מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - אוניברסיטת תל אביב

neuron.tau.ac.il

מיפוי תשתיות מחקר בישראל - Neuron at tau - אוניברסיטת תל אביב

בישראלמיפוי תשתיות מחקר מיפוי תשתיות רמחקר קיימותהפתוחותבינלאומיותותשתיות מחקר בישראלמישראללחוקריםד"ר ניר בן אהרון,‏צוות המחקר:‏ ר ד"ר דפנה גץ,‏ ד"ר דן קקאופמן,‏ ורד סגל,‏ בלה זלמנוביץ',‏ רעותמרציאנו ואלה ברזניהלאומיתמוגש ללמועצה למחקר וופיתוחדו"ח ראשוני לשנתת 2010___________________________________________________________________שללצורך ציטוט שמואל נאמן מלבד מראש ובכתב מממוסדןאין לשכפל כל חלק מפרסום ה זה ללא רשות מפורש של המקור.‏קטעים קצרים במאמרי סקירה וופרסומים דומים תוך ציון הדעות והמסקנות ת המובאות בפרסום זה הן על דעת המחבר/ים ן ואינן משקפות בהכרח את דעתמוסד שמואל נאמן.‏


29.12.2010תשתיות מחקר בישראלתשתיות מחקר מקבלות תשומת לב רבה בתכנון ובבצוע תקציבי מו"פ ממשלתיים בארה"ב,‏ באירופהוברוב המדינות המתועשות.‏ תשתיות אלה נתפסות כבסיס לפוטנציאל הצמיחה המחקרית וכמנוע שלצמיחה כלכלית.‏ אי לכך מתכננות מדינות אלה מפות דרכים לאומיות ובינלאומיות לפתוח ולהקמה שלתשתיות מחקר.‏בישראל נעשה ניסיון ראשון לגיבוש תכנית אסטרטגית כזאת במסגרת הוועדה לתשתיות מחקר לאומיות‏(ות"ם)‏ שפעלה כחלק מהמועצה הלאומית למחקר ופתוח בשנים20071עד 2009. כשלב מקדים לתכנוןהוחלט למפות את תשתיות המחקר הקיימות במסגרות אזרחיות במדינת ישראל.‏ פרויקט זה הוטל על מוסדנאמן ותוצאותיו מוצגות כאן.‏ כיו"ר ות"ם שמחתי להשתתף בליווי פרויקט זה.‏ סקר זה מציג את תשתיותהמחקר המצויות בישראל,‏ בהתבסס על עדויות מנהלי התשתיות השונות אשר השתתפו בו.‏ כסקר ראשוןמסוגו הוחלט שלא לפסול תשתיות שלא עמדו בכל הקריטריונים שהצבנו מראש,‏ וזאת על מנת לקבלכיסוי מירבי של הקיים.‏ זו הפעם הראשונה שנאסף מידע מסוג כזה במסמך אחד שמהווה אספקלריה שלתשתיות המחקר הישראליות.‏רוב התשתיות המוצגות כאן לא צמחו כתוצאה מהחלטות ממשלתיות אלא מיוזמות של ארגוני מדע ומחקרובמימון שנבע בחלקו ממקורות ממשלתיים אך ברובו מתרומות של ארגונים פילנטרופיים ומהשקעות שלמוסדות מחקר.‏ התמונה הכללית שעולה מהסקר היא שקיים בישראל בסיס מחקרי מרשים בתחומיםמגוונים.‏ סקר זה מכיל מידע שימושי גם לחוקרים וגם לאדמיניסטרציה באוניברסיטאות ובמוסדות מחקרתעשייתיים וממשלתיים.‏ מן הראוי שהוא יהפוך למסד נתונים דינמי שיתעדכן מידי פעם.‏תכניתנו במסגרת ות"ם היתה שסקר זה יהווה בסיס לדיונים שבהם יוחלט איזה מתשתיות המחקר יוכרוכתשתיות לאומיות.‏ יתרה מכך,‏ בקשנו לגבש תכנית לעיבוי ותחזוק התשתיות הלאומיות,‏ להקמת תשתיותחדשות שחסרונן מעכב התפתחות שטחי מחקר שונים,‏ ולהצטרפות לתשתיות מחקר בינלאומיות.‏ תכנית זוהייתה הופכת למפת דרכים לתשתיות מחקר כמקובל במדינות העולם המערבי.‏בישראל אין כיום גוף שעוסק בתכנון אסטרטגי מסוג זה.‏ הגורם העיקרי המטפל בתשתיות מחקר הואוועדה וולונטרית בשם תשתיות לאומיות למדע ‏(תל"מ)‏ שמורכבת מנציגי משרדים ממשלתיים ומחליטהמידי פעם על הקמת פרויקטים תשתיתיים בעלי ענין משותף למשרדי ממשלה שונים.‏ כל פרויקט נבדקלגופו על ידי וועדת מומחים שממונה על ידי תל"מ,‏ אך אין לתל"מ תכנון אסטרטגי כולל של הרצויוהדרוש לישראל.‏כעת,‏ משהוכן בסיס נתונים ראשון של תשתיות מחקר בישראל,‏ אני מקווה שתימצא גם הדרך להשליםאת המתבקש ולגבש תכנית לאומית.‏ תכנית שכזו חייבת להתבסס על הקיים,‏ להתאים אותו למציאותהמחקרית המשתנה,‏ ולתכנן את הרצוי בעתיד.‏ תכנון זה חייב לקחת בחשבון את ההתפתחויות בעולם,‏ולהתחשב במיוחד באלה של הקהילה האירופית לאור העובדה שישראל שותפה בתכנית המסגרת המדעיתפרופ'‏ דוד הורןשלה.‏אוניברסיטת תל-אביב


במסגרת העבודה הנוכחית,‏ נעשה סבב ראשוני של מיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל שעונות עלקריטריונים שנקבעו לצורך המיפוי.‏ נעשה מיפוי גם של תשתיות בינלאומיות,‏ שישראל משלמת עבורחברות/שותפות בהן,‏ מה שמאפשר לחוקרים הישראלים לבצע מחקרים,‏ תוך שימוש בציוד וביכולותשתשתיות אלה מקנות.‏בדרך כלל זכינו לשיתוף פעולה מצד מנהלי התשתיות,‏ שענו על שאלון המיפוי ונתנו מידע מפורט עלתשתיות המחקר שבאחריותם.‏ אנחנו מניחים שהמאמץ שלנו,‏ הראשון מסוגו בארץ,‏ למפות את תשתיותהמחקר הגדולות,‏ הצליח לכסות חלק נכבד של תשתיות המחקר שעומדות בקריטריונים שנקבעו למיפוי,‏אבל יהיו מספר תשתיות שמסיבות שונות לא נכללו במיפוי ולכן אינן מופיעות בדו"ח זה.‏ אנו מקוויםשכעת,‏ לאחר שהדו"ח התפרסם,‏ נקבל פניות נוספות מבעלי תשתיות,‏ שירצו להיכלל במאגר של תשתיותהמחקר הגדולות בישראל.‏במהלך המיפוי,‏ מידת ההיענות לה זכינו מצד גורמים בתעשייה,‏ לא היה מקסימלי.‏ אנו מקווים שבסבבהמשלים,‏ נוכל להוסיף למאגר שלנו עוד תשתיות מחקר שנמצאות בתעשייה,‏ שיוכלו להעשיר את היכולתשל החוקרים בישראל לנצל גם את תשתיות המחקר בתעשייה,‏ ולאפשר הרחבה של שיתופי פעולה ביןהחוקרים מהמגזרים השונים.‏המאגר שנבנה יוכל לשרת את קהיליית המחקר בישראל,‏ וגם להוות בסיס לתהליך מתמשך של גיבוש,‏התוויה והתאמה של מדיניות לאומית לתשתיות מחקר בישראל.‏ד"ר דפנה גץבשם כל השותפים בצוות הפרויקט3


רשימת מקורות של התמונות המופיעות במיפוי תשתיות המחקרהתמונות המופיעות בתבניות של תשתיות המחקר,‏ בפרסום זה,‏ התקבלו מאנשי הקשר בתשתיותהמחקר או נלקחו מאתרי האינטרנט של התשתיות,‏ שקישור אליהן ניתן ברשימה שלהלן:‏- http://isu.technion.ac.ilhttp://wolfson.huji.ac.ilhttp://www.tau.ac.il/medicine/felsenstein/http://www.tau.ac.il/institutes/wamrc/http:// solid‐state.technion.ac.ilhttp://www.biu.ac.il/ESC/htslab- http://www.nanoscience.huji.ac.il המרכזhttp://www.nano.biu.ac.il- http://www.ee.bgu.ac.il מעבדהיחידת תשתיות במדעי החיים ובהנדסה בטכניון- מרכז וולפסון לביולוגיה יישומית,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים- מרכז למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין,‏ אוניברסיטת ת"א- מרכז החומרים באוניברסיטת תל-אביב- המכון למצב מוצק בטכניוןhttp://www.eng.tau.ac.il/~hanein/C/C_index.htmhttp://w3.bgu.ac.il/nanofabricationhttp://wise‐obs.tau.ac.il/http://www.nnhc.huji.ac.il- http://igb.agri.gov.il- http://www.archives.gov.il/ArchiveGov- http://www.yadvashem.orghttp://www.zionistarchives.org.ilhttp:// www.jer‐cin.org.ilhttp://www.albert‐einstein.org– http://www.bh.org.il- מרכז למדידות מגנטיות באוניברסיטת בר-אילןלננומדע ולננוטכנולוגיה,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים- מכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים,‏ אוניברסיטת בר-אילןלרובוטים אוטונומיים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון- שירותי אפיון וייצור במרכז הננו באוניברסיטת ת"א- המרכז לייצור מערכות ננומטריות,‏ אוניברסיטת בן-גוריון- מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג'‏ וייז במצפה רמון- האוספים הלאומים למדעי הטבע,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםבנק הגנים הלאומי לצמחי ארץ ישראל במכון וולקנייד ושםגנזך המדינה- הארכיון הציוני המרכזי- ארכיון הסרטים הישראליבית התפוצות- ארכיון אלברט איינשטייןThe Smoler Proteomics Center, Technion ‐ http://biweb2.bi.technion.ac.il/proteomics/index.htm- http://www.hadassah.org.il/English/Eng_SubNavBar/Departments/Medical+departments/CyclotronNuclear Medicine molecular imaging, Hadassah Medical CenterBraun Center for Sub Micron Research, - http://www.weizmann.ac.il/condmat/heiblum/facilities.htmlWeizmann InstituteCERN ‐ http://public.web.cern.chESRF ‐ http://www.esrf.euGEANT ‐ http:// www.geant.netSEASME ‐ http://www.sesame.org.jo/6


הגדרותלצורך עבודה זו הוגדרו קריטריונים ומאפיינים של תשתיות מחקר שכלולות במיפוי.‏–1קריטריוני סף להגדרת תשתית מחקר לאומית קריטריוני הסף המפורטים בהמשך מתבססים עלההגדרות של פורום ונבחרו על ידי מזמין העבודה,‏ לצורך מיפוי זה.‏ ניסוח הקריטריונים אושרעל ידי הועדה לתשתיות מחקר ‏(ות"מ)‏ של המולמו"פ.‏ESFRIמרכז בו מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי,‏ המועמד להיות מוכר כתשתית מחקר לאומית,‏ צריך לענותעל הקריטריונים הבאים:‏א.‏ התשתית משרתת יותר ממוסד אחד ויותר מקבוצת מחקר אחת.‏ב.‏ התשתית פתוחה לכל החוקרים בתחום בארץ ‏(חוקרים ממוסדות מחקר אקדמיים,‏ בתי חולים,‏חברות תעשייתיות וכיו"ב)‏ גם אם הדבר כרוך בתשלום.‏ג.‏ בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי אשר עלותו10 מליון ₪ד.‏ התשתית עומדת ברמה טכנולוגית-מחקרית מובילה ביחס לקיים בעולם המדעי.‏‏(כ-‏‎2.5‎ מיליון דולר)‏ ומעלה.‏מיקום תשתית המחקר:‏-Single‐sited research infrastructure התשתית פועלת באתר גיאוגרפי אחד.‏A distributed research infrastructure- תשתית מבוזרת:‏ לתשתית משאבים הממוקמים גיאוגרפיתבמספר אתרים.‏ תשתית כזו יכולה לתת שירותים משותפים ובדרך כלל קיים תיאום בין האתריםהשונים.‏- Virtual research infrastructureתשתית וירטואלית:‏ הגישה והשימוש בתשתית נעשית מרחוק,‏מעמדות עבודה של החוקרים.‏ אין צורך להימצא פיזית באתר התשתית כדי להשתמש בה.‏סיווג קבוצות משתמשים בתשתיות המחקר:‏משתמשים פנימיים:‏משתמשים חיצוניים:‏משתמשים זרים:‏משתמשים וירטואליים:‏חוקרים מהארגון הראשי אליו שייכת תשתית המחקר.‏חוקרים שאינם מהארגון הראשי של תשתית המחקר.‏חוקרים ממדינה אחרת.‏משתמשים בתשתית המחקר מרחוק.‏1 ESFRI ‐ European Strategy Forum on Research Infrastructures7


הגופים,‏ שפועלים בתחום תשתיות המחקר,‏ הם:‏כגון:‏ות"ת ‏(הוועדה לתכנון ולתקצוב),‏ שהינה ועדה של המועצה להשכלה גבוהה והזרוע המבצעת שלהושכינונה אושר על-ידי הממשלה,‏ מתקצבת תשתיות מחקר באמצעות הקצבות מיוחדות.‏ חלקמהתשתיות המתוקצבות על-ידי ות"ת מצויות בישראל ‏(כדוגמת אוספי הטבע למחקר,‏ המכוןהבינאוניברסיטאי באילת,‏ ותשתיות שות"ת שותפה במימונם ביחד עם הגופים החברים בפורום תל"משורק,‏ בנחל המאיץhttp://www.agri.gov.il/he/pages/406.aspx9,ISRAGRIDלשרות ציוד מרכזיהמו"פהביוטכנולוגיומרכזיננוטכנולוגיה),‏וחלקן אינן בבעלות מוסדות ישראליים,‏ אך החוקרים הישראלים נגישים אליהם מכוח תשלום דמיהשתתפות על-ידי מדינת ישראל3‏(לדוגמא ESRF,CERN ועוד ).משרד התמ"ת תומך בעיקר בפרויקטים של מו"פ בתעשייה,‏ אולם בחלק מהמקרים הוא תומך גםבמו"פ משותף לתעשייה ולאקדמיה,‏ בעיקר באמצעות תכנית מגנ"ט.‏ למרות שהמשרד לא תומךישירות בתשתיות מחקר,‏ הרי שגודל הסיוע שהוא מעניק לפרויקטי מו"פ מסייע לחברות ולאקדמיה גםברכישה ואחזקה של תשתיות מחקר גדולות.‏משרד המדע והטכנולוגיההוא הגורם הממשלתי האחראי על התשתית המדעית בישראל.‏ משרדהמדע תומך בהקמת מרכזי ידע תשתיתיים ברחבי הארץ בתחומי מחקר שונים.‏ הרעיון שעומד בבסיסמרכזי הידע ומטרתם היא:‏ העברת ידע מתקדם ‏(קיים)‏ למגוון חוקרים ולא יצירת ידע חדש,‏ כמקובלבפרויקטי מחקר.‏ המנגנון להעברת הידע – מרכז הידע התשתיתי ממומן על-ידי המשרד ומחויב במתןשרות,‏ שמשמעותו העמדת התשתית והידע לרשות כל מדען/חוקר בישראל,‏ באשר הוא.‏המינהל למחקר ולפיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית ‏(מפא"ת),‏ המשתייך למשרד הביטחון,‏מרכז את תוכניות המו"פ הביטחוני במדינת ישראל.‏ מתוקף אחריותו מבצע מפא"ת בנייה ופיתוח שלהתשתית המדעית והטכנולוגית:‏ באחריות מפא"ת לבנות ולקדם את התשתית המדעית והטכנולוגיתהדרושה להבטחת כושר פיתוח מערכות אמל"ח עתידי מתקדם לצורכי צה"ל.‏ בניית התשתיתמתבצעת על ידי קניית יכולת שליטה בספקטרום רחב של טכנולוגיות,‏ על ידי טיפוח כח אדם ומוקדיידע מדעיים וטכנולוגיים,‏ וכן על ידי הבטחת קיומם התקין והיעיל של מתקני התשתית הדרושים4לפיתוח אמל"ח מתקדם . עבודה זו מתייחסת רק לתשתיות המחקר האזרחי בישראל.‏מינהל המחקר החקלאי פועל,‏ גם הוא בתחומו,‏ להבטחת ההון האנושי על ידי קידום עתודת חוקרים,‏בשילוב עם בניית תשתיות מחקר הולמות ועדכניות לפיתוח מחקר חקלאי ממשלתי.‏הנהלת המינהל קבעה לעצמה להגדיר סדרי עדיפויות במחקר באמצעות מתן תמיכה כספית,‏ ומתןמקור מימון ראשוני לחוקרים לצורך השגת תקציבי מחקר גדולים יותר בעתיד,‏ וכן על-ידי הקצאתכספים לתשתיות מחקר עדכניות5ומכשור מודרני .בשל התחושה שיש צורך לתמוך מעת לעת בהקמת תשתיות מו"פ בשטחים שונים,‏ שלעיתים אינןנופלות בתחום אחריותו הבלעדית של אחד מגורמי התמיכה במו"פ,‏ הן בשל ייעודן והן בשל היקפןהתקציבי,‏בשלהי הוקם19973תל"מ פורום‏(תשתיותלאומיותלמו"פ)‏ביוזמתהאקדמיה-CERN המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקים שמטרתו לחקור ולהבין את יסודות החומר.‏- המתקן האירופי לקרינת סינכרוטרון.‏ תשתית משותפת שהוקמה על ידי הסכם בינלאומי,‏ המופעל על-ידי 18מדינות אירופאיות וישראל4 אתר משרד הביטחון,‏ מערך המו"פ,‏ מפא"ת-‏ http://www.mod.gov.il/pages/mafat/mafat.aspאתר מינהל המחקר החקלאי,‏ מכון וולקני-‏ESRF5הלאומית


הישראלית למדעים.‏ בפורום תל"מ משתפים פעולה באופן וולונטרי בעלי התפקידים הבאים:‏ יו"ר ות"תבמועצה להשכלה גבוהה,‏ המדען הראשי במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה,‏ מנכ"ל משרד המדע,‏ראש מפא"ת במשרד הביטחון,‏ סגן ראש אגף התקציבים במשרד האוצר ונשיא האקדמיה הלאומיתהישראלית למדעים.‏ שתי המטרות שנקבעו לפורום הן:‏ התייעצות ותאום בין הגופים המרכיבים אתהפורום בנושאי מו"פ ואיגום משאבים מתקציבי הגופים המרכיבים ‏(וגופים נוספים על פי העניין)‏וקביעת אחריות ביצוע לגבי תשתיות מו"פ לאומיות.‏ פורום תל"מ בוחן מקצועית את ההצעות והדרכיםלהקמת תשתיות לאומיות וממליץ על איגום המשאבים מתוך תקציבי גופי הפורום וגופים מעונייניםנוספים,‏ ועל הגורמים שיהיו אחראים על הביצוע והבקרה של הקמת התשתיות השונות,‏ במסגרתהתקציבית שנקבעה להן.‏ עבודת המטה של הפורום,‏ הביצוע ובקרת הפרויקטים והתוכניות,‏ מתבססתעל סמכותם ואחריותם של ות"ת והמשרדים הממשלתיים החברים בפורום.‏ לפורום תל"מ אין תקציבמשוריין להקמת תשתיות מחקר ומתכונת הפעולה שלו הינה פרויקטלית ונקבעת אד-הוק בהתאםלהצעות המתקבלות.‏מדיניות לתמיכה בתשתיות מחקראיסוף מידע לגבי תשתיות המחקר הקיימות בישראל והצרכים בשדרוג תשתיות קיימות או הקמה שלתשתיות חדשות,‏ יאפשר להקים בסיס נתונים שהינו הכרחי לצורך גיבוש מדיניות,‏ שתבטיח אתיכולתה של מדינת ישראל להתקדם בתחומי המחקר והטכנולוגיה השונים,‏ ולפרוץ קדימה בתחומיםשהמדינה מעוניינת לתעדף.‏ למיפוי מסוג זה יש חשיבות מיוחדת במדינות קטנות עם אמצעיםמוגבלים,‏ בהן אין סיכוי למצוא את כל מרכיבי התשתית המחקרית הנדרשים ליצירת מובילות בכלהתחומים,‏ ויש צורך להגדיר עדיפויות לפי היתרונות היחסיים והצרכים המיוחדים.‏מתוך הצורך ביצירת מדיניות לאומית למדינת ישראל בנושא תשתיות מחקר מנתה,‏ המועצה הלאומיתלמחקר ופיתוח בשנת 2007, את הוועדה הלאומית לתשתיות מחקר) תו---‏"ם)‏ שתפקידיה:‏לאתר ולבחון את התחומים שבהם צריך להקים ולחזק תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר,‏ מתוךראיית צורכי הפיתוח העתידי ואפשרויות היישום של הידע המדעי באותם תחומים.‏לקבוע קריטריונים לבחירת תוכניות לפיתוח תשתיות מדעיות וטכנולוגיות למחקר,‏ המועמדות למימוןמהתקציב המיועד לתשתיות מחקר.‏לרכז תוכניות והצעות לפיתוח תשתיות למחקר ולהעריכן על פי הקריטריונים דלעיל.‏לגבשתוכניותלפיתוחיישומיםאסטרטגיים,‏שיאפשרולישראללהשתלבבפרויקטיםתשתיות של-למחקר בינלאומיות.‏10-להציג בפני מליאת המועצה ולהגיש לוועדת השרים למדע ולטכנולוגיה תוכניות למימון על פי סדריעדיפויות שיקבעו על ידי הוועדה.‏על מנת לבסס את המלצותיה,‏ החליטה הוועדה להזמין מחקר מקיף למיפוי המצאי והשימושבתשתיות מחקר קיימות בישראל,‏ וכן להעריך את הצורך בהווה ובעתיד בשדרוג של תשתיות מחקרקיימות והקמת תשתיות חדשות בישראל.‏ את המחקר הזה נבחר לבצע,‏ כאמור,‏ צוות של מוסדשמואל נאמן.‏


המחקרהמחקר הנוכחי מתמקד בציוד ובמתקנים המצויים בתשתית המחקר ולא בהון האנושי המגלם אתהידע והמומחיות של החוקרים והמשתמשים בתשתית ‏(ומהווה נדבך חשוב נוסף בפיתוח יכולותמחקר).‏ מחקר המיפוי אמור לבנות את בסיס הידע והנתונים שיאפשר למדינת ישראל לבנות מפתדרכים לתכנון,‏ שדרוג והקמה של תשתיות מחקר לאומיות.‏ בנוסף למיפוי צרכי המחקר,‏ יש להגדירגם את צרכי המדינה במחקר ובפיתוח טכנולוגי,‏ היות ונושא זה עדיין לא טופל.‏ תכנון ותקצוב רב-‏שנתיים עם סדרי עדיפויות יהוו את מפת הדרכים והמדיניות הלאומית,‏ שיבטיחו את פיתוחן שלתשתיות המחקר בעתיד.‏המחקר הנוכחי כולל שלושה נושאים עיקריים:‏א.‏ מיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל ‏(כולל תשתיות בינלאומיות זמינות לחוקרים מישראל)‏ב.‏ הערכת צרכים עתידיים לתשתיות מחקרג.‏ השוואת ישראל למדינות דומות בהקשר לתשתיות מחקרבמסגרת המחקר,‏ נסרקו תשתיות מחקר בהן מתבצעת פעילות מו"פ בכל קשת התחומים המדעייםוהטכנולוגיים:‏ ביולוגיה ומדעי הרפואה,‏ חומרים,‏ מדעים מדויקים,‏ איכות הסביבה,‏ אנרגיה,‏ מדעי הרוחומדעי החברה.‏ תשתיות המחקר שנסרקו נמצאות במוסדות אקדמיים,‏ מכוני מחקר,‏ חברותתעשייתיות,‏ בתי חולים ומוסדות וארגונים ממשלתיים,‏ ציבוריים ופרטיים.‏ לא נכללו במיפוי גופיםומוסדות בהם קיים ציוד ייחודי המשמש לביצוע מו"פ בטחוני,‏ אבל במידה והתשתיות משמשות גם אתהמו"פ האזרחי,‏ כללנו גם אותם במיפוי.‏הדו"ח הנוכחי,‏ שדן במיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל,‏ כולל שני פרקים:‏ הפרק הראשון עוסקבמיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל וכולל את המתודולוגיה למיפוי ואת סיכום הנתונים העיקריים88 אודותתשתיות המחקר שמופו.‏ להשלמת התמונה של תשתיות המחקר,‏ שזמינות לחוקריםמישראל,‏ עוסק הפרק השני בתשתיות מחקר בינלאומיות שהמדינה מממנת את השימוש בהן לחוקריםמישראל.‏דו"ח נוסף,‏ שהועבר למשרד המדע,‏ כולל שלושה פרקים:‏ הפרק הראשון עוסק בצרכים העתידייםלהקמת תשתיות מחקר חדשות ולשדרוגים משמעותיים בתשתיות מחקר קיימות.‏ המידע בפרקמבוסס הן על תוכניות המקודמות בערוצים שונים והן על רעיונות בשלבי גיבוש והבשלה ראשונייםיותר,‏ אליהם נחשפנו בראיונות עומק עם מומחים בתחומים השונים.‏ הפרק השני כולל השוואה ביןישראל למספר מדינות,‏ הדומות לה מבחינת הגודל ומבחינת הרמה הטכנולוגית.‏ ארבע המדינותשנבחרו להשוואה הן:‏ פינלנד,‏ ניו זילנד,‏ הולנד ואירלנד.‏ ההשוואה נערכה על בסיס מידע שפורטבמסמכי מפות הדרכים,‏ שהכינו מדינות אלו לתשתיות המחקר שלהן.‏ הפרק השלישי כולל סיכום לגבימערך המידע הממוחשב,‏ שהוקם לצורך ריכוז ועיבוד הנתונים שנאספו.‏ דו"ח זה ישמש בתהליךגיבוש מפת הדרכים של תשתיות המחקר הלאומיות של ישראל ובשלב זה הוא אינו עתיד להתפרסם.‏כל אחד משני הדו"חות כולל דיון בממצאים העיקריים של העבודה והצעות להמשך קידום הנושאבמטרה ליצור מפת דרכים לפיתוח תשתיות המחקר הלאומיות בישראל ולגיבוש מדיניות,‏ שתגדירתקציבים ועדיפויות במסגרת מדיניות לאומית לתשתיות מחקר גדולות לישראל.‏11


ברצוננו להודות לכל האנשים,‏ שרואיינו במסגרת עבודה זו,‏ על כך שהקדישו לנו מזמנם ותרמומהידע והניסיון הרב שלהם למיפוי תשתיות המחקר הקיימות ולזיהוי הצרכים העתידיים של שדרוגוהקמת תשתיות המחקר.‏ רשימת המרואיינים מפורטת בנספח א'.‏12


שיטת איסוף הנתונים:‏א.‏ כדי לגבש רשימה של תשתיות מחקר לצורך בדיקה אם הן עונות על קריטריוני הסף שהוגדרולתשתית מחקר לאומית,‏ בוצעו עשרות ראיונות ושיחות טלפון עם מומחים בתחומים השונים,‏ עםהאחראים על המו"פ בחברות ובגופים ממשלתיים,‏ ועם המשנים למחקר באוניברסיטאות.‏ כמו כן,‏בוצעו ראיונות עם מומחים לגבי הצורך בשדרוג ובהקמה של תשתיות מחקר חדשות.‏ רשימתהראיונות והשיחות הטלפוניות מוצגת בנספח א.‏ב.‏ בוצעה עבודת מידענות במאגרי מידע פתוחים,‏ על מנת לאתר פרטים על תשתיות מחקר ועלמוסדות וארגונים,‏ שבהם עשויות להיות תשתיות מחקר גדולות,‏ באקדמיה,‏ בתעשייה ובמוסדותציבוריים/ממשלתיים,‏ בהתאם להפניות ולהצבעות שהועלו בראיונות השונים.‏ג.‏ הוכן שאלון,‏ שהופנה במייל למשתמשים בתשתיות מחקר מקרב החוקרים בכל המוסדותהאקדמיים,‏ והופץ באמצעות סגני הנשיא למו"פ או באמצעות דיקני הפקולטות,‏ במטרה לזהותתשתיות מחקר נוספות.‏ד.‏ נעשתה פנייה ‏(באמצעות דוא"ל או טלפון)‏ לאנשי קשר מרכזיים בתשתיות מחקר,‏ בהתאםלרשימה שגובשה,‏ והם התבקשו לענות האם התשתיות שלהם עומדות בארבעת הקריטריוניםלתשתית מחקר לאומית,‏ כפי שנקבעו לצורך מיפוי זה.‏ה.‏ נבנה שאלון לצורך מיפוי התשתיות,‏ שנשלח באמצעות תוכנת אינטרנט לאנשי קשר מרכזייםבתשתיות,‏ שענו כי התשתיות שבאחריותם,‏ עומדות בקריטריונים או שהם סבורים שהן תשתיותמחקר לאומיות,‏ למרות שאינן עומדות בקריטריון מסוים.‏ השאלון כלל את הנושאים הבאים:‏ תיאורכללי של התשתית;‏ פריטי ציוד עיקריים בתשתית;‏ פעילויות ושירותים הניתנים על ידי התשתית;‏תרומת התשתית;‏ מימון ושיתופי פעולה של התשתית;‏ מספר וסוגי המשתמשים בתשתית;‏מדיניות גישה למשתמשים;‏ צרכים עתידיים של התשתית;‏ ועוד.‏ו.‏ התקיימו פגישות וראיונות טלפוניים עם חלק מאנשי הקשר של התשתיות,‏ שבמהלכן מולא שאלוןהמיפוי.‏ שאר בעלי התשתיות שלחו את התשובות לשאלונים באמצעות האינטרנט.‏ז.‏ במסגרת השאלון התבקשו אנשי הקשר בתשתיות להצביע על תשתיות נוספות ואנשי הקשרשלהן,‏ ובהתאם פנינו גם אליהם.‏ח.‏ לאלה,‏ שענו בשאלון שיש לתשתית המחקר שלהם תוכניות לבצע שדרוג משמעותי בעתיד,‏ שלחנושאלון נוסף עם שאלות מפורטות לגבי השדרוג:‏ מה יכלול השדרוג,‏ תקציב ולוח זמנים לביצועו,‏מספר החוקרים שצפויים להשתמש בתשתית המשודרגת,‏ מה הערך המוסף המחקרי של השדרוגוכדומה.‏ בחלק מהמקרים הנתונים שנמסרו היו הערכות בלבד כיון שעדיין לא קיימת תוכנית אותקציב לשדרוג.‏ט.‏ נערכו ביקורים בתשתיות מחקר מתחומים שונים ברחבי הארץ.‏י.‏ נבנה מאגר מידע ממוחשב,‏ שבו רוכזו נתוני כל השאלונים.‏יא.‏ על סמך התשובות לשאלונים,‏ שמילאו אנשי הקשר של התשתיות,‏ נבנתה תבנית לסיכום הנתוניםהעיקריים של כל אחת מהתשתיות.‏ במידה וקיים תכנון להרחבה או לשדרוג משמעותי שלהתשתית,‏ הוספנו לתיאור של התשתית הקיימת גם פרוט על השדרוג המתוכנן.‏ התבניותלתשתיות כוללות את תאור התשתית,‏ מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם,‏ משתמשים בתשתיתומדיניות גישה לעבודה בתשתית למשתמשים,‏ מימון ושיתופי פעולה,‏ תרומת התשתית למחקרולמדינה.‏ תבניות הכוללות מידע לגבי שדרוג עתידי של התשתית כוללות גם את התוספות/שינויים14


העיקריים המתוכננים לתשתית,‏ התרומה העיקרית שתתקבל משדרוג התשתית,‏ עלויות שדרוגהתשתית ותפעולה ולוח זמנים לביצוע השדרוג.‏ התבניות הועברו לבדיקה ולאישור של אנשיהקשר בכל תשתית.‏יב.‏ התשתיות חולקו לשבעה תחומים מדעיים מרכזיים,‏ בהתאם לחלוקה של ה-‏:ESFRIBiological and Medical SciencesMaterials and Analytical FacilitiesPhysical Sciences and Engineeringe‐InfrastructuresEnvironmental SciencesEnergySocial sciences and Humanitiesלגבי תשתיות מולטי-דיסיפלנריות ‏(כדוגמת ננו),‏ שניתן לשייכן למספר תחומים,‏ בחרנו לשייך אותן,‏במסגרת מיפוי זה,‏ לתחום אליו הן שויכובדו"ח ESFRI‏(לדוגמה,‏ רוב תחום הננו שויך לתחום שלמדעים פיזיקאליים והנדסה).‏ בישראל קיימים שישה מרכזים למחקר בתחום הננוטכנולוגיה,‏הפעילים במוסדות האקדמיים הבאים:‏ הטכניון,‏ אוניברסיטת תל-אביב,‏ אוניברסיטת בר-אילן,‏האוניברסיטה העברית בירושלים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון ומכון ויצמן למדע.‏ בעבודה הנוכחיתהתייחסנו בנפרד לכל אחת מהתשתיות,‏ הנכללות במרכזי הננו השונים,‏ על פי עמידתהבקריטריונים שהוגדרו לצורך המיפוי של תשתית מחקר לאומית,‏ ולא לרמת מרכזי הננו כמכלול שלתשתיות מחקר.‏15


תשתיות מחקר קיימות-‏ נתוניםתרשים 1: תשתיות מחקר קיימות לפי סוג המוסד בו ממוקמת התשתית:‏* שתיים מהחברות הן חברות ללא כוונת רווחתרשים: 2 תשתיות המחקר הקיימות לפי תחומים מדעיים ראשיים16


בטבלאות שלהלן מצויינות תשתיות המחקר שנמצאו עונות על ארבעת הקריטריונים,‏ שנקבעולתשתית מחקר לאומית,‏ כולל פריט ציוד בודד שעונה על קריטריון העלות :התשתיתמיקוםPhysical Sciences and Engineering (10)Braun center for sub micronresearchWeizmann Institute NanoInitiativeהמרכז לננו מדע ול ננו טכנולוגיהמכון ויצמן למדעמכון ויצמן למדעהאוניברסיטה העבריתבירושליםהציודElectron beam writingעלות הציוד‏(מיליוני דולרים)‏4336.56HRSEM (x3)High resolution TEM (x2)Nanoscopic Characterization (UNC)Unit for Nanofabrication (UNF)Electron Microscopy centerהטכניוןמי קרוסקופ אלקטרוניעלות כל התשתית10 מעל מיליון דולרIlse Katz Institute for NanoscaleScience and Technologyהמרכז לייצור מערכות ננומטריותמרכז מנהרות הרוחניסויי טיסההרכבת ובדיקת טלסקופים חללייםאוניברסיטת בן-גוריוןאוניברסיטת בן-גוריוןהתעשייה האוויריתהתעשייה האוויריתאל-‏ אופ2.52.724304020125415810TEM 2100F, JeolLithography (E-Beam)+(Reith E-Line))SARAF – Soreq AppliedResearch Accelerator Facilityתשתית בהקמההמרכז למחקר גרעינישורק,‏ יבנהמנהרה תת קוליתמנהרה תלת קוליתמנהרה שגא קוליתמערכות ניהול ובקרה לטיסות ניסויפיתוח שיטות ניסוי ותוכניות ניסוימערכות מכשור מוטסות רב ממדיותתרמל ואקום2 קולימטוריםתחנת הדבקת גלאיםמאיץ החלקיקיםעלות ההקמה והתפעולהצפויות לתשתיתהחדשה חסויה;‏ לפימקורות גלוייםמיליון דולר25 –Biological and Medical Sciences (8)מיקוםהתשתיתהקריה הרפואית-MRI יחידת תהודה מגנטית רמב"םהמרכז לטכנולוגיות מתקדמות המרכז הרפואי שיבאהקריה הרפואיתהמחלקה לרפואה גרעינית רמב"םהמרכז הרפואי תל-‏המחלקה לרפואה גרעינית אביב ‏(איכילוב)‏יחידה לציוד בין-מחלקתי האוניברסיטה העבריתבפקולטה לרפואההמכון לחקר ביולוגית האדם מרכז רפואי הדסהמרכז רפואי הדסההציודעלות הציוד‏(מיליוני דולרים)‏2.52.52.82.592.55.54MRI 3 teslaרובוט ניתוחי DaVinchiMRIPET/CT GE Discovery 690PET CTNMRמגנט+‏ אלקטרוניקה של מערכתשני מאיצי חלקיקים להפקת איזוטופיםרדיואקטיבייםמערכת MEGMolecular imaging inNuclear medicineיחידת דימות מוחאלקטרומגנטיאוניברסיטת בר-אילן17


e‐Infrastructures (1)התשתיתרשת תקשורת אילןמיקוםמחב"אהציודשני קווי תקשורת בנפח GB 2.5עלות הציוד‏(מיליוני דולרים)‏2.5 לכל קו2Environmental Sciences (1)התשתיתאוספי הטבע הלאומייםמיקוםאוניברסיטת תל-‏אביבהציודאוספים ביולוגיים,‏ אוספים אנתרופולוגיים,‏מאגר גנים,‏ מאגר נתונים ממוחשב ותשתיתידע טקסונומיעלות הציוד‏(מיליוני דולרים)‏השקעה של מיליוני דולריםSocial Sciences and Humanities (8)היות שתשתיות המחקר במדעי הרוח והחברה הן בדרך כלל מאגרי נתונים,‏ ארכיונים ואוספים,‏ איןמשמעות לקריטריון עלות הציוד בתשתית,‏ מכיוון שמדובר בעלויות ציוד נמוכות לעומת עלות האוספים אוהמאגרים.‏ לכן,‏ בדיון עתידי שיערך בנוגע לתשתיות אלה,‏ יהיה צורך לכלול שיקולים נוספים כגון:‏ עלותההקמה,‏ הפיתוח והשימור/עדכון של המאגרים,‏ הארכיונים או האוספים,‏ ייחודיות התשתית,‏ ערכה המחקריברמה בינלאומית והאם היא משרתת את קהילת המחקר בארץ ובחו"ל.‏ להלן מספר דוגמאות,‏ שנראה לנושיהיה להן מקום ברשימה של תשתיות מחקר לאומיות:‏התשתיתמיקוםתכולת התשתיתעלותסקר מעקב משקי ביתבלמ"ס-‏ תשתית בהקמהסקר כוח אדם של הלמ"סקבצי מפקד האוכלוסין שלהלמ ‏"סהארכיונים של יד ושםירושליםסקר מעקב על משקי הבית בישראלעלויות התפעול הצפויותלשנה הן כ-‏ מי‎6‎ ליון ש"חמעל דולר.10 מיליון0.8סקר הבריאות,‏ הזקנהוהפרישה – SHAREהספרייה הלאומיתמאגר המידע של גנזךהמדינהמחסני אוצרות המדינה-‏רשות העתיקותירושליםירושליםירושליםהאוניברסיטה העבריתבירושליםהאוניברסיטה העבריתבירושליםמשרדראש הממשלה,‏ירושליםבית שמשסקר כוח אדםקבצי מפקד האוכלוסיןבסיסי נתונים מערכת איחזור מידעסקר מעקב משפחות בישראל ‏(נערכו עד ל-‏2010 שני סקריםמעל10 מי ליון דולר20 מיליון דולרמיליון דולר כל סקר(אוסף על שם גרשום שולם ומחלקת כתבי-יד:‏כ-‏‎3,000‎ כתבי ידאתר גניזה של חומר פיזימאגר מידעמחסני אוצרות המדינה המרכזיים,‏ בית-‏שמש100 מיליון דולר50 מיליון דולר3 מיליון דולר2.5 מיליון דולר18


רשימת תשתיות המחקר הקיימות שמופולהלן מפורטת רשימת התשתיות,‏ שמופו במסגרת המחקר,‏ לפי תחומים,‏ ולאחריה מצורפות תבניותהסיכום של התשתיות לפי הסדר בו הן מופיעות ברשימה.‏א.‏ב.‏(RBNIBiological and Medical SciencesThe Smoler Proteomics Center at the Technion.1.2.3.4.5.6.7.8.9יחידת תשתיות במדעי החיים וההנדסה בטכניון ‏(כולל שדרוג)‏ ‏(פעיל במסגרתמעבדות תסיסה ואפיון חלבונים בטכניוןמרכז וולפסון ליישומי ביולוגיה מבנית,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים‏(כולל שדרוג)‏מרכז למחקר רפואי על שם פלסנשטיין,‏ אוניברסיטת תל-אביב ‏(כולל שדרוג)‏המרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא ‏(תל השומר)‏מרכז שיבא לחקר הסרטןהמרכז למחקר קליני,‏ המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי ‏(איכילוב)‏המכון לרפואה גרעינית,‏ המרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי ‏(איכילוב)‏10. המחלקה לרפואה גרעינית,‏ הקריה הרפואית רמב"ם ‏(כולל שדרוג)‏- תהודה מגנטית,‏ הקריה הרפואית רמב"ם ‏(כולל שדרוג)‏.12 Imaging ,Nuclear Medicine Molecular המרכז הרפואי הדסה13. מרכז לחקר תאי גזע,‏ הפקולטה לרפואה,‏ הטכניון14. מעבדה לתאי גזע עובריים ואבחון גנטי טרום השרשה בבית היולדות ליס,‏ מרכז רפואי תל-‏אביב ‏(כולל שדרוג)‏.11 יחידת MRI15. הרשות למחקר פרה-קליני בטכניון16. רשות בתי חיות,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםMRI במכון לחקר ביולוגית האדם,‏ המרכז הרפואי הדסה18. חדר צנתורים וניתוח לחיות גדולות במרכז הרפואי שיבא17. מעבדת.19 Facility ,Transgenic & Knockout מכון ויצמן למדע.2420. הרלן ישראל ‏(הרלן ביוטק ישראל,‏ הרלן מעבדות)‏ ‏(כולל שדרוג)‏21. המרכז לתפקודי המוח,‏ מרכז רפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי ‏(איכילוב)‏.22 Imaging ,MagnetoEncephaloGram Voltage Sensitive Dye אוניברסיטת בר-אילן23. היחידה לציוד בין מחלקתי,‏ הפקולטה לרפואה,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים,The GMP Laboratory for the production of pharmaceuticals and vectorsהמרכז הרפואי הדסה25. מערך המעבדות הקליניות,‏ המרכז הרפואי אסף הרופאMaterials and Analytical Facilities26. תמי אימי מכון למחקר ולפיתוח בע"מ27. מרכז החומרים באוניברסיטת תל-אביב28. המכון למצב מוצק בטכניון29. המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון30. פולימרים ופלסטיקה במכללת שנקר19


ג.‏Physical Sciences and Engineering31. מתקן חצי חרושתי ‏(פיילוט)‏ לעיבוד מזון בטכניון ‏(כולל שדרוג)‏32. מרכז למדידות מגנטיות באוניברסיטת בר-אילן33. המרכז לננו-מדע ולננוטכנולוגיה,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים ‏(ננו)‏34. שירותי יצור ואפיון ‏(שי"א)‏ במרכז הננו של אוניברסיטת תל-אביב ‏(ננו)‏‏(ננו)‏‏(ננו)‏Braun center for sub micron research, Weizmann Institute .35Weizmann Institute Nano Initiative (WINI) .36Ilse Katz Institute for Nanoscale Science & Technology Ben-Gurion .37University(RBNI(RBNI(RBNI.39‏(ננו)‏38. המרכז לייצור מערכות ננו מטריות,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןהמרכז לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים,‏ אוניברסיטת בר-אילן ‏(ננו)‏40. מרכז מחקר מיקרו-ננו אלקטרוניקה בטכניון ‏(פעיל במסגרת41. מיקרוסקופית אלקטרונים של חומר רך,‏ הטכניון ‏(פעיל במסגרת‏(פעיל במסגרת43. מעבדת לרובוטים אוטונומיים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון ‏(כולל שדרוג)‏למקורות קרינה ושימושים,‏ מרכז אוניברסיטאי אריאל ואוניברסיטת תל-‏אביב45. אשכול של מעבדות מחקר באווירודינמיקה בטכניון46. מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג'‏ וייז במצפה רמון47. המכון הגיאולוגי48. מרכז מנהרות רוח,‏ התעשייה האווירית49. מטווחים למדידות שח"מ ‏(שטח חתך מכ"מ)‏ בתעשייה האוויריתElectron Microscopy Center, Technion .4244. מרכז ידע FEL.50ניסויי טיסה,‏ התעשייה האווירית51. מנהרת קרח,‏ התעשייה האווירית ‏(תשתית בהקמה)‏52. הרכבת ובדיקת טלסקופים חלליים,‏ אל-אופ.53 Facility SARAF – Soreq Applied Research Accelerator ‏(תשתית בהקמה)‏(COBI)ד.‏e‐Infrastructures54. רשת תקשורת אילן-‏‎2‎‏,‏ מחב"א.55 ,ISRAGRID מחב"א56. המרכז הלאומי לתשתיות בביו-אינפורמטיקהבמכון וייצמן למדעה.‏ו.‏20Environmental Sciences57. אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל אביב ‏(כולל שדרוג)‏58. האוספים הלאומיים למדעי הטבע,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים59. המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת60. בנק הגנים הלאומי לצמחי ארץ ישראל במכון וולקני61. פלטפורמות למדידות ומחקר ימי,‏ המכון לחקר הימים והאגמים62. מרכז המידע הימי הלאומי,‏ המכון לחקר הימים והאגמים63. מכון גרנד לחקר המים בטכניון64. מכון צוקרברג לחקר המים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון65. תחנה לחקר הסחף,‏ האגף לשימור קרקע וניקוז,‏ משרד החקלאות ופיתוח הכפר66. מעבדות לחישה מרחוק היפר-ספקטרלית,‏ אוניברסיטת תל-אביבEnergy.67יחידת המתקנים למחקר סולרי,‏ מכון ויצמן למדע68. המרכז הלאומי לאנרגית השמש ע"ש בן-גוריון,‏ אוניברסיטת בן-גוריון


ז.‏Social Sciences and Humanities69. קבצי מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה70. סקרי כוח אדם של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ‏(כולל שדרוג)‏71. סקר הבריאות,‏ הזקנה והפרישה72. מרכז גוטמן לסקרים73. מאגר מידע במדעי החברה,‏ מכון הנרייטה סאלד בירושלים74. מאגר מידע של גנזך המדינה ‏(כולל שדרוג)‏75. הארכיונים של יד ושם ‏(כולל שדרוג)‏76. הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי,‏ ירושלים77. הארכיון הציוני המרכזי בירושלים78. ארכיון אלברט איינשטיין79. ארכיון הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטה העברית בירושליםא.‏ רכיון רשות העתיקות,‏ מוזיאון רוקפלר ‏(כולל שדרוג)‏81. ארכיון הסרטים הישראליהספרייה הלאומית83. בית התפוצות – מוזיאון העם היהודי ‏(כולל שדרוג)‏84. מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקות85. סקר ישראל,‏ רשות העתיקות86. המעבדה למיקרו-ארכיאולוגיה השוואתית,‏ אוניברסיטת תל-אביב87. המפעל לחקר התפילה,‏ אוניברסיטת בן-גוריון88. סקר מעקב משקי בית בלמ"ס ‏(תשתית בהקמה)‏SHARE -80.8221


Biological andMedical Sciences1) יחבטכניוןידת תשתיות במדעי החיים וההנדסהזוהי יחידת תשתיות חדשה ‏(הוקמה לפני כשנתיים).‏ היחידהמצויה עדיין י בשלבי רכישה של צציוד.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני ששהפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהמספר משתמשים חיצוניים‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםמשתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-סה"כמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעומדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהעוברים הדרכותלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ המשתמשיםעל ההמכשירים ועוברים בחינה.‏ בהתאם למשתמש ולסוגהמכשיר.‏ המשתמש מקבל שם משתמש וסיסמא המאפשרים לולהזמין שעות עבודה על המכשיר דרך אתר האינטרנט שלהיחידה ולעבוד במכשירים השונים של היחידה באופן עצמאי.‏מימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבעל שםהבין תחומי היו המרכזההקמה הראשוני של התשתיתראסל ברי לננוטכנולוגיה.‏ הסכום הממוצע שללוקיי,‏ ומכוןהוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה הינוש"ח.‏ דמי השימוש מכסים כמעט את כל עלותהצוות.‏האחזקה,‏ למעט עלות האדמיניסטרציה ושכרהבאיםהתשתית מקיימת שיתופי פעולה עם מוסדות המחקרחברותבישראל:‏ מכון ויצמן למדע,‏ אוניברסיטת תל-אביב ועםתעשייה.‏500,000-שנת 2009):45012642062 ( 2-47תרומת התשתית:‏ יחידת התשתיות מאפשרת לחוקרים ששימושאת רמת המחקריםבציוד בטכנולוגיה מתקדמת ובכך מעלה מאמרים אשרהמתפרסמים.‏ ז מאז הקמתה,‏ התפרסמו מעלמתוכםבמהלכם נעזרו במכשור הקיים ביחידה שלושהבעיתונים המכובדיםבעיתונים ו-‏ וכן מאמרים וכד'.‏50,.Nature:.1.2.3.41,000,000ScienceCell ,PNACתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏בעלת ציוד במיקרוסקופיה אופטית,‏ אנליזהיחידת תשתיותגנומיקה,‏ היסטולוגיה.‏ בקמפוס הטכניון לאהייתה קיימת יחידת תשתיות המספקת אפשרות לעבודהעם ציוד ברמה גבוהה כגון מכשירי ומיקרוסקופיםקונפוקלים,‏ מערכות גנומיות לריצוף וכד'.‏ ההיחידה הוקמה עלראסל ברי לננו טכנולוגיה ועל ידי המרכז הבין תחומיידי מכון למדעי החיים וההנדסה על שם לורי לוקיי.‏ פתיחת היחידהאפשרה לחוקרים ממגוון דיספלינות ‏(כגון בביולוגיה,‏ ביוטכנולוגיה,‏ כימיה,‏ הנדסה כימית,‏ הנדסת ממזון,‏ הנדסתחומרים,‏ פיזיקה ועוד)‏ בטכניון,‏ לעבוד עם מכשור זה באופןפתוח וזמין,‏ וכך מספר רב של ממשתמשים יכול לנצל אתולקדם את מחקריהם.‏האלההמערכותFACSבזרימה ,(FACS))מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלותפרוט מרכיבי ההתשתית העיקרייםבדולריםSpectral confocal microscope with 2‐500,000photon laserInverted confocal for live imaging 300,000FACS analyzer LSR‐II500,000FACS Sorterr Aria‐II600,000Illumina Genome Analyzer IIx750,000Illumina Genome Analyzer IIxFACSAria II Sorter


1) יחידת תשתיות במדעי החיים וההנדסה בטכניוןשדרוג התשתיתBiological and Medical Sciences-4השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ שדרוג מערכתnext generation sequencing ‐ Illumina Genome analyzerhigh throughputלמערכת Hi‐Seqהמסוגלת לרצףנתונים הגבוהה10Generation Sequencingשהיא מערכת רב מקביליתדנ"א באופן הרבה יותר מאסיבי,‏ עם כמותפי לערך,‏ וקניית מערכת מסוגThirdהמטרה היא הקמת מרכז תשתיתי גנומי שבו יהיו מספר‏"מערכות ריצוף"‏ שיעבדו בו זמנית.‏ יחידת הגנומיקה תיתן מענהלכל הארץ,‏ בעיקר לצפון המדינה ‏(הטכניון,‏ אוניברסיטת חיפה,‏אורט בראודה,‏ מיג"ל ועוד),‏ למוסדות שאין ברשותם מערכותריצוף כאלה,‏ ואשר מגיעים ליחידה בטכניון לשם כך.‏ יחידתהגנומיקה שתוקם תעזור לחוקרים במיפוי ובקרת גנים ותהיהבקורלציה לבתי חולים,‏ תעזור לחוקרים לקדם את מחקריהםשנכנסבנושא י הרפואה האישיתלתאוצה בעקבות פרוייקט הגנום.‏ שדרוג המערכת הינו צורךהכרחי ליחידת הגנומיקה על מנת שתישאר בחזית הידע בקנהמידה עולמי.‏,(personalized medicine)2-המודל הארגוני של החלק המשודרג מבוסס על יחידתהתשתיות הקיימת.‏ יחידת הגנומיקה תפעל כתת יחידה בתוךיחידת התשתיות,‏ שבה יש בסיס אדמיניסטרטיבי פעיל.‏ יחידתהתשתיות הקיימת,‏ וכן יחידת הגנומיקה יעברו לבניין מדעיהחיים בניין חדש המוקם כעת בטכניון בסמוך לפקולטותלביולוגיה,‏ ביוטכנולוגיה והנדסת מזון וביו-רפואה.‏ יחידתהתשתיות ממוקמת בקומה של הבניין בעוד קומה נשארהריקה.‏ עם שדרוג יחידת הגנומיקה,‏ היא תמוקם בקומהותקבל מרחב גדול יותר.‏ מבחינת כח אדם,‏ התשתית נמצאתבשלבים של גיוס שני אנשי צוות שייתנו מענה בצד הביולוגיובצד של האנליזה הביו-אינפורמטית.‏יחידת הגנומיקה שתקום תהיה בקשר מתמיד עם מרכזיםגנומיים אחרים בעולם ליצירת שיתופי פעולה והחלפת מידע.‏ריצופי הגנים החדשים נכנסים למאגר נתונים שהוא כלל עולמיופתוח לכל החוקרים בארץ ובעולם.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות התכנוןוההכנה הן מליון דולר,‏ מתוך סכום זה הוצאו כ-‏‎1.2‎ מליוןדולר.‏סה"כ עלויות השדרוג מסתכמות ב-‏‎600,000‎ דולר.‏ עלויותדולר,‏ שמתוכן ישנההתפעול של התשתית לשנההתחייבות ל-‏‎200,000‎ דולר.‏ מקור המימון מתבסס חלקית עלמרכז המחקר האינטרדיסציפלינרי החדש ע"ש לורי לוקיי במדעיהחיים וההנדסה בטכניון,‏ אך כרגע אינו מובטח.‏300,000לוח זמנים לשדרוג:‏ ההכנה צפויה להסתיים עדלכך,‏ לא הוגדרו זמנים לשדרוג.‏.2011מעברהנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מד"ר מעייןדובשני-עשת,‏ מנהלת היחידה לתשתיות במדעי החייםוההנדסה בטכניון.‏אתר התשתית:‏http://isu.technion.ac.ilכתובת התשתית:‏ הפקולטה לביולוגיה,‏ קרית הטכניון,‏ חיפה3200011,Third Gen. SequencingHi‐Seq---כיום אין בארץ מערכות ו‐‏בהיעדר השדרוג,‏ עושים כיום החוקרים שימוש בתשתית קיימתנחותה.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ הקמת מרכז גנומי בעלמערכות ריצוף על מקבילות יביא את יחידת הגנומיקה לחזיתהמדע העולמי.‏ יחידת גנומיקה כזו הינה פריצת דרך בתחוםמדע הגנומיקה והרפואה האישית המואץ בשנים האחרונות.‏מערכות ריצוף על מקביליות מנוצלות לחקר תחום הרפואההאישית,‏ קרי רישום תרופות פרטניות לאנשים לפי הקודהגנטי שלהם.‏ לכך ישנה השפעה הן חברתית והן כלכליתשינוי פני הרפואה.‏ אנו צופים כי הקמת מרכז גנומי כזה תשרתהן את החוקרים בטכניון ובאקדמיה בכלל,‏ והן בתי חולים,‏בעיקר את שלושת בתי החולים בחיפה,‏ שכבר בימים אלהמנצלים את השרות הקיים ביחידה.‏-


2) מעבדות תסיסה ואפיון חלבונים בטכניוןתשתית קיימתBiological and Medical Sciences250מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבתאור תשתית המחקר:‏ההקמה הראשוני של תשתית המחקר הגיעו מהטכניון,‏מערך ריאקטורים ביולוגיים ‏(פרמנטורים)‏ בנפחים של מ-‏באמצעות מרכז מינרווה ותקציבי מחקר אישיים.‏ הסכוםעד ליטר.‏ כל הריאקטורים מבוקרי מחשב עם אנליזההממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנהonline של גזים ‏(חמצן ו-‏CO2‎‏).‏ בנוסף,‏ ציוד לשבירה,‏ סרכוזקטן מ-‏‎500,000‎ ש"ח.‏ מתפעול התשתית ממומןוניקוי חלבונים בקנה מידה תעשייתי.‏באמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית,‏ השארממומן באמצעות משאבים של החוקר.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏50%משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏המשתמשים בתשתית מגיעים ממוסדות להשכלה גבוההומחברות וגופי תעשייה פרטיים.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה‏(לפי נתוני שנת 2009):במסגרת תוכנית מחקר משותפת עם גרמניה נעשיםוהדרכת סטודנטים מגרמניה.‏ ישמקרים בודדים של עבודה עם התעשייה בארץ.‏Personnel exchangeתרומת התשתית:‏ עבור האקדמיה,‏ התשתית מהווהאפשרות זמינה לניקוי ואפיון חלבונים במערכותמיקרוביאליות.‏ לתעשייה,‏ התשתית מאפשרת פיתוחתהליכים אנזימטיים ליישומים בתעשיית המזון ותעשייתהפרמצבטיקה.‏ בנוסף,‏ התשתית עוזרת לחברות הזנקוחברות מבוססות לפתח תהליכים המבוססים על אנזימים.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי,‏באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר נוספות בארץ,‏ במכוןהביולוגי,‏ ובמכון וייצמן למדע ‏(פרמנטציה).‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ יובל שוהם,‏ראש התשתית.‏אתר אינטרנט:‏http://biotech.technion.ac.ilכתובת התשתית:‏ הפקולטה להנדסת וביוטכנולוגיה ומזון,‏קרית הטכניון,‏ חיפה32000פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםריאקטוריםו-‏‎2‎ של 4 ליטר)‏עלות בדולרים1,200,0002) של 50ליטר,‏ 2 שלליטר 10400,000+300,000 CD stop flow + biocore250,000 ITC DSCמערכות כרומטוגרפיה 250,0002 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מאקדמיה 56 . 210 . 3ב . משתמשים חיצוניים מהתעשייה 5ג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 160 . 4מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 20מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים,‏ אולם יש הבדל בתעריף.‏ניתן לעבוד עצמאית או לקבל שירות.‏ ישנה שמירה עלסודיות.‏


Biological and Medical Science3) מרבירושליםיברסיטה העבריתכז וולפסון ליישומי ביולוגיה מבנית,‏ האונגישה למשתמשים:‏משתמשים בתשתית ומדיניותמספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנתצצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתההמחקרממספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארבבו ממוקמת התשתית)‏ממספר משתמשים חיצוניים ממהמדינה ‏(שאיממהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםממספר משתמשים חיצוניים ממחו"לסעיפים 2-4)בתשתית ‏(סיכוםסה"כ משתמשים המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו :(2009ית 10רגון 200נם 1201051510330 (מעל ל-‏‎0‎ 50כניסות לאתרביום80עבור גישה,‏נדרש תשלום מדורגמדיניות גישה למשתמשים:‏מהחוקרים באקדמיה נדרש תשלום נמוך יותר בהשוואהלמשתמשים חיצוניים מהתעשייה.‏ כ-‏ מעלות השרותעל-ידי המשתמשים בתשתית.‏והתפעול של התשתית מכוסהומעל ל-‏‎200‎ל-‏‎100‎ דוקטורנטיםבעשר השנים האחרונות,‏ מעלמסטרנטים נזקקו לשירותי היחידות השונות במהלך מחקרם.‏20%.1.2.3.4תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏שירותי מחקר ושיתופי פעולה אקדמייםמרכז וולפסון מספק מבנית ‏(קרני ו-‏NMRבתחומי ביולוגיה מולקולארית ‏(ביטוי וניפוי חלבונים).‏ התשתית עומדתבסטנדרטים בינלאומיים של מחקר מדעי.‏עיקריים בתשתית ועלותם:‏מתקניםN) וביולוגיהמוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתמיליון ש"ח,‏ פריטי הציוד העיקריים הנם:‏וגיבושיםחדרי גידול ותרביות רקמה10X1.4 מיליון $700 אלף $200 אלף $100 אלף $NMR 600MHzמעבדתמערכותX‐rayFPLCNMR 600MHzהמימון המרכזיים לשלב ההקמהמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורותהראשוני של המרכז היו קרן וולפסון וכן מימון ממשלתי מתכניתהסכום הממוצע שלמגנ"ט,‏ שבמסגרתה המרכז היה פעיל.‏הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה הוא מיליוןש"ח5-1.Stanford Medical SchoolEuropean MolecularNovartisBiology Laboratory (EMBL).מעבדתוגיבושיםועםלמרכז יש שיתופי פעולה עםחברת ‏(ארה"ב),‏ ועם ה-‏באירופה.‏ כמו כן,‏ למרכז ישבסינכרוטרוןרבה משלימהפעילות מחקרית X‐rayמשמש כמרכז מומחיות בתחומי הביולוגיההמערךהעבריתהמולקולארית והמבנית שמסייע למחקר באוניברסיטה ומחוצה לה.‏התקבלו ממפרופ'‏הנתונים לגבי תשתית המחקרמנהל מרכז וולפסון לביולוגיה מבנית.‏אתר התשתית:‏לבנה,‏ עודדhttp://wolfson.huji.ac..ilכתובת התשתיתגבעת רם,‏ ירושליםטה העבריתבירושליםקמפוס: האוניברסיטם 91904


Biological and Medical Sciences4) The Smoler Proteomics Center at the Technioonתשתית קיימת‏(לפי נתוני שבתשתית בשנהמספר המשתמשים שהפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרבתשתיתפנימיים משתמשים מספר ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהחיצונייםמשתמשים מספר ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת ההתשתית)‏משתמשים חיצוניים ממהאקדמיהמהתעשייהמשתמשים חיצוניים א.‏ב.‏מארגוניםחיצונייםמשתמשים ג.‏ ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסעיפים 2-4)סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכוםבתשתיתהווירטואליים מספר המשתמשים הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתמספרהמימוןמימון ושיתופי פעולה:‏ המרכז הוקם ב-‏‎993‎ מקורות המרכזיים לשלב הההקמה הראשוני של התשתית היו הטכניון,‏ומימון ממשלתי ‏(משרד המדע,‏ משרד התמ"‏ ‏"ת והקרן הלאומיתש"חהמרכז הן כ-‏התפעול של למדע).‏ הוצאות התפעול של תתשתיתבשנה.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות ‏(כולל תשלום שלהמחקר הם משאבים פנימיים של התשתיתמשתמשים),‏ מימון מחו"ל ומענקים.‏בתשתית מתקיימים שיתופי פעולה עם חוקרים מאוניברסיטתתל-אביב,‏ מהטכניון ושיתופי פעולה בינלאומיים.‏ המקורותהמרכזיים למימון שיתופי הפעולה הבינלאומיים של התשתית:‏ישראליות ומימון חו"‏ ‏"ל כדוגמת האיחוד האירופי,‏חברותהסכוםומענקים אחרים ביניהם:‏שמתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ נע ביןהתשתית גדולה.‏ יש פרסומים,‏תרומת התשתית:‏ חשיבות מהווהשנובעים ממנה.‏ התשתיתתגליות ופטנטים אפשר בלעדיה.‏ התשתית ההביאהטכנולוגיה שאי לשת"‏ ‏"פ ברמה בינלאומית שהביא להכרה.‏ על סמך הפעילותהתשתית משמשתבתשתית ו פורסמו פטנטים ומאמרים.‏להכשרת סטודנטים.‏ כמו כן,‏ חברות תעשייה משתמשותטכנולוגיות חדשות וכחלק מתהליך הפיתוחבתשתית לפתחשל ממוצריהם.‏enablingנת 2009):6.524672092122--.191,000,000-.ERC, GIF, DIP, Minerva, BSF,150,000-100,000 ש"ח.‏,technology.1.2.3.4תאור תשתית המחקר:‏של כלל החלבונים המצויים בדוגמאות בביולוגיות עלאנליזה ידי ספקטרומטרית מסות.‏ כלומר,‏ אנליזה פרוטיאומית שלמגוון החלבונים,‏ כולל כמות יחסית בדוגמאות שונות וזיהוישלאחר תרגום.‏שינויים מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בהקמת המרכז ורכישת הציוד שבו,‏ הושקעו מעל מליוןש"ח.‏ השדרוג האחרון בתשתית ההיה רכישת סספקטרומטרמסות ב-‏‎2008‎‏,‏ בעלות ששל דדולר.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ נהלים של שמירה על סודיותמוחלטת לאקדמיה ולתעשייה.‏ כל אחד יכול להשתמש במרכז.‏בדרך כלל,‏ בין רבע לשליש ממכלל הפעילות של מרכזמופנה לתעשייה.‏ רוב הפעילות היא במתןהפרוטיאומיקהיש מחיר שונה למשתמשים מהתעשייהשירות ללאקדמיה.‏ומהאקדמיה.‏ כל הכספים מושקעים בחזרה בבמרכז.‏ המרכזכרגע מהווה משק ססגור-‏ הוא מממן את פעילותו ממענקיםומימון ממשלתי,‏ ומתשלום של גופים שעושים ששימוש במכשורהקיים בושל הועדה העליונההערכת ‏:התשתית:‏ התשתית עברה הערכה לביוטכנולוגיה של משרד המדע ושל משרד ההתמ"ת.‏10800,000התשתית העיקריים עלות בדולריםפרוט מרכיבי600,0006600,0006400,0004OrbiTrapQ - Tof PremierMaldi - Tof Tof800,0008XL OrbiTrapOrbiTrapQMALDI‐TOF‐TOFOrbiTrapספקטרומטר מסותספקטרומטר מסותספקטרומטר מסות QTOFספקטרומטר מסות.


