לאורכה ורוחבה
ספר פרויקט גמר ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
ספר פרויקט גמר
ארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>לאורכה</strong> ולרוחבה //תשתיות ארציות<br />
ארכיטקטורה ]פרו[אקטיבית | פרופ' גבי שוורץ | אדר' פאתינה אבריק-זבידת | אדר' רונן בן אריה<br />
מגישה | יעל א-דור<br />
1
תמר<br />
קו הגז<br />
ממצריים<br />
אשקלון<br />
דלית<br />
קריית גת<br />
אשדוד<br />
תל- אביב<br />
יפו<br />
נתניה<br />
קיסריה<br />
חדרה<br />
מצוף ימי-<br />
LNG<br />
חיפה<br />
נהריה<br />
ירושלים<br />
עפולה<br />
בית שאן<br />
2
באר שבע<br />
דימונה<br />
3
תוכן עניינים<br />
התערבות . . . . . . . . . . . . . . . 34<br />
גישור על מגבלות התשתיות<br />
מורפולוגיה<br />
סרקולציה<br />
קונסטרוקציה<br />
פרוגרמה<br />
תכנית חתך ומבטים<br />
סוגיה ושאלות המחקר . . . . . . 6<br />
אידיאולוגיה תכנונית . . . . . . . 8<br />
תשתיות ארציות . . . . . . . . . . 10<br />
ניתוח מרחבי . . . . . . . . . . . . 28<br />
מגבלות בניה<br />
הזדמנויות נחסמות<br />
ניצול התשתית<br />
מתקן יבשתי<br />
"הגז הוא משאב טבע ששייך לא רק לנו, אלא שייך גם לילדים שלנו"<br />
השופט בדימוס שלמה שוהם, נציב הדורות הבאים לשעבר, בתוכנית שישי בחמש 29.8.15<br />
4
מתקן ימי<br />
להפחתת לחץ<br />
מאגרי הגז<br />
800 מיליארד<br />
מטר מעוקב<br />
5
סוגיה<br />
מערכות מסועפות של תשתיות מים, חשמל, גז,<br />
מסילות וכבישים עוברות מתחת ומעל פני האדמה, והן<br />
מובילות אלינו, ממרחקים, את המשאבים הבסיסיים,<br />
הנחוצים לנו, ממש עד פתח ביתנו, ומובילות אותנו,<br />
כשמדובר בתשתיות תחבורה, מפתח ביתנו לעבודה<br />
ובחזרה. התשתיות אומנם מהוות חלק מרכזי בחיינו אך<br />
לרוב הן חבויות מן העין, או שאנחנו חולפים על פניהן<br />
מבלי משים, ולכן אנחנו לא רואים את ההשפעות שיש<br />
לתשתיות על המרחב בו אנו חיים, ואנחנו לא מעלים על<br />
הדעת את המורכבות שבפיתוחם ועל כך שהתשתיות<br />
מהוות לא רק אלמנט מקשר אלא גם אלמנט חוסם.<br />
על מדינת ישראל חלה חובה לספק תשתיות לכל<br />
אזרחיה, עצם העובדה שכל ישוב או מבנה באשר<br />
הוא מחובר לאותה רשת תשתיות ארצית הופכת את<br />
התשתיות לאלמנט פיזי מחבר ומאחד. מאז הקמת<br />
המדינה החל פיתוח מואץ של התשתיות בהתאמה<br />
לאידיאולוגית התכנון אשר קבעה את סדר העדיפויות<br />
בנושאי תכנון המרחב הארצי והקמת הישובים בו.<br />
בעיקרו, ענה על הצורך לפיתוח מואץ נקודתי ולא תמיד<br />
נתן מענה לטווח הארוך.<br />
היות ולישראל מבנה צורני ארכני, עורקי התשתיות<br />
הראשיים חוצים אותה מצפון לדרום ובכך יוצרים מעין<br />
רשת סבוכה באזור המרכז שבין כה וכה הוא האזור<br />
הצפוף והצר ביותר. צוואר הבקבוק שנוצר שם מלא<br />
בחסמי בניה, מייצר גבולות חדשים במרחב הבין עירוני<br />
ומחלק אותו לאיים, דבר שמשאיר שטחים פתוחים<br />
במרחב אשר הופכים לאזורי שייר.<br />
מתוך כך אני רוצה לבחון את הפער בין התכנון<br />
האידיאולוגי לבין הפרקטיקה של התשתיות. לבחון כיצד<br />
התשתיות משפיעות על המרחב הבנוי כיום ועל תכנון<br />
ופיתוח עתידי מתוך המגבלות שהתשתיות מייצרות?<br />
ולהבין, איך ניתן להשתמש בתשתיות כאלמנט יצרני<br />
המאפשר הזדמנויות לפיתוח מקומי?<br />
כיצד התשתיות משפיעות על המרחב<br />
הבנוי כיום ועל תכנון ופיתוח עתידי<br />
מתוך המגבלות שהתשתיות מייצרות?<br />
איך ניתן להשתמש בתשתיות כאלמנט<br />
יצרני המאפשר הזדמנויות לפיתוח<br />
