How_to_rise
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
איך לגדל ילדים מאושרים / ויטאלי בוצ'אצקי
איך לגדל ילדים מאושרים<br />
ויטאלי בוצ'אצקי<br />
עיצוב: אסתר ניסן<br />
מדיה 10 הוצאה לאור בע"מ<br />
אתר ההוצאה: www.media10.co.il<br />
מנכ"ל ומו"ל: דורון קריספין | 050-2633766 077-7508086 /<br />
info@media-10.co.il<br />
עורכת אחראית: דנת נוי<br />
אין לשכפל, להעתיק, לצלם, להקליט, לתרגם, לאחסן במאגר מידע, לשדר או<br />
לקלוט בכל דרך או בכל אמצעי אלקטרוני, אופטי או מכני או אחר חלק כלשהו<br />
מן החומר שבספר זה. שימוש מסחרי מכל סוג שהוא בחומר הכלול בספר זה<br />
אסור בהחלט, אלא ברשות מפורשת בכתב מהמו"ל.<br />
מהדורה ראשונה, נדפס בישראל תשע"ו / 2016
5<br />
הקדמה<br />
כיצד אוכל להיות הורה טוב יותר<br />
השאלה הזאת לא הפסיקה להדהד בראשי מהרגע שבו הצעתי לאשתי נישואים,<br />
בעודי כורע ברך בגובה 276 מטר מול מגדל אייפל, פריז.<br />
קוראים יקרים, שמי ויטאלי בוצ'אצקי, ובילדותי אובחנתי ילד בעל הפרעות קשב<br />
וריכוז.<br />
לאורך השנים מערכת החינוך 'הלבישה עליי' מגוון תוויות כגון: ילד עצלן, טיפש, לא<br />
מוצלח, מופרע ועוד...<br />
לכן שאלתי את עצמי, כיצד אני שולח את ילדיי למערכת חינוך שמתייגת ילדים בעודם<br />
קטנים, וכך בבגרותם הם סוחבים עמם חסמים רבים?<br />
שאלתי את עצמי כיצד אני יוצר אפוד מגן לילדיי כך שיהיו להם כלים להתמודדות<br />
עם העולם, תוך שהם מתעלמים מהתוויות שמנסים להדביק להם?<br />
נדרשו שנים רבות כדי להעלות את הדימוי העצמי שלי ולהסיר את הקיבעונות<br />
שהוטמעו בי, בעיקר בזכות אמי שגידלה אותי ואת אחי בכוחות עצמה, ללא דמות אב<br />
בחיינו, תוך כדי הבנה שכל אחד, לא משנה באיזה גיל, יכול לעשות הרבה יותר ממה<br />
שהוא חושב וממה שחושבים עליו. היום, בניגוד מוחלט למה שהמורה למתמטיקה<br />
שלי חשב עליי, אני מהנדס בחברת היי-טק. אם כי עבודתי משאירה לי רק כשעה של<br />
זמן איכות עם ילדיי.<br />
כיצד אפשר להיות הורה טוב בעידן המודרני, כשיש מחסור גדול בזמן איכות בין<br />
ההורה לילד?<br />
בחיפוש אחר תשובה – לא ידעתי איפה להתחיל, וכך ישבתי שעות על גבי שעות,<br />
בריכוז מלא )מה שלא יכולתי לעשות בעבר, בימי בית הספר( בניסיון לחקור כיצד<br />
אוכל להיות אב טוב יותר לילדיי. קראתי עשרות ספרי פסיכולוגיה התפתחותית וספרי
7<br />
6<br />
העצמה אישית, עיינתי במחקרים רבים, השתתפתי בעשרות קורסים וסדנאות הורים,<br />
ולא יכולתי להפסיק ללמוד ולהתפתח – התמכרתי! הבנתי שהורות זה תואר, ואולי<br />
מספר רב של תארים.<br />
אם בעבר חשבתי שאני מבין את המשמעות של גידול ילדים, בעיקר מהסתכלות על<br />
חבריי, היום אני מבין שלא הבנתי כלום על הורות ועל ילדים, ויתרה מכך – לא הבנתי<br />
כלום על עצמי. ידעתי שיש לי ידע רב, אבל... מי יקשיב לי? ולמה שיקשיבו לי? אחרי<br />
ככלות הכול, אין לי תואר בפסיכולוגיה, וצברתי רק מעט ניסיון בתור אבא לשני ילדים<br />
קטנים )אני לא גורו, אני רק אבא מן המניין, בעל תשוקה עזה להיות אבא טוב יותר<br />
ואשר נפלה בחלקי הזכות ללמוד רעיונות ולפתח כלים שמסייעים לעשרות אלפי<br />
הורים(.<br />
החלטתי לפתוח עמוד פייסבוק ולשתף הורים אחרים בתובנות שלי.<br />
יום אחד נתקלתי בפתק שהיה תלוי על דלת של בית פרטי: 'מצטערים על הבלגן,<br />
הילדים יוצרים זיכרונות'.<br />
אני סמוך ובטוח שמי שיקרא את הספר בפתיחות ויעשה שימוש בהנחיות הכתובות<br />
בו, תפיסת מושג ההורות שלו – תשתנה מהותית, והאווירה בביתו תשתפר לטובה:<br />
תמצאו את עצמכם הופכים את 'הבלגן' עם ילדיכם – לזיכרונות מתוקים.<br />
תגלו 'מנהיגות הורית' במצבים שבהם ילדיכם יזדקקו לתמיכה ואפוד־מגן אל מול<br />
תגיות.<br />
תשפרו את מערכת היחסים המשפחתית בכלל ועם הילדים בפרט, תובילו את הילדים<br />
להצלחה ולאושר תוך מתן כלים וערכים חיוניים.<br />
אם בחרתם לקרוא בספר – אני בטוח שאתם חפצים בטובת ילדיכם כי בסופו של דבר<br />
זה החלום של כל הורה הוא<br />
לגדל ילדים מאושרים.<br />
האתגר הגדול ביותר בעמוד שלי היה לפשט את המאמרים ולשכתב אותם בצורה<br />
נגישה ונעימה, המביאה ערך לאותם הורים, שכמוני, נרתעים ממאמרים בעלי מלל<br />
ארוך ומייגע.<br />
ספר זה נכתב בעקבות מאות פניות שקיבלתי מחברי עמוד הפייסבוק שלי 'איך לגדל<br />
ילדים מאושרים' שהקמתי.<br />
לא יכולתי לנחש שבתוך חצי שנה יהיו בעמוד מעל שישים אלף הורים עוקבים־פעילים.<br />
העמוד תפס תאוצה בצורה שלא דמיינתי: קיבלתי מאות בקשות להעביר הרצאות,<br />
סדנאות, הדרכות אישיות להורים ולילדיהם, ובקשות להוצאת ספר המרכז את כל<br />
התובנות שלי.<br />
+++
9<br />
8<br />
יעילות מול אפקטיביות<br />
"ביקשתי ממך שתעזור! אחת... שתיים... שלוש..."<br />
והילד קם לעזור.<br />
אך האם זה באמת עוזר?<br />
אשאל אתכם שאלה: האם מבוגר יכול לעשות את התרגיל הזה למבוגר אחר?<br />
הורים, תארו לכם מצב שבו אחד ההורים שלכם מבקש מכם משהו, בעוד אתם לא<br />
נענים במהרה והוא בתגובה מתחיל לספור: "אחת... שתיים... שלו..."<br />
אני מניח שעד שהוא יגיע לספרה שלוש, אתם כבר תשלחו אותו לדרכו <br />
אז אולי השאלה 'האם זה עוזר?' אינה השאלה הנכונה – כי התשובה היא בדרך כלל<br />
'כן'.<br />
אולי השאלה שכדאי לשאול היא "האם זה עוזר לטווח הרחוק?"<br />
האם אתם יודעים מהו ההבדל בין יעילות לאפקטיביות?<br />
יעילות באה לידי ביטוי כאשר אנו משתמש במינימום של משאבים כדי להשיג תוצאה<br />
רצויה.<br />
אפקטיביות באה לידי ביטוי כאשר משיגים את התוצאה הרצויה באמצעות שינוי<br />
תפיסתי, תהליך שיכול לקחת זמן.<br />
דוגמה נחמדה לסיטואציה נפוצה בימינו:<br />
יעילות<br />
כאשר ילדינו לא נענים לבקשותינו ואנו מתחילים להשתמש בתרגיל המיושן אשר עבר<br />
מדור לדור, שהתחיל איפשהו מהסב־סבא שלנו ונמשך עד תרגיל ה־"אחת... שתיים...<br />
שלוש".<br />
בתרגיל המדהים הזה, לרוב, הילדים באמת עוזבים הכול ומיד קמים לעזור.<br />
כן זה בהחלט יעיל, אין ספק!<br />
ילדינו מיד קמים לעזור! אך לצערנו, אנו נצטרך להשתמש בתרגיל המאיים זה פעם<br />
אחר פעם ויכול להיות שזה אף יסתיים בצורה שלילית ויגרום לריבים מרובים.<br />
אפקטיביות<br />
כשילדים לא מגיבים לבקשות שלנו, רצוי למצוא ולהתייחס למצבים שבהם הם דווקא<br />
כן עזרו לנו מיד, בלי שנחזור על הבקשה כמה וכמה פעמים.<br />
מצאתם?<br />
זהו בדיוק הרגע שצריך לחזק!<br />
המטרה שלנו היא לעטוף ולחבק את הרגעים האלו. לתת לאותו רגע המון במה ולומר:<br />
"תודה רבה שאתה עוזר לי כל הזמן"<br />
"בזמן האחרון שמתי לב שאת נענית לבקשתי מהר מאוד. זה משמח אותי".<br />
"אני שמחה שאתה נענה לבקשתי מהר כל כך".<br />
אני ממליץ לספר לכולם – לסבתא, לסבא, לדוד ולדודה, שיש לכם ילדים נהדרים<br />
אשר נענים לכל בקשה ואף פעם לא מסרבים. חשוב לעשות זאת בנוכחות הילדים כדי<br />
שהם ישמעו וידעו שאתם גאים בהם.<br />
לעתים הילדים צריכים לשמוע משפטים מעצימים כגון: "איזה מזל יש לנו שאתם כאלו<br />
מדהימים."
11<br />
10<br />
כלומר, 'להשקות' אותם במחמאות.<br />
ואם הם עדיין יסרבו מפעם לפעם?<br />
יכול להיות שעדיין ירשמו סירובים פה ושם, גם אחרי שהחמאתם להם בנוכחות<br />
אחרים, אם כי באותה נשימה תוכלו למצוא פעמים שבהן הם נענו לכם בשמחה.<br />
זכרו שאסור לתת לסירובים במה. הדרך הטובה ביותר להרוס את הבסיס שהתחלתם<br />
לבנות, היא לצעוק עליהם ולומר להם משפטים כגון:<br />
•למה אני צריך לחזור כל דבר כמה פעמים?<br />
•כמה פעמים אפשר לבקש ממך?<br />
•שוב אתה לא מגיב?<br />
•שוב חזרת להיות סרבנית?<br />
ייתכן שיידרשו כמה חודשים, אולי אפילו שנה, אך בסופו של דבר ילדכם יראו את<br />
עצמם כ'ילדים שאינם סרבנים'.<br />
הנעה לפעולה מתוך הבנה הדדית ורצון לעזור, אפקטיבית הרבה יותר מהנעה מפחד<br />
ומרודנות.<br />
גם המשפחה, החברים, והסובבים ישימו לב לכך, מה שיחזק אותם לעזור עוד יותר<br />
ולסרב לכם פחות.<br />
רודנות, כוחניות, צעקות ועונשים, כל אלו יעילים מאוד, אך כפי שהבנתם הם לא<br />
אפקטיביים.<br />
לעומת זאת חיזוק, טיפוח, חיבוק ומתן במה לתכונות החיוביות במקום לשליליות, הן<br />
דרכים אפקטיבית שתסייענה לבנות את אופיים לאור התכונות שהעצמתם בהם.<br />
מומלץ להתאזר בסבלנות בחודשים הקרובים, לאגור כוחות ולבקש שוב ושוב<br />
ובעדינות. גשו אליהם, לטפו אותם ובקשו את עזרתם. אם צריך – חכו בסבלנות עד<br />
שיסיימו את עיסוקם.<br />
מדוע לדבר איתם בצורה כזאת שהם חייבים לעזוב הכול ולעשות את מה שביקשתם?<br />
חשבו על כך שלא תמיד הגיוני לבקש מהם לעשות את מה שאתם רוצים דווקא עכשיו.<br />
למה לא עוד עשר דקות, בעוד שעתיים או בכלל מחר?<br />
חישבו: האם הייתם פונים אל אדם מבוגר באותו אופן? ואם כן, האם הוא היה נענה<br />
לבקשתכם?<br />
דברו אל ילדכם בכבוד, תנו משקל להתנהגות חיוביות ושימו אותה במרכז.<br />
אל תהרסו את מה שבניתם – טפחו את מה שהשגתם עד כה.<br />
זוהי אפקטיביות!<br />
אך... האם זה לא יותר מדי כאב ראש?<br />
לתת מחמאות לילדים שלכם – זה אף פעם לא כאב ראש, אך לפעמים צריך לאגור<br />
כוחות כשהם מסרבים רק כדי לא לחזק ולהעצים את התכונות הרעות שלהם.<br />
תמיד ההתחלה קשה, אך עם הזמן זה יפריע לכם הרבה פחות.<br />
כאב הראש הוא שולי ביחס לתוצר הסופי – אווירה נעימה בבית.<br />
זהו ההסבר על ההבדל המדהים בין יעילות לאפקטיביות.<br />
מדוע בחרתי להתמקד ולכתוב על נושא חשוב זה?<br />
אחרי שנים של לימודי פיתוח והעצמה אישית הבנתי שזהו הסוד להצלחה שלנו,<br />
ההורים. התוצאה חשובה פחות מהדרך!
