4

yamit.avital
  • No tags were found...

warchitecture

ימית אביטל

אדר'‏ גנית מייזליץ כסיף,‏ אדר'‏ ליאת מילר,‏ אדר'‏ אורן אלדר


רמת הגולן,‏ איזור גיאופוליטי שנכבש במלחמת ששת הימים מידי הסורים

מתקיים מאז ועד היום כמרחב הגבול השקט והמתוח ביותר מכל ארבעת

הגבולות,‏ מרחב המתאפיין ברצף שינויים לאורך ההיסטוריה,‏ מכתיב אורח

חיים תמידי של מגננה,‏ שוזר את הצבא והאזרחות לכדי מרקם אופייני,‏

ומאז ועד היום מתקיים בתווך בין שלווה למלחמה.‏

כיום המערך הבנוי ברמה מתחלק בין הצבא לאזרחות ויחד הם מייצרים

מרקם בנוי המורכב ממוצבים צבאיים ובנייה למגורים,‏ תיירות ותעשייה.‏ עיבוי

האוכלוסייה כיעד אסטרטגי מתבטא בהרחבות יישובים המציעים מגרשים

לבניית בית צמוד קרקע שמאפייניו לא משקפים את השדה הטעון בו הוא

עתיד להתקיים.‏

מערך המוצבים הצבאיים בגולן,‏ שחלקם מאוישים וחלקם נטושים תופס

נתח נרחב מהסביבה הבנויה,‏ מבטא את מקומו הבלתי מעורער של הצבא

ושליטתו בחיים האזרחיים במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט.‏

המערך הבנוי המתואר לעיל כולו נטוע במרחב הרוס מרשפי המלחמה

שהייתה,‏ ההרס במרחב מודר מהתודעה ומוסתר בטבע הפראי כעדות

אילמת לשדה הקרב שהמרחב המתואר היה לו בית.‏

כל אלה יחד,‏ מאירים את סוגיית ההתיישבות בדופן גבול באור חדש,‏

המתאים עצמו לתמורות המדיניות והבטחוניות בעידן הנוכחי.‏

הפרויקט שואף להציע מרחב גבולי הטווה רצף מחייה אופייני,‏ המתבסס

על תכנון מערך מגורים השלוב בתעשייה ותיירות במרחב התווך בין עוגני

ההתיישבות ברמה,‏ הישראלי והסורי,‏ בין קיבוץ מרום גולן והעיר קוניטרה

במרחב הסורי.‏ מרחב המכיל בתוכו חיים בין שגרה לחירום,‏ מרחב העושה

שימוש בתשתיות הצבאיות כבסיס להתיישבות אזרחית,‏ מתייחס להשפעות

העבר ולתמורות עתידיות:‏ הבנייה,‏ ההרס וההתיישבות.‏

2


1

‏#פתיחה


4


‏#הסוגיה המרכזית

המציאות ההישרדותית בה אנו מתקיימים במדינת

ישראל משחר קיומה מכתיבה אורחות חיים,‏ נורמות

חברתיות וסביבות אופייניות.‏

המובהקות שבהן הן הסביבות טעונות המלחמה

המקיפות אותנו ומתהוות בשולי חיינו כמעטה הגנה

עדין,‏ מסוכן ובעל משמעות.‏

הרמה השוממה שבגולן,‏ הסביבה הגבולית השקטה

והמתוחה ביותר,‏ טומנת בנופיה מתח נצור ושוזרת

במרחביה עננה של קרב ששכח.‏ קיומו של המרחב

בדופן הגבול טוענת אותו בדינאמיות תמידית בין הנוף

הטבעי המשכר לבין הנוף העתידי שבו בכל רגע הכל

יכול להתלקח.‏

בתוך הספרה הטעונה מתהווים להם למרבה הפלא גם

חיים,‏ המדושנים בערכים ומשמעות,‏ זנים שונים ודומים

של תרבויות שצמחו מתוך החורבן ויצרו יחד משמעות

מחודשת למקום.‏

היום,‏ לאחר שקט יחסי לאורכו של הגבול,‏ יש צורך

במחשבה מחודשת אודות מהות סביבה זו לאור

התנועות והאירועים האחרונים באיזור;‏ רמת הגולן

המתפתחת כמרחב כפרי לגיטימי במדינת ישראל למול

תסיסתו המחודשת של הגבול מעלים את השאלה על

התיישבות בדופן גבול בימינו.‏

הפרויקט שואף לבחון את סוגיית ההתיישבות במרחב

המתקיים לצידו של גבול עוין,‏ התיישבות המתהווה

בסביבה אופיינית מקומית,‏ הטווה בתוכה אורחות חיים

המתקיימים בין שגרה לחירום,‏

מרחב המתייחס ומגיב להשפעות העבר ולתמורות

עתידיות:‏ הבנייה,‏ ההרס וההתיישבות.‏

3


קיבוץ מרום גולן,‏ מצידו השני של המתרס הוא היישוב

הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר סיפוח הגולן,‏

כחודש לאחר סיום המלחמה.‏ כיום ממוקם הקיבוץ למרגלות

הר בנטל,‏ באופן המוסווה מעברו השני של ההר.‏ עתיד

הקיבוץ בדמות הרחבת היישוב אינו משקף את אופיו של

המרחב ואת רוח המקום שכן לחיים בסביבות בדופן גבול

יש משמעות שונה במהות,‏ שיש לבטאה ברובד המגורים

המתוכנן.‏

בתווך בין שני עוגני ההתיישבות מתקיים מרחב גבולי מובהק

ואופייני שיהווה מצע לבדיקת רצף המחייה האופייני,‏ כמרחב

דינאמי,‏ סביבה המאפשרת השתנות רדיקלית בזמן קצר

ומגיבה לסוגיית ההתיישבות בדופן גבול בעידן הנוכחי.‏

6


האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית

הנו בין עיר המחוז של הגולן כולו לדורותיו ‏)הסורי והישראלי(‏

העיר אל קוניטרה,‏ לבין הסמל של מפעל ההתיישבות בגולן

הישראלי - קיבוץ מרום גולן.‏

שני הקצוות באתר מסמלים את ערך ההתיישבות הן בצד

הישראלי והן בצד הסורי.‏

קוניטרה,‏ עיר המחוז של הגולן כולו,‏ הייתה מוקד ההתקפות

ועודנה מוקד ההרס,‏ שכן היא עומדת הרוסה על כל מבניה

הנטושים והמופצצים,‏ עדות אילמת לקרבות בשטחה.‏

קוניטרה נמצאת כיום מעבר לשטחה של ישראל בתחום

השליטה הסורי מעבר לגבול אך נוכחותה בשטח ישראל

דומיננטית,‏ שכן היא נצפית מכל עבר וצופה עלינו בדממה.‏

קוניטרה 1990. עיר רפאים | תמונה באדיבות עמותת ‏"זוכרות"‏

5


8


‏#שאלות המחקר

מהי הארכיטקטורה בשירות סביבה זו?‏ ואם יש לה תפקיד,‏ מהו?‏

לביוס וודס טוען כי ‏"זו תחילתה של מגמה הנובעת מהשפעות שונות בתקופת

חיינו ‏)דוגמאת הגלובליזציה(‏ הנוכחית המבססות את הטענה שארכיטקטורה כבר

מזמן אינה רק מכונה של מגורים,‏ היא ללא ספק מכונה של הגנה"‏ . מגמה זו ניכרת

באופן מובהק בשטחים ניכרים של מדינת ישראל,‏ כך שלארכיטקטורה כאן יש

תפקיד שהוא מעבר ללשכן אלא יותר מהכל,‏ להגן.‏

1

2

בתופעה המיקרו ישראלית,‏ באופן ספציפי באיזורי העימות,‏ בשטחים שנכבשו

ובסביבות הגבול המציאות המגננית מאלצת אותנו לייצר סביבנו שריון הגנה

תמידי,‏ בשל העובדה שאנו משמשים כחומה אנושית אזרחית – העורף הישראלי

בחזית ההתקפית – עובדה שאין עליה עוררין.‏

פול ויריליו כתב כי ‏"לאדם אינה דרושה מכונה כלל כדי להתקיים אך מכונה כזו

דרושה לו כדי לשרוד בסביבה עוינת"‏ . אם נגזר עלינו לחיות במכונות ההגנה עלינו

לתהות מהן מכונות אלה?‏ איך הן משרתות אותנו?‏ ואיך הן צריכות לשרת אותנו?‏

האם המרחבים המוגנים הרקומים בחיינו עונים על הצורך?‏ המכונה השזורה בחיינו

כיום מתפקדת באופן פאסיבי,‏ היא תזכורת רדומה לסביבה הטעונה בה אנו חיים,‏

אנו עוטים ומשילים אותה מחיינו ע"פ הצורך,‏ אין לה ערך,‏ רק תפקיד.‏

.1 Woods – WAR AND ARCHITECTURE: Three Principles, Lebbeus מאמר שנכתב על תפקיד

הארכיטקטורה בשיקום הערים באיזורי קונפליקט,‏ מקרה בוחן – סרייבו בוסניה.‏

2. המונולית,‏ פול ויריליו - פול ויריליו חקר במשך עשור את הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המוניליתית של

