Alon BH May 2018
עלון בת חפר - מאי 2018
עלון בת חפר - מאי 2018
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
החודש בבת חפר<br />
עלון בת חפר • גליון • 238 מאי <strong>2018</strong><br />
צילום: בועז לימן
מדורים:<br />
חדשות ועדכונים 6<br />
ספורט 8<br />
גישור 10<br />
יום העצמאות תשע״ח 14<br />
משפחה 16<br />
חינוך 18<br />
שביל באמצע שביל בצד 20<br />
דבר הרב 21<br />
חפרפרוני, תולעת ספרים ופינת המתכונים 22<br />
מערכת העלון:<br />
דפנה שחר )יו״ר(, בועז לימן )צלם מערכת(,<br />
ד״ר איילת גולדשטיין, חיים חייט, יעל קלמן אבני,<br />
יעל שביט, נורית ששון, סימה בורקובסקי, קרן ויצמן.<br />
מודעות פרסום: מרסלו מכדר 054-5251315<br />
עיצוב ועריכה גרפית:<br />
דינה זלוטניק 054-2153500<br />
דפוס: רבגון<br />
תפוצה: 3,000 עותקים, בישובים: בת חפר, בחן,<br />
גן יאשיה, אומץ, יד חנה, ניצני עוז, שער אפריים,<br />
עולש, בארותיים.<br />
מייל מערכת: alon@bathefer.net<br />
מזכירות היישוב: 09-8782896<br />
דבר המערכת<br />
בעלון חודש מאי אנחנו מגישים לכם טיפה קטנה מארועי יום<br />
העצמאות, את השמחה ששטפה את הישוב, ההשתפות הרבה<br />
של התושבים והאירוע שהתאים לכולנו. מבוגרים נוער וילדים.<br />
בנוסף אנחנו נוגעים גם בנושאים בתוך המשפחה לקראת ל'ג<br />
בעומר - חג החתונות הבא עלינו לטובה. מן הסתם אנו מעדיפים<br />
לעסוק בשמחות ולא בלהבות. ואם בלהבות עסקינן,<br />
האם נתקלתם פעם בבעיה משפטית שהצריכה התמודדות מול<br />
בית משפט, או שביקשתם לכם מגשר? ואבדתם עצות?<br />
בבת חפר נפתח מרכז גישור מטעם המועצה. בעלון תמצאו<br />
פרטים מורחבים על המקום, אולי זה בדיוק מה שחיפשתם.<br />
בחלון, המלקוש עדיין ממאן להיפרד, החורף החליט שהוא<br />
משאיר את חותמו לנצח.<br />
דפנה שחר<br />
צילום: דפנה שחר<br />
צילום תמונת השער: בועז לימן<br />
אתר: www.bathefer.net<br />
אין להעתיק, לשכפל, לצלם, לתרגם, להקליט, לשדר, לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני, דיגיטלי, אופטי, מגנטי ו/או אחר - חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או<br />
כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל בעלון ובאתר אינטרנט, בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי. כל שימוש בתכנים ללא אישור מפורש בכתב מ׳מערכת עלון בת חפר׳ אסורה בהחלט.<br />
עלון בת חפר - עקוב אחרינו | | | ולעדכונים סרוק בנייד QR<br />
www.bathhefer.net.il<br />
2
זה הזמן לזרוק את העיפרון גבות!<br />
איפור קבוע בשיטת<br />
השערה/הצללה<br />
למראה טבעי!<br />
לפני<br />
אחרי<br />
פנינית קוסמטיקה<br />
✓ טיפולי פנים<br />
✓ הסרת שיער<br />
✓ איפור קבוע<br />
✓ אפילציה<br />
לפרטים חייגי: 052-8402937<br />
עלון בת חפר | מאי 3 <strong>2018</strong>
"פינה פרטית" | דפנה שחר<br />
מה צריך לו האדם אם לא כר להניח בו את ראשו,<br />
חיוך על שפתיו לעת ערב,<br />
נשימה רגועה וחברים סביבו.<br />
מה עוד צריך האדם להשקיט את מחשבותיו<br />
מלחץ הכבישים ההמולה והרעש,<br />
מה צריך עוד האדם<br />
בכדי שיוכל לאסוף את עצמו ולפזר מעצמו לאחרים.<br />
צריך קופסא לגור בה.<br />
ומיטה ישרה עם מזרון לא קשה ולא רך,<br />
ושתי כריות נוחות ולא מיוזעות,<br />
מאווורות תדיר,<br />
עדיף עם מצעים לבנים.<br />
שולחן אוכל עם מספיק כסאות לכולם,<br />
רק בכדי שידעו שיש אוכל לכולם ואפילו אם אין.<br />
ואפילו אם רחוקים מהבית, מכירים הם את מקומם ליד השולחן.<br />
צריך האדם כסא להתרווח בו,<br />
כורסא יש לומר שכשהוא נח בה הוא פולט את אנחת האויר שנאגרה במהלך היום.<br />
אותו אויר שנמלא במהלך היום וממאן לצאת.<br />
הולך איתך יד ביד ומכביד ומכביד ומכביד. למזנון, לישיבה, למכונית.<br />
והאויר מנפח את הריאות והאדם הופך צרוד לקראת סוף היום.<br />
אותו אויר פורס כנפיים ומקל באחת.<br />
ולפעמים היד מושטת לשלט, ולפעמים לספר.<br />
לפעמים העיניים מביטות לזוג עיניים מתגעגעות.<br />
מה צריך כבר אדם אם לא את הפינה הפרטית שלו שיוכל בה להצטנף וממנה יוכל לברוח?<br />
חפצים יקרים מסמלים עבר, הווה, עתיד שיבוא, צבעים של הנשמה. וכשהחפצים דוהים פשוט זורקים.<br />
מכניסים לשקיות נליון גדולות וזורקים.<br />
ואם לא זורקים דוהה הוא יחד איתם.<br />
מה צריך לו האדם אם לא מישהו שיקדם אותו בידיים פרושות<br />
לפחות פעם אחת בחודש<br />
בחינם.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
4
טריפל<br />
פרסום עם נוכחות!<br />
✔ שילוט דיגיטלי<br />
✔ עלון בת חפר והסביבה<br />
✔ גוגל ופייסבוק<br />
תדמיתי, מכירתי, הכרזתי<br />
האם ידעת שזו הוצאה מוכרת<br />
וחלק מהכסף חוזר ?<br />
אז למה לא לפרסם ?<br />
לפרטים: מרסלו-0545251315<br />
עלון בת חפר | מאי 5 <strong>2018</strong>
חדשות ועדכונים<br />
דבר יו״ר היישוב | עדי אמזלג<br />
www.bathhefer.net.il<br />
6<br />
יישובינו מתפתח כל העת ואנחנו כהנהגת היישוב נדרשים לעצב את התנהלות<br />
היישוב למול אילוצים תקציביים, תהליכי עבודה של המועצה ולטובת צרכי<br />
התושבים. בהתאם לכךֿ, תכניות העבודה מותאמות ובהן – תרבות, שמירה,<br />
אחזקת היישוב, קהילה, נוער, שירותים חברתיים ועוד, וגם תכנית איסוף ופינוי<br />
הפסולת לסוגיה. אנחנו מודעים לשאלות הרבות שעלו מצד התושבים ובמסמך<br />
זה ננסה להסביר ולהסדיר זאת.<br />
בראשית דבריי אדגיש שתכניות העבודה מאושרות כולן על ידי וההחלטות<br />
והשינויים נעשו בעידודי ובדחיפה שלי, תוך קבלת תמיכת חברי ועד היישוב, יו"רי<br />
הוועדות וחבריהן, יחד עם פעילים רבים ביישוב השותפים בעשייה, ועל כך תודתי.<br />
רקע<br />
תקציב היישוב השנתי עומד על כ-6 מיליון ש״ח ומתחלק לפי תחומי עיסוק<br />
)מוזמנים לעיין בתקציב <strong>2018</strong> הקיים כחלק מפרוטוקול האישור שלו באתר<br />
היישוב(. מקורות תקציב בת חפר מחולקים בצורה הבאה:<br />
1.1תשלומי ארנונה למועצה – 30% מתשלומי הארנונה מועברים אלינו והשאר<br />
נשאר בידי המועצה )70%(.<br />
2.2תשלומי ועד – 100% מועברים אלינו.<br />
3.3הכנסות נוספות – גורמי משרד הביטחון, מערך המים של המועצה וסבסוד<br />
הוצאות חשמל של המועצה על חלק מהוצאות החשמל ברחובות שלנו.<br />
4.4תקציבי פרויקטים מתוכננים – מועברים מהמועצה ליישוב לשיפור תשתיות<br />
ואחזקת היישוב, כגון הקמת שער היישוב ועוד.<br />
ארנונה<br />
תשלומי הארנונה הנותרים )70%( נשארים בידי המועצה מהווים בסיס לתשלומי<br />
שירותים אותם אנו התושבים מקבלים בהם – חינוך, תגבור סייעות בגנים, חינוך<br />
מיוחד, הסעות ילדים, רווחה, ביטחון, אחזקת תשתיות המים והביוב, איסוף<br />
אשפה ירוקה ואשפה כתומה, פעילויות השלמה לגימלאים, מינהל וניהול,<br />
שירותי תרבות אזוריים ועוד.<br />
חשוב להבהיר את הדבר הבא – גביית הארנונה של תושבי בת חפר אינה מכסה<br />
את העלויות השוטפות של הוצאות המועצה.<br />
לדוגמה: תשלום ארנונה ממוצע שנתי לכל בית אב ביישוב עומד על כ-13,000<br />
₪, בעוד הוצאה שנתית ממוצעת של המועצה עבור חינוך של ילד אחד לשנה<br />
היא כ-6,000 ₪ )לא כולל מערך ההסעות(. מכאן שמשפחה ממוצעת עם<br />
שלושה ילדים מייצרת גירעון של כ-5,000 ₪ בשנה. לנוכח זאת ובתוספת<br />
שירותים נוספים שאנו מקבלים )כפי שציינתי לעיל( נוצר גירעון שנתי של כ-2<br />
מיליון ₪ אותו מממנת המועצה מהכנסות העסקים בעמק.<br />
