MEgazine-06-18
MEgazine-06-18
MEgazine-06-18
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
הפקולטה להנדסת<br />
מכונות בטכניון<br />
תכנית קשרי תעשייה<br />
תכנית קשרי התעשייה Program( )Industrial Affiliates<br />
של הפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, הושקה על מנת<br />
לקדם שיתופי פעולה בתחומי חינוך והוראה, משאבי אנוש,<br />
מחקר ופיתוח, שיווק ויחסי ציבור, בין הפקולטה לבין החברות<br />
המובילות בתעשייה בישראל ובחו”ל.<br />
מודל הפעילות בתכנית מתבסס על תשלום דמי הצטרפות חד-<br />
שנתיים המקנים את האפשרות לפרסום משרות ללא הגבלה, וכן<br />
פרסום לוגו החברה באתר הפקולטה.<br />
לאחר מכן תיבנה ותתומחר תכנית פעילויות שנתית הרלוונטית<br />
לחברה והתואמת את צרכיה במגוון נושאים, ביניהם:<br />
אפשרות לקיום ״יום זרקור״ בלעדי לחברה לגיוס סטודנטים.<br />
השתתפות ב״יום גיוס״ הנערך אחת לשנה בבניין הפקולטה למספר<br />
חברות בו זמנית.<br />
אפשרות לפרסום כתבות פרסומיות ומודעות חסות במגזין הפקולטה<br />
המופץ לאלפי בוגרי הפקולטה, לחברי סגל ולסטודנטים.<br />
מתן אפשרות לעובדי החברה להשתתף כ’שומעים חופשיים’ בקורסים<br />
מן המניין - בתיאום מראש.<br />
אפשרות לארגון קורסים וסמינרים ייחודיים לעובדי החברה - בתיאום<br />
מראש.<br />
החברות מוזמנות ליזום מגוון פעילויות נוספות העונות על צרכיהן<br />
הייחודיים.<br />
במסגרת התכנית תקבל כל חברה שותפה גישה למשאבי<br />
הפקולטה ותוזמן להוציא אל הפועל תכנית פעילות<br />
שנתית בהתאם לצרכיה הייחודיים תוך חשיפת פעילותה<br />
לסטודנטים בכל התארים והמסלולים, סגל הפקולטה<br />
ובוגרי הפקולטה לדורותיה.<br />
במקביל, יתאפשר לחברות המצטרפות לתכנית לקחת<br />
חלק באירועים המתקיימים בפקולטה ובטכניון לאורך<br />
שנת הלימודים האקדמית.<br />
בנוסף, הפקולטה מעודדת שיתופי פעולה בתחומים הבאים:<br />
השתתפות ב”יום מחקר” ובכלל האירועים המתקיימים בפקולטה<br />
לאורך שנת הלימודים.<br />
אפשרות להצעת נושאים וליווי פרויקטי גמר של סטודנטים בלימודי<br />
הסמכה.<br />
מתן מלגות לסטודנטים.<br />
מתן חסות בכלל הכנסים והאירועים המתקיימים לאורך כל השנה.<br />
בברכת שיתוף פעולה פורה,<br />
צוות קשרי תעשייה הפקולטה להנדסת מכונות<br />
שמרית וגנר ליאור | shimrit.w@me.technion.ac.il | 077-8871668<br />
צביקה פורמן | meindustrel@technion.ac.il | 077-8875073
ברוך רופמן,<br />
דוקטורנט.<br />
בן 31 מנשר<br />
ד"ר ולרי פרומקין,<br />
פוסט-דוקטורנט.<br />
בן 35 מחיפה<br />
פרופ'ח מורן ברקוביץ',<br />
ראש המעבדה. בן 35 מחיפה<br />
סבסטיאן דהה,<br />
דוקטורנט אורח,<br />
בן 25 מגרמניה<br />
הילה ליבל, עוזרת<br />
אדמיניסטרטיבית,<br />
בת 37 מחיפה<br />
אנשים<br />
מעבדה<br />
בכל כיס<br />
יחידה נבחרת<br />
בפקולטה להנדסת מכונות<br />
בטכניון ישנם אלפי יחידים,<br />
שמרכיבים יחד עשרות תת-<br />
יחידות, קבוצות וחבורות. המדור<br />
"יחידה נבחרת" יאתר בכל גיליון<br />
יחידה אחת, נבחרת.<br />
לרגל הגיליון הראשון כינסנו<br />
לתמונה קבוצתית את צוות<br />
המעבדה לטכנולוגיות<br />
מיקרוזרימה בראשותו של<br />
פרופ"ח מורן ברקוביץ'.<br />
המעבדה מפתחת טכנולוגיות<br />
חדשות המבוססות על זרימה<br />
בגדלים של מיקרונים וננומטרים<br />
- החל מבדיקות רפואיות<br />
מבוססות "מעבדה-על-שבב",<br />
דרך אופטיקה אדאפטיבית ועד<br />
להדפסה תלת-מימדית.<br />
בין חברי הצוות שלה נמנים<br />
סטודנטים לתארי מגיסטר,<br />
דוקטורט ופוסט-דוקטורט,<br />
מישראל וגם מחו"ל.<br />
קבלו אותם:<br />
תצלום: ניצן זהר<br />
*לא מופיעים בתמונה: נדיה<br />
אוסטרומוחוב, בת 30, דוקטורנטית<br />
מחיפה; טלי רוזנפלד, בת 32,<br />
דוקטורנטית מחיפה; קסנדר ואן קוטין,<br />
בן 25, דוקטורנט מהולנד; פדריקו<br />
פרטורה, בן 29, דוקטורנט מאיטליה<br />
רן אשל,<br />
דוקטורנט.<br />
בן 32 מיקנעם<br />
ד"ר חאלד<br />
גומיד, מהנדס<br />
המעבדה.<br />
בן 56 מיפיע<br />
דניאל וידקר,<br />
סטודנט למגיסטר.<br />
בן 32 מחיפה<br />
ישראל גבאי,<br />
סטודנט למגיסטר.<br />
בן 27 מחיפה<br />
יבגני בויקו,<br />
דוקטורנט.<br />
בן 27 מחיפה<br />
ד"ר אלכסיי רזין,<br />
מהנדס אלקטרוניקה.<br />
בן 71 מחיפה<br />
| 34 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 35
אנשים<br />
יום בחיים<br />
עם בנג'י אילן סטודנט שנה שלישית בפקולטה להנדסת מכונות, הטכניון<br />
בנימין אילן )תכלס כולם קוראים לי בנג'י( • שלב בלימודים: שנה שלישית • גיל: • 27 מאיפה במקור: כליל, גליל מערבי<br />
מחכה לאוטובוס. אם אני נוסע<br />
לעבודה מחכה לי נסיעה קצרה<br />
שברובה אני רואה את הים.<br />
כיף להתחיל ככה את הבוקר.<br />
אם אני נוסע ללימודים, מתפלל<br />
שיגיע קו 216. לפעמים אין ברירה ועולה על<br />
קו 19 האיטי. כשחיים בהדר, עובדים במת"ם<br />
יומיים בשבוע ולומדים בטכניון שלושה ימים<br />
בשבוע, מכירים היטב את התחבורה הציבורית<br />
בחיפה. בשנה הבאה אני עובר לגור עם טל,<br />
החברה שלי, בבת גלים או בעיר התחתית, ככה<br />
שלפחות חלק מהנסיעות באוטובוסים יהפכו<br />
לנסיעות באופניים.<br />
מגיע לטכניון ומכין כוס קפה<br />
במטבחון במרחב הלמידה, שהוא<br />
הבית השני שלי בתקופות עמוסות,<br />
ויוצא לדשא, אחד המקומות האהובים<br />
עליי בפקולטה. בבוקר אנשים<br />
ממהרים לשיעורים ואז שקט בו ורגוע,<br />
בצהריים עמוס בסטודנטים שאוכלים<br />
ארוחת צהריים. הפריזבי של החברים<br />
מאווירונאוטיקה עף מדי פעם באוויר<br />
וכלבי נחייה צעירים משחקים זה עם<br />
זה, אחלה מקום.<br />
קם בבוקר, מתרחץ,<br />
מכין קופסה קטנה ובה<br />
גרנולה ויוגורט שאוכל<br />
כשאגיע ללימודים.<br />
נגמר היום הארוך הזה והגיע הזמן ליהנות קצת.<br />
אני וטל החברה שלי יורדים לעיר התחתית.<br />
העיר ממש השתנתה מזמן שהתחלתי את הלימודים<br />
– שיפצו את רחוב יפו ובנו שם מדרחוב מגניב שיש<br />
בסביבתו מיצגי אורות ואמנות. הנה מיצג שאני אוהב<br />
במיוחד, בשער פלמר:<br />
באופן כללי, אני ממש ממליץ לסטודנטים וסטודנטיות שמגיעים<br />
ללימודים בחיפה להכיר את העיר. נכון, זאת לא תל אביב, אבל<br />
בעיני זאת עיר מיוחדת שיש בה הרבה דברים ממש מגניבים שלא<br />
נתקלתי בהם בשום מקום אחר, ואם כבר גרים ארבע שנים במקום<br />
מסוים, לדעתי שווה להכיר אותו וליהנות ממה שיש לו להציע.<br />
ערב כפר. פעם בשבוע מתקיימת פגישה של חברי<br />
כפר הסטודנטים במתנ"ס היפהפה ברחוב טבריה<br />
15, שאני ממליץ לבקר בו בכל מקרה. ערבי הכפר<br />
נפתחים בהודעות שרלוונטיות לכולם כמו ארגון<br />
מסיבה או פסטיבל<br />
אמנות אורבני בשכונה,<br />
או בפרטים טכניים<br />
כמו מידע על המלגה<br />
שאנחנו מקבלים<br />
כחברי וחברות הכפר.<br />
לאחר מכן אנחנו<br />
מתפצלים לקבוצות והמדריכים של כל קבוצה<br />
מעבירים לנו תכנים מגוונים בחינוך, פילוסופיה<br />
ומגדר. אנחנו עורכים דיונים ולומדים על השכונה,<br />
על השינויים שהיא עוברת ועל העתיד הצפוי לה.<br />
עולה על האוטובוס השלישי<br />
להיום והיד עוד נטויה. נוסע<br />
להדר, למרכז הנוער שבו אני<br />
מתנדב זו השנה השלישית ב"כפר<br />
הסטודנטים הדר הכרמל". הכפר<br />
מורכב מקהילה של סטודנטים<br />
וסטודנטיות מכל המוסדות<br />
האקדמיים בחיפה. כולנו חיים<br />
בהדר ומתנדבים עם בני נוער,<br />
ילדים וקשישים בכמה מסגרות<br />
הפועלות בשכונה. במרכז הנוער<br />
אני מלמד את קטיה זו שנה<br />
שלישית את אדה שנה שנייה<br />
ואת ליעד החל מהשנה. אני מאוד<br />
נהנה להגיע לשם, לעזור להם,<br />
להכיר אותם וללמוד מהם בחזרה.<br />
<strong>18</strong>:00<br />
17:00<br />
20:00<br />
22:00<br />
17:00-10:25<br />
07:00-<strong>06</strong>:30<br />
10:20-08:30<br />
07:40<br />
08:20<br />
בחרתי ללמוד במגמת אנרגיה מכיוון שתחום האנרגיה המתחדשת קרוב ללבי. גדלתי<br />
בכליל, בבית שלא מחובר לרשת החשמל אלא רק לפאנלים סולאריים שנמצאים<br />
על הגג. כרגע אני מחפש פרויקט גמר וההיצע רחב. המחקר בתחום בפקולטה<br />
פורה ביותר, לשמחתי.<br />
כחלק מהלימודים אני משתתף בהרצאה בשיטות מספריות – קורס מרתק<br />
שמעביר פרופ' מורן ברקוביץ' על שיטות מתקדמות לפתרון משוואות<br />
דיפרנציאליות חלקיות באמצעות מחשב. הקורס ממש מעניין אותי והוא ללא<br />
ספק אחד מהמורכבים שעשיתי בתואר עד כה. במסגרת הקורס הזה אני מבלה שעות<br />
ארוכות מאוד עם נתן, השותף שלי בהגשות, לרוב אצלי בבית. החברה שלי כבר מתחילה<br />
לקנא בו.<br />
זה נתן אחרי שהצלחנו לתקן שגיאה בקוד<br />
יוצא לחצי יום עבודה. אני עובד ב"פיליפס מדיקל" במת"ם<br />
פעמיים בשבוע במשרת סטודנט, בקבוצה שעוסקת בתכן<br />
מכני של מכונות .CT מאוד מעניין לי בעבודה ואני מרגיש<br />
שאני רוכש שם המון ניסיון מעשי. יש לא מעט מקרים שבזמן<br />
הרצאה בטכניון המרצה אומר משהו שפתאום מתחבר לי<br />
לסוגיה שנתקלתי בה בעבודה. זה נהדר שאני יכול להתייעץ<br />
עם המרצים שלי בנוגע לבעיות שאני מנסה לפתור בעבודה, ועם<br />
מהנדסים בעלי ניסיון בנוגע לבעיות שאני מנסה לפתור בלימודים.<br />
היום הייתה לנו בעבודה הכשרה מתקדמת כך שיצא שהמשכתי ללמוד כל היום.<br />
ההכשרה עסקה בטולרנסים גיאומטריים – כלי חשוב ביותר בעבור כל מהנדס<br />
מכונות שרוצה לתרגם את כוונת התכן שלו לחלק או להרכבה אמיתיים.<br />
נגמרה ההכשרה ועכשיו אני מרגיש<br />
שאני כבר שוחה ב-1101 .ISO טוב,<br />
אולי לא שוחה, אבל בטוח שלא<br />
טובע. צריך לנקות את הראש. נחמד<br />
שהעבודה קרובה כל כך לים.<br />
| 32 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 33
אנשים<br />
לא הולך לעבור הלאה, וזה מה שהוביל לבחירה בטכניון".<br />
עם תחילת הלימודים פגשה ההילה האקדמית את המציאות<br />
בשטח, והמפגש, איך לומר, לא היה נעים. "הייתי תחוב<br />
במעונות, בחדר עם עוד שישה שותפים", הוא מתאר את<br />
חוויית המגורים המשותפים, "ומשהו בביטחון לגבי הבחירה<br />
שלי התערער". כך, שבועיים אחרי תחילת הלימודים, הוא<br />
ניסה להתקבל ללימודי תזונה קלינית ברחובות.<br />
הניסיון לא הצליח. הוא חזר לטכניון לסמסטר אביב<br />
)"אנשים שמתחילים בסמסטר אביב מראש חושבים<br />
אחרת"(, הפעם מצויד בשיטה פרטית לצליחת משברים:<br />
"לטוס מתחת לרדאר, לעשות מה שצריך בשביל להמשיך,<br />
ושהזמן יעבור וירפא את הכאב. בהמשך למדתי 'לשחק את<br />
המשחק', להתנהל בהתאם ליכולות שלי, ולעבור משנה<br />
לשנה". ממרחק הזמן, הוא מסכם, "היה כיף, גם כשהיה<br />
קשה. הטכניון לימד אותי איך ללמוד, איך להביא את עצמי<br />
למקומות שאני רוצה, וזה הכי חשוב".<br />
בסיום התואר, בחר ליאני לא ללכת לתעשיות המסורתיות<br />
והביטחוניות כמו רוב חבריו ללימודים, והתקבל לתוכנית<br />
אי-ויז'ן בחברת כתר פלסטיק. התוכנית העסיקה מהנדסים<br />
צעירים, שעבדו ארבעה ימים בשבוע בתפקידים שונים<br />
במפעלי החברה, וביום הנותר בילו במרכז הפיתוח של כתר<br />
סיור קצר בגלידריה חושף שהושקעו במקום הרבה ידע<br />
