להוריד PDF - הגאולה

5מהרגע שהתנעתי את מנוע הרכב,‏ ניכרה ההתרגשות על פני כל היושבים בו.‏ מישהו הפעיל אתמערכת הסטריאו וניגוני קעמפ ‏'אורו של משיח'‏ החלו להישמע בחלל הרכב.‏שלט גדול עם המילים ‏"ברוכים הבאים לקעמפ אורו של משיח"‏ בישר לנו שהגענו לשטחהקעמפ.‏ לא עבר הרבה זמן עד שהרגשתי את מענדל'ה שלי חבוק בזרועותי.‏ ‏"מענדל'ה,‏ מהנשמע בקעמפ?‏ איך עבר עליך השבוע האחרון?"‏ שאלתי אותו.‏ מענדל'ה המאושר התחיל לספרלי באריכות על הפעילויות המעניינות ועל המפקדים המסורים שמשקיעים את כל כולם.‏ ‏"דרךאגב,‏ אבא"‏ אמר,‏ ‏"היום הכריזו להזכיר להורים על טיפ או משהו כזה,‏ לא יודע בדיוק למה הםהתכוונו".‏ ‏"אהה...‏ אני דווקא יודע טוב מאוד"‏ חשבתי לעצמי.‏לאחר שעתיים של חיפוש נרחב אחר המפקד המסור של מענדל'ה,‏ קרא לפתע מענדל'ה ‏"אבא,‏הנה המפקד!".‏ מולי נגלה בחורצ'יק חביב,‏ נראה בערך בן 16 וחצי,‏ מחייך מאוזן לאוזן.‏ ‏"נעיםלהכיר"‏ אמרתי לו,‏ ‏"אני אבא של מענדל'ה".‏ המפקד,‏ שהתגלה כנושא את השם יוסי,‏ החל לשבחבפניי את מענדל'ה.‏ ‏"הוא החייל הכי חסידי בסיירת.‏ כל התפילות הוא מתפלל מתוך הסידור,‏משתתף בכל הפעילויות וממושמע לצוות בצורה יוצאת מן הכלל...",‏ אחרי חצי שעה של שירותותשבחות הוא אמר ‏"ניתן לסכם ולומר,‏ שזלמן יגדל חסיד אמיתי".‏ רק אז הבנתי שהוא התבלבלבין הילד שלי לחייל אחר.‏ אבל לא צריך לדאוג..‏ טיפ הוא קיבל בכל זאת.‏תפילת מנחה סוערת במיוחד קידמה את פני כשנכנסתי ל'‏‎770‎‏',‏ אני לא מורגל לכאלו צעקות.‏ כלהתפילה ניגבתי דמעות שירדו מעיניי מרוב התרגשות.‏ ‏"חיילים כאלו,‏ וודאי יביאו את המשיח"‏חשבתי לעצמי,‏ כשלידי עומדים מאות חיילים שלא מוציאים את העיניים מהסידור,‏ צועקיםבחיות ‏"ברוך הוא וברוך שמו"‏ ו"אמן",‏ שרים בחיות ‏"עלינו לשבח"‏ ו"אלתירא",‏ ומכריזים ‏"יחי אדוננו"‏ שלוש פעמים אחרי התפילה.‏מיד אחרי שהסתיימה התפילה,‏ יצאו כל האבות מ'‏‎770‎‏'.‏ יצאתי אחריהם,‏ואז התברר לי שכולם ממהרים לתפוס מקום טוב ממול לרחבתהמסדרים.‏ מיהרתי גם אני,‏ ידעתי שעכשיו אני הולך לראות מאותחיילים של הרבי מלך המשיח עומדים במסדר.‏ מראה כזה מרהיבאני לא רוצה לפספס.‏הרעש,‏ הבלגן,‏ ההמולה והמהומה ששררו כשמאות החייליםנכנסו לרחבה,‏ הסתיימו בשניה בה נשמעה ההכרזה על כניסתהגנרלים.‏ דממה מוחלטת שררה ברחבי הדשא.‏ כולם כולם,‏ ההוריםוהחיילים,‏ עמדו והצדיעו ביד שמאל לרבי שליט"א.‏בסיומו של יום,‏ כשנסענו חזרה לביתנו,‏ החלטתי לבקש מהנהלתהקעמפ שתפתח בשנה הבאה קעמפ גם להורים..‏4מהבוקר של ‏'יום הורים',‏ התחלתי לארוז בשקי ענק המוווון ממתקים.‏ ‏"שלמענדל'ה יהיהתמיד מה לאכול.."