14.06.2018 Views

Alon BH May 2018

עלון בת חפר - מאי 2018

עלון בת חפר - מאי 2018

SHOW MORE
SHOW LESS
  • No tags were found...

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

החודש בבת חפר<br />

עלון בת חפר • גליון • 238 מאי <strong>2018</strong><br />

צילום:‏ בועז לימן


מדורים:‏<br />

חדשות ועדכונים 6<br />

ספורט 8<br />

גישור 10<br />

יום העצמאות תשע״ח 14<br />

משפחה 16<br />

חינוך 18<br />

שביל באמצע שביל בצד 20<br />

דבר הרב 21<br />

חפרפרוני,‏ תולעת ספרים ופינת המתכונים 22<br />

מערכת העלון:‏<br />

דפנה שחר ‏)יו״ר(,‏ בועז לימן ‏)צלם מערכת(,‏<br />

ד״ר איילת גולדשטיין,‏ חיים חייט,‏ יעל קלמן אבני,‏<br />

יעל שביט,‏ נורית ששון,‏ סימה בורקובסקי,‏ קרן ויצמן.‏<br />

מודעות פרסום:‏ מרסלו מכדר 054-5251315<br />

עיצוב ועריכה גרפית:‏<br />

דינה זלוטניק 054-2153500<br />

דפוס:‏ רבגון<br />

תפוצה:‏ 3,000 עותקים,‏ בישובים:‏ בת חפר,‏ בחן,‏<br />

גן יאשיה,‏ אומץ,‏ יד חנה,‏ ניצני עוז,‏ שער אפריים,‏<br />

עולש,‏ בארותיים.‏<br />

מייל מערכת:‏ alon@bathefer.net<br />

מזכירות היישוב:‏ 09-8782896<br />

דבר המערכת<br />

בעלון חודש מאי אנחנו מגישים לכם טיפה קטנה מארועי יום<br />

העצמאות,‏ את השמחה ששטפה את הישוב,‏ ההשתפות הרבה<br />

של התושבים והאירוע שהתאים לכולנו.‏ מבוגרים נוער וילדים.‏<br />

בנוסף אנחנו נוגעים גם בנושאים בתוך המשפחה לקראת ל'ג<br />

בעומר - חג החתונות הבא עלינו לטובה.‏ מן הסתם אנו מעדיפים<br />

לעסוק בשמחות ולא בלהבות.‏ ואם בלהבות עסקינן,‏<br />

האם נתקלתם פעם בבעיה משפטית שהצריכה התמודדות מול<br />

בית משפט,‏ או שביקשתם לכם מגשר?‏ ואבדתם עצות?‏<br />

בבת חפר נפתח מרכז גישור מטעם המועצה.‏ בעלון תמצאו<br />

פרטים מורחבים על המקום,‏ אולי זה בדיוק מה שחיפשתם.‏<br />

בחלון,‏ המלקוש עדיין ממאן להיפרד,‏ החורף החליט שהוא<br />

משאיר את חותמו לנצח.‏<br />

דפנה שחר<br />

צילום:‏ דפנה שחר<br />

צילום תמונת השער:‏ בועז לימן<br />

אתר:‏ www.bathefer.net<br />

אין להעתיק,‏ לשכפל,‏ לצלם,‏ לתרגם,‏ להקליט,‏ לשדר,‏ לקלוט ו/או לאכסן במאגר מידע בכל דרך ו/או אמצעי מכני,‏ דיגיטלי,‏ אופטי,‏ מגנטי ו/או אחר - חלק כלשהו מן המידע ו/או המאמרים ו/או התמונות ו/או האיורים ו/או<br />

כל תוכן אחר שצורף ו/או נכלל בעלון ובאתר אינטרנט,‏ בין אם לשימוש פנימי ו/או לשימוש מסחרי.‏ כל שימוש בתכנים ללא אישור מפורש בכתב מ׳מערכת עלון בת חפר׳ אסורה בהחלט.‏<br />

עלון בת חפר - עקוב אחרינו | | | ולעדכונים סרוק בנייד QR<br />

www.bathhefer.net.il<br />

2


זה הזמן לזרוק את העיפרון גבות!‏<br />

איפור קבוע בשיטת<br />

השערה/הצללה<br />

למראה טבעי!‏<br />

לפני<br />

אחרי<br />

פנינית קוסמטיקה<br />

✓ טיפולי פנים<br />

✓ הסרת שיער<br />

✓ איפור קבוע<br />

✓ אפילציה<br />

לפרטים חייגי:‏ 052-8402937<br />

עלון בת חפר | מאי 3 <strong>2018</strong>


‏"פינה פרטית"‏ | דפנה שחר<br />

מה צריך לו האדם אם לא כר להניח בו את ראשו,‏<br />

חיוך על שפתיו לעת ערב,‏<br />

נשימה רגועה וחברים סביבו.‏<br />

מה עוד צריך האדם להשקיט את מחשבותיו<br />

מלחץ הכבישים ההמולה והרעש,‏<br />

מה צריך עוד האדם<br />

בכדי שיוכל לאסוף את עצמו ולפזר מעצמו לאחרים.‏<br />

צריך קופסא לגור בה.‏<br />

ומיטה ישרה עם מזרון לא קשה ולא רך,‏<br />

ושתי כריות נוחות ולא מיוזעות,‏<br />

מאווורות תדיר,‏<br />

עדיף עם מצעים לבנים.‏<br />

שולחן אוכל עם מספיק כסאות לכולם,‏<br />

רק בכדי שידעו שיש אוכל לכולם ואפילו אם אין.‏<br />

ואפילו אם רחוקים מהבית,‏ מכירים הם את מקומם ליד השולחן.‏<br />

צריך האדם כסא להתרווח בו,‏<br />

כורסא יש לומר שכשהוא נח בה הוא פולט את אנחת האויר שנאגרה במהלך היום.‏<br />

אותו אויר שנמלא במהלך היום וממאן לצאת.‏<br />

הולך איתך יד ביד ומכביד ומכביד ומכביד.‏ למזנון,‏ לישיבה,‏ למכונית.‏<br />

והאויר מנפח את הריאות והאדם הופך צרוד לקראת סוף היום.‏<br />

אותו אויר פורס כנפיים ומקל באחת.‏<br />

ולפעמים היד מושטת לשלט,‏ ולפעמים לספר.‏<br />

לפעמים העיניים מביטות לזוג עיניים מתגעגעות.‏<br />

מה צריך כבר אדם אם לא את הפינה הפרטית שלו שיוכל בה להצטנף וממנה יוכל לברוח?‏<br />

חפצים יקרים מסמלים עבר,‏ הווה,‏ עתיד שיבוא,‏ צבעים של הנשמה.‏ וכשהחפצים דוהים פשוט זורקים.‏<br />

מכניסים לשקיות נליון גדולות וזורקים.‏<br />

ואם לא זורקים דוהה הוא יחד איתם.‏<br />

מה צריך לו האדם אם לא מישהו שיקדם אותו בידיים פרושות<br />

לפחות פעם אחת בחודש<br />

בחינם.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

4


טריפל<br />

פרסום עם נוכחות!‏<br />

✔ שילוט דיגיטלי<br />

✔ עלון בת חפר והסביבה<br />

✔ גוגל ופייסבוק<br />

תדמיתי,‏ מכירתי,‏ הכרזתי<br />

האם ידעת שזו הוצאה מוכרת<br />

וחלק מהכסף חוזר ?<br />

אז למה לא לפרסם ?<br />

לפרטים:‏ מרסלו-‏‎0545251315‎<br />

עלון בת חפר | מאי 5 <strong>2018</strong>


חדשות ועדכונים<br />

דבר יו״ר היישוב | עדי אמזלג<br />

www.bathhefer.net.il<br />

6<br />

יישובינו מתפתח כל העת ואנחנו כהנהגת היישוב נדרשים לעצב את התנהלות<br />

היישוב למול אילוצים תקציביים,‏ תהליכי עבודה של המועצה ולטובת צרכי<br />

התושבים.‏ בהתאם לכךֿ,‏ תכניות העבודה מותאמות ובהן – תרבות,‏ שמירה,‏<br />

אחזקת היישוב,‏ קהילה,‏ נוער,‏ שירותים חברתיים ועוד,‏ וגם תכנית איסוף ופינוי<br />

הפסולת לסוגיה.‏ אנחנו מודעים לשאלות הרבות שעלו מצד התושבים ובמסמך<br />

זה ננסה להסביר ולהסדיר זאת.‏<br />

בראשית דבריי אדגיש שתכניות העבודה מאושרות כולן על ידי וההחלטות<br />

והשינויים נעשו בעידודי ובדחיפה שלי,‏ תוך קבלת תמיכת חברי ועד היישוב,‏ יו"רי<br />

הוועדות וחבריהן,‏ יחד עם פעילים רבים ביישוב השותפים בעשייה,‏ ועל כך תודתי.‏<br />

רקע<br />

תקציב היישוב השנתי עומד על כ-‏‎6‎ מיליון ש״ח ומתחלק לפי תחומי עיסוק<br />

‏)מוזמנים לעיין בתקציב <strong>2018</strong> הקיים כחלק מפרוטוקול האישור שלו באתר<br />