ומחשבה הנדסית - מאריזות הקלקר שנבחרו במיוחד<br />
ועד מכונה ששוטפת ומייבשת את כפות ההגשה.<br />
שני מוצרים נוספים, שפותחו כפרויקט בקורס תכן<br />
מוצר חדש, כבר נמצאים בתהליך ייצור בסין<br />
בחוף הים בהרצליה, בלימוד ותרגול שיטת "האוקיינוס<br />
הכחול" Strategy( )Blue Ocean - אסטרטגיה להתמודדות<br />
בשוק תחרותי באמצעות חשיבה מחוץ לקופסה.<br />
אחרי שמונה חודשים בתפקיד הבא, כמנהל פרויקטים<br />
בחברת ארקל אוטומוטיב, יצרנית חלקי פלסטיק חצי-<br />
פונקציונליים לתעשיית הרכב )"לא הרבה יודעים, אבל<br />
ברכבים כמו מרצדס, אופל ופולקסווגן, יש המון חלקים<br />
ישראליים"(, נשלח ליאני לרילוקיישן בגרמניה. דווקא שם,<br />
כשהוא חווה סוג של שיא מקצועי, חל המפנה בעלילה.<br />
ממכוניות לגלידה<br />
"אדוה היא לא מהבחורות שיישבו בבית ויעשו שופינג", הוא<br />
מספר. "היא תמיד רוצה לעשות משהו ולהיות בו הכי טובה".<br />
אחרי שלושה חודשים התחילה אדוה לעבוד בקונדיטוריה<br />
מסורתית באזור הכפרי שבו התגוררו, והשלימה כך הסבה<br />
מקצועית שהתחילה עוד בארץ. היא עבדה משתים-עשרה<br />
בלילה עד אחת-עשרה בבוקר, בעוד ששיאון המשיך<br />
בעבודתו כמנהל פרויקטים, יוצא בבוקר וחוזר בערב. "אחרי<br />
כמה זמן הבנו שזה בלתי אפשרי והתחלנו לחשב מסלול<br />
מחדש ולאחד כוחות לטובת חלום משותף", הוא מספר.<br />
"החלום שלי היה תמיד להיות עצמאי. אני מאוד מחובר<br />
ליצירה, להוביל תהליך עם יעד של כסף וזמן, וליצור משהו<br />
שמישהו ייהנה ממנו".<br />
מרגע שאומץ החזון המשותף – להתמקד בגלידה – זה<br />
היה רק עניין של זמן עד שהיגיעו לפרקטיקה: ליאני למד<br />
את השוק, חישב עלויות, התעניין בציוד וחומרים, וסיכם<br />
הכול בטבלאות אקסל. אדוה יצאה לבולוניה באיטליה,<br />
לקורס אצל אחת מיצרניות מכונות הגלידה המובילות<br />
בעולם, ובהמשך גם נכנסה לעבוד בגלידריה במקום<br />
מגוריהם. "היא למדה שם את הבסיס, אבל את הלימודים<br />
האמיתיים עשתה בבית. קנינו ציוד, ובמשך חצי שנה היא<br />
עשתה גלידות בסלון ואני טעמתי", הוא נזכר.<br />
אחרי שלוש שנים, כשנקפו הגעגועים לארץ, הם התחילו<br />
לחשוב על חזרה. עכשיו כבר היה ברור לשניהם שהם<br />
הולכים לפתוח גלידריה, אבל קצת שונה מהסטנדרט<br />
המוכר.<br />
הנדסה בשירות המטבח<br />
הם חזרו לארץ, התמקמו בנשר, ונכנסו לתהליך ההקמה.<br />
עבור ליאני, הייתה זאת הזדמנות להביא לביטוי את כל<br />
הניסיון שרכש בניהול פרויקטים: "אף פעם לא הייתי מהנדס<br />
מכונות נטו. תמיד הייתי סוג של אינטגרטור, שרואה את<br />
הדברים מלמעלה, יודע מה המשימה ואיך להגיע ליעד. אני<br />
יכול להקביל כל דבר הכי קטן בגלידריה לקו הייצור הכי<br />
מסובך של חברת מרצדס. בהקשר הזה, הקורס מערכות<br />
ייצור, היה אחד הקורסים שמאוד אהבתי בלימודים, על אף<br />
שהייתה נטייה קצת לזלזל בו. קורס שעושה זום אאוט על<br />
התעשייה, משלב התכנון, דרך הרכש, הייצור, משאבי אנוש<br />
ועד המכירה. לדעתי זה מהות עולם ההנדסה".<br />
סיור קצר עם ליאני בגלידריה חושף שהושקעו במקום<br />
גם הרבה ידע ומחשבה הנדסית, לא רק בתהליך אלא<br />
גם בפרטים. מאריזות הקלקר שנבחרו במיוחד, דרך<br />
המכונה ששוטפת ומייבשת את כפות ההגשה ומחליפה<br />
את קערות המים המקובלות במקומותינו, עבור במכונת<br />
הקצפת האיכותית שליאני טרח לפרק וללמוד במפנים,<br />
ועד מכונת הגלידה הגרמנית, בין הבודדות מסוגה בארץ,<br />
לדבריו, שמוציאה גלידה בעלת מרקם מושלם, בלי שימוש<br />
במייצבים כלל. בדרך גם שני מוצרים שתוכננו ביחד עם<br />
סטודנטים מהטכניון בקורס פרויקט תכן מוצר חדש )ראו<br />
מסגרת(, שיקלו מאוד על אדוה במטבח ועל העובדים<br />
בוויטרינה.<br />
האם הרומנטיקה נשמרת גם כשעובדים ביחד? "בגדול, כל<br />
אחד יודע את המקום שלו. אבל לפעמים יש ויכוחים. היא,<br />
למשל, באה עם החדווה של להמציא טעמים חדשים, ואני<br />
חושב על זה בצורה של תהליך זרימה, של רכש, תפעול<br />
ותמחור", שיאון מאפיין ואדוה מחזקת: "בסך הכול זה עובד<br />
מצוין. אנחנו ביחד כמעט 24 שעות. רק לפעמים, כשהוא<br />
בא לעזור לי במטבח, בא לי להרוג אותו. אין כזה דבר סתם<br />
לשפוך שוקולד, הוא תמיד חייב לייעל הכול ולעשות שונה".<br />
לטובת הזוגיות, הגלידריה מעסיקה כ-15 עובדים, כך<br />
שליאני לא נדרש להיכנס הרבה למטבח. גם את ניהול כוח<br />
האדם הם משתדלים לעשות בסטנדרטים לא מקומיים.<br />
"למדתי הנדסת מכונות, ראיתי מערכות ייצור ענקיות,<br />
ובסופו של דבר, הכי חשוב זה תמיד האנשים", אומר<br />
ליאני. "כשהחלטנו להקים את הסלון היה לנו ברור מאוד<br />
שאנחנו פה בשביל ליהנות, וכל מי שאיתנו צריך להיות<br />
שותף להנאה הזו. אני לא מעסיק מי שרק רוצה לחסוך<br />
כסף אחרי הצבא. אנחנו משקיעים המון בגיוס כוח אדם<br />
איכותי, ומעוניינים שהם יישארו איתנו זמן ארוך. לשם כך<br />
השקנו תכנית שימור עובדים חדשנית שמודל התגמול<br />
שלה מעודד התמדה ופיתוח אישי באופן כזה שמיטיב עם<br />
העובד, עם המוצר, עם הלקוח ועם הסלון כולו".<br />
לפי התור, נראה שדרך החשיבה של ליאני מיטיבה עם<br />
כולם. גם איתנו. אנחנו עוזבים את הסלון כשבאמתחתנו<br />
קופסה מלאה בגלידת שוקולד ופיסטוק והרבה מחשבה<br />
על הביקור הבא.<br />
קורס "פרויקט תכן מוצר חדש" מאפשר לסטודנטים בשנה ד'<br />
להיפגש עם מומחים מחברות תעשייה מובילות, ולקבל כלים<br />
ומתודולוגיה לביצוע פרויקט תכן מכני, תוך הבנה עמוקה של<br />
התהליך, ויישום יצירתי של הידע שרכשו בכל מקצועות הלימוד<br />
לתיכון וייצור מערכת אמיתית. השנה נבחרה גלידריית אייססלון<br />
להיות אחת מחברות התעשייה שמלוות את הקורס, לצד חברות<br />
כמו רפאל ואלביט.<br />
ליאני: "שמחתי מאוד שפרופ' ראובן כץ קיבל אותנו לתוכנית<br />
הקורס. פיתחנו ביחד עם הסטודנטים שני פתרונות לצרכים<br />
אמיתיים בגלידריה. האחד זה מכשיר הרמה למכלי הגלידה<br />
הגדולים שבוויטרינה, שעוד אף אחד לא מצא פתרון איך<br />
להוציא אותם בלי להיחתך ולשבור ציפורניים. השני הוא סטנד<br />
למיקסר הכבד במטבח, שהעבודה איתו ביד, בהתנגדות של<br />
נוזלים וחומרים, גורמת כאבים בכתף. שני המוצרים כבר נמצאים<br />
בייצור בסין, וכל מי שעובד בתעשייה יודע שזה נס להגיע לאב-<br />
טיפוס בתוך שנה".<br />
| 30 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 31
אנשים<br />
הכדור<br />
)והגביע(<br />
בידיים שלו<br />
בוגר הפקולטה שיאון ליאני עשה הכול<br />
אחרת: הוא שקל לעזוב את הלימודים<br />
שבועיים אחרי שהתחיל, העדיף ניהול<br />
פרויקטים על פני תפקידי הנדסה<br />
מסורתיים, וויתר על רילוקיישן נוח<br />
בגרמניה כדי להקים גלידריה משפחתית<br />
בניגוד לעצות מומחים מהענף. סיפור<br />
ישראלי, בשיטה גרמנית וניחוח איטלקי<br />
יסמין להב<br />
ה<br />
מראֶ ה בכניסה לגלידריה אייססלון<br />
,)EISSALON( במרכז המסחרי האלמוני<br />
ברחוב אוסקר שינדלר בחיפה, מעט<br />
מטעה. סלון וינטאג' קטן ומעוצב<br />
בכניסה, ובהמשך לו מרפסת שמש<br />
רחבה. יש גם ויטרינה שמרמזת על מהות<br />
המקום, ומאחוריה מטבח פעלתני. מה שחסר בתמונה הן<br />
שורות שורות של מכלים עמוסים גלידה בצבעים ובטעמים<br />
שונים. אם זאת גלידריה, איפה הגלידה? אז זהו, שזאת<br />
אכן גלידריה, שבה עושים את הדברים קצת אחרת.<br />
דליי נירוסטה עמוקים וסגורים החליפו כאן את המכלים<br />
הפתוחים המוכרים מגלידריות בארץ. רשימת הטעמים<br />
המסקרנת – תפוח-ג'ינג'ר, אגס-תות, שוקולד למקצוענים,<br />
בירה ועוד – מעידה גם היא שזו לא עוד גלידריה.<br />
מוכר חביב מקבל את הלקוחות בתור באדיבות מעוררת<br />
השתאות, מסביר בסבלנות ובמקצועיות על הטעמים הלא-<br />
שגרתיים, ומחלק טעימות בכפית. "השוקולד יהיה למטה<br />
בכל מקרה, כדי שלא יחסום את הטעמים האחרים", הוא<br />
מסביר לאחד הלקוחות קצת על הנדסת גביע גלידה. בחוץ<br />
חום של אביב ישראלי, והגלידה שבחרנו מחליקה בנעימות<br />
בגרון, ומשאירה בפה טעם נקי ומדויק.<br />
המוכר הוא בעל המקום שיאון ליאני )37(, שפתח אותו<br />
לפני כשנתיים, ביחד עם אשתו, אדוה. מאוחר יותר יסביר<br />
שהם מקפידים לא להגיש גלידה בת יותר משלושה ימים.<br />
חדי העין יוכלו להבחין שהכדורים מעט קטנים מהמקובל<br />
בארץ. "השאיפה היא להגיש מנה מקצועית ומותאמת<br />
יותר, וגם במחיר נוח יותר", יוסיף. כשהוא מתפנה מהדלפק,<br />
אנחנו מתיישבים לשמוע איך הפך הסטודנט לתואר ראשון<br />
בהנדסת מכונות לבעל גלידריה ייחודית בניחוח אירופי.<br />
הוא גדל במושבה הציורית כפר תבור, ולמד בבית הספר<br />
כדורי המיתולוגי. את שירותו הצבאי עשה בחיל האוויר.<br />
לאחר חצי שנת טיול באוסטרליה, חזר לארץ וכבר אז<br />
התנסה ביזמות ראשונה. "פיתחתי תוכנה למדריכי כושר,<br />
מוצר שלא היה קיים בשוק. לקראת ההשקה קיבלתי מידע<br />
פנים שהולכת לצאת תוכנה דומה אחרי שנים של פיתוח,<br />
ידעתי שאין לי מספיק כסף להתחרות בה והחלטתי לרדת<br />
מהרעיון ולהירשם ללימודים", הוא מספר בכנות נוגעת<br />
ללב.<br />
למה הנדסת מכונות? ולמה הטכניון?<br />
"חשבתי שעם תואר ראשון בהנדסה אפשר להתחיל<br />
לעשות משהו. מכונות זה מאוד אני, אבא תמיד לימד אותי<br />
להתעסק עם דברים טכניים, אפשר לומר שהרבה ממה<br />
שיש לי בידיים היום זה ממנו, ואמא הייתה יוצרת ואמנית<br />
בנשמתה. הגישה שלי היא להתחיל הכי גבוה שאפשר, ואם<br />
תצלום: מיה רוזנטל<br />
| 28 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 29
אקדמיה<br />
דיאלוג אקדמי<br />
בתואר הראשון, וקשה מאוד להשיג בלימוד אישי תוך<br />
כדי עבודה בתעשייה את רמת המתמטיקה – היכולת<br />
האנליטית והחישובית – הנדרשת היום בשוק.<br />
ניצן: כן, כשאתה נכנס לשוק כדוקטור יש לך ידע<br />
תיאורטי נרחב, אתה בעל יכולת עבודה עצמאית, יש לך<br />
כלים למחקר, אבל המון דברים לא ידעתי והייתי צריכה<br />
ללמוד בעצמי. קצב ההתקדמות בתעשייה תלוי בבן אדם<br />
ומשתנה לפי צורכי המחלקה ולא רק לפי כמה אתה<br />
ניצן: כשאת נכנסת לשוק כדוקטור יש לך<br />
ידע תיאורטי נרחב, את בעלת יכולת עבודה<br />
עצמאית, יש לך כלים למחקר. אבל המון<br />
דברים לא ידעתי והייתי צריכה ללמוד בעצמי<br />
יודע להעמיק. אני הגעתי דוקטור, כן, אבל אתה צריך<br />
לדעת מה זה אווירודינמיקה, למשל, ואני לא ידעתי מה<br />
זה. נכון שברפאל יש יתרון לתארים הגבוהים, אבל הרבה<br />
בוגרי תואר ראשון אצלנו התקדמו יותר מאלו עם התואר<br />
השני ולא תמיד אתה זוכר מי למד מה. בסוף זה הכישרון<br />
שקובע. עודד, לך למשל יש כל הכלים.<br />
עודד: אני נדבקתי בחיידק המחקר, חיידק שצריך לתפוס<br />
אותו בתארים המתקדמים. לדעתי, קשה מאוד להידבק<br />
בו בתואר ראשון.<br />
ניצן: ולא משעמם לך? העבודה באקדמיה נראית לי<br />
חוזרת על עצמה – אתה נמצא בבניין הזה, מעביר אותו<br />
קורס כל שוב ושוב, מוקף באותו קומץ קולגות, נלחם<br />
על המקום שלך, עוסק במגוון מצומצם של תחומים<br />
והקשרים החברתיים מועטים.<br />
עודד: יש אנשים שצריכים הזנה חברתית ועבודה<br />
