2018
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
17<br />
קשה להעלות על הדעת שתפרוץ מלחמה כוללת בין מעצמות גדולות, אך עדיין יש מקום לצורות<br />
פחות קשות של תחרות צבאית. גם רוסיה וגם סין אינן מוכנות עוד לקבל את הדומיננטיות של<br />
ארה"ב בזירה הבינלאומית, שהייתה אחת מעובדות החיים ב–20 השנים מסופה של המלחמה<br />
הקרה. שתיהן מעוניינות לקרוא תיגר על הסדר הבינלאומי הנוכחי שבראשו עומדת ארה"ב,<br />
ושתיהן הראו לאחרונה שהן מוכנות להשתמש בכוח צבאי כדי להגן על מה שנראה להן אינטרס<br />
לגיטימי שלהן: רוסיה עשתה כך כשסיפחה את קרים וערערה את היציבות באוקראינה, וסין<br />
הוכיחה זאת בבניית איים מלאכותיים צבאיים ובהפעלת כוח בסכסוכים עם שכנותיה האזוריות<br />
בים סין הדרומי וים סין המזרחי. בעשר השנים האחרונות הקצו הן סין הן רוסיה כספים רבים<br />
לשדרוג יכולותיהן הצבאיות, כדי להעמיד התנגדות ליכולתה של ארה"ב להפעיל כוח למען בעלת<br />
ברית הסובלת מבריונות או שרויה בסכנה. בז'רגון הצבאי היכולות האלה ידועות בכינוי "מניעת<br />
גישה/בלימת כניסה לשטח .)anti-access/area denial( — A2/AD<br />
רוסיה וסין אינן מעוניינות לפתוח במלחמה נגד ארה"ב, אך הן רוצות להבהיר לה כי התערבות<br />
תהיה מסוכנת ויקרה. ההתנהלות הזאת אפשרה להן לנצל את "האזור האפור" הקיים בין<br />
מלחמה לשלום. מטרת הפעילות באזור האפור היא לקצור הישגים פוליטיים או טריטוריאליים<br />
הקשורים לתוקפנות צבאית בוטה, בלי לחצות את הקווים ולהסתבך במלחמה גלויה עם מעצמה<br />
חזקה. רוסיה וסין מעוניינות בכיול, מינוף ועמימות. האזור האפור מתאים במיוחד ללוחמה<br />
היברידית — מונח שנוצר לפני כעשר שנים. ההגדרות שלו משתנות, אך מהותו היא עמעום<br />
השימוש באמצעים צבאיים, כלכליים, דיפלומטיים, מודיעיניים ופליליים על מנת להשיג מטרה<br />
פוליטית.<br />
המעצמות הגדולות ינסו להשיג את מטרותיהן הפוליטיות בכל האמצעים פרט למלחמה גלויה.<br />
הסיבה לכך היא עדיין האיום הגרעיני, אך אין זה אומר ש"מאזן אימה", כמו זה שאפיין את<br />
המלחמה הקרה, ימשיך להיות יציב כפי שהיה בעבר. רוסיה וארה"ב מוציאות סכומים אדירים על<br />
מודרניזציה של כוחותיהן הגרעיניים, וסין מגדילה את הארסנל הגרעיני שלה. נשק גרעיני ימשיך<br />
להתקיים עד סוף המאה הנוכחית לפחות. גם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין וגם נשיא ארה"ב דונלד<br />
טראמפ נהנים, כל אחד בדרכו, מצחצוח חרבות גרעיני. ההסכמים הקיימים לפיקוח על הנשק<br />
הגרעיני מתחילים להתפוגג. הפרוטוקולים וההבנות שסייעו למנוע מלחמת גוג ומגוג בתקופת<br />
המלחמה הקרה לא חודשו.<br />
רוסיה וסין חוששות כעת שההתקדמות הטכנולוגית תאפשר לארה"ב לאיים על הארסנלים<br />
הגרעיניים שלהן בלי להנחית את המכה הראשונה. ארה"ב עובדת יותר מעשר שנים על תפיסה<br />
המכונה "מכה עולמית קונבנציונלית זריזה" CPGS( )Conventional Prompt Global Strike —<br />
אף שעדיין לא הוצבו כלי נשק. הרעיון הוא שיגור ראש חץ קונבנציונלי מדויק במהירות<br />
שגא-קוליות )לפחות פי חמישה ממהירות הקול(, שיחדור דרך ההגנה האווירית הצפופה ביותר.<br />
המטרות האפשריות כוללות נשק נגד לוויינים; פגיעה במרכזי פיקוד ובקרה של רשתות<br />
A2/AD<br />
של האויב; תקיפת המתקנים הגרעיניים של מדינה סוררת שמחזיקה בנשק גרעיני כמו צפון<br />
קוריאה; והריגת טרוריסטים חשובים. רוסיה וסין טוענות כי טכנולוגיה כזו עלולה לערער את<br />
היציבות, אם ישתמשו בה בהקשר להגנות מתקדמות מפני טילים. בינתיים הן מפתחות נשק<br />
דומה משלהן.<br />
איומים פוטנציאליים אחרים ליציבות הגרעינית הם התקפות על מערכות פיקוד ובקרה גרעיניות<br />
באמצעות נשק סייבר ונשק נגד לוויינים, שכל הצדדים משקיעים בהם ואשר אפשר יהיה<br />
להשתמש בהם כדי להוציא זמנית מכלל פעולה את הנשק הגרעיני של הצד השני. באופן קריטי,<br />
זהות התוקף עלולה להיות לא ברורה לנתקף והוא לא יידע כיצד להגיב.
Change language