Views
7 months ago

2018

17 אחת

17 אחת מהטכנולוגיות הזוכות לתשומת לב היא טיל הטס בגובה נמוך,‏ נושא נשק מיקרוגל )HPM( שיהרוס את האלקטרוניקה במטרה ‏)למשל באתר שיגור או במרכז בקרה(,‏ בעזרת פיצוץ שייצור קרינה רבת עוצמה בתחום המיקרוגל.‏ הטיל מכונה CHAMP Counter-electronics High ,)Power( Microwave Advanced Missile Project הוא נורה ממטוס 52-B, וטווח הפעולה שלו כנראה כ-‏‎1,100‎ ק"מ בגובה נמוך.‏ הוא פולט פולסי מיקרוגל שתאורטית אינם קטלניים אך מנטרלים את האלקטרוניקה במתקן המטרה.‏ היתרון שלו הוא נזק סביבתי מועט.‏ בכך הוא מאפשר גישה פחות תוקפנית בפגיעה באויב מאשר הפצצה קונבנציונלית,‏ וכך קטן הסיכוי לתגובת נגד משמעותית של קוריאה הצפונית נגד שכנתה בדרום.‏ מנגד,‏ הדרישה לקירבה בין הפיצוץ ‏)שיוצר את הפולס האלקטרו-מגנטי(‏ למטרה,‏ מאלצת טיסה בגובה נמוך,‏ עמוק לתוך שטח האויב – פעולה שיכולות להיות לה תוצאות לא צפויות.‏ CHAMP נראה רעיון מוצלח,‏ אולם אם ידוע היכן נמצא משגר טיל המטרה ושהם עומדים לשגר,‏ פשוט יותר לשלוח פצצה רגילה.‏ גישה אחרת היא שימוש בלייזרים רבי עוצמה המותקנים על כטב"מים באזור המשגר במטרה לפגוע בטיל בשלב ההאצה שלו Interception( .)BPI – Boost Phase מהירות האור של נשק זה פותרת את אחת הבעיות הקשות בהגנה מטילים מתקרבים – המהירות הגבוהה שלהם ‏)כ-‏‎7‎ ק"מ בשנייה(.‏ הצי פיתח נשק לייזר להגנת ספינות מכטב"מים.‏ ב-‏‎2010‎ הודגם לייזר בעוצמה גבוהה על מטוס Boeing 747 ‏)פרויקט – 16 ABL שנים ומיליארדי דולרים.‏ בוטל ב-‏‎2012‎‏(,‏ המשמיד בהצלחה טיל מטרה בכמה שניות ע"י יצירת שבר מאמץ בגוף הטיל והתפרקותו כתוצאה מכך.‏ למרות שנשק לייזר עובד בתיאוריה ואף הודגם למעשה,‏ קיים קושי במימוש בגודל סביר ובעוצמה מספקת כך שיוכלו להיות מותקנים על כטב"מים.‏ בשלב זה לא ברור אם המשימה ניתנת להשגה בעשור הקרוב.‏ כיוון אחר העטוי בסודיות הוא השתלטות באמצעי סייבר על מרכזי השליטה הקוריאניים.‏ תיאורטית,‏ זה אף יכול למנוע את השיגורים.‏ הבעיה היא שנעשה במקרה זה שימוש בטכנולוגיה מתקדמת כנגד אויב נחות - אויב שאינו נמצא בקדמת הטכנולוגיה ולכן פחות חשוף למתקפת סייבר.‏ הוא יכול לעבוד עם מערכות שו"ב של המאה ה-‏‎20‎‏,‏ לעבור להודעות כתובות וטלפונים וחלק מהחומרה שלו כלל לא מקושרת לעולם המידע המאפשר גישה למתקפות סייבר.‏ טכנולוגית ההגנה מטילים שארה"ב כבר פיתחה היא GMD )Ground-based Midcourse Defense( – המערכת מבוססת על רשת חיישנים עולמית לרבות בחלל ובים המדווחים למרכז בקולורדו על איומים קרבים.‏ אם הטיל מזוהה כאיום,‏ ניתן לירות טילי יירוט מאתרי שיגור יבשתיים ‏)מאלסקה ועד קליפורניה(.‏ טילי היירוט אינם מתפוצצים אלא פוגעים בטיל האיום.‏ בשל מהירות ההתנגשות הגבוהה,‏ שני העצמים ‏"מתאדים".‏ ככל שכמות האיומים בו זמנית גדלה,‏ נדרשים יותר טילי יירוט להבטיח הגנה ולא ברור שעם האצת התוכניות של קוריאה הצפונית לארה"ב יש מספיק טילי יירוט.‏ בנובמבר ניסתה קוריאה הצפונית טיל היכול לסכן את כל שטח ארה"ב.‏ הסכנה הייתה צפויה כל הזמן אבל לאחרונה ההצלחה הכמותית והאיכותית של התוכנית נעשית מדאיגה.‏ הערת עורך הידיעה:‏ קשה להבין את הנאיביות של הממשל האמריקני בחתימת הסכם הגרעין עם קוריאה הצפונית ב-‏‎21/10/94‎ והנאום הפייסני של הנשיא ביל קלינטון:‏ "…This is a good deal for the United States … North Korea will freeze and then dismantle its nuclear program. South Korea and our other allies will be better protected. The entire world will be safer as we slow the spread of nuclear weapons…."

18 www.weeklystandard.com/when-bill-clinton-praised-the-virtues-of-the-nuclear-dealwith-north-korea/article/909030]

April 2018
Comparai 2018