23.07.2017 Views

בילי אליוט המחזמר

התוכניה הרשמית

התוכניה הרשמית

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

₪25<br />

כולל מע״מ


NMC יונייטד,‏ גלים הפקות,‏ ירון פלד גאים להציג:‏<br />

בכיכובם של:‏<br />

אבי קושניר דפנה דקל אושרי כהן דינה דורון<br />

בתפקיד <strong>בילי</strong>:‏<br />

בהשתתפות:‏<br />

ארז וייס,‏ יעל יקל,‏ דידי גת,‏ שאול עזר,‏ דדי זהר,‏ עדי רז,‏ דורון רכליס,‏ כפיר לוי,‏ אוהד יהודאי,‏ גיל וסרמן,‏<br />

מתן רכליס,‏ אבירם אביטן,‏ עופר פלדמן,‏ ערן חגי נויברג,‏ איתי קורן,‏ גל מחזרי,‏ איגור פטשנצ׳וק,‏<br />

מונה מור מרקוביץ׳,‏ שיר זלינגר,‏ אורנה כץ,‏ ליבי טננבוים,‏ אדם כהן,‏ קרן ראובן,‏<br />

סהר לב-שומר,‏ טימוטי סניקוב,‏ עמית ברנר,‏ נאיה פדרמן,‏ סשה בזרוקוב,‏ מיה מינץ,‏ ליאו קושניר,‏ יובל חופי,‏<br />

עמרי משולם,‏ נדב זלצמן,‏ איתי סלומון,‏ רומי אקשטיין,‏ אורי ארנרייך,‏ שירה אשרוב,‏ דניאלה בן חיים,‏<br />

עלמה בראון,‏ אור גוטמן,‏ נינה גורדון-ברגמן,‏ דניאל דבי,‏ נועם דהן,‏ עמית ויינשטוק,‏ אוריאן ז׳אן,‏ נריה זהבי,‏<br />

נעמה מורד,‏ הדר מרגל,‏ אליה עובד,‏ נוגה פלד,‏ שובל פריאל,‏ מאיה פרלמן,‏ זוהר קון,‏ זהר קוץ,‏ עמית רובינשטיין<br />

הפקה זו מוצגת בהתאם להסכם עם ג’וזף ויינברגר בע”מ מטעם מיוזיק תיאטר אינטרנשיונל,‏ ניו יורק<br />

עיצוב תפאורה<br />

ניצן רפאלי<br />

עיצוב מייצגים<br />

ולדי קולסניק<br />

מפיקה בפועל<br />

ירדנה אסולין<br />

מוזיקה מקורית<br />

אלטון ג׳ון<br />

ארנון הרינג<br />

שון גרנות זילברשטיין<br />

נוסח עברי<br />

אלי ביז’אווי<br />

בימוי וכוראוגרפיה<br />

אלדר גרויסמן<br />

ניהול מוזיקלי<br />

בן זיידמן<br />

עיצוב תלבושות<br />

יובל כספין<br />

כוראוגרפית משנה וסטפס<br />

מיכל שי<br />

עוזרת במאי<br />

קטי גורדובר<br />

עיצוב והפעלת סאונד<br />

גל מוטיל<br />

ספר ומחזה<br />

לי הול<br />

עיצוב תאורה<br />

קרן גרנק<br />

הדרכה קולית<br />

דוקי עצמון<br />

ניהול הפקה<br />

הדר כליף<br />

קורפטיטור ומנצח<br />

גיורא ליננברג<br />

בימוי גירסה מקורית<br />

סטפן דלדרי<br />

עיצוב ויצור אביזרים<br />

בתיה פיק<br />

הדרכת מקהלה<br />

דניאל שוורצמן<br />

ניהול טכני<br />

ידין חרדון<br />

בנג’י סולטן<br />

ב<br />

ילי <strong>אליוט</strong>,‏ <strong>המחזמר</strong>,‏ עלה לראשונה בווסט אנד בלונדון<br />

בשנת 2000 והפך מיד לאחת ההצגות האהובות ביותר על<br />

הקהל,‏ מאז ועד עצם היום הזה.‏ <strong>המחזמר</strong> מבוסס על סיפור<br />

וסרט מעוררי השראה,‏ על מאבקו של נער צעיר להגשים<br />

את חלומו הגדול כנגד כל הסיכויים.‏ סיפורו של <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> מתרחש<br />

בעיירת כורים קטנה בצפון מזרח אנגליה,‏ על רקע שביתת הכורים של<br />

שנת 1984-85. <strong>בילי</strong> בן האחת-עשרה מחליט לצאת מזירת האגרוף<br />

ולעבור אל כיתת הבלט,‏ שם הוא מגלה תשוקה אדירה לרקוד,‏ שמצליחה<br />

לסחוף אחריה את משפחתו ואת כל הקהילה,‏ ולשנות את חייו.‏<br />

הפסקול המקורי נכתב במיוחד לגרסת הבמה על ידי אלטון ג’ון,‏ ויחד<br />

עם כוריאוגרפיה פנומנלית וסיפור עוצמתי,‏ <strong>המחזמר</strong> <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> מציע<br />

חווייה תיאטרלית מרהיבה,‏ מצחיקה,‏ מרוממת נפש ועוצמתית.‏<br />

‏“הפסקול הנפלא של סר אלטון ג’ון נע בין פולק לרוק כבד,‏ משואו טיונז<br />

להמנונים נשגבים על אחווה אנושית.”‏ טלגרף<br />

‏“<strong>המחזמר</strong>,‏ עוד יותר מהסרט,‏ מציב את נצחונו הפרטי של <strong>בילי</strong> אל<br />

מול התדרדרותה של הקהילה.‏ בסצנת ריקוד מרהיבה אנו חוזים<br />

בהתנגשות בין הכורים והמשטרה שחודרת אל בית הספר לריקוד<br />

של הגברת וילקינסון,‏ אל בין הילדות בחצאיות הטוטו.‏ התוצאה קומית<br />

וטראגית כאחד.”‏ גארדיאן<br />

‏“המחזאי לי הול מביא את ההתנגשות המגדרית לשיאה,‏ מילולית וגם<br />

ויזואלית...‏ כמו בסצנה שוברת הלב שבה <strong>בילי</strong> המתוסכל מתרסק בריקוד<br />

סטפס כנגד מגיניהם הכהים,‏ המבריקים,‏ של השוטרים.‏ זו קלישאה של<br />

מבקרי תאטרון לכתוב ‏‘צחקתי,‏ בכיתי’‏ – אבל פה זה באמת מה שקורה לך.”‏<br />

טיים אאוט לונדון<br />

‏“הרקדן הפנימי שלנו קורא לנו.‏ קולו,‏ מתוק אך קשוח ועקשני,‏ פועם<br />

בכל מולקולה של <strong>המחזמר</strong> החדש ‏‘<strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong>’,‏ ודורש מצופיו לעורר<br />

את הפנטזיה הרדומה לרחף על הבמות בנעלי סטפס או בלט...‏ המחזה<br />

מצליח לפרק במיומנות אמנותית ולנצל עד תום את האפיל הבסיסי<br />

ביותר והמושך ביותר של עצם קיומם של מחזות זמר.”‏ הניו יורק טיימז


<strong>בילי</strong> בישראל<br />

מ<br />

פיקי <strong>המחזמר</strong> <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> הם - NMC UNITED פנינה ומשה אל שני הכוכבים שלנו הצטרפה קבוצה גדולה מאד של ילדים מוכשרים<br />

אדרי,‏ לאון אדרי,‏ ״גלים הפקות״ - שוקי גור ופרדי זיסקרוט ומסורים,‏ שהצליחו להמשיך בפעילויות אחרות של ילדים בני גילם ועם<br />

והמפיק ירון פלד.‏ שיתוף פעולה זה,‏ הראשון מסוגו בין זאת להקדיש את זמנם ומרצם ליצירה המשותפת שלנו.‏ כולם שקדנים<br />

המפיקים הבכירים בישראל,‏ החל לפני כשלוש שנים,‏ כאשר ומשקיענים וכמובן מוכשרים ביותר,‏ אמנם צעירים בגילם אך מחויבים<br />

בעלי הזכויות בחו”ל הסכימו לבחון אפשרות להעלאת <strong>המחזמר</strong> <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> בנשמתם,‏ וחשים אחריות גדולה כלפי ההפקה.‏ זה לא מובן מאליו<br />

ואנחנו מברכים על נבחרת הילדים שלנו.‏<br />

לראשונה בעברית בישראל.‏<br />

<strong>המחזמר</strong> הועלה בפעם הראשונה בלונדון בשנת 2005 ורק לאחרונה,‏<br />

לאחר 11 שנה,‏ ירד מבימת תיאטרון ‏“ויקטוריה פאלאס”‏ בלונדון והחל<br />

בסיבוב הופעות ברחבי בריטניה.‏ הצלחתו הביאה להפקתו בארצות רבות<br />

בעולם,‏ כמו ניו יורק,‏ ברזיל,‏ איטליה,‏ יפן,‏ אוסטרליה ומדינות רבות נוספות.‏<br />

לאורך הדרך זכה <strong>המחזמר</strong> בפרסים רבים,‏ בהם חמישה פרסי טוני.‏<br />

לאחר שנצפה ע”י יותר מ-‏‎10‎ מיליון בני אדם ברחבי העולם וזכה ביותר<br />

מ-‏‎80‎ פרסים,‏ מגיע <strong>המחזמר</strong> ‏“<strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong>”‏ לישראל.‏ הסכם רכישת הזכויות<br />

נחתם בתחילת 2015 ובהתרגשות רבה יצאה ההפקה המורכבת לדרכה.‏<br />

אנו חשים גאווה גדולה על הזכות שנפלה בחלקנו להעלות את ההפקה<br />

בארץ,‏ הפקה מורכבת ומאתגרת אשר הביאה אותנו לרף חדש של מצוינות.‏<br />

ראשית כל,‏ נדרשנו למצוא את <strong>בילי</strong>.‏ כלומר,‏ למצוא ילד בגיל המתאים,‏<br />

שעל אף החינוך המינימלי למחול בישראל יצליח לרקוד בצורה פנומנלית,‏<br />

ושבנוסף יהיה מסוגל לשיר,‏ לשחק,‏ ולהחזיק הצגה רבת משתתפים מול<br />

קהל של אלף איש.‏ יצאנו לדרך עם סיכוי קלוש.‏ אבל האמנו שנצליח<br />

ועבדנו קשה ובסופו של תהליך חיפושים ממושך מצאנו שני כשרונות<br />

צעירים ומבטיחים ביותר,‏ שון זילברשטיין וארנון הרינג,‏ שהפכו במהלך<br />

חודשי העבודה הרבים והאינטנסיביים להיות ממש הילדים שלנו.‏<br />

אל הילדים מצטרפים עשרים ושניים שחקנים נפלאים,‏ שלוהקו בקפידה<br />

אחרי תהליך סינון ארוך,‏ ותשעה נגנים מהטובים בארץ והמנוסים ביותר<br />

בנגינת מוזיקת פופ ובביצוע מחזות זמר.‏<br />

מאחורי הקלעים נמצאים עשרות אנשי צוות שמאפשרים לקסם<br />

להתרחש:‏ החל ממורים,‏ מדריכים,‏ מלווים,‏ מו<strong>בילי</strong>ם ועוזרים וכלה<br />

במעצבים,‏ נגרים,‏ חשמלאים ומהנדסים.‏ מדובר באופרציה מהגדולות<br />

שנראו בארץ.‏ שותפים ליצירה למעלה ממאה איש.‏<br />

היה לנו חשוב להתאים את <strong>המחזמר</strong> לישראל ולשפה העברית,‏<br />

כך שתהיה לקהל תחושה שהמחזה מדבר עליו ואליו.‏ אלי ביז’אווי,‏<br />

המתרגם המוכשר,‏ הצליח להתאים את סיפור המחזה לישראל של<br />

2016. למחזמר מסר חשוב בקבלת השונה והאחר,‏ שלנו כמפיקים היה<br />

חשוב להעביר,‏ דווקא בתקופה הזאת.‏<br />

אנחנו שמחים וגאים להציג בפניכם את <strong>המחזמר</strong> <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> בגרסתו<br />

העברית,‏ ומאחלים לכם צפייה מהנה.‏<br />

מפיקי <strong>המחזמר</strong><br />

ל<br />

עולם לא אשכח את הרגע הראשון שלי בסטודיו לריקוד.‏<br />

הפער בין הרגשת השייכות לבין תחושת הזרות הכה בי<br />

בכל הגוף,‏ אך מכיפוף הברכיים הראשון ‏)“פלייה”,‏ בשפה<br />

המקצועית(‏ הבנתי ללא צל של ספק ששם מקומי.‏ מוסיקה,‏<br />

תנועה וזיעה נתנו לי ולילדים נוספים את האפשרות להתקיים ולהתבטא<br />

בעולם בו אנו מרגישים זרים.‏ בציניות מהולה במרירות אומרת גברת<br />

ויליקינסון,‏ מורתו לריקוד של <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong>:‏ ‏“תנו לחיים הקטנים והמשמימים<br />

שלנו להשתנות לרגע בעזרת האמנות”.‏ במשפט אחד ‏)בתרגומו הנהדר<br />

של אלי ביז’אווי(‏ מתמצת המחזאי לי הול את אחד הקונפליקטים<br />

המרכזיים בעלילת המחזה <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> – מציאות מול אמנות.‏<br />

דרך עיניו המפוכחות של <strong>בילי</strong>,‏ אנו נחשפים לחברה ענייה,‏ שעסוקה בלשרוד<br />

את היומיום.‏ לא סתם הביא הול אל קדמת הבמה את מאבקם של הפועלים<br />

בראשת הממשלה דאז,‏ מרגרט ת’אצ’ר,‏ שזכתה לכינוי אשת הברזל.‏<br />

חלומם העיקש של כורי הפחם על פרנסה סבירה ותנאים סוציאליים<br />

אנושיים,‏ מהדהד את המציאות שבה אנו חיים היום.‏ בבסיסו של <strong>המחזמר</strong><br />

