catalog kalla

‏„י
˙
נייע „
מ‡ירו˙‏
סעט כלה

פארווארט
מ
יט לויב און
דאנק צו
השי"ת,‏ וואס
האט אונז ערמעגליכט ארויסצוגעבן,‏
דעם נייעם הערליכן פראכטפולען כלה
סעט ברוב פאר והדר בעזהשי"ת
די כלה סעט אנטהאלט 12 פראכטפולע
בענדער,‏ 5 בענדער מחזורים,‏ 2 בענדער צאינה
וראינה,‏ סידור קרבן מנחה,‏ תחינה,‏ הגדה של פסח,‏
תהלים,‏ סליחות.‏
יעדע פון די 12 בענדער פארמאגט ספעציעלע באזונדערע מעלות,‏
אזויווי עס ווערט שפעטער ארויסגעברענגט באגלייט מיט בילדער.‏
דער כלה סעט איז א זעלטן שיינע רייכער ארבעט,‏ אנטהאלט
א הערליכן געשמאקער אידיש טייטש,‏ באזירט אויף די פירושי
הראשונים,‏ וואס זענען שוין געדרוקט געווארן במשך הונדערטער
יארן אין פארשידענע לענדער,‏ בהסכמות גדולי הדור.‏
א ספעציעלן געוויכט איז געלייגט געווארן אויף די גרעפיקס
און די אויסשטעל,‏ עס זאל זיין מיט שיינע גרויסע ליכטיגע און
קלארע אותיות,‏ און מיט גאר א פראקטישן סדר.‏
די תחינות אין אידיש,‏ וואס די נשים צדקניות פירן זיך צו
זאגן בשעת די תפילות.‏ איז אויסגעלייגט אין א ספעציעלן שיינעם
קעסטל,‏ כדי מען זאל עס קענען גרינג באמערקן.‏
אלע תפלות איז געדריקט אויפן פלאץ אפילו עס שטייט שוין אין
מחזור עטליכע מאל,‏ ווי צב"ש,‏ קדיש,‏ הלל,‏ קוה,‏ אא"וו.‏ אז מען זאל
נישט דארפן זוכן אין מישן אינמיטן דאווענען.‏ די קידוש און
זמירות און ברכות המזון פון די ימים טובים איז ערשיינט
אין א באזונדערע אפטיילונג.‏
באזונדער האבן מיר צוגעלייגט שערים פאר יעדן טאג און
פאר יעדע אפטיילונג,‏ עס זאל זיין מסודר און איינגעטיילט אויף
א מייסטערהאפטן אופן.‏ אויך האבן מיר צוגעלייגט תהלים אין די
מחזורים פון די ימים נוראים.‏
אסאך כח און ארבעט איז אריינגעלייגט געווארן צו פארגרינגערן
מיט צו האלטען דאס דאווענען מיטן בעל תפלה.‏ מיר האבן אנגעצייכנט
פילע ניצליכע אנווייזונגען,‏ צו וויסן אויף יעדן שטיקל אויף וועלכער אופן
עס ווערט געזאגט;‏ וואס זאגט דער חזן און וואס זאגט דער קהל;‏
וואו מען שטעלט זיך אפ;‏ וואס מען פירט זיך אויסצולאזן א.ד.ג.‏ כדי
יעדער זאל קענען פארשטיין און מיטהאלטן דאס דאווענען אין די ימי
הרחמים והרצון און א גאנץ יאר.‏
‏„י לע„ערנע ‏„ע˜לעך:‏
נאך א לענגערע און גרינטליכע פארש-ארבייט ביי אסאך
לעדער פאבריקן איבער די וועלט,‏ האבן אונז בעזהשי"ת געפינען
דעם ריכטיגן פלאץ וואס מאכט די לעדער אויף גאר א הויכן ניווא,‏
מיט ספעציעלע טייערע לעדער פון איטאליע,‏ א יעדע איינציגע
שטיקל לעדער איז האנט ארבייט,‏ און פאכמאניש אויסגעארבעט,‏
שטארק און דויערהאפטיג,‏ אזוי אז סיי די עצם מחזור און סיי
דאס דעקל,‏ איז אויפ'ן העכסטן סטאנדארט.‏
מען קען אויך באשטעלן קאסטום מעיד דעקלעך,‏ פון פארשידענע
קאלירן,‏ און דיזיינס.‏ אויך איז דא צו באקומען
בונדעד-לעדער פאר ביליגע פרייזן צו ערמעגליכן
יעדענס בודזשעט.‏
יהי רצון בזכות תפלות ישראל זאלן
מיר שוין זוכה זיין צו ביאת משיח צדקינו
במהרה בימינו אמן.‏
הוצאת מאירות

ירירירירירירים מחזו
Also
available in
mid size

‏„ער
‏˘ער
בל‡ט
בעז‰˘י"˙‏
מחזור
כפור יום
נוסח ספר„‏
עם ‏˙‰לים
‏‡ינ‰‡לטסרייכע ‏˜ל‡רע
‏‡י„י˘‏ טייט˘‏
‏˙חינו˙‏ ‏‡ון ‏‰לכו˙‏
‏˜ל‡רע ‏‡נווייזונ‚ען
מיט פיל ‏‰וספו˙‏
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

אוּן הָ‏ אט אוּנְ‏ ז גֶעבּ‏
ליל ראשון של פסח
‏˘ערים
‏„ורכ‡ויס
‏„עם
מחזור
ס„ר
‏‰„ל˜˙‏
‏‰נרו˙‏
ראשון ליל
פסח של
סדר הדקת הנרות 13
‏‰„ל˜˙‏ ‏‰נרו˙‏ ס„ר
ווען ראש השנה פאלט אויס אין דערוואכן זאגט מען די ברכות פאר'ן צינדן:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ אַ‏ ‏ׁשֶ‏ ר
קִ‏ ‏ּדְ‏ ‏ׁשָ‏ נּו ‏ּבְ‏ מִ‏ צְ‏ וֹתָ‏ יו וְ‏ צִ‏ ‏ּוָ‏ נּו לְ‏ הַ‏ דְ‏ לִ‏ יק נֵר
‏ׁשֶ‏ ל יֹומ טֹוב:‏
די צווייטע נאכט איז גלייך אז די פרויען זאלן אנטוען א נייע קלייד און אינזין
האבן דערויף בשעת מאכן די ברכה שהחיינו,‏ אדער זאל מען אינזין האבן
אויף נייע פרוכט:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ ‏ׁשֶ‏ הֶ‏ חֶ‏ יָ‏ נּו
וְ‏ קִ‏ ‏ּיְמָ‏ נּו וְ‏ הִ‏ ‏ּגִ‏ יעָ‏ נּו לַ‏ ‏ּזְ‏ מַ‏ נ הַ‏ ‏ּזֶ‏ ה:‏
מחזורים
A
ווען ראש השנה פאלט אויס אום שבת זאגט מען די ברכות נאך ליכט צינדן:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ אַ‏ ‏ׁשֶ‏ ר
קִ‏ ‏ּדְ‏ ‏ׁשָ‏ נּו ‏ּבְ‏ מִ‏ צְ‏ וֹתָ‏ יו,‏ וְ‏ צִ‏ ‏ּוָ‏ נּו לְ‏ הַ‏ דְ‏ לִ‏ יק נֵר
‏ׁשֶ‏ ל ‏ׁשַ‏ ‏ּבָ‏ ת וְ‏ ‏ׁשֶ‏ ל יֹומ טֹוב:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ ‏ׁשֶ‏ הֶ‏ חֶ‏ יָ‏ נּו
וְ‏ קִ‏ ‏ּיְמָ‏ נּו וְ‏ הִ‏ ‏ּגִ‏ יעָ‏ נּו לַ‏ ‏ּזְ‏ מַ‏ נ הַ‏ ‏ּזֶ‏ ה:‏
ָ אט,‏ לְ‏ כָ‏ בוֹ‏ ד דֶ‏ עם לִ‏ ְ יבּ‏ ן
ָ ת קוֹ‏ דֶ‏ שׁ‏ אוּן דֶ‏ עם לִ‏ ְ יבּ‏ ן)‏ יוֹ‏ ם טוֹ‏ ב וָואס
אוּנְ‏ זֶער הֶ‏ ער גָ‏ אט הָ‏ אט אוּנְ‏ ז גֶעגֶעבּ‏
ָ אטְ‏ ן דִ‏ י לִ‏ ֶ יבּ‏ ע מִ‏ צְ‏ וָה,‏ אִ‏ יךְ‏ זָאל אִ‏ יר קֶ‏ ענֶען
לְ‏ כָ‏ ב וֹ‏ ד גָ‏ אט,‏ לְ‏ כָ‏ בוֹ‏ ד אוּנְ‏ זֶער גֶעבּ‏
‏(לשבת שַׁ‏ בּ‏
ְ ן דֶ‏ עם לִ‏ ְ יבּ‏ ן שַׁ‏ ָ בּ‏ ת קוֹ‏ דֶ‏ שׁ‏

יְ‏ ‏ֹהוָ‏ ה יִמְ‏ לְֹכ לְ‏ עֹולָ‏ מ וָעֶ‏ ד.‏ וְנֶאֶ‏ מַ‏ ר,‏ ‏ּכִ‏ י פָ‏ דָ‏ ה יְהֹוָה
אֶ‏ ת יַ‏ עַ‏ קֹב,‏ ‏ּוגְ‏ אָ‏ לֹו מִ‏ ‏ּיַ‏ ד חָ‏ זָ‏ ק מִ‏ ‏ּמֶ‏ ‏ּנּו:‏
‏‡ין רוב ‏˜‰לו˙‏ ז‡‚ט מען ני˘ט ‏'ב‰„ר˙':‏
‏ּבְ‏ הַ‏ דְ‏ רַ‏ ת קֹדֶ‏ ‏ׁש ‏ׁשֹורְ‏ רּו ‏ּבְ‏ מִ‏ קְ‏ ‏ּדָ‏ ‏ׁשֹו,‏ רֹוחַ‏ ‏ׁשִ‏ ימ ‏ׁשִ‏ יר וָ‏ ‏ׁשֶ‏ בַ‏ ח לְ‏ חַ‏ ‏ּדְ‏ ‏ׁשֹו,‏ ‏ׁשָ‏ לֹומ ‏ּתִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּפֹות
לָ‏ הֶ‏ מ לְ‏ הַ‏ גְ‏ ‏ּדִ‏ יׁשֹו,‏ מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ צּור יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל ‏ּוקְ‏ דֹוׁשֹו:‏
מען ז‡‚ט „‡ ווייטער:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏ גָ‏ אַ‏ ל יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל:‏
ווען מען זאגט פיוטים ענדיגן טייל מיט דעם נוסח:‏
‏(נ"א מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ צּור יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל וְ‏ גֹואַ‏ לֹו:)‏
הַ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּכִ‏ יבֵ‏ נּו יְ‏ הֹוָ‏ ה אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו לְ‏ ‏ׁשָ‏ לֹומ,‏ וְ‏ הַ‏ עַ‏ מִ‏ ידֵ‏ נּו מַ‏ לְ‏ ‏ּכֵ‏ נּו
לְ‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ טֹובִ‏ ימ ‏ּולְ‏ ‏ׁשָ‏ לֹומ.‏ ‏ּופְ‏ רֹוׂש עָ‏ לֵ‏ ינּו ֻ ‏ּכַ‏ ת
‏ׁשְ‏ לֹומֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ תַ‏ ‏ּקְ‏ נֵ‏ נּו ‏ּבְ‏ עֵ‏ צָ‏ ה טֹובָ‏ ה מִ‏ ‏ּלְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ,‏ וְ‏ הֹוׁשִ‏ יעֵ‏ נּו מְ‏ הֵ‏ רָ‏ ה
לְ‏ מַ‏ עַ‏ נ ‏ׁשְ‏ מֶ‏ ‏ָכ.‏ וְ‏ הָ‏ גֵ‏ נ ‏ּבַ‏ עַ‏ דֵ‏ נּו,‏ וְ‏ הָ‏ ֵ ר מֵ‏ עָ‏ לֵ‏ ינּו אֹויֵ‏ ב,‏ ‏ּדֶ‏ בֶ‏ ר
וְ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב וְ‏ רָ‏ עָ‏ ב וְ‏ יָ‏ גֹונ,‏ וְ‏ הָ‏ ֵ ר ‏ׂשָ‏ טָ‏ נ מִ‏ ‏ּלְ‏ פָ‏ נֵ‏ ינּו ‏ּומֵ‏ אַ‏ חַ‏ רֵ‏ ינּו,‏ ‏ּובְ‏ צֵ‏ ל
― ‏―ק פירוש המילות
ר
44
מחזורים
דֶ‏ ערְ‏ בּ‏
תפת נעיה 845
פ‡ר נעיל‰‏ ‏˙חינ‰‏
ַ ארֶ‏ עמְ‏ דִ‏ יגְ‏ ר גָ‏ אט אֱ‏ לֹהֵ‏ י הַ‏ ‏ְצּ‏ בָ‏ אוֹ‏ ת.‏ דוּ‏ הַ‏ אלְ‏ סְ‏ ט שׁ‏ וֹ‏ ין
בַּ‏ יים ְ גּ‏ זַ‏ ר ִ דּ‏ ין.‏ צוּ‏ פַ‏ אר'חַ‏ תְ‏ מָ‏ ‏'ענן יֶעדֶ‏ ענְ‏ ס
גּוֹ‏ רָ‏ ל.‏ יֶעדֶ‏ ענְ‏ ‏'ס מַ‏ זּ‏ ‏ָל וָואס דוּ‏ הָ‏ אסְ‏ ט פַ‏ אר אִ‏ ים אָ‏ נְ‏ גֶעשְׁ‏ רִ‏ ְ יבּ‏ ן.‏
דֶ‏ ער טָ‏ אג אִ‏ יז פַ‏ ארְ‏ ַ בּ‏ יי,‏ דִ‏ י זוּן גֵייט אוּנְ‏ טֶ‏ ער,‏ דֶ‏ ער שְׁ‏ רֶ‏ עקְ‏ לִ‏ יכְ‏ ר
חוֹ‏ תָ‏ ם לִ‏ יגְ‏ ט אַ‏ צִ‏ ינְ‏ ד אִ‏ ין דַ‏ יין אֵ‏ ייגֶענֶע הַ‏ אנְ‏ ט.‏ רִ‏ בּ‏ וֹ‏ נוֹ‏ שׁ‏ ֶ ל עוֹ‏ לָם
אֵ‏ יידֶ‏ ער דוּ‏ וֶועסְ‏ ט דַ‏ יין הֵ‏ יילִ‏ יגְ‏ ן זִ‏ יגְ‏ ל לֵייגְ‏ ן אוֹ‏ יף אוּנְ‏ זֶער מִ‏ שְׁ‏ פָּ‏ ט.‏
ַ בּ‏ אטְ‏ רַ‏ אכְ‏ ט דַ‏ יינֶע אָ‏ רֶ‏ עמֶ‏ ע קִ‏ ינְ‏ דֶ‏ ער,‏ דַ‏ יינֶע פַ‏ ארְ‏ וָואגֶעלְ‏ טֶ‏ ע
שׁ‏ ֶ ע פְּ‏ סֶ‏ עלַאךְ‏ וֶועלְ‏ כֶ‏ ע שְׁ‏ טֵ‏ ייעֶ‏ ן פַ‏ אר דִ‏ יר נָאךְ‏ פוּן נֶעכְ‏ טְ‏ ן מִ‏ יט
אַ‏ פֶ‏ ערְ‏ קְ‏ לֶעמְ‏ טְ‏ ן גֶעמִ‏ יט,‏ מִ‏ יט אַ‏ ְ צוּבּ‏ רָ‏ אכֶ‏ ענֶעם הַ‏ ארְ‏ צְ‏ ן,‏ פַ‏ ארְ‏ שְׁ‏ מַ‏ אכְ‏ ט,‏
פַ‏ ארְ‏ יָאמֶ‏ ערְ‏ ט,‏ אוּן זֵייעֶ‏ רֶ‏ ע אוֹ‏ יגְ‏ ן אִ‏ יז גֶעוָואנְ‏ דְ‏ ן נָאר צוּ‏ דִ‏ י ר
אַ‏ לֵיין,‏ ַ בּ‏ אטְ‏ רַ‏ אכְ‏ ט דֶ‏ ערְ‏ ַ בּ‏ ארֶ‏ עמְ‏ דִ‏ יגְ‏ ר גָ‏ אט דִ‏ י לַאגֶע פוּן דַ‏ יין
אָ‏ רִ‏ ימֶ‏ ע פָ‏ אלְ‏ ק וֶועלְ‏ כֶ‏ ע אִ‏ יז פַ‏ ארְ‏ פִ‏ ינְ‏ סְ‏ טֶ‏ ערְ‏ ט אִ‏ ין חֹשׁ‏ ֶ ךְ‏ ‏'דִ‏ יגֶען
גָּ‏ לוּת שׁ‏ וֹ‏ ין ַ בּ‏ אלְ‏ ד צְ‏ וֵויי טוֹ‏ יזֶענְ‏ ט יָאר,‏ ַ בּ‏ אטְ‏ רַ‏ אכְ‏ ט וָואס נְ‏ א זֶ‏ ‏ּו ע רֶ‏ ע
עֶ‏ לְ‏ טֶ‏ ערְ‏ ן הָ‏ ְ אבּ‏ ן גֶעלִ‏ יטְ‏ ן ִ בּ‏ יז הַ‏ יינְ‏ ט,‏ וִ‏ וי זֵיי הָ‏ ְ אבּ‏ ן מַ‏ קְ‏ רִ‏ יב גֶעוֶוען
זֵייעֶ‏ ר לֶעצְ‏ טְ‏ ן טְ‏ רָ‏ אפְּ‏ ן ְ בּ‏ לוּט פַ‏ אר דַ‏ יין הֵ‏ יילִ‏ יגְ‏ ן נָאמֶ‏ ען.‏
הִ‏ ימְ‏ לִ‏ ישׁ‏ ֶ ער פָ‏ אטֶ‏ ער ַ בּ‏ אטְ‏ רַ‏ אכְ‏ ט דֶ‏ עם ִ בּ‏ יטֶ‏ ערְ‏ ן ְ לֶעבּ‏ ן פוּן
דַ‏ יינֶע אָ‏ רֶ‏ עמֶ‏ ע קִ‏ ינְ‏ דֶ‏ ער וֶועלְ‏ כֶ‏ ע שְׁ‏ טֵ‏ ייעֶ‏ ן אַ‏ צִ‏ ינְ‏ ד
פַ‏ אר דִ‏ יר אוּן עֶ‏ רְ‏ וַוארְ‏ טֶ‏ ען פוּן דִ‏ יר אַ‏ מְ‏ חִ‏ ילָה וּסְ‏ לִ‏ יחָ‏ ה אִ‏ ין דֶ‏ עם
‏˙חינו˙‏ ספעˆיעל
‏„יזיינט ‏‡ויף ‡
ב‡זונ„ערע עמו„‏
מיט ‡ ‏˘יינעם
‏˜עסטל
מעריב י ראשון ש סוכות
וְ‏ נֶ‏ אֱ‏ מַ‏ ר , און נאך
‏˜ל‡רע
‏‡נווייזונ‚ען
פ‡ר
‏˘טי˜לעך
וו‡ס מען
ל‡זט ‏‡ויס
הֵ‏ יילִ‏ יגְ‏ ן יוֹ‏ ם הַ‏ ִ כּ‏ פּ‏ וּרִ‏ ים.‏ וֶוער נָאךְ‏ וִ‏ וי דוּ‏ אַ‏ לֵיין גְ‏ רוֹ‏ יסֶ‏ ער גָ‏ אט
וֵוייסְ‏ ט אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע ְ צוּבּ‏ רָ‏ אכֶ‏ ענֶע הֶ‏ ערְ‏ צֶ‏ ער,‏ אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע ְ בּ‏ ל טִ‏ ‏ּו י גֶ‏ ע
וואוּנְ‏ דְ‏ ן וֶועלְ‏ כֶ‏ ע מִ‏ יר טְ‏ רָ‏ אגְ‏ ן טִ‏ יף אִ‏ ין אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע פַ‏ ארְ‏ קְ‏ לֶעמְ‏ טֶ‏ ע
הֶ‏ ערְ‏ צֶ‏ ער,‏ נָאר דוּ‏ אַ‏ לֵיין וֵוייסְ‏ ט אַ‏ ז נִ‏ ישְׁ‏ ט חָ‏ לִ‏ ילָה דִ‏ יךְ‏ צוּ‏
דֶ‏ ערְ‏ צֶ‏ ערֶ‏ נֶען הָ‏ ְ אבּ‏ ן מִ‏ יר קֶ‏ עגְ‏ ן דִ‏ יר גֶעזִ‏ ינְ‏ דִ‏ יגְ‏ ט,‏ נָאר א ‏ּו נְ‏ זֶ‏ ער
יְ‏ יָ‏
יִ‏ מְ‏ ל ‏ְֹךלְ‏ ע וֹ‏ לָ‏ םוָ‏ עֶ‏ ד , השי"ת וועט קעניגן אויף אייביג.‏
איז געזאגט געווארן ‏(דורך ירמיהו הנביא),כִּ‏ יפָ‏ דָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ תיַ‏ עֲ‏ קֹב,‏ השי"ת האט
מִ‏ י ַּ דחָ‏ זָ‏ קמִ‏ מֶּ‏ נּ‏ וּ,‏ און ער האט אים אויסגעלייזט פון
א האנט וואס איז שטערקער פון אים:בָּ‏ רוּךְ‏ אַ‏ תָּ‏ היְ‏ יָ‏ , געלויבט ביסטו השי"ת,‏
יִ‏ שְׂ‏ רָ‏ אֵ‏ ל , וואס ער האט אויסגעלייזט די אידן:‏
ִ יבֵ‏ נוּיְ‏ יָ‏ אֱ‏ לֹהֵ‏ ינוּ‏ לְ‏ שׁ‏ ָ לוֹ‏ ם,‏ טו אונז לייגן השי"ת אונזער גאט צו פרידן,‏
לְ‏ שׁ‏ ָ ל וֹ‏ ם און מאך אונז אויפשטיין אונזער קעניג
שׁ‏ ְ ל וֹ‏ מֶ‏ ךָ,‏ און שפרייט אויס
איבער אונז דיין פרידליכע צודעק.‏ בְּ‏ עֵ‏ צָ‏ הט וֹ‏ בָ‏ ה מִ‏ לְּפָנֶיךָ,‏ און שטעל
שׁ‏ ְ מֶ‏ ךָ,‏ און העלף
אונז אין גיכן פון וועגן דיין נאמען.‏ בּ‏ ַ עֲ‏ דֵ‏ נ וּ,‏ און באשיץ פאר אונז,‏
אויסגעלייזט יעקב,‏ גְ‏ ‏ּו אָ‏ ל וֹ‏
גָּ‏ אַ‏ ל
הַ‏ שְׁ‏ כּ‏
וְ‏ הַ‏ עֲ‏ מִ‏ ידֵ‏ מַנ ‏ּו לְ‏ כּ‏ ֵ לְ‏ נּוחַ‏ יִּ‏ יםט וֹ‏ בִ‏ י םּו
צו א גוט לעבן און צו פרידן.‏ פְ‏ ‏ּו ר וֹ‏ שׂ‏ עָ‏ לֵינוּ‏ סֻכַּת
וְ‏ ְ תַ‏ קּ‏ נֵ‏ נּו
אונז אין א גוטן ראט פון פאר דיר,‏ וְ‏ הוֹ‏ שִׁ‏ יעֵ‏ מְנ ‏ּו הֵ‏ רָ‏ הלְ‏ מַ‏ עַ‏ ן
וְ‏ הָ‏ גֵ‏ ן
וְ‏ הָ‏ סֵ‏ ר
טייט˘‏
‏‡ויף
יע„ע
וו‡רט
ב‡זונ„ער
מֵ‏ עָ‏ לֵ‏ י נ וּא וֹ‏ יֵ‏ ב ֶ דּ‏ וְ‏ בֶ‏ ר חֶ‏ רֶ‏ ב
וְ‏ רָ‏ עָ‏ ב וְ‏ יָגוֹ‏ ן,‏ און טו אפ פון אונז פיינט און מארד און
וְ‏ טרויעריגקייט.‏ הָ‏ סֵ‏ רשָׂ‏ טָ‏ ן מִ‏ לְּ‏ פָ‏ נֵינוּ‏ וּמֵ‏ אַ‏ חֲרֵ‏ ינוּ,‏ און
שווערד און הונגער און

