מסורתי המייצג תרבות או אינטראקציה מעשהובמיוחד אם מסורת זו פגיעה להשפעה כתוצאה משינוי בלתי הפיך."‏עם אדם ידי

7. שילוב תנאים טבעיים ואנושייםבהתפתחות הטרסותחתך אורך בין הר אורה להר איתן

מפה מס'‏ 9: תצורות הקרקע והסלע בהרי ירושלים

פריסת ישוביםטראסות ‏(עפ"י תצורת הסלע שורק ובית מאיר)‏הרי ירושלים שטחים טבעיים בהרי ירושלים

‎8‎‏.המדרגות בהלכה ובאגדה6קריטריון ‏"בעל קשר ישיר או מוחשי לאירועים אולמסורות,‏ לרעיונות או לאמונות,‏ ליצירות אמנותיותוספרותיות בעלות ערך אוניברסאלי יוצא מן הכלל."‏החקלאות בארץ משתקפת בספרות הקדמונים,‏ בערכיההחברתיים,‏ באורחות החיים,‏ במקומה ביחס בין אדםואלוהיו,‏ בשורת המצוות התלויות בארץ שרובן ככולן בשדההחקלאי,‏ ובתיאורי הנופים יופייה של הארץ,‏ המשתקףבמראות ובדימויי החקלאות.‏צוהר לימים עברו,‏ ודרכו ניתן ללמוד ולחוות את דרך חייהשל החברה והתרבות המקומיים.‏

נופי תרבותמוצע להגיש את‏"הטרסות של הרייהודה"‏גם בקטגוריה שלנופי תרבות.‏אמנת המורשת העולמיתהגדרות של מורשת עולמית,‏ סעיף 1, ‏"מורשת תרבותית"‏ ‏(אתרים):‏‏"עבודות מעשה ידי אדם או שילוב של עבודות הטבע ומעשה ידי אדם ואזורים בהםאתרים ארכיאולוגים שהם בעלי ערך אוניברסאלי יוצא מן הכלל מבחינה היסטורית,‏אסתטית,‏ אתנולוגית ואנתרופולוגית."‏טרסות הרי יהודה עונות בצורה מלאה על הגדרה זו.‏ המענה ניתן מן ההיבטים הבאים:‏פרי עבודה מעשה ידי אדם לאורך זמן,‏ ובהן בא לידי ביטוי השילוב בין הטבע וביןהתערבות האנושית בו.‏מכילות שרידים ארכיאולוגיים בהם מתקני אגירה והובלת מים קדומים,‏ המציגים פיתוחיםהנדסיים,‏ לצורך שימוש במשאבים ובמרחב.‏בעלות ערך היסטורי,‏ עדות חיה לתרבות חקלאית והתפתחות אנושית המשולבים זה בזה.‏מייצרות נופים חקלאיים המאפיינים את סביבת ירושלים,‏ וייחודיים לה.‏ נופים אלו טומניםבחובם ערכים אסטטיים ואנתרופולוגיים.‏

פ(‏מקורות ערכיים:‏ אמונה,‏ תרבותוחברה'מעט ממראי-המקום של המקורות הכתובים,‏ בהם ניתן ללמודאת עומק וחשיבות נושא החקלאות במקרא.‏ בתורה הנושאנידון,‏ החל מקבלת התורה ואילך:‏ ספר שמות ‏(פ'‏ משפטים),‏ספר ויקרא ‏(פ'‏ אמור,‏ אחרי מות,‏ קדושים,‏ בהר),‏ ספר במדברשלח,‏ מטות,‏ מסעי),‏ ספר דברים ‏(לאורך כל הספר).‏ ניתןלחלק את הנושא למספר תחומים:‏מצוות התלויות בארץכוללות את עיבוד אדמת ארץ ישראל,‏ דיני שמיטה,‏ מעשרותועוד.‏ בתלמוד נידונים במסכת שבת,‏ גיטין,‏ מועד,‏ תענית ועודעוסקים בהנהגות והלכות הקשורות לעיבוד הקרקע בארץישראל.‏ סדר זרעים ‏(משניות)‏ עוסק במצוות התלויות בארץ,‏עבודת אדמה,‏ מעשר שני.‏עבודת בית המקדש ביכוריםשימת דגש על התבואה והביכוריםספר דברים ‏(פ'‏ כי תבוא).‏אשרמובאיםלעירהקודש.‏

הכלהה תורפסב תואלקחהרקיעקוסיעההידדצבםינושהלשתואלקחהץראבאוה,הכלהבתווצמבתויולתה.ץראבתווצמולאתוקיזחמהקלחלודגןמדומלתהילבבה,ימלשוריהותועובקרדסב"םיערז"דחייתהש.םהלהנשמההקיזחמהרשע-תחאתותכסמתוקסועהלכבלש היטביה,תואלקחהןוימגוויסוםיחמצתוכלה),(םייאלכתרוצלודיגהדוביעו,עקרקהינימתועיטניכרדוםלודיגתוכלה),הלרע,םירוכיב,(םייאלכתרוצ,הדשהויתולובגיכרדוודוביעתכסמ),(האפתרבהעקרקה(תיעיבש תוכלה).דועו

ארץ ישראל נתייחדה במושג ‏"קדושה"‏מושג זה נקשר במצוות הקשורות בארץ:‏‏"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות,‏ ומה היאקדושתה,‏ שמביאין ממנה העומר והביכורים ושתיהלחם,‏ מה שאין כן בשאר הארצות"‏ ‏(מדרש רבה,‏במדבר,‏ פרשה ז').‏