ניהול תקציב היישוב ואתגריו<br />
לאורך השנים נוצרו מספר גורמים משפיעים המהווים נטל על תקציב היישוב<br />
ואלו עיקרם:<br />
•גירעונות עבר מהקמת היישוב – כ 10% מהתקציב השוטף שימש להחזר<br />
הלוואות וגירעונות.<br />
•ביטול הכנסת דמי השכירות מהסופר הקיים כיום – זוהי פגיעה משמעותית<br />
של מאות אלפי שקלים בשנה.<br />
•העלאת שכר המינימום – בשנים האחרונות בוצעו 4 פעימות עדכוני שכר.<br />
נתון משמעותי המשפיע הן על שכר עובדי היישוב והן על הוצאות מול גורמים<br />
חיצוניים )שומרים, התקשרויות עם חברות ובעלי מקצוע שונים ועוד(.<br />
•צורך חיוני באחזקה עקב בלאי שלא טופל לאורך השנים ובתוך כך:<br />
•תשתיות ומבנים.<br />
•החלפת מערכת ההשקיה הציבורית.<br />
•אחזקת גדר הביטחון החשמלית והאינדקטיבית על חשבון כספי הועד<br />
)מעבר לתקציבים של משרד הביטחון(.<br />
•צמצום הכנסות המרכז הקהילתי בשל התבגרות היישוב והקיטון הדרמטי<br />
במספר הילדים בחוגים.<br />
•עלייה חדה של כ-30% )240,000 ₪( בהוצאות איסוף הפסולת הביתית,<br />
הגזם והגושית בשל הגידול בנפח הגזם מהצמחייה הגדלה ברבות השנים,<br />
התרחבות המשפחות ועלייה בשכר חברת הפינוי.<br />
גורמים משפיעים אלה למול הרצון להמשיך ולהשקיע בצרכי היישוב המתפתחים<br />
והתאמתם ליישוב המשתנה, חייבו את חברי הועד ואותי בראשותם לבחון את<br />
הדברים לעומקם ולהסדירם, ואת האתגר הזה לקחתי על עצמי עם כניסתי<br />
לתפקיד יו"ר הועד.<br />
להלן חלק מהפתרונות שיישמנו<br />
•בתהליך מובנה מול המועצה, ובסיוע ראש המועצה, הצלחתי להסדיר את<br />
חובות העבר ולהקטין את הנטל הגירעוני בכ- 1.8 מיליון ₪, מה שאיפשר<br />
לנו לפנות תקציבים להשקעה בפיתוח היישוב.<br />
•בוצעה התייעלות נרחבת בכלל תהליכי התפעול הרכש וכח האדם והפעלתם<br />
ע"י עובדי היישוב ובמינימום מיקור חוץ.<br />
•תכנון ויישום תכנית מיחזור ופינוי פסולת לסוגיה שתחסוך בעלויות של כ-20%.<br />
תהליך התכנון וגיבוש תכנית המיחזור ופינוי הפסולת לסוגיה<br />
ביוזמה שלנו ובשיתוף המועצה ביצענו תהליך לימוד שארך למעלה מחצי שנה<br />
וכלל – הפקת לקחים מיישובים קהילתיים הדומים לנו ואפיון פעולות תושבי<br />
היישוב בנושא זה והגענו לנתונים הבאים:<br />
•60% מתושבי בת חפר מוציאים בממוצע גזם פעם אחת בחודש בלבד; 40%<br />
מבתי האב מוציאים פעמיים בחודש; 10% מוציאים גזם 4 פעמים בחודש;<br />
מכלל היישוב כ-20% מוציאים גזם גדול )לא כיסוח דשא ועלים( פעם בחודש<br />
ורובם הגדול באמצעות גננים נותני שירות.<br />
•60% מתושבי בת חפר משתמשים ביום האיסוף הגושי להוצאת פסולת<br />
שאמורה להגיע למתקני המחזור ולא איסוף הפסולת הגושית.<br />
•דרישת חברת איסוף הגזם לשיפוי בגין עלויות הגזם הרבות בשל העובדות הבאות:<br />
•משאיות האיסוף נדרשות לעבור בתוך היישוב ולא איסוף מנקודה מרוכזת<br />
)כמו באבן יהודה למשל ועוד יישובים(.<br />
•זמן המשאיות בשל ההסתובבות הרבה ברחובות הצרים ומרובי הרכבים.<br />
•עלויות איסוף הפסולת הגושית עלו פלאים, בשל העובדה שרוב הפסולת<br />
הנזרקת על ידינו התושבים אינה מוגדרת גושית אלא מיועדת למיחזור<br />
)קרטונים, ביגוד ועוד( ולכן אנחנו משלמים יותר.<br />
•עלויות תיקון תשתיות בגין הסתובבות המשאיות ומנופי ההרמה ברחובות<br />
– עמודי חשמל, ספסלים, מדרכות, פגיעה ברכבי תושבים החונים בסמוך<br />
לנקודות האיסוף.<br />
•הקושי בשימור ניקיון רחובות היישוב, בשל העובדה שבכל שבוע בממוצע יש<br />
5-4 סבבי פינוי שונים – אשפה, גזם, גושית, פח חום, פח ירוק ועוד.<br />
•יש תקופות )חגים בעיקר( בהן קיים צורך מהותי במקומות אחסון של פסולת<br />
המיועדת לפח הירוק ולפח הכתום או לחילופין תגבור בפינוי הפחים.<br />
)המשך בעמ׳ 8(
החלה ההרשמה<br />
קייטנות הגלישה<br />
<strong>2018</strong><br />
מחזור ראשון: 1-19/7<br />
מחזור שני: 22/7-9/8<br />
מחזור שלישי: 12/8-30/8<br />
שלושה שבועות כיפיים<br />
של גלישת גלים, גלישת רוח,<br />
סאפ, קיאקים, צלילה חופשית,<br />
שחיה במים פתוחים והצלה<br />
קייטנת בוקר: 09:00-13:00<br />
קייטנת צהריים: 13:00-17:00<br />
כולל: הסעות, ביטוח אישי, ארוחה קלה,<br />
חבילת מתנות ותעודת גמר.<br />
כיתתמצוינותבגלישתגלים*<br />
טוביהמדריכיםוגלשניגליםמקצועיים<br />
*ההשתתפותמותניתבמבחניקבלה<br />
באישור<br />
משרד<br />
החינוך<br />
בית הספר הגדול והותיק באזור<br />
גלשן מתנה ל-50 הנרשמים הראשונים עד ה-18.5<br />
לפרטים והרשמה: 077-4421813<br />
מתנה<br />
לכל נרשם:<br />
לייקרה מקצועית<br />
סטודיו סטוליארט<br />
בחסות:<br />
כנסו לאתר וחפשו אותנו ב-<br />
www.extremesurf.co.il<br />
עלון בת חפר | מאי 7 <strong>2018</strong>
)המשך דברי היו״ר(<br />
•מה קורה בשאר יישובי המועצה? פינוי גזם – אחת לשבועיים ומעלה; פינוי<br />
גושית – אחת למספר חודשים; אין שירותי ניקיון רחובות.<br />
הפתרונות<br />
•צמצום איסוף ימי הגזם מהרחובות לפעמיים בחודש.<br />
•צמצום ימי איסוף הפסולת הגושית מהרחובות – לפעם בחודש.<br />
•הקמת 12 מרכזי מחזור נגישים לתושב, במימון המועצה, הכוללים הצבת<br />
פחים ירוקים של 1100 ליטר למי שנדרש לכך.<br />
•הקמת 6 מרכזי איסוף גזם וגושית ברחבי היישוב, במימון הועד, לטובת גמישות<br />
פינוי בכל עת לכל תושב שיחפוץ בכך.<br />
•בעידוד ראש המועצה ובהנחייתו – קיימת אפשרות בפני כל משפחה להגיש<br />
בקשה למחלקת איכות הסביבה במועצה לבחינת הצורך בהגדלת נפח הפח<br />
הירוק )מ-240 ליטר ל-360 ליטר, כמו הפח הכתום( – במימון המועצה.<br />
•וכמובן, שימור המענה המיטבי לבעיות חריגות של תושבים בתיאום מול<br />
המזכירות ומנהל היישוב.<br />
לסיכום<br />
תפקיד ההנהגה לפעול באחריות לשיפור חיי הקהילה, תוך שימור מסגרת<br />
התקציב. לעיתים נדרשת הנהגה לקבל החלטות שלא תמיד נראות כמיטיבות<br />
עם התושב אך הן מחויבות המציאות וזאת כמובן לאחר ביצוע כל התהליכים<br />
הנדרשים בכדי למצוא את הפיתרון הטוב ביותר ללא פגיעה בהתפתחות היישוב.<br />
התקציב אל מול הצרכים הוא מציאות. כפי שאנו נדרשים לבצע התאמות בניהול<br />
משק הבית או העסק שלנו, כך אנו נדרשים לבצע זאת גם ביישוב. האפשרות<br />
לצמצום שירותים אחרים על במקום החלטה זו, כגון – ביטול הפעלת הדואר,<br />
צמצום ההשקעה בתחום הנוער, הקטנת הסבסוד של פעילות הגמלאים,<br />
עצירת פיתוח היישוב ומתקניו ועוד.<br />
לכן בבחינה של סך הפגיעה בנוחות שלנו כתושבים למול היתרונות שבתכנית<br />
נראה לי שמצאנו את האיזון וכי הפגיעה היא מידתית ביותר.<br />
רבים שואלים אותי – למה עכשיו? למה לא לחכות לסיום הקדנציה ולהעביר<br />
התמודדות זו הלאה לאחר הליך הבחירות?<br />
תשובתי היא פשוטה – האחריות שלנו כוועד אין לה תוקף, ועד שהקדנציה<br />
לא נגמרת כך גם האחריות לא נגמרת. מה גם שהבגרות הניהולית של ועד<br />
היישוב כיום היא כזו המאפשרת קבלת החלטות מושכלות ולא קלות, גם אם<br />
תהיה ביקורת ציבורית.<br />
לנושאים אחרים שגם להם משקל רב ועיסוק נכבד של בעלי התפקידים ביישוב,<br />
כגון – פתיחת הסופר, טיפול ביתושים ועוד. תעקבו אחר הפרסומים של דובר<br />
היישוב וכמובן שגם שם אני עסוק לא מעט יחד עם הנהלת והנהגת הישוב<br />
שפועלים עימי בנושאים אלו. דבר אחד הוא בטוח, כל נושא מקבל התייחסות<br />
רצינית ומקצועית.<br />
ספורט<br />
טורניר כדורסל 3 מול 3<br />
ב-14/4/<strong>2018</strong> התקיים טורניר הכדורסל המסורתי "3 מול 3" באולם<br />