דידידידידידידור קר
ס
ןבןבןבןבןבןבן ןבןבןבןבןבןבן מ חנחנחנחנחנחנחה ברברברברברבר
סי„ור
‏˜רבן
מנחה
Also
available in
mid size

‏ּגָ‏ דֹול וְ‏ קָ‏ דֹוׁש אָ‏ ‏ּתָ‏ ה:‏ ‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏
הָ‏ אֵ‏ ל(עשרת ימי תשובה זאגט מענ:‏ הַ‏ ‏ּמֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ ( הַ‏ ‏ּקָ‏ דֹוׁש:‏
תפת שחרית 135
אויב מען האט עשרת ימי תשובה בטעות געזאגט ‏'האל הקדוש',‏ און מען דערמאנט זיך גלייך
ווען ס'איז נאך ‏'תוך כדי דיבור'‏ ‏(ד.מ.‏ אין דער צייט ווי לאנג ס'נעמט ארויסצוזאגן פון מויל דריי ווערטער),‏ קען מען
נאך שנעל זאגן ‏'המלך הקדוש',‏ אבער אויב ס'איז שוין שפעטער פון דעם,‏ דארף מען צוריקגיין
צום אנהויב פון שמונה עשרה.‏
בִּ‏ ינָ‏ ה
מען בעהט השי"ת אז ער זאל אונז געבן פארשטאנד:‏
‏˙וכן פון
יע„ע ברכ‰‏
‏‡ין ‏˘מונ‰‏
ע˘ר‰‏
‏˜עפלעך פ‡ר
יע„ע ברכ‰‏
‏‡ין ‏˘מונ‰‏
ע˘ר‰‏
אַ‏ ‏ּתָ‏ ה חֹונֵ‏ נ לְ‏ אָ‏ דָ‏ מ ‏ּדַ‏ עַ‏ ת,‏ ‏ּומְ‏ לַ‏ ‏ּמֵ‏ ד לֶ‏ אֶ‏ נֹוׁש
‏ּבִ‏ ינָ‏ ה.‏ חָ‏ ‏ּנֵ‏ נּו מֵ‏ אִ‏ ‏ּתְ‏ ‏ָכ חָ‏ כְ‏ מָ‏ ה ‏ּבִ‏ ינָה
וָ‏ דָ‏ עַ‏ ת:‏ ‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏ חֹונֵ‏ נ הַ‏ ‏ּדָ‏ עַ‏ ת:‏
ְ תּ‏ שׁ‏ ‏ּובָ‏ ה
מען בעהט השי"ת אז ער זאל אונז דערנענטערן צו תורה,‏ און צו תפלה,‏
און אז מיר זאלן תשובה טוהן:‏
הַ‏ ‏ׁשִ‏ יבֵ‏ נּו אָ‏ בִ‏ ינּו לְ‏ תֹורָ‏ תֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ קָ‏ רְ‏ בֵ‏ נּו מַ‏ לְ‏ ‏ּכֵ‏ נּו
לַ‏ עַ‏ בֹודָ‏ תֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ הַ‏ חַ‏ זִ‏ ירֵ‏ נּו ‏ּבִ‏ תְ‏ ‏ׁשּובָ‏ ה
פירוש המילות
אֵ‏ ל מֶ‏ לֶךְ‏ גּ‏
ָ דוֹ‏ ל וְ‏ קָ‏ דוֹ‏ שׁ‏ אָ‏ תָּ‏ ה ווייל דו ביסט א שטארקער גאט א גרויסער און א
ָ רוּךְ‏ אַ‏ תָּ‏ ה יְ‏ יָ,‏ הָ‏ אֵ‏ ל ‏(עשי"ת הַ‏ מּ‏ ָ ד וֹ‏ שׁ‏ געלויבט ביסטו השי"ת,‏
הַ‏ קּ‏ ֶ לֶ‏ ךְ‏ (
הייליגער קעניג,‏ בּ‏
אַ‏ תָּ‏ ה חוֹ‏ נֵן לְ‏ אָ‏ דָ‏ ם ַ דּ‏ עַ‏ ת,‏ דו לייטזעליגסט דעם מענטשן מיט וויסנשאפט,‏ מְ‏ ‏ּו לַ‏ מֵּ‏ ד
דער הייליגער גאט:‏
לֶאֱ‏ נוֹ‏ שׁ‏ בּ‏ ִ ינָה,‏ און לערנסט דעם מענטש פארשטאנד.חָ‏ נֵּ‏ נ וּ‏ מֵ‏ אִ‏ תְּ‏ ךָ‏ טוה לייטזעליגן
ִ ינָה וָדָ‏ עַ‏ ת קלוגשאפט פארשטאנד און וויסנשאפט:בָּ‏ רוּךְ‏
ָ עַ‏ ת,‏ געלויבט ביסטו השי"ת,‏ וואס לייטזעליגט די וויסנשאפט:‏
אונז פון דיר,‏ חָ‏ כְ‏ מָ‏ ה בּ‏
אַ‏ תָּ‏ ה יְ‏ יָ,‏ חוֹ‏ נֵן הַ‏ דּ‏
הֲשִׁ‏ יבֵ‏ נוּ‏ אָ‏ בִ‏ ינוּ‏ לְ‏ תוֹ‏ רָ‏ תֶ‏ ךָ,‏ קער אונז אום,‏ אונזער פאטער,‏ צו דיין תורה,‏ וְ‏ קָ‏ רְ‏ בֵ‏ נ וּ‏
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

תפת שחרית 135
t סדר ברכת החודש T
עס איז גלייך צו וויסן דעם זמן המולד איידער מען בענטשט דעם חודש:‏
דער חזן נעמט דעם ספר תורה אין האנט,‏ און מען זאגט:‏
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צֹונ מִ‏ ‏ּלְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ,‏ יְ‏ הֹוָ‏ ה אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו וֵ‏ אלֹהֵ‏ י אַ‏ בֹותֵ‏ ינּו,‏ ‏ׁשעָ‏ לֵ‏ ינּו אֶ‏ ת הַ‏ חֹודֶ‏ ‏ׁש הַ‏ ‏ּזֶה לְ‏ טֹובָ‏ ה וְ‏ לִ‏ בְ‏ רָ‏ כָ‏ ה.‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּתְ‏ חַ‏ ‏ּדֵ‏
וְ‏ תִ‏ ‏ּתֶ‏ נ לָ‏ נּו חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ אַ‏ רּוכִ‏ ימ,‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ ‏ׁשֶ‏ ל ‏ׁשָ‏ לֹומ,‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ ‏ׁשֶ‏ ל
חַּיִימ ‏ׁשֶל ‏ּבְרָ‏ כָה,‏ חַּיִימ ‏ׁשֶל ‏ּפַרְ‏ נָ‎‏ָה,‏ חַּיִימ טֹובָה,‏
חִּלּוצ עַצָמֹות,‏ חַּיִימ ‏ׁשֶיֵׁש ‏ּבָהֶמ יִרְ‏ אַת ‏ׁשָמַיִמ ‏ׁשֶל
יִ‏ רְ‏ אַ‏ ת חֵ‏ טְ‏ א,‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ ‏ׁשֶ‏ אֵ‏ ינ ‏ּבָ‏ הֶ‏ מ ‏ּבּוׁשָ‏ ה ‏ּוכְ‏ לִ‏ ‏ּמָ‏ ה,‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ וְ‏
‏ׁשֶ‏ ל עׁשֶ‏ ר וְ‏ כָ‏ בֹוד,‏ חַ‏ ‏ּיִ‏ ימ ‏ׁשֶ‏ ‏ּתְ‏ הֵ‏ א בָ‏ נּו אַ‏ הַ‏ בַ‏ ת ‏ּתֹורָ‏ ה אַת ‏ׁשָמַיִמ,‏ חַּיִימ ‏ׁשֶּיְּמַלֵא יְהֹוָה מִׁשְאַלֹות לִּבֵנּו וְיִרְ‏
לְ‏ טֹובָ‏ ה ‏ּבִ‏ זְכּות ‏ּתְ‏ פִ‏ ‏ּלַ‏ ת רַ‏ ‏ּבִ‏ ימ.‏ אָ‏ מֵ‏ נ ֶ לָ‏ ה:‏
פירוש ע"ט
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צוֹ‏ ן מִ‏ לְּ‏ פָ‏ נֶיךָ,‏ עס זאל זיין דער ווילן פון פאר דיר יְ‏ הֹוָה אֱ‏ לֹהֵ‏ ינוּ‏ השי"ת ְְ תּ‏ חַ‏ ֵֵ דּ‏ שׁ‏ עָ‏ לֵינוּ‏
אונזער גאט וֵאלֹהֵ‏ י אֲ‏ בוֹ‏ תֵ‏ ינוּ‏ און דער גאט פון אונזערע עלטערן,‏ שׁ‏ ֶ
אז דו זאלסט באנייען אויף אונז אֶ‏ ת הַ‏ חוֹ‏ דֶ‏ שׁ‏ הַ‏ זּ‏
גוטן און צו בענטשונג.‏ וְ‏ תִ‏ תֶּ‏ ן לָנוּ‏ און דו זאלסט אונז געבן חַ‏ יּ‏ לעבן,‏ חַ‏ ‏ִיּים שׁ‏ ֶ ל שׁ‏ ָ לוֹ‏ ם א לעבן פון פרידן,‏ חַ‏ ‏ִיּים שׁ‏ ֶ ל טוֹ‏ בָ‏ ה א לעבן פון גוטס,‏ חַ‏ יּ‏ שׁ‏ ֶ ל ְ בּ‏ רָ‏ כָ‏ ה א לעבן פון בענטשונג,‏ חַ‏ ‏ִיּים שׁ‏ ֶ ל פַּ‏ רְ‏ נָסָ‏ ה א לעבן פון פרנסה,‏ חַ‏ יּ‏ ָָ בּ‏ הֶ‏ ם יִ‏ רְ‏ אַ‏ ת ִ ‏ִיּ‏ ים שׁ‏ ֶֶ יֵשׁ‏ שׁ‏ ֶ ל חִ‏ לּ‏ וּץ עֲ‏ צָ‏ מוֹ‏ ת א לעבן פון שטארקייט אין די ביינער,‏ , חַ‏ טוֹ‏ חודש בָ‏ ה וְ‏ לִ‏ בְ‏ רָ‏ כָ‏ ה צום
‏ֶה דעם לְ‏
ים אֲ‏ רוּכִ‏ ים א לאנגע ִ
סי„ור
מנחה ‏˜רבן
ים ִ
ים ִ
534
‏ּגָ‏ דֹול וְ‏ קָ‏ דֹוׁש אָ‏ ‏ּתָ‏ ה:‏ ‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏
הָ‏ אֵ‏ ל(עשרת ימי תשובה זאגט מענ:‏ הַ‏ ‏ּמֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ ( הַ‏ ‏ּקָ‏ דֹוׁש:‏
אויב מען האט עשרת ימי תשובה בטעות געזאגט ‏'האל הקדוש',‏ און מען דערמאנט זיך גלייך
ווען ס'איז נאך ‏'תוך כדי דיבור'‏ ‏(ד.מ.‏ אין דער צייט ווי לאנג ס'נעמט ארויסצוזאגן פון מויל דריי ווערטער),‏ קען מען
נאך שנעל זאגן ‏'המלך הקדוש',‏ אבער אויב ס'איז שוין שפעטער פון דעם,‏ דארף מען צוריקגיין
צום אנהויב פון שמונה עשרה.‏
שחרית שבת
בִּ‏ ינָ‏ ה
מען בעהט השי"ת אז ער זאל אונז געבן פארשטאנד:‏
אַ‏ ‏ּתָ‏ ה חֹונֵ‏ נ לְ‏ אָ‏ דָ‏ מ ‏ּדַ‏ עַ‏ ת,‏ ‏ּומְ‏ לַ‏ ‏ּמֵ‏ ד לֶ‏ אֶ‏ נֹוׁש
‏ּבִ‏ ינָ‏ ה.‏ חָ‏ ‏ּנֵ‏ נּו מֵ‏ אִ‏ ‏ּתְ‏ ‏ָכ חָ‏ כְ‏ מָ‏ ה ‏ּבִ‏ ינָה
וָ‏ דָ‏ עַ‏ ת:‏ ‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏ חֹונֵ‏ נ הַ‏ ‏ּדָ‏ עַ‏ ת:‏
ְ תּ‏ שׁ‏ ‏ּובָ‏ ה
מען בעהט השי"ת אז ער זאל אונז דערנענטערן צו תורה,‏ און צו תפלה,‏
און אז מיר זאלן תשובה טוהן:‏
הַ‏ ‏ׁשִ‏ יבֵ‏ נּו אָ‏ בִ‏ ינּו לְ‏ תֹורָ‏ תֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ קָ‏ רְ‏ בֵ‏ נּו מַ‏ לְ‏ ‏ּכֵ‏ נּו
לַ‏ עַ‏ בֹודָ‏ תֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ הַ‏ חַ‏ זִ‏ ירֵ‏ נּו ‏ּבִ‏ תְ‏ ‏ׁשּובָ‏ ה
ָ דוֹ‏ ל וְ‏ קָ‏ דוֹ‏ שׁ‏ אָ‏ תָּ‏ ה ווייל דו ביסט א שטארקער גאט א גרויסער און א
ָ ד וֹ‏ שׁ‏ געלויבט ביסטו השי"ת,‏
דער הייליגער גאט:‏
אֵ‏ ל מֶ‏ לֶךְ‏ גּ‏
הייליגער קעניג,‏ בּ‏
פירוש המילות
ָ רוּךְ‏ אַ‏ תָּ‏ ה יְ‏ יָ,‏ הָ‏ אֵ‏ ל ‏(עשי"ת הַ‏ מּ‏
הַ‏ קּ‏
, שׁ‏ ֶ תּ‏
שׁ‏ ָ מַ‏ יִ‏ ם וְ‏ יִ‏ רְ‏ אַ‏ ת חֵ‏ טְ‏ א א לעבן וואס איז דא אין זיי פארכט פון השי"ת און פארכט ָ הֶ‏ ם בּ‏ וּשׁ‏ ָ ה וּכְ‏ לִ‏ מָּ‏ ה א לעבן וואס איז נישטא אין זיי קיין ר‡˘‏
חו„˘‏
בענט˘ן
ָ שׂ‏
530
ֶ לֶ‏ ךְ‏ (
אַ‏ תָּ‏ ה חוֹ‏ נֵן לְ‏ אָ‏ דָ‏ ם ַ דּ‏ עַ‏ ת,‏ דו לייטזעליגסט דעם מענטשן מיט וויסנשאפט,‏ מְ‏ ‏ּו לַ‏ מֵּ‏ ד
לֶאֱ‏ נוֹ‏ שׁ‏ ִ בּ‏ ינָה,‏ און לערנסט דעם מענטש פארשטאנד.חָ‏ נֵּ‏ נ וּ‏
אונז פון דיר,‏ חָ‏ כְ‏ מָ‏ ה ִ בּ‏ ינָה וָדָ‏ עַ‏ ת קלוגשאפט פארשטאנד און וויסנשאפט:בָּ‏ רוּךְ‏
אַ‏ תָּ‏ ה יְ‏ יָ,‏ חוֹ‏ נֵן הַ‏ דּ‏
וְ‏ קָ‏ רְ‏ בֵ‏ נ וּ‏
מֵ‏ אִ‏ תְּ‏ ךָ‏ טוה לייטזעליגן
ָ עַ‏ ת,‏ געלויבט ביסטו השי"ת,‏ וואס לייטזעליגט די וויסנשאפט:‏
הֲשִׁ‏ יבֵ‏ נוּ‏ אָ‏ בִ‏ ינוּ‏ לְ‏ תוֹ‏ רָ‏ תֶ‏ ךָ,‏ קער אונז אום,‏ אונזער פאטער,‏ צו דיין תורה,‏
פ‡ר מען בענט˘ט ר‡˘‏ חו„˘‏ ‏˙חינ‰‏
פאר מען בענטשט ראש חודש זאגט מען די תחינה,‏ און נאכן בענטשן
זאגט מען די תחינה וואס געהערט צו דעם חודש:‏
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צוֹ‏ ן עֶ‏ ס זָאל זַיין דֶ‏ ער וִ‏ וילְ‏ ן פַ‏ אר דִ‏ יר הַ‏ שׁ‏ ֵ ם יִ‏ תְ‏ ָ בּ‏ רַ‏ ךְ‏ דֶ‏ ער
גָ‏ אט פוּן אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע הֵ‏ יילִ‏ יגֶע אָ‏ בוֹ‏ ת אַ‏ בְ‏ רָ‏ הָ‏ ם יִ‏ צְ‏ חָ‏ ק וְ‏ יַעֲ‏ קֹב.‏
גָ‏ אט וָואס אִ‏ יז אַ‏ גְ‏ רוֹ‏ יסֶ‏ ער אוּן שְׁ‏ טַ‏ ארְ‏ קֶ‏ ער אוּן אַ‏ פָ‏ ארְ‏ כְ‏ טִ‏ יגֶער.‏
אַ‏ ז דוּ‏ זָאלְ‏ סְ‏ ט זִ‏ יךְ‏ דֶ‏ ערְ‏ ַ בּ‏ ארֶ‏ עמֶ‏ ען אוֹ‏ יף מִ‏ יר אוּן זָאלְ‏ סְ‏ ט ַ בּ‏ אגְ‏ לִ‏ יקְ‏ ן
מַ‏ יינֶע וֶועגְ‏ ן,‏ אוּן זָאלְ‏ סְ‏ ט זַיין אִ‏ ין מַ‏ יין הִ‏ ילְ‏ ף אוּן אִ‏ ין דֶ‏ ער
הִ‏ ילְ‏ ף פוּן מַ‏ יין מַ‏ אן אוּן מַ‏ יינֶע קִ‏ ינְ‏ דֶ‏ ער אוּן פוּן מַ‏ יין גַ‏ אנְ‏ צֶ‏ ע
הוֹ‏ יז גֶעזִ‏ ינְ‏ ד.‏ אַ‏ ז דוּ‏ זָאלְ‏ סְ‏ ט אוּנְ‏ ז ַ בּ‏ אשִׁ‏ יצְ‏ ן פוּן דֶ‏ ער הַ‏ אנְ‏ ט פוּן
אַ‏ רוֹ‏ ֶ יבּ‏ ער אוּן אַ‏ ַ גּ‏ זְ‏ לָן אוּן אַ‏ שְׁ‏ לֶעכְ‏ טְ‏ ן מֶ‏ ענְ‏ טְ‏ שׁ‏ , אוּן פוּן אַ‏ לֶערְ‏ לֵיי
פֻּרְ‏ עָ‏ נֻיּוֹ‏ ת וָואס שְׁ‏ טוּרֶ‏ עמֶ‏ ען צוּ‏ קוּמֶ‏ ען אוֹ‏ יף דֶ‏ ער וֶועלְ‏ ט זָאלְ‏ סְ‏ טוּ‏
אָ‏ פְּ‏ הִ‏ יטְ‏ ן מִ‏ יר אוּן מַ‏ יין מַ‏ אן אוּן מַ‏ יין גַ‏ אנְ‏ צֶ‏ ע הוֹ‏ יז גֶעזִ‏ ינְ‏ ד,‏ אוּן
זָאלְ‏ סְ‏ ט אוּנְ‏ ז ְ גֶעבּ‏ ן אוּנְ‏ זֶער פַּ‏ רְ‏ נָסָ‏ ה מִ‏ יט כָּ‏ בוֹ‏ ד,‏ נִ‏ ישְׁ‏ ט דוּרְ‏ ךְ‏ שַׁ‏ אנְ‏ ד,‏
פוּן דַ‏ יין פוּלֶער הַ‏ אנְ‏ ט.‏ אוּן מִ‏ יר זָאלְ‏ ן נִ‏ ישְׁ‏ ט דַ‏ ארְ‏ פְ‏ ן אָ‏ נְ‏ קוּמֶ‏ ען
צוּ‏ אַ‏ בּ‏ ָ ר וָדָ‏ ם,‏ וַוייל דוּ‏ ִ בּ‏ יזְ‏ ט דֶ‏ ער גָ‏ אט וָואס דוּ‏ שְׁ‏ פַּ‏ ייזְ‏ ט פוּן
דֶ‏ עם גְ‏ רוֹ‏ יסְ‏ ן וִ‏ ויזְ‏ ל טִ‏ יר ִ בּ‏ יז צוּ‏ אַ‏ וָוארִ‏ ים.‏
ֶ ער גָ‏ אט פִ‏ יל אָ‏ ן מַ‏ יינֶע הֶ‏ ענְ‏ ט פוּן דַ‏ יין רַ‏ ייכֶ‏ ער אוֹ‏ צָ‏ ר.‏
אוּן שִׁ‏ יק ְ בּ‏ רָ‏ כָ‏ ה אוּן הַ‏ צְ‏ לָחָ‏ ה אִ‏ ין דִ‏ י אַ‏ לֶע וֶוערְ‏ ק פוּן
דִ‏ י הֶ‏ ענְ‏ ט פוּן מַ‏ יין מַ‏ אן.‏ אוּן פוּן מַ‏ יינֶע הֶ‏ ענְ‏ ט.‏ אַ‏ ז מִ‏ יר זָאלְ‏ ן
לִ‏ יבּ‏
שחרית שבת
‏˙חינ‰‏
פ‡ר
ר‡˘‏
חו„˘‏
בענט˘ן
פון זינד,‏ חַ‏ ‏ִיּים שׁ‏ ֶ אֵ‏ ין בּ‏
פארשעמונג און שאנד,‏ חַ‏ יּ‏
חַ‏ ‏ִיּים שׁ‏ ֶ תּ‏
ִ ‏ִיּ‏ ים שׁ‏ ֶֶ ְ ‏ְיּ‏ מַּ‏ לֵא יְ‏ הֹוָה מִ‏ שְׁ‏ אֲ‏ לוֹ‏ ת לִ‏ בּ‏ א ליבשאפט צו תורה און פארכט פון ‏,השי"ת,‏ חַ‏ ִ ים שׁ‏ ֶ ל עשׁ‏ ֶ ר וְ‏ כָ‏ בוֹ‏ ד א לעבן פון רייכקייט און כבוד,‏ א לעבן וואס עס זאל זיין אין אונז
ְ הֵ‏ א בָ‏ נוּ‏ אַ‏ הֲבַ‏ ת תּ‏ וֹ‏ רָ‏ ה וְ‏ יִ‏ רְ‏ אַ‏ ת שׁ‏ ָ מַ‏ יִ‏ ם אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע קִ‏ ינְ‏ דֶ‏ ער גְ‏ רִ‏ ינְ‏ ג מְ‏ גַ‏ ֵ דּ‏ ל זַיין,‏ אוּן מִ‏ יר זָאלְ‏ ן אִ‏ ין זֵיי זֶעהְ‏ ן
פִ‏ יל נַחַ‏ ת,‏ אוּן מִ‏ יר זָאלְ‏ ן קֶ‏ ענֶען דֶ‏ ערְ‏ פִ‏ ילְ‏ ן זֵייעֶ‏ רֶ‏ ע ַ בּ‏ אדֶ‏ ערְ‏ פֶ‏ ענִ‏ ישְׁ‏ ן.‏
אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע זִ‏ יהְ‏ ן זָאלְ‏ ן מִ‏ יר קֶ‏ ענֶען דֶ‏ ערְ‏ נֶערְ‏ ן צוּ‏ לֶערְ‏ נֶען דַ‏ יין
הֵ‏ יילִ‏ יגֶע תּ‏ וֹ‏ רָ‏ ה אוּן מִ‏ צְ‏ וֹ‏ ת אוּן מַ‏ עֲ‏ ִ שׂ‏ ים טוֹ‏ בִ‏ ים.‏ אוּן אוּנְ‏ זֶערֶ‏ ע
טֶ‏ עכְ‏ טֶ‏ ער זָאלְ‏ ן מִ‏ יר קֶ‏ ענֶען ְ גֶעבּ‏ ן גוּטֶ‏ ע אוּן עֶ‏ רְ‏ לִ‏ יכֶ‏ ע מֶ‏ ענֶער.‏
ֵֵ נוּ‏ לְ‏ ט וֹ‏ בָ‏ ה א לעבן וואס השי"ת זאל ערפילען די פארלאנגען פון אונזערע הערצער צום גוטן ִ בּ‏ זְ‏ כוּת ְ תּ‏ פִ‏ לַּת רַ‏ ִ בּ‏ ים אינעם זכות פון די תפלה פונעם רבים.‏ אָ‏ מֵ‏ ן סֶ‏ לָה:‏ סי„ור
‏˜רבן
מנחה