מקומי?<br />
6
7
אידיאולוגיה תכנונית בשנים הראשונות למדינת ישראל<br />
גלי ההגירה ההמונית היהודית בשנים -1947<br />
1951 של כ- 700,000 יהודים, ניצולי מחנות<br />
ההשמדה מאירופה ואח"כ עולים מארצות<br />
האיסלם חייבו מציאת פתרון מיידי. הפתרון<br />
שאומץ היה מדיניות פיזור האוכלוסייה והפנית<br />
עולים לפריפריה באמצעות יישוב ערים<br />
נטושות, הקמת כפרי עבודה, מושבי עולים,<br />
מעברות וגם "עיירות פיתוח".<br />
ראש הממשלה, דויד בן גוריון, יזם את הקמת<br />
אגף התכנון הממשלתי שמנה 150 עובדים<br />
רובם אדריכלים ומהנדסים שהכינו תכנית<br />
מתאר ראשונה בישראל. התכנית קבעה<br />
מיקום ערים חדשות, דרכים, פארקים, ישובים<br />
כפריים ואזורי תעשיה. כמו כן תכננה הקמת<br />
שיכונים בערים ובישובים שננטשו ע"י הערבים,<br />
החלטה שהושפעה מ"צרכים ביטחוניים".<br />
לנוכח הצורך הדחוף לפתור בעיות דיור<br />
עבור העלייה ההמונית לא ניתן היה לחכות<br />
להשלמת התוכניות של פיזור האוכלוסייה<br />
ובוודאי שלא ליישומן עקב העדפת הצרכים<br />
המיידים על פני התכנון לטווח ארוך. עולים וגם<br />
ותיקים שוכנו בערים ובכפרים ערביים לשעבר<br />
במרכז הארץ, אכלוס שסתר במקרים רבים<br />
את מדיניות פיזור האוכלוסייה.<br />
מה אם כן הייתה המדיניות בראשית ימיה של<br />
המדינה?<br />
8
הממשלה אימצה בשנת 1949 את רעיון<br />
פיזור האוכלוסייה במסגרת קווי היסוד שלה.<br />
התכניות של אגף התכנון היו אמורות גם<br />
לקבוע את הקווים המנחים למדיניות הפיתוח<br />
הממשלתית, הקצאת משאבים, הפנית עולים,<br />
הקמת ישובים חדשים, מפעלי תעשיה.<br />
שתי תכניות שהכין אגף התכנון בשנים -1949<br />
1951 כללו מפות שעל גביהם שורטטו ערים<br />
חדשות במטרה להביא לאכלוס מאוזן של<br />
כל אזורי הארץ, הקמת 72 מרכזים עירוניים<br />
)חלקם מושבות לשעבר ו43 ערים חדשות(.<br />
גודל המרכזים העירוניים נע בין 5,000<br />
ל-60,000 נפש והם התרכזו בצפון הארץ<br />
ובמרכזה והן לא כללו אוכלוסייה לא יהודית.<br />
בשנת 1951 נערכה תכנית תפרוסת אוכלוסייה<br />
חדשה עם 93 מרכזים עירוניים.<br />
בשנת 1952 התפרסם הספר "תכנון פיסי<br />
בישראל" המכונה "תכנית שרון", כשהרעיון<br />
המרכזי ליישום פיזור האוכלוסייה היה חלוקת<br />
הארץ לנפות ותכנון ויצירת מדרג הכרחי של<br />
צורות התיישבות שתהיה בכל נפה, שעיקרה<br />
מערך ישובים חקלאים המקובצים סביב<br />
מרכזים כפריים שאותם משרתת עיר ראשה.<br />
עיר זו תשמש לסביבה הכפרית כמרכז מלאכה<br />
ושירותים אזורית, שבה ימוקמו מוסדות<br />
אדמיניסטרציה, חינוך וחברה.<br />
9
הערים תחולקנה ליחידות שכנות, אזור<br />
התעשייה יובדל מהעיר ברצועת ירק רחבה.<br />
תפקידן של הערים לקלוט את התעשייה<br />
הארצית. איתור מיקום התעשייה הוצג כחלק<br />
אינטגראלי של פיזור האוכלוסייה. על סמך<br />
מחקר שנערך באגף התכנון נמצא שהתעשייה<br />
בישראל ברובה איננה נזקקת למיקום סמוך<br />
לנמלים ולמרכזי אוכלוסייה צפופים ולכן ניתן<br />
למקמה במרכזים הקטנים והבינוניים.<br />
ערב קום המדינה מפת ההתיישבות היהודית<br />
מראה יישובים מעטים בצפון ובדרום וישובים<br />
רבים במרכז וזאת בגלל מגבלות "הספר<br />
הלבן" – ספר התקנות הבריטי שהגביל רכישת<br />
קרקעות. שרון בתכניתו ביקש ליצור "חלוקה<br />
הרמונית" ע"י פיזור יחידות כפריות ועירוניות<br />
המפוזרות בסכמתיות על פני המדינה.<br />
ואכן הוקמו עשרות ישובים חדשים שבהם<br />
שוכנו בעיקר עולים חדשים. בדיעבד הסתבר<br />
שתוכנית האב שרצה להוציא לפעולה<br />