Biological and Medical Sciences4) The Smoler Proteomics Center at the Technionשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ השדרוגהמתוכנן הוא בעיקרו רכישה של מכשיר ספקטרומטר מסותמכשיר זה מסוגל לעשות אנליזה לחלבוניםברמת מורכבות ובדיוק שהמכשור הנוכחי לא מסוגל לבצע.‏-.Orbitrap Velosבמקביל,‏ נבנה כעת בטכניון בניין חדש לטובת המרכז,‏ והוקצבומקום ומעבדות לטובת הספקטרומטר במסגרת הבניין.‏המכשיר אמור להיות תוספת למרכז הקיים,‏ כך שהמבנההארגוני נותר כשהיה;‏ אך כנראה שיהיה צורך בכוח אדם נוסףלטובת המכשיר והכשרה של חוקרים לשימוש בו.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏המכשיר חשוב במיוחד ומאפשר התפתחות של המרכז ושלהמחקר בישראל בכמה תחומים.‏ להלן פרוט של שני תחומיםעיקריים:‏-Proteomics ofSystem Biologyדרך אנליזה שלא.‏כלל החלבונים הקיימים,‏ ומודיפיקציות על החלבונים,‏והמיקום שלהם.‏ התחום כולל שלוש רמות של מחקרגנומיקה,‏ פרוטאומיקה,‏ מטבולומיקה.‏ על מנת להגיעלהבנה כוללת של התהליך כולו,‏ של רקמה סרטניתלמשל,‏ יש צורך במכשור מסוג זה להשלמת התהליךשלו,‏ ולהבנתו.‏ רמת הדיוק של המכשור,‏ מעבר ליכולותמאפשרת קבלת מידע מדויק יותר.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמסתכמות במיליון יורו.‏ מקור המימון לשדרוג אינו ידוע ואינומובטח.‏עלות למשתמש:‏ העלות למשתמש תלויה בסוג האנליזההמבוקשת והיא נעה מעשרות דולרים ועד אלפי דולרים.‏לוח זמנים לשדרוג התשתית:‏ לא קיים לוח זמנים.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏ אריהאדמון,‏ ראש מרכז סמולר לפרוטיאומיקה בטכניון.‏אתר התשתית:‏http://biology.technion.ac.il/proteomics/index.htmכתובת התשתית:‏ הפקולטה לביולוגיה,‏ קרית הטכניון,‏ חיפה32000--Personalized Medicine-יש צורך באנליזה עלב.‏בסיס שלוש הרמות שהוזכרו לעיל.‏ מכשור מסוג זהיאפשר הבנה טובה יותר של פציינטים ושל המצביםהרפואיים הייחודיים איתם הם מתמודדים,‏ ואפיון ספציפישל המחלה לפי מידע מדויק על הרכיבים השונים בתאיםובחלבונים של כל חולה-‏ מעין טביעת אצבע של כל פציינטופציינט.‏ כיום,‏ לא ניתן ליצור רפואה מותאמת אישיתבמכשור הקיים והמכשור החדש יאפשר זאת.‏תרומה נוספת הינה בהיבט של תעשיות הביוטכנולוגיהוהפרמצבטיקה בארץ.‏ חברות שעוסקות בביוטכנולוגיהופרמצבטיקה בישראל תלויות בטכנולוגיה מסוג זה למו"פ.‏לאף חברה באופן עצמאי אין יכולת לפתח או לקנותטכנולוגיה כזו.‏ על כן,‏ בהימצאות של מכשור כזה בטכניון אובאקדמיה בכלל,‏ התעשייה זוכה לגישה לטכנולוגיה בעלותשהיא כמאית או אפילו פחות ממה שהיה עולה להןבהיעדרה.‏ שלושתההיבטים הללו מחקר בסיסי,‏ מחקר תעשייתי ומחקר רפואימשתמשים וישתמשו בטכנולוגיה מסוג זה לטובת העשייהשלהם.‏ כ-‏‎40‎ אחוז מהשימוש במרכז כיום נעשה על ידי גופיתעשייה וכך צפוי להיות גם במכשור מסוג זה.‏


Biological and Medical Sciences5) מרכז למחקר רפואי על שם פלסנשטיין,‏ אוניברסיטת תל-אביבשדרוג התשתיתהקמת תשתית לבדיקת מערכי התבטאות גנים וקביעת מערכיגנוטיפים.‏ מערכת זו,‏ המבוססת על שבבים גנטיים תשמשלבדיקה רחבה של גנוטיפים במספר גנים גבוה וכן אפשרותלבדיקת התבטאות מספר רב של גנים.‏ לצורך הכנסת השימושבשבבים גנטיים ישכר עובד מחקר שהינו מומחה בתחום שלסריקה רחבה של הגנום וכן בסריקה רחבה של התבטאות גנים.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ בדיקה רחבה של הגנוםושל התבטאות גנים שתאפשר לבדוק גורמי מחלה תלויי גנים.‏תחום זה חשוב במיוחד במכון העוסק במחלות הן ברמההגנטית והן ברמה הפרמקוגנטית.‏ הקמת תשתית כזו יכולהלשמש חוקרי תחלואה במרכזים רפואיים למחלות גופניותומחלות פסיכיאטריות.‏ המשתמשים יהיו בעיקר רופאים-חוקריםוחוקרים בסיסיים העובדים במעבדות סמוכות למרכזיםרפואיים.‏ שיתוף הפעולה בתחום זה יאפשר לבדוק מספרנבדקים גדול בטווח מולקולארי רחב,‏ דבר שמעלה את יכולתהאפיון המולקולארי וזיהוי גורמים מולקולאריים התורמיםלתחלואה,‏ בריאות,‏ או תגובה לטיפולים.‏ כדי לעבד את הנתוניםשיתקבלו יהיה צורך בסיוע של המחלקות לסטטיסטיקה וביו-‏אינפורמטיקה באוניברסיטת תל-אביב.‏חשיבות נוספת של התשתית היא הסיוע לפיתוח טכנולוגיותבתעשייה-‏ הן באספקט הדיאגנוסטי והן באספקט הטיפולי.‏מבחינת שיתופי פעולה בינלאומיים,‏ הקמת תשתית זו תוכללהוות מוקד להקמת קונסורציום ארצי ובינלאומי בתחום המחקרהרפואי המולקולארי.‏בהיעדר שדרוג התשתית,‏ עושים החוקריםקיימת נחותה ומסתייעים בתשתיות בינ"ל.‏שימושבתשתיתעלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ טרם נערכו תחשיביםכלכליים.‏ מקור המימון של השדרוג לא ידוע ולא מובטח.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ טרם נקבענתונים לגבי תשתית המחקרוייצמן,‏ מנהל המרכז.‏ושדרוגההתקבלו מפרופ'‏ אביאתר התשתית:‏http://www.tau.ac.il/medicine/felsenstein/כתובת התשתית:‏ המרכז למחקר רפואי ע"ש פלסנשטיין,‏מרכז רפואי על שם רבין,‏ קמפוס בילינסון,‏ פתח-תקוה49100


Biological and Medical Sciences6) המשיבא ‏(תל השומר)‏מרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי גישה למשתמשים:‏בתשתית ומדיניות משתמשיםמספר ההמשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיהמחקרמשתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגמספרבו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים ממהאקדמיהמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצוניים ג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניממשלתיים/ציבורייםמשתמשים חיצוניים מחו"למספרסה"כ ממשתמשים בתשתית ‏(סיכוםבתשתיתהווירטואליים מספר ההמשתמשים מספר ההדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתנדרש תשלום עבור גישה רקמדיניות גישה למשתמשים:‏מחויביםלמשתמשים חיצוניים.‏ גורמים חיצוניים שמזמינים מחקרים בתשלום,‏ אולם מדיניות התשלום גמישה.‏ כאשר המחקרים הם שלהקניין שלהםגופים ממזמינים ומשלמים לרוב,‏ גם זכויות מדובר במחקרים אקדמיים או במחקרים של גופים פרטיים,‏ בהםשל המרכזהיוצרים הןהמעורבות של המרכז גבוהה,‏ לעתים זכויות יוצרים משותפות.‏או שיש זכויות. כאשרת 2009):ת 11גון 101515ם 304315סעיפים 2-4)(.1.2.3.4תשתית קיימתמתקדמותתאור תתשתית המחקר:‏ המרכז לטכנולוגיותתחתמשלב מחקרים מדעיים אקדמיים,‏ קליניים ותעשייתיים,‏מתקדמותאחת לצורך פיתוח ששל טכנולוגיותקורת גגייחודייםלדיאגנוסטיקה ולריפוי.‏ המרכז כולל מכשיריבתחוםבארץ ובעולם בהם ניתן לבצע גם ניתוחים ומעבדההאלקטרואופטיקה והביולוגיה.‏עברה שדרוג,‏ בשנתהתשתיתשלר,‏ בעלות של 2 מיליון דולר.‏MRIמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםרובוט ניתוחי2,500,0002,000,0002,000,0001,000,000ברפואה 1,500,0002010, שכללInterventional ב-‏ General ElectricהחלפתInterventional MRIDaVinchi -של GEInterventional MRI Interventional MRI שInterventional MRI ששל אינסטייקשל מדטרוניקסמעבדה אלקטרואופטית לשימושי אור בInterventional MRI שMRI אחמימון וושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו:‏ המרכז הרפואי תל-השומרותרומות שניתנו בעיקר למימון הבניין.‏ הסכום הממוצע של הוצאותמיליון ש"ח.‏ כשלושיםתשתית המחקר לשנה הינוהתפעול שלאחוזים מכוסה על ידי המשתמשים וכשבעים אחוזים מכוסיםהמימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתממענקים.‏ מקורות המחקר הינם:‏ משאבים פנימיים של התשתית,‏ כולל תשלוםמשתמשים בתשתית,‏ מימון ממהמרכז הרפואי שיבא,‏ ומימוןמגורמים שונים כגון:‏ משרד התמ"ת,‏ חממת ון-ליר,‏ משרדהבריאות,‏ האגודה ללמלחמה בסרטן,‏ התכנית האירופית השביעיתועוד.‏5-1חברותעם מוסדות אקדמיים ועם מתקיימים שיתופי פעולה רבים תעשייה בארץ ‏(לדוגמה,‏ טבע,‏ועוד).‏ כמו ככן,‏ ישאופ,‏ ררפא"ל,‏עם גורמים שונים בינלאומיים,‏מחקרים אקדמיים משותפים במסגרת תוכניות המחקר של האיחוד האירופאי.‏,Medigus אל-‏,Given ImaginggApplied Spectral Imaging,.בנוסף,‏ מתקיימים מחקרים עם שתי חברות תרופות בינלאומיות.‏משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ משתנה לאורךהסכום,‏ המתקבל השנים.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי


Biological and Medical Sciences6) המרכז לטכנולוגיות מתקדמות במרכז הרפואי שיבא ‏(תל השומר)‏פעולה בינלאומיים מגיע ממשאבים פנימיים של תשתית המחקראולם החל מהשנה הבאה ייכנס מקור משמעותי של התכניתהאירופית השביעית.‏תרומת התשתית:‏ התשתית מאפשרת חיבור בין היכולותהמדעיות ליכולות יישומיות קליניות וחיבור של שתי יכולות אלועם התעשייה יחד עם מימון.‏ התשתית מאפשרת פיתוח שלפרויקטים תעשייתיים על בסיס ידע שנוצר בבית החולים וכןפיתוח של חברות,‏ יצירת מקומות עבודה והכנסות למדינה.‏ ניתןלבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי באמצעותציוד הקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל.‏ אולם,‏ אין במקומותאחרים ציוד וכח אדם אינטגרטיבי כפי שיש במכון לטכנולוגיותמתקדמות בשיבא.‏שדרוגים וצרכים עתידיים:‏ המרכז מתכנן להרחיב את פעילותובתחום הסמנים הביולוגיים.‏ יש צורך בהרחבת התשתיתבמעבדה האלקטרואופטית ובתוספת מיכשור בתחומיlife time.spectroscopy, total body scanning fluorescence imagerהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אריה אורנשטיין,‏מנהל המרכז לטכנולוגיות מתקדמות בבית החולים שיבא.‏אתר התשתית:‏http://eng.sheba.co.il/Sheba_Hospitals/Acute_Care_Hospital/Division_of_Surgery/Advanced_Technology/כתובת התשתית:‏ מרכז רפואי שיבא ‏(תל השומר).‏


בי(‏Biological and Medical Science7) מרכז חקר הסרטן בשיבאמדיניות גישה למשתמשים:‏ לעיתים נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ בחלק גדול אלה הם שיתופיפעולה מחקריים ובחלק אחר הגישה לתשתית היא בתשלוםגם למשתמשים פנימיים וגם למשתמשים חיצוניים.‏ התמחורהוא לכיסוי הוצאות בלבד ללא רווח.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעולשל תשתית המחקר לשנה נע ביןש"ח.‏ מעלות התפעול ממומנת באמצעות תשלוםמשתמשים.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול שלתשתית המחקר הינם:‏ מענקי מרכז חקר הסרטן,‏ סיועמהנהלת המרכז הרפואי שיבא ותרומות.‏ מקורות המימוןהמרכזיים לשלב ההקמה הראשוני של המרכז היו משאביםפנימיים של התשתית,‏ מענקי מחקר ותרומות.‏1,000,000 – 500,00010%שיתופי פעולה:‏ בארץ-‏ מענק מחקרי גדול עם מכון וייצמןלמדע,‏ אוניברסיטת תל-אביב,‏ שת"פ עם המרכז הרפואי תל-‏אביב ‏(איכילוב),‏ המרכז הרפואי הדסה והמרכז הרפואי רביןלינסון).‏ הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים:‏ עם ארגוןפאמרי בארה"ב.‏ שיתוף פעולה נוסף נערך במסגרת התוכניתהאירופאית לננוטכנולוגיה באימונולוגיה.‏ הסכום המתקבלמשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה הינו מעל מיליוןש"ח.‏תרומת התשתית:‏ לתשתית תרומה חשובה מבחינת מספרהמשתמשים,‏ רמת המחקר הנעשה בתשתית ופרסומיםברמה מובילה בעולם.‏ זהו המרכז הכוללני הגדול ביותר.‏התשתית משמשת גם למחקר בסיסי וגם ליישומיים קליניים,‏דבר שהינו ייחודי בהקשר זה.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי באמצעות ציוד הקייםבתשתיות מחקר אחרות בארץ:‏ במכון וייצמן למדע,‏באוניברסיטת תל-אביב,‏ באוניברסיטת חיפה ובאוניברסיטההעברית בירושלים.‏ אולם,‏ הציוד מפוזר במקומות רבים ולאתמיד בגרסאות מתקדמות ופעילות.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ גידימנהל המרכז לחקר הסרטן בשיבא ומד"ר עמוס סימון.‏רכבי,‏אתר התשתית:‏http://eng.sheba.co.il/Research_and_Development/SCRCכתובת התשתית:‏ בית חולים שיבא,‏ תל השומר מיקוד52621


Biological and Medical Sciences8) המרכז למחקר קליני,‏ מרכז הרפואי תל-אביב ע"ש סוראסקי ‏(איכילוב)‏תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏גוף ייעודי לביצוע ניסויים קליניים,‏ הפועל בסטנדרטיםהגבוהים המקובלים במערב,‏ כחלק ממערכת פיתוח תרופותותכשירים ביולוגיים.‏ גוף זה משרת חברות הזנק ישראליותוחברות תרופות מהארץ ומחו"ל ומהוה את הגוף המובילבישראל בתחום זה.‏ התשתית מספקת שירותים,‏ הכוונה,‏הדרכה וביצוע של מחקרים קליניים בשלבים הראשונים שלהתשתית עומדתפיתוח תרופותבסטנדרטים שמתחייבים עבור פיתוח מוצרים תעשייתיים.GCP ניתן לבצע באופן מלא את המחקר הנעשה בתשתיתזו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל.‏.(Phase 1, Phase 2A)מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית אינה עומדת בקריטריון שלמדעי/טכנולוגי אשר עלותו 10 מליון ש"ח.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמבנהציוד ייעודי קייםציודעלות בדולרים2,000,0001,000,000התשתית עברה שדרוג ב-‏‎2004‎ בעלות של מליון דולר.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מחקרשל תכשירים רפואיים,‏ מטבע הדברים הפונים הם חברותמסחריות ולא משתמשים פנימיים.‏ חברות אלה חותמות עלחוזה עם קרן המחקרים של בית החולים.‏ נחתמים גםהסכמי סודיות עם כל חברה.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו קרן המחקר שלבית החולים וחברות תרופות והזנק.‏ הסכום הממוצע שלהוצאות התפעול של תשתית המחקר נע בין ל-‏‎5‎ מיליוןש"ח לשנה.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלא באמצעותהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏1שיתופי פעולה של התשתית כללו ביצוע מחקרים קלינייםמשותפים עם חברות תרופות מחו"ל ועם חברות המתאמותמחקרים קליניים בארץ ובעולם.‏ הסכום המתקבל משיתופיפעולה אלו הוא מעל מליון ש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימוןשיתופי הפעולה מגיעים מחברות תרופות וחברות הזנק.‏לדברי מנהל התשתית,‏ על מנת להיות מוגדרת כמרכזמצוינות,‏ על התשתית לעבור שדרוג שיאפשר גמישותוייחודיות בביצוע ניסויים קליניים מורכבים.‏תרומת התשתית:‏ (1) קידום הפיתוח של תרופות ומוצריםרפואיים באמצעות תשתית ישראלית בעלת סטנדרטיםבינלאומיים (2) עידוד חברות הזנק ישראליות לבצע פעילותפיתוח בארץ ולא בחו"ל.‏auditהערכת התשתית:‏ התשתית עוברת מידי פעם על ידיגורמים בארץ או בחו"ל המעוניינים בשרותיה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר יעקב עצמון,‏מנהל התשתית.‏אתר התשתית:‏http://www.tasmc.org.il/Research/Clinical‐Trials/Pages/clinical‐research‐center.aspxכתובת התשתית:‏ מרכז רפואי תל אביב,‏ רח'‏ וייצמןאביב,664239תל15-10 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 17מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית1 . 215 . 3ב . 151 . 4מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ מאחר ומדובר בגוף ייעודישהתמקצע בביצוע ניסויים קליניים בשלבי פיתוח ראשוניים


Biological and Medical Sciences9) המכון לרפואה גרעינית,‏ המרכז הרפואי תל-אביב ‏(איכילוב)‏תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ במכון לרפואה גרעינית מתבצעתפעילות קלינית ומחקרית בנושא של דימות פונקציונאלית.‏טכנולוגיות שעניינן דימות על ידי חומרים רדיואקטיביים שהםוגם טכנולוגיות של דימות על ידימלא למעבדהוציוד חומרים שהםשמתעסקת ברדיוכימיה.‏single‐photon emitterspositron emittersמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים2,000,000 מכשיר PET CT1,000,000 ארבע מצלמות גמא מהם אחת היברידית750,000 מצלמת גמה היברידית infinia750,000molecular breast imaging שלריאקטורים סמי סולידייםציוד מעבדה שכולל hplc laminar flowצנטריפוגות ממוגנות ומיגונים למחקר חומריםזרועותרדיואקטיבייםעבודה עם, well counters ,positron emitters500,000השדרוג האחרון בתשתית היהבעלות של 2 מיליון דולר ב-‏‎2010‎‏.‏Discoveryרכישת PET/CTמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):-אביב מעורבות בקניין הרוחני.‏ אם המכון לרפואה גרעיניתרק נותן שירותים הקניין הרוחני לא שייך לתשתית.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ שלב ההקמה הראשוני של התשתיתנעשה במימון תקציב ממשלתי ‏(משרד הבריאות)‏ ומימון שלהמרכז הרפואי תל-אביב ‏(איכילוב).‏ הסכום הממוצע שלהוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה נע ביןמיליון ש"ח.‏ כ-‏‎5%‎ מתפעול התשתית ממומן באמצעותתשלום המשתמשים בתשתית.‏ יתר מקורות המימון,‏להוצאות התפעול של תשתית המחקר,‏ מגיעים מהארגוןאליו משתייכת התשתית,‏ מימון מחברות פרטיות ‏(לדוגמה,‏ומענקי מחקר מחו"ל.‏הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות בתשתית המחקר בארץהתקיימו עם יחידת הציקלטרון במרכז הרפואי הדסהבירושלים,‏ עם המכון לרפואה גרעינית ברמב"ם ועם אגףרדיו רוקחות בנחל שורק.‏ שיתופי פעולה עם ארגונים בחו"להתקיימו עם אוניברסיטת ייל.‏ הסכום המתקבל משיתופיפעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ בחמש השניםהאחרונות,‏ הוא מעל מיליון ש"ח.‏ מקורות המימון שלשיתופי פעולה בינלאומיים היו מימון חו"ל ממשלתי,‏ מענקימחקר שונים ממקורות שונים כמו האגודה למלחמה בסרטן,‏מכון אדמס,‏ ואוניברסיטת תל-אביב.‏5-1,(GE–תרומת התשתית:‏ התשתית מהווה מרכז ידע מוערך ופעילבדימות סרטן בטכנולוגית יש תחומים שהתשתיתחלוצה בהם כמו דימות פונקציונאלית של השד.‏ נושאיםנוספים שבהם התשתית בולטת ופעילה הם דימות המערכתהדופמינרגית במוח,‏ ודימות המוח בנושאים של התמכרות.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו באופן מלא,‏באמצעות ציוד הקיים במרכז הרפואי רמב"ם ובמרכזיםרפואיים בחו"ל.‏. PET CTהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ עינת אבן-‏ספיר ויזר,‏ מנהלת התשתית.‏אתר התשתית:‏http://www.tasmc.org.il/Imaging/Pages/Nuclear‐Medicine.aspxכתובת התשתית:‏ אגף ב,‏ רחוב וייצמןתל-אביב ‏(איכילוב).‏,615 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקר12 . 2מספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגון בוממוקמת התשתית)‏3 . 3מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג . 3משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 19מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית1 . 4המרכז הרפואימדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה משולבת מחלק -מהחוקרים נדרש תשלום ומחלק אחר של החוקרים לאגובים כסף ‏(בשל מענקי מחקר משותפים).‏ כאשר מדוברבמתן שירותים לתעשייה נדרש תשלום.‏ ממשתמשיםחיצוניים עפ"י רוב נדרש תשלום.‏ אם המרכז הרפואי תל-‏אביב הוא חלק מיוזמי המחקר יש למרכז הרפואי תל-‏- אז


תהיBiological andMedical Sciences10) הרמב"םהמחלקה לרפואה גרעינית,‏ הקריה הרפואית תשתית קיימתמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ התשתית נותנת שירות למטופליםוהתשלום ממומן על-ידי המבוטחים.‏ בפעילות מחקרים,‏לגשת לתשתיתפנימיים או חיצוניים,‏ החוקרים יכולים ולהשתמש במתקנים השונים בשיתוף עם חוקריהמחקרשל בית החולים.‏ בשל היותהתשתית.‏ הקניין הרוחני הוא לחומר מסווג,‏כרוכה בנגישותהתשתית שייכת לבית חולים,‏הקשורות לסודיות רפואית.‏חלות על המשתמשים הגבלות .מימון ושיתופי פעולה:‏ שלב ההקמה הראשוני של התשתיתנעשה במימון תקציב ממשלתי.‏ הסכום הממוצע של הוצאותמיליון ש"ח.‏התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין תשלוםבאמצעות ממומן התשתית מתפעול להוצאותמקורות המימון,‏ יתר המשתמשים בתשתית.‏ ממשלתימתקציב מגיעים תשתית המחקר,‏ התפעול של ייעודיעםנערכו הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות בתשתית המחקרהמקור למימון שיתופיהטכניון ועם אוניברסיטת חיפה.‏ תה מלגת רופאהמחקר פעולה בינלאומיים של תשתיתמשתלם מאירופה.‏עםמרכז מחקר ופיתוח התשתית מהווה מאז הקמתהלקידום בדיקת יישומים ונחשבת כחלוצה בתחוםחברתבקנה מידה לאומי ובינלאומי.‏5-1,GE.50%תאור תשתית המחקר:‏תשתית המחקר מתמקדת בהדמיה ואבחון בבלתי פולשנישיטת ההדמיה מתבצעת בבעזרת גילוילציבור ההמטופלים.‏רדיואקטיבית הנפלטת ממתוך גופם ששל הנבדקיםשל קרינהתרופה מסומנת כדי לייצר הדמיה שלאשר הוזרקה להםאיברים ורקמות בגוף.‏ התשתית עוסקת במחקר ופיתוחבאופן עצמאי ובשיתוף עם מוסדות להשכלה גבוהה ועםחברות תתעשייה.‏ בנוסף,‏ היחידה עעוסקת בהוראה ובהדרכהמעשית לסטודנטים,‏ לרופאים וחוקריםולטכנאים.‏מהווה,‏ מאז הקמתה ממרכז מחקר ופיתוח עםהתשתיתלבדיקת יישומים,‏ ונחשבת כחלוצה בבתחום בקנהמידה לאומי ובינלאומי.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏הערכת התשתית:‏ התשתית נבדקת אחת לשנה על ידיקרינה.‏פעולה ובטיחותמשרד הבריאות לבחינת דרכי (MD/PhD)פרוט מרכיבי ת התשתית העיקרייםPET/CT GEE Discovery 690Discovery LS L PET/CTSPECT/CT 570 CSPECT/CT Discovery NM 670SPECT/CH Infinia Hawkeye 4האחרון בתשתית היה רכישתשל 2.8 מיליון דולר ב-‏‎2010‎‏.‏בעלותPET/CT GE G.חברת GEהשדרוגבדולריםעלות2,800,0001,800,0001,600,0001,500,000600,000Discoveryמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת:(2009צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרפנימיים בתשתית ‏(מהארגון ב בומשתמשים מספרממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמשתמשים מספרממוקמת התשתית)‏מהארגון בומשתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתצוות המכוןצוות ביתהחולים33111 - 210עיפים 2-4)..1.2.3.4


Biological and Medical Sciences10) המחלקה לרפואה גרעינית,‏ הקריה הרפואית רמב"םשדרוג התשתיתתאור תשתית המחקר המתוכננת:‏ רכישת מאיץ חלקיקיםלצורך יצירת חומרים רדיואקטיביים,‏ פולטיפוזיטרונים,‏ בעלי זמן מחצית חיים קצר,‏ הנחוצים למחקרבתחום מחלות הסרטן,‏ זיהומים,‏ מחלות לב ומוח.‏ כיוםנעשה שימוש בהדמיה מולקולארית בעזרת גלוקוז מסומן, שהוא החומר הזמין והשימושי ביותר לגילויגידולים סרטנים,‏ אבל לוקה במובהקות ואינו רגיש לזיהויסוגים מסוימים של גידולים.‏בבית החולים יבנה מקום מיוחד לאחסנת המאיץ.‏להפעלתו יידרשו כשני מפעילים שהינם מומחים ברדיו-‏ביוכימיה,‏ מהנדס אחזקה ופיסיקאים לבקרת ולבטיחותקרינה,‏ וצוות להפעלת בית המרקחת.‏,Cyclotronב F18 FDGתרומה מדעית עיקרית הצפויה מהקמת התשתית:‏הכנסת המאיץ לבית החולים תאפשר הגדלת מגווןהחומרים להדמיה ותאפשר מחקר בתחום מודל חיה וגםבתחום הקליני של גידולים סרטניים מיוחדים ותהליכימחלה אחרים,‏ אשר לא ניתן כיום לבצע הדמיה אפקטיביתשלהם.‏ חוקרים,‏ של מכון רפפורט והפקולטה לרפואה שלהטכניון,‏ ורופאים של המרכז הרפואי רמב"ם,‏ יוכלו לנצלאת החומרים קצרי זמן מחצית חיים למחקרים שונים.‏במקביל,‏ שימוש בחומרים קצרי מחצית החיים יעודדמחקר מקומי וכן מחקר בשיתוף פעולה בינלאומי.‏כיום,‏ כתוצאה מהעדר תשתית,‏ התחום נמצא בפיגורבישראל ולא מאפשר התפתחות חוקרים.‏מספר החוקרים הצפויים להשתמש בתשתית,‏ ומדיניותיספק חומריםהגישה והשימוש בה:‏ ה-‏רדיואקטיביים קצרי חיים,‏ הנמצאים כבר בשימוש קליניברפואה גרעינית בכל המכונים בצפון הארץ עד המרכזהרפואי הלל יפה בחדרה.‏ לצורך זה תקום מערכת שינועממוגנת,‏ אשר תוכל לעמוד במשימות הנ"ל ובנוסף יאפשרהציקלוטרון שימוש בחומרים נוספים,‏ שעדיין לא נכנסולשימוש עקב חוסר זמינות באספקה,‏ ויאפשר מחקר עלהשימוש בחומרים חדשים לאוכלוסיות חדשות של חוליםובמצבי מחלה חדשים שכעת אין עבורם אמצעי הדמייתייעיל.‏Cyclotronעלות ההקמה והתפעול הצפויות לתשתית החדשה:‏ איןעדיין הערכות עלות.‏ מקור המימון של התשתית אינו ידועולא מובטח.‏לוח זמנים להקמת התשתית:‏ טרם נקבע.‏בראש המכון לרפואה גרעינית עומדת פרופ'‏ אורה ישראל.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר אלכספרנקל,‏ פיזיקאי בכיר במחלקה לרפואה גרעינית ברמב"ם.‏אתר התשתית:‏http://www.rambam.org.ilכתובת התשתית:‏ המחלקה לרפואה גרעיניתרמב"ם - הקריה הרפואית לבריאות האדם חיפה 31096


ל(‏ם"‏Biological and Medical Sciencesחידת - תה11) יח MRI הודה מגנטית,‏ ההקריה הרפואית רמב"‏תשתית קיימתמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ לגופים הרפואיים,‏ מחקרייםפעולה עם חוקרי המוסד ישולתעשייה,‏ העובדים בשיתוף באמצעות חוקרי המוסד.‏ השימוש כרוךגישה לתשתיתבית החולים.‏ כלהוא בבעלות בכיסוי עלויות.‏ הקניין הרוחני סודיות מורחבת,‏חתומים על משתמשים בתשתית הגופיםהחולים אמון על סודיות המידע ההרפואי.‏מאחר וביתהמימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורהמחקר היו מימון מחו"ל.‏ההקמה הראשוני של תשתיתהתפעול של תתשתית המחקרשל הוצאות הסכום הממוצע לשנה נע בין ל-‏ מיליון ש"ח מתפעול התשתיתשל המשתמשים בתשתית.‏ממומן באמצעות התשלום המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתמקורות המימון המחקר הם:‏ משאבים פנימיים של התשתית,‏ כולל תשלוםמשתמשים בתשתית.‏. כ-‏ 50%בתישיתופי פעולה התקיימו עם אוניברסיטת חיפה,‏ הטכניון,‏ חולים נוספים וחברתאקדמיים בארץעם מוסדות ישנן תכניות שיתוף פעולה של כתיבת פרוטוקולים ואיסוף נתוניםובחו"ל בשלב בעיצומן ועדייןבתשתית הקיימת עבודות המחקרמדגמיים.‏אין לתשתית הנוכחית פרסומים בעיתונות המדעית.‏.InSightec5:1תאור תשתית המחקר:‏מכון הוא חלק אינטגראלי ממחלקת ת הדימות של הקריההרפואית רמב"ם.‏ המכון מספק בדיקות אבחנתיות יסודיותומקיפות,‏ באמצעות טכנולוגיית ההדמיה בתהודה מגנטיתהדמיה בתהודה מגנטית היא הבדיקה הנבחרתלדימות המוח,‏ עמוד השדרה,‏ ההצוואר והפנים,‏ ומערכתשריר-שלד בגוף,‏ הכוללת את ההגפיים והמפרקים.‏ זוהיבדיקה בעלת רגישות גבוהה למערכות ששונות בגוףלברור מחלות ונגעים,‏ שאמצעי הדמיה אחריםומשמשתמתקשים או נכשלים בבזיהוים.‏ היא מאפשרת לאבחן מחלותבאופן לא פולשני ובלא צורך בצנתור ומספקת מידעכלי דם מורפולוגי,‏ דינמי,‏ פונקציונאלי ומטבולי על המערכות השונותמייננת ‏(קרני רנטגן).‏ היחידה כוללתבגוף,‏ ללא קרינה מתקני אבחון,‏ מעקב ואחסון נתוניםתםבכלמאפשרת קידום מחקר תרומת התשתית התשתיתשללהם נדרשת הדמיה.‏ יתרונה הגדול תחומי הרפואה התשתית הוא הדמיה תפקודית,‏ לא פולשנית וללא שימושבקרינה מייננת.‏ התשתית מאפשרת ההוראה ומחקרלתלמידים מתקדמים,‏ שיתופי פעולה עם מרכזים אקדמייםפתיחת ערוצי שיתוף פעולה עם התעשייהבארץ ובחו"ל,‏ וכן הביו-רפואית.‏–בדולרים פרוט מרכיבי ת התשתית העיקרייםעלותMRI 3 teslaMRI 1.5 teslaFocused Ultra‐Sound Insight Tech2009- הוספת MRIFocused USמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏ת 2009):בעלות2025 מחלקואשפוז10 חוקרים21561015700.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ :השדרוג האחרון בתשתית נערך ב-‏בעלות של מליון דולר והוספת7 אלף דולר.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנהוכלל הפי נתוני שנתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתהמחקרתשתית משתמשים פנימיים בתשתיתמספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏(משתמשים חיצוניים מהמדינהמספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים ממהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים ממהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים ממארגוניםממשלתיים/‏ ‏/ציבורייםמשתמשים חיצוניים מחו"למספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום ססעיפיםמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתשהסתייעו בתשתיתמספר הדוקטורנטים 2-)2,500,0001,500,000750,0002.5MRI.(MRI) ה3T750,000.1.2.3.4(4א.‏


Biological and Medical Sciences(11 יחידת MRIשדרוג התשתית- תהודה מגנטית,‏ הקריה הרפואית רמב"ם35,000דולרהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏למכשיר MRIבחוזקרכישת ציוד נלווהרכישת ציוד משלים לביצוע בדיקותרכישת סליל ייעודי לביצוע ספקטרומטריהבאמצעות הדמיה תפקודית של המוח,‏ לגרעיניאטומים נוספים מלבד מימן.‏רכישת סליל ייעודי להדמיית עורק הקרוטיסותוכנות עיבוד תמונה לצורך זה.‏מימון כוח אדם ‏(פיזיקאיייעודי להפעלת המערכותמתאם מחקר-‏וביצוע מחקרים.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏סה"כ עלויותתכנון והכנהסה"כ עלויותהקמהעלויותתפעול‏(לשנה )::עלויות פירוקופינויזמןחוקרים270,000נכללבתפעולכללהמערכת,‏כ‎1-5‎מיליון ש"חלא רלוונטיכמה מעלויות אלוהוצאו?‏כמה מעלויות אלוהוצאו?‏האם יש כברהתחייבויותלשימוש ומימוןעלויות התפעול?‏אפשרות למימוןפירוק ופינויכנ"לכןאין צורך3 טסלה 3T) .(MRI.FMRI- ,100% טכנאי – ,100%(PHD 100%-MRI.i.ii.iii.iv.כוח האדם,‏ שפורט לעיל,‏ יצטרף לכוח האדם הקלינישפועל כעת במרכז הרפואי רמב"ם ויעבוד עמו בשיתוףפעולה.‏ המכשור שיירכש מיועד בראש ובראשונהלמחקרים,‏ כמו כן במידה ותעלה האפשרות ליישומיםקליניים ‏(מחקריים או אבחנתיים),‏ ייעשה בו שימושלצרכים אלו בהעדר השדרוג,‏ עושים כעת החוקרים גםשימוש בתשתית קיימת נחותה.‏מקור המימון של התשתית ידוע ומתבסס על תרומות,‏ אך אינומובטח.‏לוח זמנים:‏ לא קיים לוח זמנים לשדרוג התשתיתנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מד"ר אילתערן,‏ ראש יחידת מחקר ברדיולוגיה , בבית החולים רמב"ם.‏,811תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ קיומה של תשתיתמחקרית זו תהווה מוקד לפיתוחים מחקריים בצפון הארץותשרת בתי חולים שפועלים בצפון הארץ.‏ תשתית זותפתח אפשרויות מחקר נוספות בפני המוסדות האקדמייםבצפון ו/או בארץ בכלל.‏ התשתיות החדשות יפתחו תחומיהדמיה ומחקר חדשים בארץ.‏ לדוגמא:‏אתר האינטרנט:‏http://www.rambam.org.ilכתובת התשתית:‏ הקריה הרפואית רמב"ם,‏ רחוב העליהחיפה31096סליל ייודי להדמיית הקורטיס יהיה יחיד מסוגו בארץויאפשר קידום מחקרים חדשים הקשורים למחלהאטרוסקלרוטית של הקרוטיס,‏ שהינה אחת המחלותהנפוצות וגורמת לאחוז נכות גבוה בעולם המערבי.‏הסליל מאפשר הדגמה של המרכיבים השונים שלהפלאק האטרוסקלרוטי מתוך כך ניתן להבין מנגנונימחלה,‏ וכן לנטר ולנתב טיפול.‏סליל ייעודי לביצוע לגרעיני אטומים נוספים מלבדמימן יהיה ראשון מסוגו בארץ ויאפשר מעקב והדגמתשל מטבוליטים באמצעות ספקטרוסקופיההחשובים למסלולי אנרגיה בגוף,‏ דוגמת תרכובותפחמן.‏,MRI.1.2החידושים,‏ ששדרוג המערכת יאפשר,‏ כפי שתואר לעיל,‏יוכלו לעניין חברות המייצרות תרופות לטיפולבאטרוסקלרוזיס.‏


Biological and Medical Sciences12) Nuclear Medicine moleculaar imaging, Hadassah Medical Centerתשתית קיימתתאור תתשתית המחקר:‏ המחקר ביחידת הציקלוטרוןמולקולאריתעוסק בכל הקשור להדמיה ת רפואיתרדיוכימיההחל מהפקת איזוטופים רדיואקטיביים כגוןמעבדהבאמצעות שני ממאיצי חלקיקים,‏חדשנייםלפיתוח חומרי ההדמיה רדיואקטיבייםרדיוכימיתמחקריםבתחומי הקרדיולוגיה,‏ אונקולוגיה,‏ נוירולוגיה,‏למחקר שונים ומעבדה פרה-קלינית הכוללת סורק‐‏microביוכימייםלהדמיההיחידה למעשה מהווה תשתית שלמהמחקרגרעינית מולקולארית לצרכיי מחקר קליני,‏ פרה קליני,‏בסיסי ותמיכה בפיתוח תרופתי.‏ביוכימי מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מרכיבי התשתית העיקרייםפרוט שני מאיצי חלקיקים להפקת איזוטופיםרדיואקטיבייםשכלל הכנסת ציקלוטרון נוסף,‏בתשתית נערך שדרוג ב-‏‎2010‎ ציקלוטרון ישן בעלות שלושדרוג התקנתמליון דולר.‏גישה למשתמשים:‏בתשתית ומדיניות משתמשיםמספר ההמשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתהמחקרתתשתיתמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת ההתשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים ממהאקדמיהמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםג.‏ משתמשים חיצוניים ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסעיפים 2-4)סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכוםמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתהדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתמספר4.44מדיניות גישה למשתמשים:‏ בשיתופי פעולה מחקריים,‏ נהוגעבור חומרים רדיואקטיביים המופקים ביחידה,‏תשלום מחקר עם התעשייה.‏ בשל מורכבות התהליך,‏ונחתמים חוזיעם חומריםהצורך בידע מעמיק בהפעלתו וההתעסקותלמשתמשיםגישה חופשית ועצמאותאין רדיואקטיביים,‏ חיצוניים.‏המימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורותשל תשתית המחקר היו המרכז הרפואיההקמה הראשוני שלהדסה ותרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול תשתית המחקר לשנה נע בין מיליון ש"ח.‏ קרוב ל-‏‎0%‎של המשתמשיםמתפעול התשתית מממומן באמצעות תשלום שלבתשתית.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול פנימיים של התשתית'‏ כוללהם משאבים תשתית המחקרתשלום משתמשים בתשתית,‏ מימון מהארגון אליו משתייכתהתשתית ומימון מחברות פרטיות3011-20ת 2009):5-1.ת micro‐PET/CTקטן מ-‏‎10‎קטן מ-‏‎10‎קטן מ-‏‎10‎בשורק ועםשיתופי פעולה עם הכורבארץ מתקיימים המחלקה הגרעינית של המרכז הרפואי תל-אביב ‏(איכילוב).‏הסכמי שיתוף הפעולה בינלאומיים מתקיימים עם ארגוןInstitut fur Interdisziplinare Isotopenforschungg (IIF)בגרמניה במסגרת ,GIF עם אוניברסיטת אופסלה בשבדיהבבאיטליה.‏ הסכום המתקבלועםקטן מ-‏‎100‎ אלףמשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנהש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופיפעולה בינלאומיים,‏ של תשתית מחקר זו,‏ במהלך שלוש עדחמש ההשנים האחרונות,‏ היו:‏ משאבים פנימיים של תשתיתSaint Orsula Hospital.1.2.3.4F‐18, C‐11, N‐13, Nעלות בדולרים5.5MM2.0MM1.1MMHadassah's CyclotronCCu‐64, I‐124.PET\CTמעבדה רדיוכימיתmicro-PET/CTמעבדת T


Biological and Medical Sciences12) Nuclear Medicine molecular imaging, Hadassah Medical Centerהמחקר,‏ותרומות.‏חברות פרטיות ישראליות,‏מימון חו"ל פרטיתרומת התשתית:‏ התשתית הקיימת ביחידת הציקלוטרוןהינה ייחודית בעולם והיחידה בארץ.‏ התשתית כוללת ציוד,‏ידע וכוח אדם המאפשר מחקר מקיף החל מהפקת רדיואיזוטופים ‏"רפואיים"‏ לצרכי הדמיה,‏ פיתוח של חומרי הדמיהרדיואקטיביים חדשניים ומחקר פרה-קליני בחיות מודל.‏השילוב של שני מאיצי חלקיקים לצורך הפקת רדיו איזוטופיםהוא מביןבצמוד למעבדה רדיוכימית וסורקהבודדים בעולם.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏באופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים במספר מקומות מצומצםבאירופה ובארה"ב.‏Micro‐PETתשתית המחקר יכולה להוות בסיס למחקרים ביו-כימיםמנגנוניים ומחקרים פרה-קליניים,‏ היא יכולה להוות מוקדלהחזרת מדענים ישראלים לארץ ומוקד לשיתופי מחקרבינלאומי.‏ בנוסף תשתית זו שינתה ותמשיך לשנות את תחוםהאבחון במדינת ישראל.‏הערכת התשתית:‏פנים מוסדית.‏תשתית המחקר עוברת הערכה שנתיתהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלומנהל היחידה במרכז הרפואי הדסה.‏מפרופ'‏אייל משעני,‏כתובת אתר האינטרנט של התשתית:‏http://www.hadassah.org.il/English/Eng_SubNavBar/De/partments/Medical+departments/Cyclotronכתובת התשתית:‏ בית החולים הדסה עין כרם,‏ ירושלים,‏91120


13) מרכז לחקר תאי גזע בפקולטה לרפואה,‏ טכניוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מרכז הידע ממוקם ופועל במעבדות המחקר של המרכזלחקר תאי גזע בפקולטה לרפואה של הטכניון,‏ המשותף גםלמרכז הרפואי רמב"ם ולמכון רפפורט למחקר.‏ מעבדתהמחקר לתאי גזע הוקמה בשנת מטרות המרכז הן:‏הכשרת כוח אדם מדעי וטכני,‏ כולל סטודנטים לתאריםמתקדמים,‏ כעתודה לגידול ואפיון תאי גזע בכלל ותאי גזעעוברים בפרט;‏ עזרה ותמיכה מתמשכת בהקמת תשתיתמחקרית בתאי גזע באקדמיה ובתעשייה,‏ לקראת העמדתיחידות מחקריות עצמאיות;‏ הקמה ותמיכה של רישומתשל תאי גזע ‏(בעיקר תאי גזע עוברים)‏ הזמיניםבמדינת ישראל או נגישים בבנקים אחרים בחו"ל;‏ הספקתתאי גזע ותאי הזנה cells) (feeder למעבדות ולמרכזי מחקר.‏תשתית מעבדות המחקר מותאמת לביצוע כל הפעולותהנדרשות להפקה,‏ גידול,‏ איפיון והשריית התמיינות של תאיגזע עובריים.‏ התשתית מעולה ועומדת בסטנדרטים עולמייםשל מחקר מדעי.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתיתזו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר אחרותבארץ/בחו"ל.‏Biological and Medical Science. 1998(registry)מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית לא מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעל10 מיליון .₪צינטרפוגות שולחניות מקוררות ואחת נוספת לא מקוררת,‏וציטוספין,‏ שולחנות לצביעה הכוללים מנדף כימי,‏ מיקרוסקופנוסף (upright) לבחינת התקנים,‏ ומיקרוסקופ פלורוסנטי.‏המעבדה מצוידת גם באוטוקלב שולחני,‏ אוסמומטר,‏ מקרריםומקפיאים,‏ שני מקפיאים של ואינקובטור לגידולחיידקים.‏‐80Cºמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏למשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏6 חוקרים+‏‎4‎.1..3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתטכנאיםהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגון חמש מעבדות2 בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏שש מעבדותמשלושמשתמשים חיצוניים מהאקדמיה א.‏ אוניברסיטאותמשתמשים חיצוניים מהתעשייהאיןמארגונים חיצוניים משתמשים ג ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל16סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 12מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית ב . 3.2 . 4נדרש תשלום עבור גישהמעבדות המחקר כוללות:‏ ארבעה חדרי תרבית נפרדיםהמצויידים כל אחד בשני מנדפים לעבודה סטרילית ‏(סה"כשמונה)‏ ומיקרוסקופ לבחינת התאים ‏(סה"כ ארבעה),‏ לפחותשולחניתשני אינקובאטורים לחדר ‏(סה"כ‏(סה"כ ארבעה).‏ חלל מרכזי לעבודה מולקולארית הכולל,‏ארבעה ראשי,‏ שלושה מריצי חלבונים,‏ תנורהיברידיזציה,‏ חמישה מריצי ,DNA שלושה ספקי כוח,‏ שתימימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו:‏ משאבים פנימיים של תשתיתהמחקר ומימון מתקציב ממשלתי.‏ תפעול התשתית אינו ממומןכלל באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית,‏ אלא על ידימשרד המדע.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול שלתשתית המחקר:‏ משאבים פנימיים של התשתית ומימון ממשלתיייעודי.‏המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולהבינלאומיים:‏ משאבים פנימיים של תשתית המחקר,‏ מימון תקציבממשלתי ומימון חו"ל ממשלתי ‏(דוגמת האיחוד האירופי).‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ יוסף איצקוביץ-‏אלדור,‏ ראש המרכז לחקר תאי גזע.‏אתר אינטרנט:‏http://www.stemcellcenter.co.ilפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםכתובת התשתית:‏ קומה 10 של הפקולטה לרפואה,‏ טכניון.‏12) וצינטרפוגהPCRעלות בדולריםמיקרוסקופ פלורוסנטי 40,00015,000מקרר ‐80Cº (2×) 12,000צנטריפוגה שולחנית (×4) מנדף ביולוגי (×8) 7,000מיקרוסקופ פאזות (×4) 7,966אינקובאטור (12×) 7,0009000 ( 4× ) PCRמריץ חלבונים (×3) 900מריץ דנא (5×) DNA 800ציטוספין 3,000


Biological and Medical Sciences14) מעבדה לתאי גזע עוברייםליס,‏ מרכז רפואי תל-אביבתשתית קיימתואבחון גנטי טרום השרשה בבית היולדותתאור תשתית המחקר:‏מעבדה לתאי גזע עובריים הנושאים מוטציות למחלותגנטיות תורשתיות.‏ המעבדה מתמחה בהפקה של התאיםמטרום-עוברים לאחר אבחון גנטי טרום השרשה,‏בביסוס שורות התאים ובמחקר על מחלות גנטיותתורשתיות.‏ בנוסף,‏ שורות התאים הייחודיות משמשותלמספר מחקרים נוספים בתחומים של 1) חקר תהליךהשרשת העובר ברחם 2) חקר תהליכי התפתחות עובריתמוקדמת 3) יציבות גנומית של תאי גזע לצורך תראפיהתאית 4) חקר מחלות תוך הבנת השלבים הראשוניםבהתפתחות ריאות 5) חקר הפוטנציאל ההתפתחותי השונהבין המינים.‏ התשתית פועלת תחת אישור של ועדה אתיתארציתPGD.043/04 ;355/07מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית אינה עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותם10 מליון ש"ח ומעלה.‏ פריטי הציוד העיקרים הינם:‏התשתית עוברת שדרוגבעלות2009-2011.$600,000stem cellIVF/PGDשלחידוש מעבדתמשתמשים ומדיניות גישה למשתמשים:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפים פנימייםוחיצוניים ללא תשלום.‏ משתמשים פנימיים סטודנטים וחוקריםבשיתוף פעולה עם מנהלת הפרויקט.‏ משתמשים חיצונייםלאחר חתימת MTA מול המרכז הרפואי ובתאום/תשלום/שיתוףפעולה מחקרי עם מנהלת הפרויקט.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):3 . 110 . 212 . 3א . 9ב . 1ג . 2מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו:‏ המרכז הרפואי ת"א,‏קרן מחקרים ותרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה הוא עד מיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשיםבתשתית.‏500,000מתקיימים שיתופי פעולה מחקרים עם מעבדות בארץ ובעולם.‏הסכוםבארה"ב עם ו-‏המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ קטן מ-‏אלף ש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות שלשיתופי פעולה בינלאומיים הם קרן המחקרים של המרכז ומענקימחקר.‏ בארץ יש שיתופי פעולה עם האוניברסיטה העבריתבירושלים,‏ עם אוניברסיטת תל-אביב,‏ עם מכון ויצמן למדע ועםבי"ח שערי צדק.‏.University of CaliforniaWicell100עלותבדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים100,000חדר סטרילי תרומת התשתית:‏ מרכז לאומי של תאי גזע עובריים הנושאיםמוטציות למחלות תורשתיות.‏ המרכז יהיה זמין לקהילההמדעית וישמש אותה להעמקת המחקר במחלות גנטיותבאדם.‏ למאגר כזה חשיבות רבה משום שהוא יאפשר ליצורבתרבית,‏ באופן מכוון,‏ כמויות גדולות של תאים חולים בשלביםשונים של ההתפתחות.‏ דבר זה יאפשר לחקור במודל של תאיםאנושיים,‏ מנגנונים הגורמים או מושפעים ממחלות שונות באדם,‏כולל תהליכים תלויי התפתחות ופגמים שבאופן רגיל אינםזמינים למחקר.‏ למאגר תאים שכזה צפויות להיות השלכותרפואיות חשובות,‏ לאיתור תרופות ופיתוח גישות חדשות לטיפולוריפוי של חולים.‏ מאגר זה מהווה משאב לאומי יקר ערך.‏ השלבהראשון לריפוי מחלה הוא הבנה מעמיקה של כל המנגנונים--100 class200,000 PCR GENESCAN + real timeמנדפים ביולוגיים ל IVF כולל בינוקולריםומיניאינקובטורים Buildinשלוש מערכות מיקרומניפולטורים ומיקרוסקופיםמלאות כולל פלטה חמה,‏ מערכת לייזרעשרה אינקובטורים,‏ מקרוסקופים פלורסנטים‏(הפוך וישר)‏ ותוכנותצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים. 4 מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל 2סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 24מספר דוקטורנטים שהסתייעו בתשתית4115,000270,000260,000


Biological and Medical Sciences14) מעבדה לתאי גזע עובריים ואבחון גנטי טרום השרשה בבית היולדותליס,‏ מרכז רפואי תל-אביבוהתהליכים הגורמים לה ואין ספק שמחקרים שנערכיםבתשתית על תאי גזע עובריים שנושאים את המוטציה הטבעיתלמחלות גנטיות,‏ בהחלט מקדמים הבנה זו.‏ בנוסף,‏ תאי גזעעובריים מהווים מודל מצוין לסריקה ופיתוח תרופות בשל היותםממקור אנושי,‏ יכולתם לגדול בתרבית ללא הגבלה ומצד שנילהתמיין לאותם תאים ‏(עצב,‏ שריר וכד')‏ המאפיינים אתהמחלה.‏ העובדה שהתאים הללו נושאים את המוטציה הטבעיתלמחלה מחזקת אף יותר את עדיפותם למחקרי פיתוח תרופותלמחלה.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו באופןחלקי,‏ בארץ.‏ בתנאי שיש יחידת צמודה למעבדת תאיגזע.‏ ניתן לבצע את המחקר הנעשה בתשתית בחו"ל,‏ תחתמגבלות אתיות.‏PGD


Biological and Medical Sciences14) מעבדה לתאי גזע עובריים ואבחון גנטי טרום השרשה בבית היולדותליס,‏ מרכז רפואי תל-אביבשדרוג התשתיתמתוכננת רכישת ציוד נוסף,‏ על מנת להגדיל את המעבדהצורךיש להעניק.‏ מסוגלת שהיא השירות היקפי ואת עמוקה,‏בהקפאה לאחסון חנקן מיכלי ברכישת מכשור לבדיקותנוספים,‏ ומיקרוסקופים אינקובאטורים בחדרעבודה שמאפשר ציוד ביולוגיות-מולקולאריות,‏ סטרילי ועוד.‏מערך כוח האדם ומודל העבודה יישאר כפי שהוא.‏ עםזאת,‏ בהרחבת התשתית יהיה צורך באדם נוסף בדרגתPHD וטכנאי נוסף.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ התרומה תהיהמשמעותית,‏ שכן מדובר בתשתית ייחודית.‏ כיום,‏ קשהלהפיק תאי גזע עובריים ממקור הומאני,‏ והדבר נעשהבהיקפים קטנים.‏ במעבדה יש יכולות מוכחות ליצור תאיגזע עובריים בריאים,‏ כמו גם כאלה הנושאים מחלותגנטיות ספציפיות,‏ דבר שדורש שיתוף פעולה הדוקומיומנויות של שלוש דיסיפלינות שונות מעבדה להפריהחוץ גופית,‏ מעבדה לאבחון גנטי טרום השרשה ומעבדהלתאי גזע עובריים.‏–התשתית תהייה רחבה מספיק כדי שתוכל לסייע לקהילההמדעית בישראל בהבנת מחלות מצד אחד,‏ ומצד שני גםלספק הבנה של תהליכים של התפתחות של תאים עדליישומים בתאים נורמאלים לצרכי טיפול.‏ מדובר בתשתיתלמחקר מדעי וקליני שאין דומה לה,‏ שתוכל לתת שירותיםלמחקר ולתעשייה.‏ במקביל לתרומה המדעית,‏ לתשתיתפיתוחתאפשר היא הרפואי בהיבט גם תרומה יש לתתעשויה והיא טיפוליים,‏ לצרכים גזע בתאי ושימוש ברמותקליניים ביישומים משמעותיים לפיתוחים דחיפה שונות.‏–בנוסף,‏ הגדלת נפח הפעילות של התשתית יאפשר שיתופיפעולה נוספים עם תשתיות בחו"ל.‏בהיעדר השדרוג,‏ החוקרים עושים כיום שימוש בתשתיתהקיימת;‏ אולם,‏ בהיקפה,‏ היא אינה מספיקה לתת שירותברמה לאומית,‏ והיקף השירות מבחינת כמות המשתמשיםמוגבל.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמסתכמות ברבע מליון דולר.‏ העלות למתן השירותבמעבדה תתומחר כנראה לפי סוג שורת התאים הנדון.‏ההערכה של עלות שורה כזאת היא כ-‏‎10,000‎ דולר.‏ מקורהמימון לשדרוג התשתית אינו ידוע ואינו מובטח.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ כרגע לא קיים לוח זמנים לשדרוג.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר דלית בן יוסף,‏מנהלת המעבדה לתאי גזע עובריים ואבחון גנטי טרום השרשה.‏נתונים לגבי שדרוג התשתית התקבלו מד"ר מיכל רול מנהלתהאגף למחקר ופיתוח ‏(מו"פ),‏ המרכז הרפואי ת"א.‏אתר אינטרנט:‏http://www.tasmc.org.il/Lis/Geneticdiagnosis/Pages/PGD.aspxכתובת התשתית:‏ המעבדה לתאי גזע,‏ היחידה להפריה חוץגופית בית יולדות ליס מרכז רפואי תל-אביב.‏


Biological andלמחקר פפרה-קליני,‏ הטכניוןה)‏ הרשות תשתית קיימתMedical Sciences15משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009סה"כ מספר המשתמשים בתשתיתשמפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהמספר משתמשים חיצוניים‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ב.‏משתמשים חיצוניים מאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםסה ‏"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-:(279 טכנאיוטרינריםםים 40 חוקרבכירים2260106138 ( 2-.1.2.3.4תאור תשתית המחקר:‏קיימתבטכניון לכירורגיה ניסיונית וחיות מעבדה ביחידה תשתית מתקדמת המאפשרת לחברות הזנק ביו-רפואיותמבתי החולים והאוניברסיטאות השונות לקדם אתולחוקריםהפיתוח והמחקר הפרה קליני של מוצרים רפואיים,‏תהליך לקראת המעבר למחקר קליני.‏ ההתשתית כוללת חמישההמצוידים בבמכשור רבלחיות חדרי ניתוח מודרניים קרדיולוגיה,‏כגון ררבים בתחומים מחקר המאפשרכירורגיה כללית,‏פלסטיקה,‏ גסטרואנטרולוגיה אורטופדיה,‏ לב וכו'.‏ הידע שהצטבר בנושא של הקמת מודלים בבע"חבקידום מחקרים ארוכי טווח של הצוות ממהווים בסיסוהניסיון הציוד המוצב ביחידה הינו מגווןהתשתית.‏ לייחודיותלמגוון גדול של מחקרים בתחומי הרפואהומאפשר השימוש בציוד מתוחכם ויקר יותר כגולהתקיים בשיתוף פעולה עם הקריה ת הרפואית של ביה"חמתאפשררמב"ם.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםהשדרוג האחרון בתשתית נערך בבשנתנוסף בעלות של 5 מיליון דדולר.‏בית חיותמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית עשרותן CT ו MRI‐20093 M1.4 M1 M.אחזקה חיות גדולותחדרי ניתוחיחידת מכררסמים (SPF)וכלל הקמתמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהאתיקה וקבלתלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ הגשת בקשתפי פרוטוקול חחברה/חוקר/מעבדה/מחלקה,‏הצעת מחיר על השימוש בתשתית.‏ היחידההינו מחויב לפני התחלת של פרוטוקול המחקר והגשתמאפשרת החל מביצוע מלא החברה.‏ ללכלדו"ח סופי ועד מתן תמיכה למומחים מטעםהדואג לכל היבטמחקר המתנהל ביחידה יש ווטרינר מלווה מוסד הטכניון,‏המשפטית שלשל ההמחקר בבע"ח.‏ היועצת מלווה את המחקרים,‏ בכל הקשור לחוזה ההתקשרות,‏ קנייןרוחני וסודיות.‏המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון פנימייםמשאביםהמחקר היו:‏ של תשתית ההקמה הראשוני של תתשתית המחקר,‏ מימון מתקציב ממשלתי וחברות הזנק.‏התפעול של תתשתית המחקרשל הוצאות הסכום הממוצע התשתית ממומןלשנה נע בין מיליון ש"ח.‏ תפעול באופן מלא באמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית.‏10-6


15) הרשות למחקר פרה-קליני,‏ הטכניוןמקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר הם:‏ רווחים של התשתית,‏ הטכניון,‏ תרומות וחברותהזנק.‏לא מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים,‏ אך ניתנים שירותימחקר,‏ גם לחברות מחו"ל.‏ לא התקיימו הסכמי שיתוףפעולה ושותפויות עם ארגונים אחרים בארץ בחמש השניםהאחרונות.‏תרומת התשתית:‏ ריבוי חברות ההזנק בישראלהמתקיימות מתקציבים דלים,‏ יחסית לחברות מקבילותבעמק הסיליקון,‏ זקוקות לתשתית הקרובה והזולה ביותרשתאפשר להן להשלים את תהליך הפיתוח והמחקר הפרהקליני.‏ היכולת לקדם את תהליך המחקר קרוב ככל האפשרלדרישות הרגולטוריות מקלה על החברות הקטנות.‏ כאשרמושקע כסף ממשקיעים בחו"ל,‏ ניתן יהיה להשאיר אותובארץ.‏ התשתית מאפשרת לכספי המדען הראשי שלא לזלוגהחוצה מהמדינה,‏ מייצרת השלמה לתהליכי האישוריםהרגולטורים ובכך מייצרת משרות חדשות,‏ צבירת ידע ומעגלעשייה כחול לבן.‏ חברות רבות מדווחות על המחקר הפרהקליני שמתבצע ביחידה ל‐‏FDA‏.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏הנעשה בתשתית זו באופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקייםבתשתיות מחקר אחרות בארץ.‏ לא קיים מתקן שווה ערךבתשתית וידע למתקן זה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר רונה שופטי,‏ראש היחידה לכירורגיה ניסיונית וחיות מעבדה בטכניון.‏אתר אינטרנט:‏ איןכתובת התשתית:‏ הרשות למחקר פרה-קליני פקולטהלרפואה ע"ש רפפורט טכניון רח'‏ עפרון בת-גלים חיפה.‏Biological and Medical Sciences1


16) רשות בתי חיות,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏רשות בתי חיות היא יחידת שרות המהווה בסיס למחקרהביולוגי-רפואי באוניברסיטה העברית.‏ הרשות הוקמה ב-‏והחלה לפעול בשנתבשנתרשות בתי חיות הוקמה מתוך מטרה לתת בידי הנהלתהאוניברסיטה כלי ניהולי ומקצועי שיאפשר לה לתפעלולפתח את אמצעי המחקר בבעלי חיים ביעילות המרבית,‏וכדי לאפשר לחוקרי האוניברסיטה לבצע מחקר הקשורבבעלי חיים ברמה הגבוהה ביותר.‏Biological and Medical Sciences.20012000שירותי רשות בתי חיות לחוקרי האוניברסיטה ולחוקרי חוץכוללים:‏.1.2.3.4.5.6.7טיפולים,‏ הרדמה וניתוחים על ידי וטרינריםמתחום רפואת חיות מעבדהחדרי ניתוח ואשפוז מצוידים בהתאם לדרישותהחוק ולסטנדרטים בינלאומייםהדרכות והדגמות פרטניות של פרוצדורותכירורגיותשירותי מעבדה ‏(בקטריולוגיה,‏ סרולוגיה,‏פרזיטולוגיה,‏ פתולוגיה)‏שירות היסטולוגייבוא ויצוא בעלי חייםהובלת בעלי חיים בארץהתשתית כוללת מתקני מחקר ביולוגיים רפואיים בעזרתבעלי חיים.‏ הרשות קיבלה את הסמכת ה-‏הסמכה אמריקאית לאיכות ההסמכה היחידה בעולםהספציפית למרכזי מחקר בבעלי חיים.‏1, AAALAC-מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים 12,000,000 בתי חיות ברמת SPF1,000,000מרכז הדמיה 500,000חדרי ניתוח 3,000,000בתי חיות לחיות גדולות התשתית עברה שדרוג של בנית בתי חיות חדשים בשנתבעלות של.$3,000,0001 Association for Assessment and Accreditation ofLaboratory Animal Care,2003משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ יש לקבל אישורי אתיקה אישייםלמחקר ואז ניתן לבצע את המחקר באופן עצמאי או לסכםפרוטוקול שיבוצע על ידי טכנאים של רשות בית חיות.‏ כל ה-‏נשאר ברשות הגורם המבצע.‏IP35 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקר250 . 210מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון לשלב ההקמה הראשונישל תשתית המחקר היה האוניברסיטה העברית.‏ הסכוםהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה הינומעל מיליון ש"ח.‏ כ-‏ מעלות התפעול והשרות שלהתשתית ממומן על ידי המשתמשים.‏ מקורות המימון להוצאותהתפעול של תשתית המחקר הינם משאבים פנימיים שלהתשתית ‏(חוקרים,‏ תמיכת האוניברסיטה העברית)‏ וביצועעבודות עבור גורמים נוספים.‏85%שיתופי פעולה בינלאומיים:‏ חוקרי האוניברסיטה המבצעיםמחקר בבתי החיות מבצעים שיתופי פעולה רבים.‏ כמו כןמתקיימים קורסי הדרכה בטכניקות כירורגיות מתקדמות.‏ לאהתקיימו הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏עם ארגונים אחרים בארץ בחמש השנים האחרונות.‏תרומת התשתית:‏ תשתית המחקר היא הבסיס לכל המחקריםהבסיסיים והיישומיים בביולוגיה וברפואה אשר מבוצעים בעזרתבעלי חיים.‏ לא קיים מחקר ללא תשתית הולמת של בתי חיותומעבדות אשר עומדת בקריטריונים בינלאומיים.‏ ללא תשתיתהולמת לא יתקבלו מענקי מחקר ולא יאושרו פרסומים מדעיים.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציודהקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל.‏הערכת התשתית:‏ הוועד המנהל של רשות בתי חיות דן במצבהתשתית בשנים2009 ו-‏ .2010.3מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 525משתמשים חיצוניים מהתעשייה ב . מארגוניםחיצוניים משתמשים ממשלתיים/ציבוריים0מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל . 4 280סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתג . 0מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 1,200‏(התשתית משרתת סטודנטים לתארים מתקדמיםממעבדות האוניברסיטה)‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר רוני קלמן,‏ מנהלרשות בתי חיות,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים.‏


ר)‏רשות בתי חיות,‏Biological and Medical Sciences, האוניבבירושליםברסיטה העברית16אתר התשתית:‏ http://animals.huji.ac.il/כתובת התשתית:‏ התשתית פרוסה על פני כל ארבעתהקמפוסים של האוניברסיטה העברית.‏משרד ראשי:‏ רשות בתי חיותלרפואההפקולטהעין כרם ירושלים910100


Biological and Medical Sciences17) מעבדת MRI במכון לחקר ביולוגיית האדם,‏ המרכז הרפואי הדסהבירושליםתשתית קיימתMRIתאור תשתית המחקר:‏ מעבדת לבעלי חיים,‏ בעיקרמכרסמים.‏ השימוש העיקרי של המעבדה הוא הדמיה שלתפקודי מוח ומחלות נוירולוגיות,‏ הדמיה של גידולים ושיטותלזיהוי גידולים ואפקט של טיפול בשיטות לא חודרניות.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית עברה שדרוג בשנתדולר.‏2000בעלות שלמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏חצימספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מיליוןשל הוצאות התפעול של תשתית המחקרהסכום הממוצע,‏ אחוז מעלותאלף למיליון ש"ח.‏ לשנה,‏ נע בין השרות והתפעול של התשתית מכוסה על-ידי המשתמשיםלהוצאות התפעול שלמקורות המימון המרכזיים בתשתית.‏ הדסה משלם עבורהמרכז הרפואי הינם:‏ תשתית המחקר ושאר המימון נעשההבניין משכורות והוצאות שוטפות של מקרנות מחקר.‏25%500תוכניות מחקר משותפות מתקיימות עם ארה"ב ואירופהוהדרכת פוסט דוקטורנטים מחו"ל.‏ הסכום המתקבל משיתופיפעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ קטן מ-‏‎100‎ אלף ש"ח.‏המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולהבינלאומיים הם קרנות מחקר.‏ לתשתית אין הסכמי שיתוףפעולה ושותפויות עם ארגונים אחרים בארץ.‏תרומת התשתית:‏ יש ערך בינלאומי לעבודות המבוצעותבתשתית,‏ המתבטא בפרסומים רבים.‏ השפעות טכנולוגיותבפיתוח שיטות עבודה מתקדמות עם מכשור.‏ המחקרבתשתית הינו ברמה המתקדמת ביותר הקיימת בתחוםבעולם.‏ ניתן לבצע את המחקר המתקיים בתשתית באופן מלאבאוניברסיטת תל-אביב ובמכון ויצמן למדע,‏ שם הציוד יותרמתקדם,‏ אבל אין גישה למשתמשים חיצוניים.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר גדי גואלמן,‏מנהל מעבדת MRI במכון לחקר ביולוגיית האדם בבית החוליםהדסה בירושלים.‏אתר התשתית:‏http://www.hadasit.co.il/?catid=%7BC827166E‐81F6‐4220‐BFEF‐0ECD983B6676%7Dכתובת התשתית:‏ המרכז הרפואי הדסה,‏ בניין מכון שרת,‏4), ‏(קומה עין כרם,‏ ירושלים.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולריםמגנט+‏ אלקטרוניקה של מערכת 2,500,000 MRIמערכת לניטור ובקרה של מצב הפיזיולוגי של 60,000בעלי חיים ומעבדה לטיפול וניתוחים של בעליחיים3 . 1(2009)15 . 2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרבתשתיתפנימיים משתמשים מספר ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהחיצוניים משתמשים מספר ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמארגוניםחיצוניים משתמשים ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל28סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) -מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 14מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית ‏(ב השנים האחרונות)‏א . 5ב . 7ג . 1- . 45‐מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום זהה עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ עובדי התשתית מבצעים אתהעבודה עבור משתמשים חיצוניים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר הייתה תרומה מעמותהפילנתרופית.‏ גם השדרוג שנערך בתשתית בשנת מומןבאמצעות תרומה מאותה עמותה.‏2000


Biological and Medical Sciences18) חדר צנתורים וניתוח לחיות גדולות במרכז הרפואי שיבאתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מעבדת צנתורים המאפשר צנתור לב ושיקוף של חיותגדולות וניסיונות באמצעי התערבות לבביים,‏ כולל השתלתסטנטים,‏ ניתוח לב פתוח והשתלות לב בחיות גדולות.‏ החדררנטגן,‏ מכונות הנשמהשפורפת כולל מיטה ניידת,‏ ומוניטורים.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ש"ח,‏ אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏10עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים 1,000,000מערכת צנתורים 200,000מכונות הנשמה התשתית עברה שדרוג של הכנסת מערכת שיקוף חדשה ב-‏בעלות של.$1,000,0002010משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו משאבים פנימייםשל תשתית המחקר ותרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין עדמיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלא באמצעותהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקורות המימוןהמרכזיים להוצאות התפעול של תשתית המחקר הםמשאבים פנימיים של התשתית ושירותים לתעשייה.‏500,000100,000מוניטורים 100,000 מכשיר US100,000סטים כירוגים לא מתקיימות פעילויות של שיתוף פעולה בינלאומיהמאורגנות דרך חוזים או הסכמים.‏תרומת התשתית:‏ תרומה עצומה בפיתוח אביזרים,‏ טיפוליםוניסויים פרה ‏-קליניים בתחום מחלות לב וכלי דם.‏ לתשתיתחשיבות עצומה לבחינת אמצעים,‏ אביזרים וטיפולים חדשיםבקרדיולוגיה.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זובאופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בטכניון.‏לדברי מנהל התשתית,‏ התשתית אינה נמצאת ברמהטכנולוגית-מחקרית מובילה,‏ ביחס לקיים בעולם המדעי.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ יהונתןליאור,‏ ראש מכון הלב על שם נויפלד,‏ שבו קיים חדרצנתורים וניתוח לחיות גדולות.‏אתרי אינטרנט:‏/http://heart.sheba.co.il/e/35/http://heart.sheba.co.il/e/94כתובת התשתית:‏ המכון לחקר הלב,‏ מרכז רפואי שיבא.‏210 . 2א . 5ב . 243 . 4(2-4.1.3קרדיולוגצוות מדעי קבוע:‏ שהפעיל את תשתית וטרינרייםעוזר וטרינרהמחקרטכנאית מיקרוכירורגיהמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית 42‏(סיכום סעיפיםמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 5


Biological and Medical Sciences19) Transgenic & Knockout Facility, Weizmann Institute of Scienceתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏The Facility for Genetically Modified Animals is one of asmall number of similar centres worldwide, dedicatedexclusively to the production and phenotypic analysis ofgenetically modified mice. The Embryonic Stem (ES) CellLaboratory provides cell lines, tissue culture facilities andexpertise to train and assist scientists in the production oftargeted stem cell clones.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏סיכום כל מכלול העלויות של התשתית,‏ כלומר כל בית החיות עלציודו,‏ עולה על 10 מיליון ש"ח.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):תרומת התשתית:‏ במתקן זה נוצרו עשרות רבות של עכבריםבהם נעשו מניפולציות גנטיות.‏ עכברים אלו משמשים בארץובעולם ככלי מחקרי ברמות שונות כולל למחקרים טרום קלינייםולפיתוחים מדעיים שונים.‏ המתקן מהווה מרכז ארצי ייחודי בעלהשפעה מכרעת בתחום.‏ התשתית מעולה ועומדת בסטנדרטיםעולמיים של מחקר מדעי.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשהבתשתית זו,‏ באופן חלקי באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקרבמספר חברות מסחריות ואוניברסיטאות בחו"ל.‏הערכת התשתית:‏ תשתית המחקר עברה מספר ביקורות בשנים,2008 ,2007 ו-‏‎2010‎‏.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אלון הרמלין,‏ ראשהמחלקה לשירותים וטרינרים,‏ מכון ויצמן למדעאתר האינטרנט:‏http://www.weizmann.ac.il/vet/transgen.htmlכתובת התשתית:‏ מכון ויצמן למדע,‏ רחובות7600011-20 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםקטן מ-‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4)מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 0מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית יותר מ-‏ 2021-50 . 211-20 . 3ב . 010 . 4מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ הפעילות מורכבת מהכנתקונסטרקט על ידי המדען ומשם מתן שרות של יצירת המוטציהכולל פענוח התוצאה באמצעים שונים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו משאבים פנימיים של תשתיתהמחקר ומימון מתקצוב ממשלתי.‏ הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה הינו עד מיליון ש"ח.‏מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתית המחקרהם:‏ משאבים פנימיים של התשתית,‏ כולל תשלום משתמשיםבתשתית ומימון מהארגון אליו משתייכת התשתית מכון ויצמןלמדע.‏-51


Biological and Medical Sciences20) הרלןתשתית קיימתישראל ‏(הרלן ביוטק ישראל בע"מ,‏ הרלן מעבדות בע"מ)‏תאור תשתית המחקר:‏תשתית מבוזרת של שרותי מחקר ופיתוח בתחום הפרהקליני לחברות פיתוח תרופות וציוד רפואי,‏ שירותי מחקרלאקדמיה,‏ שירותי מחקר לחברות הזנק.‏ התשתית פועלת עלפי תקני ו‐‏GLP‏.‏ השירותים הניתנים על-ידי תשתיתהמחקר למשתמשים:‏ ייעוץ בתחומים פרה קליניים,‏ עבודהמול רשויות רגולטוריות ובניית תוכניות מחקר.‏איכות ISOמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ש"ח,‏ אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים 1,000,000מערך חדרי חיות מבוקרים 500,000חדר ניתוח 800,000מערך מעבדות 50,000מערך לעבודה רדיואקטיבית 50,000מעבדת התנהגות בסיסית 10התשתית עברה שדרוג של הרחבת שטח מעבדות ומעבדהלחיות גדולות ב-‏‎2005‎ בעלות של.$250,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏התשתית נותנת שירותי מחקר לקבוצות שונות בארץ מתחומיעיסוק שונים.‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני 2009):-מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ קיימים מספר הסדרים:‏ קבלת שטח מעבדהייעוץ,‏ פיקוח והעבודה מתבצעת על ידי הלקוח,‏ או ביצוע העבודהאספקת חלקיםבשלמות על ידי צוותממחקר שלם,‏ רכישת מוצרים כגון חיות מודל,‏ מזונות מיוחדיםוכד'.‏המתקן,‏ - turn‐key project-מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון לשלב ההקמה הראשוני שלתשתית המחקר היה השקעה פרטית.‏ הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה הינו מיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית ממומן באופן מלא באמצעות התשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול שלתשתית המחקר:‏ רווחים,‏ חברה קשורה בחו"ל,‏ חברת אם ומדעןראשי.‏ הסכומים המושקעים בתשתית מספקים לתחזוקה שלהקיים,‏ אך יש צורך בשדרוגים.‏5-1הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עם ארגוניםאחרים בארץ נערכו במסגרת מגנ"ט ‏(המאגדים בראשית ופארמה-‏לוגיקה).‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצעלשנה קטן מ-‏‎100,000‎ ש"ח.‏ מקור המימון לפעילויות של שיתופיהשניםבמהלך פעולה בינלאומיים,‏ של תשתית מחקר זו,‏ האחרונות הגיע ממשאבים פנימיים של התשתית.‏שיתופי פעולה בינלאומיים:‏ התשתית שולבה בעבר בפרויקטיםשמומנו על ידי צבא ארה"ב דרפ"א,‏ שליחת אנשים לקורסיםה,‏ מבוסס על חברות אחיות בעולםוכינוסים,‏‏(בעיקר בשוויץ).‏-Personnel exchange-in-vitro80 . 1- . 213א . 137ב . 2014 . 4184.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעילאת תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצונייםמהמדינה ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתהתשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים(2-4מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית -לא ידוע,‏ כרגעמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית-‏הנתון מתייחס לעשר השנים האחרונותבתשתית יש 5מתמחיםברפואהוטרינריתתרומת התשתית:‏ זו החברה הראשונה והיחידה ב-‏‎15‎ השניםהאחרונות שמספקת שירותי מחקר ברמה בין לאומית וברמתתקינה בינלאומית,‏ המוכרת על ידי רשויות הבריאות בעולם.‏לחברה קיים גיבוי של ידע בחברות קשורות בעולם.‏ פיתוח תרופותומוצרים רפואיים בארץ מעלה את הערך של חברות ההזנקוחברות הפיתוח שנמצאות בשלבים מתקדמים יותר.‏ החברהמספקת שירותי מחקר בתחום התרופות,‏ ציוד רפואי כימיהותוכניות מחקר ופיתוח.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתיתזו באופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בארץ.‏אולם,‏ הן האיכות והן האישורים וההכרה הרגולטורית לא ניתנתלביצוע השירות בהרלן מותאם לדרישות הרגולטוריות.‏ קיימותמעבדות דומות בחו"ל שניתן לבצע בהן את העבודה.‏הערכת התשתית:‏ תשתית המחקר עוברת בחינה מחדש כלשנתיים על ידי הרשות להסמכת מעבדות.‏


Biological and Medical Sciences20) הרלןישראלשדרוג התשתית‏(הרלן ביוטקישראל בע"מ,‏ הרלן מעבדות בע"מ)‏-השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ הקמת מתקןלביצוע ניסויים פרה-קליניים בחיות גדולות.‏ מתוכננת הקמתמבנה חדש,‏ שיאפשר אחזקה וטיפול בחיות גדולות ‏(כלבים,‏חזירים,‏ כבשים ועיזים)‏ לצורך פעילות מחקרית רגולטורית.‏מבנה הפעילות יתבסס על שיתוף פעולה בין האקדמיה לחברתהרלן מחקר בסיסי של האקדמיה,‏ מחקר רגולטורי של הרלןוניהול המערכת המקצועית על ידי הרלן.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ התשתית החדשה תהווהאפשרות ראשונה לבצע מחקרים על פי דרישות רגולטוריות בין-‏טוקסיקולוגיםמבחנים ביצוע ותאפשר בארץ לאומיות תתמוך בפיתוח תרופות וציודמתקדמים.‏ התשתית החדשה ולאבארץ המחקר את להמשיך ותאפשר בתעשייה רפואי בחו"ל.‏גופים שיעשו שימוש בתשתית החדשה:‏ חברות הפארמה,‏פיתוח התרופות והמכשור רפואי,‏ בתי חולים,‏ מוסדות מחקרואוניברסיטאות.‏כרגע לא קיימת מערכת העומדת בדרישות הבינלאומיות חוץממתקן פיילוט שהוקם בהרלן רחובות,‏ והחוקרים כעת עושיםשימוש בתשתית קיימת נחותה או בתשתיות בחו"ל.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ מקור המימון אינו ידוע.‏המדען הראשי ‏(תמ"ת)‏ הבטיח סיוע בתקציב לרכישת מכשור,‏אולם כרגע מדובר בהבטחה בלבד.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ טרם נקבענתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מד"ר נתיאזוב,‏ מנכ"ל הרלן ישראל.‏אתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ בנייןhttp://www.harlan.com,B 13קריית המדע,רחובות.‏