‏ּובְקֻ‏ צְרְ‏ כֶם אֶ‏ ת-קְ‏ צִיר ‏ַארְ‏ צְכֶם ‏ֹלא-תְ‏ כַּלֶ‏ ה ‏ּפְַאת ‏ׂשָ‏ דְ‏ ‏ָך‏ּבְקֻ‏ צְרֶ‏ ‏ָך וְלֶ‏ קֶ‏ ט קְ‏ צִירְ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְ‏ לַ‏ ‏ּקֵ‏ ט לֶ‏ עָ‏ נִי וְלַ‏ ‏ּגֵר ‏ּתַ‏ עֲ‏ ז ‏ֹבאֹותָ‏ ם אֲ‏ נִי ה'‏ אֱלֹוהֵ‏ יכֶם.‏

מלבנות התבואה שביןהזיתים,‏ בית שמאי אומרים,‏פאה מכל אחד ואחד;‏ובית הלל אומרים,‏ מאחד עלהכל.‏

ומודים,‏ שאם היו ראשי שורות מעורבים,‏ שהואנותן פאה מאחד על הכל.‏

ראשי שורות מעורבין

מלבנות התבואה שביןהזיתים,‏ בית שמאי אומרים,‏פאה מכל אחד ואחד;‏ובית הלל אומרים,‏ מאחד עלהכל.‏ מחווה לשלמה

‎9‎‏.מצב השימורעל מנת לקבוע את מצב השימור אובחן מצבן שלהטרסות מבחינה פיזית,‏ סטטוטורית ומרחבית.‏שלושת הפרמטרים הללו יתנו בידנו מושג אודותמצב השימור.‏חורש טבעי אשר התפתח על הטרסות.‏ החורשמתפשט ומכסה חלק גדול מן הטרסות,‏ עציהחורש מתרכזים בעיקר ברום הטרסה,‏ אולי בשלממשק המים הזמין יותר באזור זה.‏טרסות,‏ משולב בישובים ואשר הפכו להיותהחמישה,‏ קריית ענבים,‏ עין כרם ועוד)‏חלקמחצרותהיישוב‏(לדוגמאמעלהבתותוגריגות אשר התפתחועל הטרסות‏(הר איתן)‏

מצב השתמרותטרסות האבן בהרי יהודה אינן מעובדות זה שנים רבות.‏ הטרסות הן מבנים לכלדבר,‏ הזקוקים לתחזוקה ולטיפול מתמידים.‏ היעדר תחזוקה והיותן מופקרות בשטחהפתוח,‏ גורמים להידרדרות במצבן.‏ גם מיקומן ומצבן במרחב,‏ כתומכים מסת קרקעגדולה המעיקה על ‏"רום המדרגה",‏ תורמים להחלשתן.‏ לחץ הקרקע תורםלהתמוטטות ונפילת אבנים מקיר הטרסה.‏ פריצה בקיר הטרסה,‏ ולו של אבן בודדת,‏יוצרת אזור חולשה,‏ עליו מופעלים מאמצים ואליו מתנקזת זרימה,‏ הסוחפת עימה עודועוד קרקע,‏ ומדרדרת אבנים נוספות הסמוכות לאזור החולשה.‏ככל הידוע,‏ לא נערכה כל סקירה אודות מצב ההשתמרות של הטרסות בערי יהודה.‏פריצה מקומיתפריצה נקודתית

מצב סטטוטוריטרסות המוגנות ע"י תמ"אתכנית 8,ארצית ל"שמורות טבע"‏ ול"גנים לאומיים".‏מתאר

טרסות המוגנות על ידיתמ"אארצית,22תכנית מתארליער ולייעור.‏ סוגהיער עשוי להיות יער נטעאדם,‏ חורש טבעי,‏ יערלשימור וכו'.‏

תמ"א 35, תכנית המתאר הארציתהמשולבת ‏(התקפה),‏ בתכנית זו קיימותמספר הגנות על אזורי הטרסותמרקם שמור משולב מכלולי נוףהגדרת שטחים חקלאיים כמכלולי נוף,‏הראויים להתייחסות מיוחדת בשלערכם כשטחי מורשת ותרבות

‎10‎‏.מילון חזותי נופימצבים שונים של השתמרות הטרסות:‏טרסות מקוריותמצב השתמרות תקין,‏ עיבוד מסורתי.‏ מתקיים לרוב בכפריםדוגמת בתיר,‏ המקיימים חקלאות מסורתית אופיינית,‏שימוש בטרסות המקוריות כמעט ללא כל שינוי.‏ערבייםהעושהטרסות שלמותפריסה רחבה של טרסותמתפקדות,‏ מורדות בתירחלוקת בעלות והתנהגות אנושיתכגורמים המשפיעים על מצבהטרסה:‏ תפעול ותחזוקה‏(משמאל)‏ מול סחף והעדר עיבודחקלאי ‏(מימין)‏

טרסות מחודשותשינוי מבני של תצורת הטרסות הישנות ושימושובתוואי השטח.‏ גם כאן מצב ההשתמרות תקין,‏בתצורת הנוף המקורית,‏ אלא בשינוי מבני שלהמשני בחומריהןאףשאין מדובר–שימוש משני לצורך טרסה בנויה על מדרגת הסלעהגדרת תוואי הדרךטרסות חדשות על בסיסתצורה מקומיתטרסות משולבות בגינותוחצרות