היישוב(.‏ מקורות תקציב בת חפר מחולקים בצורה הבאה:‏<br />

‎1.1‎תשלומי ארנונה למועצה – 30% מתשלומי הארנונה מועברים אלינו והשאר<br />

נשאר בידי המועצה )70%(.<br />

‎2.2‎תשלומי ועד – 100% מועברים אלינו.‏<br />

‎3.3‎הכנסות נוספות – גורמי משרד הביטחון,‏ מערך המים של המועצה וסבסוד<br />

הוצאות חשמל של המועצה על חלק מהוצאות החשמל ברחובות שלנו.‏<br />

‎4.4‎תקציבי פרויקטים מתוכננים – מועברים מהמועצה ליישוב לשיפור תשתיות<br />

ואחזקת היישוב,‏ כגון הקמת שער היישוב ועוד.‏<br />

ארנונה<br />

תשלומי הארנונה הנותרים )70%( נשארים בידי המועצה מהווים בסיס לתשלומי<br />

שירותים אותם אנו התושבים מקבלים בהם – חינוך,‏ תגבור סייעות בגנים,‏ חינוך<br />

מיוחד,‏ הסעות ילדים,‏ רווחה,‏ ביטחון,‏ אחזקת תשתיות המים והביוב,‏ איסוף<br />

אשפה ירוקה ואשפה כתומה,‏ פעילויות השלמה לגימלאים,‏ מינהל וניהול,‏<br />

שירותי תרבות אזוריים ועוד.‏<br />

חשוב להבהיר את הדבר הבא – גביית הארנונה של תושבי בת חפר אינה מכסה<br />

את העלויות השוטפות של הוצאות המועצה.‏<br />

לדוגמה:‏ תשלום ארנונה ממוצע שנתי לכל בית אב ביישוב עומד על כ-‏‎13,000‎<br />

₪, בעוד הוצאה שנתית ממוצעת של המועצה עבור חינוך של ילד אחד לשנה<br />

היא כ-‏‎6,000‎ ₪ ‏)לא כולל מערך ההסעות(.‏ מכאן שמשפחה ממוצעת עם<br />

שלושה ילדים מייצרת גירעון של כ-‏‎5,000‎ ₪ בשנה.‏ לנוכח זאת ובתוספת<br />

שירותים נוספים שאנו מקבלים ‏)כפי שציינתי לעיל(‏ נוצר גירעון שנתי של כ-‏‎2‎<br />

מיליון ₪ אותו מממנת המועצה מהכנסות העסקים בעמק.‏<br />

ניהול תקציב היישוב ואתגריו<br />

לאורך השנים נוצרו מספר גורמים משפיעים המהווים נטל על תקציב היישוב<br />

ואלו עיקרם:‏<br />

‏•גירעונות עבר מהקמת היישוב – כ 10% מהתקציב השוטף שימש להחזר<br />

הלוואות וגירעונות.‏<br />

‏•ביטול הכנסת דמי השכירות מהסופר הקיים כיום – זוהי פגיעה משמעותית<br />

של מאות אלפי שקלים בשנה.‏<br />

‏•העלאת שכר המינימום – בשנים האחרונות בוצעו 4 פעימות עדכוני שכר.‏<br />

נתון משמעותי המשפיע הן על שכר עובדי היישוב והן על הוצאות מול גורמים<br />

חיצוניים ‏)שומרים,‏ התקשרויות עם חברות ובעלי מקצוע שונים ועוד(.‏<br />

‏•צורך חיוני באחזקה עקב בלאי שלא טופל לאורך השנים ובתוך כך:‏<br />

‏•תשתיות ומבנים.‏<br />

‏•החלפת מערכת ההשקיה הציבורית.‏<br />

‏•אחזקת גדר הביטחון החשמלית והאינדקטיבית על חשבון כספי הועד<br />

‏)מעבר לתקציבים של משרד הביטחון(.‏<br />

‏•צמצום הכנסות המרכז הקהילתי בשל התבגרות היישוב והקיטון הדרמטי<br />

במספר הילדים בחוגים.‏<br />

‏•עלייה חדה של כ-‏‎30%‎ )240,000 ₪( בהוצאות איסוף הפסולת הביתית,‏<br />

הגזם והגושית בשל הגידול בנפח הגזם מהצמחייה הגדלה ברבות השנים,‏<br />

התרחבות המשפחות ועלייה בשכר חברת הפינוי.‏<br />

גורמים משפיעים אלה למול הרצון להמשיך ולהשקיע בצרכי היישוב המתפתחים<br />

והתאמתם ליישוב המשתנה,‏ חייבו את חברי הועד ואותי בראשותם לבחון את<br />

הדברים לעומקם ולהסדירם,‏ ואת האתגר הזה לקחתי על עצמי עם כניסתי<br />

לתפקיד יו"ר הועד.‏<br />

להלן חלק מהפתרונות שיישמנו<br />

‏•בתהליך מובנה מול המועצה,‏ ובסיוע ראש המועצה,‏ הצלחתי להסדיר את<br />

חובות העבר ולהקטין את הנטל הגירעוני בכ-‏ 1.8 מיליון ₪, מה שאיפשר<br />

לנו לפנות תקציבים להשקעה בפיתוח היישוב.‏<br />

‏•בוצעה התייעלות נרחבת בכלל תהליכי התפעול הרכש וכח האדם והפעלתם<br />

ע"י עובדי היישוב ובמינימום מיקור חוץ.‏<br />

‏•תכנון ויישום תכנית מיחזור ופינוי פסולת לסוגיה שתחסוך בעלויות של כ-‏‎20%‎‏.‏<br />

תהליך התכנון וגיבוש תכנית המיחזור ופינוי הפסולת לסוגיה<br />

ביוזמה שלנו ובשיתוף המועצה ביצענו תהליך לימוד שארך למעלה מחצי שנה<br />

וכלל – הפקת לקחים מיישובים קהילתיים הדומים לנו ואפיון פעולות תושבי<br />

היישוב בנושא זה והגענו לנתונים הבאים:‏<br />

•60% מתושבי בת חפר מוציאים בממוצע גזם פעם אחת בחודש בלבד;‏ 40%<br />

מבתי האב מוציאים פעמיים בחודש;‏ 10% מוציאים גזם 4 פעמים בחודש;‏<br />

מכלל היישוב כ-‏‎20%‎ מוציאים גזם גדול ‏)לא כיסוח דשא ועלים(‏ פעם בחודש<br />

ורובם הגדול באמצעות גננים נותני שירות.‏<br />

•60% מתושבי בת חפר משתמשים ביום האיסוף הגושי להוצאת פסולת<br />

שאמורה להגיע למתקני המחזור ולא איסוף הפסולת הגושית.‏<br />

‏•דרישת חברת איסוף הגזם לשיפוי בגין עלויות הגזם הרבות בשל העובדות הבאות:‏<br />

‏•משאיות האיסוף נדרשות לעבור בתוך היישוב ולא איסוף מנקודה מרוכזת<br />

‏)כמו באבן יהודה למשל ועוד יישובים(.‏<br />

‏•זמן המשאיות בשל ההסתובבות הרבה ברחובות הצרים ומרובי הרכבים.‏<br />

‏•עלויות איסוף הפסולת הגושית עלו פלאים,‏ בשל העובדה שרוב הפסולת<br />

הנזרקת על ידינו התושבים אינה מוגדרת גושית אלא מיועדת למיחזור<br />

‏)קרטונים,‏ ביגוד ועוד(‏ ולכן אנחנו משלמים יותר.‏<br />

‏•עלויות תיקון תשתיות בגין הסתובבות המשאיות ומנופי ההרמה ברחובות<br />

– עמודי חשמל,‏ ספסלים,‏ מדרכות,‏ פגיעה ברכבי תושבים החונים בסמוך<br />

לנקודות האיסוף.‏<br />

‏•הקושי בשימור ניקיון רחובות היישוב,‏ בשל העובדה שבכל שבוע בממוצע יש<br />

5-4 סבבי פינוי שונים – אשפה,‏ גזם,‏ גושית,‏ פח חום,‏ פח ירוק ועוד.‏<br />

‏•יש תקופות ‏)חגים בעיקר(‏ בהן קיים צורך מהותי במקומות אחסון של פסולת<br />

המיועדת לפח הירוק ולפח הכתום או לחילופין תגבור בפינוי הפחים.‏<br />

‏)המשך בעמ׳ 8(


החלה ההרשמה<br />

קייטנות הגלישה<br />

<strong>2018</strong><br />

מחזור ראשון:‏ 1-19/7<br />

מחזור שני:‏ 22/7-9/8<br />

מחזור שלישי:‏ 12/8-30/8<br />

שלושה שבועות כיפיים<br />

של גלישת גלים,‏ גלישת רוח,‏<br />

סאפ,‏ קיאקים,‏ צלילה חופשית,‏<br />

שחיה במים פתוחים והצלה<br />

קייטנת בוקר:‏ 09:00-13:00<br />

קייטנת צהריים:‏ 13:00-17:00<br />

כולל:‏ הסעות,‏ ביטוח אישי,‏ ארוחה קלה,‏<br />

חבילת מתנות ותעודת גמר.‏<br />

כיתת​מצוינות​בגלישת​גלים​*‏<br />

‏​טובי​המדריכים​ו​גלשני​גלים​מקצועיים<br />

‏*​ההשתתפות​מותנית​במבחני​קבלה<br />

באישור<br />

משרד<br />

החינוך<br />

בית הספר הגדול והותיק באזור<br />

גלשן מתנה ל-‏‎50‎ הנרשמים הראשונים עד ה-‏‎18.5‎<br />

לפרטים והרשמה:‏ 077-4421813<br />

מתנה<br />

לכל נרשם:‏<br />

לייקרה מקצועית<br />

סטודיו סטוליארט<br />

בחסות:‏<br />

כנסו לאתר וחפשו אותנו ב-‏<br />

www.extremesurf.co.il<br />

עלון בת חפר | מאי 7 <strong>2018</strong>


‏)המשך דברי היו״ר(‏<br />

‏•מה קורה בשאר יישובי המועצה?‏ פינוי גזם – אחת לשבועיים ומעלה;‏ פינוי<br />

גושית – אחת למספר חודשים;‏ אין שירותי ניקיון רחובות.‏<br />

הפתרונות<br />

‏•צמצום איסוף ימי הגזם מהרחובות לפעמיים בחודש.‏<br />

‏•צמצום ימי איסוף הפסולת הגושית מהרחובות – לפעם בחודש.‏<br />

‏•הקמת 12 מרכזי מחזור נגישים לתושב,‏ במימון המועצה,‏ הכוללים הצבת<br />

פחים ירוקים של 1100 ליטר למי שנדרש לכך.‏<br />

‏•הקמת 6 מרכזי איסוף גזם וגושית ברחבי היישוב,‏ במימון הועד,‏ לטובת גמישות<br />

פינוי בכל עת לכל תושב שיחפוץ בכך.‏<br />

‏•בעידוד ראש המועצה ובהנחייתו – קיימת אפשרות בפני כל משפחה להגיש<br />

בקשה למחלקת איכות הסביבה במועצה לבחינת הצורך בהגדלת נפח הפח<br />

הירוק ‏)מ-‏‎240‎ ליטר ל-‏‎360‎ ליטר,‏ כמו הפח הכתום(‏ – במימון המועצה.‏<br />

‏•וכמובן,‏ שימור המענה המיטבי לבעיות חריגות של תושבים בתיאום מול<br />

המזכירות ומנהל היישוב.‏<br />

לסיכום<br />

תפקיד ההנהגה לפעול באחריות לשיפור חיי הקהילה,‏ תוך שימור מסגרת<br />

התקציב.‏ לעיתים נדרשת הנהגה לקבל החלטות שלא תמיד נראות כמיטיבות<br />

עם התושב אך הן מחויבות המציאות וזאת כמובן לאחר ביצוע כל התהליכים<br />

הנדרשים בכדי למצוא את הפיתרון הטוב ביותר ללא פגיעה בהתפתחות היישוב.‏<br />

התקציב אל מול הצרכים הוא מציאות.‏ כפי שאנו נדרשים לבצע התאמות בניהול<br />

משק הבית או העסק שלנו,‏ כך אנו נדרשים לבצע זאת גם ביישוב.‏ האפשרות<br />

לצמצום שירותים אחרים על במקום החלטה זו,‏ כגון – ביטול הפעלת הדואר,‏<br />

צמצום ההשקעה בתחום הנוער,‏ הקטנת הסבסוד של פעילות הגמלאים,‏<br />

עצירת פיתוח היישוב ומתקניו ועוד.‏<br />

לכן בבחינה של סך הפגיעה בנוחות שלנו כתושבים למול היתרונות שבתכנית<br />

נראה לי שמצאנו את האיזון וכי הפגיעה היא מידתית ביותר.‏<br />

רבים שואלים אותי – למה עכשיו?‏ למה לא לחכות לסיום הקדנציה ולהעביר<br />

התמודדות זו הלאה לאחר הליך הבחירות?‏<br />

תשובתי היא פשוטה – האחריות שלנו כוועד אין לה תוקף,‏ ועד שהקדנציה<br />

לא נגמרת כך גם האחריות לא נגמרת.‏ מה גם שהבגרות הניהולית של ועד<br />

היישוב כיום היא כזו המאפשרת קבלת החלטות מושכלות ולא קלות,‏ גם אם<br />

תהיה ביקורת ציבורית.‏<br />

לנושאים אחרים שגם להם משקל רב ועיסוק נכבד של בעלי התפקידים ביישוב,‏<br />

כגון – פתיחת הסופר,‏ טיפול ביתושים ועוד.‏ תעקבו אחר הפרסומים של דובר<br />

היישוב וכמובן שגם שם אני עסוק לא מעט יחד עם הנהלת והנהגת הישוב<br />

שפועלים עימי בנושאים אלו.‏ דבר אחד הוא בטוח,‏ כל נושא מקבל התייחסות<br />

רצינית ומקצועית.‏<br />

ספורט<br />

טורניר כדורסל 3 מול 3<br />

ב-‏‎14/4/<strong>2018</strong>‎ התקיים טורניר הכדורסל המסורתי "3 מול 3" באולם<br />