13<br />
12<br />
פעמים רבות, אנחנו מחפשים קיצורי דרך ומצפים להשיג תוצאות עכשיו ומיד, אך ברוב<br />
המקרים זה פשוט לא עובד. אנשים משתתפים בסדנאות, שומעים הרצאות ונרשמים<br />
להדרכות בכל פעם שברצונם לפתור בעיות בצורה מהירה ומידית או בשפתנו שלנו<br />
– בדרך יעילה:<br />
הרצאה בנושא כיצד להיגמל מחיתולים<br />
סדנה בנושא מעבר חדר בלי 'טראומה'<br />
מאמרים בנושא כיצד ללמד את הילדים לשרוך שרוכים ולגרום להם להכין שיעורי<br />
בית.<br />
אך תסכימו איתי שלא בכל יום אתם פוגשים חיילים שהולכים בחיתולים או עובדי היי־<br />
טק שלא יודעים כיצד לשרוך שרוכים או מבוגרים שזוכרים את ה'טראומה' שנגרמה<br />
להם עקב מעבר חדר. לכל אלו אין שום משמעות בחיים הבוגרים של ילדכם.<br />
לאופיו של הילד בחייו הבוגרים יש גם יש משמעות: ביטחון העצמי, אמונה בעצמם,<br />
יכולת לבנות קשרים חברתיים, נחישות והתמדה, יכולת לנתח דברים ולפתור בעיות,<br />
לחלום ולמצוא הנאה בעשייה. כל אלו הם בהחלט תוצר של שנות ילדותם.<br />
ובאלו בדיוק עוסק הספר.<br />
בספר זה אראה לכם את הדרכים האפקטיביות שיעזרו לילדכם לפתח אופי חזק.<br />
במחקרים רבים ניסו להבין אם אופי הוא דבר נרכש או מולד, ועלה שאופי הוא דבר<br />
מולד שטמון ב־DNA שלנו,<br />
אך בשנים האחרונות יש יותר ויותר מחקרים המצביעים על כך שאופי ילד מתעצב<br />
מהסביבה ובעיקר מההורים.<br />
אם תבחרו להאמין שאופי הוא דבר מולד ושאין ביכולתכם לשנות את אופי ילדכם<br />
– הספר הזה אינו מיועד לכם.<br />
אך אם החלטתם, כמוני, להאמין במחקרים שאומרים שחלק גדול מהאופי הוא נרכש,<br />
קרי, משמע – אופי ילדינו תלוי לא מקצת בנו. מחכה לנו עבודה לא קלה אך מעניינת<br />
מאוד שהתוצאה הסופית שלה תהיה תלויה בהשקעתנו.<br />
רוב הפרקים בספר לא יתמקדו ביצירת דרכים יעילות כדי לפתור בעיות, אלא יתמקדו<br />
בדרכים אפקטיביות שיעזרו לכם לבנות את הדימוי העצמי של ילדיכם, כך שיהיו<br />
מוכנים לצאת אל העולם הגדול ולהתמודד עם אתגרי החיים בלב שקט ורגוע.<br />
שנתחיל?<br />
ברוכים הבאים למסע להיכרות עם עולם הילד.<br />
לאחר שחקרתי את הנושא במשך כמה שנים, החלטתי שאת הספר צריך לקרוא לפי<br />
סדר מסוים ולכן, תמצאו שישים ואחת פרקים שיעזרו לכם להפנים את החומר בצורה<br />
אפקטיבית יותר וההשפעה תהיה לטווח ארוך.<br />
אני ממליץ בחום להתייחס להמלצות הבאות:<br />
לא לקרוא יותר משלושה נושאים ביום.<br />
רצוי לקרוא את הספר לפני השינה ולא מומלץ לראות טלוויזיה לאחר הקריאה.<br />
מומלץ לחזור מדי פעם על הפרקים הקודמים.<br />
מומלץ לרשום לעצמכם הערות על כל פרק.<br />
כשתסיימו לקרוא את הספר, קחו הפסקה של חודש לפחות ולאחר מכן מומלץ לקרוא<br />
אותו בשנית.
15<br />
14<br />
ביומנים אישיים נהוג לכתוב ולפרוק. בין אם מחשבות שליליות ובין שאם מחשבות<br />
חיוביות.<br />
ב'יומן ההצלחות', לעומת זאת, רושמים רק את הדברים הטובים והחיוביים שהילדים<br />
עשו.<br />
כל ערב, לפני שהילדים הולכים לישון, עזרו להם לרשום ביומן את כל ההצלחות שלהם.<br />
מתחילים מהדברים הפשוטים ביותר:<br />
קמתי בשעה שבע בבוקר, בלי בעיה, ציירתי צפרדע, סיימתי את כל שיעורי הבית עד<br />
השעה שש בערב, ניקיתי את החדר שלי בתוך חצי שעה והתארגנתי מהר לבית ספר.<br />
כשהילדים מצליחים לעשות משהו קשה כמו להכין בפעם הראשונה חביתה, אפשר<br />
למרקר ולהבליט את ההצלחה וכך תגדל השאיפה שלהם להצליח בעוד משימות<br />
בעתיד.<br />
כוונו אותם ועזרו להם לממש את חלומותיהם, ואם יום אחד הילדים יטענו שהם לא<br />
מוצלחים – תראו להם את יומן ההצלחות.<br />
על ההתחלה...<br />
את היומן תתחילו אתם לנהל, בסמוך ללידה. אחר כך, כשיוכלו לעשות זאת בעצמם<br />
– תהיה זו אחריותם להמשיך לבד.<br />
פתחו להם תיבת מייל ושלחו לשם תמונות וסיפורים על עצמם. ביום הולדתם השמונה־<br />
עשרה תנו להם את הסיסמה במתנה.
17<br />
16<br />
ילדים רואים, ילדים לומדים, ילדים עושים<br />
הורים,<br />
התנהלו בחיי היום־יום שלכם בדיוק כפי שהייתם מצפים מילדיכם לנהוג.<br />
אל תסתפקו רק במילים אלא ּגַ ּבּו אותן במעשים.<br />
דוגמה אישית לא באה לידי ביטוי במה שאנחנו אומרים – כי אם במה שאנו עושים.<br />
אל תלמדו את הילדים שאסור לשקר וכשעוצר אתכם שוטר, למשל, אתם מתחילים<br />
לשקר בעצמכם.<br />
אל תלמדו את הילדים שאסור לקלל ואחרי דקה, כשהקבוצה האהובה עליכם מפסידה,<br />
אתם פוצחים בקללות כלפי השופט.<br />
אל תסבירו לילדיכם כמה חשוב לשמור על אורח חיים בריא, בעוד אתם אוכלים ג'אנק־<br />
פוד ומבלים רוב היום מול הטלוויזיה.<br />
זכרו: דוגמה אישית שווה יותר מאלף מילים.
19<br />
18<br />
כשאתם מגיעים הביתה תיהנו מהמלאכים הקטנים שלכם, חבקו אותם ואמרו להם<br />
שהתגעגעתם.<br />
תנו להם אהבה. תחשבו לרגע: כמה אהבה הילדים קיבלו במשך היום?<br />
האם בגן או בבית הספר מישהו יכול לתת להם אהבה כמו שאתם יכולים לתת?<br />
לאחר שנכנסתם הביתה ומילאתם את החסר לילדים, דברו איתם על הבלגן ועל הסדר<br />
בבית. הפעם, זה יבוא מתוך רוגע ולא מתוך עצבים.<br />
תסבירו להם שאתם מאוד עייפים אחרי העבודה, שתפו אותם ועזרו להם לארגן את<br />
הבית. כל אחד מאתנו ובפרט הילדים, נענים כשפונים אלינו בקול רך ונעים ולא בטון<br />
רועם ועצבני. הילדים ירצו, שבפעם הבאה הבית יהיה נקי יותר כדי שלכם יהיה נעים<br />
יותר.<br />
שיחות רגועות הן מניע של אהבה. צעקות הן מניע של פחד.<br />
"הבטחתי לעצמי שלא משנה כמה עייף אהיה, לא משנה כמה היום שלי היה רע –<br />
אשאיר את הבעיות שלי מחוץ לבית, ואכנס מלא באנרגיות חיוביות, מלא בשמחה<br />
ובאהבה כלפי משפחתי, אחבק אותם ואומר להם שהתגעגעתי."
21<br />
20<br />
הורים,<br />
אל תזלזלו במורים, בגננות, במאמנים או בכל אחד שמנסה ללמד את ילדיכם.<br />
הם עלולים לספוג את דעותיכם ולכן יהיה להם קשה ללמוד מאדם שאינם מכבדים<br />
בעצמם.<br />
הורים רבים מפגינים זלזול כלפי ציבור המחנכים והמורים מניסיון עברם, ניזונים<br />
מסטיגמות ומדעות קדומות<br />
זה לא מוצדק להכליל ציבור שלם רק כיוון שהכרתם או שמעתם משהו שלילי על<br />
מורה מסוים.<br />
ישנם מורים שיוכלו להשפיע לטובה על חיי ילדיכם כמוכם, ואף יותר.<br />
עודדו את ילדיכם לתת כבוד והם ילמדו מכך שאפשר לכבד כל אדם שילמדם. זאת<br />
ועוד, כשההורים מאשמים את המורים בכישלון ילדיהם, הם מלמדים את הילדים לא<br />
לקחת אחריות על תוצאותיהם. הילדים עלולים לאמץ תכונה זו גם לחיים שלאחר ימי<br />
בית הספר.<br />
דרך טובה כדי ללמד את ילדכם לכבד את המורים היא מעורבות ההורים בבית ספר.<br />
מחקרים הראו שמעורבות הורים בבית הספר חיונית לקידום הילד בכל התחומים<br />
הנלמדים.<br />
ילדים מרגישים את הקשר בין המורה להורה, ולכן לא ירצו להפריע למורה ולהעמיד<br />
את עצמם למצב לא נעים מול ההורה.
23<br />
22<br />
בזמן ארוחת הערב המשפחה יכולה להשתתף בתרגיל מעניין:<br />
שבו כל אחד מבני המשפחה ידבר על:<br />
הדבר הטוב ביותר שקרה לו היום<br />
הדבר הפחות טוב שקרה לו היום<br />
על הדברים הטובים שאפשר למצוא בדבר ה'טוב פחות'<br />
כל המשפחה יחד תחפש פתרון לדבר ה'טוב פחות'<br />
בהתחלה זה יראה מוזר מעט, אבל הפכו זאת להרגל והדבר יהיה חלק בלתי נפרד<br />
מאווירה תומכת ומקדמת בביתכם.<br />
פעם שוחחתי עם מאמנת לפיתוח אישי והיא סיפרה לי על שיחות הערב שהם מנהלים<br />
במשפחה: "אנו מנהלים בכיף את השיחות האלו במשפחה בכל ערב. אני חייבת לומר<br />
שהילדים שלי מאמינים בעצמם ומאמינים שהם יכולים להיות כל מה שירצו."<br />
שיחות כאלו מסייעות לילדים להתבונן על חצי הכוס המלאה, להבין שלכל בעיה<br />
אפשר למצוא פתרון ולהאמין בעצמם.<br />
"ילדים פסימיים רואים את הקושי בכל הזדמנות,<br />
ילדים אופטימיים רואים הזדמנות בכל קושי"<br />
)וינסטון צ'רצ'יל(
25<br />
24<br />
הורים,<br />
כשאתם חוזרים הביתה ומתחילים להכין את ארוחת הערב, לשטוף כלים, לתקן משהו,<br />
להרכיב ארון, לתלות כביסה ועוד, הילדים רוצים לעזור.<br />
מטבעם, הם רוצים לעזור, לחקור, להתעניין וללמוד, אבל אתם דוחים אותם, כי אינכם<br />
רוצים שיתאמצו, שיעכבו אתכם או סתם כיוון שאתם עייפים.<br />
ברצונכם לסיים את מטלות הבית כמה שיותר מהר או אולי בכלל אתם פוחדים שהם<br />
יִ ׁשְ ברו ויהרסו.<br />
חכו בסבלנות, תנו להם ללמוד, החמיאו להם על זה, אמרו להם שלא הייתם מסתדרים<br />
בלעדיהם וספרו לכולם עד כמה הם היו מדהימים. הילדים רוצים וחייבים להרגיש<br />
שיש להם תפקידים, שהם תורמים, שהם שייכים ושבלעדיהם זה פשוט לא היה עובד.<br />
אני זוכר את עצמי קונה מכשיר להרכבה עצמית בבית אשר יכולתי לסיים להרכיבו<br />
בתוך עשרים דקות, אך תהליך ההרכבה התארך לשעה וחצי. כן, זאת הייתה חוויה<br />
מדהימה עבור בני בן השנה וחצי להרכיב ולפרק כל חלק וחלק, כל בורק ובורג. הייתי<br />
עייף כל כך אחרי יום עבודה, אך ידעתי שזהו תהליך למידה מרתק עבורו, זיכרון<br />
מדהים עבורי וחוויה מקרבת לשנינו. אגרתי כוחות.
27<br />
26<br />
אתם מכירים את האנשים האלו שגולשים בפייסבוק או מתכתבים, ואומרים: "דבר,<br />
דבר אני מקשיב," בזמן שאתם מדברים איתם?<br />
אז זהו...<br />
אל תהיו דומים להם!<br />
מה חשוב יותר?<br />
הילדים או הפייסבוק?<br />
הילדים או המשחקים?<br />
הילדים או ההודעה שהגיעה לפני שניה?<br />
הילדים או הטלוויזיה והספרים?<br />
אם לא תוציאו את הראש שלכם מהאייפון היום, הילדים לא יוציאו את הראש שלהם<br />
מהמחשב והחדר בעתיד!<br />
תלמדו להקשיב והם ילמדו לספר!<br />
פשוט תסגרו הכול, תסתכלו עליהם ותהיו רק איתם. רק עבורם.<br />
הפייסבוק, ההודעות, הספרים, הטלוויזיה והעולם לא יברחו אבל הקרובים שלכם כן...
29<br />
28<br />
לא ברור אם הסיפור אמיתי או לא, אך תוכלו להציע את הרעיון למורה של ילדיכם או<br />
לעשות תרגיל דומה עם חבריהם של הילדים שלכם כשהם מגיעים אליכם הביתה.<br />
הנה עוד שיטה נחמדה להעלות את הדימוי העצמי ואת המחשבה החיובית של הילדים.<br />
)הדפיסו דף עם המשפטים הבאים ותלו אותו במקום בולט(.<br />
•במקום לחשוב שאני לא יכול לשפר את זה<br />
•לחשוב שתמיד אפשר לשפר, ואז אני אמשיך להתאמץ.<br />
•במקום לחשוב שעשיתי טעות ושנכשלתי,<br />
•לחשוב שטעויות הן חלק בלתי נפרד מהצלחה.<br />
•במקום לחשוב שאני טוב פחות ממישהו אחר,<br />
•לחשוב שאני רוצה להיות טוב יותר מעצמי. ממי שהייתי אתמול.<br />
•במקום לחשוב שזה בלתי אפשרי,<br />
•לחשוב שזה פשוט ידרוש יותר זמן ומאמץ.<br />
•במקום להגיד אני נכנע,<br />
•לשאול האם ישנן עוד דרכים כדי לפתור את הבעיה.<br />
•במקום להגיד "זה מספיק טוב",<br />
•לשאול "האם זה הטוב ביותר שיכולתי לעשות?"<br />
אתם יכולים להמשיך להוסיף עוד משפטים לרשימה.
31<br />
30<br />
עזרו לילדים לזהות מחשבות פסימיות ולהפכן למחשבות אופטימיות.<br />
אם הילדים לא הצליחו להרכיב משחק כלשהו, עודדו אותם ואמרו להם שאף על פי<br />
שהם לא הצליחו להרכיב אותו עכשיו, בעוד כמה שעות או ימים הם יצליחו. הראו<br />
לילדים שישנה מגמת התקדמות בהרכבת המשחק.<br />
אם הילדים לא רואים את הציור שלהם כציור 'מוצלח' או כציור יפה, עזרו להם לראות<br />
את השיפור מהפעם הקודמת. תמיד אפשר למצוא הדברים שהילדים כן הצליחו לצייר<br />
יפה, את קווים הישרים שהצליחו לצייר ואת הצביעה המדויקת שלהם.<br />
ילדים אופטימיים יסתכלו על הכישלון כעל משהו זמני.<br />
משל קטן המפתח אופטימיות<br />
החיים הם כמו פסנתר.<br />
הקלידים הלבנים מסמלים את האושר והקלידים השחורים מסמלים את העצבות.<br />
אבל צריך תמיד לזכור שבמסע של החיים גם הקלידים השחורים מפיקים מוזיקה.<br />
הדרך היעילה ביותר לגדל ילדים אופטימיים היא להיות אופטימיים בעצמכם.<br />
במקום ללמד את הילדים למצוא את החורף בכל גשם – למדו את הילדים למצוא את<br />
האביב בכל חורף.
33<br />
32<br />
המתנה הטובה ביותר שאבא יכול לתת לילדיו זה לאהוב את אמם<br />
)תיאודור הסבורג(<br />
בשל היותכם הגבר הראשון בחייה של בתכם, אתם מהווים את המודל הגברי ומשמשים<br />
דוגמה אישית, כיצד ג'נטלמן אמור להתייחס לאישה.<br />
במילים אחרות, אתם מהווים את המודל הגברי אליו תשווה הבת את בני זוגה העתידיים,<br />
ותבנה את יחסיה העתידיים.<br />
ממחקרים עולה שלאיכות היחסים בין אבא לאימא, יש השפעה על הבחירה הרומנטית<br />
של האישה.<br />
זכרו, ילדים שרואים בבית אהבה נהיים בעצמם לאנשים אוהבים.