בצוות ויש אנשים שטוב להם לבד עם עצמם, או עם<br />
צוות מצומצם. באקדמיה אפשר לעבוד עם צוות גדול<br />
במעבדה ובעבודה תיאורטית אתה כל הזמן עם עצמך.<br />
יש תיאורטיקנים שעובדים עם צוות קטן של אדם אחד<br />
או שניים שמתחלף כל כמה שנים, אז יש מגוון אפשרויות<br />
חברתיות באקדמיה. בעניין תחומי העיסוק - אתה מלמד<br />
כמה מקצועות בשנה ואחד מהם חייב להיות בתחום<br />
המומחיות שלך, שבו אתה מכשיר את הדוקטורנטים.<br />
המדהים הוא שאתה קובע על מה תעבוד. חוקר צריך<br />
לכתוב כל הזמן הצעות מחקר חדשות, ואם הן לא יהיו<br />
מצוינות הוא לא יזכה למימון. יש התחדשות יום יומית.<br />
חלק מהבחירה שלי באקדמיה הייתה כי אין רגע דל.<br />
דווקא את, שעשרים שנה עובדת באותו המקום, מדברת<br />
על גיוון?<br />
ניצן: רפאל היא מקום אידאלי, יש מגוון עיסוקים אין<br />
סופי, עשרות תחומי ידע וסוגי מערכות. הזמן הכי ארוך<br />
שנשארתי בתפקיד אחד היה שש שנים והשינויים ברמת<br />
העיסוק היום יומי היו כמו להחליף מקצוע – ניהול<br />
אנשים, עיסוק בטכנולוגיה בהנדסת מערכות, פגישות<br />
עם לקוחות – אלו עבודה שכל אחת מהן מצריכה<br />
כישורים מתחומים שונים לגמרי. את כל הזמן בלמידה,<br />
והמקצוענות הולכת ונבנית, נדבך על נדבך, שזה דבר<br />
אדיר. מבחינה חברתית, את כל הזמן מכירה אנשים<br />
חדשים ומדהימים ולא צריכה להיפרד מהחברים<br />
הקודמים שכבר רכשת.<br />
עודד: ואת לא חושבת לחזור לאקדמיה?<br />
ניצן: פעם חשבתי שאחזור לאקדמיה כחוקרת טובה<br />
ומנוסה יותר, אבל איבדתי את זה. כמה חברי סגל יש<br />
אצלכם שממש עבדו בתעשייה והחליטו לחזור, לא<br />
כהרפתקה בין תואר ראשון לשני?<br />
עודד:. אצלנו, מתוך 40 חברי סגל, שני פרופסורים הם<br />
אנשי תכן. יש תקן לחברי סגל מהתעשייה בטכניון וסוג<br />
המחקר שהם עושים הוא אחר. הקריירה והמצוינות<br />
שלהם נבנתה בתעשייה ובסוף הקריירה הם באים לתרום<br />
לאקדמיה, וכך הדור הצעיר כאן יכול לצבור ניסיון מעשי<br />
עודד: מי שמתכוון לעבוד במו"פ חייב לרכוש<br />
עצמאות שאותה משיגים בידיים, במחקר, זה<br />
לא מספיק לשבת בכיתה. מניסיוני, דוקטורט<br />
הוא תנאי הכרחי לעבודה בפיתוח<br />
בתחום התכן המכני והמשולב. אבל כאמור, הפרופיל של<br />
חבר סגל הוא קודם כל עצמאות ומצוינות במחקר הנדסי,<br />
ולכן יש מעט העוסקים בתכן, אם בכלל. ובכל זאת, לא<br />
חסר לך העיסוק במדע ה"טהור"?<br />
ניצן: אני מודה שלא... אני יכולה להבין את הקסם<br />
בזה וזוכרת את רגעי ההתעלות במחקר ובדוקטורט,<br />
כשאת מתעוררת באמצע הלילה ויש לך פתרון למשפט<br />
מתמטי שאת עובדת עליו שלושה חודשים. אבל בחרתי<br />
בתעשייה מכיוון שרציתי להתחבר לעשייה אמיתית.<br />
אני צריכה את האקשן מסביב. לראות יצירה שהתחילה<br />
מרעיון ומסימולציות ושלא נעשה דבר כמוה בעולם, או<br />
לחזות ברעיון שהעלית ואנשים אמרו שהוא לא אפשרי,<br />
או שהוא מסובך ושיש בו יותר מדי סיכונים, כשהוא מגיע<br />
לכדי מימוש ועובר ניסוי מורכב מוצלח. זו תחושת עילוי<br />
וסיפוק שלא ניתנת לתיאור. זר לא יבין זאת.<br />
אקדמיה<br />
פורצי דרך<br />
ניווט ללא לוויין<br />
במכונית ללא נהג<br />
במסגרת המחקר שלו לתואר שני הצליח גיל אלבז לאתר ענן נקודות<br />
מקומי בתוך ענן נקודות גדול יותר. המענה החדשני והיצירתי שמצא אלבז<br />
לבעיית המיקום במערכות מבוססות ענני נקודות מקטין את הצורך בשימוש<br />
במערכות GPS ומהווה פריצת דרך בפיתוח מכוניות אוטונומיות<br />
במעבדה לתכנון ישויות בעזרת מחשב )תיב"מ(<br />
של הפקולטה עובדים, בין היתר, על אנליזה<br />
של ענני נקודות. ענני הנקודות מפענחים<br />
את הגיאומטריה של המרחב ומספקים מעין<br />
תמונה של העולם המורכבת מנקודות בדידות<br />
תלת-ממדיות. בשנים האחרונות הם משמשים,<br />
ביחד עם מערכות מבוססות לוויין GPS(( ומצלמות<br />
וידיאו, כ"עיניים" במכשירים רבים ובראשם מכוניות<br />
אוטונומיות.<br />
תפעול מערכות ה-GPS דורש קבלת אותות מידע<br />
מלוויינים רבים בה בעת. המערכות מושפעות מתנאי<br />
מזג האוויר, ממצב התאורה, ממספר הלוויינים וממיני<br />
מכשולים המפריעים לאותות להגיע ומשבשים את<br />
יכולת המיקום. במדינות שבהן התשתית רעועה,<br />
טכנולוגיה מבוססת GPS איננה יעילה כלל ונדרש<br />
פתרון איתור מיקום יציב ומדויק יותר.<br />
הפרויקט הסטודנט<br />
גיל אלבז, בן 24, החל את דרכו בפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון כעתודאי במסגרת<br />
תוכנית "ברקים". הוא הראשון בפקולטה לעסוק<br />
בראייה ממוחשבת בעזרת מערכות לומדות<br />
ומהראשונים בה שעסקו בראייה ממוחשבת<br />
תלת-ממדית, פרויקט הגמר שלו בנושא אף זכה<br />
בפרס ברזאני על הצטיינות. הפרויקט הפך לנושא<br />
המחקר של התואר השני, בהנחיית פרופ' ענת<br />
פישר במעבדה לתיב"מ. אלבז לקח חלק<br />
בתוכנית "מגנט עמוק" – שיתוף פעולה בין<br />
התעשיות הביטחוניות והאקדמיה, המתמקד<br />
באנליזה של מידע תלת-ממדי מתוך סנסורים.<br />
את מאמרו 3D Point Cloud Registration for<br />
Localization Using a Deep Neural Network Auto-<br />
,CVPR הציג בכנס הבינלאומי היוקרתי ,Encoder<br />
שנערך בהוואי בשנת 2017. את התואר השני סיים<br />
בגיל 22.<br />
בהנחיית פרופ' ענת פישר עסק אלבז במחקרו<br />
בניסיון לשפר את יכולות איתור המיקום<br />
במערכות מבוססות ענני נקודות. בעזרת<br />
רגיסטרציה של ענן נקודות גדול – נקרא<br />
לו לדוגמה "רמת הגולן", ושל ענן נקודות קטן<br />
בתוך התמונה הגדולה – נקרא לו לדוגמה "עץ<br />
אקליפטוס", הוא הצליח לאתר את ענן הנקודות<br />
הקטן בתוך הסצנה הגלובלית ובכך לקבוע למעשה<br />
את מיקום האובייקט. זוהי התקדמות משמעותית<br />
בדרך ליצירת מערכות מיקום מדויקות ויעילות יותר,<br />
שאינן תלויות בלוויינים.<br />
החידוש<br />
| 26 הפקולטה להנדסת מכונות הפקולטה להנדסת מכונות | 27
אקדמיה<br />
להתמסר למדע או<br />
הושבנו איש אקדמיה ואשת תעשייה בכירים לשיחה בארבע עיניים על המסלול הנכון ביותר<br />
גוני היימס קוואשי<br />
לצאת לעבודה?<br />
לקריירה עתידית. איך אומרים? לא נגענו<br />
דיאלוג אקדמי<br />
על רקע המסכים המנצנצים בצבעים מטאליים<br />
והמוסיקה הבוקעת מהרמקולים שהוצבו ברחבי<br />
הטכניון לרגל יום הסטודנט, הושבנו את פרופ'<br />
עודד גוטליב וד"ר ניצן ש' לשיחה על קריירה.<br />
גוטליב, בן 62, פרופסור בהנדסת מכונות וראש<br />
קבוצת המחקר של מערכות דינמיות לא לינאריות<br />
וכאוטיות בטכניון וחבר סגל ותיק בפקולטה,<br />
חושב שתארים מתקדמים הם תנאי הכרחי<br />
לעצמאות ובכלל, "אין רגע דל באקדמיה". ד"ר<br />
ש', בת 52, מהנדסת מערכות ראשית ברפאל<br />
וחברה בוועדה המייעצת של הפקולטה, לא<br />
מוכנה להחליף את הסיפוק שבעשייה אמיתית –<br />
"רעיון שאמרו עליו שהוא לא אפשרי מגיע לכדי<br />
מימוש" – בעד שום הון שבעולם. ממרום בניין<br />
קאהן וניסיונם, הם דנו בשאלה מה המסלול הנכון<br />
ביותר לסטודנטים הצעירים הרוקדים ברחבה<br />
שלרגליהם. הסטודנטים, מצידם, המשיכו לפזז.<br />
עודד: מה שלומך ניצן? לא ראיתי אותך הרבה זמן, כשאני<br />
חזרתי לטכניון את היית בסוף הדוקטורט. מה עשית<br />
מאז?<br />
ניצן: כבר עשרים שנה שאני ברפאל...<br />
עודד: לא עשית אפילו את הטיול של אחרי הצבא?<br />
ניצן: למדתי פה בפקולטה שלושה תארים במשך תשע<br />
שנים, כולל שתי לידות באמצע. את הטיול הגדול למזרח<br />
עשיתי אחרי התואר הראשון. ומה היה המסלול שלך?<br />
עודד: בדור שלי לא היה מקובל לטייל. אני השלמתי פה<br />
את התואר הראשון והלכתי לעבוד כמהנדס ימי. עבדתי<br />
בפיתוח של גשר הפחם בחדרה ומקום העבודה הציע<br />
לי ללוות את הניסויים שנערכו בעניין הגשר בטכניון<br />
ולהשלים במקביל את התואר השני, וכשלמדתי כבר<br />
ידעתי שאני רוצה לעשות דוקטורט. המנחה שלי בתואר<br />
השני, פרופ' אמריטוס מיקי שטיאסני, עודד אותי לעשות<br />
אותו בארה"ב, באוניברסיטת אורגון.<br />
ניצן: ולא חשבת לצאת לשוק אחרי הדוקטורט?<br />
עודד: הייתה לי הצעה לעבוד ברפאל והייתה לי הצעה<br />
להשתלב באקדמיה במכון ויצמן, אבל בסופו של דבר<br />
בחרתי לחזור לטכניון, אחרי שהשלמתי פוסט-דוקטורט<br />
ב-MIT. ואת, ידעת שתצאי לשוק?<br />
ניצן: התלבטתי אחרי כל שלב ובין כל תואר, לא היה לי ברור<br />
מה אעשה קדימה. יש הרי דעה שאחרי תואר שני את אובר<br />
קווליפייד למקומות עבודה. בסופו של דבר החלטתי לעשות<br />
דוקטורט כי זה מה שעניין אותי, לא התעמקתי בשאלה אם זה<br />
עוזר או מפריע למצוא עבודה.<br />
עודד: וזה עזר, או הפריע?<br />
ניצן: החשש שהדוקטורט יהיה מכשול כבר אז לא היה מדויק,<br />
וברפאל דוקטורט היה רק יתרון. היום יש יותר ויותר מקומות<br />
עבודה שתארים מתקדמים פותחים בהם דלת מאשר היו כשאני<br />
יצאתי לשוק.<br />
עודד: טוב, את עוסקת במו"פ. אם מחלקים את מה שעושים<br />
מהנדסי מכונות בתעשייה הישראלית, יש שלושה סוגים<br />
של עיסוקים: הראשון זה מו"פ, או אקדמיה; השני תכן מכני;<br />
ובשלישי נכנסים כל מי שאינם עוסקים במו"פ ובתכן כמו<br />
למשל ניהול ופטנטים. אפילו בנושאי התכן, ארבע שנים של<br />
התואר הראשון אינן מספיקות. ולכן, המשמעות של התארים<br />
המתקדמים היא קודם כל הקניית מומחיות שאינה ניתנת בתואר<br />
הראשון. את החשיבות של התואר השלישי אפשר לסכם במילה<br />
אחת – עצמאות.<br />
מי שמתכוון לעבוד במו"פ חייב לרכוש עצמאות שאותה משיגים<br />
בידיים, במחקר מתקדם, זה לא מספיק לשבת בכיתה. עכשיו<br />
תצלומים: יסמין להב<br />
קיבלו סטודנט שלי לעבודה באחת מחברות התעשייה האווירית<br />
בגלל העצמאות שלו והיכולת שלו לעבוד, לנסח בעיה ולהעמיד<br />
כלים לפתרון, והוא עובד בתחום אחר לחלוטין מהמחקר שלו.<br />
לדעתי, דוקטורט הוא תנאי הכרחי לעבודה במו"פ.<br />
ניצן: זה לא מדויק. כשקיבלתי אנשים לעבודה לא היה חשוב<br />
לי שהם יפגינו ידע בתחום העיסוק של המחלקה שניהלתי אלא<br />
חיפשתי יכולת אנליטית טובה, פוטנציאל ויחסי אנוש. תואר<br />
שני ושלישי מסייעים, אבל להגיד שזה תנאי הכרחי זה לא נכון.<br />
יש הרבה מאוד אנשים ברפאל שעוסקים במו"פ ברמה עולמית<br />
והם בעלי תואר ראשון. הם רכשו את היכולות ברפאל. מספיק<br />
שיש בסיס אנליטי ותיאורטי ואת החניכה הנכונה ואפשר להגיע<br />
להישגים נהדרים. למשל הסגנית למו"פ של החטיבה הכי גדולה<br />
ברפאל, חטיבת ההנדסה, היא אישה שהגיעה עם תואר ראשון<br />
בלבד ועושה עבודה מדהימה בתפקיד.<br />
עודד: אבל אם היית הולכת לעבוד ברפאל אחרי תואר ראשון,<br />
לא היית מתחילה באותו תפקיד שהתחלת בו.<br />
ניצן: זה לא נכון, התפקיד הראשון שהייתי עושה היה זהה. אולי<br />
קצב ההתקדמות והמעבר לעצמאות היו שונים, אבל קשה לי<br />
להגיד כמה מזה קשור בכישרון וכמה בדוקטורט.<br />
עודד: אז רפאל לא ניצלו את העצמאות שבאת איתה כדוקטור.<br />
תואר שלישי נותן כלים לתפקידי מו"פ שאי אפשר לרכוש<br />
| 24 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 25
אקדמיה<br />
פ<br />
רופ' אלי אלטוס נולד בחיפה ב-17<br />
בנובמבר – 1948 חצי שנה לאחר הקמת<br />