הספורט של בת-חפר,‏ בהשתתפות של כ-‏‎24‎ משפחות.‏ היתה חלוקה<br />

לקטגוריות לפי כיתות:‏ א'-ג',‏ ד'-ו'.‏<br />

לאחר סיום המשחקים המעניינים,‏ עברנו לתחרות ‏"יד הזהב",‏ בה<br />

השתתפו בנוסף לתלמידי כיתות א'-ו',‏ גם ילדי הגנים וכמו-כן מבוגרים.‏<br />

אני רוצה להודות לנותן החסות תומר – ‏"ניקוי ספות".‏<br />

ולציין,‏ ששיתוף הפעולה של בית ספר לכדורסל בניהולו של יובל צימרמן<br />

והמרכז הקהילתי הניבו תוצאות טובות,‏ הן בכמות המשתתפים והן<br />

באיכות המשחקים.‏ וכמו-כן,‏ האוירה הספורטיבית,‏ מאוד בלטה באולם.‏<br />

האקדמיה הגיעה לבת חפר<br />

בערב חג שני של פסח זכינו לארח את בנות האקדמיה לכדורסל של<br />

נבחרת ישראל בנות לאימון ופעילות משותפת עם הבנות של עמק<br />

חפר כיתות ב'-ח'.‏ במהלך הפעילות הציגו הבנות שאלות לשחקנית<br />

ליגת העל נופר שלום ולבנות הפנימיה בוינגייט .<br />

כיבד אותנו בנוכחותו המנהל המקצועי של אגף הנשים טל נתן.‏ על<br />

האירוע ניצח המנהל המקצועי של כדורסל בנות בעמק איתי אהרון .<br />

טורניר טניס שדה<br />

ביום שישי ה-‏‎20/4/<strong>2018</strong>‎‏,‏ התקיים בשעות הבוקר טורניר טניס שדה<br />

ה-‏‎8‎ בבת-חפר,‏ בו השתתפו ילדים מביה"ס ‏"שדות"‏ ומחטיבות הביניים.‏<br />

האירוע היה מוצלח ושמר על המסורת,‏ תוך שיתוף פעולה עם בית<br />

הספר לטניס ‏"טניס קלאב",‏ בניהולו של אסף טוקר.‏<br />

במקומות הראשונים של התחרויות זכו בין היתר:‏ נווה שחם,‏ בר ביטון,‏<br />

עידו סלומון ‏,דרור דמרי ורון גרוס.‏<br />

ישר כוח לשלומי המאמן שעזר לנו בשיפוט.‏<br />

אני רוצה להודות בהזדמנות זאת לנותן החסות ‏"גן גורים"‏ בניהולה<br />

של רונית זיסו.‏<br />

נפגש ביוני,‏ בטורניר הבא – ‏"מיני טניס".‏<br />

מכם התושבים אני מבקש להבין את הצרכים ולהירתם למהלך כמי שבטוח<br />

שכולנו רוצים לראות יישוב שמסוגל לספק את צרכי תושביו עם שיפור תמידי<br />

בתשתיות הפיזיות והקהילתיות שלו.‏<br />

כרגיל וכמו תמיד אני מזמין כל אחד ואחת לפנות אלי או למנהל היישוב או<br />

לכל בעל תפקיד אחר,‏ להיפגש וללמוד באופן מעמיק את הנתונים,‏ העובדות,‏<br />

המסקנות וההחלטות שבצידן.‏<br />

שלכם,‏<br />

אמזלג עדי<br />

יו"ר ועד בת חפר<br />

www.bathhefer.net.il<br />

8


ועדת חינוך מזמינה את התושבים להשתתף<br />

בקביעת החזון החינוכי<br />

בעלונים הקודמים הופיעו שני מאמרים מרתקים אודות החינוך העדכני ויעדיו לאור השינויים המתחוללים באופן מהיר בעולמנו.‏<br />

את המאמרים כתבה מנהלת בעלת ניסיון רב הבא לידי ביטוי במאמרים.‏ בתקופה שבה נכתבו שני המאמרים קיבלה ועדת החינוך<br />

של הישוב משימה בעלת חשיבות ארוכת טווח לישוב,‏ לשמש כוועדת היגוי במסגרת ההכנות להרחבת הישוב.‏ השאלה שבה דנה<br />

הוועדה היא:‏ מהו החזון החינוכי לישוב לאחר הרחבתו?‏<br />

הוועדה נפגשה למספר רב של דיונים.‏ בדיונים התמקדה הוועדה בארבעה תחומים:‏ מהות החינוך,‏ הגילאים בהם יטפל הגורם החינוכי<br />

של הישוב,‏ מהו הגוף המנהלי שיעסוק בחינוך בישוב ומהן התשתיות שיספקו את החינוך אותו תושבי הישוב מבקשים לעצמם.‏<br />

במהלך הדיונים גיבשה הוועדה טיוטה,‏ אשר תהווה מסמך ביניים שנועד לדיון ציבורי עם התושבים.‏ הדיון הציבורי יכלול שני שלבים.‏<br />

השלב הראשון יכלול מפגשים בקבוצות קטנות.‏ הקבוצות יכולות להיות קבוצות של חברים,‏ שכנים,‏ הנהגות הורים ותושבים שהחינוך<br />

ומהותו חשובים להם.‏ אנחנו לא נקבע את קבוצות התושבים.‏ אתם תיצרו קשר עם חברי הוועדה ואנו נגיע למקום בו תבחרו ונציג<br />

את הטיוטה במצגת.‏ אתם תגיבו ותציעו רעיונות שלא עלו במסגרת הוועדה.‏ בסוף כל מפגש נציע לכם למלא שאלון צרכים ורצונות<br />

שעל בסיסו נערוך שינויים בטיוטה תוך התייחסות לצרכים ולרעיונות אותם אתם תציעו.‏ הוועדה תיפגש מיוזמתה עם קבוצות עניין<br />

שחשוב לוועדה לשמוע את דעתם.‏ קבוצות המיקוד תהיינה של גננות,‏ מורי שדות,‏ גורמי חינוך במועצה ועוד.‏ מפגשים אלה ומפגשי<br />

התושבים,‏ הינם הזדמנות חד-פעמית להשמיע את רצונותיכם.‏ אנו נהיה זמינים בחודשיים הקרובים ‏)מאי – יוני(‏ לכל הזמנה שתגיע<br />

אלינו.‏ השלב השני יהיה מפגש ציבורי בו יוזמנו כל התושבים לערב חשיפה של התוכנית.‏ יערכו דיונים נקודתיים על מנת לשפר<br />

את המסמך למסמך ציבורי שלם ומייצג את תושבי בת חפר.‏ לאחר הדיון יוצגו הנתונים בפני גופי הביצוע של הוועד והמועצה.‏<br />

חברים יקרים,‏ אנו רואים בהרחבה הזדמנות להתאים את החינוך בבת-חפר לרצונות ולצרכים שלנו.‏ ההרחבה יוצרת הזדמנות<br />

שלא תחזור,‏ כדי להשפיע.‏<br />

אתם מוזמנים להשאיר הודעת וואטסאפ בטלפון 052-8902315. להשאיר שם ופרטים להתקשרות ואנו נפנה אליכם.‏<br />

תתקשרו ותשפיעו.‏<br />

בברכת חברים ובשם ועדת החינוך<br />

ניפגש בארוע הספורט הבא<br />

מרסלו מכדר - רכז ספורט<br />

משה אוזן<br />

עלון בת חפר | מאי 9 <strong>2018</strong>


גישור<br />

הסכמות משותפות<br />

לאחר יותר מעשור לקיומו של מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עמק חפר,‏<br />

ולקראת שבוע ההידברות והדיאלוג הרשותי,‏ נפתח סניף של המרכז בבת-חפר<br />

ונחנך חדר פגישות וישיבות של המרכז בבניין המועצה.‏<br />

מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עמק חפר קיים כבר יותר מעשור.‏<br />