מצב שימור נאותהטרסההטרסה קיר נשמר אך פעילה אינהוהקרקעהצבורהמאחוריו.‏הטרסה פניעשוייםלהישארחשופים,‏ או מכוסיםיער אוצמחיית חורש טבעיובתה מקומית.‏טרסה שלמה מכוסה חורשנקבה משולבת בטרסהטרסה המשמשת כסכרשימוש משנימחווה מקומית – פיסולנופי- אמפיתיאטרוןשומרה ומבנה משולבים בדופן הטרסה,‏בסמוך לביתר עילית

טרסות פגועות בצורה נקודתיתפריצה של אבן אחת או מספר אבנים בנקודהלסחף מתמשך.‏ זיהוי מוקדם של פריצות אלוהטרסה.‏מסוימת.‏ נקודת חולשה זו היאותיקונן עשוי למנוע תהליך שלפתחהרספריצהפגיעה נקודתית בדופן הטרסהפריצות נקודתיותטרסה שלמה עם פריצה נקודתית

טרסות פגועות מקומיתפריצות מקומיות של אבנים ובעקבותיהן קרקע שנסחפתהטרסה,‏ שם היא מצטברת ומתפזרת על פני המדרון.‏מרוםמורד אל המדרגהפריצות רחבותפריצה מקומית

טרסות פגועות מרחביתחלקי טרסה שלמים אשרעל פני המדרון.‏נפרצוונסחפו,‏התמונההמתקבלתהיאקיומן שלטרסותלסירוגיןטרסות פגועות מרחבית,‏ עין כרםטרסות פרוצות,‏ ‏"יוחנן במדבר"‏בי"ס חקלאי עין כרם,‏ טרסות הרוסותאבני הטרסה כבית גידול

אתר הסטףמקרה בוחן למימוש מידת האותנטיות והאינטגריטי במרחבבסטף ניתן לראות כיצד התמודדו תושבי הכפר הקדום במשך אלפי שנים עם תנאיוכיצד הכשירו אלפי דונמים של מדרגות חקלאיות שעליהן גידלו בשיטת הבעלגפנים,‏ תאנים ושאר עצי ארץ ישראל.‏האזור,‏זיתים,‏מידת האותנטיות באה לידי ביטוי באופן השימור והפיתוח של הטרסות עצמן:‏עבודות השימור באתר הסטף בוצעו מתוך נאמנות וכבוד למקור הן מבחינת מופע הטרסותהמשוחזרות והן מבחינת טכניקות העבודה הידניות אשר מיושמות במקום.‏ כמו כן נעשהניסיון לגדל מיני עצי פרי שונים על גבי הטרסות,‏ כמופיעים במקורות,‏ ובמטרה לשחזר אתהמגוון ההיסטורי ששרר במקום.‏טרסות מעובדות לצרכי חקלאות -פרוייקט ‏"בוסתנוף"‏ באתר הסטףטרסות מטופחות לצורכי תיירות – אתר הסטף

מדיניותותכניותרלוונטיותלמבוא המערבי של ירושלים חשיבות ויזואלית רבה,‏ באשר הוא שומר עדיין על נופיקדם תנ"כיים בלתי בנויים בשערי העיר.‏ ירושלים נתפסת בתרבויות המזרחוהמערב על ידי הקהילה היהודית,‏ הנוצרית והמוסלמית,‏ כעיר קדושה,‏ מוקפת הריםונופי בראשית.‏ רוב התיירים ועולי הרגל באים אל העיר מכיוון מערב.‏ מכאןהחשיבות הרבה לשער הכניסה המערבי אל העיר ולמרחבים בלתי מבונים בדרךאל העיר.‏ כל תכניות האב ביקשו ליצור הגדרה ברורה של ירושלים,‏ הבנויהלתלפיות בראשי ההרים,‏ והפרדה בינה ובין המרחב הירוק הסובב אותה.‏ הגדרהכזו תיתכן רק אם הגישה אל העיר תעבור במרחבים פתוחים,‏ היוצרים חגורת ירקסביבה.‏ עקרונות תכנון אלה קיבלו כאמור ביטוי בכל התכניות לעיר,‏ החל מתקופתהמנדט ועד לתכניות העדכניות,‏ אשר קבעו את תחומי הבינוי ב"אתר העיר"‏המבחין בין השטח המבונה בצפיפות של העיר ובין השטח הפתוח סביבה.‏

‎11‎‏.מרחב מורשת עולמי כגורםמשפיע בתכנון הארציהר חרתרכס לבןתשריט יעודי הקרקע של תמ"מ 30/1 הכולל שטחים לבינוי על פי תכנית ספדיתקריב תשריט התמ"מעל שני אזורי הפיתוח – הר חרת ורכס לבן,‏ על פי תכניתספדי

טרסות משולבות ביישוב,‏ קיבוץ צובה

טרסות מובלעות בשל התפשטות עצי היערטרסות מעובדות

טרסות בעיבוד חקלאיטרסות משולבות בישובים,‏ כגינות פרטיות

המלצותמערך סטטוטוריהקפדה על קיום תהליכים תקינים בקבלת החלטות התכנון.‏אכיפה קפדנית של חוקי התכנון והבנייה.‏הכנת תכנית מתאר עדכנית ומחייבת לאזור,‏ברורה וחד-משמעית.‏כדי לקבוע את כללי המשחק בצורה••יצירת מאגרי קרקע וחלופות לפעולות יזמות,‏ במקומות שאינם כה רגישים,‏לרשות היזמים בתנאים מיוחדים.‏והעמדתם•יצירת גוף מתאם,‏ מאוזן מבחינת האינטרסים השונים ובעל סמכויות,‏הטבע של האזור.‏לניהול משאבי•.הדגשת פרויקטים המבססים את חשיבות האזור למטרות נופש,‏ תיירות וטיול,‏ בשיתוףבעלי אינטרסים חדשים ורבים,‏ שייראו באזור משאב חשוב ויצטרפו למדיניותהמבקשת פיתוח בר קיימא באזור•