עומד אותו תסכול של מעמד הפועלים ותקוותם לחיים טובים יותר.‏ זהו<br />

מחזה העוסק באנשים חולמים,‏ ואולי תמימים,‏ שלא מרימים ידיים כאשר<br />

המציאות האכזרית מפלחת ופוערת כל סדק דק של תקווה.‏ הסביבה שבה<br />

חי וגדל <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> אינה שונה מזו של שכונות השוליים בישראל 2016, בהן<br />

אחוזי העוני והאבטלה צומחים מדי שנה למימדים מבהילים.‏<br />

מאבקו של <strong>בילי</strong> למימוש עצמי דרך הריקוד מתקבל בבוז על ידי משפחתו<br />

ועל ידי בני העיירה שבה הוא חי.‏ אינדיבידואליות וסקרנות תמיד מאיימים<br />

על הקולקטיב הרעב.‏ <strong>המחזמר</strong> <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> רלוונטי לישראל 2016 יותר<br />

מתמיד מכיוון שהוא עוסק במלחמה על זהות.‏ דרך סיפור אוניברסאלי זה,‏<br />

אנו למדים כי חובה עלינו ליצור ולעודד חברה המורכבת מיחידים חושבים,‏<br />

פתוחים וסקרנים וכי תפקידה של אמנות הוא לשמש כלי מרכזי לביטוי,‏<br />

ולאפשר לאדם לממש את אשר על נפשו בכל עת ובכל מקום.‏<br />

לרקוד או לא לרקוד,‏ זאת השאלה.‏ כפרפרזה על אותה רפליקה איקונית<br />

של שייקספיר,‏ גם במחזמר <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> זו שאלה של חיים ומוות.‏ <strong>בילי</strong><br />

<strong>אליוט</strong> הוא הסיפור שכולנו רוצים שייכתב עלינו.‏ מחזמר על אומץ וגבורה,‏<br />

מאבק ונחישות,‏ ובעיקר על דרכם של אנשים חולמים.‏<br />

העבודה על הפרוייקט הזה,‏ שעד כה אני מגדיר אותו כפרוייקט חיים,‏<br />

מוקדשת לסבתי האהובה,‏ שלימדה אותי כל לילה לפני השינה כיצד<br />

לספר סיפור והעניקה לי את הקרקע לחלום.‏<br />

ואם אתם שואלים אותי – אז לרקוד.‏<br />

אלדר גרויסמן<br />

במאי וכוריאוגרף<br />

קרובא רחוק<br />

ז מה לנו ולסיפורה של משפחה בעיירה קטנה בבריטניה<br />

של ימי שביתת-הכורים בשנות ה-‏‎80‎ של המאה הקודמת?‏<br />

בבואנו ליצור גרסה מקומית ליצירות שמקורן מעבר לים,‏<br />

אנו נדרשים לא פעם לבחור בין לוקליזציה של ההתרחשות<br />

לבין שמירה על המקום והעולם בו מתרחשת העלילה.‏ לא פעם עולה<br />

החשש שאם ‏“זה נשאר שם”‏ זה לא יגיע ל”כאן”.‏ אני,‏ באופן אישי,‏ חסיד של<br />

הרחקה;‏ דהיינו-הסיפור של ‏“שם”‏ נשאר שם,‏ כשדווקא העובדה ש”זה לא<br />

אנחנו”‏ והדברים לא מונחים אחד לאחד לפתחנו מאפשרת הזדהות ולצדה<br />

גם,‏ מה רע,‏ הרחבת אופקים.‏ העדפה זו כרוכה גם בעובדה שתרגום הוא<br />

גם מעשה תרבותי ושניתן לקרב אלינו את הדברים בעזרתו.‏ עצם השימוש<br />

בעברית טוען את העלילה מ”אי-שם”‏ בהקשרים ובהרמזים מ”אי-פה”,‏ בטח<br />

ובטח במקרה שלנו כשאמנם מדובר בתרבויות שונות בתקופות שונות אבל<br />

במצוקות ובמאוויים דומים עד דומים מאד:‏ משבר כלכלי,‏ סכנת אבטלה,‏<br />

מאבק חברתי,‏ שביתה מתמשכת,‏ מאבק בין קפיטליזם למעמד פועלים<br />

ובין שוטרים למפגינים - זה ברמת המַ‏ קרו ובמיקרו - משפחה שמתמודדת<br />

עם אבדן אם,‏ הידרדרות אב וקשיי פרנסה ואנשים פשוטים בעיירה קטנה<br />

על חלומותיהם ושברם:‏ סבתא שבשם מוסכמות ונישואים אומללים ויתרה<br />

על חלומותיה,‏ אב שנאבק על שלמות משפחתו המתפוררת,‏ אח בכור<br />

שמניף את נס המרד בתקווה לעתיד טוב יותר,‏ מורה לבלט שלא זכתה<br />

להגשים עצמה ונאחזת בקסם האמנות כנחמה לשגרה האפורה וילד חולם<br />

אחד שרוצה לרקוד.‏ ילד אחד שמצליח להגשים את חלומו ולהפיח תקווה<br />

בחלומותיהם של סובביו.‏ וגם באלה של כולנו.‏<br />

אלי ביז’אווי<br />

נוסח עברי


שני <strong>בילי</strong><br />

על בחירת הנערים המגלמים את תפקידו של <strong>בילי</strong><br />

ה<br />

עבודה על <strong>המחזמר</strong> בגרסתו העברית החלה ביולי 2015,<br />

כאשר רצינו לבדוק האם יש בארץ שני ילדים שיצליחו<br />

לגלם את התפקיד המאתגר של <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong>.‏ בחנו למעלה<br />

ממאה וחמישים ילדים בגילאי 12-15 בעלי רקע ריקוד<br />

קלאסי.‏ הפכנו כל אבן,‏ מדן ועד אילת,‏ ומצאנו את ארנון ואת שון.‏ מרגע<br />

שהחלו להזיז את זרועותיהם היה לנו ברור שמדובר בשני ילדים מאוד<br />

מיוחדים.‏ לאחר שלושה ימי אודישנים,‏ שכללו את כל אומנויות הבמה,‏<br />

נבחרו שון וארנון לספר את הסיפור של <strong>בילי</strong>.‏<br />

כחודש לאחר מכן פתחו שני הילדים במסע מפרך של הכשרת הגוף<br />

והנפש לקראת ההצגה.‏ הקמנו עבורם את ה”<strong>בילי</strong> קאמפ”:‏ מחנה<br />

אימונים של עשרה חודשים,‏ שבמהלכם הילדים עברו מדי שבוע<br />

שיעורים פרטיים במחול קלאסי,‏ מודרני,‏ סטפס וג’ז;‏ שיעורי פיתוח<br />

קול,‏ משחק והגייה.‏ הילדים עברו את מה שכל סטודנט למשחק לומד<br />

בשלוש שנים בתקופה מרוכזת של עשרה חודשים.‏ שון וארנון עברו<br />

תהליך של עבודה על התפקיד כמו שאף שחקן בתאטרון הרפרטוארי<br />

בארץ לא עובר אף פעם.‏ שנה שלמה של למידה,‏ כאבים,‏ התחזקות,‏<br />

גדילה וצמיחה.‏ היה מרתק לעקוב אחר התהליך הזה,‏ ואנחנו מאוד<br />

גאים בתוצאות.‏<br />

אנו שמחים ומאמינים באנשים ששון וארנון הפכו להיות ומודים<br />

למשפחותיהם על שיתוף הפעולה הנהדר והפורה.‏<br />

רק עוד דבר אחד,‏ <strong>בילי</strong>,‏<br />

איך זה מרגיש כשאתה רוקד?‏<br />

‏ּבִ‏ ילִ‏ י:‏ קשה לי להסביר לְך...‏<br />

כי אין לְ‏ זה מילים<br />

אתה עֵ‏ ר אבל גם קצת חולם.‏<br />

זה מרגיש קצת כמו לשכוח,‏ לאבד הכל<br />

אבל בכל זאת להרגיש שלם.‏<br />

כאילו מתנגנת מוזיקה אי-שם<br />

ואני,‏ אני מקשיב לה<br />

‏ּולְ‏ פתע - נעלם!‏<br />

וזה פתאום קורה,‏<br />

זה כמו אש,‏ רק מבפנים<br />

זה פורץ ממני – ככה - בלי מעצורים<br />

פתאום אני למעלה,‏ עף ‏ּכְ‏ מו ציפור<br />

כלום לא מחזיק אותי,‏<br />

לא מחזיק אותי;‏<br />

זה מרחיק אותי!‏<br />

ואני - חופשי<br />

מערכה ראשונה<br />

מחר אחֵ‏ ר | הלהקה<br />

לזהור | גב.‏ וילקינסון ובנות הבלט<br />

שירה של סבתא | סבתא<br />

כמו אגרוף ברזל | בנות הבלט,‏ גב.‏ וילקינסון,‏ כורים,‏ שוטרים<br />

זכותי להיות עצמי | מייקל ו<strong>בילי</strong><br />

המכתב | <strong>בילי</strong>,‏ גב.‏ וילקינסון ואמא<br />

רק לרקוד נולדנו | גב.‏ וילקינסון,‏ ברני ו<strong>בילי</strong><br />

ריקוד הזעם | <strong>בילי</strong> והבנים<br />

מערכה שנייה<br />

חג שמח,‏ גברת תאצ׳ר | טוני והחוגגים<br />

עמוק באדמה | ג׳קי<br />

אגם הברבורים | <strong>בילי</strong> ו<strong>בילי</strong> הבוגר<br />

מה אם הוא נולד להיות כוכב?‏ | ג׳קי וטוני<br />

כלום לא מחזיק אותי | <strong>בילי</strong><br />

ארוכה היא הדרך אל האור | הלהקה<br />

זה מרגיש קצת כמו לכעוס<br />

וְזה גם קצת כמו לפחד<br />

כמו לצעוק לבעוט לשבור ולקלל<br />

זה כמו אחרי הבכי<br />

כשאתה מלא וריק<br />

לא יודע להסביר,‏ זה מבלבל<br />

כאילו מתנגנת מוזיקה אבל<br />

אם תקשיב לה-‏ היא איננה<br />

לא שומעים אותה בכלל!‏<br />

אבל הגוף מרגיש בה<br />

זה כמו אש רק מבפנים<br />

זה פורץ ממני – ככה - בלי מעצורים<br />

פתאום אני למעלה,‏ עף ‏ּכְ‏ מו ציפור<br />

כלום לא מחזיק אותי,‏<br />

לא מחזיק אותי;‏<br />

זה מרחיק אותי!‏<br />

ואני - חופשי


עולמו של <strong>בילי</strong><br />

על שביתת הכורים בבריטניה,‏ 1984-85<br />

במשך שנה שלמה,‏ לפני אך מעט יותר משלושים שנה,‏ היו 140,000 חברי<br />

איגוד הכורים הבריטי מעורבים במאבק איתנים עם ממשלתה של מרגרט<br />

תאצ’ר וכל כוחות המדינה העומדים לשירותה.‏ מאבקם הסתכם לבסוף<br />

בתבוסה,‏ אך היתה זו תבוסה מפוארת.‏ רבים בממלכה טוענים כי לולא<br />

בגידתם של איגוד הסחר הימני וראשות מפלגת העבודה השמאלנית,‏<br />

המאבק היה מסתיים בניצחון.‏<br />

במשך כמה שנים קודם לכן,‏ החלה ממשלת תאצ’ר בהכנות לקראת הפרטת<br />

תעשיית הפחם.‏ מטרות יצרניות הומרו במטרות כלכליות,‏ שיעדיהן הוצבו<br />

גבוה כל כך עד שלא ניתן היה לעמוד בהן מבלי לסגור מכרות ‏“לא כלכליים”.‏<br />

מטרת היוזמה היתה למשוך משקיעים פרטיים אל תעשיית הפחם.‏ כהכנה<br />

לעימות עם הכורים,‏ העלתה ממשלת תאצ’ר את מניות הפחם,‏ העבירה<br />

תחנות חשמל ברחבי הממלכה משימוש בפחם לשימוש בדלק,‏ והגבירה<br />

את יבוא הפחם מארצות זרות.‏ חברות שינוע הומרצו להעסיק נהגים מחוץ<br />

לאיגוד.‏ שובתים ומשפחותיהם ספגו ענישות בדמות קיצוץ בקצבאות.‏ יחידת<br />

שיטור ניידת מיוחדת הוקמה כדי להתמודד עם המפגינים.‏<br />

ב-‏‎1‎ במרץ 1984 הכריזו הרשויות על סגירת מכרה קורטונווד ביורקשייר,‏<br />

והודיעו שעשרים אלף כורים נוספים ניצבים בפני פיטורים עתידיים.‏<br />

תגובתם של הכורים מיורקשייר לא איחרה להגיע.‏ בתוך שישה ימים<br />

השביתה התפשטה לכל רחבי הממלכה.‏ האירועים התפתחו בקצב מהיר.‏<br />

ב-‏‎6‎ במרץ הכריזו כורי יורקשייר על שביתה ללא מועד סיום,‏ ב-‏‎7‎ הצטרפו<br />

הכורים הסקוטים,‏ וב-‏‎9‎ הצטרפו הכורים מדורהאם ומקנט.‏ ב-‏‎15‎ נהרג<br />

המפגין דיוויד ג’ונס מפגיעת לבנה בראשו.‏ עד סוף החודש נחסמה תנועת<br />

הפחם ברחבי הממלכה כולה.‏<br />

השביתה נמשכה שנה שלמה.‏ לאחר שהובטחו בונוסים מיוחדים לעובדים,‏<br />

החלה חזרה איטית לעבודה בינואר ובפברואר 1985. ב-‏‎3‎ במרץ הצביעה<br />

משלחת ארצית של נציגי כורים בעד חזרה לעבודה ללא הסכם פשרה.‏ אלפי<br />

שובתים עמדו מחוץ למקום הכנס וקראו ‏“לא חוזרים!‏ לא חוזרים”‏ במחאה.‏<br />

באותו זמן,‏ מאה אלף מתוך ‎180,000‎כורים בבריטניה עדיין היו בשביתה ‏)רק<br />

עשרים אלף כורים שברו שביתה במשך אותה שנה(.‏ למעלה מ-‏‎11,000‎<br />

כורים נעצרו ואלפים נפצעו על ידי שוטרים.‏ 620 כורים פוטרו ורק 38 מתוכם<br />

קיבלו בחזרה את משרותיהם לאחר מכן.‏ שני כורים מתו בידי שוטרים במהלך<br />

ההפגנות ועוד כמה עשרות כורים ובני משפחותיהם מתו בתאונות נלוות.‏<br />

ב-‏‎5‎ במרץ 1985 חזרו הכורים למכרות בראש מורם,‏ מחזיקים שלטי מחאה,‏<br />

על אף שהפסידו במאבקם.‏ במהלך השביתה הוציאה הממשלה הבריטית 6<br />

מיליארד לירות סטרלינג על מנת להצליח לשבור את האיגוד,‏ ובסופו של דבר<br />

הוציאה קרוב ל-‏‎26‎ מיליארד לירות סטרלינג במאמציה להכניע את תעשיית<br />

המכרות.‏ שלושים שנים חלפו,‏ ובימינו כבר כמעט ואין תעשיית מכרות<br />

באנגליה.‏ מכרה הפחם האחרון בממלכה נסגר ב-‏‎18‎ בדצמבר,‏ 2015.<br />

על המאבקים המגדריים והמעמדיים<br />

סיפורו של <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> מעמיד במרכזו את הקונפליקט בין תפקידים<br />