35<br />
34<br />
לפני שהילדים הולכים לישון, שאלו אותם מהם שלושת הדברים שהם שמחים<br />
שנמצאים ברשותם.<br />
מובן שאתם יכולים לכוון אותם עד שיראו את התמונה הרחבה:<br />
חדר יפה, הורים טובים, אחים עוזרים, בריאות, שהם לומדים טוב, משחקים כדורגל<br />
טוב, שהם שמחים, ושאוהבים אותם.<br />
אפשר גם להכין רשימה של תודות ולעדכן אותה מדי פעם.<br />
•תודה שיש לי הורים טובים<br />
•תודה שיש לנו צבא ששומר עלינו<br />
•תודה שיש לי בית הספר טוב<br />
•ועוד.<br />
כשהילדים רושמים בעצמם את רשימת התודות, מקשטים אותה ותולים אותה במקום<br />
נגיש לעין, הם מעלים את הרשימה למודעות ובכך ממקדים את שדה הראיה שלהם<br />
סביב מה שיש להם ולא סביב מה שאין להם.<br />
זה לא ימנע מהם לשאוף ולהשיג דברים שברצונם להשיג, אך הפעם הם ירצו להשיג<br />
את הדבר ממקום של שלמות עצמית ולא ממקום של חוסר פנימי.
37<br />
36<br />
אווירה משפחתית היא החמצן שהילדים נושמים וזהו אחד המרכיבים החשובים<br />
ביותר בבניית האישיות של הילדים ובבחירות שיעשו בחייהם. ילדים בונים את עולמם<br />
מלמידה על בני משפחתם ומהאווירה בבית.<br />
אווירה משפחתית תשפיע גם על בריאותם הפיזית והנפשית.<br />
ילד החי באווירת לעג – לומד להיות חרד<br />
ילד החי באווירת ביקורת – לומד לגנות<br />
ילד החי באווירת חוסר אמון – לומד להיות נוכל<br />
ילד החי באווירת שנאה – לומד להיות עוין.<br />
ילד המוקף חיבה – לומד לאהוב<br />
ילד הזוכה לעידוד – רוכש ביטחון עצמי<br />
ילד החי באווירה של אמת – לומד צדק<br />
ילד המקבל הערכה – לומד להעריך ולהוקיר<br />
ילד החי בשיתוף עם אחרים – לומד להתחשב ברגשות הזולת<br />
ילד המקבל ידע – קונה חכמה<br />
ילד החי באווירת סובלנות – לומד להיות סובלני<br />
ילד החי באושר – ימצא אהבה ויופי<br />
ילדים לומדים מאיך שהם חיים<br />
)ד"ר דורותי לואו נולטה(
39<br />
38<br />
אנו מסרבים להיזכר שהוא בדיוק כמונו ושגם הורינו לא הבינו את עולמנו.<br />
אנו עוצמים את עינינו אל מול הרצונות שלהם ועל הסבל שלהם כי אנו חושבים שהם<br />
יצליחו טוב יותר לו רק יקשיבו לנו ולימדו מהניסיון שלנו.<br />
אבל זה הניסיון שלנו, לא שלהם. הניסיון שלנו הוביל אותנו למה שאנו היום והוא אולי<br />
היה עוזר להם – אם היו גדלים בתקופה שלנו.<br />
ניסיון לא מלמדים, ניסיון חווים!<br />
כשהילדים מחליטים להתעניין בפרפרים, בדינוזאורים או בכוכבים, ההורים עלולים<br />
לחשוב שזהו תחום שאין בו הצלחה ובהרבה מקרים יאמרו לילדיהם את דעתם בעניין<br />
)מנקודת מבט ראיה שלהם(. אך אסור לשכוח שכשהילדים מחליטים ללמוד או לחקור<br />
משהו בעצמם, בלי שאף אחד הכריח אותם, עקומת הלמידה שלהם בתחום הזה תהיה<br />
מדהימה להפליא. כמו כן, הם לא רק יצברו ידע נוסף אלא גם ילמדו את השיעורים<br />
החשובים ביותר בחיים:<br />
שביכולתם לשאול שאלות ולמצוא תשובות,<br />
שהם נחושים להשיג תוצאות ושהם יודעים ללמוד.<br />
המטרה שלנו היא להגיד להם: "בהצלחה, אם תצטרך עזרה אנו נמצאים פה עבורך".<br />
אל תחפשו את התוצאות 'פרפרים, דינוזאורים או כתיבת תסריט לסדרה חדשה', שימו<br />
לב לדרך שהילדים עושים, ראו כמה ידע הם רוכשים בתהליך ועד כמה הם לומדים על<br />
עצמם תוך כדי. תנו להם לגלות ולהיות את עצמם. ילדים אמורים להתנהג כמו ילדים,<br />
ולא כמו מבוגרים. אם הם יתנהגו כמו מבוגרים לא תהיה להם ילדות להיזכר בה.
41<br />
40<br />
כשהתנהגותם של הילדים אינה הולמת והם חוזרים הביתה כועסים ובמצב רוח רע<br />
– אם תצעקו עליהם אתם רק תוסיפו עוד כעס למאגר הרגשי שלהם. במקום זאת,<br />
עזרו להם להשתחרר מהכעס בעזרת חיבוק, נשיקה ושיחה רגועה על היום שהיה<br />
להם. לאחר מכן, בררו מאין נובע הכעס ותנו להם לפרוק ואולי גם לבכות. עודדו אותם<br />
לחפש את החיובי שבדבר ואת הצדדים היפים יותר במקרה.<br />
כשילדינו מתנהגים בצורה הנוראה ביותר, זו<br />
העת בה הם זקוקים לאהבתנו יותר מכל<br />
)לנור קילמרטין(
43<br />
42<br />
כל מילה שנאמרת יכולה להיות חדה יותר מסכין!<br />
הילדים לא מבינים שאין בכוונתכם להעליב וכי כל רצונכם הוא לעזור להם או להלהיב<br />
אותם. אך לו זו הדרך. התמקדו ביתרונות.<br />
מרגע שהילדים נולדים, לא מפסיקים לומר לילדים שהם עצלנים, אם הם לא רוצה<br />
להניק, לא רוצים לזחול או לא בא להם ללכת כרגע מיד משייכים זאת לעצלנות.<br />
חשבו על זה, הרי הילדים לא באמת עצלנים: הם רצים, קופצים ומשתוללים כל היום<br />
אבל כשזה מגיע לניקיון החדר הם מתעצלים. זה לא אומר שהם עצלנים, זה אומר<br />
שהם התעצלו.<br />
הגדירו מעשה ואל תגדירו את הילדים.<br />
עם הזמן הם יתחילו להאמין שאתם צודקים, ולכן הדבר תלוי בכם: אם תרצו שהם<br />
יאמינו שהם עצלנים או שהם יאמינו שהם חרוצים.<br />
דוגמה להעצמת הילדים:<br />
הילדה ניקתה את החדר לבדה? אִ מרו לה: "כמה כוח יש לך! יש לנו מזל שאת כזאת<br />
חרוצה."<br />
כשיגיעו אורחים – ספרו להם עד כמה היא חרוצה ואנרגטית. חשוב שתשמע שאתם<br />
מתלהבים.
45<br />
44<br />
כשאתם חוזרים הביתה באפיסת כוחות, עייפים ומותשים, נופלת עליכם עבודה נוספת<br />
– שיעורי הבית של הילדים.<br />
בהרבה מקרים מרוב עייפות, אתם עלולים לזרז תהליכים ולהכין את שיעורי הבית<br />
בעצמכם תוך שאתם מגלים לילד את התשובות, ואז לפנות אליו בשאלה: "הבנת?"<br />
ההורה יכול להיות מעורב יותר אך להתערב פחות!<br />
לא לגונן על הילדים ולא לחסוך מהם את הקושי אלא להסביר להם את הדרך בסבלנות,<br />
גם אם הם טועים עשרות פעמים וצריך להסביר להם שוב ושוב. אגרו כוחות.<br />
הם רק ילדים, ואף על פי שהם נבונים מאוד והחומר נראה לנו פשוט, לפעמים לוקח<br />
להם זמן להבין דברים מורכבים.<br />
הראו להם את הדרך אך אל תתנו להם את התשובות.<br />
במקרה אחר, כשהילדים מציירים רצוי לא להתערב ולא להדריך. לאחר שהילדים<br />
מראים להם את ציורם, אפשר לשאול:<br />
ספר לי על הציור שלך?<br />
למה בחרת להשתמש בצבעים אלו?<br />
אל תאמרו:<br />
כך לא נראה סוס, כך לא מציירים עננים.<br />
אל תהרסו להם את היצירתיות.<br />
בואו נלמד את ילדינו איך לחשוב במקום מה לחשוב.<br />
ענו להם בסבלנות על כל שאלה שישאלו אתכם. הם שים לב לאופן שבו אתם מגיבים<br />
לשאלות שלכם ויש סיכוי שבעתיד הם יגיבו להגיב לשאלות שלכם באותו אופן.
47<br />
46<br />
לאהוב לשאול = לאהוב ללמוד.<br />
לאהוב לענות = לאהוב ללמד.<br />
כשהילדים שואלים אתכם שאלה כלשהי, אפילו אם בפעם המאה, הסתכלו להם<br />
בעיניים ואמרו: "אני שמח שאתה מתעניין ושואל אותי כל כך הרבה שאלות," לאחר<br />
מכן ענו להם בסבלנות.<br />
אם אנחנו לא נהיה אלו שמעודדים אותם לשאול שאלות או חלילה נאמר להם<br />
שהשאלות שלהם מטומטמות, זה עלול לגרום להם להרגיש רע, לפגום בביטחון<br />
העצמי ולשאול פחות. ואז, מה יקרה בכיתה? האם הם בכלל ירימו את היד כשיהיו<br />
להם שאלות?<br />
האם אתם רוצים שהם לכו לבית הספר, עם הרגשה שהם טיפשים?<br />
הם נולדו לחקור, והשנים הראשונות בחייהם הן אולי השנים החשובות ביותר<br />
והמלמדות ביותר, ולכן אל תהרסו להם את יצר הסקרנות ואת הרצון ללמוד. עודדו<br />
אותם לשאול שאלות, גם אם בעיניכם מדובר בשאלה טיפשית. הפכו אותם למקור ידע<br />
כך שבגן או בבית ספר החברים ישאלו אותם ולא להפך.<br />
זכרו:<br />
מי ששואל אולי טיפש לחמש דקות, אך מי שלא שואל, נשאר טיפש לנצח<br />
)פתגם סיני(
49<br />
48<br />
הורים זכרו,<br />
הצלחה היא מסע, לא יעד<br />
)ראלף ארביטל(<br />
הורים רבים מצפים מהילדים להצלחות ולתוצאות מידיות. זה קשה, זה מתסכל וזה<br />
עלול להנמיך את קומתם של הילדים שמתחילים להאמין שכישלון הוא כשאין הצלחה.<br />
רצוי להסביר לילד שהדרך היא המסע המעניין ביותר, והטעויות הן אלו שיעשו ממנו<br />
אדם גדול ואמיץ. אך לא מספיק רק להסביר להם – צריך גם להבהיר להם שאתם<br />
מסתכלים בעיקר על הדרך, על תהליך הלמידה, על השיפור ועל הניסיון שצברו.<br />
להוציא את המילה 'נכשלתי' מהלקסיקון<br />
כולם טועים בחיים וזה בסדר, אבל לא הרבה יעידו על עצמם שהם נכשלו.<br />
כישלון עבור אחד הוא רק טעות עבור אחר. לכן נסו להוציא את המילה 'כישלון'<br />
מהבית, ובפרט מהחיים של ילדיכם כי כישלון מראה על 'סוף' שאין לו המשך ושאי<br />
אפשר לתקן אותו. לכן פעמים רבות אנשים לא טורחים לעשות משהו בנדון.<br />
הכישלון האמיתי הוא לא ללמוד מהכישלון, כי לרוב אנו לומדים מכישלונות לא<br />
מההצלחות.<br />
פרגנו להם על הדרך ולמדו אותם ש:<br />
הכול נגמר טוב, ואם זה נגמר רע, אז זה עדיין לא נגמר<br />
)ג'ון לנון(
51<br />
50<br />
הורים,<br />
כל מילה שלכם, כל מעשה וכל פעולה שלכם יוצרים עולם שלם עבור ילדיכם אשר<br />
יכול להשפיע לטובה או לרעה על הבחירות שהם יעשו בעתיד.<br />
אז אם כבר לזרוע מחשבות –שיהיו חיוביות,<br />
ואם כבר לזרוע פעולות – שיהוו דוגמה אישית.<br />
הבזבוז הגדול ביותר בחיים טמון באהבה שלא הענקנו, בכוחות<br />
שלא ניצלנו, בזהירות האנוכית שאינה מוכנה לסכן דבר ואשר<br />
בניסיונה להתחמק מהכאב, מחמיצה גם את האושר<br />
)מרי צ'ולמונדלי(
53<br />
52<br />
לבקש סליחה, לקחת צעד אחורה ולהודות בטעות זאת לא חולשה!<br />
הכוח להודות בטעות, הוא הכוח שמאפשר לנו להיות טובים יותר ולכן מעיד על כך<br />
שהאדם חזק מנטלית.<br />
אנשים חלשים, נוקמים<br />
אנשים חזקים, סולחים<br />
אנשים מאושרים, שוכחים או בכלל לא שמים לב<br />
לאותם הורים שבילדותם לא ביקשו מהם מעולם 'סליחה', אף על פי שהיו בטוחים<br />
שצדקו ושהוריהם הבינו זאת, יהיה קשה יותר להגיד סליחה לילדיהם. לכן אם זיהיתם<br />
בעיה כזו אצלכם, והבנתם שהוריכם הדביקו אתכם באגו המיותר הזה, למדו מכך.<br />
להתנצל לא אומר שאתם טועים והאחר צודק, זה פשוט אומר שאתם מעריכים את<br />
הקשר שלכם עם הצד השני יותר מאשר האגו שלכם<br />
הורה שיודע שהוא טועה אבל ממשיך להתווכח, מראה לילדיו דוגמה אישית הפוכה<br />
ומלמד את הילדים לא לדעת להפסיד.<br />
לפעמים צריך לשבור את הכללים של עצמכם ולהפסיק להיות צודקים ולגדל ילדים<br />
שיהיה לכם כיף להיות איתם בעתיד ושלהם יהיה כמה שיותר קל להתחבר לאחרים.<br />
ביקשו סליחה ותתחילו לגדל ילדים מאושרים.
55<br />
54<br />
נעשה תרגיל.<br />
ספרו את כל הדברים האדומים שיש לכם בחדר.<br />
ספרתם? מצוין, כעת צאו מהחדר...<br />
עכשיו ספרו את כל הדברים הלבנים שהיו לכם בחדר ממנו יצאתם.<br />
הבנתם את הנקודה?<br />
כשהחלטתם להתמקד באדומים, לא התמקדתם בלבנים.<br />
זה קורה לנו כל הזמן, בכל תחום וזאת ההחלטה שלנו במה להתמקד.<br />
כשהייתן בהריון, ראיתן המון נשים בהריון,<br />
כשהייתם צריכים לקנות עגלה, פתאום ראיתם המון עגלות.<br />
כשתחליטו לקנות איזשהו רכב, פתאום תראו את הרכב הזה בכל מקום.<br />
כשאתם תתמקדו בדברים חיוביים של ילדיכם, תראו לעתים רחוקות יותר את דברים<br />
השליליים.<br />
המילים שלכם חודרות לא אחת אל תת־המודע של הילד, שבעתיד לא יבין מדוע הוא<br />
לא מצליח לסיים שום דבר שהוא מתחיל בו. בסופו של דבר, הם אפילו לא ינסו כי ידעו<br />
מראש שיפרשו באמצע ולא יגיעו לסוף.<br />
אולי היא לא אוהבת מתמטיקה אבל היא טובה בספרות.<br />
הוא לא איטי, הוא יסודי.<br />
אולי הוא מתעצל לעשות שיעורי בית בהיסטוריה אך אנגלית וציור הוא מסיים די מהר.<br />
הוא לא עוזב את כל מה שהוא מתחיל, הוא רב־תחומי או שיש לו נגיע בהרבה תחומים.