סי„ור
מנחה ‏˜רבן
סדר הפרשת חה 329
אז מען נעמט חלה מאכט מען די ברכה:‏
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ הֹוָ‏ ה,‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏
אַ‏ ‏ׁשֶ‏ ר קִ‏ ‏ּדְ‏ ‏ׁשָ‏ נּו ‏ּבְ‏ מִ‏ צְ‏ וֹתָ‏ יו,‏ וְ‏ צִ‏ ‏ּוָ‏ נּו
לְ‏ הַ‏ פְ‏ רִ‏ י ‏ׁשחַ‏ ‏ּלָ‏ המִ‏ נהָ‏ עִ‏ ָ ה :
לְ‏ כָ‏ בֹוד גָ‏ אט לְ‏ כָ‏ בֹוד אּונְ‏ זֶער גֶ‏ עּבָ‏ אט לְ‏ כָ‏ בֹוד דֶ‏ עמ לִ‏ יבְּ‏ נ ‏ׁשַ‏ ‏ּבָ‏ ת
קֹודֶ‏ ‏ׁש וָ‏ וא אּונְ‏ זֶער הֶ‏ ער גָ‏ אט הָ‏ אט אּונְ‏ ז גֶ‏ עגֶ‏ עּבְ‏ נ
דֶ‏ עמ לִ‏ יבְּ‏ נ ‏ׁשַ‏ ‏ּבָ‏ ת קֹודֶ‏ ‏ׁש,‏ אּונ הָ‏ אט אּונְ‏ ז גֶ‏ עּבָ‏ אטְ‏ נ דִ‏ י לִ‏ יּבֶ‏ ע
מִ‏ צְ‏ וָ‏ ה אִ‏ יְכ זָאל זִי קֶ‏ ענֶ‏ ענ רֶ‏ עכְ‏ ט מְ‏ קַ‏ ‏ּיֵמ זַיינ אּונ עֶ‏ זָאל אַ‏ זֹוי
גֶ‏ עוואֹויגְ‏ נ זַיינ וִ‏ וי ‏ּכָ‏ ל ‏ּתַ‏ רְ‏ יַ‏ ‏"ג מִ‏ צְ‏ וֹת פּונ ‏ּכָ‏ ל יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל אָ‏ מֵ‏ נ ‏ּכֵ‏ נ
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צֹונ:‏
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צֹונ מִ‏ ‏ּלְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ יְ‏ הֹוָ‏ ה אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו וֵ‏ אלֹהֵ‏ י אַ‏ בֹותֵ‏ ינּו ‏ׁשֶ‏ ‏ּיִ‏ ‏ּבָ‏ נֶ‏ ה ‏ּבֵ‏ ית
הַ‏ ‏ּמִ‏ קְ‏ ‏ּדָ‏ ‏ׁש ‏ּבִ‏ מְ‏ הֵ‏ רָ‏ ה בְ‏ יָ‏ מֵ‏ ינּו.‏ וְ‏ תֵ‏ נ חֶ‏ לְ‏ קֵ‏ נּו ‏ּבְ‏ תֹורָ‏ תֶ‏ ‏ָכ:‏ וְ‏ ‏ׁשָ‏ מ
נַ‏ עַ‏ בָ‏ דְ‏ ‏ָכ ‏ּבְ‏ יִ‏ רְ‏ אָ‏ ה ‏ּכִ‏ ימֵ‏ י עֹולָ‏ מ ‏ּוכְ‏ ‏ׁשָ‏ נִ‏ ימ קַ‏ דְ‏ מֹונִ‏ ‏ּיֹות:‏ וְ‏ עָ‏ רְ‏ בָ‏ ה לַ‏ יהֹוָ‏ ה
מִ‏ נְ‏ חַ‏ ת יְ‏ הּודָ‏ ה וִ‏ ירּוׁשָ‏ לִָמ ‏ּכִ‏ ימֵ‏ י עֹולָ‏ מ ‏ּוכְ‏ ‏ׁשָ‏ נִ‏ ימ קַ‏ דְ‏ מֹנִ‏ ‏ּיֹות:‏
ס„ר
‏‰פר˘˙‏ חל‰‏
בעז‰˘י"˙‏
ספר
טהור מעין
מ‡˙‏ מרן ‰‚‰"˜
בעל י˘מח מ˘‰‏ זי"ע
ספר
מעין
ט‰ור
פונעם
‏‰יילי‚ן
י˘מח
מ˘‰‏
פו§ן ח§ל§‰‏ נ§עמ§ען ‏˙§חינ§‰‏
יְ‏ הִ‏ י רָ‏ צֹונ מִ‏ לְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו וֵ‏ אלֹהֵ‏ י אַ‏ בֹותֵ‏ ינּו ‏ׁשֶ‏ הַ‏ מִ‏ צְ‏ וָ‏ ה הַפְרָׁשַת חַלָה ‏ּתִתְחַׁשֵב ‏ּכְאִלּו קִיַמְּתִיהָ‏ ‏ּבְכָל ‏ׁשֶל
‏ּפְרָ‏ טֶיהָ‏ וְדִ‏ קְדּוקֶ‏ יהָ,‏ וְתֵ‏ חָׁשֵב הַרָ‏ מַת הַחַלָה ‏ׁשֶאַנִי מְרִ‏ ימָה
‏ּכְמֹו הַקָ‏ רְ‏ ‏ּבָנ ‏ׁשֶהֻקְרַ‏ ב עַל הַמִזְּבֵחַ‏ ‏ׁשֶנִתְ‏ קַ‏ ‏ּבֵל ‏ּבְרָ‏ צֹונ,‏ ‏ּוכְמֹו
‏ׁשֶ‏ לְ‏ פָ‏ נִימ הָ‏ יְתָ‏ ה חַ‏ לָ‏ ה נְתּונָה לְ‏ כֹהֵ‏ נ וְ‏ הָ‏ יְתָ‏ ה זּו לְ‏ כַ‏ ‏ּפָ‏ רַ‏ ת עַ‏ וֹנֹות,‏
‏ּכַ‏ ‏ְכ ‏ּתִ‏ הְ‏ יֶ‏ ה לְ‏ כַ‏ ‏ּפָ‏ רָ‏ ה לַ‏ עַ‏ וֹנֹותַ‏ י,‏ וְ‏ אָ‏ ז אֶ‏ הְ‏ יֶ‏ ה ‏ּכְ‏ אִ‏ ילּו נֹולַ‏ דְ‏ ‏ּתִ‏ י
מֵ‏ חָ‏ דָ‏ ‏ׁש נְקִ‏ יָה מֵ‏ חֵ‏ טְ‏ א וְעָ‏ וֹנ.‏ וְאּוכַ‏ ל לְקַ‏ יֵימ מִ‏ צְ‏ וַת ‏ׁשַ‏ ‏ּבָ‏ ת קֹדֶ‏ ‏ׁש
‏‡יבער‚ע‡רבעט ‏‡ויף
‡ ‏‰יימי˘ע ‏‚ע˘מ‡˜ע
‏‡י„י˘,‏ מיט ‏˘יינע
ליכטי‚ע ‏‡ו˙יו˙‏
סי„ור
‏˜רבן
מנחה

המהמהמהמהמהמהות מאמאמאמאמאמא חתחתחתחתחתחתחי הנהנהנהנהנהנה
‏˙חינה

˜ור„ עטל‡ י„ ןופ „ומע ‡
רע˘
ט‡לב
רע˘
ט‡לב
˙וניח˙ ,˙וליפ˙
˙ו˘˜בו
‡ טימ ט˜ור„ע‚רעבי‡ יינ
,˘י„י‡ ע˜‡מ˘ע‚ ע˘ימיי‰
˙וי˙ו‡ ע‚יטכיל עניי˘ טימ
˙ופסו‰ ך‡ס‡ טימ
˙"י˘‰זעב
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
הניחת
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא
תוהמא

‏˙חינו˙‏ פ‡ר יע„ן ט‡‚‏ - ‏˙חינ‰‏ מ‰‏ טובו
מ‰‏ טובו ‏˙חינ‰‏
מַ‏ ה ‏ּטֹבּו אֹהָ‏ לֶ‏ יָכ יַ‏ עַ‏ קֹב מִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּכְ‏ נֹותֶ‏ יָכ יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל,‏ אַ‏ נִ‏ י בְ‏ רֹוב חַ‏ ְ ‏ּדֶ‏ ‏ָכ אָ‏ בֹא בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָכ,‏ ‏ּבִ‏ זְ‏ כּות וַ‏
אַבְרָהָמ ‏ׁשֶּנִקְרָא אִיׁש הַחֶ‎‏ֶד:‏ אֶׁשְּתַחַוֶה אֶל
הֵיכַל קָדְׁשְָכ,‏ ‏ּבִזְכּות יִצְחָק ‏ׁשֶּנֶעֶקַד עַל ‏ּגַּבֵי
הַ‏ ‏ּמִ‏ זְ‏ ‏ּבֵ‏ חַ‏ ‏ּבְ‏ מָ‏ קֹומ קָ‏ דֹוׁש:‏ ‏ּבְ‏ יִ‏ רְ‏ אָ‏ תֶ‏ ‏ָכ,‏ ‏ּבִ‏ זְ‏ כּות יַ‏ עַ‏ קֹב
‏ׁשֶ‏ אָ‏ מַ‏ ר מַ‏ ה ‏ּנֹורָ‏ א הַ‏ ‏ּמָ‏ קֹומ הַ‏ ‏ּזֶ‏ ה:‏
רִ‏ ‏ּבֹונֹו ‏ׁשֶ‏ ל עֹולָ‏ מ ‏ּבִ‏ זְכּות ‏ׁשְ‏ לֹׁשֶ‏ ת אָ‏ בֹות אֵ‏ ‏ּלּו אָ‏ בֹוא לְ‏ בֵ‏ ית ‏ּכְ‏ נֶ‏ ֶ תלְ‏ הִ‏ תְ‏ ‏ּפַ‏ ‏ּלֵ‏ ללְ‏ פָ‏ נֶ‏ י ‏ָכ , ‏ּו בִ‏ זְ‏ כ ‏ּו תָ‏ מּתַ‏ עַ‏ לֶ‏ התְ‏ פִ‏ ‏ּלָ‏ תִ‏ י הַ‏
‏ּתְ‏ פִ‏ ‏ּלַ‏ ת הָ‏ אֶ‏ בְ‏ יֹונ לְ‏ רַ‏ חַ‏ מִ‏ ימ ‏ּולְ‏ רָ‏ צֹונ לִ‏ פְ‏ נֵ‏ י כִ‏ ֵּ א ‏ּכְ‏ בֹודֶ‏ ‏ָכ,‏ וְ‏ תַ‏ עַ‏ לֶה
וְתִ‏ תְ‏ נַּׂשֵא לְכֶתֶ‏ ר עַל רֹאׁשְָכ עַל יְדֵ‏ י מְ‏ טַטְרֹונ ‏ׂשַר הַּפָנִימ
אָמֵנ ‏ֶלָה:‏ אֵׁש ‏ּתָמִיד ‏ּתּוקַד עַל הַּמִזְּבֵח,‏ לֹא תִכְּבֶה:‏
ֵ עַ‏ פִ‏ ימ ‏ׂשָ‏ נֵ‏ אתִ‏ י וְ‏ תֹורָ‏ תְ‏ ‏ָכ אָ‏ הָ‏ בְ‏ ‏ּתִ‏ י:‏ יְ‏ יָ‏ אָ‏ הַ‏ בְ‏ ‏ּתִ‏ י מְ‏ עֹונ ‏ּבֵ‏ יתֶ‏ ‏ָכ,‏
ליכט בענט˘ן - ס„ר ‏‰„ל˜˙‏ נרו˙‏ לפסח
‏‰„ל˜˙‏ נרו˙‏ לפסח ס„ר
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ אַ‏ ‏ׁשֶ‏ ר
קִ‏ ‏ּדְ‏ ‏ׁשָ‏ נּו ‏ּבְ‏ מִ‏ צְ‏ וֹתָ‏ יו,‏ וְ‏ צִ‏ ‏ּוָ‏ נּו לְ‏ הַ‏ דְ‏ לִ‏ יק נֵ‏ ר
‏(בשבת ‏ׁשֶל ‏ׁשַּבָת וְ)ׁשֶ‏ ל יֹומ טֹוב:‏
שביעי של פסח און אחרון של פסח זאגט מען נישט שהחיינו
‏ּבָ‏ רּוְכ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה יְ‏ יָ‏ אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו מֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ הָ‏ עֹולָ‏ מ,‏ ‏ׁשֶ‏ הֶ‏ חֶ‏ יָ‏ נּו
וְ‏ קִ‏ ‏ּיְמָ‏ נּו וְ‏ הִ‏ ‏ּגִ‏ יעָ‏ נּו לַ‏ ‏ּזְ‏ מַ‏ נ הַ‏ ‏ּזֶ‏ ה:‏
פ‡ר פסח נ‡ך ליכט בענט˘ן ‏˙חינ‰‏
‏‡מהו˙‏ ‏˙חינה
‏ּומְ‏ קֹומ מִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּכַ‏ נ ‏ּכְ‏ בֹודֶ‏ ‏ָכ:‏ וַ‏ אַ‏ נִ‏ י אֶ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּתַ‏ חַ‏ וֶ‏ ה וְ‏ אֶ‏ כְ‏ רְ‏ עָ‏ ה,‏ אֶ‏ בְ‏ רְ‏ כָ‏ ה
לִ‏ פְ‏ נֵ‏ י ה'‏ עֹוׂשִ‏ י:‏ וַ‏ אַ‏ נִ‏ י תְ‏ פִ‏ ‏ּלָ‏ תִ‏ י לְ‏ ‏ָכ ה'‏ עֵ‏ ת רָ‏ צֹונ,‏ אֶ‏ לֹהִ‏ ימ
‏ּבְרָ‏ ב חַ‎‏ְּדֶ‏ ‏ָכ,‏ עַנֵנִי ‏ּבֶאֶמֶת יִׁשְעֶָכ:‏
די תחינה זאגט מען פסח נאך ליכט בענטשן:‏
אַ‏ תָּ‏ ה הוּא יְ‏ יָ‏ הָ‏ אֱ‏ לֹהִ‏ ים בּ‏ וֹ‏ רֵ‏ א שָׁ‏ מַ‏ יִ‏ ם וָאָ‏ רֶ‏ ץ:‏
מַ‏ ה טּ‏ ‏ֹבוּ‏ וִ‏ וי גוּט אִ‏ יז דַ‏ יין גֶעצֶ‏ עלְ‏ ט יַעֲ‏ קֹב אוּן דָ‏ אס רוּהוּנְ‏ ג כּ‏ נֶסֶ‏ ת,‏ אוּן ְ
בּ‏ ית הַ‏ ֵ
דִ‏ י אִ‏ ידְ‏ ן,‏ דָ‏ אס אִ‏ יז דֶ‏ ער הֵ‏ יילִ‏ יגֶער פוּן
אִ‏ יךְ‏ קוּם מִ‏ יט דַ‏ יין גְ‏ רוֹ‏ יס גֶענַאד אִ‏ ין דַ‏ יין שׁ‏ וּל ִִ בּ‏ זְ‏ כוּת אַ‏ בְ‏ רָ‏ הָ‏ ם,‏
דוּ‏ ִ בּ‏ יסְ‏ ט הַ‏ שׁ‏ ֵ ם יִ‏ תְ‏ ָ בּ‏ רַ‏ ךְ‏ דֶ‏ ער גָ‏ אט וָואס דוּ‏ הָ‏ אסְ‏ ט ַ בּ‏ אשַׁ‏ אפְ‏ ן דִ‏ י
הוֹ‏ יכֶ‏ ע הִ‏ ימְ‏ לֶען אוּן דִ‏ י עֶ‏ רְ‏ ד מִ‏ יט אַ‏ לֶע ַ בּ‏ אשׁ‏ ֶ עפֶ‏ ענִ‏ ישׁ‏ וָואס
גֶעפִ‏ ינֶען זִ‏ יךְ‏ אוֹ‏ יף דֶ‏ ער וֶועלְ‏ ט:‏
עֶ‏ ר אִ‏ יז גֶערוּפְ‏ ן אִ‏ ישׁ‏ חֶ‏ סֶ‏ ד.‏ אִ‏ יךְ‏ טוּה מִ‏ יךְ‏ בּ‏ וּקְ‏ ן צוּם הֵ‏ יכָ‏ ל וָואס
זְ‏ כוּת יִ‏ צְ‏ חָ‏ ק,‏ וָואס עֶ‏ ר אִ‏ יז גֶעבּ‏ וּנְ‏ דְ‏ ן גֶעוָוארְ‏ ן אוֹ‏ יף דֶ‏ עם מִ‏ זְ‏ בּ‏ ִִ בּ‏
הַ‏ אֲ‏ זִ‏ ינָה מִ‏ מְ‏ עוֹ‏ ן קָ‏ דְ‏ שׁ‏ ֶ ךָ‏ אֶ‏ ת שְׁ‏ פִ‏ יכַ‏ ת ְ תּ‏ פִ‏ לָתִ‏ י:‏
פַ‏ ארְ‏ נֶעם פוּן דַ‏ יין הֵ‏ יילִ‏ יג וואוֹ‏ ינוּנְ‏ ג מַ‏ יין ֶ גֶעבּ‏ עט וָואס אִ‏ יךְ‏ וִ‏ ויל
יֶעצְ‏ ט פַ‏ אר דִ‏ יר ֶ בּ‏ עטְ‏ ן,‏ אוּן זָאלְ‏ סְ‏ ט ֵ בּ‏ ייגְ‏ ן דַ‏ יין אוֹ‏ יעֶ‏ ר
ֵֵ חַ‏ . צוּ‏ הֶ‏ ערְ‏ ן דִ‏ י וֶוערְ‏ טֶ‏ ער וָואס וֶועלְ‏ ן אַ‏ רוֹ‏ יסְ‏ גֵיין פוּן מַ‏ יין מוֹ‏ יל:‏
‏˙חינה
24
107