המדינה. במילים אחרות, בנובמבר הקרוב<br />
יחגוג גם הוא את יום הולדתו ה-70. הוא<br />
גדל ולמד בחיפה ולאחר שירותו הצבאי,<br />
שבמהלכו פיקוד על בניית אחד מגשרי<br />
הצליחה במלחמת יום הכיפורים, נרשם לטכניון. כאן<br />
השלים את שלושת תאריו האקדמיים, ובתום הדוקטורט<br />
יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה וושינגטון.<br />
באוקטובר 2017 יצא לגמלאות, אך הוא עדיין ממשיך<br />
להנחות שלושה סטודנטים לתארים גבוהים. עד היום<br />
הכשיר 55 סטודנטים כאלה – שניים מהם הם כיום<br />
פרופסורים בפקולטה שלו ואחד הוא סמנכ"ל רפא"ל. "אני<br />
אוהב ללמד ולהנחות סטודנטים – זה חלק ממימוש הידע<br />
שלי וזאת דרך להשפיע על חיים של אנשים. הרי לאנשים<br />
שהיטיבו איתי לא תמיד אוכל לגמול, אבל אוכל להיטיב<br />
עם אנשים אחרים". גם הטכניון הכיר בפרופ' אלטוס,<br />
לא פעם, כמרצה מצטיין, ואת אחד מתוארי ההצטיינות<br />
בהוראה הוא קיבל ביום שבנו זכה בתואר מצטיין נשיא.<br />
ובכל זאת, יש בוגרים שיגידו שהמרצים בטכניון קשוחים<br />
מדי.<br />
"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה קשה ללמוד,<br />
אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח. בוודאי שאפשר<br />
לשפר אצל חברי הסגל את הצד המחזק והמטפח, אבל<br />
בסופו של דבר מוטלת עליהם המשימה להכשיר מדענים<br />
ומהנדסים מהשורה הראשונה. חשוב לציין גם שהדרישה<br />
למצוינות מתחילה מלמעלה, בחברי הסגל, וכמי שהיה<br />
מעורב בקליטתם של חברי סגל צעירים אני יכול לומר<br />
בביטחון שהסינון כאן קפדני מאוד – הטכניון מקבל רק<br />
חוקרים מעולים".<br />
איך הטכניון בוחר את חברי הסגל?<br />
"בקפידה עצומה. הטכניון מבין שכדי להצטיין הוא חייב<br />
את החוקרים הכי טובים בעולם. זה היה ברור מאז ומעולם,<br />
אבל כיום זה עובד קצת אחרת. כשנכנסתי לכאן כחבר<br />
סגל בתחילת שנות ה-80 הרגשתי כאילו אני הקטן נכנס<br />
לאמפייר-סטייט בילדינג. כאילו הטכניון הגדול והעצום<br />
עושה טובה לחוקרים כשהוא מקבל אותם לשורותיו. כיום<br />
זה אחרת, בין השאר בגלל התחרות על חברי סגל מול<br />
האוניברסיטאות בחו"ל. כיום המגדל המפואר, הטכניון,<br />
רודף אחרי החוקרים המבריקים בארץ ובחו"ל ועושה<br />
מאמץ עצום כדי לגייס אותם, ובמהלכים האלה מעורבת<br />
ההנהלה הבכירה, לרבות הנשיא".<br />
גם המחקר עצמו השתנה במהלך השנים?<br />
"בהחלט. אם פעם הגדרנו שאלת מחקר ואז בנינו ניסויים<br />
שיבחנו אותה, כיום יש לנו המון טכנולוגיות ניסוי מעולות<br />
וכמויות עצומות של מידע, והתפקיד הנוכחי שלנו הוא<br />
לנתח ולהסביר את המידע הזה. בתחום שלי – כשל<br />
חומרים מוצקים – יש המון משתנים ולכן זה אתגר עצום<br />
לאסוף את כל המידע ולצמצם אותו למשוואות שינבאו<br />
מתי והיכן יתרחש הכשל".<br />
כבר במחקר הפוסט דוקטורט שלו הוא נכנס לעומקו<br />
של נושא זה: שברים וכשלים בחומרים מרוכבים. "הגעתי<br />
לוושינגטון ב-1979 והצטרפתי לקבוצה שעסקה בחומרים<br />
מרוכבים – חומרים שהיו עתידים להוביל בין השאר<br />
לבניית המטוס הראשון העשוי מחומרים מרוכבים".<br />
עד הגשמתו של החלום הזה חלפו כמו עשורים; למעשה,<br />
רק לפני כעשור נבנה המטוס הראשון העשוי ברובו<br />
מחומרים מרוכבים: בואינג 787. חומרים אלה, שמהם<br />
בנויים כנפי המטוס וגופו, החליפו את האלומיניום<br />
המסורתי והובילו לשיפור דרמטי ברבים מההיבטים ובהם<br />
מרחק טיסה, חיסכון בדלק ותאי אחסון גדולים יותר.<br />
מהו חומר מרוכב?<br />
"מרוכב פירושו חומר שאינו הומוגני אלא עשוי מכמה<br />
חומרים שונים המשולבים זה בזה ברמה המיקרוסקופית.<br />
בתעשייה מדובר בדרך כלל מדובר בפלסטיק המחוזק<br />
במעין רשת של סיבי פחמן. בגלל המבנה הסיבי, כאשר<br />
נוצר בחומר סדק, הסדק אינו 'רץ' הלאה כפי שאנחנו<br />
מכירים מחומרים רגילים. במילים אחרות, בחומרים<br />
מרוכבים כאלה, נזק הוא עניין מקומי ומצומצם. כשמדובר<br />
במטוס, המשמעות בחיי אדם ובכסף ברורה".<br />
ספירת מלאי, היה כדאי<br />
מאת אלי אלטוס<br />
בסיכום חיים<br />
דילוג וקיצורים<br />
מילים מתחרות<br />
להיכנס לשורות<br />
בכללי וביושרה<br />
זו לא מסיבה,<br />
הצלחות ומחמאה<br />
באים במשורה<br />
תחושה קבועה<br />
של בדידות מעיקה<br />
והבזקי התעלות<br />
מתובנה חדשה<br />
מאחור מואר<br />
מלפנים מוסתר<br />
רק קדימה<br />
לנוע אפשר<br />
התחלה בבסמת<br />
תיכון לתפארת<br />
תורה ומלאכה<br />
ומורים מאגדה<br />
מכניקה למתחילים<br />
שרטוט והיטלים<br />
סרגל לוגריתמי<br />
ושופין סרבני<br />
לימודי הסמכה<br />
ועבודה למחייה<br />
ברבות הימים<br />
חרטה ותסכולים<br />
מוסמכים במרוכבים<br />
כשל וסדקים<br />
חוזק ומורפולוגיה<br />
שכבות ואנאיזוטרופיה<br />
בשבתון לראשונה<br />
הגיעה הנחלה<br />
של שקט מנטלי<br />
וחופש טוטלי<br />
לחקור התעייפות<br />
עם אי ודאות,<br />
חידה בת-מאה<br />
במיקרו תשובה<br />
שהולידה המשך<br />
בפיתוח דרך<br />
לתיאור מורפולוגי<br />
עם סדר חלקי.<br />
ממחקר להוראה<br />
בקשרי חובה,<br />
קורסים במיקרוקורות<br />
סקאלות ועקרונות<br />
דרכם השתדכו<br />
מוכשרים ופרחו<br />
לחדשנות בהנדסה<br />
לממש השכלה<br />
אליהם מתמכרים<br />
לאתגרים חדשים<br />
משתלמים ודגל<br />
לחברי סגל<br />
פגשתי רבים<br />
אחרי שנים,<br />
בתחילת שיבה<br />
ציטוטים וגאווה.<br />
ולמה בחרוזים<br />
ומבנים הדוקים?<br />
בלעדיהם עד לכאן<br />
לא הייתם קוראים<br />
וגם<br />
משוואות חשובות<br />
תמיד הדוקות,<br />
וחרוזים בהן-<br />
תבניות.<br />
•••<br />
בתחילת שנות השמונים הוא חזר לטכניון, הפעם כחבר<br />
סגל, והצטרף לפרופ' סול בודנר, ממייסדי הפקולטה<br />
למדע והנדסה של חומרים, שעסק בתחום המכניקה של<br />
המוצקים. במהלך שנותיו בטכניון הוא היה פרופ' אורח<br />
במכון ויצמן ובאוניברסיטאות בצרפת ובארה"ב וראש<br />
הוועדה לחומרים ולמבנים בקרן הלאומית למדע וחבר<br />
הוועדה לרישוי הנדסי במשרד העבודה. בטכניון הוא ניהל<br />
את לימודי ההסמכה )לימודי תואר ראשון( בפקולטה<br />
להנדסת מכונות ובשנת 1999 עמד בראש היחידה לחינוך<br />
קדם-אקדמי בטכניון. בתפקיד זה היה אחראי על המכינות<br />
השונות בטכניון כמו גם על הקורסים השונים לנוער.<br />
אחד התלמידים שבאו לשם היה נער חיפאי, תלמיד כיתה<br />
י'. פרופ' אלטוס, שזיהה את כישוריו הנדירים, קיבל אותו<br />
בתנאי שישלים בהקדם את בחינות הבגרות במתמטיקה<br />
ובפיזיקה ויתחיל ללמוד לתואר אקדמי בטכניון. הנער, מורן<br />
ברקוביץ', סיים את התואר הראשון בגיל <strong>18</strong> וחצי, המשיך<br />
לתואר שני ושלישי – בהנחיית פרופ' אלטוס – וכיום הוא<br />
פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות. בראיון לידיעות<br />
אחרונות אמר פרופ' ברקוביץ': "היום אנחנו ]מורן ואלי[<br />
חברי סגל באותה פקולטה – ומבחינתי זאת סגירת מעגל<br />
מרגשת ממש. לאורך כל הדרך התגלגלתי בין אנשים<br />
שהיה אכפת להם ממני ועשו למעני את האקסטרה־מייל<br />
בלי שום סיבה תועלתנית, אלא כיוון שחשבו שיש לי<br />
פוטנציאל ואפשרו לי להגיע לאן שרציתי".<br />
כותרתו של תחום המחקר של פרופ' אלטוס היא "כשל<br />
מוצקים וקשרי מיקרו-מאקרו". במילים פשוטות יותר,<br />
הוא אומר, "האתגר המדעי שלי הוא לחזות את התנהגות<br />
החומר, בעיקר חומרים מרוכבים שאין לנו ניסיון מצטבר<br />
איתם. אני נדרש לחזות את התגובה של חומר לכוחות<br />
שונים כמו לחץ ומתיחה – איך צורתו תשתנה, מה יקרה<br />
לחוזק שלו, מתי הוא ייסדק. נדרש כאן שילוב של המון<br />
תחומים, למשל הנדסת חומרים והנדסת מכונות וכימיה".<br />
זה מעניין?<br />
"יותר מכך – זה יפה. ההכרה ביופי שבמכניקה משותפת<br />
לכל המדענים שהשפיעו עלי – קרונר, ג'ולין, רובין ופרופ'<br />
סול בודנר".<br />
•••<br />
"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה<br />
קשה ללמוד, אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח"<br />
במהלך שנותיו בטכניון הוא רשם כמה הישגים מרשימים<br />
בתחום המחקר שלו: מודל מיקרומכני להתעייפות<br />
החומר, הארכת חייהן של סגסוגות טיטניום באמצעות<br />
טיפול לייזר, אי רציפות של דפורמציה פלסטית ועוד.<br />
הוא עצמו אמנם עוסק במדע בסיסי, אבל למחקריו<br />
השלכות משמעותיות על העולם הממשי. משום כך, אף<br />
שמעולם לא עזב את האקדמיה, הוא הרבה לשתף פעולה<br />
עם התעשייה וגם כיום הוא משמש יועץ לתע"ש.<br />
במה אתה ועמיתיך יכולים לתרום לתעשייה?<br />
אחת הדוגמאות היא תחום התעופה. מדחף של מסוק,<br />
לדוגמה, נתון לעומס מחזורי, כלומר עומס שמשתנה<br />
ללא הפסק. המחזוריות הזאת יוצרת בחומר התעייפות,<br />
שעלולה להסתיים בשבר, ובמקרה שהמסוק באוויר<br />
זה כמובן מצב מסוכן מאוד. התפקיד שלנו כמהנדסים<br />
וכמדענים הוא לחזות מתי יתרחש הכשל בחומר, וזו<br />
שאלה לא פתורה מאחר שיש כאן כמות עצומה של<br />
משתנים שאי אפשר לשקלל את כולם".<br />
למה זה כל כך מסובך?<br />
"אחת הבעיות היא שהכשל, או הסדק, מתחיל בקנה מידה<br />
ממש זעיר – לעתים ברמת האנגסטרום, שהוא עשירית<br />
הננומטר. בקנה המידה הזה קשה מאוד לבצע תחזיות<br />
בגלל הרמה הגבוהה של אי סדר. אם נסתכל על להב של<br />
מסוק הוא ייראה לנו מסודר, אבל באותה רמה ננומטרית<br />
קיים אי סדר שמקשה עלינו לחזות באילו תנאים ייווצר<br />
כשל, היכן הוא יתרחש ומה יהיו השלכותיו".<br />
ובכל זאת, המחקר האקדמי מצליח לתרום כאן?<br />
"בהחלט, וזאת תרומה משמעותית מאוד. למרות כל<br />
הקשיים, כיום ביכולתנו לייצר תחזיות טובות מספיק<br />
שתורמות המון לתעשייה. אני אומר תמיד ש'לכל בעיה<br />
קשה יש פתרון קל ולא נכון', אבל אנחנו מחפשים את<br />
הפתרון הנכון".<br />
| 22 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 23
אקדמיה<br />
להתראות,<br />
אלטוס<br />
אמריטוס!<br />
פרופ' אלי אלטוס, מבכירי המרצים בפקולטה, פורש לגמלאות אחרי קריירה<br />
בת 40 שנה. לבד מהישגים אקדמיים בעלי תוקף, אלטוס משאיר אחריו חוג<br />
מוסיקה פעיל, 55 משתלמים שמחזיקים היום במשרות בכירות באקדמיה<br />
ובתעשייה, ועשרות קולגות וסטודנטים שיתגעגעו לשמוע את קולו במסדרון<br />
ראיון פרישה | ליאור ורד<br />
תצלום: יסמין להב<br />
| 20 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 21
מחקר<br />
חוד החנית<br />
שינויים בכיוון התנועה<br />
של מיקרו שחיין גמיש<br />
מופעל מגנטית<br />
שחיינים רובוטיים זעירים עתידים להפוך לכלי עזר מרכזי<br />
בביצוע פעולות ביו-רפואיות. שינוי בלתי מוסבר בכיוון התנועה<br />
של שחיינים כאלה – שהתגלה במחקרים קודמים – הביא<br />
את פרופ' יזהר אור לחפש דרכים לשלוט בתופעה<br />
השחיינים הרובוטיים, שגודלם נמדד בסקאלת ננו-מטר, משמשים<br />
בהליכים הדורשים תנועה בתוך גוף האדם כפיזור תרופות מבוקר<br />
או בביצוע אבחונים מקומיים. השחיינים בעלי מבנה גמיש ומאורך<br />
המכיל חלקיקים מגנטיים. הם מופעלים באמצעות שדה מגנטי<br />