ולהפוך את המגמה הבורגנית המרכזת 80%<br />
מהאוכלוסייה בעיר – לא צלחה, אך עדיין<br />
80% מן האוכלוסייה רוכזו בערי המרכז.<br />
בין ההשפעות של אותו תכנון "מפוזר" ניתן<br />
להבחין לדוגמא בערי הפיתוח אשר ענו על<br />
הצורך של המדינה לקלוט אוכלוסייה רבה<br />
בזמן קצר וגם להתפרס על שטחי הארץ<br />
הנרחבים מתוך מטרה לבנות ולהבנות בה.<br />
אותן ערים אשר לרוב הסתמכו כלכלית על<br />
התעשייה והמפעלים שהוצמדו לה עומדים<br />
היום מבודדים ומחוסרי מנוף כלכלי חדש,<br />
תקועים בסביבה אנושית הומוגנית ותלויים<br />
ברכבם הפרטי. תכנון זה השאיר את חותמו<br />
על החשיבה התכנונית בארץ, כפועל יוצא<br />
ניתן להבחין כי הרבה מהערים והישובים הפכו<br />
להיות ערי שינה.<br />
10
11
תשתיות ארציות<br />
על המדינה חלה חובה אזרחית לחבר כל מבנה<br />
לתשתיות, בין אם זו חברת החשמל שמחויבת<br />
להגיע עד לפתח כל בית ובין אם זו תשתית<br />
התחבורה הציבורית שמחויבת לעבור בכל ישוב<br />
לפחות פעם ביום. בשל כך מערכות התשתיות<br />
הותאמו והתיישרו לפי האידאולוגיה התכנונית<br />
לבינוי וישוב הארץ. עם התרחבותן של הישובים<br />
והקמת ישובים חדשים הפכו אותן תשתיות<br />
לרשת שכולאת בתוכה את הישובים. התשתיות<br />
ענו תמיד על צורך מקומי חדש והיווי אלמנט<br />
מחבר ומאפשר אבל בשל מורכבותן הן הפכו<br />
להיות מרכיב חוסם.<br />
בעבודתי אני חוקרת את התשתיות הארציות<br />
מים, גז, חשמל, מסילות וכבישים ראשיים<br />
אשר מהווים עורקים ראשיים הזורמים <strong>לאורכה</strong><br />
ולרוחבה של מדינת ישראל. באופן כללי ניתן<br />
לומר שכל התשתיות עובדות בצורה דומה בכך<br />
שהן יוצאות מנקודות מקור, עוברות דרך נקודות<br />
משנה וממשיכות להתפצל בצורה היררכית עד<br />
שפוגשות את היעדים שלהן. אפרט בקצרה על<br />
כל תשתית.<br />
12
13
מים<br />
חברת מקורות הוקמה ב1937 ומטרתה:"<br />
להוציא לפועל ולעשות את כל הדברים<br />
הנחוצים או המתאימים להשגת מים, אגירתם,<br />
מכירתם, מסירתם הפצתם או המצאתם". אכן<br />
החברה יזמה חפירת בארות והנחת קווי מים<br />
מקומיים לצד קווי מים חוצי אזורים כמו קו<br />
ירקון-נגב שהונח ב1958. אך אין ספק שפרויקט<br />
המים החשוב של מדינת ישראל הוא הפרויקט<br />
הלאומי המוביל הארצי שהחל לעבוד, עם<br />
סיום הקמתו, בשנת 1964, והיום הוא מספק<br />
19% מהמים השפירים בישראל )בתחילת<br />
שנות ה-90 הוא סיפק כמחצית ממי השתייה<br />
בישראל(. לאורך 130 ק"מ הוא מוביל היום<br />
380 מליון מ"ק מים לשנה, חשיבותו רבה אך<br />
הוא גרם נזקים אקולוגיים וסביבתיים בעיקר<br />
למפלס הכנרת, לזרימת המים לים המלח<br />
ולאזור האקולוגי שהושפע ממנו. בעקבות כך<br />
החליטה ממשלת ישראל לקדם התפלת מי ים<br />
ומשנת 2005 החלו להשתמש במים מותפלים,<br />
בימים אלו המוביל עובר שינויים והתאמות<br />
להוביל יותר מים ממתקני ההתפלה השונים<br />
דבר שמשפיע גם על המרחב וגם על מאזן<br />
המים בישראל. בסך הכול כיום ישנם בארץ<br />
12,000 ק"מ של קווי מים, ו35 מתקני התפלה,<br />
באילת אשדוד אשקלון פלמחים וחדרה .<br />
14
15
גז<br />
תגלית הגז הראשונה הייתה ב 1999 עם גילוי<br />
מאגר גז טבעי מול חופי אשקלון, ים תטיס, עם<br />
עתודות גז המוערכות ב ,45BCM התגלית הובילה<br />
לתוכנית תמ"א 37 שאושרה ב2001 ומטרתה<br />
ליצור תכנון תשתית תכנונית שתאפשר הובלת גז<br />
טבעי מתגליות הגז, טיפול בו והזרמתו למערכת<br />
ההולכה הארצית. זו תוכנית בעלת היקף רחב<br />
הכוללת שמירת שטחים בים וביבשה עבור מתקני<br />
