05.10.2014 Views

עברית

עברית

עברית

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

אפוסטיל בנציגויות ישראל באזור המגורים.‏ מדובר במסמכים<br />

המעידים על מצבו של הפונה במגוון תחומים,‏ כגון:‏ תעודת לידה,‏<br />

תעודת נישואין,‏ תעודת גירושין,‏ תעודת פטירה,‏ צו אימוץ,‏ תעודת<br />

יושר וכו'.‏<br />

לתשומת לב:‏ בהתאם לחוק הדרכונים,‏ אזרח עולה יכול להוציא<br />

דרכון ישראלי לאחר שנה של מגורים בישראל.‏ זכאות לקבלת<br />

ביטוח בריאות ממלכתי תינתן לאחר הסדרת מעמדו במשרד הפנים.‏<br />

בשובו ארצה,‏ עליו לפנות,‏ מוקדם ככל האפשר,‏ למשרד הפנים<br />

באזור מגוריו לביצוע השינוי במרשם האוכלוסין וקביעת מעמדו<br />

בארץ.‏<br />

מעמד בני זוג זרים הנישאים לאזרחים ישראלים<br />

חוק השבות לא יחול על בן זוג של אזרח ישראלי ויחול עליו הליך מדורג,‏<br />

לאחר הגעתו לישראל והסדרת הנושא מול לשכת רשות האוכלוסין<br />

וההגירה.‏<br />

תחילתו של ההליך הוא במתן רישיון שהייה ועבודה במסגרת בדיקת<br />

הבקשה,‏ לאחר מכן במעמד תושב ארעי ורק בתום התהליך ובהנחה<br />

שבני הזוג ממשיכים לקיים חיים משותפים יוכל לקבל מעמד קבוע.‏<br />

ילדיו של בן הזוג<br />

אם לבן הזוג שאיננו זכאי לפי חוק השבות ילדים קטינים מנישואין<br />

קודמים,‏ ובתנאי שהם נלווים לבן הזוג הזר בעת כניסתו להליך מדורג<br />

ועומדים בקריטריונים וכן בתנאי שהיו במשמרתו של בן הזוג לפחות<br />

שנתיים טרם עלייתם,‏ קיימת אפשרות להעניק להם מעמד של תושב<br />

ארעי.‏ ילדים בגירים של בן זוג מנישואין קודמים אינם זכאים לשום<br />

מעמד בישראל.‏<br />

ויתור על אזרחות<br />

אזרח שויתר על אזרחותו הישראלית ומבקש לחזור ולגור בישראל<br />

רשאי להגיש בקשה בארץ להתאזרחות.‏ אם זכאי שבות - רשאי כאמור<br />

להגיש בקשה לעולה בשנית.‏<br />

אם אין מדובר בזכאי חוק השבות,‏ לא יוכל להשיב את אזרחותו<br />

הישראלית.‏ במקרה זה יוכל לקבל אשרת ביקור או כל אשרה אחרת לה<br />

זכאי תייר המגיע לישראל.‏<br />

לתשומת לבכם,‏ ההליך כולו הוא בטיפול ואחריות רשות האוכלוסין<br />

וההגירה בלבד.‏<br />

פרטים נוספים ניתן לקבל בלשכות רשות האוכלוסין או באתר האינטרנט.‏<br />

שירות הביטחון - צה"ל<br />

בנושא זה יש להסתמך על נהלי מיטב ‏(לשעבר מנהל גיוס)‏ של צה"ל<br />

‏"הנחיות גיוס לשירות ביטחון עולים".‏<br />

חוק שירות ביטחון מגדיר כ"מועמד לשירות צבאי"‏ בעל אזרחות<br />

ישראלית בן אם הוא שוהה בחו"ל או בארץ.‏<br />

מתוך הבנה שקיימים ישראלים השוהים דרך קבע בחו"ל,‏ נקבע כי כל<br />

מיועד לשירות ביטחון,‏ גבר או אישה,‏ השוהה דרך קבע בחו"ל בכל<br />

מעמד שהוא,‏ חייב להתייצב עם הגיעו לגיל 17, לפי חוק שירות ביטחון,‏<br />

בקונסוליה הקרובה למקום מגוריו,‏ לשם רישום כנדרש בחוק שירות<br />

ביטחון והסדרת מעמדו לפי חוק שירות ביטחון.‏<br />

אם שהה באותו זמן בישראל,‏ יתייצב בלשכת הגיוס האזורית הקרובה<br />

למקום שהייתו בישראל.‏<br />

תיבת הפניות של מיטב לתושבי חו"ל:‏ .infohul@idf.gov.il<br />

צה"ל מבחין בין שתי קבוצות עיקריות בקרב האוכלוסייה השוהה בחו"ל:‏<br />

בן מהגרים – מלש"ב ‏(מיועד לשירות ביטחון)‏ אשר עזב לחו"ל עם הוריו<br />

בטרם מלאו לו 16 שנים ולמטרת הגירה.‏ בן מהגרים לא יחויב בשירות<br />

בצה"ל כל עוד ממשיך להתגורר דרך קבע בחו"ל יחד עם הוריו ומקיים<br />

אחר תנאי המעמד.‏<br />

• אם אחד ההורים חי בארץ,‏ יוכל להיות מוכר כבן מהגרים אם נמצא<br />

בחזקת ההורה איתו חי בחו"ל<br />

• שני ההורים חיים בארץ - לא יוכר כבן מהגרים,‏ למעט:‏<br />

א.‏ ההורים שבו ארצה אחרי שמלאו למיועד לשירות ביטחון 21.<br />

ב.‏ ההורים שבו ארצה אחרי שמלאו לו 18, בתנאי שעזבו למטרת<br />

הגירה טרם הגיעו לגיל 13.<br />

לא מוכר כבן מהגרים - אינו זכאי לדחיית התייצבות וחייב לחזור ארצה<br />

להשלים חובתו.‏ יוכל לדחות את התייצבותו לשירות ביטחון עד סיום<br />

27

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!