28.02.2016 Views

4

  • No tags were found...

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

warchitecture<br />

ימית אביטל<br />

אדר'‏ גנית מייזליץ כסיף,‏ אדר'‏ ליאת מילר,‏ אדר'‏ אורן אלדר


רמת הגולן,‏ איזור גיאופוליטי שנכבש במלחמת ששת הימים מידי הסורים<br />

מתקיים מאז ועד היום כמרחב הגבול השקט והמתוח ביותר מכל ארבעת<br />

הגבולות,‏ מרחב המתאפיין ברצף שינויים לאורך ההיסטוריה,‏ מכתיב אורח<br />

חיים תמידי של מגננה,‏ שוזר את הצבא והאזרחות לכדי מרקם אופייני,‏<br />

ומאז ועד היום מתקיים בתווך בין שלווה למלחמה.‏<br />

כיום המערך הבנוי ברמה מתחלק בין הצבא לאזרחות ויחד הם מייצרים<br />

מרקם בנוי המורכב ממוצבים צבאיים ובנייה למגורים,‏ תיירות ותעשייה.‏ עיבוי<br />

האוכלוסייה כיעד אסטרטגי מתבטא בהרחבות יישובים המציעים מגרשים<br />

לבניית בית צמוד קרקע שמאפייניו לא משקפים את השדה הטעון בו הוא<br />

עתיד להתקיים.‏<br />

מערך המוצבים הצבאיים בגולן,‏ שחלקם מאוישים וחלקם נטושים תופס<br />

נתח נרחב מהסביבה הבנויה,‏ מבטא את מקומו הבלתי מעורער של הצבא<br />

ושליטתו בחיים האזרחיים במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט.‏<br />

המערך הבנוי המתואר לעיל כולו נטוע במרחב הרוס מרשפי המלחמה<br />

שהייתה,‏ ההרס במרחב מודר מהתודעה ומוסתר בטבע הפראי כעדות<br />

אילמת לשדה הקרב שהמרחב המתואר היה לו בית.‏<br />

כל אלה יחד,‏ מאירים את סוגיית ההתיישבות בדופן גבול באור חדש,‏<br />

המתאים עצמו לתמורות המדיניות והבטחוניות בעידן הנוכחי.‏<br />

הפרויקט שואף להציע מרחב גבולי הטווה רצף מחייה אופייני,‏ המתבסס<br />

על תכנון מערך מגורים השלוב בתעשייה ותיירות במרחב התווך בין עוגני<br />

ההתיישבות ברמה,‏ הישראלי והסורי,‏ בין קיבוץ מרום גולן והעיר קוניטרה<br />

במרחב הסורי.‏ מרחב המכיל בתוכו חיים בין שגרה לחירום,‏ מרחב העושה<br />

שימוש בתשתיות הצבאיות כבסיס להתיישבות אזרחית,‏ מתייחס להשפעות<br />

העבר ולתמורות עתידיות:‏ הבנייה,‏ ההרס וההתיישבות.‏<br />

2


1<br />

‏#פתיחה


4


‏#הסוגיה המרכזית<br />

המציאות ההישרדותית בה אנו מתקיימים במדינת<br />

ישראל משחר קיומה מכתיבה אורחות חיים,‏ נורמות<br />

חברתיות וסביבות אופייניות.‏<br />

המובהקות שבהן הן הסביבות טעונות המלחמה<br />

המקיפות אותנו ומתהוות בשולי חיינו כמעטה הגנה<br />

עדין,‏ מסוכן ובעל משמעות.‏<br />

הרמה השוממה שבגולן,‏ הסביבה הגבולית השקטה<br />

והמתוחה ביותר,‏ טומנת בנופיה מתח נצור ושוזרת<br />

במרחביה עננה של קרב ששכח.‏ קיומו של המרחב<br />

בדופן הגבול טוענת אותו בדינאמיות תמידית בין הנוף<br />

הטבעי המשכר לבין הנוף העתידי שבו בכל רגע הכל<br />

יכול להתלקח.‏<br />

בתוך הספרה הטעונה מתהווים להם למרבה הפלא גם<br />

חיים,‏ המדושנים בערכים ומשמעות,‏ זנים שונים ודומים<br />

של תרבויות שצמחו מתוך החורבן ויצרו יחד משמעות<br />

מחודשת למקום.‏<br />

היום,‏ לאחר שקט יחסי לאורכו של הגבול,‏ יש צורך<br />

במחשבה מחודשת אודות מהות סביבה זו לאור<br />

התנועות והאירועים האחרונים באיזור;‏ רמת הגולן<br />

המתפתחת כמרחב כפרי לגיטימי במדינת ישראל למול<br />

תסיסתו המחודשת של הגבול מעלים את השאלה על<br />

התיישבות בדופן גבול בימינו.‏<br />

הפרויקט שואף לבחון את סוגיית ההתיישבות במרחב<br />

המתקיים לצידו של גבול עוין,‏ התיישבות המתהווה<br />

בסביבה אופיינית מקומית,‏ הטווה בתוכה אורחות חיים<br />

המתקיימים בין שגרה לחירום,‏<br />

מרחב המתייחס ומגיב להשפעות העבר ולתמורות<br />

עתידיות:‏ הבנייה,‏ ההרס וההתיישבות.‏<br />

3


קיבוץ מרום גולן,‏ מצידו השני של המתרס הוא היישוב<br />

הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר סיפוח הגולן,‏<br />

כחודש לאחר סיום המלחמה.‏ כיום ממוקם הקיבוץ למרגלות<br />

הר בנטל,‏ באופן המוסווה מעברו השני של ההר.‏ עתיד<br />

הקיבוץ בדמות הרחבת היישוב אינו משקף את אופיו של<br />

המרחב ואת רוח המקום שכן לחיים בסביבות בדופן גבול<br />

יש משמעות שונה במהות,‏ שיש לבטאה ברובד המגורים<br />

המתוכנן.‏<br />

בתווך בין שני עוגני ההתיישבות מתקיים מרחב גבולי מובהק<br />

ואופייני שיהווה מצע לבדיקת רצף המחייה האופייני,‏ כמרחב<br />

דינאמי,‏ סביבה המאפשרת השתנות רדיקלית בזמן קצר<br />

ומגיבה לסוגיית ההתיישבות בדופן גבול בעידן הנוכחי.‏<br />

6


האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית<br />

הנו בין עיר המחוז של הגולן כולו לדורותיו ‏)הסורי והישראלי(‏<br />

העיר אל קוניטרה,‏ לבין הסמל של מפעל ההתיישבות בגולן<br />

הישראלי - קיבוץ מרום גולן.‏<br />

שני הקצוות באתר מסמלים את ערך ההתיישבות הן בצד<br />

הישראלי והן בצד הסורי.‏<br />

קוניטרה,‏ עיר המחוז של הגולן כולו,‏ הייתה מוקד ההתקפות<br />

ועודנה מוקד ההרס,‏ שכן היא עומדת הרוסה על כל מבניה<br />

הנטושים והמופצצים,‏ עדות אילמת לקרבות בשטחה.‏<br />

קוניטרה נמצאת כיום מעבר לשטחה של ישראל בתחום<br />

השליטה הסורי מעבר לגבול אך נוכחותה בשטח ישראל<br />

דומיננטית,‏ שכן היא נצפית מכל עבר וצופה עלינו בדממה.‏<br />

קוניטרה 1990. עיר רפאים | תמונה באדיבות עמותת ‏"זוכרות"‏<br />

5


8


‏#שאלות המחקר<br />

מהי הארכיטקטורה בשירות סביבה זו?‏ ואם יש לה תפקיד,‏ מהו?‏<br />

לביוס וודס טוען כי ‏"זו תחילתה של מגמה הנובעת מהשפעות שונות בתקופת<br />

חיינו ‏)דוגמאת הגלובליזציה(‏ הנוכחית המבססות את הטענה שארכיטקטורה כבר<br />

מזמן אינה רק מכונה של מגורים,‏ היא ללא ספק מכונה של הגנה"‏ . מגמה זו ניכרת<br />

באופן מובהק בשטחים ניכרים של מדינת ישראל,‏ כך שלארכיטקטורה כאן יש<br />

תפקיד שהוא מעבר ללשכן אלא יותר מהכל,‏ להגן.‏<br />

1<br />

2<br />

בתופעה המיקרו ישראלית,‏ באופן ספציפי באיזורי העימות,‏ בשטחים שנכבשו<br />

ובסביבות הגבול המציאות המגננית מאלצת אותנו לייצר סביבנו שריון הגנה<br />

תמידי,‏ בשל העובדה שאנו משמשים כחומה אנושית אזרחית – העורף הישראלי<br />

בחזית ההתקפית – עובדה שאין עליה עוררין.‏<br />

פול ויריליו כתב כי ‏"לאדם אינה דרושה מכונה כלל כדי להתקיים אך מכונה כזו<br />

דרושה לו כדי לשרוד בסביבה עוינת"‏ . אם נגזר עלינו לחיות במכונות ההגנה עלינו<br />