57<br />
56<br />
עודדו את הילדים לגלות את ייעודם ולהיות מי שהם.<br />
מאחר שאנו פוחדים שיקרה להם משהו, אנו מפחידים אותם, מלבישים עליהם את<br />
האגנ'דות שלנו, את הדעות והפרדיגמה שלנו, ובכך הם נהיים גמישים פחות.<br />
תנו לילדיכם ללכת בדרך שהם לא מכירים, שאתם לא מכירים, באותה דרך שלא<br />
נמצאת במפת המציאות שלכם.<br />
כי אי אפשר ללמד או להעביר את הניסיון שלכם לילדיכם, הם חייבים לחוות אותו<br />
בעצמם.<br />
כשילדים מחליטים לפתוח חנות למכירת קליפות־שום, לכם זה ברור לחלוטין שהעסק<br />
לא יצליח, אך תנו להם בכל זאת להתחיל. שאלו אותם שאלות מנחות:<br />
האם כבר יש לך לקוחות? למי תמכור? איפה תמכור? כמה עבודה תשקיע? כמה כסף<br />
צריך להשקיע? איך תפרסם את החנות?<br />
אולי... העסק לא באמת יצליח אך הם ילמדו לשאול את השאלות הללו בעסק הבא<br />
שלהם. הם ילמדו מתהליך הזה המון!<br />
למה?<br />
כי אף אחד לא הפיל עליהם את המשימה הזאת, הם בחרו בה בעצמם. הם הציבו<br />
את המטרה בעצמם, ולכן יהיו נחושים ללמוד מהתהליך ובכך יצברו ניסיון מהטעויות<br />
ומהכישלונות.<br />
אולי עסק למכירת לקליפות־שום לא יהיה בדיוק הצלחה מסחררת ואולי גם הרעיון של<br />
חנות למכירת פדלים לאופניים יכשל, אך עם הזמן רעיון יביא רעיון אשר יביא ניסיון.<br />
המטרה שלנו? לעמוד לצדם, לתמוך בהם ולעזור להם למצוא תשובות.
59<br />
58<br />
האם אתם רואים את עצמכם כאנשים אשר לכל מקום שתלכו תמצאו משהו שיעצבן<br />
אתכם ותעבירו ביקורת על הכול ועל כולם?<br />
האם גם בחו"ל, כשהכול אמור להיות טוב וחלומי, אתם מוצאים על מה לריב, ועל מה<br />
להתווכח? מתלוננים על הטיסה, על השירות, על בית המלון, המוניות וכיוצא באלו?<br />
האם אתם מתעצבנים, מקללים, צועקים וכועסים בזמן נהיגה?<br />
ייתכן שאחד מבני המשפחה שלכם היה גם פסימי.<br />
זהירות, פסימיות מדבקת!<br />
צרו אווירה טובה בבית, תממשו חלומות, הראו לילדיכם שהכול אפשרי ושתמיד, אבל<br />
תמיד אפשר למצוא את הטוב שברע. אף על פי שזה לא פשוט – עם הזמן המוח<br />
יתרגל למצוא את הצד חיובי שבדברים. חשבו על זה, הרי קל מאוד להתלונן, ולראות<br />
את הרע בכל דבר, אבל כמה קשה למצוא את הטוב ברע?<br />
פסימיות היא עצלנות מחשבתית<br />
)קולין וילסון(<br />
ממחקרים עולה שילדים אופטימיים יותר מממשים את עצמם בצורה מקסימלית יותר<br />
מילדים פסימיים.<br />
קל יותר ללמוד כאשר יש פחות דאגות וטרדות.
61<br />
60<br />
רוצים שילדכם ידעו לצחוק על עצמם?<br />
לדעת לצחוק מעצמנו זוהי תכונה חשובה מאוד.<br />
אף אחד לא רוצה לשחק עם ילדים שכל הזמן נעלבים. בית הספר יכול להיות מקום<br />
אכזרי מאוד ואם הילדים לא ידעו לצחוק על עצמם, יהיה להם קשה יותר להשתלב<br />
בחברת בני גילם.<br />
מה גם שקל יותר להתנהל עם הילדים בבית כשהם מקבלים הכול בהומור ואהבה.<br />
ילדים לא נולדים עם רגשות אשם ולא נולדים עם כעס עצמי.<br />
רוב התגובות שלהם הם הראי של 'תגובות המשפחה’. הם רוכשים את התכונות האלו<br />
בעיקר בבית.<br />
אם תרצו שילדכם לא יבכו ממכות קטנות, הם צריכים ללמוד לדלג על אלו בהומור.<br />
תפקידכם ההורים הוא ללמד אותם להגיב נכון.<br />
מובן שאם מרגישים שצריך לבכות אז ודאי שאפשר לבכות.<br />
אך אם מדובר בסתם מכה, אפשר לנסות לא להביע כעס, אלא להתייחס לדבר בהומור<br />
כדי שהילדים ילמדו לא לקחת הכול קשה, לא ירגישו רע מכל אירוע, ובטח שלא<br />
יאשימו את עצמם.
63<br />
62<br />
הילדים, מרגע לידתם, לומדים מהם יחסים תקינים באמצעות התבוננות בהוריהם.<br />
הם לומדים את צורת הדיבור שלנו, את הדרך שבה אנחנו רבים וערים לוויכוחים שלנו<br />
ולדרך שבה אנו מגיבים במצבי לחץ. הם לומדים את יחסינו לאנשים סביב, להורינו<br />
ולחברינו.<br />
ילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם, אבל<br />
אף פעם לא נכשלו בלחקות אותם<br />
)ג'יימס בולדווין(<br />
על ההורים לכבד זה את זה, להקשיב זה לזה ולהתנהג בחייהם בדיוק כפי שהיו מצפים<br />
מילדיהם לנהוג.<br />
כאשר הילדים גדלים ורואים את ההורים מדברים זה עם זה בצורה מכובדת, נותנים<br />
אמון זה בזה, צוחקים ואוהבים זה את זה, הם יחפשו מערכת יחסים דומה לזו של<br />
ההורים ולכן הסיכוי של הילדים<br />
למצוא מערכת יחסים שכזו –גדל.<br />
במילים אחרות<br />
הסיכוי שהם יתנו למישהו עם גישה שונה מזו שהתנהלה בבית להתקרב אליהם יהיה<br />
נמוך יותר.
65<br />
64<br />
מחקרים הראו שאותן נשים מוכות שחוו אלימות פיזית או מילולית מבני זוגם, חוו<br />
בילדותן אלימות דומה. זה לא היה משהו חריג בחייהן.<br />
"לפני זמן מה עמדתי בבנק ליד מכשיר הכספומט, והייתי עדה לשיעור ב'כישורי<br />
חיים' שנתן אב בעל 'כוונות טובות' לבתו בת השלוש־עשרה. הוא הצביע על הלחצנים<br />
שעליהם היא אמורה ללחוץ כדי לקבל את תדפיס הבנק. לאחר שתי הדרכות קצרות<br />
היא שגתה ולחצה על כפתור הלא נכון, והוא הטיח בפניה ובנוכחות עוד אנשים:<br />
'סתומה, חתיכת סתומה שכמוך'.<br />
לא קשה לנחש שילדה, שהחמצן שהיא נושמת בסביבת מי שאמור להיות האדם<br />
התומך ביותר והקרוב ביותר בחייה<br />
רווי השפלות וכינויי גנאי, לא תבין שיש סיבה לדאגה כשבן זוגה ישתמש כלפיה בסגנון<br />
דומה."<br />
מתוך הספר מילים הורגות, ניני גוטספלד־מנוח
67<br />
66<br />
כשהילד מסיים להרכיב משהו, או גם אם הוא משקיע זמן רב במשחק מסוים, אמרו לו:<br />
"איזה נחוש וחרוץ אתה! איך אתה מסוגל לשבת במשך שעה שלמה ולהרכיב את הפאזל,<br />
כמה כוח רצון יש לך!" "וואו! יש לך יכולת מדהימה לסיים את מה שהתחלת!"<br />
הילדים תמיד ירצו להוכיח לכם שאתם צודקים, במיוחד כשאתם מפרגנים להם.<br />
אם תפרגנו להם או אם תזלזלו בהם, אם תאמינו שהם יכולים או לא יכולים, אם תסמכו<br />
עליהם או לא, הם יאמינו לכם יותר מכל אדם אחר.<br />
למילים שלכם יש הרבה יותר משקל מאשר למילים של אנשים אחרים. אתם הגיבורים<br />
של ילדיכם.<br />
הורים נוטים לשים לב לרגעים שבהם הילדים מתנהגים לא יפה ולהעיר להם או להעניש<br />
אותם על כך, אך שמים פחות לב לרגעים שבהם הם מתנהגים יפה. בכך הם מעצימים את<br />
ההתנהגות השלילית של הילד.<br />
יום אחד הגיעו אלינו זוג הורים צעירים עם בתם בת השלוש, כאשר האם בתחילת ההיריון.<br />
הזוג לא הפסיק לדבר, בנוכחות בתם, על כך שניכר עד כמה בתם כבר מקנאה בעובר.<br />
הילדה המתוקה שישבה בשקט ושיחקה, הקשיבה לשיחות החוזרות על הקנאה שלה<br />
בעובר.<br />
בזמן שהבת שיחקה בבובה, בני בן השנתיים התקרב אליה כדי לראות במה היא משחקת,<br />
הבת עוד לא הספיקה להבין מה קורה, אך האבא, שכנראה כבר הבין הכול, אמר לנו:<br />
"תראו, תראו, איך היא תתחיל לקנא." מובן שהבת לא הגיבה.<br />
ההורים מלמדים את הילדה מהי קנאה ומעצימים זאת על ידי כך שהם מדברים על זה כל<br />
הזמן במיוחד בנוכחות בתם.<br />
כשאדם, בני, מתנהג רע, אני מסביר לו שכך לא מתנהגים ומסביר לו מדוע, אך אני לא<br />
מדבר על כך עם כל קרובי המשפחה בנוכחותו. אני מדבר בגאווה על הדברים הטובים<br />
שהוא כן עשה באותו יום.
69<br />
68<br />
נתחיל מזה ששקרים אצל ילדים הם דבר טבעי לחלוטין כך שלא מיד צריכה להידלק<br />
נורה אדומה.<br />
נסו לחשוב למה הם משקרים: האם חסרה להם הערצה או אולי הם פוחדים מהתגובות<br />
שלכם כאשר תגלו את האמת?<br />
בכל פעם שהילדים מספרים לכם משהו אישי, אמרו להם:<br />
"תודה לך שאתה משתף אותנו, אתה ּכֵ ן מאוד."<br />
מחקרים הראו, שילדים משקרים פחות כאשר משבחים אותם על אמירת אמת<br />
במקום להעניש אותם על אמירת שקר.<br />
ספרו להם את הסיפור על ג'ורג' וושינגטון:<br />
ג'ורג' וושינגטון הקטן מקבל גרזן. הלך לו ג'ורג'י הקטן אל הגינה וכרת את עץ הדובדבן,<br />
אף על פי שאסור. כשאביו שאל אותו מה קרה לעץ ג'ורג' התלבט ולבסוף אמר: "אינני<br />
יכול לשקר, אבי, זה אני שּכָ רַ ּתִ י את העץ." האב שמח כל כך שבנו אמר את האמת עד<br />
שכעסו התפוגג לגמרי.<br />
ההבדל בין הסיפורים הידועים לנו )'פינוקיו', 'זאב־זאב'( ולסיפור הזה, הוא שהדגש<br />
הוא על הערך החיובי של אמירת האמת ולא על עונשים ועל השקרים.
71<br />
70<br />
ההורים הם מודל לחיקוי.<br />
הם מלמדים את הילדים מהם הדרכים 'לצאת מצרות' בעזרת שקרים.<br />
כשאתם משקרים לשוטר, למשל, בנוכחות הילדים, בניסיון לבטל דו"ח, אתם מלמדים<br />
את הילדים שאפשר לצאת מעונשים בעזרת שקרים. כשאתם פוגעים בטעות ברכב<br />
אחר, גם אם זו ממש מכה קטנה, השאירו פתק והיו כנים ומוסריים, בפרט ליד הילדים.<br />
בהקשר זה – רצוי להסביר לילדים מהו שקר לבן <br />
זכרו, ברגע שאתם משנים את עצמכם, אתם משנים את עולם ילדיכם!<br />
אם אתה מספר את האמת, אתה לא צריך לזכור שום דבר<br />
)מארק טווין(
73<br />
72<br />
אשמה, קללות, ביקורת, אלימות, צעקות, חוסר כבוד ושנאה ודוגמה אישית.<br />
באו נסתכל מהצד על הדוגמה האישית שנותן לילדיו הורה זועם כאשר הוא צופה<br />
במשחק כדורגל:<br />
כאשר ההורה מחפש אשמים הוא לא רק מוצא את השופט, אלא גם זורק לו שמות<br />
גנאי למיניהם. הוא מבקר את השחקנים ואף יכול להיראות אלים כאשר הוא חובט<br />
באגרוף על השולחן. הוא צועק ואף יכול לתת הרגשה של חוסר כבוד ושנאה כלפי<br />
השחקנים והקבוצה היריבה.<br />
גם בחיים<br />
זוהי דוגמה מצוינת הממחישה עד כמה ילדים מעתיקים את התנהגותם של ההורים.<br />
ילדיו של הורה זה, לומדים להגיב כמוהו. לומדים להאשים, לבקר, לצעוק ולא לכבד<br />
אחרים בדיוק כמו ההורה. גם בצפייה במשחקי כדורגל וגם בחיים האישיים.<br />
לא יעזרו ההסברים לילדים ש'כך לא מתנהגים' כשהם יעשו את אותו הדבר. הם יעתיקו<br />
את ההתנהגויות שלכם, שיהיו דומיננטיות יותר, מכל דבר שתלמדו אותם.<br />
אפשר אחרת<br />
הרי אפשר לראות את המשחק הזה ולשים דגש על כך שההורה מכבד גם את שחקניה<br />
של הקבוצה היריבה וגם את השופט. להראות לילד שהוא שם לב ששתי הקבוצות<br />
עושות טעויות ולדבר על השיפור. לקוות ששחקני היריבה לא יפצעו כדי שיהיה משחק<br />
הוגן, ובמקום לכעוס, לצעוק ולקלל – למחוא כפיים על הניסיון ועל הדרך ולאהוב.<br />
זו דוגמה אישית גם למשחק וגם לחיים.<br />
הילדים מסתכלים עליכם ואתם בונים להם עולם. בנו להם עולם כזה, שאתם<br />
בעצמכם הייתם מוכנים לחיות בו.