הספורט של בת-חפר, בהשתתפות של כ-24 משפחות. היתה חלוקה<br />
לקטגוריות לפי כיתות: א'-ג', ד'-ו'.<br />
לאחר סיום המשחקים המעניינים, עברנו לתחרות "יד הזהב", בה<br />
השתתפו בנוסף לתלמידי כיתות א'-ו', גם ילדי הגנים וכמו-כן מבוגרים.<br />
אני רוצה להודות לנותן החסות תומר – "ניקוי ספות".<br />
ולציין, ששיתוף הפעולה של בית ספר לכדורסל בניהולו של יובל צימרמן<br />
והמרכז הקהילתי הניבו תוצאות טובות, הן בכמות המשתתפים והן<br />
באיכות המשחקים. וכמו-כן, האוירה הספורטיבית, מאוד בלטה באולם.<br />
האקדמיה הגיעה לבת חפר<br />
בערב חג שני של פסח זכינו לארח את בנות האקדמיה לכדורסל של<br />
נבחרת ישראל בנות לאימון ופעילות משותפת עם הבנות של עמק<br />
חפר כיתות ב'-ח'. במהלך הפעילות הציגו הבנות שאלות לשחקנית<br />
ליגת העל נופר שלום ולבנות הפנימיה בוינגייט .<br />
כיבד אותנו בנוכחותו המנהל המקצועי של אגף הנשים טל נתן. על<br />
האירוע ניצח המנהל המקצועי של כדורסל בנות בעמק איתי אהרון .<br />
טורניר טניס שדה<br />
ביום שישי ה-20/4/<strong>2018</strong>, התקיים בשעות הבוקר טורניר טניס שדה<br />
ה-8 בבת-חפר, בו השתתפו ילדים מביה"ס "שדות" ומחטיבות הביניים.<br />
האירוע היה מוצלח ושמר על המסורת, תוך שיתוף פעולה עם בית<br />
הספר לטניס "טניס קלאב", בניהולו של אסף טוקר.<br />
במקומות הראשונים של התחרויות זכו בין היתר: נווה שחם, בר ביטון,<br />
עידו סלומון ,דרור דמרי ורון גרוס.<br />
ישר כוח לשלומי המאמן שעזר לנו בשיפוט.<br />
אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לנותן החסות "גן גורים" בניהולה<br />
של רונית זיסו.<br />
נפגש ביוני, בטורניר הבא – "מיני טניס".<br />
מכם התושבים אני מבקש להבין את הצרכים ולהירתם למהלך כמי שבטוח<br />
שכולנו רוצים לראות יישוב שמסוגל לספק את צרכי תושביו עם שיפור תמידי<br />
בתשתיות הפיזיות והקהילתיות שלו.<br />
כרגיל וכמו תמיד אני מזמין כל אחד ואחת לפנות אלי או למנהל היישוב או<br />
לכל בעל תפקיד אחר, להיפגש וללמוד באופן מעמיק את הנתונים, העובדות,<br />
המסקנות וההחלטות שבצידן.<br />
שלכם,<br />
אמזלג עדי<br />
יו"ר ועד בת חפר<br />
www.bathhefer.net.il<br />
8
ועדת חינוך מזמינה את התושבים להשתתף<br />
בקביעת החזון החינוכי<br />
בעלונים הקודמים הופיעו שני מאמרים מרתקים אודות החינוך העדכני ויעדיו לאור השינויים המתחוללים באופן מהיר בעולמנו.<br />
את המאמרים כתבה מנהלת בעלת ניסיון רב הבא לידי ביטוי במאמרים. בתקופה שבה נכתבו שני המאמרים קיבלה ועדת החינוך<br />
של הישוב משימה בעלת חשיבות ארוכת טווח לישוב, לשמש כוועדת היגוי במסגרת ההכנות להרחבת הישוב. השאלה שבה דנה<br />
הוועדה היא: מהו החזון החינוכי לישוב לאחר הרחבתו?<br />
הוועדה נפגשה למספר רב של דיונים. בדיונים התמקדה הוועדה בארבעה תחומים: מהות החינוך, הגילאים בהם יטפל הגורם החינוכי<br />
של הישוב, מהו הגוף המנהלי שיעסוק בחינוך בישוב ומהן התשתיות שיספקו את החינוך אותו תושבי הישוב מבקשים לעצמם.<br />
במהלך הדיונים גיבשה הוועדה טיוטה, אשר תהווה מסמך ביניים שנועד לדיון ציבורי עם התושבים. הדיון הציבורי יכלול שני שלבים.<br />
השלב הראשון יכלול מפגשים בקבוצות קטנות. הקבוצות יכולות להיות קבוצות של חברים, שכנים, הנהגות הורים ותושבים שהחינוך<br />
ומהותו חשובים להם. אנחנו לא נקבע את קבוצות התושבים. אתם תיצרו קשר עם חברי הוועדה ואנו נגיע למקום בו תבחרו ונציג<br />
את הטיוטה במצגת. אתם תגיבו ותציעו רעיונות שלא עלו במסגרת הוועדה. בסוף כל מפגש נציע לכם למלא שאלון צרכים ורצונות<br />
שעל בסיסו נערוך שינויים בטיוטה תוך התייחסות לצרכים ולרעיונות אותם אתם תציעו. הוועדה תיפגש מיוזמתה עם קבוצות עניין<br />
שחשוב לוועדה לשמוע את דעתם. קבוצות המיקוד תהיינה של גננות, מורי שדות, גורמי חינוך במועצה ועוד. מפגשים אלה ומפגשי<br />
התושבים, הינם הזדמנות חד-פעמית להשמיע את רצונותיכם. אנו נהיה זמינים בחודשיים הקרובים )מאי – יוני( לכל הזמנה שתגיע<br />
אלינו. השלב השני יהיה מפגש ציבורי בו יוזמנו כל התושבים לערב חשיפה של התוכנית. יערכו דיונים נקודתיים על מנת לשפר<br />
את המסמך למסמך ציבורי שלם ומייצג את תושבי בת חפר. לאחר הדיון יוצגו הנתונים בפני גופי הביצוע של הוועד והמועצה.<br />
חברים יקרים, אנו רואים בהרחבה הזדמנות להתאים את החינוך בבת-חפר לרצונות ולצרכים שלנו. ההרחבה יוצרת הזדמנות<br />
שלא תחזור, כדי להשפיע.<br />
אתם מוזמנים להשאיר הודעת וואטסאפ בטלפון 052-8902315. להשאיר שם ופרטים להתקשרות ואנו נפנה אליכם.<br />
תתקשרו ותשפיעו.<br />
בברכת חברים ובשם ועדת החינוך<br />
ניפגש בארוע הספורט הבא<br />
מרסלו מכדר - רכז ספורט<br />
משה אוזן<br />
עלון בת חפר | מאי 9 <strong>2018</strong>
גישור<br />
הסכמות משותפות<br />
לאחר יותר מעשור לקיומו של מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עמק חפר,<br />
ולקראת שבוע ההידברות והדיאלוג הרשותי, נפתח סניף של המרכז בבת-חפר<br />
ונחנך חדר פגישות וישיבות של המרכז בבניין המועצה.<br />
מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עמק חפר קיים כבר יותר מעשור.<br />
במרכז פועלים בהתנדבות כ – 20 מגשרים, שכולם הוסמכו<br />
והוכשרו לערוך הליכי גישור. כולם בעלי תעודת גישור ותעודת<br />
פרקטיקום, וחלקם אף עברו קורס גישור במשפחה. המגשרים פועלים<br />
תחת קוד אתי מחייב ומוטלת עליהם מחויבות מתמדת להתעדכן<br />
ולהשתתף בהשתלמויות והדרכות מטעם משרד הרווחה.<br />
הגישור הינו הליך חסוי<br />
של משא ומתן לישוב סגסוכים<br />
בין הצדדים המוסדר ע"פ חוק<br />
ובעל תוקף משפטי<br />
מרכז הגישור פועל תחת אגף הרווחה והשירותים החברתיים ונותן<br />
שירות מטעם המועצה לכל תושבי המועצה.<br />
הגישור הינו הליך חסוי של משא ומתן לישוב סכסוכים בין צדדים,<br />
המוסדר על פי חוק ובעל תוקף משפטי, אשר מתנהל באמצעות<br />
צד שלישי - המגשר. המגשר הינו צד ניטרלי, ותפקידו לנהל את<br />
ההליך, במסגרתו ניתנת הזדמנות לכל צד להציג את עמדתו בסיכסוך<br />
ולשמוע את הצד השני. המגשר מסייע לצדדים לבנות במשותף<br />
מתווה לפתרון הסיכסוך.<br />
בשנים האחרונות הלכה והתרחבה התפישה לפיה יש לנסות וליישב<br />
סיכסוכים באמצעות הליכי גישור בטרם פניה לערכאות שיפוטיות.<br />
הגישור חוסך לצדדים זמן וכסף ונותן להם הזדמנות לבטא את<br />
עמדתם באווירה נינוחה, מתאים את הפתרון לצרכי הצדדים ומאפשר<br />
להתמקד במה שיהיה ולא במה שהיה.<br />
הדוגמאות הבאות ימחישו נסיבות בגינן ניתן לפנות למרכז הגישור.<br />
במקרים של פתיחה בהליך גירושין, אפילו מחויבים בני הזוג לפנות<br />
להליך גישור, בטרם יגיעו לבית דין.<br />
עבודה ותעסוקה<br />
מיכל עבדה שלוש שנים במשרד פרסום. היא הייתה עובדת מוערכת<br />
ועמדה בכל היעדים שהממונים עליה הציבו לה. לאחר כשנתיים וחצי<br />
נכנסה מיכל להריון ראשון. היא סיפרה על כך בהתלהבות לעמיתיה<br />
ולמנהל שלה. מיכל החלה להרגיש כי המנהל שלה מתנכל אליה,<br />
לוקח ממנה סמכויות אשר היו בידיה ולא מזמן אותה לישיבות כפי<br />
שזומנה בעבר. כאשר פנתה אליו מיכל להבין האם אירע דבר אשר<br />
גרם לשינוי מצידו ביחס אליה, אמר לה, שהוא מאוכזב שלא שיתפה<br />
אותו בתכניות שלה להגדיל את המשפחה.<br />
לאחר שילדה ביקשה מיכל לתאם את מועד חזרתה לעבודתה אך<br />