במרכז פועלים בהתנדבות כ – 20 מגשרים,‏ שכולם הוסמכו<br />

והוכשרו לערוך הליכי גישור.‏ כולם בעלי תעודת גישור ותעודת<br />

פרקטיקום,‏ וחלקם אף עברו קורס גישור במשפחה.‏ המגשרים פועלים<br />

תחת קוד אתי מחייב ומוטלת עליהם מחויבות מתמדת להתעדכן<br />

ולהשתתף בהשתלמויות והדרכות מטעם משרד הרווחה.‏<br />

הגישור הינו הליך חסוי<br />

של משא ומתן לישוב סגסוכים<br />

בין הצדדים המוסדר ע"פ חוק<br />

ובעל תוקף משפטי<br />

מרכז הגישור פועל תחת אגף הרווחה והשירותים החברתיים ונותן<br />

שירות מטעם המועצה לכל תושבי המועצה.‏<br />

הגישור הינו הליך חסוי של משא ומתן לישוב סכסוכים בין צדדים,‏<br />

המוסדר על פי חוק ובעל תוקף משפטי,‏ אשר מתנהל באמצעות<br />

צד שלישי - המגשר.‏ המגשר הינו צד ניטרלי,‏ ותפקידו לנהל את<br />

ההליך,‏ במסגרתו ניתנת הזדמנות לכל צד להציג את עמדתו בסיכסוך<br />

ולשמוע את הצד השני.‏ המגשר מסייע לצדדים לבנות במשותף<br />

מתווה לפתרון הסיכסוך.‏<br />

בשנים האחרונות הלכה והתרחבה התפישה לפיה יש לנסות וליישב<br />

סיכסוכים באמצעות הליכי גישור בטרם פניה לערכאות שיפוטיות.‏<br />

הגישור חוסך לצדדים זמן וכסף ונותן להם הזדמנות לבטא את<br />

עמדתם באווירה נינוחה,‏ מתאים את הפתרון לצרכי הצדדים ומאפשר<br />

להתמקד במה שיהיה ולא במה שהיה.‏<br />

הדוגמאות הבאות ימחישו נסיבות בגינן ניתן לפנות למרכז הגישור.‏<br />

במקרים של פתיחה בהליך גירושין,‏ אפילו מחויבים בני הזוג לפנות<br />

להליך גישור,‏ בטרם יגיעו לבית דין.‏<br />

עבודה ותעסוקה<br />

מיכל עבדה שלוש שנים במשרד פרסום.‏ היא הייתה עובדת מוערכת<br />

ועמדה בכל היעדים שהממונים עליה הציבו לה.‏ לאחר כשנתיים וחצי<br />

נכנסה מיכל להריון ראשון.‏ היא סיפרה על כך בהתלהבות לעמיתיה<br />

ולמנהל שלה.‏ מיכל החלה להרגיש כי המנהל שלה מתנכל אליה,‏<br />

לוקח ממנה סמכויות אשר היו בידיה ולא מזמן אותה לישיבות כפי<br />

שזומנה בעבר.‏ כאשר פנתה אליו מיכל להבין האם אירע דבר אשר<br />

גרם לשינוי מצידו ביחס אליה,‏ אמר לה,‏ שהוא מאוכזב שלא שיתפה<br />

אותו בתכניות שלה להגדיל את המשפחה.‏<br />

לאחר שילדה ביקשה מיכל לתאם את מועד חזרתה לעבודתה אך<br />

גילתה לתדהמתה שיש לה מחליפה קבועה וכי אין לה לאן לחזור.‏<br />

היא הגישה תביעה לבית הדין לעבודה ומחכה לדיון בעוד חצי<br />

שנה.‏ בעל המשרד אשר גר ביישוב במועצה,‏ ראה את הפרסום<br />

של מרכז הגישור הקהילתי ופנה בבקשה לנסות ולהגיע להסכמות<br />

מבלי להיזקק להליך משפטי ארוך,‏ בעלויות גבוהות,‏ אשר מסב אי<br />

נוחות לצדדים.‏<br />

גישור עסקי<br />

שני חקלאים שכרו אדמות זה לצד זה.‏ האחד מגדל גידולים אורגניים<br />

והשני גידולים רגילים.‏ המגדל האורגני מתלונן שהריסוסים בשטחים<br />

של החקלאי השכן,‏ פוגעים בגידולים שלו.‏ לאחר שהתקוטטו לא מעט<br />

וכל אחד מהם ביקש את התערבות המשטרה מספר פעמים ולאחר<br />

שלא הגיעו להסדר או להסכמה,‏ גם לא באמצעות בעל האדמה<br />

שמשכיר להם את השטחים,‏ הם החליטו להגיע לגישור.‏ השניים<br />

פגשו שני מגשרים,‏ ונועדו לפגישה משותפת של כל הארבעה.‏ כל<br />

אחד מהם קיבל הזדמנות להעלות את כל טענותיו ולהקשיב ולשמוע<br />

בצורה עניינית את הצד השני.‏<br />

המטרה היא לגרום לשניים להגיע להסכמות משותפות מבלי שהאחד<br />

ייאלץ לוותר לחלוטין לטובת השני.‏<br />

כרגע עומדות על הפרק מספר אפשרויות לפתרון הבעיה והליך<br />

גישור זה עדיין מתנהל.‏<br />

מרכז הגישור והדיאלוגים בקהילה<br />

עוסק עוד בתחומים נוספים<br />

בניית הסכמות<br />

קיבוץ גח"א ביקש לפתוח דרך יציאה-כניסה חדשה,‏ שהייתה מסומנת<br />

בתכנית בניין עיר כבר הרבה שנים ואמורה להתחבר בצד המערבי<br />

של הקיבוץ לצומת כביש הכניסה לחרב לאת,‏ באמצעות מעגל<br />

תנועה חדש.‏ בגח"א שני בתי"ס,‏ בריכת שחייה אזורית ומגרשי ספורט<br />

אזוריים.‏ הגישה אל כולם הייתה במשך שנים בתוך שבילי הקיבוץ,‏<br />

בהם נסעו במשך כל שעות היום אוטובוסים,‏ מוניות ורכבים פרטיים.‏<br />

לצורך הביצוע דרש משרד התחבורה אישור בכתב של מושב חרב<br />

לאת.‏ במושב חרב לאת סירבו לתת אישור,‏ בנימוק שיש בעיה חמורה<br />

יותר לפתור ברמת התנועה ורק לאחר שתיפתר,‏ ניתן יהיה לפתור<br />

גם בעיה זו.‏<br />

לאחר מספר שנים ומשלא הצליחו לפתור את הבעיה במסגרת גופי<br />

המועצה,‏ החליט רני אידן לפנות למרכז הגישור.‏<br />

נבחרו שני מגשרים.‏ בשונה מהליך גישור רגיל,‏ בו מזמינים את כל<br />

השותפים ביחד מהתחלה,‏ במקרה זה בחרו המגשרים להתחיל<br />

מסבב של ראיונות אישיים עם כל השותפים.‏ הם הבינו שבמקרה<br />

זה נדרש גישור נרטיבי,‏ כשלכל אחד יש נרטיב של הסכסוך בתוכו.‏<br />

עם המידע והרקע מהמועצה ומגבעת חיים פנו המגשרים אל ראשי<br />

הוועד בחרב לאת.‏ נדרשו עוד מספר פגישות וישיבות בהרכבים שונים<br />

והמגשרים,‏ בהסכמת המועצה,‏ לקחו על עצמם להתייחס גם לבעיה<br />

הנוספת שהועלתה על ידי ועד חרב לאת.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

10


תוך מספר חודשים הגיעה לפתרונה המלא ולשביעות רצונם של שני<br />

היישובים,‏ בעיה שהונחה לפתחה של המועצה והיישובים והעיבה על<br />

מסגרת של שכנות טובה והתנהלות נכונה.‏<br />

ירושה ונחלה<br />

אמנון,‏ רויטל,‏ גיל ואורי,‏ הם ארבעה אחים.‏ אביהם הלך לעולמו לפני<br />

כ-‏‎15‎ שנה ולפני כחמישה חודשים איבדו את אמם בתאונה מצערת.‏<br />

לאחר שנסתיימה השבעה,‏ החלו לדון ביניהם על הירושה.‏ הרוחות<br />

התלהטו במהירות ובאמצע ויכוח שלף גיל צוואה אשר הוצגה כצוואת<br />

האם.‏ בצוואה נקבע כי המשק,‏ הרכוש,‏ המטלטלין וכל הכספים,‏<br />

יועברו במלואם לגיל.‏<br />

שאר האחים נרעשו והטיחו בגיל האשמות קשות,‏ לאחר שגיל<br />

הגיש בקשה לצו קיום צוואת האם,‏ הגישו בזה אחר זה האחים את<br />

התנגדותם לקיום הצוואה בטענה שהיא זויפה על ידי גיל.‏<br />

בעוד כחודש יתקיים הדיון הראשון בבית המשפט,‏ אך רגע לפני כן<br />

פנתה בתו של גיל - יעל,‏ וביקשה ממרכז הגישור הקהילתי לסייע<br />

לאחים להגיע להסכמות באמצעות הליך של גישור.‏<br />

רמי בנה את ביתו על השטח של הוריו במושב,‏ בעידודם ובהסכמתם.‏<br />

לאחר פטירתם התברר כי בצוואה רשומה רק הגר,‏ אחותו של רמי,‏<br />

כיורשת הבלעדית של הנחלה כולה,‏ כולל,‏ למעשה הבית שבנה רמי.‏<br />

עמית,‏ אחיהם הבכור של רמי והגר,‏ שחי מזה שנים רבות באוסטרליה,‏<br />

הודיע לשניים שהוא אינו מעוניין בירושה ובין רמי והגר התגלעו ויכוחים<br />

וריבים קשים.‏<br />

לבסוף הגיעו השניים להליך גישור,‏ בו הגיעו להסכמה כי תיערך בשטח<br />

פרסלציה שרמי ישלם עלותה ובסופה יישאר ביתו ברשותו ואילו יתר<br />

השטח יעבור לידיה של הגר.‏<br />

במקרים של פתיחה בהליך גירושין,‏<br />

מחויבים בני הזוג לפנות להליך גישור<br />

בטרם יגיעו לבית דין<br />

יחסי משפחה<br />

דנה וירון,‏ הורים לשלושה,‏ נשואים 12 שנה,‏ הבינו שאינם רוצים<br />

יותר לחיות ביחד.‏ הם שמעו מחבריהם,‏ גיל וליאת,‏ שהתגרשו לפני<br />

שנתיים,‏ שהם עשו את התהליך במרכז הגישור הקהילתי במועצה.‏<br />

גיל וליאת סיפרו להם כיצד הליך הגישור מתמקד בטובת הילדים,‏<br />

בחיפוש כמה שיותר הסכמות ובשמירה על אופי שיח והתנהלות<br />

שמונעים פגיעה מתמדת של האחד בשנייה.‏ בניגוד להליך שמתנהל<br />

ישירות בין עורכי דין,‏ שנוהגים להמריד ולסכסך את בני הזוג זה נגד זו<br />

ולמשוך את התהליך לאורך זמן רב,‏ שכולו כמובן,‏ ממומן על ידי בני הזוג,‏<br />

דנה וירון הגיעו אף הם למרכז הגישור ושמחו לגלות שהליך הגישור<br />

גם זול באופן משמעותי מתשלום לעורכי דין וגם שהמגשרים מסייעים<br />

להגיע להסכמות שמקובלות על שניהם בכל התחומים,‏ תוך שמירה<br />

מלאה על כבודו וזכויותיו של כל אחד מהם ובעיקר על זכויות הילדים.‏<br />

יחסי שכנות<br />

רמי ויוסי גרים כבר 40 שנה בשכנות במושב במועצה.‏ במשך כל<br />

שנות שכנותם,‏ מערכת היחסים ביניהם איננה טובה.‏ בכל פעם אחד<br />

מהצדדים מטיח האשמות בשכן,‏ פעם על החנייה בשטח שאינו שלו,‏<br />

פעם על הרעש בשעת מנוחת הצהריים,‏ פעם על זריקת האשפה<br />

בפח השכן ופעם על נביחות הכלבים בשעות הלילה.‏<br />

לפני מספר חודשים שבע רמי מן המלחמות ופתח בהליך משפטי<br />

כנגד יוסי.‏ בתביעתו טען רמי כי יוסי גנב לו שטח אשר למעשה שייך<br />

לו,‏ והציב גדר חדשה המפרידה בין השטחים.‏<br />

מזל,‏ אשתו של יוסי,‏ אשר סבורה שהדרך הנכונה היא דרך השלום<br />

ולא דרך המלחמה,‏ פנתה למרכז הגישור הקהילתי,‏ על מנת להגיע<br />

לפתרון מוסכם בין הצדדים בדרכי נועם ומניעת הסלמת הסיכסוך.‏<br />

במרכז פגשו רמי ויוסי שני מגשרים,‏ אשר הביאו אותם קודם כל<br />

לנהל שיח מכבד,‏ להקשיב אחד לשני עד הסוף,‏ להימנע מהרמת<br />

קול והתלהמות.‏ לאחר מספר מפגשים הבינו רמי ויוסי שבעצם<br />

הסכסוך ביניהם כבר מזין את עצמו ולא באמת מבוסס על סיבות<br />

משמעותיות והצליחו להגיע להסכמות ביניהם על פיהן כל אחד יקפיד<br />

שלא להפריע ולפגוע בשני.‏<br />

מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה עוסק עוד בתחומים נוספים,‏ כמו:‏<br />

הפרטה,‏ שיוך דירות בקיבוצים,‏ הרחבות ביישובים,‏ קונפליקטים<br />

בין התושב לרשות ו/או לממסד היישובי ועוד.‏<br />

במתן הרצאות בבתים חמים ובמרכז הכוון.‏ בהעברת קורסים<br />

והדרכות,‏ כמו קורס שמתקיים בימים אלה,‏ עבור ממלאי תפקידי<br />

ניהול במועצה וביישובים.‏<br />

אגף הרווחה והשירותים החברתיים<br />

מרכז גישור ודיאלוג בקהילה עמק חפר<br />

גישורים בעמק - מרכז הגישור והדיאלוג בקהילה<br />

עמק חפר פועל לרווחת תושבי העמק תחת אגף<br />

הרווחה והשירותים החברתיים במועצה.‏<br />

כל המגשרים במרכז מוסמכים ומומחים במתן<br />

מענה במגזר הכפרי/הקיבוצי/העסקי/המשפחתי.‏<br />

המרכז נותן מענה לסוגיות בנושא:‏<br />

• סכסוכי שכנים • הרחבות במושבים • בן ממשיך<br />

• הפרטות בקיבוצים • מחלוקות בין תושב לרשות<br />

‏)מחלקות במועצה,‏ וועד מקומי,‏ אגודה וכו’(‏ • גירושין<br />

• תהליכי בניית הסכמות בקהילה • ועוד...‏<br />

למידע ופרטים נוספים:‏ 09-8981631<br />

merkazg@hefer.org.il , www.hefer.org.il<br />

חפשו אותנו בפייסבוק:‏ מועצה אזורית עמק חפר<br />

עלון בת חפר | מאי 11 <strong>2018</strong>


www.bathhefer.net.il<br />

12


עלון בת חפר | מאי 13 <strong>2018</strong>


יום העצמאות תשע״ח<br />

www.bathhefer.net.il<br />

צילומים:‏ בועז לימן<br />

14


עלון בת חפר | מאי 15 <strong>2018</strong>


משפחה<br />

הורות בזוג | דינה זלוטניק<br />

״משל החבלים״ ‏)מקור לא ידוע(:‏<br />

״שני חבלים כי ירצו להתקשר זה עם זה,‏ בכורח המציאות יהיה על כל אחד מהם לוותר על חלק כלשהו ממידת אורכו.‏ אם ירצה כל אחד<br />