קבלה וטיפול במסדרונות הצנרת המיועדת<br />
להובלת הגז. ב2009 גילו את מאגר הגז תמר<br />
שעתודות הגז שבו מוערכות ב .283BCM ועדת<br />
שישנסקי שמונתה ב2010 והמליצה על מדיניות<br />
מיסוי חדשה עוררה תגובות רבות- ומחאות- עד<br />
היום חלים עיכובים רבים, ביניהם בגלל הליכי<br />
חקיקה, שמונעים את הספקת הגז האופטימלית.<br />
שדות הגז מיועדים לספק את כל תצרוכת הגז<br />
בישראל וכן להקצות חלק משמעותי לייצוא.<br />
משנת 2004 משתמשת חברת החשמל בגז<br />
ליצור חשמל ועוברת הסבה הדרגתית לתחנות<br />
כוח שיעבדו על טריבונת גז. תוואי ההולכה הקיים<br />
והמתוכנן מיועד לשמור כמה שיותר גז בקרקע<br />
וכן לטפל בגז במתקן יבשתי )זאת בהשוואה<br />
למתקני טיפול וקווי הולכה ימיים שקיימים כיום( על<br />
מנת להבטיח המשך שימוש יציב יותר וכדי לתת<br />
בטחון אנרגטי למדינה. מערכת ההולכה הארצית<br />
מובילה גז לא רק לחברת החשמל לישראל אלא גם<br />
למפעלים גדולים המפיקים חשמל באופן עצמאי.<br />
16
17
18
מחאת הגז 2015<br />
מפת חיפושי הנפט והגז בישראל<br />
נובל אנרג‘י<br />
36%<br />
ישראמקו<br />
28%<br />
אבנר<br />
15%<br />
דלק קידוחים<br />
15%<br />
דור<br />
4%<br />
נובל<br />
בעלות מאגר תמר<br />
40%<br />
דלק קידוחים<br />
23%<br />
אבנר<br />
22%<br />
רציו<br />
15%<br />
בעלות מאגר ליוויתן<br />
19
חשמל<br />
חברת החשמל לישראל הוקמה בשנת 1923,<br />
שמה לה למטרה לספק חשמל בפריסה ארצית<br />
לכל יושביה. מוביל החשמל הארצי המכונה גם<br />
"אוטוסטרדת החשמל" פועל במתכונתו הנוכחית<br />
החל מסוף שנות השמונים. תפקידו להעביר את<br />
החשמל באופן יעיל ככל האפשר מבחינת הפסדי<br />
מתח בדרך. המערכת בנויה באופן היררכי, קווי<br />
מתח גבוה של 400 קילו וולט מוליכות חשמל<br />
מתחנות הכוח דרך תחנות מיתוג אשר מורידות את<br />
עוצמת מתח החשמל אל תחנות המשנה שעושות<br />
פעולה דומה בהדרגתיות עד לרמה המתאימה<br />
לצריכה ביתית.<br />
20
21
מסילות<br />
מסילת הרכבת החיג'אזית הונחה בשנת<br />
1892, עובדה זו הופכת את המסילות לתשתית<br />
הארצית הוותיקה ביותר. שיאה היה בתקופת<br />
המנדט הבריטי כאשר מסילות בין לאומיות<br />
עברו בשטחי המדינה, עד לפיצוץ הגשרים<br />
ע"י הפלמ"ח ב"ליל הגשרים". ב1949 הציע<br />
פרופ' מרקוס ריינר לבן גוריון להקים עשרות<br />
ישובים סמוך למסילת רכבת שיהיו לה<br />
ארבע זרועות כולל רכבת לטבריה לירושלים<br />
ולאילת וזאת כדי לדלל את הריכוז הלא<br />
בריא של האוכלוסייה בתל אביב ובחיפה,<br />
אבל תוכניתו נדחתה על ידי האגף לתכנון.<br />
בשנת 1948 הוקמה חברת רכבת ישראל אשר<br />
בנוסף להובלת נוסעים מציעה החברה גם<br />
רכבות מסע המשמשות את התעשייה. הכוח<br />
של התשתית הזו בכך שהיא מציעה קריאה<br />
חדשה של המרחב, בדומה לדרך בה תחנות<br />
של רכבות תחתיות משפיעות באופן בו אנו<br />
תופסים ערים גדולות, כך אנחנו יכולים בקלות<br />
למנות את תחנות הרכבת לאורך מישור החוף<br />
ולמפות אותן בהתאמה.<br />
22
23
כבישים<br />
בשנת 1921 החל פיתוח הדרכים הארציות<br />
באופן רשמי ע"י זרוע הנדסית שהקים שלטון<br />
המנדט הבריטי. בעבודתי אני מתייחסת<br />
לשלושה סוגי כבישים המכונים, "דרך מהירה",<br />
"דרך מהירה פרברית" ו"דרך ראשית", מה<br />
שמאחד את שלושתן היא העבדה שהתנועה<br />
אליהן ומהן נעשית ע"י מחלפים ושהן עוברות<br />
ומחברות בין אזורים )מחוזות( שונים בארץ.<br />
24
25
איפה זה פוגש אותנו במרחב הפרטי?<br />
את התשתיות האלו אני מחלקת לשניים,<br />
