Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
דניאל מורשת<br />
בגיל 16 פגשתי אותך לראשונה.<br />
בהתחלה לא ידעתי איך להכיל אותך כי שנינו הגענו<br />
מעולמות שונים, מתחומי עניין שונים, ואפילו השפה שלנו<br />
הייתה אחרת. ידעתי שתהיה אתגר מעניין בשבילי, אבל<br />
פחדתי. פחדתי שלא נסתדר, שלא נמצא שפה משותפת,<br />
שיהיו שתיקות מביכות, שלא תהיה תקשורת. אבל בסוף<br />
מצאתי אותך – מצאתי אותך בתוכי.<br />
היית חלק ממני, ובסופו של דבר, ככל שעבר הזמן,<br />
התחלתי לחבב אותך )ואני מקווה שגם אתה<br />
חיבבת אותי(. כשזה קרה, יצאת החוצה<br />
ופשוט הפכת לחלק מהחיים שלי.<br />
עכשיו, בגיל 22, אחרי שליווית אותי<br />
שש שנים, את ההתבגרות שלי, אתה<br />
עד לכל השינויים שחלו בדניאל. היית<br />
שם תמיד, באש ובמים. לפעמים אפילו<br />
היית נותן לי עצות, היית אומר לי מה<br />
אתה היית עושה במצב הנתון. היית חבר,<br />
החבר הכי טוב שלי, אפילו שאף פעם<br />
לא פגשתי אותך. ולכן הפרידה לא באמת<br />
מוחשית. אולי ילדי ישראל נפרדים ממך,<br />
אבל אני לא.<br />
אני יודע שתמשיך ללוות אותי, לתת לי<br />
עצות ואפילו להגיד “אתה גדול, אח שלי”<br />
כשאעשה איזו שטות מטופשת.<br />
תודה לך על הכול,<br />
נ”ב: אל תשכח להזמין אותי לחתונה<br />
שלך ושל יולי. מבטיח לשים צ’ק מכובד.<br />
7