לתהות מהן מכונות אלה?‏ איך הן משרתות אותנו?‏ ואיך הן צריכות לשרת אותנו?‏<br />

האם המרחבים המוגנים הרקומים בחיינו עונים על הצורך?‏ המכונה השזורה בחיינו<br />

כיום מתפקדת באופן פאסיבי,‏ היא תזכורת רדומה לסביבה הטעונה בה אנו חיים,‏<br />

אנו עוטים ומשילים אותה מחיינו ע"פ הצורך,‏ אין לה ערך,‏ רק תפקיד.‏<br />

.1 Woods – WAR AND ARCHITECTURE: Three Principles, Lebbeus מאמר שנכתב על תפקיד<br />

הארכיטקטורה בשיקום הערים באיזורי קונפליקט,‏ מקרה בוחן – סרייבו בוסניה.‏<br />

2. המונולית,‏ פול ויריליו - פול ויריליו חקר במשך עשור את הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המוניליתית של<br />

מלחמת העולם השנייה.‏<br />

7


10<br />

Gerry Judha


9<br />

‏#שאלות המחקר<br />

ארכיטקטורה לעולם תהיה שיקוף של רעיונות אידיאולוגיים,‏ ללא עמדה היא לא<br />

תתקיים,‏ או כפי שהגדיר זאת פוקו ‏"לבניינים אין משמעות אינהרנטית פוליטית,‏<br />

אך הפעולה האדריכלית שבהם היא המשקפת רעיון פוליטי"‏ לארכיטקטורה<br />

בה אנו חיים יש משמעות אידיאולוגית מובהקת הקשורה לתרבות של בעלות על<br />

טריטוריה והטמעת רעיונות אידיאולוגיים במרחב.‏ מארק וויגלי מתייחס לקשר בין<br />

ארכיטקטורה לאלימות,‏ אולי במקרים בהם ארכיטקטורה צומחת מתוך רעיונות<br />

אידיאולוגיים,‏ דווקא אז היא תידון להרס?‏ ומה ההשפעות של מחשבה מסוג זה<br />

על התכנון באיזורי גבול?‏<br />

אחד מסמלי הציונות הוא ההתיישבות,‏ יישוב הארץ הינו ערך פוליטי ואידיאולוגי<br />

מושרש בתרבות הישראלית,‏ התיישבות במרחבי גבול הנה סוגיה פוליטית<br />

המהדהדת מאז ועד היום בכל שיח.‏ לארכיטקטורה בשירות ההתיישבות<br />

האידיאולוגית יש תפקיד,‏ יתרה מכך,‏ גם להרס הארכטקטורה יש משמעות והוא<br />

אינו רק תוצר לוואי של מלחמות.‏ יש התופסים את הרס הארכיטקטורה כתקרית<br />

במרחב הלחימה,‏ ‏"המלחמה היא המשכה של המדיניות בצורות אחרות"‏ כתב<br />

קארל פון קלאוזביץ בנסיונו לתאר את האסטרטגיה הצבאית של העת המודרנית.‏<br />

ואכן,‏ פעולת הרס הבתים במלחמה,‏ אינה רק דרך להשגת יעדים צבאיים או<br />

בטחוניים,‏ אלא גם מסר מדיני ארוך טווח.‏ שינוי המרחב הפיזי מגלם בתוכו שאיפה<br />

לשינוי המרחב החברתי,‏ הפוליטי,‏ התרבותי והערכי.‏<br />

4<br />

3<br />

.Discipline and Punish - Michel Foucault .3<br />

.Mark Wigley, "Editorial (Violence ,Space) 1993 .4


5<br />

כיום לשתי הפעולות,‏ גם להתיישבות וגם להרס אין את הערכים המוספים להם<br />

הם ראויים.‏ ההתיישבות הפכה מפעולה חלוצית של תפיסת קרקע והגנה על<br />

המרחב,‏ לביטוי של החלום הישראלי הפריפריאלי - בית צמוד קרקע בסביבה<br />

כפרית,‏ ללא אזכור לערכים ולמהות של יישוב הארץ.‏<br />

כך גם ההרס נשאר בשולי התודעה,‏ אנדרו הרשר הגדיר זאת בספרו Violence"<br />

"Taking Place שההרס מודר מהשיח האדריכלי כיוון שהוא משוייך לאלימות<br />

ולמלחמה,‏ בעוד האדריכלות היא בבואה לתרבות הנאורה.‏<br />

איך ההתיישבות בשירות האידיאולוגיה,‏ מייצרת מרחב מקומי שאינו טעון<br />

אידיאולוגית,‏ מרחב גמיש שלא קורא להורסו אך מתוכנן לההרס,‏ מרחב המשקף<br />

את המתח והשקט,‏ שתפקידו לשכן ולהגן גם יחד בזמן מלחמה ובזמן שלום.‏<br />

Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place .1 .5<br />

12


11<br />

‏#שאלות המחקר


‏"לארכיטקטורה ולתכנון כדיסיפלינות שפועלות בארגון והסדרה<br />

של חיי היום-יום יש תפקיד חשוב בנרמול ובאשליית הביטחון."‏<br />

טלי חתוקה,‏ רגעי תיקון<br />

14


13


את המחקר סיווגתי לפי המקרה האוניברסלי של סביבות טעונות מלחמה ובאופן<br />

ספציפי חקר רמת הגולן טרם המלחמה והתפתחותה עד היום בדגש על ערכי המרחב<br />

המלחמתי ועל רצף השינויים שליוו אותו,‏ שינויים שתרמו להתהוותה של רמת הגולן<br />

כמרקם מסויים,‏ דינאמי וטעון בערכים המעוררים הזדהות וביקורת גם יחד.‏<br />

16


15<br />

‏#מתודולוגיה


תכניות מבנה המגורים כבונקר | פול ויריליו | המונולית<br />

18


סביבות טעונות מלחמה<br />

‏"בשעת הקרב,‏ נעשים פני-הקרקע בלתי-הולמים למגורים,‏ והפעולות<br />

השגרתיות ביותר מתגלות כבלתי-אפשריות.‏<br />

אם בעבר די היה בלוח צפחה או בגג רעפים להגנה מפני הברד,‏ השלג או<br />

הגשם,‏ ואם עובי הקיר די היה בו כדי לשמר את החום ולהגן מפני הרוח,‏ הרי<br />

מעתה אין די בכל אלה כדי להגן מפני הכדורים,‏ הפגזים והפצצות.‏ תכסיסי<br />

המלחמה טרפו את כל תנאי הבנייה וכלליה".‏<br />

פול ויריליו,‏ המונולית.‏<br />

לסביבה הבנויה המתהווה באיזורי עימות יש תפקיד,‏ לאתגר את עמידות<br />

האדם מפני הדף הפגזים,‏ רסיסי הטילים וחומרי הנפץ.‏ התמודדות<br />

הארכיטקטורה עם סוגיית המיגון נרחבת,‏ המרחב הבנוי עושה שימוש<br />