לשמור על מלוא מידתו,‏ לא יווצר קשר לעולם.‏ וראו נא:‏ הקשר נוצר,‏ בתחום בו נעשה הוויתור.‏ הוויתור הוא איפוא יסוד הקשר.״<br />

www.bathhefer.net.il<br />

נתבקשתי ע״י העורכת לכתוב מאמר שמתאים לל״ג בעומר ‏)חג<br />

החתונות(‏ בנושא אהבה וזוגיות.‏ מאחר וסיימתי לא מזמן מסלול<br />

הנחיית קבוצות הורים במכון אדלר,‏ החלטתי לכתוב על זוגיות בהורות,‏<br />

או ליתר דיוק הורות בזוג.‏<br />

כשאנו מוצאים את בחיר/ת ליבנו,‏ מאוהבים ומרוגשים אנחנו קובעים<br />

תאריך לחתונה.‏ לאחר חגיגות החתונה,‏ השמלה,‏ האולם,‏ האורחים,‏<br />

האוכל וכו׳ אנחנו יוצרים משפחה קטנה משל עצמנו.‏ בהתחלה זה<br />

רק אנו כזוג ואח״כ מתחילים לחשוב על הרחבת התא המשפחתי<br />

ולהביא ילדים לעולם.‏ יש לנו חלומות ופנטזיות עלינו עם תינוק קטן<br />

וחמוד בבית,‏ שיכניס הרבה שמחה ואהבה בלב.‏ ואכן,‏ לרוב כשנולד<br />

לנו ילדנו הראשון אנו שמחים ומרוגשים ומאוהבים בו עד אין קץ.‏<br />

אלא שלא הכל ורוד.‏ הוא מתעורר בלילה ובוכה הרבה ואנחנו עייפים<br />

נורא,‏ וכשאנחנו עייפים - אנחנו הרבה פעמים עצבניים.‏ האם הטרייה<br />

עסוקה בתינוק והאב עובר לעדיפות שנייה.‏ הוא עלול להרגיש דחוי<br />

או חסר משמעות.‏<br />

בהמשך אנו מביאים ילדים נוספים לעולם והלחץ בבית גובר,‏ עם ריבוי<br />

המשימות,‏ דאגות פרנסה,‏ מריבות אחים,‏ בעיות בריאות,‏ כשלצד כל<br />

אלה חוסר בשעות שינה.‏<br />

מצד אחד ילדים גורמים לקרבה בין בני הזוג,‏ הם מאחדים את הזוג<br />

למטרה משותפת,‏ שהיא גידול הילדים.‏ מאידך הטיפול התובעני בילדים<br />

מותיר לבני הזוג פחות זמן לעצמם ולזוגיות שלהם וגורם לשחיקה,‏<br />

הנגרמת גם כתוצאה מפער בין הציפיות לבין המציאות.‏ עם הצטברות<br />

של אכזבות מציפיות והלחץ של חיי היומיום,‏ נשחקת האהבה.‏<br />

אני רוצה להדגיש,‏ שאני מתארת כאן מציאות רווחת,‏ אין זה אומר<br />

שזה נכון אצל כולם.‏<br />

אז מה עושים?‏ איך שומרים על הזוגיות בזמן הורות?‏<br />

קודם כל,‏ וזה נכון לכל מערכות היחסים,‏ תקשורת טובה ומיטיבה:‏<br />

‏•כדי שזוגיות תשרוד את השינויים בחיי המשפחה חשובה מאד<br />

תקשורת טובה,‏ תקשורת מכילה ומצמיחה.‏ הקשבה אמפטית<br />

חשובה ביותר לתקשורת הזוגית.‏ הקשבה נקייה מרעשים - ׳אני<br />

לא עסוק בעצמי כשאני מקשיב,‏ אני מתפנה לשמוע את בן זוגי׳.‏<br />

‏•חשוב שנדבר בגוף ראשון יחיד - אני ולא אתה…‏ - מה אני מרגיש,‏<br />

למה אני זקוק,‏ ולא בהכללות ולא בהאשמות האחד של השני.‏<br />

‏•בזוגיות וגם בהורות,‏ חשוב ביותר ללכת על דרך החיוב ולא על<br />

דרך השלילה.‏ הכניסו לזוגיות ולהורות בזוג,‏ ‏"עיניים טובות",‏ מלים<br />

טובות,‏ עידוד,‏ הכלה וחברות.‏<br />

‏•בהורות יש גורם שלישי שמאחד בין בני הזוג - ילד בהורות הוא מטרה<br />

משותפת.‏ שותפות זוגית והורית הן שתי השותפויות המרכזיות<br />

הבינאישיות החשובות בחייו של אדם בוגר.‏<br />

‏•אנו מניחים ששני בני הזוג רוצים בטובת הילד תמיד,‏ אך יש לנו<br />

נטייה לשמיעה סלקטיבית ופרשנות סובייקטיבית,‏ מה שפוגע<br />

בתקשורת הזוגית ובהתאמה בתפקוד ההורי.‏ אם נשכיל להבין<br />

שלכל אחד יש את הפרשנות והראייה הסובייקטיבית שלו,‏ נוכל<br />

ליצור תקשורת פתוחה בעניין.‏<br />

‏•חלוקת תפקידים עשויה ליצור קונפליקטים.‏ כדאי בתקשורת<br />

מקרבת לחלק את התפקידים בבית בהסכמה ובשיח פתוח.‏ חלוקת<br />

תפקידים יעילה תורמת להתנהלות זורמת יותר ולפחות חיכוכים.‏<br />

זיכרו,‏ שתמיד ניתן לשנות בדיבור,‏ בגמישות ובהסכמה משותפת.‏<br />

‏•יש מקום לדעות שונות בהורות ולסגנונות שונים,‏ וזה בסדר!‏<br />

הילדים יכולים להרוויח מזה.‏ שונות יכולה להפרות ולהעשיר אם<br />

לא מתבצרים בעמדות.‏<br />

זוגיות,‏ אינטימיות ושוויון ערך<br />

‏•אינטימיות - חשובה מאד בקשר הזוגי.‏ באינטימיות יש ביטוי הדדי<br />

של מחשבות ורגשות,‏ שנובע מרצון להכיר את חייו הפנימיים של<br />

בן הזוג ומהיכולת לחלוק איתו את החיים הפנימיים שלנו.‏ בזוגיות<br />

טובה ישנם שטחי חיבור,‏ אך נשמרת גם הנפרדות.‏ אנחנו שניים<br />

ולא כל מה שאני רוצה יתקיים,‏ עלי להתחשב גם בדעותיו של בן<br />

הזוג.‏ בשותפות טובה אני לוקח/ת בחשבון גם את חלקי וגם את<br />

חלקיו של בן/בת הזוג שלי.‏<br />

‏•חשוב להיכנס לזוגיות ולהורות משותפת ממקום שוויוני - בני הזוג<br />

שווים בערכם ועשויים להיות שונים בהשקפת עולמם,‏ באמונות<br />

ובערכים.‏ האומנות היא ליצור בזוגיות שותפות,‏ אשר ערכה גדול<br />

יותר מאשר כל אחד מבני הזוג בנפרד.‏<br />

‏•בריקוד הזוגי,‏ במצב טוב,‏ יש גמישות,‏ זרימה והשתנות.‏ כשיש מודל<br />

של חזק וחלש,‏ מוביל ומובל זה עשוי להיות בעייתי.‏ ‏)כמובן שבתוך<br />

זוגיות בריאה יש שטחי חוזק שונים לבני הזוג(.‏ חשוב לזכור שבכל<br />

רגע ניתן לשנות לטובה,‏ גם את הזוגיות!‏<br />

‏•ביחסים הזוגיים מאד חשוב לא לפגוע בערך של בן הזוג,‏ כשבן<br />

הזוג נפגע בערך הוא מגיב משם.‏ ברוב המקרים כשיש מתחים<br />

וכעסים,‏ הבעיה היא ‏"קצר"‏ בתקשורת.‏ הכעס הוא תמיד פגיעה<br />

בערך.‏ הפגיעה בערך היא הכאב הגדול,‏ כשפותרים את בעיית<br />

הפגיעה בערך הכעס קטן.‏<br />

‏•בזוגיות יש - אני,‏ אתה והזוגיות - חשוב לטפח את כל השלושה.‏<br />

בזוגיות טובה - שנינו ביחד וכל אחד לחוד.‏<br />

‏•אל תנסו לשנות את האחר.‏ זיכרו שהאדם היחיד שאנו יכולים לשנות<br />

הוא את עצמינו.‏ בזוגיות אנחנו לא מחנכים את בן הזוג.‏ נסו למנף<br />

את השונות,‏ כך שכולם ירוויחו מזה.‏<br />

‏•שוויון ערך בנישואים משמעו - זכויות שוות להתפתח כבני אדם.‏<br />

אחריות שווה בדאגה לעצמנו,‏ בדאגה ובאחריות אחד לשני ובאחריות<br />

לילדים.‏ אין הכוונה לחלוקה שווה של העבודה.‏<br />

ההורה כמודל<br />

‏•זוגיות בין בני הזוג היא מודל לילדים במשפחה.‏ חשוב להשקיע ולטפח<br />

את הזוגיות לגווניה,‏ בתקופות החיים המשתנות.‏ לזכור שבזוגיות<br />

אנחנו במקום שוויוני במהותו.‏ ‏)בעוד בהורות אנחנו סמכות(.‏<br />

16


מהנעשה במועדון +60<br />

תמר קיפניס<br />

בחודש אפריל ציינו את ימי הזכרון ויצאנו לחגיגות ה-‏‎70‎ למדינה ביחד<br />

עם כל תושבי בת-חפר,‏ באירועים המרכזיים של הישוב.‏<br />

‏•ילדים קולטים הכל,‏ הם תצפיתנים מעולים ופרשנים סובייקטיבים.‏<br />

ולכן שימו לב למה שאתם מייצגים ואיך אתם מתייחסים לבן/בת<br />

הזוג שלכם.‏<br />

‏•בתוך האווירה המשפחתית גלומה האווירה הזוגית.‏ אנחנו שואפים<br />

לאווירה של העצמה והצמחה בתוך זוגיות ולא הקטנה ותחרות.‏<br />

‏•יש קשר ישיר בין הדרך שבה אנו כהורים מתקשרים,‏ לבין תחושות<br />

הילד.‏ איזה ערכים אנחנו מדגימים בקשר הזוגי בינינו.‏<br />

‏•בידינו הבחירה והכוח לממש את הזוגיות בהורות מתוך כבוד<br />

הדדי ושוויון ערך.‏<br />

המערכת הזוגית שלנו,‏ היא חלק חשוב מיצירת האווירה בבית,‏ והילדים<br />

שלנו כמובן מושפעים ממנה ולומדים:‏ הם רואים האם ההורים שלהם<br />

אוהבים?‏ האם ההורים שלהם רבים ואיך הם מתפייסים?‏ האם יש<br />

נשיקות וחיבוקים ביניהם?‏ איך הם מדברים האחד עם השני?‏ האם<br />

הם בכלל מדברים?‏ האם יש תקשורת של ביקורת,‏ כעסים,‏ מריבות<br />

או של שיח,‏ אהבה,‏ שיתוף,‏ הקשבה,‏ פרגון,‏ חברות?‏ איך ההורים<br />

מנהלים חילוקי דעות ביניהם?‏ האם הם צועקים,‏ מעליבים ונעלבים,‏<br />

כועסים ואולי לא מדברים כמה ימים?‏ האם הוריהם לומדים?‏ הולכים<br />

לחוגים?‏ משקיעים בעצמם?‏<br />

ילד מתבונן ביחסים בין הוריו ולומד מזה ומסיק מסקנות לעולמו הוא,‏<br />

