Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
1 on 1 Zone<br />
מאזדה 3 קומפורט<br />
₪2,099 לחודש<br />
לפרטים:<br />
רכב חדש<br />
ליסינג פרטי תפעולי<br />
עכשיו בהצעה ייחודית<br />
לחברי הייטק-זון<br />
יונדאי i10 מנוע 1.0<br />
₪1,195 לחודש<br />
shlomo.co.il<br />
חבילת אבזור ותחזוקה<br />
2 טיפולים<br />
״במשך שנים אתה<br />
חולם, אתה הוזה,<br />
ואז יום אחד אתה<br />
פותח את העיתון<br />
בבוקר ומגלה<br />
חברה שיצאה עם<br />
מוצר זהה למוצר<br />
שלך, רק פי שניים<br />
יותר טוב וזול<br />
בחצי. אתה פוגש<br />
את המשקיע,<br />
זה שכל החבר’ה<br />
בונים על זה שהוא<br />
ישקיע, ואז אתה<br />
צריך לחזור ולבשר<br />
להם שהפגישה<br />
הייתה לא רעה,<br />
כשבעצם אתה<br />
יודע שהוא לא<br />
ישקיע.״<br />
אין שם משהו שיחזיק לאורך זמן, עם אנשי<br />
מכירות ועיצוב ולוגיסטיקה ופוטנציאל גידול<br />
לחברות שמוכרות מאות מיליוני דולרים. הקמת<br />
סטארט אפים כאלה, מהסוג “השטחי”, זה<br />
משהו אופורטוניסטי. ואפשר להבין את היזמים:<br />
להקים סטארט אפ טכנולוגי זה תהליך שאורך<br />
שנים רבות, ובישראל נהיו פחות ופחות קרנות<br />
הון סיכון שמוכנות להשקיע בחברות כאלה. מה<br />
שנשאר זה אנג’לים, ולאלו יש הרבה מגבלות,<br />
במיוחד כשמדובר בסטארט אפים טכנולוגיים.<br />
אז עתיד ההייטק הישראלי הוא לעשות מכה<br />
ולברוח?<br />
זה התהליך כרגע, והוא לא טוב. זה לא טרנד חדש.<br />
הוא התחיל לפני שנים רבות, אבל האימפקט שלו<br />
מכה בנו עכשיו. על פי פרסומי משרד הכלכלה,<br />
ההייטק שלנו פסק מהיות הקטר שמושך את<br />
רכבת הכלכלה. אני עדיין חושב שישראל היא<br />
מדינה מדהימה, עם יזמים מדהימים ויצירתיות<br />
מדהימה ואוניברסיטאות מהטובות בעולם. ואני<br />
משוכנע שעוד יהיה תיקון של התהליך הזה.<br />
כוחות השוק יתקנו את הבריחה מטכנולוגיות.<br />
מישהו ימלא את הצורך הזה – בשלב הזה זה<br />
אנחנו בגרוב ונצ’רס שמחפשים סטארט-אפים<br />
עם טכנולוגיה עמוקה, כאלה שלא מפחדים<br />
מחומרה או מפיזיקה. ואני משוכנע שיקומו עוד<br />
גופי השקעה דומים. אני מאמין שבסוף נראה פה<br />
עוד צ’ק-פוינטים.<br />
מה התהליך שעברו לדעתך קרנות הון הסיכון<br />
הישראליות?<br />
קודם כל, קרנות הון הסיכון בישראל “התבגרו”.<br />
חל תהליך ניפוי שבו קרנות פחות טובות נעלמו.<br />
הנשארות הולכות ומשתבחות עם השנים.<br />
בארה”ב חלק גדול ממשקיעי ההון סיכון הם<br />
יזמים שהקימו חברות, יצרו הצלחה משמעותית<br />
ואז נפנו להקמה או ניהול של קרנות הון סיכון<br />
כדי להביא מהידע והנסייון שלהם לחברת<br />
צעירות. בישראל מרבית מנהלי קרנות ההון סיכון<br />
אינם יזמים לשעבר וגם לא אנשי טכנולוגיה, כך<br />
שיכולתם לתמוך בחברות טכנולוגיה צעירות,<br />
מעבר לתמיכה פיננסית, אינה גבוהה. זה יצר<br />
תזוזה של הקרנות יותר לכיוון הלייט סטייג’,<br />
שם היכולות של מנהלי הקרנות באות לידי ביטוי<br />
בצורה טובה יותר. זה חשוב מאוד לתעשייה, כי<br />
מימון החברות בשלב הבוגר הוא אכן מה שיעזור<br />
להן לגדול ולהפוך לחברות ענק. מצד שני נוצר<br />
חור במערכת: כאשר מדובר בחברה טכנולוגית<br />
צעירה, סיכוייה לגייס כסף ממשקיעי ההון סיכון<br />
נמוכים. אבל אני לא דואג. טיבם של חורים<br />
כאלה להתמלא.<br />
כיזם וכמשקיע, איזו עצה היית נותן למהנדס<br />
שיושב עכשיו בקיוביקל וחולם על עצמאות?<br />
חלק גדול מהחבר’ה שיושבים בקיובקל אוהבים<br />
לשבת בקיוביקל ולפתח. טוב להם ככה, וזה<br />
לגיטימי לגמרי. לא כולם צריכים להיות יזמים<br />