מגדריים מסורתיים ובין פרשנות עכשווית יותר של ‏‘נזילות מגדרית’,‏ וגם<br />

את הקונפליקט הבין-מעמדי,‏ שמגיע לשיאו באנגליה של שנות השמונים.‏<br />

אמו של <strong>בילי</strong> מתה שנתיים טרם תחילת המחזה.‏ רדוף על ידי זכרה,‏ <strong>בילי</strong><br />

מוצא עצמו לכוד בעולם גברי קשה ומדכא,‏ שבקושי מתיר ביטוי של רגשות<br />

רוך וחיבה.‏ הגברים סביבו,‏ כורים ופועלים קשי יום אך גאים במלאכתם,‏<br />

מוצאים את עצמם מושלכים אל פח האשפה של ההיסטוריה,‏ יחד עם<br />

השינויים הכלכליים שארצם עוברת.‏ תוך כדי כך מצליח <strong>בילי</strong> לגבור על העבר<br />

המשפחתי ועל המצוקות הכלכליות ולהתקבל אל בית הספר המלכותי<br />

לבלט.‏ שאיפותיו מוגשמות בעוד שהקהילה שלו עומדת בפני חורבן.‏<br />

בעיירת הכורים השמרנית מקפידים על החלוקה המסורתית של בנים<br />

לספורט ואגרוף,‏ בנות לריקוד,‏ שמאותגרת על ידי <strong>בילי</strong>,‏ נער שאינו בהכרח<br />

גיי ולמרות זאת רוצה לרקוד בלט.‏ הגבולות בין המינים בדיוק עוברים<br />

שינוי בתקופה שבה מתרחש הסיפור,‏ והם מתגמשים ומתעצבים מחדש.‏<br />

הכורים המאצ’ואיסטים,‏ השמרנים,‏ נאלצים להתמודד עם נזילות מגדרית<br />

הרבה לפני שהומצאה המילה ‏‘מטרוסקסואל’,‏ שמגדירה את הגבר הצעיר,‏<br />

האורבני,‏ הסטרייט בדרך כלל,‏ שבטוח מספיק במיניות שלו ואינו חושש<br />

להחצין,‏ ברצותו,‏ את מה שבאופן שמרני ומסורתי יותר מכונה ‏‘הצד הנשי’.‏<br />

כמו בנים צעירים אחרים בקהילת הכורים שהוא שייך לה,‏ תפקידו הגברי<br />

של <strong>בילי</strong> הוגדר והוחלט הרבה לפני שנולד.‏ הוא ירש את כפפות האגרוף של<br />

סבו,‏ ומצופה ממנו להתאגרף ולעבוד ככורה,‏ כמו כל הגברים במשפחתו.‏<br />

אלא שאגרוף אינו הפעילות האהובה עליו ונדמה שהוא לא מוכשר במיוחד<br />

בתחום זה.‏ בכל זאת הוא מנסה ללכת בעקבות אביו ולהגשים את ציפיותיו<br />

ואת ציפיות החברה אלא שהאגרוף שלו הוא חיקוי,‏ הוא פרפורמנס.‏<br />

<strong>בילי</strong> הוא הצעיר במשפחתו,‏ הילד,‏ וככזה נשמרת לו הזכות להתגעגע לאמו<br />

המנוחה,‏ והוא מורשה לדבר עליה,‏ להעלות זכרונות וגם להתאבל ולבכות<br />

על מותה.‏ ילדותיותו משחררת אותו מהקונבנציות ומהדעה הקדומה<br />

שגברים צריכים להתגבר,‏ להיות חזקים ולא לבכות או להתגעגע.‏<br />

ילדותיותו מאפשרת לו גם את הזכות ללכת בעקבות חלומותיו ולנסות<br />

להגשימם.‏ וכך,‏ גם בתחום המאבק המעמדי,‏ <strong>בילי</strong> יוצא לחצות את הגבולות.‏<br />