מלחמת העולם השנייה.‏

7


10

Gerry Judha


9

‏#שאלות המחקר

ארכיטקטורה לעולם תהיה שיקוף של רעיונות אידיאולוגיים,‏ ללא עמדה היא לא

תתקיים,‏ או כפי שהגדיר זאת פוקו ‏"לבניינים אין משמעות אינהרנטית פוליטית,‏

אך הפעולה האדריכלית שבהם היא המשקפת רעיון פוליטי"‏ לארכיטקטורה

בה אנו חיים יש משמעות אידיאולוגית מובהקת הקשורה לתרבות של בעלות על

טריטוריה והטמעת רעיונות אידיאולוגיים במרחב.‏ מארק וויגלי מתייחס לקשר בין

ארכיטקטורה לאלימות,‏ אולי במקרים בהם ארכיטקטורה צומחת מתוך רעיונות

אידיאולוגיים,‏ דווקא אז היא תידון להרס?‏ ומה ההשפעות של מחשבה מסוג זה

על התכנון באיזורי גבול?‏

אחד מסמלי הציונות הוא ההתיישבות,‏ יישוב הארץ הינו ערך פוליטי ואידיאולוגי

מושרש בתרבות הישראלית,‏ התיישבות במרחבי גבול הנה סוגיה פוליטית

המהדהדת מאז ועד היום בכל שיח.‏ לארכיטקטורה בשירות ההתיישבות

האידיאולוגית יש תפקיד,‏ יתרה מכך,‏ גם להרס הארכטקטורה יש משמעות והוא

אינו רק תוצר לוואי של מלחמות.‏ יש התופסים את הרס הארכיטקטורה כתקרית

במרחב הלחימה,‏ ‏"המלחמה היא המשכה של המדיניות בצורות אחרות"‏ כתב

קארל פון קלאוזביץ בנסיונו לתאר את האסטרטגיה הצבאית של העת המודרנית.‏

ואכן,‏ פעולת הרס הבתים במלחמה,‏ אינה רק דרך להשגת יעדים צבאיים או

בטחוניים,‏ אלא גם מסר מדיני ארוך טווח.‏ שינוי המרחב הפיזי מגלם בתוכו שאיפה

לשינוי המרחב החברתי,‏ הפוליטי,‏ התרבותי והערכי.‏

4

3

.Discipline and Punish - Michel Foucault .3

.Mark Wigley, "Editorial (Violence ,Space) 1993 .4


5

כיום לשתי הפעולות,‏ גם להתיישבות וגם להרס אין את הערכים המוספים להם

הם ראויים.‏ ההתיישבות הפכה מפעולה חלוצית של תפיסת קרקע והגנה על

המרחב,‏ לביטוי של החלום הישראלי הפריפריאלי - בית צמוד קרקע בסביבה

כפרית,‏ ללא אזכור לערכים ולמהות של יישוב הארץ.‏

כך גם ההרס נשאר בשולי התודעה,‏ אנדרו הרשר הגדיר זאת בספרו Violence"