גילתה לתדהמתה שיש לה מחליפה קבועה וכי אין לה לאן לחזור.<br />
היא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה ומחכה לדיון בעוד חצי<br />
שנה. בעל המשרד אשר גר ביישוב במועצה, ראה את הפרסום<br />
של מרכז הגישור הקהילתי ופנה בבקשה לנסות ולהגיע להסכמות<br />
מבלי להיזקק להליך משפטי ארוך, בעלויות גבוהות, אשר מסב אי<br />
נוחות לצדדים.<br />
גישור עסקי<br />
שני חקלאים שכרו אדמות זה לצד זה. האחד מגדל גידולים אורגניים<br />
והשני גידולים רגילים. המגדל האורגני מתלונן שהריסוסים בשטחים<br />
של החקלאי השכן, פוגעים בגידולים שלו. לאחר שהתקוטטו לא מעט<br />
וכל אחד מהם ביקש את התערבות המשטרה מספר פעמים ולאחר<br />
שלא הגיעו להסדר או להסכמה, גם לא באמצעות בעל האדמה<br />
שמשכיר להם את השטחים, הם החליטו להגיע לגישור. השניים<br />
פגשו שני מגשרים, ונועדו לפגישה משותפת של כל הארבעה. כל<br />
אחד מהם קיבל הזדמנות להעלות את כל טענותיו ולהקשיב ולשמוע<br />
בצורה עניינית את הצד השני.<br />
המטרה היא לגרום לשניים להגיע להסכמות משותפות מבלי שהאחד<br />
ייאלץ לוותר לחלוטין לטובת השני.<br />
כרגע עומדות על הפרק מספר אפשרויות לפתרון הבעיה והליך<br />
גישור זה עדיין מתנהל.<br />
מרכז הגישור והדיאלוגים בקהילה<br />
עוסק עוד בתחומים נוספים<br />
בניית הסכמות<br />
קיבוץ גח"א ביקש לפתוח דרך יציאה-כניסה חדשה, שהייתה מסומנת<br />
בתכנית בניין עיר כבר הרבה שנים ואמורה להתחבר בצד המערבי<br />
של הקיבוץ לצומת כביש הכניסה לחרב לאת, באמצעות מעגל<br />
תנועה חדש. בגח"א שני בתי"ס, בריכת שחייה אזורית ומגרשי ספורט<br />
אזוריים. הגישה אל כולם הייתה במשך שנים בתוך שבילי הקיבוץ,<br />
בהם נסעו במשך כל שעות היום אוטובוסים, מוניות ורכבים פרטיים.<br />
לצורך הביצוע דרש משרד התחבורה אישור בכתב של מושב חרב<br />
לאת. במושב חרב לאת סירבו לתת אישור, בנימוק שיש בעיה חמורה<br />
יותר לפתור ברמת התנועה ורק לאחר שתיפתר, ניתן יהיה לפתור<br />
גם בעיה זו.<br />
לאחר מספר שנים ומשלא הצליחו לפתור את הבעיה במסגרת גופי<br />
המועצה, החליט רני אידן לפנות למרכז הגישור.<br />
נבחרו שני מגשרים. בשונה מהליך גישור רגיל, בו מזמינים את כל<br />
השותפים ביחד מהתחלה, במקרה זה בחרו המגשרים להתחיל<br />
מסבב של ראיונות אישיים עם כל השותפים. הם הבינו שבמקרה<br />
זה נדרש גישור נרטיבי, כשלכל אחד יש נרטיב של הסכסוך בתוכו.<br />
עם המידע והרקע מהמועצה ומגבעת חיים פנו המגשרים אל ראשי<br />
הוועד בחרב לאת. נדרשו עוד מספר פגישות וישיבות בהרכבים שונים<br />
והמגשרים, בהסכמת המועצה, לקחו על עצמם להתייחס גם לבעיה<br />
הנוספת שהועלתה על ידי ועד חרב לאת.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
10
תוך מספר חודשים הגיעה לפתרונה המלא ולשביעות רצונם של שני<br />
היישובים, בעיה שהונחה לפתחה של המועצה והיישובים והעיבה על<br />
מסגרת של שכנות טובה והתנהלות נכונה.<br />
ירושה ונחלה<br />
אמנון, רויטל, גיל ואורי, הם ארבעה אחים. אביהם הלך לעולמו לפני<br />
כ-15 שנה ולפני כחמישה חודשים איבדו את אמם בתאונה מצערת.<br />
לאחר שנסתיימה השבעה, החלו לדון ביניהם על הירושה. הרוחות<br />
התלהטו במהירות ובאמצע ויכוח שלף גיל צוואה אשר הוצגה כצוואת<br />
האם. בצוואה נקבע כי המשק, הרכוש, המטלטלין וכל הכספים,<br />
יועברו במלואם לגיל.<br />
שאר האחים נרעשו והטיחו בגיל האשמות קשות, לאחר שגיל<br />
הגיש בקשה לצו קיום צוואת האם, הגישו בזה אחר זה האחים את<br />
התנגדותם לקיום הצוואה בטענה שהיא זויפה על ידי גיל.<br />
בעוד כחודש יתקיים הדיון הראשון בבית המשפט, אך רגע לפני כן<br />
פנתה בתו של גיל - יעל, וביקשה ממרכז הגישור הקהילתי לסייע<br />
לאחים להגיע להסכמות באמצעות הליך של גישור.<br />
רמי בנה את ביתו על השטח של הוריו במושב, בעידודם ובהסכמתם.<br />
לאחר פטירתם התברר כי בצוואה רשומה רק הגר, אחותו של רמי,<br />
כיורשת הבלעדית של הנחלה כולה, כולל, למעשה הבית שבנה רמי.<br />
עמית, אחיהם הבכור של רמי והגר, שחי מזה שנים רבות באוסטרליה,<br />
הודיע לשניים שהוא אינו מעוניין בירושה ובין רמי והגר התגלעו ויכוחים<br />
וריבים קשים.<br />
לבסוף הגיעו השניים להליך גישור, בו הגיעו להסכמה כי תיערך בשטח<br />
פרסלציה שרמי ישלם עלותה ובסופה יישאר ביתו ברשותו ואילו יתר<br />
השטח יעבור לידיה של הגר.<br />
במקרים של פתיחה בהליך גירושין,<br />
מחויבים בני הזוג לפנות להליך גישור<br />
בטרם יגיעו לבית דין<br />
יחסי משפחה<br />
דנה וירון, הורים לשלושה, נשואים 12 שנה, הבינו שאינם רוצים<br />
יותר לחיות ביחד. הם שמעו מחבריהם, גיל וליאת, שהתגרשו לפני<br />
שנתיים, שהם עשו את התהליך במרכז הגישור הקהילתי במועצה.<br />
גיל וליאת סיפרו להם כיצד הליך הגישור מתמקד בטובת הילדים,<br />
בחיפוש כמה שיותר הסכמות ובשמירה על אופי שיח והתנהלות<br />
שמונעים פגיעה מתמדת של האחד בשנייה. בניגוד להליך שמתנהל<br />
ישירות בין עורכי דין, שנוהגים להמריד ולסכסך את בני הזוג זה נגד זו<br />
ולמשוך את התהליך לאורך זמן רב, שכולו כמובן, ממומן על ידי בני הזוג,<br />
דנה וירון הגיעו אף הם למרכז הגישור ושמחו לגלות שהליך הגישור<br />
גם זול באופן משמעותי מתשלום לעורכי דין וגם שהמגשרים מסייעים<br />
להגיע להסכמות שמקובלות על שניהם בכל התחומים, תוך שמירה<br />
מלאה על כבודו וזכויותיו של כל אחד מהם ובעיקר על זכויות הילדים.<br />
יחסי שכנות<br />
רמי ויוסי גרים כבר 40 שנה בשכנות במושב במועצה. במשך כל<br />
שנות שכנותם, מערכת היחסים ביניהם איננה טובה. בכל פעם אחד<br />
מהצדדים מטיח האשמות בשכן, פעם על החנייה בשטח שאינו שלו,<br />
פעם על הרעש בשעת מנוחת הצהריים, פעם על זריקת האשפה<br />
בפח השכן ופעם על נביחות הכלבים בשעות הלילה.<br />
לפני מספר חודשים שבע רמי מן המלחמות ופתח בהליך משפטי<br />
כנגד יוסי. בתביעתו טען רמי כי יוסי גנב לו שטח אשר למעשה שייך<br />
לו, והציב גדר חדשה המפרידה בין השטחים.<br />
מזל, אשתו של יוסי, אשר סבורה שהדרך הנכונה היא דרך השלום<br />
ולא דרך המלחמה, פנתה למרכז הגישור הקהילתי, על מנת להגיע<br />
לפתרון מוסכם בין הצדדים בדרכי נועם ומניעת הסלמת הסיכסוך.<br />
במרכז פגשו רמי ויוסי שני מגשרים, אשר הביאו אותם קודם כל<br />
לנהל שיח מכבד, להקשיב אחד לשני עד הסוף, להימנע מהרמת<br />
קול והתלהמות. לאחר מספר מפגשים הבינו רמי ויוסי שבעצם<br />
הסכסוך ביניהם כבר מזין את עצמו ולא באמת מבוסס על סיבות<br />
משמעותיות והצליחו להגיע להסכמות ביניהם על פיהן כל אחד יקפיד<br />
שלא להפריע ולפגוע בשני.<br />
מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עוסק עוד בתחומים נוספים, כמו:<br />
הפרטה, שיוך דירות בקיבוצים, הרחבות ביישובים, קונפליקטים<br />
בין התושב לרשות ו/או לממסד היישובי ועוד.<br />
במתן הרצאות בבתים חמים ובמרכז הכוון. בהעברת קורסים<br />
והדרכות, כמו קורס שמתקיים בימים אלה, עבור ממלאי תפקידי<br />
ניהול במועצה וביישובים.<br />
אגף הרווחה והשירותים החברתיים<br />
מרכז גישור ודיאלוג בקהילה עמק חפר<br />
גישורים בעמק - מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה<br />
עמק חפר פועל לרווחת תושבי העמק תחת אגף<br />
הרווחה והשירותים החברתיים במועצה.<br />
כל המגשרים במרכז מוסמכים ומומחים במתן<br />
מענה במגזר הכפרי/הקיבוצי/העסקי/המשפחתי.<br />
המרכז נותן מענה לסוגיות בנושא:<br />