‏ חשבתי לעצמי.‏ בנוסף הכנסתי כמובן עוד 35 חולצות,‏ 28 מכנסיים,‏ ועודעשרות בגדי הלבשה נחוצים.‏ נכון,‏ גם בתחילת הקעמפ הבאתי סכום דומה,‏ אבל מי יודע,‏אולי נגמרו לו הבגדים..‏ בניסים,‏ הכל נכנס באוטו..‏ יצאנו לדרך.‏שלט גדול המכריז על בואנו לשטח הקעמפ,‏ הפר את מחשבותי.‏ ‏"ברוכים הבאים לקעמפ אורושל משיח"‏ הוא זעק באותיות צבעוניות.‏ ‏"מה נשמע?‏ איך עבר עליך השבוע האחרון?‏ מההיה לאכול לפני יומיים בארוחת ערב?!"‏ שאלתי את מענדל'ה מיד כשראיתי אותו.‏ מענדל'ההמאושר,‏ מיהר לספר לי על האוכל המצוין שהיה ‏)אולי רק היום?(,‏ החדרים המסודרים ‏)אניחייבת לראות בעצמי(,‏ והמפקדים המסורים ‏)איך הם הצליחו לשכנע אותו לאכול שלושארוחות ביום?!‏ באמת מסורים(.‏לאחר כשעתיים של חיפושים אחר החדר של מענדל'ה,‏ הגענו לחדרון חמוד,‏ עם מיטות שלשלוש קומות,‏ חמש מזרונים על הרצפה,‏ ולמרות הכל,‏ מסודר במיוחד.‏ ‏"אמא,‏ כל רבע שעהיש לנו כאן מבצע סדר וניקיון"‏ סיפר לי מענדל'ה בהתרגשות,‏ ‏"אולי נעשה ככה גם בביתשלנו"‏ חשבתי לעצמי.‏מיהרתי לפתוח את הארון של הבן יקיר שלי.‏ האמת,‏ הוא היה מסודר בצורה יוצאת מן הכלל.‏רק משהו קטן לא הסתדר לי,‏ היו שם יותר מדי בגדים נקיים ומסודרים..‏ ‏"מענדל'ה,‏ מתיהחלפת חולצה בפעם אחרונה?"‏ שאלתי אותו בעדינות.‏ ואז הבנתי,‏ שלבחורצ'יק בן 16וחצי קצת קשה להיות אמא של 15 ילדים.‏ התחלתי להעריך את ההשקעההגדולה של הקעמפ!‏ מענדל'ה החמוד שלי אוכל 3 ארוחות בכל יום,‏ ישן 3שעות בכל לילה..‏ סליחה,‏ ישן בכל לילה..‏ מצחצח שיניים,‏ מתקלח,‏ אפילובריכה*‏ יש להם בכל בוקר ‏)בכניסה לקעמפ מצד ימין,‏ אבל למה זה קר??(.‏כשהודיעו על מסדר,‏ הזדחלתי לאיטי לכיוון רחבת המסדרים,‏ גוררת אתהעגלה של מוישי בן השנה וחצי.‏ כשהגעתי לרחבה,‏ כל החיילים כברישבו על הדשא וצפו במופע מעניין של אקרובטיקה.‏ ‏"וואו,‏ איזהיופי בקעמפ אורו של משיח,‏ עושים להם גם התעמלות"‏ חשבתילעצמי בקול.‏בסיומו של יום,‏ כשנסענו חזרה לביתנו,‏ החלטתי ששנההבאה צריך לשקול ברצינות את האפשרות להביא לקעמפאת מוישי.‏ אולי שיפתחו קעמפ לילדים בני שנה?..‏* הערת המערכת:‏ כנראה הכוונה למקווה בו טבלו החיילים בכל בוקר..‏

קולותיהםשל משתתפי האסיפה הדחופה,‏ בקעו מתוככיהמשרד הקטן שברח'‏ העצמאות 67 בבת-ים,‏ והדהדובאיזור כולו.‏ סביב השולחן ישבו כמה מפעילי ‏'ביתחב''ד'‏ המקומי,‏ לצד שלוחים ופעילים נוספים שהתכנסו שם יחד,‏ בשביל מטרה אחת ברורה.‏דפיקה רועמת על השולחן נשמעה לפתע בחלל החדר והיסתה באחת את המשתתפים.‏ הרבזמרוני ציק,‏ שליח הרבי שליט"א ומנהל בית חב''ד בעיר,‏ נעמד לסכם את החלטות האסיפה.