חינוך והסברההגברת התודעה במערכות החינוך בארץ לחשיבותו של אזור הרי ירושלים ולחשיבותהשמירה על אופיו.‏הסברה מקיפה,‏ הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב ציבור המפתחים והיזמים,‏ על מהותהקונפליקטים ועל המשמעויות הנובעות מביצוע פרויקט זה או אחר לגבי המרחב הנדון.‏ קיוםסמינרים למקבלי ההחלטות והדרכתם לגבי המשמעויות של ביצוע פרויקטים שונים.‏פעולות הסברה ושכנוע של מקבלי החלטות.‏יצירת לובי של אישים וחברי כנסת למרחב ירושלים ‏(בדומה לזה הקיים לירושלים),‏ כדיעל חשיבות האזור לעתידם ולרווחתם של תושביאת ההסברה להגביר השפעה ולשפר הליבה.‏

Mike Turner:SAVE the terraces of the judean hillsin a 11.5 square kilometre section 554 kilometres of terraces,200,000,000 stones, 3,000 years of civilizationPhoto: Sataf - Israel Nature and Parks AuthorityMap: Terraces - the Battir Landscape PlanProject Office (UNESCO) in 2009

טראסות וגובלי חלקותנחל רפאים

טראסות וגובלי חלקותואדי זייתון

טראסות וגובלי חלקותמעלה ואדי זייתון

מדרונות מיוערים משולבים בשטחי מדרגים חקלאיים

מדרגים חקלאיים המכסים את מורדות ההרים ועד לתחתית העמק

נוף חקלאי אופייני בשפלה יהודה

נוף אופייני של מדרגים

ניגודים בנוף,‏ חקלאות מסורתית,‏ חורש טבעי,‏ יער וטרשים

תמונת נוף אופיינית של הטרסות בהרי ירושלים

גבעות מעוגלות ומישורים חקלאיים,‏ נופי שפלת יהודה

נוף אופייני בהרי ירושלים

5קריטריון ‏"יישוב אנושי או שימוש מסורתי בקרקעאו בים המייצג תרבות ‏(או תרבויות)‏ אואינטראקציה מעשה ידי אדם עם הסביבה,‏ ובמיוחדאם מסורת זו פגיעה להשפעה משינוי בלתי הפיך."‏

מדרגות הסלע בהרי יהודה מייצרות צירוף היסטורי ותרבותי,‏בעל משמעות רבה בזיקת אדם יישוב נוף.‏ דוגמא להשתלבותיוצרת של האדם בנוף;‏ בדרך בה נוצר שיווי משקל אקולוגי חדש,‏אשר הטביע חותם על סביבה ואורחות חיים.‏המדרגות החקלאיות חוללו תמורה בנוף הטבעי של הרי יהודה:‏הפיכת הנוף הטבעי לנוף תרבותי מדורג,‏ הביאה ליצירת מערכתאקולוגית חדשה בהרי יהודה ושומרון.‏ אזורים אלו עברו עיבודחקלאי מזה דורות.‏ שינויים טופוגרפיים נגרמו כתוצאה מעיבודהקרקע ובירוא הצומח הטבעי,‏ אשר גרמו לסחף קרקעבמדרונות.‏ לאור גורמים אלו,‏ פותחו המדרגות,‏ ויצרו תנאיםשאפשרו עיבוד חקלאי יציב של המדרונות ועמקי הנחלים.‏במערכת זו באים לידיי ביטוי יחסי הגומלין,‏ שבין התנאיםהטבעיים לבין הפעילות אנושית של עיבוד הקרקעות.‏••

ןוירטירק6לעב"רשקרישיואישחומםיעוריאלוא,תורוסמלתונויערלוא,תונומאלתוריצילתויתונמאתויתורפסותולעבילאסרבינוא ךרע".ללכה ןמ אצויתואלקחהץראבתפקתשמתורפסב,םינומדקההיכרעב,םייתרבחהתוחרואב,םייחההמוקמבסחיבןיבםדא,ויהולאותרושבתווצמהתויולתהץראבןבורשןלוככהדשב,יאלקחהירואיתבוםיפונההייפוילש,ץראהףקתשמהתוארמב.תואלקחה ייומידבורהוצםימיל,ורבעוכרדוןתינדומללתווחלותאךרדהייחהרבחה לש.םיימוקמה תוברתהו

נופים מקומייםהמראה הנשקף מן השטח החקלאי הוא זה התורם לחוויה האנושית,‏ לתחושת הדימויוהזהות,‏ להנאה האסתטית,‏ ולדימויי התרבות והמורשת.‏ למראות הנוף החקלאי תפקידחשוב בתיירות החקלאית.‏ הנוף החקלאי יוצר מסגרת לערים ומעלה את ערכם של נכסינדל"ן הפונים אליו.‏ הנוף החקלאי,‏ כאשר הוא מגוון,‏ יוצר פסיפס רבגוני,‏ ומקיים מגע ודופןאיכותית עם השטחים הטבעיים,‏ תורם למגוון המינים ולקיומם של מסדרונות אקולוגיים.‏