תשתיות נסתרות או חבויות אשר מטרתן<br />
להוביל מים וחשמל עד פתח ביתנו. תשתיות<br />
גלויות או תשתיות בשימוש ישיר שלמעשה<br />
מובילות אותנו באמצעותן.<br />
בכל פעולה יום יומית כמעט אנחנו מוצאים את<br />
עצמינו תלויים בתשתית שמחברת את הבית<br />
שלנו לרשת הארצית. היכולת הטכנולוגית<br />
שפתחנו מאז תחילת ההתיישבות האנושית<br />
העירונית הראשונה היא זו שמאפשרת לנו<br />
את צורת החיים לה אנו רגילים ומשחררת<br />
אותנו ממגבלות האקלים והגיאוגרפיה, אם<br />
בעבר רוב ההתיישבות הייתה בסמוך למקרות<br />
מים היום המים מגיעים למחוז חפצנו וצורת<br />
ההתיישבות מתוכננת משיקולים כלכליים.<br />
עלינו לשים את הדעת על רמת התלות שלנו<br />
בתשתיות ולא לקחת כמובן מאליו הישג זה.<br />
26
27
ניתוח מרחבי<br />
לישראל צורניות ארוכה וצרה כאשר מרכז<br />
הארץ הוא האזור הצר ביותר, גובל בקו הירוק<br />
ממזרח ובים התיכון ממערב. באזור זה חוצים<br />
כל התשתיות את המדינה לארוכה, זאת בכדי<br />
להגיע לקצוות ולאזורים הפריפריאליים שלה.<br />
משום כך נוצר צוואר בקבוק ועומס תשתתי<br />
בדיוק באזור הכי צפוף, בעל ביקוש הדיור<br />
הגבוה ביותר, פוטנציאל לפיתוח וערך נדלני<br />
רב, לכן במחקר ארצה להתמקד באזור זה.<br />
מגבלות בניה<br />
עצם מורכבותן של התשתיות, אל התכנון<br />
שלהן נלוות תקנות הקובעות את "קו הבניין"<br />
לרצעות התשתית, הקו בו מותר לבנות<br />
בסמוך לתשתית. מגבלות הבניה הללו נוצרות<br />
מטעמים של זיהום, רעש, וביטחון.<br />
הזדמנויות נחסמות<br />
בגלל המגבלות המקיפות את התשתיות הן<br />
תופסוטת יותר שטח ממה שנראה לעין, ניתן<br />
לראות כי התשתיות מהוות חסם פיזי של<br />
ממש, חוצות בין ישובים/מושבים/כפרים<br />
קטנים וגם תוחמות ערים גדולות יותר. כך<br />
נוצרים גבולות ומגבלות לתכנון ופיתוח עתידי<br />
של אותם מקומות.<br />
מתוך סך שטח הביקוש שהגדרתי השווה<br />
לכ-2310 קמ"ר שטחי המוגבלויות הנוצרות<br />
בעקבות התשתיות שווה לכ- 335 קמ"ר<br />
המהווים 15% מסך השטח הנבדק. על שטח<br />
בסדר גודל כזה אפשר לבנות כ-1.7 מיליון<br />
דירות.<br />
סך שטח איזור הביקוש<br />
חדרה<br />
גדרה<br />
קמ"ר<br />
סך שטח מגבלות שטח שאפשר לבנות בו<br />
בניה<br />
335<br />
15%<br />
קמ"ר<br />
מסך השטח<br />
1.7 כ<br />
מליון דירות<br />
2310<br />
כ<br />
שטח שאפשר לבנות בו<br />
755<br />
אלף דירות<br />
155 קמ"ר<br />
צמצום שטח<br />
התשתיות<br />
שטח פנוי אחרי<br />
הצמצום<br />
28
רחובות<br />
נס ציונה<br />
לוד<br />
כפר סבא<br />
הוד השרון<br />
רמלה<br />
מגבלות בניה<br />
הזדמנויות נחסמות<br />
מים<br />
באר יעקוב<br />
בית חנן<br />
אירוס<br />
נצר סירני<br />
בית עובד<br />
עיינות<br />
50 מ' 12 מ' 50 מ'<br />
112 מ'<br />
גז<br />
בן שמן<br />
כפר דניאל<br />
אחיסמך<br />
45 מ' 20-60 מ' 45 מ'<br />
150 מ'<br />
חשמל<br />
להבות חביבה<br />
אחיטוב<br />
50-250 מ' 35-50 מ'<br />
130-300 מ'<br />
35-50 מ'<br />
מסילות<br />
המעפיל<br />
אומץ<br />
80- 120 מ' 80-150 מ'<br />
80-150 מ'<br />
נווה ימין<br />
220-420 מ'<br />
כבישים ראשיים<br />
שדי חמד<br />
ג'לג'וליה<br />
אלישמע<br />
60- 120 מ' 80-150 מ'<br />
220-420 מ'<br />
80-150 מ'<br />
29
המשכתי לבדוק כיצד התשתיות מונחות בין תכנון נכון אפשר לצמצם את השטח שתופסות<br />
הישובים בשלושה חתכים רוחביים וסכמתי בכל התשתיות.<br />
אחד מהם את סך הרוחב בעל מוגבלויות בניה החתך השלישי עובר דרומית לאשדוד, דרך באר<br />