• סכסוכי שכנים • הרחבות במושבים • בן ממשיך<br />
• הפרטות בקיבוצים • מחלוקות בין תושב לרשות<br />
)מחלקות במועצה, וועד מקומי, אגודה וכו’( • גירושין<br />
• תהליכי בניית הסכמות בקהילה • ועוד...<br />
למידע ופרטים נוספים: 09-8981631<br />
merkazg@hefer.org.il , www.hefer.org.il<br />
חפשו אותנו בפייסבוק: מועצה אזורית עמק חפר<br />
עלון בת חפר | מאי 11 <strong>2018</strong>
www.bathhefer.net.il<br />
12
עלון בת חפר | מאי 13 <strong>2018</strong>
יום העצמאות תשע״ח<br />
www.bathhefer.net.il<br />
צילומים: בועז לימן<br />
14
עלון בת חפר | מאי 15 <strong>2018</strong>
משפחה<br />
הורות בזוג | דינה זלוטניק<br />
״משל החבלים״ )מקור לא ידוע(:<br />
״שני חבלים כי ירצו להתקשר זה עם זה, בכורח המציאות יהיה על כל אחד מהם לוותר על חלק כלשהו ממידת אורכו. אם ירצה כל אחד<br />
לשמור על מלוא מידתו, לא יווצר קשר לעולם. וראו נא: הקשר נוצר, בתחום בו נעשה הוויתור. הוויתור הוא איפוא יסוד הקשר.״<br />
www.bathhefer.net.il<br />
נתבקשתי ע״י העורכת לכתוב מאמר שמתאים לל״ג בעומר )חג<br />
החתונות( בנושא אהבה וזוגיות. מאחר וסיימתי לא מזמן מסלול<br />
הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר, החלטתי לכתוב על זוגיות בהורות,<br />
או ליתר דיוק הורות בזוג.<br />
כשאנו מוצאים את בחיר/ת ליבנו, מאוהבים ומרוגשים אנחנו קובעים<br />
תאריך לחתונה. לאחר חגיגות החתונה, השמלה, האולם, האורחים,<br />
האוכל וכו׳ אנחנו יוצרים משפחה קטנה משל עצמנו. בהתחלה זה<br />
רק אנו כזוג ואח״כ מתחילים לחשוב על הרחבת התא המשפחתי<br />
ולהביא ילדים לעולם. יש לנו חלומות ופנטזיות עלינו עם תינוק קטן<br />
וחמוד בבית, שיכניס הרבה שמחה ואהבה בלב. ואכן, לרוב כשנולד<br />
לנו ילדנו הראשון אנו שמחים ומרוגשים ומאוהבים בו עד אין קץ.<br />
אלא שלא הכל ורוד. הוא מתעורר בלילה ובוכה הרבה ואנחנו עייפים<br />
נורא, וכשאנחנו עייפים - אנחנו הרבה פעמים עצבניים. האם הטרייה<br />
עסוקה בתינוק והאב עובר לעדיפות שנייה. הוא עלול להרגיש דחוי<br />
או חסר משמעות.<br />
בהמשך אנו מביאים ילדים נוספים לעולם והלחץ בבית גובר, עם ריבוי<br />
המשימות, דאגות פרנסה, מריבות אחים, בעיות בריאות, כשלצד כל<br />
אלה חוסר בשעות שינה.<br />
מצד אחד ילדים גורמים לקרבה בין בני הזוג, הם מאחדים את הזוג<br />
למטרה משותפת, שהיא גידול הילדים. מאידך הטיפול התובעני בילדים<br />
מותיר לבני הזוג פחות זמן לעצמם ולזוגיות שלהם וגורם לשחיקה,<br />
הנגרמת גם כתוצאה מפער בין הציפיות לבין המציאות. עם הצטברות<br />
של אכזבות מציפיות והלחץ של חיי היומיום, נשחקת האהבה.<br />
אני רוצה להדגיש, שאני מתארת כאן מציאות רווחת, אין זה אומר<br />
שזה נכון אצל כולם.<br />
אז מה עושים? איך שומרים על הזוגיות בזמן הורות?<br />
קודם כל, וזה נכון לכל מערכות היחסים, תקשורת טובה ומיטיבה:<br />
•כדי שזוגיות תשרוד את השינויים בחיי המשפחה חשובה מאד<br />
תקשורת טובה, תקשורת מכילה ומצמיחה. הקשבה אמפטית<br />
חשובה ביותר לתקשורת הזוגית. הקשבה נקייה מרעשים - ׳אני<br />
לא עסוק בעצמי כשאני מקשיב, אני מתפנה לשמוע את בן זוגי׳.<br />
•חשוב שנדבר בגוף ראשון יחיד - אני ולא אתה… - מה אני מרגיש,<br />
למה אני זקוק, ולא בהכללות ולא בהאשמות האחד של השני.<br />
•בזוגיות וגם בהורות, חשוב ביותר ללכת על דרך החיוב ולא על<br />
דרך השלילה. הכניסו לזוגיות ולהורות בזוג, "עיניים טובות", מלים<br />
טובות, עידוד, הכלה וחברות.<br />
•בהורות יש גורם שלישי שמאחד בין בני הזוג - ילד בהורות הוא מטרה<br />
משותפת. שותפות זוגית והורית הן שתי השותפויות המרכזיות<br />
הבינאישיות החשובות בחייו של אדם בוגר.<br />
•אנו מניחים ששני בני הזוג רוצים בטובת הילד תמיד, אך יש לנו<br />
נטייה לשמיעה סלקטיבית ופרשנות סובייקטיבית, מה שפוגע<br />
בתקשורת הזוגית ובהתאמה בתפקוד ההורי. אם נשכיל להבין<br />
שלכל אחד יש את הפרשנות והראייה הסובייקטיבית שלו, נוכל<br />
ליצור תקשורת פתוחה בעניין.<br />
•חלוקת תפקידים עשויה ליצור קונפליקטים. כדאי בתקשורת<br />
מקרבת לחלק את התפקידים בבית בהסכמה ובשיח פתוח. חלוקת<br />
תפקידים יעילה תורמת להתנהלות זורמת יותר ולפחות חיכוכים.<br />
זיכרו, שתמיד ניתן לשנות בדיבור, בגמישות ובהסכמה משותפת.<br />
•יש מקום לדעות שונות בהורות ולסגנונות שונים, וזה בסדר!<br />
הילדים יכולים להרוויח מזה. שונות יכולה להפרות ולהעשיר אם<br />
לא מתבצרים בעמדות.<br />
זוגיות, אינטימיות ושוויון ערך<br />
•אינטימיות - חשובה מאד בקשר הזוגי. באינטימיות יש ביטוי הדדי<br />
של מחשבות ורגשות, שנובע מרצון להכיר את חייו הפנימיים של<br />
בן הזוג ומהיכולת לחלוק איתו את החיים הפנימיים שלנו. בזוגיות<br />
טובה ישנם שטחי חיבור, אך נשמרת גם הנפרדות. אנחנו שניים<br />
ולא כל מה שאני רוצה יתקיים, עלי להתחשב גם בדעותיו של בן<br />
הזוג. בשותפות טובה אני לוקח/ת בחשבון גם את חלקי וגם את<br />
חלקיו של בן/בת הזוג שלי.<br />
•חשוב להיכנס לזוגיות ולהורות משותפת ממקום שוויוני - בני הזוג<br />
שווים בערכם ועשויים להיות שונים בהשקפת עולמם, באמונות<br />
ובערכים. האומנות היא ליצור בזוגיות שותפות, אשר ערכה גדול<br />
יותר מאשר כל אחד מבני הזוג בנפרד.<br />
•בריקוד הזוגי, במצב טוב, יש גמישות, זרימה והשתנות. כשיש מודל<br />
של חזק וחלש, מוביל ומובל זה עשוי להיות בעייתי. )כמובן שבתוך<br />
זוגיות בריאה יש שטחי חוזק שונים לבני הזוג(. חשוב לזכור שבכל<br />
רגע ניתן לשנות לטובה, גם את הזוגיות!<br />
•ביחסים הזוגיים מאד חשוב לא לפגוע בערך של בן הזוג, כשבן<br />
הזוג נפגע בערך הוא מגיב משם. ברוב המקרים כשיש מתחים<br />
וכעסים, הבעיה היא "קצר" בתקשורת. הכעס הוא תמיד פגיעה<br />
בערך. הפגיעה בערך היא הכאב הגדול, כשפותרים את בעיית<br />
הפגיעה בערך הכעס קטן.<br />
•בזוגיות יש - אני, אתה והזוגיות - חשוב לטפח את כל השלושה.<br />
בזוגיות טובה - שנינו ביחד וכל אחד לחוד.<br />
•אל תנסו לשנות את האחר. זיכרו שהאדם היחיד שאנו יכולים לשנות<br />
הוא את עצמינו. בזוגיות אנחנו לא מחנכים את בן הזוג. נסו למנף<br />
את השונות, כך שכולם ירוויחו מזה.<br />
•שוויון ערך בנישואים משמעו - זכויות שוות להתפתח כבני אדם.<br />
אחריות שווה בדאגה לעצמנו, בדאגה ובאחריות אחד לשני ובאחריות<br />
לילדים. אין הכוונה לחלוקה שווה של העבודה.<br />
ההורה כמודל<br />
•זוגיות בין בני הזוג היא מודל לילדים במשפחה. חשוב להשקיע ולטפח<br />
את הזוגיות לגווניה, בתקופות החיים המשתנות. לזכור שבזוגיות<br />
אנחנו במקום שוויוני במהותו. )בעוד בהורות אנחנו סמכות(.<br />
16
מהנעשה במועדון +60<br />
תמר קיפניס<br />
בחודש אפריל ציינו את ימי הזכרון ויצאנו לחגיגות ה-70 למדינה ביחד<br />
עם כל תושבי בת-חפר, באירועים המרכזיים של הישוב.<br />
•ילדים קולטים הכל, הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים.<br />
ולכן שימו לב למה שאתם מייצגים ואיך אתם מתייחסים לבן/בת<br />
הזוג שלכם.<br />
•בתוך האווירה המשפחתית גלומה האווירה הזוגית. אנחנו שואפים<br />
לאווירה של העצמה והצמחה בתוך זוגיות ולא הקטנה ותחרות.<br />
•יש קשר ישיר בין הדרך שבה אנו כהורים מתקשרים, לבין תחושות<br />
הילד. איזה ערכים אנחנו מדגימים בקשר הזוגי בינינו.<br />
•בידינו הבחירה והכוח לממש את הזוגיות בהורות מתוך כבוד<br />