ירושלים ממוקמת על קו פרשת המים,‏ מוקפת מרחבים פתוחים,‏ השונים זה מזה:‏מצידה האחד מרחב של חיים,‏ ‏"טרסות חקלאיות"‏ במערב.‏ מן העבר הנגדי מרחבשל ישימון,‏ מדבר צחיח במזרח.‏ מדובר בשוני מהותי בין אזורים סמוכים זה לזה,‏המייצרים סמיכות נופית ואקלימית ייחודית.‏מבחינה טיפולוגית שטחים פתוחים מייצרים הקשר למקום הבנוי,‏ מדגישיםומגדירים בבחינת זה לעומת זה.‏ הטרסות כהקשר שעוטף ירושלים ממערב,‏והמשלים לו ממזרח הוא המדבר ‏("מי זאת עולה מן המדבר..."‏ / שיר השירים).‏זוהי קריאה מרחבית בקנה-מידה רגיונאלי,‏ אשר מאפשרת לאפיין גיאוגראפיתואקלימית את האזורים השונים ובכך להגדירם כרצף מקיף ייחודי,‏ הכולל אתהטרסות ומעניק נדבך נוסף לקיומן ולשימורן.‏

נופי תרבותמוצע להגיש את‏"הטרסות של הרייהודה"‏גם בקטגוריה שלנופי תרבות.‏אמנת המורשת העולמיתהגדרות של מורשת עולמית,‏ סעיף 1, ‏"מורשת תרבותית"‏ ‏(אתרים):‏‏"עבודות מעשה ידי אדם או שילוב של עבודות הטבע ומעשה ידי אדם ואזורים בהםאתרים ארכיאולוגים שהם בעלי ערך אוניברסאלי יוצא מן הכלל מבחינה היסטורית,‏אסתטית,‏ אתנולוגית ואנתרופולוגית."‏טרסות הרי יהודה עונות בצורה מלאה על הגדרה זו.‏ המענה ניתן מן ההיבטים הבאים:‏פרי עבודה מעשה ידי אדם לאורך זמן,‏ ובהן בא לידי ביטוי השילוב בין הטבע וביןהתערבות האנושית בו.‏מכילות שרידים ארכיאולוגיים בהם מתקני אגירה והובלת מים קדומים,‏ המציגים פיתוחיםהנדסיים,‏ לצורך שימוש במשאבים ובמרחב.‏בעלות ערך היסטורי,‏ עדות חיה לתרבות חקלאית והתפתחות אנושית המשולבים זה בזה.‏מייצרות נופים חקלאיים המאפיינים את סביבת ירושלים,‏ וייחודיים לה.‏ נופים אלו טומניםבחובם ערכים אסטטיים ואנתרופולוגיים.‏

פ(‏מקורות ערכיים:‏ אמונה,‏ תרבותוחברה'מעט ממראי-המקום של המקורות הכתובים,‏ בהם ניתן ללמודאת עומק וחשיבות נושא החקלאות במקרא.‏ בתורה הנושאנידון,‏ החל מקבלת התורה ואילך:‏ ספר שמות ‏(פ'‏ משפטים),‏ספר ויקרא ‏(פ'‏ אמור,‏ אחרי מות,‏ קדושים,‏ בהר),‏ ספר במדברשלח,‏ מטות,‏ מסעי),‏ ספר דברים ‏(לאורך כל הספר).‏ ניתןלחלק את הנושא למספר תחומים:‏מצוות התלויות בארץכוללות את עיבוד אדמת ארץ ישראל,‏ דיני שמיטה,‏ מעשרותועוד.‏ בתלמוד נידונים במסכת שבת,‏ גיטין,‏ מועד,‏ תענית ועודעוסקים בהנהגות והלכות הקשורות לעיבוד הקרקע בארץישראל.‏ סדר זרעים ‏(משניות)‏ עוסק במצוות התלויות בארץ,‏עבודת אדמה,‏ מעשר שני.‏עבודת בית המקדש ביכוריםשימת דגש על התבואה והביכוריםספר דברים ‏(פ'‏ כי תבוא).‏אשרמובאיםלעירהקודש.‏

כלכלת ירושליםהנרקמת בין השאר בהתבסס על מטבעות חילול שווי התבואה,‏ אשר שימשומעשרות והבאתם לירושלים.‏ מסכת ביכורים עוסקת בקשר בין הפריפריה לביןמסכת גיטין עוסקת בכלכלת ירושלים בהקשר לחורבן ‏(פרק נזיקין דף נה-נו).‏כלכלת ירושלים מבוססת על תבואה שמובאת אליה מרחבי הארץ.‏לצורך הפרשתירושלים.‏תפילות לגשמים בעיתםבנושא התפילה הוקדשו ותוקנו קטעים מיוחדים לצורך בקשת גשמיםתיקון תענית גשמים,‏ סיפורי אמוראים ותנאים ‏(כגון חוני המעגל).‏בעיתם:‏מסכת תענית,‏

החקלאות בספרות ההלכהעיקר העיסוק בצדדיה השונים של החקלאות בארץ הוא בהלכה,‏ במצוות התלויות בארץ.‏מצוות אלו המחזיקות חלק גדול מן התלמוד הבבלי והירושלמי,‏ קבועות בסדר ‏"זרעים"‏שהתייחד להם.‏ המשנה מחזיקה אחת-עשרה מסכתות העוסקות בכל היבטיה של החקלאות,‏מהם המחייבים בקיאות רבה בחקלאות מעשית,‏ במיון וסיווג צמחים ‏(הלכות כלאיים),‏ צורתהגידול ועיבוד הקרקע,‏ מיני נטיעות ודרכי גידולם ‏(הלכות ערלה,‏ ביכורים,‏ כלאיים),‏ צורתהשדה,‏ גבולותיו ודרכי עיבודו ‏(מסכת פאה),‏ הברת הקרקע ‏(הלכות שביעית)‏ ועוד.‏ארץ ישראל נתייחדה במושג ‏"קדושה",‏ ומושג זה נקשר במצוות הקשורות בפרי אדמתה:‏‏"ארץ ישראל מקודשת מכל הארצות,‏ ומה היא קדושתה,‏ שמביאין ממנה העומר והביכוריםושתי הלחם,‏ מה שאין כן בשאר הארצות"‏ ‏(מדרש רבה,‏ במדבר,‏ פרשה ז').‏