טוביה, ערוגות, קריית מלאכי, עזר, ניצן וחולות<br />
מתוך סך רוחב החתך.<br />
הראשון עובר מעט דרומית לחדרה, ניתן לראות אשדוד. שטחים אלו גם הם בעלי אופי יותר כפרי<br />
בו את החסמים שבין להבות חביבה למושב ויש בהם אזורים פתוחים וחקלאיים רבים. גם פה<br />
אחיטוב, גבעת חיים, כפר הרועה, כפר ויתקין ניתן להבחין בפריסה רחבה של התשתיות למרות<br />
שגם הוא מופרד ע"י כביש מרצועת החוף. באזור שבאופן יחסי לרוחב החתך הן לא תופסות הרבה<br />
זה שטחים חקלאיים ופתוחים רבים ובהתאמה כמו בחתך הראשון.<br />
סך התשתיות שטח איזור תופסת את הביקוש הנתח הגדול ביותר מביןסך שטח מתוך מגבלות החתכים ארצה שטח לבדוק שאפשר מה לבנות קורה בו אם נתייחס<br />
בניהלתשתיות הארציות בדומה לדרך בה מתייחסים<br />
רוחב החתך.<br />
השני עובר דרך קיבוץ עינת, פתח-תקווה, גבעת לתשתיות במרחב העירוני המוכר לנו. בו כל<br />
מליון דירות<br />
כ<br />
חדרה<br />
שמואל, רמת גן ותל אביב. חתך זה הוא בעל התשתיות עוברות מתחת לכביש או בגבולות<br />
צפיפות המגורים הגבוהה ביותר ואפשר להבחין התכנון של הדרכים. באופן זה, אפשר לצמצם את<br />
קמ"ר<br />
קמ"ר<br />
שהתשתיות תופסות חלק יחסי קטן ביותר מבין שטחי המוגבלויות לכדי כ- 155 קמ"ר המהווים<br />
החתכים, גדרה זאת מפני שמלכתחילה תכננו את 6.7% מסך השטח שנבדק. בשטח הזה ניתן<br />
התשתיות להתאים למרקם המגורים הצפוף לבנות כ- מסך השטח 755 אלף דירות ושווי הקרקע בהתאמה<br />
לצד שטח חקלאי מועט. דבר שמראה שבעזרת יהיה כ-1.3 מיליארד ש"ח.<br />
1.7<br />
335<br />
15%<br />
2310<br />
כ<br />
שטח שאפשר לבנות בו<br />
755<br />
אלף דירות<br />
155 קמ"ר<br />
צמצום שטח<br />
התשתיות<br />
שטח פנוי אחרי<br />
הצמצום<br />
בניה עם תשתיות<br />
זכויות בניה<br />
תחזוקה<br />
30
1:50000<br />
להבות<br />
חביבה<br />
אחיטוב גבעת חיים כפר הרועה כפר ויתקין<br />
160<br />
520<br />
1200<br />
280<br />
600<br />
2.5 קילומטר<br />
14.7 קילומטר<br />
עינת כפר סירקין פתח תקווה גבעת שמואל רמת גן תל אביב תל אביב יפו<br />
1:50000<br />
950 280<br />
350<br />
330<br />
300<br />
1.6 קילומטר<br />
20 קילומטר<br />
1:50000<br />
כפר מנחם ערוגות קרית מלאכי באר טוביה עזר ניצן חולות אשדוד<br />
1650<br />
500<br />
280<br />
600<br />
600<br />
2.7 קילומטר<br />
25 קילומטר<br />
31
סך שטח מגבלות שטח שאפשר לבנות בו<br />
סך שטח איזור הביקוש<br />
בניההרחוק את מסילות מזרח אשר ישבו גם הן בצמוד<br />
ניצול התשתיות // מקרה בוחן<br />
אופציה נוספת לניצול השטח הרב שתופסות לכביש ככל הניתן, לפי תת"ל 22.<br />
מליון דירות<br />
כ<br />
התשתיות חדרה היא תכנון בעזרת תשתיות.<br />
ניקח לדוגמא את כביש 6, כביש האגרה הראשון ניקח כמקרה בוחן אזור אשר כל התשתיות<br />
בישראל, משתרע כיום עלקמ"ר פני כ- 150 ק"מ, שצוינו לעיל קמ"ר לא עוברות במקביל לקו הירוק,<br />
ממחלף עין תות בצפון ועד מחלף להבים בדרום, אלא מייצרות גבול בעצמן ומפרידות את טייבה<br />
גדרה<br />
מהישובים השטח הקרובים לו. אחד מהגשרים שחוצים<br />
כולל 16 מחלפים, 2 מנהרות דו כיווניות וכ- 150 מסך<br />
את כביש 6 מחבר בין טייבה לקלנסואה, שני<br />
גשרים החוצים אותו.<br />
הכביש נותן אלטרנטיבה מהירה לנסיעה צפון/ ישובים אלו נפגעים מעומס התשתיות שחוצות<br />
דרום, מקבילצמצום מזרחית שטח לכבישים המהירים 2 ו-4שטח פנוי ביניהם, אחרי החוסמותשטח יצירת רצף שאפשר לבנות בו מטרופוליני בעתיד,<br />
