19.10.2017 Views

Emet Magazine

  • No tags were found...

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

פרס שווה<br />

באמת<br />

הזוכים בפרס א.מ.ת לשנת 2017 הם אנשים מובילים ופורצי דרך<br />

בתחומים כמו מדעים מדויקים,‏ פילוסופיה ואומנות • נוסף על כך<br />

הם משמשים מודל לחיקוי ואף סוללים את הדרך לדור העתיד של<br />

החוקרים ושל האנשים שעתידים להשפיע על חיינו<br />

מעיין הופמן<br />

ד”ר הדסה שני,‏ החברה בוועדה<br />

לבחירת הזוכים בפרס א.מ.ת,‏ מתארת<br />

את הזוכה הפוטנציאלי כאדם<br />

שהצליח להזניק באופן חסר תקדים<br />

את שדה הפעילות שבו הוא עוסק.‏<br />

תיאור זה הולם בהחלט את הזוכים<br />

לשנת 2017, בהם פרופ’‏ אמריטוס<br />

יעקב זיו,‏ דמות מובילה בתחומי<br />

דחיסת נתונים,‏ תיאוריית המידע<br />

ותקשורת סטטיסטית.‏ זיו הוא הזוכה<br />

הראשון אי פעם בקטגוריית המדעים<br />

המדויקים המגיע מתחום הנדסת<br />

המחשבים.‏<br />

על זכייתו בפרס אמר בצניעות פרופ’‏<br />

זיו,‏ ‏“אני מקווה שאצליח להעניק<br />

השראה לכמה מהנדסים חדשים”.‏<br />

זיו צבר מוניטין בין השאר הודות<br />

לאלגוריתם למפל־זיו־ולך לדחיסת<br />

מידע,‏ שפיתח עם עמיתיו ומאפשר<br />

דחיסה ללא אובדן מידע,‏ מה שהפך<br />

לשיטת דחיסת המידע האוניברסלית<br />

במחשבים הראשונה שבה נעשה<br />

שימוש בקנה מידה נרחב.‏ בעזרת<br />

האלגוריתם אפשר לכווץ קובץ<br />

של טקסט ארוך לכמחצית מגודלו<br />

המקורי.‏ אפשר לעשות בו שימוש<br />

גם כדי לכווץ קובצי TIFF ,GIF ו־<br />

.PDF<br />

המערכת פועלת לפי הרעיון של<br />

הגורם שאותו מכנה פרופ’‏ זיו<br />

‏“פוינטר”,‏ ‏“זה כמו בסידור.‏ כל תפילת<br />

שמונה עשרה מסתיימת ב’עלינו<br />

לשבח’.‏ אבל ברוב הספרים החלק<br />

הזה לא מודפס בשלמותו בכל פעם.‏<br />

רק מצוין היכן צריך לומר את הצירוף,‏<br />

עם הפניה למספר העמוד.‏ זהו<br />

פוינטר,‏ והוא חוסך במקום”,‏ מסביר<br />

זיו.‏ ‏“זה די פשוט,‏ אבל אף אחד אחר<br />

לא חשב על זה”.‏<br />

ההסבר של זיו לזכייתו מאפיין גם<br />

זוכים נוספים בפרס א.מ.ת השנה.‏ אך<br />

אשר להישגיהם של פרופ’‏ זליג אשחר<br />

ופרופ’‏ אלכסנדר לויצקי,‏ לא רק שאף<br />

אחד לא חשב על זה קודם,‏ אלא שאף<br />

אחד גם לא האמין שמה שהשיגו<br />

ייתכן במציאות.‏ צמד הפרופסורים,‏<br />

שזכה בפרס בקטגוריית מדעי החיים<br />

הודות למחקרו על אודות הסרטן,‏<br />

עיצב גישה חדשה לחלוטין הנוגעת<br />

למלחמה במחלה.‏<br />

אשחר היה הראשון ‏“לגייס את<br />

המערכת החיסונית כדי לזהות<br />

את הסרטן ולדחות אותו”.‏ הטיפול<br />

שפיתח משתמש בתאי T, העוברים<br />

שינוי גנטי כדי שיוכלו לצוד גידולים<br />

סרטניים בלי לפגוע ברקמות<br />

בריאות.‏ בתהליך,‏ שנקרא adoptive<br />

T מהונדסים תאי ,cell transfer<br />

מהמערכת החיסונית כך שיכילו<br />

קולטנים כימריים לאנטיגנים,‏<br />

המסוגלים לזהות חלבונים הנמצאים<br />

בגידולים סרטניים.‏ התאים<br />

המשופרים מתרבים מחוץ לגוף<br />