מצב השימורעל מנת לקבוע את מצב השימור אובחן מצבן של הטרסות מבחינה פיזית,‏ומרחבית.‏ שלושת הפרמטרים הללו יתנו בידנו מושג אודות מצב השימור.‏סטטוטוריתחורש טבעי אשר התפתח על הטרסות.‏ החורשמתפשט ומכסה חלק גדול מן הטרסות,‏ עציהחורש מתרכזים בעיקר ברום הטרסה,‏ אולי בשלממשק המים הזמין יותר באזור זה.‏טרסות,‏ משולב בישובים ואשר הפכו להיותהחמישה,‏ קריית ענבים,‏ עין כרם ועוד)‏חלקמחצרותהיישוב‏(לדוגמאמעלהבתותוגריגות אשר התפתחועל הטרסות‏(הר איתן)‏

1 תכנון פיסי בישראל,‏ אריה שרון,‏ 1951‏"החקלאות מהווה את הרקע הטבעי הפורהוהירוק בו יאותרו היישובים העירוניים"‏

מצב סטטוטוריטרסות המוגנות ע"י תמ"אתכנית 8,ארצית ל"שמורות טבע"‏ ול"גנים לאומיים".‏מתאר

טרסות המוגנות על ידיתמ"אארצית,22תכנית מתארליער ולייעור.‏ סוגהיער עשוי להיות יער נטעאדם,‏ חורש טבעי,‏ יערלשימור וכו'.‏

,30/1תכניתתמ"מ למחוזמחוזית מתאר ירושלים.‏הרווחתההגנה בתכנית היא ‏"חקלאותמסורתית".‏

תמ"א 35, תכנית המתאר הארציתהמשולבת ‏(התקפה),‏ בתכנית זו קיימותמספר הגנות על אזורי הטרסותמרקם שמור משולב מכלולי נוףהגדרת שטחים חקלאיים כמכלולי נוף,‏הראויים להתייחסות מיוחדת בשלערכם כשטחי מורשת ותרבות

מצב השתמרותטרסות האבן בהרי יהודה אינן מעובדות זה שנים רבות.‏ הטרסות הן מבנים לכלדבר,‏ הזקוקים לתחזוקה ולטיפול מתמידים.‏ היעדר תחזוקה והיותן מופקרות בשטחהפתוח,‏ גורמים להידרדרות במצבן.‏ גם מיקומן ומצבן במרחב,‏ כתומכים מסת קרקעגדולה המעיקה על ‏"רום המדרגה",‏ תורמים להחלשתן.‏ לחץ הקרקע תורםלהתמוטטות ונפילת אבנים מקיר הטרסה.‏ פריצה בקיר הטרסה,‏ ולו של אבן בודדת,‏יוצרת אזור חולשה,‏ עליו מופעלים מאמצים ואליו מתנקזת זרימה,‏ הסוחפת עימה עודועוד קרקע,‏ ומדרדרת אבנים נוספות הסמוכות לאזור החולשה.‏ככל הידוע,‏ לא נערכה כל סקירה אודות מצב ההשתמרות של הטרסות בערי יהודה.‏פריצה מקומיתפריצה נקודתית

מילון חזותי נופיניתן להבחין במצבים שונים של השתמרות הטרסות:‏טרסות מקוריותבמצב השתמרות תקין,‏ אשר מעובדות כיום בעיבוד מסורתי.‏ מופע זה מתקיים לרובבכפרים ערביים דוגמת בתיר,‏ המקיימים חקלאות מסורתית אופיינית,‏ העושה שימושבטרסות המקוריות כמעט ללא כל שינוי.‏ טרסות אלו הן במצב השתמרות תקין ואף מעולה,‏הן מוסיפות לתפקד,‏ והשמירה על תפקדן היא ערובה למצב ההשתמרות התקין.‏טרסות שלמותפריסה רחבה של טרסות מתפקדות,‏מורדות בתירחלוקת בעלות והתנהגות אנושיתכגורמים המשפיעים על מצב הטרסה:‏תפעול ותחזוקה ‏(משמאל)‏ מול סחףוהעדר עיבוד חקלאי ‏(מימין)‏

טרסות מחודשותעל בסיס טרסות ישנות אלו רווחות בחקלאות הערבית והיהודית כאחד.‏ כאן מדובר בשינוי מבני שלתצורת הטרסות הישנות ושימוש משני בחומריהן ובתוואי השטח.‏ גם כאן מצב ההשתמרות תקין,‏ אףשאין מדובר בתצורת הנוף המקורית,‏ אלא בשינוי מבני שלה ‏(יחד עם זאת יש להדגיש כיההתייחסות לטרסות הינה בעיקר מבחינה מבנית תפקודית נופית,‏ ולאו דווקא כאתר ארכיאולוגי).‏שימוש משני – לצורך הגדרת תוואיהדרךטרסות חדשות על בסיס תצורהמקומיתטרסה בנויה על מדרגת הסלעטרסות משולבות בגינות וחצרות