הוא בן למעמד הפועלים,‏ שלומד בבית ספר יסודי ציבורי.‏ מורתו לריקוד<br />

היא בת המעמד הבינוני.‏ הכשרתו כרקדן תהיה אפשרית רק במוסד ששייך<br />

למעמד הגבוה,‏ בית הספר המלכותי לבלט,‏ שם יצטרך להסתדר בין אנשים<br />

מהמעמד הבינוני והעליון.‏ כשרונו האמנותי החריג מאפשר לו לחרוג ולחצות<br />

את התהום הבין-מעמדית.‏ זהו כוחה של האמנות.‏


יוצרים<br />

אלי<br />

ביז׳אווי<br />

נוסח עברי<br />

יליד 1978, בוגר מגמת בימוי והוראת תיאטרון<br />

במכללת סמינר הקיבוצים.‏<br />

בין תרגומיו:‏ ‏‘סיפור הפרברים’,‏ ‏‘בית ספר לנשים’,‏<br />

‏‘קברט’,‏ ‏‘רומיאו ויוליה’,‏ ‏‘דבר מצחיק קרה’‏ ‏)תיאטרון<br />

הקאמרי(‏ ‏‘הקמצן’,‏ ‏‘יחסים מסוכנים’‏ ‏)הבימה(‏<br />

‏‘טרטיף’,‏ ‏‘על אהבה וחברות’‏ ‏‘אוצר-יקר’,‏ ‏‘אוליבר!’,‏<br />

Q’’, Avenue ‏)בית לסין.(‏ ‏‘פיאף’,‏ ‏‘שחק אותה סם’,‏<br />

‏‘טירונות בלוז’‏ ‏)תיאטרון באר שבע.(‏ ‏‘שנה עם<br />

צפרדי וקרפד’‏ ‏)תיאטרון המדייטק.(‏ ‏‘היפה והחיה’‏<br />

‏)ק.א.הפקות.(‏ ‏‘מלחמת טרויה לא תפרוץ’,‏ ‏‘בדלתיים<br />

סגורות’,‏ ‏‘אאידה’,‏ ‏‘תשוקה’,‏ ‏‘ג’קיל והייד’,‏ ‏‘משחקי<br />

חופשה’.‏ ‏)תיאטרון הספריה(‏ ‏‘כלוב העליזים’,‏<br />

‏)תיאטרון מסחרי(‏ ‏‘ליצנים של אלוהים’,‏ ‏‘אל נקמות’‏<br />

‏)סל”ה יורם לוינשטיין.(‏<br />

כתיבה:‏ ‏‘לא דובים ולא יער’,‏ ‏‘אריה הספריה’‏<br />

‏)המדיטק(‏ ‏‘ליזיסטרטה-‏ פנטזיה קומית על שלום’‏<br />

‏)עם אודי בן משה על-פי אריסטופנס(-‏ הבימה.‏<br />

בימוי:‏ בתיאטרון באר שבע:‏ ‏‘פיאף’.‏ בתיאטרון הקאמרי:‏<br />

‏‘תעלת בלאומילך’‏ ‏)עם גורי אלפי(‏ בתיאטרון הספריה:‏<br />

‏‘תשוקה’‏ ‏)סונדהיים(,‏ ‏‘בדלתיים סגורות’,‏ היפה והחיה.‏<br />

בבית צבי:‏ ‏‘אנדורה’,‏ ‏‘השגחה עליונה’,‏ ‏‘ספון ריבר’‏ .<br />

קולנוע:‏ כתיבת התסריט ל’בננות’,‏ סרטו של איתן פוקס.‏<br />

זוכה פרס על כתיבת הליברטו ל’אדיפוס משפט<br />

האלים’,‏ פסטיבל עכו 2000. זוכה מלגת קרן<br />

אמריקה-ישראל ‏)שרת(‏ לבימוי בשנים 2002-2006.<br />

זוכה פרס קרן רבינוביץ׳ לתרגום על שם עדה בן<br />

נחום לשנת 2014 על תרגומו ל׳טרטיף׳.‏ זוכה פרס<br />

התיאטרון הישראלי בקטגוריית מתרגם השנה 2015<br />

על תרגומו ל׳רומאו ויוליה׳.‏<br />

אלדר<br />

גרויסמן<br />

במאי<br />

וכוריאוגרף<br />

יליד 1984. בוגר תואר שני בבימוי תאטרון<br />

באוניברסיטת תל אביב )MFA( ובוגר London Centre<br />

Studio באומנויות הבמה A.B( ,)Hons במלגת<br />

לימודים מלאה.‏ זוכה מלגת ה-‏ .Walltrust Award<br />

בין עבודותיו כבמאי:‏ ‏“ביבר הזכוכית”‏ ‏)אוניברסיטת<br />

תל אביב(,‏ ‏“חוות החיות”,‏ ‏“הברווזון המכוער”‏ ‏)בית צבי(,‏<br />

‏“מקס בארץ האגדות”‏ ‏)תאטרון הספרייה(,‏ ‏“מותק<br />

של פסטיבל 8”, ‏“מותק של פסטיבל 7”, ‏“החממה”,‏<br />

‏“השכונה”‏ ‏)סולן הפקות בשיתוף יוכלמן אשר<br />

הפקות(,‏ ‏“גאליס”,‏ ‏“קרקס מדגסקר”,‏ ‏“קרקס שודדי<br />

הקאריבים”,‏ ‏“קרקס מדראנו”‏ ‏)טבת הפקות(‏<br />

ביו עבודותיו בתיאטרון הרפרטאורי ככוריאוגרף:‏<br />

‏“יוסף וכתונת הפסים”,‏ ‏“הקומקום והמטאטא”‏<br />

‏“התרנגולים”,‏ ‏“לרקוד ולעוף”,‏ ‏“ללכת עד הסוף”,‏<br />

‏“אידיוט עם ארוחה”‏ ‏)הבימה(‏ ‏“רומיאו ויוליה”,‏ ‏“זהב<br />

טורקי”‏ ‏)קאמרי(,‏ ‏“צלילי המוסיקה”‏ ‏)פלדמן הפקות(,‏<br />

‏“עליסה בארץ הפלאות”‏ ‏)האופרה הישראלית(,‏<br />

‏“פיטר פן”)אורנה פורת(,‏ ‏“נשים קטנות”,‏ ‏“מפצח<br />

האגוזים”)מדיטק(,‏ ‏“הזכייה הגדולה”,‏ “20 עד 120”,<br />

‏“כוכבים נוצצים”‏ ‏)יידשפיל(.‏<br />

בן זיידמן<br />

ניהול מוזיקלי<br />

יליד 1984, בוגר תיכון כצנלסון כפר סבא במגמת<br />

תיאטרון,‏ בוגר ביהס לג’אז ומוסיקה בת זמננו<br />

- רימון,‏ במגמת הלחנה ועיבוד.‏ מלחין,‏ כותב,‏<br />

מעבד ומפיק מוסיקלי.‏ מתמחה בהפקה מוסיקלית<br />

לתיאטרון,‏ מחזות זמר,‏ טלוויזיה וקולנוע.‏ בוגר בית<br />

הספר לתסריטאות בהנהלת עידית שחורי.‏<br />

מפיק מוסקלי,‏ מעבד ומלחין במופעים,‏ מחזות<br />

זמר והפקות תיאטרון:‏ בתיאטרון המסחרי:‏ ״שרלוק<br />

הולמס״,‏ ״מותק של פסטיבל“,‏ ״עולם הקרח<br />

בספארי”,‏ ‏”פרוזן - מופע הקיץ של דיסני”,‏ ‏”המסע<br />

בעקבות במבליק”,‏ ‏”הרפתקה בממלכת הצעצועים”,‏<br />

‏”חבר מכוכב אחר”,‏ ‏”ילד אגדה-סיפורו של הנס<br />

כריסטיאן אנדרסן”,‏ ‏“החממה LIVE״,‏ ‏”לפעמים<br />

חלומות מתגשמים”,‏ ‏“התפקיד הראשי”,‏ ‏“גאליס<br />

המופע״,‏ ‏”משגעים את מדגסקר”,‏ ‏“סינדרלה”,‏<br />

״הרקולס״ ועוד.‏ בתיאטרון הקאמרי:‏ ‏“לילה לא<br />

שקט”‏ – מחזמר לשיריו של שלמה ארצי.בפסטיבל<br />

הבינלאומי להצגות ילדים בחיפה:‏ ‏“אגדת השמש<br />

הנעלמת”,‏ ‏“פרח של אגדה”‏ זוכה פרס המוסיקה.‏<br />

במופעים וארועים:‏ ‏“בארץ הזאת”‏ - מופע מחווה<br />

לעוזי חיטמן,‏ ‏“טקס פרסי התיאטרון לילדים ולנוער”‏<br />

2011-2012, ‏“טקס פרס ראש הממשלה לסופרים”‏<br />

2011, ‏“טקס 40 שנה לאורנה פורת”‏ 2011.<br />

במופעי במה לאמני ילדים ונוער:‏ אליאנה תדהר,‏<br />

דניאל מורשת,‏ עודד פז,‏ ידידיה ויטל,‏ יעל ועמרי,‏<br />

עדי הימלבלוי,‏ שירן סנדל דון לני גבאי ועוד.‏<br />

בטלוויזיה:‏ ״סיפורים לבמבליק״,‏ ‏”השטות ריקים״,‏<br />

‏”מותק של יומולדת עם שי ורועי״,‏ ‏”עומרי והפיה<br />

יעלי״,‏ ‏“טקס נבחרי הילדים”‏ - ערוץ הילדים,‏<br />

‏“חגיגות 30 שנה לפסטיגל”,‏ ‏“ספיישל ביטלס״,‏<br />

‏”מי יפיל את המאסטר״,‏ ‏”ספיישל שרים אריק<br />

איינשטיין״,‏ ‏”משה דץ והכבשה שושנה״ בחגי<br />

ישראל,‏ ‏“גן חיות - אודי ואביעד”‏<br />

בוחן באודישנים לעונה ראשונה ושניה של The“<br />

”Voice ישראל.‏<br />

ניצן רפאלי<br />

עיצוב תפאורה<br />

בוגר אוניברסיטת ת”א במגמת עיצוב במה 1997.<br />

ניהל את מחלקת היצור באופרה הישראלית<br />

בין השנים 2007-2011. שימש כמרצה לעיצוב<br />

במכללת סמינר הקיבוצים.‏ בעל סטודיו פרטי לעיצוב<br />

מרכזי מבקרים.‏ מוזיאונים,‏ תערוכות ואטרקציות.‏<br />

מעצב מופעים,‏ טקסים ותפאורה לתיאטרון ואופרה.‏<br />

בין עבודותיו:‏ טקסי הדלקת המשואות בהר הרצל,‏<br />

טקס פתיחת המכביה העולמית בברלין,‏ טקס<br />

יקיר העיר תל אביב,‏ מופע ‏“שרים בכיכר”‏ של<br />

עיריית ת”א,‏ עיצוב מרכז המבקרים בשדה בוקר,‏<br />

תצוגת קבע בחלל הכניסה של מוזיאון הטבע<br />

באוניברסיטת ת”א,‏ קולנוע רב מימדי ומרכז למידה<br />

בממילא ירושלים,‏ תערוכות אמנות מתחלפות<br />

באגף הנוער של מוזיאון ישראל ועוד.‏<br />

האופרה הישראלית:‏ ‏“נבוקו למרגלות המצדה,‏ ‏“כרמן”‏<br />

בפארק הירקון , ‏“רקוויאם של ורדי”‏ פארק הירקון.‏<br />

בוגרת המגמה לעיצוב בחוג לתיאטרון<br />

באוניברסיטת תל אביב.‏<br />

יובל כספין<br />

עיצוב תלבושות<br />

מעצב תלבושות כבר 36 שנה לתיאטרון,‏ מחול<br />

ומחזות זמר לצד עיצוב אופנה בארץ ובניו יורק.‏<br />

בעשור האחרון פנה לכתיבת והגשת פורמטים<br />

טלויזיוניים:‏ המסיבה,‏ בדרך לחופה,‏ החיים<br />

הטובים ואחלה יום - תכנית סגנון חיים ראשונה<br />

בערבית עברית.‏<br />

במקביל מופיע כספין במופע מוזיקלי משלו<br />

‏“שר משוררות״.‏<br />

קרן גרנק<br />

עיצוב תאורה<br />

עיצבה תאורה להצגות רבות,‏ ביניהן:‏<br />

תיאטרון הקאמרי:‏ מפיסטו,‏ סיפור הפרברים,‏ שיער,‏<br />

תעלת בלאומליך,‏ הפושעים החדשים,‏ אלקטרה,‏<br />

דבר מצחיק קרה,‏ סיראנו,‏ הם יורים גם בסוסים,‏<br />

רומיאו ויויליה,‏ האריסטוקרטים,‏ לילה לא שקט,‏<br />

משפחה חמה,‏ אמדיאוס,‏ תרה,‏ אוי אלוהים,‏ הגיל<br />

הנכון לאהבה,‏ היה או לא היה,‏ רוזנקרנץ וגילדנשטרן<br />

מתים,‏ מותו של סוכן,‏ יומן חוף ברייטון,‏ לילה טוב<br />

אמא,‏ פלונטר,‏ הכתובה,‏ צחוק של עכברוש ועוד.‏<br />

תיאטרון הבימה:‏ אוויטה,‏ גבירתי הנאווה,‏<br />

ליזיסטרטה,‏ החולה ההודי,‏ רעל ותחרה,‏ ביקור<br />

הגברת הזקנה,‏ כתם לידה,‏ נודניק,‏ הלהקה,‏ חברון,‏<br />

שלמה המלך ושלמי הסנדלר,‏ כתר בראש,‏ 8 נשים,‏<br />

טקסי,‏ אליס בארץ הפלאות,‏ הכלה וצייד הפרפרים,‏<br />

לוקאס הפחדן,‏ החיים בשלוש גירסאות ועוד.‏<br />

תיאטרון חיפה:‏ שלא תתעורר הילדה,‏ אנשים<br />

קשים,‏ בית ספר לנשים,‏ מוריס שימל ועוד.‏<br />

תיאטרון ב”ש:‏ איזה יופי,‏ פרח השכונות,‏ סובניר,‏<br />

בוגד,‏ איזבלה,‏ תשליך,‏ ג’ייפס,‏ הימים הכי טובים.‏<br />

תיאטרון בית לסין:‏ אלה גרוסמן,‏ חתולה על גג<br />

פח לוהט,‏ עקר בית,‏ לחנך את ריטה,‏ המוגבלים,‏<br />

טרטיף,‏ המקרה המוזר של הכלב,‏ עובד בשביל<br />

שניים,‏ סוסים על כביש גהה,‏ מנדרגולה,‏ מכולת,‏<br />

אהבה זה לא הכל,‏ הבנאליות של האהבה ועוד.‏<br />

מופעי מחול:‏ משחקי ילדים,‏ בארץ שחורה<br />

שחורה - קבוצת המחול נעה דר.‏ טיפהפופה,‏<br />

– JOY יוסי יונגמן.‏<br />

זוכת פרס התיאטרון הישראלי :<br />

2005 על עיצוב התאורה להצגה המלט.‏<br />

2013 על עיצוב התאורה להצגה מקבת.‏<br />

בתיה<br />

פיק<br />

עיצוב ויצור<br />

אביזרים<br />

בוגרת החוג לתיאטרון באוניברסיטת תל אביב,‏<br />

עיצוב תפאורה.‏ מעצבת תפאורות ואביזרים להפקות<br />

לילדים ונוער בתחום התיאטרון,‏ המחול והטלוויזיה.‏<br />

עיצבה תפאורות עבור הפקות לערוצי הילדים<br />

המו<strong>בילי</strong>ם - לולי,‏ הופ!,‏ לוגי,‏ HOT VOD וחינוכית 23.<br />

עובדת עם תיאטרון אורנה פורת,‏ תיאטרון מופע,‏<br />

תיאטרון ארצי לנוער,‏ תיאטרון הקיבוץ ועוד.‏<br />

עיצבה תפאורות להפקות חנוכה רבות ואביזרים<br />

ל’מותק של פסטיבל’‏ ול’פסטיגל’.‏<br />

ולאדי<br />

קולסניק<br />

עיצוב מיצגים<br />

עלה ארצה ב-‏‎1991‎ ממולדובה.‏<br />

עיצב אביזרים ותלבושות להצגות רבות כמו<br />

הפסטיגל,‏ מותק של פסטיבל,‏ WOW באילת,‏<br />

תיאטרון ישרוטל,‏ מחזות זמר רבים.‏<br />

זכה בפרס הבמה להצגות ילדים ונוער 2011.<br />

מיכל שי<br />

כוראוגרפית<br />

משנה וסטפס<br />

מיכל שי,‏ כוריאוגרפית,‏ בוגרת תואר ראשון<br />

B.A DANCE בסמינר הקיבוצים,‏ סיימה בהצטיינות<br />

מגמת מחול בבי”ס לאומנויות ק”ש בחולון.‏<br />

כוריאוגרפיה בתיאטרון הרפרטוארי והמסחרי,‏ בין<br />

עבודותיה:‏ ‏“משחקים בחצר האחורית”,‏ ‏“יפו פינת<br />

סלוניקי”,‏ ‏“גאליס”,‏ ‏“השכונה”,‏ ‏“החממה”,‏ ‏“בת הים<br />

הקטנה”,‏ ‏“המופע של פרדי”,‏ ‏“עליסה בארץ הפלאות”.‏<br />

כוריאוגרפיה בתוכניות בידור ומדיה:‏<br />

‏“קדם אירוויזיון”,‏ ‏“ישנן בנות”,‏ ‏“הכוכב הבא”,‏<br />

‏“תכנית הלילה עם גורי אלפי”.‏<br />

גיורא<br />

ליננברג<br />

קורפטיטור ומנצח<br />

דוקי עצמון<br />

הדרכה קולית<br />

לימדה שנים רבות במכון למוסיקה ‏“אורנים”‏ של<br />

סמינר הקבוצים.‏ עבדה בתיאטרון חיפה בהדרכת<br />

שחקנים לדיבור,‏ שירה ועריכה מוסיקלית להצגות<br />

רבות:‏ וינה על הים,‏ אדיפוס ועוד.‏<br />

מורה בבית הספר הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי<br />

ומדריכה מוסיקלית וקולית בהפקות בית הספר.‏<br />

בין עבודותיה:‏ תיאטרון החאן הירושלמי:‏ שירי לאה<br />

גולדברג.‏ במשכן לאמנויות הבמה:‏ עלובי החיים.‏<br />

תיאטרון הקאמרי:‏ כנר על הגג,‏ קברט,‏ וויצק,‏ שיער,‏<br />

ספור הפרברים ועוד.‏ תיאטרון בית לסין:‏ שיקגו,‏<br />

ברנשים וחתיכות,‏ מייק,‏ אביב מתעורר,‏ הקוסם.‏<br />

תיאטרון הבימה:‏ כמעט נורמלי,‏ אוויטה.‏ תיאטרון ב”ש:‏<br />

קומפני.‏ במסגרת פסטיבל ישראל:‏ משורר בניו יורק,‏<br />

ערב שירי חזי לסקלי.‏<br />

דניאל<br />

שוורצמן<br />

הדרכת מקהלה<br />

יליד ניו יורק.‏ בעל תואר שני בקומפוזיציה וניצוח<br />

מאוניברסיטת תל אביב.‏ משנת 1984 מכהן בסגל<br />

ההוראה בבית הספר הגבוה לאומנויות ‏“בית צבי”,‏ בו<br />

היה מנהל מוסיקלי בלמעלה מ-‏‎100‎ הפקות.‏<br />

היה המנצח והמנהל המוסיקלי במחזות הזמר ‏“צלילי<br />

המוסיקה”‏ ו”המלך ואני”‏ בהפקת עודד פלדמן,‏ שקיבלו<br />

ביקורות נילהבות.‏ בנוסף,‏ כותב מחזות,‏ פזמונים,‏<br />

ומוסיקה מקורית עבור מחזות זמר,‏ אשר כמה מהם<br />

ראו אור על הבמות בארץ.‏ אחד ממחזות הזמר שכתב<br />

הוצג בפסטיבל Dream“ ”UP בניו יורק בספטמבר<br />

אשתקד,‏ ואחד נוסף יוצג באותו הפסטיבל בקיץ הקרוב.‏<br />

ירדנה<br />

אסולין<br />

מפיקה בפועל<br />

קטי<br />

גורדובר<br />

עוזרת במאי<br />

ומנהלת הצגה


<strong>בילי</strong><br />

אבי קושניר<br />

ג׳קי,‏ אביו של <strong>בילי</strong><br />

דפנה דקל<br />

גברת וילקינסון<br />

ארנון הרינג<br />

ארנון נולד לרקוד.‏ מגיל צעיר מאוד הוא ביים לו ולחבריו מופעים והצגות אותם<br />

הציגו בגינות הציבוריות ובבתי החברים.‏ לצד המשחק הוא אוהב גם לרקוד,‏<br />

אבל הנורמה החברתית השאירה אותו בחוגי ספורט שונים עד גיל 12.<br />

לאחר צפייה במחזמר Cats הוא החליט להעז וללכת אחרי החלום ונרשם<br />

לחוג בלט ביישוב מגוריו.‏ בקיץ האחרון אף השתתף בקורס קיץ יוקרתי בניו<br />

יורק ורקד בלט עם בני נוער נוספים מכל העולם.‏<br />

ארנון בן ה-‏‎13‎ מתגורר בשוהם והוא מתרגש לשחק את תפקידו של <strong>בילי</strong>.‏<br />

שון גרנות זילברשטיין<br />

שון הוא הילד הגדול בחבורה.‏ הוא החל ללמוד ריקוד באבן יהודה בהיותו בן 6<br />

וכעבור ארבע שנים כבר השתתף במחזמר ‏“הנס”‏ בבימויו של בן זיידמן.‏<br />

במהלך השנים רקד וזכה במספר תחרויות במסגרת בתי הספר השונים<br />

למחול.‏ הוא מעיד על עצמו כי המחול תופס חלק נכבד מחייו ולמעשה<br />

הריקוד הפך עבורו דרך הבעה למחשבותיו ורגשותיו.‏<br />

שון בן 15 ולצורך התמקצעות בתפקיד של <strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong> בחר לדחות בשנה את<br />