ה)‏Biologicaland Medical Sciences21 המרכז לתפקודי ההמוח,‏ המרכז הרפואי תל-אביב ע"‏ ‏"ש סוראסקי ‏(איכילוב)‏מדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ על כל המשתמשים חלה חובתחדשיםבטיחות אחת לחצי שנה.‏ משתמשים נוכחות בפגישות חייבים ללמוד את הנהלים לביצוע הבדיקות,‏ לעשות חפיפה עםבנפרד עבורשנקבעמשתמש מנוסה ולהגיע להסדר כספי וטכני כל פרויקט.‏ לכל פרויקט יש אישורי ועדת אתיקה מוסדית בבי"חשאחראי על ההמחקר.‏החולים עם רופא מימון ושיתופי פפעולה:‏ התשתית החלה לפעול ב-‏ 19999.המימון לשלב ההקמה הראשוני של תשתית המחקר הגיעלמחקרמהמרכז הרפואי אאיכילוב.‏ בהמשך נקנה מגנט ייעודי בשיתוף עם אוניברסיטת תל אביב.‏ שדרוגים והשלמות למכשורממענקי מחקרסביב המגנט המיועדים למחקר נרכשומשרד המדע והאקדמיה הלאומית למדעים.‏תשתיתיים של הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנההשרות והתפעולנע בין אלף ללמיליון ש"ח.‏ ככ-‏‎15%‎ מעלותנוצר מצבשל ההתשתית מכוסה על-ידי המשתמשים בבתשתית.‏שתקציבי מחקר מממנים כיום גם פעילות שוטפת של התשתית.‏פעילויות שיתוף פעולה בינלאומיות של התשתית כוללות:‏ מענקיהאמריקאי ועםמחקר,‏ לדוגמא:‏ עם הצבאוהאיחוד האירופאי.‏ שיתופי עםאוניברסיטאות בארה"ב,‏ לדוגמא-‏ומחקרים קליניים רבובאירופה כמוהסכוםבאירופה ובארה"ב.‏מרכזיים עם קבוצות מחקרמענקים שמגיעיםהמתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים ‏(כוללנע ביןדרך אאוניברסיטת תל-אביב),‏ בממוצע לשנהשיתופיהמקורות המרכזיים למימון הפעילויות של בינלאומיים הם מעמותות וחברות ישראליות אבל גםפעולהבארץ מתקיימים עם המרכזיםמקורות חוץ.‏ שיתופי פעולה בר אילן,‏הרפואיים הדסה,‏ ששיבא,‏ ועם מוסדות אקדמיים אחרים:‏וייצמן למדע והטכניון.‏האוניברסיטה העברית ועם מכוןהאקדמית וברמהתרומה ברמהתרומת התשתית לתשתית פיתוחים מחקריים שנעשו בתשתית,‏ משמשיםהקלינית.‏קרב וסכיזופרניה,‏לאבחון,‏ הבנת מחלות פסיכיאטריות כמו הלםהבנת התפתחות תקינה ופתולוגית כגון אוטיזם.‏ כמו כן,‏מוחי תפקודי טרוםלשירות קליני של מיפוי התשתית תרמה מובילהניתוחי ותוך חדר ניתוח.‏ ברמה אקדמית,‏ התשתית בתשתית הינו ברמההמתבצע במחקר בתחומים רבים והמחקרלא ניתן לבצע אתהמתקדמת ביותר הקיימת בעולם.‏ בארץ הקיים בתשתיותבאמצעות ציודהמחקר המתקיים בתשתית מחקר קליני.‏ בחו"ל ניתן לבצעאחרות בעיקר בהקשר של מחקר מסוג זה במרכזים מובילים כמו ה-‏ NIHMcDDonnellפעולהStanford, MIT, Yale ,UCLA,Max Plank Institute250,000-3T.Nהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ תלמה ההנדלר,‏לתפקודי המוח באיכילוב ומד"ר דפנה בןמנהלת המרכז בעש"ט,‏ פיסיקאית אחראית על מכשירי ה-‏RIאתר התשתית:‏.Mhttp://www.tasmc.org..il/Imaging/Pages/Functional‐:500Foundation₪ 500,000MRI.aspx#p11תאור תשתית המחקר:‏ הדמיה מתקדמת ב MRI תואםמערך מחקר ושירות קליני של הדמיה תפקודית של המוחמיפוי משולבות.‏בשיטות מעולה ועומדת בסטנדרטים עולמיים ששל מחקר מדעי.‏התשתיתנערך שדרוג לפני שנתיים של מערכת ה-‏MRIבתשתיתטסלה בעלות של כחצי מיליון דולר.‏ ב-‏‎010‎העיקרית שלמערכת הM ה-‏MRI שלישית בבעלות של כמיליון דולר.‏נרכשה כתובת התשתית:‏ המרכז רפואי תל אביב ע"‏ ‏"ש סוראסקי,‏ רח'‏ ויצמן3, תל ל אביב.‏תשתית קיימתמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםשלוש מערכות להפריד מגנט למחולקלינית.‏ המחקר בשיתוף עם תל אביבבשיתוף עם אוניברסיטת תל אביבM20EEG , Mעלות בדולריםחקר 5-44 מיליון80,00050,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית:(20091030-20כ-‏‎65‎מעל 5015-106-57-66עיפים 2-4)MRIMRI תואמת EEG3.,MRIמערכתTMS.1.2.3.4‏(שיתופיפעולה)‏150-100כמאה


Biological and Medical Sciences22) MagnetoEncephaloGramVoltage SensitiveBar‐IlanUniversityDye Imaging,תשתית קיימתש ‏"ח.‏ יש מחסור בכוח אדםהינולכשיתישן.‏מקצועי,‏ ואין הכנה לחידוש הציודעםאין הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ בחו"ל או בארץ . יש הדרכות ו-‏ארגונים אחרים משיתופי פעולההסכום המתקבל בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה קטן מ-‏‎100,000‎ ש"ח.‏ המקורותהמרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומייםהם ממשאבים פנימיים של תשתית המחקר.‏PhD1,000,000-500,000.Personnel exchange:תאור תשתית המחקר:‏פעילות המח בעזרת שדות מגנטייםמכשיר למדידת בו ברזולוציה גבוהה בזמן ובינונית במרחב.‏הנוצרים ר למדידת פעילות מוחית בבמספר רב ששל נקודות בוזמנית.‏עומדת בסטנדרטים ששמתחייבים עעבור פיתוחהתשתיתמוצרים תתעשייתיים.‏ חברת לביא מבצעת בה בדיקות קליניותלחולי אפילפסיה.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלותבדולריםפרוט מרכיבי ההתשתית העיקרייםפונקציותתרומת התשתית תרומה קרדינאלית לאיתורגבוהבאמצעות התשתית יש פוטנציאלמוחיות פגועות.‏ פעילות המוח.‏פורצי דרך בהבנת אופן להגיע להישגים שידםלחולי אפילפסיה,‏התשתית מאפשרת חיסכון רבהתשתיתאינה משגת לנסוע לחו"ל לביצוע הבדיקה.‏עולמיים של מחקר מדעי.‏בסטנדרטים מעולה ועומדת למחקרהמחקר בתשתית נמצא בתחילת הדרך יחסיתאת המחקר,‏לא ניתן לבצעהמתקיים כיום בתחום בעולם.‏בתשתיותהנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקייםישאחר בארץ.‏כזה במקום מחקר בארץ,‏ מכיוון שאין ציוד אחדכאלה בעולם ומתוכם בארץ רקכ-‏‎40‎ מכשיריםמשמש לאותה מטרה.‏MEGVsdi (Voltage‐sensitive dye imaging) +tphmמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9:(2009.12. מכשיר3,000,0001,000,000התקבלו מפרופ'‏ משה אבלס,‏הנתונים לגבי תשתית המחקר ראש המרכז.‏אתר התשתית:‏http://faculty.biu.ac.il/~goldsa/index..htmlהרבכתובת התשתית:‏ אוניברסיטת בר אילן המרכזהמוח רמת גןתחומי לחקר.5290031575202910צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתעיפים 2-4)..1.2.3.4:מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתמשיםפנימיים וחיצוניים ללא תשלום.‏ כיום הגישה למחקר חופשיתלאחר תאום עם ראש המעבדה.‏ בעתיד הקרוב ידרש תשלוםמכולם.‏מימון ושיתופי פעולה מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של התשתית הוא אוניברסיטת בר-אילן.‏ הסכוםהתפעול של תתשתית המחקר לשנההממוצע של הוצאות


ה(‏Biological and Medical Science(23יחידה לציוד בין-מחלקתי,‏ הפקולטה לרפואה,‏ האוניברסיטה העבריתבירושליםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מעבדות המיועדות לתת שירותים מדעיים בתחומים:‏ אנליזתחלבונים,‏ מס-ספקטרומטריה,‏ אנליזה בזרימהאנליזת שבבית מיקרוסקופיה פלואורסצנטיתוקונפוקלית,‏ מיקרוסקופיה אלקטרונית מיקרומיקרומניפולציה,‏ מגוון מכשירי ספקרוסקופיה והדמיה.‏התשתית מבוזרת.‏,(FACS)‐CT,NMR,DNAמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ שרות לכל דורש ‏-גישה למכשורלכל חוקר לאחר הדרכה ובחינה ‏-תשלום דיפרנציאלי למוסדותפקולטה לרפואה,‏ אקדמיה ובתי-חולים,‏ מסחריים)‏ וכרטיסיםמגנטיים לעבודה עצמאית לאחר סיום שעות העבודה (18:00).היחידה לא מחזיקה בתוצאות המחקר והן נמסרות לחוקר בסיוםהשרות.‏ קיים חוזה סטנדרטי של האוניברסיטה המסדיר אתסוגיית הסודיות והקניין הרוחני.‏.1965מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ₪, אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולרים109,000,000NMRאנליזת חלבוניםמיקרוסקופיה1,300,0002,000,0001,500,000800,000FACSשבבי DNAהתשתית מתחדשת כל הזמן לפי דרישות המחקר בפקולטהוהמאמצים שנעשים לגיוס כספים מקרנות חיצוניות,‏ תורמיםותקציבים פנימיים.‏ בממוצע כל שנה נקנה ציוד בעלות של300,000-600,000 דולר.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ היחידה קיימת משנת מקורותהמימון המרכזיים לשלב ההקמה הראשוני של תשתית המחקרהיו:‏ משאבים פנימיים של תשתית המחקר,‏ מימון תקציבממשלתי ותרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה עומד על מיליון ש"ח.‏ כ-‏‎50%‎מתפעול התשתית ממומן באמצעות התשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ שאר מקורות המימון להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר מגיעים מתקציב שוטף של הפקולטה לרפואהומתשתיות באוניברסיטה העברית בירושלים.‏5-1היחידה פועלת כיחידת שירותיים מדעיים נפרדת מהמחקרשנעשה בפקולטה,‏ המנוהל על-ידי החוקרים עצמם.‏ לכן היאתורמת לשיתופי פעולה בין-לאומיים באופן עקיף.‏תרומת התשתית:‏ התשתית טובה אך ישנם הבדלים ברמתהציוד בין מעבדות השרות השונות.‏ כיום היא מספקת חלקית אתצרכי המחקר הקיימים בישראל.‏ לא ניתן לבצע את המחקר,‏הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקראחרות בארץ או בחו"ל.‏ תשתית זו היא חלק אינטגרלי מהמחקרבפקולטה לרפואה.‏ מחקר זה מיעד עצמו לחקר מחלות,‏ מחדופיתוח תרופות,‏ מאידך.‏ כל זאת באמצעים החדישים ביותרלבריאות ורווחת הציבור בישראל ובעולם.‏לטענת מנהל התשתית,‏ אין שום אפשרות לעמוד בצרכי המחקרהמודרני עם המקורות הכספיים הקיימים לרכישת ציוד.‏ בד"כנקנה מכשור ברמה פחותה מהרצוי בגלל מגבלות תקציביות.‏בנוסף לכך,‏ ישנה מגבלה קריטית בתקנים של כוח אדם.‏ גם כיוםניתן היה להגדיל את השירות ואת מספר המשתמשים בציודהקיים,‏ אם היתה תוספת כוח אדם.‏הערכת התשתית:‏ לא נעשתה הערכה חיצונית לתשתית.‏היחידה מפוקחת באופן צמוד על-‏ די י ועדת ציוד פקולטטית בכלתחומי הפעילות והתוכניות של היחידה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר בועז גילה,‏ מנהלהיחידה לציוד בין-מחלקתי בפקולטה לרפואה-אוניברסיטההעברית.‏אתר התשתית:‏ http://medicine.huji.ac.il/units/tzabamכתובת התשתית:‏ קמפוס עין-כרם,‏ ת.ד.‏ ירושלים122729112010.1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרעובדיםקבועים +7עובדים ארעים258 . 2.3מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים ‏(בתי חולים)‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 369מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית -מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית עשרות29א . 10ב . 71ג . 1 . 4


ל"‏Biological and Medical Sciencees24) The GMP Laboratoryfor the Productionof Pharmaceuticalsand Vectors, HadassahUniversity Hospitalתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ מתקן המכיל ארבע מעבדות שהן חדריםלייצור חומרים לניסויים קליניים המתקן מש משנקיים המיועדיםהרפואי הדסה,‏ בתי חולים אחרים וחברותשל המרכז חוקריםובחו"ל לייצור חומרים קליניים בביולוגיים לביצועבארץפרטיותראשונה ושנייה.‏ניסויים קליניים פאזהמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ בתשתית מוצב ציוד מחקרמדעי/טכנולוגי שעלותו מעל ממיליון ש"ח,‏ אם כי לא בפריטציוד בודד.‏הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה קטן מ-‏הממוצע שלאאלף ש"ח.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלא באמצעותהמימון המרכזייםהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקורותהדסה ‏(עבורהרפואישל התשתית הם המרכזלהוצאות התפעולתשתיות - מים,‏ חשמל וכו')‏ ומשתמשים המשלמים עבור הייצור.‏כוללות הסכםפעילויות שיתוף פעולה בינלאומיות של התשתיתשיתוף פעולה בינלאומי בתשתית מחקר זו המתקיים עם חבמגיע מכספי החברה.‏ הסכוםבארה"ב.‏ מקור המימון לפעילותפעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנת גדולהמתקבל משיתופישל שיתופי פעולהמ-‏‎000‎ ש"ח.‏ המקור למימון הפעילויותקבוצות מחקרבינלאומיים מגיע מחברות המשלמות עבור הייצור.‏בארץ השתמשו במתקן לייצורמהמרכז הרפואי הדסה וחברותחומר ללניסויים קליניים בארץ ובחוברת PTI2009לחוקריםתרומת התשתית:‏ המתקן הוא ייחודי מסוגו ומאפשרמבית ההחולים הדסה,‏ חברות מהארץ ומהעולם לייצר חומר קליניגם מבצעלניסויים בחולים.‏ מעבר להיותו אתר לייצור קליני,‏ המתקןביופורום,‏ ללימודהדרכות.‏ מתקיים קורס,‏ באמצעות חברתהעבודה בחדרים נקיים לעובדי התעשייה בישראל.‏ התשתיתעומדת בסטנדרטים המתחייבים עבור פיתוח מוצרים תעשייתיים,‏האירופאיות לייצורהתשתית עומדת בדרישות וכן בדרישותבתשתיתהמתקייםקליני בבחדרים נקיים ניתן לבצע את המחקרשכן אין מתקאחרות בארץהקיים בתשתיותבאמצעות ציודלהשכרה.‏ ישנם מתקנים דומים בחו"ל.‏הנתוניםהמתקןרסולי לינדהקן GMP.GMP. לא100,לגביהתשתיתהתקבלומד"רמנהלתhttp://www.hadassah.org.il/English//Eng_SubNavBar/Departments/Clinics+and+ +Institutes/Gene+Therapy/IsraeliNationalKnowledge/GMP+Production+Rooms.htm.500.עלות בדולרים2,000, 0001,500, 000250,000100,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבוריים ‏(בתי חולים)‏חיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית:(200952404017עיפים 2-4)10פרוט מרכיבי התשתית העיקריםטרספהקירות מערכת מיזוג אוויר לחדרים נקייםצנטריפוגות ומקפיאיםאינקובאטורים..1.2.3.4אתר התשתית:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש םתשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ השימוש במתקן לאחר הסדרתתחומי האחריות.‏ צוותי העבודה מורכביםחוזה המכסה אתשייךמעובדי הצרכן יחד עם עובדי ההמתקן.‏ הקניין הרוחנירק שירותים ללייצור החומר הקליני.‏לחברה,‏ המתקן נותןגנטית,‏ המרכז הרפואי הדסה עיןהמכון לתרפיהכתובת התשתית:‏ כרם.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ המימון ללשלב ההקמה הראשוניהמחקר הגיע מתרומה חד פעמית של תתורם.‏ הסכוםתשתית של


ההיBiological and Medical Sciences25) מעבדה לבדיקות פרמקוגנטיות וריצוף גנומי,‏ מרכז רפואי אסף הרופאתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏תשתית המחקר כוללת מגוון טכנולוגיות בתחום הביולוגיהטכנולוגיות לקביעת רצף גנומיהמולקולרית,‏בשיטות שונות,‏כמושונות שלטכנולוגיות ושיטת כמווטכנולוגיותטכנולוגיות להפקת חומצות גרעיןומדידות כמות ואיכות חומצות גרעין,‏שירותיבתשתית מתבצעים החוקרים ומתאימים את הטכנולוגיותמחקר ומעבדה עבור לדרישות המחקר והתקציבים.‏ כמו כן,‏ ישנה תמיכה בשירותיביואינפורמטיקה לעיבוד הנתונים והגשתם בצורה מעובדתלחוקר/רופא.‏Gonome sequencer FLXmicroarraygenotypingMagna LC, Magna:PCR, RT‐PCR,Titanium 454,Sanger(affymetrix, Nimblegen),(luminex, Sequenom).compact, 2001 bioanalyzerמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולרים800,000פרוט מרכיבי התשתית העיקריים2x Affymetrix microarrayanalyserGenome Sequencer FLXSequenomLC480 real time PCRBeckman Coulter Sequencer600,000~500,00070,00070,000התשתית שודרגה בשנתדולר.‏,2010 נרכש Sequenom500,000בסךנדרש תשלום עבור גישהמדיניות גישה למשתמשים:‏ המעבדה עובדת תחת נהלילמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ ובצורה מאד מוקפדת בביצוע בדיקות דיאגנוסטיות.‏ בהתאםלכך,‏ רק צוות שעבר הכשרה מורשה להפעיל חלק מהמכשורבמעבדה.‏ משתמשים אחרים פנימיים או חיצוניים,‏ מורשיםללאלהשתמש בחלק מהמכשירים בפיקוח צוות המעבדה,‏ לחברות או2. בביצוע פרויקטים,‏ בהתאם לנדרש.‏ תשלום,‏ למוסדות אשר בהן יש קניין רוחני או סוגיות סודיות,‏ והפרויקטיםמבוצעים בתשלום,‏ כשירות בלבד,‏ הקניין הרוחני נשאר רק שלהגורם המזמין את הפרויקט.‏ במידה ומדובר בשיתופי פעולה,‏כפי שנקבע בחוזה ביןהקניין הרוחני הוא לגופו של עניין,‏ הצדדים.‏.1ISOמימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר מימון מחברות פרטיות דיןדיאגנוסטיקה בע"מ.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה נע בין למיליון ש"ח.‏ כ-‏‎50%‎מתפעול התשתית ממומן באמצעות התשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ שאר מקורות המימון להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר מגיעים מחברות פרטיות:‏ דין דיאגנוסטיקה בע"מ ודיןמעבדות בע"מ.‏--500,000לגבי שיתופי פעולה המתקיימים בישראל קיימים מספרשיתופי פעולה עם מרכזים בארץ אולם,‏ לא ניתן לפרטם.‏שיתופי פעולה של התשתית עם חו"ל ממומנים על ידי הגשהלגופים כמו מסגרת תכנית המו"פ של האיחוד האירופאי,‏ ה-‏–.FP7משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):תרומת התשתית:‏ תשתית המחקר מבוססת על הטכנולוגיותהמובילות כיום את המחקר העולמי בתחום הביולוגיההמולקולרית.‏ מדובר בטכנולוגיות יקרות שאינן בהישג ידן שלרוב המעבדות בארץ ועל כן יש למעבדה ערך הן בהיבטהמחקרי והן באספקט הכלכלי.‏ מגוון הטכנולוגיות מאפשרהתאמה של השיטה לצורכי המחקר על פי שיקול תקציבי מחד,‏והשאלה המדעית הנחקרת מאידך.‏ החוקר יכול לבצע אתהעבודה הנדרשת כשירות בלבד ולכן הפרסום הינו פרטי שלהחוקר.‏ בתשתית עובדים עם חברות פרטיות המבצעותפרויקטים לצורך רישום פטנט או פיתוח מוצר חדש.‏ היכולתלבצע את המחקר בארץ ולקבל את התמורה הנדרשת בתכנוןהמחקר ובפענוח התוצאות תורמת לפיתוח הידע המקומיבישראל במקום בריחת הידע לחו"ל.‏ בתשתית שוקדים עלפיתוח ערכות מסחריות חדשות בשיתוף גורמיםאקדמיים/רפואיים לדיאגנוסטיקה רפואית בעיקר בתחוםהפרמקוגנטי.‏ חלק מהמחקר המתבצע בתשתית ניתן לבצעבמרכזים אחרים בארץ.‏ לכן,‏ ניתן לבצע את המחקר המתבצעבתשתית במקומות אחרים בעולם.‏3 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏5 . 2.3מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏עשרותמשתמשים חיצוניים מהאקדמיה א משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים ‏(בתי חולים)‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לכ-‏‎35‎סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתעשרותמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית .ב . 4ג . 43 . 4


Biological and Medical Sciencesלבדיקות פרמקוגנטיותמעבדה הרופאמרכז רפואי אסףוריצוף גגנומי,‏ 25) משדרוג התשתית:השדרוג/‏ ‏/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ מעבר תקנוןהמודל הארגוני ומבנה כוח האדם לא ישתנהלמעבדתבשלב זה.‏עיקרית משדרוג התשתית:‏ מעבדת מאפשרתתרומהוקבלת תוצאות לפרויקטים המוגשים לארגון הביצוע מחקריםGLPחברות בארץ יוכלו להשתמש ת בתשתית לצורך הגשתבנוסף,‏לאישור ה-‏FDA‏.‏ יש לכך משמעות מרחיקת לכת,‏נתונים בחיסכון כספי ‏(לא צריך לבצע אאת המחקרים בחו"ל על כלמכך)‏ ויתרון של קרבה למקום ביצוע ההמחקר.‏המשתמעתאפשר לבצע מחקרים ללצורך פיתוח בבארץ גם כאשרהתשתיתהוא במסגרת שיתופי פעולה עם ת קבוצות מחו"ל.‏המחקר לאהשדרוג מוערך ב-‏ דולר.‏ עדין עלויות ולוח זמנים:‏הוצא סכום כלשהוא ולא בוצעה ההבטחה לתמיכה או לשימושהוא לסיים אאת שדרוג ההתשתית בשנתבתשתית.‏ התכנון 70,0007.GLP.FDA.2011כתובת ההתשתית:‏יעקבהמרכז הרפואי אסף הרופא,‏ צריפין באר70300אתר האינטרנט:‏,http://www.dyn.co.ilhttp://ww.assafh.org.הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר רלי פורר,‏אחראית על המע'‏ הפרמקוגנטית והריצוף הגנומי ומד"ר עדינהבר-חיים מנהלת מערך המעבדות הקליניות באסף הרופאמטעם המרכז הרפואי על ת הפעילות הדיאגנוסטיתואחראיתהשוטפת


26) תמי אימי מכון למחקר ולפיתוח בע"מתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏תמי היא מכון המחקר המרכזי של קונצרן כימיקלים לישראלוהמכון לכימיה יישומית הגדול בארץ.‏ המכוןבע"מ ‏(כי"ל)‏ נותן שירותי מו"פ וייצור לחברות כי"ל וללקוחות חיצוניים.‏ברשות תמי מעבדות מחקר חדישות,‏ מתקן מיני-פיילוטמתקני פיילוט גדולים,‏ תשתיות חדריםמודרני ומתוחכם,‏ המתקנים והמעבדות הנ"לומעבדות אנליטיות.‏ כל נקיים,‏ מצוידים במגוון של כלים,‏ כגון:‏ ריאקטורים,‏ מיבשים,‏ מערכותועוד.‏ תמי פועלתזיקוק,‏ מערכות סינון,‏של מכון התקנים,‏ע"פ הסמכותשל הרשות להסמכת מעבדות,‏והסמכות ואישורים נוספים של משרד הבריאות והמשרד להגנתהסביבה .Materials and Analytical FacilitiesXRD ,SEM ,NMRISO 9001, 14000, 18000ISO 1702‐ GLPמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים מיליוןשני מבנים עם 18 מעבדות מחקר מיליוןשני מבני מתקני חלוץ מיליוןחדרים נקיים מיליוןשני מבני מעבדות אנליטיות מבנימחסנים,‏ בית מלאכה וספריה משרדים,‏ חדר אוכל6.755.21.542.5 מיליוןמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ כל הלקוחות הפנימיים שלתמי הם מקבוצת כימיקלים לישראל.‏ כל פעילות מבוצעתכנגד בקשה להצעת מחיר של הלקוח,‏ הכנת תכנית עבודהוהצעת מחיר.‏ בתרחיש חיובי מתבצעת העבודה על פיהסכם ו/או הזמנה,‏ במסגרת פרויקט ייעודי הנפתח לצורךהעניין.‏ במידת הנדרש נחתמים הסכמי סודיות.‏ זכויות קנייןרוחני של המזמין,‏ כולל אלו המתגלות במהלך העבודה,‏נשמרות ומכוסות בתשלום.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו מתקציביממשלה.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתהמחקר לשנה הינו למעלה מ-‏‎10‎ מיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית ממומן באופן מלא באמצעות התשלום המגיעמהמשתמשים הפנימיים והחיצוניים בתשתית.‏רוב הלקוחות של תמי במו"פ וייצור כימיקלים נעשים עלבסיס הסכמי שת"פ ושימוש בתשתית הקיימת במכון,‏ברובן תחת הסכמי סודיות ולכן לא ניתן לפרטן.‏תרומת התשתית לתעשייה:‏ חלק משמעותי מהפרויקטיםהמבוצעים בתמי מיושמים על ידי המשתמשים בקנה מידהמסחרי ותורמים את חלקם להכנסות המשתמשים.‏ ניתןלבצע חלק מהמחקר המתבצע בתמי,‏ באמצעות ציודהקיים בתשתיות מחקר אחרות בארץ.‏התשתית עברה שדרוג של תוכנת מאגרי המידע בשניםעד בעלות של מעל דולר.‏500,00020072005משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):תרומה חברתית-חינוכית:‏ תמי מעסיקה ומושכת כוח אדםמקצועי המפוזר ברובו בגליל המערבי מכפר ורדים,‏מעלות,‏ מצפי הגליל,‏ נהריה,‏ עכו,‏ איזור הקריות וחיפה.‏תמי מהווה בית מדרשה עם משקל סגולי מקצועי גבוהלהרבה חוקרים,‏ מהנדסים ואנליטיקאים אשר מוצאיםתעסוקה בעמדות מפתח,‏ בעיקר כמנהלי מו"פ,‏ בתעשייההכימית ובתעשיית התרופות ברחבי הארץ.‏ בנוסף תמימאמצת ומעניקה ליווי מקצועי לבית ספר מקצועי בתחוםהכימיה ברשת ‏"דרור"‏ הממוקם באזור התעשייה שלקריית אתא.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עברה מבדקים על ידי כלחברות התרופות בארץ ועל ידי ה-‏ ,FDA הרשות להסמכתמעבדות,‏ חברות תעופה בארץ ובעולם,‏ וחברותאלקטרוניקה.‏בראש התשתית עומד אייל גינזברג.‏ נתונים לגבי תשתיתהמחקר התקבלו מד"ר עדי קופמן,‏ מנהל השיווק של מכוןתמי.‏אתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ דרך דשנים,‏ קרית אתאhttp://www.tami‐imi.com28226105 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מאקדמיה 1010 . 2390 . 3ב . משתמשים חיצוניים מהתעשייה 350ג . 30משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 41010 . 4מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית0לא ידועהתשתית של תמי משרתת מגוון של לקוחות,‏ למעטבמקרים בהם השירות מנוגד לאינטרסים של חברות כי"ל.‏


תל-אביבמ)‏ מרכז החומרים בבאוניברסיטת קיימתתשתיתMaterialsand Analytical FacilitiesPowder diffractomer "Scintag"27גישה למשתמשים:‏משתמשים בתשתית ומדיניותהמשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתונימספר580שנת 2009):שהפעיל את תשתיתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ המחקרבתשתית ‏(מהארגון בו 0מספר משתמשים פנימייםממוקמת התשתית)‏מהמדינה ‏(שמספר משתמשים חיצונייםמהארגון בו מממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםמשתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4סה"כמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית20שאינם 416--1000 ( 2-4-60גישהנדרש תשלום עבור למשתמשים:‏ מדיניות גישה למשתמשים חיצוניים ופנימייםמקורות המימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ המחקר היו משאבים פנימייםההקמה הראשוני של תשתיתהוצאותהסכום הממוצע של אוניברסיטת תל-אביב.‏ שלל-‏‎5‎ מיליון ש"ח.‏התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין מתפעול התשתית ממומן באמצעות התשלום שלכ-%‏ המרכזיים להוצאותמקורות המימון המשתמשים בתשתית.‏ שלפנימיים הם משאביםהתפעול של תשתית המחקר התשתית ושירותים לתעשייה.‏לא התקיימו הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקראחרים בארץ ובחו"ל בחמש השנים האחרונות.‏זו,‏ עעם ארגונים 1:.50%.1.2.3.4תאור תשתית המחקר:‏תרומת התשתית:‏ התרומה המדעית עצומה.‏ המחקר שלתל אביב ובמוסדותיותר מ-‏‎40‎ קבוצות מחקר באוניברסיטת לא היה מתאפשר ללא מרכז החומרים.‏מחקר אחריםנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אלכסנדרבאוניברסיטת תל-אביב.‏מרכז החומריםפלבסקי,‏ מנהל X‐ray diffraction (XRD)) laboratoryequipped withthree state‐of‐the‐art X‐ray machines:The Wolfsonn Applied Materials Research Centre wasfounded byy Tel‐Aviv University in 1994 as a jointfacility of the t Faculties of Engineering andExactSciences. The Centre'ss main goal is to make itsanalytical capabilitiesavailable toall the researchgroupsin Tel‐Aviv University, in all otheruniversities,, and to Israeli industry, both byproviding professionalservices and by undertakingjoint projects.TheCentre'sfeaturesincludestate‐of‐the‐artcharacterizationsystems under one roof, highly professional staffanalytical tools, t comprehensiveemembers backed by eminent professors in diverseareas of materials science, and a central, accessiblelocation.Research at the Centree is carried out in five generalareas: electronic andd opto‐electronic materials,energy materials, structural materials, biologicalmaterials, and environmental materials. Thecentrehas six labs: 1.XPS 2.XRD 3.HRTEM 4.ESEM 5.SIMS6.TGAציודניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בבתשתית זו,‏ בבאמצעותמהציודבארץ ובעולם.‏ חלקהקיים בתשתיות מחקר אחרות דורש החלפה ו/או חידוש.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏עלות בדולרים10פרוט מרכיבי התשתית ההעיקרייםXRDXPSESEMHRTEMSIMSDual Diffractometer "Crystal Logic":800,000800,000500,0001,000,000700,000מיליון ₪,אתר אינטרנט:‏אביבכתובת התשתית:‏ בנין רב תחומי,‏ אוניברסיטת תלתל-אביבhttp://www.tau.ac.il/institutes/wamrc//69978


Materialsand Analytical Facilitiesמשתמשים ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני ששהפעיל אצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרבתשתפנימיים משתמשים מספר ‏(מהארגון בו מממוקמת התשתית)‏מהמדינחיצוניים משתמשים מספר התשתית)‏‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתמהאקדמיהמשתמשים חיצונייםמהתעשייהמשתמשים חיצונייםא.‏ב.‏מארגונחיצוניים משתמשים ג.‏ ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים ממחו"לבתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4סה"כ משתמשים בתשתיתהמשתמשים הווירטואלייםמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו שנת 2009):את 4ית 22נה 41327ים 11164 ( 217גישהמדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גבוהבתעריף שונה.‏ המחיר למשתמשים חיצוניים ופנימייםיותר למשתמשים מהתעשייה מאשר לאקדמיה.‏ צוותהתשתית וסטודנטים שעוברים הכשרה מפעילים חלקממערכות התשתית.‏ משתמשים מחוץ לטכניון לא מפעיליםבעצמם את התשתית.‏ התשתית נתנה בעבר שירות למספרכשירות חדחברות בחו"ל:‏ מקוריאה,‏ פינלנד,‏ צרפת וארה"ב,‏פעמי,‏ ולא דרך חוזים והסכמיםמימון ושיתופי פעולה:‏ המכון החל לפעול מ-‏‎1980‎‏.‏ מקורותהתשתית היוהמימון המרכזיים לשלב ההקמה הראשוני שלמשאבים פנימיים של הטכניון ותקציבים ממשלתיים של ות"תהממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתותל"ם.‏ הסכום המחקר לשנה נע בין מיליון ש"ח.‏ אחוזים מעלותמכוסה על-ידי המשתמשיםהשרות והתפעול של התשתיתמקורות המימון להוצאות התפעול של התשתיתבתשתית.‏הממומן על-‏ די די הטכניון,‏ וכל השאר על-ידיהם:‏ כוח אדםהמשתמשים בתשתית.‏25-20.1-5.1.2.3.4המכון למצב מוצק בטכניוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏למצב מוצק הינו מכון ללמחקר אינטרדיספלינאריהמכוןחוקרים מפקולטות שונות בבטכניון.‏ המכון כולל שלושהמאגד מעבדות שעוסקות בחקר פני השטח הכוללות מערכותמיקרוסקופית פני שטח ברזולוציהובתנאי טמפרטורה ממשתניםאופטית של שדה קרובומיקרוסקופיההיא חלק חשוב במערך החינוךתרומת התשתית:‏ התשתית של הטכניון בישראל.‏ התשתיתוהפיתוח הטכנולוגי הטכנולוגיבתעשייה.‏ בבנוסף,‏ התעשיותמכשירה סטודנטים המועסקיםבישראל משתמשות באופן יום יומי בתשתית,‏ כולל התעשייההביטחונית.‏SIMS(AFM/STM).(NSOM)מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם ‏(בדולרים):‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותובתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏דולרים,‏ פרוט מרכיבי התשתיתהעיקריים5 מליוןולפני ש שלוש שנים נקנולפני כשנתיים נקנהמערכת ה-‏SIMS נמצאת רקוה-‏ננוסף קיים גם במרכז על שם וולפסוןבטכניון,‏באוניברסיטת תל-אביב.‏ שאר המערכות תמצויות גם במכוניהננו האחרים בארץ.‏ToF SIMS:Auger:ToF T SIMSSIMSAUGER/XPSAUHV U SPM: AFM/STMLT NSOM,TOF‐SIMS,AUG28) הGER XPSאטומיתבדולריםעלות 1.4m1m1.1m750, 000300, 000ה-‏SIMS TOF.LT NSOMUHV SPMTOF SIMSהתקבלו מפרופ'‏ דוד גרשוני,‏הנתונים לגבי תשתית המחקרראש המכון למצב מוצק בטכניון ומד"ר ראובן ברנר.‏אתר התשתית:‏http:// /solid‐state.technion.ac.ilכתובת ‏:התשתית:‏ קרית הטכניון,‏ חיפה32000


29) המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מעבדות ייחודיות בתחום הנדסת הבנייה,‏ המכסות היבטיםשל חוזק ויציבות,‏ חומרים וטכנולוגיות,‏ תפקוד מבנים,‏ ניהולוביצוע הבנייה.‏ מבין כעשרים מעבדות,‏ ניתן לציין במיוחד אתהמעבדות להנדסת מבנים,‏ בליסטיקה ודינאמיקה,‏אקוסטיקה ועוד.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולריםרצפת ניסויים אוניברסאלית וציוד העמסה ובקרה 300,000שולחן רעידה לסימולציה של רעידות אדמה 300,000מעבדת אימפקט לסימולציית ירי ולמיגון מבנים 300,000מעבדה לאקוסטיקה עם חדרי אקוסטיקה וציוד 200,000מדידהמעבדה למציאות מדומה בבנייה 300,000פעילות המעבדות לאקוסטיקה הוקפאה בהיעדר תקציביםאיןעל מעבדות אחרות.‏ גם וכ"א;‏ מצב דומה עלול לחול תקציב לשדרוג התשתית.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור שירותיםהניתנים לצרכנים חיצוניים ופנימיים.‏ משתמשים פנימייםמשתמשים בתשתית במסגרת פרויקטי מחקר המבוצעים במכון.‏המחקר כולל בתקציבו את הוצאות התפעול של התשתית,‏לרבות החומרים ועבודת הצוות הטכני.‏ תפעול התשתית נעשהרק באמצעות צוות טכני מיומן של המכון בלבד.‏ קניין רוחני,‏סודיות והיבטים אחרים מטופלים באמצעות רשות המחקר שלMaterials and Analytical Facilitiesהטכניון.‏ משתמשים חיצוניים מקבלים שירותי מחקר באמצעותהזמנות מחקר מתאימות,‏ והשירות ניתן באמצעות אותההמערכת.‏ אין גישה ישירה לתשתית למשתמשים חיצוניים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעולשל תשתית המחקר לשנה נע בין ל-‏‎5‎ מיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית ממומן באופן מלא באמצעות תשלום המשתמשיםבתשתית.‏ מקורות מימון נוספים הם משאבים פנימיים שלהתשתית והטכניון.‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מתרומות.‏1שיתופי פעולה בינלאומיים:‏ מבוצעים מחקרים במסגרותבינלאומיות שונות.‏ למכון מגיעים משתלמים לתואר גבוה ופוסטדוקטורנטים להשתלמות מדעית.‏ כמו כן,‏ מגיעים למכון אורחיםאקדמיים לתקופות שונות ויש חוקרים היוצאים לתקופות מחקרבחו"ל.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצעלשנה,‏ הוא כ-‏ אלף ש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימוןהפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים הם האיחודהאירופי,‏ מקורות המימון המקומיים הם בעיקר שלהמדען הראשי של משרדי הממשלה,‏ מימון מתעשיית הבנייהומימון מקרנות.‏ כמו כן,‏ בוצעו מחקרים משותפים עם מספרמוסדות מחקר בארץ:‏ אוניברסיטת בן-גוריון,‏ המרכז למחקרגרעיני,‏ רפא"ל,‏ ואחרים.‏250.BSF, GIF10 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 1040 . 2. 3 אין..איןאיןמשתמשים חיצוניים מהתעשייהב משתמשים חיצוניים מארגוניםג ממשלתיים/ציבוריים5מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל . 4 סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 55מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית10 ~מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתתרומת התשתית:‏ בעזרת התשתית המחקרית של המכוןהלאומי לחקר הבנייה מבוצעים מחקרים אשר במשך שניםרבות מקדמים את הבנייה בישראל,‏ מסייעים ליצירת ידע חדש,‏פיתוח ועדכון של תקנים,‏ פתרון בעיות מרכזיות של משקהבנייה בישראל,‏ קביעת מדיניות בתחום הבנייה,‏ סיוע בחקירהשל כשלי בנייה,‏ סיוע לתעשיית הבנייה,‏ סיוע לגורמים מקצועייםבמשק הבנייה בפתרון בעיות ייחודיות ובבחינה של שיטות בנייהחדשות,‏ גיבוש פתרונות חדשים וסיוע ביצירת ידע לקבלתהחלטות ברמה לאומית לנושאים שונים כמו היערכות לרעידותאדמה,‏ מיגון העורף וכיו"ב.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשהבתשתית זו באופן מלא,‏ באמצעות ציוד הקיים במעבדות דומות.‏עשרות רבות של חוקרים מעורבים במחקרי המכון מדי שנה,‏ובחמש השנים האחרונות התפרסמו מאות מאמרים מדעייםבכתבי עת בינלאומיים ובכנסים בינלאומיים שונים,‏ אורגנו כנסיםבינלאומיים על ידי המכון ופורסמו מאות דו"חות מחקר,‏ מדריכיםוספרים.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ דוד ינקלבסקי,‏ראש המכון הלאומי לחקר הבנייה בטכניון.‏אתר האינטרנט:‏http://www.technion.ac.il/~nbriכתובת התשתית:‏ קרית הטכניון,‏ חיפה 32000


תאוMaterials and Analytical Facilities30) פולימרים ופלסטיקה בשנקרתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏שנקר בית הספר גבוה להנדסה ולעיצוב הוקם בשנתבמטרה לשרת את התעשייה הישראלית,‏ בכל הקשורלהכשרת כוח אדם אקדמי ובמתן שירותים לתעשיותמתקדמות בפיתוח ובמחקר.‏ בתשתית ציוד לאפיון פולימריםוציוד לעיבוד ברמת פיילוט של פולימרים.‏,1970מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית אינה עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותם10 מליון ₪ ומעלה.‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםAFM 100,000Blending line 150,000DSC modulated 70,000DMA 60,000High temperature GPC 120,000השדרוגהאחרון בתשתית נערך בשנתבעלות של דולר.‏DSC וכלל 2009250,000+DMA+GPCמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏בתשתית 90 משתמשים ממוסדות להשכלה גבוהה.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ המעבדה עוסקת בשירותימו"פ לתעשייה ומשמשת את לימודי ההסמכה והמוסמכיםבהנדסת פלסטיקה.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו מימון תקציבממשלתי ומימון חו"ל.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעולשל תשתית המחקר לשנה נע בין עד 5 מיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית ממומן באופן מלא באמצעות התשלום שלהמשתמשים בתשתית.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאותהתפעול של תשתית המחקר הינם משאבים פנימיים שלהתשתית,‏ כולל תשלום משתמשים בתשתית ומימון מחברותפרטיות.‏UML1שיתופי פעולה בינלאומיים-‏ עם אוניברסיט ו-‏Akronבארה"ב.‏ המימון מחבר הנאמנים ומחקר מוזמן עם חברתבארה"ב.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולהבינלאומיים,‏ בממוצע לשנה נע בין עד אלף ש"ח.‏המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולהבינלאומיים הם מימון מתקציב ממשלתי וחברות ישראליותפרטיות.‏250100First Qualityתרומת התשתית:‏ התשתית משמשת את תעשייתהפלסטיקה והגומי בישראל ואת התעשיות הביטחוניות.‏לתשתית יש השפעה ישירה על תעשיות הפלסטיקה והגומיבישראל.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו באופן חלקי,‏באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בחו"ל.‏ אין תשתיתמסוג זה בישראל.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עברה הערכה ב-‏‎2008‎ על-ידימשרד המדען הראשי.‏10 . 125 . 220א . 120ב . .3.4צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 165מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 12


Materials and Analytical Facilities30) פולימרים ופלסטיקה בשנקרשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ השדרוגהמתוכנן הוא רכישת ציוד לעיבוד ואפיון של פולימרים,‏חומרים פלסטיים ואלסטומרים.‏ הציוד העתידי יהווה חלקמהמרכז הקיים.‏ הציוד החדש יאפשר עריכת מחקריםועבודות פיתוח עבור תעשיית הפלסטיקה הגומי ותעשיותמתקדמות,‏ העושות שימוש בפולימרים ליישומים רפואייםואלקטרוניים.‏ בנוסף,‏ צפויה מעורבות אינטנסיבית שלהתעשייה בפעילותו של המרכז.‏ לתשתית תהייה גם תרומהלשיתופי פעולה בינלאומיים והשתתפות במאגדים אירופאים.‏₪ 250,000₪ 2,000,000עלויות תפעול והקמה:‏סה"כ עלויותתכנון הכנהסה"כ עלויותשדרוגעלויות תפעולכמה מעלות זוהוצאהכמה מעלותזו הוצאהכברהתחייבותלמימוןהתפעולקיימת₪ 750,000₪6,000,000₪ 1,000,000מקור המימון נשעןהוא אינו מובטח.‏תקציבי עלהמדעןאך תרומות,‏ ועל הראשי6/20102013-2011לוח זמנים:‏ההכנה עד לתאריךההקמה עד לתאריךנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏ שמואלקניג,‏ ראש התוכנית ללימודי מוסמכים בהנדסת פלסטיקה.‏אתר האינטרנט:‏http://www.shenkar.ac.ilכתובת התשתית:‏ רחוב אנה פרנקרמת גן.‏ 12,


PhysicalSciences andEngineeringמתקן חצי חרושתי‏(פיילוט)‏ לעיבוד מזון בטכניון31) ממדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהתמחורלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ גישה מתאפשרת על פי עבודהיש אפשרות אחיד.‏ ם פנימיים,‏ לאחר הדרכה עצמאית.‏ למשתמשים חיצוניים השימוש בתשתית ניתן כשירותעל ידי צוות התשתית.‏מימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבהמחקר היו משאבים פנימיים שלשל תשתית ההקמה הראשוני תשתית המחקר ומימון חו"ל שהגיע מה-‏BritishTechnionשל הוצאות התפעול של תשתית המחקר קטןהסכום הממוצע אינו ממומן כללמ-‏‎00‎ ש"ח לשנה.‏ תפעול התשתיתהמימוןבאמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקורות להוצאות התפעול של תשתית המחקר הם משאביםהמרכזייםתשתית המחקר.‏פנימיים שלפעולה בינלאומיות שמאורגנות דרך חוזים אופעילויות שיתוף הסכמי שיתוף פעולה:‏ דרכת במסגרת מחקרים,‏תוכניותחיצוניותלסטודנטים בתארים שונים ולקבוצותקורסיםמדען.‏PhDs הד ,FP7. למשתמשים.Society500,00.תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏חצי חרושתי ‏(פיילוט)‏ לעיבוד מזון כוללתשל מתקן התשתיתיחידות ציוד רבות ומגוונות לפיתוח תהליכים שונים בעיבוד ויצורמזון ותוצרים ביולוגיים.‏ יחידות אאלה נמצאות תחת קורת גגאחת במבנה תעשייתי ונתמכות על ידי צוות מקצועי וטכני.‏זו משרתת קבוצות חוקרים שונות מהטכניון ומחוצה לו,‏תשתיתוכן את תתעשיות המזון והביוטכנולוגיה הרלבנטיות.‏ המתקן נמצאמאות מ"ר של שטחי עבודה ומעבדות.‏ יחידותבמבנה יעודי בןמייבשים מסוגים שונים,‏ ממאיידים שונים,‏הציוד שבו כוללות מספר יחידות מחליפי חום,‏ מערכות אפיה,‏ ממערכות אריזה,‏מטחנות שונות,‏ מערבלים,‏ דודי קקיטור,‏ מערכות מיצוי שונות,‏מערכות סינון ממברנאליות,‏ סרכזות רציפות , ויחידות ציודנוספות ררבות.‏ המתקן מצויד גם בחדרי אקלום וקירור רבים.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתמיליון ש"ח,‏ אם כי לא בפריט ציוד בבודד.‏ניסיונות שלביצועתרומת התשתית:‏ התשתית מאפשרת תהליכים תעשייתיים בסקלה קטנה ובעלויות נמוכות.‏ ניתן לבצעאחריםאקדמיים את ההמחקר המתבצע בתשתית במוסדותבארץ באופן חלקי.‏ אין בארץ תשתית דומה בהיקפה,‏ קיימתבחו"ל.‏ לדברי האחראי עלתשתית דומה במדינות רבותלתחוםהאופייניות התשתית,‏ אין כיסוי מלא לכל יחידות הפעולהויצור מזון.‏ חלק מהמחקרהטכנולוגיה התהליכית בעיבודהידע וחלק אחר לא,‏ בשל הציודהמבוצע בתשתית הוא בחזית המיושן.‏10התשתית העיקריים עלות בבדולריםפרוט מרכיבימייבש בהתזהמייבש בהקפאהחימום אוהמימערכת חדרי איקלוםמערכת של יחידות ציודמספר רב200,000150,000150,000500,000מעל למיליון דולרמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 9:(2009צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרפנימיים בתשתית ‏(מהארגון במשתמשים מספרממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמשתמשים מספרממוקמת התשתית)‏מהארגון בומשתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית1בו 936001803עיפים 2-4)..1.2.3.4


Physical Sciences and Engineering31) מתקן חצי חרושתי‏(פיילוט)‏ לעיבוד מזון בטכניוןשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ הפעילותהמתוכננת היא השלמת יחידות ציוד חסרות,‏ שיפור יכולתהבקרה הממוחשבת של יחידות ותהליכים בתשתית,‏הוספת אלמנטים אנליטיים לתשתית יחידות אנליטיותשיאפשרו בדיקה ומדידה בזמן אמת של ביצועים שוניםבתשתית.‏ בנוסף,‏ שינויים והתאמות שיאפשרו לבנותמערכי ייצור מודולאריים.‏ יהיה גם צורך בהתאמת המבנהלאור שינויים אלו.‏-מבנה כוח האדם והמודל הארגוני יישארו כפי שהיו והיקףכוח האדם לא יעלה בהכרח עם שדרוג התשתית.‏מהמדען הראשי במשרד התמ"ת,‏ איגוד תעשיות המזוןוכו'.‏ כרגע העניין בדיון באגף התקציבים במשרד האוצר.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ טרם נקבעהנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏אייל שמעוני,‏ ראש מרכז מו"פ מזון.‏אתר התשתית:‏http://biotech.technion.ac.ilכתובת התשתית:‏ הפקולטה להנדסת מזון וביוטכנולוגיהקרית הטכניון,‏ חיפה32000התשתיתשדרוג התשתית:‏ משדרוג עיקרית תרומה יאפשר לקדם את הממשק בין מדע בסיסי ליישומי.‏ כברכיום קיים שיתוף פעולה וממשק כזה,‏ אולם השדרוג ידחוףויאפשרקדימה במזון היישומית ההנדסה תחום את לאורהזה.‏ בתחום יותר ומהירה משמעותית התפתחות לתת שירות בהיקפים רחביםהעובדה שהתשתית תוכל צוותיומספר המחקרים של ההיקפים יותר.‏ ומגוונים המחקר שיוכלו לעשות שימוש בתשתית יעלו משמעותית,‏מחקרתשתית הפרסומים.‏ ואיכות היקפי גם ובהתאמה רחבה מספיק גם תעודד יותר סטודנטים/חוקרים להמשיךבתחום זה.‏שיתוף הפעולה עם התעשייה בתחום הוא מאוד משמעותי,‏במיוחד בתחום של תעשייה מסורתית,‏ ובאזורי פריפריה,‏בתחום שהוא לא עתיר מו"פ.‏ מדובר בשיתוף פעולה בוהאקדמיה זוכה להכנסהיוצאים נשכרים שני הצדדים זוכהבתשתית והתעשייה לשימוש התעשייה מתשלומי לתשתית.‏מרוויחההאקדמיה שלבמצב כאן מדובר והתעשייהבתשתיות לשימוש התעשייה של מהתשלום היואחרת מסגרת שבכל בתשתיות,‏ משימוש מרוויחה שת"פיותר יאפשר השדרוג יותר.‏ משמעותית עולות במקצועיות רבה יותר ובתחומים מגוונים יותר.‏–."win‐win"מבחינת שת"פ עם חו"ל,‏ כבר כיום קיימים שיתופי פעולה,‏ושדרוג התשתית יאפשר להשתתף בקונסורציה בשוקהאירופי עם חברות נוספות ובהיקפים רחבים יותר.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמוערכות ב-‏‎8-3‎ מליון דולר.‏ מקור המימון אינו ידוע ואינומובטח.‏ התקבלה בעבר החלטת ממשלה,‏ להקמת מכוןלמחקר לתמיכה בתעשייה בתחום המזון בישראל,‏בפריפריה.‏ בתוך כך הובעו כוונות והבטחות לתמיכה


מגנטיות באוניברסיטת בר-אילןמרכז למדידות מPhysicalSciences andEngineering32) מ‏(לפי נתוני שבתשתית בשנהמספר המשתמשים צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרבתשתיתמספר משתמשים פנימיים‏(מהארגון בו מממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים ממהמדינההתשתית)‏‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתמהאקדמיהא.‏ משתמשים חיצונייםמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצונייםמארגוניםג.‏ משתמשים חיצונייםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים ממחו"לבתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4סה"כ משתמשים בתשתיתהמשתמשים הווירטואלייםמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו הנתון מתייחס לעשר השנים האחרונותנת 2009):397250622 ( 2012–מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ המרכז מאפשר מדידות עלמוקדם ותשלום הוצאות.‏בסיס תאוםהמרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימוןתקציב ממשלתיההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו שלהתפעולומימון חו"ל.‏ הסכום הממוצע של הוצאותתשתית המחקר לשנה נע בין -5 מיליון ש"ח.‏ 10% מתפעולהמשתמשיםהתשתית ממומן באמצעות התשלום שלשלבתשתית.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעולמאוניברסיטת בר-אילן,‏ מימוןתשתית המחקר ההם:‏ מימוןממשלתי ייעודי ומימון חו"ל.‏לתשתית שיתופי פעולה בינלאומיים עם חוקרים בגרמניההסכום המתקבלו-‏דרךמשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע ללשנה,‏ נע ביןהמקורות המרכזיים למימוןש"ח.‏הבינלאומיים הם מתקציבהפעילויות של שיתופי הפעולהממשלתי מישראל ומימון ממשלתי מחו"ל.‏.GIF1DIP,Minerva Association.1.2.3.4750,000-500,000תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מגוון למדידות מגנטיות בתחומי שדותכוללת ציוד התשתיתוטמפרטורות רחבים.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמוצב ציוד בתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏פרוט מרכיבי ההתשתית העיקרייםבדולריםעלות 10מיליון ₪,Vibrating Sample Magnetometer700, 000SQUID susceptometer300, 000Fast magneto‐opticalimaging system 250, 000Magneto‐optical imaging system 150, 000Hall‐probe magnetometry100, 000Vibrating Sample Magnetometer (VSM)SQUID magnetometer:ציוד מגוון למדידות מגנטיות,‏תרומת התשתית:‏ במרכז יש המאפשר מחקר בסיסי,‏ כמו גם אפיון מגנטי לצרכיםלבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏תעשייתיים.‏ ניתןמחקר אחרותבאופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיותבארץ ובחו"ל.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ יוסף ישורון,‏ראש המרכז למדידות מגנטיות.‏אתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ המחלקה לפיזיקה,‏ אוניברסיטת בר-אילן,‏רמת-גןhttp:// /www.biu.ac.il/ESC/htslab52900משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏בתשתית מגיעים ממוסדות להשכלה גבוהההמשתמשיםפרטיות.‏ומחברות


Physical Sciences and Engineering33) המרכז לננומדע ולננוטכנולוגיה,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏האוניברסיטה העברית הקימה את המרכז לננומדעמהווה התאגדותולננוטכנולוגיה בשנתוולונטרית של אנשי סגל אקדמי באוניברסיטה,‏ הפעיליםוהמתעניינים בתחומי הננומדע.‏ כמטרה מרכזית קבע לעצמוהמרכז הקמת תשתית מחקרית ניסויית רב-תחומית,‏מתקדמת ונגישה לכל.‏ מטרה זו מומשה במלואה ע"י הקמתהמתקנים להלן.‏ כמו כן פועל המרכז לזרימת ידע,‏ מומחיותוחידושי מחקר בתחומי הננו בין חוקרים ותלמידי מחקרמדיסציפלינות שונות.‏ המטרה ממומשת ע"י פעילותאקדמית ענפה:‏ סמינר שבועי,‏ כנס שנתי,‏ מלגות הצטיינותלדוקטורנטים ותוכנית לימודים לתואר מוסמך בכימיה,‏פיסיקה ופיסיקה יישומית עם התמחות בננו.‏2001. המרכזמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםUnit for Nanocharacterization (UNC) 7,500,000Unit for Nanofabrication (UNF) 7,000,000השדרוג האחרון של התשתית נערך בשנים 2006‐2010וכלל את הקמת ב נרכש מיקרוסקופ אלקטרוניםסורק בעל רזולוציה גבוהה במיוחד ל בעלות של כ-‏מיליון דולר.‏1UNC2010.UNFמשתמשים בתשתית:‏ חוקרים מהאוניברסיטה העברית,‏מגופים ממשלתיים/ציבוריים,‏ מוסדות אקדמיים וחברותתעשייתיות.‏ הציוד ב מתאים ליישומים על גביקטנים ‏(עד "6-"8), השימושיים בעיקר במחקר ופיתוח.‏wafersUNFמספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת:(2009מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ טבלת תעריפים מפורטתמפורסמת באתר האינטרנט לפי שלוש קבוצות:‏ האוניברסיטההעברית,‏ אקדמיה ותעשייה.‏ המרכז מעמיד לכולם ציוד ושירותמקצועי ‏(ללא דרישות לגבי קניין רוחני),‏ כולל נכונות ל-‏הכשרה לשימוש עצמאי בציוד ע"י משתמשים חיצוניים וכו'.‏,NDAמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו מתרומותלאוניברסיטה והחל משנת גם מימון מתקציב ממשלתי,‏כחלק מהתמיכה של פורום תל"ם.‏ הוצאות התפעול והתחזוקה‏(לא כולל שכר)‏ של תשתית המחקר הגיעו ב-‏‎2009‎ לכ-‏תוך כשנתיים,‏ עם סיוםוהן תגענה לכ-‏האחריות על הציוד החדש והגברת הבלאי של הציוד הוותיקיותר.‏ ניתן לממן עד כ-‏‎25%‎ מעלויות תפעול התשתיתבאמצעות תשלום המשתמשים.‏ מקורות המימון המרכזייםלהוצאות התפעול של תשתית המחקר הם מתל"ם,‏ הכנסותוקצת מתרומות.‏ עלות השכר של אנשי צוות מדעי-טכני שלהמרכז ‏(מתוכם בעלי תואר (Ph.D. הסתכמה ב ב-‏‎3‎1.6200920072.5 מיליון ₪146מיליון ₪מיליון ₪.ו/או מתן שירותים לתעשייה נעשיםשיתוף פעולה הסכמי חוזי מחקר,‏ בהם נעשה שימושישירות עם המרכז לננו.‏ ברמת החוקרים ולא ברמה שלבתשתית המרכז לננו,‏ הם הרשות למחקר ופיתוח שלוהם מטופלים ע"י המרכז המתקבלהממוצע לשנה הסכום האוניברסיטה העברית.‏ מיליון ש"ח.‏ממקורות מימון אירופאים עומד על כ-‏ הננומחקרים בתשתית למימון הנוספים המקורות המרכזיים הם תעשייה ‏(באמצעות חברת ‏"יישום")‏ ומקורות ממשלתיים:‏הקרן הלאומית למדע,‏ המדען הראשי ‏(פרויקטים של מגנ"ט),‏משרד הביטחון ומשרדי ממשלה נוספים.‏0.5תרומת התשתית:‏ הקמת תשתית מחקרית ציבוריתבאוניברסיטה העברית אפשרה לקלוט אנשי סגל חדשיםבתחומים של כימיה ניסויית,‏ חומרים,‏ פיזיקה יישומית ומחקרבין-תחומי:‏ ביו-פיזיקה,‏ ביו-הנדסה,‏ פרמקולוגיה וגם חקלאות.‏התשתית מקדמת בצורה משמעותית ביותר את המחקריםהנעשים באוניברסיטה.‏ התשתית שומרת על דלת פתוחהלתעשיית ההי-טק,‏ למו"פ תעשייתי,‏ ולמוסדות לימוד והשכלה.‏תשתית דומה הוקמה בשנים האחרונות ברוב המוסדותהאקדמיים בארץ,‏ במסגרת תוכנית תל"מ לננומדעולננוטכנולוגיה.‏הערכת התשתית:‏ פעילות המרכז,‏ כולל התשתית המחקרית,‏עברה הערכה של הוועדה המלווה הבינלאומית לפרויקט תל"םו-‏‎2010‎‏.‏במהלך2009 ,2008(INAB)14 . 170 . 2– קבוצות19א . 50ב . 2ג . 1 . 4.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מחקרמספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 142מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 100


ה)‏PhysicalSciences and Engineeringלננומדעהמרכז ולננוטכנולוגיה,‏ האוניברסיטה העברית בירושלים33FEI Magellan 400L – UltraHigh Resolution SEMPurchased forUNC in 2010Raith e‐LINE – e‐Beam Lithography SystemPurchased for UNF in 2007עומד פרופ'‏ אורי בנין.‏ הנתונים לגבי תשתיתבראש המרכזהתקבלו ממר דוד שפרנק,‏ המנהל האדמיניסטרטיביהמחקרשל המרכז.‏אתר המרכז:‏http://www.nanoscience.huji.ac.ilכתובת המרכז:‏ ההאוניברסיטהגבעת ררם,‏ ירושלים.919044העברית בירושלים,‏ קמפוס


PhysicalSciences andEngineering34תל-אביביצור ואיפיון ‏(שי"א)‏ במרכז הננו באוניברסיטתש)‏ שירותי תשתית קיימתמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם ן מהארגון בו ממוקמת ההתשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים ממהאקדמיהמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםג.‏ משתמשים חיצוניים ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ ממשתמשים בתשתית ‏(סיכוםבתשתיתהווירטואליים מספר המשתמשים מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית***‏***לכל קבוצת מחקר 1-3 סטודנטים ומהנדסים באופן מממוצע המשתמשיםבמעבדה‏**לכל חברה משתמש עד שנייםעבודהמהנדסי תהליך ולא עושים‏***כולל סטודנטים שנעזרים בעבודת בעצמם בתשתית.‏מדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהקביעתמערכת למשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ למעבדהכל משתמש מורשה,‏ פנימי או חיצוני יכולתוריםמקום פנוי.‏בסיסלהירשם למערכת . קביעת התורים היא עלפנימיים מקבלים מחיר מסובסד לשימוש בתשתית.‏משתמשיםהתארגנות ובנייתחיצוניים חייבהלמשתמשים פתיחת המעבדה מערך שירות ייעודי.‏ המשתמשים מהתעשייה יכולים לעבורעבודהבכוחות עצמם , או להזמין ולהשתמש במעבדה הכשרהבאמצעות מהנדסי תהליך מיומנים.‏,9:(20093220קבוצות*‏חברות*‏4 מוסדות15 חברות10900~85סעיפים 2-4).on‐line.1.2.3.4*תאור תשתית המחקר:‏של שירותי ייצור ואפיון בבאוניברסיטת ת"א כוללתהתשתיתמגוון התהליכים הנפוצים במיקרו וננו ייצור.‏ החלאת כל מייצור מסכות ליטוגרפיה,‏ ליטוגרפיה אופטית וואלקטרונית,‏מערכות דדפוזיציה,‏ מערכות איכול יבש ורטוב,‏ תהליכי אריזהותהליכי אאפיון.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏עלותבדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים10DRIE500,000PECVD300,000Laser writer450,000e‐beam lithography1,200,000e‐beam evaporatorss450,000Nano imprinting lithography600,000Interferometric moving stage FIB 1,000,000Raith 150 Ultra U High Precision E‐Beam Lithographyand Metrology SystemNano Imprinting Litography SUSS FC‐150 NILLמיליון ₪,מימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבהמחקר היו משאבים פנימיים שלשל תשתית ההקמה הראשוני הסכום הממוצע שלממשלתי.‏תשתית המחקר ומימון מתקציבנע בין מיליוןהמחקר לשנהשל תשתית הוצאות התפעול ממומן באמצעות התשלום שלש"ח.‏ כ-‏‎80%‎ מתפעול התשתיתפעולההתקיימו הסכמי שיתוף המשתמשים בתשתית.‏ לאהשנים האחרונות.‏בארץ בחמש ושותפויות עם ארגונים אחרים 5-1,:גם באוניברסיטאות אחרות וחלקו ייחודיחלק מהציוד נמצאהשדרוג האחרון בתשתית נערך בשניםלמרכז.‏במסגרת היוזמה הלאומית הישראלית ו לננו טכנולוגיהשישה מיליון דולר.‏בעלות שלתרומת התשתית:‏ לטענת מנהלי התשתית,‏ התשתית הקיימתית ברמה הגבוההפעילות מחקרבאוניברסיטה מאפשרתכיום בגבוליתמצוקת תקציב,‏ הציוד סובל מרמת תחזוקה ביותר.‏ בשלבתחרותיות שלשגורמת לעיכובי זמן.‏ התוצאה היא ירידהלסטודנטים להתקדם במחקר.‏משך הזמן שלוקחהמחקר,‏ בשלחברות ישראליות שלא משתמשות בתשתית בארץ נאלצותעלויות מחיר,‏ איבודהדבר גורר להשתמש בתשתיות בחו"ל.‏ידע,‏ בבזבוז זמן ובסה"כ אובדן תתחרותיות.‏2010‐2007INNI


Physical Sciences and Engineering34) שירותי יצור ואיפיון ‏(שי"א)‏ במרכז הננו באוניברסיטת תל-אביבהערכת התשתית:‏ התשתית מצויה בשלבים של הזמנת עבודהלביצוע הערכה.‏ בעבר בוצעה הערכה חלקית במסגרת ועדה ביןלאומית של היוזמה הלאומית הישראלית לננו טכנולוגיההדו"ח פורסם ב-‏‎2010‎‏.‏ בדו"ח צוינה אוניברסיטת תל-‏אביב לשבח על התארגנות יעילה במתן שירותים לתחום הננו.‏,(INNI)שדרוג התשתית.₪.₪השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ מתוכננים שדרוגנהלי תחזוקה.‏ ראשית,‏ מעבר מתחזוקת שבר לתחזוקה מונעת.‏שנית,‏ נוהל בדיקת תהליכים.‏ במעבדה היום פועלים שני טכנאיתחזוקה ומהנדס תהליך המסייע בתחזוקה.‏ למעבדההמשודרגת יתווסף מהנדס תחזוקה בכיר שינהל את הצוותהמטפל בתחזוקה,‏ יארגן וישדרג את נהלי התחזוקה.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ שדרוג המעבדה יביאלשיפור ניכר ברמת הביצועים של הציוד ובזמן התגובה,‏ וחוקריםיוכלו לממש התקנים שכיום קשה לייצר או שלוקח זמן רבלממשם.‏ מבחינת פרסומים ההשלכות הן מאד משמעותיות,‏היות ושיפור בזמן משמעותו יכולת לפרסם לפני אחרים.‏ איכותגבוהה יותר של ציוד תאפשר ביצוע בדיקות ראשוניות באופןמהיר ויעיל יותר שמשמעו בדיקות היתכנות מהירות החשובותלהגשת הצעות מחקר ולהגשת פטנטים.‏השיפור בתחרותיות של המחקר עקב השדרוג יביא לעלייהביכולת גיוס כספים הן בצורה ישירה מקרנות מחקר,‏ הןבאמצעות שיתופי פעולה עם התעשייה והן באופן עקיף דרךמסחור פטנטים.‏ מבחינת שימושים של התעשייה בישראל,‏שיפור המעבדה יביא לשימוש אינטנסיבי יותר ע"י התעשייה,‏אשר כיום נאלצות,‏ לרוב,‏ להשתמש בתשתיות בחו"ל.‏ הדבריביא לחיסכון משמעותי לתעשייה הישראליות וישפר את כושרהתחרות שלה.‏ בנוסף,‏ שיפור ניכר בתשתיות יהווה מקור משיכהלסטודנטים זרים וישפר את האטרקטיביות של אוניברסיטת תל‐‏אביב לשיתופי פעולה.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמסתכמות ב-‏‎300,000‎ עלויות התפעול לשנה מגיעות ל-‏אין התחייבות למימון עלויות התפעול.‏ עלותהשימוש לשעה ‏(לא כולל ציוד כבד)‏ מוערכת בכ-‏‎100‎ ש"ח.‏מקור המימון השוטף של התשתית יתבסס,‏ בין היתר,‏ עלתשלום משתמשים.‏2,000,000לוח זמנים:‏ לא הוגדרו זמנים לשדרוג התשתית.‏אתר התשתית:‏http://www.eng.tau.ac.il/~hanein/C/C_index.htmהנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלוצ'שנובסקי ומפרופ'‏ יעל חנין ‏(ראשי התשתית).‏אורי מפרופ'‏


PhysicalSciences andEngineering35) Braun Center for Sub Micron Researcch, Weizmannn Instituteמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏ בתשתיתחוקרים ממוסדות להשכלה גבוהה וניתנים בהמשתמשים כ-‏‎30‎ שירותים לתעשייה‏(לפי נתוני שנתבתשתית בשנהמספר המשתמשים צצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתתשתית המחקרבתשתיתממספר משתמשים פנימיים‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏ממספר משתמשים חיצוניים ממהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהאקדמיהא.‏ משתמשים חיצונייםמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצונייםמארגוניםג.‏ משתמשים חיצונייםממשלתיים/ציבורייםממספר משתמשים חיצוניים ממחו"לבתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4סה"כ משתמשים בתשתיתהמשתמשים הווירטואלייםמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו 8301055:(2009545 ( 220.עבור גישה רקנדרש תשלוםמדיניות גישה למשתמשים:‏למשתמשים חיצוניים.‏ מעלות השרות והתפעול שלעל-ידי המשתמשים בתשתית.‏התשתית מכוסה 20%)).1.2.3.4תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏A center to fabricate sub micronandnanosemiconductor devices and study their electronic andoptical properties..מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותובתשתיתדולר.‏15 מיליוןעלות בדולרים פרוט מרכיבי תהתשתית העיקרייםElectron beam writing 4, ,000,000Molecular beam b epitaxyy x 3 5, ,000,000Electron‐Beam Lithography System.19המימוןמימון ושיתופי פעולה:‏ המרכז הוקם ב-‏‎993‎ מקורות מכון ויצמןהמרכזיים לשלב הההקמה הראשוני של התשתית היושל הוצאות התפעול של תתשתיתלמדע וות"ת.‏ הסכום הממוצע המחקר לשנה והינו מעל ליון ש"ח.‏10 מילבתשתית מתקיימים שיתופי פעולה עם חוקרים מאוניברסיטתהמקורותושיתופי פעולה בינלאומיים.‏ מהטכניון אביב,‏ תל-‏ המרכזיים למימון פעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים שלהאיחודכדוגמת,‏ומימון חו"ל,‏ חברות ישראליות התשתית:‏אחרים ביניהם:‏האירופי ומענקיםמשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע ללשנה,‏הסכום המתקבל ל-‏‎000‎נע בין לפי חחישוב בשניםש"ח.‏.RC, GIF, DIP, Minerva, BSF500,0251,000, 2009-2004Molecular Beam B Epitaxy (MBE)התקבלו מפרופ'‏ מוטי הייבלום,‏הנתונים לגבי תשתית המחקר מנהל מרכז בראון למחקר תת-מיקרוני במכון ויצמן למדע.‏אתר התשתית:‏http://www.weizmann.ac.il/condmat/heiblum..htmlכתובת התשתית:‏ מכון ויצמן למדע,‏ רחובות76000השדרוגהאחרון בתשתית נערך ב-‏‎2006‎‏,‏ אז נקנהElectron beam בעלות של 4 מיליון דולר.‏writing


Physical Sciences and Engineering36) Weizmann Institute Nano Initiative (WINI)תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏במכון ויצמן יש כ-‏‎42‎ מדענים העוסקים במחקר בתחומיהננו.‏ המתקנים והמעבדות של התשתית מבוזרים במספרבניינים במכון ויצמן למדע ‏(בעיקר במחלקות לכימיהוביולוגיה).‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולרים פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםHigh resolution TEM (x2)3MHRSEM (x3)3MXRD (rotating anode) 0.5MAFM/Nanoindenter 0.5MThis film /Clean room1M2008/9Focused ion beamבשנת נרכשו והותקנו מספר פריטי ציוד:‏ ה-‏‏(שנרכש שנה לפני כן)‏ הותקן ביחידתה-‏EM‏.‏ כמו כן,‏ ה-‏TEM 20‐F שודרג באופן משמעותי ו-‏ TEMחדש נרכש והותקן.‏ העלות הכולל של השדרוג היאמליון דולר.‏ מכשיר ה-‏ ‏(שנרכש שנה לפני כן)‏ הותקן.‏העלות הכוללת ל-‏WINI היא מעל למיליון דולר.‏2.5XPSמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מימון מתקציב ממשלתי.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר הינומעל 10 מיליון ש"ח לשנה.‏ כ-‏‎20%‎ מעלות השרות והתפעול שלהתשתית מכוסה על-ידי המשתמשים בתשתית.‏ מקור המימוןהמרכזי להוצאות התפעול של תשתית המחקר הינו ממכון ויצמןלמדע.‏לתשתית שיתוף פעולה עם הטכניון ועם גרמניה.‏ שיתוףהפעולה החל ב-‏‎2009‎ במסגרת ה‐‏Weizmann‐Technion ‐.Karlsruhe collaboration program הסכמי שיתוף פעולהWeizmann CNRS NABI program-עםבינלאומיים נוספים:‏קבוצות מחקר ממכון ויצמן משתפות פעולה עם קבוצותצרפת מובילים בתחום הננו-ביו.‏ שיתוףממוסדות מחקר צרפתיות המקורותפעולה נוסף מתקיים עםהבינלאומיים,‏ של תשתיתהפעולה המרכזיים למימון שיתופי השנים האחרונות,‏ היו משאביםחמשת במהלך מחקר זו פנימיים של תשתית המחקר.‏.Northwestern Universityהתרומה של תשתית המחקר,‏ לקהילה המדעית בישראלמההיבט הכלכלי:‏ העברה של טכנולוגיות שפותחו במעבדהלתעשייה.‏ לדוגמא,‏ העברת חלקי ננו של בעלי פוטנציאללשימוש כחומרי סיכה מוצקים,‏ שפותחו במעבדה של פרופ'‏דוגמא נוספת טכנולוגיהרשף טנא לחברתשפותחה במעבדה של פרופ'‏ רון נעמן מיושמת על ידי חברת.NOVA-WS2.NanoMaterialsהשפעות חברתיות-חינוכיות של תשתית המחקר:‏ מכוןדוידסון לחינוך מדעי והמחלקה להוראת המדעים במכון ויצמןהשיקו את תוכנית ‏"קיסריה",‏ המעניקה תארי למוריםלמדעים בבתי ספר תיכונים.‏ במסגרת התוכנית,‏ חוקרים ממכוןויצמן לימדו קורס בנושא ננוטכנולוגיה וחומרים.‏ כהרחבהלקורס,‏ ד"ר בלונדר החליטה להקים מעבדה בנושאננוטכנולוגיה למורים,‏ במכון ויצמן.‏M.Sc.2009Nanotechnology Advisory Boardהערכת התשתית:‏ התשתית עברה הערכה בינואר עלידי ה-‏שמטרתה לעקוב אחר ההתקדמות מרכזי הננו-‏טכנולוגיה בישראל,‏ הממומנים על-ידי הממשלה.‏International,(INAB)15 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקר230‐200 . 2.3מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏16משתמשים חיצוניים מהאקדמיה א . משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל105סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית150מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית ב . 17ג . 31 . 4מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ הגישה לתשתיות המחקרמותנית בהבנת הצורך והתאמת התשתית לצורך הטכנולוגי.‏הגישה מותנית בין השאר במידת שיתוף הפעולה המדעי עםמדעני המכון,‏ ומכאן נגזר גם נושא ה-‏IP‏.‏


שדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ הקמת בנין רבתכליתי לתשתיות ננוטכנולוגיה וננוביוטכנולוגיה ‏(שם זמני).‏במסגרת ההיערכות להקמת המבנה הוקמה ועדת היגויבראשות פרופ'‏ סטיב ויינר.‏ הועדה הוקמה בחסות ראש מרכזהננו במכון ‏(דיקן הפקולטה לכימיה,‏ פרופ'‏ יחיעם פריאור),‏שנתן לוועדה הנחיות לתכנון הבניין.‏ במקביל הוכן תיק מתאיםלגיוס תרומות משמעותיות לנושא זה והנושא קיבל את אישורהועד המנהל של המכון.‏ לאחרונה,‏ הוציא נשיא מכון ויצמןלמדע ‏(פרופ'‏ זייפמן)‏ הנחיה לוועדה להיכנס לתכנון מפורטשל המבנה,‏ כך שינתן מענה לצרכים העתידיים של מדעניהמכון בנושאים אלו.‏מבחינה ארגונית,‏ המבנה יהיה תחת חסותה של הפקולטהלכימיה,‏ אך ישרת את כל מדעני המכון העוסקים בנושא הננווננו-ביו וכן מדענים ממוסדות מחקר אחרים והתעשייה.‏ בראשוראשונה יבנו חדרים נקיים בסדר גודל של כ-‏‎400‎ מטר רבוע.‏כמו כן,‏ יכלול המבנה את כל תשתיות המחקר הכימיהרלוונטיות,‏ דוגמת המעבדה לפני שטח,‏ המעבדהלדיפרקצית קרני מעבדות לסינתזה של אבקות,‏ ננו-‏חומרים וכו',‏ הפועלות כיום במקומות זמניים בתנאי דוחק פיזירב ובפיזור שאינו מאפשר עבודה אופטימאלית.‏Physical Sciences and Engineering36) Weizmann Institute Nano Initiative (WINI),Xשדרת כח האדם בתשתיות המחקר הכימי לא תשתנהבמרכז החדש,‏ ובכל מקרה תהיה תלויה בעיקרה בהרחבתהתשתיות המדעיות ‏(רכישת ציוד חדש וכו').‏ מאידך,‏ איחודפיזי של התשתיות עשוי אף לגרום להאחדת מזכירויותוהקטנת כח אדם מסייע.‏ יהיה צורך לתת מענה ארגונילצרכים הטכניים של החדרים הנקיים המורחבים,‏ ואוליפונקציות נוספות.‏בסך הכל מדובר בהרחבה קטנה בכח האדם בתשתיותהמחקר הכימי,‏ אבל הרחבה משמעותית בקליטת סטודנטים,‏פוסט-דוקים וסגל צעיר.‏ כמו כן יבנו חדרי סמינריםואודיטוריום קטן.‏ בהיעדר תכנון מפורט ותקציב אין עודהחלטות ברורות על יעודים נוספים.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ העובדה שמעבדותתשתית הננו תופסות היום שטח של מחלקות מדעיותמכבידה ביותר על קליטת מדענים חדשים וסטודנטים.‏ מדעניהמכון זכו במענקים אירופאים רבים,‏ ‏(לדוגמה המעידיםבין השאר על רמתו המדעית הגבוהה של המכון וההערכההמדעית העצומה שלה הוא זוכה בחו"ל.‏ מאידך,‏ זכייהבמענקים אלו ואחרים מחייבת הרחבת הפעילות המדעיתכולל קליטת פוסט-דוקים וסטודנטים מהארץ ומחו"ל.‏ יש צורך(ERCהנקייםלחדרים המכון למדעני יותר רבה נגישות לאפשר ובעיקר לאפשר קליטת סגל צעיר,‏ שמשתמש בתשתיות אלוחיוניתוהננו-ביו הננו תשתיות הרחבת ולכן,‏ קבוע.‏ באופן ובשטחיםזה בשטח המכון של המדעי מעמדו לשימור משיקים.‏אין ספק כי הרחבת פעילות תשתיות הננו והננו-ביו תאפשרקליטה של סגל צעיר וחינוך דור צעיר של מדענים שיתנומענה עתידי לצרכי התעשייה המתקדמת בארץ.‏ כמו כן,‏השדרוג יאפשר כניסה לשטחים עתירי טכנולוגיה דוגמתסנסורים,‏ ננופלואידיקס,‏ ביו-סנסורים וכו'.‏ קיימת התעניינותגוברת והולכת בתעשיית ההיי-טק ובאפשרויות השימושבתשתיות המחקר הכימי של המכון.‏בנוגע לשיתופי פעולה עם חו"ל,‏ המענקים האירופאיםמחייבים הגברת שיתוף הפעולה הבין לאומי.‏ הרחבתהתשתיות תשפיע מידית באופן ישיר-‏ על ידי הרחבת היכולותהמדעיות,‏ ובאופן עקיף על-ידי פינוי שטחים,‏ הנתפסים כיוםעל ידי תשתיות המחקר הכימי.‏ ביוזמת מדעני המכון נחתמולאחרונה הסכמים עם שני מוסדות אירופאים מכובדים ‏(מרכזהננו בגרמניה וה-‏ בארה"ב)‏ ובסיוע יוזמת הננו הקיימת.‏-INNIלוח הזמנים לשדרוג:‏ טרם נקבע.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏רשף טנא,‏ יועץ מדעי של התשתית ומהדו"ח של WINI לשנת.2009אתר אינטרנט:‏ איןכתובת התשתית:‏ מכון ויצמן למדע,‏ רחובות 76000


Physical Sciences and Engineering37) Ilse Katz Institute for Nanoscale Science and Technology, Ben‐Gurion Universityתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מכון אילזה-כ"ץ (Ilse Katz Institute for Nanoscale(Science and Technology-IKIממוקם בבניין חדש וייחודיבאוניברסיטת בן-גוריון ומאגד תחתיו קהילה של חוקריםשמחקריהם עוסקים בננוטכנולוגיה.‏ במכון מערך מעבדותלתמיכה וקידום המחקר.‏ המערך כולל עשר מעבדות הפרוסותעל שטח של כ-‏‎1,000‎ מ"ר,‏ מצוידות בציוד מתקדםומתופעלות ע"י צוות מומחים מיומן.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ מכון אילזה כ"ץ לננוטכנולוגיהפועל ללא מטרות רווח ותשתית המחקר פתוחה לשימושמשתמשים פנימיים וחיצוניים.‏ המכון מאפשר שימוש בציודבשני מסלולים עיקריים:‏ תפעול ע"י צוות המומחים או תפעולמוזל למשתמשים עצמאיים אשר עברו הכשרה והסמכה.‏ עלותהשירות שונה למשתמשים פנימיים וחיצוניים.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון העיקריים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו אוניברסיטת בן-‏גוריון,‏ תל"ם ותרומות.‏ עלות הוצאות התפעול של תשתיתהמחקר כיום הנה מעל מיליון ש"ח לשנה כאשר כ-‏‎50%‎מתפעול התשתית ממומן באמצעות דמי שימוש בציוד.‏מקורות מימון נוספים להוצאות התפעול של תשתית המחקרהם מקורות עצמיים של אוניברסיטת בן-גוריון ומימון ממשלתיייעודי.‏שיתופי פעולה מחקריים בארץ מתקיימים בין חוקרים חבריהמכון לחוקרים מאוניברסיטאות שונות בארץ.‏ מכון אילזה כ"ץמממן מחקרי גרעין של חוקרי המכון בשיתוף מכוןהננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי בטכניון.‏ במסגרת שיתופיפעולה אלו משתמשים החוקרים בתשתיות המכון.‏ בנוסףקיימים שיתופי פעולה רבים של חוקרי המכון עם חוקריםמאוניברסיטאות מובילות בחו"ל.‏תרומת התשתית:‏ תרומת מכון אילזה כ"ץ לננוטכנולוגיהלקהילה המדעית ולחברה מתבטאת בכמה מישורים:‏הוראת הננוטכנולוגיה ומשיכת סטודנטים מצטיינים לנגבהמכון רואה בהוראת הננוטכנולוגיה ערך חינוכי ולאומי ומיישםזאת באמצעות שתי תוכניות למצטיינים:‏ האחת לדוקטורנטיםמצטיינים במסגרת תוכנית מלגות מיראז'‏ ללימודי דוקטורט-13.1עלות באלפידולריםפרוט מרכיבי התשתית LABהעיקרייםצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏60 . 2מספר משתמשים פנימייםבתשתית ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצונייםמהמדינה ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתהתשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 717 . 3ב . משתמשים חיצוניים מהתעשייה 7ג . 3משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים1מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל . 4 סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 78(2-4מספר המשתמשים הווירטואליים -בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 70


Physical Sciences and Engineeering37)Ilse Katz Institute for NanoscaleGurion UniversityScience and Technology, Ben‐ומלגתבננוטכנולוגיה.‏ המכון מממן שכר לימוד מלאבינתחומיהינההשנייהלכל הסטודנטים בתוכנית.‏ לימודים מורחבתבהלתואר ראשון בננוטכנולוגיה,‏ שהמשתתפיםתכניתובהנדסהכפול בכימיהלימודיהם עם תואר את מסיימים כימית.‏להמספק לחוקרים בתחומי ה ההאוניברסיטה ומחוצההמכון וברמת תחזוקה גבוההחדשנית ייחודית,‏ תשתית מחקר קורת גג אחת,‏ עם צוות מקצועי מומחהכולה תחת המרוכזתמחקר בסיסהמכון מאפשרים לחוקרי כל האמצעים הנ"ל ויישומי ברמה בינלאומית.‏לתאריםעומדים לרשות הסטודנטיםהצוות והתשתית עלהדרכתם והכשרתם לעבודה עצמאיתגם לצורך מתקדמיםהמכשור המשוכלל והייחודי.‏מחקרתשתית המחקר עומדת גם לרשות התעשייה לצורכיואנליזות שונות.‏,.המכון התשתית:‏ תשתית ההמחקר עוברת הערכה עלהערכת ידי שתי ועדות:‏המייעצת לנשיאת האוניברסיטה בנושאיועדת היגוי פנימיתמשקיפיםננוטכנולוגיה ופעמיים בשנה מזמינה לישיבותיהאת נציג המדען הראשי במשרד התמ"ת,‏חיצוניים,‏ הכולליםנציג ול"ן ,INNI נציג המדען הראשי ב במשרד המדע ונציג ות"ת.‏המייעצת הבינלאומית לננו-מדע וטכנולוגיההועדה מתכנסת ומבקרת את המכון מדי ששנה ‏(החל מ-‏ רקבלת דו"‏ ‏"ח מפורט על פעילות המכון מידי מנהל המכון.‏- INAB2006), לאחרהמחקרמנהל המכון הוא פרופ'‏ יובל גולן.‏ נתונים לגבי תשתיתשלהתקבלו מד"ר ציונה אלקיים,‏ מנהלת ת מעבדות השירותומנהליתעוזרת מדעיתכרמן סגל,‏ מכון אילזה כ"ץ ומד"‏ ‏"ר למנהל המכון.‏http://www.bgu.ac.-אתר האינטרנט:‏il/iki‏.‏כתובת המכון:‏‏(בניןהננומטרימכון אילזה כץאוניברסיטתבתחוםלמדע וטכנולוגיהבאר‐שבעבן-גוריון בנגב,‏(5184105


Physical Sciences and Engineering38) המרכז לייצור מערכות ננומטריות,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏1המרכז לייצור מערכות ננומטריות באוניברסיטת בן-גוריוןכולל שלושה חדרים נקיים ושתי מעבדות ננו-פאבריקציה.‏פאב נפתח בשנת בשטח של מטרים רבועיםומרכז את מכונות הנידוף והאיכול.‏ פאב נפתח בשנתבשטח של מטרים רבועים ומרכז את מכונותהליטוגרפיה השונות והמנדפים.‏ פאב ‏(כרגע בשלביהקמה)‏ בשטח של מטרים רבועים מיועד לאפליקציותבתחום הביו-פיסיקה.‏ מעבדות הננו-פאבריקציה כוללותמעבדת אפיון רכיבים ‏(חשמלי ואופטי)‏ ומעבדת7023200570502007.Packagingלרשות המרכז עומד ציוד ייצור מתקדם הכולל מערכותאלקטרונים ‏(ברזולוציה שללליטוגרפית לליטוגרפיה אופטית ‏(כולל מערכת לייצור מסכות),‏ מערכתוכן מערכות לנידוף ושיקועלליטוגרפיה בעזרת לייזר,‏ המרכז מספק תכנון,‏ פיתוח אינטגרציה לתהליכישכבות.‏ ייצור ננומטרים.‏ למרכז יכולות ייחודיות לאיכול ספיר,‏ איכוללזכוכית וסיליקון,‏ יצירת חורים בקטרים מתחתתכנון וייצור מבנים לפני שטח רפלקטיבייםל ו-‏ואנטירפלקטיבים,‏ מבנים שלמענהנותן וכן מבנים באיכויות גבוהות למיקרו דיסק לדרישות שונות הבאות הן מהמחקר והן מהתעשייה בתחום.chip packagingמרכז הפבריקציה נותן שירות לחוקרים משטחי מחקרשונים:‏ פיזיקה,‏ כימיה,‏ ביולוגיה,‏ מדעי המחשב,‏ מדעי הטבע,‏הנדסת חשמל ואלקטרואופטיקה,‏ הנדסת חומרים,‏ הנדסתוהנדסתהנדסה כימית,‏ הנדסת ביוטכנולוגיה סביבתית,‏ אנרגיה.‏,(nm מערכות,plasmonic6blaze gratingעמוק (HAR),10nmמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏CategoryThin filmsDepositionEtch toolsLithographyBakingMachineThermal Evaporator(Odem)e-gun Evaporator (Odem)Sputter (Odem)PECVD (Corial)RIE (Corial)DRIE (Corial)Laser writerE-Beam(Reith E-Line)LPCVDPrice [$]615,0001.5M786,0002,724,000638,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר משתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ מרכז הננו פועל ללא מטרת רווחותשתית המחקר פתוחה לשימוש משתמשים פנימיים וחיצונייםבעלות סבירה.‏ העבודה מתבצעת על ידי צוות המרכז או באופןעצמאי על ידי חוקרים או סטודנטים שעברו הכשרה מתאימה.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו:‏ מימון פרטי מחו"ל ‏(תרומות),‏מימון ממשלתי ומימון מאוניברסיטת בן-גוריון.‏המרכז ומשתמשיו זכו במספר גדול של מענקים ושיתופי פעולהמקרנות וגופים כגון:‏ותוכניות של האיחודהאירופאי.‏ כמו כן,‏ התקיימו הדרכות Ph.D במסגרת Marie Curieמקורות מימון נוספיםלתפעול של התשתית מגיעים מאוניברסיטת בן-גוריון וכןמעבודות פיתוח וייצור עבור גורמי חוץ ‏(מהתעשייה ומוסדותאקדמיים בארץ וחו"ל).‏ הסכום הממוצע לעלויות המרכז ‏(תפעולמוערך בכשוטף,‏ כ"א ואחזקה)‏ בין השניםDIP, Telem, GIF, BSF, Convergingtechnologies ,Wolfson and Horovitz-8 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 29מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 415 . 210 . 3א . 4ב . 5ג . 14 . 42015–.fellowship for post doc training2011-.1M$/yearתרומת התשתית:‏ למרכז הננו פבריקציה תפקיד חשובבקידום ההוראה והמחקר של טכנולוגיות מתקדמות בתחום‏(ננו מדע וננו טכנולוגיה)‏בישראל ובנגב בפרט.‏המרכז מתמקד במתן שירותי ייצור ו-‏R&D בתחום הננוטכנולוגיה לחוקרי אוניברסיטת בן-גוריון ולמוסדות אקדמאיםנוספים בישראל ‏(כבר ניתן שרות לחוקרים במכון ויצמן למדע,‏אוניברסיטת בר-אילן והאוניברסיטה העברית בירושלים).‏תשתית המרכז מאפשרת שיתוף פעולה אקדמאי בין חוקריאוניברסיטת בן-גוריון וחוקרים בינלאומיים,‏ וכן מסייעת לחוקריהאוניברסיטה להתמודד ולקבל קרנות מחקר לאומייםובינלאומיים לקידום וביצוע מחקרם.‏Nano Scale Science & Engineering


םייPhysicalSciences andEngineeringהמרכז לייצור מערכות נננומטריות,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןתרומה נוספת היא בקידום ההוראה בנגב והכשרת הסטודנטיםהביוטק והגרין-טק בישראל.‏ מרכז הננוההיי-טק,‏לתעשייתחושף ומכשיר את הסטודנטים לטכנולוגיות,‏ יישומיםפבריקציהותהליכי ייצור בתעשיות המתקדמות ע"י קורסים וסמינריםהמועברים ע"‏ ‏"י עובדי המרכז לסטודנטיםתיאורטיים ומעשייםעם זאת משמש המרכז אאת הסטודנטיםבאוניברסיטה.‏ יחד לתארים מתקדמים ליישום וביצוע H) של עבודותהמחקר ההאקדמי.‏הערכה ע"י שתיהערכת התשתית:‏ תשתית המחקר עברההראשונה ועדה חיצונית ‏(הוזמנה ע"י ההנהלתועדות,‏הוועדות כללוהאוניברסיטה)‏ והשנייה ע"י הממשלה ‏(תל"ם).‏מהתעשייה שתימהארץ ומהעולם ומנהליםמדענים מובילים את התרשמותן המאוד חיובית מהמרכז,‏ הציודהוועדות סיכמוהמחקר המתבצעת בו.‏המצוי בו,‏ ניהול המרכז ומרמת .ע ON) ANDS38) הFAB1FAB2המרכז,‏ ד"ר ארזהתקבלו מראשהנתונים לגבי תשתית המחקר גולן.‏אתר אינטרנט:‏כתובת התשתית:‏ בניןhttp://w3. .bgu.ac.il/nanofabrication95, אוניוהאחזקה למחקר הננו מדע וננו טכנולוגיה יקרעלות הציודביותר,‏ מכאן שאין יכולת והיגיון לאפשר לכל חוקר באוניברסיטהמעבדה אישית בתחום הננו-פאבריקציה.‏ הקמת מרכזלהחזיק את כל המשאבים ומשרת את כלל החוקרים עם מגווןשמאגד כלים מהמתקדמים בתחום מהווה פתרון יעיל וחסכוני.‏ יתר עלהננו צוות מקצועי בעל רקע אקדמאי רחב וניסיון עשירכן למרכזבתעשייה.‏ הצוות מספק לא רק שירותים ם טכניים בתפעול הציודבמחקר ובפיתוח תהליכי הייצור שמבוצעיםאלא שותףהננו פבריקציה,‏ ואף מצטרף לשורת החוקריםבתשתיתעל המאמרים המתפרסמים מאותם מחקרים.‏ צירוףהחתומיםזה,‏ של התייעלות כלכלית מחד ומשאב אנושי בעל מקצועיותומיומנות גבוהה,‏ מקדם את מחקר הננו מדע והננו טכנולוגיהבאוניברסיטת בן-גוריון ותורם ללקהילה המדעית בישראל.‏תשתית המחקר משרתת גורמי חוץ ‏(חברות ממהמגזר הפרטי,‏מחקר ציבוריים ואקדמיים בבישראל)‏ לייצורוכן מוסדות הציבורי בנפח קטן ו-‏R&D לאפליקציות בתחום מיקרו/ננו אלקטרוניקה,‏יברסיטת בן-גוריון.‏BioChip (lab on o chip) NanoPhotonics& Optoelectronics,MEA, Microfluids, Micro/Nano ElectromechanicalSystems(MEMS/Nems), BioMems.לשימוש בתשתית המחקר המתקדמת,‏ נהנים אותםבנוסף מהידע והניסיון של צוות מקצועי ומנוסה של המרכזגופים גםוחוקרי האוניברסיטה.‏ שיתוף פעולה עם חברות בתחומי מחקראלו חושף את ההתעשייה למחקר האקדמי ולחוקריםבאוניברסיטת בן-גוריון,‏ ומסייע בבפיתוח התעשייה בישראלובנגב בפרט.‏ מאידך,‏ פתיחת המרכז לגורמי חוץ תרמה רבותהידע,‏ היכולות ותשתית ההמרכז וכן לחוקרים ולפעילותלהרחבתבמסגרת אוניברסיטת בן-גוריון ‏(ההכנסותהאקדמיתמהמשתמשים בתעשייה מהוות מרכיב חשוב בהבטחת פעילותהמרכז).‏מעבר ליכולות הייצור המתקדמות של הפאב,‏ ישנן גם יכולותסימולאציות אופטיות וניתוח טולראנסים שבעקבותיהם נחתמומספר חברות בתחום.‏ מרכז הננו פבריקציהחוזי עבודה עםבאוניברסיטת בן-גוריון מהווה כיום מרכז מוביל בארץ בייצורמסכות והתקנים אלקטרוניים ואופט רבעיקר עקב היכולותהמתקדמות לליטוגרפיה אופטית וכתיבה ישירה ברזולוציותהיאגבוהות ‏(מס'‏ ננומטרים).‏ השאיפה לשנים הקרובות כמרכז מוביל גם בתחומי הביוטק והגרינטק,‏ יכולותלהתפתחשייתמכו בייחודיות אוניברסיטת בן-‏ גוריון בתחומים אלו.‏-,-


PhysicalSciences andEngineeringבר-אילןלננו טכנולוגיה וחומרים ממתקדמים,‏ אוניברסיטתמ)‏ מכוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏תשתיות ציוד עיקריות:‏חמש טכנולוגיה יש במכון לננומיקרוסקופיה אלקטרונית,‏ ננו פבריקציה,‏ ת אנליזת פני שטח,‏פלורוסנטית.‏ בראש כלמדידות מגנטיות ומיקרוסקופיה שמהווה מוקד ידעבדרגת תשתית עומד חוקר לרשות החוקריםהמחקריות עעומדות בתחום.‏ התשתיות באוניברסיטה ופתוחות למשתמשים חיצוניים מהאקדמיהומהתעשייה.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9עלות בדולריםמימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו:‏ משאבים פנימייםשל ההתשתית ‏(תרומות),‏ מימון מתקציב ממשלתי ‏(ות"ת,‏ הקרן‏(קרנות מחקרהלאומית למדע ומינרווה)‏ ומימון חו"להוצאות התפעול של תתשתיתהסכום הממוצע שלתחרותיות).‏המימוןהמחקר לשנה נע בין למיליון דולר.‏ מקורות להוצאות התפעול של תשתית המחקר הם משאביםהמרכזייםפנימיים של התשתית ‏(תרומות),‏ תקציבים ‏(ות"ת)‏מתשלום עבור השימוש בציוד.‏וההכנסותממשלתיים )חוקרים בארץרבים עםלתשתית יש שיתופי פעולההעברית בירושליםמאוניברסיטת תל-אביב,‏ האוניברסיטה רבים עם התעשייה,‏לתשתית שיתופי פעולה והטכניון.‏ כמו כן,‏ והמיקרוסקופיה האלקטרונית.‏בעיקר בתחומי הננו פבריקציהלתשתית אין שיתופי פעולה בינלאומיים.‏תרומת התשתית המחקר בתשתית הינו ברמה המתקדמתחלק המחקר המתבצע בתשתיתביותר הקיימת בתחום בעולם.‏ממתקני התשתיתניתן ללבצע במקומות אחרים בארץ ואילו חלקהואהינם ייחודים:‏ בתחום הננופבריקציה ה‐‏באוניברסיטת בר-‏ייחודי מסוגו בארץ,‏ מכשיר ה-‏ קיים רקאילן ובטכניון וה-‏ יחיד מסוגו בארץ.‏EB Lithography:FIB500,000:RBS4,500,0000 - SEM, E-SEM, HRSEM, TEM, Cryo-TEM, HR-TEM3,500,0000 FIB, E-BEAM LITHOGRAPHY,EVAPORATION & SPUTTERING SYSTEM,ALD, PLD, Elipsometer2,700,00001,900,0000 FLIM, , 3D FRAP :SINGLE MOLECULE FRET, STED1,000,000015350100‐450‐250:(2009Ph. .D.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מרכיבי התשתית העיקרייםפרוטמיקרוסקופיה אלקטרונית-‏Rננו פבריקציה:‏אנליזת פני שטח:‏צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתהמחקרתשתית מספר משתמשים פנימיים בבתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת ההתשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים ממהמדינהמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏‏(שאינם א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםמממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרעיפים 2-4)AFMs, RBSמיקרוסקופיה פלורוסנטיתמדידות מגנטיות:‏MFMׂ39.1.2.3.4סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתשהסתייעו בתשתית-‏מספר הדוקטורנטים הנתון מתייחס לעשר השנים האחרונותתרומת התשתית:‏ השימוש בתשתית לצורכי מחקר בסיסחוקרים מאוניברסיטת בר אילן ומחוצה לה נותן אתויישומי ע"יעד כדיהבסיס לפיתוחים ישראליים ייחודים שחלקם מתפתחים המקומי והעולמי.‏הקמת חברות הזנק ויישום טכנולוגיות בשוקבנוסף,‏ מדידות מתוחכמות ומורכבות ותמיכה מדעית שניתנותבקידוםבתשתית לתעשיות שונות בארץ תומכת אף היא התעשיות בשוק המקומי.‏פבריקציה ליכולות נוספות שאינןיש להרחיב את תתשתית הננו קיימות במכשור הנמצא כיום בתשתית.‏על מנת להביא את התשתיתסכום הכסף,‏ ו אותו יש להשקיעלרמה מעולה הינו כ–‏ 50% מעלות הציוד הקיים בתשתית כיום.‏.מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש ם תשלום עבור גישהחיצוניים ופנימיים.‏ קיימת מערכת אינטרנטיתלמשתמשיםלקביעת תורים ומערכת בקרת כניסה עעל המכשירים.‏מקבלים שם משתמש וסיסמא לצורך קביעתהמשתמשיםתורים וגישה למכשירים.‏ אינפורמציה הנמדדת עעבור משתמשיםאינה נשמרת במאגרי הנתונים לאחר העברת התוצאותחיצוניים ללקוחות.‏


Physical Sciences and Engineering39ׂ) מכון לננו טכנולוגיה וחומרים מתקדמים,‏ אוניברסיטת בר-אילןשדרוג התשתיתתאור השדרוג המתוכנן:‏Rutherford Backscattering Spectrometry system (RBS)applies an exceptional technique to chemically analyzesurface layers in three dimensions, leaving samplesunharmed. The RBS is unique in its ability to providemicron scale depth analysis in nanometric resolution.תרומת השדרוג המתוכנן:‏ השדרוג ישמש הן חוקריםאקדמיים והן יחידות מחקר ופיתוח בתעשייה הכלליתובתעשייה הביטחונית.‏ קשה להעריך כרגע את המשמעותהכלכלית שתצמח מכך,‏ אולם בהיבט המחקרי,‏ זהו כליחשוב ביותר שיפתח אפשרויות חדשות למחקרים בארץ.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו באופן חלקי,‏בארץ,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר אחרות.‏במכוני מחקר בעולם ישנן מספר מערכותRBS.RBSעלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ עלות מכשיר ה-‏היא דולר.‏ אחוז התפעול של התשתית שמכוסהעל-ידי המשתמשים עדיין לא ברור.‏1,044,133מקורות המימון לקניית מכשיר ה-‏RBS הם כספי ממשלה‏(ות"ת)‏ ומקורות פנימיים של המוסד ‏(תרומות).‏לוח זמנים לשדרוג התשתיתבסוף:.2011המכשיר אמור להיות פעילבראש התשתית עומד פרופ'‏ אריה צבן.‏ נתונים לגבי תשתיתהמחקר ושדרוגה התקבלו מד"ר אורית חסיד,‏ מנהלתאדמינסרטיבית וכספית של התשתית.‏אתר התשתית:‏http://www.nano.biu.ac.ilכתובת התשתית:‏ המכון לננו טכנולוגיה,‏ אוניברסיטת בר-אילן,‏רמת גן.‏


40) מרכז מחקר מיקרו-ננו אלקטרוניקה בטכניוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏המרכז מתפקד כתשתית לאומית למיקרו-ננו פבריקציהלטובת מחקר ופיתוח בנושאי אלקטרוניקה,‏ חומרים,‏ביולוגיה וכו'.‏ זהו מתקן לפיתוח והדגמה של ייצור התקניםזעירים ‏(חדרים נקיים,‏ בדומה ל-‏ לייצור צ'יפים).‏בחדרים הנקיים במרכז מתקיים פיתוח אבי טיפוס זעירים עלידי חוקרים מהטכניון,‏ מחברות תעשייתיות וממוסדותאחרים.‏ הפיתוח הנ"ל נשען על המגוון הרחב של הכליםוצוות המהנדסים המיומן אשר תומך באינטגרציה של יכולותלטובת בניית תהליך מלא לייצור אב טיפוס.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏Physical Sciences and EngineeringFABבתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ש"ח,‏ אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים10Oxidation FurnacesElectron Beam LithographyThin Film Deposition systemsOptical Lithography tools/stepperDeep Reactive Ion Etching, 2009 שכלל(Etching)1.7M$1.5M$1.2M$1.2M$1.0M$רכישת ארבעההתשתית עברה שדרוג בשנתמכשירים לליטוגרפיה ואיכול בסכום של מיליוןדולר.‏ כמו כן,‏ ב-‏‎2007‎ נבנה בניין עם תשתית עדכניתלתהליכי ייצור של התקנים במימדי ננו.‏ השטח הכולל שלהחדרים הנקיים כ-‏‎700‎ מ"ר.‏3משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ חוקרים חיצוניים נדרשים לעבורהכשרה לשימוש בציוד.‏ כמו כן,‏ הם נדרשים לתקציב גיבוילתשלום עבור השימוש בציוד.‏ קיים ליווי והדרכה של מהנדסיהציוד.‏ הדבר תקף לגבי חוקרים פנימיים וחיצוניים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר החדשה במרכז ננואלקטרוניקה היו:‏ תרומה של האחים זיסאפל,‏ תקציב המכון לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי,‏ תקציב הטכניון,‏ משרד המדעותוכנית מגנ"ט.‏ הסכום הממוצע הכולל של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר בשני המרכזים לשנה הוא מליון ש"ח.‏ כ-‏מתפעול התשתית ממומן באמצעות התשלום שלהמשתמשים בתשתית ו-‏‎25%‎ ממשאבים פנימיים.‏2.775%שיתופי פעולה של התשתית בארץ התקיימו במסגרת תוכניתמגנ"ט.‏ שיתופי פעולה עם האקדמיה בארץ נעשו בעיקר כעבודתשירות או כמחקר משותף עם אחד החוקרים הפנימיים.‏ שיתופיפעולה של התשתית בחו"ל מתקיימים במסגרת התוכניות למו"פשל האיחוד האירופאי וחילופי פוסט דוקטורנטים.‏ הסכוםהמתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה הוא מעלמליון ש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופיפעולה בינלאומיים הם תקציב ממשלת ישראל ומימון ממשלתימחו"ל.‏תרומת התשתית:‏ המחקר בתשתית הינו ברמה המתקדמתביותר הקיימת בתחום בעולם.‏ הושקע ‏(ויושקע)‏ מאמץ רבבבניית התשתית ובצוות המקצועי כך שהמרכז משמש בפועלכתשתית לאומית מתקדמת מסוגה בארץ.‏ בזכות תשתיתהמיקרואלקטרוניקה מוטורולה וחברות אחרות ‏(לדוגמה,‏ חברתהקימו מתקנים בישראל על בסיס מהנדסיםשחונכו בפקולטה להנדסת חשמל ובמרכז למיקרו אלקטרוניקה.‏ננו טכנולוגיה הוא תחום חדש ומתפתח.‏ ללא ננו פבריקציה,‏ לאאינטל,‏ (IBMניתן לממש התקנים בממדי ננו ולכן אין ספק שהמרכז ימשיךלספק את המנוע האנושי לתעשייה המתקדמת.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ יוסף זלצמןופרופ'‏ ניר טסלר.‏אתר אינטרנט:‏http://eewebt.technion.ac.il/LABS1/MicroElectronics/קריתחשמל,‏ להנדסת הפקולטה התשתית:‏ כתובת חיפה32000הטכניון,‏18 . 135 . 2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 3ב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייה 16ג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים.4מספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה 54‏"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4)מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 22


קמיבטכניוןחומר רךמ)‏ מיקרוסקופית אאלקטרונים של תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏רוסקופית אלקטרונים חודרת וסורקת בבטמפרטורותכולל ציוד מתקדם להכנת דדגמים.‏נמוכות,‏ מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏האחרונים בבתשתית:‏ בתחילת שנת נקנה‐‏Rהשדרוגיםפריטי הציוד העיקרים הינם:‏ובשנתעלות בדולריםPhysicalSciences andEngineeringמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏‏(לפי נתוני שנבתשתית לשנהמספר המשתמשים מדיניות גישה ללמשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישההיא לכלבתשלוםלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ הגישה משתמש שעבר הכשרה לשימוש יעיל ונכון בציוד.‏ ישמשתמשים מהתעשייה שהוכשרו לעבוד וקיים לתעשייה.‏מימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבפנימיים שלההקמה הראשוני של התשתית היו משאביםהוצאותהממוצע של התשתית ומימון מתקציב ממשלתי.‏ הסכום לשנה נע בין ל-‏התפעול של תשתית המחקרהתשתית ממומן באופן מלאש"ח.‏ תפעול התשלום של המשתמשים בתשתית.‏ אם יש צורךבאמצעותברי לננוראסלבחלק חילוף גדול,‏ יש לו ססבסוד ממכוןטכנולוגיה.‏500,000נת 2009):צצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתית ת 5ההמחקרממספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגון בו 35מממוקמת התשתית)‏ממספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםממהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםממספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכוםבתשתיתמספר המשתמשים הווירטואליים הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתמספרם 291019147810ם NDAסעיפים 2-4).1.2.3.41,000,00010H20088פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםHR‐SEM1,000,000FEI‐T12 TEM800,000PHILIPHS CM 120 TEM500,000BAI‐TEC BAF 060250,000Leica UC6 U Cryer Ultra Microtom UC6 250,000Zeiss Ultra plus HR‐SEMM2010 הגיע .Leica41מיליון ₪,SEMפעולה עם תשתיות אחרות.‏ ישלתשתית אין הסכמי שיתוף חברותשת"פ במסגרת פרויקטים בין-לאומיים.‏ לדוגמה,‏בקונסורציום במימון האיחוד האירופאי.‏FEI Tecnai T12 T G 2 Transmission Electron Microscope:תרומת התשתית התשתית תורמת לחינוך ולהכשרת הדורהבא של הסטודנטים,‏ של החוקרים וליצירת שיתופי פעולה בין-‏של הציוד,‏ הידעהוא בשילובשל התשתיתלאומיים.‏ הייחוד והניסיון.‏התקבלו מפרופ'‏ ישעיהו ‏(אישי)‏הנתונים לגבי תשתית המחקר טלמון,‏ הממונה אקדמית על התשתית בפקולטה להנדסה כימיתבטכניון.‏אתר התשתית:‏ http://www.technion.ac.il/~cerititכתובת התשתית:‏ המחלקה להנדסה כימית,‏ קרית הטכניון,‏חיפה,32000


PhysicalSciences andEngineering42) Electron Microscopy Center, Technionתשתית קיימתFEI E‐SEMQuanta- 200 מיקקרוסקופאלקטרונים סורק.‏מיקרוסקופ אופטיממוחשב של.Zeissתאור תשתית המחקר:‏המרכז למיקרוסקופית אלקטרונים ם הממוקם בפקולטהלהנדסת חומרים,‏ משרת את הסטודנטים והחוקרים מכלאקדמיים אחרים מכל ררחבי הארץהטכניון,‏ ממוסדות ומהתעשייה המקומית.‏ המרכז מספק שירות על כלהמיקרוסקופים ומאפשר הכשרה ששל המשתמשים להפעלהעצמאית של המכשור.‏ המרכז מופעל ומנוהל ע"י חמישהאנשי שירות והמכשור כולל מיקרוסקופ אופטי ממוחשב,‏אלקטרונים סורק SEM) פ אלקטרוניםמיקרוסקופסורק עם קרן אלקטרונים וקרן יונים (FIB) ושני ממיקרוסקופיםנוסף,‏ במסגרת המרכזאלקטרונים חודריםמופעלת מעבדה משוכללת להכנת דדגמים.‏S), מיקרוסקופ.(TEM) בנ- IV8 Gentle Millמלטשת יונים באנרגיהנמוכה להכנת דגמי.TEMתקניית ציוד חדשבשווי של מעלמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ :מעל מיליון דולר.‏עלות התשתית היאקיים מתבצע ככל שנהשל ציודושדרוג דולר.‏המכשור הבא:‏כוללת את התשתית10300,000:- FEI Titan 80‐3000 KeV S/TEM מיקרוסקופ אלקטרונים חודרבכושר הפרדה אטומי.‏1020 Fischione- plasmaa cleanerמנקה ביונים של דגמי.TEMמכשירלהכנת דגמימחומרים פולימריםוביולוגיים.‏TEM–Microtom.- FEI Tecnai G 2 T20 TEMמיקרוסקופ אלקטרוני חודרססטנדרטי.‏Tמכאני להכנת דגמי TEMמכשור סטנדרטי לליטושו-‏SEM‏.‏FEI Strata 400S DualBeam FIBמ-‏ מיקרוסקופאלקטרונים סורק עם קרןאלקטרונים וקרן יונים.‏


משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):Physical Sciences and Engineering42) Electron Microscopy Center, Technionשדרוג התשתיתFactory in5 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקר90 . 2.3מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 7ב . משתמשים חיצוניים מהתעשייה 27ג . 2משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים2מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל . 4 סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 128מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 131מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ יש הבדל בתשלום בין התעשייהוהאקדמיה.‏ לאחר הדרכה,‏ ניתן לעבוד באופן עצמאי וקיימת גםאפשרות של הזמנת שירות.‏ קניין רוחני וסוגיות אתיות לפיכללי הטכניון.‏-מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו הטכניון והמכון לננוטכנולוגיה על שם ראסל ברי.‏שיתופי פעולה בינלאומיים בחמש השנים האחרונות התקיימועם גרמניה,‏ צרפת,‏ ארה"ב ובמסגרת התוכנית השביעית למו"פשל האיחוד האירופי.‏ בתשתית מתקיימות הדרכות ל-‏להפעלת הציוד בתשתית,‏ קורסים מאורגנים דרך האיחודהאירופאי,‏ וכן צוותים טכניים שבאים ללמוד בתשתית.‏ בארץמתקיימים מחקרים משותפים,‏ בהם נעשה שימוש בתשתית,‏עם האוניברסיטאות,‏ מכוני מחקר והתעשייה.‏ המקורותהמרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומייםבתשתית מחקר זו הם חברות פרטיות,‏ מימון חו"ל ממשלתיומימון חו"ל פרטי.‏השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏מעבדה בתוך המרכז הקיים.‏ במעבדה מתוכננתרכישת מיקרוסקופ אלקטרוני נוסף מסוג שלא קיים בארץ.‏למיקרוסקופ המתוכנן לרכישה במסגרת השדרוג,‏ יש כושרהפרדה גבוה במיוחד והוא מסוגל לעבוד בטמפרטורות גבוהותצלסיוס.‏מאוד עד1500 מעלות- Microscope-מודל כוח האדם והפעילות יישאר כפי שהוא גם לאחר השדרוג.‏במסגרת המעבדה החדשה יינתן שירות לצד הדרכה שלמשתמשים להפעלה עצמית.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ שדרוג התשתית יהווהבסיס לפיתוח טכנולוגיות חדשות וקידום מדעי וטכנולוגי,‏ בנוסףלתמיכה ולקידום בתעשייה הישראלית.‏ מדובר במכשיר ייחודיוצפויה התעניינות גם ברמה הבינלאומית במכשיר כזה.‏ כיום,‏בהיעדר המכשיר,‏ עושים החוקרים בתעשייה שימוש בתשתיותבינלאומיות.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ לא הוגדר לוח זמנים לשדרוג התשתית.‏נתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏ ווייןקפלן,‏ אחראי אקדמי של התשתית.‏אתר האינטרנט:‏http://materials.technion.ac.il/Mika/index.htmlהטכניון,‏קרית חומרים,‏ להנדסת המחלקה התשתית:‏ כתובת חיפה32000PhDsתרומת התשתית:‏ לתשתית תרומה משמעותית לקהילתהמדעית בישראל.‏ כל האוניברסיטאות בארץ ותעשיות ההיי-טקמשתמשים בתשתית.‏ תשתית זו ייחודית בארץ ואין כמוה,‏ ישמקומות בודדים בעולם,‏ בהם ישנה תשתיות כזו,‏ אולם התוראליהם ארוך מאוד.‏


PhysicalSciences andEngineeringלרובוטים אוטונומיים,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןמ)‏ מעבדה תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏בשנת והיא מספקת כליםהמעבדה הוקמהאוטונומיים,‏ עם מערכות ניווט ממדויקות,‏ מערכות גישה,‏סנסורים,‏ לייזרים,‏ מכמי"ם וידיאו ועוד.‏ הפלטפורמות שלהמעבדה מותאמות לקרקע ‏(גלגלים,‏ זחלים),‏ אאוויר ‏(מוטס)‏ומים ‏(מערכות תת מימיות גדולות).‏ התשתית משמשתבנושאים רבים בתחומים תעשייתיים וצבאיים.‏למחקריםעלות בדולריםכחצי מליון דולר רכישתפפיתוח עצמי לשל כ-‏ 1.5 מליוןדולרכחצי מליון דולר רכישתפפיתוח עצמי לשל כ-‏ 1.5 מליוןדולרדולרכמיליון דולר דציוד + מיליוןפיתוחכ-‏ 1.5 מיליון דולרשודרגה בשנים ו בסכום שלהתשתיתש"ח.‏ השדרוג כלל שטח מעבדה לכלים עד גודלאלףבינוני וציוד היקפי.‏עבור גישה רקנדרש תשלוםמדיניות גישה למשתמשים:‏ממשתמשים חיצוניים.‏ אם מדובר במחקר קטן של האקדמיה אומדוברלא נדרש תתשלום.‏ אםשל ממערכת הביטחון,‏ לרובמהארגון משתדליםנדרש תשלום.‏ מממשתמשים במחקר גדול,‏שלא לגבות תשלום,‏ מהאקדמיה וממוסדות אחרים ללא כוונתרווח,‏ במידה ומדובר בשימוש מינורי.‏המימון המרכזיים לשלב הקמהמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורותהסכוםהראשוני של התשתית היו אוניברסיטת בן-גוריון וות"ת.‏של תשתית המחקר נע בין ל-‏‎5‎הממוצע של הוצאות התפעול מיליון ש"ח לשנה.‏ תפעול התשתית מממומן באופן מלאהתשלום של המשתמשים בתשתית ‏(מפא"ת וחברותבאמצעותתקורה לאוניברסיטת בן-גוריוןהתשתית מעבירהפרטיות).‏מפא"ת,‏ ו-‏פרויקט שלמהמשכורות במקרה שלהפרויקט במקרה של גוף חיצוני.‏1-25%הוגשו הצעות לפרויקטיםשיתופי הפעולה של התשתיתותוכניות שלמשותפים במסגרת של תכניות בי-לטרליות,‏הוא קטןהאיחוד האירופאי.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולהמ-‏‎00‎-מאד,‏ בכך שהיאתרומה גדולהתרומת התשתית לתשתיתמרכזת את כל הציוד במקום אחד,‏ מאפשרת לבצע ניסויים,‏תרומה חברתיתשלא ניתן לבצעם במקום אחר לתשתית ישכלכלית-חברתית בנושאים בהם חסר כוח אדם ‏(לדוגמה:‏חקלאות,‏ טיפול בזקנים,‏ טיפול באיכות סביבה).‏ המחקרביותר הקיימת בתחום בבעולם.‏בתשתית הינו ברמה המתקדמתאת המחקר ההנעשה בתשתית זו,‏ בתשתיותלא ניתן לבצעתו באופן חלקי במספר מעבדותאחרות בארץ.‏ ניתן לבצע או בתשתית פותח ציודכזה,‏ אולםבודדות בחו"ל,‏ בהם מרוכז ציודייחודי באופן עצמאי.‏..100,00 ש"ח.‏:25%מכללציוד +ציוד +משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏משתמשים מוסדות מהאקדמיה,‏ מוסדותבתשתיתממשלתיים ציבוריים וחברות תעשייה.‏:(20091998מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית העיקרייםפרוט מרכיבי600-2008-200543Jeep WranglerTomcarתת ימיתפלטפורמהמסוקיםפלטפורמת700מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 964014356155108צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתעיפים 2-4)..1.2.3.4


תייPhysical Sciences and Engineering43) מעבדה לרובוטים אוטונומיים,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ בתכנון בנ -מרכז לרובוטיקה שיכלול מבנה יעודי בו ירוכז רוב ציוד המחקרהקשור לרובוטיקה וכן יהיה לו שטח ניסויים קרוב לאוניברסיטתבן-גוריון,‏ דבר שחסר מאוד ומקשה על עריכת ניסויים כיום.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ ריכוז הציוד המחקריוהקמת השדה לניסויים יאפשרו ביצוע מחקרים רבים שלא ניתןלבצעם כיום.‏ הקמת המרכז תגרום לריכוז של מסה משמעותיתשל מחקר בתחום הרובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריון,‏ והדבריאפשר לשים את תחום הרובוטיקה בישראל על המפההעולמית ‏"של המחקר ברובוטים".‏ ניתן יהיה להגדיל באופןמשמעותי את כמות החוקרים וכן להיכנס לשיתופי פעולהבינלאומיים שכיום כמעט ולא מתבצעים בתחום זהבאוניברסיטת בן-גוריון.‏למחקר בתחום הרובוטיקה צפויות להיות השפעות חברתיות-‏כלכליות רבות,‏ כגון פיתוח רובוטים וטכנולוגיות לטיפול בנכים,‏טיפול בנושאים סביבתיים,‏ החלפת כוח אדם במקומות בהםחסר כוח אדם לא מקצועי ‏(לדוגמה,‏ חקלאות,‏ בנין)‏ ועוד.‏ בנוסף,‏הקמת המרכז תאפשר שת"פ עם אוניברסיטאות בחו"ל,‏ מכונימחקר וגופים שונים כגון ותעשיותHomelandDARPA.Securityעלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ טרםלשדרוג התשתית אינו ידוע ואינו מובטח.‏המימון מקור ידוע.‏לוח זמנים לשדרוג התשתית:‏ לא קיים.‏הנתונים לגבי תשתית המחקרגוטרמן,‏ ראש המעבדה.‏ושדרוגה התקבלוהוגו מפרופ'‏אתר אינטרנט:‏http://www.ee.bgu.ac.il/~larכתובת התשתית:‏ אוניברסיטת בן-גוריון,‏ באר-שבע


Physical Sciences and Engineering44) מרכז ידע FELלמקורות קרינה ושימושים,‏ מרכז אוניברסיטאי אריאלואוניברסיטת תל-אביבתשתית קיימתאתיש מהנדס/חוקר מטעם המרכז שמלווה שיתוף פעולה,‏ המחקר.‏תאור תשתית המחקר:‏מרכז ידע למקורות קרינה ושימושיהם הוקם בתחילתשנות ה-‏‎2000‎ על-ידי משרד המדע,‏ על בסיס פיתוחמשותף קודם,‏ עם משרד הביטחון ומשרד התשתיות שהוחלבהמלצת וועדה מיוחדת של האקדמיה למדעים.‏ המרכזמשמש כמרכז משתמשים ארצי הפועל כמיזם משותף שלאוניברסיטת תל אביב והמרכז האוניברסיטאי אריאלבשומרון ומספק את הבסיס הנדרש בתחומי התשתית וכ"אמדעי והנדסי.‏ המרכז פועל למעלה מעשר שנים ובו מגווןשל מקורות קרינה,‏ מ-‏FEL המבוסס על מאיץאלקטרוסטאטי ועד למקורות קרינה נוספים לתחום הגליםהמילימטריים ועד לתחום הטרה-הרץ.‏ במרכז תשתיתרחבה של מערכות ורכיבים ייחודיים לתחום המיקרוגל,‏הגמ"מ והטרה-הרץ שנרכשו ונבנו ע"י המרכז למקורותקרינה כגון:‏אינקובאטורים ועוד.‏,Network Analyzer אנטנות,‏,BWOsFELמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ₪, אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏10מדיניות גישה למשתמשים:‏ עבור השימוש בתשתית המרכזמבקשים ממשתמשים חיצוניים תשלום.‏ תשתית המחקר,‏ הןבלייזר האלקטרוניים והן במקורות הקרינה הנוספים,‏ הןתשתיות יקרות,‏ המשמשות במחקרים בתחום הקרינההאלקטרומגנטית.‏ במסגרת המחקרים,‏ ניתנת בנוסף לקרינהאלקטרומגנטית,‏ להשתמש בידע שנצבר ובציוד המדידה הןלמשתמשים פנימיים והן למשתמשים חיצוניים.‏ המדיניות היאלהקל על שיתוף הפעולה בין המוסדות.‏ באופן עקרוני,‏ תוצאותהמדידה שייכות לגוף המשתמש בציוד.‏ אך הידע הכרוךבהפעלת התשתית ובאופן המדידה,‏ החישוב והסימולציהשייכים לתשתית.‏ הפעלת הציוד דורשת מיומנות גדולה ולכן בכלמספר המשתמשים בתשתית1‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון להקמת התשתית היומשאבים פנימיים של התשתית ומימון מתקציב ממשלתי.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר נע ביןמתפעול התשתית ממומןכ-‏‎50%‎ לשנה.‏ ש"ח מיליון ל-‏‎5‎ באמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית ‏(מימון מחקריםחיצוניים ושימוש בתשתיות המרכז ע"י חוקרים חיצוניים).‏ מקורהואלהוצאות התפעול של תשתית המחקר הנוסף המימון המרכז האוניברסיטאימהארגון אליו משתייכת התשתית מבחינת תפעולהמושקעים בתשתית,‏ הסכומים באריאל.‏ הוצאות התפעול גדולות מאוד ביחסותחזוקה,‏ אינם מספיקים מוגבל בתקציב אותואריאל להכנסות והמרכז האוניברסיטאי הוא יכול להעמיד לרשות המתקן.‏---.1.2.3.4פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםשיתופי הפעולה של החוקרים הם בתחומים ייחודיים,‏ פעילותמחקרית במימון משרד הביטחון,‏ משרד התשתיות הלאומיות,‏משרד המדע וכדומה.‏ כמו כן,‏ קיימים שיתופי פעולה עם חברותתעשייתיות רבות מתבצעות בדיקות עבור התעשייה,‏ חישוביםופרויקטי מו"פ ברמת מדגים טכנולוגי.‏FELעלות בדולריםלייזר אלקטרונים חופשיים 1,500Kמדגימים טכנולוגיים בגמ"מ600K300K200Kציוד מדיה : Spectrum VNA,ציוד וואקוםדיאגנוסטיקהצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצונייםמהמדינה ‏(שאינם מהארגון בוממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכוםחברי המרכז מונים כ-‏ 15חוקרים ומהנדסיםמאוניברסיטת תל-אביבומהמרכז האוניברסיטאיאריאלכ-‏ 5 קבוצות מחקרמשתייכות למרכזהאוניברסיטאי אריאלכ-‏ 20 קבוצות מחקר שונותמשתמשות בתשתיות המרכז2 קבוצות מחקרכ-‏ 13 קבוצות מחקרמתבצעים מחקרים ל-‏‎5‎ארגונים ציבוריים-סעיפים 2-4)מספר המשתמשים הווירטואלייםבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית-כ-‏ 25 קבוצות מחקר שונותמעל ל-‏ 20 דוקטורנטיםהסתייעו בתשתית המרכז100K


Physical Sciences and Engineering44) מרכז ידע FEL--למקורות קרינה ושימושים,‏ מרכז אוניברסיטאי אריאלואוניברסיטת תל-אביבתרומת התשתית:‏ מתקן ה-‏FEL הוא ייחודי מסוגו בארץ.‏המחקר בתשתית הינו ברמה המתקדמת ביותר הקיימת בתחוםבעולם.‏ ניתן לבצע את המחקר הנעשה בתשתית זו,‏ באופןחלקי,‏ בתשתיות אחרות בישראל ‏(מלבד ה-‏FEL‏,‏ שאר מקורותהקרינה קיימים בתעשייה)‏ ובאופן מלא בתשתיות בחו"ל.‏התשתית הוכרה על ידי משרד המדע כמרכז ידע תשתיתי.‏תרומתו של מרכז הידע לקידום המחקר בתחומי המדע,‏הרפואה והביטחון הינה רבה.‏ תשתית המחקר מאפשרתלקהילה המדעית,‏ לתעשייה ולקהילת הביטחון לחקור בתחומיתדר גבוהים,‏ בתחום הגלים מילימטריים והטרה-הרץ.‏מדע שימוש בקרינה בתחום זה מאפשרת לנו לחקור ולהביןתופעות פיסיקאליות המתרחשות בזמן האצת החלקיקים.‏ביולוגיה/רפואה-‏ מחקרים המבוססים על קרינה אלקטרומגנטיתבתחום תדרים ייחודי זה מאפשרת לחוקרים לבדוק את השפעתהקרינה על תאים ביולוגיים ועל תאים סרטניים.‏תעשייה ביטחונית הקרינה בתחום זה מאפשרת לחוקרים,‏ הןבאקדמיה והן בתעשייה הביטחונית,‏ לפתח מערכות לגילויאמצעי לחימה המוסתרים מתחת לבגד הן במעברי גבול והןבכניסה לקניון מסחרי.‏תקשורת ותעשייה-‏ שימוש בקרינה בתחום תדרי הגמ"מ,‏בתשתיות המרכז ובידע הנצבר של קבוצת המחקר מאפשרתלחוקרים ולחברות תקשורת,‏ לפתח אפליקציות תקשורתיותבתחומי תדר גבוהים.‏


ת(‏Physical Sciences and Engineering44) מרכז ידע FELלמקורות קרינה ושימושים,‏ מרכז אוניברסיטאי אריאלואוניברסיטת תל-אביבשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ התכנון הואהרחבת התשתית הקיימת במרכז האוניברסיטאי באריאל ע"ירכישת מאיץ תוך כדי השתתפות פעילה בפיתוח.‏ המאיץ החדשמאיץ בתחוםאותו רוצים לרכוש הוא מסוגהטרה‐הרץ.‏ המאיץ החדש יספק קרינה בתחום תדרים שהוא ביןהמיקרוגל לאופטי,‏ בתחום זה הקרינה מתפשטת כגל רדיודירות טובה)‏ ומצד שני אורך הגל מאפשר לקבל רזולוציהטובה.‏ המאיץ יפעל בתוך בונקר חסין לקרינה,‏ ומסביבו חדרימשתמשים שיכולים להשתמש בקרינה לצרכי מחקר מדעיויישומי בתחומים שונים.‏,RF‐LINAC‐FELבגלל העניין הרב הקיים בתחום הטרה‐הרץ ובגלל שאין מקורותטרה‐הרץ בהספק גבוה,‏ יש צפי לגידול משמעותי במספרהמשתמשים בעקבות שדרוג זה.‏ המאיץ הנוסף יתחבר לתשתיתכוח האדם הקיימת.‏ יהיה צורך בכוח אדם אנשים,‏ מתוךהמערכת,‏ שהוכשרו כבר ומכירים את התחום ואת המחקרוהעשייה בו.‏נוסף –תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ מקור קרינה בתחום הטרההרץ המספק תחום תדרים מאוד ייחודי.‏ השימושים שלו חשוביםבסיס ומכשיר למחקרים במגווןוהוא מספק בכמה תחומים,‏ פיסיקה,‏ ביולוגיה,‏תחומים:‏ ראשית תחום המדעים הבסיסיים פיסיקאליותמשמעויות להבנת מסייע המכשיר וכו'.‏ כימיה בתחומים האלו;‏ שנית ‐ מחקר רפואי בתחומים שונים;‏קרינה כזה הוא קריטי למגווןשם מקור תעשיות ביטחוניות,‏ שימושים.‏בהיבט הביטחוני,‏ מערכת זו היא אבן היסוד והבסיס למחקרולפיתוח בכל התחום של זיהוי אמל"ח מוצנע ‏(למשל,‏ בשדותתעופה,‏ מרכזי בילוי וכו'),‏ זיהוי נשק כימי וגזים;‏ אפילו שימוששל סמים.‏לזיהוי מרחוק אם אכן יוקם מכשיר כזה,‏ הוא יהיה בסיס להשתתפות במגווןשיתופי פעולה בקונסורציה עם גופים אחרים,‏ שיש להם מכשיריטרה‐הרץ.‏ יש המון ביקוש למערכות מבוססות טרה‐הרץומחפשים מכשירים כאלו בכל העולם – בצפון אמריקה,‏ באירופהוכו'.‏ יש צורך בתשתית כזו בחו"ל,‏ לטובת פיתוחים רפואייםוביטחוניים.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמסתכמות ב-‏‎5‎ מליון דולר ‏(כולל תשתית וכוח אדם לחמששנים).‏ התמיכה העיקרית בתשתית היא מצד משרד הביטחון,‏שיהיה מסוגל לממן כשלושים אחוז מעלות המכשיר.‏ מעבר לזהיש צורך במימון נוסף,‏ שכרגע לא נמצא.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ מרגע קבלת האישור,‏ התשתית יכולהלהיות פעילה תוך שלוש שנים.‏ כרגע בהיעדר מימון לא קיים לוחזמנים.‏בראש התשתית עומד פרופ'‏ אברהם גובר מהפקולטה להנדסהבאוניברסיטת תל-אביב.‏ הנתונים לגבי תשתית המחקרושדרוגה התקבלו ממר דני חרדון,‏ מנהל המרכז למחקריםבטחונים במרכז האוניברסיטאי אריאל.‏אתר אינטרנט:‏http://www.ariel.ac.il/research/research‐centers/felכתובתאריאלהתשתית:המרכז40700האוניברסיטאיאריאלבשומרון,‏שלישית ‐-בתחום הרפואי יש למערכת שימושים רבים ושונים.‏ דוגמהחשובה היא שימושים המבוססים על מכשיר מהסוג הזה,‏שעשויים להחליף את הרנטגן,‏ שכיום מסכן ברמה מסוימת אתהצוותים המפעילים אותו וכמובן את הנבדקים.‏ כמובן שגםהתעשייה בארץ בתחומים אלה תעשה בו שימוש רב וחשוב.‏היום מחקר בתחום הטרה הרץ לא מתפתח בישראל בגללהיעדר התשתית.‏ למעשה אין מקורות קרינה בתחום הזה.‏קיימים מאיצים בחו"ל,‏ אך הגישה אליהם כמעט שאינהאפשרית,‏ ולמעשה חוקרים בישראל לא נגישים למכשירים כאלובפועל.‏


PhysicalSciences andEngineeringשל מעבדות מחקר באווירודינמיקה בטכניוןאשכול תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מנהרות רוח על-‏ קולי,‏ עבר-‏ קולי ותת-‏ קולי,‏ בבניית דגמיםשל תצורות אווירונאוטיות ומערכות מדידה בזרימות קרותמדידות דינמיות,‏ ססילון חופשי,‏ אאפשרות שלואיסוף נתונים,‏חמות והמחשת זרימות.‏בזרימותמדידות מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםמנהרה תת-‏ קוליתקוליתמנהרה על-‏מנהרה עבר קוליתאווירמערכת דחיסתהאחרון בתשתיתבעלות שלנערךמספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 09צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינההתשתית)‏‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתא.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"‏ ‏"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית511164מימון ושיתופי פעולה:‏ שלב הההקמה הראשוני של התשתיתהוצאותנעשה במימון תקציב ממשלתי.‏ הסכום הממוצע של לשנה נע בין עדהתפעול של תשתית המחקרממומן באמצעותש"ח.‏ כ-‏‎50%‎ מתפעול התשתיתהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏ יתר הוצאות התפעול שלתשתית המחקר ממומנים על ידי הטכניון.‏בתשתית מתקיימים שיתופי פעולה עם התעשייה הישראלית,‏לדוגמה,‏ עם רפא"ל,‏ ועם תעשיות ומכוני מחקר שונים בעולם.‏משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה נעהסכום המתקבל למימוןש"ח המקורות המרכזייםביןבמהלךהתשתית,‏הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים שלחמש השנים האחרונות,‏ היו תקציב ממשלתי ומימון על-ידיחברות פרטיות ישראליות.‏500,000:(20016 ( 2-2.500,000-250,0000:.1.2.3.41,000,00010300,0002,000,0002,000,0001,000,000ב-‏‎2005‎‏,‏שיפוץ וכללThe Wind Tunnel.$150,00045) אמיליון ₪,השדרוגמדחסיםמדינת ישראל.‏ לאתרומת התשתית:‏ לתשתית תרומה לביטחוןבאמצעות ציודניתן לבצע את המחקר הנעשה בתשתית זו,‏הקיים בתשתיות מחקר בארץ,‏ ניתן לבצעו בתשתיות מחקרבחו"ל.‏של בדיקת ועדהעברה הערכההערכת התשתית:‏ התשתיתבין לאומית.‏התקבלו מפרופ'‏ יורם טטמבור,‏הנתונים לגבי תשתית המחקרבפקולטה להנדסתדיקן וראש המרכז לחקר אאווירונאוטיאווירונאוטיקה בטכניון.‏אתר התשתית:‏וחללכתובת התשתית:‏ הפקולטה להנדסת אווירונאוטיקהקרית הטכניון,‏ חיפהhttp: ://ae‐www.technion.ac.il/32000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏גישה למשתמשים:‏ נדרש תתשלום עבור גגישה רקמדיניות למשתמשים חיצוניים.‏ עדיפות ראשונה בשימוש בבתשתיתניתנת למחקר והוראה חיצוניים חייבים לקבלשירות.‏. משתמשים


תאור תשתית המחקר:‏מצפה וייז הוקם בשנת על מנת לשמש מעבדתאסטרופיזיקלי של אוניברסיטת תל-אביב.‏ המצפהמחקר מכתש רמון,‏ ככ-‏‎5‎ ק"מ מערבית למצפהעל שפתו של ממוקם רמון,‏ והוא נהנה מלמעלה מ-‏‎270‎ לילות ללא עעננים בשנה.‏מפעיל במצפה רמון מספר טלסקופים וציודמצפה הכוכביםעזר המשמשים לאיסוף נתונים אסטרונומים על מגוון סוגיםשל גרמי שמיים.‏ אמצעי התצפית העיקרי בבמצפה הואטלסקופ בקוטר של מטר אחד.‏ על הטלסקופ מותקן מכשורמתקדם המאפשר שתי טכניקות תתצפית הדמאה ‏(צילוםעצם שמימי וסביבתו)‏ וספקטרומטריה ‏(פרוק האור למרכיביהצבע שלו ומדידת עוצמת האור בכל אורך גל).‏כאשר נבנה מצפה הכוכבים,‏ הטלסקופ שהוצב בו אז נחשבבקנה מידה עעולמי.‏ עם השנים,‏ נבנו טלסקופי ענקלבינוני בעולם ועקב כך,‏ הטלסקופ הגדול של מצפהאתריםבמספר רמון הפך מ-"בינוני בבגודלו"‏ ל-"קטן".‏ יחד ם עם זה,‏ הציודשל הטלסקופ,‏ מצלמות אסטרונומיות,‏ עומדהנלווה בקנה מידה בין-לאומי.‏העומדות בפני המחקרים המבוצעים במצפההמגבלותהכוכבים נעוצות בהעדר תקציבים ם מתאימים לתחזוקהמתאימה לשדרוג ההתשתית.‏ ההרעיונות וכושר הביצועכוח האדם קיימים.‏מבחינת רכישת וכללPhysicalSciences andEngineeringמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏בתשתית כ-‏‎20‎ משתמשים ממוסדות להשכלה גבוהה.‏ ישנהאךאפשרות להשתמש במתקנים לפיתוחים תתעשייתיים,‏הדבר נעשה רק לעתים נדירות.‏‏(לפי נתוני שבתשתית בשנהמספר המשתמשים שהפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהמספר משתמשים חיצוניים‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםמשתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-סה"כמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעונת 2009):3129900232 ( 2-020מספר טלסקופיםמדיניות גישה למשתמשים:‏ המצפה מפעיל הפועלים לרוב בצורה חצי-אוטומטית.‏ הנתונים הנאספיםהםנגישים בעקרון לכל אחד,‏ לאחר תקופת ‏""צינון",‏ בה את התצפיות.‏ המצפה מקייםנגישים רק לחוקרים שביצעו אתר אינטרנט משלו ומפעיל אתר של פרויקטהישראלי,‏ החוקר אסטרואידים שעלוליםחופשית למשתמשים פנימייםלהתנגש בכדור הארץ.‏ הגישה שניוחיצוניים ללא תשלום.‏ כעיקרון , מצפה הכוכבים מקיים מאגרים,‏ של הנתונים שנאספו על גבי תקליטורים.‏ מאגראחד נמצא בקמפוס ברמת אביב ועותק שלו נשמר במצפההכוכבים במצפה ררמון.‏ כדי לשלוף חומר מהארכיון יש ‏"לנגן"‏פיזית את התקליטור המתאים בכונן המתאים של המחשב.‏בשל אופן זה של שמירתעד עעכשיו לא התעוררו בעיותנתונים,‏ וגם לא התקבלו בקשות חריגות מגורמי חוץ לקבלנתונים שנאספו במצפה וייז.‏,לשלב ההקמהמימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזיהגיע ממענק מחקר מארה"בהראשוני של תשתית המחקרהוצאות התפעולהממוצע של ‏(המכון הסמיתסוניאני).‏ הסכום הוא מיליון ש"ח.‏ מקורשל תתשתית המחקר לשנההואהמימון המרכזי להוצאות התפעול של תשתית המחקרשל אוניברסיטתשהתשתית מקבלת כמעבדת מחקר תקצובשנה וזקוק לתחזוקה,‏ שיפורתל-אביב.‏ המתקן בן ארבעיםאינה מקצה סכומים מתאימיםושדרוג ניכרים.‏ האוניברסיטהלצרכי התשתית.‏ באם לא יושקעו כספים באחזקת1.2.1.2.3.4SPACEGUARD–מ)‏ מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג ‏'ורג'‏ וייז במצפה רמוןתשתית קיימתCCDDמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏כמיליוןככחצי מיליוןכ-‏‎5‎ מיליון,20071971, ע,פרוט מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםשקוטרו מטר אחדטלסקופ LAIWOמצלמת מבנה עיקריהאחרון בתשתית היה בשנת. LAIWOl46השדרוגמצלמת


Physical Sciences and Engineering46) מצפה הכוכבים ע"ש פלורנס וג'ורג'‏ וייז במצפה רמוןהטלסקופ,‏ הציוד ההיקפי והמבנה,‏ לא ניתן יהיה להפעיל אתהמצפה.‏שיתופי פעולה בינלאומיים:‏ היו מקרים של תלמידי חו"לשבאו לאוניברסיטת תל-אביב להשלים תואר דוקטור ‏(תלמידמקוריאה ותלמיד מאיטליה).‏ המצלמה החדשה של המצפה,‏בגרמניה עבורנבנתה על ידי מכוןמחקר משותף,‏ כאשר מקור המימון לשיתוף הפעולה היההסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצעאלף ש"ח.‏ מקורות המימוןלשנה,‏ נע ביןהמרכזיים לשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ של תשתית המחקרבשנים האחרונות היו:‏ תקצוב מאוניברסיטת תל-אביבומענקי מחקר מטעם הקרנותMAX PLANCK. ISF, GIF, BSF500-250,LAIWO.GIFהערכת התשתית:‏ מצב האסטרונומיה והאסטרופיזיקהבישראל נבדק על-ידי וועדה בין-לאומית מטעם האקדמיהלמדעים ב-‏‎2002‎‏.‏ בהזדמנות זו נבדק גם מצפה הכוכבים.‏תרומת התשתית:‏ אוניברסיטת תל-אביב מפעילה כיום אתמצפה הכוכבים המקצועי היחיד במדינת ישראל.‏ קיומווהמשך התפתחותו של המצפה נדרשים על מנת לאפשרמחקר אסטרונומי באמצעות כלים לאומיים,‏ כדי לקדםסטודנטים לתארים מתקדמים במחקרים כאלה וכדי לאפשרתרומה ישראלית במחקרים בינלאומיים המפעיליםטלסקופים ברחבי העולם.‏ ישראל נמצאת בקו אורך בו איןמצפי כוכבים מודרניים במחצית הצפונית של כדור הארץ,‏והמצפה נותן כיסוי מתאים כאשר מבצעים מחקרי השתנותעצמת אור כפונקציה של הזמן.‏מצפה הכוכבים הינו תשתית המחקר המתקדמת ביותרבמצפה רמון ובכל רמת הנגב.‏ עם השקעה מתאימה,‏המצפה יכול להיות מוקד משיכה הן למדענים והן לתייריםבאזור,‏ ואף לשמש אתר ביקורי-מדע של תלמידי תיכון.‏ איןבישראל מתקן דומה לתשתית.‏ יש בעולם מצפי כוכבים רביםבהם מבוצעים מחקרים מדעיים,‏ אולם התחרות לקבלת זמןתצפית בהם הינה גדולה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר נח ברוש,‏ מנהלמצפה הכוכבים.‏אתר התשתית:‏http://wise‐obs.tau.ac.il/כתובת התשתית:‏ מצפה הכוכבים על שם וייז,‏ אוניברסיטתתל-אביב,‏ תל-אביב 69978


47) המכון הגיאולוגיתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ המכון הגיאולוגי הוא מוסד מחקרממלכתי בתחום מדעי האדמה,‏ הפועל במסגרת מינהל מדעיהאדמה במשרד התשתיות הלאומיות.‏ המכון נותן מענה לסוגיותיישומיות בתחום מדעי כדור הארץ,‏ מיפוי מחקר גיאולוגי בסיסישל ישראל.‏ פעולות המכון כוללות:‏ מחקר ופיתוח יישומי-מדעי,‏יעוץ ומתן שירותים,‏ ביסוס וקיום יכולות מקצועיות,‏ יצירה שלתשתיות אנליטיות ובניה ותחזוקה של מסדי נתונים לאומייםבתחומי עיסוקו.‏Physical Sciences and Engineeringמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה ושימושרק למשתמשים חיצוניים.‏ גישה עצמאית,‏ על בסיס קבוע,‏למתקו אנליטי אחד ניתנת לחוקרים מסוימים מהאוניברסיטההעברית בירושלים וממכון מחקר ממשלתי אחר אשר השתתפוברכישת הציוד.‏ גישה עצמאית למחצה,‏ ניתנת לפי דרישה,‏לחוקרים ממוסדות מחקר,‏ כאשר הם מבצעים את האנליזותבהשגחת האחראים מהתשתית.‏ ברוב המקרים הגישהמתבצעת על ידי מסירת הדוגמאות לעובדי התשתית שמבצעיםאת העבודה ומוסרים למזמין את התוצאות.‏10התשתית עברה שדרוג בשנת 2007 שכלל רכישתבשווי של דולר ו–‏GCIRMSHR-MC‐ICP‐MS בשנת 2010400,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מרבית הציוד האנליטי נרכש מתוךתקציבים פנימיים של המכון הגיאולוגי ומסיוע ממשרדהתשתיות הלאומיות.‏ חלק מהציוד נרכש במסגרת של מחקריםממומנים,‏ בעיקרם במסגרת פרויקטים לאומיים במימון משרדיממשלה שונים.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה נע בין עדהמימון להוצאות התפעול נגזר מתקורות על מחקריםוממשאבים פנימיים וכן מתוך עבודות מסחריות שהמכון מבצע.‏.₪700,000500,000שיתופי פעולה של התשתית בישראל מתקיימים עם כללהאוניברסיטאות בישראל,‏ עם המכון לחקר ימים ואגמים,‏ רשותהמים והשרות ההידרולוגי,‏ מינהל המחקר החקלאי,‏ משרדהביטחון,‏ רשות העתיקות ועוד.‏שיתופי פעולה עם מוסדות מחו"ל מתקיימים במסגרת קרנותהקרנותמחקר תחרותיות ובכללן האמריקאי ועםהאירופאי,‏ ה-‏ מחקרים במסגרת ה-‏ בכ-‏נעמדים ההכנסות מפרויקטים אלה הבנק העולמי.‏ הבינלאומייםשיתופי הפעולה ממומנים מקרנות מחקר תחרותיות דו לאומיות ובראשן ה-‏,(BSFBSFהדו-לאומיות ,GIF)NSFPF7$300,000 לשנה.‏-200,000ו-‏BMBF .מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ₪, אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםתרומת התשתית:‏ המכון מספק את הידע המקיף ביותר עלהגיאולוגיה של ישראל לפרויקטים לאומיים,‏ אקדמיים וכלכליים.‏להלן מספר דוגמאות לפרויקטי מחקר שבוצעו בתשתית-‏השפעת תעלת הימים על הרכב ים המלח והתשתיות,‏ אי יציבותהתשתית כתוצאה מירידת מפלס ים המלח,‏ מיפוי אזורי סיכוניםסייסמיים ‏(שברים פעילים ותגובות תשתית לרעידות אדמה),‏סדימנטולוגיה של הים התיכון בהקשר לאיים מלאכותיים,‏ איתורמקורות מי תהום,‏ מודלים הידרו-גיאולוגיים,‏ שחוזר אקליםבאזורנו,‏ התמוטטות המצוק החופי לאורך הים התיכון ועוד.‏למרבית המחקרים האלה גם חשיבות כלכלית.‏ בחלקים אחדיםשל התשתית,‏ הרמה היא בחזית המחקר העולמית ובחלקיםאחרים היא משרתת את מקבלי ההחלטות.‏ בפרויקטים מסוימיםחלק מהאנליזות מתבצע במעבדות שרות אוניברסיטאיות בארץובחו"ל.‏1,000,000 MC-ICP-MS300,000 SEM-EDS300,000 XRD100,000 ICP-OES350,000 ICP-MS + LA250,000 IRMS400,000 GCIRMS200,000 OSL15 . 1כ-‏צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתית המחקרכ-‏בתשתית פנימיים משתמשים מספר ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏כ-‏מהמדינה חיצוניים משתמשים מספר ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏כ-‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיה כ-‏משתמשים חיצוניים מהתעשייה כ-‏מארגונים חיצוניים משתמשים ממשלתיים/ציבורייםכ-‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לכ-‏ 200סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) כ 25מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית30 . 2160 . 350א . 70ב . 40ג . 15 . 4