"Taking Place שההרס מודר מהשיח האדריכלי כיוון שהוא משוייך לאלימות

ולמלחמה,‏ בעוד האדריכלות היא בבואה לתרבות הנאורה.‏

איך ההתיישבות בשירות האידיאולוגיה,‏ מייצרת מרחב מקומי שאינו טעון

אידיאולוגית,‏ מרחב גמיש שלא קורא להורסו אך מתוכנן לההרס,‏ מרחב המשקף

את המתח והשקט,‏ שתפקידו לשכן ולהגן גם יחד בזמן מלחמה ובזמן שלום.‏

Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place .1 .5

12


11

‏#שאלות המחקר


‏"לארכיטקטורה ולתכנון כדיסיפלינות שפועלות בארגון והסדרה

של חיי היום-יום יש תפקיד חשוב בנרמול ובאשליית הביטחון."‏

טלי חתוקה,‏ רגעי תיקון

14


13


את המחקר סיווגתי לפי המקרה האוניברסלי של סביבות טעונות מלחמה ובאופן

ספציפי חקר רמת הגולן טרם המלחמה והתפתחותה עד היום בדגש על ערכי המרחב

המלחמתי ועל רצף השינויים שליוו אותו,‏ שינויים שתרמו להתהוותה של רמת הגולן

כמרקם מסויים,‏ דינאמי וטעון בערכים המעוררים הזדהות וביקורת גם יחד.‏

16


15

‏#מתודולוגיה


תכניות מבנה המגורים כבונקר | פול ויריליו | המונולית

18


סביבות טעונות מלחמה

‏"בשעת הקרב,‏ נעשים פני-הקרקע בלתי-הולמים למגורים,‏ והפעולות

השגרתיות ביותר מתגלות כבלתי-אפשריות.‏

אם בעבר די היה בלוח צפחה או בגג רעפים להגנה מפני הברד,‏ השלג או

הגשם,‏ ואם עובי הקיר די היה בו כדי לשמר את החום ולהגן מפני הרוח,‏ הרי

מעתה אין די בכל אלה כדי להגן מפני הכדורים,‏ הפגזים והפצצות.‏ תכסיסי

המלחמה טרפו את כל תנאי הבנייה וכלליה".‏

פול ויריליו,‏ המונולית.‏

לסביבה הבנויה המתהווה באיזורי עימות יש תפקיד,‏ לאתגר את עמידות

האדם מפני הדף הפגזים,‏ רסיסי הטילים וחומרי הנפץ.‏ התמודדות

הארכיטקטורה עם סוגיית המיגון נרחבת,‏ המרחב הבנוי עושה שימוש

מאסיבי בחומר,‏ במסת הקרקע ומייצר סדר מרחבי אחר,‏ שונה ממה שהכרנו.‏

ארכיטקטורה

כמכונת

הגנה

17


ארכיטקטורה

כמכונת

הגנה

עולם של מעלה ועולם של מטה | קיבוץ אל רום | רמת הגולן

20


סביבות טעונות מלחמה

האדריכלות הישראלית נאלצה מכורח המציאות להשתלב במרחב הממוגן,‏

אך האם המרחב הממוגן הצליח להשתלב באדריכלות?‏ מהן ההשלכות

האדריכליות והחברתיות של נוכחות המיגון בחיי היומיום שלנו?‏ מה חלקה של

אדריכלות המיגון בתפיסת האיום על ישראל?‏

מדיניות נטולת יציבות ופתרונות אינסטנט שיעילותן מוטלת בספק.‏

על כל שני מבני מגורים שוכן מקלט.‏ יחד הם מייצרים 2 עולמות מנוגדים שאין

בינהם קשר יום יומי,‏ מרחבים עזובים ללא שימוש,‏ שחיינו נעים בין חלל אחד

למשנהו,‏ בין הבית למקלט,‏ הם שזורים בחיינו אך מנותקים באופן מובהק גם יחד.‏

עולם של מעלה ועולם של מטה:‏ אפוקליפטי,‏ ששעריו יכולים להפתח בכל עת.‏

19


כארכיטקטורה של נצח

22

ארכיטקטורה

כמכונת

הגנה


סביבות טעונות מלחמה

שדרות 2014

הסביבה הממוגנת

תיאוריית החורבות של אלברט שפר-‏ הרעיון העומד מאחורי התאוריה טוען,‏ כי

מבנים אשר יבנו בהווה,‏ ואשר יתמוטטו ויהרסו בעתיד הרחוק,‏ יותירו אחריהם

הריסות ‏"אסתטיות"‏ כדוגמת הריסות רומא העתיקה.‏ לטענתו של שפר הבנייה

שתתבסס על תאורית ערך השרידים תיצור מבנים הדורשים תחזוקה שוטפת

מינימלית ולכן יהיו גם שימושיים ומרשימים יותר וישמשו בתפקידם לאורך דורות

רבים.‏

רבים התרעמו על האסטרטגיה לפיה פעל שפר,‏ אך מה שונים מבצרי הבטון

המקשטים את הגנים הציבוריים?‏ גרעיני הממ"דים התופרים כל בניין מגורים?‏ גם

הם ישארו עדות ניצחת למלחמה שהייתה ולזאת שעתידה לבוא.‏

21


ארכיטקטורה

בשירות

האידיאולוגיה

3. פיתוח התשתיות האיזוריות כמו

כבישים,‏ חשמל,‏ תקשורת,‏ ביוב

וכו'‏ במקביל להתפתחות היישובים.‏

4. פיתוח קרקעות לחקלאות,‏ הכנסת

גידולים חדשים,‏ תוך דגש על גידולי

ייצוא,‏ על מנת לחזק את כלכלת

האיזור.‏

24

המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1994. 1992, 1990, 1982, 1974, 1971, 1967,


סביבות טעונות מלחמה

תכניות הפיתוח שנכתבו עבור הגולן ניסו לקדם ערכים שונים,‏ באופן שלבי

והיררכי,‏ כאשר בראש סדר העדיפויות תמיד עמד עקרון היישוב ועיבוי היישוב

היהודי ‏)בדגש על פיתוח היישוב היהודי בלבד!‏ אין התיחסות באופן מודע לאיזורי

היישוב הדרוזים בגולן(‏ בגולן.‏ השלבים בפיתוח בכלל התכניות מאז ועד היום היו

מהשבחת תשתיות קיימות והקמת חדשות,‏ פיזור האוכלוסייה ותפיסת קרקע,‏

יצירת תשתית תעסוקתית מבוססת ועיבוי הישוב,‏ וחוזר חלילה.‏

יעדי תכניות פיתוח הגולן | סדר עדיפויות | 1967-1994

1. פריסת יישובים כפריים חדשים

ברמת הגולן בהתאם לצרכים

לאומיים ובטחוניים.‏

2. גידול באוכלוסייה היהודית של רמת

הגולן,‏ יעד זה יושג ע"י;‏

א.‏ חיזוק קצרין כמוקד אורבני במרכז

הגיאוגרפי של הגולן.‏ תוך שילוב מערכות

הייצור והשירותים.‏

ב.‏ הגדלת היישובים הכפריים הקיימים.‏

ג.‏ הקמת יישובים חדשים במסגרת

אסטרטגיה מרחבית כוללת.‏

23


ארכיטקטורה

בשירות

האידיאולוגיה

26


סביבות טעונות מלחמה

המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1974

25


ארכיטקטורה

בשירות

האידיאולוגיה

28


סביבות טעונות מלחמה

‏"אחד ממאפייניו הבולטים של הבונקר הוא היותו דוגמא נדירה של ארכיטקטורה

מונוליטית מודרנית.‏

בעוד שלרוב הבנינים יש יסודות שבאמצעותם הם מכים שורשים באדמה,‏ לבונקר

חסר היסודות יש רק מרכז כובד שמאפשר לו תנועה מסויימת בשעה שהאדמה

מסביב סופגת את מהלומות הטילים.‏ זו גם הסיבה לכך שאנו מוצאים מבנים

אחדים עקורים והפוכים על פניהם,‏ שכמעט ולא ניזוקו.‏ מעניין לבחון ולנתח את

ההומוגניות הזאת,‏ את המונוליטיות שמלמדת אותנו כמה דברים אודות מהותה

של המלחמה המודרנית."‏ פול ויריליו,‏ המונולית

ויריליו מזהה דווקא את הבונקר,‏ באופן בו הוא צף על פני הקרקע,‏ שאינו נטוע

ובכך מצליח לשוות לעצמו בטחון.‏ מדוע דווקא הארכיקטורה שבוחרת להטמע

היא זאת שקוראת להורסה?‏ המונוליתיות בבונקר,‏ העקרון המבני שמחולל אותו

דווקא הוא זה שמקנה לו בטחון.‏

27


שלפעמים נוטים להתעלם ממנו..."‏ מארק וויגלי

ארכיטקטורה המבקשת לזרוע ערכים באופו שורשי ונטוע בקרקע גורלה זמני וידוע מראש.‏

30


29

‏"הקשר בין אלימות למרחב כה מובן מאליו


הרס

כמרחב בעל

משמעות

32


סביבות טעונות מלחמה

אחד המאפיינים המובהקים במרחבים טעוני מלחמה הם קרום ההרס שעוטף אותם.‏

באירועים מלחמתיים רבים ניתן לראות פעולות המכוונות ישירות כנגד בתיו של

האויב,‏ ולא רק כנגד צבאו.‏ מאחוריהן עומדת אמירה רחבה יותר,‏ המייחלת להכחדת

המצב התרבותי הקיים.‏ פעולת החרבת הבית אינה רק הרס קורות הבטון והקומות,‏

אלא עקירה של צורת החיים הקיימת,‏ פציעת המרקם כך שידמם ויגווע למוות תוך

הותרת כר חשוף ומזמין לצמיחת חומרים חדשים.‏

כדי לכונן משמעות חדשה יש לצמוח מתוך חורבות של משמעות אחרת.‏

31


הרס

כמרחב בעל

משמעות

34


סביבות טעונות מלחמה

פורנוגרפיה של חורבות-‏

לאדם מאפיינים פסיכולוגיים המושכים אותו ומרתקים אותו לסביבות הרוסות.‏

להרס איכויות פיסיות ומטאפיסיות שבאמצעותן הגוף מאתגר את הציפייה של

הרציונל ומכניע אותו בכך שאנו חויים הנאה מסביבות המייצגות אירועים שליילים –

הנאה מורבידית.‏

מהם הערכים הפיסיים והמטאפיסיים של הסביבות החרבות?‏

בסיור כפרים נטושים ברמה חיפשתי אחר מאפייני הרס מלחמתיים.‏

33


הרס

כמרחב בעל

משמעות

36


סביבות טעונות מלחמה

#1 פתיחות לחוץ - היעדר חזיתות

רוב מבני הכפר חסרים בחזית אחת לפחות ‏)דפנות/תקרות(,‏

המבנה תוחם מגרש אך תמיד פתוח לחוץ,‏

החוץ משתקף דרך המבנה.‏

35


הרס

כמרחב בעל

משמעות

38


סביבות טעונות מלחמה

#2 השלם וחלקיו -

שברי המבנים מתקיימים באופן שהם משאירים רמזים לקיום של צורנות מוכרת.‏

היעדר החלקים מותרים לדמיון להשלמת השלם בדמיון ומעוררים סקרנות ותהיה

אודות השלם וחלקיו.‏

37


הרס

כמרחב בעל

משמעות

40


סביבות טעונות מלחמה

#3 הטבע שבפנים -

השתלטות הטבע על הפנים המבנים באופן פרוע המייצר פרדוקס שאינו מוכר

באורחות החיים העכשוויים.‏ המבנה הופך לא-פרוגרמטי.‏

39


42

הרס

בעל כמרחב

משמעות


טעונות מלחמה סביבות

#4 עומק פני שטח-‏

דפנות וסיפי המבנים חושפים את חומרי הבנייה בצורה שכבתית.‏

עדות לשכבות הזמן,‏ וסיפור חייו ומותו של המבנה.‏

41


הרס

כמרחב בעל

משמעות

44


סביבות טעונות מלחמה

#5 הקריסה המקרית -

קריסה בכיוונים שונים,‏ כלפי מטה,‏ לצדדים,‏ מייצרת מבניות מקרית שאין

לצפותה מראש התוחמת חללים ומעודדת להסתובב סביבה.‏ כיווני הקריסה

משווים למבנים תחושת תנועה במרחב,‏ דינאמיות שקפאה במקום.‏

43


הרס

כמרחב בעל

משמעות

46


סביבות טעונות מלחמה

#6 רסיסים של סיפור -

הפתחים שנפערים תודות לפגזים ולרסיסי החימוש

שהופנו כלפי הארכיטקטורה משאירים בה צלקות של יופי ייחודי,‏ מקלפים את

שכבות החומר ומעצימים את מרכיבי המבנה.‏

45


The fundamentally different ways in which architecture and

destruction are usually understood.