שמקימים חברות, כאלה שהיזמות בוערת להם<br />
באצבעות. ולחולמים אני אומר: חבר’ה, הדרך<br />
הזו ארוכה וקשה. זה לא “יאללה, בוא נקים<br />
סטארט אפ, יהיה כיף, נהיה עשירים”.<br />
מה הדבר הראשון שאתה מחפש אצל יזמים<br />
שרוצים שתשקיע בסטארט אפ שלהם? רעיון<br />
טוב, תכנית כלכלית או איזו תכונה אישית<br />
חמקמקה?<br />
המאפיין הכי ברור להצלחה של היזם הוא<br />
ה-AQ שלו, מקדם העמידות. כשאתה בא להקים<br />
סטארט אפ אתה מקבל “לא” אחרי “לא” אחרי<br />
“לא”. אתה שם את עצמך בפוזיציות מטורפות,<br />
כמו לפטר את החברים שלך. במשך שנים אתה<br />
חולם, אתה הוזה, ואז יום אחד אתה פותח את<br />
העיתון בבוקר ומגלה חברה שיצאה עם מוצר<br />
זהה למוצר שלך, רק פי שניים יותר טוב וזול<br />
בחצי. אתה פוגש את המשקיע, זה שכל החבר’ה<br />
בונים על זה שהוא ישקיע, ואז אתה צריך לחזור<br />
ולבשר להם שהפגישה הייתה לא רעה, כשבעצם<br />
אתה יודע שהוא לא ישקיע. זה לא קל. הרבה<br />
יזמים נשברים בדרך.<br />
הכישלון של modu היה כישלון מפואר, שהוליד<br />
עשרות סטארט אפים. היית עושה את זה שוב?<br />
ברור שלא. שגיתי, ולא הייתי רוצה לעשות את<br />
אותה שגיאה פעם נוספת. גם באם-סיסטמס<br />
שגיתי בהמון נקודות זמן. במודו לבטח שגיתי<br />
שגיאות גסות. בקומיגו שגיתי. בכל דבר שעשיתי<br />
שגיתי. הרעיון הוא לדעת איך לעשות שגיאות<br />
שלא מרסקות אותך, ואיך לתקן את עצמך<br />
ולשפר את עצמך כל הזמן. אני בן 60 ואני עדיין<br />
מאמין שאני לומד כל הזמן ומשתפר.<br />
ובכל זאת?<br />
תראה, אמ-סיסטמס שהקמתי וניהלתי מוגדרת<br />
כהצלחה יוצאת דופן. זו הייתה חברה שהביאה<br />
לעולם מוצרים מדהימים והגיעה למחזור מכירות<br />
של מיליארד דולר בשנה. מכרנו את החברה ב-1.6<br />
מיליארד. בדיעבד, אינני מעריך את המכירה<br />
עצמה כהצלחה. ואילו במודו יצרנו קונספט חדש,<br />
שבעצם רק עכשיו מתממש עם פרויקט ארה<br />
של גוגל והמודל האחרון של הטלפון של .LG<br />
מהכישלון הזה נולדו עשרות סטארט אפים. זאת<br />
לא היתה הצלחה פיננסית, אבל זאת כן היתה<br />
הצלחה טכנולוגית.<br />
ההייטק הישראלי זו בועה בתוך ישראל, או<br />
מיקרוקוסמוס של המדינה? אנחנו רואים יותר<br />
ויותר נשים, חרדים ובני מיעוטים בהייטק, ובכל<br />
זאת הטיפוס העקרוני נשאר הגיק בן ה-30 מהוד<br />
השרון.<br />
אנחנו חלק מעם ישראל. אנחנו אנשים שאכפת<br />
להם. אנחנו אנשים מעורבים. ולא כל מי שמועסק<br />
בהייטק חי על 40 אלף שקל, גם לא על 20 אלף<br />
שקל. ההייטק זו לא בועה ולא בטיח, והלוואי<br />
שיצטרפו יותר אנשים להייטק. הרי אחד הדברים<br />
המשך בעמ׳ 22<br />
כיסוי ביטוחי<br />
מקדמה נמוכה<br />
ירידת הערך עלינו<br />
החזרת הרכב ללא התחייבות<br />
קיה פיקאנטו<br />
₪1,195 לחודש<br />
רכב חדש<br />
במיוחד בשבילכם<br />
₪1,000 הנחה במקדמה!<br />
טיפול שלישי מתנה!<br />
בכל שיטה שתבחרו<br />
קיה ספורטאג’ החדשה<br />
₪2,240 לחודש<br />
*מקדמה ₪8,900. ביטוח חובה וכיסוי נזקים על דרך של ביטוח עצמי כמפורט בתנאי הסכם הליסינג. חבילת תחזוקה<br />
כוללת החלפת צמיגים, מצבר ומגבים במהלך התקופה. חבילת האבזור כוללת מיגון לרכב וחיישני רוורס. תשלומים<br />
צמודי מדד. עבור 20,000 ק"מ בשנה. בכפוף למלאי היבואן. בכפוף לתנאי העסקה ולאישור הגורם המממן. התמונות<br />
להמחשה בלבד. החברה רשאית לשנות את התנאים עפ"י שיקול דעתה בכל עת. ט.ל.ח.<br />
1.35<br />
סך ההשקעות של קרנות<br />
הון-סיכון בחברות הייטק<br />
ישראליות במחצית<br />
הראשונה של השנה<br />
הסתכם ב-1.35 מיליארד<br />
דולר.<br />
21 // 20
Change language