‏‡מהו˙‏ ‏˙חינה
‏˙חינה
תחינות פאר יעדן טאג • תחינה קבלת עול מלכות
שמים/‏ צו זאגן יעדן טאג פאר די תחינות • תחינה
מודה אני • תחינה צו השכמת הבוקר • תשובה
פאר'ן דאווענען • תחינה פאר'ן דאווענען • א
נייע ירושלים'ער תחינה • תחינת שערים/‏ צו זאגן
אינדערפרי פאר'ן דאווענען • תחינה מה טובו •
שמונה עשרה אין אידיש • שומע תפלה/‏ צו זאגן
ביי שמונה עשרה ביי שומע תפלה • תחינה שים
שלום • תחינה פון ארויסנעמען די ספר תורה •
תחינה פון ירושלים/‏ צו זאגן יעדן טאג נאכן דאווענען •
תפלה אויף לעבן/‏ צו זאגן יעדן טאג • תחינה שערי
דמעות/‏ צו בעטן אויף אלעס גוטס • תחינה ליום
ראשון • תחינה ליום שני • תחינה ליום שלישי •
תחינה ליום רביעי • תחינה ליום חמישי • תחינה
ליום השישי • תחינה עומר לגלגלת/‏ צו בעטן אויף
פרנסה • תפלה על הפרנסה • תחינה פאר פרנסה •
תפלה פון אמונה און בטחון • תפלה פאר א אידישע
מאמע • תפלת תודה • תפלת אויף גוטע קינדער/‏
די תפלה פון של"ה הק'‏ • א תפלה פאר א קראנקן
איידער מען נעמט רפואות • א תפלה איידער
מען באהאנדלט זיך ביים דאקטער • תפלה פאר
רפואה פון קינדער • תפלה פאר רפואה און יעדע
זאך • תחינה וועגן קינדער האבען • ווען מען גיט
צדקה/‏ פאר רבי מאיר בעל הנס • תפלה להצלחה
בתורה • צו אפשפרעכן א עין הרע • תחינה שלשה
שערים • שלשה מצות/‏ דריי מצות פון פרויען • סדר
פון חלה נעמען • תחינה פון חלה נעמען •
ליכט בענטשן • תפלה פאר ליכט צינדן •
תחינה פאר ליכט בענטשן • סדר פון
ליכט צינדן • תפלה נאך ליכט צינדן •
תחינה צו ליכט צינדן • א נייע תחינה
נאך ליכט צינדן • תחינה ברכת קודש/‏
צו זאגן נאך ליכט בענטשן • תפלת חנה •
סדר הדלקת נרות לראש השנה •
תחינה פאר ראש השנה נאך
ליכט בענטשן • סדר הדלקת
נרות ליום כיפור • תחינה
ערב יום כיפור נאך ליכט בענטשן • סדר הדלקת
נרות לסוכות • תחינה סוכות נאך ליכט בענטשן •
סדר הדלקת נרות לשמיני עצרת ושמח"ת • תחינה
נאך ליכט בענטשן • סדר הדלקת נרות לפסח •
תחינה פאר פסח נאך ליכט בענטשן • סדר הדלקת
הנרות לשבועות • תחינה נאך ליכט בענטשן •
שבת ושבת ר"ח • תחינה פון שבת צופרי • ראש
חודש בענטשן • תחינה מקרא קודש/‏ ר"ח בענטשן •
ראש חודש חשון • ראש חודש כסלו • ראש חודש
טבת • ראש חודש שבט • ראש חודש אדר ואדר
ב'‏ • ראש חודש אדר א'‏ • ראש חודש ניסן • ראש
חודש אייר • ראש חודש סיון • ראש חודש תמוז •
ראש חודש אב • ראש חודש אלול • א נייע תחינה
פון ראש חודש בענטשן • ראש חודש בענטשן •
אנעים זמירות • תחינה שערי רחמים/‏ צו זאגן
ווען דער חזן זאגט אנעים זמירות • תחינה שבת צו
נאכטס/‏ צו זאגן נאך מזמור אלהים יחננו • תפלה
למוצאי שבת קודש/‏ פונעם הייליגן קדושת לוי •
א נייע תחינה פאר הבדלה • תחינה נחמת ציון -
שבת נחמו • ערב ראש חודש • תחינה לערב ראש
חודש • תחינה ערב ר"ח - יום כיפור קטן • אלול
וראש השנה • תחינה אמהות לר"ח אלול • תחינה
פון ראש חודש אלול/‏ צו זאגן חודש אלול • תחינה
לחודש אלול/‏ צו זאגן חודש אלול • תחינה חודש
אלול און ראש השנה • תחינה פון סליחות • תחינה
ששה סדרים/‏ פון דעם ערשטן טאג סליחות ביז ראש
השנה • תחינה תשובה תפלה וצדקה • לדוד מזמור •
תפלה על הפרנסה/‏ צו זאגן ימים נוראים נאך לדוד
מזמור • תחינה ראש השנה אינדערפרי • א געבעט
אויף ראש השנה • שיר המעלות ממעמקים/‏ צו
זאגן עשי"ת • תחינה שערי שלום/‏ צו זאגן ביי ברכת
כהנים • תחינה פון ארויסנעמען די ספר תורה •
תחינה פאר שופר בלאזען • סדר תקיעות • תפלה
לשליח ציבור • תחינה פאר ברכת כהנים • תחינה
נאך וכתוב לחיים • תחינה לברכת כהנים • סדר
תשליך • א נייע תחינה צו תשליך • עשרת ימי
תשובה • תחינה פון עשרת ימי תשובה • סדר
כפרות • תחינה נאך כפרות שלאגן • יום כיפור •
תחינה פאר כל נדרי • תחינה נאך תפלת יעלה/‏
יום כיפור ביינאכט • תחינה שערי רחמים/‏ צו זאגן
יום כיפור צופרי • תחינה פון ארויסנעמען די ספר
תורה • תחינה ליום כיפור פאר מנחה • תחינה פון
ארויסנעמען די ס"ת מנחה יו"כ • א נייע תחינה צו
זאגן פאר נעילה • תחינה מוצאי יום כיפור • סוכות •
ברכות פון אתרוג בענטשן • תחינה נאך אתרוג
בענטשען • שלש רגלים • תחינה שלש עשרה
מידות לשלש רגלים • תחינה פון ארויסנעמען
די ס"ת יו"ט • הושענא רבא • תחינה הושענא
רבה פאר הלל • א נייע תחינה צו הושענא רבה
פאר הושענות • סדר הקפות פון הושענא רבה •
ביים אפבייסען דעם עוקץ • שבועות • א ליד
אויף שבועות/‏ לויט די אלף בית • תענית • תחינה
תענית ציבור • תחינה עשרה בטבת • תחינה תענית
אסתר • אל מלא רחמים - כ'‏ סיון • תחינה שבעה
עשר בתמוז • תחינה תשעה באב • זייער חשובע
תחינות • תפלה למי שאשתו מעוברת • תפלה
כשנכנסה האשה לחודש התשיעי • פסוקים ווען
מען גייט צום קינד • א שיינע תחינה וואס מען
זאל בעטן פאר א יולדת • א תחינה פאר א יולדת
/ וואס זי זאל אליין זאגן בשעת זי גייט צום קינד • א
תחינה פאר א פרוי ווען זי שטייט אויף פון קינדבעט
און גייט אין שול • תחינה צו א קינדס ברית • א
תחינה פאר א מאמע ווען זי פירט דאס קינד דעם
ערשטן מאל אין חדר • א תחינה פאר א מאמע צו
איר זוהן'ס בר מצוה • יום החופה • תחינה פאר
א כלה ליום החופה • תפלה פאר א כלה ליום
החופה • תפלה פאר א כלה ליום החופה • תפלה
לאב ואם על בניהם ביום החופה • תחינה פאר
א מאמע צו זאגן איידער זי גייט צו איר קינד'ס
חופה • הזכרת נשמות • תפלה פון הזכרת נשמות •
תחינה להזכרת נשמות • סדר הזכרת נשמות •
קבר אבות • א תחינה אויף קבר אבות • תחינה
ווען מען גייט ארום דעם בית החיים • ענינים
שונים • טרייסט בריוו פאר א אבל • מסירת מודעה

ילילילילילילים התהתהתהתהתהתה
‏˙הלים
Also
available in
mid size

‏˘ער
בל‡ט
בעז‰˘י"˙‏
תהלים
המילות פירוש
‏‡י„י˘‏
‏‡ינ‰‡לטסרייכע ‏˜ל‡רע
‏‡י„י˘‏ טייט˘‏
מיט ‏„י ‏˙וכן פון יע„ע ‏˜‡פיטל
מיט ‏˘יינע ‏‚רויסע ‏‡ו˙יו˙‏
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

אַא ‏ׁשְ‏ א רֵ‏ יהָ‏ אִ‏ י ‏ׁש
אַ‏ ‏ׁשֶ‏ ר לֹא הָ‏ לַ‏ ‏ְכ
‏ּבַ‏ עַ‏ צַ‏ ת רְ‏ ‏ׁשָ‏ עִ‏ ימ,‏ ‏ּובְ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְכ
חַ‏ ‏ּטָ‏ אִ‏ ימ לֹא עָ‏ מָ‏ ד,‏
‏ּובְ‏ מֹוׁשַ‏ ב לֵ‏ צִ‏ ימ לֹא
יָ‏ ‏ׁשָ‏ ב : ב ‏ּכִ‏ יאִ‏ מ
‏ּבְ‏ תֹורַ‏ ת יְ‏ הֹוָ‏ ה חֶ‏ פְ‏ צֹו,‏
‏ּובְ‏ תֹורָ‏ תֹו יֶ‏ הְ‏ ‏ּגֶ‏ ה יֹומָ‏ מ
‡' לחו„˘‏
יום ראשון א'‏ חודש 11
‏˙‰לים ‡
ר‡˘ון ספר
ליום ר‡˘ון
א
בּ‏
אַ‏ שׁ‏ ְ רֵ‏ י הָ‏ אִ‏ י שׁ‏ וואויל איז דער מענטש אֲ‏ שׁ‏ ֶ ר לֹא הָ‏ לַךְ‏ וואס ער איז נישט געגאנגען צוהערן בּ‏
ךְחַ‏ טּ‏ אִ‏ י ם ָ
‏ּו דֶ‏ רֶ‏ פון די רשעים,‏ בְ‏
ַ עֲ‏ צַ‏ ת רְ‏ שׁ‏ ָ עִ‏ ים,‏ אין די עצות און אין דער וועג פון די וואס
איז ער
זינדיגן בשוגג לֹא עָ‏ מָ‏ ד,‏ נישט געשטאנען,‏ וּבְ‏ מוֹ‏ שׁ‏ ַ ב לֵצִ‏ ים און אין א צוזאמענקום פון לצים
איז ער נישט
‏[לייכטזיניגע]‏ לֹא יָשׁ‏ ָ ב:‏ געזיצן:‏
בכּ‏ ִ י אִ‏ ם נאר וואס דען ְ תוֹ‏ רַ‏ ת יְ‏ הֹוָה אין די תורה פון השי"תחֶ‏ פְ‏ צ וֹ‏ , איז זיין ווילן,‏ און אין זיין תורה
‏ּו בְ‏ ת וֹ‏ רָ‏ ת וֹ‏ יֶהְ‏ גֶּ‏ ה הארעוועט ער י וֹ‏ מָ‏ ם ‏˙וכן פ‡ר
יע„ע
‏˜‡פיטל
רָ‏ ‏ׁש ‏ּווְ‏ רָ‏ עֵ‏ ב ‏ּו , רְ‏ וְ‏ דֹ‏ ‏ׁשֵ‏ י
יְהֹוָה לֹא יַחְ‎‏ְרּו כָל
טֹוב:‏ יב לְ‏ כּו בָ‏ נִ‏ ימ
‏ׁשִמְ‏ עּו לִי,‏ יִרְ‏ אַ‏ ת יְהֹוָה
מִ‏ יהָ‏ אִ‏ י ‏ׁש
הֶ‏ חָ‏ פֵ‏ צחַ‏ ‏ּיִ‏ י מ , אֹהֵ‏ ב
אַ‏ לַ‏ ‏ּמֶ‏ דְ‏ כֶ‏ מ : יג
יום שני ה'‏ חודש 111
‏˙‰לים ל„‏
ְ פִ‏ ירִ‏ ים רָ‏ שׁ‏ וּ‏ וְ‏ רָ‏ עֵ‏ בוּ,‏ ווי יונגע
לייבן וואס ווערן פארארעמט און
יא כּ‏
זיי ווערן הונגעריג,וְ‏ דֹרְ‏ שׁ‏ ֵ י יְ‏ הֹוָ‏ ה
לֹא יַחְ‏ סְ‏ רוּ‏ כָ‏ ל טוֹ‏ ב:‏ און די וואס
יָ‏ מִ‏ ימ לִ‏ רְ‏ אֹות טֹוב:‏
יד נְ‏ צֹר לְ‏ ‏ׁשֹונְ‏ ‏ָכ מֵ‏ רָ‏ ע,‏
‏ּוׂשְ‏ פָ‏ תֶ‏ יָכ מִ‏ ‏ּדַ‏ ‏ּבֵ‏ ר
מִ‏ רְ‏ מָ‏ ה : טו ‏ּור מֵ‏ רָ‏ ע
וַ‏ עַ‏ ‏ׂשֵ‏ ה טֹוב,‏ ‏ּבַ‏ ‏ּקֵ‏ ‏ׁש
‏ׁשָ‏ לֹומ וְ‏ רָ‏ דְ‏ פֵ‏ הּו:‏ טזעֵ‏ ינֵ‏ י
יְ‏ הֹוָ‏ ה אֶ‏ ל צַ‏ ‏ּדִ‏ יקִ‏ ימ,‏
וְ‏ אָ‏ זְ‏ נָ‏ י ואֶ‏ לׁשַ‏ וְ‏ עָ‏ תָ‏ מ :
יז ‏ּפְנֵי יְהֹוָה ‏ּבְ‏ עֹׂשֵי רָ‏ ע,‏
פארשן השי"ת וועט זיי נישט פעלן
קיין שום גוטס : 61
יב לְ‏ כוּ‏ בָ‏ נִ‏ ים שִׁ‏ מְ‏ עוּ‏ לִ‏ י,‏ גייט
‏[קומט]‏ קינדער הערט מיר אויס,‏
יִ‏ רְ‏ אַ‏ ת יְ‏ הֹוָה אֲ‏ לַמֶּ‏ דְ‏ כֶ‏ ם:‏ יראת
השם וועל איך אייך אויסלערנען:‏
יג מִ‏ י הָ‏ אִ‏ ישׁ‏ הֶ‏ חָ‏ פֵ‏ ץ חַ‏ יּ‏ ִ ים,‏ ווער
איז דער מענטש וואס וויל לעבן ‏[א
נצחיות'דיגע לעבן],‏
אֹ‏ הֵ‏ ב יָ‏ מִ‏ ים לִ‏ רְ‏ אוֹ‏ ת
טוֹ‏ ב:‏ ער האט ליב טעג צו זען גוטס:‏
יד נְ‏ צֹ‏ ר לְ‏ שׁ‏ וֹ‏ נְ‏ ךָ‏
צונג פון שלעכטס,ּו
מֵ‏ רָ‏ ע , היט דיין
שְׂ‏ פָ‏ תֶ‏ י ַ ךָמִ‏ דּ‏ בּ‏ ֵ ר
מִ‏ רְ‏ מָ‏ ה : און דיינע ליפן פון רעדן
שווינדלעריי:‏
ר מֵ‏ רָ‏ ע וַ‏ עֲ‏ שֵׂ‏ ה טוֹ‏ ב,‏ דערווייטער
דיר פון שלעכטס און טו גוטס,‏
ֵ שׁ‏ שׁ‏ ָ לוֹ‏ ם וְ‏ רָ‏ דְ‏ פֵ‏ הוּ:‏ פארלאנג
פרידן ‏[שלום]‏ און לויף עס נאך:‏
טו ס ‏ּו
ַ קּ‏ בּ‏
טז ווען דו וועסט אזוי טון,‏ דעמאלטס
ִ יקִ‏ ים,‏ די
אויגן פון השי"ת היטן אויף די
צדיקים,‏ וְ‏ אָ‏ זְ‏ נָיו אֶ‏ ל שׁ‏ ַ וְ‏ עָ‏ תָ‏ ם:‏ און
זיינע אויערן צו די וואס שרייען
- עֵ‏ ינֵי יְ‏ הֹוָה אֶ‏ ל צַ‏ דּ‏
צו אים פאר הילף:‏
יז און גלייך - פְּ‏ נֵי יְ‏ הֹוָה ְ בּ‏ ֵ עֹשׂ‏ י רָ‏ ע,‏
דאס פנים פון השי"ת וועט צערענען
61. עס שטייט נישט ‏'יהיה להם כל טוב'‏ נאר ‏'לא יחסרו כל טוב',‏ ווייל צדיקים לויפן נישט נאך די
וועלטליכע הנאות,‏ און זיי ווילן עס בכלל נישט,‏ דערפאר שטייט ‏'לא יחסרו כל טוב'‏ ‏(לב אליהו).‏ זיי זענען
‏˜ל‡רע
טייט˘‏ ‏‡ין
‏‡י„י˘‏
לענ‚ערע
‏‰ערו˙‏
‏‡ינטען
פונעם
עמו„‏
‏˙הלים
‏˙הלים
צופרידן מיט דאס ביסל וואס זיי פארמאגן,‏ און עס פעלט זיי גארנישט.‏