מצב שימור נאותהטרסההטרסה קיר נשמר אך פעילה אינהוהקרקעהצבורהמאחוריו.‏הטרסה פניעשוייםלהישארחשופים,‏ או מכוסיםיער אוצמחיית חורש טבעיובתה מקומית.‏טרסה שלמה מכוסה חורשנקבה משולבת בטרסהטרסה המשמשת כסכרשימוש משנימחווה מקומית – פיסולנופי- אמפיתיאטרוןשומרה ומבנה משולבים בדופן הטרסה,‏בסמוך לביתר עילית

טרסות פגועות בצורה נקודתיתפריצה של אבן אחת או מספר אבנים בנקודהלסחף מתמשך.‏ זיהוי מוקדם של פריצות אלוהטרסה.‏מסוימת.‏ נקודת חולשה זו היאותיקונן עשוי למנוע תהליך שלפתחהרספריצהפגיעה נקודתית בדופן הטרסהפריצות נקודתיותטרסה שלמה עם פריצה נקודתית

טרסות פגועות מקומיתפריצות מקומיות של אבנים ובעקבותיהן קרקע שנסחפתהטרסה,‏ שם היא מצטברת ומתפזרת על פני המדרון.‏מרוםמורד אל המדרגהפריצות רחבותפריצה מקומית

טרסות פגועות מרחביתחלקי טרסה שלמים אשרעל פני המדרון.‏נפרצוונסחפו,‏התמונההמתקבלתהיאקיומן שלטרסותלסירוגיןטרסות פגועות מרחבית,‏ עין כרםטרסות פרוצות,‏ ‏"יוחנן במדבר"‏בי"ס חקלאי עין כרם,‏ טרסות הרוסותאבני הטרסה כבית גידול

אתר הסטףמקרה בוחן למימוש מידת האותנטיות והאינטגריטי במרחבבסטף ניתן לראות כיצד התמודדו תושבי הכפר הקדום במשך אלפי שנים עם תנאיוכיצד הכשירו אלפי דונמים של מדרגות חקלאיות שעליהן גידלו בשיטת הבעלגפנים,‏ תאנים ושאר עצי ארץ ישראל.‏האזור,‏זיתים,‏מידת האותנטיות באה לידי ביטוי באופן השימור והפיתוח של הטרסות עצמן:‏עבודות השימור באתר הסטף בוצעו מתוך נאמנות וכבוד למקור הן מבחינת מופע הטרסותהמשוחזרות והן מבחינת טכניקות העבודה הידניות אשר מיושמות במקום.‏ כמו כן נעשהניסיון לגדל מיני עצי פרי שונים על גבי הטרסות,‏ כמופיעים במקורות,‏ ובמטרה לשחזר אתהמגוון ההיסטורי ששרר במקום.‏טרסות מעובדות לצרכי חקלאות -פרוייקט ‏"בוסתנוף"‏ באתר הסטףטרסות מטופחות לצורכי תיירות – אתר הסטף

מדיניותותכניותרלוונטיותלמבוא המערבי של ירושלים חשיבות ויזואלית רבה,‏ באשר הוא שומר עדיין על נופיקדם תנ"כיים בלתי בנויים בשערי העיר.‏ ירושלים נתפסת בתרבויות המזרחוהמערב על ידי הקהילה היהודית,‏ הנוצרית והמוסלמית,‏ כעיר קדושה,‏ מוקפת הריםונופי בראשית.‏ רוב התיירים ועולי הרגל באים אל העיר מכיוון מערב.‏ מכאןהחשיבות הרבה לשער הכניסה המערבי אל העיר ולמרחבים בלתי מבונים בדרךאל העיר.‏ כל תכניות האב ביקשו ליצור הגדרה ברורה של ירושלים,‏ הבנויהלתלפיות בראשי ההרים,‏ והפרדה בינה ובין המרחב הירוק הסובב אותה.‏ הגדרהכזו תיתכן רק אם הגישה אל העיר תעבור במרחבים פתוחים,‏ היוצרים חגורת ירקסביבה.‏ עקרונות תכנון אלה קיבלו כאמור ביטוי בכל התכניות לעיר,‏ החל מתקופתהמנדט ועד לתכניות העדכניות,‏ אשר קבעו את תחומי הבינוי ב"אתר העיר"‏המבחין בין השטח המבונה בצפיפות של העיר ובין השטח הפתוח סביבה.‏

‏•מרחב מורשת עולמי כגורם משפיע בתכנון הארציהר חרתרכס לבןתשריט יעודי הקרקע של תמ"מ 30/1 הכולל שטחים לבינוי על פי תכנית ספדיתקריב תשריט התמ"מעל שני אזורי הפיתוח – הר חרת ורכס לבן,‏ על פי תכניתספדי

הוראות והנחיותלא תותר פגיעה במבנים ובמתקני חקלאות מסורתית,‏ כגון שומרות,‏ טרסות ומתקני השקיה.‏תכנית הכוללת בתחומה מבנים ומתקנים כאמור,‏ תקבע תנאים בדבר שיקומם ושיחזורם.‏מוסד תכנון הדן בתכנית בייעד זה ישקול,‏ בין יתר שיקוליו,‏ את התכנית על פי העקרונותהבאים:‏א.‏ב.‏ג.‏ד.‏רצף לפיתוח קיים.‏הימנעות מפריצת דרכים חדשות.‏נגישות לתשתיות קיימות כגון מים,‏ ביוב וחשמל.‏העדר פגיעה באופיו של הנוף הכפרי הפתוח.‏מוסד תכנון,‏ בבואו לתת היתר בניה בתחומי הליבההשמורה,‏ יחייב בנספח נופי אשר יקבע את אופןהשתלבות המבנה בסביבה ויכלול הנחיות בדברמזעור פגיעה בנוף ובערכי טבע ומורשת.‏לעת מתן היתר בניה מחוץ לליבה השמורה,‏ ישקולמוסד תכנון אם ניתן למקם את המבנה שלא בתחוםאזור חקלאי-נופי.‏ השתכנע כי אין אפשרות שכזו,‏יחייב את מגיש הבקשה בנספח נופי