PhysicalSciences andEngineering47) ההמכון הגיאולוגיהנתונים לגביד"ר איתי גבריאלי.‏בראש המכון הגיאולוגי עומד תשתית המחקר התקבלו מד ‏"ר עמיר סנדלר,‏ מנהל האגףלגיאו-כימיה וגיאולוגיה סביבתית.‏אתר התשתית:‏ http://www.gsi.gov.ilכתובת התשתית:‏ רחוב מלכי ישראלירושלים.‏ 30MC‐ICP_MS atthe GSIGCIRMS atthe GSI


48) מרכז מנהרות הרוח,‏ בתעשייה האוויריתתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ מרכז לניסויים אווירודינמיים אשר כוללשלוש מנהרות רוח שמכסות תחום מהירות רוח של עדמאך.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏Physical Sciences and Engineering120עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקריים$M 30מנהרה תת קולית $40Mמנהרה תלת קולית $20Mמנהרה שגא קולית מתקן הפלה של כני נסעכולל 2 מערכות כיולמעבדת מאזניים אוטומטיות ABCS בשווי $5Mהמנהרה התת קולית בעלת איכות וגודל טובים כמענהלדרישות הפיתוח בארץ,‏ בעיקר בנושאי מל"טים ומטוסימנהלים.‏ השקעות סבירות לשיפור טיב הזרימה ואמצעי מדידהיעמידו אותה בחזית אחת עם מנהרות מתקדמות בעולם.‏המנהרות התלת והשגא קולית נמצאות בחזית הטכנולוגיה אךמחייבות השקעות ניכרות על מנת לשמר את יכולתן.‏ ניתן לבצעאת המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי,‏ באמצעות ציודהקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ המתקן מאפשר גישה לכלהצרכנים העוסקים בתחום האווירודינמיקה וזקוקים לשירות.‏נדרש תשלום עבור גישה למשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון לשלב ההקמה הראשונישל תשתית המחקר היה משאבים פנימיים של תשתיתהמחקר.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלא באמצעותהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏ שיתופי פעולה שלהתשתית התקיימו עם מפא"ת,‏ הטכניון ובמסגרת פרויקטימו"פ של תוכניות האיחוד האירופאי.‏ המקורות המרכזייםלמימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים הם:‏ משאביםפנימיים של תשתית המחקר,‏ מימון מתקציב ממשלתי ומימוןחו"ל ממשלתי.‏פרויקטי המחקר הלאומיים והבינלאומיים המרכזיים,‏ שנוהלובאמצעות חוזים או הסכמי שיתוף פעולה,‏ מבליטים אתההכרה בתשתית המחקר ברמה הלאומית והבינלאומית:‏מנהרה שגא-קולית:‏ רשות הפיתוח של משהב"ט ההודי(DRDO) מבצע ניסויים על מדגים מגח על קולי במנהרת הרוחשל התע"א מאז ‏(ראה דווח ב-‏WEEK .(AVIATIONהפרויקט ההודי העדיף לבצע את הניסויים האווירודינמייםבתע"א על פני אפשרות לבצע את הניסויים ברוסיה.‏ התוכניתנמשכת ותקיף גם ניסויים במנהרה העל-קולית.‏2006מנהרה תלת-קולית ‏(תת,‏ עבר ועל קולית):‏ רשות הפיתוח שלמשהב"ט ההודי (DRDO) מבצע ניסויים על טיל א.אשהוא מפתח עבור ח"א שלו.‏ הניסויים מבוצעים במנהרה עלהטיל עצמו ועל הטיל בשיגור ממטוס אב . ניסויי השיגורמבוצעים במערכת ה של המנהרה התלת קולית.‏ מערכתה‐‏CTS שפותחה בתע"א משמשת מאז שנת את חילהאוויר הישראלי לפתיחת מעטפת הפרדה של כל המטעניםהחיצוניים הנוספים על ידו לכל מטוסיו.‏ASTRA1990SU-30CTS40 . 1400 . 2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מאקדמיה 10ב . משתמשים חיצוניים מהתעשייה 300ג . 300משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-2) 1,110100 . 4מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית-תרומת התשתית:‏ מנהרות הרוח מהוות משאב פיתוח שאין לותחליף.‏ פרויקטים מסווגים שלא ניתן לחושפם,‏ מפותחים בארץללא צורך להסתייע במרכזי ניסויי זרים.‏ מדינות העולםהמפותח משמרות את היכולת הקריטית בתחומים האלה.‏הודו,‏ המתפתחת בקצב גבוה בכל התחומים,‏ נמצאת במרוץלהשלים את היכולות שיש בידינו,‏ אך עדיין לא הגיעה למטרה.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו ממרדכי מואב,‏ מהנדסניסוי בתעשייה האווירית.‏מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית -נתונים לגבי תרומת המרכז לקהילה המדעית ושיתופי פעולהבינ"ל התקבלו מד"ר משה זילברמן,‏ ממפתחי התשתיותהמתקדמות בתע"א ומרצה בתחומים אלה בטכניון.‏


48) מרכז מנהרות הרוח,‏ בתעשייה האוויריתשדרוג התשתיתPhysical Sciences and Engineeringהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ תת קולית ‐מתבצעת פעילות הנוגעת להקטנת רמת הטורבולנציה בתא הניסוי,‏לרמה כזו אשר מאפשרת מחקר בסיסי אווירודינמי (0.1% ומטה).‏בנוסף מותקנת מערכת שינוע מדידים אשר תאפשר מדידת זרימהנקודתית בסביבת מודלים של כלי טייס.‏ כמו כן תותקן מערכתחדשנית למדידת מהירות זרימה ‏(מערכת אופטית)‏ בשלושהמימדים.‏קולית ‐תלת נדרשת החלפת מדחס,‏ אשר גילו מתקרב לשישיםשנה במדחס עדכני,‏ יעיל וחדיש אשר יהיה פחות חשוף לתקלות.‏פעילות זו עדיין לא מקובעת בזמן ונדרש יהיה לתכנן אותה כפרויקטארוך טווח ובהשקעה גדולה.‏ בנוסף,‏ מבוצעת פעילות להסדרתהזרימה בנחיר,‏ ע"י החלפת אחד מהמשטחים אשר חוו דפורמציהבעבר,‏ במשטח חלק אחר.‏ כמו כן,‏ יעשה ניסיון להשמיש תא ניסוי דומימדי,‏ אשר כיום אינו בשימוש.‏ התא יאפשר ביצוע מחקר בסיסי עלמודלים של כנפיים.‏ יבוצעו ניסיונות להוריד את רמת הטורבולנציהגם בתא זה.‏ברמה הבינ"ל,‏ הגדלת היכולת תאפשר הובלה של נושאים אשרבעבר לא היו נגישים לחוקרים בארץ,‏ ובפרט בתחום התלתוהשגא קולית.‏ יתכנו הסכמי שיתוף פעולה עם מרכזים דומיםבחו"ל,‏ ובדגש על מדינות מתפתחות.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ לא נמסרו תחשיבי עלויות.‏מקורות המימון לשדרוג התשתית מתבססים על מקורותעצמיים ומפא"ת,‏ ואינם מובטחים.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ לא קייםהנתונים לגבי שדרוג התשתית התקבלו מגיל גבע,‏ עוזר מנהלהמפעל לתשתיות ניסוי.‏אתר האינטרנט:‏http://www.iai.co.ilכתובת התשתית:‏ התעשייה האווירית נתב"ג,‏ לוד70100שגא קולית ‐ יבוצע שדרוג במערכת החימום,‏ תוך מעבר מחימום גזלמערכת חשמלית.‏ כמו כן,‏ תוקם מערכת שינוע לדימוי תהליכיהפרדה של שלבי טילים.‏השדרוג ידרוש ידע נוסף מתקדם,‏ אשר יחייב הכשרות נוספות,‏השתלמויות ושיתוף פעולה מסיבי עם האקדמיה.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ בהעדר המצב המשודרג כפישמפורט בתוכניות לעיל,‏ במצב הנוכחי קיים סיכון תמידי לזליגתמידע של חוקרים ישראליים למרכזי ניסוי בחו"ל.‏ לאחר השדרוג,‏זמינות המנהרות תשתפר לאין ערוך,‏ ותתאפשר פעילות מחקרמתקדמת אשר כיום לא ניתן לבצעה במדינת ישראל.‏ כיום ישנםפרויקטים מסווגים אשר לא ניתן לנהלם בחו"ל והתוצר הסופי שלהמחקר בפרויקטים אלו ישודרג בהתאמה.‏בנוסף,‏ חברות אשר בעבר נמנעו מפיתוח מוצרים ובחינת חלופותקיימות,‏ עשויות לקדם נושאים אלו במרכז המנהרות,‏ תוך קבלתיתרון יחסי על חברות אחרות.‏ דוגמה אחת אפשרית היא נושאתכנון מבנים רבי קומות חדשים בתהליכי עיור מודרניים.‏


מ)‏Physical Sciences and Engineeringהאוויריתבתעשייה‏(שטח חתך ממכ"מ)‏ מטווחים למדידות שח"‏ ‏"מ49תשלום עבור גישהמדיניות גישה למשתמשים נדרש למשתמשים חיצוניים ופנימיים תפעול התשתית נעשית אך ורקהן בד"כעל-י דדי עובדים מיומנים של התשתית.‏ תוצאות המדידה ביטחונית ולכן רק שותפי סוד מורשים יכולים לקבל אתמסווגותתוצאות המדידותהמימון המרכזיים לשלב ההקמהמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורותהיו:‏ כספי בינוי של התעשייההראשוני של תשתית המחקראווירית,‏ מפא"ת תתשתית ומימון חו"ל-‏ כספי סיוע מקורותהמרכזיים להוצאות התפעול של תתשתית המחקר הם:‏המימוןפנימיים של התשתית,‏ כולל תשלום משתמשיםמשאביםמהארגון אליו משתייכת התשתית.‏בתשתית ומימון .(FMS):..תאור תשתית המחקר:‏חתך מכ"מ מייצג את עעוצמת הקרינהשח"מ-‏ שטחהאלקטרומגנטית המפוזרת מגוף נמ יחסית לעוצמת הקרינההשח"מ אנו ‏"מאירים"‏ גופים שונים וגדוליםהפוגעת בו.‏ במטווח רחבה של זזוויות ותדרים ומודדים ת את עוצמת הקרינהבמעטפתהחוזרת מהם.‏ התשתית כוללת מערכת מכ"מ ממתקדמת,‏ מערךעמוד נושא ממטרה עם מסובבים ‏(המטרהרחב סרט,‏ אנטנות נמדדת בבגובה מ ' מעל לקרקע),‏ מערך אמצעים להקטנתרעש סביבה ‏(גדרות דיפרקציה וומשטחי בטון מחזירים),‏ וכןתוכנות ייעודיות למדידות,‏ עיבוד וניתוח תוצאות.‏ כמו כן מערכתתאי אל-הד חדישים למדידות דומות של שח"מ ללצורכי פיתוח עלוגופים קטנים.‏ התשתית משרתת בבעיקר פרויקטיםאלמנטיםהביטחון ואת התעשיות ביטחוניות,‏ ולאמסווגים במערכת מוסדות אאקדמיים.‏התשתית נרכשה בכספי סיוע ומוגבלת לשימוש של משתמשיםבתשתיתאין הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ ישראלים בלבד.‏עם מטווחמחקר זו,‏ עם ארגונים אחרים בבארץ.‏ יש קשרי עבודהעל-ידי חיל הים.‏) 24 ‏(הקשת)‏ בפלמחים ומטווח ימי שמופעל תשתית קיימתמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעל 10מוצב ציוד בתשתיתבפריט ציוד בודד.‏, אם כי לא מסוגה בארץ.‏תרומת התשתית:‏ התשתית ייחודית ויחידהעתידיים מזוהה ומוכרת ותרומתשח"מ למוצריםחשיבות בקרת האמורה לנושא גבוהה ביותר.‏ המחקר בתשתית הינוהתשתיתברמה טובה מקומית,‏ לא בחזית הידע המתקיים בתחום בעולם.‏בעולם.‏לגבי הנעשהבהיות הנושא מסווג,‏ אין ידע רבקיימיםשל התשתית:‏ מסיבות ביטחוניות,‏ לא תמונה מייצגת בצילוםברמת סיווג בלמ"ס.‏ צילומים עדכניים של התשתיתמובאת תשתית דומה אשר נמצאת אצל גורם זר בחו"ל,‏ ואשרמייצגת את אחד ממהמרכיבים בתשתית הקיימת בתע"א.‏2 M$ M2 M$ M1.5 M$1 M$ M0.5 M$מדדו ,12מיליון ₪מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםפרוט מכ"םמערך אנטנותמערכת תא אל-הדפיילון למדידותבקרה ומסובביםרכישת מכ"מ חדששכלל עברה שדרוג ב-‏‎2005/6‎ התשתיתמיליוןבעלות של כ-‏‎3‎ אנטנות וגדר דיפרקציה מערךוחידוש דולר.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏:(20092מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9התקבלו ממר רוסק אבי,‏ ראשהנתונים לגבי תשתית המחקר במטווחים למדידות שח"מ ) ‏(שטח חתך ממכ"מ).‏התחום המקצועיאתר אינטרנט:‏כתובת התשתית:‏ התעשייה האווירית נתב"ג,‏ לוד70100http:/ //www.iai.co.il10100300-100200-400--צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתעיפים 4-2)..1.2.3.4


תעשייה האווירית לישראלניסויי טיסה,‏ התPhysicalSciences andEngineering(50תשתית קיימתכמחצית מתפעול התשתית מממומן באמצעות התשלום שלהמשתמשים בתשתית.‏ הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏בארץ מתקיימים עםבתשתית מחקר זו,‏ עם ארגונים אחרים משרד הביטחון ורפא"ל.‏הסכמי שיתוף הפעולה הבינלאומיים,‏ בתשתית מחקר זזו,‏ עםארגונים שונים בעולם,‏ התקיימו עם חברות תעשייה מהאיחודפעולההאירופי ומארה"ב.‏ הסכום המתקבל משיתופיבינלאומיים,‏ בממוצע לשנה הינו מעל מיליון ש"ח.‏ המקורותשל שיתופי פעולה בינלאומייםהמרכזיים למימון הפעילויות המחקר ‏(התעשייההינם:‏ משאבים פנימיים של תשתית פרטיותמחברות האווירית),‏ מימון מתקציב ממשלתי,‏ מימוןישראליות ומימון חו"ל פרטי.‏תרומת התשתית המחקר בתשתית הינו ברמה המתקדמתלבצע את המחקר,‏ביותר הקיימת בתחום בעולם ניתן בתשתיות מחקרציוד הקייםהנעשה בתשתית זו,‏ באמצעותאחרות בארץ.‏ התשתית מאפשרת שמירה על עצמאותה שלמפתחביותר אשר מדינת ישראל במסגרת מועדון מצומצם בעלותרק כשבע מדינות נוספות ובונה כליי טייס.‏ בעולם ידועות צעיריםיכולות דומות.‏ המרכז קולט מדיי שנה סטודנטים ומצטיינים,‏ אשר רוכשים ידע וניסיון לא יסולא מפז בהקשרי מדעבחזיתהתעופה והבנתו בברבדים העמוקים ביותר הקיימים כיום הטכנולוגיה.‏. לא::תאור תשתית המחקר:‏תכנון וביצוע טיסות ניסוי לפיתוח ולשדרוג ששל כלי טיסמאוישים ובלתי מאוישים.‏ התשתית משרתת מוקדי ידעניסויי אווירודינמיקה,‏ ניסויי אווירואלסטיות וניסוייבתחום מערכות,‏ כאשר לרשותם עומדת מערכת תתומכת המאפשרתתכנון והתאמה של מכשור ניסויי טטיסה לצרכים , ייצור עצמיהפקת ידע ממהניסויים,‏ ממגוון תחנותמערכות ורכש שלאשר מאפשרות שידור לקרקע של אלפי פרמטריםטלמטריההנתונים בתוכנות ת ייחודיות אשר רובןמכלי הטייס ופענוח על-ידי אנשי המרכז.‏ הפקת הדו"חות מהווה אתנכתבו בניתוח הידע,‏ והיא אף מהווה את הבסיסהסופיהנדבך כליי הטייס ולהמשך המחקר.‏לרישיון מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמערכות ניהול ובקרה לטיסות ניסויפיתוח שיטות ניסוי ותוכניות ניסוימכשור מוטסות רב ממדיותמערכות עלות בדולרים12,000, ,0005,000,0004,000,000קיימת תוכניות לסגור חלקים מתשתית המחקר בשל צמצוםניהול טיסה.‏במערכותמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת:(2009הפעילות בתשתית:‏תמונה המדגימה ניסוי אשר נערך במסגרת יהודה טראו,‏ ראשהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו ממרמינהל ניסויי ‏,טיסה,‏ התעשייה האווירית לישראל.‏70300כ-‏ 1,000504505001001,4001צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתכעיפים 2-4)..1.2.3.4אתר אינטרנט:‏כתובת התשתית:‏ התעשייה האווירית לישראל , לוד.‏70100http:// /www.iai.co.ilמדיניות גישה למשתמשים:‏למשתמשים חיצוניים וופנימיים.‏נדרש תשלוםעבור גישהמימון ושיתופי פעולה מקורות המימון ם המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של התשתית היו:‏ משאבים פנימיים של תשתיתהמחקר ‏(התעשייה ההאווירית),‏ מימון מתקציב ממשלתי,‏ מימוןמחברות פרטיות.‏ ההסכום הממוצע של הוצאותחו"ל ומימוןהמחקר לשנה נע בין מיליון ש"ח.‏התפעול של תשתית 5-1 מ:


קחו51) מנהרות קרח,‏ התעשייה האווירית לישראלתשתית מתוכננתתאור תשתית המחקר המתוכננת:‏ תפקידה של מנהרת הקרחהוא לדמות תנאי עננות ויצירת קרח על אזורים קריטיים במטוס,‏כגון שפת התקפה של כנף.‏ תשתית זו מאפשרת בדיקת רעיונותלפיתוח מערכות המונעות היווצרות קרח או הסרתו.‏ עיקרהפעילות היא סביב מטוסים ללא טייס בהם אין מערכת הקזתאוויר חם מהמנוע.‏ המנהרה תיתן מענה עבור אותם פרויקטיםשלא ניתן להוציאם לניסוי בחו"ל מטעמי חשאיות ומטעמיםאחרים.‏המנהרה תייצר סחרור אוויר קר ‏(מינוס שלושים עד מינוס עשרמעלות צלזיוס)‏ בתעלה סגורה,‏ והתזת תרסיס מים לפני הדגםלצורך בניית קרח על הדגם.‏המודל הארגוני המתוכנן מורכב מצוות של ארבעה מוביליםמרכזיים:‏ניסוי המתמחה במעבר חום וזרימה.‏2. מהנדס תע"א,‏ ראש קבוצת מערכות למניעת הקרחה.‏יועץ טכני מחברת AEROICEFREEתמיכה ויעוץ של האוניברסיטה העברית בירושלים בנושאיצירת ומדידת גודל הטיפות.‏Physical Sciences and Engineering.-1. מהנדס.3.4תרומה מדעית עיקרית הצפויה מהקמת התשתית:‏ התשתיתתאפשר ניסויי פיתוח ובדיקת היתכנות לרעיונות בנושא הקרחהבמערכות מוטסות.‏ להערכתה של תע"א,‏ לתשתית יש פוטנציאלבעיקר מהתעשיות הביטחוניות.‏ בנוסף,‏רחב של לקוחות בארץ התשתית תעניק לישראל עצמאות בנושאים רגישים שלא ניתןלהוציאם לניסויים בחו"ל.‏התשתית המתוכננת אמנם אינה ברמה של מנהרות בחו"ל אךרעיונותכדי להחליט על כדאיות של המשך פיתוח היא מספקת לניסויי טיסה.‏לוחזמנים להקמת התשתית:‏ההכנה עד לתאריךההקמה מתאריך עד תאריך:‏התעניינות,‏ מימון ותמיכה צפויים לתשתית:‏ עיקר המימוןלתשתית מגיע ממפא"ת,‏ תע"א משקיעה במקביל במו"פ.‏ לאחרהפעלת התשתית,‏ בתע"א מעריכים,‏ שהיא תעניין גופים נוספיםכגון אלביט,‏ רפא"ל,‏ אוניברסיטאות וכו'‏ שירצו להשתמש בה.‏הנתונים לגבי התשתית המתוכננת התקבלו ממר בני דואניס,‏ מ"מראש מינהל ניסויי קרקע תעשייה אווירית.‏ התשתית המתוכננתתוקם במינהל ניסויי קרקע,‏ תעשייה אווירית,‏ נתב"ג לודאתר אינטרנט:‏70100http://www.iai.co.ilכתובת התשתית:‏ התעשייה האווירית נתב"ג,‏ לוד701001 בינואר 20102010 12011בדצמברביוני 1 עדמספר החוקרים הצפויים להשתמש בתשתית,‏ ומדיניות הגישהרים ישראלים אמורים להשתמשכשישה בה:‏ והשימוש בתשתית.‏סה"כהחדשה:‏ לתשתית הצפויות והתפעול ההקמה עלות מתוכם הוצאועלויות התכנון וההקמה הם כ-‏‎₪400,000‎‏,‏ עלויותסה"כ עלויות ההקמה הםהתפעול לשנה אינן ידועות עדיין.‏ לא קיימת התחייבות לשימושולמימון עלויות התפעול.‏.₪300,000.₪250,000


52) הרכבת ובדיקת טלסקופים חלליים באל-אופתשתית קיימתPhysical Sciences and Engineeringתאור תשתית המחקר:‏–באל-אופ יש בניין עם חדר נקי של אלף מטר רבוע המכילתרמל-ואקום,‏ בקוטר של שלושה מטרים,‏ שיודע לדמות תנאיחלל מבחינת היבטים של ואקום,‏ טמפרטורה וכו'.‏ התא כולויושב על מערכת בולמי זעזועים ‏("ססמיק-בלוק"),‏ במשקל שלטון.‏ אל התא מתחבר קולימטור אופטי ארוך מוקד,‏שמאפשר לבדוק את הביצועים האופטיים של המצלמות בתנאיחלל.‏ יש עוד קולימטרים נוספים,‏ שנמצאים באוויר החופשיבחדר הנקי,‏ שמיועדים,‏ לתת פידבקים תוך כדי הרכבה ולבדוקאת ההרכבה של הטלסקופ החללי בדיוקים מאוד גבוהים.‏בנוסף,‏ יש בבניין חדר חושך,‏ ששם ניתן לעשות בדיקותאופטיות מאוד רגישות של המצלמה,‏ עם הגלאים שבה.‏ כלהשולחנות האופטיים שנמצאים בחדר,‏ מורכבים על גבי בלוקיםססמיים כך שהם מבודדים מהסביבה.‏ האוויר בחדר מבוקר,‏זרימת האוויר בחדר מבוקרת,‏ ומצוי בו המכשור לבדיקותאופטיות ואלקטרוניות למצלמות החלליות.‏ ומצויה בו תחנהלהדבקת גלאים למצלמה החללית על גבי בלוק גלאיםיכולת תכנון,‏ ייצור ובדיקה של מראות גדולותלטובת הטלסקופים החלליים.‏250.(batting) קיימתהתשתית כרגע לא פתוחה למשתמשים מחוץ לתשתית ונדרשאישור פרטני לכל משתמש כולל אישור בטחוני.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית עברה שדרוג בשנים האחרונות,‏ שהסתיים לאחרונה.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):התשתית כרגע לא פתוחהמדיניות גישה למשתמשים:‏ ניתן עקרונית לפתוח אותהלמשתמשים מחוץ לתשתית.‏ בתיאום מתאים.‏ גם אם התשתית תיפתח לגורמים חיצוניים,‏לקבל את ה"רישיון"‏ מבחינת אל-אופגורמים אלו צריכים לעשות שימוש בתשתית.‏הגישה לתשתית הינה חופשית ללא תשלום רק למשתמשיםיש גורמים באל-אופ,‏ אנשי חלל,‏ שמכירים את כלפנימיים.‏ הנהלים והם היחידים שיש להם נגישות לתשתית הזאת.‏מקורות המימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ ההקמה הראשוני של תשתית המחקר:‏ 30% משאבים פנימייםמימון מתקציב ממשלתי.‏של תשתית המחקר ו-‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקרמיליון ש"ח.‏ כרגע אל-אופ מממנת אתעד לשנה נע בין הוצאות התפעול של תשתית המחקר.‏ אל-אופ מצויה בדיון עםמשרד הביטחון על מנת לקבל מהם מימון לתפעול המרכז.‏לא התקיימו הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקרבחמש השניםאו בחו"ל זו,‏ עם ארגונים אחרים בארץ האחרונות.‏70%-65%51פרויקטי המחקר הלאומיים והבינלאומיים המרכזיים,‏ שנוהלובאמצעות חוזים או הסכמי שיתוף פעולה,‏ מבליטים אתהלאומית והבינלאומית:‏ כלההכרה בתשתית המחקר ברמה אופקאופקהמצלמות של לוויני אופק נוספים שלא ניתן לפרט.‏ופרויקטים אזרחיים ,3 אופק ,5 אופק ,7-– חללייםתרומת התשתית:‏ התשתית מאפשרת להרכיב ולבדוקטלסקופי חלל לפני שמשלבים אותם בלוויין ולבדוק מצלמותשמסתכלות מהחלל על כדור הארץ.‏ התשתית מאפשרת לוודאשמרכיבים אלו מצויים ברמה ובסטנדרט מתאים לחלל.‏ הדברחשוב כדי לוודא את תקינות המכשירים הללו,‏ לפני שהם עוליםלחלל,‏ אלו מכשירים בהם מושקעים כספים רבים ושנועדו ביןהיתר לשרת אינטרסים ביטחוניים.‏ התשתית מעולה ועומדתבסטנדרטים עולמיים של מחקר מדעי.‏ לא ניתן לבצע אתהמחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ בארץ.‏ קיים ציוד כזה במספרמדינות - בגרמניה,‏ בצרפת , בהודו,‏ ובקוריאה.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר גבי סרוסי,‏ סמנכ"לומנהל חטיבת מודיעין חזותי באלביט מערכות.‏אתר אינטרנט:‏http://www.el‐op.com/פרוט מרכיבי התשתית עלות בדולריםהעיקרייםהבניין עצמו 20,000,000ואקום15,000,000תרמל-‏ 8,000,000 קולימטורים 2תחנת הדבקת גלא ים 10,000,0005 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 11מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 05 . 26 . 3א . 0ב . 0ג . 60 . 4


ג"‏תשתית מתוכננתPhysical Sciences and Engineering53) SARAF – SoreqApplied Research Accelerrator Facilityמכלול ההאצה העל מוליך הראשוןתרשים של של מאיץ:SARAFהמחקר המתוכננת:‏תאור תשתיתהמתוכננת בממ"ג שורק היא מאיץהתשתיתליניארי,‏ על מוליך,‏ לאנרגיה בתחום ש5-405של MeV0.04-2 mAפרוטונים ודויטרוניםבתחום שלוזרםובוועדה לאנרגיהמימון:‏ המימון להקמת המאיץ מקורו בתל"םאטומית.‏היא כי התשתית תחללוח זמנים להקמת התשתית:‏ ההערכהלפעול ב-‏ 2016.2017-2הנתונים לגבי התשתית התקבלו מהמדען הראשי של ממ"גשורק.‏אתר התשתית:‏http://www.soreq.gov.il/למחקר גרעיני שורק,‏כתובת התשתית המתוכננת:‏ המרכז 81800 יבנהעיקרית הצפויה מהקמת התשתית:‏תרומה מדעיתחשיבות רבה בתחום ששל פיזיקה והנדסה גרעינית.‏לתשתית ישפיזיקה והנדסה גרעינית ניסויית היו בשיא פריחתם לפני כ-‏ 20 ששנה,‏אך הם הלכו ודעכו עם השנים,‏ והחוקרים פנו לכיוונים אחרים.‏ בשניםהאחרונות ישנה התעניינות מחודשת בפיסיקה ובהנדסה גרעיניתחדשות בתחום האנרגיה.‏ התרומה של תשתיתבעקבות דרישותמסוג זה תהיה בחידוש הבסיס למחקר בפיסיקה והנדסה גרעיניתבמדינה.‏תרומה מרכזית נוספת היא בתחום פיתוח שיטות לייצור רדיואיזוטופים בברפואה,‏ בעיקר לאבחון ולריפוי של סרטן.‏המאיץ לפיתוח שיטות חחדשות של בדיקות תעשייתיותבנוסף ישמשעל רדיוגרפיה באמצעות ניטרונים.‏המבוססות לא הרסניותהשפעה חשובה גם בתחום ל של שיתוף הפעולהתהייהלתשתיתבחזית של פיתוחים המבוססים על מאיציםהבינ"ל.‏ ישראל עומדתלה שיתופי פעולה רבים עם מרכזים אירופיים כגוןבעולם,‏ וישלאומיות בצרפת,‏ באיטליה,‏ בארה"ב ועוד.‏CERN ומעבדותמספר החוקרים הצפויים להשתמש בתשתית,‏ ומדיניותרבות שלהגישה והשימוש בה:‏ למתקן פוטנציאל שימוש ללעשרותרביםחוקרים מהארץ והעולם.‏ ממ"ג יעודד עבודות מחקר בתחומיםבהם ישתתפו חוקרים ממוסדות מחקר בארץ ובחו"ל.‏ליד המאיץ תוקם וועדה מדעית מייעצת,‏ עשתסייע בניהולו ובקבלתהחלטות לגבי חלוקת זמן פעילות הקרן בין המשתמשים השונים,‏לשמור על אחוז מזמן פעילות הקרן במאיץכאשר בממ יש כוונהשיוקדש לייצור רדיואיזוטופים.‏התשתית תהייה פתוחה לחוקרים הן מהתעשייה והןמהאוניברסיטאות.‏ כל ששימוש בתשתית יהיה כרוך בתשלום שלעל מנת לכסות את עלות השימוש במכשיר זה שהיאהמשתמשיםיחסית גבוהה.‏.


e‐Infrastructures54) רשת תקשורת אילן-‏‎2‎ של מחב"אתשתית קיימתתקשורתמספקת תאור תשתית המחקר:‏רשת התקשורת של האוניברסיטאותלכל הסטודנטים ואנשי הסגל בכל שמונה האוניברסיטאותתשתית התקשורתלמספר מכללות ומוסדות מחקר.‏ וגם הפנים ארצית מבוססת על רשת ייחודית בת שמונה צמתים,‏החברות במחב"אהממוקמים בשמונה האוניברסיטאות - האחת באוניברסיטת תל-אביבובשתי נקודות ריכוז ‏(בפתח תקווה).‏ החיבור בין הצמתיםוהשנייה באתר חיבורילשתי נקודות הריכוז נעשה באמצעות .Ethernet שתי נקודות הריכוז מקושרות ביניהן בסיב ‏"אפל",‏. ספקי הקווים רשתהמופעל כיום ברוחב פס של ופרטנר.‏ רשת התקשורת של מחב"אהפנים ארצית הם בזק מחוברת כיום לחו"ל באמצעות:‏Gigabit-10Gb/secMed-12.5 Gb/secGEANTInternet2 -CLARA‏(לפרנקפורט וללונדון)‏ המתחברים‎1‎‏.שני ערוציובאמצעותה לרשתלרשת המחקר האירופאית ולרשתות מחקר והוראההמחקר האמריקניתבדרום אמריקה ורשת TIENכגון בינלאומיות נוספות במזרח הרחוק.‏ערוץ ברוחב פס1 Gb/sec2הציבורית Internet) .(Commodityמתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםי קווי תקשורת בנפח שלמתחבר לרשת האינטרנטכל אחדעלות בדולרים1,600,000 2.5Gbנשתשתית תקשורת ארצית ב-‏ 8 אוניברסיטאות 400,000HOT -קווי גישה מהבית דרך בזק ו 250,000נתבים 400,000,2010השדרוג האחרון בתשתית היה בשנת וכלל שדרוגהתקשורת הבינ"ל מערוץ אחד לשני ערוצים שלGb/sec.2.5משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשיםמשתמשים ממוסדות השכלה גבוהה ו-‏‎11,000‎משתמשים מחברות פרטיות וחברות תעשייה.‏170,000וללא תשלוםגישה חופשית מדיניות גישה למשתמשים:‏ בכללכל סטודנט ואיש סגל כאשר הפנימיים,‏ למשתמשים ובחינם לתשתיתהאוניברסיטאות בישראל יש גישה חופשית האוניברסיטאות עצמן).‏ לקוחות‏(העלות משולמת על ידי לשלם עבורנדרשים מחקר)‏ חיצוניים כגון מכללות ומכוני הגישה.‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):3 . 1170,000 . 211,000 . 39,000א . 500ב . 1,500ג . 0 . 4(2-412מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של התשתית היו האוניברסיטאות וות"ת.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנההינו מעל מיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלאבאמצעות תשלום מוסדי של המשתמשים בתשתית,‏ כאשרמקור המימון המרכזי להוצאות התפעול של תשתית המחקרמגיע מהאוניברסיטאות.‏הסכמי שיתוף הפעולה הבינלאומיים עם ארגונים שונים בעולםבחמש השנים האחרונות:‏מקור המימון לפעילות המשותפת המדינה הארגוןDante אנגליה EU FP7EGI הולנד EU FP7LINKSCEEM קפריסין EU FP7-רשת מחב"א מחוברת לרשת GEANT באירופה שמופעלת עלידי באנגליה.‏ רשת זו מחברת בין כל רשתות המו"פהאקדמיות באירופה (40 מדינות).‏הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏הוא מעל מיליון ש"ח.‏ בארץ,‏ גופים כגון המכללה האזוריתאשקלון,‏ המכון הטכנולוגי חולון,‏ מכללת אורט בראודה,‏ הכורהגרעיני בנחל שורק,‏ מכון וולקני,‏ המכון הביולוגי בנס ציונה,‏המרכז המדעי של י.ב.מ בחיפה,‏ בתי חולים:‏ סורוקה,‏ רמב"ם,‏שיבא כולם משלמים על מנת להשתמש בתשתית התקשורת.‏DANTE-צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 181,000מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 10,000


ר)‏e‐Infrastructuresרשת תקשורת אאילן-‏ש‎2‎ של מחב"א54את מחב"א בשורה אחת עם מדינותמציבההתשתיתבעולם שלרובן ככולן יש רשת תקשורת עבוראחרות המחב"א המקומיתומאפשרת למחב"א שיתופי פעולהבינלאומיים בנושא.‏ אחד מהתחומים המדעים הבולטים בהםכיום קשור למאיץ ם החלקיקים ב‐‏CERNהרשת ממשמשתבגריד האירופאי לצורכי ניתוח תהניסיונות שמבוצעיםושימוש בו.‏National Research R and-כשהתשתית תורחב ותכלול סיבים אפלים,‏ ההיא תאפשרשיתופי פעולה משמעותיים ביותר עם השלכות לעתידהמחקר בארץ.‏מנהל מחב"א הינו פרופ'‏ ששלומי דולב.‏ ההנתונים לגבייו"ר ועד תשתית המחקר התקבלו מהנק נוסבכר,‏ ץ יועץ התקשורתבמחב"א.‏http://www.iucc.ac.il/eng/info/units/Ilan2.htmכתובת ההתשתית:‏ מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי,‏רחוב קלאוזנר ל אביב61394NRENEducation Network.אתר התשתית:‏16, תל


e‐Infrastructures55) ISRAGRIDתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏(National Grid Initiative) NGI‐EGIcloud gridISRAGRIDהישראליהוא ההאירופאית.‏ פרויקט זה מעניקומהווה חלק מתשתית ה-‏ של הפרויקטיםו-‏ תשתיות לשימוש במשאבי האירופים ומסייע לתעשייה ולאקדמיה במעבר לעבודה על גבייכולת נוספת היא חיבור בין מכשיריםו תשתית מדעיים גדולים ‏(טלסקופים,‏ מיקרוסקופים אלקטרוניים,‏ מערכות,‏וכד')‏ ואפשרות ליצור קבוצות היכולות לעשות שימושבמכשירים אלו.‏ התשתית מבוזרת ומרכזה נמצא במרכזהחישובים הבין-‏ אוניברסיטאי באוניברסיטת תל-אביב.‏.Cloud‐10-GridfMRIועדה בראשותו של מר יהודה זיספל בחנה את הצורך בתשתיתמחקר זו והציעה להקים את .ISRAGRID פרויקט זה הוקם בשנתכתשתית מחקר לאומית על-ידי תל"ם.‏ התקציב הכללישל הפרויקט הוא כ-‏ מיליון ש"ח לארבע שנים.‏ רוב התקציבהוא עבור כח אדם.‏ לתשתית מחוברים שלושה אתרים מבצעייםגדולים בישראל באוניברסיטת תל-אביב,‏ במכון ויצמן למדעובטכניון.‏2009מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עיקר המתקנים הם השירותים שהתשתית נותנת וקשה לכמתאותם לפי עלויות.‏ זו תשתית רחבה ‏(כוללת מספר רב שלמעבדים ושטחי אחסון גדולים)‏ לעיבוד מקבילי למדעניםהזקוקים ליכולות אלו.‏לטענת מנהל התשתית,‏ המחקר בתשתית הינו ברמה טובהמקומית,‏ לא בחזית הידע המתקיים בתחום זה בעולם.‏ לא ניתןלבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקייםבתשתיות מחקר אחרות בארץ או בחו"ל.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏בתשתית משתמשים כשלושים חוקרים ממוסדות להשכלהגבוהה וניתנים גם שירותים לתעשייה.‏ ישראגריד נענית לצרכיםשל כלל גופי המו"פ,‏ כולל גופי מו"פ ו-‏IT בארגונים שונים בשללתעשיות,‏ בחברות היי-טק ובחברות הזנק.‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית ללא תשלוםלמשתתפים פנימיים וחיצוניים.‏ הגישה מחייבת שימוש בתעודהאלקטרונית המונפקת באישור מוסד הבית של החוקר.‏ במקרהשל משתמשים מהתעשייה,‏ החברה היא המוסד המארח.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ הקמת התשתית מומנה בעיקר על-ידיהאירופי.‏ מקור מימון נוסף הוא משאבים פנימייםשל התשתית.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתהמחקר לשנה הוא כ-‏‎1,000,000‎ ש"ח.‏ תפעול התשתית אינוממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית.‏מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתמות מהתמ"ת,‏ ו-‏המחקר הם באמצעות15% ממשרד האוצר.‏,EGI, InSPIRE6 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה כ-‏‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 44מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית לא ידועמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית כ-‏ 304 . 240 . 3א . 39ב . 1ג . -- . 4תל"ם:‏ 40% ‏"ת 40%פרויקט GRIDבתשתית מתקיימות תוכניות מחקר משותפות:‏קורסים,‏ רשתות וסדנאות.‏ המקורות המרכזיים למימוןהפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים,‏ של תשתית מחקר זו,‏הם באמצעות תל"ם:‏ משרד התמ"ת,‏ ות"ת,‏ משרד האוצר,‏משרד המדע.‏תרומת התשתית:‏ התשתית מאפשרת שיתוף במכשירימדידה,‏ משאבי מחקר ומחשוב ‏(עיבוד ונתונים)‏ בין מוסדותשונים בארץ ובעולם.‏ הדבר יכול למנוע כפילות של תשתיותמחקר וציוד מחקר.‏ התשתית מאפשרת גם נגישות של חוקריםישראלים למשאבי מחקר באירופה ובארה"ב.‏ התשתית משפרתאת היכולת ליצור קבוצות מחקר בינלאומיות ולשתף במידע וכמוכן מקטינה את הצורך בנסיעות ושהות של חוקרים בחו"ל.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו ממר אדי אהרונוביץ,‏מנהל ישראגריד.‏אתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ מרכז החישובים הבין אוניברסיטאי רחובקלאוזנר תל אביבhttp://www.isragrid.org.il61394,16


e‐Infrastructures56) המרכז הלאומי לתשתיות ביואינפורמטיות (COBI) במכון וייצמן למדעתשתית קיימתמדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפיםפנימיים וחיצוניים ללא תשלום.‏תאור תשתית המחקר:‏המרכז לתשתיות ביו-אינפורמטיות מהווה רשתייחודית המקשרת בין הקבוצות לביו-אינפורמטיקה הנמצאותבכל אחד מהמוסדות להשכלה גבוהה בישראל.‏ זו תשתיתמבוזרת שמטרתה לחזק את תשתית הביואינפורמטיקההלאומית ולקדם את השימוש בביואינפורמטיקה ובכלים שלביואינפורמטקאים מקצועיים המספקים חבילה של שירותיםמקומיים וארציים הכוללים הדרכה ועזרה טכנית.‏ הקהילההמקבלת שירותים אלה רחבה וכוללת את האקדמיה,‏מוסדות ממשלתיים,‏ בתי חולים ותעשייה.‏(COBI).₪10מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית לא עומדת בקריטריון של פריטי ציוד אשר עלותםתוכנההם התשתית העיקריים מרכיבי מליון התשתית בנויהדולר.‏ ורישיונות בעלות שלבעיקר על כוח אדם של המרכז וציוד ‏(חומרה ותוכנה)‏ שלמה שהתשתית משווקת היאבעצם האוניברסיטאות.‏ המיומנות.‏300,000נערך ב-‏הפנימית של המרכז השדרוג האחרון בתשתית בעלות שלוכלל.20Kservers peripherals2009מחסורבשל יש תוכניות לסגור חלקים מתשתית המחקר בתקציבים.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבהאוניברסיטאותהיו ההקמה הראשוני של תשתית המחקר ומימון ממשלתי של משרד המדע והטכנולוגיה.‏ הסכום הממוצעעדשל הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין סניפי המרכזים ע"יכסף זה הועמד לרשות מיליון ש"ח.‏ משרד המדע שתומך באוניברסיטאות.‏האוניברסיטאות,‏ דרך ל-‏בין נע הסכום של הוצאות התפעול הישירות לשנה.‏51300,000₪ 1,000,000הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםארגונים אחרים בארץ מתקיימים עםIsrael Society forBioinformatics and Computational Biologyהסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים של התשתית מתקיימים עםועם הרשת האירופאית לביולוגיה מולקולאריתהסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏בממוצע לשנה,‏ קטן מ-‏‎100‎ אלף ש"ח.‏ המקורות המרכזייםלמימון שיתופי הפעולה הבין-לאומיים,‏ במהלך חמשת השניםהאחרונות היו מכון ויצמן למדע ומשרד המדע.‏UNESCO.(EMbnet)תרומת התשתית:‏ התשתית מהווה את השירות והטכנולוגיההבסיסית עליה הושתתה ונסמכת כעת הרבה מפעילותהביואינפורמטיקה באוניברסיטאות.‏ במסגרת התשתית הועברוקורסי הביואינפורמטיקה הראשונים ברב האוניברסיטאות ואנשיהסגל של התשתית ממשיכים להיות ספק שירות מובילבאוניברסיטאות.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זובאופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקרבארץ/בחו"ל.‏ התשתית הוכרה על ידי משרד המדע כמרכז ידעתשתיתי לביואינפורמטיקה.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עוברת הערכה שנתית על ידי ה-‏MOST‐appointed Oversight Committeeנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ מאיר אדלמן,‏ראש המרכז הלאומי לתשתיות ביואנפורמטיות.‏אתר האינטרנט:‏http://inn.weizmann.ac.il/COBI/כתובת התשתית:‏ מכון ויצמן למדע,‏ רחובות7600021 . 1.2צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרכ-‏‎5,000‎ ‏(כוללכלבתשתית פנימיים משתמשים מספר האוניברסיטאות)‏‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏ 300 . 3מהמדינהחיצוניים משתמשים מספר ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמארגוניםחיצוניים משתמשים ממשלתיים/ציבורייםכ-‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לכ-‏‎5,750‎סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) כמעט כולםמשתמשיםוירטואליתמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתבתשתית0א . 200ב . 100ג . 450 . 4כ-‏ 650מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית


57) אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל-אביבתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏תשתית המחקר כוללת כ-‏‎4‎ מיליון פריטי אוספי טבע ובכללזה פוחלצים,‏ חרקים ע"ג סיכות,‏ יצורים שמורים באלכוהול,‏גולגלות,‏ מאובנים ועוד.‏ מדובר באוסף המתעד את המגווןהביולוגי של ישראל והאזור,‏ במאה האחרונה,‏ וכן אוסףהמתעד את האבולוציה של האדם באזורנו.‏האוספים משמשים למחקר של מדענים רבים מישראלומחו"ל וההשקעה בפיתוחם עד היום נאמדת בעשרותמיליוני דולרים.‏ מצב האוצרות בתשתית סביר ביחס לעולם.‏הקשיים הניצבים בפני התשתית כוללים העדר מבנה הולםהגורם לסיכון האוספים ובריאות העובדים.‏ כמו כן,‏ יש צורךבעיגון תקציב פעילות,‏ לטווח הבינוני והרחוק,‏ שיבטיח שימורהמומחיות ופיתוח סדיר שיטתי של האוספים.‏כמעט בכל מדינות העולם,‏ למעט מדינות המזה"ת,‏ קיימיםאוספי טבע.‏ אוספים אלו מתעדים את המדינות המחזיקותאותם ולעתים אזורים אחרים.‏ אין אוסף עדכני אחר בעולםהמתעד את הטבע של ישראל.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתיתהעיקרייםאוספים ביולוגייםאוספים אנתרופולוגייםמאגר גניםמאגר נתונים ממוחשבתשתית ידע טקסונומיעלות בדולריםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםהשקעה של מיליוני דולרים רביםלא ניתן לכימותבמהלך חמש השנים האחרונות,‏ תמיכה תקציבית ייעודיתשל הות"ת ושל משרד המדע אפשרו רכישת ציוד לשימורהאוסף,‏ מחשוב חלק משמעותי מהאוסף וקידום האיסוףוהזיהוי של החומרים שנאספו.‏ שדרוג התשתית החל בשנתבשלוש השנים האחרונות,‏ היקף המימון גדלובעקבותיו השדרוג הואץ משמעותית.‏ עלות השדרוג הייתהכ-‏‎2.5‎ מיליון דולר.‏Environmental Sciences.2004משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏סוגי המשתמשים הם:‏ כ-‏‎40‎ משתמשים מגופיםממשלתיים/ציבוריים,‏ משתמשים ממוסדות להשכלהגבוהה,‏ אנשי מוזיאונים,‏ אנשי מחקר ואספנים מישראלומהעולם ו-‏‎5‎ משתמשים מחברות תעשייה/גופים פרטייםבממוצע שנתי ‏(נתוני בטבלה המצ"ב).‏205200970מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):50 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 326מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 7מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 29156 . 267 . 317א . 2ב . 38ג . 103 . 4נתונים אלו אינם כוללים את מספר הסטודנטים של מוסדותשונים הנהנים מן האוספים במסגרת הוראה אוניברסיטאית ‏(כ-‏בשנה).‏ הם גם אינם כוללים שימוש באוספים להשכלתהציבור–‏ כיום כ-‏‎10,000‎ איש בשנה וההערכה היא כי צפויהעלייה דרמטית עם שדרוג התשתית.‏ מספר המשתמשיםהוירטואליים כולל רק את מספר האנשים שנשלחו אליהם מאגרימידע מפורטים ואינו כולל את המבקרים באתרי קמפוס טבעובאתר האוספים כניסות ב-‏‎2009‎‏,‏ מתוכן למעלה מ-‏כניסות לאתרי קמפוס טבע המיועדים להשכלת הציבורבנושאי מדע,‏ בכלל זה מורים,‏ אנשי מקצוע במשרדי הממשלהועוד).‏38,000)1,00030,000מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתמשים פנימייםוחיצוניים לשימוש מדעי ומקצועי ללא תשלום.‏ התשתיתמשמשת להוראה ולהכשרה גם של מוסדות אחרים,‏ ונגבהתשלום על השימוש בכיתה ובמוצגים.‏ האוספים משמשים גםלהשכלת הציבור.‏ מהציבור ‏(כיתות וקבוצות)‏ נגבה תשלום עבורההדרכה.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של התשתית הקיימת היו אוניברסיטת תל-‏אביב ותמיכה מסוימת לאורך השנים מהות"ת.‏ כיום יש תמיכהשל משרדי ממשלה ‏(הגנת הסביבה,‏ חקלאות,‏ תיירות),‏ ות"תותרומות שגויסו על ידי אוניברסיטת תל-אביב מחו"ל לצורךבניית בניין הולם וכן תמיכה יעודית בפעילות של הות"ת ובשלושהשנים האחרונות גם של משרד המדע.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנההינו מיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כללבאמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית,‏ אלא על-ידיאוניברסיטת תל-אביב,‏ הות"ת ומשרד המדע.‏ הכנסותמהשימוש בתשתית מתקבלות רק מהדרכות ומפעילות למעןהציבור הרחב.‏ שדרוג השירות והמחקר,‏ ובמיוחד הפעילותלמחקר יישומי ידרוש עלייה בתקציבים השוטפים.‏9-8


EnvironmentalSciencesלאומיים באוניברסיטתא)‏ אוספי הטבע הלהאוספים תומכים במחקר של מדענים מכל המוסדות בישראלוכן במחקר של מוסדות רבים בבחו"ל ובפעילות של משרדהחקלאות,‏ הגנת ההסביבה,‏ רשות הטבע והגנים,‏ רשותהעתיקות,‏ רשויות ההניקוז,‏ משרד התשתיות,‏ חיל האווירענפה של הכשרת כוח אדם מקצועי.‏ פעילות זוובפעילותללא הסכמי שת"פ,‏ כפי שמקובל בבעולם.‏ מדעניםמתבצעתבמוזיאונים לטבע בעולם זכאים לבוא ולעשות שימוש באוספיבכל מקום.‏ כל שנה,‏ מדענים רבים ממהארץ ומחו"ל,‏הטבע משתמשים באוספי התשתית.‏ למדענים ם האוצרים את האוספיםהיאיש מענקי מחקר בינלאומיים שונים,‏ אך החתימה עליהםאישית למדען ולא של התשתית.‏ מענקים אלו מאפשרים פעילותאיסוף ופיתוח מקצועיות והכשרה החיוניים לפיתוח האוספים.‏המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏הסכום מיליון ש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימוןהוא עד של שיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בהקשר של תשתיתהפעילויותמחקר זו:‏ אוניברסיטת תל-אביב תומכת בפעילות השוטפת,‏במשרות ובמלגות.‏ תמיכה נוספת מתקבלת מהות"ת וממשרדפעילות המחקר באוספים מקבלת תתמיכה ממשרדיהמדע.‏והגנת הסביבה,‏ האיחוד האירופי,‏ ממשלת איטליה,‏החקלאותמשרד המדע הגרמני וועוד.‏הסכומים המושקעים כיום מאפשרים קיום סביר לחלוטיןשלכתשתית אוניברסיטאית בסיסית,‏ אאך לאור החשיבות העולה תחום המגוון הביולוגי בעולם ולאור האתגרים העצומים במחקר,‏בשימור וניצול בר-קיימא של המגוון והצורך להעניק שירותיםמדעיים קקונקרטיים בתחומים שונים,‏ חשוב להעמיק את האיסוףבאופן שיטתי ולשדרג ולחזק את היכולות המקצועיות.‏האוספים מהווים רכיב חחשוב בשמירתתרומת התשתית:‏הטבע,‏ ההגנה על הסביבה והחקלאות ותומכים בבמחקר שמסייעבפיתוח והגנה על תשתיות,‏ בריאות,‏ בטיחות תעופה,‏הם משמשים להכשרה והדרכה מקצועיתביוטכנולוגיה ועוד.‏רחב בכל הרמות מהאקדמיה ועד ללילדים.‏ כמו כן,‏בהיקף חיונית למניעת הכנסת מינים זרים לישראל וניהולהתשתיתהפולשים,‏ ללהמלצות בתחום המדגה,‏ חקלאות וייעוראוכלוסיותבני קיימא,‏ שמירת טבע וסביבה,‏ תכנון,‏ פיתוח והגנה עלתשתיות,‏ הפצת מחלות,‏ הכשרת אנשי מקצוע בחקלאות,‏סביבה,‏ בריאות וחינוך וגילוי ופיתוח תרופות.‏ בשנתעל אוספי הטבע ם הלאומיים באוניברסיטתהכריז משרד המדע תל-אביב כמרכז ידע תתשתיתי.‏תל-אביבתמונות מאוספי הטבע הלאומיים:‏מאוסף הקונכיותהעופות:‏ביצים מאוסףמאוספי החרקים:‏פרפרים טרופיים שמיץ:‏מאוסף האב,2007–750,00057הערכת התשתית:‏ התשתית מלווה באופן סדיר על ידי ועדתהיגוי של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.‏ לפני כשלוששלהערכה היא הוכרה כמרכז ידע תשתיתי שנים בעקבותבשנה האחרונה התשתית נבחנה והוכרהמשרד ההמדע.‏כתשתית מחקר לאומית על ידי המולמו"פ.‏ הפעילות מלווה עלמדעית-ציבורית.‏ידי מועצה


57) אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטת תל-אביבEnvironmental Sciences-שדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ כרגע מצויבתהליך בניית בניין הולם לשימור,‏ פיתוח,‏ מחקר,‏ הוראהוהכשרה מבוססי אוספים.‏ בדיון הרחבת התמיכה הלאומיתבאופן שיאפשר איסוף סדיר ומבוקר,‏ פיתוח ושימור ידע מקצועיטקסונומי,‏ תמיכה איכותית יותר בפעילות גופים חיצוניים:‏חקלאות,‏ הגנת הסביבה,‏ שמירת טבע,‏ תשתיות,‏ חיל האווירועוד.‏ הבניין יהיה חלק מאוניברסיטת תל-אביב.‏ הפעילות בונתמכת על ידי האוניברסיטה,‏ ות"ת וכיום גם על ידי משרדהמדע.‏ הפרויקט בכללותו הוא פרויקט אוניברסיטאי עם מעמדלאומי.‏ מתנהל דיון בחיזוק התמיכה,‏ שתאפשר פיתוח ידע מדעיופעילות מדעית ובכלל זה קשרים בינלאומיים באורח הולם,‏שיענה על צורכי מדינת ישראל.‏ מודל הפעילות של התשתיתהמשודרגת יהיההנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏ תמרדיין,‏ מנהלת התשתית.‏אתר התשתית:‏http://www.mnh.tau.ac.il/כתובת התשתית:‏ המחלקה לזואולוגיה,‏ אוניברסיטת תל-אביב,‏תל-אביב69978-.Single siteתרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ שדרוג התשתית יאפשרגישה טובה יותר למדענים,‏ התמודדות עם שאלות מדעיותשכיום קשה לענות עליהן,‏ מחקר איכותי יותר בתחום שינוייםגלובאליים,‏ מחקר יישומי משודרג של מערכות אקולוגיות ‏(ובכללזה מערכות חקלאות ויער)‏ והאינטראקציה שלהן עם האדם,‏ושיפור יכולת ההוראה וההכשרה המדעית והמקצועית.‏ השדרוגיאפשר את פתיחת האוספים לציבור לשם השכלתו במדעוסביבה,‏ מערך קורסים אוניברסיטאיים והכשרה מקצועית,‏שירותים משודרגים ‏(זיהויים טקסונומיים,‏ תמיכה בחקלאות‏[מזיקים,‏ האבקה,‏ הדברה),‏ מעקב אחר שינויים במערכותאקולוגיות בים וביבשה),‏ תמיכה בקבלת החלטות בתכנוןותשתיות.‏ בהיעדר שדרוג התשתית,‏ החוקרים עושים שימושבתשתית קיימת נחותה ובהתאמה התפתחות התחום מואטת.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ השדרוג הפיזי שלהתשתית כולל בניית בניין חדש לאוספים ולפעילות הנלוויתאליהם.‏ יש כיום סכום של כ-‏‎63‎ מיליון ש"ח,‏ שעומד לרשותהבנייה ‏(המקורות:‏ תרומות,‏ הות"ת,‏ המשרד להגנת הסביבה,‏משרד החקלאות,‏ משרד התיירות).‏ נחוצה עלייה בתמיכהלחיזוק המומחיות והאיסוף הסיסטמטי ארוך הטווח והמקורותהאפשריים הם ות"ת,‏ הממשלה באמצעות חקיקה או תקנהתקציבית ו/או משרדי הממשלה שהאוספים תומכים בפעילותם.‏לוח זמנים לשדרוג התשתית:‏ המבנה החדש צפוי לעמוד תוךכשלוש שנים.‏ שדרוג הפעילות מצוי בדיאלוג,‏ אולם כעת איןלו"ז.‏


האוספים הלאומייםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏האוספים כוללים אוספים של עשבייה,‏ חסרי חוליות,‏ רכיכות,‏דגים,‏ דו-חיים,‏ זוחלים,‏ עופות,‏ יונקים,‏ ארכיוזואולוגיה,‏מעבדה לשימור.‏ האוספים ההשונים הםפליוביולוגיה,‏הטבע הגדול בביותר במזרח התיכון.‏התשתית.‏ זהו אוסף מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏לפי פרופ'‏ אלן מתיוס לא ניתן להעריך את שווי האוספיםבתשתית.‏ התשתית נבנתה בשנות השישים ולא חדשו אותהעדיין הרמה טובה.‏מאז,‏ אבלהשדרוג האחרון בתשתית נערך בבשנתלגנטיקה מולקולרית בעלות שלמעבדה Environmental Sciencesבירושליםלמדעי הטבע,‏ האוניברסיטה העברית וכלל הקמתדולר.‏פעולהשיתופי פעולה:‏ בבארץ,‏ לתשתית יש הסכמי שיתוף ושותפויות עם אוניברסיטאות אחרות,‏ מכוני מחקר,‏ רשותהעתיקות ורשות הטבע והגנים.‏המרכזיים של פעילויות שיתוף פעולה בינלאומי,‏הסוגיםהמאורגנות דרך חוזים או הסכמי שיתוף פעולה:‏ תוכניות מחקרפעולה עםהאירופאי ושיתופימדענים עם האיחודאישיות שלNatural History Museum London, Kew Gardens, London,Natural History Museums inParis, Amsterdam, Berlin,CNRS France NANTES Museum, Natural History Museumof New York,PhD500,0 250,000נעשיתועם מוזיאונים במדינות הים התיכון.‏ כמו כן המתקבל משיתופיהדרכת קורסים וסדנאות.‏ הסכום פעולה בינלאומיים , בממוצע לשנה נע בין ל-‏‎000‎פעולהש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי בינלאומיים הם והאיחוד האירופי.‏BSF, GIFבתחומים ששונים.‏האוספים רבהתרומת התשתית משמעותלפיתוח תחום ה-‏ישנה חשיבות גדולה ביותר לאוספיםעם עולםהמתמודדזהו תחום עתידי חשוב ביותר בתחוםמשתנה בקצב הולך וגובר.‏ יש משמעות לאוספים החינוך במדעי הטבע.‏ שאלות של שינויי סביבה ואקלים שהםלמחקרגם בסיס פעילות בני האדם.‏ האוספים הםתוצאה שלבאוספים ישנו תיעודואקולוגיה.‏שימור סביבהבתחומי חקלאות,‏ הרס בתישל עעולם הצומח והחי באזורנו לפני תנופת הפיתוח,‏מאגר הידע הגדולהגידול והכחדת מינים.‏ על כן הם מהווים אתביותר על ה"טבע"‏ של האזור.‏ היכולת להפיק מידע מהאוספיםמשתפרת עקב פיתוחן של שיטות מחקר חחדשות.‏ הרלוונטיותאם גםלא רק מבחינה מדעית כי שלהם נותרת ואין להם תחליףמבחינה חינוכית ותרבותית.‏A general view ofthe Berman Building housing theeCollections:.biodiversity200930,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שמפעיל אאת תשתיתהמחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמשתמשים מספרממוקמת התשתית)‏מהארגון בואא.‏בב.‏משתמשים חיצוניים מאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית:(20091130503641030110מעל 20פים 2-4),סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעי:158) ה..1.2.3.4מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפיםללא תשלום.‏ הגישה לאוספים היא ללאפנימיים וחיצונייםתשלום בתיאום מראש עם מנהל האוסף ורק לאנשיםמוסמכים . יש גם גגישה לקבוצות ם סטודנטים ותלמידיםבתיאום מראש.‏ מבחינה מדעית ישנה גישה רק לאנשיםהמוסמכים לעבודה עם אוספים.‏ תלמידי תיכון באיםלאוספים במסגרת לימודי הליבה להכרות עם תחומים שוניםשל הביולוגיה.‏מימון ושיתופי פעולה מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה האוניברסיטה העבריתבירושלים.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתלשנה נע בין 5-1 מיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית מגיעהמחקר האוניברסיטה ומתקציב ממיוחד של ות"ת.‏מתקציבי


למדעי הטבעEnvironmental Sciences, האהאוספים הלאומייםבירושליםאוניברסיטה העברית 58) הA historic photo from 1954 showing the mollusccollection in the old university campus in Mamilla,Jerusalemתשתית המחקר ההתקבלו מפרופ'‏ אלן מתיוס,‏הנתונים לגבישלהאקדמי של האוספים ללמדעי הטבע הלאומיים המנהלהעברית בירושלים.‏האוניברסיטהאתר אינטרנט:‏http://www.nnhc.huji.ac.il/כתובת ההתשתית:‏ קמפוס גבעת רם,‏ האוניברסיטה העבריתבירושלים.‏


59) המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילתתשתית קיימתEnvironmental Sciencesתאור תשתית המחקר:‏המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת הוקם על בסיסהמעבדה לביולוגיה ימית על שם ה.‏ שטייניץ שנוסדה על ידיהאוניברסיטה העברית בשנתהדיסציפלינארית והפריסה של מדעי הים על פני מספר רבשל מוסדות אקדמיים,‏ הביאו את המועצה להשכלה גבוהה,‏בשנת לכלל החלטה,‏ להפוך את המעבדה למכון כללאוניברסיטאי.‏ על רקע זה המכון הוקם והוכפף לוועדהלתכנון ותקצוב של המועצה ‏(ות"ת),‏ כשהאוניברסיטההעברית ממשיכה לשאת בבעלות ובפיתוח הפיזי של נכסיהמכון.‏ המכון הבין-אוניברסיטאי הינו המוסד האקדמי היחידבישראל,‏ בו שותפות כל האוניברסיטאות,‏ שתקציבו ומערךניהולו נקבעים ישירות על ידי ות"ת.‏ תשתיות המחקרוההוראה במכון כוללים:‏ מעבדות ‏"רטובות"‏ ו"יבשות"‏ עלמגוון מכשור ומחשוב,‏ בריכות ומיכלים הניזונים על ידיהזרמת מי ים,‏ מרכז צלילה וסירות וכן ספינה למחקר ימי.‏1968. ההטרוגניות1985-מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ₪, אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏102009-2008וכללהשדרוג האחרון בתשתית נערך בשנתבניית ספינת מחקר ייעודית בעלות של 1.7 מיליון דולר.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו באופן חלקי,‏באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר אחרות.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהושימוש בתשתית למשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):20 עובדים. 1מקורות המימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ מתקציבמימון היו:‏ ההקמה הראשוני של תשתית המחקר הסכום הממוצע של הוצאותממשלתי,‏ מימון חו"ל ותרומות.‏ מיליון ש"ח.‏ כ-‏התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין מעלות השרות והתפעול של התשתית מכוסה על-ידיתחזוקתיש בעיה קשה במימון המשתמשים בתשתית.‏ התשתית.‏10-620%שיתופי פעולה בינלאומיים:‏ לתשתית תוכניות מחקר בינלאומיותאחדות,‏ נעשית בה הדרכת ,PhD קורסים וסדנאות,‏,exchange וציוד,‏ מערכות או חומרים אחרים משותפים.‏Personnel.2פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולרים1.71.5מיליוןספינת מחקר וציודה מיליוןציוד ייחודי למחקר ימי ולמחקר בביולוגיה של התא צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏..3א.‏ב.‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייה30 קבוצות חוקריםוסטודנטים ממוסדותהמחקר השונים,‏ 110תלמידי מוסמךודוקטור10.4ג.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםבעיקר מהמכוןלח קר ימים ואגמים100 חוקריםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל וסטודנטים מחו"לבשנה האחרונהסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים(4מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 1102-הסכמי שיתוף הפעולה הבינלאומיים,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםארגונים שונים בעולם בחמש השנים האחרונות:‏ עם הבנקהעולמי במסגרת תכנית תעלת הימים,‏ האיחוד האירופיבמסגרת תכניות מחקר שונות,‏ נאס"א וגופים אחרים.‏ הסכוםהמתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע,‏ הוא מעל מיליוןש"ח.‏ המקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולהבינלאומיים,‏ של תשתית המחקר הם:‏ מימון מתקציב ממשלתיומימון חו"ל ממשלתי ופרטי.‏ מתקיימים שיתופי פעולה עם כ-‏‎30‎מעבדות מחקר דומות.‏ הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏בתשתית מחקר זו,‏ עם ארגונים אחרים בארץ –לחקר ימים ואגמים ועם ארגונים אחרים.‏המכון עם


59) המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילתתרומת התשתית:‏ התשתית הכרחית למחקר ימי ולפיתוחאילת.‏ כמו כן,‏ מאז חתימתם של חוזי השלום עם מצרים וירדן,‏ריכז המכון שיתופי פעולה עם מדינות אלה,‏ בכל הקשור למחקרוניטור אקולוגי של צפון ים סוף.‏Environmental Sciencesהערכת התשתית:‏ התשתית הוערכה על ידיבשנתועדה של ות"ת.2009הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אהרון קפלן,‏מנהל מדעי של המכון הבין-אוניברסיטאי למדעי הים באילת.‏אתר התשתית:‏ http://www.iui‐eilat.ac.ilכתובת התשתית:‏ המכון הבין-אוניברסטאי באילת.‏ ת"דאילת,46988103


EnvironmentalSciencesב)‏ בנק הגנים הלאומי לצמחי ארץתשתית קיימתישראלבמכון ווולקני60משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏‏(לפי נתוני שנבתשתית לשנהמספר המשתמשים שמפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהמספר משתמשים חיצוניים‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מאקדמיהב.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםמשתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-סה"כנת 2009):46532617 ( 2-מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתללא תשלוםגישה חופשיתמדיניות גישה למשתמשים:‏ לכלל הקהילהלמשתתפים פנימיים וחיצוניים.‏ החומר פתוחעבור דמי טיפולהמדעית בארץ ובעולם,‏ נדרש תשלום רק בפניה והכנת החומר למשלוח ולא עבור החומר עצמו.‏בתשתית משתמשים מוסדות מממשלתיים/ציבוריים,‏ מוסדותהשכלה גבוהה,‏ חברות תעשייה ועמיתים מחו"ל.‏ כלמשתמש חותם על הסכם המסדיר את תנאי השימוש בחומרעם החומר.‏ החומר והתשתיתוהתחייבות לדיווח על שנעשה מיועדים למחקר וחינוך,‏ במידה ונעשה שימוש מסחריבחומר יש לחתום על הסכם נפרד.‏המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון היו:‏ משרדההקמה הראשוני של תשתית המחקרהסכוםהחקלאות,‏ מכון וולקני וקרן רוטשילד-‏ די הנדיב.‏הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר וביצוענע בין מיליון ‏(כולל כוח אדם).‏מחקרים לשנהשלכלל באמצעות תשלום פעילות התשתית אינה ממומנתהמשתמשים בתשתית.‏ על פי אמנה בינלאומית,‏ שישראלחתומה עליה,‏ החומר נגיש לללא תשלום לכלל הקהילההמדעית בכל העולם.‏₪10-6.1.2.3.4הלאומי של מיני הצומח בארץ ישראל,‏ נאסף באופןהאוסףהשונות הגנטית של המין.‏ בברובו הגדולמקסימום שייצג אתשל זרעים.‏ לידו יש עוד שלושה אוספי בת קטניםהוא אוסףהנשמרים בצורה וגטטיבית,‏ במקרים שאיןשל מינים,‏אפשרות,‏ או לא נכון,‏ לשמר את המינים כזרעים.‏ הזרעיםנאספים,‏ מטופלים ונשמרים בתנאים ייחודיים,‏ המבטיחיםאת שמירתם לטווחי זמן ארוכים . זוהי תשתית מחקריתעבור כל מוסדות המחקר,‏ המגזר הציבורי והפרטי.‏ ייחודוהשונות הביולוגית והגנטית של כלל צמחית הבר שלבשימור ארץ ישראל.‏ בנק הגנים מקדם מחקר ת אודות המאגריםהגנטיים,‏ מאתר תכונות חשובות ללתועלת האדם והסביבהומקדם יצירת קשרים ושיתופי פעולה לאומיים ובינלאומיים,‏בנושאים של שימור זזרעים ושימור שונות גנטית.‏ התשתיתמצוידת במתקני טיפול ושימור ייחודיים,‏ במכשיריםזרעים לפי משקל,‏ בבחדרי ייבוש עם בקרתהמפרידיםבחדרי אחסון של מינוס מעלותטמפרטורה ולחות,‏צלזיוס,‏ בחדרי מעבדה ובמערך איסוף וטיפול בזרעים‏(בדיקות איכות,‏ נביטה)‏ ומערך גידול וריבוי של צצמחים.‏20מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ עלות הקמת הבנייןשל התשתית ‏(כולל מעבדת טיפול בזרעים,‏ חחדרי קירור,‏ייבוש,‏ וכו')‏ היתה כ-‏ מיליון דולר.‏ עלות רכישת הציודאלף דולר.‏ ת עלות התחזוקההראשוני היתההשנתית של המתקן כמיליון ששקל.‏ השדרוג האחרוןהתבצע בשנת בעלות של מיליון דולר.‏בתשתית4-3 מ3-500,0002007,המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתמקורות המימון המחקר הם מימון ממשלתי ייעודי של משרד החקלאות,‏איןמכון הוולקני.‏ומימון התקנים ‏(כוח אדם)‏ הקבועים על-ידיבעלי עניין כוללאו גופים תקציב קבוע של משרד האוצרשתחום פעולתם נוגע להפעלת התשתיתמשרדי ממשלה


60) בנק הגנים הלאומי לצמחי ארץ ישראל במכון וולקניכמו משרד המדע,‏ הגנת הסביבה מסחר ותעשיה,‏ כל שנהיש לגייס מחדש תקציב עבור תחזוקת התשתית.‏מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים במסגרת האיחודהאירופי ושיתופי פעולה מחקריים עם גופים ישראלים.‏ איןהסכמים חתומים עם מוסדות,‏ כל לקוח המפנה בקשה לקבלחומר מהבנק,‏ חותם על הסכם MTA עם הבנק,‏ הדבר נכוןללקוחות מהארץ וללקוחות מחו"ל.‏ בזירה הבינלאומית ישלבנק הסכם שיתוף פעולה עם בנק הגנים האנגלי‐‏MSBPללא מימון ספציפי.‏ ההסכם כולל הפקדת דוגמאותמישראל כגיבוי לאוסף,‏ והדרכת משתלמים ישראליםבאנגליה,‏ במימון משותף של שני הצדדים וכן תמיכה מדעיתבשאלות ספציפיות.‏Environmental SciencesKEWכמו כן,‏ התשתית הינה חברה בארגון,International שבו כל מדינה חברה משלמת דמי חברוזכאית לקחת חלק במספר קבוצות עבודה.‏ הסכום המתקבלמשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה נע בין500,000-250,000 ש"ח.‏Biodiversityתרומת התשתית:‏ תשתית מחקר זו מייצגת את ישראלבעולם כולו בנושא שימור מאגרים גנטיים צמחיים.‏ פיתוחתשתית זו הינו בעלת משמעות אדירה לישראל בהתייחסלכל נושא השימור וההתארגנות העתידית בפני שינויי אקליםעל פני הגלובוס.‏ ניתן לבצע מחקר רחב היקף בהתבסס עלתשתית זו לפי דברי מנהלת התשתית,‏ המחקר המתקייםתוך שימוש בתשתית נמצא בתחילת הדרך יחסית למחקרהמתקיים כיום בתחום בעולם.‏ למעשה,‏ רק לאחר שדרוגהתשתיות בשנת החלה פעילות מחקרית בתשתית,‏עד אז היתה תמיכה במחקרים שנעשו במוסדות מחקראחרים בארץ.‏ בישראל יש מספר אוספים הנשמריםבאוניברסיטאות ומשמשים את החוקרים החברים באותהאוניברסיטה אך אינם מהווים תשתית מחקרית נגישה לכללהקהילה המדעית בארץ ובעולם.‏ בשנת התשתיתהוכרה על ידי משרד המדע כמרכז ידע.‏2002,2007הערכת התשתית:‏ התשתית עברה הערכההערכה של מרכזי ידע של משרד המדע.‏במסגרתראש מינהל המחקר החקלאי,‏ ‏(מכון וולקני)‏ הוא פרופ'‏ יצחקשפיגל.‏ הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר רבקההדס,‏ מנהלת בנק הגנים הלאומי.‏אתר התשתית:‏http://igb.agri.gov.il6כתובת התשתית:‏בנק הגנים לצמחי ארץ-ישראל,‏ מינהל המחקר החקלאימרכז וולקני,‏ ת.ד.‏ בית דגן50250


