AlonBH-2019-10

zachi.gat

האם יש גיל להתחלה חדשה?‏ האם יש

תקופה בחיים שבה אנשים מרגישים שהגיע

הזמן לשינוי והאם יש בכלל חוקים שמגבילים

אותנו בכל הקשור להתחלות או שינויים?‏

אף פעם לא מאוחר להתחלה חדשה

סימה בורקובסקי

עד לפני כחמש שנים עבדתי מהבית בתחום

שירותי התוכן והכתיבה.‏ כתבתי כתבות

לעיתונים בארץ ובחו"ל ותכנים שיווקיים

באנגלית ובעברית.‏ בשלב מסויים הרגשתי

שהעסק לא זז ופניתי לייעוץ עסקי.‏ תוך כדי

הייעוץ כשאני יושבת עם המנטור העסקי שלי

נחתה עלי התובנה שאני לא רוצה לפתח את

העסק הזה ובעצם אני צריכה לעשות משהו

שונה לגמרי.‏ כיוון שבמקביל לכתיבה העברתי

חוגי אנגלית לילדים ושפות תמיד היו הצד

החזק שלי החלטתי שהשינוי שאני עושה הוא

לתחום ההוראה.‏ אני עדיין זוכרת את השיחה

שניהל איתי בעלי כשבישרתי לו על המהלך.‏

‏"את באמת רוצה להיות מורה?‏ לעמוד מול

כיתה וללמד?"‏ התשובה שלי הייתה ‏"כן,‏ אני

מוכנה"‏ אך בלב חששתי שאין בי את הכוחות

הדרושים לכך.‏ כל מה שידעתי הוא שאני

חייבת שינוי וחייבת אותו עכשיו.‏

בתקופת הלימודים נהנתי מכל רגע במכללה.‏

החוויה הייתה שונה לחלוטין מזו של הלימודים

לתואר הראשון כיוון שהרצון ללמוד ולהרחיב

אופקים בער בי.‏ הקושי האמיתי החל כאשר

הייתי צריכה לעבור מהאקדמיה לכיתה.‏ כל

מה שלימדו אותנו במכללה התנפץ אל מול

כיתות עמוסות בילדים שלא תמיד רצו ללמוד,‏

רמות שונות שצריך להתמודד איתן וכמובן

התנהלות מול הנהלה.‏

בארבע השנים שבהן אני עובדת בהוראה

החלפתי בית ספר בכל שנה.‏ השנה הראשונה

הייתה ביסודי,‏ לאחר מכן לימדתי בחטיבת

ביניים ותיכון כשבסופה פוטרתי לאחר כבוד

עם ארבעת המורים החדשים האחרים והחוויה

חזרה על עצמה בתיכון שאליו עברתי.‏ הקושי

הגדול ביותר של מורים חדשים הוא לאו דווקא

עם הכיתות אלא עם המורים הותיקים שלא

ששים לשתף פעולה ועם הנהלה שלא רגישה

או סבלנית להתמודד עם מורים שלא מצליחים

‏"להחזיק כיתה".‏ בסוף השנה האחרונה

התחושות היו כל כך קשות עד שחברה לצוות

‏)מורה חדשה בעצמה(‏ יעצה לי ללכת לקבל

מרשם לכדור קטן שישפר לי את מצב הרוח.‏

ההתחלה החדשה השנה בבית ספר התישבותי

שקרוב יותר לבית גרמה לי להבין שלא הייתי

צריכה כדור קטן כדי לשפר את מצב הרוח

אלא פשוט לשנות מיקום.‏ וכאן אני חוזרת

לשאלות ששאלתי בפתיח...‏ האם יש גיל

להתחלה חדשה?‏ האם אפשר לעשות שינוי

תעסוקתי באמצע החיים ולהרגיש שלם עם

השינוי?‏ אני ידעתי שבאתי למקצוע ההוראה

מהסיבות הנכונות.‏ זכרתי את שרה השביט,‏

המחנכת האלמותית שלי והמורה לספרות

שגרמה לי להרגיש מיוחדת ומוכשרת.‏ רציתי

להיות המורה שרואה את התלמיד שקשה

לו,‏ שיודעת שלכל ילד יש זכות לממש את

הפוטנציאל שלו ועלי כמורה לעשות הכל כדי

שירגיש שהוא יכול.‏ אני יכולה להעיד שבכל

שנה שבה לימדתי היו לי את התלמידים

שכתבו לי שבזכותי הם העזו והודו לי על

כך שלא הפסקתי להאמין בהם.‏ הבעיה

שלי הייתה ונשארה אותה ‏"נוכחות בכיתה"‏

והיכולת להשליט משמעת וסדר על אותם

תלמידים סוררים.‏ כל מה שהייתי צריכה הוא

מסגרת שתאמין בי,‏ ממש כמו שאני מאמינה

בתלמידים.‏ התחושה שלי היום היא שכנראה

בכל זאת בחרתי במקצוע הנכון ושיש לי יכולת

להצליח,‏ גם אם מחכה לי עבודה קשה.‏

אני חושבת שכל יום הוא התחלה חדשה ואין

גבול ליכולת שלנו לקום ולהתחיל מחדש.‏

הרבה פעמים שאלתי את עצמי אם עשיתי

את הדבר הנכון,‏ אם אני לא מבוגרת מדי כדי

להתחיל מקצוע חדש ‏)סוף שנות הארבעים

לחיי...(‏ אבל בסופו של יום הרגשתי שאני עדיין

לא מוכנה לוותר...‏ אז אחרי שגם השנה שוב

התחלתי מחדש - בית ספר חדש ותלמידים

חדשים - אני יודעת שהתחלה חדשה לא

מוגבלת בגיל או בתקופה בחיים.‏ אם רע לנו

צריך להיות אמיצים מספיק כדי לזוז ולעשות

שינוי.‏ הדבר הנוח ביותר עבור כל אחד הוא

להישאר באזור הנוחות,‏ גם אם התחושות הן

של תסכול או שעמום.‏ התובנה השנייה היא

שגם התחלות חדשות יכולות להיות קשות.‏

רק בסרטים הגיבור מצליח להתגבר על כל

המכשולים ולצאת מנצח בניסיון הראשון.‏

בחיים צריך ניסיון אחד,‏ שני,‏ שלישי ולפעמים

רק בפעם הרביעית זה מצליח.‏ אז אל תפחדו

מהשינוי וצאו לדרך חדשה.‏

www.bathhefer.net.il

8

More magazines by this user
Similar magazines