פָ‏ תֶ‏ י ‏ָכ , אַ‏ נִ‏ יׁשָ‏ מַ‏ רְ‏ ‏ּתִ‏ י ‏ׂשְ‏
רְ‏ חֹות ‏ּפָ‏ רִ‏ יצ:‏ הּתָ‏ מֹ‏ ‏ְכ
אָ‏
אַ‏ ‏ׁשּורַ‏ י ‏ּבְ‏ מַ‏ עְ‏ ‏ּגְ‏ לֹותֶ‏ יָכ,‏
‏ּבַ‏ ל נָ‏ מֹוטּו פְ‏ עָ‏ מָ‏ י:‏
ו אַ‏ נִ‏ י קְ‏ רָ‏ אתִ‏ יָכ ‏ּכִ‏ י
עַ‏ נֵ‏ נִ‏ י אֵ‏ ל,‏ הַ‏ ט אָ‏ זְ‏ נְ‏ ‏ָכ תַ‏
לִ‏ י , ‏ׁשְ‏ מַ‏ עאִ‏ מְ‏ רָ‏ תִ‏ י :
פְ‏ לֵ‏ ה חַ‏ ָ דֶ‏ י ‏ָכ ,
הַ‏ ז
יעַ‏ חֹו‏ִ‏ ימ,‏ מֹוׁשִ‏
מִ‏ ‏ּמִ‏ תְ‏ קֹומְ‏ מִ‏ ימ ‏ּבִ‏ ימִ‏ ינֶ‏ ‏ָכ:‏
‏ׁשָ‏ מְ‏ רֵ‏ נִ‏ י ‏ּכְ‏ אִ‏ יׁשֹונ ‏ּבַ‏ ת
ח
יִ‏ נ , ‏ּבְ‏ צֵ‏ ל ‏ּכְ‏ נָ‏ פֶ‏ יָכ עָ‏
ְ ‏ּתִ‏ י רֵ‏ נִ‏ י : טמִ‏ ‏ּפְ‏ נֵ‏ י
‏ּתַ‏
רְ‏ ‏ׁשָ‏ עִ‏ ימ זּו ‏ׁשַ‏ ‏ּדּונִ‏ י,‏
‏ֹא יּבְ‏ נֶ‏ פֶ‏ ‏ׁשיַ‏ ‏ּקִ‏ י פ ‏ּו
יְ‏ בַ‏
לָ‏ י : י חֶ‏ לְ‏ ‏ּבָ‏ מֹו ָּ גְ‏ רּו,‏
עָ‏
פעולות פון מענטשן
בִּ‏ דְ‏ בַ‏ ר שְׂ‏ פָ‏ תֶ‏ יךָ‏ ,
וועגן די רייד פון דיינע ליפן,‏
אֲ‏ נִ‏ י שׁ‏ ָ מַ‏ רְ‏ תִּ‏ י האב איך געהיטן
אָ‏ רְ‏ חוֹ‏ ת פָּ‏ רִ‏ יץ:‏ נישט צו גיין אין
צובראכענען וועגן:‏
ָ מ ֹ ךְ‏ רַ‏ י פעסט זענען מיינע
ה תּ‏ אֲ‏ שׁ‏ ‏ּו
טריט ְ בּ‏ מַ‏ עְ‏ גּ‏
ְ לוֹ‏ תֶ‏ יךָ,‏ צו גיין אין דיינע
גלייכע וועגן,‏ ַ בּ‏ ל נָמוֹ‏ טוּ‏ פְ‏ עָ‏ מָ‏ י:‏
עס זאלן זיך נישט אויסגליטשן
מיינע טריט:‏
ו אֲ‏ נִ‏ י קְ‏ רָ‏ אתִ‏ יךָ‏ איך האב דיר
ִ י תַ‏ עֲ‏ נֵנִ‏ י אֵ‏ ל,‏ ווייל דו
ענטפערסט מיר השי"ת,‏
לִ‏ י,‏ נייג דיין אויער צו מיר,‏
אִ‏ מְ‏ רָ‏ תִי:‏ הער צו מיין ווארט:‏
ז הַ‏ פְ‏ לֵה חֲסָ‏ דֶ‏ יךָ,‏ שייד אפ דיינע
גערופן כּ‏
הַ‏ ט אָ‏ זְ‏ נְ‏ ךָ‏
שׁ‏ ְ מַ‏ ע
חסדים השי"ת,‏ מוֹ‏ שִׁ‏ יעַ‏ חוֹ‏ סִ‏ ים,‏
דו השי"ת וואס העלפט די וואס
שיצן זיך אין דיר,‏ מִמּ‏ ‏ִתְקוֹמְמִים
פון דו וואס שטייען אויף קעגן זיי
בּ‏ ִ ימִ‏ ינֶךָ:‏ מיט דיין רעכטע האנט:‏
ח שׁ‏ ָ מְ‏ רֵ‏ נִ‏ י ְ כּ‏ אִ‏ ישׁ‏ וֹ‏ ן בּ‏
ַ ת עָ‏ יִ‏ ן,‏ היט
מיר ווי דאס שווארצאפל פון
ִ ירֵ‏ נִ‏ י:‏ אין
דער שאטן פון דיינע פליגלען
באהאלט מיר:‏
ט מִ‏ פְּ‏ נֵי רְ‏ שׁ‏ ָ עִ‏ ים זוּ‏ שׁ‏ ַ דּ‏ וּנִ‏ י,‏ וועגן רשעים וואס זיי האבן מיר די
אויג,‏ ְ בּ‏ צֵ‏ ל ְ כּ‏ נָפֶ‏ יךָ‏ תַּ‏ סְ‏ תּ‏
אֹ‏ יְ‏ בארויבט,‏ בַ‏ י בְּ‏ נֶ‏ פֶ‏ שׁ‏ מיינע פיינט וואס ווילן צונעמען מיין נפש יַקּ‏ יפוּ‏ ִ
50
‏˙הלים
‏˙הלים
עָ‏ לָ‏ י:‏ זיי רינגלען מיר ארום:‏
י חֶ‏ לְ‏ בּ‏ ָ מוֹ‏ סָּ‏ גְ‏ רוּ,‏ מיט זייערע פעטנס יום ראשון ב'‏ חודש
‏˙‰לים יז
האבן זיי פארמאכט זייער הארץ און פרק שירה 527
שירה פרק
‏˙פלו˙‏ ו‰וספו˙‏
נ‡ך ‏˙‰לים
אָ‏ מַ‏ ר רַ‏ ‏ּבִי ‏ּכָל הָעֹו‏ֵק ‏ּבְפֶרֶ‏ ק ‏ׁשִירָ‏ ה ‏ּבָעֹולָמ הַּזֶה זֹוכֶה לִלְמֹד ‏ּולְלַּמֵד וְלַעַׂשֹות ‏ּולְקַ‏ ‏ּיֵמ וְתַ‏ לְמּודֹו מִתְ‏ קַ‏ ‏ּיֵמ ‏ּבְיָדֹו וְנִּצֹל מִּיֵצֶר הָרָ‏ ע לִׁשְמֹר
‏ּפֶ‏ גַ‏ ע רָ‏ ע ‏ּומֵ‏ חִ‏ ‏ּבּוט הַ‏ ‏ּקֶ‏ בֶ‏ ר ‏ּומִ‏ ‏ּדִ‏ ינָ‏ ‏ּה ‏ׁשֶ‏ ל ‏ּגֵ‏ יהִ‏ ‏ּנֹמ ‏ּומֵ‏ חֶ‏ בְ‏ לֹו ‏ׁשֶ‏ ל מָ‏ ‏ׁשִ‏ יחַ‏ ‏ּומַ‏ אַ‏ רִ‏ יְכ ‏ּומִ‏
יָ‏ מִ‏ ימ וְ‏ זֹוכֶ‏ ה לִ‏ ימֹות הַ‏ ‏ּמָ‏ ‏ׁשִ‏ יחַ‏ ‏ּולְ‏ חַ‏ ‏ּיֵ‏ י הָ‏ עֹולָ‏ מ הַ‏ ‏ּבָ‏ א.‏
אָ‏ מַ‏ ר רַ‏ ‏ּבִ‏ י אֶ‏ לִ‏ יעֶ‏ זֶר ‏ּכָ‏ ל הָ‏ אֹומֵ‏ ר ‏ׁשִ‏ ירָ‏ ה זֹו ‏ּבָ‏ עֹולָ‏ מ הַ‏ ‏ּזֶה זֹוכֶ‏ ה וְ‏ אֹומְ‏ רֹו
הַ‏ ‏ּבָ‏ א,‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּנֶאֶ‏ מַ‏ ר אָ‏ ז יָׁשִ‏ יר מׁשֶ‏ ה,‏ ‏ׁשָ‏ ר לֹא נֶאֶ‏ מַ‏ ר אֶ‏ ‏ּלָא יָׁשִ‏ יר לָעֹולָמ
אֹותֹו לֶ‏ עָ‏ תִ‏ יד לָ‏ בֹוא.‏
רַ‏ ‏ּבִ‏ י אֶ‏ לִ‏ יעֶ‏ זֶר הַ‏ ‏ּגָ‏ דֹול אֹומֵ‏ ר ‏ּכָ‏ ל הָ‏ עֹו‏ֵ‏ ק ‏ּבְ‏ פֶ‏ רֶ‏ ק ‏ׁשִ‏ ירָ‏ ה זֶה ‏ּבְ‏ כָ‏ ל יֹומ
אַנִי עָלָיו ‏ׁשֶהּוא ‏ּבֶנ הָעֹולָמ הַּבָא וְנִּצֹל מִּפֶגַע רָ‏ ע ‏ּומִּיֵצֶר מֵעִיד
רָ‏ ע ‏ּומִ‏ ‏ּדִ‏ ינ קָ‏ ‏ׁשֶ‏ ה ‏ּומִ‏ ‏ּׂשָ‏ טָ‏ נ ‏ּומִ‏ ‏ּכָ‏ ל מִ‏ ינֵ‏ י מַ‏ ‏ׁשְ‏ חִ‏ ית ‏ּומַ‏ ‏ּזִיקִ‏ ינ.‏ ‏ּגְ‏ מֹור ‏ּבְ‏ כָ‏ ל לְ‏ בָ‏ בְ‏ ‏ָכ הָ‏
כָל נַפְׁשְ‏ ‏ָכ לָדַ‏ עַת ‏ּדְ‏ רָ‏ כָי וְלִׁשְ‏ מֹר ‏ּדַ‏ לְתֹות הֵ‏ יכָלִי וְתֹורָ‏ תִ‏ י וְלִׁשְ‏ מֹר מִ‏ צְוֹתַ‏ י ‏ּובְ‏
חֻ‏ ‏ּקָ‏ י.‏ נְ‏ צֹור ‏ּתֹורָ‏ תִ‏ י ‏ּבִ‏ לְ‏ בָ‏ בְ‏ ‏ָכ וְ‏ נֶ‏ גֶ‏ ד עֵ‏ ינֶ‏ יָכ ‏ּתִ‏ הְ‏ יֶ‏ ה יִ‏ רְ‏ אָ‏ תִ‏ י,‏ ‏ׁשְ‏ מֹר ‏ּפִ‏ יָכ ‏ּולְ‏ ‏ׁשֹונְָכ וְ‏
חֵטְא וְאַׁשְמָה וַאַנִי אֶהְיֶה עִּמְָכ ‏ּבְכָל מָקֹומ ‏ׁשֶּתֵ‏ לְֵכ וַאַלַּמֶדְ‏ ‏ָכ ‏ׂשֵכֶל מִּכָל
ינָ‏ ה מִ‏ ‏ּכָ‏ ל ‏ּדָ‏ בָ‏ ר.‏ וֶ‏ הֶ‏ וֵ‏ י יֹודֵ‏ עַ‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּכָ‏ ל מַ‏ ה ‏ּׁשֶ‏ ‏ּבָ‏ רָ‏ א הַ‏ ‏ּקָ‏ דֹוׁש ‏ּבָ‏ רּוְכ הּוא לֹא ‏ּובִ‏
רָ‏ אֹו ‏ּכִ‏ י אִ‏ מ לִ‏ כְ‏ בֹודֹו,‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּנֶ‏ אֶ‏ מַ‏ ר ‏ּכָ‏ ל הַ‏ ‏ּנִ‏ קְ‏ רָ‏ א בִ‏ ‏ׁשְ‏ מִ‏ י וְ‏ לִ‏ כְ‏ בֹודִ‏ י ‏ּבְ‏ רָ‏ אתִ‏ יו ‏ּבְ‏
יְ‏ צַ‏ רְ‏ ‏ּתִ‏ יו אַ‏ פ עַ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ יו.‏
אָ‏ מְרּו חַ‏ כָ‏ מֵ‏ ינּו זִכְ‏ רֹונָ‏ מ לִ‏ בְ‏ רָ‏ כָ‏ ה ‏(ילקוט תהלימ תתפ"ט)‏ עַל ‏ּדָ‏ וִד מֶ‏ לְֶכ יִׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל ‏ׁשָ‏ עָה ‏ׁשֶ‏ ִּ ‏ּיֵמ ֵ פֶר ‏ּתְ‏ הִ‏ ‏ּלִימ זָחָ‏ ה דַ‏ עְּתֹו עָלָיו וְאָ‏ מַ‏ ר לִפְנֵי הַ‏ ‏ּקָ‏ דֹוׁש ‏ּבְ‏
רּוְכ הּוא יֵ‏ ‏ׁש ‏ּבְ‏ רִ‏ ‏ּיָ‏ ה ‏ׁשֶ‏ ‏ּבָ‏ רָ‏ אתָ‏ ‏ּבְ‏ עֹולָ‏ מְ‏ ‏ָכ ‏ׁשֶ‏ אֹומֶ‏ רֶ‏ ת ‏ׁשִ‏ ירֹות וְ‏ תִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּבָ‏ חֹות יֹותֵ‏ ר ‏ּבָ‏
‏ּמֶ‏ ‏ּנִי.‏ ‏ּבְ‏ אֹותָ‏ ‏ּה ‏ׁשָ‏ עָה נִזְּדַ‏ ‏ּמְ‏ נָה לֹו צְפַרְ‏ דֵ‏ עַ‏ אַ‏ חַ‏ ת וְאָ‏ מְ‏ רָ‏ ה לֹו ‏ּדָ‏ וִד אַ‏ ל ‏ּתָ‏ זּוחַ‏ מִ‏
עְ‏ ‏ּתְ‏ ‏ָכ עָ‏ לֶ‏ יָכ וַ‏ אַ‏ נִ‏ י אֹומֶ‏ רֶ‏ ת ‏ׁשִ‏ ירֹות וְ‏ תִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּבָ‏ חֹות יֹותֵ‏ ר מִ‏ ‏ּמְ‏ ‏ָכ.‏ וְ‏ לֹא עֹוד אֶ‏ ‏ּלָא ‏ּדַ‏
ל ‏ׁשִ‏ ירָ‏ ה ‏ׁשֶ‏ אַ‏ נִי אֹומֶ‏ רֶ‏ ת מַ‏ מְ‏ ‏ׁשֶ‏ לֶת עָ‏ לֶיהָ‏ ‏ׁשְ‏ לׁשֶ‏ ת אַ‏ לָפִ‏ ימ מְ‏ ‏ׁשָ‏ לִימ,‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּנֶאֶ‏ מַ‏ ר ‏ּכָ‏
יְדַ‏ ‏ּבֵ‏ ר ‏ׁשְ‏ לׁשֶ‏ ת אַ‏ לָפִ‏ ימ מָ‏ ‏ׁשָ‏ ל וַ‏ יְהִ‏ י ‏ׁשִ‏ ירֹו חַ‏ מִ‏ ‏ּׁשָ‏ ה וָ‏ אָ‏ לֶפ.‏ וְ‏ לֹא עֹוד אֶ‏ ‏ּלָא ‏ׁשֶ‏ אַ‏ נִי וַ‏
ת ‏ּבְמִצְוָה גְדֹולָה,‏ וְזֹו הַּמִצְוָה ‏ׁשֶאַנִי עֹו‏ֶקֶ‏ ת ‏ּבָּה,‏ יֵׁש ‏ּבִׂשְפַת הַּיָמ עֹו‏ֶקֶ‏
אֶחָד ‏ׁשֶאֵינ ‏ּפַרְ‏ נָ‎‏ָתֹו ‏ּכִי אִמ מִנ הַּמַיִמ ‏ּובְׁשָעָה ‏ׁשֶהּוא רָ‏ עֵב נֹוטְלַנִי מִינ
וְ‏ אֹוכְ‏ לַ‏ נִ‏ י,‏ זֹו הִ‏ יא הַ‏ ‏ּמִ‏ צְ‏ וָ‏ ה,‏ לְ‏ קַ‏ ‏ּיֵמ מַ‏ ה ‏ּׁשֶ‏ ‏ּנֶ‏ אֶ‏ מַ‏ ר ‏(משלי כה,‏ כא)‏ אִ‏ מ רָ‏ עֵ‏ ב ‏ׂשנַאַ‏ ‏ָכ כִלֵהּו לָחֶמ וְאִ‏ מ צָמֵ‏ א הַׁשְקֵ‏ הּו מָ‏ יִמ ‏ּכִי גֶחָלִימ אַ‏ ‏ּתָ‏ ה חֹתֶ‏ ה עַל רֹאׁשֹו הַאַ‏
וַיהֹוָה יְׁשַ‏ ‏ּלֶמ לְָכ,‏ אַ‏ ל ‏ּתִ‏ קְרֵ‏ י יְׁשַ‏ ‏ּלֶמ לְָכ אֶ‏ ‏ּלָא יַׁשְ‏ לִימֶ‏ ‏ּנּו לְָכ:‏
‏ּתַ‏ נְ‏ יָ‏ א אָ‏ מַ‏ ר רַ‏ ‏ּבִ‏ י אֶ‏ לִ‏ יעֶ‏ זֶר ‏ּכָ‏ ל הָ‏ אֹומֵ‏ ר ‏ׁשִ‏ ירָ‏ ה זֹו ‏ּבָ‏ עֹולָ‏ מ הַ‏ ‏ּזֶה זֹוכֶ‏ ה וְ‏ אֹומְ‏ רֹו
‏ּתַ‏ נְ‏ יָ‏ א רַ‏ ‏ּבִ‏ י אֶ‏ לִ‏ יעֶ‏ זֶר הַ‏ ‏ּגָ‏ דֹול אֹומֵ‏ ר ‏ּכָ‏ ל הָ‏ עֹו‏ֵ‏ ק ‏ּבְ‏ פֶ‏ רֶ‏ ק ‏ׁשִ‏ ירָ‏ ה זֶה ‏ּבְ‏ כָ‏ ל יֹומ
הַ‏ ‏ּטֹוב עִ‏ ‏ּמָ‏ נּו.‏ וְ‏ נַ‏ עַ‏ בֹוד אֹותְ‏ ‏ָכ בֶּ‏ אֶ‏ מֶ‏ ת.‏ וִ‏ יגַ‏ דְ‏ לּו אָ‏ בִ‏ ינּו וְ‏ אִ‏ מֵ‏ נּו אֹותָ‏ נּו לְ‏ תֹורָ‏ ה
‏ּולְ‏ חֻ‏ ‏ּפָ‏ ה ‏ּולְ‏ מַ‏ עַ‏ ‏ׂשִ‏ ימ טֹובִ‏ ימ.‏ וְ‏ יִ‏ הְ‏ יּו מּוצְ‏ לָ‏ חִ‏ ימ ‏ּבִ‏ בְ‏ רִ‏ יאּות וְ‏ כָ‏ ל טֹוב וְ‏ עַ‏ ‏ׁשִ‏ ירּות
לִ‏ יּתֵ‏ נ לָ‏ נּו מֹוהַ‏ ר ‏ּומַ‏ תָּ‏ נ וְ‏ כָ‏ ל טֹוב ‏ּבְ‏ ֵ בֶ‏ ר ‏ּפָ‏ נִ‏ ימ יָ‏ פֹות.‏ ‏ּומַ‏ ּ לֵ‏ א ‏ּכָ‏ ל מִ‏ ‏ׁשְ‏ אַ‏ לֹות
לְ‏ בָ‏ בֵ‏ נּו לְ‏ טֹובָ‏ ה.‏ אָ‏ בִ‏ ינּו ‏ׁשֶ‏ ‏ּבַ‏ ּ ‏ׁשָ‏ מַ‏ יִ‏ מ הֹוׁשִ‏ יעֵ‏ נּו ‏ּכָ‏ ל זֶה ‏ּבִ‏ כְ‏ לַ‏ ל ‏ּכָ‏ ל יִ‏ ‏ׂשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל.‏ וְ‏ נִ‏ זְּכֶ‏ ה
לְ‏ הַ‏ גְ‏ דִ‏ ּ יל ‏ּכְ‏ בֹוד ‏ׁשִ‏ מְ‏ ‏ָכ הַ‏ גָּ‏ דֹול ‏ּוכְ‏ בֹוד ‏ּתֹורָ‏ תְ‏ ‏ָכ ‏ּתָ‏ מִ‏ יד.‏ יִ‏ הְ‏ יּו לְ‏ רָ‏ צֹונ אִ‏ מְ‏ רֵ‏ י פִ‏ י
וְ‏ הֶ‏ גְ‏ יֹונ לִ‏ בִּ‏ י לְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ יְ‏ הֹוָ‏ ה צּורִ‏ י וְ‏ גֹואַ‏ לִ‏ י:‏ ‏(מידור ישועות ישראל,‏ בעל מגרת השלחנ)‏
לפרנסה תפלות
מרבי שלמה אלקבץ זי"ע
‏ּימ,‏ וְאֵינ ‏ּבְיַד ‏ׁשּומ מַלְאְָכ וְׂשַר
יְכֹלֶת לָזּונ ‏ּולְפַ‏ רְ‏ נֵ‎ ‏ּולְכַ‏ לְּכֵ‏ ל ‏ּכַ‏ לְּכָ‏ לָתְ‏ ‏ָכ,‏ ‏ּכַ‏ ‏ּכָ‏ תּוב עַ‏ ל יְדֵ‏ י דָ‏ וִד עַ‏ בְ‏ ‏ּדְ‏ ‏ָכ עֵ‏ ינֵי
כֹל אֵ‏ לֶיָכ יְׂשַ‏ ‏ּבֵ‏ רּו וְאַ‏ ‏ּתָ‏ ה נֹותֵ‏ נ לָהֶ‏ מ אֶ‏ ת אָ‏ כְ‏ לָמ ‏ּבְ‏ עִ‏ ‏ּתֹו,‏ ‏ּפֹותֵ‏ חַ‏ אֶ‏ ת יָדֶ‏ ‏ָכ ‏ּומַ‏ ‏ׂשְ‏ ‏ּבִ‏ יעַ‏
לְ‏ כָ‏ ל חַ‏ י רָ‏ צֹונ,‏ ‏ּוכְ‏ תִ‏ יב נֹותֵ‏ נ לֶ‏ חֶ‏ מ לְ‏ כָ‏ ל ‏ּבָ‏ ‏ׂשָ‏ ר ‏ּכִ‏ י לְ‏ עֹולָ‏ מ חַ‏ ְ ‏ּדֹו.‏ ‏ּומַ‏ פְ‏ ‏ּתֵ‏ חַ‏ זֶה הּוא
בְ‏ יָדְ‏ ‏ָכ לְצָ‏ רֵ‏ פ ‏ּולְלַּבֵ‏ נ ‏ּבְ‏ נֵי אָ‏ דָ‏ מ לְׁשֶ‏ יִבְ‏ טְ‏ חּו ‏ּבָ‏ ‏ְכ וְיֵדְ‏ עּו ‏ּכִ‏ י מֹוׁשִ‏ יעַ‏ אֵ‏ ינ ‏ּבִ‏ לְּתֶ‏ ‏ָכ:‏
אַ‏ ‏ּתָ‏ ה הָאֵל הַּזָנ מִּקַ‏ רְ‏ נֵי רְ‏ אֵמִימ עַד ‏ּבֵיצֵי כִנִ‏
תפות פרנסה 525
אָ‏ ‏ּנָ‏ א הָאֵל הַּגָדֹול הַּמֵכִינ ‏ּפַרְנָ‎‏ָה לְכָל ‏ּבְרִּיָה ‏ּומַזְמִינ מַּלְּבּוׁש לְכָל נִבְרָא
מהחיד"א זי"ע
וְׁשֹולֵחַ‏ לָהֶמ מִחְיָה,‏ ‏ׁשֶּתִ‏ ‏ּתֵ‏ נ לִי מִחְיָתִ‏ י ‏ּבְׁשֹפִי,‏ ‏ׁשֶּתְ‏ כַלְּכְלֵנִי ‏ּותְ‏ פַרְ‏ נְ‎‏ֵנִי
לִי ‏ּולְכָל אַנְׁשֵי ‏ּבֵיתִי ‏ּולְכָל יִׂשְרָאֵל ‏ּפַרְנָ‎‏ָה טֹובָה ‏ׁשֶל ‏ּכָבֹוד,‏ ‏ּבְנַחַת וְלֹא
בְ‏ צַ‏ עַ‏ ר,‏ ‏ּבְ‏ הֶ‏ ‏ּתֵ‏ ר וְ‏ לֹא ‏ּבְ‏ אִ‏ ‏ּּור,‏ ‏ּבְ‏ כָ‏ בֹוד וְ‏ לֹא ‏ּבְ‏ בָ‏ זּוי,‏ ‏ּפַ‏ רְ‏ נָ‏ ָ ה ‏ׁשֶ‏ ‏ּלֹא ‏ּתַ‏ צְ‏ רִ‏ יכֵ‏ נִ‏ י בָ‏ ‏ּה
לִידֵי מַּתְנַת ‏ּבָׂשָר וָדָמ,‏ ‏ּכִי אִמ מִּיָדְָכ הַּמְלֵאָה וְהָרְחָבָה.‏ ‏ּפַרְנָ‎‏ָה ‏ׁשֶאּוכַל
לַ‏ עַ‏ ‏ֹק ‏ּבְ‏ תֹורָ‏ תְ‏ ‏ָכ הַ‏ ‏ּקְ‏ דֹוׁשָ‏ ה וְ‏ הַ‏ ‏ּטְ‏ הֹורָ‏ ה וְ‏ הַ‏ ‏ּתְ‏ מִ‏ ימָ‏ ה,‏ וְ‏ טֶ‏ רֶ‏ פ נָ‏ קִ‏ י ‏ּומְ‏ זֻּמָ‏ נ ‏ּומְ‏ זֹונֹותַ‏ י
‏ּומְזֹונֹות אַנְׁשֵי ‏ּבֵיתִי וְכָל צָרְ‏ ‏ּכֵנּו קֹדֶמ ‏ׁשֶּנִּצָרֵ‏ ‏ְכ לָהֶמ,‏ ‏ּכְדֵ‏ י ‏ׁשֶּיִהְיֶה לִּבִי ‏ּפָנּוי
‏ּבְלִי טִרְ‏ ‏ּדָ‏ ה לַעַ‎‏ֹק ‏ּבְדִ‏ בְרֵ‏ י תֹורָ‏ ה לְקַּיֵמ הַמִצְוֹת וְלֵיׁשֵב ‏ּבְׁשָלֹומ עַל ‏ׁשֻלְחָנִי
‏ּבְכָבֹוד עִמ ‏ּכָל ‏ּבְנֵי בֵיתִ‏ י,‏ וְׁשֶּלֹא אַצַּפֶה לְׁשֻלְחָנ ‏ׁשֶל אַחַרִ‏ ימ,‏ ‏ׁשֶּלֹא אֶצְטָרֵ‏ ‏ְכ
לְהִׁשְּתַ‏ עְּבֵד לְׁשּומ אָדָ‏ מ וְׁשֶּלֹא יִהְיֶה עָלַי ‏ׁשּומ עֹול ‏ּבָׂשָר וָדָ‏ מ,‏ ‏ּכִי אִמ עֹול
מַ‏ לְכּותְ‏ ‏ָכ לְעָבְ‏ דְ‏ ‏ָכ ‏ּבְ‏ לֵבָ‏ ב ‏ׁשָ‏ לֵמ.‏ ‏ּובְ‏ בִ‏ גְדֵ‏ י יָקָ‏ ר יִהְ‏ יֶה לְבּוׁשִ‏ ימ ‏ּבִ‏ יקָ‏ ר וְלֹא בְ‏ בׁשֶת
פָ‏ נִ‏ ימ.‏ וְ‏ הַ‏ צִ‏ ילֵ‏ נּו מִ‏ נ עַ‏ נִ‏ ‏ּיֹות ‏ּומִ‏ ‏ּדַ‏ ‏ּלּות וְ‏ ‏ׁשִ‏ פְ‏ לּות.‏ וְ‏ אֶ‏ זְּכֶ‏ ה לְ‏ הַ‏ כְ‏ נִ‏ י אֹורְ‏ חִ‏ ימ ‏ּולִ‏ גְ‏ מֹל
חֶ‎‏ֶד לְכָל אָדָ‏ מ.‏ וְהַזְמֵנ לִי לַעַׂשֹות צְדָ‏ קָה לָרְ‏ אּויִינ לָּה,‏ וְלֹא אֶּכָׁשֵל ‏ּבִבְנֵי
אָ‏ דָ‏ מ ‏ׁשֶ‏ אֵ‏ ינָ‏ מ הַ‏ גּונִ‏ ינ,‏ אָ‏ מֵ‏ נ:‏