EnvironmentalSciencesוהאגמיםלחקר הימיםפלטפורמות למדידות ומחקר ימי,‏ המכוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏המכון לחקר ימים ואגמים ככוללת ספינותהמחקר של תשתיתמחקר בגדלים שונים,‏ הפועלות בעיקר בים התיכון ובכינרתוכן תחנות מדידה רציפות על גבי רפסודות בים המלח,‏בכינרת ובים התיכון ‏(בקצה המזח בבחדרה).‏ על ההפלטפורמותהללו נמצא ציוד רב למחקר ימי.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמוצב ציוד בתשתיתאם כי לא בפריט ציוד בודד.‏ספינת המחקר שיקמונספינת המחקר עציונהציוד המחקרציוד המחקרגישה למשתמשים:‏משתמשים בתשתית ומדיניותמספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרבתשתיתמספר משתמשים פנימיים‏(מהארגון בו מממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים ממהמדינההתשתית)‏‏(שאינם מהארגון בו ממוקמתמהאקדמיהא.‏ משתמשים חיצונייםמהתעשייהב.‏ משתמשים חיצונייםמארגוניםג.‏ משתמשים חיצונייםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים ממחו"לבתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4סה"כ משתמשים בתשתיתהמשתמשים הווירטואלייםמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום מממשתמשים חיצונייםלא נדרשעבור ההוצאות ההישירות.‏ לצרכים אקדמאים,‏ לרוב,‏להצטרףתשלום ומאפשרים לחוקרים מאוניברסיטאות שונותלכך אישור).‏ במידהכי נדרשלהפלגות ולבצע מחקרים ‏(אםוהחומר משמש ללפרסום,‏ נדרש תאום עם המכון.‏ במקרה שלהן שלהם.‏זכויות היוצריםמשתמשים חיצוניים בתשלום,‏המימון המרכזיים לשלב ההקמהמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורותהראשוני של התשתית היו תרומות ומימון ממשלתי.‏ הסכוםלשנה נע ביןהמחקרהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית הוצאות התפעול שלמיליון ש"ח.‏ הסכום הממוצע של ש"ח.‏תשתית המחקר לשנה נע ביןשל תשתית המחקרמקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעולהם ממשאבים פנימיים ומימון ממשלתי.‏ למרכז יש שיתופי פעולהתכניות מחקר בינלאומיות ‏(תוכניות בי-לטרליות,‏במסגרתאוניברסיטת חיפה.‏האיחוד האירופאי)‏ ושיתוף פעולה בציוד עםהתשתית חברה בקונסורציום של מדינות הים התיכוןכמו כן,‏למימון הפעילויות של שיתופיהמקורות המרכזייםבינלאומיים הוא תקציב ממשלתי מישראל ומחו"ל.‏פעולה1,000,000 –500,000תרומה אדירה לניצול,‏ שימור וניהולתרומת התשתית:‏ לתשתית חיונית לחקרשל ישראל.‏ התשתיתנכון ששל משאבי הים והאגמים המערכות הטבעיות וההשפעות האנטרופוגניות על מערכותהחוף והים התיכון המזרחי,‏ אגם הכנרת וים המלח.‏ כמו כן,‏תרומה לתסקירי ההשפעה על הסביבה והשפעותלתשתיתעל ידי האדם.‏שנגרמיםהקשורות לפיתוח בינוי ושינוייםהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלולחקר ימים ואגמים.‏מנהל המכוןמפרופ'‏304050155045200 ( 2~10ברק חרות,‏, ת"ד , 8030 חיפה 31080http://www.ocean.org.il.,.1.2.3.41-5.(CISEM)(10700 אלף $400 אלף $450 אלף $‏(לשתיהן)‏ )$ אלףציוד +תחנות ‏(רפסודות)‏ ימיות למדידות ררציפות400נה ++61) פמיליון ₪,וחרמונהליליאן המחקר ספינותהמחקרעציונההמחקרספינת ‏(לכולןאתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ תל שקמונה


Environmental Sciences•••62) מרכז המידע הימי הלאומי,‏ המכון לחקר הימים והאגמיםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מרכז המידע הימי הלאומי מרכז,‏ מתעד,‏ שומר ומפיץ נתוניםעל הסביבה הימית של ישראל במטרה להפיק מהנתוניםמידע שימושי לצרכי מחקר,‏ תכנון,‏ תפעול ובקרה של משאביהים והמים של ישראל.‏ במרכז המידע נשמרים נתוניםפיסיקליים,‏ כימיים,‏ ביולוגיים וגיאולוגים מהים התיכון,‏ מיםסוף ומים-המלח.‏ המקורות לנתונים מגיע מהפלגות שלספינות מחקר,‏ מערכות איסוף אוטומטיות המוצבות ביםומערכות חישה מרחוק.‏ מרכז המידע מפיק גם תחזיות שלמצב הים התיכון.‏מוצרי המידע הבסיסיים של המרכז כוללים:‏קטלוג של הנתונים המצויים במרכז המידע.‏עיבודים סטטיסטיים שונים של נתונים היסטוריים.‏מידע על מצב הים המוצג באינטרנט קרוב לזמן אמת.‏• תחזיות עדכניות של מצב הים המוצגות באינטרנט.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):4 עובדים. 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏~ 50 . 2.3מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏המשרד להגנתהסביבה,‏ חיל הים,‏אוניברסיטאות,‏מכללות,‏ מכוני מחקר,‏תאגידים ציבורייםא . 20-5.ג . 10-5משתמשים חיצוניים מהאקדמיהלא ידועמשתמשים חיצוניים מהתעשייה ב משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל~סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים ~ 300. 4350 – 300 2-(4ביום 3,000מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית ~מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית לא ידוע ‏(לפחות ( 3החשיבות של המרכז היא בכך שטכנולוגיות מתקדמותמאפשרות שמירה ועיבוד של נתונים של שנים רבות,‏ כדילהעריך את המצב האקולוגי הנוכחי ולחזות את המצבהעתידי.‏ מרכז המידע החל לפעול בשנת התשתיתעומדת בסטנדרטים עולמיים של מחקר מדעי.‏ המרכז מייצגאת ישראל במערכת הבינלאומית לחילופי מידע אוקיאנוגרפי(IODE) המנוהלת על-ידי הארגון הבין-ממשלתי.2001לאוקיאנוגרפיה .(IOC)מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית קיים מאגר נתונים שעלות איסופו והכנתו מתקרבתרכיבי התשתית העיקריים הינם:‏ל1.5 מיליוני10 מיליון .₪דולריםמערך המידע ‏(בסיסי נתונים)‏לא ניתן להערכהמערכת חיזוי ‏(מודלים לחיזוי)‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏3,000במרכז המידע מתבצעות מדי יום כ-‏ פניות שלגולשים,‏ כ-‏ מהן הינן פניות של משתמשים מקומייםפניות של גולשים מהעולם.‏2,000וכ-‏ 1,000מדיניות הגישה למשתמשים:‏ השימוש בנתונים דרךהאינטרנט הוא חופשי.‏ מרכז הנתונים מפיץ נתוניםהיסטוריים,‏ מדידות בזמן קרוב לאמת וחיזוי על הסביבההימית למשתמשים דרך אתר האינטרנט.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של מאגר הנתונים היו משרד התשתיות הלאומיות,‏ מקורותשל המכון לחקר ימים ואגמים ותרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין מיליון ש"ח.‏ חלקזעיר מהעלויות מכוסה על ידי משתמשים והשאר מכוסה על ידי המכוןלחקר הימים והאגמים ומתרומות.‏למרכז שיתופי פעולה עם משרדי ממשלה ומוסדות אקדמיים בארץ‏(המשרד לאיכות הסביבה,‏ אוניברסיטת תל-אביב).‏ בנוסף,‏ למרכז יששיתופי פעולה מחקריים,‏ במסגרת תוכניות המחקר של האיחודהאירופי,‏ קרנות מחקר דו-לאומיות,‏ עם מרכזי נתונים אוקיינוגרפים,‏ו-‏SESAME‏.‏בפרויקטים שונים כדוגמת,‏הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ בחמשהמקור המרכזיהשנים האחרונות,‏ נע ביןלמימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים הוא האיחודהאירופאי.‏5-1SEADATANET.₪,MYOCEAN250,000-100,000תרומת התשתית:‏ מרכז הנתונים מספק נתונים היסטוריים,‏ נתוניםעדכניים המאפשרים חיזוי על הסביבה הימית לקהילת החוקריםבישראל לצורך עריכת מחקרים מולטי דיסציפלינריים.‏ הטכנולוגיותשבשימוש המרכז מאפשרות שמירה ועיבוד של נתונים על מנתלהעריך את המצב האקולוגי הנוכחי ולחזות את המצב העתידי.‏ ניתןלבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי,‏ באמצעות ציודהקיים בתשתיות מחקר בארץ ובחו"ל.‏בראש התשתית עומד פרופ'‏ ברק חרות.‏ הנתונים לגבי תשתיתהמחקר התקבלו מד"ר איסק גרטמן,‏ מנהל המרכז.‏אתר האינטרנט של המרכז http://www.ocean.org.ilhttp://isramar.ocean.org.il/isramar2009כתובת התשתית:‏ תל שקמונה,‏ ת"ד 8030, חיפה 31080


Environmental SciencesWater related Sciences and Engineering63) מכוןתשתית קיימתגרנד לחקר המים בטכניוןתאור תשתית המחקר:‏מכון גרנד לחקר המים הוא מכון מחקר אינטרדיספלינארי כללארצי,‏ שמטרתו לקדם את המחקר והפיתוח של היבטים שונים‏(מדעיים,‏ טכנולוגיים,‏ הנדסיים וניהוליים)‏ בתחום המים,‏ תוךמתן דגש על הבעיות והאתגרים הניצבים בפני מדינת ישראלבתחום זה.‏ המכון החל לפעול בשנת והוא מאגדחוקרים מפקולטות שונות בטכניון ו-‏‎6‎ חוקרים מאוניברסיטאותאחרות בישראל.‏ התשתית בטכניון כוללת את המבנה של מכוןגרנד ותשתיות המפוזרות במעבדות שונות ברחבי הטכניון.‏501993מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלבפריטי ציוד שונים.‏10מיליון ₪,מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישהלמשתמשים חיצוניים ופנימיים.‏ הגישה למשתמשים פתוחה,‏ תוךשימוש בידע מקומי והפעלה על-ידי מפעילים מיומנים.‏ שמירה עלסודיות מוחלטת.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היו הטכניון,‏ משרד המדע ותורמים.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר הואקרוב ל-‏‎2‎ מיליון ש"ח לשנה.‏ תפעול התשתית ממומן באופן מלאבאמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקורות המימוןהמרכזיים הנוספים להוצאות התפעול של תשתית המחקר הםמענקי מחקר מהארץ ומחו"ל.‏ מכון גרנד לחקר המים קיבל מקרןכתקציב הצטיידות והכפיל את הסכוםוולפסוןממקורת חיצוניים אחרים.‏640,000 שטרלינגפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמערכת ניסויית ממברנלית לתהליכי התפלהוטיהוריםמערכות לטיפול בשפכיםמערכות אנליטיות לזיהוי מרכיבים במים ‏(ביולוגי,‏כימי,‏ חלקיקים וכדומה)‏עלות בדולרים600,000250,0003,500,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מכון המים מבצע מחקרים עצמאיים ועבור חברות חיצוניות.‏מוסדות אקדמיים אחרים,‏ משתמשים בתשתית המכון בתחוםהמים.‏ התשתית כוללת מאגר מידע בנושא מים והסביבהבישראל,‏ שמשתמשים בו אלפי משתמשים וירטואליים.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):שיתופי פעולה של התשתית בארץ מתקיימים עם חוקרים ממכוןויצמן למדע,‏ מהאוניברסיטה העברית בירושלים,‏ ומאוניברסיטאותבר-אילן,‏ בן-גוריון ואוניברסיטת חיפה.‏ כרגע יש שני פרויקטים שלתשתיות לאומיות בתחום המים,‏ שחוקרים מכל הארץ משתתפיםבהם:‏ פרויקט אחד של חומרים פרמצבטיים ופרויקט שני משותףלאוניברסיטת בן-גוריון ולטכניון עוסק בתשתיות לפיתוח ממברנותלתהליכי הפרדת מים.‏ שיתופי פעולה בינלאומיים מתקיימים עםספרד,‏ צרפת,‏ בריטניה,‏ שבדיה במסגרת האיחוד האירופאי ועםקרן בארה"ב.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולהבינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ הינו מעל מיליון ש"ח.‏ בנוסף,‏מתקיימת העברת ידע וטכניקות,‏ לדוגמא עם מכון מקס פלנקבגרמניה.‏ למכון היו שיתופי פעולה אזוריים עם ירדן,‏ לדוגמאאולם כרגע ישנה איפרויקטודאות לגבי מימון המשך הפרויקט.‏ במסגרת הפרויקט ‏–נעשוהתפלה וטיפול במים,‏ וצוות ירדני ופלסטינאי למד להכיר אותו.‏–BARD,PJI‐Palestinian Jordanian Israelisתרומת התשתית:‏ במדינת ישראל,‏ מכון גרנד לחקר המים ייחודימבחינת הרמה,‏ הציוד והכספים שהושקעו בו.‏ בנוסף,‏ חברותוארגוני המים בארץ מתייעצים בחברי המכון בבעיות השונותומתבצעים מחקרים עבור משרדי ממשלה וחברות ממשלתיות.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עברה הערכה ב-‏‎2008‎‏.‏ ועדתהערכה של חמישה אנשים חיצונים ‏(ארבעה מחו"ל וישראלי)‏ביצעה הערכה לכל פעילות המכון ופרסמה דו"ח בנושא.‏50 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 260מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 300,000מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 10150 . 250 . 3א . -ב . -ג . -10 . 4


גרנד לחקר המים בטכניוןEnvironmental SciencesWater related Sciences and Engineering63) מכוןUFROמערכות הממברנות במתקן הדגמה לטיפול במי קולחיםלאבטחת מים בכל רמה.‏ משמאל,‏ 4 ממברנות לאולטרה-‏פילטרציה ומימין שני מתקני אוסמוזה הפוכה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ רפי סמיאטמנהל מכון גרנד.‏אתר התשתית:‏ http://gwri.technion.ac.il/כתובת התשתית:‏ קרית הטכניון,‏ חיפה32000


Environmental Sciences64) מכון צוקרברג לחקר המים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון בנגבתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏2002מכון צוקרברג לחקר המים נוסד בשנת ומטרתו לרכזאת האספקטים הקשורים במחקר בתחום המיםבאוניברסיטת בן-גוריון ‏(החל מהפקת מי תהום דרך טיפולושיפור איכות המים ועד לטכנולוגיות התפלה)‏ תחת קורת גגאחת.‏ דגש מיוחד מושם על מחקר ופיתוח של מקורות מיםבאזורים צחיחים.‏ המכון כולל מעבדות מחקר ופיתוחלהידרולוגיה,‏ הידרוכימיה ומיקרוביולוגיה,‏ התפלה,‏ טיפולבמים ומעבדות פיילוט לפיתוח טכנולוגיות מים.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעלמיליון ₪, אם כי לא בפריט ציוד בודד.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםסה"כ ערך הציוד במעבדה אנליטיתלהתפלהסה"כ ערך הציוד במעבדת פיילוטלהידרולוגיהסה"כ ערך הציוד במעבדה אנליטיתלהידרולוגיהסה"כ ערך הציוד במעבדת פיילוט להתפלהשדרוג התשתית של מכון צוקרברג בשנתשל מבנה מעבדות מכון המים בקמפוסבוקר בשווי של כ 3.4 מליון דולר.‏10עלות בדולרים1,000,000465,000865,000790,0002004משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏כלל הקמההמחודש בשדהמספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום בסיסי עבור ניסוייםבמעבדות ממשתמשים חיצוניים ופנימיים ‏(כולל מסגל המכון).‏לסטודנטים ותלמידי מחקר יש תעריף מוזל.‏ רוב העבודה עבורמשתמשים חיצוניים מתבצעת על ידי עובדי התשתית.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מרבית מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתיות המחקר היו מתרומות מחו"ל.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר קטןמ-‏‎500,000‎ ש"ח לשנה.‏ כ-‏‎50%‎ מתפעול התשתית,‏ ממומןבאמצעות התשלום של המשתמשים ‏(פנים וחוץ)‏ בתשתיות.‏מקור המימון הנוסף להוצאות התפעול של תשתית המחקרמגיע מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב.‏שיתופי פעולה של התשתית בארץ מתקיימים עם חוקריםממוסדות מחקר כגון המכון לקרקע ומים שבאוניברסיטההעברית,‏ ממכון גרנד לחקר המים בטכניון,‏ מכון ‏"ערבה",‏ המכוןהגיאולוגי,‏ מכון וולקני ומכוני המחקר הלאומיים.‏שיתופי פעולה בינלאומיים מתקיימים במסגרות בי-לטרליות,‏במסגרת התוכנית השביעית של האיחוד האירופי למו"פובמסגרת תקציב המחקר השנתי,‏ כולל משיתופיפעולה בינלאומיים בממוצע לשנה,‏ עומד על למעלה מ-‏דולר לחוקר.‏ מקורות המימון של שיתופי הפעולההבין-לאומים הם מתקציב ממשלת ישראל,‏ מחברות פרטיותישראליות ומימון מוסדי מחו"ל ‏(כגון האיחוד האירופאי).‏.EUREKA100,000תרומת התשתית:‏ תרומה בולטת של התשתית היא מינוףחדשנות אקדמית לבניית אב טיפוס להעברת טכנולוגיותלתעשייה.‏ יש תחומים בהם התשתית נמצאת בחזית המחקרויש תחומים בהם התשתית נמצאת ברמה טובה עד גבוההמאוד.‏ השילוב של מגוון רכיבי התשתית תחת קורת גג אקדמיתאחת במכון צוקרברג לחקר המים יוצרת במה ייחודית למחקרופיתוח של טכנולוגיות מים.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עוברת הערכה אקדמית ותפקודיתאחת לשנה על ידי ועדה אקדמית בינלאומית בלתי תלויה.(Scientific Advisory Board)הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אילון אדר,‏מנהל מכון צוקרברג לחקר המים.‏אתר התשתית:‏http://w3.bgu.ac.il/ziwrכתובת התשתית:‏ מכון צוקרברג לחקר המים במכונים לחקרהמדבר על שם יעקב בלאושטיין,‏ אוניברסיטת בן-גוריון בנגב,‏קמפוס שדה בוקר,‏.8499011 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגון בוממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 33מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 2921 . 210 . 3א . 1ב . 92 . 4


Environmental Sciences65) התחנה לחקר הסחף,‏ופיתוח הכפרהאגף לשימור קרקע וניקוז,‏ משרד החקלאותתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ בתשתית מבוצעים מחקרים וסקריםבנושא שימור קרקע,‏ ניקוז,‏ הידלדלות קרקעות,‏ סחיפה,‏ הגנהמפני שיטפונות,‏ הידרו-אקולוגיה,‏ שימור מים,‏ קרקע וסביבה.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית לא מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעל10מיליון ₪.בתשתית נערך שדרוג בשנתיים האחרונות שכלל רכישת ציודמכשור מדויק,‏ חישה מרחוק,‏ הידרומטריה,‏ מעבדת קרקעבעלות של דולר.‏600,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ התשתית הינה גוף ממשלתי ולא פרטי.‏אין נהלים כלל והנושא כרגע די פרוץ.‏ יש צוות חיצוני שנשכרעל ידי משרד החקלאות שבונה לתשתית נהלים והסדרי גישה.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מימון מתקציב ממשלתי.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקרלשנה נע בין 5-1 מיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומןכלל באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקורותהמימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתית המחקרמגיעים ממימון ממשלתי ייעודי ומחברות פרטיות:‏ מע"צ,‏רשויות ניקוז,‏ מהנדסים פרטיים.‏ התשתית קיבלה מימוןממשלתי בסך מיליון שקל ל-‏‎2011‎ ו-‏‎2.4‎ מיליון שקללשנת לצורך בניית תשתיות הכוללות בינוי משרדיםומעבדות וקניית ציוד מחקר.‏2.42012בארץ מתקיימים מחקרים משותפים עם הטכניון,‏ אוניברסיטתחיפה,‏ אוניברסיטת תל-אביב,‏ האוניברסיטה העבריתבירושלים,‏ אוניברסיטת בן-גוריון.‏ מלבד,‏ אוניברסיטת בר-‏אילן,‏ מתקיים שיתוף פעולה עם כל האוניברסיטאות בישראל.‏הסכמים של שיתופי פעולה בינלאומיים מתקיימים במסגרתעם קבוצה שנקראת ,Danida שיתוף פעולה עם ממשלתדנמרק במימון משותף,‏ שיתוף פעולה עם סרילנקה במימוןועם במימוןארגון המים הבינלאומיהאמריקאים.‏ כמו כן אורגנה סדנא בינלאומית בשיתוףעםהאוניברסיטה העברית בירושליםאוניברסיטה בהולנד.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולהבינלאומיים,‏ בממוצע לשנה קטן מ-‏‎100,000‎ ש"ח.‏ שיתופיפעולה עם תשתיות מחקר דומות או קשורות נעשים עםאוניברסיטאות בחו"ל במסגרת מחקרים בלבד.‏Mercו-‏exchange Personnel(IWMI)FP6תרומת התשתית:‏ פיתוח ממשקים חקלאיים משמרי קרקעמים וסביבה,‏ פיתוח שיטות לניתוח וחקר מרחבי של הקרקעותת הקרקע.‏ חקר את השפעת שימושי הקרקע והשינוייםבהם על המשטר ההידרולוגי העל קרקעי.‏ התשתית היאהיחידה בארץ שמבצעת בקביעות ניטור מרחבי וחקירתאירועים מיוחדים,‏ שמהווים בסיס לתחנון והקמת מערכותניקוז ותחבורה בארץ.‏התשתית טובה ובהחלט מספקת את צרכי המחקר הקיימיםבישראל.‏ בעוד שנתיים לאחר השדרוג,‏ התשתית תגיעלסטנדרטים ברמה מעולה.‏בארץ ניתן לבצע את המחקר המתקיים בתשתית זו,‏ באופןחלקי,‏ באוניברסיטאות בתעשייה,‏ במכונים ממשלתיים.‏ בחו"לניתן לבצעו באופן מלא.‏ לטענת מר שמואל ארבל,‏ מנהלהתחנה,‏ אחד הדברים שחסרים בארץ זה שיתוף ואחידותבסיסי נתונים.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו ממר שמואל ארבל,‏מנהל התחנה לחקר הסחף.‏אתר אינטרנט של התשתית נמצא בשלבי הקמה.‏כתובת התשתית:‏ אגף לשימור קרקע וניקוז,‏ משרד החקלאות,‏התחנה לחקר הסחף מדרשת רופין עמק חפר40250פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולריםמעבדת המטרת גשם קבועה וניידת 550,000חישה מרחוק 500,000מחלקה ההידרומטרית 100 תחנות,‏ 280,000תשתיות לניטור מרחבי,‏ מכ"מ עננים-‏תוכנותמעבדת קרקע-‏ בתהליכי בנייה 200,00015 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 30מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 3- . 226 . 3א . 22ב . 4ג . -4 . 4


מ)‏EnvironmentalSciencesתל-אביבהיפרספקטרלית,‏ אוניברסיטתלחישה ממרחוק 66 מעבדה לשלב ההקמההמימון המרכזי מקורושיתופי פעולה:‏ מימון פנימיים של תתשתיתתשתית המחקר היה משאבים הראשוני שלהממוצע של הוצאות התפעול של תתשתיתהסכוםהמחקר.‏ אלף למיליון ש"ח.‏ תפעול התשתיתבין המחקר לשנה נע באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית.‏אינו ממומן כלל של תשתית המחקרמקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול ממשלתיפנימיים של תשתית המחקר ומימון הינם ממשאבים ייעודי.‏עם מכוני מחקר ממשלתיים ועםבארץ ממתקיימים שיתופי פעולה דומות מתקיימיםפעולה עם תשתיות מחקרהתעשייה.‏ שיתופי אלאופ,‏ התעשייהעם אוניברסיטת בן-גוריון,‏ מכון ווולקני,‏ חברתהאווירית ועוד.‏עם גרמניה,‏ בבלגיה,‏מתקיימים הסכמי שיתוף פעולה בינלאומייםהמדינות הממומניםצ'כיה והולנד.‏ אלה מחקרים פנימיים בתוך האירופי.‏ הסכום המתקבלעצמן והאיחודעל-ידי המדינות קטן מ-‏‎000‎משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנהפעולהש"ח.‏ ההמקורות המרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי חברותבינלאומיים הינם:‏ משאבים פנימיים של תשתית המחקר,‏פרטיות ישראליות ומימון חו"ל ממשלתי.‏100,0תרומת התשתית:‏ התשתית הביאה את מעצבי המדיניותומרכזיהמחקרית בישראל להיחשף לתחום שהיום הוא חדשני תמיכה לתעשיותבתחום מדעי הסביבה.‏ חוקרי התשתית נותניםמעולהלנושא לפני כן התשתית שלא היה באפשרותם להיחשף מחקר מדעי.‏ בארץ ניתן לבצעבסטנדרטים עולמיים שלועומדתזו,‏ באופן חלקי,‏ בתעשייה,‏את המחקר המתקיים בתשתיתבאוניברסיטאות במכונים ממשלתיים.‏ בחו"ל ניתן לבצעו באופןמלא.‏,.500הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ איל בן-‏ דורהמעבדה לחישה מרחוק באוניברסיטת תל-אביב.‏אתר אינטרנט:‏http://www.tau.ac.il/~rslwebתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ התשתית כוללת מיכשור רדיומטרימרחוק בתחומים שונים של תדרים.‏לחישה מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מעללא מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותובתשתיתן ש"ח.‏מרכיבי התשתית העיקריים עלות בדולריםפרוט ספטרומטרמעבדותמשותף משלים לציוד,‏ עם שתילתשתיתע"שבישראל ‏(חישה מרחוק בבמכון לחקר המדברנוספות משרדבלאובשטיין בשדה בוקר,‏ התחנה לחקר ההסחף,‏החקלאות),‏ שנבנה בעזרת סיוע ששל משרד המדע.‏ כל הציודאתשקיים כיום בארץ בתחום,‏ מאוגד יחד והתשתית מרכזתוהציוד בארץ.‏כל הנושאראשכתובת התשתית:‏ ההמחלקה לגיאוגרפיה,‏ אוניברסיטת תל-אביב.‏,80,00030,000חדשהנערך שידרוג ב-‏‎2008‎ ששכלל בניית ממעבדהבתשתיתשל ש"ח.‏בעלות משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏אא.‏בב.‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית:(20092284222239עיפים 2-4)טר 2יש PULL300,000 ש.10 מיליוספקטרומ.1.2.3.4גגישהמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבורלמשתמשים חיצוניים וופנימיים.‏


Energyיחידת המתקנים למחקר סולרי במכוןויצמן למדע(67תשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏The Solar Research Facilities Unit (SRFU) isoperating for 22 years (since 1988), a verysophisticated solar tower with a north field of 64heliostats, 56 sq.m each, which on a bright day cancollect 3 MWth of solar radiation in total. Thetower has 4 vertical experimental levels, 3 indoorand one outdoor, on the roof. In addition, thefacility has a unique 0.5 MW beam down facility,not existing in any other solar research facility inthe world.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקממשתמשים חיצוניים.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מכון וייצמן למדע.‏ הסכוםהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה נע ביןש"ח.‏ כ-‏‎50%‎ מתפעול התשתית ממומןבאמצעות התשלום של המשתמשים בתשתית.‏ שאר הוצאותהתפעול של תשתית המחקר ממומנים על-ידי מכון וייצמן למדע.‏1,000,000-500,000מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים במסגרת תוכניות המו"פשל האיחוד האירופי ו-‏FP7‎‏.‏ הסכום המתקבל משיתופיפעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ הוא מעל מיליון ש"ח.‏FP6תרומת התשתית:‏ התשתית מהווה מרכז מחקר וידע ייחודייםבעיקר בנושאים של מימן ודלקיםהשמש מתרכז בתחום חלופיים.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולרים14,000,000עלות הקמת התשתית(1988-1985)בשנות ה-‏‎80‎בשנת 2009 התשתית הצטרפה לתוכנית מתקני מחקר סולרייםשל האיחוד האירופי הנקראת .SFERAעלות תחזוקה שוטפת לשנהמדובר במתקן תשתית אחד גדול,‏ המכיל מערכות רבות,‏יכול לשרת מספר קבוצות מחקר ולהעמיד מספר ניסוייםבמקביל.‏ לא ניתן להפריד את המתקן למרכיביו.‏השדרוג האחרון בתשתית נערך בשנתבעלות שלהחלפת500,0002006800,000reflecting mirrorsוכללדולר.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ מיכאל אפשטיין,‏מנהל יחידת המתקנים למחקר סולרי במכון וייצמן.‏אתר התשתית:‏ איןכתובת התשתית:‏ מכון ויצמן למדע,‏ רחובות76000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):6 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגוןבו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 9מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית5 . 22 . 3ב . 22 . 4


Energy‎68‎‏)המרכז הלאומי לאנרגית השמש ע"ש בן-גוריון,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏בשנת 1985, משרד התשתיות הלאומיות החליט להקים אתהמרכז בשדה בוקר,‏ שמטרתו לקדם טכנולוגיות חלופיותלהפקת אנרגיה.‏ החל משנת 1991, המרכז פועל תחתחסותה של אוניברסיטת בן-גוריון.‏ המרכז כולל צלחתסולרית מרכזת קרינה,‏ ;PETAL מעבדות וואקום,‏ מדידתפנלים פוטו-וולטאיים,‏ מדידת תאי-שמש זעירים,‏ פיתוחחומרים חדישים לתאי שמש,‏ בשיטת ננו-טכנולוגיה;‏ פיתוחשיטה לניקוי יבש של משטחים.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מאז הקמתו של המרכז הצטבר ציוד רב וקשה מאד לאמודאת ערכו.‏ אולם,‏ התשתית אינה עומדת בקריטריון של ציודמחקר מדעי/טכנולוגי אשר עלותו 10 מליון ש"ח.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית ללא תשלום רקלמשתמשים פנימיים.‏ חברות חיצוניות חייבות ליצור קשר עםהאוניברסיטה באמצעות חוזים.‏ במידה ומדובר במחקר מדעיבמהותו,‏ באמצעות רשות המחקר של אוניברסיטת בן-גוריון.‏ אםמדובר בתמיכה טכנית,‏ אז באמצעות ב'.ג'.‏ נגב,‏ חברת הבת שלאוניברסיטת בן-גוריון.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה מתקציב ממשלתי.‏ הסכוםהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה גדולמ-‏‎500‎ אלף ש"ח ‏(רק המשכורות של הצוות הטכני מגיעים לכ-‏730,000 ש"ח).‏שיתופי פעולה בינלאומיים בתשתית מתקיימים עם הקהילההאירופית,‏ במסגרת התוכנית השישית למו"פ של האיחודהאירופי ‏(בעבר התשתית היתה שותפה בתוכניות הרביעיתוחמישית,‏ והתקבלה גם לתכנית השביעית)‏ עם משרד הסביבההגרמני.‏ שיתופי פעולה בארץ מתקיימים עם החברות סוללמערכות סולריות ‏[היום:‏ סימנס],‏ זנית סולר,‏ הליופוקוס ועםמכון וייצמן למדע.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏בממוצע לשנה נע בין עד אלף ש"ח.‏ המקורותהמרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים היומימון ממשלתי מחו"ל.‏500250תרומת התשתית:‏ המרכז הלאומי לאנרגית השמש הוקם ב-‏במטרה מוצהרת להוות תחנה לבדיקת יעילותם שלשיטות שונות ליצור חשמל מהשמש.‏ המרכז ממשיך במטרה זו,‏והוסיף כיווני מחקר רבים,‏ בעיקר ניכרת תרומת המדעניםלפיתוח הידע.‏ המחקרים,‏ המתבצעים בתשתית,‏ נוגעים בכלהיבט של התחום.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית,‏באופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר אחרותבארץ/בחו"ל.‏1985לטענת מנהל התשתית,‏ מחקרי המרכז עומדים ברמהטכנולוגית-מחקרית בינלאומית.‏ אולם,‏ התשתית ישנה ולאעברה שדרוג רציני.‏ מדינת ישראל הכריזה שוב ב-‏‎2010‎ עלהחשיבות של פיתוח אנרגיות מתחדשות,‏ אחרי הזנחה ארוכה.‏כיום,‏ אין ‏"דור ביניים"‏ של חוקרים,‏ וללא תשתיות מודרניות,‏המאפשרות מחקר בסיסי,‏ קשה לראות כיצד יקום דור חדש שלחוקרים.‏ למעשה,‏ יש מעט מאד חוקרים ותיקים בארץ,‏ ורובםכבר יצאו לגמלאות או עתידים לצאת לגמלאות,‏ בתוך מספרשנים.‏כנס מדעי ‏"סימפוזיון שדה בוקר לייצור חשמל מהשמש"‏ מתקייםבמרכז כל שנה וחצי,‏ בפברואר התקיים הכנס ה-‏‎16‎‏,‏ומהווה הכנס המדעי ‏(להבדיל מכנסים עסקיים ופוליטיים)‏ היחידבארץ.‏20108 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 12מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית 0מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 58 . 24 . 3א . 1ב . 3ג . 00 . 4המרכז ממשיך לקיים ביקורים במרכז מבקרים של קבוצותמישראל ומחו"ל,‏ ומשתתף בפעילויות הסברה של התרומההישראלית לתחום – הן של אח"מים והן של הציבור הרחב.‏


השמש ע"ש בן-גוריון68 ‏)המרכז הלאומי לאנרגיתEnergy, אוניברשדרוג התשתיתבן-גוריוןרסיטת תאור תשתית המחקר המתוכננת:‏ תשתית המחקר תוקםבאוניברסיטת בן-גוריון,‏ בקמפוס שדה בוקר.‏ השדרוג כולל:‏מעבדות ומשרדים חדש שכולו מוקדש לחקר אנרגיותבניית בניןהמתוכנן מ"ר,‏ ששלוש קומות,‏ כוללחילופיות.‏ הבנייןכלליםבנייה עפ"יאזור ניסויים על גגג הבניין.‏ התוכנית הינה שלמדובר במעבדותניתן,‏ כאשרשל בבנייה ירוקה,‏ עד כמה שזהמחקר.‏ האתר הוותיק ימשיך להיות שדה ניסויים הפתוח לכללהציבור וישמש להצבת פרויקטים,‏ שותפויות עם התעשייה ועםהאקדמיה בארץ וובעולם.‏ המבנה הארגוני ומבנה כוח האדםניכרת.‏בתשתית המתוכננת יגדל בצורהלכ -3,000תרומה מדעית עיקרית הצפויה מהקמת ההתשתית:‏ לשדרוגבתחום המדעי.‏ ראשית,‏ הדברהתשתית יש תרומה משמעותיתהמובילים בתחום וישפיע עליביא להרחבת מצבת החוקריםשל המחקר.‏ בנוסףבדור העתידי גיוס חחוקרים צעירים והשקעה הטכני המקצועי,‏הרחבת הצוותהרחבת התשתית משמעותהרחבה ואיכותית יותר למחקר.‏ אלו יאפשרו גםשיאפשרו תמיכה הגדלתלכיוונים חדשים.‏ השפעה נוספת היא הרחבת המחקר מספר הסטודנטים הלומדים לתארים מתקדמים בתחום.‏ בבהיבטשל שיתופי הפעולה הקיימים.‏הבין ללאומי,‏ תתאפשר הרחבה החדשה:‏ עלויותעלות ההקמה והתפעול הצפויות לתשתיתההקמה והתפעול חסויות כרגע . מקור המימון הוא אוניברסיטתבן-גוריון.‏לשדרוג התשתית..‏לוח זזמנים:‏ לא הוגדר לוח זמניםנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ דויד פיימן,‏ מנהלהמרכז ומהגב'‏ שושנה דן,‏ מנהלת אדמניסטרטיבית של המרכז.‏אתר האינטרנט:‏http://www.bgu.ac.il/solarכתובת התשתיתקמפוס שדה בוקר,‏ע"שלחקר המדברהמכונים ת בן-גוריון.‏בלאושטיין,‏:, אוניברסיטת


Social Sciences and Humanities69) קבצי מפקד האוכלוסין של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהתשתית קיימת-תאור תשתית המחקר:‏מפקד האוכלוסין מספק מידע דמוגרפי וחברתי-כלכלי עלאוכלוסיית המדינה,‏ בפירוט המאפשר לאפיין אזוריםגיאוגרפיים קטנים כגדולים.‏ מפקד האוכלוסין היההמפקד השישי שנערך בישראל.‏ המפקד הוא אחד ממקורותהמידע החשובים המהווים בסיס לסטטיסטיקה רשמית שלמדינת ישראל.‏2008התשתית עומדת בקריטריונים שנקבעו לתשתית מחקרלאומית למטרות מיפוי זה.‏ התשתית טובה ומספקת אתצרכי המחקר הקיימים בישראל.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏,2008במפקד נעשה שימוש מאסיבי במידע מנהלישאיפשר יציאה לשטח בהיקף קטן יותר ממפקד כמוכן נערך שימוש בחקירה תומכת מחשב,‏ וכך צומצמו טעויותבהכנסת הנתונים.‏ המפקד היה מדגמי ולכן זול יותר ממפקד.19951995משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ אין גישה חופשית של משתמשיםלנתונים המקוריים.‏ הגישה היא רק לנתונים מקובצים,‏ לפי רמתקיבוץ שונה:‏ חדר מחקר ברמה הכי מפורטת,‏ מורשית גישהרק לחוקרים מורשים,‏ באישור הסטטיסטיקן הראשי.‏ התמחורלפי הפרויקט ובקשת החוקרים למידע.‏ הרמה הבאה:‏ קבצי. PUF ולאחריה קבצי MUCמימון ושיתופי פעולה:‏ המפקד נמצא בסעיף תקציבי מיוחדבתקציב המדינה.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעותתשלום של המשתמשים בתשתית.‏ מקור המימון המרכזילהוצאות התפעול של התשתית מגיע ממימון ממשלתי ייעודי.‏תרומת התשתית:‏ נתוני המפקד מהווים בסיס לחלק גדול מאודמהמחקר הכלכלי חברתי בישראל.‏ נתוני המפקד מאפשריםקביעת מדיניות והחלטה על הקצאת משאבים ציבוריים.‏הנתונים מהווים בסיס לניהול תחומים רבים של רשויותציבוריות,‏ משרדים ממשלתיים ואף גופים פרטיים.‏ לא ניתןלבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות תשתיותמחקר אחרות בארץ או בחו"ל.‏עתיד התשתית:‏ השינוי המתוכנן הוא במקום עריכת מפקדבנקודת זמן אחת,‏ פריסה של המפקד על פני עשר שניםמהפעולה כל שנה.‏ פריסת המפקד על פני עשור תאפשרהורדה משמעותית בעלויות.‏ החיסרון של שינוי זה הוא איבוד‏"תמונת מצב"‏ לכל המדינה,‏ בנקודת זמן מסוימת.‏1/10 -בראש התשתית עומד פרופ'‏ שלמה יצחקי.‏ הנתונים לגביתשתית המחקר התקבלו מגב'‏ יעל פיינשטיין,‏ ראש תחום תכנוןופיתוח מפקד משולב בלמ"ס.‏אתר התשתית:‏http://www.cbs.gov.il/כתובת התשתית:‏ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ רח'‏ כנפינשרים66, ירושלים.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות ש"ח470 מיליוןמפקד 2008מפקד3001995מיליון10 . 140 . 2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 150ב . 100משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםג.‏ ממשלתיים/ציבוריים350מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל . 4 כ-‏‎800‎סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית130


ההי70) סקרי כוח אדם,‏ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהתשתית קיימתSocial Sciences and Humanitiesתאור תשתית המחקר:‏סקר כוח אדם,‏ שנערך מאז הוא סקר משקי הביתהוותיק ביותר והגדול ביותר שעורכת הלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה.‏ בשנים האחרונות,‏ נחקרים בו בכל שלושהחודשים כ-‏‎22,000‎ איש בגילים ומעלה.‏ הסקר נערךבאופן שוטף,‏ לאורך כל השנה,‏ ומספק נתונים על היבטיםשונים של החברה וכוח העבודה בישראל.‏,195415מרכיבים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מרכיבסקר כוח אדםחדר מחקר שלהלמ"סעלות בדולריםמעלעל פי אישור של מדען הראשי שלהלמ"ס ושל הסטטיסטיקןהממשלתי.‏ אין עלות קבועה.‏ נקבעלפי היקף העבודה ומהות המחקר.‏קיים מוצר סטנדרטי.‏10 מיליון ₪כיום מתבצע מעבר מסקר רבעוני לסקר חודשי.‏ המדגם גדלפי שלושה,‏ טעויות הדגימה קטנות ואפשר לקבל נתוניםסטטיסטיים על קבוצות אוכלוסיה מגוונות וקטנות יותר.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):בתשתית משתמשים משרדי ממשלה וגופים ציבוריים,‏מוסדות להשכלה גבוהה,‏ חברות תעשייה וגופים פרטיים.‏מדיניות הגישה למשתמשים:‏ גישה חופשית ללא תשלום רקלמשתמשים פנימיים.‏ לנתונים המקוריים אין גישה חופשית,‏עקב מגבלות של חיסיון וסודיות.‏ הגישה הרחבה ביותר היאבאמצעות חדר המחקר בלמ"ס היא דורשת אישור שלהסטטיסטיקן הראשי ומתומחרת בהתאם למחקר.‏ הלמ"סבונה קבצים מפורטים מהנתונים,‏ הנקראים קבציהגישה לקבצים אלו היא לחוקרים בלבד,‏ בתשלום,‏ בכפוףלאישור היועץ המשפטי של הלמ"ס וחתימה על הסכם.‏הלמ"ס בונה גם קבצי נתונים פחות מפורטים הנקראים קבצי.PUF לקבצים אלו הגישה חופשית יותר,‏ עם אישור סטנדרטישל הלמ"ס ותשלום מינימאלי.‏.MUC–מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמהמשאבים פנימיים שלהראשוני של תשתית המחקר הלמ"ס.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתמקורות המימוןמיליון הוא מעל המחקר לשנה הםהמרכזיים להוצאות התפעול של תשתית המחקר מימוןמשאבים פנימיים של הלמ"ס ומימון ממשלתי ייעודי סקרי כוח האדם נמצא כסעיף נפרד בספר התקציב.‏בחמש השנים האחרונות,‏ לא התקיימו הסכמי שיתוף פעולהושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עם ארגונים אחרים בארץ.‏-.₪10תרומת התשתית:‏ זהו הסקר היחיד בישראל שנערךבסטנדרטים בינלאומיים,‏ על שוק העבודה,‏ מספר המועסקיםוהבלתי מועסקים.‏ סקרי כח אדם מאפשרים תכנון מדיניותוביצוע תחזיות.‏ לא ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתיתזו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל.‏60 סוקרים+‏‎20‎.1 צוות שהפעיל את תשתית המחקר אנשי צוותכל העובדים–900.2.3.4מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4)החישוב בוצע על פי כניסות לתוצרים של הסקרבאינטרנט.‏מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתכ-‏‎200,000‎בשנה.‏כ-‏


70) סקרי כוח אדם,‏ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקהשדרוג התשתיתSocial Sciences and Humanities-השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ הסקר יעבורממערך רבעוני,‏ למערך חודשי.‏ יהיה צורך ביותר סוקריםלטובת ביצוע הסקר,‏ מבנה כוח האדם והמודל הארגוני יישארכשהיה והגישה של הציבור לנתונים תישאר כשהייתה.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ בהיעדר סקר חודשי,‏חסרים נתונים חודשיים מדויקים.‏ הסקר החדש יוכל לספקזאת,‏ ויהווה בסיס למחקר איכותי יותר בתחומים של כוחהאדם וכוח העבודה בישראל.‏ הנתונים יהיו מדויקים יותר,‏וטעויות הדגימה יהיו פחותות.‏ בנוסף,‏ הסקר יאפשר לספקנתונים על אזורים קטנים וממוקדים יותר,‏ דבר שהסקר הקייםכיום לא מאפשר.‏מבחינה ציבורית,‏ משרדי ממשלה וגופים ציבוריים ‏(משרדהאוצר,‏ בנק ישראל,‏ תמ"ת ואחרים)‏ יוכלו לבסס תחזיותאיכותיות ומדויקות יותר על בסיס הנתונים שיספק הסקרהחדש גם כבסיס לקבלת החלטות בתחומים אלו.‏השדרוג בסקר יביא את ישראל לעמידה בסטנדרטים שלOECD וקרן המטבע העולמית (IMF) בתחום זה.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ עלויות התפעול לשנהשל הסקר מסתכמות ב-‏‎20-16‎ מיליון ש"ח.‏ מקור המימון הואממשלתי ומובטח.‏20112011לוח זמנים לשדרוג:‏ באפריל צפויה כניסה למבנההחדש של הסקר.‏ ברבע הרביעי של ייערכו שני סקריםבמקביל בפורמט מלא ‏(הרבעוני והחודשי).‏ מ-‏‎2012‎ יערךרק סקר חודשי.‏בראש התשתית עומד פרופ'‏ שלמה יצחקי.‏ הנתונים לגביתשתית המחקר ושדרוגה התקבלו ממר מרק פלדמן,‏ ראשתחום סטטיסטיקה של עבודה ומנהל הסקר.‏אתר התשתית:‏http://www.cbs.gov.ilכתובת התשתית:‏ הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה,‏ רחובכנפי נשרים66, ירושלים.‏


ס)‏ סקר הבריאות,‏ ההזקנה ווהפרישתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏הדומיננטית ששל הזדקנות האוכלוסייההמגמה הדמוגרפית השלטת בעולם המודרני,‏ ובכלל זזה בישראל,‏ הינה בעלתלכת במגוון רחב של תחומי החיים.‏השלכות מרחיקותעם המשימות ששמציבה ‏"מהפכת הגיל",‏על מנת להתמודדייסדו מדינות אחדות בעולם מאגרי נתונים אורכיים לחקרהזדקנות האוכלוסייה.‏ ב-‏‎2002‎ הושק במדינות אאירופה סקררסקרהבריאות הזיקנה והפרישהלפעול בשנת נערך בחסות מרכזישראל,‏ שהחלהידע לחקר הזדקנות האוכלוסייה בישראל,‏ המופעלמהאוניברסיטה העברית בירושלים.‏ הסקר ק מספק נתונים עלשל בני ומעלה בישראל,‏ במגוון רחב שלאוכלוסייהתחומי חיים,‏ כולל כלכלה,‏ בריאות והיבטים חברתיים.‏Social Sciencesand Humaniitiesמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏ארגונים ממשלתיים/ציבורייםהמשתמשים בתשתית הם ומוסדות אקדמיים.‏המשתמשים בסקר ‏(לפי נתוני שנת 009מספר2102015--:(20שהפעיל אתצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ תשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהמספר משתמשים חיצוניים‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםמשתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4-סה"כמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית55080 ( 2-8010ה – SHARE.1.2.3.4–SHARE.SHAREE–,2004האירופי,‏ אליו משתייך ישראל,‏ בנוילספק את הנתונים והשירותים ההמעודכנים בביותר בחקרבעולם.‏האוכלוסייה המבוגרת,‏SHARE50, לפי ה-‏art state of the,71SHAREפרויקט מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתמשים פנימייםעל ידי המממניםבעולם וכנדרשוחיצוניים ללא תשלום.‏ כנהוג הבריאות הלאומייםשל מכוני מהמכון הלאומי לבארה"ב,‏ בסיס הנתונים נגיש לללא תמורה לחוקרים באשר הם,‏האמצעים הדרושים כדי לשמור על פרטיותםתוך ההפעלת כל את בסיס הנתונים.‏של המשיבים,‏ שפרטיהם מהוויםמימון ושיתופי פפעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבמטעם משרד ההמדע,‏ההקמה של התשתית היו תקציבי ממשלה המשרד לענייני גמלאים וקרנות מחקר.‏ הסכום הממוצע שלנע בין מיליוןהמחקר לשנהשל תשתית הוצאות התפעול תשלוםש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות המרכזיים להוצאותהמשתמשים בתשתית.‏ מקורות המימון התפעול של תשתית המחקר ההם:‏ מימון ממשלתי ייעודי,‏ מימוןחו"ל,‏ משרדים ממשלתיים וקרנות מחקר ישראליות.‏5-1לזקנה (NIA)מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עלות בדולריםפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםסקר מעקבסקרים כאלובישראל נערכו עד ל-‏‎010‎הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםמכון י.‏השנים האחרונות היו עםארגונים אחרים בארץ בחמש ב.‏ ולוסיל כהן למחקרי דעת קהל באוניברסיטת תל אביב;‏לביטוח לאומי.‏המשרד לענייני גמלאים והמוסדשני 800,0000 20‏(כלשנתיים)‏50,00020,000היתה כ-‏הקמתה שנים.‏ עלות פועלת רק כ-‏‎5‎ התשתית$7 ‏(מענק ממשרד המדע).‏ הגל הראשון של סקרבבעלות של כ-‏המעקב התבצע ב-‏‎05‎ עלותו של הגל השני,‏ שאיסוף הנתונים עבורו הסתיים ב-‏רסדיר מאיים עלהעדר מימון כ-‏‎0,000‎ ההיה ה כדי לקייםנדרשים כ-‏‎000‎ המשך ההתשתית.‏ את התשתית.‏.$700,000-,$500 לשנה2006-200,.$800ב –ציוד לקליטת נתונים והעברתם ‏(מחשבים ניידים,‏נייחים,‏ תוכנות מתאימות)‏אתר התשתית700,000,2010הסכמי שיתוף פעולה בינלאומיים היו עם גרמניה במסגרת GIFפעולה בינלאומיים,‏משיתופי ו-‏ הסכום המתקבלש"ח.‏ המקורותבממוצע לשנה,‏ ננע ביןשיתופי פעולה בינלאומיים,‏ שלהמרכזיים למימון פעילויות שלהמוסדתשתית המחקר מגיעים מתקציבי ממשלה מטעםלעניינימשרד המדע והטכנולוגיה,‏ המשרד לביטוח לאומי,‏ הלאומיהאיחוד האירופי והמכון גמלאים ומימון חו"ל מטעםלזקנה של ארה"ב250,000-100,000.(NIA).EU FP7


71) סקר הבריאות,‏ הזקנה והפרישה – SHAREתרומת התשתית:‏ לתשתית תרומה בלעדית וייחודית לחוקריםבתחום חקר הזקנה והשפעה על קביעת מדיניות חברתית בכלהנוגע לפנסיות,‏ רווחת האדם המבוגר וכד'.‏התשתית עברה הערכה של משרד המדע והטכנולוגיה בשנת2005, ע"י פרופ'‏ ירמיה-‏ יו"ר הועדה הלאומית למדעי החברה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ הווארד ליטווין,‏ראש הפרויקט.‏אתר התשתית:‏Social Sciences and Humanitieshttp://igdc.huji.ac.ilכתובת התשתית:‏ בי"ס לעבודה סוציאלית ע"ש פאולברוואלד,‏ האוניברסיטה העברית,‏ הר הצופים,‏ ירושלים91905


סנוSocial Sciences and Humanities72) מרכז גוטמן לסקריםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מרכז גוטמן הוקם כדי לשמר את הנתונים שנאספו על-ידיהמכון למחקר חברתי שימושי ע"ש גוטמן שפעל בין השניםמכון גוטמן ערך אלפי סקרים במגוון נושאיםוכאשר המכון נסגר התעורר הצורך לשמר את הנתונים.‏המכון הישראלי לדמוקרטיה רכש את הזכויות על כלהנתונים והקים את מרכז גוטמן שבנה מאגר נתוניםממוחשב הכולל את כל השאלונים וקבצי הנתונים.‏ במרכזגוטמן קיימת מערכת הכוללת שאילתות חכמות לשליפתנתונים רלוונטיים וכל הנתונים ממוחשבים.‏ בעשור האחרוןנעשים סקרים שמתבססים על שאלות שנשאלו בעבר ו פושאלות רלוונטיות חדשות.‏ המרכז מקבל עשרות פניותבחודש מאנשים שמחפשים נתונים ובמרכז מנסים לעזורלהם במציאת הנתונים המבוקשים.‏.1995-1948מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ התשתית אינה עומדתבקריטריון של פריטי ציוד שעלותם ומעלה.‏10 מליון ₪,2008בתשתית נערך שדרוג בשנת שכלל את העברתהתשתית הממוחשבת מ-‏Access לפורמט שלהמתאים לאינטרנט,‏ כך שבעתיד ניתן יהיה לחבר אתהמאגר לאינטרנט.‏ עלות השדרוג הייתה נבדקתאפשרות של חיבור התשתית לאינטרנט כדי שהמשתמשיםיבצעו את השאילתות בעצמם.‏HTML.$20,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה‏(ממוצע שנתי לפיהשנים נתונינדרש תשלום עבור גישה רקמדיניות גישה למשתמשים:‏ שיש מן המוכן,‏אם מבקשים חומרים למשתמשים חיצוניים.‏ השירות ניתן ללא תשלום.‏ אם מבקשים משהו שדורש עבודה,‏ש"ח לשעת עבודה נטו.‏ לרוב העבודות נגבההעלות היא ניתן גם לרכוש קבצי נתונים מלאיםתשלום של עדתמורת 500 ש"ח לכל קובץ.‏2001,000 ש"ח.‏מקורות המימון המרכזיים לשלבמימון ושיתופי פעולה:‏ ההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו:‏ ‏(א)‏ המכון הישראליקרן ישראל-‏‏(ב)‏ המכון מקבל כסף מתרומות לדמוקרטיה-‏ גרמניה.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנהקטן מ-‏‎500,000‎ ש"ח.‏ חלק קטן מאוד מעלות השרות והתפעולשל התשתית מכוסה על-ידי המשתמשים בתשתית.‏הסכמי שיתוף פעולה,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםלא התקיימו ארגונים אחרים בארץ.‏ הסוג המרכזי של פעילויות שיתוף פעולהמכון מקביל בגרמניהתוכנית מחקר משותפת עם בינלאומי:‏ בשנים.2002-2000(ZA)תרומת התשתית:‏ גישה למאגר יחודי של סקרים המכסים אתכל שנות קיומה של המדינה ובוחנים סוגיות במגוון גדול שלתחומים.‏ בישראל,‏ אין עוד מאגר של נתוני סקרים מקום המדינהועד היום.‏ התשתית מאפשרת בדיקת שינויים שחלו במשך הזמןוביצוע השוואות.‏ התשתית נבנתה על פי מודל של מאגר מידעמוביל בגרמניה לנתונים מסוג זה.‏ לא ניתן לבצע את המחקר,‏הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקראחרות בארץ/בחו"ל.‏ונטורה,‏רפאל הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר מנהל ארכיון הנתונים של מרכז גוטמן לסקרים.‏אתר התשתית:‏http://www.idi.org.il/GuttmanCenter/Pages/guttman_main.aspxכתובת התשתית:‏ירושליםמכון הישראלי לדמוקרטיה,‏4 פינסקר999282005-:(2009פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולריםתשלום לחברת התוכנה 50,000תשלום למכוני סקרים שאוספים נתונים לסקריםחדשים10,000‏(עלות שנתית)‏ספרייה שמכילה את כל הפרסומים של מכון גוטמן 15,000ארכיון של מכון גוטמן עם תיקים מקוריים 25,00010 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏20 . 285 . 360א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיה חוקרים+סטודנטיםלתואר שני ושלישימשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 250מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 50ב . 3ג . 22145 . 4


חי .Social Sciences and Humanities73) מאגרי מידע במדעי החברה,‏ מכון הנרייטה סאלד בירושליםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏מרכז המידע במכון סאלד הוא היחיד בארץ המפתח מאגרימידע ביביליוגרפיים ומאגרי מידע של כלים בתחום החינוךומדעי החברה.‏ המרכז מפתח שני מאגרי מידע:‏ מאגר מידע עלפרסומים בחינוך ובמדעי החברה,‏ הכולל מידע ביביליוגרפיותקצירים בעברית של פרסומים העוסקים בחינוך ובמדעיהחברה שנכתבו על-‏ די י חוקרים ישראלים ופורסמו בארץובחו"ל.‏ המאגר כולל כ-‏‎80,000‎ פריטים ומאגר כלי מחקרהכולל מידע על כלי מחקר כגון שאלונים ומבחנים שפותחובישראל בשפה העברית.‏ ספריית המכון מרכזת את הפרסומיםואת כלי המחקר הרשומים במאגרי המידע ומעמידה אותםלרשות הקהל הרחב.‏ מרכז המידע פועל זה למעלה מ-‏‎30‎שנה.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מאגר המידע נבנה על פי כללי קטלוג הנהוגים במאגרי מידעבינלאומיים.‏ מאגרי המידע פתוחים לקהל הרחב.‏ התשומותהעיקריות הושקעו בבניית תוכן המאגרים.‏ עיקר התשומה הינהכוח אדם מקצועי העוסק בפיתוח המאגרים.‏התשתית טובה ובהחלט מספקת את צרכי המחקר הקיימיםבישראל.‏ המשך פעילות המאגרים מותנת בהשגת התקציבהדרוש כל שנה מחדש.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏ זו תשתיתהפעילויות והשירותים הניתנים על-ידי תשתיתוירטואלית.‏ המחקר למשתמשים הינם של גישה למאגרי מידע.‏ המערכתבספריות ציבוריותבמכללות,‏ פתוחה לקהל באוניברסיטאות,‏ ובספריות בתי-ספר.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ במכון סאלד ניתנת גישה חופשיתלחוקרים ואנשי הצוות.‏ כיום החיבור למאגרי המידע הואבמסגרת פיילוט.‏ המערכת תיפתח לקהל הרחב בעוד מספרחודשים והגישה תהיה בתשלום.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון לשלב ההקמה הראשונישל תשתית המחקר היה מתקציב ממשלתי של משרדיהממשלה.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתיתש"ח.‏ תפעולהמחקר לשנה נע ביןהתשתית ממומן בעיקר על-ידי משרד החינוך.‏ לא התקיימוהסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםארגונים אחרים בארץ או בחו"ל בחמש השנים האחרונות.‏1,000,000-500,000תרומת התשתית:‏ מאגרי המידע בעלי ערך לאומי.‏ המאגרמספק:‏ א.‏ נגישות למידע ואספקת פרסומים.‏ ב.‏ בסיס ליצירתשיתוף פעולה בין חוקרים בארץ.‏ ג סכון במאמץ ובמשאבים.‏ד.‏ מאגר המידע מאפשר לערוך סקירות ספרות וסקירות מצב.‏במאגר הפרסומים מרוכזת התפוקה המדעית של חוקריםישראלים בתחומי מדעי החברה והרוח.‏ מאגר המידע משמשבסיס רחב לניתוח והבנה של מגמות המחקר בארץ.‏ המאגרמהווה בסיס לעריכת מחקרים ביבליומטריים,‏ איתור מוקדימחקר ובדיקת שיתופי פעולה בין מוסדות וחוקרים.‏ מאגריהמידע משמשים גם לצורכי לימוד וכתיבת עבודות והוראה.‏ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באופן חלקי,‏באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר באוניברסיטאות בארץ.‏מנהלת מכון סאלד הינה ד"ר רחל זורמן.‏ נתונים לגבי תשתיתהמחקר התקבלו מגב'‏ רות טייטלבאום,‏ מנהלת מרכז המידעשל מכון סאלד.‏אתר התשתית:‏http://www.szold.org.ilכתובת התשתית:‏ רחוב קולומביה 9, קרית מנחם,‏ ירושלים4-6 . 120 . 2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א .ב .ג ..אלפי כניסותבחודשלא ידועמשתמשים חיצוניים מאקדמיה לא ידועמשתמשים חיצוניים מהתעשייה לא ידועמשתמשים חיצוניים מארגונים ממשלתיים/ציבורייםלא ידועמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל 4 סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4)לא ידועמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתלא ידוע


Social Sciences and Humanities74) מאגר מידע של גנזך המדינהתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏במאגר המידע של גנזך המדינה הארכיון הלאומי של מדינתישראל,‏ מופקדים ק"מ מדף של חומר ארכיוני בעל ערךלשמירה לדורות,‏ שנוצר במוסדות המדינה,‏ חלקו ממקורותפרטיים,‏ וחומרים מהתקופה המנדטורית והעותומאנית.‏ כמוכן,‏ מכיל המאגר כשני מיליון קבצים דיגיטליים של חומרטקסטואלי ואור קולי.‏ חומרים אלה הינם למעשה הזיכרוןהלאומי של מדינת ישראל.‏התשתית פתוחה בהתאם לתקנות העיון של חוק הארכיונים,‏לכל דורש.‏ יש מסמכים וחומרים שאינם פתוחים לכל דורש,‏והם מוגדרים בתקנות ‏(מטעמי סודיות או צנעת הפרט).‏החומרים נפתחים,‏ לקהל הרחב,‏ בדרך כלל לאחר חמשעשרה עד עשרים וחמש שנה,‏ בממוצע,‏ מהתאריךהאחרון המופיע במסמכים.‏ העיון בחומר אינו כרוך בתשלום,‏לרבות צפייה במסמכים ובחומר אורקולי שעבר דיגיטיזציה.‏גנזך המדינה השקיע ומשקיע כספים רבים ביצירת בסיסנתונים הכולל תיאור מפורט של החומרים והארכיוניים,‏סריקתם והעלאתם לאתר אינטרנט לשירות המחקר והקהלהרחב.‏-45–מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏השדרוג האחרון נערך בתשתית ב-‏‎2007‎ וכלל הקמת אתראינטרנט,‏ סריקה ודיגיטיזציה של חומר והעלאת המידעוהחומרים האלקטרוניים לאתר,‏ בעלות שלמגילת העצמאות.$400,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏המשתמשים בתשתית מגיעים מארגונים ממשלתיים/ציבוריים,‏ממוסדות להשכלה גבוהה,‏ מחברות פרטיות והציבור הרחב.‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפיםפנימיים וחיצוניים ללא תשלום.‏ המשתמשים הפנימיים ‏(עובדיהגנזך)‏ רשאים לראות את כל החומר בהתאם לסיווגםהביטחוני ועקרונות המידור בארגון.‏ משתמשים חיצונייםרשאים לראות חומר אלקטרוני,‏ שנחשף בהתאם לתקנותהעיון,‏ חינם,‏ באתר האינטרנט של הגנזך ובמערכת ייעודיתבאולם הקריאה של הגנזך בירושלים.‏ צפייה בחומר פיזי הקייםבגנזך המדינה,‏ שטרם עבר דיגיטיזציה מתבצעת באולםהקריאה של הגנזך בירושלים.‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי לשלב ההקמההראשוני של תשתית המחקר היה תקציב ממשלתי.‏ תפעולהתשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ מקור המימון המרכזי להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר הוא הגנזך במשרד ראש הממשלה.‏ נדרשות השקעותנרחבות לשם הבטחת ניהול המידע האלקטרוני במשרדיהממשלה,‏ לבניית תשתית לשימור והצגת המידע האלקטרונילדורות הבאים.‏ כמו כן,‏ נדרשת הרחבת שטח האחסון במתקניהגניזה של הגנזך.‏לתשתית שותפות בתוכניות עם מוזיאון השואה בארה"בסריקת חומר ארכיוני בנושא.‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולהבינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ קטן מ-‏‎100,000‎ ש"ח.‏ המקורהמרכזי למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים מגיעממשאבים פנימיים של הארגון.‏-1.5 . 1פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלותבדולריםאתר גניזה של חומר פיזי 50,000,000מאגר מידע ‏(בסיס נתונים , מנוע אחזור מידע,‏ 3,000,000אחסון,‏ אתר אינטרנט,‏ אפליקציה לתפעול)‏צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצונייםמהאקדמיהנכלל בא+במשתמשים חיצונייםמהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 38,38760 . 2א . 30,119ב .ג . 8,22345 . 4(2-4מספר 1,000,000.3המשתמשים הווירטואליים בתשתית כ-‏מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 70תרומת התשתית:‏ מאגר החומר הארכיוני בגנזך המדינה הואייחודי בתחומי המורשת ההיסטורית של ארץ ישראל,‏ ומדינתישראל,‏ ובשל כך מהווה בסיס ייחודי למחקרים בתחומיםשונים של מדעי הרוח,‏ החברה ומדעי הטבע.‏ תשתית המחקרבגנזך המדינה מאפשרת הן מחקר ישראלי והן מחקרבינלאומי.‏ תחומי ניהול המידע ושימורו עשויים לערב גורמיםמקצועיים מהתעשייה ו/או מהאקדמיה מהתחום הטכנולוגי שלשימור מידע דיגיטלי לעד.‏ חלק גדול מהמחקר,‏ הנעשהבתשתית זו,‏ לא ניתן לבצע באמצעות תשתיות מחקר בארץ


Social Sciences and Humanities74) מאגר מידע של גנזך המדינהובחו"ל.‏ הגנזך משלים בימים אלה מהלך של תכנון אסטרטגיעוסק בתשתית המחקר.‏ טיוטת המלצות הוגשה באוקטובר.2010שדרוג התשתיתעלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ מקור המימון של שדרוגהתשתית אמור להתבסס על תקציבים ממשלתיים,‏ בשלב זההנושא טרם תוקצב.‏ סה"כ עלויות התכנון וההכנה מוערכות ב-‏סה"כ עלויות השדרוג מוערכות ב-‏‎13‎ועלויות התפעול לשנה מוערכותמליון ₪ב-‏‎4,000,000‎ ₪..₪ 2,000,000לוח זמנים לשדרוג:‏1.7.20121.7.2012-31.12.20151.7.2016השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ הקמת מערכתמידע ארכיונית למטרות מחקר היסטורי.‏ בשלב הראשון תוקםמערכת לניהול רשומות אלקטרוניות,‏ המבוססת על תקניםארכיונים בינלאומיים,‏ בשילוב מאחזר טקסטואלי וכלי חיפושאחרים.‏ בשלב השני יכלול הקמת מילונים מבוקרים ‏(תזאורוס).‏המידע שייאגר במערכת המידע ויוצג גם באתר האינטרנט.‏ההכנה עד לתאריך:‏ההקמה מתאריך עד תאריך:‏תאריך להתחלת עבודה:‏כמו כן,‏ תתבצע בשנים הקרובות סריקה מאסיבית של חומר ניירארכיוני בגנזך וכן דיגיטציה של חומר אור קולי.‏ בנוסף לכךהגנזך מתעתד להפעיל בתשתית המחקרית יכולות.WEB 2.0--מודל הפעילות המתוכנן מתבסס על יחידת מידע ותוכן,‏ בתוספתכוח אדם שיתפעל וייעץ באולם הקריאה של הגנזך.‏ בנוסף,‏תהיה יחידת מחשוב תומכת.‏ חלק מיחידת המידע תצטרךלהשתדרג באנשי תוכן בין השאר בתחום המילוניםהמבוקרים.‏ תידרש הקמת יחידת מחשוב בעלת גרעין קבועלהקמה ולהפעלת מערכת כזו ולצרכי הגנזך.‏שותפים לתשתית העתידית הם בין היתר משרד האוצרבאמצעות פרויקט סע"ר סביבת עבודה רוחבית פרויקטלהקמת תשתית ניהול תוכן במשרדי הממשלה.‏גנז המדינה הוא ד"ר יהושע פרוינדליך וסגניתו היא הגב'‏ רותיאברמוביץ.‏ הנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלוממר אסף טרקטינסקי,‏ ממונה מידע ורישום ומגב'‏ אילנה בןיעקב,‏ מנהלת מערכות מידע בגנזך המדינה.‏אתר התשתית:‏http://www.archives.gov.il/ArchiveGovhttp://www.youtube.com/user/israelarchive#p/fhttp://www.facebook.com/israelarchivesכתובת התשתית:‏ גנזך המדינה,‏ משרד ראש הממשלהמקור חיים ירושלים.91950,35-המשודרגתהמערכת התשתית:‏ משדרוג עיקרית תרומה שבכלים הקיימים בלתיחומרים גישה חכמה ואיתור תאפשר אפשרי לאתרם,‏ כולל חומר דיגיטאלי.‏ בנוסף לכך,‏ המערכתתאפשר שימור רשומות אלקטרוניות לטווח ארוך לצורך שימורהזיכרון הלאומי של מדינת ישראל.‏רשומותלשימור טכנולוגי מחקר התשתית החדשה תאפשר אלקטרוניות באקדמיה ובתעשייה ותאפשר יצירת שיתופי פעולהאם ייווצרו התנאיםשל הגנזך עם התעשייה והאקדמיה.‏ בנוסף,‏ בינלאומיים,‏פעולה ולשיתופי להתקשרויות הפורמאליים מחקרקבוצות היום כבר והדדית.‏ גדולה תהיה התרומה בנושאיבאיחוד האירופי)‏ מגלות עניין בינלאומיות ‏(בין היתר שימור והנגשה.‏


Social Sciences and Humanities75) הארכיונים של יד ושםתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏ בארכיוני יד ושם נמצא כיום אוסףתיעוד השואה הגדול בעולם.‏ שמורים בו למעלה משנים וחצימיליון דפי עד,‏ מיליון דפי תיעוד,‏ כ-‏‎400,000‎ תצלומיםויותר מ-‏‎100,000‎ עדויות של ניצולים.‏ התיעוד הזה הוא אחדהאוצרות החשובים של העם היהודי ומהווה את הבסיס למחקרעל השואה,‏ להקמת תערוכות ומוזיאונים,‏ לפעולות של הנצחהולחינוך הדורות הבאים.‏ על מנת לשמר את המסמכים לדורותהבאים ולאפשר לכל דורש גישה נוחה אל הארכיון,‏ פועל בידושם צוות מקצועי מנוסה הכולל ארכיונאים,‏ היסטוריונים ומומחישימור.‏ החומרים עוברים תהליך של קליטה וסידור.‏ הםמקוטלגים בהדרגה באופן מקצועי ומאוחסנים בתנאי שימוראופטימאליים.‏ מסמכים הזקוקים לשימור מטופלים במעבדתהשימור.‏ בין המאגרים של יד ושם:‏ מאגר השמות של קורבנותהשואה;‏ מאגר המסמכים;‏ מאגר התצלומים;‏ מאגר הרשימותמתקופת השואה;‏ פרוייקטים עיקריים:‏ לקסיקון הגטאות;‏לקסיקון חסידי אומות עולם;‏ פרויקט אתרי הרצח ופרויקטהשילוחים.‏130מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏2009-2005שכלל הרחבתהתשתית עברה שדרוג בשניםהאוספים ותחילת פרויקט סריקה ודיגיטציה,‏ בעלות שלמיליון דולר.‏היכל השמות ביד ושםמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):50 . 1מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפים פנימייםוחיצוניים ללא תשלום.‏ המשתמשים בתיעוד של ארכיוני יד ושםמתבקשים לשמור על ההנחיות הבאות:‏ לכבד את שלמותהתיעוד,‏ ניקיונו וסידורו המקורי.‏ בעת ציטוט מתוך התיעוד,‏יש להקפיד על מתן קרדיט לפי הכללים המקובלים.‏ לצורך כךאפשר להיעזר במידע המופיע במאגר הממוחשב,‏ יש לוודאעבור כל תיעוד מהן ההגבלות המשפטיות או מגבלות צנעתהפרט החלות עליו.‏ מידע זה מופיע בכל רשומה רלוונטיתבמערכת הממוחשבת,‏ ונמצא גם בידי צוות הארכיון.‏עשוי לכלול מידע אישי ולכן חלות עליו הגבלות שימוש שנועדולהבטיח שמירה על צנעת הפרט.‏ האחריות על שמירה עלצנעת הפרט חלה על המשתמש בחומר,‏ והוא שיישא בתוצאותהמשפטיות הנובעות מהפרת נהלים אלה.‏ לפני פרסוםמסמך במלואו,‏ תצלום,‏ או קטע מתוך סרט או עדות יש למלאטופס בקשה מיוחד.‏ יד ושם,‏ כמוסד האוסף פרסומיםומחקרים בעניין השואה,‏ מעוניין לקבל העתקים מפרסומיהםשל החוקרים.‏4. התיעוד.3.5.1.2.6פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםעלות בדולרים1.5מחסנים - מבנה 7,200,000מחסנים - תיעוד לא ניתן להערכהבסיסי נתונים מערכת אחזור מידע ושרתים 20,000,000מעבדת שימורכלול במבנה המחסניםאתשהפעיל קבוע:‏ מדעי/הנדסי צוות תשתית המחקרבתשתיתפנימיים משתמשים מספר ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מהמדינהחיצוניים משתמשים מספר ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהא.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהב.‏ מארגוניםחיצוניים משתמשים ג.‏ ממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"ל‏"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4)מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית700 . 2.4סה 37,000מעל 10.3מיליוןמימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של התשתית היו:‏ מימון ממשלתי ושל ה-‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה הינו מעל מיליון ש"ח.‏ המשתמשיםבתשתית משלמים תשלום סמלי עבור אישור פרסום,‏ כיסויהוצאות שכפול.‏ התשלומים זניחים ביחס לעלויות.‏ מקורותהמימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתית המחקר הינם:‏משרד החינוך ותרומות של ארגונים ויחידים.‏10.Claims Conferenceבתשתית מתקיימים תכניות מחקר משותפות במסגרתהתוכנית השביעית למו"פ של האיחוד האירופאיהתשתית האירופאית לחקר השואה והמכוןלהיסטוריה בת זמננו בגרמניה בנוסף,‏ מתקיימותבמסגרת המכון הבינלאומי לחקר השואה,‏ סדנאותדוקטורנטים עם חוקרים מדנמרק,‏ גרמניה,‏ הולנד ובלגיה,‏רומניה,‏ רוסיה ואוסטריה,‏ כמו כן,‏ מתקיימים,‏ תכנית,(FP7)(EHRI).(IFZ)