‏‏"התכנסנו כאן היום לאסיפת חירום,‏ עקב הוראתו של הרבי שליט"א בשיחת כ"ח ניסן,‏ בה הואקורא לכל אחד מאיתנו באופן אישי ודורש ממנו לעשות כל אשר ביכולתו להביא את המשיחבפועל ממש.‏ אחרי שישבנו יחד והתדיינו רבות בנושא זה,‏ על היבטיו השונים:‏אנו מכריזים בזה על הקמתה של ‏'האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה'‏ - אגודה שתפעלבמלוא המרץ ובכל הדרכים לביצוע המשימה העכשווית שהטיל עלינו הרבי שליט"א,‏ ותרכזאת הפעולות שנעשים להבאת המשיח בפועל ממש.‏ מטעם ‏'האגודה'‏ יודפסו פרסומים שוניםומגוונים שיפנו לציבור הרחב,‏ ויעלו את רף המודעות לנושא הגאולה בקרב הקהל הישראלי.‏הגאולה האמיתית והשלימההיתה זו שעת בוקר די מוקדמת בחנות המכולת,‏ כשעיניהם של ראשוני הקונים נפערובתדהמה,‏ קורי השינה האחרונים נעלמו מעיניהם באחת.‏ בין עיתוני הבוקר הקבועים בדוכן,‏צץ לפתע עיתון חדש שאף פעם לא נראה כמוהו.‏ לרגע קל היה נדמה כאילו שמו של העיתון‏"הגאולה האמיתית והשלימה",‏ ממש מזדעק באדום כהה מתוך הנייר,‏ בצעקה מחרישתאזניים.‏הכתבה הראשית של העיתון,‏ לא עסקה בפוליטיקההחמה והסוערות של היום האחרון.‏ היא דיווחהלקוראים ש"הולכת וגוברת הציפייה בקרב העםהיהודי לביאת המשיח!".‏ גם בשאר מדורי העיתון,‏ עלהנושא הגאולה בראש כל הכותרות.‏במדור ‏'חדשות התעופה',‏ לדוגמא,‏ חושף העורך ידיעהמרעישה על הגעתם של מליוני יהודים בטיסה שלחברת ‏'ענני שמיא'‏ לבית המקדש השלישי בירושלים.‏העורך מוסיף ומציין כי טיסת עננים כזו תתרחש בכלשבת ובכל ראש חודש.‏ ידיעה נוספת בעיתון,‏ תקפהבחריפות את התנהלותו של משרד החינוך,‏ על כךשבתכניות הלימודים שלו הוא מתעלם מנושא הגאולהוביאת המשיח.‏העיתון החדש הפך לשיחת היום בקרב אזרחי ישראל.‏הנושא המפתיע והחדשני שהופיע רק בעיתון הזה,‏עיתון ‏'הגאולה'‏ שיצא לאור בו'‏ תמוזה'תשנ"ד,‏ 3 ימים אחרי ג'‏ תמוז76

הפך אותו לפופולרי ומתבקש והוא נחטף כמו לחמניות טריות.‏ תוך זמן קצר הופיע העיתוןהשני שהיה חזק ועוצמתי מקודמו,‏ וכבר הביע דיעה נחרצת בנושאים בינלאומיים.‏ ‏"ארצותהברית ומדינות העולם צריכות להגדיל את מעשי החסד כהכנה לגאולה"‏ זעקה כותרתהשער שלו.‏הרבי מעודדדווקא צורתו יוצאת הדופן של העיתון וסגנונו הייחודי והחדשני,‏ ‏'תפס'‏ את עיני הקוראיםהנדהמים שהתקשו לעכל את המתרחש מול עיניהם:‏ מצד אחד,‏ עיתון שנראה רציני ומכובדעם העיצוב המקובל,‏ מכיל בתוכו מדורים אטרקטיביים כמו:‏ ‏'תעופה',‏ ‏'כלכלה'‏ ואפילו ‏'ספורט'...‏אבל כשרק פותחים אותו לרגע,‏ מגלים שהכל,‏ פשוט ה-כ-ל,‏ כל נושא שקיים בעולם,‏ קשורבעיתון באופן ישיר לביאת המשיח.