חיצוני אחיד שכיוונו מבצע תנודות במישור.<br />
כתוצאה מהפעלת השדה המגנטי, גמישות השחיין וההתנגדות<br />
הצמיגה של הזורם, גוף השחיין נע בתנודות זעירות של גל רוחבי ומתקדם<br />
בכיוון מקביל לשדה המגנטי הממוצע במנגנון תנועה הדומה מאוד<br />
לשחייה של מיקרו-אורגניזמים כמו בקטריות, או תאי זרע.<br />
במחקרים קודמים התגלה כי כאשר מגדילים את משרעת התנודות<br />
)אמפליטודה( של השדה המגנטי, השחיין משנה את כיוון השחייה שלו<br />
ומתקדם בניצב לשדה המגנטי הממוצע ללא סיבה מוסברת.<br />
הבנה של התופעה ושליטה בה הן קריטיות לצורך ביצוע בקרה לניהוג<br />
התנועה של שחיינים זעירים.<br />
תחום המחקר<br />
תצלום: ניצן זהר<br />
פרופסור חבר יזהר אור, בוגר תואר ד״ר בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון<br />
משנת 2007. את מחקר הפוסט-דוקטורט שלו ערך במחלקה לבקרה ומערכות<br />
דינמיות באוניברסיטת Caltech בארה״ב. חבר סגל בטכניון משנת 2009, חוקר<br />
בנושאי דינמיקה, מכניקה ובקרה של תנועה רובוטית. פרופ' אור זכה במענקי<br />
מחקר של הקרן הלאומית למדע בנושא דינמיקה של מיקרו שחיינים ובמענקים<br />
ממשרד המדע ומשרד הביטחון על מחקריו בנושא רובוטיקה גמישה. בנוסף, זכה<br />
בפרס ינאי להצטיינות בהוראה וקיבל תארי מרצה מצטיין.<br />
יובל הרדוף, בוגר מחזור י"א של תכנית "ברקים" של העתודה האקדמית של צה"ל.<br />
השלים תואר ראשון ושני בפקולטה להנדסת מכונות בטכניון בהצטיינות יתרה. זכה<br />
בפרס הצטיינות פקולטי ע״ש וייל על עבודת המאסטר בהנחייתו של פרופ' יזהר אור.<br />
על החוקרים<br />
השינוי המסתורי בכיוון השחייה של השחיין<br />
המיקרוני נחקר בעבודה משותפת באוניברסיטת<br />
הונג קונג ובטכניון. הצוות בהונג קונג, בהובלת<br />
פרופסור לי ז'אנג, ביצע ניסויים ומדידות באב<br />
טיפוס שאורכו 30-25 מיקרון ועוביו 200 ננו-מטר.<br />
הבדיקות הראו שהשינוי החד בכיוון התנועה של השחיין<br />
המיקרוני תלוי הן במשרעת התנודות של השדה המגנטי<br />
והן בתדר שלהן, בניגוד למה שנטען במחקר הקודם כי<br />
שינוי הכיוון תלוי במשרעת בלבד.<br />
כמו כן, נמצא כי מהירות התקדמות מרבית של השחיין<br />
יכולה להיקבע על פי צירופים אופטימליים של תדר<br />
ומשרעת תנודות.<br />
הצוות בטכניון, ברשות פרופ' אור, פיתח מודל תיאורטי<br />
ובסימולציות חישוביות מצא כי אפשר לנבא את תוצאות<br />
הניסוי ולקשור את תופעת שינוי הכיוון למעברי יציבות<br />
מה החידוש<br />
בין פתרונות מחזוריים של מערכת דינמית לא ליניארית.<br />
הצוות הציג מודל מינימלי מפושט של מיקרו שחיין<br />
מגנטי בעל שתי חוליות ומפרק גמיש. המודל איפשר<br />
חקירה אנליטית של התנאים למעברי היציבות, מעברים<br />
אשר נובעים מהשפעה של "עירור פרמטרי" עקב תנודות<br />
של השדה המגנטי ושל הצירופים האופטימליים של<br />
משרעת ותדר תנודות.<br />
בזכות ההסבר והניתוח המתמטי של התופעה וההדגמה<br />
שנערכה בניסוי, ניתן להימנע מהשינוי בכיוון התנועה, או<br />
לנצל אותו לבקרה על מסלול תנועת השחיינים ושיפור<br />
ביצועי השחייה שלהם.<br />
המחקר התקבל לאחרונה לפרסום בכתב העת היוקרתי<br />
Soft Robotics )מדורג במקום הראשון בקטגורית<br />
רובוטיקה, 2017(.<br />
| <strong>18</strong> הפקולטה להנדסת מכונות הפקולטה להנדסת מכונות | 19
מחקר<br />
תנאי מעבדה<br />
המעבדה לאנרגיה<br />
וחדשנות סביבתית<br />
לנוכח המחסור המחריף במים בעולם, מפתחים פרופ' מתיו סאס וצוות<br />
המעבדה החדשה לאנרגיה וחדשנות סביבתית פתרון התפלה חלופי, זול<br />
וידידותי. בניגוד למערכות ההתפלה הקיימות, שבהן משתמשות מדינות,<br />
הפתרון החדש יסייע גם לקהילות בינוניות להיחלץ ממשבר המים<br />
מה: המחסור במים הולך ומחמיר באזורים<br />
נרחבים בעולם, בהם גם במדינות מפותחות<br />
כמו ארה"ב ודרום אפריקה, בעקבות הגידול<br />
באוכלוסייה והצריכה הגוברת. מדינות רבות<br />
בעולם מתפילות מי ים באמצעות מערכות<br />
גדולות ויקרות לתפעול. במעבדה לאנרגיה<br />
וחדשנות סביבתית בפקולטה להנדסת מכונות<br />
בטכניון מנסים למצוא פתרון חלופי, זול וידידותי<br />
יותר לשימוש.<br />
מי: בראש המעבדה, שהוקמה לפני כחודשיים, עומד פרופ' מתיו סאס, בן 34. מתיו<br />
נולד בישראל, וכשהיה בן שנה עברה משפחתו להתגורר בקנדה. את התואר השני ואת<br />
הדוקטורט השלים באוניברסיטת סטנפורד, ואת הפוסט דוקטורט ב-MIT. לדבריו, את<br />
ההשראה לפתרון בעיות המים קיבל בשל הזיקה החזקה לישראל, שליוותה אותו מאז<br />
ומעולם. כשהיה בן 30 החליט לחזור לארץ, וקבע את מושבו בטכניון.<br />
עוד עובדים במעבדה מנהל המעבדה ד"ר רוברט גלוכובסקי, הפוסט-דוקטורנטים<br />
אנטולי גולובנב וליאון רוזנצביט, הדוקטורנטים אריק גאיס, רונה רונן, אימרי אטלס<br />
ועמית שוקרון, והמסטרנטים אלעד כלפון, דניאל אמסלם, שדא אבו חלה וליהי עמית.<br />
איך: מערכות התפלת מי ים הן גדולות ויקרות ומצריכות<br />
משאבים רבים לתפעולן. באמצעות טכנולוגיה שנקראת<br />
Capacitive Deionization )הוצאת יונים קיבולית(, המוציאה<br />
מלחים יוניים דרך פוטנציאל חשמלי ומאחסנת אותם<br />
באלקטרודות נקבוביות, מנסים מתיו וצוות המעבדה למצוא<br />
פתרונות להתפלת מים שרמת המליחות בהם נמוכה משל מי<br />
ים, כמי נהרות ומי תהום. המטרה היא ליצור מערכות זולות<br />
יותר לתפעול, הצורכות פחות אנרגיה ומתאימות בגודלן<br />
לשימושי המים השונים ולמשאבים הכלכליים של מי שאינם<br />
יכולים לממן ולתחזק את מערכות ההתפלה הגדולות<br />
צוות המעבדה לאנרגיה וחדשנות סביבתית. עומדים<br />
)מימין(: רוברט גלוכובסקי, אריק גאיוס, פרופ' מתיו<br />
סאס, לאון רוזנצויג ואלעד כלפון. יושבות )מימין(: דניאל<br />
אמסאלם, שדה אבו חלה וליהי עמית. תצלום: ניצן זהר<br />
מה הלאה: המודל כבר נבדק ועובד במעבדה, כעת צריך<br />
לעשות לו התאמות למים ריאליים כמו מי קולחין, ולהפחית<br />
את ההידרדרות של האלקטרודות עקב קורוזיה וזיהומים<br />
במים. קיימות בשוק חברות סטארט אפ שכבר מתבססות על<br />
הטכנולוגיה הזו ועובדות עם מערכות קטנות. סאס והצוות<br />
עמלים על התאמת הטכנולוגיה לקהילות בינוניות והם חוזים<br />
כי בעוד כחמש שנים ישלימו את המהלך ויצאו לשוק.<br />
| 16 הפקולטה להנדסת מכונות הפקולטה להנדסת מכונות | 17
מחקר<br />
פרופ' משה שהם: "אני<br />
מעריך שבעתיד יהיו רובוטים<br />
בגודל תת-מילימטרי שינועו<br />
בגוף באופן קבוע, ינטרו<br />
פרמטרים שונים ויוכלו<br />
לזהות בעצמם בעיות שונות<br />
ולטפל בהן באופן מקומי"<br />
מוטי פרימר: "המערכת<br />
שלנו ראשונה מסוגה<br />
בכך שהיא רובוט אמיתי.<br />
לא כזה שמבצע פקודות<br />
של המנתח, אלא לומד,<br />
מעבד מידע ומחליט<br />
מה לעשות איתו"<br />
סתווית כהן: "די ברור שעוד<br />
כמה שנים רובוטים יעשו<br />
בעצמם ניתוחים, אפילו<br />
מורכבים, וזה ישפר וידייק את<br />
הרפואה, וימנע טעויות. אבל<br />
אני לא חושבת שאי פעם<br />
יהיה תחליף לרופא אנושי"<br />
פרופ' אלון וולף: "בסופו של דבר,<br />
המחשבים והרובוטים יחליפו את הרופאים גם<br />
באבחון, גם בטיפול וגם בניהול של מערכות<br />
הבריאות. החסם הוא בעיקר פסיכולוגי.<br />
כמו שהתרגלנו לקבל אוטובוס אוטונומי<br />
שאחראי לחייהם של חמישים נוסעים,<br />
נתרגל גם לזה. אני לא רואה הבדל"<br />
פרופ' כרמל רוטשילד: "גם מערכות<br />
שסורקות את הגוף בתלת-ממד, כמו CT או<br />
,MRI מציגות לרופא את התוצאה בשני ממדים.<br />
אבל הולוגרמה תלת ממדית מאפשרת לרופא<br />
לסובב את הלב, לבחון אותו מכל והזוויות<br />
ואפילו למדוד פרמטרים שונים. זה מונע<br />
טעויות אנוש ומאפשר רפואה טובה יותר".<br />
לנתח הולוגרמה<br />
מערכות ממוחשבות לאבחון רפואי הן אתגר בפני עצמו.<br />
מערכות בינה מלאכותית המתבססות על למידה עמוקה<br />
מתקרבות יותר ויותר לרמת דיוק של רופאים, וזה רק עניין<br />
של זמן עד שיעברו אותה. כך למשל, במחקר שפורסם<br />
במרץ 20<strong>18</strong> דיווחו חוקרים על מערכת מחשב שלמדה<br />
לאבחן סרטן שד על סמך בדיקת ממוגרפיה בהצלחה<br />
דומה לזו של רופאים בני אנוש, ובזמן קצר הרבה יותר.<br />
החשש מפני אבחנות שגויות הוא בינתיים המחסום<br />
העיקרי בפני יישום של טכנולוגיות כאלה.<br />
במקביל, חברות רבות עוסקות לא באבחון עצמו, אלא<br />
בעזרים ממוחשבים שישפרו את האבחון האנושי. חברת<br />
,Realview Imaging שהוקמה ב-2009, צמחה גם היא<br />
מהפקולטה להנדסת מכונות בטכניון, וליתר דיוק במעבדתו<br />
של פרופ' כרמל רוטשילד, המתמחה בתחום האופטיקה.<br />
"פיתחנו מערכת הבוחנת את הלב באולטרה-סאונד<br />
ומציגה לרופא הולוגרמה תלת ממדית של לב החולה,<br />
בגודל טבעי ובזמן אמת", מסביר רוטשילד. "המערכת<br />
הזאת מאפשרת לרופא לסובב את הלב, לבחון אותו מכל<br />
הצדדים והזוויות, להסתכל על חתכים שונים שלו ואפילו<br />
למדוד פרמטרים שונים. זה מונע טעויות של רופאים<br />
ומאפשר רפואה טובה יותר".<br />
החברה מעסיקה עשרות עובדים במפעל ביקנעם, ומוכרת<br />
כיום מערכות ראשונות לבתי חולים. "אין לנו ספק שזה<br />
יכבוש את עולם הרפואה. כיום גם מערכות שסורקות את<br />
הגוף בתלת-ממד, כמו CT או ,MRI מציגות לרופא את<br />
התוצאה בשני ממדים. המערכת שלנו מאפשרת לרופא<br />
לראות את הלב בשלושה ממדים, ואנו רוצים להרחיב את<br />
זה בעתיד גם לסריקות של מערכות אחרות בגוף", אומר<br />
רוטשילד. "גם מעבר לתחום הרפואה ההדמיה ההולוגרפית<br />
תתרחב מאוד. מבחינתי לא משנה אם אני יוצר הולוגרמה<br />
של לב או של מנוע מכונית – זה תחום שיש לו מגוון רחב<br />
מאוד של יישומים".<br />
החיישן שבלב<br />
חברה נוספת המתמקדת בתחום האופטי היא ,Mediguide<br />
שנוסדה בחיפה בשנת 2001 וכיום שייכת לחברת Abott<br />
האמריקאית. המוצר העיקרי של החברה הישראלית הוא<br />
חיישן המשמש בניתוחים של צריבת אזורים בלב כדי<br />
לטפל בהפרעות קצב. החיישן מאפשר לרופא לזהות<br />
בדיוק רב את מיקום המכשור שלו, ומפחיתה מאוד את<br />
חשיפת הרופא והמטופל לקרינה, משום שהיא מצמצמת<br />
את השימוש ברנטגן לבדיקת המיקום. כמו כן, החברה<br />
מפתחת מערכות משלימות העוסקות בעיבוד תמונה<br />
ומידע אחר, המאפשרות לרופא לבחור את מיקום הצריבה<br />
המדויק, להתאים את עוצמתה ולהעריך את יעילותה.<br />
"המערכת שלנו עושה אינטגרציה של מידע חזותי, עיבוד<br />
תמונה ונתונים אחרים כמו מדידות חשמליות, ומשלבת<br />
את המידע בעזרת אלגוריתמים חכמים", אומרת סתווית<br />
כהן, מנהלת האתר של Abott בישראל. "אין לי ספק<br />
שהשימוש במערכות כאלה יתפוס תאוצה כי הן מספקות<br />
הדמיות טובות יותר, ודי ברור שעוד כמה שנים רובוטים<br />
יעשו בעצמם ניתוחים כמו הצריבות האלה ואולי גם<br />
ניתוחים מורכבים עוד יותר כמו צינתור עורקים".<br />
חלק מהאבולוציה שלנו<br />
האם ייתכן שבעקבות התקדמות הטכנולוגיה כלל לא<br />
נזדקק בעתיד לרופאים? מחשבים ורובוטים יוכלו גם<br />
לאבחן, גם לטפל וגם להשתלב בגוף? "הטכנולוגיה<br />
מתקדמת ומשפרת את הרפואה, וזה דבר חיובי", אומרת<br />
כהן, "אבל גם בעתיד אני לא חושבת שיהיה תחליף<br />