הדדי ושוויון ערך.<br />
המערכת הזוגית שלנו, היא חלק חשוב מיצירת האווירה בבית, והילדים<br />
שלנו כמובן מושפעים ממנה ולומדים: הם רואים האם ההורים שלהם<br />
אוהבים? האם ההורים שלהם רבים ואיך הם מתפייסים? האם יש<br />
נשיקות וחיבוקים ביניהם? איך הם מדברים האחד עם השני? האם<br />
הם בכלל מדברים? האם יש תקשורת של ביקורת, כעסים, מריבות<br />
או של שיח, אהבה, שיתוף, הקשבה, פרגון, חברות? איך ההורים<br />
מנהלים חילוקי דעות ביניהם? האם הם צועקים, מעליבים ונעלבים,<br />
כועסים ואולי לא מדברים כמה ימים? האם הוריהם לומדים? הולכים<br />
לחוגים? משקיעים בעצמם?<br />
ילד מתבונן ביחסים בין הוריו ולומד מזה ומסיק מסקנות לעולמו הוא,<br />
ולרוב הוא יחקה את מודל היחסים שהוא למד בבית.<br />
טפחו את הזוגיות שלכם, כמו בימים ההם, עוד לפני שהיו לכם ילדים,<br />
מצאו זמן לעצמכם, תפגשו, תבלו, תאהבו, תתקשרו, תקשיבו,<br />
תעזרו זה לזו, תהיו חברים טובים, תעודדו, תפרגנו, תהיו שם אחד<br />
עבור השני. זכרו להתבונן על בן הזוג "בעיניים טובות", תקשיבו בלי<br />
לשפוט, קבלו באהבה את מה שיש, גם אם לא הכל מושלם. השקיעו<br />
זמן ומחשבה והשתדלו לבסס תקשורת נעימה ומועילה. נהלו את<br />
חילוקי הדעות ביניכם בצורה מכבדת וכשאתם רבים לפני הילדים,<br />
אל תשכחו להראות להם שאתם גם יודעים להתפייס.<br />
לאה גולדברג כתבה:<br />
זה לא הים אשר בינינו<br />
זה לא התהום אשר בינינו<br />
זה לא הזמן אשר בינינו<br />
זה אנו שנינו אשר בינינו<br />
שמענו הרצאה של אבא לילד בעל צרכים מיוחדים, ועל "מלחמתו"<br />
העיקשת ברשויות, כדי לאפשר מקום לימודים מתאים לילדו, ועל<br />
ההתקדמות במצבו של הבן לאור העזרה שקיבל ביוזמתו של האב.<br />
בנוסף, שמענו הרצאה בליווי שירה של הזמרת דפנה צור, על שנות<br />
חייה בקנדה ושיבתה לארץ לאחר שנים רבות. היה ערב נעים ומהנה.<br />
ברצונינו להזכיר, כי ההרצאות והמופעים במועדון +60 פתוחים גם<br />
לקהל הרחב.<br />
להלן רשימת פעילויות המועדון:<br />
ימי ראשון<br />
מפגש חברתי.<br />
שעה 19.00 6.5.18 מפגש חברתי, יום ירושלים<br />
שעה 19.00 13.5.18 והרמת כוסית לחג השבועות.<br />
מפגש חברתי חופשי.<br />
שעה 19.00 27.5.18 ימי שני<br />
7.5.18 טיול לירושלים, על פי פרסומים של המועצה.<br />
יוגה למבוגרים.<br />
שעה 10.00 משחקי קלפים ואחרים.<br />
שעה 16.00 ימי רביעי<br />
ערב ל"ג בעומר.<br />
שעה 19.00 2.5.18 "שולחן ערוך ישראלי" וליווי מוזיקלי.<br />
ימי חמישי<br />
שעה – 10.00 יוגה למבוגרים.<br />
שעה – 16.00 משחקי קלפים ואחרים.<br />
ימי שישי<br />
קבלת שבת "מלווה מלכה" בשעה 17.00.<br />
* על מפגש עם מדריכי הצופים תבוא הודעה נפרדת.<br />
עלון בת חפר | מאי 17 <strong>2018</strong><br />
17
חינוך<br />
חודש הנתינה<br />
לכבוד חודש אדר - חודש הנתינה, הילה בן סעדון, תלמידת כיתה ג'3<br />
העבירה בכיתתה שיעור בנושא נתינה. בסופו של השיעור הציגה הילה<br />
פרוייקט שיזמה - איסוף משחקים עבור ילדי פנימיית טוקאייר שבבחן.<br />
ילדי הכיתה נענו בשמחה והביאו משחקים רבים.<br />
לתת זה גם לקבל - הנתינה היא בעלת ערך רב ותחושה של סיפוק גדול.<br />
המשחקים הועברו לפנימייה להנאת התלמידים הלומדים שם.<br />
"שדות" חוגגת 70 בגדול<br />
במסגרת העיסוק בנושא 70 שנה למדינה, תלמידי שכבת א' למדו<br />
על סמלי המדינה, על המנון התקווה ועל מגילת העצמאות. תלמידי<br />
כיתות ב' עסקו בסיפור המשפחתי, ערכו ראיונות עם הסבים והסבתות,<br />
כתבו על חפצים ומנהגים שעוברים מדור לדור במשפחתם, כתבו על<br />
חוויות משפחתיות מטיולים בארץ ועוד. כיתות ג' למדו את "בילוי נעים"<br />
- כתבו המלצה על מקומות בילוי בארץ ואתרים הקשורים לתולדות<br />
המדינה. תלמידי שכבת ד' עסקו באירועים שונים ומשמעותיים בחיי<br />
העם היהודי דרך ספרי הקריאה "מנהרת הזמן" מאת גלילה רון פדר<br />
ולבסוף הכינו ציר זמן מתאים. תלמידי שכבת ה' עסקו בסיפורי העלייה<br />
השונים ותלמידי שכבת ו' למדו על דמויות המופת הישראליות.<br />
ביום שני, ה-16.4, נערך יום שיא כחלק מהפעילות השנתית, יום<br />
של למידה חווייתית ייחודית בה לקחו חלק כל תלמידי בית הספר.<br />
הבוקר התחיל בטקס מרגש בו הופיעו ילדי המקהלה בשני שירי<br />
ארץ ישראל ותלמידי ו' שסיפרו על הישגי המדינה בשבעים שנותיה.<br />
לאחר השמעת רגע הכרזת המדינה, חיכתה לילדים הפתעה- "בן<br />
גוריון" הצטרף לטקס, סיפר על ימיה הראשונים של המדינה ובהמשך<br />
הזמין את חברו הטוב, הרצל. הילדים הופתעו והתרגשו מהופעתם<br />
של השחקנים.<br />
בהמשך היום השתתפו התלמידים בשלושים תחנות דו-גילאיות<br />
שהופעלו על ידי צוות בית הספר ועסקו בנושאים שונים כמו: ארץ<br />
ישראל בעיניים שלי, נופי ארצנו, מתמטיקה במגן דוד, רצים אל ה...<br />
, 70 המצאות ישראליות, אנחנו מטיילים בארץ ישראל "כמה טוב<br />
לחזור הביתה"- טסים לארץ ישראל, ארץ ישראל יפה וגם פורחת ועוד.<br />
בסיום היום המרגש הצטלמו תלמידי כל כיתה עם "הרצל" ו"בן גוריון",<br />
למזכרת מאירועי 70 שנה.<br />
www.bathhefer.net.il<br />
18
תחרות האיות SPELLING BEE<br />
מצעד הספרים תשע"ח ב"שדות"<br />
גם השנה השתתף בית ספרנו במצעד הספרים השנתי של משרד<br />
החינוך. לפתיחת אירועי "מצעד הספרים" נרכשו הספרים שברשימה<br />
וכל כיתה קיבלה ספר המתאים לשכבת הגיל. לאחר קריאתו של<br />
הספר בהמשכים על ידי המחנכות בכיתות, כל כיתה תכננה והכינה<br />
פעילויות על מנת להציג את הספר הנבחר שלה.<br />
בבית הספר התקיימו שני ימי שיא, לכיתות א'-ג' ולכיתות ד'-ו', בהם<br />
כל כיתה הפעילה תחנה עם מגוון פעילויות, חשפה והציגה את הספר<br />
שלה לקראת הבחירות שיתקיימו ב 1/5.<br />
להלן חלק מהפעילויות:<br />
ילדי כיתה ב'4 בחרו את הספר "טפיטי - במסע לקצה העולם".<br />
הילדים בחרו להקים תחנות המדמות את המכשולים שעובר טפיטי<br />
ולכן יצרו מסלולי מכשולים שונים: מסלול שולחנות, מסלול קונוסים<br />
וקרני לייזר שיצרו מסרט מתנה מנצנץ.<br />
תלמידי כיתה ג'2 עבדו על הספר "ילדי בית העץ- לשחרר את כפיר".<br />
בכיתה עלו רעיונות יצירתיים ונערכו הכנות לקראת ההפנינג: הילדים<br />
בנו בית עץ מקופסת קרטון עם כריכתו של הספר, נעזרו במורה<br />
לאמנות להכנת דמותו של "החמור כפיר" )אחד מגיבורי הספר( בגודל<br />
מרשים. ויצרו את הדמות מחומרי מחזור. במהלך ההפנינג הופעלה<br />
תחנה עם פעילויות כמו: הדבקת זנב ואזניים לחמור בעיניים עצומות,<br />
יצירת דמות חמור מגליל נייר טואלט והרכבת פאזל של כריכת הספר.<br />
בכיתה ב'1 קראו את הספר "ההר של יאשקה" מאת יוסי אבולעפיה,<br />
המספר את סיפורו של "פארק אריאל שרון" - לשעבר מזבלת "חיריה".<br />
הפעילות שהכינו ילדי הכיתה הייתה בנושא מיחזור. הילדים אספו<br />
פסולת יבשה )אריזות שונות( המיועדת למיחזור. הם הכינו גם<br />
סלסילות שונות למיון עם שלטים: פלסטיק, נייר, קרטון, מתכת<br />
ועוד. הילדים שהגיעו לתחנה התבקשו למיין את "הר הזבל" הקטן<br />
לסלסילות המחזור תוך מדידת זמנים. מי מצליח למיין בזמן קצר<br />
יותר את הפסולת.<br />
עם החזרה מחופשת הפסח, נערכה בבית הספר תחרות האיות<br />
באנגלית הנקראת בשם .SPELLING BEE למעלה מעשרים מועמדים<br />
מכיתות ה'-ו', הגיעו נרגשים לתחרות חגיגית ומאתגרת.<br />
הזוכים המאושרים, יונתן זייפרט מכיתה ו'1 במקום הראשון, מאיה<br />