יליליליליליליחות ס
סליחו˙‏

‏˘ער
בל‡ט
בעז‰˘י"˙‏
סליחות
המילות פירוש
‏‡י„י˘‏
פירוש ע"ט
‡ ‏˜ל‡רע ‏‚רונטליכע ‏‡ינה‡לט טייט˘‏
‏‡ויף ‏„י ‏‚‡נˆע ס„ר הסליחו˙‏
ביאורי מילים
ווערטער-טייט˘‏ ‏‡ויף ווערטער
וו‡ס זענען נ‡ר ‏‚עטייט˘ט לויטן ענין
ביאורי כינויים
בי‡ורים ‏‡ון מ˜ורו˙‏ ‏‡ויף כינויים ‏‡ון מ˘לים
וו‡ס ווערן ‏„ערמ‡נט ‏‡ין ‏„י סליחו˙‏
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

פירוש המילות
ר מְ‏ תוּחִ‏ ים ווי אזוי ַ
ִ יחִ‏ ים מיט וואס פארא כוֹ‏ חִ‏ ים מיר
ְ
אֱ‏ לֹהֵ‏ ינוּ‏ וֵאלֹהֵ‏ י אֲ‏ בוֹ‏ תֵ‏ ינוּ‏ רבוש"ע אֵ‏ יךְ‏ נִ‏ פְ‏ תַּ‏ ח פֶּ‏ ה לְ‏ פָ‏ נֶיךָ‏ דּ‏ זאלן מיר עפענען א מויל פאר דיר.‏ ְ בּ‏ אֵ‏ לּ‏ וּ‏ פָ‏ נִ‏ ים נִ‏ שְׁ‏ פּ‏ ‏ֹךְ‏ שׂ‏
גּ‏ עַ‏ לְ‏ נוּ‏ נְ‏ תִ‏ יבוֹ‏ תֶ‏ יךָ‏ הַ‏ יְ‏ שׁ‏ ָ רִ‏ ים וְ‏ הַ‏ נּ‏ פנים זאלן מיר אויסגיסן אונזער געבעט.‏ ָ
דּ‏ בַ‏ קְ‏ נוּ‏ בְ‏ תוֹ‏ עֵ‏ בוֹ‏ ת וּבְ‏ מַ‏ עֲ‏ שׂ‏ האבן פאר'מיאוס'ט אין דיינע גלייכע און ריכטיגע וועגן.‏ ָ
כמ‰‏
מעלו˙‏
טובו˙‏
פירו˘‏ עברי טייט˘‏ - .‡
‏„י ‏‡ינ‰‡לט טייט˘‏
ב.‏ בי‡ורי מילים -
ווערטער ‏‡פטייט˘‏
‚. בי‡ורי כינויים - ‏„י
מיינונ‚‏ פון ‏ˆונעמען
פ‡ר יע„ע ‏‰˜„מ‰‏
ווי‡זוי סליח‰,‏
‏„ער סליח‰‏ ‏‡יז
‏ˆוז‡מ‚ע˘טעלט
לענ‚ערע מבו‡‏
‏‡ויף ‏„י סליחו˙‏
ים ִ
-
24
מַ‏ שׂ‏
סיחות יום ראשון
א - פתיחה
מחבר:‏ בנימין בן זרח
די סליחה געבוי:‏ א"ב בנ'‏ ימינ';‏ פיר ווערטער א שורה,‏ איין גראם די גאנצע סליחה.‏
אֶ‏ לֹהֵ‏ ינּו וֵ‏ אלֹהֵ‏ י אַ‏ בֹותֵ‏ ינּו
אֵיְכ נִ‏ פְ‏ ‏ּתַ‏ ח ‏ּפֶ‏ ה לְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ ‏ּדַ‏ ר מְ‏ תּוחִ‏ ימ.‏ ‏ּבְ‏ אֵ‏ ‏ּלּו פָ‏ נִ‏ ימ נִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּפְֹכ יחִ‏ ימ.‏ ‏ּגָ‏ עַ‏ לְ‏ נּו נְ‏ תִ‏ יבֹותֶ‏ יָכ הַ‏ יְ‏ ‏ׁשָ‏ רִ‏ ימ וְ‏ הַ‏ ‏ּנְ‏ כֹוחִ‏ ימ.‏ ‏ׂשִ‏
‏ּדָ‏ בַ‏ קְ‏ נּו בְ‏ תֹועֵ‏ בֹות ‏ּובְ‏ מַ‏ עַ‏ ‏ׂשִ‏ ימ זְנּוחִ‏ ימ:‏ הָ‏ לַ‏ כְ‏ נּו אַ‏ חַ‏ רֵ‏ י
‏ׂשְ‏ אֹות ‏ׁשָ‏ וְ‏ א ‏ּומַ‏ ‏ּדּוחִ‏ ימ.‏ וְ‏ הִ‏ קְ‏ ‏ׁשִ‏ ינּו עֹרֶ‏ פ וְ‏ הֵ‏ עַ‏ זְנּו מְ‏ צָ‏ חִ‏ ימ.‏ מַ‏
מְ‏ ‏ּתָ‏ ‏ּבְ‏ ‏ׁשֶ‏ ‏ּלָ‏ נּו ‏ּבֵ‏ ית מִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּכְ‏ נֹות מִ‏ בְ‏ טָ‏ חִ‏ ימ.‏ חָ‏ רַ‏ ב ‏ּופַ‏ רֵ‏ יחַ‏ זָעַ‏
יחֹוחִ‏ ימ:‏ טֹרָ‏ דּו וְ‏ טֻ‏ לְ‏ טָ‏ לּו ‏ּכֹהַ‏ נִ‏ ימ מְ‏ ‏ׁשּוחִ‏ ימ.‏ יֹודְ‏ עֵ‏ י עֵ‏ רֶ‏ ‏ְכ נִ‏
זְ‏ נוּחִ‏ ים און אנשטאט דעם האבן מיר זיך באהאפטן אין אומווירדיגע נאכגעלאזטע ְ אוֹ‏ ת שׁ‏ ָ וְ‏ א וּמַ‏ דּ‏ וּחִ‏ ים מיר זענען נאכגעגאנגן פאלשע און מְ‏ צָ‏ חִ‏ ים אבער פאר די אמת'דיגע נביאים מעשים:‏ הָ‏ לַכְ‏ נוּ‏ אַ‏ חֲרֵ‏ י מַ‏ שׂ‏
פארפירערישע נבואות.‏ וְ‏ הִ‏ קְ‏ שִׁ‏ ינוּ‏ עֹרֶ‏ וְף הֵ‏ עַ‏ זְ‏ נוּ‏
ית בֵּ‏
מְ‏ תּ‏ בְּ‏ שׁ‏ ֶ לָּ‏ נוּ‏ ָ
האבן מיר אויסגעדרייט אונזער רוקן און געווען עזות פנים'ער.זָ‏ זָ‏ עַ‏ ס י חַ‏ חָ‏ רַ‏ ב ‏ּופַ‏ רֵ‏
מִ‏ שְׁ‏ כּ‏
וּ‏ טֻ‏ לְ‏ טָ‏ לוּ‏ וְ‏
ֹ רָ‏ ד ט
ְ נוֹ‏ ת מִ‏ בְ‏ טָ‏ חִ‏ ים צוליב אונז ביסטו געווען ברוגז אויף די ביהמ"ק.‏
נִ‏ יחוֹ‏ חִ‏ ים עס איז חרוב און מען קען מער נישט מקריב זיין קרבנות:‏
ְ אוֹ‏ ת,‏ נבואות.‏ וְ‏ הִ‏ קְ‏ שִׁ‏ ינוּ‏ עֹרֶ‏ ף,‏ מיר האבן פאר הארטעוועט דעם גענאק.‏ מְ‏ צָ‏ חִ‏ ים,‏ שטערן'ס ‏(פונעם קאפ).‏ וּפַ‏ ס,‏ געענדיגט.ט ֹ רָ‏ ד וּ,‏ פארטריבן געווארן.‏
- ביאורי הכינויים -
השי"ת:‏ דר מתוחים / וואס וואוינט ‏-כביכול-‏ אין די
אויסגעשפרייטע הימלען.‏ שוכן עד / וואס לעבט אויף
אייביג.‏ קדוש / דער הייליגער.‏
ביהמ"ק:‏ בית משכנות מבטחים ‏(ישע'‏ לב יח)‏ / די ביהמ"ק
וואס האט פארזיכערט אלע אידען.‏
קרבנות:‏ ריח ניחוחים / וואס ברענגט ‏–כביכול-‏ אן
אנגענעמע גערויך פאר השי"ת.‏
נביאים:‏ צירים / שליחים.‏ שליחים / שליחים פונעם
אויבערשטן.‏ מוכיחים / מוסר זאגער.‏
------------------------------------------------------
כהנים:‏ משוחים / געזאלבט מיט די שמן המשחה.‏ אידען:‏ רצוצים ‏(יש'‏ נח ו)‏ / צובראכענע.‏ אנוחים /
/ צובראכענע.‏ אנוחים /
קרעכצעדיגע.‏
גוים:‏ קוצים כסוחים ‏(ישע'‏ לג יב)‏ / אפגעשניטענע דערנער האט נישט א טראפ פייכטקייט ‏[אזוי גייען די וואס
ברענען ווען משיח וועט קומען].‏ פורכי עמך / גוים
מאכן שווער ארבעטן די אידן.‏ וואס
ע"ז:בֵּ‏ ל / די נאמען פון די בבל'ישע ע"ז.‏ סיחות ערב ראש השנה 325
מא - תחינה
מחבר:‏ ר'‏ מאיר ש"ץ
די סליחה געבוי:‏ תשר"ק מ'א'י'ר'‏ ב'ר'ב'י'‏ י'צ'ח'ק'‏ ח'ז'ק'‏ וא'מ'ץ';‏ יעדע שטיקל צוויי שורות,‏ א שורה
צוויי זאצן יעדע זאץ א שוא \ חטף,‏ און פיר וואקאלן ‏[על הרוב].‏
הקדמה:‏ די מחבר לויפט דורך מסכת תמיד און שמועסט אויס די גאנצע סדר פון הקרבת
התמיד און בעט אז מיטן עס זאגן זאל עס ווערן גערעכנט כאילו מען האט עס מקריב געווען.‏
פאלגענד איז א קיצור פון די עבודה וואס ווערט אראפגעברענגט אין די קומענדיגע פיוט
מען עפענט די עזרה און מען באקוקט צו אלעס איז אין ארדענונג.‏
דערנאך הייבט זיך אן די עבודת התמיד צעטיילט אין פיר גורלות.‏
א כהן שיידט אפ א שאוול אַ‏ ש פון די מזבח א יעדן אינדערפרי און מען לייגט עס אויף מזרח
פון די מזבח.‏
מען שארט אלע אַ‏ ש צו די הויפן אינמיטן די מזבח ‏[='תפוח'],‏ די נישט פארברענטע קרבנות לייגט
מען אין א זייט,‏ מען איז מסדר צוויי מערכות ‏['מערכה גדולה'‏ פאר די קרבנות,‏ און די ‏'מערכה שניה'‏
פאר די פייער פון די קטרת],‏ מען לאזט ליידיג א פענסטער'ל אז די ווינט זאל אריינגיין און עס צו
פלאקערן ‏[='חזית'],‏ מען לייגט צוריק די נישט פארברענטע קרבנות אויף די נייע מערכה.‏
גורל א.‏ תרומת הדשן.‏
גורל ב . 1 ‏(א)‏ ווער עס זאל שחט'ן ‏(ב)‏ שפריצען ‏(ג)‏ זויבער מאכן די מזבח קטרת ‏(ד)‏ זויבער
מאכן די מנורה ‏(ה)‏ ארויפטראגן די איברים און די מנחה אויף די מזבח צעטיילט אויף ניין כהנים.‏
מען ווארט אז עס זאל ווערן טאג,‏ דער ממונה רופט אויס:‏ קוקט צו עס האט שוין אויפגעשיינט
די עלות השחר?‏ דער ערשטע כהן וואס באמערקט די עלות,‏ רופט אויס:‏ עס האט שוין אויפגעשיינט!‏
און דער ממונה פרעגט צוריק:‏ עס שיינט שוין ביז חברון?‏ און ער ענטפערט:‏ יא!‏ ‏[דערמיט האט מען
דערמאנט זכות אבות וואס ליגן אין די מערת המכפלה וואס איז אין חברון],‏ דער ממונה רופט אויס
מען זאל ברענגן א שעפסל פון די שעפלעך שטוב ‏[=לשכת הטלאים,‏ דארטן איז אלע מאל געווען
באקוקטע שעפלעך פון א פעלער,‏ גרייט צו ווערן גע'שחט'ן פאר א קרבן],‏ מען טרינקט עס אן מיט
וואסער פון א גאלדענע כוס ‏[כדי די הויט זאל גרינג אראפקומען],‏ מען קוקט עס נאכאמאל איבער
פון א פעלער צום שיין פון א פאקעל,‏ דער זוכה בשחיטה שלעפּ‏ ט די שעפעלע ביז די פלאץ ווי מען
האט גע'שחט'ן די תמיד ‏[=בית המטבחיים],‏ און ער ווארט ביז די טויערן פון די עזרה עפענען זיך,‏ ‏[די
טויערן האבן געהאט צוויי שלעסער איינס א ריגל אויף די ערד און די צווייטע א געהעריגע],‏ מען
עפענט די טויערן,‏ און מען שחט דעם תמיד,‏ אין די באשטימטע רינגן אויף די ערד פון די עזרה ‏[עס
איז דארט געווען פיר און צוואנציג רינגן,‏ און זעקס שורות פיר אויף איין שורה,‏ אין זיי לייגט מען די
קאפ פון די בהמה כדי עס זאל זיך נישט ווארפן בשעת די שחיטה]‏ אין די רינג וואס איז אקעגן די
זון ד.ה.‏ די תמיד של שחר אין די רינג פון מערב זייט און די תמיד של בין הערבים אויף די רינג פון
מזרח זייט אבער נישט די ערשטע רינג פון מערב\‏ מזרח נאר די צווייטע רינג ‏[צוליב עטליכע טעמים],‏
דער זוכה בדישון המזבח ‏[=זויבערן די מזבח]‏ זויבערט אפ די מזבח הזהב און לייגט עס אריין אין די
כלי וואס הייסט ‏'טני'.‏ דער זוכה בזריקה נעמט די שיסל בלוט און גיבט צוויי שפריצן אויף צוויי עקן
פון די מזבח,‏ מזרח צפון און מערב דרום,‏ וואס זעט זיך אן אויף אלע פיר זייטן ‏[=שתים שהן ארבע],‏
דער זוכה בדישון המנורה ‏[=זויבערן די מנורה]‏ זויבערט אויס פינף ליכט פון די מנורה און ער לייגט
עס אריין אין די כלי וואס הייסט ‏'כוז'.‏ מען שינד אפ די הויט פון די בהמה און מען צעשטיקעלט
עס,‏ און די זוכים בהולכת האיברים ‏[=טראגן די איברים]‏ נעמען די איברים און שטעלן עס אוועק מערב
זייט פונעם כבשׁ‏ און מען באזאלצט עס.‏
די כהנים גייען אריין אין לשכת הגזית,‏ דער ממונה רופט אויס:‏ לאמיר דאווענען,‏ און מען שטעלט
זיך דאווענען:‏ ‏'אהבה רבה'‏ ‏'עשרת הדברות'‏ ‏'שמע'‏ ‏'והיה'‏ ‏'ויאמר'‏ ‏'אמת ויציב'‏ ‏'רצה'‏ ‏[כמעט ווי די פון
שמו"ע]‏ און ‏'ברכת כהנים',‏ שבת - ווען די כהנים האבן זיך געטוישט,‏ האט מען צוגעלייגט א ברכה
ווי מען בעט אז די כהנים זאלן זיין צו-פרידן.‏
1. די סדר איז געווען אז מען איז געווען ארום א רינג און פון דער וואס האט געווינען האבן די כהנים
סליחו˙סליחו˙‏
נאך אים געווינען אין די רייע.‏