כניסתו לתיכון תלמה ילין במגמת מחול.‏<br />

מכוכבי תכנית הטלוויזיה זהו זה.‏ ייצג את ישראל כחלק מ”צמד<br />

הבטלנים”‏ באירוויזיון 1987 בשיר ‏“הופה הולה”.‏ שיחק במגוון תפקידים<br />

בתיאטרון הבימה,‏ הקאמרי,‏ תיאטרון באר שבע ובית לסין.‏<br />

הצגות הבידור:‏ ‏“שניים אוחזים במטלית”,‏ ‏“מכבס ותולה”,‏ ‏“המח הגברי”‏<br />

ו”להציל את איש המערות”‏ שהוצגה למעלה מ-‏‎1000‎ פעם.‏<br />

תכניות הטלויזיה:‏ ‏“זהו זה”,‏ ‏“המופע של קושניר”,‏ ‏“החיים זה לא הכל”,‏<br />

‏“רוקדים עם כוכבים”‏ ועוד.‏<br />

דקל החלה את הקריירה שלה במחזמר סלאח שבתי,‏ בהמשך ייצגה<br />

את ישראל באירוויזיון,‏ הוציאה ארבעה אלבומי סולו,‏ השתתפה<br />

בתכניות טלוויזיה,‏ הצגות וסרטים.‏<br />

במחזמר ‏“<strong>בילי</strong> <strong>אליוט</strong>”‏ דקל היא הגברת וילקינסון,‏ המורה לריקוד של<br />

<strong>בילי</strong>,‏ המכירה בכישרונו ומעודדת אותו ללכת עם ליבו ולהיות הטוב<br />

ביותר גם אם בניגוד לדעה הרווחת.‏<br />

קולנוע:‏ ‏“אלכס חולה אהבה”,‏ ‏“מטאליק בלוז”,‏ ‏“סיפור חצי רוסי”,‏ ועוד.‏<br />

קושניר נכנס לנעליו של אביו של <strong>בילי</strong>,‏ אלמן המתגורר עם אימו<br />

ובעזרתה מגדל את שני ילדיו במחוז דרהאם שבאנגליה.‏<br />

אושרי כהן<br />

טוני,‏ אחיו של <strong>בילי</strong><br />

שחקן,‏ זמר ומפיק מוזיקלי אשר זכה בפרס הבטחת השנה בתיאטרון<br />

לשנת 2005 והיה מועמד פעמיים לפרס שחקן השנה על השתתפותו<br />

בסרט ״בופור״ הן בפסטיבל ברלין והן בפרס אופיר.‏ לאחרונה השתתף<br />

בסדרת הטלוויזיה הקומית ‏“ג׳וני ואבירי הגליל”‏ לצד עוז זהבי,‏ יוסף<br />

סוויד ויואב לוי ושיחק בהצגות ‏“החולה ההודי”‏ ‏)בית לסין(‏ , ‏“כל החיים<br />

לפניו”‏ ‏)הבימה(‏ ו”לרקוד ולעוף”‏ ‏)הבימה(.‏<br />

טוני <strong>אליוט</strong>,‏ אחיו של <strong>בילי</strong> הוא בחור ממוצע בעיירה.‏ קם בבוקר,‏ הולך<br />