Social Sciences and Humanities75) הארכיונים של יד ושםעמיתים בינלאומית,‏ סדנאות מחקר וסדנאות מתודולוגיותבנושאים שונים,‏ כגון איסוף ומחקר של תצלומי השואהואיסוף שמות קורבנות השואה.‏הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים,‏ בממוצעלשנה נע בין עד ש"ח.‏ המקורותהמרכזיים למימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים,‏של תשתית מחקר זו,‏ הם משרד החינוך,‏ הקרן האוסטרית,‏וה-‏500,000250,000. Swiss Banks Settlementתרומת התשתית:‏ היכולת לשמר לדורות ולהנגיש לציבורהרחב ולקהילת החוקרים בארץ ובעולם את מכלול התיעודבנושא השואה.‏ לא ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשהבתשתית זו,‏ באמצעות חומרים הקיימים בתשתיות מחקראחרות בארץ/בחו"ל.‏שדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ בארכיון יד ושםמתוכננת הרחבת המחסנים ושדרוגם,‏ שדרוג מערכת הרישוםוהקטלוג והגדלת תשתית הדיגיטציה.‏ בנוסף,‏ מתוכננתהרחבת המעבדה לשימור תיעוד מקורי.‏הפרויקט המתוכנן הוא כולו תלוי טכנולוגיה,‏ וכולל מערכותקטלוג,‏ סריקה,‏ אחסון והנגשה.‏ מערכות אלה דורשות אתשדרוג התשתיות הטכנולוגיות.‏ מבחינת מבנה ארגוני,‏יישאר המבנה הארגוני הקיים,‏ אך תידרש תוספת של כ-‏20% לכוח האדם.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ ההרחבה תאפשרהרחבת המחקר והעמקתו.‏ שדרוג זה הינו קריטי ליכולתלבצע מחקר קוהרנטי ורב-רבדי ע"י חוקרים בארץ ובחו"ל.‏הפרויקט קשור גם לשיתופי פעולה בינלאומיים המשמשיםחוקרים ואת הציבור הרחב.‏בפרויקט התעניינו גורמים ציבוריים ופרטיים המתענייניםבתולדות השואה.‏ גורמים אלה מספקים תמיכה חלקיתהמאפשרת את הפעילות,‏ כפי שהיא מתקיימת היום.‏בין הגורמים המתעניינים:‏ מכוני מחקר,‏ מוסדות להנצחתהשואה בעולם.‏ גורמים משפטיים בארץ ובעולם והאיחודהאירופי.‏ התקציב הנדרש הוא כ– 40 מיליון ש"ח.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏תלויה במציאת משאבים נוספים.‏ההרחבההמתוכננתיו"ר הנהלת יד ושם הינו מר אבנר שלו.‏ הנתונים לגביתשתית המחקר התקבלו מהגב'‏ אסתר ארן,‏ מנהלת מחלקתמתודולוגיה ואינטרנט באגף הארכיונים של יד ושם.‏אתר התשתית:‏כתובת התשתית:‏ יד ושם ת.ד.‏http://www.yadvashem.org,3477ירושלים91034


76) הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי,‏ ירושליםתשתית קיימתSocial Sciences and Humanitiesתאור תשתית המחקר:‏הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודי עוסק בהצלה,‏ שיחזורושימור של תיעוד היסטורי של העם היהודי על כל תפוצותיו,‏מימי הביניים ועד ימינו.‏ במשך השנים הצליח הארכיון לאסוףאת ארכיוניהם של אלפי קהילות,‏ ארגונים,‏ משפחות ואישיםיהודיים מן המאה ה-‏‎14‎ עד המאה ה-‏‎20‎‏.‏ כדי להשלים אתהחומר על העם היהודי,‏ שהוא לעתים קרובות מקוטע.‏ הארכיוןמקיים עבודות סקר שיטתיות בארכיונים לא יהודיים בחו"ל כדילגלות ולרשום מקורות המתייחסים ליהודים.‏ סקרים אלה חשפועד כה מיליונים של מסמכים,‏ החל מן המאה ה-‏‎12‎ ועד ימינו.‏הרשימות של מקורות אלה עומדות לרשות הציבור במשרדיהארכיון בירושלים.‏ מבחר מהחומר המתגלה בסקרים הנ"לצולם ועומד לרשות החוקרים בארכיון.‏ שאיפתו של הארכיוןליצור מסד מידע מרכזי של כל החומר הארכיוני הקיים לתולדותהיהודים ולהעמידו לרשות הציבור.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ שווים של התעודותהמקוריות,‏ צילומי מיקרופילם ותוצאות סקרים מוערך במיליונידולרים ‏(לא ניתן לכמת בצורה מדויקת).‏ התשתית עברה שדרוגבחמשת השנים האחרונות שכלל רכישות של מיקרופילםותוצאות של עבודות סקר בארכיונים ממשלתיים בחו"ל,‏ בעלותשל דולר.‏750,000משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתמשים פנימייםוחיצוניים ללא תשלום.‏ החומר הארכיוני עומד רובו לרשותהציבור,‏ חוץ מאוספים ותיקים אשר נסגרו על ידי המוסריםלתקופות קצובות.‏ על חוקרים המצטטים חומר מן הארכיון לצייןאת הסיגנטורה המדויקת ולהעביר לארכיון העתק מכל פרסוםהמתבסס בשלמותו או בחלקו על מקורות מן הארכיון.‏ כדילפרסם טקסט מלא,‏ יש לבקש מראש רשות בכתב.‏ כדי לפרסםתמונה של תעודה או אובייקט,‏ יש לבקש רשות מראש בכתבולשלם עבור זכויות הפרסום.‏ תיקים אישיים מאוספים שלארגונים או קהילות אינם זמינים לציבור הרחב אלא לאנשיםעצמם או לבני משפחותיהם.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו:‏ מנהל התרבות,‏קרנות כגון ועידת התביעות,‏ קרן רוטשילד.‏ כמו כן,‏ חברת שיכוןעובדים תרמה את המחסנים והמשרד ואנשים פרטיים שוניםתרמו סכומים קטנים.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה נע בין מיליון ש"ח.‏ תפעול התשתיתאינו ממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתיתאלא ע"י משרד התרבות.‏ לארכיון אין מספיק משאבים לקנייתמחשבים ומכשירי קריאה למיקרופילם ולרסטורציה של תעודותעתיקות וחשובות.‏5-1לא מתקיימים שיתופי פעולה בינלאומיים,‏למוסדות אחרים בהקמת תערוכות.‏סיוע מוגש אךתרומת התשתית:‏ סטודנטים וחוקרים מסתייעים בארכיוןלעריכת מחקריהם.‏ אנשים פרטיים מגלים את שורשיהםוהציבור הכללי לומד מן המחקרים המתפרסמים על אספקטיםשונים של תולדות העם היהודי.‏ ניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשהבתשתית זו באופן חלקי,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקראחרות.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מהגב'‏ הדסה אסוליןמנהלת הארכיון.‏אתר אינטרנט:‏http://sites.huji.ac.il/archivesכתובת התשתית:‏ כפר היי-טק 3/4, גבעת רם,‏ ירושלים8 . 1.צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרלא רלבנטימספר משתמשים פנימיים בתשתית 2 ‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏400א.משתמשים חיצוניים מהאקדמיה לא רלבנטיב.משתמשים חיצוניים מהתעשייה לא ידועג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים‏.מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל2,400סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 1,000 . 31,000 4(2-4לא ידועמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית מאותמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית


77) הארכיון הציוני המרכזי בירושליםתשתית קיימתSocial Sciences and Humanitiesתאור תשתית המחקר:‏הארכיון הציוני המרכזי הוא מוסד של ההסתדרות הציוניתהעולמית.‏ הארכיון משמש כארכיון היסטורי של ההסתדרותהציונית העולמית,‏ הסוכנות היהודית,‏ קרן קימת לישראל,‏ קרןהיסוד והקונגרס היהודי העולמי.‏ מלבד זאת מופקדים בו גםארכיונים של ארגונים שונים,‏ של מוסדות היישוב ולמעלה מ-‏ארכיונים אישיים.‏ בארכיון הציוני המרכזי שמורים כ-‏תצלומים,‏מסמכים,‏ כ-‏מפות ותוכניות,‏ מעל ל כרזות וכרוזים,‏ אוסף גדולשל דברי דפוס,‏ עיתונים וכתבי-עת,‏ אוסף קולי,‏ספרייה ואוסף של סרטי מיקרופילם.‏ מעמדו של הארכיוןהציוני נקבע בהחלטות שהתקבלו בקונגרסים הציוניים הכ"ד(1956) והכ"ו .(1965)80,000800,00022,000 -13,0001,50080,000,000מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏השדרוג האחרון בתשתית של המערכות לניהול מידעממוחשב ומאגר דיגיטאלי,‏ נערך בשנת.2009משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):שמוגן על ידי זכויות יוצרים,‏ חומר שסגור לעיון לקהל הרחב בגללצנעת הפרט וחומר שעוד לא נרשם ולא טופל כראוי.‏הפעילויות והשירותים הניתנים על-ידי תשתית המחקרלמשתמשים:‏ העמדת חומר ארכיוני של התנועה הציונית,‏ בתקופה‏(מסמכים,‏ תצלומים,‏ תוכניות ומפות,‏ כרזותשביןוכרוזים,‏ עיתונים וספרים)‏ לשימוש החוקרים והמתעניינים במחקרההיסטורי.‏ החומר המאוחר יותר שמור במגנזה של הסוכנותהיהודית עד להעברתו לשימור לצמיתות בארכיון הציוני.‏1970-1880מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי להוצאות התפעולשל תשתית המחקר הינו הארגונים אליהם משתייכת התשתיתההסתדרות הציונית העולמית,‏ הסוכנות היהודית,‏ קרן קיימתלישראל וקרן היסוד.‏–הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עם ארגוניםאחרים בארץ כוללים:‏ רישום,‏ צילום וסריקת חומר ארכיוני.‏ שיתופיפעולה קיימים עם גופים כגון האפוטרופוס הכללי,‏ יד הנדיב,‏ ועידתהתביעותיחידת אית"ן ‏(היחידה לאיתור נעדרים),‏ החברההגניאולוגית הישראלית,‏ ארכיון בן-גוריון במכון בן-גוריון לחקרישראל והציונות,‏ עמותת ‏"אדמתי",‏ העמותה למען ההתיישבותהעובדת,‏ וארכיון המדינה.‏The Conference on Jewish Material Claims Against ),(Germanyפרוט מרכיבי התשתית העיקרייםבניין הארכיון הציוני המרכזימערכת לניהול מידע ממוחשבמערכת לניהול מאגר דיגיטאליעלות בדולריםלא ניתן לתת הערכהלא ניתן לתת הערכהלא ניתן לתת הערכההסכמי שיתוף הפעולה הבינלאומיים,‏ בתשתית מחקר זו,‏ עםארגונים שונים בעולם:‏ עם מוזיאון השואה בוושינגטון,‏ עם הקרןבאוניברסיטתהמחלקה היהודית ועם בפריז להנצחת השואה הארווארד.‏תרומת התשתית:‏ הארכיון הציוני מעמיד לשימוש חוקרים מהארץומחו"ל ולקהל הרחב,‏ מיליוני מסמכים על תולדות הציונות ומדינתישראל,‏ ועל ידי כך מקודם המחקר ההיסטורי בנושאים אלו.‏ בנוסףלמחקר המדעי,‏ הארכיון הציוני מעמיד לרשות הציבור הרחב מידעגניאולוגי רב,‏ והוא הפך במשך השנים לאחד המקורות העיקרייםלבצע את המחקר,‏ הנעשהלא ניתן בארץ לחקר משפחות.‏ וידע אחרים,‏מאגרי מידע תשתית של בתשתית זו,‏ באמצעות הקיימים בארץ ובחו"ל.‏22 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏כ-‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏לא ניתן לחשבמשתמשים חיצוניים מהאקדמיה א איןמשתמשים חיצוניים מהתעשייה ב לא ניתן לחשבמשתמשים חיצוניים מארגונים ג ממשלתיים/ציבורייםכ-‏מספר משתמשים חיצוניים מחו"לכ-‏ 3,440סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 3-4) איןמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית כ-‏ 40מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית. 2 אין3,180 . 3260 . 4...מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית ללא תשלוםלמשתתפים פנימיים וחיצוניים.‏ הציבור מוזמן לעיין בכלהחומר השמור בארכיון הציוני ‏(בחלקו סרוק),‏ מלבד חומר


ה)‏הציוני ההמרכזי בירושליםSocial Sciences and Humanities77 הארכיוןהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מגב'‏ רחלרובינשטיין,‏ סגנית מנהל לענייני אארכיונאות בארכיון הציוניהמרכזי.‏ יו"ר הוועד ההמנהל של ההארכיון הוא ממר מתתיהודרובלס.‏אתר התשתית:‏http://www.zionistarchives.org.ilכתובתשז"ר 4,התשתית:‏ירושליםהההסתדרות ההציונית העולמית,‏זלמן91920


א)‏Social Sciencesand Humanitiesאלברט אאיינשטיין78 ארכיון גישה למשתמשים:‏משתמשים בתשתית ומדיניותמרבית המשתמשים בתשתית הם חוקרים זרים מחו"להמשתמשים בתשתית באופן וירטואלי.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שצצוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתהמחקרתתשתיתממספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏ממספר משתמשים חיצוניים ממהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםממספר משתמשים חיצוניים ממחו"לסעיפיםבתשתית ‏(סיכוםסה"כ משתמשים המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספרבתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו מדיניות גישה למשתמשים:‏ללא תשלום.‏הנה חופשית,‏13שנת 2009):7קטן מ-‏‎10‎בישראל ו-‏‎3‎בארה"ב100494)).1.2.3.4(2-4תשתית קיימתתאור תתשתית המחקר:‏ארכיון אלברט איינשטיין מרכז ומשמר את ממרבית הכתביםאווהמסמכים שכתב אלברט איינשטיין,‏ מסמכים ששנשלחו אליושנכתבו עליו וחומר על כתבים ומסמכים אלו ‏(מטא-דטאהארכיון גם כולל ומשמר את הספרייה הפרטית של אלברטאיינשטיין.‏ הארכיון כולל מסמכים היסטוריים בבעלי ערך עצוםלמדע ונחשב לאחד מהמשאבים המשמעותיים ביותרלהיסטוריה של הפיזיקה המודרנית.‏ בנוסף,‏ הארכיון הינוחשוב ביותר להיסטוריה של תנועות כגון התנועהמקור הפציפיסטית,‏ הסוציאליסטית,‏ הציונית וכן להיסטוריההפוליטית והאינטלקטואלית של יהדות גרמניההחברתית,‏ואירופה במאה העשרים.‏ זו התשתית הגדולה והמקיפהלנושא של אלברט איינשטיין ולכן היא משרתת חוקריםבעולם מכל העולם.‏מרכיבים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתיתהעיקרייםמחסן מוגןאיינשטייןמסמכי הפרטיתהספרייהההיסטורית של איינשטייןעלות בדולריםהגישה למשתמשים חיצונייםמימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי להקמהולתחזוקה של הארכיון הנו מתקציב האוניברסיטה העבריתבירושלים,‏ המגייסת את התקציב לכך גם מתרומות וגםמתקציבים עצמיים שלה.‏ בנוסף,‏ הארכיון מקבל תמיכהשיתוף הפעולה העיקרי שלמשתי קרנות אאמריקאיות.‏ מקליפורניה שהוקם במטרההארכיון הוא עם ארגון שותףמדעית של כתבי איינשטיין.‏להוציא מהדורה .(130,00020,000,0002300,000שלבשנים האחרונות הארכיון עוסק ררבות בניהול ובדיגיטציה ממשיך ואוסף חומרים על טאלברט איינשטיין.‏המסמכים וכןאוצרהנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר רוני גרוס,‏ הארכיון.‏אתר התשתית:‏http:// /www.albert‐einstein.orggכתובת התשתית:‏ בנין לוי,‏ גבעת רם,‏ האוניברסיטה העבריתבירושלים.‏


Social Sciencesand Humaniities79ע"ש סטיבן שפילברג באוניברסיטההסרטים היהודייםא)‏ ארכיון העברית בירושליםתשתית קיימתכלכליים עולמיים,‏ והיו כבר מצבים שבהם סכומים שהובטחו לאחומרים עם מספרגם החלפתנתרמו בסופו של דדבר.‏ מתבצעתארכיונים אחרים.‏מצויים כמהתרומת התשתית ברשותו של ארכיון שפילברגהציונותמהחומרים הארכיוניים המבוקשים ביותר בתולדות הכרזתומדינת ישראל לדוגמה,‏ ההסצנה המפורסמת של המדינה ותיעודו המלא של משפט אייכמן.‏ הוא מספק חומר רבהחל מתחילת המאה העשרים ועד ימינו אלה.‏על החיים בארץ נעשה שימוש מתרחב בחומר המצוי בארכיון לצורך העברתםשל קורסים אקדמיים בתחומי רוח ותרבות שונים.‏זו באופן חלקי,‏ניתן לבצע את ההמחקר,‏ הנעשה בתשתיתהקיים בתשתיות מחקר בארץ/בחו"ל,‏ דרךבאמצעות ציוד מנהלת התשתית,‏ המחקר בתשתית נמצאהאינטרנט.‏ לפי בתחום בעולם.‏המתקיים כיוםבתחילת הדרך יחסית למחקר התקבלו מהגב'‏ דבורה שטיינמץ,‏נתונים לגבי תשתית המחקר ע"ש סטיבן שפילברג.‏מנהלת ארכיון הסרטים היהודייםאתר האינטרנט:‏http://www.spielbergfilmarchive.org.il:–תאור תשתית המחקר:‏הסרטים היהודיים ע"ש סטיבן שפילברג,‏ברשותו של ארכיון בעולם של סרטי תעודה יהודיים:‏ בארכיוןהגדול ביותר האוסף מעשרת אלפים סרטי תעודה.‏ בין השאר,‏ ישישנם למעלההארכיון חומרים מן התקופה שלפני הקמת המדינהברשות ומעט לאחר מכן.‏ כמו כן,‏ בארכיון ישנם סרטים המתעדיםקהילות יהודיות בתפוצות וכן שני אאוספים של ססרטים העוסקיםבשואה.‏עלות בדולריםמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏העברית,‏ הפקולטה למדעיכתובת התשתית:‏ האוניברסיטההרוח , הר הצופים,‏ ירושלים.‏62348:(20099281122934350,0003מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏ :התשתית העיקרייםפרוט מרכיביתחזוקה ופיתוח שנתימספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתהמחקרתשתית מספר משתמשים פנימיים בבתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת ההתשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים ממהמדינהמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏‏(שאינם א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםמממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים ממחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתשהסתייע בתשתיתהדוקטורנטים מספר עיפים 2-4).1.2.3.4-מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית ררק למשתמשיםפנימיים לללא תשלום.‏ ניתן לגשת ללכל סרט לבד,‏ ללא הדרכה.‏השימוש הוא עצמאי ללא פיקוח אאו הגבלה ל של הארכיון.‏ ישנהרקסוגי החומרים השמורים בארכיון.‏ העתקה ומכירה גישה לכללחומרים שהזכויות עליהם מצויות בבידי התשתית.‏מימון ושיתופי פעולה:מקור המימון לשלב ההקמה הראשונישל תשתית המחקר ההיה מתרומות.‏ הסכום הממוצע של הוצאותעדתשתית המחקר לשנה נע ביןהתפעול שלשלפחות מ-‏‎0%‎ מעלויות התפעול ש"ח.‏על-ידי המשתמשים בתשתית.‏ תפעולמכוסות התשתיתממומן על-ידי משאבים פנימיים של התשתיתהתשתיתמשבריםותרומות.‏ לא ניתן להסתמך על תרומות תבתקופות של500,000101,000,000


א)‏Social Sciencesand Humanitiesהסרטים הישראלי80 ארכיון ממספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009שהפעיל את תשצוות מדעי/‏ ‏/הנדסי קבוע:‏ המחקרבתשתיתמספר משתמשים פנימייםבו ממוקמת התשתית)‏‏(מהארגון מהמדינה ‏(שמספר משתמשים חיצונייםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏ממשתמשים חיצוניים מאקדמיהממשתמשים חיצוניים מהתעשייג.‏ ממשתמשים חיצוניים מארגוניםמממשלתיים/ציבורייםמחו"למספר משתמשים חיצונייםססה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 4:(2עבור גישה רקנדרש תשלוםמדיניות גישה למשתמשים:‏ותלויהנמוכה למשתמשיםהעלותלמשתמשים חיצוניים.‏ לעתיםמקבלים,‏ חוקרים הצפייה.‏ ובסוג בשימוש הנחה.‏50%שתית 735100 שאינםה 40ה 105045180 ( 2-4אלפיםממספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתממספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית8-7מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי להקמהולתחזוקה של הארכיון הוא מתרומות של קרנות בינלאומיות.‏מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר הם תקציבים קטנים של משרד החינוך ושל עירייתותרומות משלוש קרנות בינלאומיות.‏ מעת לעתירושליםתרומות אד הוק מקרנות נוספות.‏ בנוסף,‏ יש ממימוןמתקבלותממכירת כרטיסים לציבור.‏.להיחשףלחוקרים מאפשר הארכיון תרומת התשתית:‏ ישראליתהארץ החברה חיי לתיעוד מצולם ונדיר שלחברה הישראליתה-‏ במחצית הראשונה של המאהלאורך שנות קיומה של המדינה וחיי קהילות יהודיות ברחביהשנים האחרונות.‏ כמו כן,‏ משמש הארכיוןתבל במהלך שימוש בחומריותכניות חינוך העושות תשתית לשלל הנדירים.‏20, הח100.11.22.33.44תשתית קיימתתאור תתשתית המחקר:‏הארכיון הישראלי לסרטים הוא המוסד ההגדול והעיקריעל איסופם ושימורם של עשרות אלפיהאחראי בישראלסרטים,‏ ישראליים וזרים.‏ הארכיון הוקם בשנת זהוהגדול ביותר במזרח התיכון,‏ ובין נכסיו מצוייםהסרטיםארכיון כ-‏‎0,000‎ עותקי הקרנה לסרטים ישראליים וזרים,‏קלטות ווידאו ואלפי נגטיבים של יצירות הקולנוע הישראלי.‏מרכיבים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מרכיבפיזי:‏ חללי אחסנה מבוקרי טמפ'‏ ולחותכולל של כ–‏ 00בשטח סרטים ויומנים ארץתכולה:‏ א.‏ אוסףישראליים ‏(טרום מדינה)‏הקולנוע הישראליסרטיב.‏ אוסףהעלילתי והתיעודי ‏(מאז קום המדינה ועדהיום)‏יהודיים המתעדיםג.‏ אוסף סרטיםקהילות ומאורעות בהיסטוריה היהודיתשל המאה האחרונה בגולהא.‏ב.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו ממר מאיר ררוסו,‏מנהל ארכיון הפילם בארכיון הישראלי לסרטים.‏,1960עלות בבדולריםמיליוני דולריםערך מוזיאלי:‏ לאניתן להערכהערך מטריאלי:‏עשרות מיליונידולרים20,0002008-7האחרון בתשתית נערך בבשנת וכלל הוספתהשדרוגחללים מבוקרי אקלים ‏(עלות ששל כ-‏ מיליוניאגף ענק עםדולרים)‏בתשתית ומדיניות גגישה למשתמשים:‏משתמשים31,00 מ"ר30.(המשתמשים הינם חוקרים ממהארץ ומחו"ל,‏ סטודנטיםותלמידים לקולנוע טלוויזיה ותקשורת,‏ יוצרי קולנוע וכן חברותמדיה וסינמטקים בארץ ובעולם.‏אתר התשתית:‏11, ירושלhttp://www.jer‐cin.org.il:כתובת התשתית בניין הסינמטק,‏ דרך חברוןים


81) ארכיון רשות העתיקות,‏ מוזיאון רוקפלרתשתית קיימתSocial Sciences and Humanitiesתאור תשתית המחקר:‏הארכיון מקיף את האזורים שממערב לנהר הירדן בגבולותתיקים מדעיים,‏בארכיון ארץ-ישראל המנדטורית.‏ השכנות ‏(טורקיה,‏ ירדן,‏ מצרים,‏מהמדינות מתוכם התיקים המדעיים מכיליםקפריסין ועיראק).‏ סוריה,‏ תצלומים,‏ תוכניות,‏ מפות,‏ תכתובת בכתב יד ומכונת כתיבה,‏דו"חות סקר של מפקחים וכו'.‏ אוסף זה הינו המקור היחידהמספק נתונים ארכיאולוגיים וגיאוגרפיים של האתרים,‏ למןסוף המאה ה-‏‎19‎ ועד המחצית הראשונה של המאה ה-‏אתרים בתיקייה המנדטורית,‏כ-‏‎3,800‎ הארכיון כולל:‏ שמותיהם ומיקומם הגיאוגרפיםהתיקייה המנהליתתכתובות אודות פעילויותשבהם תיקים כוללת כ-‏‎1,000‎ שונות בחפירות,‏ פגיעה בעתיקות,‏ מידע על גופים שוניםשערכו חפירות בארץ וכו'.‏ חטיבת המפות כוללת מפות פרהמנדטוריות,‏ מפות מנדטוריות,‏ מפות ישראליות,‏ מפות שלבמסגרת פרויקט הדיגיטציה שלהסקר הבריטישימור פיזי של התשתיותמבוצע התיקייה המנדטורית,‏ הקיימות.‏ הנייר מתיישן ומתבלה ועל מנת להעלות אתבכלטיפול פרטני האינטרנטית,‏ נדרש לתצוגה החומרים החומרים הקיימים.‏.20213מופיעים ב-‏ ‐ Geographical.list of the Records Files 1948‐1918.1881‐186515מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית אינה עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותם10 מליון .₪משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ מכיוון שמדובר במוסד סטטוטורי,‏נדרשת גביית תשלום חד פעמי של אגרה עבור קבלת מידעממשתמשים חיצוניים.‏ ארכיון הרשות פתוח לקהל הרחבבתנאים הבאים:‏ העיון נעשה בארכיון בלבד בימי ובשעותהקבלה;‏ יש להגיש בקשה בכתב ומראש;‏ לאחר אישור הבקשהיש לתאם מראש מועד לביקור בארכיון;‏ חלק מהחומר נגישבמגבלות חוק העתיקות,‏ חוק רשות העתיקות וחוק הארכיונים;‏הארכיון נותן שירות של צילום החומר,‏ ודיגיטציה במגבלותשצוינו לעיל.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו משרד המדע ומימוןחו"ל ‏(תרומות).‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעול שלתשתית המחקר לשנה נע בין למיליון ש"ח.‏ תפעולהתשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ מקור המימון המרכזי להוצאות התפעול של תשתיתהמחקר מגיע מרשות העתיקות.‏ לתשתית יש שיתופי פעולה עםאוניברסיטאות ומכונים על בסיס מדעי ‏(לדוגמא,‏ פרויקט שבוצעעם אוניברסיטת חיפה).‏ שיתוף פעולה בינלאומי נעשה עםקפריסין במסגרת האיחוד האירופי.‏ הסכום המתקבל משיתופיפעולה בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה,‏ קטן מ-‏‎100‎ אלף ש"ח.‏המימון לשיתוף הפעולה מגיע מהאיחוד האירופי.‏500,000פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמערכות קומפקטוסים-‏ לאחסון ארכיוניםחדר מבוקר אקליםעלות בש"חעלמידע התשתית היחידה שמכילה זו התשתית:‏ תרומת אתרים בארץ שחלקם נעלמו וחלקם נמצאים רק בארכיון.‏ איןמקומות אחרים שיכולים להכיל את אותה כמות הנתונים.‏ זהוהמקום שמרכז את כל הפעילות שנעשתה בארץ מאז ומתמידניתן לבצע את המחקר,‏ הנעשהלא בתחום הארכיאולוגיה.‏ אחרותבאמצעות ציוד הקיים בתשתיות מחקר בתשתית זו,‏ בארץ ובחו"ל.‏הערכת התשתית:‏ התשתית עברה הערכה שכללה אפיון שלמחשוב ודיגיטציה בארכיון.‏ ההערכה פורסמה במסמך מפורט.‏120,00086,000ש"חש"ח3 . 1.2.3צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏600 חיצוניים+‏‏+פנימייםמחו"ל,‏ לא ניתןלהעריך בנפרדא . 200משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 1,000מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתג . 200.4


א מהו81) ארכיון רשות העתיקות,‏ מוזיאון רוקפלרשדרוג התשתיתSocial Sciences and Humanities–השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ מתוכננתדיגיטציה לארכיון כולו כלומר,‏ הנתונים הפיזיים הקיימיםיעברו למצב דיגיטאלי.‏ תבוצע סריקה והכנסת מידע לבסיסינתונים ממוחשבים,‏ העברה של החומר לשרתים חדשים וקטלוגובתוכנות ארכיון חדשות.‏ כמו כן,‏ יש צורך לאיקלום מיוחד של כלהתשתית על מנת לשמר את המורשת התרבותיתהארכיאולוגית.‏serverלטובת השדרוג דרושים,‏ בין היתר לאחסון וגיבוי,‏מחשבים מותאמים לגרפיקה,‏ סורקים שולחניים תוכנתארכיון ממוחשבת וכו'.‏ במקביל,‏ יש צורך בכוח אדם כדי לבצעאת כל התהליך.‏ כרגע לא ברור מה יהיה בדיוק מודל הפעילותהעתידי,‏ אולם ברור כי יהיה צורך בכוח אדם נוסף לפרויקט.‏,A3להיותצפויה התרומה התשתית:‏ משדרוג עיקרית תרומה תיעוד היסטורימדובר בחומר שאין שני לו משמעותית,‏ שכן ייחודי ומקיף.‏ כרגע הנגישות אליו איטית ומוגבלת,‏ ודיגיטציה שלבאופןעליהם ומידע החומרים של הנגשה תאפשר הארכיון בטוחהשמירה מאפשרת הדיגיטציה לנגישות,‏ מעבר מקוון.‏ שנים.‏לאורך רב ערך בעלי היסטוריים חומרים של ויעילה קיימתבתשתית כיום החוקרים משתמשים השדרוג בהיעדר נחותה.‏-עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סך כל עלויות השדרוגמסתכמות ב-‏‎3‎ מליון ש"ח.‏ מקור המימון משרד המדע,‏ אךהוא אינו מובטח.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ טרם נקבע לוח זמניםנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מהגב'‏ סילביה קרפיוקו,‏האחראית על הארכיון המנדטורי והדיגיטציה.‏מר אריה רוכמן-הלפרין הינו עוזר ראש ענף ארכיון ואחראי עלהכרזות ומתן שירותי ארכיון.‏אתר התשתית:‏http://antiquities.org.ilכתובת התשתית:‏ רשות העתיקות,‏ מוזיאון רוקפלר,‏ ירושלים.‏


הייSocial Sciences and Humanities.82) הספרייה הלאומיתתשתית קיימתהספרייה הלאומית היא חברה לתועלת הציבור שמטרתהאיסוף,‏ שימור,‏ טיפוח והנחלה של אוצרות ידע,‏ מורשתותרבות בכלל,‏ ובזיקה לארץ ישראל,‏ למדינת ישראל ולעםהיהודי.‏ הספרייה הלאומית כוללת מספר אוספים ייחודים‏(אוסף המפות,‏ אוסף המוסיקה,‏ אוסף אדלשטיין לתולדותהמדעים ועוד).‏ האוסף ע"ש גרשום שולם ומחלקת כתבי-‏ דיוהמכון לתצלומי כתבי-‏ די בספרייה הלאומית נמצאוכמתאימים להיכלל במיפוי תשתיות המחקר הנוכחי.‏אוסף ע"ש גרשום שולםתאור תשתית המחקר:‏האוסף הגדול והשלם ביותר בעולם בנושאי קבלה ומיסטיקהיהודית ‏(חסידות,‏ שבתאות ועוד).‏ האוסף כולל אוסף ספריםוכתבי עת ויד מנושאי מיסטיקה וקבלה ומאגרי מידע דיגיטלייםותצלומי כתבי-‏ דימתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית קיימים אוספים מדעיים שעלותם מעל מיליון ש"ח,‏אם כי לא בפריט בודד.‏ רכיבי התשתית העיקריים הינם:‏10עלותפרוט מרכיבי התשתית העיקריים כמה מיליוני ש"חאוסף גרשום שלוםמאות אלפי דולריםצילומי כתבי ידמאות אלפי דולריםכתבי עתעשרות אלפי דולריםאוסף קמעותעשרות אלפי דולריםארכיון עם פרטים שאסף גרשוםשלוםמדיניות גישה למשתמשים:‏ הגישה לספרים ולפריטים באוסףהיא חופשית,‏ אולם יש הגבלה על הגישה ויש דרישהשהמשתמשים יהיו מהאקדמיה או יהיו עם המלצה מגורם מוכר.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של התשתית היו מהאוניברסיטה העברית,‏ששילמה לגרשום שלום כדי שיוריש את האוסף לספריה וכןמימון של הספר הלאומית עצמה ושל קרנות.‏ הסכום הממוצעשל הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה קטן מחצי מיליוןש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום שלהמשתמשים בתשתית.‏שדרוגים וצרכים עתידיים:‏ בעולם החרדי מתפתחות תנועותמיסטיות חדשות,‏ מתפרסמים פרסומים חדשים והספרייה צריכהלהיכנס לתחום חדש זה.‏ כמו כן,‏ יש צורך להשקיע בדיגיטציהשל האוספים,‏ בשיקום ושימור האוספים ובהוספת מקום פיזילהצגת האוספים.‏תרומת התשתית:‏ תשתית המחקר משמשת בסיס למחקרהמדעי בתחום בישראל,‏ מגיעים אליה חוקרים מכל העולם.‏כתובת התשתית:‏ הספרייה הלאומית,‏ קמפוס גבעת רם,‏ ת.ד.‏,39105 ירושלים .91390משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):3 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרקטן מ-‏מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א.‏ משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) מאותמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית עשרותיותר מ-‏ 20מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית10 . 2500-201 . 350-21 . 4


ההיSocial Sciences and Humanities82) הספרייה הלאומיתמחלקת כתבי-ידתאור תשתית המחקר:‏והמכון לתצלומי כתבי-‏ ידThe Institute of Microfilmed Hebrew Manuscripts(IMHM) has undertaken the task of collectingmicrofilm copies of all Hebrew manuscripts extantin public and private collections. Over 74,000 reels,representing more than 90% of known Hebrewmanuscripts are available for the use of scholars andinterested laymen. The IMHM located in the JewishNational and University Library offers scholars aunique facility to study, compare and collateHebrew manuscripts found in distant locations ondifferent continents. All the vast printed resourcesof Hebraica and Judaica are available in the samebuilding. Adjoining the IMHM are the Departmentof Manuscripts of the National Library of Israelhousing 10,000 original Manuscripts and theHebrew Palaeography Project which is conductingresearch on the codicology and palaeography ofmedieval dated Hebrew Manuscripts.מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםכ-‏ 75,000 העתקי כתבי יד מכל העולםכ כתבי יד ברובם בעבריתמקראותעלות בדולריםמליוןמליוןאלף21004013,000 -משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ כל אדם רשאי להשתמש בצילומיכתבי היד הנמצאים במקום.‏ לצורך צילום יש להצטייד באישורבעל כתב היד ‏(אם הוא דורש זאת).‏ לצורך פרסום יש לקבלאישור מבעל כתב היד.‏שיתופי פעולה ומקורות מימון:‏ מקור המימון המרכזי לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר מימון מתקציבממשלתי.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקרלשנה קטן מ-‏‎500,000‎ ש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומןכלל באמצעות תשלום של המשתמשים בתשתית אלא ממומןעל-ידי הארגון אליו השתייכה התשתית האוניברסיטההעברית בירושלים ומימון ממשלתי ייעודי.‏--לתשתית המחקר שיתופי פעולה עם מספר מכוני מחקר:‏ מכוןהשירה והפיוט של האקדמיה למדעים,‏ מפעל הפליאוגרפיהלחקר הספרותוהמרכז העברית של האקדמיה למדעים הערבית-‏ יהודית של מכון בן-צבי.‏שיתוף פעולה בינלאומי התקיים עם ספריית הוותיקן במימוןהסכום המתקבל משיתופי פעולההארווי קרוגר.‏ חיצוני בינלאומיים,‏ בממוצע לשנה קטן מ-‏ 100,000 ש"ח.‏תרומת התשתית:‏ כל המחקר במדעי היהדות,‏ המבוסס עלטקסטים קדומים,‏ חייב להיעשות בתשתית.‏ אין בעולם מקוםדומה לתשתית זו.‏ ניתן לבצע את המחקר המבוצע בתשתיתבמקומות אחרים בארץ/בעולם,‏ אם כי אין עוד מקום בעולם בויש ריכוז של כל כתבי היד המצולמים.‏המנהל האקדמי של הספרייה הלאומית הוא פרופ'‏ חגי בן-‏שמאי.‏ הנתונים לגבי אוסף ע"ש גרשום שולם התקבלו מד"ראסתר ליבס,‏ מנהלת האוסף.‏ הנתונים לגבי מחלקת כתביהיד התקבלו מהגב'‏ יעל אוקון מנהלת בפועל של מחלקתכתבי-יד והמכון לתצלומי כתבי-‏ די בספרייה הלאומית.‏אתר התשתית:‏ http://www.nli.org.il/heb/כתובת התשתית:‏ הספרייה הלאומית,‏ קמפוס גבעת רם,‏ ת.ד.‏,39105 ירושלים 913904.5 עובדים. 13,400 . 3א . 2,000600 . 4.2צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב.‏ משתמשים חיצוניים מהתעשייהג.‏ משתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 4,000מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 1,000


מוזיאון העם היהודיSocial Sciencesand Humaniities- מ83ב)‏ בית התפוצותתשתית קיימתגישהנדרש תשלום עבור מדיניות גישה ללמשתמשים:‏ למשתמשים חיצוניים.‏מקורות המימון המרכזיים לשלבפעולה:‏ מימון ושיתופי מתקציבמימון היו המחקרההקמה הראשוני של תשתיתממשלתי ותורמים פרטיים.‏הסכום הממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנההשרותנע בין ל-‏‎5‎ מיליון ש"ח לשנה.‏ פחות מ-%‏ מעלות והתפעול של התשתית מכוסה על-ידי המשתמשים בתשתית.‏מקיימת שיתופי פעולה עם מוסדות רבים,‏ ביניהם:‏מהתשתיתיד ושם,‏ יד בן-צבי ומוזיאון ישראל.‏10%:1תאור תשתית המחקר:‏בית התפוצות מוזיאון העם היהודי,‏ הםמאגרי המידע שלמהמובילים בעולם ההיהודי בהיקפם ואופיים המאגריםייחודיים בתכנים שלהם ובאופן שילובם.‏ ממאגר שמותהאוסף הדיגיטלי ההיחיד ם בעולם של שמותהואהמשפחהמשפחה יהודיים,‏ ומטרתו לשמר ההיבט חשוב ששל המורשתאת שימורו גם בדורות הבאים.‏ במאגרהיהודית,‏ ולהבטיחערכים קצרים,‏ ובהם ע מידע על מקורםהשמות כ-‏‎20,000‎ופירושם של שמות משפחה ששכיחים ונדירים,‏ שבהםיהודים ברחבי העולם,‏ בעשרות לשונות;‏ האוסףהשתמשוהגניאולוגי הוא השני בגודלו בעולם היהודי וכולל מאגראילנות יוחסין של משפחות יהודיותממוחשב של אלפי מקצווי תבל;‏ אוסף התצלומים הוא ייחודי בתחומו‐‏את ההיסטוריה,‏ המורשת,‏ היצירה וחייהתצלומים מתארים הקהילה היהודית.‏ אוסף המוזיקה כולל אלפי ההקלטות שלמוסיקה יהודית.‏ המאגרים נגישים הודות לאפליקציהמתקדמת,‏ שפותחה לצרכי בית התפוצות,‏ המאפשרתעריכת חיפוש מקיף בקשת רחבה ששל נושאים.‏תרומת התשתית:‏ למאגרי מידע של בית התפוצות יש השפעההחינוך בבתי ספר בארץ ובתי ספר יהודייםחשובה מאד על בחו"ל.‏ לא ניתן לבצע את ההמחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏בארץ או בחו"ל.‏מחקר אחרותבאמצעות ציוד הקיים בתשתיותבית התפוצותהמידע של ממשק מאגר .–מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותםאינההתשתית10 מליון .₪עלות בדולרים1,000,000500,000פרוט מרכיבי התשתיתהעיקרייםתתוכנות מאגרי מידעחומרהעברה שדרוג של תוכנת מאגרי המידעהתשתיתבעלות של מעל דולרעדבשנים.500,00020072005משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 9:(200985040,000---20,00060,0003,000-צוות מדעי/הנדסי קקבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפנימיים בתשתיתמשתמשים מספר‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏חיצוניים מהמדינהמשתמשים מספר‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהאא.‏משתמשים חיצוניים מהתעשייהבב.‏משתמשים חיצוניים מארגוניםגממשלתיים/ציבורייםחיצוניים מחו"למשתמשים מספרסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעמספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתיתעיפים 2-4)..1.2.3.4


Social Sciences and Humanities83) בית התפוצות- מוזיאון העם היהודישדרוג התשתית-השדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ דיגיטציה שלהחומרים הקיימים במוזיאון והנגשת מאגרי המידע של המוזיאוןברשת האינטרנט.‏בבית התפוצות קיים מאגר מידע ממוחשב,‏ שהמאמציםלהקמתו ולתחזוקו החלו כבר בראשית שנות ה-‏‎80‎‏.‏ השאיפהשל המוזיאון היא לבצע דיגיטציה לאוספים ולמידע הקיים בכלהתחומים,‏ ולהנגיש את מערכי המידע לאינטרנט.‏ מעבר להנגשההאינטרנטית ייעשה שימוש בגרסאות חדשות ומתקדמות יותרשל תשתיות ניהול למערכי המידע שקיימים במוזיאון.‏ כרגע,‏נעשתה עבודה ראשונית לקראת מהלך כזה,‏ אולם טרם הונגשמערך המידע.‏תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ בית התפוצות מכיל מידעוחומרי גלם נדירים וייחודים מידע על תולדות קהילות,‏ מידעגניאולוגי,‏ ויזואלי,‏ מוזיקלי,‏ ביוגראפי ועוד.‏ מדובר בפוטנציאלעצום למחקרים בתחומי מדעי הרוח,‏ ומחקר קהילות יהודיותוההיסטוריה שלהן.‏ הנגשה של המידע לכלל החוקרים בתחומיםאלו,‏ בצורה יעילה ומהירה,‏ משמעה מתן אפשרות ודחיפהלמחקרים שונים רבים בתחומים האלה.‏ במקביל,‏ דיגיטציה שלחומר משמעה גם שימור המידע הייחודי והחשוב שבמוזיאוןלטווח הארוך בצורה בטוחה יותר.‏ בנוסף,‏ בהנגשה אינטרנטיתיהיה החומר נגיש גם לחוקרים מחו"ל,‏ כך שגם חוקרים מחוץלישראל שמתעניינים בתחומים אלו יוכלו לעשות בהם שימוש.‏במקביל לתרומה המחקרית המשמעותית,‏ לשדרוג תהייה גםתרומה ברמה החינוכית.‏ בתי ספר רבים עושים שימוש בחומריםובמידע של המוזיאון לעבודות שורשים,‏ להדרכות וללמידהבנושאים השונים בהם עוסק המוזיאון.‏ דיגיטציה והנגשהאינטרנטית משמעותה שבתי ספר ותלמידים רבים יותר יוכלולעשות שימוש במקורות של בית התפוצות.‏עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ התקציבים השוטפים שלהמוזיאון נשענים על תקציבים ממשלתיים,‏ אולם תקציביהפיתוח מקורם בתרומות.‏ מקור המימון לשדרוג זה צפוי להיותמבוסס על תרומות,‏ אם כי הוא איננו מובטח.‏סה"כ עלויותשדרוגעלויותתפעול‏(שנה)‏לוח זמנים לשדרוג:‏ טרם נקבע לוחעבודות הכנה לדיגיטציה של החומר.‏זמניםמפורט.‏החלומנהל בית התפוצות הוא אבינעם ערמוני.‏ נתונים לגבי תשתיתהמחקר ושדרוגה התקבלו ממר חיים גיוזלי,‏ מנהל אגף מאגרימידע בבית התפוצות.‏אתר התשתית:‏א.‏ב.‏ג.‏כתובת התשתית:‏אביב,‏ תל אביבhttp://www.bh.org.il61392טיפול בתכנים:‏.500,000בניית מערכתאינטרנטית שלמוזיאון וירטואלי:‏.300,000שדרוג אתרהאינטרנט:‏.200,000סה"כ כמיליון דולר.‏250,000 דולרמתוךסכום זההוצא:‏האם ישכברהתחייבותלמימוןעלויותהתפעול?‏כ-‏ 50,000דולר---בית התפוצות,‏ קמפוס אוניברסיטת תל-‏


84) מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקותתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏Social Sciences and Humanities-1.5התשתית מורכבת מכ-‏ מיליון ממצאים ‏(עתיקות כליחרס,‏ אבן,‏ מתכת,‏ זכוכית,‏ ממצאים נושאי כתב,‏ מטבעות,‏ממצאים אורגאניים וכו')‏ המאוחסנים ומקוטלגים במחסניאוצרות המדינה בשיטה כרונולוגית-טיפולוגית-גיאוגרפית.‏הממצאים משקפים את תרבותה החומרית של ארץ-ישראללמן התקופות הפרהיסטוריות ועד התקופה העותומאנית.‏לצד הממצאים,‏ ופועל יוצא מקטלוגם,‏ מכילה התשתיתמאגר נתונים ממחושב של עתיקות ארץ-ישראל המרכז אתכל הנתונים האדמינסטרטיבים והמדעיים של הממצאים.‏מאגר הנתונים מאורגן באמצעות מערכת ‏"מנורה",‏ שפותחהעל-ידי רשות העתיקות ובכפוף לתזאורוס מדעי.‏ המאגרהממוחשב מספק כרטיס חפץ מפורט לכול פריט,‏ הכוללנתונים אדמינסטרטיבים ומדעיים:‏ הגדרת השלם,‏ מוצא‏(אתר/חפירה/סקר/ליקוט),‏ תיארוך,‏ פרסום מדעי,‏ תמונה,‏מקום החפץ-‏ מחסני אוצרות המדינה,‏ מוזיאון.‏ המאגראינטראקטיבי וגדל בהתמדה ‏(כ-‏ אלף ממצאים בשנה)‏ובמקביל מתעדכן ומטויב בהתאם למחקר המדעי ולמצבהפריט.‏ המאגר הממוחשב מאפשר ביצוע חיפושיםמתקדמים ומשולבים וריכוז נתונים לפי נושאי מחקרמוגדרים.‏15מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏להלן מצוינות היחידות המרכזיות של מחסני אוצרות המדינההאוצרות בתוכן את הממצאים.‏ הממצאים מאוחסנים בחלליאחסון מתקדמים חלקם מבוקרי אקלים.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמחסני אוצרות המדינה המרכזיים,‏ בית-שמשענף מטבעות-‏ אוצרות המדינה ירושלים,‏ מוזיאון ישראלענף אורגני - אוצרות המדינה ירושלים,‏ הר חוצביםמחסן אוצרות המדינה המרכז את הממצאים מימי המנדט,‏ירושלים,‏ מוזיאון רוקפלרעלותבדולרים2.5מיליוןהשדרוג האחרון בתשתית נערך ב-‏‎2004‎ וכלל העתקת מחסניאוצרות המדינה למקום משכנם החדש-‏ אזור התעשייה המערביבבית-שמש.‏ הקמת מתחם אחסון חדש ומתקדם המכיל כ-‏מ"ר ומאפשר תנאי אחסון כמו גם גישה נוחה לחוקריםואוצרים.‏ עלות השדרוג 2.5 מיליון דולר.‏5000מכיוון שמדובר בתשתית אינטראקטיבית הקולטת מדי שנהאלפי ממצאים חדשים,‏ קיים קושי מובנה לשמר את איכותההמדעית.‏ הדבר מחייב הקצאת משאבים לאורך זמן לשם קליטהמדעית של ממצאים חדשים,‏ טיוב מדעי של ממצאים שנקלטווהכשרת חללי אחסון חדשים.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):14 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקר40.2מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏152 . 3מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 101ב . -ג . 51משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים. 4 מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל 140סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 332מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית ‐מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 25מדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ המשתמשים החיצוניים בתשתית חייביםבתשלום אגרת חופש המידע הקבועה בחוק העומדת היום עלסכום של 93 ש"ח.‏ כמו כן על איתור מידע ומיונו,‏ חל תשלום של50 ש"ח החל מהשעה השלישית.‏התשתית זמינה למשתמשים פנימיים וחיצוניים בכפוף לחוקחופש המידע ולנוהלי רשות העתיקות.‏ א.‏ מחקר:‏ ממצאיםשפורסמו פרסום מדעי,‏ זמינים למחקר מחודש ‏(הממצאיםעצמם כמו גם מסד הנתונים הממוחשב).‏ ממצאים שלא פורסמויעמדו לרשות החוקרים בכפוף להחלטת ועדת פרסומים שלרשות העתיקות.‏ משתמשים המעוניינים לבחון את הממצאים‏(בדיקה ויזואלית,‏ ציור,‏ צילום)‏ יתאמו פגישת עבודה מול צוותהאוצרים ויציינו את סוג הממצא/ים אותו הם מעוניינים לבחון.‏הממצאים ירוכזו על-ידי הצוות המקצועי באזור המיועדלחוקרים,‏ בתום המחקר יוחזרו הממצאים על-ידי הצוות לחלליהאחסון הייעודיים במקרים בהם ידרשו הממצאים לעיבודמחודש ו/או לביצוע בדיקות מדעיות במעבדות חיצוניות דוגמתפטרוגרפיה,‏ מטלורגיה,‏ יושאלו הממצאים בכפוף לתעודתמסירה ונוהלי השאלת חומר לעיבוד מדעי של רשות העתיקות.‏חוקרים המעוניינים במאגר הנתונים הממוחשב יעבירו שאילתהמסודרת לצוות המקצועי ובה יפרטו את הנושא והנתוניםהנדרשים להם למחקר.‏ הנתונים ‏(קובץ ממוחשב,‏ פלטממוחשב)‏ יועברו באמצעות הצוות המקצועי לחוקר.‏ ב.‏ תצוגה:‏ממצאים שפורסמו פרסום מדעי זמינים לתצוגות ארכיאולוגיותבמוזיאונים ובמוסדות ציבוריים בארץ ובעולם,‏ לפרקי זמן


84) מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקותקצובים ‏(תצוגה ממושכת עד שנים עם אפשרות הארכה)‏כמו גם לתערוכות נושאיות מתחלפות,‏ בכפוף לנוהלי השאלתממצאים של רשות העתיקות ‏(פרוגרמה,‏ תנאי תצוגה,‏ ועדתתצוגות,‏ חוזה השאלה).‏ התשתית ממצאים,‏ מאגר נתוניםפתוחה לעיון ולהשאלה לאוצרי המוזיאונים והתצוגות בתיאוםעם צוות האוצרים של מחסני אוצרות המדינה.‏Social Sciences and Humanities-–10מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו הקצאה מתקציבהעבודה השנתי של רשות העתיקות והקצאה מהתקציב השנתיהמועבר לרשות מטעם משרדי הממשלה.‏ הסכום הממוצע שלהוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין עדמיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלוםשל המשתמשים בתשתית.‏ מקור המימון המרכזי להוצאותהתפעול של תשתית המחקר מגיע מרשות העתיקות והקצאהמתקציב עבודה שנתי.‏511050לא מתקיימים הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות בתשתית מחקרזו בארץ או בעולם.‏תרומת התשתית:‏ התשתית מעמידה,‏ לרשות החוקרים בארץובעולם,‏ מסד נתונים מעודכן של הממצאים שנחשפו בחפירותהארכיאולוגיות למן ראשית המאה העשרים,‏ כמו גם מאפשרתגישה בלתי-אמצעית לממצאים עצמם.‏ התשתית מקדמת אתהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי של ארץ-ישראל,‏ היא מאפשרתביצועם של מחקרי ‏"רוחב נושאיים"‏ העוסקים בתרבותההחומרית של ארץ-ישראל דוגמת חקר חותמות,‏ טביעות חותםובולאות;‏ חקר כתובות;‏ חקר נרות חרס ועוד.‏ למן הקמתה שלהתשתית,‏ היא מהווה בסיס למאות מחקרים מקיפים המרכזיםכמו גם מחקריםבתוכם דיון במאות רבות של ממצאים,‏ התשתית שמהנקודתיים העוסקים בחפץ/חפצים בודדים.‏ לעצמה מטרה לקרב את הציבור בארץ ובעולם לארכיאולוגיהבקרב הציבור את הידע,‏ולהיסטוריה של ארץ-ישראל,‏ להגביר המעורבות והזיקה לעבר.‏ מחסני אוצרות המדינה משאילים כ-‏אלף ממצאים למוזיאונים,‏ מוסדות חינוך,‏ מוסדות ציבורבארץ ובעולם,‏ מספקים שרותי אוצרות,‏ ייעוץ והכוונה לאוצרימוזיאונים לשם קידומם והקמתם של תערוכות קבע ותערוכותמתחלפות.‏ תחום אוצרות המדינה מקים באופן ישיר תצוגותתצוגות בשנה.‏ להלן מדגם תצוגותוגנים ארכיאולוגיים כ-‏ תצוגהאשקלון שהוקמו בחמש השנים האחרונות:‏ במכללה האקדמית באשקלון.‏ 2. ארכיטקטורה בתקופה הרומיתתצוגהרפואה ומרפא גן ארכיאולוגי בקיסריה.‏ תצוגה בעיריית עכו.‏בבית חולים רמב"ם.‏ תצוגה במרכז הבינתחומיומנהל בארץ ישראל בעת העתיקה גןהרצליה 6. תעשיית השמן והיין בארץ ישראל בעת העתיקה לבצע אתניתן לא ארכיאולוגי בעדולם,‏ קרן קיימת לישראל.‏ המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיותבנושאתשתית לאומית ייחודית בחו"ל.‏ זו או מחקר בארץ ארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.‏--5. ממשל-..1.3-.4 עכו -והביזנטית ‐שדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ העלאת ממצאיםנבחרים מאוצרות המדינה לאתר אינטרנט,‏ וחשיפתם לציבורבאופן מקוון.‏ הממצאים באתר יוצגו לפי חתכים שונים ביןהיתר לפי גילם הכרונולוגי ולפי סוג החפצים שהם מכילים.‏ כלחפץ יוצג עם כרטיס חפץ המציג את כל המידע הקיים עליוובאתר אף תהיה אפשרות להזמין תמונה של החפץ בתשלום.‏בתחילת התהליך,‏ יוזנו במאמץ מרוכז כמה אלפי פריטים;‏בהמשך,‏ יוספו מדי שנה עוד ועוד פריטים,‏ עד שיוזנו כלכולל ממצאים חדשים שייחשפו בשנים הקרובות.‏כרגע,‏ עיקר ההשקעה שנעשית בכוח האדם בתהליך ההקמה,‏מתמקדת בתשלום לצלמים פרי-לנסרים ולמעצבי-אתר חיצוניים.‏מעבר לכך,‏ העבודה על הפריטים נעשית ע"י כוח האדם הקבועשל רשות העתיקות,‏ וכרגע לא מתוכננת הוספת כוח אדםלטובת הפרויקט.‏–הממצאים -תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ התרומה למחקר מאודמשמעותי,‏ שכן היא הופכת את הממצאים של רשות העתיקותלנגישים לחוקרים בכל היקף,‏ ומכל מקום בעולם.‏ גם האופציהלהזמנת תמונות תקל על עבודת החוקרים.‏ לתשתית יש תרומההממצאים החשובים שלחשובה גם בהיבטההיסטוריה של ארץ ישראל יהיו למעשה נגישים לכולם לציבורהרחב,‏ לתלמידי תיכון ולסטודנטים ולמתעניינים מכל העולם.-התרבותי-חינוכי -עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמוערכות בכ-‏‎500,000‎ דולר.‏ מתוך סכום זה,‏ הוצאו כ-‏‎200,000‎דולר.‏ מקור המימון לתשתית מגיע מהתקציב השוטף של רשותהעתיקות,‏ ומתרומות ייעודיות אשר מוקדשות לפרויקט זה.‏ ישמאמץ להשגת תרומות נוספות,‏ כדי להאיץ את קצב העברתהממצאים למערכת המקוונת.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ תחילת פעילות האתר:‏ עד סוףהעלאת כל הפריטים לאתר:‏ תוך.20107-5 שנים.‏נתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מד"ר מיכאלסבן,‏ מנהל מחסני אוצרות המדינה.‏אתר התשתית:‏http://www.antiquities.org.il/modules_heb.asp?Module_id=102כתובת התשתית:‏ רח'‏ עמל 6, אזור תעשייה מערבי,‏ בית-שמש


84) מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקותתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏התשתית מורכבת מכ-‏ מיליון ממצאים ‏(עתיקות כליחרס,‏ אבן,‏ מתכת,‏ זכוכית,‏ ממצאים נושאי כתב,‏ מטבעות,‏ממצאים אורגאניים וכו')‏ המאוחסנים ומקוטלגים במחסניאוצרות המדינה בשיטה כרונולוגית-טיפולוגית-גיאוגרפית.‏הממצאים משקפים את תרבותה החומרית של ארץ-ישראללמן התקופות הפרהיסטוריות ועד התקופה העותומאנית.‏לצד הממצאים,‏ ופועל יוצא מקטלוגם,‏ מכילה התשתיתמאגר נתונים ממחושב של עתיקות ארץ-ישראל המרכז אתכל הנתונים האדמינסטרטיבים והמדעיים של הממצאים.‏מאגר הנתונים מאורגן באמצעות מערכת ‏"מנורה",‏ שפותחהעל-ידי רשות העתיקות ובכפוף לתזאורוס מדעי.‏ המאגרהממוחשב מספק כרטיס חפץ מפורט לכול פריט,‏ הכוללנתונים אדמינסטרטיבים ומדעיים:‏ הגדרת השלם,‏ מוצא‏(אתר/חפירה/סקר/ליקוט),‏ תיארוך,‏ פרסום מדעי,‏ תמונה,‏מקום החפץ-‏ מחסני אוצרות המדינה,‏ מוזיאון.‏ המאגראינטראקטיבי וגדל בהתמדה ‏(כ-‏ אלף ממצאים בשנה)‏ובמקביל מתעדכן ומטויב בהתאם למחקר המדעי ולמצבהפריט.‏ המאגר הממוחשב מאפשר ביצוע חיפושיםמתקדמים ומשולבים וריכוז נתונים לפי נושאי מחקרמוגדרים.‏Social Sciences and Humanities-151.5המדעית.‏ הדבר מחייב הקצאת משאבים לאורך זמן לשם קליטהמדעית של ממצאים חדשים,‏ טיוב מדעי של ממצאים שנקלטווהכשרת חללי אחסון חדשים.‏משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):14 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקר40.2מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏152 . 3מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏א . משתמשים חיצוניים מהאקדמיה 101ב . -ג . 51משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבוריים. 4 מספר משתמשים חיצוניים מחו"ל 140סה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 332מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתית ‐מספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 25מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏להלן מצוינות היחידות המרכזיות של מחסני אוצרות המדינההאוצרות בתוכן את הממצאים.‏ הממצאים מאוחסנים בחלליאחסון מתקדמים חלקם מבוקרי אקלים.‏פרוט מרכיבי התשתית העיקרייםמחסני אוצרות המדינה המרכזיים,‏ בית-שמשענף מטבעות-‏ אוצרות המדינה ירושלים,‏ מוזיאון ישראלענף אורגני - אוצרות המדינה ירושלים,‏ הר חוצביםמחסן אוצרות המדינה המרכז את הממצאים מימי המנדט,‏ירושלים,‏ מוזיאון רוקפלרעלותבדולרים2.5מיליוןהשדרוג האחרון בתשתית נערך ב-‏‎2004‎ וכלל העתקת מחסניאוצרות המדינה למקום משכנם החדש-‏ אזור התעשייה המערביבבית-שמש.‏ הקמת קופלקס אחסון חדש ומתקדם המכיל כ-‏מ"ר ומאפשר תנאי אחסון כמו גם גישה נוחה לחוקריםואוצרים.‏ עלות השדרוג 2.5 מיליון דולר.‏5000מכיוון שמדובר בתשתית אינטראקטיבית הקולטת מדי שנהאלפי ממצאים חדשים,‏ קיים קושי מובנה לשמר את איכותהמדיניות גישה למשתמשים:‏ נדרש תשלום עבור גישה רקלמשתמשים חיצוניים.‏ המשתמשים החיצוניים בתשתית חייביםבתשלום אגרת חופש המידע הקבועה בחוק העומדת היום עלסכום של 93 ש"ח.‏ כמו כן על איתור מידע ומיונו,‏ חל תשלום של50 ש"ח החל מהשעה השלישית.‏התשתית זמינה למשתמשים פנימיים וחיצוניים בכפוף לחוקחופש המידע ולנוהלי רשות העתיקות.‏ א.‏ מחקר:‏ ממצאיםשפורסמו פרסום מדעי,‏ זמינים למחקר מחודש ‏(הממצאיםעצמם כמו גם מסד הנתונים הממוחשב).‏ ממצאים שלא פורסמויעמדו לרשות החוקרים בכפוף להחלטת ועדת פרסומים שלרשות העתיקות.‏ משתמשים המעוניינים לבחון את הממצאים‏(בדיקה ויזואלית,‏ ציור,‏ צילום)‏ יתאמו פגישת עבודה מול צוותהאוצרים ויציינו את סוג הממצא/ים אותו הם מעוניינים לבחון.‏הממצאים ירוכזו על-ידי הצוות המקצועי באזור המיועדלחוקרים,‏ בתום המחקר יוחזרו הממצאים על-ידי הצוות לחלליהאחסון הייעודיים במקרים בהם ידרשו הממצאים לעיבודמחודש ו/או לביצוע בדיקות מדעיות במעבדות חיצוניות דוגמתפטרוגרפיה,‏ מטלורגיה,‏ יושאלו הממצאים בכפוף לתעודתמסירה ונוהלי השאלת חומר לעיבוד מדעי של רשות העתיקות.‏חוקרים המעוניינים במאגר הנתונים הממוחשב יעבירו שאילתהמסודרת לצוות המקצועי ובה יפרטו את הנושא והנתוניםהנדרשים להם למחקר.‏ הנתונים ‏(קובץ ממוחשב,‏ פלטממוחשב)‏ יועברו באמצעות הצוות המקצועי לחוקר.‏ ב.‏ תצוגה:‏ממצאים שפורסמו פרסום מדעי זמינים לתצוגות ארכיאולוגיותבמוזיאונים ובמוסדות ציבוריים בארץ ובעולם,‏ לפרקי זמן


84) מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקותSocial Sciences and Humanities10קצובים ‏(תצוגה ממושכת עד שנים עם אפשרות הארכה)‏כמו גם לתערוכות נושאיות מתחלפות,‏ בכפוף לנוהלי השאלתממצאים של רשות העתיקות ‏(פרוגרמה,‏ תנאי תצוגה,‏ ועדתתצוגות,‏ חוזה השאלה).‏ התשתית ממצאים,‏ מאגר נתוניםפתוחה לעיון ולהשאלה לאוצרי המוזיאונים והתצוגות בתיאוםעם צוות האוצרים של מחסני אוצרות המדינה.‏-–מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו הקצאה מתקציבהעבודה השנתי של רשות העתיקות והקצאה מהתקציב השנתיהמועבר לרשות מטעם משרדי הממשלה.‏ הסכום הממוצע שלהוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה נע בין עדמיליון ש"ח.‏ תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלוםשל המשתמשים בתשתית.‏ מקור המימון המרכזי להוצאותהתפעול של תשתית המחקר מגיע מרשות העתיקות והקצאהמתקציב עבודה שנתי.‏511050לא מתקיימים הסכמי שיתוף פעולה ושותפויות בתשתית מחקרזו בארץ או בעולם.‏תרומת התשתית:‏ התשתית מעמידה,‏ לרשות החוקרים בארץובעולם,‏ מסד נתונים מעודכן של הממצאים שנחשפו בחפירותהארכיאולוגיות למן ראשית המאה העשרים,‏ כמו גם מאפשרתגישה בלתי-אמצעית לממצאים עצמם.‏ התשתית מקדמת אתהמחקר הארכיאולוגי וההיסטורי של ארץ-ישראל,‏ היא מאפשרתביצועם של מחקרי ‏"רוחב נושאיים"‏ העוסקים בתרבותההחומרית של ארץ-ישראל דוגמת חקר חותמות,‏ טביעות חותםובולאות;‏ חקר כתובות;‏ חקר נרות חרס ועוד.‏ למן הקמתה שלהתשתית,‏ היא מהווה בסיס למאות מחקרים מקיפים המרכזיםכמו גם מחקריםבתוכם דיון במאות רבות של ממצאים,‏ התשתית שמהנקודתיים העוסקים בחפץ/חפצים בודדים.‏ לעצמה מטרה לקרב את הציבור בארץ ובעולם לארכיאולוגיהבקרב הציבור את הידע,‏ולהיסטוריה של ארץ-ישראל,‏ להגביר המעורבות והזיקה לעבר.‏ מחסני אוצרות המדינה משאילים כ-‏אלף ממצאים למוזיאונים,‏ מוסדות חינוך,‏ מוסדות ציבורבארץ ובעולם,‏ מספקים שרותי אוצרות,‏ ייעוץ והכוונה לאוצרימוזיאונים לשם קידומם והקמתם של תערוכות קבע ותערוכותמתחלפות.‏ תחום אוצרות המדינה מקים באופן ישיר תצוגותתצוגות בשנה.‏ להלן מדגם תצוגותוגנים ארכיאולוגיים כ-‏ תצוגהאשקלון שהוקמו בחמש השנים האחרונות:‏ במכללה האקדמית באשקלון.‏ 2. ארכיטקטורה בתקופה הרומיתתצוגהרפואה ומרפא גן ארכיאולוגי בקיסריה.‏ תצוגה בעיריית עכו.‏בבית חולים רמב"ם.‏ תצוגה במרכז הבינתחומיומנהל בארץ ישראל בעת העתיקה גןהרצליה 6. תעשיית השמן והיין בארץ ישראל בעת העתיקה לבצע אתניתן לא ארכיאולוגי בעדולם,‏ קרן קיימת לישראל.‏ המחקר,‏ הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות ציוד הקיים בתשתיותבנושאתשתית לאומית ייחודית בחו"ל.‏ זו או מחקר בארץ ארכיאולוגיה של ארץ-ישראל.‏--5. ממשל-..1.3-.4 עכו -והביזנטית ‐


84) מחסני אוצרות המדינה,‏ רשות העתיקותשדרוג התשתיתהשדרוג/השינוי העיקרי המתוכנן לתשתית:‏ העלאת ממצאיםנבחרים מאוצרות המדינה לאתר אינטרנט,‏ וחשיפתם לציבורבאופן מקוון.‏ הממצאים באתר יוצגו לפי חתכים שונים ביןהיתר לפי גילם הכרונולוגי ולפי סוג החפצים שהם מכילים.‏ כלחפץ יוצג עם כרטיס חפץ המציג את כל המידע הקיים עליוובאתר אף תהיה אפשרות להזמין תמונה של החפץ בתשלום.‏בתחילת התהליך,‏ יוזנו במאמץ מרוכז כמה אלפי פריטים;‏בהמשך,‏ יוספו מדי שנה עוד ועוד פריטים,‏ עד שיוזנו כלכולל ממצאים חדשים שייחשפו בשנים הקרובות.‏כרגע,‏ עיקר ההשקעה שנעשית בכוח האדם בתהליך ההקמה,‏מתמקדת בתשלום לצלמים פרי-לנסרים ולמעצבי-אתר חיצוניים.‏מעבר לכך,‏ העבודה על הפריטים נעשית ע"י כוח האדם הקבועשל רשות העתיקות,‏ וכרגע לא מתוכננת הוספת כוח אדםלטובת הפרויקט.‏Social Sciences and Humanities–הממצאים -תרומה עיקרית משדרוג התשתית:‏ התרומה למחקר מאודמשמעותי,‏ שכן היא הופכת את הממצאים של רשות העתיקותלנגישים לחוקרים בכל היקף,‏ ומכל מקום בעולם.‏ גם האופציהלהזמנת תמונות תקל על עבודת החוקרים.‏ לתשתית יש תרומההממצאים החשובים שלחשובה גם בהיבטההיסטוריה של ארץ ישראל יהיו למעשה נגישים לכולם לציבורהרחב,‏ לתלמידי תיכון ולסטודנטים ולמתעניינים מכל העולם.‏-התרבותי-חינוכי -עלויות שדרוג התשתית ותפעולה:‏ סה"כ עלויות השדרוגמוערכות בכ-‏‎500,000‎ דולר.‏ מתוך סכום זה,‏ הוצאו כ-‏‎200,000‎דולר.‏ מקור המימון לתשתית מגיע מהתקציב השוטף של רשותהעתיקות,‏ ומתרומות ייעודיות אשר מוקדשות לפרויקט זה.‏ ישמאמץ להשגת תרומות נוספות,‏ כדי להאיץ את קצב העברתהממצאים למערכת המקוונת.‏לוח זמנים לשדרוג:‏ תחילת פעילות האתר:‏ עד סוף 2010.העלאת כל הפריטים לאתר:‏ תוך7-5 שנים.‏נתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגהסבן,‏ מנהל מחסני אוצרות המדינה.‏התקבלו מד"רמיכאלאתר התשתית:‏http://www.antiquities.org.il/modules_heb.asp?Module_id=102כתובת התשתית:‏ רח'‏ עמל 6, איזור תעשייה מערבי,‏ בית-שמש.‏


Social Sciences and Humanities85) סקר ישראל,‏ רשות העתיקותתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏סקר ישראל הינו ארכיון מידע גדול על השרידים הקדומיםהנמצאים ביחידות השטח הגיאוגרפיות בא"י.‏ הסקר מרכזומארגן מידע רב שהתקבל מסקרי שדה שנערכו על אתריםארכיאולוגיים רבים.‏ הסקר מתבסס על מיפוי מפורט של שטחמדינת ישראל,‏ ומאפשר תיאור ארכיאולוגי/היסטורי שליחידות גיאוגרפיות שלמות.‏ באופן זה מתקבל מידע עלאוצרות התרבות ההיסטוריים של ארץ ישראל.‏ המידע הקייםבסקר נאסף במשך מעל למאה שנים ע"י קבוצות שונות שלחוקרים וסוקרים.‏ לאחר קום המדינה,‏ נאסף החומר ותועדבאגף העתיקות.‏ משנת רוכזו המחקרים בידי גוףשהוקם לצורך המשך התיעוד הארכיאולוגי המפורט של שטחמדינת ישראל.‏ הסקרים,‏ שנערכו עד כה,‏ כוללים גם חלקיםמיהודה,‏ שומרון וחבל עזה.‏ בשנים האחרונות,‏ עיקר המאמץלסקרים חדשים מופנה לסיקור השטחים המצויים בלבתוכניות הפיתוח העתידיות.‏ ברמה של הארכיון,‏ עיקרהמאמצים מופנים למטרה של פרסם מסודר של הנתונים עלאותם אזורים בהם עבודת השדה הסתיימה.‏מבחינת איכות הסקר הארכיאולוגי/מדעי,‏ ליחידות שטחממופות,‏ סקר ישראל הינו התשתית המובילה מסוגה בעולם.‏1974מרכיבים עיקריים בתשתית ועלותם:‏מרכיבאוסף ה"קרמיקה"‏מהאתרים)‏ארכיון כתוב-‏(ממצאיםפיזייםדוחות מחקר ודוחות סקרנתונים ופרסומים שעברו דיגיטציה ועלועל המחשב המרכזי2003עלותעלות הטיפול,‏המחקר,‏ הציור,‏הפרסוםוהאפשרותלמחקר שלממצאי הסקריםעולה מעל₪ 200,000בשנהמחקר שיטתי שלמפות סקרישראל עולהכחצי מיליון ₪בשנה4-3 מיליוני ש"חבשנת הוקם מאגר הנתונים הממוחשב,‏ בעלות שלכחצי מיליון ₪. תשתית המחקר עברה שידרוג יסודי בשניםהאחרונות.‏ רשות העתיקות פיתחה מערכת גיאוגרפית ג'י איאסית לטובת סקר ישראל,‏ וכן אתר אינטרנט לפרסום מפותהסקר,‏ המאפשר חיתוכיםארכיאולוגיים וגיאוגרפיים רבים.‏וחיפושים לפי פרמטריםמשתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏ מדיניותגישה למשתמשים:‏ הגישה למשתמשים פנימיים ‏(רשותהעתיקות)‏ ללא תשלום.‏ משתמשים חיצוניים צריכים לשלםתשלום חלקי על חלק מהשירותים.‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):2 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקור המימון המרכזי להקמהולתחזוקה של הסקר הוא תקציב של רשות העתיקות.‏ הסכוםהממוצע של הוצאות התפעול של תשתית המחקר לשנה קטןתפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעותהתשלום של המשתמשים בתשתית.‏מ-‏‎500,000‎ ₪.250 . 2 כ-‏1,000 . 3 כ-‏א . 800 כ-‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהב . -ג . 200משתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםכ-‏כ-‏3,000 . 4מספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) כ-‏ 4,250מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית-‏הנתון מתייחס לעשר השנים האחרונותמעריךשעשרות רבותהסכמי שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית עם ארגוניםאחרים בארץ בחמש השנים האחרונות:‏ התקיימו שיתופיפעולה לביצוע סקרים ארכיאולוגיים עם אוניברסיטת תל-‏אביב,‏ אוניברסיטת חיפה,‏ אוניברסיטת בר-אילןוהאוניברסיטה העברית בירושלים.‏ כמו כן יש שיתופי פעולהעם ארכיאולוגים סוקרים שאינם משתייכים לאקדמיהבישראל.‏ כל הסקרים שנעשו פורסמו או יפורסמו במסגרתפרסומי סקר ארכיאולוגי של ישראל.‏פעילויות שיתוף פעולה בינלאומי שמאורגנות דרך חוזיםאו הסכמי שיתוף פעולה:‏ הסקר הארכיאולוגי של ישראל


Social Sciences and Humanities85) סקר ישראל,‏ רשות העתיקותנעשה בישראל ללא שיתופי פעולה בינלאומיים,‏ אולםתוצאותיו ומסקנותיו המדעיות משרתים את החוקרים ברחביהעולם כולו.‏המחקר הארכיאולוגי בישראל ניזון רבות מתקציבים וקרנותמחקר מחו"ל.‏ עד עתה נתקבלו כספים רבים לחפירותארכיאולוגיות אך לא לסקר ארכיאולוגי.‏תרומת התשתית:‏ התרומה של סקר ישראל היא עצומהושימושית לא רק למחקר האקדמי אלא לכלל החברהבישראל ולפיתוח הארץ.‏ רשות העתיקות הכריזה עד עתהקרוב ל-‏ אתרי עתיקות כתוצאה מהסקר השיטתיהמבוצע.‏ להערכתנו יש עוד אלפי אתרי עתיקות שטרם נסקרוולכן עדיין לא הוכרזו.‏ הכרזת האתרים נותנת תוקף וסמכותלחוק העתיקות ולשמירה על האתרים ומהווה כלי חשוב ואףהכרחי בקבלת החלטה על שייעשה בקרקעות ישראל.‏ אשרעל כן יש לסקר הארכיאולוגי חשיבות גדולה בכל הקשורלכלכלה הישראלית ולפיתוחה העתידי של הארץ.‏30,000הנתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מד"ר יהודה דגן,‏מנהל יחידת הסקרים ברשות העתיקות ומד"ר עוזי דהרי,‏סגן מנהל רשות העתיקות.‏אתר התשתית:‏/http://www.antiquities.org.il/surveyכתובת התשתית:‏ רח'‏ המרפא 5, הר חוצבים,‏ ירושלים