מאסיבי בחומר,‏ במסת הקרקע ומייצר סדר מרחבי אחר,‏ שונה ממה שהכרנו.‏<br />

ארכיטקטורה<br />

כמכונת<br />

הגנה<br />

17


ארכיטקטורה<br />

כמכונת<br />

הגנה<br />

עולם של מעלה ועולם של מטה | קיבוץ אל רום | רמת הגולן<br />

20


סביבות טעונות מלחמה<br />

האדריכלות הישראלית נאלצה מכורח המציאות להשתלב במרחב הממוגן,‏<br />

אך האם המרחב הממוגן הצליח להשתלב באדריכלות?‏ מהן ההשלכות<br />

האדריכליות והחברתיות של נוכחות המיגון בחיי היומיום שלנו?‏ מה חלקה של<br />

אדריכלות המיגון בתפיסת האיום על ישראל?‏<br />

מדיניות נטולת יציבות ופתרונות אינסטנט שיעילותן מוטלת בספק.‏<br />

על כל שני מבני מגורים שוכן מקלט.‏ יחד הם מייצרים 2 עולמות מנוגדים שאין<br />

בינהם קשר יום יומי,‏ מרחבים עזובים ללא שימוש,‏ שחיינו נעים בין חלל אחד<br />

למשנהו,‏ בין הבית למקלט,‏ הם שזורים בחיינו אך מנותקים באופן מובהק גם יחד.‏<br />

עולם של מעלה ועולם של מטה:‏ אפוקליפטי,‏ ששעריו יכולים להפתח בכל עת.‏<br />

19


כארכיטקטורה של נצח<br />

22<br />

ארכיטקטורה<br />

כמכונת<br />

הגנה


סביבות טעונות מלחמה<br />

שדרות 2014<br />

הסביבה הממוגנת<br />

תיאוריית החורבות של אלברט שפר-‏ הרעיון העומד מאחורי התאוריה טוען,‏ כי<br />

מבנים אשר יבנו בהווה,‏ ואשר יתמוטטו ויהרסו בעתיד הרחוק,‏ יותירו אחריהם<br />

הריסות ‏"אסתטיות"‏ כדוגמת הריסות רומא העתיקה.‏ לטענתו של שפר הבנייה<br />

שתתבסס על תאורית ערך השרידים תיצור מבנים הדורשים תחזוקה שוטפת<br />

מינימלית ולכן יהיו גם שימושיים ומרשימים יותר וישמשו בתפקידם לאורך דורות<br />

רבים.‏<br />

רבים התרעמו על האסטרטגיה לפיה פעל שפר,‏ אך מה שונים מבצרי הבטון<br />

המקשטים את הגנים הציבוריים?‏ גרעיני הממ"דים התופרים כל בניין מגורים?‏ גם<br />

הם ישארו עדות ניצחת למלחמה שהייתה ולזאת שעתידה לבוא.‏<br />

21


ארכיטקטורה<br />

בשירות<br />

האידיאולוגיה<br />

3. פיתוח התשתיות האיזוריות כמו<br />

כבישים,‏ חשמל,‏ תקשורת,‏ ביוב<br />

וכו'‏ במקביל להתפתחות היישובים.‏<br />

4. פיתוח קרקעות לחקלאות,‏ הכנסת<br />

גידולים חדשים,‏ תוך דגש על גידולי<br />

ייצוא,‏ על מנת לחזק את כלכלת<br />

האיזור.‏<br />

24<br />

המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1994. 1992, 1990, 1982, 1974, 1971, 1967,


סביבות טעונות מלחמה<br />

תכניות הפיתוח שנכתבו עבור הגולן ניסו לקדם ערכים שונים,‏ באופן שלבי<br />

והיררכי,‏ כאשר בראש סדר העדיפויות תמיד עמד עקרון היישוב ועיבוי היישוב<br />

היהודי ‏)בדגש על פיתוח היישוב היהודי בלבד!‏ אין התיחסות באופן מודע לאיזורי<br />

היישוב הדרוזים בגולן(‏ בגולן.‏ השלבים בפיתוח בכלל התכניות מאז ועד היום היו<br />

מהשבחת תשתיות קיימות והקמת חדשות,‏ פיזור האוכלוסייה ותפיסת קרקע,‏<br />

יצירת תשתית תעסוקתית מבוססת ועיבוי הישוב,‏ וחוזר חלילה.‏<br />

יעדי תכניות פיתוח הגולן | סדר עדיפויות | 1967-1994<br />

1. פריסת יישובים כפריים חדשים<br />

ברמת הגולן בהתאם לצרכים<br />

לאומיים ובטחוניים.‏<br />

2. גידול באוכלוסייה היהודית של רמת<br />

הגולן,‏ יעד זה יושג ע"י;‏<br />

א.‏ חיזוק קצרין כמוקד אורבני במרכז<br />

הגיאוגרפי של הגולן.‏ תוך שילוב מערכות<br />

הייצור והשירותים.‏<br />

ב.‏ הגדלת היישובים הכפריים הקיימים.‏<br />

ג.‏ הקמת יישובים חדשים במסגרת<br />

אסטרטגיה מרחבית כוללת.‏<br />

23


ארכיטקטורה<br />

בשירות<br />

האידיאולוגיה<br />

26


סביבות טעונות מלחמה<br />

המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1974<br />

25


ארכיטקטורה<br />

בשירות<br />

האידיאולוגיה<br />

28


סביבות טעונות מלחמה<br />

‏"אחד ממאפייניו הבולטים של הבונקר הוא היותו דוגמא נדירה של ארכיטקטורה<br />

מונוליטית מודרנית.‏<br />

בעוד שלרוב הבנינים יש יסודות שבאמצעותם הם מכים שורשים באדמה,‏ לבונקר<br />

חסר היסודות יש רק מרכז כובד שמאפשר לו תנועה מסויימת בשעה שהאדמה<br />

מסביב סופגת את מהלומות הטילים.‏ זו גם הסיבה לכך שאנו מוצאים מבנים<br />

אחדים עקורים והפוכים על פניהם,‏ שכמעט ולא ניזוקו.‏ מעניין לבחון ולנתח את<br />

ההומוגניות הזאת,‏ את המונוליטיות שמלמדת אותנו כמה דברים אודות מהותה<br />

של המלחמה המודרנית."‏ פול ויריליו,‏ המונולית<br />

ויריליו מזהה דווקא את הבונקר,‏ באופן בו הוא צף על פני הקרקע,‏ שאינו נטוע<br />

ובכך מצליח לשוות לעצמו בטחון.‏ מדוע דווקא הארכיקטורה שבוחרת להטמע<br />

היא זאת שקוראת להורסה?‏ המונוליתיות בבונקר,‏ העקרון המבני שמחולל אותו<br />

דווקא הוא זה שמקנה לו בטחון.‏<br />

27


שלפעמים נוטים להתעלם ממנו..."‏ מארק וויגלי<br />

ארכיטקטורה המבקשת לזרוע ערכים באופו שורשי ונטוע בקרקע גורלה זמני וידוע מראש.‏<br />