‏ בעצם,‏ כל החדשות והאירועים המתרחשים בארץ ובעולםהגדול - מהווים בעיתון סימנים מובהקים לגאולה.‏העורך הרב זמרוני,‏ יחד עם צוות הכותביםהמוכשרים,‏ לקחו את נושא הגאולה שעד אזהיה טמון במאמרי חז"ל,‏ בגמרא ובמדרשים,‏והפכו אותו לידיעות חדשותיות מרתקותעם כותרות מרעישות וזועקות.‏ הראשיותוהמרכזיות שבידיעות,‏ הביאו את ההוראותהמיוחדות לזמן העכשווי המופיעות בשיחותהקודש של הרבי מלך המשיח שליט"א,‏ מבשרהגאולה.‏תוך זמן קצר נחל העיתון הצלחה אדירה,‏כשעקב הביקוש האדיר,‏ עלתה תפוצתו למעלאחיו של הרב זמרוני ציק מגיש לרבי אתעיתון ‏'הגאולה'‏ בחלוקת הדולריםל‎15‎ אלף עותקים!‏ היו כאלו שחייכו למראההגימיק הפרסומי המוצלח,‏ אך היו גם כאלוחסידים ועסקנים שלא כ"כ אהבו את הרעיון- הם לא היו בטוחים שסגנון כזה הוא לרצונו של הרבי,‏ ומתחו ביקורת חריפה על ‏'האגודהלמען הגאולה'‏ ועל הוצאת העיתון.‏דווקא הרבי שליט"א,‏ ביחס פלאי ומיוחד,‏ ליווה את העיתון בברכות ועידודים בלתי-פוסקים,‏לאורך כל הדרך.‏ אחיו של הרב זמרוני,‏ מסר לרבי את העיתון השני במהלך חלוקת הדולרים,‏והרבי בירך ונתן דולר עבורו.‏ למחרת,‏ כשיצא הרבי להתפלל ב'אוהל'‏ של הרבי הריי"צ,‏ הואלקח בידו את העיתון.‏ ‏'האגודה'‏ זכתה לקבל בקביעות מענות מעודדים מהרבי,‏ שהגבירו אתהמרץ בפעילות הברוכה.‏יש נביא בישראלעיתון ‏'הגאולה'‏ שיצא בחודש אלול התבלט בכותרת הזועקת ‏"יש נביא בישראל".‏ הכתבהסיפרה על כך ש'נביא'‏ הוא לא רק דמות תנ"כית מהעברהרחוק,‏ וגם בזמננו יש נביא - הרבי שליט"א מליובאוויטש,‏שכל תחזיותיו התממשו במדוייק אחת לאחת.‏ והנביאהזה מבשר כעת לעם ישראל את נבואתו העיקרית:‏ הנהזה משיח בא!‏ ומבקש לפרסם אותה לעולם כולו.‏הרוחות סערו,‏ הרחוב הישראלי כולו רעש וגעש.‏ אךהאמת היא,‏ שעיתון ‏'הגאולה'‏ ציטט בסך הכל את דבריושל הרבי משיחתו בשבת האחרונה - שבת פרשתשופטים.‏ אבל שוב,‏ היו אלו אותם חסידים שחשבו שלאמתאים לדברים אלו להתפרסם בראש כל חוצות.‏ הםרטנו,‏ כעסו והתלוננו על מערכת העיתון.‏ אך אז,‏ שובהוציא הרבי תשובה מיוחדת של ‏"ברכה והצלחה"‏ דווקאעל העיתון הזה,‏ עם הכותרת הזאת.‏עיתוני ‏'הגאולה'‏ המשיכו לצאת מידי חודש.‏ בשנתה'תשנ"ב,‏ בסוף חג החנוכה,‏ הופיעה ‏"הוצאה מיוחדת"‏של העיתון.‏ הסיבה לכך היתה שיחתו של הרבי,‏ שנאמרהיומיים קודם לכן,‏ על כך שצריך לפרסם מיד את הידיעההרבי מה"מ מחזיק את עיתון‏'הגאולה'‏ בדרכו לאוהלהמשמחת על ביאת המשיח - וכדרכו של עיתון,‏ כשיש ידיעה חשובה ומשמחת מאוד שנוגעתלעולם כולו,‏ לא מחכים לזמן הרגיל של הוצאת העיתון,‏ אלא מוציאים מיד מהדורה מיוחדתהמדווחת לקוראים את הידיעה המסעירה.