ולרוב הוא יחקה את מודל היחסים שהוא למד בבית.‏<br />

טפחו את הזוגיות שלכם,‏ כמו בימים ההם,‏ עוד לפני שהיו לכם ילדים,‏<br />

מצאו זמן לעצמכם,‏ תפגשו,‏ תבלו,‏ תאהבו,‏ תתקשרו,‏ תקשיבו,‏<br />

תעזרו זה לזו,‏ תהיו חברים טובים,‏ תעודדו,‏ תפרגנו,‏ תהיו שם אחד<br />

עבור השני.‏ זכרו להתבונן על בן הזוג ‏"בעיניים טובות",‏ תקשיבו בלי<br />

לשפוט,‏ קבלו באהבה את מה שיש,‏ גם אם לא הכל מושלם.‏ השקיעו<br />

זמן ומחשבה והשתדלו לבסס תקשורת נעימה ומועילה.‏ נהלו את<br />

חילוקי הדעות ביניכם בצורה מכבדת וכשאתם רבים לפני הילדים,‏<br />

אל תשכחו להראות להם שאתם גם יודעים להתפייס.‏<br />

לאה גולדברג כתבה:‏<br />

זה לא הים אשר בינינו<br />

זה לא התהום אשר בינינו<br />

זה לא הזמן אשר בינינו<br />

זה אנו שנינו אשר בינינו<br />

שמענו הרצאה של אבא לילד בעל צרכים מיוחדים,‏ ועל ‏"מלחמתו"‏<br />

העיקשת ברשויות,‏ כדי לאפשר מקום לימודים מתאים לילדו,‏ ועל<br />

ההתקדמות במצבו של הבן לאור העזרה שקיבל ביוזמתו של האב.‏<br />

בנוסף,‏ שמענו הרצאה בליווי שירה של הזמרת דפנה צור,‏ על שנות<br />

חייה בקנדה ושיבתה לארץ לאחר שנים רבות.‏ היה ערב נעים ומהנה.‏<br />

ברצונינו להזכיר,‏ כי ההרצאות והמופעים במועדון +60 פתוחים גם<br />

לקהל הרחב.‏<br />

להלן רשימת פעילויות המועדון:‏<br />

ימי ראשון<br />

מפגש חברתי.‏<br />

שעה 19.00 6.5.18 מפגש חברתי,‏ יום ירושלים<br />

שעה 19.00 13.5.18 והרמת כוסית לחג השבועות.‏<br />

מפגש חברתי חופשי.‏<br />

שעה 19.00 27.5.18 ימי שני<br />

7.5.18 טיול לירושלים,‏ על פי פרסומים של המועצה.‏<br />

יוגה למבוגרים.‏<br />

שעה 10.00 משחקי קלפים ואחרים.‏<br />

שעה 16.00 ימי רביעי<br />

ערב ל"ג בעומר.‏<br />

שעה 19.00 2.5.18 ‏"שולחן ערוך ישראלי"‏ וליווי מוזיקלי.‏<br />

ימי חמישי<br />

שעה – 10.00 יוגה למבוגרים.‏<br />

שעה – 16.00 משחקי קלפים ואחרים.‏<br />

ימי שישי<br />

קבלת שבת ‏"מלווה מלכה"‏ בשעה 17.00.<br />

* על מפגש עם מדריכי הצופים תבוא הודעה נפרדת.‏<br />

עלון בת חפר | מאי 17 <strong>2018</strong><br />

17


חינוך<br />

חודש הנתינה<br />

לכבוד חודש אדר - חודש הנתינה,‏ הילה בן סעדון,‏ תלמידת כיתה ג'‏‎3‎<br />

העבירה בכיתתה שיעור בנושא נתינה.‏ בסופו של השיעור הציגה הילה<br />

פרוייקט שיזמה - איסוף משחקים עבור ילדי פנימיית טוקאייר שבבחן.‏<br />

ילדי הכיתה נענו בשמחה והביאו משחקים רבים.‏<br />

לתת זה גם לקבל - הנתינה היא בעלת ערך רב ותחושה של סיפוק גדול.‏<br />

המשחקים הועברו לפנימייה להנאת התלמידים הלומדים שם.‏<br />

‏"שדות"‏ חוגגת 70 בגדול<br />

במסגרת העיסוק בנושא 70 שנה למדינה,‏ תלמידי שכבת א'‏ למדו<br />

על סמלי המדינה,‏ על המנון התקווה ועל מגילת העצמאות.‏ תלמידי<br />

כיתות ב'‏ עסקו בסיפור המשפחתי,‏ ערכו ראיונות עם הסבים והסבתות,‏<br />

כתבו על חפצים ומנהגים שעוברים מדור לדור במשפחתם,‏ כתבו על<br />

חוויות משפחתיות מטיולים בארץ ועוד.‏ כיתות ג'‏ למדו את ‏"בילוי נעים"‏<br />

- כתבו המלצה על מקומות בילוי בארץ ואתרים הקשורים לתולדות<br />

המדינה.‏ תלמידי שכבת ד'‏ עסקו באירועים שונים ומשמעותיים בחיי<br />

העם היהודי דרך ספרי הקריאה ‏"מנהרת הזמן"‏ מאת גלילה רון פדר<br />

ולבסוף הכינו ציר זמן מתאים.‏ תלמידי שכבת ה'‏ עסקו בסיפורי העלייה<br />

השונים ותלמידי שכבת ו'‏ למדו על דמויות המופת הישראליות.‏<br />

ביום שני,‏ ה-‏‎16.4‎‏,‏ נערך יום שיא כחלק מהפעילות השנתית,‏ יום<br />

של למידה חווייתית ייחודית בה לקחו חלק כל תלמידי בית הספר.‏<br />

הבוקר התחיל בטקס מרגש בו הופיעו ילדי המקהלה בשני שירי<br />

ארץ ישראל ותלמידי ו'‏ שסיפרו על הישגי המדינה בשבעים שנותיה.‏<br />

לאחר השמעת רגע הכרזת המדינה,‏ חיכתה לילדים הפתעה-‏ ‏"בן<br />

גוריון"‏ הצטרף לטקס,‏ סיפר על ימיה הראשונים של המדינה ובהמשך<br />

הזמין את חברו הטוב,‏ הרצל.‏ הילדים הופתעו והתרגשו מהופעתם<br />

של השחקנים.‏<br />

בהמשך היום השתתפו התלמידים בשלושים תחנות דו-גילאיות<br />

שהופעלו על ידי צוות בית הספר ועסקו בנושאים שונים כמו:‏ ארץ<br />

ישראל בעיניים שלי,‏ נופי ארצנו,‏ מתמטיקה במגן דוד,‏ רצים אל ה...‏<br />

, 70 המצאות ישראליות,‏ אנחנו מטיילים בארץ ישראל ‏"כמה טוב<br />

לחזור הביתה"-‏ טסים לארץ ישראל,‏ ארץ ישראל יפה וגם פורחת ועוד.‏<br />

בסיום היום המרגש הצטלמו תלמידי כל כיתה עם ‏"הרצל"‏ ו"בן גוריון",‏<br />

למזכרת מאירועי 70 שנה.‏<br />

www.bathhefer.net.il<br />

18


תחרות האיות SPELLING BEE<br />

מצעד הספרים תשע"ח ב"שדות"‏<br />

גם השנה השתתף בית ספרנו במצעד הספרים השנתי של משרד<br />

החינוך.‏ לפתיחת אירועי ‏"מצעד הספרים"‏ נרכשו הספרים שברשימה<br />

וכל כיתה קיבלה ספר המתאים לשכבת הגיל.‏ לאחר קריאתו של<br />

הספר בהמשכים על ידי המחנכות בכיתות,‏ כל כיתה תכננה והכינה<br />

פעילויות על מנת להציג את הספר הנבחר שלה.‏<br />

בבית הספר התקיימו שני ימי שיא,‏ לכיתות א'-ג'‏ ולכיתות ד'-ו',‏ בהם<br />

כל כיתה הפעילה תחנה עם מגוון פעילויות,‏ חשפה והציגה את הספר<br />

שלה לקראת הבחירות שיתקיימו ב 1/5.<br />

להלן חלק מהפעילויות:‏<br />

ילדי כיתה ב'‏‎4‎ בחרו את הספר ‏"טפיטי - במסע לקצה העולם".‏<br />

הילדים בחרו להקים תחנות המדמות את המכשולים שעובר טפיטי<br />

ולכן יצרו מסלולי מכשולים שונים:‏ מסלול שולחנות,‏ מסלול קונוסים<br />

וקרני לייזר שיצרו מסרט מתנה מנצנץ.‏<br />

תלמידי כיתה ג'‏‎2‎ עבדו על הספר ‏"ילדי בית העץ-‏ לשחרר את כפיר".‏<br />

בכיתה עלו רעיונות יצירתיים ונערכו הכנות לקראת ההפנינג:‏ הילדים<br />

בנו בית עץ מקופסת קרטון עם כריכתו של הספר,‏ נעזרו במורה<br />

לאמנות להכנת דמותו של ‏"החמור כפיר"‏ ‏)אחד מגיבורי הספר(‏ בגודל<br />

מרשים.‏ ויצרו את הדמות מחומרי מחזור.‏ במהלך ההפנינג הופעלה<br />

תחנה עם פעילויות כמו:‏ הדבקת זנב ואזניים לחמור בעיניים עצומות,‏<br />

יצירת דמות חמור מגליל נייר טואלט והרכבת פאזל של כריכת הספר.‏<br />

בכיתה ב'‏‎1‎ קראו את הספר ‏"ההר של יאשקה"‏ מאת יוסי אבולעפיה,‏<br />

המספר את סיפורו של ‏"פארק אריאל שרון"‏ - לשעבר מזבלת ‏"חיריה".‏<br />

הפעילות שהכינו ילדי הכיתה הייתה בנושא מיחזור.‏ הילדים אספו<br />

פסולת יבשה ‏)אריזות שונות(‏ המיועדת למיחזור.‏ הם הכינו גם<br />

סלסילות שונות למיון עם שלטים:‏ פלסטיק,‏ נייר,‏ קרטון,‏ מתכת<br />

ועוד.‏ הילדים שהגיעו לתחנה התבקשו למיין את ‏"הר הזבל"‏ הקטן<br />

לסלסילות המחזור תוך מדידת זמנים.‏ מי מצליח למיין בזמן קצר<br />

יותר את הפסולת.‏<br />

עם החזרה מחופשת הפסח,‏ נערכה בבית הספר תחרות האיות<br />

באנגלית הנקראת בשם .SPELLING BEE למעלה מעשרים מועמדים<br />

מכיתות ה'-ו',‏ הגיעו נרגשים לתחרות חגיגית ומאתגרת.‏<br />

הזוכים המאושרים,‏ יונתן זייפרט מכיתה ו'‏‎1‎ במקום הראשון,‏ מאיה<br />

מרקיאר מכיתה ה'‏‎3‎ במקום השני והילי שפיצר מכיתה ו'‏‎3‎ במקום<br />

השלישי.‏ הזוכים ייצגו בכבוד את בית הספר בתחרות האזורית<br />

שתתקיים בחודש מאי.‏<br />

יובל קול ותלם רוזנשטיין מכיתה ו'‏ שהתחרו בתחרות הבית ספרית,‏<br />

מספרים כי לצד המתח והאתגר,‏ חוו גם הנאה רבה.‏ הראל רון,‏ גם<br />

הוא מכיתה ו',‏ מסביר בחיוך כי מאז התחרות את המילה DIFFERENCE<br />

הוא לא ממש אוהב כי ‏"רק בגללה נפלתי מהתחרות".‏ יונתן זייפרט,‏<br />