75<br />
74<br />
מאחורי כל ילד שמאמין בעצמו, עומד הורה שהאמין בו קודם<br />
)מתיו יעקובסון(<br />
הורים רבים יגידו שהם מאמינים בכל לבם בילדיהם, אך לפעמים, כששואלים את<br />
הילדים שאלות, התשובות שיתקבלו הן דווקא שליליות.<br />
אולי ההורים באמת מאמינים בילדיהם, אך פעמים רבות הם לא יודעים להראות זאת<br />
והם מתקשים להחמיא ולשבח את ילדיהם. הם נותנים הרגשה שהילדים צריכים<br />
להילחם עבור מילה טובה, עבור פרגון או אפילו עבור מילה פשוטה כמו 'תודה' או<br />
משפט כמו 'תודה שאתה כזה מדהים'.<br />
ילדים שמרגישים שהם צריכים להילחם עבור אהבה, פרגון או חיבוק, שרוצים וחייבים<br />
להרגיש אהובים ושמאמינים בהם. לפחות מישהו אחד: חבר, מורה, אח או הורה. אם<br />
הם לא ימצאו את האדם הזה, הם עלולים ללכת לאיבוד.<br />
היו הבן אדם הזה!<br />
לא מספיק שתאמינו בהם – אלא חשוב גם שתתנו להם הרגשה שאתם מאמינים<br />
בהם!<br />
כל מה שילד צריך, זה מבוגר אחד שיאמין בו<br />
)הרב שלמה קרליבך(
77<br />
76<br />
פעמים רבות, הורים משדרים לילדים שרק הציונים וההישגים הם שחשובים תוך<br />
שהם מתעלמים מכמה דברים חשובים לא פחות: הדרך, הלמידה העצמית של הילדים,<br />
ההשקעה והמאמץ.<br />
כשההורים רודפים אחרי הציונים הגבוהים, ואחרי תוצאות מעולות, לא רק שלפעמים<br />
הילדים לא עומדים בקצב והביטחון העצמי שלהם ניזוק, אלא שהם לא נהנים מהדרך,<br />
ולומדים שחייבים להיות מושלמים, מצטיינים ופרפקציוניסטים.<br />
חשוב להיות מצוינים אבל לאו דווקא מושלמים. מצוינות נוגעת במהות והיא מושתתת<br />
על ערך ועל דרך, בעוד המושלמות נוגעת בנראות ומכוונת תוצאה.<br />
בעוד שהמושלם יחכה לרגע מושלם כדי לא לטעות, המצוין כבר יפעל בעשרות דרכים<br />
שונות ויחווה על בשרו את כל הדרכים שבהן הרעיון לא עבד. זו הסיבה שאנו פוגשים<br />
מנהלים שלא היו תלמידים טובם בילדותם, מעסיקים עובדים עם תעודות הצטיינות.<br />
למדו את הילדים ליהנות מהטעויות, מהכישלונות ומהדרך ותזכרו שהציונים לא<br />
חשובים.<br />
המושלמים נוטים למדוד את עצמם כל הזמן ביחס לאחרים ולכן הם תמיד ימצאו<br />
מישהו יותר טוב מהם בנושא מסוים, מה שעלול בסופו של דבר להביא לדיכאון<br />
ולחרדה. מצוינים נוטים למדוד את עצמם ביחס למי שהם היו קודם לזמן הנוכחי.<br />
ברגע שהם יבינו שהם טובים יותר ממי שהם היו אתמול הם לא יפחדו להעז ולכן לא<br />
יפחדו לטעות!<br />
מושלמים פוחדים להיכשל ולכן פוחדים להתחיל משהו חדש. המצוינים רואים<br />
בכישלון טעות שאפשר ללמוד ממנה.
79<br />
78<br />
האחריות היא רק של ההורים. אל תאשימו את המורים<br />
בחינוך הילדים<br />
לא כל מורה מסוגל לתת את אותה האהבה לילדים כמו שהורה יכול לתת, במיוחד<br />
כשישנם ארבעים תלמידים בכיתה.<br />
מחנכים בדרך כלל מתחילים ומסיימים עם אותה הכיתה את השנה וכך הם מצליחים<br />
להתחבר לתלמידים, אך מורים במקצועות שונים בדרך כלל לא מצליחים ליצור חיבור<br />
עם התלמידים ולכן הם מסתמכים על סטיגמות ועל רושם ראשוני.<br />
לכן, אגרו כוחות והשלימו אצלם את האהבה החסרה שהמורים לא יכלו לתת להם בכך<br />
שתאמרו להם:<br />
"כמה היתם חסרים לנו היום, כמה אנו אוהבים אתכם"<br />
מלאו אותם באנרגיה ליום למחרת ואמרו להם:<br />
"כמה אתם מדהימים!"<br />
העניקו להם חום באמצעות חיבוק ונשיקה, ורוקנו מהם את מאגרי הכעס בעזרת<br />
שיחה על היום שהיה. עשו להם 'סדר בראש' בכך שתעזרו להם לתכנן את השבוע.<br />
לכו לישון מוקדם כדי שבבוקר תחכה להם ארוחת בוקר מושלמת<br />
ישנם לא מעט מורים מדהימים אשר באים ללמד את הילדים גם לאהוב ללמוד, ולא רק<br />
ללמד. הם גם יודעים להעניק אהבה לתלמידיהם.<br />
מערכת החינוך שלנו:<br />
כל האנשים הם גאונים, אך אם לשפוט דג לפי היכולת שלו לטפס על<br />
עץ – הוא יבלה את כל חייו במחשבה שהוא לא יוצלח וטיפש גמור<br />
)אלברט איינשטיין(
81<br />
80<br />
למדו אותם להתמקד במה שהם מרגישים ולא במה<br />
שהם רואים<br />
אם הם מרגישים שהם רעבים – שיאכלו, אם הם מרגישים שהם לא רעבים – שלא<br />
יאכלו,<br />
אבל אל תלמדו אותם את אחד ההרגלים המפורסמים שלימדו גם אותנו בילדותנו<br />
והוא: "לסיים הכול מהצלחת".<br />
כשהילדים לומדים לקבוע בעצמם את הכמות, מתפתח אצלם מנגנון תקין של רעב<br />
ושובע, והם רוכשים תחושת אחריות ושליטה.<br />
מחקר הנערך בקרב 3,500 הורים באוניברסיטת מינסוטה, העלה כי אם מכריחים את<br />
הילד לסיים את כל מה שיש בצלחת, הדבר עלול לשבש את מנגון השובע של הילד<br />
ומגביר את הסיכון שיסבלו מהשמנת יתר בהמשך חייהם.<br />
אם הילד מסרב לאכול משהו חדש אל תשחדו אותו בקינוח: זאת דרך נהדרת לפתח<br />
התמכרות לממתקים.<br />
קחו את הדוגמה הזאת לחיים האישיים שלכם ושל ילדיכם.<br />
פעמים רבות המבוגרים והילדים פועלים ממה שהם רואים ולא ממה שהם מרגישים.<br />
כשהראש והרגש פועלים באיזון, אנשים נוטים להיות מאושרים, מרוצים ורגועים יותר.
83<br />
82<br />
כל הדברים קשים לפני שהם נעשים קלים<br />
)תומס פולד(<br />
כשילדים מתלהבים מהפעם הראשונה שבה הם דופקים מסמר בקיר – תנו להם<br />
לדפוק את כל המסמרים שיש לכם בבית. כמה שיותר מסמרים, כמה שיותר דפיקות,<br />
בכל מקום שתחשבו עליו.<br />
אם בפעם הראשונה הילדים עיצבו תמונה בפוטושופ, תנו להם להכין כמה שיותר<br />
אלבומי תמונות, עיצוב תמונות מגניבות למשפחה ותתלהבו מהם. תנו להם להרגיש<br />
שהם הטובים ביותר בזה, שאפשר לסמוך עליהם ושבלעדיהם זה פשוט לא היה<br />
מצליח.<br />
זוכרים את 'יומן ההצלחות'?<br />
רשמו לתוכו את הדברים שהילדים עשו בפעם הראשונה. אפשר לצלם אותם עם<br />
הפטיש, להדפיס את התמונה, להדביק לתוך היומן ולרשום 'המסמר הראשון שלי'.
85<br />
84<br />
כשהילדים לא מרגישים נאהבים, ומרגישים שהם צריכים לעבוד קשה כדי לרצות את<br />
ההורים שיהיו גאים בהם יותר, הם מתחילים להתנהג בצורה דומה גם מחוץ לבית.<br />
אם הם לא קיבלו מספיק אהבה בבית, הם יחפשו אהבה במקום אחר )ולפעמים, אלו<br />
המקומות הכי לא צפויים והכי לא רצויים(.<br />
אותם ילדים יגדלו בדאגה תמידית ממה שאנשים אחרים יחשבו עליהם. בסופו של<br />
דבר, כל בחירה שהילדים יעשו תעוצב על ידי מה שאחרים חושבים או איך שאחרים<br />
תופסים אותם. כשהילדים דואגים יותר מדי לגבי מה שההורים או שאנשים אחרים<br />
חושבים, עלול הדבר להפוך לנבואה המגשימה את עצמה.<br />
במילים אחרות: יחיו חיים של אחרים.<br />
הראו להם שלא משנה מה יעשו בין שיראו הצלחות ובין שיתנהגו כרצונכם, תמיד<br />
תאהבו אותם. לא משנה כמה תענישו אותם או כמה תריבו אותם, לאחר שהרוחות<br />
יירגעו תשלימו איתם ואמרו שאתם אוהבים אותם.<br />
הילדים חייבים לשמוע את זה כל הזמן:<br />
•לא משנה מה אחרים חושבים עליך, משנה מה אתה חושבת על עצמך<br />
•לא משנה מה תעשה אנו נאהב אותך ללא תנאי<br />
•תמיד נהיה גאים בך, נאמין בך, ונסמוך עליך!<br />
תנו להם לחיות את החיים של עצמם ולא את החיים של אחרים.<br />
להיות הורה, זה אחד הדברים כי קשים שתעשו אי פעם, אך בתמורה<br />
זה ילמד אתכם את משמעותה האמתית של אהבה ללא תנאים<br />
)ניקולס ספארקס(
87<br />
86<br />
לא להגיד 'אסור', אלא גם לתת סיבה<br />
כשהילדים שואלים 'למה?'<br />
פעמים רבות ההורים נוטים לענות בצורה הזאת:<br />
•ככה!<br />
•כי אני אמרתי!<br />
•אלו החוקים שלי בבית שלי!<br />
•כי אם לא תעשה, תקבל עונש!<br />
•כי כך אני רוצה!<br />
זה יכול לעבוד לא רע במסגרת צבאית אך נראה אתכם עובדים במקום עבודה כלשהו<br />
בלי שתהיה סיבה ומשמעות מובנת למשימות שנותנים לכם.<br />
מובן שלא צריך להסביר עשר פעמים, אך בפעם הראשון כדאי מאוד:<br />
•אל תרים את השקית הזאת, היא מלאה בחיידקים<br />
•אל תכניסי לשם אצבעות, את עלולה להתחשמל<br />
•אל תרוץ על שפת הּבְ רֵ כה, אתה עלול להחליק<br />
רצוי להוסיף את הדברים שאתם כן מסכימים עליהם.
89<br />
88<br />
כשההורים לא מפרגנים ואף מזלזלים באנשים מצליחים, הילדים חושבים שהצלחה<br />
היא דבר רע.<br />
מתוך הזלזול שלהם הילד לומד שאנשים מצליחים או עשירים הם גנבים, צבועים,<br />
קמצנים, רעים ועוד. וכך, הילדים מתחילים לזלזל בהצלחות של אחרים ובעתיד לא<br />
ירצו להעמיד את עצמם במקום של הצלחה, כי הרי אם הם יצליחו –אחרים יזלזלו<br />
בהם.<br />
כל פעם שאתם רואים או שומעים מפורסמים שהצליחו – הביעו פרגון, בפרט בנוכחות<br />
הילדים!<br />
פרגנו אפילו לשחקן מהקבוצה היריבה, לכל חבר שלכם שהצליח או אפילו לחברים<br />
של הילדים שלכם. פרגנו לילדיכם על הצלחות ראשונות, אפילו כשהן נראות פשוטות<br />
בעיניכם. מובן שאם הם ציירו ציור לא יפה אל תחמיאו שהציור מדהים ושהם מציירים<br />
כמו פיקאסו – הילדים לא טיפשים, הם מבינים שהציור לא ממש יפה ושהם רחוקים<br />
מלהיות פיקאסו.<br />
מה שכן, נסו בכל זאת למצוא משהו טוב בציור, כגון בצבעים מעניינים, קווים ישרים,<br />
קווים מקבילים, אופי הציור או את האובייקט שאותו בחרו לצייר.<br />
הסבירו לילדים מהי הצלחה<br />
כל אחד יכול להגדיר 'מהי הצלחה' עבורו.<br />
יכול להיות שעבור אחד המשמעות היא להשיג ציונים גבוהים ולאַ חֵ ר המשמעות היא<br />
להיות חברותי מאוד.<br />
לאחד הצלחה משמעותה היא לשבת במשך שיעור שלם בלי להפריע למורה ועבור<br />
אחר הצלחה היא להרים את היד ולהשתתף בפעם הראשונה בכיתה.<br />
רצוי שתשאלו את הילדים מהי הצלחה עבורם.<br />
רשמו את ההצלחות שלהם, הדפיסו אותם ותלו אותם בחדרם.<br />
אתם תראו: הם יעשו הכול כדי שתמשיכו לפרגן להם, ותתנו ּבָ מָ ה להצלחות שלהם<br />
כדי שיתממשו.<br />
עודדו את הילדים לפרגן לעצמם.<br />
לילדים שיודעים לפרגן לעצמם – יהיה להם קל יותר לפרגן לאחרים, וילדים שיודעים<br />
לפרגן לאחרים – ידעו לבנות מערכות יחסים וקשרים הדוקים יותר עם חברם.
91<br />
90<br />
שקלו מילים ומעשים<br />
בוקר אחד, באחת מכיתות ה', מורה נכנסה לכיתה עם ארגז מלא בסבון נוזלי, משחות<br />
שיניים וקצף גילוח, וחילקה לכל תלמיד אחד מן השלושה.<br />
היא הורתה לתלמידים ללחוץ חזק ככל יכולתם, ולרוקן את תוכנם של כל המכלים<br />
והשפופרות שקיבלנו. כל התלמידים עשו זאת בלי לחשוב פעמיים, וחלקם אף רצו<br />
להראות שהם יכולים לעשות זאת במהירות הגבוהה ביותר.<br />
עד מהרה כל שולחנות הכיתה היו מלאים בלכלוך מהתכשירים השונים.<br />
"עכשיו," אמרה המורה בקול סמכותי: "כולם להחזיר פנימה את כל מה שהוצאתם!"<br />
כמובן שאף אחד מהילדים לא הצליח להכניס בחזרה את מה שהוציא, ועד מהרה<br />
כולם ויתרו.<br />
"מה שקרה עכשיו," אמרה המורה, "הוא שכולכם הייתם כל כך עסוקים במה שעשיתם,<br />
עד שלא שמתם לב לבלגן וללכלוך שגרמתם. ולאחר מכן, אחרי שהכול נשפך בכזאת<br />
קלות, גיליתם שזה בלתי אפשרי להחזיר הכול פנימה.<br />
זכרו זאת בפעם הבאה שאתם מדברים עם חבריכם לכיתה, עם הוריכם או עם כל אדם<br />
אחר. אמנם קל מאוד לשחרר את הכעסים שלכם, לצעוק, לקלל, להקניט ולפגוע, אך<br />
ברגע שסיימתם, יהיה לכם קשה מאוד להחזיר את מעשיכם בחזרה".<br />
אנשים לומדים לשנוא, ואם ניתן ללמדם זאת ניתן ללמדם<br />
לאהוב כי האהבה קרובה יותר ללבו של האדם<br />
)נלסון מנדלה(
93<br />
92<br />
פסימיות מדבקת<br />
ילדים לומדים להיות פסימיים על ידי חיקוי מודל כלשהו ובעקבות והתבוננות<br />
בסביבתם.<br />
למשל, אם ההורה נוטה להיות חרדתי ושלילי, הילד לומד להיות כמוהו, גם אם לא<br />
במודע.<br />
ילדים פסימיים 'מחכים' לתגובה שתגיע ותוכיח להם שהם צודקים בצורת החשיבה<br />
הפסימית שלהם, וכך הם גדלים להיות מבוגרים פסימיים.<br />
לטובת ילדיכם, נסו להיות שליליים פחות, הֱ וּו מודל חיובי לילדיכם, הנהיגו חשיבה<br />
חיובית, והראו להם דרכים להתמודדות עם החיים בצורה חיובית.<br />
ילדים 'פסימיים' זקוקים לתמיכה רבה, לעידוד, להקשבה, לחיבוק, למגע, לאהבה,<br />
ולפעמים גם ל'סליחה' מצד הוריהם, כאשר הם טועים. כמו כן, אין לנהוג כלפיהם<br />
בשיפוטיות.<br />
הקשיבו לדאגות של הילדים, גלו אמפטיה וסבלנות. למשל, אם הילדים מפחדים<br />
ובטוחים שמשהו רע עומד לקרות, הסבירו להם שהסיכוי נמוך, והדגישו בפניהם את<br />
הסיכוי שדברים טובים יקרו.<br />
כאשר הילדים ילמדו לשים את הדברים בפרופורציות הנכונות, וירגישו בטחון שאתם,<br />
ההורים, מאמינים בהם ותמיד עומדים מאחוריהם – לא משנה מה, יגדל האמון שלהם<br />
בכם וחשוב מכך בעצמם.<br />
אופטימיות היא הבסיס ליצירת מציאות של שפע, מימוש עצמי, שגשוג והצלחה,<br />
וביכולתה לחזק אפילו את המערכת החיסונית. כמו כן היא עוזרת להתמודד טוב יותר<br />
מול אתגרי החיים.