30


29<br />

‏"הקשר בין אלימות למרחב כה מובן מאליו


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

32


סביבות טעונות מלחמה<br />

אחד המאפיינים המובהקים במרחבים טעוני מלחמה הם קרום ההרס שעוטף אותם.‏<br />

באירועים מלחמתיים רבים ניתן לראות פעולות המכוונות ישירות כנגד בתיו של<br />

האויב,‏ ולא רק כנגד צבאו.‏ מאחוריהן עומדת אמירה רחבה יותר,‏ המייחלת להכחדת<br />

המצב התרבותי הקיים.‏ פעולת החרבת הבית אינה רק הרס קורות הבטון והקומות,‏<br />

אלא עקירה של צורת החיים הקיימת,‏ פציעת המרקם כך שידמם ויגווע למוות תוך<br />

הותרת כר חשוף ומזמין לצמיחת חומרים חדשים.‏<br />

כדי לכונן משמעות חדשה יש לצמוח מתוך חורבות של משמעות אחרת.‏<br />

31


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

34


סביבות טעונות מלחמה<br />

פורנוגרפיה של חורבות-‏<br />

לאדם מאפיינים פסיכולוגיים המושכים אותו ומרתקים אותו לסביבות הרוסות.‏<br />

להרס איכויות פיסיות ומטאפיסיות שבאמצעותן הגוף מאתגר את הציפייה של<br />

הרציונל ומכניע אותו בכך שאנו חויים הנאה מסביבות המייצגות אירועים שליילים –<br />

הנאה מורבידית.‏<br />

מהם הערכים הפיסיים והמטאפיסיים של הסביבות החרבות?‏<br />

בסיור כפרים נטושים ברמה חיפשתי אחר מאפייני הרס מלחמתיים.‏<br />

33


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

36


סביבות טעונות מלחמה<br />

#1 פתיחות לחוץ - היעדר חזיתות<br />

רוב מבני הכפר חסרים בחזית אחת לפחות ‏)דפנות/תקרות(,‏<br />

המבנה תוחם מגרש אך תמיד פתוח לחוץ,‏<br />

החוץ משתקף דרך המבנה.‏<br />

35


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

38


סביבות טעונות מלחמה<br />

#2 השלם וחלקיו -<br />

שברי המבנים מתקיימים באופן שהם משאירים רמזים לקיום של צורנות מוכרת.‏<br />

היעדר החלקים מותרים לדמיון להשלמת השלם בדמיון ומעוררים סקרנות ותהיה<br />

אודות השלם וחלקיו.‏<br />

37


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

40


סביבות טעונות מלחמה<br />

#3 הטבע שבפנים -<br />

השתלטות הטבע על הפנים המבנים באופן פרוע המייצר פרדוקס שאינו מוכר<br />

באורחות החיים העכשוויים.‏ המבנה הופך לא-פרוגרמטי.‏<br />

39


42<br />

הרס<br />

בעל כמרחב<br />

משמעות


טעונות מלחמה סביבות<br />

#4 עומק פני שטח-‏<br />

דפנות וסיפי המבנים חושפים את חומרי הבנייה בצורה שכבתית.‏<br />

עדות לשכבות הזמן,‏ וסיפור חייו ומותו של המבנה.‏<br />

41


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

44


סביבות טעונות מלחמה<br />

#5 הקריסה המקרית -<br />

קריסה בכיוונים שונים,‏ כלפי מטה,‏ לצדדים,‏ מייצרת מבניות מקרית שאין<br />

לצפותה מראש התוחמת חללים ומעודדת להסתובב סביבה.‏ כיווני הקריסה<br />

משווים למבנים תחושת תנועה במרחב,‏ דינאמיות שקפאה במקום.‏<br />

43


הרס<br />

כמרחב בעל<br />

משמעות<br />

46


סביבות טעונות מלחמה<br />

#6 רסיסים של סיפור -<br />

הפתחים שנפערים תודות לפגזים ולרסיסי החימוש<br />

שהופנו כלפי הארכיטקטורה משאירים בה צלקות של יופי ייחודי,‏ מקלפים את<br />

שכבות החומר ומעצימים את מרכיבי המבנה.‏<br />

45


The fundamentally different ways in which architecture and<br />

destruction are usually understood.<br />

Architectural discourse has produced sophisticated<br />

interpretive technique to register the material and semantic<br />

autonomies of architectural construction, to accommodate the<br />

capacity of architecture not only to reproduce already existing<br />

contextual realties in another form, but also to produce new<br />

realities, to act upon and even transform its putative context.<br />

To problematize reflexive assumption about architectural<br />

relationship to presence of which it might be taken as mere<br />

product, effect, expression or mediation.<br />

When architecture is destroyed, however, it is<br />

typically regarded as such as product, effect,<br />

expression or mediation. Destruction usually<br />

displace architecture from architectural<br />

discourse, if not the domain of "culture" more generally,<br />

and positions it in the domain of "violence" and so in typical<br />

formulation, in radically different disciplinary sites and<br />

epistemological frameworks."<br />

48<br />

Violence Taking Place, Andrew Herscher


47


המרחב הרמת הגולני עבר ועודו עובר שינויים ותנודות במרחב האזרחי,‏<br />

הטריטוריאלי,‏ הפיסי והחברתי.‏<br />

כשפניתי לחקור את הגולן חיפשתי את התנודות המקנות למרחב את הדינאמיות<br />

שלו,‏ בין ההרס לבנייה,‏ בין ההתיישבות לנטישה,‏ בין שלנו לבין האויב ובין הצבא<br />

לאזרחות.‏<br />

הגולן כמרחב כבוש לעולם היה גמיש ומשתנה,‏ זאת מהותו מאז ועד היום ולכן<br />

התכנון במרחב חייב להגיש לשינויים שחלו בו,‏ שמתחוללים בו כעת ושעוד יחולו<br />

בעתיד.‏<br />

50


49<br />

סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום


ערב מלחמת ששת הימים הגולן הסורי היה מחולק ל-‏‎64‎ מחוזות ששטחם 1250 קמ"ר.‏<br />

52<br />

1966<br />

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

100% 0%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

51


החל מ-‏‎1967‎ ובמשך כמה שנים מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף עם הקרן הקיימת<br />

לישראל הרסו בשיטתיות את הכפרים<br />

הנטושים ברמת הגולן.‏<br />

1967<br />

תהליך<br />

54


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

93% 7%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

53


ארכיאולוגים ישראלים סקרו את הכפרים לפני הריסתם,‏ כדי לוודא שאין בהם<br />

ממצאים ארכיאולוגיים.‏ אחד מראשי הצוותים שערכו את הסקר הארכיאולוגי,‏<br />

דני אורמן,‏ חיבר רשימה ובה שמותיהם של 127 כפרים שנועדו להריסה.‏ על אחד<br />

הכפרים האלה נכתב כך:‏ ‏"בסוף חודש יולי 1968 סקרנו את הכפר הנדון.‏ מאחר<br />

שלא נמצאו בכפר או בסביבה הקרובה לו ממצאים ארכיאולוגיים,‏ שיחררנו את<br />

הכפר להריסה כללית.‏ כשבוע ימים לאחר מכן פיקחנו על הריסת הכפר.‏ הכפר<br />

נהרס ויושר כליל.‏ בשעת ההריסה לא נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים כלשהם".‏ תום<br />

שגב,‏ ‏"איפה הכפרים כולם",‏ מתוך אתר האינטרנט של עיתון ‏"הארץ",‏ 13.9.2002<br />

‏)נמצא בארכיון המערכת(.‏<br />

1970<br />

תהליך<br />

56


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

86% 14%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

55


שר הביטחון משה דיין שלח בולדוזרים להרוס את הכפר הסורי באניאס כדי<br />

למנוע את שובם של התושבים.‏ ב-‏‎1972‎ סוריה התלוננה באו"ם על כך שישראל<br />

הרסה לפחות 17 כפרים ברמת הגולן.‏ ידיעה בג'רוזלם פוסט,‏ 13.4.1972.<br />

1972<br />

תהליך<br />

58


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

65% 35%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

57


האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה ביוני 1975 את שמותיהם של ארבעה<br />

כפרים שנהרסו:‏ אבו זיתון,‏ תל א-סאקי,‏ א-רזניה וח'אן אל-ג'וחדר,‏ כולם בחלק<br />

הדרומי-מזרחי ובמרכז הגולן.‏<br />

1975<br />

תהליך<br />

60


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

60% 40%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

59


תנופת ההתיישבות בגולן רק גואה,‏ 26 יישובים ומתוכם העיר קצרין.‏<br />

1978<br />

תהליך<br />

62


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

40% 56%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

61


חוק רמת הגולן,‏ התשמ"ב-‏‎1981‎ הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-‏‎14‎ בדצמבר 1981 ובו<br />

נקבע כי ‏"המשפט,‏ השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן".‏ החוק<br />

שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן,‏ הוא אחד משני חוקים,‏<br />