לרופאים אנושיים".<br />
"יש יתרון ברור לרובוט על פני יד אנושית ועין אנושית",<br />
אומר וולף. "רפואה רובוטית מאפשרת לבצע ניתוחים<br />
פולשניים-פחות, מדויקים יותר, עם חשיפה מינימילת<br />
לקרינה, וזה מתורגם לריפוי מהיר יותר, פחות זיהומים<br />
וחיסכון כספי רב. למערכות האלה יש גם חסרונות בכך<br />
שהן לא אנושיות, ולא יודעות לאלתר או לחשוב מחוץ<br />
לקופסה. החסרונות האלה יבואו לידי ביטוי בתקופת<br />
המעבר, אבל בסופו של דבר היתרונות כנראה יעלו על<br />
החסרונות. תלות-יתר בטכנולוגיה היא חלק מהאבולוציה<br />
שלנו, ויהיה קשה מאוד להילחם בזה".<br />
"יכול להיות שבעתיד אכן לא נזדקק לרופאים בני אנוש",<br />
מעריך פרימר. "חיישנים שיהיו מושתלים בגוף יעקבו<br />
אחר המצב כל הזמן ויתריעו על בעיות או יטפלו בהן,<br />
למשל בעזרת שחרור מבוקר של תרופות. הרבה מתהליכי<br />
האוטומציה בתחום הניתוחי, שכבר מתחילים היום, יהיו<br />
אוטומטיים לגמרי, והמעורבות של רופאים אנושיים תהיה<br />
מינימלית, אם בכלל. אלה תהליכים חיוביים שמשפרים<br />
את הטיפול ואת התוצאות שלו. נכון שלכל טכנולוגיה יש<br />
צד אפל, אבל ברמה הכוללת האנושות תוכל לנוע לכיוונים<br />
טובים יותר. גם אם רובוטים יעשו חלק גדול מהעבודה<br />
בתוך הגוף שלנו, אני לא חושב שנהפוך בעצמנו לרובוטים.<br />
המין האנושי יודע לשמור על עצמו".<br />
| 14 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 15
מחקר<br />
ראש המעבדה לביורובוטיקה וביומכניקה. "בסופו של דבר,<br />
המחשבים והרובוטים יחליפו את הרופאים גם באבחון, גם<br />
בטיפול וגם בניהול של מערכות הבריאות. חלק מפריצות<br />
הדרך כבר נעשו, והחסם הוא בעיקר פסיכולוגי. אנו<br />
מתייחסים למקצוע הרפואה בחרדת קודש, ובצדק. אבל<br />
הנה, כבר היום מתחילים לנסוע על הכביש כלי רכב<br />
אוטונומיים – ואנחנו מקבלים את זה. אני לא רואה הבדל<br />
גדול בין אוטובוס רובוטי שמסיע חמישים נוסעים ואחראי<br />
לחייהם לבין רובוט שמנתח חולה אחד".<br />
הנחש המנתח<br />
אחת מפריצות הדרך שכבר קרו פותחה על ידי וולף –<br />
הנחש הרובוטי המשמש לניתוחים. הנחש, שקוטרו 10-12<br />
מילימטרים בלבד ואורכו כ-50 סנטימטרים, מוכנס לגוף<br />
דרך פתח טבעי או פתח שנוצר במהלך הניתוח על ידי<br />
הרופא. הנחש מצויד במצלמה המותקנת בראשו ושולחת<br />
תמונות, בזמן אמת, אל עמדת הפיקוד של הרופא. הרופא<br />
נוהג את הרובוט בעזרת התמונה המתקבלת ממצלמת<br />
הראש ושאר גוף הנחש עוקב אחר המסלול, שיכול להיות<br />
פתלתל. לאחר שהמצלמה מגיעה לאזור הניתוח גוף<br />
הנחש כולו מתקשח והרופא מבצע את הניתוח בעזרת<br />
מכשירים גמישים, שאף הם פותחו בחברה, המושחלים<br />
דרך גוף הנחש עד לאזור הניתוח. לאחר פיתוח הרובוט<br />
הנביטו וולף ועוד שני שותפים את חברת Medrobotics<br />
,Corporation חברה גדולה הפועלת כיום באזור בוסטון.<br />
כיום, רובוט הנחש הרפואי מאושר לשימוש בכל העולם<br />
ומשמש בניתוחים מגוונים, בשליטה מלאה של הרופא.<br />
זהו הרובוט הראשון בעולם שהוכר על ידי ה-FDA כרובוט<br />
ניתוחי. בעתיד, הרעיון הוא להפוך את הרובוטים האלה<br />
ליותר ויותר אוטונומיים, כך שהרופא לא יצטרך להפעיל<br />
בעצמו את המכשירים אלא רק לפקח על פעולת הרובוט<br />
המבצע את הניתוח בעצמו.<br />
דרך הגב<br />
היכולת של רובוט לבצע עבודה מדויקת יותר מאדם, ובקנה<br />
מידה זעיר יותר, חשובה בעיקר באזורים רגישים, כמו<br />
המוח ועמוד השדרה. שם בדיוק פועלת מערכת הניתוח<br />
של חברת "מזור רובוטיקה", שצמחה גם היא מהפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון ומערכותיה מופעלות באופן<br />
יומיומי בכ-200 בתי חולים ברחבי העולם.<br />
הרובוט, שפיתח פרופ' משה שהם, ראש המעבדה<br />
לרובוטיקה רפואית בטכניון, מחדיר שתלים לחוליות עמוד<br />
השדרה על סמך הדמיה מפורטת שמספקת המערכת<br />
שלו. "כיום, אחרי יותר מ-30,000 ניתוחים, אפשר לומר<br />
בוודאות שהמערכת הרובוטית משיגה תוצאות טובות יותר<br />
מכירורגים בני אנוש", אומר שהם.<br />
החברה שהקים בשנת 2001 פועלת כיום בקיסריה<br />
ובפלורידה, ונסחרת בבורסה בניו-יורק. נוסף על ניתוחי<br />
עמוד השדרה היא מייצרת מערכת להשתלת אלקטרודות<br />
לגירוי עמוק של המוח, כפי שעושים אצל חולי פרקינסון<br />
קשים למשל. המערכת הזאת משתילה את האלקטרודה<br />
במיקום מדויק מאוד, דרך חור זעיר בגולגולת. בשנים<br />
האחרונות הקימו שהם וכמה מתלמידיו לשעבר חברה<br />
נוספת, ,Microbot Medical הנסחרת גם היא בניו-יורק.<br />
החברה מפתחת רובוטים זעירים לתנועה אוטונומית בתוך<br />
הגוף לטיפול במצבים רפואיים שונים או תחזוקת מכשור<br />
רפואי, כמו למשל ניקוי נקזים במח, הנוטים להיסתם<br />
כעבור זמן.<br />
"נושא הרובוטיקה הרפואית נמצא רק בראשיתו", אומר<br />
שהם. "אני מעריך שתחום הרובוטים הזעירים יילך ויתפתח<br />
ובעתיד יהיו רובוטים בגודל תת-מילימטרי שינועו בגוף<br />
באופן קבוע, ינטרו פרמטרים שונים ויוכלו לזהות בעצמם<br />
בעיות שונות ולטפל בהן באופן מקומי, זה משהו שיכול<br />
לקרות כבר בעשור הקרוב".<br />
למרות הצמיחה בתחום, המעבר מרעיון למוצר<br />
יישומי מורכב מאוד. מאות אוניברסיטאות,<br />
מכוני מחקר וחברות עוסקים ברובוטיקה<br />
רפואית, אבל "מספר החברות שהגיעו בפועל<br />
לחדרי הניתוח הוא פחות מעשר", אומר<br />
פרופ' שהם. על רקע זה בולטת עוד יותר<br />
הצלחתן של החברות הישראליות בתחום<br />
למרות הצמיחה בתחום, שהם מציין כי המעבר מרעיון<br />
למוצר יישומי מורכב מאוד, במיוחד בתחום הזה. "יש<br />
כיום מאות אוניברסיטאות, מכוני מחקר וחברות העוסקים<br />
ברובוטיקה רפואית, אבל מספר החברות שהגיעו בפועל<br />
לחדרי הניתוח הוא פחות מעשר". על רקע זה, בולטת עוד<br />
יותר ההצלחה בתחום של חברות ישראליות בכלל וחברות<br />
שצמחו על ידי חברי הסגל בטכניון בפרט.<br />
המצלמה הלומדת<br />
חברה נוספת שהגיעה לחדר הניתוח היא MST (Medical<br />
,)Surgery Technologies העוסקת בניתוחים זעיר-<br />
פולשניים, או לפרוסקופיים, כלומר ניתוחים שבמקום<br />
לפתוח את הגוף כדי לחשוף את האיבר המנותח, מחדירים<br />
מכשור זעיר ומצלמות דרך חתך או כמה חתכים קטנים.<br />
"כיום הכירורג המבצע את הניתוח עצמו זקוק לעוזר<br />
מיומן, רופא או אח, שיכוון עבורו את המצלמה, כדי שהוא<br />
יוכל לראות את אזור הניתוח על המסך מולו ולהפעיל<br />
את המכשירים. המערכת שלנו היא למעשה יד רובוטית<br />
המחזיקה את המצלמה, לומדת ומבינה את מה שנעשה<br />
בניתוח ומכוונת את המצלמה על פי התפתחות הניתוח<br />
והצרכים של המנתח", אומר מוטי פרימר, מנכ"ל .MST<br />
"המערכת מבוססת על עיבוד תמונה מתקדם ועל<br />
אלגורתמים שמאפשרים לה ללמוד בעצמה את הסצינה<br />
של הניתוח, לעבד מידע ולהבין בעצמה את הסיטואציה",<br />
מדגיש פרימר. "בסופו של דבר היא מאדירה את המנתח,<br />
משום שהיא מפחיתה את העומס עליו, מאפשרת לו לקבל<br />
פחות החלטות היקפיות ולהתרכז בניתוח עצמו".<br />
MST הוקמה בשנת 2005 בחממה טכנולוגית בגליל<br />
התחתון, וכיום היא מעסיקה 16 עובדים במפעל ביקנעם,<br />
משם היא משיקה כעת את קליטת המערכת שלה בבתי<br />
חולים במערב אירופה, בארה"ב ובסין. פרימר, שהצטרף<br />
לחברה זמן קצר לאחר הקמתה, הוא בוגר הפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון ובעל תואר שני בהנדסת<br />
מערכות ותואר שני נוסף במנהל עסקים. "המערכת שלנו<br />
ראשונה מסוגה בכך שהיא רובוט אמיתי. לא כזה שמבצע<br />
פקודות של המנתח, אלא לומד, מעבד מידע ומחליט מה<br />
לעשות איתו", הוא מדגיש. "למנתח יש אפשרות לשלוט<br />
על המערכת באמצעות טבעת פלסטיק סטרילית שהוא<br />
עונד על אצבע הכפפה, והוא יכול לאשר את הפעילות<br />
שלה או לכוון אותה בעצמו, אבל הרעיון הוא שהמערכת<br />
גם לומדת את ההעדפות של כל רופא ורופא, ומתאימה<br />
של העבודה שלה לנוחות שלו".<br />
למערכת לומדת כמו של MST יש כמובן פוטנציאל רב<br />
לא רק בסיוע בניתוחים לפרוסקופיים אלא בניתוחים<br />
רבים אחרים, וגם כמערכת לאבחון רפואי, על סמך מידע<br />
שהיא אוספת לבד או מתכללת עם ממצאים של מכשירים<br />
אחרים. כיום, אומר פרימר, האתגר הוא לא להתרחב, אלא<br />
דווקא להתמקד ולהתמקצע, כדי לא ללכת לאיבוד בשוק<br />
תחרותי שצריך לעמוד בבקרה מחמירה של גופי הבריאות.<br />
דגמי רובוטים<br />
נחשיים )לא<br />
לשימוש רפואי(<br />
במעבדתו של<br />
פרופ' וולף<br />
תצלום: ניצן זוהר<br />
| 12 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 13
מחקר<br />
יש רובוט<br />
בקהל?<br />
טכנולוגיות מתקדמות שנולדו במעבדות הפקולטה –<br />
מרובוטים שמאבחנים, עוקבים, ומנטרים ועד כאלה<br />
המבצעים ניתוחים בעצמם – משתלטות על עולם הרפואה.<br />
בעתיד, הכוכבים האמיתיים של חדר הניתוח לא יהיו<br />
הכירורגים בעלי ידי הזהב, אלא רובוטים המסוגלים לעשות<br />
פעולות עדינות בדיוק מרבי ובמינימום פולשנות בהשוואה<br />
לכל יד אנושית. האם אנחנו צועדים לקראת עתיד שבו<br />
הבינה המלאכותית תתפוס את מקומו של הרופא?<br />
אבינ יונת<br />
חש רובוטי זעיר הזוחל בתוך הגוף ומבצע<br />
ניתוחים; רובוט שמתקין בעצמו שתלים<br />
בעמוד השדרה; רופא שנעזר בהולוגרמה<br />
של הלב המוקרנת לפניו – כל אלה אינם<br />
בגדר "רפואת העתיד", אלא טכנולוגיות<br />
קיימות הנמצאות כבר היום בשימוש<br />
ומבשרות על מהפיכה של ממש בעולם הרפואה.<br />
הטכנולוגיות האלה ורבות אחרות נולדו בפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון, והן מובילות אותנו לעידן<br />
שבו הכוכבים האמיתיים של חדר הניתוח לא יהיו עוד<br />
הכירורגים בעלי ידי הזהב, אלא רובוטים המסוגלים<br />
לעשות כל פעולה עדינה בדיוק רב יותר מכל יד<br />
אנושית. אבל המהפיכה הרובוטית אינה מוגבלת<br />
רק לפעולה הכירורגית או לטיפולים הרפואיים<br />
עצמם: גם האבחון, המעקב, הניטור והמניעה יעברו<br />
בהדרגה מהפכה רובוטית. תפקידו של הרופא<br />
יהיה בעיקר להשגיח על המערכות השונות, לפקח<br />
ולאשר – או לשלול – את החלטותיהן.<br />
"בשלב מסוים יהיה פחות צורך ברופאים בעלי<br />
התמחות ספציפית והרבה יותר צורך ברופאי<br />
משפחה שיכירו את החולה אישית, ינהלו את<br />
התיק שלו ויתאמו בין הטיפולים בתחומים השונים.<br />
הרופא יותר ינהל ופחות יעשה בפועל", מעריך<br />
פרופ' אלון וולף, חוקר בפקולטה להנדסת מכונות,<br />
| 10 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 11
מה חדש<br />
| 8 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
בעשירייה הפותחת<br />
פורמולה המכונית שמפתחת נבחרת "פורמולה טכניון" השתלבה בין עשרת המקומות הראשונים בקטגוריית מנועי<br />
בעירה פנימית בשתי תחרויות שבהן השתתפה בקיץ – באוסטריה ובגרמניה. בנוסף, נכנס השנה פרויקט "פורמולה<br />
טכניון" – שבו משתתפים סטודנטים מהפקולטה להנדסת מכונות, הפקולטה להנדסת אווירונוטיקה וחלל, הפקולטה<br />
להנדסת חשמל והפקולטה למדעי המחשב – לתחום המכונית האוטונומית. האתגר המרכזי בפרויקט הוא תכנון<br />