שטרעכל צום סוף פונעם ווארט ‏(צום ביישפיל:‏ משה'.)‏
לענ‚ערע מבו‡‏
‏‡ויף ‏„י סליחו˙‏
וואס מען זאגט הויך ‏(זעה תשבי ערך פזם און פרמ"ג אגרות אגרת ב אות פ)‏ און נמוקי הגרי"ב
אין סדור אוצר התפלות ח"ב דף סב]‏ אבער אין די פיוטים פון סליחות נוצט מען
דעם ווארט ‏'פזמון'‏ אנצוצייכענען די סליחות וואו מען זאגט איבער די שורה פון
‏˙הלים
די ערשטע שטיקל,‏ נאך אלע שטיקלעך,‏ און מען זאגט עס פסוק בפסוק.‏ ‏(טראץ
דעם וואס נישט אלע פזמונים זענען געמאכט געווארן לכתחילה,‏ אז מען זאל עס זאגן אויף אזא וועג,‏ זענען
זיי במשך הדורות איבערגעארבעט געווארן אויף דעם מהלך).‏ עקידה א סליחה ווי עס ווערט
אויסגעשמועסט די עקידה און מען בעט רחמים בזכות די עקידה.‏ תחינה א סליחה
וואס ווערט געזאגט נאך תחנון.‏
‏„י ‏˜ונסט-ווער˜‏ וועלכע לי‚ט ‏‡ין ‏„י סטרו˜טור פון ‡ סליח‰‏
יעדע סליחה איז צוזאמענגעשטעלט פון דריי יסודות.‏
א.‏ די ערשטע אות מיט וואס א שורה הייבט זיך אן.‏ ב.‏ די גראם-ווארט מיט
וואס א שורה ענדיגט זיך.‏ ג.‏ די ווערטער לענגאויס די שורה.‏
‏„י ער˘טע ‏‡ו˙‏
די ערשטע אות פון יעדע שורה קען לויפן אויף דריי אופנים,‏ א.‏ לויט די א"ב.‏
עס איז דא וואו עס לויפט אויף א'‏ ב'‏ ג',‏ אדער געדאפעלט א'א'‏ ב'ב'‏ ג'ג',‏ אדער
געדאפעלט נאר יעדע צווייטע א'א'‏ ב'‏ ג'ג'‏ ד',‏ אדער צוריקציוועגס ת'ש'ר'ק'‏ אדער
א"ת ב"ש.‏ ב.‏ לויט דעם נאמען פון די מחבר.‏ כדי עס צו קענען גרינג באמערקן,‏
איז עס אנגעצייכנט ווי פאלגענד:‏ אויב די אויסשטעל דערפון איז אז יעדע שורה
הייבט זיך אן מיט נאך אן אות פונעם נאמען דעמאלטס איז דא א שטרעכל אויף
א יעדע אות ‏(צום ביישפיל:‏ מ'ש'ה'.)‏ אין סליחות ווי דער נאמען לויפט בלויז אין איין
שורה,‏ וואו יעדע ווארט אין די שורה הייבט זיך אן מיט נאך אן אות,‏ זענען די אותיות
אונטערגעשטראכן ‏(צום ביישפיל:‏ מ'ש'ה'.)‏ אויב דער נאמען איז פשוט ארויסגעשריבן
געהעריג און אריינגעלייגט פון צווישן די ווערטער פון די סליחה,‏ האט עס איין
‏‰˘וו‡ו˙‏ ‏˙˜ונים ו‰וספו˙‏
נחפשה דרכינו - און אונזער נוסח מערקט מען נישט די קונסט דערפון,‏ דא
ווערט געברענגט די ספרדי'שע נוסח ווי מען זעט קלאר וואו עס איז געמאכט ווי
קייטעלעך:‏
נַ‏ חְ‏ ‏ּפְ‏ ‏ׂשָ‏ ה דְ‏ רָ‏ כֵ‏ ינּו וְ‏ נַ‏ חְ‏ קׂרָ‏ ה וְ‏ נָ‏ ‏ׁשּובָ‏ ה אֵ‏ לֶ‏ יָכ,‏ ‏ּכִ‏ י יְ‏ מִ‏ ינְ‏ ‏ָכ ‏ּפְ‏ ‏ׁשּוטָ‏ ה לְ‏ קַ‏ ‏ּבֵ‏ ל ‏ׁשָ‏ בִ‏ ימ:‏
‏ׁשָבִימ אֵלֶיָכ בְכָל לֵב,‏ שַוְעָתָ‏ מ ‏ּתְ‏ קַ‏ ‏ּבֵל ‏ּבְרַ‏ חַמֶיָכ:‏
‏ּבְ‏ רַ‏ חַ‏ מֶ‏ יָכ הָ‏ רַ‏ ‏ּבִ‏ ימ ‏ּבָ‏ אנּו לְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ,‏ ‏ּכְ‏ דַ‏ ‏ּלִ‏ ימ ‏ּוכְ‏ רָ‏ ‏ׁשִ‏ ימ ‏ּדָ‏ פַ‏ קְ‏ נּו דְ‏ לָ‏ תֶ‏ יָכ:‏
‏ּדְ‏ לָ‏ תֶ‏ יָכ דָ‏ פַ‏ קְ‏ נּו רַ‏ חּומ וְ‏ חַ‏ ‏ּנּונ,‏ אַ‏ ל ‏ּתְ‏ ‏ׁשִ‏ יבֵ‏ נּו רֵ‏ יקָ‏ מ מִ‏ ‏ּלְ‏ פָ‏ נֶ‏ יָכ:‏
מִּלְפָנֶיָכ מַלְּכֵנּו רֵ‏ יקָ‏ מ אַל ‏ּתְ‏ ‏ׁשִיבֵנּו,‏ ‏ּכִי אַּתָ‏ ה ‏ׁשֹמֵעַ‏ ‏ּתְ‏ פִּלָה:‏
אל ארך אפים - און אונזער נוסח איז עס געמאכט אין גראמען,‏ דא ווערט
געברענגט די נוסח ווי עס איז אין סדור ר'‏ סעדיה גאון ‏(דף שה אין מהדורת אסף)‏ וואו
דארטן איז עס איז געמאכט לויט די א"ב אבער נישט מיט גראמען:‏
ארכ אפימ אתה,‏ בעל הרחמימ נקראת,‏ גדלת רחמיכ וחדיכ,‏ דע עניו מקדמ,‏
הרבינו לפשוע,‏ ובקש ציר בעדנו,‏ זעק לפניכ:‏ ‏'‏לח נא',‏ חננתו:‏ ‏'‏לחתי',‏ טרדת
רבתי עמ,‏ ישבה בדד,‏ כי העיזה מצח,‏ לאמר:‏ ‏'לא חטאתי',‏ מלכ הכבוד,‏ נצור
זאת לעד,‏ שיחת איש חמודות,‏ על עירכ ועל עמכ,‏ פני מכלמות,‏ צעק ופר,‏
קול ודוי ערכ,‏ רבו פשעינו למעלה ראש,‏ שוע אליכ איש נבונ דבר,‏ תחלת
שמכ קרא רחומ וחנונ ‏'‏לחה'.‏
עס אז כדאי אראפ צוברענגן די לשון פון קב הישר ‏(פרק פו)‏ ווי ער ברענגט פון
זיין רבי דער יסוד יוסף ‏(פרק פז):‏ עס איז זייער גוט צו אינזינען האבן אין די סליחות
דארטן וואו עס איז מרומז די שם פון די מחבר פון די סליחה,‏ און ווייל די מחבר
האט א נחת רוח אויבן אין הימל ווען מען זאגט זיין סליחה מיט כוונה וועט אים
די זכות פון די מחבר ביישטיין.‏
אל רחום שמך - די חלק פון די א"ב זאגט מען און די ערשטע הושענות
הושענא ‏'למען אמתך'‏ הושענא ‏'למען בריתך'‏ און אזוי ווייטער;‏ און די לעצטע
צוויי שורות אין אבינו מלכנו.‏
ז-‏ איבערגע'חזר'ט אין סליחות לשני קמא.‏
ג.‏ מערערע סליחות האבן ביידע,‏ ד.מ.‏ א חלק סליחה לויפט לויט'ן א-ב און
ח-‏ איבערגע'חזר'ט אין סליחות לשני קמא.‏
א חלק לויט'ן נאמען פונעם מחבר.‏
‏„י ‏‚ר‡ם
די גראמען קענען אויך זיין פארשידענארטיג.‏ א.‏ עס זענען דא סליחות וואו עס
י-‏ איבערגע'חזר'ט אין סליחות לחמישי;‏ די ערשטע שטיקל איז איבערגע'חזר'ט
אין נעילה.‏
יא-‏ איבערגע'חזר'ט אין סליחות לכ'‏ סיון
סליחו˙‏
גראמען יעדע צוויי שורות,‏ נאכדעם זענען דא וואו עס גראמען יעדע דריי שורות,‏
יב.‏ - איבערגע'חזר'ט אין סליחות לכ'‏ סיון
כז-‏ דא איז נאר ביז אות ל,‏ פון אות מ מרבים צרכי עמך ביז ואתה ה'‏ מגן
בעדי זעה אין נעילה און אין נוסח ליטא סליחה כו,‏ דא ווערט געברענגט די לעצטע
צוויי שטיקלעך וואס איז נישט אין נעילה:‏

יאיאיאיאיאיאינה אראראראראראר הנהנהנהנהנהנה ו יאיאיאיאיאיאי אצאצאצאצאצאצ
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
‡
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
ב

‏˘ער
בל‡ט
בעז‰˘י"˙‏
צאינה
וראינה
חל˜‏ ‡'
בר‡˘י˙‏ • ‏˘מו˙‏
וי˜ר‡‏
מ‡˙‏ ‏‰רב ‏‰‚‡ון ‏‰ˆ„י˜‏ ‏‰חסי„‏
רבי יע˜ב ב"ר יˆח˜‏ זˆ"ל
מ˜"˜‏ י‡נ‡וו
מחבר ספר ‏‰מ‚י„,‏ ‏˘ור˘‏ יע˜ב,‏ בי˙‏ יע˜ב
‏‡יבער‚ע‡רבעט ‏‡ויף ‡ ‏‰יימי˘ע ‏‚ע˘מ‡˜ע
‏‡י„י˘,‏ מיט ‏˘יינע ליכטי‚ע ‏‡ו˙יו˙‏
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

מגייר געווען
די מענטשן
אזוי ווי ער
האט אים
באשאפן
מתפלל
געווען אויף
זיינע קינדער
כדי ער זאל
האבן א
השפעה
צאינה וראינה
אויך איז דער פשט אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָ‏ ‏,ן,‏ אז אברהם האט מגייר געווען און שרה האט מגייר געווען פרויען,‏ איז עס געגליכן ווי זיי וואלטן מענער
באשאפן,‏ און אזוי האט אויך יצחק געטון,‏ ווי עס שטייט אין פסוק זיי
יַ‏ עֲ‏ קֹב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מְ‏ גוּרֵ‏ י אָ‏ בִ‏ , יו,‏ און יעקב איז געזעצן אינ'ם לאנד וואס זיין פאטער
האט מגייר געווען,‏ און אזוי האט יעקב אויך געטון,‏ אזוי ווי עס שטייט יצחק
יֵּ‏ שֶׁ‏ ב וַ‏
אין פסוק וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב אֶל בֵּיתוֹ וְאֶל כָּל אֲשֶׁר עִמּוֹ הָסִרוּ אֶת אֱֹלהֵי הַנֵּכָר,‏ דאס איז טייטש,‏ טוט אייך אפ פון די אפגעטער.‏
אין גמרא מסכת סנהדרין פרק חלק שטייט:‏ ריש לקיש זאגט,‏ דער לערנט אויס זיין חבר'ס זון תורה איז עס גלייך ווי ער וואלט אים וואס
באשאפן,‏ אזוי ווי דער פסוק זאגט וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְּחָרָ‏ ן.‏ רבי
זאגט:‏ דער וואס ברענגט זיין חבר צו א מצוה,‏ איז גלייך ווי ער אבהו
האט אים באשאפן.‏
וַיַּעֲ‏ בֹר אַ‏ בְ‏ רָ‏ ם בָּ‏ אָ‏ רֶ‏ ץ עַ‏ ד מְ‏ קוֹם שְׁ‏ כֶ‏ ‏.ם.‏ אברהם האט מתפלל געווען אין שכם זיינע קינדער זאלן נישט פארלירן די מלחמה און שכם,‏ און אברהם איז אז
געקומען ביז אלוני מורה וואס דארט וועלן די אידן שווערן צום אייבערשטן
אז זיי וועלן האלטן די תורה און די מצוות.‏
תולדות יצחק שרייבט:‏ אברהם איז געגאנגען פון שטאט צו שטאט
דער האט געזאגט צו די מענטשן אז דער אייבערשטער געפינט זיך אין הימל און
ער האט באשאפן די הימל און ערד.‏ דעריבער האט דער אייבערשטער און
געדארפט וַ‏ פריער אֲ‏ בָ‏ זאגן רֶ‏ צו כְ‏ ‏ָך אברהם וַ‏ אֲ‏ גַ‏ דְּ‏ לָ‏ ה שְׁ‏ מֶ‏ , ‏ָך,‏ דאס איז טייטש,‏
וועל דיך בענטשן מיט פיל געלד,‏ דו וועסט זיין רייך און איך וועל איך
דיין נאמען - ווייל ווען איינער איז נישט רייך און האט נישט גרויסמאכן
מגילת אסתר פרק א
הַ‏ ‏ּיָ‏ מִ‏ ימ הָ‏ אֵ‏ ‏ּלֶ‏ ה
עָ‏ ‏ׂשָ‏ ההַ‏ ‏ּמֶ‏ לֶ‏ הָ‏ ‏ְכלְ‏ עָ‏ כָ‏ מ ל־ הַ‏ ‏ּנִ‏ מְ‏ צְ‏ אִ‏ י מ
‏ּבְ‏ ‏ׁשּוׁשַ‏ נ הַ‏ ‏ּבִ‏ ירָ‏ ה לְ‏ מִ‏ ‏ּגָ‏ קָ‏ דֹול וְ‏ טָ‏ עַ‏ ד־ נמִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּתֶ‏ ה
‏ׁשִ‏ בְ‏ עַת יָמִ‏ ימ ‏ּבַ‏ חַ‏ צַ‏ ר ‏ּגִּנַת ‏ּבִ‏ יתַ‏ נ הַ‏ ‏ּמֶ‏ לֶ‏ ‏ְכ:‏
ו חּור | ‏ּכַרְ‏ ‏ּפַ‎ ‏ּותְ‏ כֵלֶת אָחּוז ‏ּבְחַבְלֵי־
בּוצ וְ‏ אַ‏ רְ‏ ‏ּגְ‏ ‏ּגָ‏ מָ‏ לִ‏ נ י לֵ‏ עַ‏ ל־ יכֶ‏ ֶ פוְ‏ עַ‏ ‏ּמ ‏ּו דֵ‏ י
‏ׁשֵ‏ ‏ׁש מִ‏ ‏ּטֹות | זָהָב וָכֶ‎‏ֶפ עַל רִצְפַת
‏ּומְ‏ אַ‏ ת יֹומ:‏ ה ‏ּובִ‏ מְ‏ לֹואת |
לְ‏ מִ‏ גָּ‏ דוֹל וְ‏ עַ‏ ד קָ‏ טָ‏ ן.‏ ער האט געמאכט א סעודה פון גרויס ביז קליין.‏ און
דעריבער שטייטלְ‏ מִ‏ גָּ‏ דוֹל,‏ און ביי לוט שטייט מִ‏ קָּ‏ טֹן וְ‏ עַ‏ ד גָּ‏ דוֹל,‏ ווייל אחשורוש
האט יעדן מכבד געווען ביי די סעודה,‏ אזוי ווי דער סדר איז,‏ צום ערשט
דעם גרעסערן.‏
דער ילקוט שרייבט אויפ'ן פסוק בְּ‏ הַ‏ רְ‏ אֹתוֹ,‏ אז אחשורוש האט אנגעטון די
פון גרויס ביז
קליין
כמ‰‏
מעלו˙‏
טובו˙‏
בגדי כהן
גדול און כלי
בית המקדש
‏‡ויף ‏‡יבער‚ע‡רבייט
‡ ‏‰יינטי‚ע ‏‡י„י˘‏
‏‡ין ‏„י זייט ‏˜עפלעך
יע„ן ענין פ‡ר
‏‡ס˙ר מ‚יל˙‏
‏‡יכ‰‏ ‏‚רויס ‏‡ון ‏‡ון
‏˜ל‡ר
‏‡ינ‰‡לטסרייכע
‏‡ויף ‏„י ‏ˆ‡נ‰‏ מבו‡‏
ור‡נ‰‏
ור‡ינה ‏ˆ‡ינה
נאמען,‏ ווערן זיינע רייד נישט אנגענומען ביי די מענטשן און זיי וועלן קיין
אים נישט פאלגן צו דינען דעם אייבערשטן.‏
ווערט אויך פארענטפערט א קשיא:‏ דער אייבערשטער האט
דערמיט צו אברהם ‏"גיי אוועק פון דיין לאנד און איך וועל דיך רייך מאכן און געזאגט
איך וועל גרויסמאכן דיין נאמען",‏ איז שווער,‏ ווי קומט עס אז אברהם זאל
דינען דעם אייבערשטן כדי צו באקומען שכר?‏ נאר,‏ דער פשט איז,‏ אברהם
האט נישט געדינט דעם אייבערשטן צוליב דעם שכר,‏ נאר דער אייבערשטער
קליידער פונ'ם כהן גדול,‏ און ער האט זיך געזעצט צו די סעודה און געוויזן
זיין רייכקייט,‏ און ווען די אידן האבן געזעהן די כלים פונ'ם בית המקדש האבן
די אידן אנגעהויבן צו וויינען און האבן געוואלט אוועקגיין,‏ האט אחשורוש
געהייסן מאכן פאר זיי א באזונדער ארט,‏ אז זיי זאלן נישט זעהן די כלים
פונ'ם בית המקדש.‏
און דאס רייכקייט האט אחשורוש געפינען באהאלטן אין דער ערד,‏ וואס
אין דער
ערד...‏
א סעודה
אן קיין
קלעזמער...‏
נבוכדנצר האט עס דארט באהאלטן.‏
חוּר כַּ‏ רְ‏ פַּ‏ ס.‏ ער האט געזעצט די מענטשן אין א גארטן וואס איז געווען
האט געזאגט צו אברהם:‏ דו ווילסט דאך זאגן צו די מענטשן אז זיי זאלן
מיך דינען,‏ און אויב דו וועסט זיין ארים וועלן דיינע רייד נישט אנגענומען
ווערן,‏ און נאכדערצו אז דו ביסט פון א פרעמד לאנד און זיי קענען דיך
שיין אויסגעצירט מיט גאלדענע און זילבערנע בעטן,‏ און די ערד איז געווען
באדעקט מיט טייערע שטיינער.‏ און דעריבער איז נישט געווען קיין כלי-זמר
ביי די סעודה,‏ ווייל אחשורוש האט דאך געמאכט פאר יעדן זיין ווילן,‏ און
מיט כלי-זמר האט ער נישט געקענט טון פאר יעדן זיין ווילן,‏ ווייל איינער
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
‡
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
ב
114
511