הזוכה במקום הראשון,‏ לא שוכח להחמיא למשתתפים האחרים,‏<br />

‏"התחרות הייתה מאתגרת,‏ והמועמדים היו ממש טובים.‏ חששתי,‏<br />

אבל לא ויתרתי ובסוף – הצלחתי".‏<br />

19<br />

עלון בת חפר | מאי <strong>2018</strong>


ברוח הימים שעברו עלינו עם יום-‏<br />

העצמאות וימי-הזיכרון,‏ נקדיש את הטיול<br />

החודשי לשני אתרי זיכרון ייחודיים ומרגשים<br />

בעמק-חפר.‏ אתחיל ואומר,‏ שעל-פניו זהו<br />

לא טיול ‏"שמח",‏ אך אתרים אלה בחרו לקדש<br />

את החיים ואת המשכיותם,‏ ולכן אפשר וצריך<br />

להגיע לביקור בהם,‏ ולחוות חוויה מיוחדת,‏<br />

שונה ומשמעותית.‏<br />

נתחיל במושב ינוב בבית הראשונים,‏ שם<br />

יקבל את פנינו שמעון בן-ישי,‏ היזם והמייסד<br />

בהתנדבות של המוזיאון הצנוע והייחודי לזכר<br />

קורבנות אסון-אוסלו מתאריך 20/11/49.<br />

הסיפור שלנו מתחיל לאחר מלחמת העולם<br />

השנייה,‏ כאשר קבוצת מתנדבים לא-יהודים<br />

מנורבגיה החליטו לסייע לילדים,‏ ובמקרה זה<br />

- ילדים מארצות המגרב ‏)המדינות המערביות<br />

בצפון-אפריקה(.‏ 58 ילדים עשו את דרכם<br />

בשני מטוסי דאקוטה - הראשון נחת בשלום,‏<br />

והשני נקלע למצוקה,‏ נחת בבריסל,‏ והמשיך<br />

עד שהקשר עימו נותק,‏ כ-‏ 15 דקות לפני מועד<br />

הנחיתה הצפוי בנורבגיה.‏ לאחר יומיים של<br />

חיפושים,‏ שני יערנים שהשתתפו בחיפושים<br />

אחרי המטוס מצאו אותו,‏ ולתדהמתם מצאו<br />

בין שברי המטוס גם ילד אחד,‏ יצחק אלל -<br />

לימים יצחק אל-על - בחיים!‏ יצחק טופל ע"י<br />

המשפחה של אחד היערנים,‏ השלים את<br />

הכשרתו לעלייה למדינת-ישראל הצעירה,‏<br />

ועלה לארץ,‏ בה משפחתו כבר חיכתה לו<br />

במחנה-עולים בפרדס-חנה.‏<br />

במחווה ליצחק ולקרובי החללים,‏ תרמה<br />

נורבגיה 56 צריפי-עץ - שהיוו את הבסיס<br />

להקמה ולהתבססות של מושב ינוב.‏ במבנה<br />

בו אנו נמצאים התגוררה משפחתו של יצחק:‏<br />

כאן הוא גדל,‏ כאן הוא הקים משפחה,‏ מכאן<br />

הוא יצא לטקס מרגש בנורבגיה כעבור 20<br />

שנים,‏ וכאן הוא נפטר ממחלה בגיל 48.<br />

בחוץ אנו מתחילים את הביקור באנדרטה<br />

בצורת כנף-מטוס,‏ עם שמות הילדים והמלווים<br />

שנהרגו,‏ ואז אנו נכנסים למבנה שמציף<br />

אותנו בהיסטוריה:‏ ההיסטוריה של אסון<br />

אוסלו בפרט,‏ וההיסטוריה של מושב ינוב<br />

ומדינת-ישראל בכלל,‏ עם תמונות ומוצגים<br />

אותנטיים מהעלייה מתוניס,‏ הגרעין המייסד,‏<br />

התפתחות המושב כשיקוף של התפתחות<br />

שביל באמצע שביל בצד<br />

זוכרים ומטיילים - ‏"כי נזכור את כולם"‏<br />

מטיילים וזוכרים - ‏"כי במותם ציוו לנו את החיים"‏<br />

ריקי ויובל רון - מדריכי טיולים ב-‏ רון<br />

המדינה הצעירה - חיי החברה,‏ הדת,‏ החינוך<br />

- בתמונת המחזור של בית-הספר מספר<br />

הילדים ומספר המורים - שווה...‏ - והכלכלה<br />

ותחילת ההתמחות - איש-איש בדרכו:‏ ביצים,‏<br />

תפוזים,‏ כבוד הרב,‏ החלבן שנרצח ע"י פורעים<br />

ערבים,‏ וכמובן - איש הקרח...‏<br />

אנדרטת אסון-אוסלו צילום:‏ יובל רון<br />

שמעון בן-ישי נולד כאן,‏ גדל כאן - וראה<br />

הכל - ומכאן החלטתו להקים את המוזיאון<br />

שנחנך בראש-השנה האחרון.‏ שמעון מציג<br />

גם סרטון קצר,‏ אותנטי ומרגש על האסון,‏<br />

ובעתיד הקרוב הוא עתיד להשיג ולהציג גם<br />

חלקים משברי-מטוס הדאקוטה שהתרסק.‏<br />

סעו לשם עם ההורים - בשבילם זו נוסטלגיה,‏<br />

וסעו לשם עם הילדים - בשבילם זו היסטוריה...‏<br />

לאחר הביקור הייחודי בינוב,‏ נמשיך בנסיעה<br />

קצרה לאתר המרגש בבית-ליד,‏ שם נשמע על<br />

הפיגוע,‏ ובעיקר את סיפורי ההרוגים והניצולים.‏<br />

בכניסה לאתר נתרשם מהאנדרטה שהוקמה<br />

במקור במקום הפיגוע עצמו,‏ והועברה לכאן<br />

לאחר הבנייה של האנדרטה הגדולה הניבטת<br />

אלינו עוד מהכביש הראשי,‏ עם הדמויות<br />

המטפסות.‏<br />

במהלך הסיור נכיר את סיפור הפיגוע - שהיו<br />

לגביו התראות,‏ ונבין איך 21 חיילים ואזרח<br />

אחד נהרגו בו,‏ ו-‏ 62 נפצעו.‏ בצומת אירעו<br />

שני פיצוצים נפרדים.‏ פיצוץ ראשון,‏ ופיצוץ<br />

שני בתוך קבוצת הנפגעים מהפיצוץ הראשון<br />

- והגיבורים שטיפלו בהם - למרות שחלקם<br />

ידעו שיש התראה לפיגוע-המשך כזה.‏<br />

במהלך הסיור נפגוש את סיפורי הגיבורים<br />

- אלה שנקלעו למקום למרות שלא היו<br />

אמורים להיות בו,‏ מי היה בצומת למרות<br />

שידע על התראה לפיגוע,‏ מי יכול היה להיות<br />

ספורטאי-מצטיין והתעקש לשרת כחייל<br />

קרבי,‏ מי הציל את מי בפיגוע ודאג שיזכרו<br />

אותו ככזה,‏ מי האזרח ששירת בצבא כחובש<br />

ונקלע לצומת לאחר הפיצוץ הראשון,‏ ומי<br />

הדמות שהשאירה אחריה מורשת - מבלי<br />

לדעת שהיא עושה זאת...‏<br />

לקראת סיום,‏ מעניין גם לשמוע את הסיפור<br />

של הקמת האתר והאנדרטה עצמה - נסו<br />

לשער איך הדמויות באנדרטה תלויות כך<br />

לגובה ובאלכסון - והמבנה העצום והמרשים<br />

הזה לא קורס...‏<br />

באתר יש גם אמפי-תאטרון קטן ופתוח וגם<br />

אולם סגור,‏ בהם מתקיימים באופן שוטף<br />

טקסים של הצבא ושל בתי-ספר,‏ ומגוון של<br />

מפגשים חברתיים/‏ תרבותיים.‏ בכך גם אתר<br />

זה מבטא היטב את הגישה מכניסת-האורחים<br />

ומסבירת-הפנים של השילוב בין ‏"נזכור את<br />

כולם"‏ לבין ‏"ובמותם ציוו לנו את החיים".‏<br />

אנדרטת בית ליד צילום:‏ טובה רון<br />

* הכותבים הם מדריכי טיולים מוסמכים בישראל,‏<br />

ותושבי בת חפר.‏<br />

* תודה לשמעון בן-ישי ולטובה רון שסייעו בהכנת<br />

הכתבה.‏<br />

מוזיאון אסון-אוסלו:‏<br />

לתיאום ביקור יש ליצור קשר עם שמעון<br />

בן-ישי,‏ בטלפון 050-854-1799.<br />

האנדרטה לפיגוע בבית-ליד:‏<br />

האתר פתוח עם מדריכים-מתנדבים<br />

בימי ב'-ו'‏ בין השעות 14:00-10:00, וניתן<br />

לתאם גם ביקורים והדרכות לקבוצות<br />

שונות במסגרות שונות מול אילנה,‏ בטלפון<br />

.052-468-1420<br />

www.bathhefer.net.il<br />

20


דבר תורה מאת הרב קרסיק<br />

תהלוכת ל"ג בעומר גם בבת חפר - מפגן של אחדות יהודית<br />

אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים,‏ ואפילו כשיש חילוקי-‏<br />

דעות חריפים.‏ את האחדות היהודית במלוא יופיה אפשר לראות<br />

בתהלוכות הילדים בל"ג בעומר,‏ המתקיימות בכל מקום בעולם,‏ וגם<br />

כאן בבת חפר.‏<br />

ל"ג בעומר מסמל את תיקון הפגם,‏ שגרם למותם של עשרים וארבעה<br />

אלף תלמידי רבי עקיבא.‏ הם מתו כי ‏"לא נהגו כבוד זה בזה".‏ לא רק<br />

שלא היתה ביניהם אהבה ואחווה,‏ הם גם נהגו בחוסר כבוד בין אחד<br />

לשני.‏ ובל"ג בעומר פסקו מלמות.‏ ביום זה בוטלה הגזירה,‏ כי התחילה<br />

האחדות והאהבה בין איש לרעהו.‏<br />

ל"ג בעומר קשור גם-כן לרבי שמעון בר-יוחאי – ביום זה מתקיימת<br />

ההילולה לכבודו בהר מירון,‏ אליו עולים מאות אלפים מדי שנה.‏ רבי<br />

שמעון היה מתלמידיו של רבי עקיבא שלא נפגעו,‏ כי הוא היה שלם<br />

באהבת-ישראל וב"נהגו כבוד זה בזה".‏<br />

הנטייה הטבעית של בני-אדם היא לשאוף לאחדות במובן של<br />

אחידות – שתהיה דעה אחת,‏ הדעה שלהם,‏ כמובן - זו אינה אחדות<br />

אמיתית.‏ אם הכול עשויים מעור אחד וחושבים אותה מחשבה,‏ אין<br />

צורך לאחד דברים,‏ שכן מראש יש רק דבר אחד.‏ גדולתה של האחדות<br />

היא דווקא בסבילת פערים והבדלים,‏ כאשר הגרעין המאחד חזק דיו<br />

כדי לאפשר זאת.‏<br />

אחדות-ישראל פירושה תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי,‏<br />