השני - חוק יסוד:‏ ירושלים בירת ישראל,‏ בהם קבעה מדינת ישראל<br />

את גבולותיה באופן חד צדדי.‏<br />

1981<br />

תהליך<br />

64


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

20% 75%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

63


66<br />

1985<br />

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

6% 89%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

65


68<br />

1990<br />

תהליך


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

6% 94%<br />

שטחים בשליטה<br />

ישראלית<br />

מחוזות הכפרים<br />

הסוריים<br />

שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />

שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />

67


100%<br />

0%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

70


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

1966<br />

ע"פ הערכות-‏ ברמת הגולן ערב לפני הלחימה חיו 128,000 תושבים.‏<br />

69


93%<br />

0%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

72


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

יוני 1967<br />

71


5%<br />

0%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

74


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

אוגוסט 1967<br />

73


4% 15%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

76


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

1974<br />

75


4% 30%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

78


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

1980<br />

77


5% 60%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

80


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

2000<br />

79


7% 100%<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הישראלית<br />

אחוז ההתיישבות<br />

הסורית<br />

82


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

2015<br />

81


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה<br />

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות<br />

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה<br />

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />

השטח.‏<br />

ג'ובעתא א-זית جباات الزيت<br />

84


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

נווה אט"יב<br />

83


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה<br />

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות<br />

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה<br />

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />

השטח.‏<br />

ג'ובעתא א-זית جباات الزيت<br />

86


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

נווה אט"יב<br />

85


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה<br />

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות<br />

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה<br />

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />

השטח.‏<br />

עין זיוואן عين زيوان<br />

88


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

עין זיוון<br />

87


לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו,‏ שכן משמעות חדשה<br />

צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה,‏ כך גם ההתיישבות<br />

בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה.‏ העדות היחידה<br />

לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />

השטח.‏<br />

ג'ויזה جويزة<br />

90


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

אלוני הבשן<br />

89


הדינאמיות המאפיינת מרחב גבולי מוקנת לו בזכות תנודות הקו הבלתי מורגש<br />

הזה שנקרא גבול.‏<br />

מלכית שושן בספרה ‏"האטלס של הקונפליקט"‏ מתעדת את השתנות גבול<br />

הטריטוריה הישראלי,‏ ניתן להבחין בשינויים מהותיים בקו המגדיר את המרחב הן<br />

במדינת ישראל ככלל והן ברמת הגולן בפרט.‏<br />

- 1920 גבול ההסכם הפרנקו בריטי גבול בתקופת השלטון העותמני<br />

92


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

המשתנה<br />

- 1923 גבול המנדט הבריטי<br />

- 1967 הגבול לאחר המלחמה<br />

91


2015<br />

2011<br />

2000<br />

1995<br />

1992<br />

רמת הגולן,‏ כאחד מארבעת הגבולות בהם גובלת ישראל עם מדינות עויונת ברובן,‏<br />

מאז ועד היום היה השקט והמתוח ביותר.‏ האירועים המדיניים,‏ הצבאיים שקרו<br />

בתחום הגבול שיוו לו מעין מקצב חיים משתנה,‏ השומר את המתח לצד השקט,‏<br />

שכיום אנו נמצאים בטווח של השקט היחסי הארוך ביותר על קו הגבול אך<br />

הקרקע רק הולכת ומתלקחת עקב האירועים האחרונים בסוריה.‏<br />

94


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

השקט והמתוח ביותר -<br />

רצף אירועים פוליטיים ובטחוניים לאורך השנים<br />

1981<br />

1974<br />

1967<br />

93


מתוך התכנית לפיתוח הגולן 1992<br />

96


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.‏<br />

אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את<br />

תהליך הפיתוח לכל אורכו.‏<br />

95


1%<br />

משטח רמת הגולן הוא שטח בנוי<br />

אחוז התכסית<br />

ביחס לשטח<br />

פריסת תכסית הישובים<br />

מרקם מפוזר<br />

98


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.‏<br />

אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את<br />

תהליך הפיתוח לכל אורכו.‏<br />

97


תל עזזיאת<br />

תל פאחר<br />

חרמונית<br />

עוקדה<br />

נעמוש<br />

בניין המפקדה<br />

קלע<br />

תל הילאל<br />

תל סמקת<br />

מוצב 111<br />

מוצב 112<br />

אורחה<br />

תל א-סקי<br />

מיצר<br />

נברונים<br />

תל קציר<br />

פריסת המוצבים הנטושים<br />

ברמת הגולן<br />

100


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

המרחב הרמת הגולני רצוף מבני צבא נטושים,‏ תשתיות שצבאות ישראל וסוריה<br />

פיתחו ונטשו וכיום הם כספינות נטושות שנסחפו אל החוף.‏ במדינה בה הצבא<br />

מנכס את מרחבי הציבור והפרט לשימושיו,‏ יש צורך לתהות מחדש אודות<br />

מרחבים אלה?‏ באיזה אופן הם משרתים אותנו?‏ מה הצבא מחזיר לנו בתמורה<br />

לפאניקה והכאוטיות שהוא שוזר בחיינו?‏<br />

בניין המפקדה הסורי | מלחמת יום כיפור<br />

99


ממשלת ישראל אישרה את תקצוב תכנית מועצה אזורית גולן,‏ בשיתוף משרד<br />

החקלאות ופיתוח הכפר והחטיבה להתיישבות,‏ לקליטת משפחות חדשות<br />

לנחלות חקלאיות,‏ במסגרת ‏"תכנית לפיתוח החקלאות בגולן".‏<br />

התכנית מתבססת על ניצול היתרונות היחסיים של הגולן,‏ הגדלת ערך הייצור<br />

החקלאי ותוספת מאות מקומות עבודה במפעלי התמך,‏ בתיירות החקלאית<br />

ובמעגלים השונים.‏ מימוש התכנית מתוכנן לחמש שנים ובמהלכה יקלטו כ-‏‎750‎<br />

משפחות חדשות בנחלות חקלאיות.‏<br />

מועצה אזורית גולן הציבה את המשך הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית בגולן כיעד<br />

ראשון במעלה,‏ כאשר פיתוח החקלאות הינו מנוף מרכזי<br />

בדרך להגשמת יעד זה.‏<br />

375<br />

30<br />

75<br />

חות<br />

אלף דונם<br />

מיליון שקל<br />

102


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

תכנית הנחלות<br />

פיתוח,‏ שיווק וביקוש<br />

0<br />

750<br />

5<br />

שנים<br />

נחלות חקלאיות<br />

משפ<br />

101


50%<br />

סבסוד בהוצאות<br />

הפיתוח<br />

2<br />

אופציה ליח'‏<br />

אירוח<br />

1300<br />

מגרשים<br />

104


סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />

הרחבות יישובים<br />

פיתוח,‏ שיווק וביקוש<br />

26<br />

יישובים בהרחבה<br />

1<br />

דונם<br />

מגרש<br />

0<br />

עלות הקרקע<br />

103


אל מול סיפור המלחמה המלווה את הגולן מתפתח לו בצעדי ענק הסיפור הכפרי<br />

השקט שמתהווה בפריפריה.‏ שלל תכניות בנות זמננו במימון ממשלתי נמצאות<br />

כעת על השולחן במטרה לשווק את רמת הגולן כמוקד היישוב הכפרי העונה על<br />

החלום הישראלי – בית צמוד קרקע,‏ למול הנוף הפראי,‏ במחירי עלות.‏ אך מה טומן<br />

בחובו החלום הכפרי הזה?‏ האם הסיפור על הבית עם גג הרעפים האדום כולל<br />

בתוכו את רחשי המלחמה המאיימת לבוא?‏ בין תמונות תמונות הרחבות הקיבוצים<br />

‏)השגרתיות(‏ קשה לדמיין את צלילי אזעקות הצופרים חותכים בברוטאליות את<br />

השקט אותו בוחרים לשווק לנו.‏<br />

106


105<br />

סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום


108


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

לבחירת האתר כמצע לבחינת הסוגיה יש חשיבות עליונה,‏ שכן היה לי חשוב<br />

לפעול במרחב המכיל בתוכו איזור התיישבות בנוי ישראלי,‏ שיש בו תנופת פיתוח<br />

וצמיחה למול מערך מכונות המלחמה ההרוסות בדמות המוצבים והמבנים הנטושים<br />

באתר,‏ כדי לפעול בתווך בין הבנייה להרס.‏<br />

ההתייחסות גם לסביבות ההרוסות כחומר תכנוני וגם לסוגיית ההרס העתיד לפקוד<br />

את הארכיטקטורה באיזור הם ערך תכנוני מובהק בסט הכלים לתכנון.‏<br />

ערך נוסף מוביל הוא קו הקרקע וההתייחסות אליו,‏ שכן לקרקע יש חשיבות רבה<br />

בעיצוב מערך המגורים כמכונת ההגנה.‏ סיטואציות מרחביות של על ותת קרקע<br />

והתנועה שנוצרת בינהן הנן כלי תכנוני שיש להתייחס אליו בסביבות מסוג זה.‏<br />

ההתייחסות לקרקע,‏ מה שצומח תחתיה ומה שנובע ממנה מוביל למערכת היחסים<br />

הגמישה בין הקבוע לזמני שאותה אני מבקשת לייצר,‏ בין ארכיטקטורה שבאה<br />

לבטא קביעות ושורשיות לבין כזו שהיא בת חלוף,‏ מתוכננת על בסיס הכלייה<br />

וההשתנות העתידית במרחב.‏<br />

107


הר בנטל<br />

מרום גולן<br />

110


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית הנו בין עיר המחוז של<br />

הגולן כולו לדורותיו ‏)הסורי והישראלי(‏ – העיר אל קוניטרה,‏ לבין הסמל של מפעל<br />

ההתיישבות בגולן הישראלי - קיבוץ מרום גולן.‏<br />

המרחב הנבחר מכיל את שני עוגני ההתיישבות,‏ מיקומם במרחב משקף את<br />

המתח בינהם והמוקדים הרצופים בתווך בינהם מספרים את סיפור המלחמה<br />

שהייתה וטעונים במתח מפני המלחמה שעוד תהיה.‏<br />

אל קוניטרה<br />

109


מרום גולן<br />

ת האריזה<br />

הר בנטל<br />

112


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

עוגנים,‏ מוקדים ומה שבינהם<br />

בי<br />

קוניטרה<br />

בניין המפקדה<br />

111


114


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

קיבוץ מרום גולן<br />

קיבוץ מרום גולן-‏ היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת<br />

ששת הימים,‏ כחודש לאחר סיום המלחמה.‏ ראשית ישב הגרעין שהקים את<br />

הקיבוץ במחנה סורי נטוש,‏ לאחר ארבעה חודשים עבר לקונייטרה,‏ במרץ 1972<br />

עבר היישוב למיקומו הנוכחי.‏ במהלך מלחמת יום כיפור פונה היישוב למשך<br />

הלחימה,‏ וגם אחריה הופגז בידי הסורים.‏ היישוב נמצא לרגלי הר בנטל,‏<br />

בגובה של כ-‏‎1,000‎ מטרים מעל פני הים.‏ כיום נמצא בתנופת בניה בדמות הרחבות<br />

הקיבוץ העתידיות המונות כ-‏‎100‎ מגרשים חדשים לבנייה.‏<br />

113


המניע העיקרי היה גודלו של הקיבוץ החדש.‏ על פי ההשערות,‏ החברה שהייתה<br />

אמורה להגיע למרום גולן מנתה יותר מ-‏‎120‎ חברים,‏ גודל שבהחלט הצדיק הקמת<br />

קיבוץ ‏"שלם"‏ כבר בתחילתו,‏ דבר שהמוסדות בדרך כלל שללו;‏ עדיף היה להקים<br />

‏"מוקדים"‏ ולחכות להתפתחויות…‏ בסופו של דבר נוצרה גישה מקורית לתכנון<br />

היישוב החדש,‏ תכנית מיוחדת ומקורית.‏<br />

מרום גולן נבנה על פי התכניות בשלמות במשך כשנתיים בפיקוחה של ציפק'ה<br />

הראל.‏ הוא מהווה,‏ עד היום,‏ דגם ייחודי של קיבוץ מודרני,‏ מותאם לתנאים<br />

מיוחדים,‏ שתוכנן בשלמותו על ידי משרד תכנון קיבוצי.‏ אולי בגלל סיבות<br />

פוליטיות או אחרות,‏ הוא לא הוכר כפרדיגמה תכנונית כמו נהלל.‏ 30 שנה לאחר<br />

הקמת הקיבוץ,‏ היישוב חיי וקיים,‏ משתנה,‏ עבר הפרטה ומנהל את עצמו לפי שכר<br />

דיפרנציאלי.‏ עתידו כעת תלוי בעתידו של הגולן.‏<br />

הערה אישית:‏ בזמנו התלהבתי מהאתגר המיוחד וכאדריכל ראיתי רק את<br />

המשימה התכנונית.‏ במשך הזמן עלו אצלי ספקות רבים לגבי ההתנחלות בגולן<br />

כשטח כבוש והתחלתי להסתייג מההתיישבות מעבר לקו הירוק.‏ מאז 1971 לא<br />

ביקרתי במרום גולן למרות שהוזמנתי לחגיגות ה-‏‎30‎‏.‏ לפני כמה שנים רואיינתי על<br />