95<br />
94<br />
חנכו את הילדים לעצמאות – הורות מגוננת פוגעת<br />
כבר מגיל צעיר, תנו להם לחקור מקומות חדשים, ללכת לבד, להיות אחראים על<br />
שיעורי הבית ועל הלימודים שלהם, אפשרו להם לבחור בגדים בעצמם, למזוג מיץ<br />
בלי לפחד שישפך, ואפילו להביא מהמטבח את כוס המים ולקוות שהיא לא תישבר.<br />
אפשרו להם לעשות לבד את הבחירות שלהם תחת הגבולות שלכם.<br />
דוגמאות:<br />
•אתה יכול לבחור צעצוע, אבל עד עשרים שקלים<br />
•כבר מאוחר. אתה רוצה ללכת לישון עכשיו או בעוד עשר דקות?<br />
•את צריכה לנקות את החדר שלך. עשי זאת לפני או אחרי הארוחה<br />
•קר בחוץ, אתה חייב ללבוש סוודר חם. אתה יכול לבד לבחור איזה סוודר ללבוש<br />
•אני מצטער חמודה, יש לנו רק חצי שעה לטייל. את יכולה לבחור מה תרצי לעשות<br />
בחצי השעה הזאת<br />
לא קל ליישם את כל אלו, אך בכל זאת תנו להם עצמאות והזדמנות להתמודד עם<br />
משימות פשוטות ואל תעשו עבור ילדיכם את מה שהם יכולים לעשות בעצמם.<br />
מחקרים הוכיחו כי 98% מהנשים המצליחות בעולם חונכו לעצמאות כבר מגיל אפס.<br />
סקר שנערך בין מאה מצליחים עולמיים חשף תוצאות דומות.
97<br />
96<br />
במסגרת מחקר נוירולוגי שנערך באוניברסיטת UCLA הוצגו שתי תמונות מוח של<br />
ילדים בני שלוש. האחד גדול ומפותל, והאחר קטן ומצומק.<br />
הילד זכה לגדול אצל הם אוהבת, והילד סבל מהתעללות רגשית ומהזנחה.<br />
ילד שזוכה לאהבה רבה יהיה בעל מוח מפותח ואינטליגנטי יותר. כמו כן, תהיה לו<br />
יכולת גבוהה מבחינה חברתית.<br />
לעומת זאת, ילד שהוזנח בילדותו גדלים סיכוייו לפתח התמכרויות שונות, לנהוג<br />
באלימות ולסבול מחוסר תפקוד בחייו, כלכלית וחברתית.<br />
החוקרים טוענים שההשקעה של ההורים בשנים הראשונות היא קריטית.<br />
בעבר כבר בוצעו מחקרים המצביעים על כך שילדים שזכו להורים אוהבים ומשקיעים,<br />
משיגים ציונים טובים יותר בלימודים ומצליחים יותר בחייהם.<br />
אם התינוק לא מקבל את הדברים להם הוא זקוק בשנתיים הראשונות לחייו, תהיה לכך<br />
השפעה התפתחותית פיזיולוגית מכרעת.<br />
לכן, גם אם מבחינה גנטית האינטליגנציה שלו גבוהה, יהיה קשה מאוד למוח להשלים<br />
את הפערים שנוצרו בלידתו, והאינטליגנציה הגנטית לא תוכל לבוא לידי מימוש.<br />
וככל שההזנחה חמורה יותר, יהיו נזקים חמורים בלתי־הפיכים והמוח לא יתפתח<br />
כראוי.
99<br />
98<br />
עודדו את הילדים לעשות מעשים אחד כלפי האחר<br />
הסבירו שאדיבות היא דבר חשוב ושמעשים טובים הופכים ילדים טובים לאנשים<br />
טובים.<br />
מחקרים בחנו את מי שביצעו מעשים טובים ללא תמורה וגילו שיפור ניכר בביטחון<br />
העצמי והערכה עצמית שלהם.<br />
מעשים טובים מלמדים את הילדים שישנם אנשים שזקוקים לעזרה יותר מהם, וכך<br />
הם לומדים להעריך את מה שיש להם.<br />
הדרך הטובה ביותר ללמד את הילדים לעשות מעשים טובים היא קודם כול דוגמה<br />
אישית של ההורים. כך הם יבינו שמעשים טובים הם חלק בלתי נפרד מהחיים.<br />
דוגמאות למעשים טובים:<br />
תרומת בגדים, מחזור בקבוקים, עזרה לשכנים בהרמת קניות או זריקת זבל, עזרה<br />
לקשישים, עזרה לחבר בשיעורי הבית, חלוקת בקבוקי מים לרצי מרתון, לפנות מקום<br />
למבוגרים באוטובוס ולסייע להם כשהם יורדים, להחמיא ולומר תודה לאנשי מקצוע<br />
סביבנו, לתרום דם או להתקשר לסבא וסבתא ולהגיד – "אנחנו אוהבים אתכם."<br />
אדיבות היא שפה שחרשים יכולים לשמוע ועיוורים יכולים לקרוא<br />
)מארק טווין(
101<br />
100<br />
משמעת עצמית היא עניין של תרגול ודוגמה אישית<br />
הילדים חייבים ללמוד מכם מהי קבלת אחריות, כיצד דוחים סיפוקים, ואת החשיבות<br />
בשאיפה להשגת מטרות.<br />
במקום להראות לילדים שההורים עייפים אחרי העבודה, שההורים מעדיפים לנוח,<br />
לראות טלוויזיה, לשחק במשחקי מחשב ולגלוש בפייסבוק, הראו להם שאתם בעלי<br />
אופי חזק שמסוגלים לצאת מאזור הנוחות שלכם, קוראים ספרים, נועלים נעלי ספורט<br />
ויוצאים לרוץ או אפילו משקיעים את הזמן שלכם באיזשהו תחביב, כגון ריקודים, כלי<br />
נגינה, ספורט, קריאה, כתיבה, בישול וכל דבר אשר חלמתם לעשות.<br />
מוחמד עלי נשאל: "כמה כפיפות בטן אתה עושה?"<br />
הוא ענה: "אני לא סופר כמה כפיפות בטן אני עושה. אני מתחיל לספור רק כשזה<br />
כואב”.<br />
השיפור האמיתי מתחיל רק כאשר אנו יוצאים מאזור הנוחות שלנו, רק כאשר השרירים<br />
מתחילים לשרוף – אז מתקיימת צמיחה אמיתית שלכם ושל ילדיכם.<br />
החיים הם שינוי, וכאשר דבר לא משתנה – דבר לא חי.<br />
כל מה שחי –נע. החיים הם תנועה. תנועה היא שינוי,<br />
שינוי הוא בלתי נמנע. שינוי הוא טבע החיים<br />
)ניל דונלד וולש(
103<br />
102<br />
הרי גם אנחנו, המבוגרים, משתמשים ב'גישת הבקשה'.<br />
חשבו על זה: אנו תמיד פונים בבקשה לעזרה כמעט לכל בן אדם, בין שבעבודה ובין<br />
שבמשפחה.<br />
בין המילים הראשונות שיוצאות לילדים מהפה הן 'תן!' או 'אני רוצה!' וזאת גישת ציווי.<br />
הם מצפים שתביאו להם את מה שהם רוצים לקבל, אך הם צריכים להבין, שכאשר<br />
מבקשים משהו, התשובה יכולה להיות חיובית או שלילית.<br />
דרך טובה היא להראות להם בעצמכם שאתם משתמשים בבית בבקשה ולא בציווי. כך<br />
הם ילמדו להבדיל בין ציווי לבקשה.<br />
רק זכרו שאינכם לבקש רשות עבור דברים שגם כך יקרו כמו:<br />
"האם את יכולה ללכת לישון?"<br />
אתם יודעים שהתשובה תהיה שלילית, אז הימנעו מלשאול שאלות מסוג זה.<br />
אם היא ממילא חייבת ללכת לישון, שאלו: "האם תרצי ללכת לישון עכשיו או אחרי<br />
התכנית?"<br />
נסו לדבר לילדים שלכם בכבוד כמו שאתם מדברים עם מבוגרים וכמו שהיתם מצפים<br />
מהם לדבר אתכם בעתיד.<br />
כשאתם מדברים בכבוד עם הסובבים ובצורה בוגרת ומכבדת – הילדים שמים לב<br />
לכך, כשזה נוגע אליהם אתם מדברים איתם כמו אל ילדים קטנים, וגם לכך הם שמים<br />
לב.
105<br />
104<br />
כמה פעמים קורה שהילדים מגיעים אלינו עם בעיה ואנו ישר מתחילים לחפש<br />
פתרונות.<br />
כדי שהילדים ילמדו לפתור את הבעיות בעצמם רצוי לא לתת להם ישר פתרונות אלא<br />
להניע אותם לחשוב בכוחות עצמם.<br />
שאלו אותם שאלות מכוונות:<br />
•כיצד אתה חושב שאתה יכול לפתור את זה?<br />
•אם תפעל כך, איך תרגיש?<br />
•איך אתה חושב שהם יגיבו?<br />
כשהילדים עונים: "לא יודע", אל תמהרו לתת להם תשובות. שבו איתם עוד כמה דקות,<br />
ותנו להם לחשוב לבד.<br />
ייתכן שלילדים עדיין לא יהיו פתרונות, ובמקרה כזה אתם יכולים לעזור להם אך זכרו,<br />
המטרה של השיחה היא שהילדים ירגישו שהם אלו שהגיעו עם בעיה והם אלו שפתרו<br />
אותה. בסופה של השיחה חזקו את הילדים בכך שתאמרו: "הנה, אתה רואה, אתה<br />
תמיד מוצא פתרון לכל בעיה שצצה. אתה מוכשר."<br />
אחד הדברים החשובים שאי פעם נלמד הוא להבין שאנו יכולים לפתור הכול.
107<br />
106<br />
לפעמים,<br />
כל מה שהם רוצים,<br />
להרגיש חשובים,<br />
להרגיש שייכים,<br />
להרגיש שמתלהבים מהם,<br />
לקבל מכם חיוך,<br />
לקבל מכם חיבוק או נשיקה<br />
ושיאמרו להם תודה.<br />
"תודה לכם שאתם כל כך נדיבים ומתוקים"<br />
ואתם, כל מה שאתם צריכים, הם כיסים עמוקים כדי לקבל ולב גדול כדי להחזיר.<br />
אמרו להם תודה בכל פעם שהם מנסים לעזור, לתרום או להנעים את זמנכם.<br />
ספרו, בנוכחותם, לקרובים וחברים על המעשים הטובים שילדיכם עושים.<br />
כך, הם יראו שלמעשים אלו יש משמעות ושאתם מדברים עליהם, הם יבינו שהם<br />
חשובים וירצו להמשיך לפעול בדרך זו, כדי שתמשיכו לספר לכולם ולהתלהב.
109<br />
108<br />
הורים מסתכלים בעיניים בעת שיחה רצינית, כשהם קשובים לצד האחר, כשהם<br />
מתלוננים, מבקרים שופטים וכועסים.<br />
הילדים, בדיוק כמו המבוגרים, קולטים בצורה האפקטיבית ביותר כשמסתכלים להם<br />
בעיניים, מה גם שאתם מכבדים את הילד כשאתם קשובים לו ולא עסוקים בדברים<br />
רבים אחרים.<br />
אל תהיו מההורים האלו שהולכים לטייל עם ילדיהם אבל כל הזמן עסוקים בפלאפונים.<br />
הילדים מדברים, משתפים אותנו, קופצים, צוחקים, מביעים רעיונות או שואלים<br />
שאלות אבל ההורים לא שומעים, או יותר מזה, טרודים בעולמם, ובלי שישימו לב,<br />
יכולים לקבל את הפניה של ילדיהם כהפרעה אשר תוביל לתגובה לא נעימה כלפי<br />
הילדים.<br />
טיפ קטן<br />
כל פניה של ילדיכם אליכם, מטרתה לבדוק 'כמה אתם אוהבים אותי'.<br />
אם היה לכם יום רע ואתם חייבים 'לפרוק', כמבוגרים, אתם יודעים בדיוק כיצד לעשות<br />
זאת: אתם מדברים עם בן הזוג, מתקשרים לחברים או להורה כלשהו. ילדים לא יודעים<br />
לעשות זאת: הם רוצים שתתייחסו אליהם, שתקשיבו להם. זו הדרך שלהם 'לפרוק' את<br />
היום הקשה שעבר עליהם.<br />
היו אמפתיים וקשובים, עזבו הכול כי העולם לא יברח, אבל הרגעים הקסומים עם<br />
ילדיכם יברחו.<br />
אתם מבינים שלמדתם להקשיב, כאשר אתם רואים שהילדים אוהבים לספר לכם.
111<br />
110<br />
היעזרו בשיחה קצרה ערב לפני:<br />
•אם תקדים לבית ספר תוכל לשחק כדורסל לפני שהשיעור יתחיל.<br />
•אם נגיע כמה דקות לפני פתיחת הגן, נוכל לשחק יחד.<br />
•אם נצא מוקדם יותר מהבית, נוכל להספיק לקפוץ למגרש משחקים.<br />
•עודדו אותם תמיד: וואו! לא ידעתי שאתה יודע להתארגן כל כך מהר!<br />
כל בוקר, אנו צריכים לעודד את הילדים לשתף איתנו פעולה במשימות הבוקר,<br />
ולחזקם על כל שיפור קטן לעומת הימים הקודמים. כך ניתן להם את הכוח ואת הרצון<br />
להשתדל בהמשך.<br />
כדאי מאוד שהבוקר של הילדים יתחיל בלי ריבים מיותרים עם הוריהם על כך שהם<br />
'מושכים את הזמן'.<br />
ממחקרים עולה שהילדים לומדים ומתקדמים טוב יותר במהלך היום אם התחילו אותו<br />
בכיף ובלי לחץ.<br />
טיפים נוספים:<br />
כוונו את השעון מעורר מעט לפני הזמן שבו אתם צריכים להתעורר.<br />
כוונו את כל השעונים בבית בחמש עד עשר דקות קדימה.<br />
ארגנו כמה שיותר דברים מבעוד מועד )למשל ערב לפני(.<br />
השכיבו את הילדים לישון מוקדם יותר.<br />
בנו יחד 'טבלת סדר בוקר': לקום, להתלבש, לצחצח שיניים ולאכול.<br />
אפשר לקנות שעון חול קטן שיעמוד לצד הרשימה, כדי לעשות את ההתארגנות<br />
המהירה להרגל.<br />
בלי לחץ, תנו להם כמה שבועות והם יתרגלו.