ופיתוח של נהג אוטונומי.<br />
הסטודנטים בנבחרת מפתחים בקרת רכב מולטי-דיסציפלינרית, פרוטוקולי תקשורת דרך איסוף, עיבוד וניתוח DATA<br />
ממצלמות וחיישני מרחק LiDAR( וראדאר(, אלגוריתמי ניווט ותכנון מסלול ואלגוריתמים מבוססי למידה עמוקה<br />
ורשתות עצביות.<br />
הפרויקט הוא פלטפורמה ללמידה ולניסויים בתחום, החל מניסויים של חיישנים שונים ועד לפיתוח אלגוריתמי<br />
ניווט מורכבים. תומכות בו חברות מתעשיית התחבורה החכמה וכלי הרכב האוטונומיים – GM, Velodyne, Bosch,<br />
Aeronautics רפאל ועוד – שמספקות לנבחרת תמיכה כלכלית, ייעוץ והנחיה וכן חיישנים. לאחרונה נחתם הסכם<br />
שיתוף פעולה עם חברת ,Nvidia שתתרום לפרויקט מחשב-על לכלי רכב אוטונומיים מסוג .Drive PX<br />
הצטיינות במחקר – סגל אקדמי<br />
•פרופ"ח אילון רימון זכה בפרס מחקר על שם<br />
מרים וריי קליין<br />
•פרופ"מ שלי צליל זכתה במענק מיוחד בסך<br />
100,000 דולר מטעם קרן אדליס לחקר המוח,<br />
על עבודתה Stretch-" A Mechanism for<br />
"Induced Growth in the Nervous System<br />
•המאמר and" Cavity Optocapillaries<br />
,"Warer-Wave Lasers שכתבו פרופ"ח טל<br />
כרמון וקבוצת המחקר שלו, נבחר כ-best<br />
Optical Society of לשנת 2017 על ידי paper<br />
America<br />
•פרופ' אמריטוס גרשון גרוסמן זכה בפרס<br />
האנרגיה של האגודה האמריקאית למהנדסי<br />
מכונות )ASME( The Frank Kreith Energy:<br />
Award<br />
•ד"ר לאוניד טרטקובסקי זכה בפרס של אגודת<br />
SAE: Forest R. McFarland Award<br />
•פרופ"מ מתיו סאס זכה בפרס Umbrella Award<br />
•פרופ' אולג גנדלמן זכה בפרס הצטיינות במחקר<br />
על שם קופר על מחקריו בתחום העברת אנרגיה<br />
מכוונת באמצעות דינמיקה לא ליניארית<br />
•פרופ"ח טל כרמון זכה בפרס הנרי טאוב<br />
להצטיינות אקדמית על מחקריו בנושא<br />
אינטראקציות אור-חומר באמצעות גלי מים<br />
•פרופ"ח מורן ברקוביץ והסטודנטיות נדיה<br />
אוסטרומוחוב, טל זיידמן-קלמן וטלי רוזנפלד<br />
זכו בפרס הרשל ריץ' לחדשנות במחקר<br />
לשנת 20<strong>18</strong> על עבודתם Microfluidic"<br />
device for rapid, sensitive and specific<br />
medical diagnostics based on nucleic acid<br />
"signatures<br />
•פרופ"ח ספי גבלי וד"ר איתמר בנישו מקבוצת<br />
המחקר שלו זכו בפרס הרשל ריץ' לחדשנות<br />
במחקר לשנת 20<strong>18</strong> על עבודתם passive" A<br />
"acceleration-limiting shock absorber<br />
•פרופ"ח כרמל רוטשילד זכה בפרס הרשל ריץ'<br />
לחדשנות במחקר לשנת 20<strong>18</strong> על עבודתו<br />
Solar energy conversion to electricity at"<br />
"extremely low cost<br />
200 משתתפים בכנס כטב"מ השביעי<br />
כנס היבטי גידוש מנועי כטב”מ )כלי טיס בלתי מאוישים(, פיתוח מערכות<br />
הנעה היברידיות, טכנולוגיות ייצור מימן ,onboard קונספטים חדשים של<br />
מנועי כטב”מ ועוד היו בין הנושאים שהוצגו בכנס השביעי לטכנולוגיות<br />
הנעת כלי טיס בלתי מאוישים )כטב"מ(. בכנס, שאירגן ד"ר ליאוניד<br />
טרטקובסקי והתקיים בינואר 20<strong>18</strong> בפקולטה, השתתפו קרוב ל-200 אנשי<br />
אקדמיה, מהנדסים ונציגים של משרדי ממשלה, צה"ל ותעשיות מובילות<br />
מישראל, ארצות הברית, אוסטרליה, גרמניה, איטליה, אוסטריה, רוסיה וסין.<br />
הדובר המרכזי היה פרופ' Filipi Zoran מאוניברסיטת קלמסון בארה"ב,<br />
שציין את החשיבות הגוברת של פיתוח תהליכי בעירה חדשים לשיפור<br />
ביצועי המנוע.<br />
הכנס, בחסות כתב העת ,"Drones" נתמך על ידי מפא"ת, התעשייה<br />
האווירית לישראל, הטכניון ואלביט מערכות.<br />
הצטיינות בהוראה – סגל אקדמי<br />
הצטיינות יתרה בהוראה, סמסטר חורף<br />
•פרופ"א דן אדלר<br />
•פרופ"ח מורן ברקוביץ<br />
הצטיינות יתרה בהוראה, סמסטר אביב<br />
•פרופ"מ יזהר אור<br />
•פרופ"ח מורן ברקוביץ'<br />
•פרופ"מ ספי גבלי<br />
ציון לשבח בהוראה, סמסטר חורף<br />
•פרופ"ח יזהר אור<br />
•פרופ"ח ספי גבלי<br />
•ד"ר מורל גרופר<br />
•פרופ' יורם הלוי<br />
ציון לשבח בהוראה, סמסטר אביב<br />
•ד"ר מקסים קריסטלני<br />
זוכי פרסים לשנת תשע"ח<br />
•ביום מחקר פקולטי שנערך ב-8 בנובמבר<br />
2017 הציגו המשתלמים לתארים גבוהים את<br />
מחקריהם. בתחרות בין הסטודנטים זכה עידו<br />
ניצן במקום הראשון )1,500 שקל(, יוליה מרום<br />
דורגה שנייה )1,000 שקל( והלל בוניס זכה<br />
במקום השלישי )500 שקל(.<br />
•דוד קיסר, משתלם של פרופ"ח דוד גרינבלט,<br />
זכה במקום ראשון בפרויקט מחקר לתואר<br />
ראשון:<br />
First Prize for his Undergraduate Research<br />
project at the 58th Israel Annual<br />
Conference on Aerospace Sciences<br />
מעגלים<br />
חשמליים<br />
דינמיים<br />
תגלית מחקר של הפיזיקאית ד"ר בינה<br />
קליסקי מאוניברסיטת בר-אילן עשוי<br />
לשנות את האופן שבו זורם החשמל<br />
במכשירים. צוות המחקר בראשותה של<br />
ד"ר קליסקי, מהמחלקה לפיזיקה והמכון<br />
לננו-טכנולוגיה ולחומרים מתקדמים,<br />
הצליח להוכיח היתכנות ליצירת מעגלים<br />
אלקטרוניים דינמיים, שעשויים לשפר מאוד<br />
את יכולות דחיסת המידע ולאפשר מימוש<br />
של מעגלים שונים על פני מעגל חשמלי<br />
בודד. הרעיון העומד בבסיס המחקר הוא<br />
שאפשר לא רק למזער ולייעל מעגלים<br />
חשמליים, אלא גם לשנות את המעגל<br />
בעודו פועל. כך יכול מכשיר אחד לבצע<br />
עוד ועוד פונקציות שונות, בלי צורך לערוך<br />
בו שינויים.<br />
הרעיון הזה מיושם בשנים האחרונות<br />
בתחום הנדסת המכונות בכלל, ובפקולטה<br />
בפרט. מבנים בסקאלת המיקרו והננו<br />
מאפשרים מימוש מנגנוני הפעלה חדשניים<br />
הפותחים אפשרויות במגוון שטחים כמו<br />
רפואה, רובוטיקה ועדשות. למשל, על ידי<br />
הפעלת שדות חשמליים או מגנטיים לא<br />
אחידים המבוקרים חיצונית ומפעילים שדה<br />
כוח דינמי ללא מגע. פרופ' מורן ברקוביץ',<br />
פרופ' מתיו סאס, פרופ' גלעד יוסיפון ופרופ'<br />
דוד אילתה עוסקים בנושאים אלה מכיוונים<br />
שונים. לדוגמה: שדה חשמלי המופעל על<br />
ממברנה זעירה גורם לנוזל הצמוד אליה<br />
להתרכז בצד אחד בשדה לחצים הניתן<br />
לשליטה. שדה זה גורם לכפיפת טבלה דקה<br />
הצמודה לממברנה ויוצר בה מבוך "תעלות"<br />
מיקרוניות המסוגלות להעביר נוזלים, כגון<br />
תרופות, במסלולים רצויים הניתנים לשינוי<br />
עם הזמן.<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 9
מה חדש<br />
גדי בן דוד<br />
לגמלאות<br />
אנשים גדי בן דוד, מהנדס<br />
המחשבים הוותיק, פרש<br />
לגמלאות לאחר יותר מ-30<br />
שנות עבודה בפקולטה.<br />
בטקס הפרידה שקיימה<br />
הפקולטה עם פרישתו<br />
סיפר גדי כי מאז היו לו<br />
הטכניון בכלל והפקולטה<br />
להנדסת מכונות לבית<br />
שני, לא רק בגלל שעות<br />
העבודה הרבות אלא גם<br />
מכיוון שבמועדון הסטודנט<br />
בטכניון הכיר את אשתו,<br />
עטי. לבני הזוג שלושה<br />
בנים, ערן, אמיר ודורון.<br />
הבכור, ערן, למד בפקולטה<br />
והשלים בה שלושה<br />
תארים.<br />
אמנות התגובה לפעימות תאי הלב<br />
יום מחקר עידו ניצן מהפקולטה להנדסת מכונות זכה במקום הראשון ביום<br />
המחקר הטכניוני למשתלמים על שם ג'ייקובס, שהתקיים ב-10 בינואר 20<strong>18</strong>.<br />
המחקר של ניצן, סטודנט לתואר דוקטור, עוסק בתקשורת מכנית בין פעימות<br />
תאי הלב ונערך בהנחייתה של פרופסור משנה שלי צליל.<br />
ביום המחקר הציג ניצן תוצאות שפורסמו במגזין Physics" ,"Nature המראות כי<br />
ניתן לקצב תאי לב לתדר נבחר באמצעות סיגנלים מכניים בלבד, העוברים דרך<br />
המצע שעליו מצויים תאי הלב. בשונה מקיצוב חשמלי, התדר שאליו מקוצב התא<br />
נשאר זמן רב לאחר הפסקת הקיצוב המכני. הדבר מעיד על שינויים ביוכימיים<br />
המתרחשים בתוך התא, המשנים את תדירות הפעימה הספונטנית של התא.<br />
התוצאות שהציג עידו ניצן מראות גם שלתקשורת מכנית יש חשיבות פיזיולוגית.<br />
תקשורת זו חיונית לכך שהתאים השונים בלב יתרגמו את האות החשמלי<br />
לפעימה מכנית אחידה ומשותפת. תוצאות עכשוויות שהציג ניצן מראות כי<br />
השונות בתדר הפעימות של תא לב יורדת אקספוננציאלית עם העלייה בצימוד<br />
המכני.<br />
ביום המחקר הציגו את מחקריהם סטודנטים לתואר מגיסטר ולתואר דוקטור<br />
מפקולטות שונות, אשר זכו במקומות הראשונים בימי המחקר הפקולטיים<br />
שהתקיימו קודם לכן.<br />
לבטון חיים משלו<br />
המצאה ביו-הנדסה הוא אחד<br />
התחומים החמים ביותר בהנדסה בכלל<br />
ובהנדסת מכונות בפרט, ובפקולטה<br />
להנדסת מכונות מתקיימת פעילות<br />
מחקרית ענפה בתחום זה, תחת הכותרת<br />
"ביומכניקה" – על התפר שבין הנדסה<br />
מכנית, ביולוגיה ורפואה. בקבוצת<br />
המחקר של פרופ"ח ספי גבלי, למשל,<br />
המתמקדת בין השאר בחיקוי של הטבע<br />
)Biomimetic( במטרה לפתח מערכות<br />
מכניות מתקדמות ומשופרות – פותח<br />
ידיים ביוניות – במקום ה-1<br />
לאחרונה רעיון חדשני לבולם זעזועים<br />
ייחודי המבוסס על תובנות מהדרך שבה<br />
החלבון טיטין )חלבון הנמצא בשרירים(<br />
מתפקד כסופג אנרגיה יעיל במיוחד.<br />
גם בעולם נעשים ניסיונות לחקות את<br />
הטבע, ואחת ההמצאות הבולטות של<br />
השנים האחרונות היא המצאתו של<br />
המיקרוביולוג ההולנדי הנדריק יונקר<br />
מאוניברסיטת ,TU Delft שעשויה לשנות<br />
את עולם הבנייה כפי שאנחנו מכירים<br />
אותו. ההמצאה, ביו-בטון, היא בטון חי<br />
ופעיל, שנועד למנוע היווצרות<br />
סדקים במבנים הנתונים תחת לחץ.<br />
הביו-בטון הוא בטון רגיל, שהוספו<br />
לו חיידקים עמידים במיוחד, המצויים<br />
בטבע בעיקר ליד הרי געש ומערות.<br />
החיידקים האלה, שתוחלת החיים<br />
שלהם היא כ-200 שנה, מתעוררים<br />
לחיים כאשר מופיעים סדקים בבטון –<br />
ומייצרים שכבה של אבן גיר שבכוחה<br />
למלא את הסדקים בתוך שבועות<br />
אחדים.<br />
כנס משותף לפקולטה<br />
ולמוסד לבטיחות וגיהות<br />
כנס טכנולוגיות מתקדמות בתחום הרפואה הן מהתרומות הבולטות של<br />
הפקולטה להנדסת מכונות לעולם, אבל בכנס שנערך זו הפעם השנייה<br />
בשיתוף המוסד לבטיחות וגיהות בראשות ד"ר אורנית רז ובנוכחות נשיא<br />
הטכניון פרופ' פרץ לביא, עמדו במוקד מערכות טכנולוגיות שנועדו למנוע<br />
תאונות, ולא לטפל בנפגעיהן.<br />
"ברור לחלוטין כי מניעת התאונה עדיפה בהרבה על הטיפול בפגיעה, לא<br />
רק משיקולים אנושיים אלא גם כלכליים גרידא", אמר בכנס דיקן הפקולטה<br />
להנדסת מכונות, פרופ' יורם הלוי. "כניסת הטכנולוגיה לשלב המניעתי היתה<br />
אטית יותר, אבל אין ספק שהיא בעלת השפעה אדירה לטווח הרחוק".<br />
האקתון במקום הראשון בתחרות היזמות T2MED שהתקיימה<br />
בפקולטה לרפואה על שם רפפורט בטכניון זכה צוות ,Novel Hand<br />
המפתח יד ביונית חדשנית שתיתן מענה לקטועי ידיים. את הפרויקט<br />
הנחה פרופ' אלון וולף מהפקולטה להנדסת מכונות. היד הביונית<br />
החדשה אינה גורמת כאבים או שחיקה של איברים נוספים, והיא תיוצר<br />
ותשווק במחיר זול ובכמה סדרי גודל, כדי לאפשר לעוד ילדים קטועי יד<br />