‏תנופה למרות הכלשלושה ימים אחרי ההעלם והסתר בג'‏ תמוז ה'תשנ"ד,‏ בבוקרו של יום ו'‏ בתמוז,‏ הודפס עיתון‏'הגאולה'‏ נוסף,‏ אבל יוצא דופן ושונה מכל הגליונות שיצאו עד היום.‏ העיתון יצא אז - לראשונה- בהדפסה צבעונית,‏ כשהכותרת מכריזה בגאון ובביטחה,‏ שהעלמותו של הרבי בג'‏ תמוז,‏ היארק למראה עיניים,‏ אך לאמיתו של דבר ‏"הרבי מלך המשיח חי וקיים!"‏הכותרת,‏ יחד עם תמונתו של הרבי בשער העיתון - היו כמו קרן אור בוהקת בתוך החושךהנורא ששרר באותם ימים קשים.‏ גם העיתון הבא,‏ שיצא כעבור חודש,‏ היה צבעוני כקודמוונשא את הכותרת המעודדת והמבטיחה,‏ שעם ישראל עומד איתן בניסיון האחרון של הגלות,‏ומאמין שהרבי מלך המשיח ‏"יבוא ויגאלנו בקרוב ממש!".‏ מול כל התחזיות השחורות שלאותם ימים,‏ מול כל המלעיגים והמקטרגים,‏ המשיך העיתון לעמוד בתוקף ולהביא את דעתוודבריו של הרבי שליט"א ולחזק את האמונה בבשורת הגאולה שלו.‏גיליון זה - גליון ה‎39‎ - היה האחרון בסדרת עיתוני ‏'הגאולה',‏ שהשתנה אז והפך לעלון השבועיהמוכר לכולנו ‏"שיחת הגאולה",‏ הממשיך לצאת עד עצם היום הזה ומביא את בשורת הגאולהשל הרבי שליט"א לכל יהודי.‏ מאז ועד היום,‏ ממשיכה האגודה למען הגאולה'‏ בפעילות לקבלתפני משיח,‏ עד להגשמת היעוד והמטרה,‏ התגלותו המלאה והמושלמת של הרבי מלך המשיחבקרוב ממש.‏98

אלפי חיילים מציפים את משרדי קעמפ אורו של משיח בטלפונים,‏ מכתבים,‏ אימיילים,‏ ברקים ורעמים.‏כולם-כולם מתחננים ומבקשים להירשם לקעמפ ע"ג.‏ לא פלא,‏ איפוא,‏ שכתבנו החרוץ צוריאל מיצובישיעסוק בימים אלו למעלה מראשו,‏ ובקושי רב התפנה על מנת לדווח על החדשות האחרונות.‏ אל תכעסועליו אם נכנסו בטעות כמה שגיאות כתיב,‏ הוא ממש לא אשם בכך,‏ בסדר?‏

13בימים אלו התבשרו אלפי החיילים והוריהם על פתיחת•הרישום לקעמפ הקרוב.‏ ישנם ילדים ששואלים אתעצמם:‏ ‏"למה בכלל ללכת לקעמפ?‏ במה זה מועיל?"‏קעמפ הוא לא עוד מסגרת של קייטנה חינוכית או פעילותחווייתית להעברת הזמן.‏ זה טוב ויפה,‏ אבל הקעמפ הואמשהו אחר לגמרי.‏בקעמפ הילד נמצא במשך עשרים וארבע שעות היממהבתוך מסגרת מסודרת וחסידית.‏ כל רגע בקעמפ –הפעילויות,‏ הטיולים,‏ כמובן הלימודים ואפילו ההפסקותוהארוחות,‏ ומעל הכל ההתמסרות האדירה של המפקדים-‏התמימים החסידיים,‏ מותירים את רישומם החסידי על כלחייו של החייל.‏לך סיפור שממש ימחיש את העניין:‏אספרזה היה בעיצומה של חתונה חב"דית בארצות הברית.‏ אחדמשלוחי הרבי שליט"א מלך המשיח הסתובב באולם,‏ פגשידידים ומכרים ולחץ את ידי המשפחות בברכת ‏"מזל טוב"‏חגיגית ולבבית.‏ לפתע התנפל עליו מאחור אדם גבוה ורחבוכמעט מחץ אותו בתוך חיבוק נרגש.