ידי העיתון ‏"העיר"‏ ושם סיפרתי קצת על השתלשלות הדברים באותם הימים".‏<br />

116


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

‏"עיצבנו חלום,‏ מבט אישי על תכנון הקיבוץ"‏ )2012, פרדי כהנא(,‏<br />

בו מתואר סיפור תכנונו של מרום גולן:‏<br />

"1968. כמה חברים של הגרעין שהתקבץ בקונטרה באוקטובר 1967, נגישו אלי<br />

בכוונה להקים קיבוץ חדש בגולן.‏ יהודה וציפורה הראל הציעו שאבקר בגולן<br />

ואהיה שותף לתכנון ההתיישבות החדשה ובראשה קיבוצם החדש.‏ ואכן,‏ חנה ואני<br />

נסענו לקוניטרה בחורף 1968, סיירנו באזור,‏ ישבנו סביב התנורים הסוריים כשבחוץ<br />

שלג וקור אימים ודיברנו על קיבוץ בתנאים המיוחדים של הרמה:‏ הגנה מפני<br />

הסורים,‏ הרוחות והשלג.‏<br />

כמה חודשים לאחר מכן,‏ עם קבלת האישור של ועדת השרים להתיישבות,‏ נערך<br />

סיור באזור בהשתתפות נציגי הקיבוץ המאוחד והמוסדות המיישבים על מנת<br />

לקבוע את המקום ליישוב החדש.‏ סומנו שלושה אתרים ונסענו בשיירה מאחד<br />

לשני ולשלישי.‏ המועדף עלי היה האתר שלרגלי ההר שמאוחר יותר נקרא ‏"הר<br />

בנטל".‏ הוא היה מועדף עלי בגלל מיקומו בתוך לוע,‏ מוגן מרוחות וגם בלתי נראה<br />

מצד הסורים.‏ כהסברתי את סיבותיי,‏ אנשי הצבא ובעיקר אל"מ בנדל תמכו,‏ גם<br />

חברי הגרעין רצו במקום ואז קם חבר דפנה וותיק וחבר המזכירות של הקיבוץ<br />

המאוחד ואמר:‏ ‏"איני יכול להסכים למקום הזה.‏ בעתיד יהיו כאן קיבוצים רבים ויש<br />

ליצור קשר בינם.‏ את הקיבוץ החדש יש להקים גבוה,‏ כך שבלילה אורותיו יראו<br />

למרחקים וקיבוץ יראה את רעהו.‏ אין בשום פנים ואופן לקבור קיבוץ בבור!".‏<br />

בדיון במזכירות הקיבוץ המאוחד אכן אושר המקום המועדף ומאוחר יותר גם על<br />

ידי המוסדות המיישבים.‏ בינתיים התחלתי לחשוב על תכנונים אפשריים;‏ הבנתי<br />

שאני עומד בפני מצב חדש ומיוחד וניגשתי למשימה כאילו מראשית:‏ קיבוץ<br />

מרוכז,‏ קומפקטי ומותאם לתנאים אקלימיים ייחודיים,‏ ‏"קשים",‏ אפילו קיצוניים.‏<br />

לאחר הכנת רעיונות אפשריים התקשרתי למוסה חריף,‏ שבאותה עת עמד לסיים<br />

את לימודיו בטכניון,‏ הזמנתי אותו אלי לבית העמק ויחד דשנו בכל הסוגיה במשך<br />

לילה שלם.‏ בסוף יצאה סכמה פרדיגמטית,‏ מעין תרשים של קיבוץ כתפיסה<br />

מרחבית:‏ מרכז הכולל את כל מוסדות היישוב,‏ מעגל בתי ילדים מוגן על ידי מעגל<br />

חיצוני נוסף של מגורים כשאזור המשק משלים את מעגל היישוב:‏ מרחקי הליכה<br />

יחסית קצרים,‏ קווי תשתיות;‏ ביוב,‏ מים,‏ חימום מרכזי ותקשורת משולבים במערך<br />

השבילים ודרכים.‏ היישוב יתפתח רדיאלית באופן טבעי החוצה לפי הצרכים,‏<br />

כשההשלמות מתבצעות בפנים,‏ באופן היקפי.‏<br />

115


הר געש כבוי,‏ חלק מקו התילים הישראלי לאורכו של הגבול.‏ לאורך השנים נפלט<br />

מן ההר קילוח בזלת באירוע יחיד,‏ שבמהלכו המאגמה שהצטברה בהר לא<br />

הצליחה לפרוץ מראשו,‏ וכתוצאה מכך התפרצה מצדו המערבי תוך כדי שחרור<br />

אנרגיה.‏ ההתפרצות גרמה לפיצוץ דופן ההר הצפון-מערבית,‏ להתמוטטותה<br />

ולגלישתה.‏ גלישת הדופן הצפון-מערבית של ההר יצרה את צורתו הייחודית,‏<br />

דמוית-הפרסה שלימים היא מעטפת ההגנה הטבעית לקיבוץ מרום גולן.‏<br />

118


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

הר בנטל<br />

117


בניין המפקדה הסורי<br />

מבנה נטוש במרחק 800 מ'‏ מהגבול,‏ שימש כבניין מפקדה לצבא הסורי במלחמת<br />

ששת הימים,‏ כבית חולים לפצועי המלחמה,‏ כבסיס לחיילי צה"ל וכהתיישבות<br />

זמנית של ראשית המתיישבים.‏ המבנה כיום נטוש ועומד על תילו באופן כמעט<br />

שלם,‏ רסיסי הקרבות אמנם השאירו אותותיהם אך הבנייה בבטון המזויין תרמה<br />

לשרידותו הגבוהה.‏<br />

120


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים<br />

מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים-‏ מתחם נטוש בחלקו,‏ בלב המרכז החקלאי<br />

של מרום גולן,‏ מהווה בסיס לשימושים משתנים - שימש כמגורי קצינים סוריים<br />

כבית אריזה למפעל תפוחים,‏ וכמוזיאון כיום.‏<br />

119


עיר המחוז המרכזית בגולן,‏ על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות<br />

יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה,‏ סמוך לקו הפסקת האש<br />

בין ישראל לסוריה.‏<br />

במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין<br />

מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור.‏ לאחר מכן,‏ בשנת 1974, היא הועברה<br />

לידי סוריה.‏ קוניטרה מעולם לא שוקמה;‏ במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה<br />