לעבודה וחוזר אל בית אביו מדי ערב בכדי לבהות בקירות.‏ בהמשך<br />

העלילה,‏ כמו בחיים,‏ דמותו מתפתחת ומתעוררת לפעולה מתוך הבנה<br />

שהמצב לא יכול להמשיך כך.‏ אושרי כהן נבחר לגלם את דמותו של<br />

טוני ולעבור יחד איתה את השינוי הבלתי נמנע.‏<br />

דינה דורון<br />

סבתו של <strong>בילי</strong><br />

דינה דורון שיחקה במהלך השנים בהצגות ובסרטים שונים בארץ ובחו”ל<br />

ועל בימות ברודווי במחזה ‏“יומנה של אנה פרנק”‏ ובתיאטרון השייקספירי<br />

האמריקאי בהצגות ‏”הסוחר מוונציה”‏ ו”מהומה על לא דבר”.‏<br />

בישראל זכתה בפרס ‏“כנור דוד”‏ על תפקידה בהצגת ‏“אירמה לה<br />

דוס”‏ ‏)הבימה(,‏ בפרס אמ״י על מפעל חיים ובפרס ע”ש אריק איינשטיין<br />

מטעם משרד התרבות.‏ דינה שיחקה לאחרונה לצידה של נטלי<br />

פורטמן בסרטה ‏“סיפור על אהבה וחושך”,‏ שצולם בארץ ובתפקיד<br />

אמו של אדם סנדלר ב”אל תתעסק עם הזוהן”‏ שצולם בהוליווד.‏<br />

דינה מגלמת במחזמר את דמותה של הסבתא של <strong>בילי</strong> והיא הצלע<br />

הנשית הממשית במשפחת <strong>אליוט</strong>.‏<br />

מייקל<br />

טימוטי סניקוב<br />

טימוטי סניקוב רק בן 12 אבל כבר הספיק להופיע<br />

בתוכניות רבות כמו ״משפחה בהפרעה״ בערוץ 24<br />

ובטלוויזיה הרוסית בתוכניות שונות כמו ״דה וויס״,‏<br />

״גראנד פרי״ ועוד.‏<br />

לצד הריקוד והמשחק,‏ טימוטי אוהב גם לשחק<br />

בכדורגל ולנגן בפסנתר.‏<br />

דבי<br />

נאיה פדרמן<br />

נאיה היא חיית במה מלידה.‏ כבר בגיל 8<br />

השתתפה ב״פסטיבל שירי הילדים״ 2009<br />

ובמחזמר ״ספר הג׳ונגל״ בבימויו של חנוך רוזן.‏<br />

בשנים האחרונות ביקרה נאיה גם במסך הגדול<br />

בתפקידים מרכזיים בסרטים ״הגויאבות״<br />

‏)בתפקיד <strong>בילי</strong>(‏ ו״האוצר מעבר לנהר״.‏<br />

סהר לב-שומר<br />

נולד בארה”ב וגדל שם עד גיל 11. חיידק הבמה<br />

תקף אותו כבר כשהיה בן 7 ובשנים האחרונות<br />

הוא משלב לימודים בתיכון תלמה ילין במגמת<br />

התיאטרון לצד לימודי סטפס ופיתוח קול.‏<br />

כיום סהר בן 14 וברזומה שלו הופעות בתוכניות<br />

טלוויזיה לצידה של עלמה זק ובמחזות זמר רבים<br />

ביניהם ״המלך ואני״ לצידם של גלית גיאת ואיציק כהן.‏<br />

מיה מינץ<br />

מיה נולדה למשפה מוזיקלית – אימה זמרת,‏ אביה<br />

חצוצרן ואחיה גיטריסט ולכן טבעי הדבר שהיא תבחר<br />

בחוגי ריקוד ושירה ותבקש להיות על הבמה בכל<br />

הזדמנות אפשרית.‏<br />

כשהיא לא בחוגים היא מעבירה את הזמן בגלישה<br />

ובלימודים בבית הספר.‏<br />

עמית ברנר<br />

ברנר הצעיר שבחבורה,‏ הרגיש שהבמה בחרה<br />

אותו כבר מגיל צעיר מאוד.‏ בשנים האחרונות<br />

הוא השתתף במופע ״יריחו״,‏ ב״מופע העשור של<br />

ציפורלה״,‏ במחזמר ״המלך ואני״ ואפילו בתוכנית<br />

הריאליטי ״בית הספר למוזיקה״ בערוץ 2.<br />

סשה בזרוקוב<br />

סשה נולדה בברזיל לאבא צבר ולאמא ילידת<br />

רוסיה.‏ היא לומדת משחק,‏ שירה ובלט ולצד כל<br />

אלו גם רכיבה על סוסים וגלישת רוח.‏<br />

בשנתיים האחרונות היא משתתפת בהצגה ״חיזור<br />

גורלי״ בתיאטרון הבימה.‏


ארז וייס<br />

ברני<br />

טלוויזיה קולנוע:‏ ‏“שכונה”,‏ ‏“מר למה וגברת ככה”,‏<br />

״סיפורי פיות”‏ – ערוץ ניקולודיאון.‏<br />

“1973” – פיצ’ר,‏ דרמה תקופתית.‏<br />

שאול עזר<br />

ביג דייבי<br />

עדי רז<br />

אנסמבל<br />

כפיר לוי<br />

אנסמבל/‏<br />

מנהל עבודה<br />

תקלה קלה,‏ בחורים טובים,‏ אחים בדם.‏ בתיאטרון<br />

באר-שבע:‏ אתה צעיר רק פעמיים.‏ בתיאטרון<br />

הספריה:‏ הנרי הרביעי,‏ בורגנים,‏ ערב שירי ז’ק ברל,‏<br />

הנס של אנטוניו.‏ בתיאטרון יובל:‏ משתגעים מאהבה,‏<br />

סיסי והנסיכה.‏ תיאטרון תמונע:‏ אומרים שעקץ אותו<br />

דבור.‏ בפסטיבל עכו:‏ בעל זבוב.‏<br />

תיאטרון ילדים ונוער:‏ שמוליק של זוהרה.‏<br />

בוגר בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה בית צבי 2001.<br />

בין ההצגות בהן השתתף:‏ בתיאטרון בית ליסין:‏ מה<br />

עושים עם ג׳ני?,‏ אני לא רפפורט,‏ <strong>המחזמר</strong> ברנשים<br />

וחתיכות,‏ חיים פרטיים,‏ פילומנה,‏ עובד בשביל שניים,‏<br />

המלאך,‏ בית מרקחת שטרן-בלום,‏ טרטיף.‏ בתיאטרון<br />

באר שבע:‏ <strong>המחזמר</strong> קומפני,‏ החולה המדומה,‏ בית<br />

הקפה,‏ אתה צעיר רק פעמיים,‏ עלי כינור.‏ בתיאטרון<br />

אורנה פורת:‏ מעלה קרחות,‏ מר זוטא ועץ התפוחים<br />

בתיאטרון הארצי לילדים ולנוער:‏ הילד הזה הוא אני,‏<br />

שולם לעולם,‏ ילד אגדה.‏ בתיאטרון היידישפיל:‏ קרליבך<br />

חי.‏ בתיאטרון הספרייה:‏ צלילי המוסיקה,‏ רולטה<br />

צרפתית,‏ קופה קובנה,‏ שיער,‏ משחקי פיג׳מה,‏ אחים<br />

בדם,‏ יוסף וכתונת הפסים,‏ כלה למכירה,‏ ערב שירי<br />

אנדרו לוייד וו׳בר,‏ ערב שירי דני קיי.‏ בסולן הפקות:ספר<br />

הג׳ונגל,טרזן וג׳יין,קרקס הרוח והאש ממונגוליה.‏<br />

במשגב עורי הפקות:‏ הכבשה שושנה.‏ התיאטרון<br />

השחור של ליאור חלפון:‏ המופע Glow בארץ ובספרד.‏<br />

פלדמן הפקות:‏ <strong>המחזמר</strong> צלילי המוסיקה.‏<br />

דיבובים לערוץ הופ.‏<br />

יעל יקל<br />

אמו של <strong>בילי</strong><br />

בוגרת ביה”ס הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי,‏ 2011<br />

זוכת 6 מלגות הצטיינות.‏<br />

השתתפה בהפקות רבות ומגוונות:‏ בתיאטרון<br />

היידישפיל:‏ נשמה צוענית,‏ ידל מיטן פידל,‏ מונולוגים<br />

מהקישקע.‏ בתיאטרון המסחרי:‏ הקוסם,‏ שלושת<br />

המוסקטרים.‏ בהצגות ילדים:‏ ‏“משפחה שכזאת”,‏<br />

הדייג ודג הזהב,‏ הברווזון המכוער,‏ מלך היער,‏ משלוש<br />

יוצא אחד,‏ צבעים,‏ דירה להשכיר,‏ מרד ספור גטו<br />

וורשה,‏ cabaret“ ”The perfectly marvelous<br />

בפרינג’:‏ מטופלות,‏ שיחות עם הברמן.‏ בתיאטרון בית<br />

לסין:‏ אחים בדם.‏ ‏“מלך הילדים”;‏ תיאטרון הספריה.‏<br />

יוניסון בית הספר למצוינות במחול<br />

דידי גת<br />

ג׳ורג׳<br />

בוגר המגמה המוסיקלית של תלמה ילין<br />

‏)מנגן על פסנתר ואקורדיון.‏ בוגר בית הספר<br />

לאמנויות הבמה בית צבי )1991(.<br />

שיחק בתפקידים שונים בתיאטרון,‏ בקולנוע,‏<br />

בסדרות טלוויזיה ובפרסומות.‏ מדובב וקריין.‏<br />

ייסד את ‏“תיאטרון האסם”‏ ועמד בראשו בשנים<br />

1991 עד .2001<br />

בתיאטרון חיפה:‏ ‏“האגם המוזהב”,‏ ‏“יעקב השקרן”,‏<br />

‏“מנוחת הליצנים”‏ ו<strong>המחזמר</strong> ‏“רובין הוד”.‏<br />

בהצגות ילדים:‏ ״תעלולי מר קרפד״,‏ ״החתול<br />

במגפיים״,‏ ‏”אבא עושה בושות”,‏ ‏“זהבה ושלושת<br />

הדובים”,‏ ‏“פינוקיו”‏ ‏“קופיקו”.‏ בתיאטרון הספריה:‏<br />

‏“גוף להשכיר”,‏ ‏“הלילה ה-‏‎21‎‏”‏ – בתפקיד סר טובי,‏<br />

‏“גן הדובדבנים”‏ – ו<strong>המחזמר</strong> ‏“משחקי הפיג’מה”.‏<br />

בתיאטרון הקאמרי:‏ ‏“עיר הנפט”.‏ בתיאטרון הקיבוץ:‏<br />

‏“אמא קוראז’”‏ ו<strong>המחזמר</strong> ‏“סיפור הפרפרים”.‏<br />

צוותא ת”א:‏ ‏“הסיכוי האחרון”‏ ‏“פרק ב’”‏ ‏“דיבורים<br />

מהרוכסן”.‏ בתיאטרון הזהב ‏)מיסודו של נחום<br />

שליט(:‏ ‏“רק תגיד אני אוהב אותך”‏ ו”אהבה זה לא<br />

הכל”,‏ טוביה ב”כנר על הגג”.‏<br />

בטלוויזיה:‏ ‏“שמש”,‏ ‏“בנות בראון”,‏ ‏“הסודות של<br />

כנרת”,‏ ‏“האשה באפור”,‏ ‏“הלב של עמליה”,‏ ‏“מעורב<br />

ירושלמי”,‏ ‏“הנפילים”,‏ ‏“מסודרים”,‏ ‏“רמזור”,‏ ‏“חשבון<br />

סגור”,‏ ‏“סיפור מקומי”,‏ ‏“המסיבה של בארי”.‏<br />

בפרסומות:‏ טמבור,‏ בנק מרכנתיל,‏ פלאפון,‏ ,<br />

שוקולד נסטלה,‏ שמנת תנובה,‏ מפקד האוכלוסין<br />

9002, חישגד ומרצדס.‏<br />

בקולנוע:‏ ‏“הכלה הסורית”,‏ ב-‏‎72‎ לא היתה מלחמה,‏<br />

‏“הר הזיתים”,‏ ‏“ערב עם פוני”,‏ ‏“מיקה”,‏ ‏“עץ לימון”‏<br />

ו-‏DIVIDED A HOUSE ‏)סרט הוליוודי(.‏<br />

יליד 1969. שחקן ‏,מדובב,‏ במאי ותסריטאי . בוגר<br />

בית הספר למשחק של אוניברסיטת ת”א,‏ מחזור<br />

1996. ממקימי קבוצת השחקנים תיאטרון ליר.‏<br />

הופיע לאורך השנים בתיאטרון הלאומי הבימה<br />

בהצגות שונות כגון:‏ מבקר המדינה 2005, החותנת,‏<br />

שרי מלחמה,‏ קוויאר ועדשים,‏ בוסתן ספרדי ועוד.‏<br />

בטלוויזיה הופיע בסדרות שונות כגון אהבה מעבר<br />

לפינה , ישראל,‏ שנות ה-‏‎80‎ ובקולנוע בסרטים<br />

אור,‏ זולגות הדמעות מעצמן,‏ סיפור גדול,‏ מלחמת<br />

העולם Z מה כבר יכול לקרות ועוד,‏ ובפרסומות<br />

רבות ביניהן לפיצה מעדנות , בנק דיסקונט,‏<br />

זוגלובק,‏ דיזיין סנטר ועוד.‏<br />

דדי זהר<br />

אנסמבל/גבר לונדוני<br />

יליד 1971. בוגר להקת פיקוד המרכז 1990-1993.<br />

בוגר הסטודיו למשחק של יורם לוינשטיין 1997<br />

זוכה מלגת לימודים – קרן אמריקה ישראל<br />

רותי דייכס - משחק מול מצלמה.‏<br />

תפקידים בתיאטרון – ביניהם:‏ ‏“יריחו“‏ - מחזמר,‏<br />

‏“חג <strong>המחזמר</strong>”‏ - 2014 התפקיד הראשי“,‏ בדידותו<br />

של אדם”‏ - מחזמר-‏ ‏“חג <strong>המחזמר</strong>”‏ - 2013<br />

התפקיד הראשי.‏ ‏“פסטיבל החיות“,‏ ‏“אקווס“,‏<br />

‏“ברודווי-ת”א“‏ - מחזמר - סיבוב הופעות באירופה<br />

‏“מחסן השטוזים של דתיה״,‏ ‏“אני פה בגלל אשתי“,‏<br />

‏“הכבש הששה עשר״,‏ ‏“יש ילדים זיג זג“,‏ ״במקום<br />

כנפיים“,‏ ״גן עדן - סיפור הנחשול״,‏ ״והילד הזה הוא<br />

אנחנו“‏ ועוד.‏<br />

תפקידים בטלוויזיה – ביניהם:‏ ״הפיג’מות״,‏ ״סברי<br />

מרנן״,‏ ״השמינייה״,‏ ״מילואים״,‏ ״הנפילים״,‏ ״משפחה<br />

וחצי״,‏ ״סיטי טאוור״,‏ ״כחול עמוק״,‏ ״שמש״ ועוד.‏<br />

קלטות ילדים – ביניהן:‏ ‏“מחסן השטוזים של דתיה“,‏<br />

״מי שטוב לו ושמח - שירי משחק״,‏ ״הגוגונים״,‏<br />

״אוריקן“.‏<br />

שירת בצבא כסולן בלהקה צבאית ‏“רוק בירוק”-חיל<br />

חינוך,‏ ‏“להקת פיקוד צפון”,‏ ‏“להקת מפח”ש”.‏<br />

בוגר במגמת תיאטרון וקולנוע,‏ מכללת ‏“תל-חי”.‏<br />

תלמיד הסטודיו למשחק של ‏“יורם לוינשטיין”.‏<br />

כותב ומלחין למופעים והצגות ילדים ונוער:‏<br />

צ’קצ’יק חברים,‏ התאומות,‏ גלית ואפריים,‏ כשהיינו<br />

ילדים,‏ כן-לא-שחור-לבן תיאטרון ארצי לנוער.‏<br />

מנהל ומפיק מוזיקאלי למחזות זמר - בה”ס ענת<br />

ברזילי:‏ סיפור הפרברים,‏ שיער,‏ גריז,‏ הלהקה.‏<br />

שחקן בתאטרון,‏ מחזות זמר והפקות לילדים ונוער:‏<br />

‏“גטו”,‏ ‏“נרנייה”,‏ ‏“רוצים סיפור אהבה”,‏ ‏“בנצי”,‏ ‏“בגדי<br />

המלך החדשים”,‏ ‏“טרזן וג’יין”,‏ ‏“אנני”,‏ ‏”ממלכת<br />

הצעצועים”‏ ועוד.‏<br />

בימאי דיבובים:‏ ‏“שירות המתנות של ארתור”,‏<br />

‏“גווין”,‏ ‏“הנטיק”,‏ ‏“תותית”,‏ ‏“רובי גלום”,‏ ‏“ג’יבר-ג’אבר”,‏<br />

‏“ביל הקטן”.‏<br />

שחקן,‏ זמר ומנהל מוזיקלי בסדרות וסרטים<br />

לילדים:‏ ‏“פן”,‏ ‏“בחזרה לארץ עוץ”,‏ ‏“אליס בארץ<br />

הפלאות”,‏ ‏“צעצוע של סיפור”,‏ ‏“וולברין והאקס-מן”,‏<br />

‏“צ’ארלי בממלכת השוקולד”,‏ ‏“ג’ונגל סיטי”,‏<br />

‏“אי-שרדות”,‏ ‏“כתם שמש”,‏ ‏“מרדף ברשת”,‏<br />

‏“סיפורי סומסום”,‏ חברים בחווה”,‏ ‏“תותית”‏ ועוד.‏<br />

בימים אלה הוציא לאור את ספר הילדים<br />

הראשון שלו כאפליקציה אינטרקטיבית לילדים -<br />

Voice“ ,”The Rooster Who Lost His מסיים את<br />

אלבום הבכורה שלו,‏ אותו כותב,‏ מלחין ומבצע.‏<br />

שחקן,‏ כותב ומתרגם.‏<br />

דורון רכליס<br />

אנסמבל/שוטר<br />

בוגר בית הספר הגבוה לאומנויות הבמה ‏“בית צבי”‏<br />

2012. זוכה מלגת קרן הקולנוע הישראלי ע”ש<br />

ג’וליאנו מר חמיס ומלגת דודו דותן.‏<br />

בין תפקידיו:‏ תיאטרון הספרייה - אדם ב״צורה<br />

לאהבה״,‏ אדמירל פון אוקסנברג ב״צלילי המוסיקה״.‏<br />

המנחה של ״קרקס מדראנו״.‏ עודד פלדמן אומנות<br />

ותקשורת - הר זלר ב״צלילי המוסיקה״.‏ תיאטרון<br />

תהל - פורטר ב״מלכודת מוות״.‏ תיאטרון המדיטק<br />

- האבא ב״אוזו ומוזו מכפר קאקארוזו״,‏ דוד וולפסון<br />

ב״מלך היהודים״.‏ השתתף בפסטיבל ״פותחים<br />

במה״ של ״בית ליסין״.‏<br />

תירגם ועיבד את המחזה ‏“המלחמה בבית”‏<br />