מרקיאר מכיתה ה'3 במקום השני והילי שפיצר מכיתה ו'3 במקום<br />
השלישי. הזוכים ייצגו בכבוד את בית הספר בתחרות האזורית<br />
שתתקיים בחודש מאי.<br />
יובל קול ותלם רוזנשטיין מכיתה ו' שהתחרו בתחרות הבית ספרית,<br />
מספרים כי לצד המתח והאתגר, חוו גם הנאה רבה. הראל רון, גם<br />
הוא מכיתה ו', מסביר בחיוך כי מאז התחרות את המילה DIFFERENCE<br />
הוא לא ממש אוהב כי "רק בגללה נפלתי מהתחרות". יונתן זייפרט,<br />
הזוכה במקום הראשון, לא שוכח להחמיא למשתתפים האחרים,<br />
"התחרות הייתה מאתגרת, והמועמדים היו ממש טובים. חששתי,<br />
אבל לא ויתרתי ובסוף – הצלחתי".<br />
19<br />
עלון בת חפר | מאי <strong>2018</strong>
ברוח הימים שעברו עלינו עם יום-<br />
העצמאות וימי-הזיכרון, נקדיש את הטיול<br />
החודשי לשני אתרי זיכרון ייחודיים ומרגשים<br />
בעמק-חפר. אתחיל ואומר, שעל-פניו זהו<br />
לא טיול "שמח", אך אתרים אלה בחרו לקדש<br />
את החיים ואת המשכיותם, ולכן אפשר וצריך<br />
להגיע לביקור בהם, ולחוות חוויה מיוחדת,<br />
שונה ומשמעותית.<br />
נתחיל במושב ינוב בבית הראשונים, שם<br />
יקבל את פנינו שמעון בן-ישי, היזם והמייסד<br />
בהתנדבות של המוזיאון הצנוע והייחודי לזכר<br />
קורבנות אסון-אוסלו מתאריך 20/11/49.<br />
הסיפור שלנו מתחיל לאחר מלחמת העולם<br />
השנייה, כאשר קבוצת מתנדבים לא-יהודים<br />
מנורבגיה החליטו לסייע לילדים, ובמקרה זה<br />
- ילדים מארצות המגרב )המדינות המערביות<br />
בצפון-אפריקה(. 58 ילדים עשו את דרכם<br />
בשני מטוסי דאקוטה - הראשון נחת בשלום,<br />
והשני נקלע למצוקה, נחת בבריסל, והמשיך<br />
עד שהקשר עימו נותק, כ- 15 דקות לפני מועד<br />
הנחיתה הצפוי בנורבגיה. לאחר יומיים של<br />
חיפושים, שני יערנים שהשתתפו בחיפושים<br />
אחרי המטוס מצאו אותו, ולתדהמתם מצאו<br />
בין שברי המטוס גם ילד אחד, יצחק אלל -<br />
לימים יצחק אל-על - בחיים! יצחק טופל ע"י<br />
המשפחה של אחד היערנים, השלים את<br />
הכשרתו לעלייה למדינת-ישראל הצעירה,<br />
ועלה לארץ, בה משפחתו כבר חיכתה לו<br />
במחנה-עולים בפרדס-חנה.<br />
במחווה ליצחק ולקרובי החללים, תרמה<br />
נורבגיה 56 צריפי-עץ - שהיוו את הבסיס<br />
להקמה ולהתבססות של מושב ינוב. במבנה<br />
בו אנו נמצאים התגוררה משפחתו של יצחק:<br />
כאן הוא גדל, כאן הוא הקים משפחה, מכאן<br />
הוא יצא לטקס מרגש בנורבגיה כעבור 20<br />
שנים, וכאן הוא נפטר ממחלה בגיל 48.<br />
בחוץ אנו מתחילים את הביקור באנדרטה<br />
בצורת כנף-מטוס, עם שמות הילדים והמלווים<br />
שנהרגו, ואז אנו נכנסים למבנה שמציף<br />
אותנו בהיסטוריה: ההיסטוריה של אסון<br />
אוסלו בפרט, וההיסטוריה של מושב ינוב<br />
ומדינת-ישראל בכלל, עם תמונות ומוצגים<br />
אותנטיים מהעלייה מתוניס, הגרעין המייסד,<br />
התפתחות המושב כשיקוף של התפתחות<br />
שביל באמצע שביל בצד<br />
זוכרים ומטיילים - "כי נזכור את כולם"<br />
מטיילים וזוכרים - "כי במותם ציוו לנו את החיים"<br />
ריקי ויובל רון - מדריכי טיולים ב- רון<br />
המדינה הצעירה - חיי החברה, הדת, החינוך<br />
- בתמונת המחזור של בית-הספר מספר<br />
הילדים ומספר המורים - שווה... - והכלכלה<br />
ותחילת ההתמחות - איש-איש בדרכו: ביצים,<br />
תפוזים, כבוד הרב, החלבן שנרצח ע"י פורעים<br />
ערבים, וכמובן - איש הקרח...<br />
אנדרטת אסון-אוסלו צילום: יובל רון<br />
שמעון בן-ישי נולד כאן, גדל כאן - וראה<br />
הכל - ומכאן החלטתו להקים את המוזיאון<br />
שנחנך בראש-השנה האחרון. שמעון מציג<br />
גם סרטון קצר, אותנטי ומרגש על האסון,<br />
ובעתיד הקרוב הוא עתיד להשיג ולהציג גם<br />
חלקים משברי-מטוס הדאקוטה שהתרסק.<br />
סעו לשם עם ההורים - בשבילם זו נוסטלגיה,<br />
וסעו לשם עם הילדים - בשבילם זו היסטוריה...<br />
לאחר הביקור הייחודי בינוב, נמשיך בנסיעה<br />
קצרה לאתר המרגש בבית-ליד, שם נשמע על<br />
הפיגוע, ובעיקר את סיפורי ההרוגים והניצולים.<br />
בכניסה לאתר נתרשם מהאנדרטה שהוקמה<br />
במקור במקום הפיגוע עצמו, והועברה לכאן<br />
לאחר הבנייה של האנדרטה הגדולה הניבטת<br />
אלינו עוד מהכביש הראשי, עם הדמויות<br />
המטפסות.<br />
במהלך הסיור נכיר את סיפור הפיגוע - שהיו<br />
לגביו התראות, ונבין איך 21 חיילים ואזרח<br />
אחד נהרגו בו, ו- 62 נפצעו. בצומת אירעו<br />
שני פיצוצים נפרדים. פיצוץ ראשון, ופיצוץ<br />
שני בתוך קבוצת הנפגעים מהפיצוץ הראשון<br />
- והגיבורים שטיפלו בהם - למרות שחלקם<br />
ידעו שיש התראה לפיגוע-המשך כזה.<br />
במהלך הסיור נפגוש את סיפורי הגיבורים<br />
- אלה שנקלעו למקום למרות שלא היו<br />
אמורים להיות בו, מי היה בצומת למרות<br />
שידע על התראה לפיגוע, מי יכול היה להיות<br />
ספורטאי-מצטיין והתעקש לשרת כחייל<br />
קרבי, מי הציל את מי בפיגוע ודאג שיזכרו<br />
אותו ככזה, מי האזרח ששירת בצבא כחובש<br />
ונקלע לצומת לאחר הפיצוץ הראשון, ומי<br />
הדמות שהשאירה אחריה מורשת - מבלי<br />
לדעת שהיא עושה זאת...<br />
לקראת סיום, מעניין גם לשמוע את הסיפור<br />
של הקמת האתר והאנדרטה עצמה - נסו<br />
לשער איך הדמויות באנדרטה תלויות כך<br />
לגובה ובאלכסון - והמבנה העצום והמרשים<br />
הזה לא קורס...<br />
באתר יש גם אמפי-תאטרון קטן ופתוח וגם<br />
אולם סגור, בהם מתקיימים באופן שוטף<br />
טקסים של הצבא ושל בתי-ספר, ומגוון של<br />
מפגשים חברתיים/ תרבותיים. בכך גם אתר<br />
זה מבטא היטב את הגישה מכניסת-האורחים<br />
ומסבירת-הפנים של השילוב בין "נזכור את<br />
כולם" לבין "ובמותם ציוו לנו את החיים".<br />
אנדרטת בית ליד צילום: טובה רון<br />
* הכותבים הם מדריכי טיולים מוסמכים בישראל,<br />
ותושבי בת חפר.<br />
* תודה לשמעון בן-ישי ולטובה רון שסייעו בהכנת<br />
הכתבה.<br />
מוזיאון אסון-אוסלו:<br />
לתיאום ביקור יש ליצור קשר עם שמעון<br />
בן-ישי, בטלפון 050-854-1799.<br />
האנדרטה לפיגוע בבית-ליד:<br />
האתר פתוח עם מדריכים-מתנדבים<br />
בימי ב'-ו' בין השעות 14:00-10:00, וניתן<br />
לתאם גם ביקורים והדרכות לקבוצות<br />
שונות במסגרות שונות מול אילנה, בטלפון<br />
.052-468-1420<br />
www.bathhefer.net.il<br />
20
דבר תורה מאת הרב קרסיק<br />
תהלוכת ל"ג בעומר גם בבת חפר - מפגן של אחדות יהודית<br />
אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי-<br />
דעות חריפים. את האחדות היהודית במלוא יופיה אפשר לראות<br />
בתהלוכות הילדים בל"ג בעומר, המתקיימות בכל מקום בעולם, וגם<br />
כאן בבת חפר.<br />
ל"ג בעומר מסמל את תיקון הפגם, שגרם למותם של עשרים וארבעה<br />
אלף תלמידי רבי עקיבא. הם מתו כי "לא נהגו כבוד זה בזה". לא רק<br />
שלא היתה ביניהם אהבה ואחווה, הם גם נהגו בחוסר כבוד בין אחד<br />
לשני. ובל"ג בעומר פסקו מלמות. ביום זה בוטלה הגזירה, כי התחילה<br />
האחדות והאהבה בין איש לרעהו.<br />
ל"ג בעומר קשור גם-כן לרבי שמעון בר-יוחאי – ביום זה מתקיימת<br />
ההילולה לכבודו בהר מירון, אליו עולים מאות אלפים מדי שנה. רבי<br />
שמעון היה מתלמידיו של רבי עקיבא שלא נפגעו, כי הוא היה שלם<br />
באהבת-ישראל וב"נהגו כבוד זה בזה".<br />
הנטייה הטבעית של בני-אדם היא לשאוף לאחדות במובן של<br />
אחידות – שתהיה דעה אחת, הדעה שלהם, כמובן - זו אינה אחדות<br />
אמיתית. אם הכול עשויים מעור אחד וחושבים אותה מחשבה, אין<br />
צורך לאחד דברים, שכן מראש יש רק דבר אחד. גדולתה של האחדות<br />