החולה,‏ ולאחר מכן מוחזרים לגופו<br />

כדי לאתר ולהשמיד את הגידולים<br />

הסרטניים ‏)מתוך אתר מכון ויצמן(.‏<br />

בתחילת יולי אישר מינהל המזון<br />

והתרופות האמריקאי )FDA( את<br />

הטיפול,‏ שהוא המוצר הרפואי הגנטי<br />

הראשון שאושר על ידיו אי פעם.‏<br />

הטיפול אושר לשימוש בחולים<br />

בטווח הגילים ‎3‎־‎25‎‏,‏ שגופם התנגד<br />

לטיפולים אחרים כמו כימותרפיה<br />

או שחוו הידרדרות במצבם.‏ הטיפול<br />

– שאותו משווקת חברת נובארטיס<br />

ומתבסס על ממצאיו של אשחר<br />

- נמצא יעיל במיוחד בסרטן הדם<br />

לוקמיה לימפוציטית.‏<br />

‏"ידענו שתאי T יכולים להרוס<br />

רקמות.‏ השאלה הייתה איך ‏‘לשכנע’‏<br />

אותם לתקוף דווקא רקמות סרטניות,‏<br />

שאותן הם לא מזהים בדרך כלל<br />

כזרות או מסוכנות”,‏ מסביר אשחר,‏<br />

שהחל,‏ לדבריו,‏ לפתח את הרעיון<br />

לטיפול עוד בשנות ה־‎80‎‏.‏<br />

כיום,‏ כמחצית מהחולים המטופלים<br />

בשיטה זו דוחים את הגידולים<br />

הסרטניים שבגופם ומחלימים לחלוטין<br />

מהמחלה.‏ כעת עוסק צוותו של אשחר<br />

בשאלה אם אפשר להשתמש בטיפול<br />

דומה או זהה במטרה להתמודד גם עם<br />

סוגי סרטן אחרים.‏<br />

אשחר,‏ הזוכה בפרס א.מ.ת לאחר<br />

שזכה בעבר גם בפרס ישראל על<br />

הישגיו,‏ אמר כי ‏“הפרס האמיתי עבורי<br />

הוא כשחולים מצליחים להירפא”.‏<br />

על תחילת הדרך המחקרית סיפר<br />

פרופ’‏ לויצקי כי:‏ ‏“אנשים לא האמינו<br />

שאפשר לעצב מעכבים לכדי יחידות<br />

אפקטיביות שפועלות נגד הסרטן”.‏<br />

אולם לויצקי וחבריו במעבדה החליטו<br />

לנסות בכל זאת לפעול בכיוון זה.‏<br />

לויצקי זכר היטב את השיעור שלמד<br />

באנזימולוגיה – שינויים קטנים באתרי<br />

הפעילות באנזימים הקשורים זה<br />

לזה מובילים ליכולת ליצור מעכבים<br />

סלקטיביים.‏ המחקרים שביצעו<br />

במעכבי טירוזין קינאז שימשו כבסיס<br />

לפיתוחן של 26 תרופות המשווקות<br />

כעת לטיפול בלוקמיה מיאלואידית,‏<br />

בסרטן ריאות,‏ בסרטן השד ובסוגים<br />

אחרים של סרטן.‏ וישנן תרופות<br />

נוספות בקנה.‏<br />

בימים אלה עובד לויצקי על<br />

אסטרטגיה חדשה שמטרתה לעורר<br />

את המערכת החיסונית לתקוף<br />

גידולים ולהבחין בין תאים סרטניים<br />

לבין תאים בריאים.‏<br />

לדברי לויצקי,‏ המחקר על אודות<br />

מחלת הסרטן עדיין בחיתוליו,‏ והוא<br />

מקווה שזכייתו בפרס א.מ.ת תעודד<br />

רופאים וחוקרים צעירים להיכנס<br />

לתחום.‏ ‏“יש עוד הרבה מה לעשות”,‏<br />

אומר לויצקי.‏ ‏“ישנן אפשרויות<br />

רבות לאנשים רבים לתרום ולהביא<br />

לפריצות דרך בתחום”.‏<br />

בקטגוריית מדעי הרוח והיהדות<br />

זכה בפרס פרופ’‏ דוד הד,‏ והיה<br />

לזוכה השני בלבד שמגיע מתחום<br />

הפילוסופיה.‏ הד סיפר כי החל<br />

להתעניין בפילוסופיה כשלמד<br />

בתיכון.‏ ואף על פי שפקד בהמשך גם<br />

את אולמות האוניברסיטה,‏ לא חשב<br />

שתחום העניין יהפוך לקריירה.‏<br />

כיום הד הוא אקדמאי מוכר ובעל<br />

15<br />

14

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!