Architectural discourse has produced sophisticated

interpretive technique to register the material and semantic

autonomies of architectural construction, to accommodate the

capacity of architecture not only to reproduce already existing

contextual realties in another form, but also to produce new

realities, to act upon and even transform its putative context.

To problematize reflexive assumption about architectural

relationship to presence of which it might be taken as mere

product, effect, expression or mediation.

When architecture is destroyed, however, it is

typically regarded as such as product, effect,

expression or mediation. Destruction usually

displace architecture from architectural

discourse, if not the domain of "culture" more generally,

and positions it in the domain of "violence" and so in typical

formulation, in radically different disciplinary sites and

epistemological frameworks."

48

Violence Taking Place, Andrew Herscher


47


המרחב הרמת הגולני עבר ועודו עובר שינויים ותנודות במרחב האזרחי,‏

הטריטוריאלי,‏ הפיסי והחברתי.‏

כשפניתי לחקור את הגולן חיפשתי את התנודות המקנות למרחב את הדינאמיות

שלו,‏ בין ההרס לבנייה,‏ בין ההתיישבות לנטישה,‏ בין שלנו לבין האויב ובין הצבא

לאזרחות.‏

הגולן כמרחב כבוש לעולם היה גמיש ומשתנה,‏ זאת מהותו מאז ועד היום ולכן

התכנון במרחב חייב להגיש לשינויים שחלו בו,‏ שמתחוללים בו כעת ושעוד יחולו

בעתיד.‏

50


49

סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום


ערב מלחמת ששת הימים הגולן הסורי היה מחולק ל-‏‎64‎ מחוזות ששטחם 1250 קמ"ר.‏

52

1966

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

100% 0%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

51


החל מ-‏‎1967‎ ובמשך כמה שנים מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף עם הקרן הקיימת

לישראל הרסו בשיטתיות את הכפרים

הנטושים ברמת הגולן.‏

1967

תהליך

54


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

93% 7%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

53


ארכיאולוגים ישראלים סקרו את הכפרים לפני הריסתם,‏ כדי לוודא שאין בהם

ממצאים ארכיאולוגיים.‏ אחד מראשי הצוותים שערכו את הסקר הארכיאולוגי,‏

דני אורמן,‏ חיבר רשימה ובה שמותיהם של 127 כפרים שנועדו להריסה.‏ על אחד

הכפרים האלה נכתב כך:‏ ‏"בסוף חודש יולי 1968 סקרנו את הכפר הנדון.‏ מאחר

שלא נמצאו בכפר או בסביבה הקרובה לו ממצאים ארכיאולוגיים,‏ שיחררנו את

הכפר להריסה כללית.‏ כשבוע ימים לאחר מכן פיקחנו על הריסת הכפר.‏ הכפר

נהרס ויושר כליל.‏ בשעת ההריסה לא נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים כלשהם".‏ תום

שגב,‏ ‏"איפה הכפרים כולם",‏ מתוך אתר האינטרנט של עיתון ‏"הארץ",‏ 13.9.2002

‏)נמצא בארכיון המערכת(.‏

1970

תהליך

56


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

86% 14%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

55


שר הביטחון משה דיין שלח בולדוזרים להרוס את הכפר הסורי באניאס כדי

למנוע את שובם של התושבים.‏ ב-‏‎1972‎ סוריה התלוננה באו"ם על כך שישראל

הרסה לפחות 17 כפרים ברמת הגולן.‏ ידיעה בג'רוזלם פוסט,‏ 13.4.1972.

1972

תהליך

58


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

65% 35%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

57


האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה ביוני 1975 את שמותיהם של ארבעה

כפרים שנהרסו:‏ אבו זיתון,‏ תל א-סאקי,‏ א-רזניה וח'אן אל-ג'וחדר,‏ כולם בחלק

הדרומי-מזרחי ובמרכז הגולן.‏

1975

תהליך

60


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

60% 40%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

59


תנופת ההתיישבות בגולן רק גואה,‏ 26 יישובים ומתוכם העיר קצרין.‏

1978

תהליך

62


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

40% 56%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

61


חוק רמת הגולן,‏ התשמ"ב-‏‎1981‎ הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-‏‎14‎ בדצמבר 1981 ובו

נקבע כי ‏"המשפט,‏ השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן".‏ החוק

שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן,‏ הוא אחד משני חוקים,‏

השני - חוק יסוד:‏ ירושלים בירת ישראל,‏ בהם קבעה מדינת ישראל

את גבולותיה באופן חד צדדי.‏

1981

תהליך

64


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

20% 75%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

63


66

1985

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

6% 89%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

65


68

1990

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

6% 94%

שטחים בשליטה

ישראלית

מחוזות הכפרים

הסוריים

שטחי מחוזות הגולן הסורי

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים

67


100%

0%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

70


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

1966

ע"פ הערכות-‏ ברמת הגולן ערב לפני הלחימה חיו 128,000 תושבים.‏

69


93%

0%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

72


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

יוני 1967

71


5%

0%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

74


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

אוגוסט 1967

73


4% 15%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

76


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

1974

75


4% 30%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

78


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

1980

77


5% 60%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

80


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

2000

79


7% 100%

אחוז ההתיישבות

הישראלית

אחוז ההתיישבות

הסורית

82


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

2015

81


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני

השטח.‏

ג'ובעתא א-זית جباات الزيت

84


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

נווה אט"יב

83


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני

השטח.‏

ג'ובעתא א-זית جباات الزيت

86


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

נווה אט"יב

85


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני

השטח.‏

עין זיוואן عين زيوان

88


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

עין זיוון

87


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני

השטח.‏

ג'ויזה جويزة

90


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

אלוני הבשן

89


הדינאמיות המאפיינת מרחב גבולי מוקנת לו בזכות תנודות הקו הבלתי מורגש

הזה שנקרא גבול.‏

מלכית שושן בספרה ‏"האטלס של הקונפליקט"‏ מתעדת את השתנות גבול

הטריטוריה הישראלי,‏ ניתן להבחין בשינויים מהותיים בקו המגדיר את המרחב הן

במדינת ישראל ככלל והן ברמת הגולן בפרט.‏

- 1920 גבול ההסכם הפרנקו בריטי גבול בתקופת השלטון העותמני

92


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

המשתנה

- 1923 גבול המנדט הבריטי

- 1967 הגבול לאחר המלחמה

91


2015

2011

2000

1995

1992

רמת הגולן,‏ כאחד מארבעת הגבולות בהם גובלת ישראל עם מדינות עויונת ברובן,‏

מאז ועד היום היה השקט והמתוח ביותר.‏ האירועים המדיניים,‏ הצבאיים שקרו

בתחום הגבול שיוו לו מעין מקצב חיים משתנה,‏ השומר את המתח לצד השקט,‏

שכיום אנו נמצאים בטווח של השקט היחסי הארוך ביותר על קו הגבול אך

הקרקע רק הולכת ומתלקחת עקב האירועים האחרונים בסוריה.‏

94


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

השקט והמתוח ביותר -

רצף אירועים פוליטיים ובטחוניים לאורך השנים

1981

1974

1967

93


מתוך התכנית לפיתוח הגולן 1992

96


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.‏

אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את

תהליך הפיתוח לכל אורכו.‏

95


1%

משטח רמת הגולן הוא שטח בנוי

אחוז התכסית

ביחס לשטח

פריסת תכסית הישובים

מרקם מפוזר

98


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.‏

אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את

תהליך הפיתוח לכל אורכו.‏

97


תל עזזיאת

תל פאחר

חרמונית

עוקדה

נעמוש

בניין המפקדה

קלע

תל הילאל

תל סמקת

מוצב 111

מוצב 112

אורחה

תל א-סקי

מיצר

נברונים

תל קציר

פריסת המוצבים הנטושים

ברמת הגולן

100


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

המרחב הרמת הגולני רצוף מבני צבא נטושים,‏ תשתיות שצבאות ישראל וסוריה

פיתחו ונטשו וכיום הם כספינות נטושות שנסחפו אל החוף.‏ במדינה בה הצבא

מנכס את מרחבי הציבור והפרט לשימושיו,‏ יש צורך לתהות מחדש אודות

מרחבים אלה?‏ באיזה אופן הם משרתים אותנו?‏ מה הצבא מחזיר לנו בתמורה

לפאניקה והכאוטיות שהוא שוזר בחיינו?‏

בניין המפקדה הסורי | מלחמת יום כיפור

99


ממשלת ישראל אישרה את תקצוב תכנית מועצה אזורית גולן,‏ בשיתוף משרד

החקלאות ופיתוח הכפר והחטיבה להתיישבות,‏ לקליטת משפחות חדשות

לנחלות חקלאיות,‏ במסגרת ‏"תכנית לפיתוח החקלאות בגולן".‏

התכנית מתבססת על ניצול היתרונות היחסיים של הגולן,‏ הגדלת ערך הייצור

החקלאי ותוספת מאות מקומות עבודה במפעלי התמך,‏ בתיירות החקלאית

ובמעגלים השונים.‏ מימוש התכנית מתוכנן לחמש שנים ובמהלכה יקלטו כ-‏‎750‎

משפחות חדשות בנחלות חקלאיות.‏

מועצה אזורית גולן הציבה את המשך הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית בגולן כיעד