ואף הצמצום אין להם גישה נוחה ומהירה לכביש 6 המפריד<br />
ועוקף את התנועה התשתיות בגוש דן.<br />
בחלקים מסוימים של הכביש ניתן לראות כי ביניהם.<br />
אלף דירות<br />
כ<br />
היה ניסיון להצמיד אותו ככל הניתן אל תשתיות ארצה לבדוק כיצד אפשר לגשר על המכשולים<br />
ארציות קיימות שעוברות בחלק המזרחי של שהתשתיות מייצרות ואף לנצל את ההזדמנויות<br />
הארץ, אוטוסטרדת החשמל, המוביל הארצי, ואף הטמונות בכל תשתית לטובת יושבי האזור בעזרת<br />
לפרקים הכביש עובר בצמוד לקו הירוק. בהתאמה כלים אדריכליים.<br />
בימים אלו בונים את צינור הולכת הגז, לפי תמ"א<br />
37, העובר במקביל לכביש 6 ומתכננים בעתיד<br />
1.7<br />
755<br />
335<br />
15%<br />
155 קמ"ר<br />
2310<br />
בניה עם תשתיות<br />
זכויות בניה<br />
תחזוקה<br />
ושיפור<br />
התשתיות<br />
32
מחלף עין תות<br />
מחלף עירון<br />
צינור הולכת<br />
גז טבעי<br />
תמ"א 37 ח' | בבניה<br />
"אוטוסטרדת<br />
החשמל"<br />
קו חשמל עילי במתח<br />
גבוה 400 ק"ו<br />
מחלף באקה<br />
מחלף ניצני עוז<br />
מחלף אייל<br />
מחלף חורשים<br />
מחלף קסם<br />
מחלף נחשונים<br />
מחלף בן שמן<br />
מחלף דניאל<br />
מחלף נשרים<br />
מחלף שורק<br />
מחלף קרית גת<br />
מסילות רכבת<br />
מזרח<br />
תת"ל | 22 תוכניות<br />
מחלף מאחז<br />
33
התערבות<br />
בהתערבות אבחר להשתמש בתשתיות<br />
כמניע את תהליך התכנון. אתייחס אליהן כמו<br />
נהר רחב שיש לגשר מעליו וכן ארצה לשאוב<br />
מן התשתיות ומתכונותיהן את מה שאפשר<br />
לטובת תושבי הסביבה, במטרה לצמצם<br />
פערים שנוצרו עקב חציית התשתיות באזורים<br />
מוחלשים.<br />
גישור על מגבלות התשתיות<br />
כדי לבנות עם התשתיות מצאתי פתרונות<br />
אדריכליים לבעיות שמייצרות כל תשתית.<br />
מתחת לכבלי החשמל מסוכן לבנות מבנה<br />
קבע, לכן המבנה יתחיל עם קו הבניין המותר,<br />
ומתחת לכבלים יישארו גידולים חקלאיים עם<br />
אפשרות לפרוגרמה זמנית, כמו שוק.<br />
הבעיות העיקריות עם מסילות הרכבת<br />
והכביש המהיר הן זיהום האוויר והרעש, על כך<br />
התגברתי בעצמאים אדריכליים , כגון צורניות<br />
וחומרים האוטמים ובולעים רעש.<br />
לצד צינור הולכת הגז אסור לבנות יסודות<br />
או לשתול עצים לכן באזור זה המפתח הרב<br />
ביותר וכן טווח ביטחון לגובה ואיטום הדומה<br />
לזה של ממ"ד המוכר לנו.<br />
34
"אוטוסטרדת החשמל"<br />
קו חשמל עילי במתח גבוה 400 ק"ו<br />
35 מ' 20 מ' 20 מ'<br />
35 מ' 35 מ'<br />
מסילות רכבת מזרח<br />
תת"ל | 22 תוכניות<br />
בידוד סופג קול<br />
החזרי קול<br />
הנמכה אקוסטית<br />
כביש 6<br />
כביש חוצה ישראל | כביש אגרה מהיר<br />
בידוד סופג קול<br />
בעזרת אדמה<br />
וצמחיה<br />
צורת מנהרה<br />
לבידוד אקוסטי<br />
מירבי<br />
צינור הולכת גז טבעי<br />
תמ"א 37 ח' | בבניה<br />
שילדת בטון אוטמת<br />
טווח ביטחון<br />
55 מ'<br />
20 מ'<br />
55 מ'<br />
35
מורפולוגיה<br />
מתוך הפתרונות שמצאתי מתקבלת טופוגרפיה<br />
חדשה שעל גביה ניתן לבנות, בתוך המבנה<br />
אשלב גם את כביש הגשר החוצה את התשתיות.<br />
בחרתי להשתמש בגג המבנה כתשתית<br />
ליצירת חשמל, לכן צורתו מותאמת לפנלים<br />
סולריים אשר יעזרו בתפוקת החשמל למבנה.<br />
טופוגרפיה חדשה<br />
נפח המבנה<br />
36
כביש חוצה<br />
גג סולארי<br />
37
סרקולציה<br />
ניצול התשתיות, יצירת הזדמנויות של זמינות,<br />
נגישות והוזלה בעלויות החשמל.<br />
כלי רכב<br />
חניונים מקבלים רכבים מכביש 6 ומהכביש<br />
החוצה<br />
מעבר אנרגיה<br />