העיר קוניטרה החדשה.‏ קוניטרה במרחב המתוכנן היא שיא ההרס,‏ היא ניצבת<br />

שוממה אך הנוכחות השותקת שלה מנכיחה את המתח במרחב.‏<br />

122


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

אל קוניטרה - עיר רפאים<br />

121


מרום גולן<br />

מגורים וולקניים<br />

10,000 מ"ר<br />

יחידות דיור - 100<br />

בגדלים שונים<br />

מתוכנן<br />

כביש 98<br />

124<br />

בפריסת המוקדים במרחב ואופן השימוש בהם לאורך הזמן ניתן להבחין ברוב<br />

שימושים למול א-פרוגרמטיות של המבנים במרחב.‏ פרוגרמה בארכיטקטורה<br />

המתקיימת בשדה קרב מוטלת בספק,‏ עקב ההשתנות המרחבית מושפע גם<br />

השימוש והפעולות הנעשות בסביבה המלחמתית.‏<br />

לפיכך כמו שהטריטוריה,‏ האזרחים והמרחב בו הם שוהים דינאמי,‏ כך גם נדרשת<br />

הפרוגרמה לאפשר טווח שימושים גמיש.‏<br />

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏


חקלאות מרום גולן<br />

‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

פרוגרמה<br />

בניין המפקדה הסורית<br />

4000 מ"ר<br />

קיים<br />

כיום נטוש<br />

מתחם בית האריזה<br />

12,000 מ"ר<br />

מס מבנים - 20<br />

קיים<br />

חלק נטוש,‏ חלק בשימוש<br />

אל קוניטרה<br />

123


10,000<br />

מ"ר<br />

12,000<br />

מ"ר<br />

מגורים זמניים-מגורי מטיילים<br />

תיירות חקלאית<br />

מרכז עסקי לעסקי עצמאיים<br />

מגורי קבע<br />

שפ"פ<br />

הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב<br />

השורר במרחב-‏<br />

שגרה,‏ מגננה,‏ מלחמה,‏ נסיגה,‏ נטישה,‏ יישוב מחדש,‏<br />

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏<br />

126


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

פרוגרמה<br />

שגרה<br />

45,000<br />

מ"ר<br />

4,000<br />

מ"ר<br />

מגורים זמניים<br />

מגורים סמי זמניים<br />

תערוכה מתחלפת<br />

תעסוקה חקלאית<br />

חקלאות<br />

125


10,000<br />

מ"ר<br />

12,000<br />

מ"ר<br />

שטחי אימונים<br />

שצ"פ בטוח<br />

מרכז עסקי לעסקי עצמאיים<br />

שפ"פ<br />

מגורי קבע<br />

הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב<br />

השורר במרחב-‏<br />

שגרה,‏ מגננה,‏ מלחמה,‏ נסיגה,‏ נטישה,‏ יישוב מחדש,‏<br />

הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.‏<br />

128


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

פרוגרמה<br />

חירום<br />

45,000<br />

מ"ר<br />

4,000<br />

מ"ר<br />

מרפאה<br />

מגורים חיילים<br />

מפקדות<br />

שטחי כינוס<br />

127


התערבות במוקדים במרחב המתוכנן מושתתת על יצירת רצף חיים<br />

גבולי גמיש הנע בין השגרה לחירום,‏ שוזר בתוכו את הטבע האופייני<br />

ומציע פרשנות חדשה להתיישבות במרחב.‏<br />

130


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

התערבות באתר<br />

129


מערך המגורים המתכונן מושתת על מערכת המתקיימת בפנים ההר ומחוצה לו<br />

גם יחד.‏ כך מתהווים מגורים וולקניים הפורצים מן ההר כלפי החוץ במצב שגרה<br />

במרחב,‏ ויכולים להשתנות ולהתכנס אל פנים ההר במצב של חירום.‏ המערך<br />

מורכב משתי מערכות,‏ קבועה וזמנית;‏ בעוד הקבועה נטועה בהר וצומחת לתוכו,‏<br />

והזמנית נתמכת במערכת הקבועה אך נובעת ממנה כלפי חוץ,‏ מערכת הבנויה<br />

מחומרים זמניים,‏ משתנים שאופן ההרס שלהם לא פוגע במרחב המגורים ואף<br />

שואף לייצר מרחב חדש,‏ אחר.‏<br />

.3<br />

פרטי<br />

פרטי<br />

פרטי<br />

בין הקבוע לזמני<br />

חלק חפור קבוע וחלק זמני מתכלה<br />

ציבורי<br />

132


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

התערבות באתר<br />

מגורים<br />

וולקניים<br />

.1<br />

אחד המוקדים המתוכננים הוא יצירת מערך מגורים העושה שימוש בקיומו של<br />

הר בנטל כמעטה הגנה,‏ באופן המציע אלטרנטיבה מחודשת לרובד המגורים<br />

המתוכנן בהרחבת מרום גולן.‏ המחשבה על מרום גולן המסתתרת בדופן<br />

העורפית של הר בנטל מובילה להצעה לעשות שימוש מוקצן יותר בהר כשריון<br />

מגן דווקא מעברו השני הפונה אל האויב.‏<br />

.2<br />

חיים המתקיימים בפנים ההר<br />

ופורצים החוצה ממנו<br />

מערך המגורים משתנה<br />

בין שגרה לחירום<br />

פרטי<br />

ציבורי<br />

פרטי<br />

פרטי<br />

131


מגורים וולקניים<br />

134


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

התערבות באתר<br />

מערך מגורים הפורץ מההר הגעשי,‏ המושתת על מערכת קבועה<br />

133 ומערכת זמנית המאפשרות יחד גמישות בין מצב שגרה למגננה


UP<br />

נושא ההתיישבות חוזר גם כאן במתכונת מגורים זמניים וסמי זמניים בשילוב עם<br />

תיירות ותעסוקה.‏ שימושים אלה מאפשרים קיום דינאמי במרחב המותאם למצב<br />

הבטחוני השורר באיזור.‏<br />

במובן הפיסי,‏ התייחסות לערך המגע בקרקע,‏ למרות השדה השטוח בו נטוע<br />

המבנה המחשבה לייצר סיטואציות על ותת קרקע חוזרים גם כאן,‏ יצירת מערכת<br />

מבנית גמישה במעטה המבנה החודרת לקרקע וחושפת מרחב תת קרקע שאינו<br />

נראה על פני השטח.‏<br />

שימוש בגריד המבנה הקיים ליצירת<br />

3. קונסטרוקציה קלה זמנית המתחפרת אל<br />

האדמה וחושפת תת קרקע בחצר הפנימית.‏<br />

136<br />

תנועת חירום


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

התערבות באתר<br />

בניין המפקדה הסורי<br />

בהתייחס למוקדים הקיימים באתר,‏ המחשבה לייצר שימוש מחדש בתשתיות<br />

הצבאיות שכיום השימוש בהן הוא תלוי שיקולים בטחוניים.‏ מבנה המפקדה<br />

הסורי עומד כיום נטוש וללא שימוש מוסדר,‏ בית זמני לתערוכות מתחלפות<br />

ומוקד תיירותי בלתי פורמלי.‏ מיקומו במרחב,‏ צופה על הגבול ועל העיר קוניטרה,‏<br />

ושימושיו המתחלפים לאורך ההיסטוריה הנעים בין הצבא לאזרחות מובילים<br />

לפעולה על עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות בין הצבא לאזרחות.‏ גם כאן<br />

ההתערבות מאפשרת מעברים גמישים בין שגרה לחירום והנכחת המבנה כמוקד<br />

מעבר,‏ שער המרחב.‏<br />

פתיחת ציר החוצה את המבנה<br />

1. לאורכו וחודר לחצר הפנימית<br />

יצירת מערכי תנועה גמישים המשתנים<br />

2. בהתאם למצב השורר במרחב.‏<br />

תנועת שגרה<br />

135


שימוש בתשתית המבנה הנטוש ליצירת<br />

בסיס לפרוגרמה גמישה על הגבול,‏<br />

המכילה מגורים בשילוב עם תיירות<br />

138


‏#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />

התערבות באתר<br />

בניין המפקדה הסורי<br />

בניין המפקדה<br />

137


1. Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place, Stanford University Press,<br />

The Architecture of Kosovo Conflict.<br />

2. Bechir Kenzari(2011), , Architecture and Violence, ACTAR Publishers,<br />

A compilation of essays about the relationship between violence<br />

to space.<br />

3. Lebbeus Woods (2011), War and Architecture Three Principles, Lebbeus<br />

Woods Blog, An article written about the role of architecture in<br />

rebuilding cities in conflict zone, case study - Sarajevo, Bosnia.<br />

4. Malkit Shoshan (2012), Atlas of the Conflict, maps the processes and<br />

mechanisms behind the shaping of Israel-Palestine over the past 100 years.<br />

5. Immanuel Kant (1790), Critique of Judgment, Immanuel Kant's Aesthetic<br />

philosophy, the terrifying as the beautiful and sublime.<br />

6. Eric Jaffe (18.07.2014), 6 Scientific Reasons You Can't<br />

Stop Looking At Ruin Porn.<br />

7. Mark Wigley (1993), "Editorial" Assemblage 20 (Violence, Space), vol. 6-7.<br />

8. Michel Foucault (1975), Discipline and Punish, Gallimard, in French.<br />

.9 פול ויריליו ,)1975( המונולית,‏ ,Princeton Architectural Press<br />

חקר הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המונוליתית של מלחמת העולם השנייה.‏<br />