היא דווקא בסבילת פערים והבדלים, כאשר הגרעין המאחד חזק דיו<br />
כדי לאפשר זאת.<br />
אחדות-ישראל פירושה תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי,<br />
גם ליהודי תועה. זוהי הרגשה שכל יהודי הוא אח, חלק מהמשפחה<br />
- יהיו מעשיו אשר יהיו. אם הוא שוגה - הדבר גורם צער וכאב, אך<br />
לעולם לא שנאה ועוינות. כי הוא משלנו, בשר מבשרנו.<br />
חז"ל המשילו את מערכת היחסים בין יהודים למערכת היחסים בין<br />
איברי הגוף. יהודי שפוגע בחברו מפני שהלה פגע בו, דומה, לדבריהם,<br />
לאדם שהיה חותך בשר והסכין שבידו האחת פגע וחתך בבשר ידו<br />
השנייה. מובן שאיוולת גמורה תהיה מצידו "להעניש" את היד הפוגעת<br />
בכך שיחתוך בסכין גם בה. כך גם יהודי שפוגע בחברו - פוגע בסופו<br />
של דבר בו-עצמו, שכן הזולת הוא חלק בלתי-נפרד ממנו.<br />
האחדות אינה מחייבת ויתור על השקפות ועמדות. כל גדולתה<br />
ביכולת לשאת פערים והבדלים. אפשר להיות מאוחדים גם אם אין<br />
מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי-דעות חריפים. אפשר לחוש כבוד<br />
זה לזה גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה, ואף כשהוא<br />
מתנגד בתקיפות לדעתו. האחדות מביאה בחשבון ש"אין דעותיהם<br />
שוות", ואף-על-פי-כן היא מוצאת את הנקודה המשותפת, החזקה<br />
מכל ההבדלים והשונות שבין איש לרעהו.<br />
שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כל חלקי עם-<br />
ישראל. כולנו בני אברהם, יצחק ויעקב. בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא<br />
"חלק א-לוה ממעל ממש". יש לנו אלוקים אחד, תורה אחת, ארץ<br />
אחת. מכנה-משותף זה, מעניק עוגן איתן לשמירת האחדות גם על<br />
רקע חילוקי-דעות והבדלים באורחות החיים ובמנהגים.<br />
את האחדות היהודית במלוא יופיה, אפשר לראות בתהלוכות ל"ג<br />
בעומר. זכה רבי שמעון בר-יוחאי, שיום ההילולה שלו - ל"ג בעומר -<br />
מצליח לאחד מאות-אלפי ילדי ישראל סביב התורה ומצוותיה. מרגש<br />
לראות מדי שנה את המוני הילדים, מכל חוג, עדה, זרם ואורח-חיים,<br />
הצועדים יחדיו במפגן של אהבת-ישראל ואהבת התורה.<br />
דווקא בתקופתנו המקוטבת יש לתהלוכות האלה ערך עצום בשבירת<br />
המחיצות המבדילות בין חלקי העם. האווירה שהפוליטיקאים וכלי-<br />
התקשורת משרים מגביהה חומה בין הציבור הדתי לזה שאינו שומר<br />
מצוות. חומה זו מעכבת רבבות יהודים, שנשמתם צמאה למילה<br />
יהודית, מלפנות אל הכתובת הנכונה. כאן, בתהלוכות ל"ג בעומר,<br />
הם חשים פתאום שכולנו עם אחד ושכל המחיצות הללו מלאכותיות<br />
ונטולות יסוד.<br />
ובעצם, התהלוכות אינן אלא לבוש חדש למנהג יהודי עתיק בל"ג<br />
בעומר. בקהילות ישראל נהגו המורים לצאת עם תלמידיהם לשדה,<br />
לשחק במשחקי חץ וקשת, לספר להם על רבי עקיבא ורבי שמעון<br />
בר-יוחאי ולהעניק לילדים חוויה יהודית מיוחדת במינה. בימינו אנו<br />
מגשימים רעיון בסיסי זה על-ידי התהלוכות.<br />
יום הצופה השנתי בשבט "גולן" – בת-חפר<br />
בתאריכים 20-21/4 התקיים יום הצופה<br />
השנתי בשבט "גולן". במהלך היומיים האלו<br />
למדו החניכים מיומניות צופיות, עבודת צוות<br />
ועל דרגתם בשבט.<br />
הכל התחיל ביום שישי ה- , 20/4 כאשר<br />
החניכים הגיעו לפעולה הרגילה בשעה 16:00<br />
כדי ללמוד על דרגתם וסיימו את היום ב22:00<br />
אחרי א"ש לילה צופי משוגע.<br />
בשבת בבוקר ה-21/4 , הגיעו החניכים<br />
לשבט ולמדו איך לבנות מחנה צופי יחד עם<br />
המדריכים ולאחר מכן הכינו על מדורות אוכל<br />
צופי המתאים לגילאים השונים. אחרי שסיימו<br />
לאכול, עברו ביחד תחנות אתגר אשר פעלו<br />
על שיתוף פעולה וידע צופי ולקראת סיום<br />
היום החלו במעברי הדרגה אשר מסמנים<br />
את היכולת הצופית שרכשו במהלך השנה.<br />
סיימנו בטקס מיוחד בו השתתפו חברי הלהקה<br />
הצופית שמופיעה ברחבי העולם - ה"קראוון"<br />
וכל החניכים קיבלו את הדרגות החדשות<br />
שלהם בשבט.<br />
למרות הקשיים שבאים עם המפעל הענק<br />
הזה ועם כמות חניכים כה גדולה, הצלחנו<br />
בתור חברי השכבה הבוגרת וחניכי גדוד<br />
"ברק" להרים את מפעל יום הצופה בדרך<br />
הטובה ביותר.<br />
עכשיו מתפנים לקראת מחנה הקיץ בתחילת<br />
יולי. העבודה רבה. לא יכולים לחכות...<br />
בברכת חזק ואמץ<br />
ארז טייב - יו"ר צוות צופיות צעירה, שבט<br />
"גולן".<br />
21<br />
עלון בת חפר | מאי <strong>2018</strong>
www.bathhefer.net.il<br />
22
זהבית גונן<br />
חזה עוף עם פלפלים צבעוניים ובצל<br />
המצרכים:<br />
500 גרם חזה עוף חתוך לקוביות<br />
מעט שמן<br />
1 בצל גדול חתוך לקוביות גסות<br />
3 שיני שום קצוצות<br />
2 פלפלים צהובים חתוכים לקוביות גסות<br />
2 פלפלים אדומים חתוכים לקוביות גסות<br />
פטרוזיליה קצוצה לקישוט<br />
1 כפית פפריקה מתוקה<br />
1 כף קטשופ<br />
1 כפית כמון<br />
1 כפית מלח<br />
פלפל שחור גרוס<br />
1 כף סוכר חום / רגיל<br />
אופן ההכנה:<br />
מחממים את השמן במחבת.<br />
מוסיפים את הבצל והפלפלים ומערבבים.<br />
כשהפלפלים רכים מוסיפים את השום, מערבבים מעט.<br />
מוציאים את הפלפלים לצלחת נפרדת.<br />
מכניסים את קוביות חזה העוף למחבת ומטגנים עד<br />
להשחמה קלה.<br />
מוסיפים את הפלפלים.<br />
מוסיפים את התבלינים + 1/4 כוס מים ומבלים 3-5 דקות.<br />
מתקנים טעמים.<br />
בתיאבון!<br />
פינת המתכונים<br />
תולעת ספרים<br />
קרן ויצמן<br />
תתארו לכם, שהייתם יכולים להיכנס למשרד של חברת הפקות שמגשימה<br />
לכם חלומות...<br />
ג'וזי - גיבורת הספר "תחלמי" מאת הסופרת<br />
עידית שכטר-פייל, היא סטודנטית שעובדת<br />
בחברת "עננים", שמפיקה חלומות על פי בקשת<br />
אנשים. כאשר, היא נדרשת להגשים את חלומו<br />
של מר נוי, היא נקלעת בעל כורחה, לתסבוכת<br />
שדורשת ממנה להפוך לבלשית.<br />
"ההרפתקה של ג'וזי מובילה אותה לאנשים<br />
ולמקומות שלא חלמה להגיע אליהם, מאלצת<br />
אותה להטיל ספק במה שחשבה עד אז לבטוח,<br />
ולגבש את בחירותיה בחיים."<br />
כשהתחלתי לקרוא את הספר לא חשבתי, שאצלול לתוך עלילה בלשית<br />
מותחת ומרתקת. ממליצה בחום – ספר סוחף!<br />
הספר השני, שאני ממליצה לכם לקרוא, וגם<br />
הוא סוחף בעלילתו העוצמתית, הוא "הזריחה"<br />
מאת ויקטוריה היסלופ.<br />
"קיץ 1972. על פיסת חוף מרהיבה בעיר<br />
פמגוסטה שבקפריסין חונכים בני הזוג<br />
פפקוסטה את "הזריחה" – המלון המפואר<br />
והחדיש ביותר על קו המים. פמגוסטה היא<br />
אתר נופש מבוקש מאין כמוהו באזור הים<br />
התיכון, עיר משגשגת ושוקקת חיים, שרבים<br />
נוהרים אליה מכל עבר. במלון, כמו בשאר חלקי העיר, עובדים זה לצד<br />
זה קפריסאים ממוצא יווני וטורקי: על אף האיבה האתנית השוררת באי<br />
והתהפוכות הפוליטיות המתחוללות סביב, המציאות רוקמת ביניהם קשרים<br />
של אמון וקרבה.<br />
מערכות יחסים אלה עתידות לעמוד למבחן מכריע כשפמגוסטה נקלעת<br />
ללב המערכה על האי בין יוון לטורקיה. העיר מופגזת, ועשרות אלפי תושביה<br />
נמלטים מפני הכובש הטורקי. בעיר הנטושה נותרות רק שתי משפחות<br />
– משפחת גאורגיו היוונית ומשפחת אזקאן הטורקית. בין שתיהן קושרים<br />
מלון "הזריחה" וסוד רב-ערך שמותירה בידיהן בעלת המלון."<br />
כדאי לקרוא עד הסוף כדי לגלות את הסוד...<br />
מאחלת לכולכם קריאה מהנה!<br />
עלון בת חפר | מאי 23 <strong>2018</strong><br />
23
Change language