‏השליח הסתובב בפליאה וראה מולו אברך חסידי מחייךמאוזן לאוזן.‏ ‏"אינך זוכר אותי?"‏ שאל האברך את מיודענוהשליח,‏ ‏"מצטער"‏ ענה השליח,‏ ‏"פניך אינן מוכרות לי כלל".‏‏"אתה הצלת את החיים שלי!"‏ קרא האברך בהתרגשותוהזמין את השליח לשבת על כסא לידו ולהקשיב לסיפורוהמרגש.‏‏"אני מגיע ממשפחה עניה וקשת יום.‏ בביתנו לא היה כסףבשביל מה שלא ממש חייבים.‏ בעצם,‏ גם בשביל מהשממש חייבים לא כל כך היה כסף.‏ גם כשגדלתי המצבלא השתפר ולאט לאט התחילו להמאס עלי החיים הקשיםהאלו,‏ עד שממש ישבתי וחשבתי לעצמי שטוב מותי מחיי.‏‏"בתוך המחשבות הקשות הללו,‏ ניסיתי להיזכר אולי בכלזאת היתה לי איזו שהיא קרן אור בחיים,‏ אולי פעם באמתנהניתי ממשהו,‏ ואז פתאום נזכרתי בקעמפ שבו הייתיפעם בילדותי.‏ נזכרתי ברגעים המיוחדים שהיו בקעמפ,‏בהתמסרות של המפקד.‏ חשתי מחדש את החוויההמיוחדת ולא יכולתי להתנתק מהמחשבות.‏‏"כמו שאתה רואה,‏ את התכנית המסוכנת השלכתי הרחק12

אדלר מנחם מענדל - אזלמנוב אהרון - אבן מעש שמואל חיים - בבן שטרית שניאור יעקב - בגיטלמן דוד - בגיטלמן יוסף - בגרינברג שמואל גרונם - בליפש ישראל - בפרצובסקי פנחס שמואל - בשקולניק ישראל מאיר - באושקי שמואל - דקמינסקי הלל - דרויטמן שמשון - דכהן אוריאל - הלויט ינון - הכהן יוסף שמעון - טאייזנשטיין מנחם מענדל - בבקוש ישראל זושא לוי - במזרחי אהרון - באיירמלכא דוד - טאיטח מנחם מענדל - יארבוב שמואל - ייעקובוב מנחם מענדל - יטל יהושע - יאלייטר אלעזר יצחק - יאדואק מנחם מענדל - יבאייזנשטיין אברהם מאיר - יגמיפעי מנחם מענדל - יגברונשטיין יוסף יצחק - ידעבדיאל שמואל - ידגורן בן משה - טוחדד נחמן - טוחזן אברהם - טוקהניאל נתנאל שנ"ז - טוהצופה מנחם מענדל - יזסיוןמרנץ שמואל - גהכטמן דובער - דכהן ברוך צבי - דזלמנוב חיים - יזמרנץ מנחם מענדל - יזקליין ליאור - יזטיבי דויד - יטאברהם יוסף יצחק - כבאנקווה שניאור זלמן - כבבן משה מנחם מענדל - כגכהן ישראל - כגדיאזדה מנחם מענדל - כההראל מנחם מענדל - כהחמו מנחם מענדל - כהיפרח יהודה - כהדהאן יוסף יצחק - כוטיבי ינון - כוחכימיאן נתנאל מרדכי - כחויינטראוב ישראל - הויינטראוב מנחם מענדל - הקאשי דוד בועז - הפרלשטיין שניאור זלמן - חברוצקי שניאור זלמן - טבניזרי יוחאי - יאלידר מנחם מענדל - יאצייגר שלום בער - יאאהרון מנחם מענדל - יבגוריאצניק יעקב - יבסרור מנחם מענדל - יברוחמקין שמואל זעליג - טודריי מנחם מענדל - טזבנדור אריאל - יזקויפמן דוד - יזדרמנקוב דובער - יחששון יוסף חיים דוד - כאחדד נועם - כבטל לוי יצחק - כבעזיזה שמעון מנחם - כבהנדל יוסף - כגקלפמן יוסף יצחק - כגאקסלרוד שניאור זלמן - כדגבאי יוסף יצחק - כהדונין מענדי - כההוד מנחם מענדל - כהלוגוב מנחם מענדל - כהמעטוף ישראל חי - כהגדסי מענדי - כחעטיה מ"מ אליהו - כטשיפמן מנחם מענדל - כטב'‏ אייר,‏ ‏'תפארת שבתפארת'‏ - יום הולדת כ"ק אדמו"ר מוהר"ש נ"ע,‏ בשנת ה'תקצ"ד.