113<br />
112<br />
אמרו לילדיכם שהם מעולים בכל מה שהם עושים. הם יאמינו לכם.<br />
כולנו יודעים שאין בן אדם אחד שיודע לעשות הכול באופן מעולה, ובכל זאת יש<br />
אנשים שחושבים ומאמינים שהם מעולים בכל דבר שהם עושים.<br />
מדוע? כיוון שבמהלך חייהם, ההורים מיקדו אותם בדברים שהם כן הצליחו לעשות,<br />
ולא בדברים שהם לא הצליחו.<br />
דברו איתם ועם אחרים על ההצלחות שלהם –בנוכחותם.<br />
מובן שיהיו מצבים שבהם הילדים יוותרו או לא יצליחו לעשות. במצבים כאלו זה יהיה<br />
שקר להגיד להם שהם הצליחו, לכן רצוי להגיד תמיד: "לא הצלחת הפעם, אך עם הזמן<br />
תצליח, אני בוטח בך". כאמור, להתמקד במה שהם כן הצליחו לעשות, בכמה שהם<br />
התקדמו מהפעם הקודמת, כמה מאמץ, כמה זמן השקיעו ועד כמה הם היו נחושים!
115<br />
114<br />
מחמאה – ביקורת – משוב – מחמאה<br />
כשאתם רוצים לעזור לילדכם להשתפר בתחום שהם חלשים בו, זכרו את הדרך:<br />
1. פותחים במחמאה – זו יכולה להיות מחמאה על הדרך ועל ההשקעה.<br />
2. ממשיכים הביקורת – הזדמנות לעמוד על הטעויות.<br />
3. מסיימים המחמאה – תמיד בצורה חיובית, ונותנים לילד להרגיש שהוא מעולה.
117<br />
116<br />
פעמים רבות, ההורים מזכירים את המעשים ה'רעים' או ה'לא רצויים' של הילדים בלי<br />
להבין את ההשלכות.<br />
•אתה אף פעם לא מנקה את החדר שלך.<br />
•גל לא אוהב את המרק הזה.<br />
•אורטל לא עושה את שיעורי הבית כי היא עצלנית.<br />
•חבל שאתה לא אוהב לטייל/לשחק/ללמוד.<br />
•הוא כל הזמן רב או הם כל הזמן רבים.<br />
•למה את לא יכולה להשקיע כמו יניב?<br />
תתחילו להתמקד בדברים טובים שהילדים עושים או עשו כי כשאנו נותנים למעשים<br />
רעים יותר מדי מקום בבית, אנו מחדירים בהם את התחושה שהם ילדים רעים, לא<br />
מוצלחים, עצלנים, אלימים ועוד. בסופו של דבר, בל כוונות רעות של ההורים, הילדים<br />
מאמינים שזה האופי שלהם ושאין מה לעשות עם זה.<br />
חפשו כיצד לעודד את הילדים ולא כיצד להזכיר להם שהם 'לא טובים':<br />
•וואו החדר שלך מסודר מאוד השבוע, אני רואה שלמדת לשמור על הסדר.<br />
•באוכל, אתה ממש לא בררן, איזה מזל יש לך.<br />
•אתה כזה חרוץ. כבר במשך עשרים דקות אתה יושב ולומד!<br />
•יש לך מזל שאתה בן אדם כזה שיודע ליהנות מכל רגע בחיים.<br />
•אתה נדיב ויש לך לב טוב.<br />
•שמנו לב שבזמן האחרון נהיית אח למופת והפסקת להציק לדני.<br />
במקום להשקות את העשבים, פשוט תתחילו להשקות את הפרחים.
119<br />
118<br />
כבר בשנות הילדות המוקדמת, הילדים קולטים את סגנון הדיבור שלנו, את האווירה<br />
שאנו יוצרים בבית, ואת האופן שסו אנו מגיבים למצבי לחץ או חרדה.<br />
הם לומדים מאיתנו כיצד רבים וכיצד משלימים<br />
הם לומדים מאיתנו מהי מערכת יחסים בריאה<br />
הם לומדים מהתנהגותנו מהי עזרה ומהי 'תודה'<br />
מהו טוב לב ומהו נימוס<br />
מהי אמת ומהו שקר לבן<br />
מהי אמפתיה ומהי חמלה<br />
הם לומדים מהסתכל עלינו ולומדים מה זה להיות אהוב וכיצד מחזירים אהבה.<br />
אם אתם לא מתנהגים באופן שהייתם רוצים שילדיכם יתנהגו, יהיה קשה מאוד לשנות<br />
את דעתם בהמשך והשיחות עמם לא יעזרו.<br />
אתם המודל לחיקוי ואתם הדוגמה אישית, כי אתם הגיבורים שלהם.<br />
ילדים מעולם לא הצטיינו בקשב להוריהם, אבל<br />
אף פעם לא הפסיקו לחקות אותם<br />
)ג'יימס בולדווין(
121<br />
120<br />
כשהילדים הולכים לגן או לבית הספר טרודים פחות, זה עוזר להם להישאר רגועים<br />
יותר במהלך היום, ובכך קליטת הידע והיכולת לייצר קשרים חברתיים יעילים יותר.<br />
טעינת־אנרגיות זה לא רק אוויר, אוכל ושינה. מלאו את המאגר הרגשי של הילדים בכל<br />
בוקר בשיחה נעימה, בחיבוק ובנשיקה!<br />
הם יודו לכם על כך בעתיד.<br />
אגב,כדאי לעשות זאת עם כל אחד במשפחה גם לבני הזוג. ילדכם צריכים לראות<br />
שחיבוקים, ליטופים ונישוקים הם חלק בלתי נפרד מסדר היום במשפחה, וגם הם ירצו<br />
לשמר את האווירה הזאת גם בבניית משפחתם העתידית.<br />
זכרו, יצירת עולם עבור הילדים באמצעות דוגמה אישית שלכם, היא הדרך הטובה<br />
ביותר ללמד את ילדיכם מהם ערכים.
123<br />
122<br />
כבר מגיל קטן מאוד, אנו מרגילים את הילדים שכשהם רוצים משהו עליהם להשיג<br />
זאת עכשיו ומיד!<br />
עליכם ההורים להוות להם מודל לחיקוי בדחיית סיפוקים.<br />
כשהולכים עם הילדים לכיוון מגרש המשחקים וההורים רואים שהילדים מתלהבים<br />
ולא יכולים לחכות, הם אומרים להם: "מגרש משחקים? איזה כיף! מהר מהר, בואו<br />
נרוץ לשם."<br />
מטבעות־לשון כמו: "מהר, מהר", "תפוס את זה מהר", "תרוצי לשם מהר, אל תפספסי<br />
את זה", "תפסי את זה", וכיוצא באלו לא מלמדים אותם לדחות סיפוקים.<br />
כשאנו אומרים: "וואי, מתחשק לי לאכול גלידה," ומיד קונים את זה, הילדים מבינים<br />
שכשבא לנו משהו אפשר ואף צריך ישר לקנות אותו. כמו כן, הם לומדים שהמטרה של<br />
הכסף היא לממש את תשוקתנו המידית.<br />
דוגמה אישית מצוינת יכולה להיות כאשר אתם אומרים: "וואי, מתחשק לי לאכול<br />
גלידה, אבל אני רוצה לשמור את הכסף לדברים חשובים יותר".<br />
או "אני ממש רוצה לקנות את מוצר הזה, אך כרגע, אני מעדיף לחסוך את הכסף."<br />
זה הסבר מצוין על הבדל בין רצון לצורך.
125<br />
124<br />
נסו לא להגיד להם מה לא לעשות אלא מה כן לעשות<br />
במקום "אל תבלגן את החדר", אמרו: "בבקשה תשאיר את החדר מסודר".<br />
פסיכולוגיית הילדים המודרנית ו-NLP )שפת תכנות עצבית( מתמקדת בדברים<br />
חיוביים ולא שליליים. רצוי שהילדים ישמעו יותר על התכונות החיוביות שלהם, ויקבלו<br />
ופידבקים טובים מאשר עונשים וביקורת. רצוי שסביבת הילדים תהיה חיובית, תומכת<br />
ומעודדת.<br />
אגב, פעם זה היה הפוך: היו מענישים, צועקים, מרביצים ויוצרים חינוך דיקטטורי<br />
כוחני.<br />
זכרו, למילים יש כוח רב!<br />
במקום להגיד: "לא עצלן", אמרו: "חרוץ".<br />
במקום להגיד: "עוזב כל דבר", אמרו: "יש לו נגיעה בתחומים רבים".<br />
במקום להגיד: "לא ביישן", אמרו: "נועז".<br />
במקום להגיד: "עובד באיטיות", אמרו: "עובד ביסודיות".<br />
אל תגדירו את הילד אלא את הפעולה!<br />
אם הילד לא רוצה להכין את שיעורי בית, אל תגידו לו שהוא עצלן! אמרו לו שהוא<br />
מתעצל.<br />
לילד בטוח יש תחום שהוא חרוץ ונחוש בו: כשהוא משחק לבד או עם חבריו בכדורגל,<br />
פאזל, לגו, או שהוא מצטיין במקצוע מסוים כמו ציור, אנגלית ועוד.<br />
לכן הוא לא 'עצלן', אלא הוא רק התעצל – היה עצלן לרגע או מתעצל רק בתחום<br />
מסוים.<br />
אל תתייגו את הילדים בשמות תואר בלתי מחמיאים.
127<br />
126<br />
פחדים מדבקים!<br />
הורים שמגיבים בהגזמה לסיטואציות מפחידות בנוכחותם של הילדים: האם שאלתם<br />
את עצמכם מתישהו, מדוע ילדים לא פוחדים מעכבישים, ג'וקים, עכברים ולטאות אך<br />
עם הזמן, הם מתחילים לפחד מהם?<br />
אתם ודאי מכירים מישהו שפוחד מעכברים, נחשים, עכבישים או יצור כלשהו,<br />
וכשמתחילים לברר יותר לעומק מגלים שבמקרים רבים, גם אחד ההורים פוחד מאותו<br />
יצור. הורה עלול להפגין פחד מגירוי כלשהו ו'להדביק' את הילד ברגש דומה.<br />
כשאחד ההורים מפחד מעכבישים ומגיב בהגזמה, הדבר עלול להדליק נורה אדומה<br />
אצל הילדים ועם הזמן הם עלולים לפתח פחד רציני יותר מאשר הפחד של ההורה.<br />
זה גובר במיוחד במשפחה יחידנית, כאשר אין אבא או אימא בתמונה שיכולים לטפל<br />
בבעיה ולהציג איזון. כשאחד ההורים לא מפחד, הילדים מבינים שישנם אנשים<br />
שפוחדים מדבר מסוים וישנם אנשים שלא פוחדים מאותו הדבר, ולכן עומדת בפניהם<br />
האפשרות לבחור באיזה צד להיות.<br />
לכן, בכל פעם שאתם נתקלים בעכביש או בכל חיה שמעלה בכם פחד, נסו בכל הכוח<br />
לא להגיב בהגזמה ליד הילדים.<br />
אגב, זה לא אומר שאסור לפחד ולא לדבר על הפחדים. אפשר בהחלט לשתף את<br />
הילדים בפחדים שלנו. כשיש מבצע צבאי והילדים פוחדים, אפשר להסביר להם שגם<br />
אתם פוחדים, אבל סומכים על הצבא החזק שלנו שיגן עלינו.
129<br />
128<br />
הורים שלוקחים קשה את החיים ידביקו את ילדיהם<br />
ב'מחלת הפסימיות'<br />
כל הילדים נולדים אופטימיים אך עם הזמן הם נחשפים לדרך שבה ההורים, הקרובים<br />
או חבריהם לחיים רואים את החיים. זה נרכש וזה מדבק!<br />
היו חיוביים, קחו הכול בקלות ובחיוך, כדי שתדביקו את ילדיכם באופטימיות.<br />
ילדים פסימיים נתקעים במקומות שהילדים האופטימיים פשוט לא ראו ודילגו<br />
מעליהם בקלות.<br />
בכל פעם שאתם מתלוננים, שימו לב בנוכחות מי אתם נמצאים, כדי שלא יהיה מאוחר<br />
מדי ולא תוכלו לתקן ולשפר את תגובותיהם.<br />
זוהי החלטה שלכם, כיצד להגיב, ומומלץ מאוד שתבחרו להסתכל על חצי הכוס<br />
המלאה.<br />
שיטה סינית נחמדה:<br />
קחו גומייה והלבישו אותה על כף היד.<br />
במהלך היום, בכל פעם שעוברת לכם מחשבה שלילית, מתחו את הגומייה ותעזבו, כך<br />
שתקבלו מכה קטנה ולא מזיקה. המטרה אינה להעניש, כי אם להעלות את המחשבות<br />
הרעות למודעות, להבין שאנו חושבים מחשבות שליליות יותר מדי פעמים ביום.<br />
אחרי חודש תתחילו לראות שינויים מדהימים: תתחילו לדחות את המחשבות הרעות,<br />
הלא מקדמות והלא מועילות, ובמקומן – תתחילו לחשוב בצורה אופטימית וחיובית.<br />
בהצלחה.
131<br />
130<br />
כשילדים )בכל גיל(, חושבים על רעיון כלשהו הם מתמלאים במוטיבציה ובהתלהבות<br />
ורצים לספר ולשתף אתכם. אך מה קורה בדרך? התגובות שהם מקבלים בדרך כלל הן:<br />
•בטוח חשבו על זה כבר<br />
•הרעיון לא משהו<br />
•שמעתי שמשהו דומה כבר נכשל<br />
•זה מסוכן<br />
•זה לא יעבוד...<br />
יש עוד המון משפטים דומים אשר לא מקדמים אף אחד.<br />
בדרך כלל, דווקא ההורים הם אלו שמשתמשים במשפטים אלה יותר מכולם.<br />
מתוך שאנחנו דואגים להם, שחס וחלילה לא יכשלו ולא יתאכזבו, אנו מפחידים אותם,<br />
ממעיטים אותם ומלבישים על ילדינו את הדעות והאג'נדות מניסיון החיים שלנו, אף<br />
על פי שלא תמיד יש לנו מידע נרחב בנושא זה.<br />
אפילו כשהרעיון של הילדים נראה רעיון גרוע, תנו להם לחוות אותו בעצמם כי רק<br />
בדרך הזאת, כשיש להם המון מוטיבציה ונחישות, הם ילמדו בדרך האפקטיבית ביותר.<br />
כשנוהגים הפוך התוצאה תהיה: הילדים לא מפעילים את הראש, לא מתאמצים, מבינים<br />
שזה מסוכן, מבינים שהסיכוי להיכשל הוא גדול, הם יתחילו להאמין ש"המציאו כבר<br />
את הכול...", ופשוט מפסיקים לחשוב ולחלום.<br />
חמור מכך – הם יעבירו את השליליות הזו לילדים שלהם.<br />
ואם הוא מגלה שכבר חשבו על זה קודם, אפשר וכדאי לומר: "אף על פי שזה כבר<br />
קיים, הראית המון נחישות ולמדת לחקור ולחפש, אני גאה בך".<br />
"דע לך, שרוב ההמצאות בעולם הן שיפור של מוצר קיים, אז אפשר לחשוב איך לשפר<br />
את זה )זול יותר או פרקטי יותר, קטן יותר או יפה יותר(".<br />
הסבירו להם ש:<br />
הרבה מאלו שנכשלו בחייהם לא ידעו כמה קרובים<br />
להצלחה הם היו, כשהם הפסיקו לנסות<br />
)תומס אדיסון(<br />
וכמובן פרגנו לילדים על המאמץ ועל הדרך! כי רק כך יוצרים צמיחה תודעתית אצל<br />
ילדים!<br />
לא משנה אם הם לא הובילו את הפרויקט עד הסוף. התוצאה לא מעניינת – הדרך כן!<br />
הדבר החשוב ביותר הוא מה שהילדים למדו על עצמם: נחישות, התמדה, חריצות,<br />
תשוקה לידע, יכולת לחקור ויכולת לשאול שאלות ולמצוא תשובות.<br />
אז במקום לומר: "כבר חשבו על זה", אמרו:<br />
•מעניין, מאיפה הרעיון? או: איך חשבת על זה?<br />
•מה אתה מתכוון לעשות? מה הם השלבים?<br />
•האם לעזור לך לחפש מידע באינטרנט?