ראשון במעלה,‏ כאשר פיתוח החקלאות הינו מנוף מרכזי

בדרך להגשמת יעד זה.‏

375

30

75

חות

אלף דונם

מיליון שקל

102


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

תכנית הנחלות

פיתוח,‏ שיווק וביקוש

0

750

5

שנים

נחלות חקלאיות

משפ

101


50%

סבסוד בהוצאות

הפיתוח

2

אופציה ליח'‏

אירוח

1300

מגרשים

104


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום

הרחבות יישובים

פיתוח,‏ שיווק וביקוש

26

יישובים בהרחבה

1

דונם

מגרש

0

עלות הקרקע

103


אל מול סיפור המלחמה המלווה את הגולן מתפתח לו בצעדי ענק הסיפור הכפרי

השקט שמתהווה בפריפריה.‏ שלל תכניות בנות זמננו במימון ממשלתי נמצאות

כעת על השולחן במטרה לשווק את רמת הגולן כמוקד היישוב הכפרי העונה על

החלום הישראלי – בית צמוד קרקע,‏ למול הנוף הפראי,‏ במחירי עלות.‏ אך מה טומן

בחובו החלום הכפרי הזה?‏ האם הסיפור על הבית עם גג הרעפים האדום כולל

בתוכו את רחשי המלחמה המאיימת לבוא?‏ בין תמונות תמונות הרחבות הקיבוצים

‏)השגרתיות(‏ קשה לדמיין את צלילי אזעקות הצופרים חותכים בברוטאליות את

השקט אותו בוחרים לשווק לנו.‏

106


105

סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום


108


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

לבחירת האתר כמצע לבחינת הסוגיה יש חשיבות עליונה,‏ שכן היה לי חשוב

לפעול במרחב המכיל בתוכו איזור התיישבות בנוי ישראלי,‏ שיש בו תנופת פיתוח

וצמיחה למול מערך מכונות המלחמה ההרוסות בדמות המוצבים והמבנים הנטושים

באתר,‏ כדי לפעול בתווך בין הבנייה להרס.‏

ההתייחסות גם לסביבות ההרוסות כחומר תכנוני וגם לסוגיית ההרס העתיד לפקוד

את הארכיטקטורה באיזור הם ערך תכנוני מובהק בסט הכלים לתכנון.‏

ערך נוסף מוביל הוא קו הקרקע וההתייחסות אליו,‏ שכן לקרקע יש חשיבות רבה

בעיצוב מערך המגורים כמכונת ההגנה.‏ סיטואציות מרחביות של על ותת קרקע

והתנועה שנוצרת בינהן הנן כלי תכנוני שיש להתייחס אליו בסביבות מסוג זה.‏

ההתייחסות לקרקע,‏ מה שצומח תחתיה ומה שנובע ממנה מוביל למערכת היחסים

הגמישה בין הקבוע לזמני שאותה אני מבקשת לייצר,‏ בין ארכיטקטורה שבאה

לבטא קביעות ושורשיות לבין כזו שהיא בת חלוף,‏ מתוכננת על בסיס הכלייה

וההשתנות העתידית במרחב.‏

107


הר בנטל

מרום גולן

110


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית הנו בין עיר המחוז של

הגולן כולו לדורותיו ‏)הסורי והישראלי(‏ – העיר אל קוניטרה,‏ לבין הסמל של מפעל

ההתיישבות בגולן הישראלי - קיבוץ מרום גולן.‏

המרחב הנבחר מכיל את שני עוגני ההתיישבות,‏ מיקומם במרחב משקף את

המתח בינהם והמוקדים הרצופים בתווך בינהם מספרים את סיפור המלחמה

שהייתה וטעונים במתח מפני המלחמה שעוד תהיה.‏

אל קוניטרה

109


מרום גולן

ת האריזה

הר בנטל

112


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

עוגנים,‏ מוקדים ומה שבינהם

בי

קוניטרה

בניין המפקדה

111


114


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

קיבוץ מרום גולן

קיבוץ מרום גולן-‏ היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת

ששת הימים,‏ כחודש לאחר סיום המלחמה.‏ ראשית ישב הגרעין שהקים את

הקיבוץ במחנה סורי נטוש,‏ לאחר ארבעה חודשים עבר לקונייטרה,‏ במרץ 1972

עבר היישוב למיקומו הנוכחי.‏ במהלך מלחמת יום כיפור פונה היישוב למשך

הלחימה,‏ וגם אחריה הופגז בידי הסורים.‏ היישוב נמצא לרגלי הר בנטל,‏

בגובה של כ-‏‎1,000‎ מטרים מעל פני הים.‏ כיום נמצא בתנופת בניה בדמות הרחבות

הקיבוץ העתידיות המונות כ-‏‎100‎ מגרשים חדשים לבנייה.‏

113


המניע העיקרי היה גודלו של הקיבוץ החדש.‏ על פי ההשערות,‏ החברה שהייתה

אמורה להגיע למרום גולן מנתה יותר מ-‏‎120‎ חברים,‏ גודל שבהחלט הצדיק הקמת

קיבוץ ‏"שלם"‏ כבר בתחילתו,‏ דבר שהמוסדות בדרך כלל שללו;‏ עדיף היה להקים

‏"מוקדים"‏ ולחכות להתפתחויות…‏ בסופו של דבר נוצרה גישה מקורית לתכנון

היישוב החדש,‏ תכנית מיוחדת ומקורית.‏

מרום גולן נבנה על פי התכניות בשלמות במשך כשנתיים בפיקוחה של ציפק'ה

הראל.‏ הוא מהווה,‏ עד היום,‏ דגם ייחודי של קיבוץ מודרני,‏ מותאם לתנאים

מיוחדים,‏ שתוכנן בשלמותו על ידי משרד תכנון קיבוצי.‏ אולי בגלל סיבות

פוליטיות או אחרות,‏ הוא לא הוכר כפרדיגמה תכנונית כמו נהלל.‏ 30 שנה לאחר

הקמת הקיבוץ,‏ היישוב חיי וקיים,‏ משתנה,‏ עבר הפרטה ומנהל את עצמו לפי שכר

דיפרנציאלי.‏ עתידו כעת תלוי בעתידו של הגולן.‏

הערה אישית:‏ בזמנו התלהבתי מהאתגר המיוחד וכאדריכל ראיתי רק את

המשימה התכנונית.‏ במשך הזמן עלו אצלי ספקות רבים לגבי ההתנחלות בגולן

כשטח כבוש והתחלתי להסתייג מההתיישבות מעבר לקו הירוק.‏ מאז 1971 לא

ביקרתי במרום גולן למרות שהוזמנתי לחגיגות ה-‏‎30‎‏.‏ לפני כמה שנים רואיינתי על

ידי העיתון ‏"העיר"‏ ושם סיפרתי קצת על השתלשלות הדברים באותם הימים".‏

116


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

‏"עיצבנו חלום,‏ מבט אישי על תכנון הקיבוץ"‏ )2012, פרדי כהנא(,‏

בו מתואר סיפור תכנונו של מרום גולן:‏

"1968. כמה חברים של הגרעין שהתקבץ בקונטרה באוקטובר 1967, נגישו אלי

בכוונה להקים קיבוץ חדש בגולן.‏ יהודה וציפורה הראל הציעו שאבקר בגולן

ואהיה שותף לתכנון ההתיישבות החדשה ובראשה קיבוצם החדש.‏ ואכן,‏ חנה ואני

נסענו לקוניטרה בחורף 1968, סיירנו באזור,‏ ישבנו סביב התנורים הסוריים כשבחוץ

שלג וקור אימים ודיברנו על קיבוץ בתנאים המיוחדים של הרמה:‏ הגנה מפני

הסורים,‏ הרוחות והשלג.‏

כמה חודשים לאחר מכן,‏ עם קבלת האישור של ועדת השרים להתיישבות,‏ נערך

סיור באזור בהשתתפות נציגי הקיבוץ המאוחד והמוסדות המיישבים על מנת

לקבוע את המקום ליישוב החדש.‏ סומנו שלושה אתרים ונסענו בשיירה מאחד

לשני ולשלישי.‏ המועדף עלי היה האתר שלרגלי ההר שמאוחר יותר נקרא ‏"הר

בנטל".‏ הוא היה מועדף עלי בגלל מיקומו בתוך לוע,‏ מוגן מרוחות וגם בלתי נראה

מצד הסורים.‏ כהסברתי את סיבותיי,‏ אנשי הצבא ובעיקר אל"מ בנדל תמכו,‏ גם

חברי הגרעין רצו במקום ואז קם חבר דפנה וותיק וחבר המזכירות של הקיבוץ

המאוחד ואמר:‏ ‏"איני יכול להסכים למקום הזה.‏ בעתיד יהיו כאן קיבוצים רבים ויש

ליצור קשר בינם.‏ את הקיבוץ החדש יש להקים גבוה,‏ כך שבלילה אורותיו יראו

למרחקים וקיבוץ יראה את רעהו.‏ אין בשום פנים ואופן לקבור קיבוץ בבור!".‏

בדיון במזכירות הקיבוץ המאוחד אכן אושר המקום המועדף ומאוחר יותר גם על

ידי המוסדות המיישבים.‏ בינתיים התחלתי לחשוב על תכנונים אפשריים;‏ הבנתי

שאני עומד בפני מצב חדש ומיוחד וניגשתי למשימה כאילו מראשית:‏ קיבוץ

מרוכז,‏ קומפקטי ומותאם לתנאים אקלימיים ייחודיים,‏ ‏"קשים",‏ אפילו קיצוניים.‏

לאחר הכנת רעיונות אפשריים התקשרתי למוסה חריף,‏ שבאותה עת עמד לסיים

את לימודיו בטכניון,‏ הזמנתי אותו אלי לבית העמק ויחד דשנו בכל הסוגיה במשך

לילה שלם.‏ בסוף יצאה סכמה פרדיגמטית,‏ מעין תרשים של קיבוץ כתפיסה

מרחבית:‏ מרכז הכולל את כל מוסדות היישוב,‏ מעגל בתי ילדים מוגן על ידי מעגל

חיצוני נוסף של מגורים כשאזור המשק משלים את מעגל היישוב:‏ מרחקי הליכה

יחסית קצרים,‏ קווי תשתיות;‏ ביוב,‏ מים,‏ חימום מרכזי ותקשורת משולבים במערך

השבילים ודרכים.‏ היישוב יתפתח רדיאלית באופן טבעי החוצה לפי הצרכים,‏

כשההשלמות מתבצעות בפנים,‏ באופן היקפי.‏

115


הר געש כבוי,‏ חלק מקו התילים הישראלי לאורכו של הגבול.‏ לאורך השנים נפלט

מן ההר קילוח בזלת באירוע יחיד,‏ שבמהלכו המאגמה שהצטברה בהר לא

הצליחה לפרוץ מראשו,‏ וכתוצאה מכך התפרצה מצדו המערבי תוך כדי שחרור

אנרגיה.‏ ההתפרצות גרמה לפיצוץ דופן ההר הצפון-מערבית,‏ להתמוטטותה

ולגלישתה.‏ גלישת הדופן הצפון-מערבית של ההר יצרה את צורתו הייחודית,‏

דמוית-הפרסה שלימים היא מעטפת ההגנה הטבעית לקיבוץ מרום גולן.‏

118


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

הר בנטל

117


בניין המפקדה הסורי

מבנה נטוש במרחק 800 מ'‏ מהגבול,‏ שימש כבניין מפקדה לצבא הסורי במלחמת

ששת הימים,‏ כבית חולים לפצועי המלחמה,‏ כבסיס לחיילי צה"ל וכהתיישבות

זמנית של ראשית המתיישבים.‏ המבנה כיום נטוש ועומד על תילו באופן כמעט

שלם,‏ רסיסי הקרבות אמנם השאירו אותותיהם אך הבנייה בבטון המזויין תרמה

לשרידותו הגבוהה.‏

120


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים

מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים-‏ מתחם נטוש בחלקו,‏ בלב המרכז החקלאי

של מרום גולן,‏ מהווה בסיס לשימושים משתנים - שימש כמגורי קצינים סוריים

כבית אריזה למפעל תפוחים,‏ וכמוזיאון כיום.‏

119


עיר המחוז המרכזית בגולן,‏ על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות

יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה,‏ סמוך לקו הפסקת האש

בין ישראל לסוריה.‏

במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין

מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור.‏ לאחר מכן,‏ בשנת 1974, היא הועברה

לידי סוריה.‏ קוניטרה מעולם לא שוקמה;‏ במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה

העיר קוניטרה החדשה.‏ קוניטרה במרחב המתוכנן היא שיא ההרס,‏ היא ניצבת

שוממה אך הנוכחות השותקת שלה מנכיחה את המתח במרחב.‏

122


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

אל קוניטרה - עיר רפאים

121


מרום גולן

מגורים וולקניים

10,000 מ"ר

יחידות דיור - 100

בגדלים שונים

מתוכנן

כביש 98

124

בפריסת המוקדים במרחב ואופן השימוש בהם לאורך הזמן ניתן להבחין ברוב

שימושים למול א-פרוגרמטיות של המבנים במרחב.‏ פרוגרמה בארכיטקטורה

המתקיימת בשדה קרב מוטלת בספק,‏ עקב ההשתנות המרחבית מושפע גם

השימוש והפעולות הנעשות בסביבה המלחמתית.‏

לפיכך כמו שהטריטוריה,‏ האזרחים והמרחב בו הם שוהים דינאמי,‏ כך גם נדרשת

הפרוגרמה לאפשר טווח שימושים גמיש.‏

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏


חקלאות מרום גולן

‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

פרוגרמה

בניין המפקדה הסורית

4000 מ"ר

קיים

כיום נטוש

מתחם בית האריזה

12,000 מ"ר

מס מבנים - 20

קיים

חלק נטוש,‏ חלק בשימוש

אל קוניטרה

123


10,000

מ"ר

12,000

מ"ר

מגורים זמניים-מגורי מטיילים

תיירות חקלאית

מרכז עסקי לעסקי עצמאיים

מגורי קבע

שפ"פ

הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב

השורר במרחב-‏

שגרה,‏ מגננה,‏ מלחמה,‏ נסיגה,‏ נטישה,‏ יישוב מחדש,‏

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏

126


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

פרוגרמה

שגרה

45,000

מ"ר

4,000

מ"ר

מגורים זמניים

מגורים סמי זמניים

תערוכה מתחלפת

תעסוקה חקלאית

חקלאות

125


10,000

מ"ר

12,000

מ"ר

שטחי אימונים

שצ"פ בטוח

מרכז עסקי לעסקי עצמאיים

שפ"פ

מגורי קבע

הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב

השורר במרחב-‏

שגרה,‏ מגננה,‏ מלחמה,‏ נסיגה,‏ נטישה,‏ יישוב מחדש,‏

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏

128


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

פרוגרמה

חירום

45,000

מ"ר

4,000

מ"ר

מרפאה

מגורים חיילים

מפקדות

שטחי כינוס

127


התערבות במוקדים במרחב המתוכנן מושתתת על יצירת רצף חיים

גבולי גמיש הנע בין השגרה לחירום,‏ שוזר בתוכו את הטבע האופייני

ומציע פרשנות חדשה להתיישבות במרחב.‏

130


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

התערבות באתר

129


מערך המגורים המתכונן מושתת על מערכת המתקיימת בפנים ההר ומחוצה לו

גם יחד.‏ כך מתהווים מגורים וולקניים הפורצים מן ההר כלפי החוץ במצב שגרה

במרחב,‏ ויכולים להשתנות ולהתכנס אל פנים ההר במצב של חירום.‏ המערך

מורכב משתי מערכות,‏ קבועה וזמנית;‏ בעוד הקבועה נטועה בהר וצומחת לתוכו,‏

והזמנית נתמכת במערכת הקבועה אך נובעת ממנה כלפי חוץ,‏ מערכת הבנויה

מחומרים זמניים,‏ משתנים שאופן ההרס שלהם לא פוגע במרחב המגורים ואף

שואף לייצר מרחב חדש,‏ אחר.‏

.3

פרטי

פרטי

פרטי

בין הקבוע לזמני

חלק חפור קבוע וחלק זמני מתכלה

ציבורי

132


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

התערבות באתר

מגורים

וולקניים

.1

אחד המוקדים המתוכננים הוא יצירת מערך מגורים העושה שימוש בקיומו של

הר בנטל כמעטה הגנה,‏ באופן המציע אלטרנטיבה מחודשת לרובד המגורים

המתוכנן בהרחבת מרום גולן.‏ המחשבה על מרום גולן המסתתרת בדופן

העורפית של הר בנטל מובילה להצעה לעשות שימוש מוקצן יותר בהר כשריון

מגן דווקא מעברו השני הפונה אל האויב.‏

.2

חיים המתקיימים בפנים ההר

ופורצים החוצה ממנו

מערך המגורים משתנה

בין שגרה לחירום

פרטי

ציבורי

פרטי

פרטי

131


מגורים וולקניים

134


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

התערבות באתר

מערך מגורים הפורץ מההר הגעשי,‏ המושתת על מערכת קבועה

133 ומערכת זמנית המאפשרות יחד גמישות בין מצב שגרה למגננה


UP

נושא ההתיישבות חוזר גם כאן במתכונת מגורים זמניים וסמי זמניים בשילוב עם

תיירות ותעסוקה.‏ שימושים אלה מאפשרים קיום דינאמי במרחב המותאם למצב

הבטחוני השורר באיזור.‏

במובן הפיסי,‏ התייחסות לערך המגע בקרקע,‏ למרות השדה השטוח בו נטוע

המבנה המחשבה לייצר סיטואציות על ותת קרקע חוזרים גם כאן,‏ יצירת מערכת

מבנית גמישה במעטה המבנה החודרת לקרקע וחושפת מרחב תת קרקע שאינו

נראה על פני השטח.‏

שימוש בגריד המבנה הקיים ליצירת

3. קונסטרוקציה קלה זמנית המתחפרת אל

האדמה וחושפת תת קרקע בחצר הפנימית.‏

136

תנועת חירום


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

התערבות באתר

בניין המפקדה הסורי

בהתייחס למוקדים הקיימים באתר,‏ המחשבה לייצר שימוש מחדש בתשתיות

הצבאיות שכיום השימוש בהן הוא תלוי שיקולים בטחוניים.‏ מבנה המפקדה

הסורי עומד כיום נטוש וללא שימוש מוסדר,‏ בית זמני לתערוכות מתחלפות

ומוקד תיירותי בלתי פורמלי.‏ מיקומו במרחב,‏ צופה על הגבול ועל העיר קוניטרה,‏

ושימושיו המתחלפים לאורך ההיסטוריה הנעים בין הצבא לאזרחות מובילים

לפעולה על עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות בין הצבא לאזרחות.‏ גם כאן

ההתערבות מאפשרת מעברים גמישים בין שגרה לחירום והנכחת המבנה כמוקד

מעבר,‏ שער המרחב.‏

פתיחת ציר החוצה את המבנה

1. לאורכו וחודר לחצר הפנימית

יצירת מערכי תנועה גמישים המשתנים

2. בהתאם למצב השורר במרחב.‏

תנועת שגרה

135


שימוש בתשתית המבנה הנטוש ליצירת

בסיס לפרוגרמה גמישה על הגבול,‏

המכילה מגורים בשילוב עם תיירות

138


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר

התערבות באתר

בניין המפקדה הסורי

בניין המפקדה

137


1. Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place, Stanford University Press,

The Architecture of Kosovo Conflict.

2. Bechir Kenzari(2011), , Architecture and Violence, ACTAR Publishers,

A compilation of essays about the relationship between violence

to space.

3. Lebbeus Woods (2011), War and Architecture Three Principles, Lebbeus

Woods Blog, An article written about the role of architecture in

rebuilding cities in conflict zone, case study - Sarajevo, Bosnia.

4. Malkit Shoshan (2012), Atlas of the Conflict, maps the processes and

mechanisms behind the shaping of Israel-Palestine over the past 100 years.

5. Immanuel Kant (1790), Critique of Judgment, Immanuel Kant's Aesthetic

philosophy, the terrifying as the beautiful and sublime.

6. Eric Jaffe (18.07.2014), 6 Scientific Reasons You Can't

Stop Looking At Ruin Porn.