מאת ג’יימס דאף בהפקה משותפת של תיאטרון<br />

‏“הקאמרי”‏ ותיאטרון ‏“מראה”.‏<br />

בוגר בי”ס הגבוה למוסיקה ע”ש בוכמן-מהטה,‏ אונ’‏<br />

ת”א.‏ תשע שנות לימודי פיתוח קול בהוראת יניב ברוך.‏<br />

בוגר קונסרבטוריון ראשל”צ בנגינת פסנתר קלאסי.‏<br />

לימודי משחק אצל דינה דורון ושחר רוזן.‏ דיבוב אצל<br />

שרון כהן ומחזות זמר אצל משה קפטן.‏ כמו כן,‏<br />

הכשרה בריקוד בלט ומודרני בסטודיו ‏“פיור”.‏<br />

כפיר משחק בתאטרון הקאמרי ב ‏“שיער”‏<br />

וב-”קזבלן”.‏ מורה לפיתוח קול,‏ פסנתר ותאוריית<br />

המוסיקה.‏ חבר בשורות המקהלה הישראלית ע”ש<br />

ברתיני בניצוחו של רונן בורשבסקי,‏ ובאנסמבל הקולי<br />

בניצוחו של יובל בן עוזר.‏ בשיתוף פעולה עם<br />

תזמורות הפילהרמונית וקמרטה ירושלים.‏<br />

בעבר שיחק את צ’ה במחזמר ,”Evita“ באופרה<br />

‏“האומר כן”‏ ובאופרטה ‏“האלמנה העליזה”.‏<br />

כפיר השתתף במופעים ופרויקטים רבים:‏<br />

‏“ההיסטוריה של ברודווי”,‏ ‏“שרים לתוך הלילה”,‏<br />

בעצרות זיכרון מרכזיות ובמחוות לאומנים שונים כגון:‏<br />

עופרה חזה,‏ אריק איינשטיין ונחום היימן.‏<br />

אוהד יהודאי<br />

אנסמבל<br />

יליד 1983. חבר בלהקת הנוער היצוגית ‏“קול<br />

ראשון”‏ בשנים 1996-2000. בוגר ביה”ס תיכון מקיף<br />

ה’‏ ראשל״צ במגמת תיאטרון.‏ זמר ומפקד אנסמבל<br />

בלהקת פיקוד העורף.‏<br />

בוגר ביה״ס הגבוה לאמנויות הבמה בית צבי 2007.<br />

זוכה מלגת קרן שרת.‏<br />

השתתף בהפקות:‏ אאידה,‏ גריז,‏ שיער,‏ יוסף<br />

וכותנת הפסים המשגעת,‏ קברט,‏ כנר על הגג,‏<br />

סלאח שבתי,‏ קזבלן,‏ פיאף.‏<br />

קולנוע:‏ התגנבות יחידים.‏<br />

גיל וסרמן<br />

אנסמבל/‏<br />

שובר שביתה/‏<br />

US ג׳קי<br />

בוגר בית הספר לאמנויות הבמה בית צבי,‏ 1995.<br />

בין ההצגות בהן השתתף:‏ בתיאטרון בית ליסין:‏<br />

עשו עליך פעם סרט,‏ הזוג המוזר,‏ אני לא רפפורט,‏<br />

התאומים מונציה,‏ פילומנה,‏ סתיו ימיו,‏ הרולד ומוד,‏<br />

בקולנוע:‏ המוציא לפועל מאת יואב זאבי,‏ אודות<br />

המוניטין מאת יורם כסלו ‏)בתפקיד אלי(.‏<br />

בטלוויזיה:‏ החיים זה לא הכל,‏ דקות של תהילה,‏<br />

זינזאנה,‏ מרחב ירקון,‏ האישה באפור,‏ הפוך,‏ רמזור,‏<br />

החברים של נאור.‏<br />

מתן רכליס<br />

אנסמבל/‏<br />

רקדן בבלט המלכותי<br />

בוגר תואר ראשון במחול מאוניברסיטת מלבורן<br />

באוסטרליה,‏ קורסי משחק בשיטת צ’באק ‏)שחר<br />

רוזן(‏ וקורס משחק מול מצלמה ‏)ניב רז(.‏<br />

בין ההפקות בהן השתתף:‏ ברנשים וחתיכות<br />

‏)בית לסין(,‏ כנר על הגג,‏ סופטוב,‏ הם יורים גם<br />

בסוסים ‏)הקאמרי(,‏ צלילי המוזיקה ‏)עודד פלדמן(.‏<br />

הצגות ילדים:‏ פיטר פן,‏ אלדין ומנורת הקסמים<br />

‏)אורנה פורת(,‏ נסיך מצרים,‏ החתול במגפי הקסם<br />

ואנה פרנק ‏)התאטרון הארצי לילדים ונוער(.‏<br />

עופר פלדמן<br />

אנסמבל<br />

בוגר בית צבי מחזור 2010: זוכה 2 מלגות מצטיין<br />

שכבתי על שם חיים גמזו ו‎3‎ מלגות הצטיינות<br />

מעיריית רמת גן.‏<br />

תאטרון רמת גן:‏ קאטס,‏ יוסף,‏ קברט,‏ כותרת<br />

ראשית,‏ שיער,‏ שיקגו,‏ רנט.‏ בית לסין:‏ פסטיבל<br />

פותחים במה ‏)השבת השחורה(.‏ בקמארי:‏ קזבלן,‏<br />

זהב תורכי.תאטרון באר שבע:‏ חבלי משיח,‏ הגיבן<br />

מנוטרדם הגרסה למבוגרים.‏ תאטרון תמונע:‏<br />

פורנו.‏ תאטרון אורנה פורת:‏ הלב של שירז,‏<br />

לרקוד עם עדן.‏<br />

באופרה:‏ שיץ,‏ האדונית והרוכל,‏ צלילי המוסיקה.‏<br />

פסטיבל ישראל:‏ שייקספיר ושות’‏ ‏)רומאו/‏<br />

ריצ’ארד ה-‏‎3‎‏(.‏ פסטיבל שמאל במה:‏ הוראות<br />

הפעלה ‏)זוכה פרס ההצגה הטובה ביותר(.‏ חג<br />

<strong>המחזמר</strong>:‏ חבסה<br />

בתאטרון המסחרי:‏ אלאדין,‏ סינדרלה,‏ בת הים<br />

הקטנה,‏ שיר נולד,‏ פסטיגל.‏<br />

UNISON.CO.IL<br />

זוכה פרס<br />

OUTSTANDING<br />

TEACHER AWARD 2016<br />

Y.A.G.P PARIS


אבירם אביטן<br />

אנסמבל/‏US טוני<br />

גל מחזרי<br />

רקדן בלט<br />

מונה מור<br />

מרקוביץ׳<br />

אנסמבל<br />

אורנה כץ<br />

אנסמבל/מזכירה<br />

קרן ראובן<br />

US גב׳ ווילקינסון<br />

בית הספר ממוקם במרכז תל אביב,‏ צמוד<br />

לסינמטק.‏ המיקום מתווה את האוירה התרבותית<br />

והאומנותית בבית הספר.‏<br />

בוגר ביה”ס לאמנויות הבמה – בית צבי,‏ 2015.<br />

במסגרת לימודיו השתתף בהפקות רבות:‏ הבחורים<br />

בדלת ממול,‏ חוות החיות,‏ חתונה מושלמת,‏ נעורי<br />

ורדלה ועוד.‏ בתיאטרון המסחרי:‏ ‏“המכבים”.‏<br />

זוכה מלגות רבות ביניהן:‏ גנדי בבצקי,‏ חני פורמן,‏<br />

אלי ליאון ועוד.‏<br />

ערן חגי<br />

נויברג<br />

אנסמבל<br />

בוגר בית צבי - 2001 זוכה מלגות ע”ש דדי ניסים,‏<br />

טוביה צפיר ומשרד המדע הספורט והתרבות.‏ זמר<br />

באנסמבל צבאית,‏ ענף תרבות - מפקדת חיל חינוך<br />

טלוויזיה וקולנוע:‏ ‏“הכנסת”‏ סרט קצר,‏ בימוי:‏<br />

אבי כהן , פרסומת ‏“נקה סופט”‏ ערוץ ,10 2<br />

‏“סוטים”‏ בימוי:‏ יואב חיזקיה , ‏“ספר לי סיפור”‏ מגוון<br />

אגדות ילדים בהוט ,VOD קלטת ילדים ‏“אוריקן”‏<br />

ותפקיד אורח בחברים של נאור.‏<br />

תיאטרון,‏ מחזות זמר והצגות לילדים:‏ כנר על הגג,‏<br />

סלאח שבתי,‏ מי שחלם,‏ מרי לו,‏ דרך השיר,‏ . GA<br />

GA FM פנינה של אור,‏ בנצי,‏ הדייג ודג הזהב,‏ המלך<br />

ארתור,‏ עמי ותמי,‏ מכשפה במול,‏ זהבה ושלושת<br />

הדובים , יוסף וכתונת הפסים המשגעת,‏ דפנה<br />

ודודידו,‏ סופי מופי,‏ ספר הג’ונגל ועוד...‏<br />

מחוות בתאטרון הקאמרי:‏ נורית הירש , רבקה<br />

מיכאלי ‏,יאיר רוזנבלום , נתן אלתרמן,‏ יורם טהר לב,‏<br />

אחוזת בית 100 שנה לתל אביב , יוחנן זראי,‏ יצחק<br />

נבון,‏ שושנה דמארי ויום הולדת לשמעון פרס.‏<br />

החל את דרכו הארוכה בבלט בגיל 13 באקדמיה<br />

לבלט של מרים קופמן.‏ לאחר 4 שנים המשיך<br />

ללמודים גבוהים באקדמיה למוסיקה ומחול<br />

בירושלים ומשם לקריירה עניפה מעבר לים.‏<br />

רקדן בעל רפרטואר עשיר על הבמות ומוסדות<br />

הבלט המוכרים והיוקרתיים בעולם,‏ זוכה מלגות<br />

רבות ועוסק גם בהכשרת רקדנים וככוריאוגרף.‏<br />

איגור<br />

פטשנצ׳וק<br />

רקדן בלט<br />

נולד ב-‏‎1997‎‏.‏ עלה לארץ בשנת 2000. למד בבית<br />

הספר השש שנתי לאומנויות רעות במגמת מחול.‏<br />

זוכה במלגות קרן התרבות אמריקה-ישראל.‏<br />

זוכה המלגה ע”ש ז’אנט אורדמן.‏<br />

זוכה התחרות לבלט קלאסי ע”ש מיה ארבטובה.‏<br />

רוקד בפרוייקט של סוזן דלל איש השעה.‏<br />

איתי קורן<br />

רקדן בלט<br />

שרתה כסולנית בלהקת חיל החינוך.‏<br />

לימודים בביה״ס הגבוה למוסיקה ״רימון״.‏ בוגרת<br />

ביה״ס הגבוה לאומנויות הבמה ״ בית צבי״ 2010.<br />

מילגות ״סנו״ לביצוע מצטיין במחזות זמר.‏<br />

בין תפקידיה בבית צבי:‏ כותרת ראשית,‏ לדבר<br />

עם,‏ ארוחה בהפתעה,‏ תזמורת על תנאי.‏ תאטרון<br />

הסיפרייה:‏ ״אנני״,‏ ,”RENT“ ״שיער״,‏ ״HOUSE ,”OUR<br />

״לילות הקיץ החמים״.‏ קרן אור הפקות:‏ ״שרק״.‏ תאטרון<br />

מדיטק:‏ ״דו רה מו״,‏ ״הכבש הששה עשר״ בליווי<br />

הפילרמונית.‏ תאטרון הקאמרי:‏ ״האריסטוקרטים״,‏<br />

״קברט״,‏ ״כנר על הגג״,‏ ״אלקטרה״,‏ ״שרול״ בשיתוף<br />

בית ספר למשחק יורם לוינשטיין .<br />

מדבבת עשרות סרטים וסדרות בין היתר קולה של<br />

אלזה - ״לשבור את הקרח״ .)FROZEN(<br />

שיר זלינגר<br />

לזלי<br />

זמרת ומפקדת בלהקת חיל המודיעין.‏ בוגרת בית<br />

הספר למשחק ואומנויות הבמה ‏“בית צבי”.‏<br />

השתתפה בהפקות:‏ במחזמר ‏“אויטה”‏ בהבימה,‏<br />

‏“צלילי המוזיקה”‏ במשכן לאומנויות הבמה<br />

וברחבי הארץ.‏<br />

מנהלת מוזיקלית ומופיעה במופע black“ little<br />

”dress של תיאטרון stage“ ”English on ערב<br />

מחווה לדיוות הגדולות.‏ מופע עם רוני וייס משיריו<br />

בהיכלי תרבות בארץ.‏<br />

יוצאת להקת חיל האוויר,‏ בוגרת החוג למשחק<br />

באוניברסיטת תל אביב.‏ זוכת פרס השחקנית<br />

המצטיינת בפסטיבל עכו 1989, ו-‏‎1996‎‏.‏<br />

שיחקה בתיאטרון החאן הירושלמי,‏ חיפה,‏ הקאמרי,‏<br />

בית לסין,‏ אנסבל עתים,‏ אנסמבל הרצליה והצגות<br />

ילדים,‏ בתפקידים רבים ומגוונים:‏ יוליה ברומיאו ויוליה,‏<br />

האישה המופלאה שבתוכנו מאת חנוך לוין ובבימויו,‏<br />

פולארד,‏ קומדיה של טעויות,‏ אדון וולף,‏ רצח,‏ המלט,‏<br />

וויצק,‏ מבזק חדשות,‏ ארוחה עם חברים,‏ פרפר ברשת,‏<br />

מה עושים עם ג’ני,‏ ריגוש,‏ האישה שבישלה את בעלה.‏<br />

מאשה בשלוש אחיות,‏ ירמה,‏ עירם של האנשים<br />

הקטנים,‏ דצמבר,‏ איש ואישה אחת,‏ מפלצת<br />

מקסימה שלי,‏ העולם על פי אלון,‏ האסופית ועוד.‏<br />

מתרגמת,‏ מדבבת ומביימת לדיבוב.‏<br />

ליבי טננבוים<br />

US אנסמבל<br />

קורס משחק מול מצלמה בהנחיית רותי דייכס<br />

לימודי משחק בבית הספר ‏“הדרך”.‏<br />

תיאטרון:‏ ארץ עוץ שלי,‏ פיטר פן,‏ דלת הקסמים,‏<br />

שחקנית באנסמבל אספמיה של דליה שימקו,‏<br />

מעשה בטבעת,‏ אוטובוס 29, תיאטרון הסמטה.‏<br />

שחקנית בקבוצת תיאטרון פלייבק ‏“בועות”‏ ארגזים<br />

בראש,‏ תיאטרון יפו.‏<br />

מחזות זמר:‏ פינוקיו,‏ בטח יש ילד,‏ זרעים רעים -<br />

אופרת רוק,‏ מנגינה כחולה עם תלתלים,‏ צבעים.‏<br />

בוגרת ביה”ס לאומנויות סמינר הקיבוצים.‏ במהלך<br />

לימודיה זכתה במילגה ללימודים מטעם ‏“קרן שרת”.‏<br />

נסיון קודם:‏ תאטרון הבימה:‏ ‏“שלמה המלך ושלמי<br />

הסנדלר”,‏ ‏“ללכת עד הסוף”,‏ תאטרון הקאמרי:‏ ‏“מעיין<br />

הכבשים”,‏ תאטרון מסחרי:”עליזה מזרחי”,”הסירנות”,‏<br />

תאטרון הפרינג׳:‏ ,”weman’” ‏“זיכריני”,‏ ‏“אדיפוס<br />

משפט האלים”‏<br />

הצגות ילדים:‏ ‏“האריה שאהב תות”,‏ ‏“קריוס ובקטוס”,‏<br />

‏”קופיקו”,‏ ‏“הבובה זהבה”,‏ ‏”שלגיה”‏ ועוד.‏<br />

שירה גנור<br />

סטודיו רקדניות<br />

בית הספר לבלט של שירה גנור הוא בית לתלמידים<br />

המעוניינים בקריירה מקצועית במחול.‏ תוך שימת דגש<br />

על העצמת התלמיד והבאתו לשיא גבול היכולת שלו.‏<br />

בית הספר מצית את יצר הסקרנות והיצירתיות<br />

מבחינה פיסית ואינטלקטואלית לצד הכשרה טכנית<br />

ברמה גבוהה ביותר.‏<br />

תכנית הלימודים בבית הספר מבוססת על בלט<br />

קלאסי,‏ בהיותו מקור לכלים חשובים ביותר של היכרות<br />

רקדן עם גופו,‏ שיעורי טכניקה במודרני , סדנאות יוצרים<br />

במודרני,‏ שיעורי גאגא,‏ קומפוזיציה וג’אז.‏<br />

מורי בית הספר הינם מאסטרים בתחומם,‏ כולם היו<br />

רקדנים מקצועיים בהם התשוקה להעביר את הידע<br />

הלאה לתלמידים.‏<br />

רויטל זבולונוב-פייניקה<br />

סטודיו רקדניות<br />

מייסדת,‏ מורה,‏ כוריאוגרפית ומנהלת אומנותית של<br />

ביה”ס למחול – Revital כל הקסם במחול אחד - בו<br />

מתמקצעים בסגנונות המחול ג’אז,‏ מיוזיקל,‏ בלט קלאסי,‏<br />

היפ הופ,‏ מודרני,‏ טיסו ועוד.‏<br />

להקת ביה”ס RE-VITAL OF ISRAEL הנה להקה ייחודית<br />

בתחום המחול ופועלה המרכזי:‏ הקמת מחזות זמר<br />

מקוריים עם זיקה ציונית.‏ בין מופעי הלהקה,‏ בבימוי<br />

וכוריאוגרפיה של רויטל:‏ ״התקווה״ ו״בראשית”.‏<br />

מורן ברק - יוניסון<br />

יעוץ פדגוגי<br />

יעוץ פדגוגי והכשרת ילדים ‏)<strong>בילי</strong> ומייקל(‏ על ידי<br />

מורן ברק - מייסדת ובעלים,‏ בית הספר למחול יוניסון.‏<br />

בית הספר למחול יוניסון,‏ עוסק בטיפוח דור צעיר<br />

של רקדנים להשגת סטנדרטים גבוהים ובינלאומיים.‏<br />

התכנית האמנותית בביה”ס מבוססת על מסורת<br />

ומקצוענות לצד חדשנות ויצירתיות.‏ בין השנים<br />

2016-2011, זכה יוניסון להכרה כבית ספר מוביל<br />

למחול בישראל ובחו”ל.‏<br />

בין הישגי בית הספר נמנים זכייה בתחרויות ובמלגות<br />

ארציות ובינלאומיות,‏ והשתלבות בוגריו בלהקות<br />

מחול מקצועיות.‏<br />

Moran Barak<br />

בית הספר למחול יוניסון | רח׳ העצמאות 3 א׳,‏ אבן יהודה | 09-7737027 | 052-3698933 | School Unison Dance<br />