10. טלי חתוקה )2008(, רגעי תיקון,‏ רסלינג,‏ על הקשר בין אלימות למרחב.‏<br />

140


139<br />

‏#בביליוגרפיה


חקר קו מז'ינו ע"י פול ויריליו בספרו ‏"ארכיאולוגיה<br />

של בונקר"‏ בו הוא חוקר את התהוות הבונקר על קו<br />

הביצורים הצרפתי.‏<br />

למול פרויקט שחזור ושימוש מחדש למצודה<br />

איטלקית מתחילת המאה ה-‏‎19‎‏.‏<br />

Bunker Archéologie<br />

Etude sur l'espace militaire européen de la<br />

Seconde Guerre mondiale<br />

1975<br />

142


‏#נספח | תקדים אדריכלי<br />

Fortress of Fortezza<br />

Markus Scherer with Walter Dietl<br />

2008<br />

141


144<br />

Fortress of Fortezza<br />

Markus Scherer with Walter Dietl<br />

1838 | 2008


‏#נספח | תקדים אדריכלי<br />

בצפון איטליה סמוך לגבול עם אוסטריה.‏ שוכן מבצר<br />

פורטזה בעמדה אסטרטגית כדי לפקח ולשמור על<br />

הכניסה לעמק .Eisack מעוז קודר זה נבנה על ידי<br />

בית הבסבורג כדי להגן על האימפריה מפני הלהט<br />

האנטי-אימפריאליסטי הגובר באותה העת שחולל<br />

את המהפכה הצרפתית.‏<br />

בדמות עיירה קטנה,‏ מבצר זה מורכב משלוש<br />

מובלעות החודרות את ההר ועוטפות את קווי<br />

הטופוגרפיה שלו,‏ פורצים החוצה ממנו ומקיימים<br />

עולם המתקיים על פני הקרקע ומתחת לה.‏<br />

למרות היעילות המבנית,‏ מאמץ הבנייה חסר התקדים<br />

והמשאבים שהושקעו בבנייתו ותחזוקתו של המבצר,‏<br />

האיום המהפכני לא יצא אל פועל.‏<br />

המבצר הפך במהרה מיותר,‏ ‏"נבנה עבור אויב שלא<br />

חזר"‏ על פי ההיסטוריונים מקומיים.‏ עד סוף המאה<br />

ה-‏‎19‎ ביטוי עליון זה של תשתית צבאית מאסיבית<br />

הפך במהרה לאתר לאחסון סוגי אבקות.‏<br />

בשנת 1918 העיר חזרה לשלטון איטלקי והמבצר<br />

שימש את הצבא האיטלקי עד שנת 2003.<br />

בשנת 2008 נרכש ע"י גופים פרטיים והוסב למרכז<br />

אמנות ותרבות,‏ אחד מאתרי משכנה של הביאנלה<br />

האירופאית לאמנות עכשיווית.‏<br />

143


להגנה מפני התקפות מהאוויר.‏ כל אלה נכללו בעיניו<br />

תחת השם:‏ ‏"ארכיטקטורה מונוליטית".‏<br />

היבט זה של הבונקר,‏ השונה כל כך בצורתו מצורוי<br />

תיהם של מבנים רגילים,‏ הוא זה שמאפשר לו,‏ באופן<br />

פרדוקסלי,‏ להעלם בחיקה של הסביבה הטבעית.‏<br />

תכונה זו ניתן גם למצוא בכלי שיט מסויימים.‏ צורתם<br />

ההידרו-דינמית,‏ האירו-דינמית והאירו-סטטית,‏<br />

שמאפשרת להם לחמוק במים,‏ משפיעה באותו<br />

האופן גם על נראותם.‏ הבונקר,‏ אוביקט אוטונומי,‏<br />

קשור לסביבתו לא רק ביחס שבין צורה לתוכן,‏ אלא<br />

גם ביחס שבין תוכן לצורה.‏<br />

‏"הבונקר מסמן את המרחב המיליטריסטי זה של<br />

משחק המלחמה האחרון,‏ משחק שכל האומות יחד<br />

שכללו והביאוהו לידי שלמות במהלך המאה האחרונה.‏<br />

הבונקרים של החומה האטלנטית מזהירים אותנו<br />

פחות מפני האתמול,‏ ויותר מפני המלחמות של היום<br />

ומחר:‏ מלחמה טוטאלית,‏ לקיחת סיכון בכל מקום,‏<br />

חיים תחת סכנה מיידית,‏ ערבוב בין הצבאי והאזרחי,‏<br />

תוך ביטול הניגוד ביניהם".‏<br />

146


‏#נספח | תקדים אדריכלי<br />

קו מאז'ינו Ligne Magin<br />

קו מאז'ינו היה קו של ביצורי בטון,‏ מכשולי טנקים,‏<br />

עמדות לתותחים ומכונות ירייה וביצורים אחרים<br />

שצרפת בנתה לאורך גבולותיה עם גרמניה ועם<br />

איטליה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.‏<br />

במבחן המציאות קו מאג'ינו לא תרם דבר לביטחונה<br />

של צרפת,‏ ואפילו גרע ממנו בהיותו הבסיס לתפישה<br />

הגנתית מוגזמת,‏ מוטעית והרת אסון.‏<br />

המונח ‏"קו מאז'ינו"‏ משמש כמטאפורה למשהו<br />

שאפשרלסמוך עליו בביטחון למרות שאינו מביא<br />

לתוצאות.‏ למעשה,‏ הוא שימש בדיוק למטרה שלה<br />

הוא יועד:‏ לחסום חלק מצרפת ולאלץ את התוקף<br />

לעקוף אותו.‏<br />

פול ויריליו,‏ חוקר תרבות ופילוסוף צרפתי,‏ החל<br />

לחקור ולתעד במצלמתו את אותה חומה ממש,‏ על<br />

חופי נורמנדי,‏ בספרו ‏"ארכיאולוגיה של בונקר",‏ שליווה<br />

תערוכת צילומים מעשה ידיו שתיעדו את המבנים<br />

השונים ומיינו אותם לטיפוסים ארכיטקטוניים,‏ הוא<br />

מספר על הרגע שבו הסתבר לו שקיר הבטון עליו<br />

הוא נשען כנופש צעיר ומשועמם על שפת הים,‏ היה<br />

למעשה חלק משרשרת אין סופית של ביצורי בטון<br />

אפורים ומאסיביים,‏ שהוסתרו מעין הציבור האזרחי.‏<br />

ויליריו זיהה את הדמיון בין אסתטיקת הביצורים<br />

המבוטנת של המיליטריזם הגרמני לבין אופייה של<br />

‏"הארכיטקטורה הברוטאלית"‏ ששגשגה בכל<br />

אירופה בעשור שאחרי המלחמה.‏ בעוקצנות הוא<br />

תוהה ‏"למה להמשיך להיות מופתעים מהצורות של<br />

הארכיטקטורה המודרנית שהציע לה קורבוזייה",‏<br />

ומציע לראות ברצף אחד,‏ גם אם קונפליקטואלי,‏ את<br />

מושג ה"מגורים",‏ כפי שעוצב מחדש בשיכונים<br />

הידועים לשמצה של לה קורבוזייה במרסיי,‏ ואת<br />

מושג ה"מקלט",‏ כפי שתוכנן במרכזים האורבאניים<br />

145


148<br />

Fortress of Fortezza<br />

Markus Scherer with Walter Dietl<br />

1838 | 2008


147<br />

‏#נספח | תקדים אדריכלי


150<br />

Bunker Archéologie<br />

Etude sur l'espace militaire<br />

européen de la Seconde<br />

Guerre mondiale


149<br />

‏#נספח | תקדים אדריכלי


152


#<br />

נספח | תקדים אדריכלי<br />

סיכום<br />

מדובר בשתי פרשנויות המתייחסות למרחב המליטריסטי השזור בחיינו.‏<br />

בשני המקרים יש פעולה במרחב קיים,‏ האחד מבקר תשתית צבאית נטושה<br />

והשני פועל בתוך תשתית כזו ומשמיש אותה ליעודים שונים מהיעודים שלהם<br />

היא תוכננה.‏ בשני המקרים מדובר בנתח נרחב בסביבה האזרחית העושה שימוש<br />

בסביבה הטבעית לשם הגנה צבאית,‏ בשני המקרים המאמץ המבני לא צלח<br />

מכונות הענק שתוכננו להגן נותרו עזובות,‏ ללא שימוש ובאופן המשתמש במרחב<br />

ללא צורך,‏ עדות אילמת לקרבות שלא היו.‏<br />

המרחב האזרחי מקריב עצמו לטובת ההגנה עליו,‏ מארח בשדותיו מכונות מלחמה<br />

מגושמות,‏ שאין בהן שימוש מלבד מלחמה.‏ בסביבות טעונות מלחמה הפרוגרמה<br />

היא רכיב גמיש,‏ אנו צופים במרחבים טעוני המלחמה ורואים מערך מוצבים<br />

שלימים מאוייש,‏ ולימים נצור ונטוש.‏ התווך בין מלחמה ורגיעה מצטצמצם לכדי<br />

רגע אחד של שניות אחדות,‏ בהן האזעקה הנשמעת משנה את החיים והמרחב<br />

מקצה לקצה,‏ עולם המעלה נסגר ועולם המטה נפתח,‏ עד הודעה חדשה.‏<br />

אין קשר בין עולמות אלה,‏ אין קשר בין השניות שלפני לאלה שאחרי,‏<br />

דיכוטומיה צורמת,‏ שבאיזור טעונים מסוג זה,‏ ייתכן ואין לה מקום.‏<br />

151

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!