פ‡רוו‡רט
פ‡רוו‡רט מבו‡‏
פארווארט
‏‡ון מבו‡‏
פ‡רוו‡רט
מיט לויב און דאנק צו השי"ת,‏ שהחיינו וקימנו והגיענו לזמן הזה,‏ ארויסצוגעבן
לאור עולם,‏ דעם הייליגן ספר צאינה וראינה,‏ איבערגעארבייט אויף גאר א געשמאקער
און רייכער אידיש טייטש,‏ אויסגעלייגט מיט גאר שיינע און קלארע אותיות,‏ ברוב
פאר והדר בעזהשי"ת.‏
דער מחבר פון ספר צאינה וראינה איז הג"מ רבינו יעקב ב"ר יצחק אשכנזי
זצ"ל מק"ק יאנאוו,‏ בעל מחבר ספר המגיד על נ"ך,‏ וספר שורש יעקב.‏ וספר בית
יעקב שנקרא מליץ יושר,‏ דער מחבר זצ"ל איז געווען א גרויסער גאון וצדיק און
האט ארויסגעגעבן דעם ספר מזכה זיין די נשים צדקניות זיי זאלן לערנען אין
דעם ספר יעדן שבת.‏
דער ספר איז ערשינען צום ערשטן מאל פאר איבער פיר הונדערט יאר צוריק
שנת שע"ו,‏ און זינט דעמאלטס איז עס ערשינען במשך אלע יארן,‏ און געדריקט
געווארן אין הונדערטער מהדורות,‏ און אין פארשידענע שפראכן,‏ און איז געווען חביב
ונערץ ביי כלל ישראל לדורותיהם,‏ און איז געווען א טייל פון יעדע אידישע שטוב.‏
דער הייליגער חפץ חיים זצ"ל שרייבט אין א בריוו אז אין די פריערדיגע דורות
האבן די נשים צדקניות פון גאנץ כלל ישראל געלערנט דעם ספר צאינה וראינה
יעדן שבת.‏ און אזוי ווערט אויך געברענגט אין וילקט יוסף ‏(שנה י"ד גליון י"ד)‏ און ער
לייגט צו אז די נשים צדקניות זענען נישט ארויסגעגאנגען שבת קודש פון שטוב,‏
ביז זיי האבן געענדיגט די גאנצע סידרא.‏ אנדערע שרייבן אז עס פלעגן זיך צוזאם
נעמען עטליכע שכנים און צוזאמען האט מען געלערנט דעם צאינה וראינה.‏
דער ספר אנטהאלט הערליכע מדרשים און פשטים,‏ משלים און מעשיות אויף
די פרשה און ימים טובים,‏ תעניתים,‏ אד"ג.‏ און עס איז געאייגנט פאר יונג און אלט.‏
מיר האבן אריינגעלייגט אסאך ארבעט אין כוח סיי מיט'ן איבערזעצן און סיי
מיט'ן הגה"ה ווי אויך די אויסשטעל,‏ עס זאל זיין א דבר השוה לכל נפש,‏ און
בפרט די נשים צדקניות וועלן קענען באקומען א רייכע ידיעה אויף די פרשה און
אויף די ימים טובים,‏ און אלע זמנים במשך דאס יאר.‏
7
ור‡נה ‏ˆ‡נה
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
‡
‏ˆ‡ינה
ור‡ינה
ב
דער צאינה וראינה ווערט אויך אראפגעברענגט און פילצאליגע ספרים,‏ ‏(ראה
באריכות במבוא)‏ צום אלעם ערשטען ווערט עס דערמאנט אינעם טורי זהב סי'‏ רפ"ה
ביי די הלכה פון מעביר סידרא זיין,‏ אז ווער עס פארשטייט נישט לשון הקודש
זאל לערנען ‏'צאינה וראינה'‏ אנשטאט רש"י,‏ און אזוי ווערט אויך דערמאנט אין אלע
פוסקים אויף דעם סימן.‏ ‏(ראה באה"ט,‏ משנה ברורה,‏ קיצור שלחן ערוך,‏ ועוד).‏
מבוא
מבו‡‏
תוכן:‏ הצאינה וראינה בהלכה
לימוד בספר צאינה וראינה בשבת
נחיצות לימוד בצאינה וראינה לנשים
מתנה לכלות
הטעם שמל ציפורה אשת משה בצור ולא בסכין
הספר הקדוש צאינה וראינה י"ל בראשונה בלובלין בשנת שע"ו ע"י המחבר מאת
החכם השלם החסיד הקדוש רבינו רבי יעקב ב"ר יצחק אשכנזי זצ"ל מק"ק יאנאוו,‏
בלשון אידיש.‏ הספר כולל פירושים על סדר פרשיות התורה והפטרות,‏ לקט מדרשים
ואגדות,‏ ופירושים של הראשונים והאחרונים,‏ בהם רבינו בחיי,‏ תולדות יצחק,‏ צרור המור,‏
וחזקוני.‏ כולל גם פירושים לחמש מגילות ובפרט למגילת איכה וסיפור החורבן באריכות.‏
מאז הופעת הספר לאור עולם התקבל בחיבה יתירה,‏ והי'‏ חביב ונערץ בכל תפוצות
ישראל,‏ ונשים צדקניות לדורותיהם קבעו בזה שיעורים קבועים בשבת קודש,‏ חגים,‏
וזמנים שונים.‏
הספר נדפס מאות פעמים,‏ במשך השנים ותירגם להרבה שפות,‏ בהם,‏ לרומית,‏
לאדינו,‏ אנגלי,‏ והונגרי.‏ וכן תורגם ללשון הקודש ‏(ע"י הרב ש.‏ א.‏ הרשקוביץ,‏ בני
ברק תשל"א)‏ כן נדפס ממנו קיצור בצרפתית,‏ ‏"להורות דת ומוסר לבני ישראל",‏ וחולק
לנ"ד חוברות נפרדות.‏
רבינו זצ"ל חיבר גם ספר המגיד על נ"ך,‏ וספר שורש יעקב,‏ שהוא מראה מקום
למצוא מקור הדין בשו"ע יו״ד ושו״ת ‏(קראקא שמ"ה),‏ וספר בית יעקב שנקרא מליץ
יושר.‏
בספרו המגיד זכה רבינו להסכמות גדולי הדור מ'ועד ארבע ארצות'‏ ובתוכם המהרש"א
הב"ח ועוד גדולי הדור בשנת שפ"ג:‏
‏"להיות כי ראה ראינו גודל התועלת היוצא מתוך הספר שחיברו האלוף הנעלה
מהר"ר יעקב בן הר"ר יצחק מקהילה קדושה יאנווא בעל מחבר ספר צאינה
וראינה,‏ ועכשיו קרא שם הספר שחיבר בשם ספר המגיד,‏ ובו הוא מבאר
ומפרש כל העשרים וארבע בלשון אשכנז,‏ על דרך החיבור ודרש,‏ ומבאר בו
חידושים רבים כאשר עיני כל תחזינה מישרים,‏ ושם נפשו בכפו להביא אותו
לבית הדפוס להדפיסו כדי לזכות הרבים,‏ ועל זה הוציא הוצאות רבות,‏ לכן
הסכמנו וגזרנו בתוקף גזירתנו ובגזירת נח"ש,‏ ששום אדם בעולם לא ירים
את ידו להדפיסו שנית,‏ הן במדינות מלכותנו תוך ששה שנים מיום שיהא
נגמר הדפסתו אי"ה בדפוס לובלין,‏ או אפילו חוץ למדינות מלכותנו להביאו
9

ספספספספספספסח לשלשלשלשלשלשל הדהדהדהדהדהדה דגדגדגדגדגדג גהגהגהגהגהגה
ה‚„ה
‏˘ל
פסח

‏˘ער
בל‡ט
בעזהשי"ת
הגדה
פסח של
המילות פירוש
‏‡י„י˘‏
פירו˘‏ ‏‰מילו˙‏ ‏‰לכו˙‏ וטעמים
מרב‰‏ לספר פנינים י˜רים
‏‡וˆר חז"ל ‏˜י„ו˘‏ וזמירו˙‏
יוˆ‡‏ ל‡ור ע"י
‡ עמו„‏ פון ‏„י ‏‡לטע ‏„רו˜‏

מגיד
איז א מצוה מן התורה צו דערציילן פסח ביינאכט פון עס
יציאת מצרים.‏ מען מאכט נישט קיין ברכה איידער מען הייבט
אהן צו דערציילן,‏ ווייל ‏"סיפור יציאת מצרים"‏ האט נישט קיין
שיעור.‏ אין אמת'ן וואלט מען יוצא געווען די מצוה מיט בלויז
געציילטע ווערטער.‏ אבער מיר זאגן דאך אז ‏"כל המרבה לספר"‏
דער וואס פארמערט צו דערציילן,‏ ‏"הרי זה משובח",‏ דער איז
געלויבט.‏ דערפאר מאכן מיר נישט קיין ברכה אויף די מצוה
וואס האט נישט קיין סוף.‏
מען ז‡‚ט ‏„י ‰‚„‰ פון ‰‡ לחמ‡‏ עני‡‏ ביז ‏‚‡ל י˘ר‡ל:‏
וְנֶעְלָמ ‏ּבְׁשֵמ ‏ּכָל יִׂשְרָ‏ אֵל.‏ וִיהִי נֹעַמ אַדֹנָי אֶלֹהֵינּו עָלֵינּו ‏ּומַעַׂשֵה
יָ‏ דֵ‏ ינּו ‏ּכֹונְ‏ נָ‏ ה עָ‏ לֵ‏ ינּו ‏ּומַ‏ עַ‏ ‏ׂשֵ‏ ה יָ‏ דֵ‏ ינּו ‏ּכֹונְ‏ נֵ‏ הּו:‏
מען פירט זיך צו זאגן די מאמר פון זוהר הקדוש פאר די הגדה ‏(זח"ב מ'‏ ע"ב):‏
‏ּפִ‏ קּודָ‏ א ‏ּבָ‏ תַ‏ ר דָ‏ א לְ‏ ַ ‏ּפֵ‏ ר ‏ּבִ‏ ‏ׁשְ‏ בָ‏ חָ‏ א דִ‏ יצִ‏ יאַ‏ ת מִ‏ צְ‏ רַ‏ יִמ,‏
דְ‏ אִ‏ יהּו חִ‏ יּובָ‏ א עַ‏ ל ‏ּבַ‏ ר נַ‏ ‏ׁש לְ‏ אִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּתָ‏ עֵ‏ י ‏ּבְ‏ הַ‏ הּוא
‏ׁשְ‏ בָ‏ חָ‏ א לְ‏ עָ‏ לְ‏ מִ‏ ינ,‏ הָ‏ כִ‏ י אֹוקִ‏ ימְ‏ נָ‏ א,‏ ‏ּכָ‏ ל ‏ּבַ‏ ר נַ‏ ‏ׁש דְ‏ אִ‏ ‏ׁשְ‏ ‏ּתָ‏ עֵ‏ י
‏ּבִ‏ יצִ‏ יאַ‏ ת מִ‏ צְ‏ רַ‏ יִ‏ מ ‏ּובְ‏ הַ‏ הּוא ִ ‏ּפּור חָ‏ דֵ‏ י ‏ּבְ‏ חֶ‏ דְ‏ וָ‏ ה,‏ זַמִ‏ ינ
פִּ‏ קוּדָ‏ א בּ‏
וועגן ביעור חמץ)‏ לְ‏ סַ‏ פֵּ‏ ר בּ‏
ניסים פון יציאת מצרים,‏ דְ‏ אִ‏ יהוּ‏ חִ‏ יוּבָ‏ א עַ‏ ל בּ‏
פליכט וואס ליגט אויפ'ן מענטש לְ‏ אִ‏ שְׁ‏ תָּ‏ עֵ‏ י בּ‏
ָ תַ‏ ר דָ‏ א די מצוה נאכדעם איז,‏ ‏(פריער האט די זוהר הק'‏ גערעדט
ִ שְׁ‏ בָ‏ חָ‏ א דִ‏ יצִ‏ יאַ‏ ת מִ‏ צְ‏ רָ‏ יִ‏ ם מען זאל דערציילן די
ַ ר נַשׁ‏ וואס דאס איז דער
ְ הַ‏ הוּא שְׁ‏ בָ‏ חָ‏ א לְ‏ עָ‏ לְ‏ מִ‏ ין צו
דערציילן דעם לויב פון יציאת מצרים שטענדיג,‏ הָ‏ כִ‏ י אוֹ‏ קִ‏ ימְ‏ נָא אזוי
האבן מיר געלערנט,‏ כָּ‏ ל ַ בּ‏ ר נַשׁ‏ דְ‏ אִ‏ שְׁ‏ תָּ‏ עֵ‏ י בּ‏ ִ יְ‏ צִ‏ יאַ‏ ת מִ‏ צְ‏ רַ‏ יִ‏ ם יעדער
ְ הַ‏ הוּא סִ‏ פּ‏ וּר חָ‏ דֵ‏ י ְ בּ‏ חֶ‏ דְ‏ וָה
‏˘ל פסח ה‚„ה
זאגט די הגדה מיט גרויס פרייד און מען זאל אינזינען האבן אז מען גייט מקיים מען
מענטש,‏ וואס דערציילט פון יציאת מצרים וּבּ‏
און ער פריידט זיך שטארק ביי דער דערציילונג זָמִ‏ ין אִ‏ יהוּ‏ דער מענטש
זיין א מצות עשה דאורייתא פון סיפור יציאת מצרים,‏ פארציילן די גרויסע ניסים
איז געשען מיט אונז ווען מיר זענען ארויס פון מצרים.‏ וואס
הַ‏ רֵ‏ י נִ‏ י מּוכָ‏ נ ‏ּומְ‏ זּומָ‏ נ לְ‏ קַ‏ ‏ּיֵימ הַ‏ ‏ּמִ‏ צְ‏ וָ‏ ה לְ‏ ַ ‏ּפֵ‏ ר ‏ּבִ‏ יצִ‏ יאַ‏ ת מִ‏ צְ‏ רַ‏ יִ‏ מ.‏ לְ‏ ‏ׁשֵ‏ מ חּוד קּודְ‏ ‏ׁשָ‏ א ‏ּבְ‏ רִ‏ יְכ הּוא ‏ּוׁשְ‏ כִ‏ ינְ‏ ‏ּתֵ‏ יּה עַ‏ ל יְ‏ דֵ‏ י הַ‏ הּוא טָ‏ מִ‏ יר יִ‏
˘„˜ - מ‚י„‏
קדש - אויב א מענטש וויל זיך
הייליגן צו דינען דעם באשעפער,‏ ורחץ
- און זיך אפוואשן פון זיינע עבירות,‏ דאן
דארף ער וויסן:‏ כרפ"ס - דאס איז ר"ת
‏"כלל ראשון פה סתום",‏ די ערשטע
פנינים י˜רים
54
וויכטיגסטע זאך איז צו פארמאכן דאס
מויל,‏ און ווען מען רעדט יא דארף מען
- מען זאל צוטיילן די
זעהן אז יחץ מגיד רייד,‏ און מען זאל נאר רעדן וויפיל עס
איז אויסגעהאלטן על פי תורה.‏
רבי דוד מטאלנא זי"ע)‏ ‏(הרה"ק
מ‚י„‏
פנינים י˜רים
אז מיר ווערן יעצט אידן,‏ און מיר ווייסן
פארוואס מאכט מען נישט קיין דאך אז א גר מאכט נישט קיין ברכה
ברכה אויף די מצוות עשה פון סיפור איידער די טבילה,‏ ווייל פאר'ן טובל'ן
יציאת מצרים?‏ נאר מיר זאגן אין די איז ער נאך א גוי,‏ קען ער דאך נישט
הגדה בכל דור ודור חייב אדם לראות מאכן קיין ברכה,‏ וועגן דעם מאכט ער
את עצמו כאלו הוא יצא ממצרים,‏ די ברכה נאכן טובל'ן,‏ די זעלבע זאך
אין יעדן דור דארף זיך א מענטש איז ביי אונז,‏ פאר די הגדה מאכן מיר
פאָ‏ רשטעלן אז ער אליין איז ארויס פון נאכנישט קיין ברכה,‏ אבער נאכ'ן הגדה
מצרים,‏ און אזוי ווי ווען די אידן זענען קענען מיר שוין יא מאכן א ברכה,‏ וועגן
ארויס פון מצרים זענען זיי ערשט דעם מאכן מיר די ברכה פון אשר גאלנו
דעמאלטס געווארן אידן,‏ אזוי אויך נאך די הגדה.‏
דארף מען זיך אויך אזוי פארשטעלן
‏(חתם סופר)‏
ה‚„ה
‏˘ל
פסח
55

פירוש המילות
הערליכע פליסיגע אידיש טייטש
אויף די גאנצע סדר הגדה
הלכות וטעמים
הלכות,‏ מנהגים טעמים,‏ אויף
חודש ניסן,‏ ערב פסח,‏ און ליל הסדר
מרבה לספר
מעשיות און סיפורי צדיקים אויף
יום טוב פסח
פנינים יקרים
געקליבענע שיינע תורה'ס און
פערל ווערטער אויף די הגדה
אוצר חז"ל
הערליכע ליקוט פון מדרשים,‏
גמ',‏ און חז"ל,‏ אויף סיפור יציאת
מצרים
קידוש וזמירות
למשך חג הפסח
וימי חול המועד

ה‚„ה
‏˘ל
פסח

Many Designs Styles And Colors

Many Designs Styles And Colors

Bonded Leather Style 1

Bonded Leather Style 1
Gray
Pink
Green
Blue
Light Pink
Custom Colors

בס"„‏
ח˘ובע מחו˙נים ‏˘יחיו Dear
We are pleased to present to you the Meiros 2018 catalog
featuring our exquisite kallah set.
As you leaf through the pages of this catalogue you will see
the details of each ‏,מחזור specifically designed to upgrade and
enhance the layout, the design, as well as very clear instructions
for each ‏,˙פל‰‏ creating an admirable collection to be cherished
for many years. We also carry sets for ‏,ח˙נים as well as sets without
‏.‡י„י˘‏ טייט˘‏
Our company מ‡ירו˙‏ has earned a reputation of high caliber
print and beautiful clear layout. We offer a large variety of
‏‡י„י˘‏ טייט˘‏ with or without חומ˘ים,‏ and סי„ורים,‏ ‏˙‰לים beautiful
on every word. In addition we have many gift items to enhance
your simcha like זמירו˙,‏ ברכ˙‏ ‏‰מזון,‏ ‏˜רי‡˙‏ ‏˘מע and much more.
We also carry the famous Artscroll series with English
translation including מחזור,‏ סי„ור,‏ ‏˙‰לים in a beautiful unique
antique leather.
We do gold stamping and embossing, and offer free delivery.
For any more details or to place an order please Contact us,
‏‰וˆ‡˙‏ ספרים מ‡ירו˙‏
Tel: 718-633-5067 • Fax: 718-879-5869
e-mail: mail@meirospublishing.com
Meiros Publishing
1370 51 St. #1BB
Brooklyn NY 11219
AVAILABLE AT YOUR LOCAL JUDAICA STORE