Social Sciences and Humanities86) המעבדה למיקרו-ארכיאולוגיה השוואתית,‏ אוניברסיטת תל-אביבתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏המעבדה למיקרו-ארכיאולוגיה השוואתית משמשתכאכסניה העיקרית לביצוע תכנית הלימודים לתלמידי מוסמךודוקטור בחקר החומרים הארכיאולוגיים וטכנולוגיות העבר.‏המעבדה מאחסנת בתוכה את המשאבים הבאים:‏ כיתתלימוד ועשר עמדות מחקר ולימוד,‏ הכוללות:‏ מיקרוסקופמקטב,‏ מיקרוסקופ סטראוסקופי,‏ ערכות פרפרטים ‏(שקפים)‏של מינרלים ללימוד מינרלוגיה אופטית,‏ אוסף שקפיםפטרוגרפיים של סוגי הסלעים העיקריים ועוד;‏ אוסף משווהשל קרמיקה ארכיאולוגית בשקפים פטרוגרפיים ובו כ-‏פרפרטים ממאות אתרים ארכיאולוגיים במזרח היםהתיכון ובסיס נתונים ממוחשב שלהם;‏ אוספים לימודייםבדוגמאות שלמות של סלעים ומינרלים ואוסף לימודי שלחומרים ארכיאולוגיים,‏ בדגש על טכנולוגיות ייצור קדומות‏(טיח,‏ קרמיקה,‏ מטלורגיה,‏ זכוכית);‏ ציוד להכנת שקפיםפטרוגרפיים ומיקרומורפולוגיים;‏ ציוד להכנת דגימותמטלוגרפיות ומחקרן;‏ שלושה מיקרוסקופי מחקר פטרולוגייםמקטבים;‏ עמדת מחקר לאנליזות כימיות ובה מכשירנייד עם מטריצות קרקעות,‏ מכרות ומתכות ומתקן נייח,‏ערכת הכנה לדגימות ‏(נפות,‏ בתי דגם ומכבש,‏ אוסףסטנדרטים של היסודות החשובים וספריית סטנדרטיםממוחשבת.‏ כמו כן,‏ התשתית כוללת ספרייה ובה כ-‏‎300‎כותרים,‏ אוסף מפות גיאולוגיות של ארצות מזרח היםהתיכון,‏ מפות מחצבים וקרקעות.‏XRF15,000מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏בתשתית לא מוצב ציוד מחקר מדעי/טכנולוגי שעלותו מעל10 מיליון .₪משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית לשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפים פנימייםוחיצוניים ללא תשלום.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מקורות המימון המרכזיים לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר היו משאבים פנימיים שלהתשתית ומימון מחו"ל.‏ הסכום הממוצע של הוצאות התפעולשל תשתית המחקר לשנה קטן מ-‏‎500,000‎ ש"ח.‏ תפעולהתשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום של המשתמשיםבתשתית.‏ מקורות המימון המרכזיים להוצאות התפעול שלתשתית המחקר הם מימון מהארגון אליו משתייכת התשתית‏(אוניברסיטת תל-אביב)‏ וקרנות מחקר תחרותיות.‏ התשתיתמשרתת מחקרים של חוקרים בארץ במסגרת תכניות מחקרהממומנות מהקרן הישראלית למדע .(ISF) שיתופי פעולה שלהתשתית בחו"ל מתקיימים עם החוג ללימודים קלאסייםבאוניברסיטת היידלברג,‏ החוג לתרבויות המזרח הקדום,‏באוניברסיטה החופשית ברלין וחילופי סטודנטים עםאוניברסיטאות בבריטניה ובארה"ב ‏(לדוגמה,‏ אוניברסיטתלונדון).‏ הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים בממוצעש"ח.‏ המקורות המרכזייםלשנה,‏ נע ביןלמימון הפעילויות של שיתופי פעולה בינלאומיים הם משאביםפנימיים של תשתית המחקר,‏ תקציב ממשלתי,‏ מימון חו"לממשלתי ומימון מקרנות מחקר ‏(כדוגמת.(INSTAP ,GIF250,000-100,000תרומת התשתית:‏ תשתית המחקר מהווה אחת מהמעבדותהפעילות והמובילות בתחום מחקרי המוצא והטכנולוגיה שלקרמיקה ארכיאולוגית ומאכסנת בתוכה את האוסף הגדולבעולם של קרמיקה ארכיאולוגית מן המזרח הקדום,‏ מזרח היםהתיכון והקווקז,‏ בשקפים פטרוגרפיים ‏(כ-‏‎15,000‎ דגימות).‏תשתית המחקר משרתת מחקרים ארכיאולוגיים של כלהמוסדות האקדמיים בארץ ושל רשות העתיקות.‏ שיטות מחקרחדשות מפותחות בה ‏(לדוגמה,‏ קונספט חדש של מיקרוסקופמקטב נייד לעבודה מחקרית בשטח נמצא כעת בהליכי רישוםכפטנט בינלאומי).‏ לדברי מנהל התשתית,‏ המחקר בתשתיתהינו ברמה המתקדמת ביותר הקיימת בתחום בעולם.‏ ניתןלבצע באופן מלא את המחקר הנעשה בתשתית זו באמצעותציוד מחקר הקיים בתשתיות אחרות בישראל.‏הערכת התשתית:‏ בימים אלה עובר החוג לארכיאולוגיהותרבויות המזרח הקדום באוניברסיטת תל-אביב ובו תשתיתהמחקר,‏ הליך הערכה על ידי ועדה בינ"ל מטעם המועצהלהשכלה גבוהה.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר ושדרוגה התקבלו מפרופ'‏ יובלגורן,‏ ראש המעבדה ותכנית הלימודים למוסמך בארכיאולוגיהוחומרים ארכיאולוגיים.‏אתר אינטרנט:‏http://www.tau.ac.il/humanities/archaeology/facilities/fac_microarch_lab.html1 . 1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל את תשתיתהמחקרמספר משתמשים פנימיים בתשתית ‏(מהארגוןבו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה ‏(שאינםמהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 29מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 45 . 2- . 3א . 20ב . 1ג . -2 . 4כתובת התשתית:‏ החוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח הקדום,‏אוניברסיטת תל אביב.‏


ההיSocial Sciences and Humanities87) המפעל לחקר התפילהתשתית קיימתתאור תשתית המחקר:‏למפעל יש מספר פרויקטים.‏ הראשון הינו התפילה בספרותחז"ל,‏ שמטרתו איסוף מלוא המידע על אודותהתפילה המצוי בספרות חז"ל והעמדתו לרשות הלומדיםוהחוקרים.‏ את המידע שבמאגר ניתן לאתר ולנתח על פיסיווגים ליטורגים,‏ כרונולוגים ונושאיים.‏ הפרויקט השניוהעיקרי הינו מפעל התפילה.‏ זה פרויקט של האקדמיההלאומית למדע.‏ מטרתו לרכז במאגר ממוחשב את כלהעדויות הטקסטואליות של התפילה היהודית לתקופותיהולמיינן לפי קריטריונים מדעיים.‏ המאגר יבנה מצעטקסטואלי אמין לכל ענפי המחקר בתפילות ישראל,‏ שיוכללשמש להכנת מהדורות מדעיות של תפילות ישראל.‏הפרויקט האינטרנטי נמצא כרגע בהקפאה ורק חלקמהספרות זמין באינטרנט.‏ נכון לעכשיו,‏ מפעל התפילה שלהאקדמיה זמין רק במחשבי מפעל התפילה.‏ עוזרי המחקרשל הפרויקט יושבים באוניברסיטת בן-גוריון.‏ המשתמשיםיכולים לפנות אליהם על מנת לקבל מידע.‏מתקנים עיקריים בתשתית ועלותם:‏התשתית אינה עומדת בקריטריון של פריטי ציוד שעלותםומעלה.‏ התשתית כוללת מחשבים,‏ מאותמיקרופילמים ומערכת ממוחשבת.‏ הערכת העלות הינה שלכ-‏‎60‎ אלף דולר.‏30010 מליון ₪משתמשים בתשתית ומדיניות גישה למשתמשים:‏מספר המשתמשים בתשתית בשנה ‏(לפי נתוני שנת 2009):הנתונים בטבלה הינם לגבי מפעל התפילה בלבד.‏מדיניות גישה למשתמשים:‏ גישה חופשית למשתתפיםפנימיים וחיצוניים ללא תשלום.‏מימון ושיתופי פעולה:‏ מפעל התפילה הוקם בשנת 2003באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.‏ מקור המימון המרכזי לשלבההקמה הראשוני של תשתית המחקר תקציב ממשלתימהאקדמיה הלאומית למדעים.‏ הסכום הממוצע של הוצאותהתפעול של תשתית המחקר לשנה קטן מ-‏‎500,000‎ ש"ח.‏תפעול התשתית אינו ממומן כלל באמצעות תשלום שלהמשתמשים בתשתית אלא ממימון ממשלתי ייעודי שלהאקדמיה הלאומית למדעים.‏שיתוף פעולה ושותפויות,‏ בתשתית5,000 התקיימו הסכמי לא מחקר זו,‏ עם ארגונים אחרים בארץ בשנים האחרונות.‏ יששיתוף פעולה עם אוניברסיטת קמברידג'‏ באנגליה במימוןמשותף של האקדמיה הישראלית ואוניברסיטת קמברידג'.‏כ-‏בממוצע הסכום המתקבל משיתופי פעולה בינלאומיים דולר לשנה.‏יש תשתיות דומות בארץ לדוגמה,‏ מפעל השירה והפיוט‏(פרופ'‏ שולמית אליצור)‏ וספרות ההלכה הערבית ‏(פרופ'‏ חגיבן שמאי).‏תרומת התשתית:‏ יש לתשתית ערך מוסף תרבותי אדיר.‏התפילה בישראל היא מרכיב יסוד בתרבות היהודיתוהמחקר שלה הוא מחקר של מרכיב יסוד בתרבות.‏ איןתחום במדעי הרוח שחשוב מזה.‏ לא ניתן לבצע את המחקר,‏הקיימיםמאגרים וידע הנעשה בתשתית זו,‏ באמצעות בתשתיות מחקר בארץ או בחו"ל.‏נתונים לגבי תשתית המחקר התקבלו מפרופ'‏ אורי ארליך,‏ ראשפרויקט המפעל לחקר התפילה.‏אתר האינטרנט:‏התפילה בספרות חז"ל http://w3.bgu.ac.il/hazal/project/http://www.academy.ac.il/מפעל התפילהכתובת התשתית:‏ אוניברסיטת בן גוריון בנגב,‏ המחלקהלמחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין גורן,‏ ת.ד.‏ באר שבע,65384105.1צוות מדעי/הנדסי קבוע:‏ שהפעיל אתתשתית המחקרפרופ'‏ ארליך,‏חוקרת בשלושתרבעי משרהושני עוזרימחקר בחלקיותמשרה3-2 . 2מספר משתמשים פנימיים בתשתית‏(מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏מספר משתמשים חיצוניים מהמדינה‏(שאינם מהארגון בו ממוקמת התשתית)‏משתמשים חיצוניים מהאקדמיהמשתמשים חיצוניים מהתעשייהמשתמשים חיצוניים מארגוניםממשלתיים/ציבורייםמספר משתמשים חיצוניים מחו"לסה"כ משתמשים בתשתית ‏(סיכום סעיפים 2-4) 13-12מספר המשתמשים הווירטואליים בתשתיתמספר הדוקטורנטים שהסתייעו בתשתית 310 . 3א . 10ב . -ג . -4 . 4


Social Sciences and Humanities88) סקר מעקב משקי בית בלמ"ס2011-2010–תשתית בהקמהתאור תשתית המחקר המתוכננת:‏סקר ארוך טווח על משקי בית בישראל,‏ שייבחן נושאים שוניםרבים ומגוונים חינוך,‏ השכלה,‏ בריאות,‏ מצב משפחתי,‏ תעסוקה,‏התנהלות פיננסית ועוד.‏ הסקר יתבצע מדי שנה,‏ על מדגם מייצגמשקי בית.‏ בשנת 2009, הסקר הוכר על ידיקבועות"ם כתשתית לאומית.‏לוח זמנים להקמת התשתית:‏הכנה עד לתאריך:‏איסוף נתונים ראשון:‏נתוני אורך ראשוניים:‏יולי– דצמבר 20122013של 5,000תרומה מדעית עיקרית הצפויה מהקמת התשתית:‏הסקר יספק נתונים שכיום לא קיימים בישראל,‏ וייתן מבט חדשושונה לגמרי על החברה הישראלית.‏ רוב הסקרים שקיימים כיוםארוךסקר סטטית על משפחות בישראל.‏ מצב מספקים תמונת אתולבחון נושאים שונים,‏ על אורך מבט לתת יאפשר טווח השתנותם של נתונים ומדדים שונים לאורך זמן.‏ הוא יהווה תשתיתולמחקריםהחברה השונים,‏ למדע הכלכלה למדעי מחקרית בחינוך.‏הנתונים לגבי תשתית המחקר המתוכננת התקבלו ממר טוםקפלן,‏ ראש סקר מעקב משקי בית בלשכה המרכזיתלסטטיסטיקה.‏אתר הלמ"ס:‏http://www.cbs.gov.ilבנוסף,‏ סקר אורך מסוג זה יאפשר לבחון קשרים בין שנוי מדיניותשל גופים ממשלתיים והתנהגויות של משקי בית בתחומים שוניםלאורך זמן.‏ הסקר יהווה בסיס טוב יותר להערכת צעדי מדיניותויהווה בסיס למחקר איכותי יותר עבור החלטות מדיניות.‏הסקר החדש יעמוד בסטנדרטים בינלאומיים של סקרים מסוג זה,‏הנהוגים מדינות מפותחות ויאפשר להשוות את ישראללמדינות אחרות.‏בכ -25מדיניות הגישה והשימוש בתשתית:‏ נתוני הסקר יהיו נגישיםלכל החוקרים בתחום.‏ טרם הוחלט על מדיניות שימוש קונקרטית.‏עלות ההקמה והתפעול הצפויות לתשתית החדשה:‏עלויות התפעול הצפויות לשנה הן כ-‏‎6‎ מליון ₪. מקור המימון לסקרהחדש ידוע ומובטח.‏ לסקר יש חמישה שותפים הלמ"ס,‏ משרדהחינוך,‏ המוסד לביטוח לאומי,‏ בנק ישראל ומשרד האוצר.‏ נציגיםמכל הגופים האלו שותפים בוועדת ההיגוי של הסקר והמימון מגיעבמשותף מחמשת הגופים האלה.‏–


פרק ב'-‏ תשתיות בינ"ל הנגישות לחוקרים מישראלתשתיות מחקר בינלאומית מוקמות על פי רוב על-ידי קבוצות מחקר ממדינות שונות,‏ בדרך כלל תוךמעורבות ממשלתית ושיתוף פעולה בינלאומי,‏ מתוך הכרה בקושי של גופי מחקר יחידים להקיםולתחזק תשתיות מחקר פיזיות גדולות ויקרות.‏ הגישה לתשתיות אלו מוגבלת על פי רוב לגורמי מחקרבאותן מדינות אשר תרמו להקמתן או במדינות המשלמות דמי חברות בהן.‏ לתשתיות אלו חשיבות לארק ברמת הציוד המחקרי הייחודי המוצב בהן אלא גם בשל היותן מקום מפגש בין חוקרים מוביליםובהיותן קטליזטור לשיתופי פעולה מחקריים בינלאומיים.‏בפרק זה מוצגות תשתיות מחקר בינלאומיות הנגישות לחוקרים ישראליים מתוקף היותה של ישראלחברה רשמית בהן ‏(מדינה המשלמת דמי חבר).‏ פרק זה אינו סוקר תשתיות בחו"ל אשר נגישותלחוקרים ישראליים,‏ מתוקף שיתופי פעולה ספציפיים או קשרים קולגיאליים של חוקרים עם עמיתיהםבחו"ל ואף לא של קשרים מחקריים פורמאליים ‏(דוגמת שותפות בקונסורציום מחקרי זה או אחר),‏ שכןתשתיות אלה מוגבלות לחוקר/קבוצת חוקרים מסוימת ואינן משרתות את כלל קהילת המחקרהרלוונטית בארץ.‏במסגרת המחקר לפרק זה,‏ נאסף מידע מחוקרים בתחומים השונים אודות חברויות ישראליתבתשתיות בינלאומיות ורואיינו גורמים רלוונטיים לעניין,‏ במשרדי המדע,‏ התמ"ת וות"ת.‏ במקביל,‏נערכה סקירת ספרות נרחבת,‏ שכללה בדיקה של הנושא בתקציבי משרדי הממשלה השוניםובתקציבי ות"ת,‏ באתרי אינטרנט של תשתיות מחקר בינ"ל,‏ במסמכי האקדמיה הלאומית למדעיםועוד.‏ מאלו,‏ סוכם המידע הרלוונטי על חברּות ישראל בתשתיות השונות,‏ שהועבר לבדיקה,‏ הערותואישור של אנשי הקשר הרלוונטיים לכל תשתית,‏ מהם גם נאסף מידע נוסף הקשור לחברּותהישראלית בהן.‏בנוסף,‏ במסגרת הראיונות עם מומחים בתחומי המחקר השונים,‏ שנערכו לצורך הערכת הצרכיםהעתידיים בתשתיות מחקר,‏ נשאלו המרואיינים על חברּות ישראלית בתשתיות בינלאומיות שונות,‏ עלהתועלת שבחברּות בתשתיות אלה,‏ על תרומתן למחקר בתחומים השונים והאם קיים צורך בחבירהלתשתיות בינ"ל נוספות.‏המימון הישראלי,‏ לתשתיות המוצגות בפרק זה,‏ מקורו בעיקר מות"ת,‏ ממשרד התמ"תהמדע.‏ המימון ניתן על בסיס שנתי,‏ ולעיתים מתחלקת העלות בין המשרדים השונים.‏וממשרדגיבוש ההחלטה בנוגע להשקעה ולחבירה לתשתיות מחקר בינלאומיות מתבצעת בגופים שונים ‏(ות"ת,‏משרד המדע,‏ משרד התמ"ת,‏ פורום תל"מ וכו'),‏ בין היתר,‏ על בסיס פניות המתקבלות מחוקריםבתחומים השונים.‏ מהראיונות שערכנו עלה,‏ כי אין כיום בישראל מנגנון מוסדר לבחינה ולאישור שלחברּות ישראלית בתשתיות מחקר בינלאומיותמנגנון חשוב נוסף,‏ אשר בעזרתו ניתנת לחוקרים מישראל גישה לתשתיות מחקר בינלאומיות,‏ הואהתכנית השביעית של האיחוד האירופי-‏ ה-‏FP‐7‎‏.‏ במסגרת תכנית זו,‏ משלמת ישראל דמי השתתפות22


שנתיים,‏ בסכום של כ-‏‎350‎ולמתקניםמיליון1ש"ח , וזוכה,‏ בין היתר,‏ בגישה של חוקריה לתוכניות מחקררבים ומגוונים באירופה.‏ בהמשך הפרק מוצגות בהרחבה שתי תשתיות מחקר חשובותאשר נגישות לחוקרים מישראל במסגרת תכנית המחקר של האיחוד האירופי .FP7 עם זאת,‏ אין תיעודאו מידע לגבי מספר החוקרים הישראליים העושים שימוש בתשתיות אלה,‏ או גישה לרשימתהתשתיות בהן נעשה שימוש על ידי חוקרים מישראל.‏ניתן לראות,‏ כי ישראל מממנת גישה של חוקרים לתשתיות ייחודיות וגדולות,‏ אשר לא נמצאות להןמקבילות מספקות בישראל.‏ דוגמא לכך הם מאיצי החלקיקים הגדולים באירופה.‏ בנוסף,‏ ישראלמממנתחברויות בתשתיות אשר מהוות בסיס ליצירת ידע משותף ומספקות אפשרויות לביצועמחקרים רחבים ולאינטגרציה של ידע,‏ כגון בנקי גנים,‏ מאגרי נתונים רחבי היקף וכו'‏ .בראיונות,‏ שנערכו במסגרת המחקר,‏ הוזכרה שוב ושוב החשיבות הגדולהשל המשך השותפותהישראלית הממסדית בתשתיות אלו,‏ ותרומתן המשמעותית למחקר בתחומים השונים.‏ במקרים רביםהוצגו תשתיות אלו כאלטרנטיבה טובה ומספקת לפערים שונים במערך תשתיות המחקר הישראליבמיוחד כשמדובר בתשתיות מחקר מאוד גדולות כמו ,CERNהחברויות הישראלית בתשתיות המחקר הבינלאומיותישראליות עושות שימוש בתשתיות הבינלאומיות–וכו'.‏ ESRFחשובה גם למו"פ התעשייתי.‏ מספר חברותלטובת ביצוע פעילות המו"פ שלהן.‏ במקביל,‏ההשתתפות הישראלית בתשתיות אלה מאפשרת לתשתיות עצמן להפנות לחברות ישראליות בקשותוהזמנות למו"פ טכנולוגי,‏ שנועד לשיפור ולשדרוג התשתיות עצמן.‏ובשנת 2010231על 363 מיליון ש"ח.‏ המימון מתחלק:‏ 45%בשנת 2009, לדוגמה,‏ מימון התכנית עמד על 316 מיליון ש"חמתקציב משרד התמ"ת,‏ 45% מתקציב ות"ת ו-‏ 10% מתקציב משרד המדע.‏


רשימת תשתיות המחקר הבינלאומיות בהן ישראל חברה:‏להלן מפורטת רשימת התשתיות הבינלאומיות שישראל משתתפת במימונן וחברה בהן ולאחריהמצורפות תבניות המסכמות נתונים רלבנטיים אודות התשתיות בסדר בו הן מופיעות ברשימה.‏פיסיקה ומדעי החומריםCERNESRFSESAME– מאיץ חלקיקים– מאיץ חלקיקים– מאיץ חלקיקים.1.2.3ביולוגיה,‏ מדעי החיים ומדעי הרפואה– EMBL‐EBIINSTRUCTבנק מידע וידע בנושאי ביו-אינפורמטיקה– תשתית ביולוגית מבוזרת.4.5מדעי החברהESSSHARE– סקר מדעי החברה האירופאי– סקר ההזדקנות והפרישה האירופי.6.7E‐Infrastructure– GEANT8. רשת התקשורת האירופאית24


Physical Sciences and Engineering1) CERNהשתתפותידי דמי התשתית מתקציב מממשלתי,‏ עלששלששנתיים.‏ באפריליישראל לארגוןאישרה הממשלה את הצטרפותה שלתהליך המעבר לשינוי מעמדה שליישראל בארגון ממשקיפה לחברה מלאה יארךחברה מלאה בארגוןככשנתיים ‏(צפוי כי ישראל תהפוך להיותבבמרץהשתתפו ב-‏CERN כשלושיםשהם סייעו בבניית חלקהישראלי טכנאים ואנשיחחשוב ממנו.‏ בבנוסף,‏ משתתפים בצוות עם CERNממחשוב.‏ גם לתעשייה הישראלית קשריםדדמי ההשתתפות השנתיים:‏(ISF).,ATLAS5,872,000 ש"ח.‏2011.CERNCERN.(2013 בשנת 2010ממדענים ישראליים מהאוניברסיטאות השונות בארץ.‏ רובםממשתתפים יחד בגלאימשרד התמ"ת,‏ בשיתוף משרדגגורם מממן בישראל:‏הישראלית למדעההמדע,‏ הות"ת,‏ הקרןווהאוניברסיטאות השונות.‏מספר משתמשים מישראל:‏ כ-‏‎30‎ מדענים.‏CERN accelerator complexתשתית בינלאומיתתאור תשתית המחקר:‏הוא המרכז הגדול בעולם לחקר חלקיקיםייעודו -בראשלחקור ולהבין את יסודות ההחומר.‏המרכזי הואעומדת מועהתשתיתבההחברותהמדינותהמורכבת משני נציגים מכלשלנציג ממסדי של המדינה,‏ ונציג CERNעצת ,CERN–CERNהקהילה המדעית במדינה.‏הממשק הרשמי של ישראל עם- The Large Hadron Collider (LHC)מבוצע ע"י הועדהלאנרגיות גבוהות על בסיס החלטה ממשלתית.‏הלאומיתעםחברי הוועדה ממונים ע"י האקדמיה הלאומית למדעים יחד משרד ההמדע.‏ הוועדה כוללת מדענים,‏ ובראשה עומד פרופ'‏אליעזר רבינוביץ.‏עיקריים בתשתית:‏מרכיביםמאיץ החלקיקיםהגדול.‏ פיזיקאים מכל העולם עעושים בו ששימוש למחקריחלקיקים.‏ מדובר במכשיר המדעי ההגדול בעולם.‏27חלקו המרכזי של המאיץ בנוי כמנהרה טבעתית שאורכה ככ-‏קילומטר.‏ המתקן מסוגל להאיץ פרוטונים בשני צינורותמקבילים,‏ שמתאחדים לצינור אאחד סמוך ללמספר נקודותאינטראקציה לאורך מסלול המאיץ.‏ בנקודות אלו מתרחשתבין פרוטונים הנעים בכיוונים מנוגדים.‏ ההתנגשותהתנגשותחלקיקים מואצים מיוצרת על מנת ללמודבין שתי קרניים של על מרכיבי היסוד של החומר.‏אתר התשתיתhttp://public.web.cern.ch/public/Welcome.html:אתר התשתית ממוקם סמוך לג'נבה,‏ בעומק ששל כ-‏‎100‎ מטרמתחת לאדמה,‏ חלקו בשוויץ וחלקו בצרפת.‏ המאיץ הואאירופי ומשרת קהילות של פיזיקאים מכל רחבי העולם,‏ אשרמבצעים בו ניסויים משותפים.‏עיקריים בתשתית:‏ פיזיקה,‏ מדע החומרים.‏מחקרתחומי ממקורות אינטרנטיים ונבדקו ע"יהנתונים על התשתית נאספוראש הועדה הלאומית לאנרגיותפרופ'‏ אליעזר רבינוביץ,‏ גבוהות.‏אופי השותפות הישראלית:‏ עד ללשנת,2011ישראל נמצאהבמעמד של משקיפה בתשתית,‏ וככזאת אינה חחברה במועצת,CERNמנהלת את התשתית.‏ היא השתתפה במימונה, אשר


Physical Sciences and Engineering2) European Synchrotron Radiation Facilityתשתית בינלאומיתתאור תשתית המחקרעלות ההשתתפות הישראלית:‏ ישראל מממנת 1% מהפעילות(ESRF)):השנתית של התשתית,‏ כמיליון דולר בשנה.‏מספר משתמשים ישראליים בתשתית:‏ עשרות חוקריםועד מדענים בכירים,‏ משתמשיםמישראל,‏ מתלמידי מחקר במתקן מדי שנה.‏ כ-‏קבוצות מחקר ישראליות משתמשותהלאומיתו חתומה ההאקדמיה הישראלית למדעים שהוסמכה לכך על ידי ממשלת ישראל.‏הלאומיתהאקדמיה הוועדה הלאומית לקרינת סינכרוטרון שלעל הקשר עם ה-‏הישראלית למדעים ממונה ,ESRF40במתקן דרך קבע או לעיתים למחקר מדעי.‏ תחומי המחקרמגוונים וכוללים את כל שטחי הכימיה,‏ הפיזיקה,‏ הביולוגיה‏(בעיקר מבנה חלבונים).‏ הרפואה,‏ מדע חומרים,‏ תחומיההנדסה השונים.‏ למיניהן,‏ מדעי הסביבה,‏ פפלסמה,‏ננוטכנולוגיה וארכיאולוגיה ומורשת תרבות.‏פי חוזה בין מדינתגורם מממן בישראל:‏ השימוש נעשה עלישראל וה-‏,ESRF עליומייצגתהמתקן.‏ פורום תל"ם ממימן אתאת מדינת ישראל במועצתהחברות ב-‏102009מתקן קרינה סינכרוטרוני מהדור השלישי.‏ מתקן הקרינה הואתשתית משותפת שהוקמה על ידי ההסכם בין-לאומי,‏ המופעלעל ידימדינות אאירופאיות וישראל.‏ ממוקם בגרנובל,‏צרפת.‏ההמתקן מורכב ממזרקעיקריים בבתשתית:‏ מרכיבים אלקטרונים,‏ לאחריו סינכרוטרון האצהאחסנהומכניס אותם לטבעת את האלקטרונים לאנרגיההמאיץ החוזה בשנתהשנים הראשונות.‏ מעת חידוששל המועצה ללהשכלההוועדה לתכנון ולתקצוב ‏(ות"ת)‏ הגוף המממן.‏גבוהה היאbooster)של 6 GeVשהיקפה כ-‏קרינה אלקטרומגנטיות בתחום אורכי גל רחב,‏ בעיקר בתחום30(storage ring)18(injector)(synchrotronקרן האלקטרונים הנעה בטבעת פולטת אלומותמטר.‏.X–800קרינתקרינה זו משמשת בו זמנית כ-‏תחנותמתבצעות עבודות ממחקר מדעי בתחומים,‏עבודה בהןובשיטות ששונות.‏מחקר עיקריים בתשתית:‏ פיזיקה,‏ ככימיה ומדעתחומי החומרים,‏ ביולוגיה,‏ רפואה,‏ גיאו-פיזיקה וארכיאולוגיה.‏התשתית משמשת במקביל גם ממחקרים לצורך יישומיםכולל תרופות,‏ קוסמטיקה,‏ פטרו-כימיהרביםתעשייתייםומיקרו-אלקטרוניקה.‏Aerial view of ESRFאופי השותפות הישראלית:‏ההסכם בין ישראל ל-‏ESRFבשנתנחתם לראשונהוחודש1999 מאז פעמיים.‏ ההסכםמאפשר למדענים ישראלים להתחרות על זמני שימוש במתקןלקרינת הסינכרוטרוןהאירופי ולשתף פעולהבמחקר עםצוותים אחרים במתקן.‏היקפי הזכייה של מדעניםישראלייםבזמני שימוש במתקן ננמצאיםבעלייה מתמדת,‏והגיעו עתה50% יותר מהתשלום שללכ-‏‎1.5%‎בממוצעתלת-שנתי,‏ ב-%‏ESRF ובוועדותישראל ל-‏לישראל נציגיםבבמועצת.ESRF-http://www.esrf.euישראלים חברים גם בבוועדות של ששיפוט הצעותשלה.‏ מדעניםהמחקר ובוועדות ההערכה המדעיות של המתקן.‏ מחקרה שלאתר התשתית:‏יונת,‏ שעליו זכתה בפרס נובל בשנה החולפת,‏פרופ'‏ עדהנערך ברובו במתקן זה.‏הנתונים על התשתית ועל החברות הישראלית בה נאספוד"ר יוסי סגל,‏ רכזממקורות אינטרנטיים ונבדקו ואושרו ע"ילמדעים.‏החטיבה למדעי הטבע,‏ באקדמיה הלאומית


Physical Sciences and Engineering3) Synchrotron‐light for ExperimmentalScience andthe MiddleEast (SESAME)Applicationsinתשתית בינלאומית בבהקמהתאור תתשתית המחקר:‏גורם מממן בישראל:‏בישראלהגורם המממן הרשמי כרגעהוא מדור אונסקו במשרד החינוך.‏ הות"ת פתחה ביוזמהלהשגת ן מימון נוסף לפרויקט ע"י הסכם בין חלקמהמשתתפים.‏ בימים אלו ‏(סוף שנתלבדיקת היתכנות היוזמה.‏המתקן בירדןאתר 2010) מתקיימיםקרינה סינכרוטרוני,‏ המוצב בירדן ליד העיר סאלט.‏מתקן המתקן הוא פרויקט מדעי משותף של מדינות האזור,‏ ובהןם מגעים-איראן,‏ בחריין,‏ הרשות הפלסטינית,‏ טורקיה,‏ ירדן,‏ ישראל,‏מצרים,‏ פקיסטן,‏ וקפריסין.‏ הפרויקט נועד ללשמש מדעניםשונים ורבים באזור,‏ ולהוות בסיס ללשיתוף פעולהבתחומיםהשלום במזרח התיכון.‏אזורי ולקידוםמועצת SESAME מורכבת משני ננציגים מכל אחת מהמדינותבה.‏ הממשק הרשמי של ישראל עםהחברותSESAME הואהועדה הישראלית ל-‏ESAME,SE הממונה ע"י שר המדעדרךתוך התייעצות עםהאקדמיה ההלאומית למדעים.‏ חבריהנציגים של משרד האוצר,‏ ממשרד החוץ,‏ משרד החינוך,‏כוללים הות"ת והאקדמיה הלאומית למדעים.‏אתר התשתית:‏http://www.sesame.org.jo/שיוצב באתר הוא מתקן קרינה סינכרוטרוניהמתקן המדעימדורמעגלי ,2.5מאיץ ישן יותר,‏ ששהועבר מגרמניה,‏ שם היהמחקרי בעבר,‏ שופץ וישמש כ-‏booster.bמוצב ושימש כמתקןהיקף טבעת המאיץ הוא כ-‏‎125‎ ממטרים,‏‏(מיליארד אלקטרון וולט).‏הספקואמור להגיעהמחקר התקבלו מפרופ'‏ אליעזראודות תשתית הנתוניםגבוהות וראשראש הועדה הלאומית לאנרגיותרבינוביץ,‏GeVלכ-‏‎2.5‎ הועדה הישראלית ל-‏SAME.SESתחומימחקרעיקרייםבתשתית:‏הקרינההנפלטתמהסינכרוטרון משמשת למחקרים במגוון ב רחב של תחומים:‏ביולוגיה , כימיה,‏ פיזיקה,‏ מדעהחומרים,‏ ממדעי הסביבהוארכיאולוגיה.‏הישראלית בבתשתית:‏השותפות אופי יישראל חברהבאופן ‏,מלא,‏ והייתה ממקימיה.‏בתשתיתעלות הההשתתפות ההישראלית:‏מיליון דולר ‏(נכון ל-‏‎10‎דדמי חברותשנתיים:‏ כרבע.(201


Biological and Medical Sciences4) EuropeanBioinformaticsInstitute ‐ MolecularBiologyy Laboratory (EMBL)מלא ב-‏אופי השותפות הישראלית:‏ ישראל חברה באופן ארגון בת שלMolecularEuropean)ל EMBOחברה מלאה גם ב-‏בנוסף,‏ ישראל במתן מלגותמתמקד,,EMBL המהישראלים,‏ ישראלשל המועמדיםבזכות אחוז ההצלחה הגבוה מדמי החברות.‏ השותפותלישראל:‏ -EMBL 4.7 מיליhttp://www.embl.de/index.phpp2כ-‏‎000‎‏,‏ ,750 ש"ח בשנה.‏.EMBL משרד,EMBL המהווה.(Biology OrganizationMBCבת נוסף של,EM ארגון קצרות-טווח וארוכות-טווח לדוקטורנטים וולפוסט דוקטורנטים.‏להחזיר יותר מפימצליחהבאקדמיה כמו גם לאנשי מו"פהישראלית מאפשרת לחוקריםבמתקנים ובציוד הכבד בארבעלעשות שימוש בתעשיותהתחנות,‏ לטובת מחקריהם.‏גורם מממן בישראל:‏ משרד המדע,‏ במסגרת תקציב המימוןלקשרי חוץ.‏עלות ההשתתפות השנתית לEMBCתשתית בינלאומיתמחוץ להיידלברג:‏ הראשונההמתעסקות בביולוגיה מבנית,‏מרכז מתחזק ומפתח מאגר מידע ובסיסחולשים על כל תחומי ממדעי החיים,‏ בביניהם:‏ רפואה,‏סביבה,‏ חקלאות,‏ תעשיה,‏ ביו-אינפורמטיקה,‏ בביו-‏ון ש"ח.‏החוקרים פוניםמספר המשתמשים מישראל קשה להערכה.‏להערכתנו מספר רב של קבוצותלשימוש בתשתית.‏ עצמאיתמשתמשות בתשתיות שלהמדע מתכוון לעשותשל מספר המשתמשים בתקופה הקרובה.‏בדיקה יסודיתלהמשך החברות בתכנית הואהגורם האחראי על ההחלטהאוניברסיטאות ואנשיבשיתוף עם החוקרים באמשרד המדע,‏ האקדמיה הלאומית.‏אתר התשתית:‏הנתונים אודות תתשתית המחקר התקבלו מד"ר מחמוד תתאיה,‏משרד המדע.‏ה–‏ . Advanced Training Center-ATCout-stationsבהמבורג,‏ והשנייה בבגרנובל–תאור תתשתית המחקר:‏ המעבדה האירופאית לביולוגיהמולקולארית היא מרכז למחקר וולשירותי נתונים,‏ מידע וידעבנושאי ביו-אינפורמטיקה.‏ המעבדה המרכזית ממוקמתבהיידלברג,‏ גרמניה,‏ ועוסקת בתחום ה הביולוגיה המולקולאריתהבסיסית והיישומית.‏ המעבדה נותנת שירות למספרברמה תחומים , למשל מיקרוסקופיה.‏ מדענים ישראלים מגיעיםעל-מנת להשתמש בציוד ובמומחיות בתחום זזה.‏למעבדההוקם בהיידלברג בניין ללהכשרה של מדענים צעיריםלאחרונהארבעהלמעבדההוא מהמתקדמים בעולם.‏ תחנה נוספתהנמצא בהן הציוד באנגליה.EBI המ–בנושאי גנומים,‏ רצפי נוקלאוטידים,‏ רצפי חלבונים ועוד.‏נתונים המידע נגיש לחוקרים באופן מקוון,‏ וניזון ומתחדשמאגר ממחקרים בעולם בתחום,‏ באופן קקבוע.‏ המרכז פועל בשיתוףעם מוקדי מידע אחרים בתחום,‏ ב בארה"ב וביפן.‏ הנתוניםפעולה והמידע שמספק המרכז משמשים בסיס למחקרים בתחומיםשלרבים ומגוונים באקדמיה,‏ כמו גם בסיס להדרכה וללימוד סטודנטים בכל הרמות בתחומים אלו.‏ ‏,בנוסף,‏ מאגרי המידעגופי מחקר ופיתוח בתעשיות שונות,‏ ביניהן תעשייתמשמשיםותחומים ננוספים בביוטכנולוגיה.‏ התחנה הרביעיתהתרופותבאיטליה,‏ ליד רומא.‏ זו ממעבדה לביולוגיה של העכבר,‏ממוקמתבה עובדים כדי להבין מנגנונים ששל ת התרחשות מחלות ברמההגנטית ומפתחים אפשרויות טיפול.‏תחומי מחקר עיקריים בתשתית:‏ המחקרים המתנהלים ב-‏– טכנולוגיהEMBLאיכותברמה מולקולארית.‏כל אלו


Biological and MedicalSciences5) Integratted Structural BiologyInfrastructurefor Europe (INSTRUCT)אשרהאירופאים של התשתית.‏ המרכז בישראל,‏ משבעת מרכזינמצא במכון וייצמן למדע,‏ מהווה את אחדלפנימרכז הוקם שבע שנים,‏ ונותן שירות למחקרים בנושא ביולוגיה מבנית.‏המאמצים לשדרוג התשתית בשנים האחרונות מתמקדיםבהפיכת התשתית הקיימת במכון ויצמן למדע למרכזמרכזים נוספיםברמה האירופית.‏ במקביל,‏ קיימים בישראל–,.INSRUCT ה:השותפות הישראלית:‏ בישראל קיים אחד ממרכזיאופי(Core Centers)שלמרכזי ליבה)‏הקשורים לתכנית ‏(אך אינםבאוניברסיטת תתל-אביב.‏INSTRUCT.FPCOREהליבהפרויקטמהםאחד נדון בישיבות הוועדה לתשתיות מחקרלאומיות ‏(פורום תל"ם).‏ התוכנית תצריך השקעה גדולהשל המתקנים,‏ רכישת מכשורבהקמה,‏ תפעול ותחזוקה זהמתקדם ופיתוח טכנולוגיות ומתודולוגיות חדשות.‏ כליצריך תמיכה מדעית מסיבית וכוח אדם מיומן על מנת ליישםאת התכנית ולתפעל את המכשור המדעי ההמתקדם.‏נושאים עיקריים:‏ ביולוגיה מבנית,‏ ביו-טכנולוגיה,‏ ביו-‏רפואה,‏ מדעי החיים.‏הוא במסגרתגורם מממן בישראל:‏ המימון לפרויקטההשתתפות הישראלית בתכנית השביעית של האיחוד– האירופיתשתית בינלאומיתתאור תשתית המחקר:‏היא תשתית מתוכננת מבוזרת ל-‏ה-‏P7‎של המרכז במכון ויצמן למדעהמימון שוקל את המשךאשרמגיע בין היתר ממשרד המדע,‏ התמיכה בפרויקט.‏חשוב לציין,‏ כי הפרויקט נמצא עדיין בשלבי אישורראשוניים,‏ וטרם זכה למימון ולהכרה של האיחוד האירופי.‏Integratedאשר מורכבת ממרכזים מקושרים ברחביטכנולוגיותאירופה.‏ המרכזים השונים עוסקים בפיתוח ששלכמו ייצור פרוטאינים,‏ריסטלוגרפיה,במטרה להשיג מידע ברמות שונות,היא למזג את המידע המושג בבאמצעות כלידרך האברונים ועד לתאמיקרוסקופיית‐אור,‏ ממס-ספקטרומטריה,‏ תהודה מגנטיתיקרוסקופיה,השיטותתוך שילוב שלה-‏E,NMR קבהיבטשונות של מיקרוסקופיה.‏ כל מרכז מתמקדוצורות רשתביולוגי ממסוים,‏ שמעצב את תכניות ח הפיתוח שלו.‏את המידע לידע שימושי.‏ולתרגם מהרכיבים האינדיבידואליםהרמות,‏,קריסטלוגרפיה ששל קרניx, מ‐,Structural Biology(core)המרכזים מאורגנתINSTRUCTשל הביולוגיה המבנית,‏ עם המידע המושג בשיטותהמחקרבחקר הביולוגיה ההתאית.‏ הכוונה היא ליצורביותרהעדכניותאת התשתיות המחקריות שבאמצעותם ניתן יהיה להרכיבתמונה דינמית ומתעדכנת של תהליכים תאיים ממרכזיים בכלהשלם.‏ תתוכנית כזאת תדרוש השקעה בפיתוח ותפעול שלמתקדמות,‏ החל מייצור חלבונים,‏ ךדרך אנליזה שלטכנולוגיותמבנה החלבונים ותצמידיהם בכלים של תפוקה גבוהה,(NMR)INSRUCTליבהמטרתגרעיניתאלקטרונית וביו-אינפורמטיקהוהתובנות ליצירת התמונה הכוללת.‏אינהמחייבת השקעה גדולה בתשתיות והיאכזאתתוכניתהתכניתמחקר ממוצעות.‏ על כן מבוססתברת השגה במעבדות על מרכזים מבוזרים במדינות שונות באירופה.‏המידע על התשתית התקבל ואושר ע"י פרופ'‏ גדעון שרייברמהמחלקה לכימיה ביולוגית במכון ויצמן למדע.‏


Social Sciences and Humanities6) European Social Survey (ESS)תשתית בינלאומיתתיאור התשתית:‏ההשתתפות הישראליתאופיישראל חברה בסקר באופן מלא.‏700,0002010,ES1.3עדשקלנרשמואחוזים מכללבניתוחים סטטיסטייםהנרשמים,‏ ועשו שימוש בנתוני המערכת 271:ומחקרית.‏ בין הנושאים שנחקרו במהלך השנים נכללו:‏ דפוסיופעילות אזרחית,‏ הגירה ועמדות כלפי ממהגרים,‏אזרחותבריאות,‏ מדינת הרווחה,‏ המשפט הפלילי ומערכת האכיפה.‏באופן פתוח וללאהסקר נגישיםבסיס המידע והנתונים פרי תשלום לחוקרים ולמדענים מכל המדינות.‏ישראלית:‏ כ-‏של השתתפותעלות שנתית לשנה.‏לפי נתוני ה-‏SSמשתתפים מישראל:‏מספרבאתר הסקרמרחוק.‏ מתוך426426סקר מדעי החברה האירופי הוא ססקר אוכלוסייה רחב מימדיםבלמעלה מ-‏בנושאי מדעי החברה בבאירופה.‏ הסקר נערך במקבילמדינות,‏ והוא פרי יוזמה של קקבוצת מחקר באירופה ‏(כוללישראל)‏ במימון ועידוד הקרן האירופית למדע והאיחוד האירופי.‏שביןמטרתו היא לתעד ולהסביר את הקשרים והאינטראקציות לביןהשינויים המוסדיים המתרחשים במדינות אירופהההתנהגויות,‏ העמדות,‏ והאמונות המשתנות של האוכלוסייההמגוונות בביבשת.‏ לראשונה נערך הסקר ב-‏‎2002‎ , ומאז הוא נערךליצור תשתית למעקב איכותי אחר משתניםמידי שנתיים,‏ במטרה חברתיים ששונים.‏לנסקרים במסגרת הסקר כולל למעלה מ-‏השאלון אשר מועבר מקיף נושאים רבים המעניינים חוקרים בתחומישאלות.‏ הואמחקר שונים כגון מדע המדינה,‏ סוציולוגיה,‏ פסיכולוגיה חברתית,‏אלהתקשורת,‏ חינוך,‏ עבודה סוציאלית ולימודי עבודה,‏ וכן העוסקים בבעיצוב מדיניות חברתית.‏הזמינים באתר הסקר.‏ישראליים,‏ המהוויםבאתר,‏הרשומיםאף הורידו קבצים30400על בסיס הסקר נוצר ומעודכן בסיס נתונים רחב היקף,‏ המשמשבדיסציפלינות השונות במדעי החברה ומאפשר השוואהלמחקריםבתחומים שונים ומגוונים.‏ועל פני זמן בין מדינותגורם מממן בישראל:‏ ההשתתפות ממומנת מתקציבלתכנון ותקצוב ‏(ות"ת)‏ של המל"ג.‏אתר התשתית:‏הוועדהhttp://www.europeansocialsurvey.orgעיקרייםתחומי מחקרבתשתית:‏הסקר כוללשאלות בנושאיםכמו ענייןבפוליטיקה,‏פוליטיות,‏ הון חברתיואמון במוסדות,‏ אפליהפוליטית,‏ נטיות חברתיות-‏רווחההנתונים על התשתית ועל החברות הישראלית בה נאספונוח לוי-‏פרופסור ממקורות אינטרנטיים ונבדקו ואושרו ע"ילתשתית בישראל.‏אפשטיין מאוניברסיטת תל-אביב,‏ איש הקשר, תחושת, התנהגותסובייקטיבית,‏ ערכים אנושיים בסיסיים,‏ עמדות כלפי הדרהחברתית,‏ דת,‏ זהות ) ‏(אתנית ואזרחית),‏ אתנוצנטריות,‏ חשיפהמידעשונים ושימוש בהם.‏ כמו כן,‏ כולל השאלון לאמצעי תתקשורתמפורט ‏(כולל השכלה ותעסוקה)‏ על הנחקר,‏דמוגרפי-חברתיוההורים.‏בן/בת הזוגבנוסף לשאלון הבסיסי המועבר מידי שנתיים,‏ כולל הסקר מודוליםשמטרתםלהתמקד בבנושא ייחודי בעל חשיבותמתחלפים,‏ ,ציבורית


Social Sciences and Humanitiess7) Survey of Health Ageing andRetirementin Europe ‐ SHAREתשתית בינלאומיתהמחקרתשתיותגם ברשימתההערה:‏ תשתית זו מופיעהההקיימות בישראל.‏התשתית ‏(בינ"ל)‏אאתרהתשתית ‏(ישראל):‏אאתרhttp:// www.share-project.org:/http://igdc.huji.ac.il/Shareתיאור ההתשתית:‏סקר הזקנה,‏ ההזדקנות והפרישה בבאירופה הוא בסיס מידעמולטידיסציפלינארי ובינלאומי בנושאי זקנה והתבגרות,‏ והואחלק ממחקר אורך השוואתי,‏ הראשון בגודלו באירופה,‏באוכלוסייה ההמזדקנת.‏ הסקר רחב הההיקף מכילהעוסקנתוני מיקרו בנושאי בבריאות,‏ מעמד חברתי-כלכלי,‏ הכנסה,‏של יותר מ-‏‎00‎ קשישים בגילחברתי ועוד,‏רישותומעלה.‏ פרויקט נבנה בהשראת מחקר הבריאותהאמריקאי (HRS) וכן בבהשראת מחקר האורךוהפרישהסקר מנוהל בצורהלהזדקנות,‏מרוכזת ע"י המכון לכלכלת הבאוניברסיטת מאנהיים,‏ בגרמניה.‏אתר מכון כהן באוניברסיטת תלאתר התשתית;‏ממקורות:‏אאביב.‏5045,00SHAREהזקנה (MEA) הממוקםSHAREהאנגלי .(ELSA))הנתונים נאספים ומעובדים מ-‏‎1‎ מדינות באירופה.‏ ב-‏הצטרפה ישראל לסקר,‏ והוסיפה ילמאגרי המידע אתהנתונים על האוכלוסייה בישראל.‏ םהנתונים משמשיםבנושא הזקנה בתחומים רבים,‏ ביניהםלמחקרי אורך ורוחברפואה,‏ ססוציולוגיה,‏ אנתרופולוגיה,‏ כלכלה ועוד.‏ איסוף נתוניהגל הראשון נערך בישראל בין אוקטובר ליוליבקרב משקי בית בישראל.‏ הגל י השני של איסוףהנתונים במסגרת ישראל החל באוגוסטסקר SHAR‏-ישראל נערך בחסות מרכז ההידע לחקרהאוכלוסייה בישראל,‏ המופעל מהאוניברסיטההזדקנותמרכז הידע הוקם בסיוע מענק ממשרדהעברית בירושלים.‏ המדע ונתמך מאז על ידי המשרד לענייני גמלאים.‏איסוף הנתונים מתבצע ע"י מכון ב.י.‏ ולוסיל ככהן למחקריבאוניברסיטת תל-אביב.‏דעת קהל2006.200920051- SHARE20081,771RE2005אופי השותפות הישראלית:‏ הסקר נערך םבשנים האחרונותוהנתונים והמידע שעולים ממנו ההוזנו למאגרגם בישראל,‏הנתונים הרחב.‏ המידע והתובנות מתוך הסקר פתוחיםלחוקרים ישראליים מכל התחומים והדיסציפלינות.‏גורם מממן בישראל:‏ מקורות ההמימון המרכזיים לשלבהתשתית היו תקציבי ממשלה מטעם משרדההקמה שלהמשרד לענייני גמלאים וקרנות מחקר.‏ כיום,‏ הסקרהמדע,‏ נערך בחסות מספר גופים מרכזיים,‏ בהם המוסד לביטוחלאומי,‏ הקרן הישראלית-גרמנית והאיחוד האירופי.‏


E‐Infrastructures8) GÉANTתשתית בינלאומיתפרויקטGEANT הקודם,‏ (GN2) אשרהסתיים בתחילתמסוגההתקשורת המתקדמת בבניית רשתמבחרבעולם,‏ תוך שימוש בטכנולוגיה חדשנית כדי לאפשר שירותי תקשורת.‏ פרויקטGEANT:2009, התמקדרשת התקשורת האירופית של קהילת המחקרהגבוההוההשכלהתיאור תשתית המחקר:‏רשת הה-‏GEANT ההנה רשת תקשורת כלל אאירופאית מסוגהמוקדשת למחקר הולהשכלה גבוהה.‏ זוהיהאקדמית בעלת העוצמה הגבוהה ביותרהרשת ההיברידית הנוכחי מתרכז בפיתוחמשופר אתבאופןוהפצת כלים ושירותים במטרה לשרתהצרכים המתפתחים של קהילת המחקר וההשכלה הגבוההבטווח הארוך.‏בתשתית דרךהשותפות הישראלית:‏ ישראל חברהאופימחב"א-‏ מרכז החישובים הבין-אוניברסיטאי,‏ מלכ"‏ ‏"ר בומכללות ובתיהאוניברסיטאות בישראל ומספרחברות שמונת לטובתבה שימוש חולים.‏ מחב"א חבר בתשתית ועושה מחקר ואוניברסיטאות בחו"ל.‏שיתוף והעברת מידע לגופי עלות ההשתתפות הישראלית:‏ כמיליון דולר מדי שנה.‏C-GEANTMulti Gigabit,עלבעולם,‏ והיא מספקת סטנדרטים של קישור המבוססים פרוטוקולים של אינטרנט ושירותי קצה,‏ לפרויקטים מחקרייםבהיקפים גדולים.‏ רשת התקשורת משמשת להעברת מידעשונים,‏ משרתת קהילות מחקר וידע בדיסציפלינותמסוגיםשונות ומאפשרת עבודה משותפת של צוותים מאזוריםעל ניסויים ופרויקטים משותפים.‏ ניסוייםגיאוגרפיים שונים גדולים אשר עשו ששימוש בתשתית הם,‏ למשל,‏ ניסויי מאיץהחלקיקים ב-‏CERN אשר נתמכו בתשתית להעברת מידעבהיקפים גדולים מאוד.‏ונתוניםמחב"אהחישוביםמרכזהביןגוף מממן בישראל:‏ –אוניברסיטאי.‏אתר התשתית:‏http://www.geant.netברשתהמידע על תשתית המחקר נאסף ממקורות שונים האינטרנט,‏ ואושר ע"י הנק נוסבאכר,‏ יועץ ללמחב"א.‏


סיכום והמלצות לדו"חסיכום :תשתיות מחקר קיימות:‏א.‏ מופו 88 תשתיות מחקר גדולות בחלוקה לפי תחומים:‏23 -Physical Sciences and Engineering25 - Biological and Medical Sciences20 -Social sciences and Humanities10 - Environmental Sciences5 -Materials and Analytical Facilities3 - e‐Infrastructures2 -Energy53%מהתשתיותנמצאותבאוניברסיטאותובמוסדות להשכלה גבוהה,‏36%במוסדותממשלתיים ציבוריים ו-‏‎11%‎ בתעשייה.‏ב.‏ נמצאו 28 תשתיות שעונות באופן מלא על ארבעת הקריטריונים של תשתית מחקר לאומית:‏8 -Biological and Medical Sciences10 - Physical Sciences and Engineering1 -e‐Infrastructures1 - Environmental Science8 -Social Sciences & Humanitiesתשתיות מחקר בינלאומיות:‏9 א.‏ מופותשתיות מחקר בינלאומיות,‏ שישראל מממנת את השותפות בהן,‏ מתקציביםציבוריים/ממשלתיים,‏ ובכך מאפשרת לחוקרים מישראל להשתמש בהן לצורך מחקרם.‏ב.‏ קיימת תמימות דעים בקרב המומחים אותם ראיינו בדבר החשיבות הגבוהה של המשךשיתוף הפעולה עם תשתיות בינלאומיות אלה,‏ ואף והרחבת החברות של ישראל לתשתיותמחקר בינלאומיות נוספות.‏ג.‏ ישראל חסרה מנגנון החלטה וקריטריונים מסודרים ביחס להצטרפות לתשתיות בינלאומיות.‏גיבוש ההחלטות בנוגע להצטרפות ומימון ההשתתפות נשען,‏ לעתים קרובות,‏ על פניותהמתקבלות מחוקרים בתחומים השונים ועל שיקול דעתם של בעלי התפקידים במשרדיהממשלה והגופים הציבוריים הרלוונטיים.‏.1.225


המלצות :תשתיות מחקר בתעשייה-‏ במהלך המיפוי נתקלנו בקושי לקבל אינפורמציה מחברות בתעשייהלגבי קיומן של תשתיות מחקר גדולות העונות על הקריטריונים.‏ בפועל,‏ רקאחוזים 11מהתשתיות שמופו נמצאות בתעשייה.‏ הסיבה העיקרית לכך היא שיש בתעשייה מספר מועטמאוד של תשתיות מחקר גדולות שפתוחות לחוקרים מחוץ לחברה.‏ סיבה שחזרה והושמעהבנושא היתה הרמה המאוד גבוהה ומוקפדת של תחזוקה שמקיימות החברות בתשתיות המו"פשברשותן,‏ רמה שלא יכולה להישמר במידה והיו פתוחות למשתמשים חיצוניים.‏מהשיחות שערכנו עולה הרושם שאין ערוצי תקשורת מספקים בין האקדמיה לתעשייה בנושאזה.‏ אין מספיק ידע בשני הצדדים לגבי התשתיות שפתוחות לחוקרים.‏ יצירת דו-שיח רחב יותרבין שני הסקטורים,‏ בהקשר זה,‏ יכולה לתרום לשניהם.‏מומלץ לבחון אפשרויות להידוק שיתופי הפעולה בין מרכזי מחקר בארץ,‏ העוסקים בנושאיםדומים ואשר מחזיקים בפריטי ציוד זהים,‏ למען ניצול מירבי של משאביהם.‏ סביר שנדרשיםהתערבות ועידוד מצד הממשלה לצורך קידום שיתופי פעולה מסוג זה.‏תחזוקה/תפעול וניהול של תשתיות מחקר:‏בכל התחומים התגלו פערים משמעותיים ברמת התחזוקה השוטפת ובמקורות המימון לתפעולולתיקון של תשתיות מחקר קיימות,‏ דבר הפוגע ביכולת החוקרים לעשות שימוש מיטביבתשתיות.‏ עם רכישת/הקמת תשתית חדשה מומלץ לייצר מנגנון מימון ייעודי/קרן ייעודית,‏שתוקדש למימון תפעולה השוטף ותחזוקתה,‏ בדומה למודלים הקיימים בארה"ב.‏פער נוסף בהיבט התחזוקה הוא היעדר תקנים להעסקת כוח אדם ייעודי בדרג גבוה PhD)ומעלה)‏ להפעלה וניהול של תשתיות מחקר גדולות.‏ פער זה פוגע בזמינות התשתיות מחד,‏ובהעמסת זמנם של החוקרים אשר אחראים על התשתית ויצירת קושי להקדיש זמן מספיקלטובת מחקריהם,‏ מאידך.‏ מומלץ לשקול מסלול ליצירת תקנים ייעודים לאנשי הפעלה וניהול שלתשתיות מחקר גדולות.‏מדיניות להשתתפות בתשתיות בינלאומיות:‏מדינה בסדר הגודל של ישראל אינה צריכה ‏(ובדרך כלל גם אינה יכולה)‏ להקים תשתיות מחקרגדולות,‏ דוגמת מאיצי חלקיקים,‏ וניכר כי השתתפותה כחברה במיזמים תשתיתיים בינ"ל הינהבעלת הגיון כלכלי רב.‏ תהליך קבלת ההחלטות ביחס לסוגי התשתיות,‏ שעל ישראל לקייםבתחומה ולסוגי התשתיות בחו"ל שהיא צריכה לממן את השתתפותה בהם,‏ חשוב שיישען עללימוד מדוקדק של הצרכים הקיימים בישראל ‏(והמענה אותו הם מקבלים ברמה המקומית),‏ויתבצע באופן מסודר מבחינה תהליכית ותקציבית.‏.1.2.3.4.5במקביל,‏ רצוי לנהל דיון גם בעומק המעורבות של המדינה בתשתיות השונות–היינו,‏ באילותשתיות די בתשלום דמי חבר שנתיים ובאילו רצוי שישראל תיטול תפקיד משמעותי יותר,‏המעניק לה זכות להשפיע על תהליך קבלת ההחלטות הנוגע לאופן ניהול התשתית ושדרוגה.‏לצורך כך מומלץ לקדם פורום ייעודי אשר יהיה מורכב מאנשי אקדמיה,‏ תעשייה,‏ ומשרדי ממשלהרלוונטיים.‏ כמו כן מומלץ כי אותו הפורום יערוך מעקב אחר מספר החוקרים מישראל העושים26


שימוש בתשתיות אלו,‏ חשיבות המחקר המתבצע בהן ואת תרומתו למחקר הישראלי,‏ וזאת עלמנת שניתן יהיה לקבל החלטות מושכלות בנוגע להמשך ההשתתפות במימונן.‏מומלץ לקיים עדכון,‏ של מיפוי תשתיות המחקר הקיימות בישראל ושל אלה הזמינות לחוקריישראל בחו"ל,‏ אחת לכמה שנים.‏.6הצעות להמשך התהליך ליצירת מפתדרכים :במסגרת העבודה של צוות מוסד שמואל נאמן,‏ נערך מיפוי של תשתיות קיימות וכן זיהוי של הצרכיםהעתידיים בשדרוג והקמה של תשתיות מחקר.‏ מיפוי זה נערך במטרה שיהווה תשתית של ידעונתונים לצורך גיבוש מדיניות ממשלתית לתמיכה בתשתיות מחקר וליצירה של מפת דרכים שעל פיהניתן יהיה להחליט על הקצאת משאבים וקביעת עדיפויות.‏ לצורך המשך המהלך,‏ שהחל על-ידיהמולמו"פ והוועדה לתשתיות מחקר ‏(ות"ם)‏ של המולמו"פ,‏ יש צורך בהקמת וועדת מומחים,‏ בהישתתפו גורמים רלוונטיים ממשרדי הממשלה,‏ האקדמיה והתעשייה,‏ שמטרתה המרכזית תהיהלייצר,‏ בתום תקופת התייעצות והתדיינות מפת דרכים להשקעה בתשתיות מחקר לאומיות בישראל.‏זאת,‏ בדומה לנעשה באירופה בשנים האחרונות.‏ הפורום יתכנס על בסיס תקופתי במטרה לבחוןולהגדיר את הקצאת המשאבים על בסיס מפת הדרכים שתגובש.‏ כאמור,‏ המחקר המקיף,‏ שבוצעבהובלת מוסד נאמן בשנה וחצי האחרונות,‏ יהווה בסיס ורקע לתהליך הדיון וההתייעצות,‏ הבחינהוההחלטה על מפת דרכים ומדיניות.‏27


רשימת מקור ותהוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,‏ דו"ח וועדת המשנה לקידום המחקר האקדמי,‏ מתוך:‏דו"ח הוועדה לבחינת מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל,‏ יוליהמועצה להשכלה גבוהה,‏ הוועדה לתכנון ותקצוב,‏ תקציב ות"ת. 2007-.2010מאושר לשנת הלימודים תש"ע,‏ פברואר,2009-המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח,‏ דו"ח תקופתי 2008וטכנולוגיה ולוועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.‏מוגש לוועדת השרים לענייני מדעהוועדה הלאומית לקרינת סינכרונטרון,‏ אתר האקדמיה הלאומית למדעים,‏ אוחזר ב-‏ביוני 202010, מתוך:‏.http://www.academy.ac.il/הידען.‏ ישראל תצטרף כחברה לארגוןבתאריך-CERNביוני 12מחקר מאיץ החלקיקים הגדול בעולם בז'נבה.‏ אוחזר2011 מתוך /http://www.hayadan.org.il/israel‐a‐full‐member‐in‐cern‐1804117משרד המדע,‏ התרבות והספורט,‏ תקנות התקציבהאוצר,‏ אגף התקציבים,‏ אוחזר ב-‏‎20‎ ביוניפרטי התקציב לשנת,2010,20102010 מתוך:‏ .http://www.mof.gov.il/מתוך:‏ אתר משרדמשרד התעשייה,‏ המסחר והתעסוקה,‏ תקנות התקציבמשרד האוצר,‏ אגף התקציבים,‏ אוחזר ב-‏‎20‎ ביוניפרטי התקציב לשנת2010, מתוך:‏ אתר,20102010 מתוך:‏ .http://www.mof.gov.il/-לוי אפשטיין,‏ נוח,‏ ישראל בסקר החברתי האירופי על הון חברתי ומעורבות פוליטית,‏ איגרת,‏ גיליוןהאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,‏ כסלו תשס"ט , דצמבר,19.2008רבינוביץ',‏ אליעזר,‏ זרעי ססמי,‏ במבט אישי,‏כסלו תשס"ט , דצמבראיגרת,‏גיליון 19, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים,‏.2008רשת איל"ן28-2.http://www.iucc.ac.il/תקשורת בינ"ל,‏ אתר-קשרי מדע בינלאומיים,‏ אתר משרד המדע,‏ אוחזר ב-‏מרכז החישובים הבינאוניברסיטאי אוחזר ב-‏‎20‎ ביוניביוני2010,2010 20 מתוך:‏http://www.most.gov.il/Departments/International+Scientific+Relations/מתוף:‏SESAME Publications, retrieved July 26, 2010, from:http://www.sesame.org.jo/publication/SesamePublications.aspxESS Homepage, retrieved July 12, 2010, from:http://www.europeansocialsurvey.org/index.phpESRF - The European Light Source, retrieved June 29, 2010, http://www.esrf.eu/AboutUsראיון טלפוני:‏ אילנה לוי,‏ משרד המדע,‏The Large Hadron Collider - retrieved July 21, 2010, from:http://public.web.cern.ch/public/en/LHC/LHC-en.htmlEMBL Nucleotide Sequence Database, retrieved July 20, 2010, from:http://www.ebi.ac.uk/embl/About ECPGR, retrieved June 28 2010 from:http://www.ecpgr.cgiar.org/Introduction/AboutECPGR.htmABOUT GÉANT, retrieved June 20 2010 from:http://www.geant.net/About_GEANT/pages/home.aspxנובמבר 232010


European Strategy Forum on Research Infrastructures, European Roadmap for ResearchInfrastructures Roadmap 2008, Luxembourg: Office for Official Publications of theEuropean Communities, 200829


נספחיםנספח א'‏רשימת מרואיינים במסגרת דו"ח מיפוי תשתיות מחקר קיימות ובינלאומיות28.7.106.7.1028.7.1022.4.1022.4.1028.4.0916.6.0917.6.0918.6.0916.8.0918.6.0922.6.0925.6.0925.6.095.7.097.7.0913.7.0919.7.098.4.0931.8.0931.8.099.6.099.6.0918.6.09ISERDאוניברסיטת בר-אילןמנכ"ל טבעתל"ממנכ"ל אילטםמנהל המעבדה לפפטידיםמוסד שמואל נאמןמנכ"ל אלאופאוניברסיטת תל-אביבראש תחום מדעי החיים,‏ לשכת המדען הראשי,‏ משרדהתמ"תות"םמכון המים בטכניוןתל"מ,‏ פקולטה להנדסת חשמלדיקן הפקולטה להנדסה אזרחית וסביבתית בטכניוןנשיא ומנכ"ל חברתוחבר דירקטוריון במספר חברותUzia Initiatives and ManagementLtdאביב זאביפרופ'‏ מינה טייכרד"ר אהרון שוורץמאיר נצרמשה סלםפרופ'‏ אריה אדמוןד"ר גלעד פורטונהחיים רוסופרופ'‏ גוברד"ר אורה דרפרופ'‏ דוד הורן וגורי זילכהפרופ'‏ רפי סמיאטפרופ'‏ יעקב זיופרופ'‏ ארנון בנטורעוזיה גלילד"ר משה גולדברגפרופ'‏ עידו פרלמןד"ר אייל גינצבורגד"ר דני פרץפרופ'‏ הרולד בש וד"ר ישראלפארד"ר אלי אופרפרופ'‏ עודד שמואליד"ר שאול פרייריךאילן פלדשמחה בר-אליעזראברהם טנאפרופ'‏ זאב תדמורערן פייטלסוןפרופ'‏ אהוד גזיתפרופ'‏ דן זסלבסקימפא"תדיקן הפקולטה לרפואהמנכ"ל תמ"יהתעשייה הצבאיתסגן נשיא למחקר ומנהל רשות המחקר,‏ אוניברסיטת בר-‏אילןהמדען הראשי,‏ משרד התמ"תמנל"מ הטכניוןסגן המדען הראשי משרד התמ"תמנהל מגנט,‏ משרד התמ"תלמ"סרשות המיםנשיא הטכניון לשעבר,‏ יו"ר מוסד שמואל נאמןראש בית הספר למדיניות ציבוריתמנל"מ אוניברסיטת תל-אביבמהנדס קרקע ומים.‏ לשעבר נציב המים,‏ מדען ראשי שלמשרד האנרגיה ודיקן הפקולטה להנדסה חקלאית בטכניון30


21.6.098.8.1015.7.091.7.0918.4.105.8.095.8.0920.8.0916.6.0916.8.09אוגוסט 0924.8.0916.3.1025.5.105.8.1025.5.10יוני 2010יוני 2010יוני 2010יוני 201015.7.107.6.107.6.10יולי 201029.7.1025.7.10יולי 1028.7.104.5.101.7.10לואיזה בורגפרופ'‏ דוד פיינמןשושנה דןפרופ'‏ יוסי קלפטרד"ר בני לשםפרופ'‏ מוצקיןד"ר אברהם כהןפרופ'‏ מנדלוביץ'‏ ואבי ענתיפרופ'‏ אורנשטייןד"ר ערן ורדיפרופ'‏ מנחם מגידורלמ"סהמרכז לאנרגיה סולריתהמרכז לאנרגיה סולריתיו"ר הקרן הלאומית למדעמנהל מינהל המחקר הרפואימכון ון לירמשרד המדעמשרד המדעמרכז רפואי תל השומרמנל"מ האוניברסיטה העברית בירושלים העבריתנשיא האוניברסיטה העברית בירושליםהטכניוןמנכ"ל חברת הרלן ביוטק ישראלעד 2008פרופ'‏ אהרון צ'חנוברד"ר נתי אזובפרופ'‏ מוטי הרשקוביץ'‏דבי בן עמיד"ר רוני יגר-גרנותהדסה אסוליןד"ר חוסאם מסאלחהפליקס צינצרבסקיסגן נשיא למו"פ,‏ אוניברסיטת בן-גוריוןאוצרות המדינהראש החוג למוסיקולוגיה – האוניברסיטה העבריתבירושליםמנהלת הארכיון המרכזי לתולדות העם היהודימשרד המדעISERDאדי אהרונוביץוהנק נוסבואוםד"ר עוזי דהריאריה רוכמן הלפריןברוך ברנדלפנינה שורד"ר יהודה דגןפרופ'‏ ימימה בן-מנחםיוסי גבירמחב"אסמנכ"ל רשות העתיקותרשות העתיקות,‏ ארכיונאי של הארכיון המדעי של הרשותרשות העתיקות,‏ אחראי על הספרייה של רשות העתיקותפרויקט המגילות הגנוזותראש ענף סקריםמרכז אדלשטיין להיסטוריה ולפילוסופיה של המדע– עוזר היו"רחיים גויזליפרופ'‏ ברק חרותד"ר לאה בםפרופ'‏ מאיר אידלמןיד ושםבית התפוצותהמכון לחקר ימים ואגמיםמדענית ראשית,‏ תעשייה אוויריתCOBI מנהלדבורה שטיינמץשי ישראליד"ר רוני גרוסמנהלת ארכיון הסרטים היהודים על שם שפילברגמנהל הארכיון של משרד המדעארכיון איינשטיין31


4.7.104.7.104.7.1015.7.107.7.1012.7.1018.7.1019.7.1010.7.1016.8.10פרופ'‏ דוד שפרנקמרק פלדמןיגאל צלמונהאדולפו רויטמןאסתר הרןיעל פיינשטייןפרופ'‏ עודד לבנהפרופ'‏ הוגו גוטרמןפרופ'‏ אבי ויצמןד"ר אורה דר ‏(ראיון שני)‏מנהל מרכז הננו – האוניברסיטה העברית בירושליםלמ"סמוזיאון ישראלאוצר המגילות הגנוזות – מוזיאון ישראליד ושםלמ"סמרכז וולפסון ליישומי ביולוגיה מבניתמעבדה לרובוטיקה באוניברסיטת בן-גוריוןמרכז פלסנשטיין למחקר רפואיראש תחום מדעי החיים,‏ לשכת המדען הראשי,‏ משרדהתמ"תרשימת מרואיינים במסגרת דו"ח צרכים עתידיים לתשתיות מחקר בישראל13.10.201024.10.201011.10.201030.7.200911.10.201006.10.201005.10.201017.10.201022.09.201021.10.201025.08.201021.10.201020.1.0.201021.10.201020.09.2010פרופ'‏ יובל גורןפרופ'‏ צבי אקשטייןפרופ'‏ יצחק בננסוןפרופ'‏ גבריאל מוצקיןפרופ'‏ רות ארנוןפרופ'‏ יורם רייטרפרופ'‏ רון אונגרפרופ'‏ רונן אלוןפרופ'‏ יכין כהןפרופ'‏ יוסף ישורוןפרופ'‏ רימון אריאליפרופ'‏ אהוד בכרפרופ'‏ בועז לזרפרופ'‏ יהודה אנזלפרופ'‏ משה שיינטוךהחוג לארכיאולוגיה ותרבויות המזרח,‏ אוניברסיטת תל-‏אביבמשנה לנגיד בנק ישראל ופרופ'‏ בבי"ס לכלכלה,‏אוניברסיטת תל-אביבהחוג לגיאוגרפיה וסביבת האדם,‏ אוניברסיטת תל-אביבמכון ון-לירנשיאת האקדמיה הלאומית למדעים והפקולטה לביולוגיה,‏מכון ויצמן למדעהמרכז למחקר ביולוגי,‏ הטכניוןהפקולטה למדעי החיים,‏ אוניברסיטת בר-אילןהמחלקה לאימונולוגיה,‏ מכון ויצמן למדעהפקולטה להנדסה כימית,‏ הטכניוןהמחלקה לפיסיקה,‏ אוניברסיטת בר-אילןהפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל,‏ הטכניוןמכון אשר לחקר החלל,‏ הטכניוןהמכון למדעי כדור הארץ,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםהמכון למדעי כדור הארץ,‏ האוניברסיטה העברית בירושליםהוועד המנהל של מחב"א והפקולטה להנדסה כימית,‏הטכניון32


מוסד שמואל נאמן למחקר מדיניות לאומיתהטכניון – מכון טכנולוגי לישראלטל.‏ 04-8292329, פקס 04-8231889קרית הטכניון,‏ חיפה 32000www.neaman.org.il

More magazines by this user
Similar magazines