‏ו'‏ אייר,‏ ‏'מלכות שבתפארת'‏ - יום בו הכריזו בפעם הראשונה לפני הרבי מלךהמשיח את הכרזת הקודש ‏"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד",‏בשנת ה'תנש"א.‏י"ג אייר - יום פטירתו של ר'‏ ישראל אריה לייב ע"ה אחיו של - יבדל לחייםטובים וארוכים - הרבי שליט"א,‏ בשנת ה'תשי"ב.‏ט"ו אייר - יום בו חילק הרבי מידו הקדושה את החוברת ‏'דבר מלכות',‏ בשנתה'תנש"א.‏י"ג סיון - יום נישואי הוריו של הרבי שליט"א,‏ בשנת ה'תר"ס.‏ט"ו סיון - יום התחלת מאסרו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע,‏ בשנת ה'תרפ"ז.‏כ"ח סיון - ‏'יום הבהיר'‏ בו יצא הרבי שליט"א עם הרבנית הצדקנית מעמקהבכא האירופאי והגיע לחופי ארצות הברית,‏ בשנת ה'תש"א.‏1918

‏"העידוד,‏ השיחה,‏ המבט האוהב,‏ חייםהם ממולי וכל הזמן חושב.‏ נותנים ליהכוחות להישאר נאמן,‏ להחזיק מעמד,‏רבי,‏ שלך אני לעד".‏הקהל ישב בדממה,‏ כמה אנשיםמבוגרים מחו דמעה קטנה.‏ ללא ספק,‏זה היה אחד מרגעי השיא באותההתוועדות.‏היה זה בליל י"ט כסלו,‏ בהתוועדותשאורגנה על ידי בית-חב"ד בביתשאן.‏ במהלך ההתוועדות נעמד בחורצעיר וביקש לנגן ניגון.‏ לאחר שכולםהשתתקו,‏ הוא החל לנגן את השיר ‏"רבי,‏שלך אני לעד".‏ במשך דקות ארוכות הואעמד וניגן בעיניים עצומות,‏ כשלא קשההיה לשים לב שהוא מתרגש במיוחדמהניגון.‏לאחר שסיים לנגן,‏ פקח את עיניו ואמר:‏‏"בטח אתם שואלים את עצמכם מה ליולשירי קעמפ אורו של משיח.‏ כנראה גםשאתם חושבים שאני מתקרב לחב"דועושה עכשיו את צעדיי הראשוניםביהדות,‏ אז זהו,‏ שהסיפור שלי הואשונה לחלוטין.‏הסיפור שלי מתחיל לפני כמה וכמהשנים.‏ גדלתי בבית חבד"י לכל דבר,‏בית עם הרבה חום חסידי והתקשרותלרבי.‏ כשהתקרב יום הולדתי העשירי,‏שאלו אותי ההורים שלי איזו מתנה אנירוצה לקבל ליום ההולדת.‏ היה לי ברורמה אני הולך לבקש,‏ להיות בקעמפאורו של משיח בקיץ הקרוב.‏ ‏"ביקשתאמנם מתנה גדולה ויקרה"‏ אמר ליאבי,‏ ‏"אבל בגלל שאני ואמא יודעיםכמה הקעמפ חשוב,‏ נרשום אותךלקעמפ".‏ ‏"אנחנו יודעים שלקעמפ ישהשפעה עצומה על החיילים,‏ ובוודאיזה ישפיע גם עליך"‏ הוסיפה אמי.‏ כמובןששמחתי מאוד והתכוננתי במרץ ליוםהראשון של הקעמפ,‏ ככל שעבר הזמןגברה התרגשותי.‏ והנה הגיע הקעמפהנכסף.‏במהלך הקעמפ – שכמובן היה מאודכיף עם המפקדים הכי טובים בעולם –למדנו את ההמנון ‏"רבי,‏ שלך אני לעד",‏שרנו אותו שוב ושוב וחשבנו על המיליםהעוצמתיות,‏ ועל הקשר הלא מוגבלשלנו עם הרבי.