לקיים אורח חיים המשלב פעילות גופנית.<br />
בקבוצה הזוכה חברים רון בסלר, דניאל בולטינסקי וקרין לינשיץ<br />
מהפקולטה להנדסת מכונות, עליזה רובין מהפקולטה לרפואה, נטע<br />
נחום מהפקולטה להנדסה ביו-רפואית, דפנה ליפשיץ מהפקולטה<br />
להנדסת תעשייה וניהול ודניאלה ליפשיץ מהפקולטות לפיזיקה<br />
ולהנדסת חומרים ומהמסלול לעיצוב תעשייתי.<br />
במקום השני בתחרות זכתה קבוצת ,VitaPod המפתחת מכשיר הסורק<br />
בצורה יסודית את כף רגלו של חולה סוכרת כדי לאתר פצעים שהחולה<br />
אינו מודע להם. במקום השלישי זכתה קבוצת ,SpeechBeat שהציעה<br />
פתרון לבעיות גמגום באמצעות מטרונום.<br />
| 6 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 7
מה חדש<br />
הוקמה ועדה מייעצת לפקולטה<br />
קשרים הפקולטה להנדסת מכונות הקימה ועדה מייעצת,<br />
המורכבת מבכירים במגזרים שונים שהם בעלי עניין בפעילותה.<br />
בוועדה, שמטרתה העיקרית היא לשמש גשר בין הפקולטה לבין<br />
העולם שמחוץ לה, חברים אנשי תעשייה ונציגים של גופי ממשל,<br />
מערכת הביטחון והעולם העסקי. כדי לקבל פרספקטיבה רחבה<br />
ככל האפשר כוללת הוועדה גם חברים בעלי הכשרה מגוונת,<br />
שאינה בהכרח בתחום הנדסת המכונות.<br />
חברי הוועדה הם תא"ל זיו אבטליון, מפקד היחידה הטכנולוגית<br />
בחיל חימוש; מר זיו בלפר, מנכ"ל PTC ישראל; סא"ל )מיל'(<br />
קרן בן-נתן קרוגר, לשעבר ראש המינהל לכוח אדם טכנולוגי<br />
אקדמי בצה"ל; גב’ מיכל גבע, מנכ”לית ;Triventures מר גיל גולן,<br />
מנכ”ל GM ישראל; מר יורם הרט, מנהל מו"פ הנדסת מכונות,HP<br />
אינדיגו; גב’ נטע וינשטוק, ראש מנהל מכניקה, אלביט; ד"ר ברכה<br />
חלף, מדענית ראשית, משרד האנרגיה; מר עמנואל ליבן, מנכ"ל<br />
אדמנטק; מר אביעד ליבנה, מנכ”ל ;NI medical מר יחיאל מנוחין,<br />
מנכ"ל טכנולוגיות לשימור הסביבה; מר אריה )ריצ'י( רכטמן,<br />
מנכ"ל קליל; ד"ר ניצן ש', מהנדסת מערכת ראשית, רפאל )ראו<br />
ראיון עם ד"ר ש' בעמ' 24(.<br />
משלחת לסין בראשות דיקן הפקולטה<br />
ישראל-סין משלחת מהפקולטות להנדסת מכונות ולהנדסת<br />
אווירונוטיקה וחלל בטכניון ביקרה באוניברסיטת HKUST בהונג קונג<br />
ובמכון גואנגדונג-טכניון-ישראל-לטכנולוגיה בסין .GTIIT(( בראש<br />
המשלחת עמד פרופ’ יורם הלוי, דיקן הפקולטה להנדסת מכונות,<br />
והשתתפו בה פרופ' ענת פישר, סגנית המשנה לנשיא למחקר בטכניון,<br />
חברי סגל, חוקרים וסטודנטים לתואר שלישי.<br />
חברי המשלחת סיירו בקמפוס הצפוני של מכון גואנגדונג, פגשו בבכירי<br />
המכון ולמדו על פעילותו. בסמינר סיני-ישראלי משותף שהתקיים<br />
באוניברסיטת שנטאו הציגו חברי המשלחת את הישגיהם האחרונים<br />
במחקר וקיימו דיונים מעמיקים עם עמיתיהם.<br />
"המפץ הגדול" בננואופטיקה<br />
תגלית חוקרים בפקולטה להנדסת<br />
מכונות פרסמו ב-Science פריצת<br />
דרך מדעית המדמה מפץ גדול פוטוני<br />
בסקאלה הננומטרית<br />
תגלית מדעית פורצת דרך, שחשפה<br />
קבוצת המחקר של פרופ' ארז חסמן<br />
מהפקולטה להנדסת מכונות ומהמכון<br />
לננוטכנולוגיה ע"ש ראסל ברי ,)RBNI(<br />
מדגימה מעבר ממערכת פיזיקלית<br />
מסודרת למערכת לא מסודרת<br />
באופטיקה בסקאלת הננומטר, ומדגימה<br />
מפץ גדול פוטוני בסקאלה הננומטרית<br />
בתנאי מעבדה, בדומה למודלים הקיימים<br />
בקוסמולוגיה.<br />
"המחקר שלנו עוסק בפיתוח<br />
רכיבים אופטיים ננומטריים ובהבנת<br />
האינטראקציה בין האור ובין מבנים<br />
קטנים", מסביר פרופ' חסמן, ראש<br />
תנו לנו בלייק<br />
המעבדות לננואופטיקה בפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון. "מטרת<br />
המחקר הנוכחי, שפורסם בכתב העת<br />
Science בוצע בהשראת מודל המפץ<br />
הגדול בקוסמולוגיה, היתה להדגים כיצד<br />
מערכת פיזיקלית עוברת ממבנה של<br />
סדר לאי-סדר )מעבר ממצב מסודר לאי<br />
סדר קיצוני כתוצאה משבירת סימטריה(<br />
בסקאלה הננומטרית".<br />
המחקר בוצע על ידי קבוצת המחקר<br />
לננואופטיקה בראשותו של פרופ' חסמן,<br />
שבה חברים תלמידי המחקר אלחנן<br />
מגיד, מיכאל ינאי, ארקדי פאירמן,<br />
איגור יולביץ' והחוקר ד"ר ולדימיר<br />
קליינר.<br />
המפץ הפוטוני הודגם בעזרת מטא-<br />
משטחים ננומטריים המבוססים על<br />
אנטנות זעירות מסיליקון )ננואנטנות(.<br />
חברי קבוצת המחקר, מימין לשמאל: ארקדי פאירמן, מיכאל ינאי,<br />
פרופ’ ארז חסמן, ד”ר ולדימיר קליינר, אלחנן מגיד ואיגור יולביץ’<br />
על המפה דף הפייסבוק של הפקולטה להנדסת מכונות עלה לאוויר, וכבר יש לו מאות עוקבים<br />
ואוהדים נלהבים. הדף ישמש פלטפורמה לשיווק ולהחלפת מידע בין הסטודנטים, הבוגרים וחברי<br />
הסגל, והוא כולל ידיעות על כנסים, מחקרים ואירועים בפקולטה. חפשו אותנו תחת השם הפקולטה<br />
להנדסת מכונות, טכניון ,Faculty of Mechanical Engineering,Technion ובואו להתעדכן.<br />
"באמצעות ננואנטנות שייצרנו במעבדה<br />
בטכנולוגיית סיליקון פיתחנו דרך<br />
לשליטה באי הסדר במערכת – בהגדלת<br />
האנטרופיה", מסביר פרופ' חסמן.<br />
פרופ' חסמן מציין בגאווה את ההישגים<br />
הגדולים של קבוצתו: "בארבע השנים<br />
האחרונות פרסמנו כל שנה מאמר<br />
פורץ דרך בכתב העת .Science קבוצת<br />
המחקר שלי הניחה את היסודות<br />
בשנת 2001 לתחום המטא-משטחים<br />
האופטיים – nanoscale photonic<br />
,metasurfaces שכיום נחשב לאחד<br />
התחומים החמים ביותר באופטיקה,<br />
ומעבדות מחקר רבות בעולם עוסקות<br />
בו".<br />
המחקר נתמך על ידי הקרן הלאומית<br />
למדע )ISF( והרכיבים מומשו במרכז<br />
לננואלקטרוניקה ע"ש זיסאפל .)MNFU(<br />
| 4 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 5
מגזין הפקולטה<br />
להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות<br />
מערכת הפקולטה<br />
להנדסת מכונות, הטכניון:<br />
עורכים אחראיים: צביקה<br />
פורמן, שמרית וגנר-ליאור<br />
עורכת ראשית:<br />
ריקה ליכטמן, TEXTURA<br />
info@textura-content.co.il<br />
חברי מערכת: פרופ' יורם הלוי,<br />
פרופ' אלי אלטוס, רן שפירא,<br />
גוני היימס קוואשי<br />
עיצוב גרפי: סטודיו נעם תמרי<br />
צילום השער: שאטרסטוק<br />
צלמי מערכת: ניצן זהר, יסמין<br />
להב<br />
מה חדש<br />
4 כל מה שזז בהנדסת מכונות<br />
מחקר<br />
10 יד ראשונה מרובוט<br />
נחש רובוטי שמבצע ניתוחים<br />
ורובוט שמתקין שתלים<br />
בעמוד השדרה - הרובוטים<br />
מחליפים את הרופאים בחדר<br />
הניתוח | א ב י י ו נ ת<br />
16 תנאי מעבדה<br />
פרופ' מתיו סאס וצוות<br />
המעבדה לאנרגיה וחדשנות<br />
סביבתית מפתחים פתרון<br />
התפלה שיתאים לצרכים<br />
קהילתיים<br />
<strong>18</strong> חוד החנית<br />
פרופ' יזהר אור מצא את<br />
ההסבר לשינוי מסתורי בכיוון<br />
השחייה של שחיין רובוטי<br />
אקדמיה<br />
20 היופי שבמכניקה<br />
פרופ' אלי אלטוס פורש אחרי 40<br />
שנות קריירה שבהן תרם תרומה<br />
משמעותית למדע ולתעשייה |<br />
ליאור ורד<br />
24 דיאלוג אקדמי<br />
מפגש בארבע עיניים בין פרופ' עודד<br />
גוטליב מהפקולטה לד"ר ניצן ש'<br />
מרפאל<br />
27 פורצי דרך<br />
הסטודנט גיל אלבז פיצח בעיה<br />
דרמטית במערכת מיקום מבוססת<br />
ענני נקודות<br />
אנשים<br />
28 מכונת גלידה<br />
שיאון ליאני ערבב את הידע והניסיון<br />
ההנדסי עם אהבה ליזמות ולאישה<br />
ורקח מהם מטעמים | י ס מ י ן ל ה ב<br />
32 יום בחיים<br />
24 שעות בחייו של בנג'י אילן,<br />
סטודנט עסוק במיוחד<br />
34 יחידה נבחרת<br />
תכירו: צוות המעבדה של פרופ' מורן<br />
ברקוביץ'<br />
בוגרים, סטודנטים, חברי סגל<br />
והנהלה, עמיתים מבית ומחוץ<br />
אני שמח לחנוך איתכם את הגיליון<br />
הראשון של ,<strong>MEgazine</strong> מגזין הפקולטה<br />
להנדסת מכונות בטכניון.<br />
המגזין הזה – ממשיכו התימאטי של "מינימומנט", ששימש<br />
אותנו נאמנה שנים רבות – הוא בבחינת הצהרת כוונות. תמצאו<br />
בו את כל מה שהכרתם ב"מינימומנט" הוותיק, אבל עוד הרבה<br />
יותר. בשימוש בכלים עיתונאיים מקצועיים ביקשנו להרחיב<br />
את היריעה, להעמיק בכתיבה, ולהגיש לכם מגזין שיש בו, אנו<br />
מקווים, עניין הן לסטודנטים ולבוגרים, הן לאנשי סגל הפקולטה<br />
ולעובדיה, הן לחברינו מהפקולטות האחרות בטכניון ומחוצה לו,<br />
והן לשותפינו השונים בתעשייה.<br />
המעבר למגזין חדש, "ספינת דגל" שנושאת איתה את בשורת<br />
הפקולטה, משתלב במגמות אחרות אצלנו. אני נזהר מלהשתמש<br />
במילה "מהפכה", כי הפקולטה להנדסת מכונות תמיד היתה<br />
מהפכנית, חדשנית, חוד החנית העולמי של המחקר והפיתוח. זה<br />
היה נכון בשנות ה-80 כשעסקנו ברובוטיקה, בתיב"מ ובשיטות<br />
הבקרה המודרניות; זה היה נכון בשנות ה-90 עם המכטרוניקה<br />
ובתחילת שנות האלפיים עם המערכות האלקטרו-מכניות<br />
הזעירות ,MEMS וכן הלאה. כל אותם נושאים, שהיום מוכרים<br />
לכול, היו בשלב כלשהו בבחינת פריצות דרך חדשניות, אקזוטיות<br />
– ואנחנו היינו שם.<br />
אבל נדמה שבשנים האחרונות קצב ההתקדמות מהיר מאי פעם,<br />
והמחקר בפקולטה מתמקד בחידושים מרתקים העולים על<br />
כל דמיון. בטקס חלוקת פרסים לסטודנטים מצטיינים שנערך<br />
לאחרונה, למשל, נדרשו מרבית האורחים, בהם אנשי מקצוע<br />
מתחום ההנדסה, לקבל הסבר אפילו על כותרות המחקרים... עד<br />
כדי כך משמעותית המהפכה, והתחושה הכללית היא שאנחנו<br />
עומדים על ספו של עידן חדש.<br />
בגיליון הראשון של <strong>MEgazine</strong> תוכלו לקבל תמונה נאמנה<br />
של המתרחש בפקולטה: מחקרים ופיתוחים הנדסיים בשירות<br />
הרפואה - אחת ההתפתחויות החשובות ביותר בשנים האחרונות<br />
- בכתבתו של אבי יונת; ראיון פרישה עם פרופ' אלי אלטוס,<br />
המסכם עשרות שנים של פעילות במחקר ובהוראה; סקירה של<br />
מחקרים חשובים ומעניינים מהתקופה האחרונה וגם הצצה אל<br />
חיי הסטודנטים.<br />
תודתי נתונה לחברי המערכת – פרופ' אלי אלטוס, צביקה פורמן<br />
ושמרית וגנר-ליאור מן הפקולטה – וכן לצוות "טקסטורה"<br />
בראשותה של העורכת הראשית ריקה ליכטמן, שהשקיעו עמל<br />
רב כדי להביא לפניכם גיליון מגוון, מרתק ונגיש לעין.<br />
מי ייתן והמגזין הזה יגשים את ייעודו, ויהיה גשר בין הפקולטה<br />
להנדסת מכונות ובין כל שוחריה וידידיה בעבר ובהווה.<br />
בברכה<br />
פרופ' יורם הלוי<br />
דיקן הפקולטה להנדסת מכונות<br />
MECHANICAL ENGINEERING<br />
T E C H NIO N<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 3
MECHANICAL ENGINEERING<br />
יוני gazine20<strong>18</strong><br />
מחקר<br />
אקדמיה<br />
אנשים<br />
מגזין הפקולטה<br />
להנדסת מכונות<br />
נחש,<br />
הולוגרמה<br />
וחיישן נכנסו<br />
לחדר הניתוח<br />
האם הרובוט עתיד<br />
להחליף את הרופא<br />
האנושי? עמ' 10<br />
"המפץ הגדול"<br />
בננואופטיקה<br />
פרופ' ארז חסמן וצוותו<br />
חשפו תגלית מדעית<br />
שמסעירה את עולם<br />
האופטיקה עמ' 5<br />
העיקר<br />
הוא התפל<br />
לפרופ' מתיו סאס יש<br />
מה לתרום למשבר<br />
המים העולמי עמ' 16<br />
T E C H NIO N
Change language