133<br />
132<br />
קורה לכם לפעמים, שכשהילדים חוזרים הביתה עצובים או עצבניים והדרך שבה הם<br />
מגיבים לבקשות שלכם היא לא רצויה ואף מזלזלת?<br />
ישנן כמה אפשרויות להגיב להתנהגות שכזו. הנפוצה ביותר היא 'להעמיד אותם<br />
במקום'.<br />
לצעוק עליהם כדי 'שיבינו' שיש קווים אדומים שהם לא יכולים לעבור.<br />
הדרך האחרת היא לגלות אמפתיה ולנסות להבין מאיפה מגיע הכעס.<br />
שיחה רגועה ופתוחה שבסופה חיבוק ונשיקה, היא פתרון נהדר.<br />
כמו המבוגרים, גם הילדים צריכים לפרוק אך עדין לא למדו כיצד עושים זאת.<br />
שיחה רגועה, מאכל אהוב, יכולים לעשות את העבודה.<br />
הובילו את השיחה בעזרת שאלות מכוונות כמו:<br />
•על מה אתה כועס?<br />
•האם את יכולה לשתף אותי בסיפור?<br />
•האם יכולת להגיב אחרת?<br />
•איך את חושבת שזה היה נגמר אם היית מגיבה כך?<br />
•מה אתה מתכוון לעשות מחר?<br />
•איך אתה חושב שהוא יגיב אם תעשה זאת?<br />
•האם ישנן דרכים נוספות לפתור את זה?<br />
•האם את יכולה לפתור את זה לבד או שאת צריכה את עזרתי?<br />
באמצעות שאלות מכוונות אנו עוזרים לילדינו להבין את הרגשות שלהם, להבין את<br />
הדילמה, לנתח מצבים מסובכים, ולשאול את עצמם שאלות.<br />
והחשוב ביותר – אנו מלמדים אותם כיצד לפתור בעיות.<br />
בסופה של השיחה אפשר לדבר איתם על התגובה הלא רצויה שלהם כלפינו )חשוב<br />
להתחיל בפידבק חיובי(.
135<br />
134<br />
•"אני שמחה שאתה מרגיש טוב יותר", "שיכולתי לעזור", "שאתה כן איתי", "שהגעת<br />
לרעיון הזה לבד",<br />
•"שאתה משתף אותו".<br />
•"כמו כן, דיברת אליי בגסות. אני לא מרשה לעצמי לדבר איתך בצורה מזלזלת גם<br />
כשאני עצבנית, ולכן אני מבקשת ממך לא לדבר אליי כך".<br />
כשהילדים כועסים, תפקידנו, ההורים, לתת להם אהבה, הערכה, אמון וחום. הם<br />
זקוקים להם יותר מכל.<br />
כשאנו נוהגים אחרת – כועסים על התנהגות הנובעת מהעצב או מהכעס שלהם, אנו<br />
רק מוסיפים ומחזקים את המרמור הפנימי שלהם כלפינו וכלפי עצמם.<br />
רוקנו את מאגר הכעס ומלאו אותו בחום ובאהבה.
137<br />
136<br />
הזכירו לילדים את ההצלחות שלהם כאשר אתם מוסיפים את המילה "למדת”, ולא את<br />
הכישלונות שלהם כאשר אתם מוסיפים את המשפט "אם לא תלמד”.<br />
במקום: "את נכשלת במבחן בתנ"ך כי לא למדת," אמרו: " קיבלת ציון טוב במתמטיקה<br />
כי למדת טוב”.<br />
במקום: "שיחקת רע היום במשחק כדורסל, כי לא התאמנת כמו שצריך”, אמרו: "שמתי<br />
לב שההגנה השתפרה, זה בזכות כך שהתאמנת טוב השבוע”.<br />
אפילו כשהמשחק לא מוצלח או כשהם קיבלו ציון נמוך במבחן, התמקדו בדברים<br />
שהילדים כן הצליחו לעשות כמו שצריך, ובכך תצליחו לשפר אצלם את הביטחון ואת<br />
המוטיבציה.<br />
חשוב מאוד להזכיר להם שהם הצליחו בתחום כלשהו במקום להזכיר להם שהם<br />
נכשלו בתחום אחר.<br />
בלימודים, לכל הילדים יש לפחות מקצוע אחד שבו הם מצליחים, ושאותו הם אוהבים<br />
יותר משאר המקצועות ולכן הם משקיעים בו יותר.<br />
התמקדו במקצוע הזה והזכירו להם את מידת הנחישות שלהם באותו מקצוע:<br />
“קיבלת ציונים טובים כי השקעת ולמדת כמו שצריך,” במקום: "אתה לא טוב באנגלית<br />
כי לא למדת."<br />
כישלון הוא לא ההפך מהצלחה. הכישלון הוא חלק בלתי נפרד<br />
מההצלחה ומורה־דרך להצלחה, ולכן, עונה של כישלונות, היא<br />
זמן מצוין לשתילת זרעים של הצלחה לעונה הבאה. הרי בעונת<br />
הכישלונות הילדים למדו עוד עשרות דרכים בהם הדרך לא צלחה.<br />
)שילוב ציטוטיהם של פרמהנה יוגנדה, אריאנה הפינגטון, תומאס אדיסון(<br />
הורים, את המשפט הבא כדאי לכם לזכור ומומלץ להזכיר אותו גם לילדים:
139<br />
138<br />
זכרו,<br />
כדי שילדיכם יזכרו אתכם מחר, עליכם להיות בזיכרונם בחייהם היום.<br />
זה שאתם נמצאים ליד ילדיכם, לא אומר שאתם באמת נמצאים איתם ושהם מרגישים<br />
בנוכחותכם. נסו לראות בכל יום הזדמנות ליצירת חוויות כי הילדים לא יזכרו את<br />
הימים שבהם הייתם שם אך לא השארתם זיכרון של הרגשה נעימה.<br />
ילדים אשר חווים חוויות, יכולים להרגיש את האהבה ואת היחס הנעים שניתנים להם.<br />
לכן, כבר עכשיו, תכננו את החוויות שברצונכם לחוות עם המשפחה השבוע, החודש<br />
או השנה.<br />
צרו רשימת חוויות לצד תאריכים ותלו אותה במקום כזה שכל אחד יוכל לצפות בה.<br />
הבטחתי לעצמי, לייצור לילדיי חיים של שמחה, של אהבה ושל חוויות מדהימות אשר<br />
משאירות טעם מתוק למילה 'משפחה', ובכך, אני מאמין שירצו לשמר ולעודד חוויות<br />
אלו גם כשאזדקן וגם כשיהיו להם ילדים משלהם.<br />
החיבור הטוב ביותר בין המשפחות נמצא<br />
במקום בו אין את החיבור ל־Wi-fi<br />
)אנונימי(
141<br />
140<br />
במילים אחרות – תנו לילדים לעשות את מה שהם מסוגלים לעשות בעצמם.<br />
פינוק מתייחס למצב שבו הילדים יכולים לעשות את הדבר בעצמם אך ההורה עושה<br />
את זאת במקומם:<br />
לקשור עבורם את השרוכים<br />
להתקשר במקומם לחברת הסלולר<br />
לטפל בבעיות האינטרנט<br />
לטפל במקומם בטיפול לרכב<br />
או לקבוע במקומם תור לרופא<br />
פינוק עלול להביא את הילדים להתעלם מהחשיבות לפעול בעצמם.<br />
כשפינוק מתחיל בגיל צעיר, הילדים יכולים לפתח אשליה שהחיים יתאימו את עצמם<br />
אליהם. מה גם שאנו מביעים חוסר אמון ביכולתם של הילדים ובכך אנו עלולים לפגוע<br />
בביטחון העצמי שלהם.<br />
זכרו:<br />
הורים שמשדרים לילדים שהם יכולים לעשות את הדברים טוב מהם –'מקטינים' את<br />
הילדים. זהו פועל יוצא של הורה שרוצה להיחשב ל'הורה טוב' או פשוט בשל חוסר<br />
סבלנותו למצב הנוכחי: אנחנו ממהרים, ואין לנו זמן שהילדים יתעסקו שעה שלמה<br />
בלבישת חולצה או בנעילת נעליים. או שאנו דואגים שהילדים שאוכלים בעצמם ייצרו<br />
המון בלגן ולכלוך סביבם.<br />
אבל לצערנו, במרוצת השנים, יהיה לנו קשה הרבה יותר להסביר לילדים שהם יכולים<br />
לעשות את הדברים לבד, ושהם צריכים לקחת אחריות. עדיף לנהוג בסבלנות וללמד<br />
את הילדים לאכול לבד מהכפית, להתקשר לספק האינטרנט, ולקבוע תור לרופא.<br />
ילדים שיתרגלו שעושים במקומם הכול, יגדלו להיות מפונקים, ילמדו להפעיל את<br />
ההורים בכל בקשה ויתקשו לדחות סיפוקים. אותם הילדים עלולים להרגיש שהחיים
143<br />
142<br />
קשים, במיוחד כאשר הוריהם לא יהיו לצדם.<br />
הילדים צריכים לדעת שיש מישהו שעומד מאחוריהם ושתומך בהם אך עם זאת, עדיף<br />
לתת לילדים לנסות בעצמם ולהחמיא להם על כך שהצליחו לבד.<br />
כשאתם רואים שהילדים מתקשים, שאלו אותם אם הם צריכים עזרה.<br />
בקשת עזרה היא כלי חשוב מאוד לחיים.<br />
הנה מספר טיפים שיעזרו לכם לבצע שינויים קטנים כבר מגיל קטן:<br />
•אתה מספיק גדול, החל היום או מחר אתה יכול כבר להתחיל לבחור בגדים לבד.<br />
•בעוד שבועיים אתה כבר בן חמש ותוכל לבחור בגדים לבד.<br />
אפשר גם להפוך כל דבר למשחק:<br />
•בוא נראה בתוך כמה זמן אתה יכול ללבוש נעליים, חולצה, מעיל ואפילו את כל<br />
הבגדים.<br />
אפשר להיעזר בשעון עצר או לקנות יחד שעון חול:<br />
•בוא נראה בתוך כמה זמן תנקי את החדר שלך.<br />
בלי ששמתם לב<br />
לכל ההורים שביניכם, אל תשכחו שחלקכם עדיין ילדים ושגם לכם יש הורים, והיום,<br />
יותר מאי פעם, הם זקוקים לאהבתכם.<br />
תנו להם יחס ואהבה!<br />
אולי לא כל הורה הוא חלומו של כל ילד אבל האמינו לי – מתישהו בחייהם אתם<br />
הייתם מרכז עולמם.<br />
הם נתנו לכם את כל מה שיכלו.<br />
בלי ששמתם לב, כשהייתם קטנים גרמתם להם לבכות.<br />
בלי ששמתם לב, הם נכנסו לחדרכם וצפו בכם ישנים.<br />
בלי ששמתם לב, הם פחדו ודאגו לשלומכם.<br />
הלב שלהם נשבר בכל פעם שבכיתם.<br />
כשכאב לכם, כאב גם להם ולפעמים אף יותר מכם.<br />
וגם אם זה ישמע לכם מוזר – הם היו מוכנים לעשות את כל זה מהתחלה!<br />
הם רוצים לראות, לשמוע ולהרגיש אתכם בחייהם, כל הזמן! אפילו כשהם לא מראים<br />
זאת. ואולי אתם פשוט<br />
לא שמים לב.<br />
תן לאדם דג, והוא ישבע ליום אחד. למד אותו לדוג והוא ישבע כל חייו<br />
)משפט סיני עתיק(
145<br />
דבר המחבר<br />
אמרו לי פעם,שהחיים נגמרים כשמביאים ילדים לעולם<br />
אבל החיים שלי רק התחילו!<br />
אני ואשתי שוב משחקים בכדור,<br />
שוב משחקים בצעצועים,<br />
שוב רואים סרטים מצוירים וצוחקים משטויות,<br />
שוב מציירים, ומרכיבים פאזלים,<br />
שוב רצים, קופצים ומטפסים על מתקני שעשועים.<br />
שוב הולכים לגן, ושוב נתרגש כשנעלה לכיתה א’,<br />
שוב נכיר חברים חדשים,<br />
שוב נלמד למבחנים ונתרגש מאוד לפני הציונים,<br />
שוב יהיו הכנות לטקס סיום<br />
ושוב אנחנו מאוהבים... מאוהבים בילדים הקטנים שלנו.<br />
אז האם החיים מתחילים או מסתיימים בלידה הראשונה?<br />
הכול תלוי בהחלטה שלנו.<br />
החיים לא נגמרים כשנולדים לנו ילדים,<br />
הם נגמרים רק כאשר אנו בוחרים לא ליהנות ממה שיש לנו.<br />
אצלנו בבית... החיים התחילו מחדש<br />
אני יודע שאכפת לכם מהילדים שלכם<br />
ובטוח שאתם אוהבים אותם בכל לבכם,<br />
אבל... זה לא מספיק!<br />
הילדים חייבים להרגיש שאכפת לכם ושהם אהובים!
147<br />
146<br />
מקורות וספרים מומלצים<br />
1מילים הורגות, ניני גוטספלד־מנוח<br />
1. 2הורות ללא רגשות אשם, פרופ' עמוס רולידר<br />
2. 3אושר לא מה שחשבתי, ענת קלו־לברון<br />
3. 4חכמת המזרח, ניסים אמון<br />
4. 5ילדים לומדים מאיך שהם חיים, ד"ר דורותי לואו־נולטה<br />
5. מחקרים:<br />
שקרים )עמוד 60(<br />
Can Classic Moral S<strong>to</strong>ries Promote Honesty in Children?<br />
Author Contributions K. Lee developed the study concept. K. Lee, V. Talwar, and A.<br />
McCarthy designed the study. K. Lee, V. Talwar, A. McCarthy, I. Ross, A. Evans, and C. Arruda<br />
performed the testing and data collection. K. Lee and A. McCarthy analyzed the<br />
data. K. Lee, V. Talwar, A. McCarthy, and I. Ross drafted the manuscript, and A. Evans<br />
provided critical revisions. All authors approved the final version of the manuscript<br />
for submission.<br />
6. Your Child is a Genius, Peter Zorin<br />
7. Three Rules of Parenting, Richard Templar<br />
8. The Five Love Languages, Gary Chapman<br />
9. The Five Love Language of Children, Gary Chapman & Ross Cambell, M.D.<br />
10. NLP for Parents, Diana Balko<br />
11. Hund Namens Money, Bodo Schafer<br />
12. <strong>How</strong> <strong>to</strong> Really Love Your Child Dross, Cabpbell, M.D<br />
13. <strong>How</strong> <strong>to</strong> Raise Happy, Healthy, Self-Confident Children, Brian Tracy<br />
14. <strong>How</strong> Children Succeed, Paul Tough<br />
15. Communicate with Your Child. <strong>How</strong>? Yuliya Gippenreyter<br />
16. Before Your Teenagers Drive You Crazy, Nigel Latta<br />
17. Before Your Kids Drive You Crazy, Nigel Latta<br />
18. After Three Too Late, Masaru Ibuka<br />
19. About Children, Osho Rajneesh<br />
20. ABC for Parents, Allan Fromm
Change language