טרסות משולבות ביישוב,‏ קיבוץ צובה

טרסות מובלעות בשל התפשטות עצי היערטרסות מעובדות

בניה על גבי טרסהטרסות משולבות בישובים,‏ כגינות פרטיותטרסות בעיבוד חקלאי

המלצותמערך סטטוטוריהקפדה על קיום תהליכים תקינים בקבלת החלטות התכנון.‏אכיפה קפדנית של חוקי התכנון והבנייה.‏הכנת תכנית מתאר עדכנית ומחייבת לאזור,‏ברורה וחד-משמעית.‏כדי לקבוע את כללי המשחק בצורה••יצירת מאגרי קרקע וחלופות לפעולות יזמות,‏ במקומות שאינם כה רגישים,‏לרשות היזמים בתנאים מיוחדים.‏והעמדתם•יצירת גוף מתאם,‏ מאוזן מבחינת האינטרסים השונים ובעל סמכויות,‏הטבע של האזור.‏לניהול משאבי•.הדגשת פרויקטים המבססים את חשיבות האזור למטרות נופש,‏ תיירות וטיול,‏ בשיתוףבעלי אינטרסים חדשים ורבים,‏ שייראו באזור משאב חשוב ויצטרפו למדיניותהמבקשת פיתוח בר קיימא באזור•

חינוך והסברההגברת התודעה במערכות החינוך בארץ לחשיבותו של אזור הרי ירושלים ולחשיבותהשמירה על אופיו.‏הסברה מקיפה,‏ הן בקרב הציבור הרחב והן בקרב ציבור המפתחים והיזמים,‏ על מהותהקונפליקטים ועל המשמעויות הנובעות מביצוע פרויקט זה או אחר לגבי המרחב הנדון.‏ קיוםסמינרים למקבלי ההחלטות והדרכתם לגבי המשמעויות של ביצוע פרויקטים שונים.‏פעולות הסברה ושכנוע של מקבלי החלטות.‏יצירת לובי של אישים וחברי כנסת למרחב ירושלים ‏(בדומה לזה הקיים לירושלים),‏ כדיעל חשיבות האזור לעתידם ולרווחתם של תושביאת ההסברה להגביר השפעה ולשפר הליבה.‏

תוצאותיישוםהשפעה על פעילות אונסק"ו ישראל

Mike Turner:SAVE the terraces of the judean hillsin a 11.5 square kilometre section 554 kilometres of terraces,200,000,000 stones, 3,000 years of civilizationPhoto: Sataf - Israel Nature and Parks AuthorityMap: Terraces - the Battir Landscape PlanProject Office (UNESCO) in 2009

‏ּובְקֻ‏ צְרְ‏ כֶם אֶת-קְ‏ צִיר ‏ַארְ‏ צְכֶם ‏ֹלא תְ‏ כַּלֶה ‏ּפְַאת ‏ׂשָ‏ דְ‏ ‏ָך‏ּבְקֻ‏ צְרֶ‏ ‏ָך וְלֶקֶ‏ ט קְ‏ צִירְ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְ‏ לַּקֵ‏ ט לֶעָנִי וְלַּגֵר ‏ּתַ‏ עֲז ‏ֹבאֹותָ‏ ם אֲנִי יְהוָה אֱלֹוהֵ‏ יכֶם.‏•מלבנות התבואה שבין הזיתים,‏ בית שמאיאומרים,‏ פיאה מכל אחד ואחד;‏ ובית הלל אומרים,‏מאחד על הכול.‏ ומודים,‏ שאם היו ראשי שורותמעורבים,‏ שהוא נותן פיאה מאחד על הכול.‏•

מדרונות מיוערים משולבים בשטחי מדרגים חקלאיים

מדרגים חקלאיים המכסים את מורדות ההרים ועד לתחתית העמק

נוף חקלאי אופייני בשפלה יהודה

נוף אופייני של מדרגים

ניגודים בנוף,‏ חקלאות מסורתית,‏ חורש טבעי,‏ יער וטרשים

תמונת נוף אופיינית של הטרסות בהרי ירושלים

חתך אורך בין הר אורה להר איתן

גבעות מעוגלות ומישורים חקלאיים,‏ נופי שפלת יהודה

נוף אופייני בהרי ירושלים

חתך אורך של הרי ירושלים ושפלת יהודה

דמות הנוף המסורתית של ירושלים,‏ הניצבת על במת ההר

יהודה ושומרוןחתך גיאולוגי מורכב ‏(ללא קנה מידה)‏

ראשי שורות מעורבין

כרם עתיק בהרי יהודה ולידו מגדל שמירה

טראסות וגובלי חלקות

טראסות וגובלי חלקות

טראסות וגובלי חלקותטראסות בדופן רחוב

טראסות וגובלי חלקותהרס הטראסות

טראסות וגובלי חלקותהרס הטראסות

טראסות וגובלי חלקותהותרת טראסות

עצים ובוסתנים

עצים ובוסתנים

עצים ובוסתנים

עצים ובוסתנים

מבטים לנוףמראה ירושלים מעל ואדי זייתון

מבטים לנוףנוף אל נחל רפאים

מבטים לנוףנוף אל נחל גילה

שטחים פתוחים חקלאיים

שטחים פתוחים חקלאיים

שטחים פתוחים חקלאיים