אדם כהן<br />

אנסמבל<br />

רקדן,‏ עבר הכשרה אצל הכוריאוגרף עוז מורג.‏<br />

השתתף בתוכניות טלווזיה:‏ הכוכב הבא,‏ דה וויס,‏<br />

אקס פקטור,‏ רוקדים עם כוכבים.‏<br />

בתיאטרון המסחרי:‏ גאליס,‏ שכונה,‏ החממה,‏<br />

היי סקול פסטיגל,‏ נסיך מצרים.‏<br />

Zorro the musical shangahi china<br />

בתיאטרון הספריה:‏ שיקגו,‏ קונילמל<br />

רקדן ליווי לנדב גאדג’,‏ ייצג את ישראל באירוויזיון 2015.<br />

החל לרקוד בגיל 10 ג’אז מודרני והיפ הופ בוגר<br />

ביה”ס תיכון לאמנויות תלמה ילין,‏ במסגרת לימודיו<br />

זכה במלגות רבות.‏ למד בקירוב בלט סקול ‏)מילגה<br />

מלאה ניקולוז מקטלי(,‏ אימונים בניו יורק עם<br />

פרנסואה פרון,‏ יגאל פרי וגרסיאלה מונז.‏<br />

סולן אורח באטלנטיק סיטי בלט בארה’’ב,‏ להקת<br />

הבלט של פלורידה אורלנדו בלט.‏<br />

זוכה מלגת קרן שרת גבוהה 4 פעמים ברציפות,‏<br />

זוכה מלגת קרן רונן פעמיים ברציפות.‏ שרת.‏ זוכה<br />

מלגה בתחרות מיה ארבטובה בשנת 2013.<br />

השתתף בקורסי קיץ בלהקות שונות בינהן:‏ SIBA<br />

‏)זלצבורג אינטרנשיונל בלט אקדמי(,‏ אמריקן<br />

אקדמי אוף בלט בניו יורק,‏ מונטגומרי בלט.‏<br />

משתתפת בדיבוב בסרטים ופרסומות.‏<br />

בתיאטרון ‏“גשר”‏ בתפקיד האומנת במחזמר ‏“רומיאו<br />

ויוליה”‏ בבימויו של אלכסנדר שטדלר.‏ חג <strong>המחזמר</strong><br />

ב”חלום קוסטה ריקה”‏ בניהולו האומנותי של אורי<br />

פסטר.‏ ‏“מזמר עד מחזמר”‏ בתיאטרון חולון.‏ סימפונית<br />

ירושלים והסימפונייטה באר שבע.‏ ‏“יידישעפרויין”‏<br />

מופע ביידיש ולדינו ושירי ארץ ישראל מאז ועד היום<br />

– מופע מקורי.‏ יום ההולדת לפרס – חגיגות ה-‏‎90‎<br />

לנשיא המדינה.‏ המכביה ה-‏‎91‎ – אירועי הפתיחה –<br />

האירוע המרכזי עם מיטב האמנים.‏<br />

איפור ושיער בתכניות טלוויזיה,‏ תאטרון וסרטים:‏<br />

תוכנית הבוקר עם אורנה דץ,‏ בתוכנית הבוקר עם<br />

אברי גלעד,‏ קונספטורית ב”נרניה”‏ הצגת הילדים,‏<br />

‏“עלובי החיים”‏ מחזמר.‏


שון גרנות זילברשטיין<br />

ארנון הרינג<br />

עמית ברנר<br />

סהר לב-שומר<br />

נינה גורדון-ברגמן<br />

דניאל דבי<br />

נועם דהן<br />

עמית ויינשטוק<br />

הילדים של<br />

טימוטי סניקוב<br />

אוריאן ז׳אן<br />

נריה זהבי<br />

נדב זלצמן<br />

יובל חופי<br />

נאיה פדרמן<br />

נעמה מורד<br />

הדר מרגל<br />

עמרי משולם<br />

איתי סלומון<br />

מיה מינץ<br />

סשה בזרוקוב<br />

רומי אקשטיין<br />

אורי ארנרייך<br />

אליה עובד<br />

מאיה פרלמן<br />

נוגה פלד<br />

שובל פריאל<br />

שירה אשרוב<br />

דניאלה בן חיים<br />

עלמה בראון<br />

אור גוטמן<br />

זוהר קון<br />

זהר קוץ<br />

ליאו קושניר<br />

עמית רובינשטיין


מפיקים:‏<br />

פנינה ומשה אדרי ,NMC UNITED<br />

פרדי זיסקרוט ושוקי גור – גלים הפקות,‏<br />

ירון פלד<br />

יוצרים:‏<br />

אלי ביז’אווי,‏ נוסח עברי<br />

אלדר גרויסמן,‏ בימוי וכוראוגרפיה<br />

בן זיידמן,‏ ניהול מוזיקלי<br />

ניצן רפאלי,‏ עיצוב תפאורה<br />

יובל כספין,‏ עצוב תלבושות<br />

קרן גרנק,‏ עיצוב תאורה<br />

בתיה פיק,‏ עיצוב ויצור אביזרים<br />

ולאדי קולסניק,‏ עיצוב מייצגים<br />

מיכל שי,‏ כוריאוגרפית משנה וסטפס<br />

דוקי עצמון,‏ הדרכה קולית<br />

דניאל שוורצמן,‏ הדרכת מקהלה<br />

גיורא ליננברג,‏ קורפטיטור ומנצח<br />

ירדנה אסולין,‏ מפיקה בפועל<br />

קטי גורדובר,‏ עוזרת במאי ומנהלת הצגה<br />

הפקה:‏<br />

ניהול הפקה:‏ הדר כליף<br />

ניהול טכני:‏ ידין חרדון ובנג’י סולטן<br />

עיצוב והפעלת סאונד:‏ גל מוטיל<br />

תכנות תאורה:‏ און כהן<br />

מפעיל תאורה:‏ חנן קמלמן<br />

אחראי צוות סאונד:‏ יונתן סורג’ון<br />

באקליינר:‏ אודי רחמיאן<br />

מפעילי פולו ספוט:‏ דור סויסה,‏ חי אטמזגי<br />

מנהל במה:‏ עמרי בן אשר<br />

עובדי במה:‏ דוד מאייר,‏ רז דגן,‏<br />

מיכאל רפאלי,‏ מתן צימרמן<br />

אסיסטנט למעצב תלבושות:‏ יחזקאל סיני<br />

מלבישים ראשיים:‏ אבי פליט,‏ שמרית פרזיילר<br />

מלבישים:‏ עמית רגב,‏ גיל אבוחצירה,‏ מאיה דהן<br />

אביזרים:‏ לילך דיין<br />

אחראית ילדים:‏ אוסי קוזושס<br />

צוות הפקה:‏ אלינור נוי,‏ ענת חיים<br />

שחקנים:‏<br />

אבי קושניר,‏ ג׳קי<br />

דפנה דקל,‏ גב’‏ וויליקנסון<br />

אושרי כהן,‏ טוני<br />

דינה דורון,‏ סבתא<br />

ארז וייס,‏ ברני<br />

יעל יקל,‏ אמו של <strong>בילי</strong><br />

דידי גת,‏ ג’ורג’‏<br />

שאול עזר,‏ ביג דייבי<br />

דדי זהר,‏ אנסמבל/גבר לונדוני<br />

עדי רז,‏ אנסמבל<br />

דורון רכליס,‏ אנסמבל<br />

כפיר לוי,‏ אנסמבל/מנהל עבודה<br />

אוהד יהודאי,‏ אנסמבל<br />

גיל וסרמן,‏ אנסמבל/שובר שביתה/‏US ג׳קי<br />

מתן רכליס,‏ אנסמבל/רקדן בבלט המלכותי<br />

אבירם אביטן,‏ אנסמבל/‏ US טוני<br />

עופר פלדמן,‏ אנסמבל<br />

ערן חגי נויברג,‏ אנסמבל<br />

אדם כהן,‏ אנסמבל<br />

גל מחזרי / איגור פטשנצ׳וק / איתי קורן,‏<br />

רקדן בלט ‏)אגם הברבורים(‏<br />

מונה מור,‏ אנסמבל/‏US אמא<br />

שיר זלינגר,‏ לזלי<br />

אורנה כץ,‏ אנסמבל/מזכירה<br />

ליבי טננבוים,‏ US אנסמבל<br />

קרן ראובן,‏ US גב’‏ וויליקנסון<br />

ארנון הרינג,‏ <strong>בילי</strong><br />

שון גרנות זילברשטיין,‏ <strong>בילי</strong><br />

סהר לב-שומר,‏ מייקל<br />

טימוטי סניקוב,‏ מייקל<br />

עמית ברנר,‏ מייקל<br />

נאיה פדרמן,‏ דבי<br />

סשה בזרוקוב,‏ דבי<br />

מיה מינץ,‏ דבי<br />

ליאו קושניר/יובל חופי/עמרי משולם,‏ ילד גבוה<br />

נדב זלצמן/איתי סלומון,‏ ילד נמוך<br />

רקדניות סטודיו - שירה גנור<br />

רקדניות סטודיו - רויטל זבולונוב<br />

נגנים:‏<br />

גיורא ליננברג,‏ מנצח ופיאנו 1<br />

רן גיל,‏ פיאנו 2<br />

עדי מאירי,‏ חצוצרה<br />

אבי יפרח,‏ גיטרה בס<br />

איתי ניצן,‏ תופים<br />

דורון מזרחי,‏ גיטרות<br />

מרסלו זובר,‏ כלי נשיפה<br />

ניצן עין הבר,‏ כלי נשיפה<br />

עופר עציוני,‏ קרן יער<br />

הכשרת ילדים:‏<br />

מורן ברק – סטודיו יוניסון,‏ יעוץ פדגוגי<br />

מור שלומוביץ,‏ ליהוק ילדים<br />

שי גבריאלי,‏ הפקה<br />

דפנה מרסר,‏ קלינאית תקשורת<br />

ערה גבעוני,‏ פיתוח קול<br />

אלון אבידן,‏ בלט קלאסי ומודרני<br />

אלכסנדר אלכסנדרוביץ,‏ בלט קלאסי<br />

יוסי צברי,‏ סטפס<br />

ענת צדקוני,‏ משחק<br />

קרן אלנקוה,‏ כוריאוגרפיה מחול אווירי<br />

משה שכטר,‏ בלט מודרני<br />

אלה נגלי,‏ בלט קלאסי<br />

יחסי ציבור ותקשורת:‏ נידר עוז<br />

ניהול דיגיטל:‏ איל עמית<br />

רכש מדיה דיגיטל:‏ רמי כהן,‏ digitalvibe<br />

הגברה ותאורה:‏ סינקופה<br />

יצור תפאורה:‏ אירגונית<br />

עיצוב ותפירה שמלות גדולות:‏ שלומית פניכל<br />

מהנדס בטיחות:‏ B SAFE שרון חזן<br />

מעוף:‏ יניב סויסה,‏ קרקס Y<br />

איפור:‏ MAC<br />

פאות:‏ רבקה זהבי<br />

צילום סטילס:‏ עופר אמיר,‏ יוסי צבקר<br />

הפקת פרסומת:‏ אוג הפקות<br />

עורך פרסומת:‏ רועי שלם<br />

הפקת קליפ:‏ YO! אביב שילון<br />

בימוי קליפ:‏ אינדי חייט<br />

בימוי והפקת מייקינג אוף:‏ זוהר ישראל<br />

עיצוב גרפי:‏ אינה קפצ׳יץ<br />

עריכת תוכניה:‏ רנה ורבין<br />

עיבוד תמונה:‏ שיין הורביץ<br />

הובלות:‏ רמי דקל<br />

הסעות:‏ צביקה<br />

עריכת סרט פתיחה:‏ אריק גולדשטיין<br />

אפקטים:‏ גחלילית<br />

כלי נגינה:‏ חלילית<br />

ביטוח:‏ בן עמי משה ס.‏ לביטוח בע”מ<br />

קייטרינג:‏ סנדר בית של אוכל<br />

יעוץ משפטי:‏ עו”ד איתן סבג<br />

יעוץ כלכלי:‏ רו”ח/עו”ד איל לוטקר<br />

ניהול מכירת מוצרי לוואי:‏<br />

ליעד יזמות – עידית לוטקר ולירון סבג<br />

חדרי חזרות:‏<br />

סטודיו B<br />

בכורי העתים<br />

ביה”ס לאמנויות ואולם אריסון<br />

סטודיו קנטה<br />

סטודיו קניג<br />

לייב רום<br />

סוכני אמנים:‏<br />

טלית הפקות<br />

זוהר יעקובסון<br />

יצוג 1<br />

שלמה צח<br />

שירלי פוטרמן<br />

נועה להב<br />

TAKE TWO<br />

תודות:‏<br />

נעלים:‏ טבע נאות,‏ מרשה בלרינה,‏ גלי<br />

טמפו<br />

עינת,‏ ליאת,‏ בנג’י,‏ יונתן – גלים הפקות<br />

אלונה לרר<br />

ורד ויעל – סטודיו קניג<br />

אריאלה – ביכורי העתים<br />

חגי,‏ מירי – ביהס לאמנויות<br />

הוט<br />

טלעד<br />

שירי,‏ אלה,‏ דמרון,‏ יותם ואלירן – סינמה סיטי<br />

לירון אדרי<br />

רמי ירון<br />

אבי אדרי<br />

אביב קסלר,‏ ניב קינן ודקלה - קופת ת”א<br />

מרב,‏ מיכל - נידר עוז<br />

עמותת ‏“אור שלום”‏<br />

אורטל אהרוני – מנהלת תחום חוק עבודת הנוער,‏<br />

משרד הכלכלה<br />

דניאל שוורצמן - עיבודים ווקלים נוספים<br />

תודה מיוחדת ללאון אדרי<br />

על העזרה וההתגייסות


Orchestrations by<br />

MARTIN KOCH<br />

Executive Producers (Original London Production)<br />

ANGELA MORRISON DAVID FURNISH<br />

Producers (Original London Production)<br />

TIM BEVAN ERIC FELLNER JON FINN SALLY GREENE<br />

Originally presented in London by Universal Pictures Stage Productions, Working Title Films and Old Vic Productions, in association with Tiger Aspect. Based on the Universal Pictures/Studio Canal Film.<br />

Presented by arrangement with Music Theatre International (Europe(

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!