גם ליהודי תועה.‏ זוהי הרגשה שכל יהודי הוא אח,‏ חלק מהמשפחה<br />

- יהיו מעשיו אשר יהיו.‏ אם הוא שוגה - הדבר גורם צער וכאב,‏ אך<br />

לעולם לא שנאה ועוינות.‏ כי הוא משלנו,‏ בשר מבשרנו.‏<br />

חז"ל המשילו את מערכת היחסים בין יהודים למערכת היחסים בין<br />

איברי הגוף.‏ יהודי שפוגע בחברו מפני שהלה פגע בו,‏ דומה,‏ לדבריהם,‏<br />

לאדם שהיה חותך בשר והסכין שבידו האחת פגע וחתך בבשר ידו<br />

השנייה.‏ מובן שאיוולת גמורה תהיה מצידו ‏"להעניש"‏ את היד הפוגעת<br />

בכך שיחתוך בסכין גם בה.‏ כך גם יהודי שפוגע בחברו - פוגע בסופו<br />

של דבר בו-עצמו,‏ שכן הזולת הוא חלק בלתי-נפרד ממנו.‏<br />

האחדות אינה מחייבת ויתור על השקפות ועמדות.‏ כל גדולתה<br />

ביכולת לשאת פערים והבדלים.‏ אפשר להיות מאוחדים גם אם אין<br />

מסכימים,‏ ואפילו כשיש חילוקי-דעות חריפים.‏ אפשר לחוש כבוד<br />

זה לזה גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה,‏ ואף כשהוא<br />

מתנגד בתקיפות לדעתו.‏ האחדות מביאה בחשבון ש"אין דעותיהם<br />

שוות",‏ ואף-על-פי-כן היא מוצאת את הנקודה המשותפת,‏ החזקה<br />

מכל ההבדלים והשונות שבין איש לרעהו.‏<br />

שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כל חלקי עם-‏<br />

ישראל.‏ כולנו בני אברהם,‏ יצחק ויעקב.‏ בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא<br />

‏"חלק א-לוה ממעל ממש".‏ יש לנו אלוקים אחד,‏ תורה אחת,‏ ארץ<br />

אחת.‏ מכנה-משותף זה,‏ מעניק עוגן איתן לשמירת האחדות גם על<br />

רקע חילוקי-דעות והבדלים באורחות החיים ובמנהגים.‏<br />

את האחדות היהודית במלוא יופיה,‏ אפשר לראות בתהלוכות ל"ג<br />

בעומר.‏ זכה רבי שמעון בר-יוחאי,‏ שיום ההילולה שלו - ל"ג בעומר -<br />

מצליח לאחד מאות-אלפי ילדי ישראל סביב התורה ומצוותיה.‏ מרגש<br />

לראות מדי שנה את המוני הילדים,‏ מכל חוג,‏ עדה,‏ זרם ואורח-חיים,‏<br />

הצועדים יחדיו במפגן של אהבת-ישראל ואהבת התורה.‏<br />

דווקא בתקופתנו המקוטבת יש לתהלוכות האלה ערך עצום בשבירת<br />

המחיצות המבדילות בין חלקי העם.‏ האווירה שהפוליטיקאים וכלי-‏<br />

התקשורת משרים מגביהה חומה בין הציבור הדתי לזה שאינו שומר<br />

מצוות.‏ חומה זו מעכבת רבבות יהודים,‏ שנשמתם צמאה למילה<br />

יהודית,‏ מלפנות אל הכתובת הנכונה.‏ כאן,‏ בתהלוכות ל"ג בעומר,‏<br />

הם חשים פתאום שכולנו עם אחד ושכל המחיצות הללו מלאכותיות<br />

ונטולות יסוד.‏<br />

ובעצם,‏ התהלוכות אינן אלא לבוש חדש למנהג יהודי עתיק בל"ג<br />

בעומר.‏ בקהילות ישראל נהגו המורים לצאת עם תלמידיהם לשדה,‏<br />

לשחק במשחקי חץ וקשת,‏ לספר להם על רבי עקיבא ורבי שמעון<br />

בר-יוחאי ולהעניק לילדים חוויה יהודית מיוחדת במינה.‏ בימינו אנו<br />

מגשימים רעיון בסיסי זה על-ידי התהלוכות.‏<br />

יום הצופה השנתי בשבט ‏"גולן"‏ – בת-חפר<br />

בתאריכים 20-21/4 התקיים יום הצופה<br />

השנתי בשבט ‏"גולן".‏ במהלך היומיים האלו<br />

למדו החניכים מיומניות צופיות,‏ עבודת צוות<br />

ועל דרגתם בשבט.‏<br />

הכל התחיל ביום שישי ה-‏ , 20/4 כאשר<br />

החניכים הגיעו לפעולה הרגילה בשעה 16:00<br />

כדי ללמוד על דרגתם וסיימו את היום ב‎22:00‎<br />

אחרי א"ש לילה צופי משוגע.‏<br />

בשבת בבוקר ה-‏‎21/4‎ , הגיעו החניכים<br />

לשבט ולמדו איך לבנות מחנה צופי יחד עם<br />

המדריכים ולאחר מכן הכינו על מדורות אוכל<br />

צופי המתאים לגילאים השונים.‏ אחרי שסיימו<br />

לאכול,‏ עברו ביחד תחנות אתגר אשר פעלו<br />

על שיתוף פעולה וידע צופי ולקראת סיום<br />

היום החלו במעברי הדרגה אשר מסמנים<br />

את היכולת הצופית שרכשו במהלך השנה.‏<br />

סיימנו בטקס מיוחד בו השתתפו חברי הלהקה<br />

הצופית שמופיעה ברחבי העולם - ה"קראוון"‏<br />

וכל החניכים קיבלו את הדרגות החדשות<br />

שלהם בשבט.‏<br />

למרות הקשיים שבאים עם המפעל הענק<br />

הזה ועם כמות חניכים כה גדולה,‏ הצלחנו<br />

בתור חברי השכבה הבוגרת וחניכי גדוד<br />

‏"ברק"‏ להרים את מפעל יום הצופה בדרך<br />

הטובה ביותר.‏<br />

עכשיו מתפנים לקראת מחנה הקיץ בתחילת<br />

יולי.‏ העבודה רבה.‏ לא יכולים לחכות...‏<br />

בברכת חזק ואמץ<br />

ארז טייב - יו"ר צוות צופיות צעירה,‏ שבט<br />

‏"גולן".‏<br />

21<br />

עלון בת חפר | מאי <strong>2018</strong>


www.bathhefer.net.il<br />

22


זהבית גונן<br />

חזה עוף עם פלפלים צבעוניים ובצל<br />

המצרכים:‏<br />

500 גרם חזה עוף חתוך לקוביות<br />

מעט שמן<br />

1 בצל גדול חתוך לקוביות גסות<br />

3 שיני שום קצוצות<br />

2 פלפלים צהובים חתוכים לקוביות גסות<br />

2 פלפלים אדומים חתוכים לקוביות גסות<br />

פטרוזיליה קצוצה לקישוט<br />

1 כפית פפריקה מתוקה<br />

1 כף קטשופ<br />

1 כפית כמון<br />

1 כפית מלח<br />

פלפל שחור גרוס<br />

1 כף סוכר חום / רגיל<br />

אופן ההכנה:‏<br />

מחממים את השמן במחבת.‏<br />

מוסיפים את הבצל והפלפלים ומערבבים.‏<br />

כשהפלפלים רכים מוסיפים את השום,‏ מערבבים מעט.‏<br />

מוציאים את הפלפלים לצלחת נפרדת.‏<br />

מכניסים את קוביות חזה העוף למחבת ומטגנים עד<br />

להשחמה קלה.‏<br />

מוסיפים את הפלפלים.‏<br />

מוסיפים את התבלינים + 1/4 כוס מים ומבלים 3-5 דקות.‏<br />

מתקנים טעמים.‏<br />

בתיאבון!‏<br />

פינת המתכונים<br />

תולעת ספרים<br />

קרן ויצמן<br />

תתארו לכם,‏ שהייתם יכולים להיכנס למשרד של חברת הפקות שמגשימה<br />

לכם חלומות...‏<br />

ג'וזי - גיבורת הספר ‏"תחלמי"‏ מאת הסופרת<br />

עידית שכטר-פייל,‏ היא סטודנטית שעובדת<br />

בחברת ‏"עננים",‏ שמפיקה חלומות על פי בקשת<br />

אנשים.‏ כאשר,‏ היא נדרשת להגשים את חלומו<br />

של מר נוי,‏ היא נקלעת בעל כורחה,‏ לתסבוכת<br />

שדורשת ממנה להפוך לבלשית.‏<br />

‏"ההרפתקה של ג'וזי מובילה אותה לאנשים<br />

ולמקומות שלא חלמה להגיע אליהם,‏ מאלצת<br />

אותה להטיל ספק במה שחשבה עד אז לבטוח,‏<br />

ולגבש את בחירותיה בחיים."‏<br />

כשהתחלתי לקרוא את הספר לא חשבתי,‏ שאצלול לתוך עלילה בלשית<br />

מותחת ומרתקת.‏ ממליצה בחום – ספר סוחף!‏<br />

הספר השני,‏ שאני ממליצה לכם לקרוא,‏ וגם<br />

הוא סוחף בעלילתו העוצמתית,‏ הוא ‏"הזריחה"‏<br />

מאת ויקטוריה היסלופ.‏<br />

‏"קיץ 1972. על פיסת חוף מרהיבה בעיר<br />

פמגוסטה שבקפריסין חונכים בני הזוג<br />

פפקוסטה את ‏"הזריחה"‏ – המלון המפואר<br />

והחדיש ביותר על קו המים.‏ פמגוסטה היא<br />

אתר נופש מבוקש מאין כמוהו באזור הים<br />

התיכון,‏ עיר משגשגת ושוקקת חיים,‏ שרבים<br />

נוהרים אליה מכל עבר.‏ במלון,‏ כמו בשאר חלקי העיר,‏ עובדים זה לצד<br />

זה קפריסאים ממוצא יווני וטורקי:‏ על אף האיבה האתנית השוררת באי<br />

והתהפוכות הפוליטיות המתחוללות סביב,‏ המציאות רוקמת ביניהם קשרים<br />

של אמון וקרבה.‏<br />

מערכות יחסים אלה עתידות לעמוד למבחן מכריע כשפמגוסטה נקלעת<br />

ללב המערכה על האי בין יוון לטורקיה.‏ העיר מופגזת,‏ ועשרות אלפי תושביה<br />

נמלטים מפני הכובש הטורקי.‏ בעיר הנטושה נותרות רק שתי משפחות<br />

– משפחת גאורגיו היוונית ומשפחת אזקאן הטורקית.‏ בין שתיהן קושרים<br />

מלון ‏"הזריחה"‏ וסוד רב-ערך שמותירה בידיהן בעלת המלון."‏<br />

כדאי לקרוא עד הסוף כדי לגלות את הסוד...‏<br />

מאחלת לכולכם קריאה מהנה!‏<br />

עלון בת חפר | מאי 23 <strong>2018</strong><br />

23

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!