החשמל לשימוש המבנה מיוצר בעזרת גז<br />
טבעי ואנרגיה סולרית<br />
רכבת<br />
רציפי הרכבת מחובררים למתחם מסחר<br />
ופנאי היושב מעליהם<br />
מהלכי תנועה פנימיים<br />
תנועה בצירים אופקיים ואנכיים | מדרגות<br />
נעות | דרגנועים | רמפות | מדרגות<br />
38
קונסטרוקציה<br />
שלד הגג<br />
מעטפת<br />
עמודים נושאים<br />
שילדת בטון - עמודים קורות גרעינים<br />
39
פרוגרמה<br />
ברצוני לנצל את המבנה ליצירת מקומות<br />
תעסוקה לתושבי האזור מהישובים הסמוכים<br />
וכן לנצל את הזמינות והנגישות אל המתחם<br />
גם לבאים מרחוק, בכך המבנה מהווה גם<br />
נקודת ממשק בין הקרוב לרחוק. בו יהיו אזורי<br />
משרדים, תעשיה קלה עד בינונית, מסחר<br />
ופנאי.<br />
התשתיות משפיעות גם על הפרוגרמה,<br />
קירבה של מסחר לאזורים הנגישים ביותר,<br />
רציפי הרכבת והחניונים, אזורי התעשייה<br />
משתמשים בתפוקת אנרגיה מצינור הגז<br />
הטבעי ולכן ממוקמים מעליו, וחללי תעסוקה<br />
ומשרדים בגדלים שונים, לצרכים של חברות<br />
קטנות עד גדולות, עוטפים את שאר חלקי<br />
המבנה.<br />
40
משרדים<br />
תעשיה קלה<br />
מסחר ופנאי<br />
שימושים תלויי תשתיות<br />
41
תכנית העוברת בחלקים שונים<br />
של המבנה<br />
±0.00<br />
+0.70<br />
-2.00<br />
-10.00<br />
±0.00<br />
א 42
א<br />
±0.00<br />
-11.40<br />
-7.70<br />
-7.70<br />
43
בתכנית ובחתך ניתן לראות איך התשתיות<br />
משפיעות על המבנה בצורתו ובחללי הפנים<br />
שבו, את הטופוגרפיה החדשה שנוצרה, הגג<br />
הסולארי, תשתית הגז הטבעי, ואיך המבנה<br />
מקבל את התנועה מבחוץ פנימה.<br />
התנועה בתוך המבנה משתנה בין האזורים<br />
ומתבססת בעיקרה על צירים ורטקלים<br />
שממוקמים בגרעינים, דרגנועים באזורי<br />
המסחר מדרגות ורמפות פנימיות לחללי<br />
תעסוקה גדולים.<br />
חתך אא<br />
44
45
סיכום<br />
בעבודתי חקרתי את התשתיות הארציות החוצות<br />
<strong>לאורכה</strong> ולרוחבה של מדינת ישראל, בדקתי איך הן<br />
משפיעות על הסביבה הבנויה והמרחבים הפתוחים<br />
וגיליתי שלמרות שלרוב השפעתן נסתרת מהעין היא<br />
ניכרת בהחלט בהחלטות הבנוי העתידיות כמו שהיא<br />
מושפעת מהן.<br />
בחרתי להתמקד בכביש 6 באזור שבין טייבה לקלנסואה<br />
ושם לנסות לגשר על הפערים שהתשתיות מייצרות<br />
בעזרת כילים אדריכליים ופרוגרמה מתאימה מתוך רצון<br />
להפוך את התשתיות לאלמנט מקשר ומחבר במרחבים<br />
הקרובים והרחוקים ממנו. אין סיבה שלא נדע להשתמש<br />
בהזדמנויות של התשתיות לטובת האזורים המוחלשים<br />
ובכך לחזקם.<br />
46
47
48
49
רשימת מקורות<br />
•אריה שרון, תכנון פיסי בישראל, הוצאת המדפיס הממשלתי, 1951<br />
Urb• , The Urb דפוסי חיים עכשוויים, תערוכה, הוצאת שטרנטל ספרים, 2014<br />
•שרון, סמדר, "לבנות ולהבנות בה" , תכנון המרחב הלאומי בשנים הראשונות למדינת<br />
ישראל , 2004<br />
•צבי אפרת, הפרוייקט הישראלי, בנייה ואדריכלות 1948
•תמ"א / 37/ ח תמ"א ברמה מפורטת לקבלה וטיפול בגז הטבעי מתגליות ועד מערכת<br />
ההולכה הארצית<br />
• Pamphlet Architecture 30: Coupling, Strategies for Infrastructural<br />
Opportunism, InfraNet Lab / Lateral Office, 2011<br />
• http://www.moin.gov.il/<br />
• http://www.mmi.gov.il/<br />
• https://ags.moin.gov.il/arcgis/rest/services/PlanningPublic<br />
• http://www.arcgis.com/<br />
אתרי אינטרנט<br />
51
פרוייקט גמר | 2016 | הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים בטכניון<br />
52
Change language