7. Mark Wigley (1993), "Editorial" Assemblage 20 (Violence, Space), vol. 6-7.

8. Michel Foucault (1975), Discipline and Punish, Gallimard, in French.

.9 פול ויריליו ,)1975( המונולית,‏ ,Princeton Architectural Press

חקר הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המונוליתית של מלחמת העולם השנייה.‏

10. טלי חתוקה )2008(, רגעי תיקון,‏ רסלינג,‏ על הקשר בין אלימות למרחב.‏

140


139

‏#בביליוגרפיה


חקר קו מז'ינו ע"י פול ויריליו בספרו ‏"ארכיאולוגיה

של בונקר"‏ בו הוא חוקר את התהוות הבונקר על קו

הביצורים הצרפתי.‏

למול פרויקט שחזור ושימוש מחדש למצודה

איטלקית מתחילת המאה ה-‏‎19‎‏.‏

Bunker Archéologie

Etude sur l'espace militaire européen de la

Seconde Guerre mondiale

1975

142


‏#נספח | תקדים אדריכלי

Fortress of Fortezza

Markus Scherer with Walter Dietl

2008

141


144

Fortress of Fortezza

Markus Scherer with Walter Dietl

1838 | 2008


‏#נספח | תקדים אדריכלי

בצפון איטליה סמוך לגבול עם אוסטריה.‏ שוכן מבצר

פורטזה בעמדה אסטרטגית כדי לפקח ולשמור על

הכניסה לעמק .Eisack מעוז קודר זה נבנה על ידי

בית הבסבורג כדי להגן על האימפריה מפני הלהט

האנטי-אימפריאליסטי הגובר באותה העת שחולל

את המהפכה הצרפתית.‏

בדמות עיירה קטנה,‏ מבצר זה מורכב משלוש

מובלעות החודרות את ההר ועוטפות את קווי

הטופוגרפיה שלו,‏ פורצים החוצה ממנו ומקיימים

עולם המתקיים על פני הקרקע ומתחת לה.‏

למרות היעילות המבנית,‏ מאמץ הבנייה חסר התקדים

והמשאבים שהושקעו בבנייתו ותחזוקתו של המבצר,‏

האיום המהפכני לא יצא אל פועל.‏

המבצר הפך במהרה מיותר,‏ ‏"נבנה עבור אויב שלא

חזר"‏ על פי ההיסטוריונים מקומיים.‏ עד סוף המאה

ה-‏‎19‎ ביטוי עליון זה של תשתית צבאית מאסיבית

הפך במהרה לאתר לאחסון סוגי אבקות.‏

בשנת 1918 העיר חזרה לשלטון איטלקי והמבצר

שימש את הצבא האיטלקי עד שנת 2003.

בשנת 2008 נרכש ע"י גופים פרטיים והוסב למרכז

אמנות ותרבות,‏ אחד מאתרי משכנה של הביאנלה

האירופאית לאמנות עכשיווית.‏

143


להגנה מפני התקפות מהאוויר.‏ כל אלה נכללו בעיניו

תחת השם:‏ ‏"ארכיטקטורה מונוליטית".‏

היבט זה של הבונקר,‏ השונה כל כך בצורתו מצורוי

תיהם של מבנים רגילים,‏ הוא זה שמאפשר לו,‏ באופן

פרדוקסלי,‏ להעלם בחיקה של הסביבה הטבעית.‏

תכונה זו ניתן גם למצוא בכלי שיט מסויימים.‏ צורתם

ההידרו-דינמית,‏ האירו-דינמית והאירו-סטטית,‏

שמאפשרת להם לחמוק במים,‏ משפיעה באותו

האופן גם על נראותם.‏ הבונקר,‏ אוביקט אוטונומי,‏

קשור לסביבתו לא רק ביחס שבין צורה לתוכן,‏ אלא

גם ביחס שבין תוכן לצורה.‏

‏"הבונקר מסמן את המרחב המיליטריסטי זה של

משחק המלחמה האחרון,‏ משחק שכל האומות יחד

שכללו והביאוהו לידי שלמות במהלך המאה האחרונה.‏

הבונקרים של החומה האטלנטית מזהירים אותנו

פחות מפני האתמול,‏ ויותר מפני המלחמות של היום

ומחר:‏ מלחמה טוטאלית,‏ לקיחת סיכון בכל מקום,‏

חיים תחת סכנה מיידית,‏ ערבוב בין הצבאי והאזרחי,‏

תוך ביטול הניגוד ביניהם".‏

146


‏#נספח | תקדים אדריכלי

קו מאז'ינו Ligne Magin

קו מאז'ינו היה קו של ביצורי בטון,‏ מכשולי טנקים,‏

עמדות לתותחים ומכונות ירייה וביצורים אחרים

שצרפת בנתה לאורך גבולותיה עם גרמניה ועם

איטליה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.‏

במבחן המציאות קו מאג'ינו לא תרם דבר לביטחונה

של צרפת,‏ ואפילו גרע ממנו בהיותו הבסיס לתפישה

הגנתית מוגזמת,‏ מוטעית והרת אסון.‏

המונח ‏"קו מאז'ינו"‏ משמש כמטאפורה למשהו

שאפשרלסמוך עליו בביטחון למרות שאינו מביא

לתוצאות.‏ למעשה,‏ הוא שימש בדיוק למטרה שלה

הוא יועד:‏ לחסום חלק מצרפת ולאלץ את התוקף

לעקוף אותו.‏

פול ויריליו,‏ חוקר תרבות ופילוסוף צרפתי,‏ החל

לחקור ולתעד במצלמתו את אותה חומה ממש,‏ על

חופי נורמנדי,‏ בספרו ‏"ארכיאולוגיה של בונקר",‏ שליווה

תערוכת צילומים מעשה ידיו שתיעדו את המבנים

השונים ומיינו אותם לטיפוסים ארכיטקטוניים,‏ הוא

מספר על הרגע שבו הסתבר לו שקיר הבטון עליו

הוא נשען כנופש צעיר ומשועמם על שפת הים,‏ היה

למעשה חלק משרשרת אין סופית של ביצורי בטון

אפורים ומאסיביים,‏ שהוסתרו מעין הציבור האזרחי.‏

ויליריו זיהה את הדמיון בין אסתטיקת הביצורים

המבוטנת של המיליטריזם הגרמני לבין אופייה של

‏"הארכיטקטורה הברוטאלית"‏ ששגשגה בכל

אירופה בעשור שאחרי המלחמה.‏ בעוקצנות הוא

תוהה ‏"למה להמשיך להיות מופתעים מהצורות של

הארכיטקטורה המודרנית שהציע לה קורבוזייה",‏

ומציע לראות ברצף אחד,‏ גם אם קונפליקטואלי,‏ את

מושג ה"מגורים",‏ כפי שעוצב מחדש בשיכונים

הידועים לשמצה של לה קורבוזייה במרסיי,‏ ואת

מושג ה"מקלט",‏ כפי שתוכנן במרכזים האורבאניים

145


148

Fortress of Fortezza

Markus Scherer with Walter Dietl

1838 | 2008


147

‏#נספח | תקדים אדריכלי


150

Bunker Archéologie

Etude sur l'espace militaire

européen de la Seconde

Guerre mondiale


149

‏#נספח | תקדים אדריכלי


152


#

נספח | תקדים אדריכלי

סיכום

מדובר בשתי פרשנויות המתייחסות למרחב המליטריסטי השזור בחיינו.‏

בשני המקרים יש פעולה במרחב קיים,‏ האחד מבקר תשתית צבאית נטושה

והשני פועל בתוך תשתית כזו ומשמיש אותה ליעודים שונים מהיעודים שלהם

היא תוכננה.‏ בשני המקרים מדובר בנתח נרחב בסביבה האזרחית העושה שימוש

בסביבה הטבעית לשם הגנה צבאית,‏ בשני המקרים המאמץ המבני לא צלח

מכונות הענק שתוכננו להגן נותרו עזובות,‏ ללא שימוש ובאופן המשתמש במרחב

ללא צורך,‏ עדות אילמת לקרבות שלא היו.‏

המרחב האזרחי מקריב עצמו לטובת ההגנה עליו,‏ מארח בשדותיו מכונות מלחמה

מגושמות,‏ שאין בהן שימוש מלבד מלחמה.‏ בסביבות טעונות מלחמה הפרוגרמה

היא רכיב גמיש,‏ אנו צופים במרחבים טעוני המלחמה ורואים מערך מוצבים

שלימים מאוייש,‏ ולימים נצור ונטוש.‏ התווך בין מלחמה ורגיעה מצטצמצם לכדי

רגע אחד של שניות אחדות,‏ בהן האזעקה הנשמעת משנה את החיים והמרחב

מקצה לקצה,‏ עולם המעלה נסגר ועולם המטה נפתח,‏ עד הודעה חדשה.‏

אין קשר בין עולמות אלה,‏ אין קשר בין השניות שלפני לאלה שאחרי,‏

דיכוטומיה צורמת,‏ שבאיזור טעונים מסוג זה,‏ ייתכן ואין לה מקום.‏

151

More magazines by this user
Similar magazines