‏ הקעמפ עבר מאוד מהר.‏חזרתי לת"ת באווירה חסידית יותרומלא בכוונות טובות.‏ כולם ראו שמשהוטוב עבר עלי,‏ ההורים,‏ המורים וגםהחברים.‏עברה תקופה ארוכה וכבר נפתח מועדהרישום לקעמפ הבא,‏ אבל מסיבותשונות לא נרשמתי אליו ואת הקיץביליתי בבית.‏ בשנה שלאחר מכן היתהלי ירידה בלימודים וגם בהתנהגות,‏התחלתי גם לזלזל במורים ובהורים.‏בקיצור,‏ תקופה עצובה".‏ הבחור עצראת הסיפור הדרמטי והסתכל סביבו,‏ כלהנוכחים היו מרותקים אליו.‏ הוא לגםמעט מכוס המים שבידו,‏ והמשיך אתהסיפור.‏‏"בשנים שלאחר מכן המשיך המצבלהידרדר.‏ התחלתי להסתובב עם חבריםלא טובים ולבזבז את הזמן על שטויות.‏המצב הגיע עד כדי כך,‏ שכשכל החבריםבכיתה למדו במרץ לקראת מבחן הקבלהלישיבה הקטנה,‏ אותי זה פשוט לא עניין.‏בסוף אותה שנה התברר לי,‏ שאף ישיבהלא מוכנה לקבל אותי ללימודים.‏ ההוריםשלי,‏ כל המורים והחברים,‏ היו מאודעצובים מכל הסיפור.‏ קרן האור היחידהשהיתה לי באותו זמן,‏ הם השיחות עםהמפקד שלי שהיה היחיד שתמיד תמידהתקשר אלי ושוחח איתי.‏ המשפטשהמפקד תמיד חזר עליו היה ‏"תזכורשאיפה שלא תהיה,‏ הרבי תמיד איתך!‏תזכור את זה,‏ הרבי תמיד איתך".‏עברו עוד שנתיים שעליהם אני מעדיףלא להרחיב את הדיבור,‏ במהלכם הייתיבהרבה מקומות לא טובים והסתובבתיעם אנשים לא טובים,‏ התרחקתי מדרךהתורה והמצוות כמעט לגמרי.‏לכל דבר רע יש סוף,‏ ברוך השם.‏ בסיוםהשנתיים מצאתי את עצמי במוסדלנערים במצב שלי,‏ בו אני נמצא עדהיום.‏ המוסד עצמו הוא לא כל כך נחמד,‏אבל כל דבר הוא בהשגחה פרטיתכידוע.‏ המוסד נמצא בקיבוץ דתי קרובלכאן,‏ ומשפחתי יצרה קשר עם השליחכאן בעיר והוא התחיל לקרב אותי.‏ כךהגעתי לכאן.‏כעת אני נמצא כבר תקופה ארוכהבעליה רצינית,‏ ולאט לאט אני חוזר לדרךהחסידות שכלל לא זרה לי.‏ בהתחלהלא סמכו עלי המדריכים במוסד ולאאפשרו לי לצאת להתוועדויות,‏ אבלכשראו שאני רציני ונמצא בכיוון חיובי,‏החליטו לאפשר לי לצאת להתוועדויות.‏התחלתי גם לעשות מבצעים בשיתוףעם בית חב"ד ועוד הרבה מצוות ודבריםטובים.‏דבר אחד אני רוצה לומר לכם אחרישעברתי כל הסיפור הארוך הזה:‏ הייתיבהרבה מקומות לא טובים,‏ אבל תמידתמיד,‏ בכל מקום שהייתי,‏ התנגן בתוכיהניגון שאותו שרתי לפניכם עכשיו ‏"רבי,‏שלך אני לעד".‏ בכל מקום בו הייתי,‏ידעתי דבר אחד:‏ לא משנה איפה תהיהולהיכן תלך,‏ הרבי תמיד איתך.‏ גם אםנראה לך שאתה רחוק ולעולם לא תחזורלמה שהיית,‏ תדע לך שאתה תמידשל הרבי!".‏ הבחור סיים את הסיפורבעיניים דומעות,‏ כשיחד איתו דומעיםרבים ממשתתפי ההתוועדות.‏2120

2322 22