You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
1<br />
מי אני?<br />
שלום, נעים מאד, שמי אנה.<br />
נכון לרגעים אלה, בהם אני כותבת ספר זה, אני בת 37.<br />
בעלת תואר שני בכלכלה בהשכלתי.<br />
מתכנתת ומנהלת מערכות Business Inteligence כמקצוע.<br />
אני גרושה ונשואה בשנית. אמא לשלושה ילדים מופלאים<br />
–<br />
כל אחד בדרכו.<br />
אני בת של, אשה של, גרושה של, אמא של, אחות של, חברה של... ובעיקר... אדם<br />
של....<br />
אושר. אני אדם של אושר. אדם מאושר.<br />
כשהתחתנתי עם בעלי הראשון – הייתי מאושרת.<br />
במהלך שנות נישואי איתו – הייתי מאושרת.<br />
כשהתגרשתי ממנו - הייתי מאושרת.<br />
ב-7 השנים בין נישואיי ה<strong>ראשונים</strong> לשניים הייתי מאושרת.<br />
ולאחר שהתחתנתי בפעם השניה – אני ממשיכה להיות מאושרת.<br />
כשהתקבלתי לעבודה הייתי מאושרת<br />
כשפיטרו אותי הייתי מאושרת<br />
וגם כשבית המשפט פסק שבני הגדול לא יכול להגר איתי ועם משפחתי החדשה<br />
לספרד, וגם כשנודע לנו על התסמונת הנדירה של בני השני לא נתתי לזה להפריע<br />
לי להיות מאושרת.<br />
-<br />
זה אמנם ספר על <strong>גברים</strong>, אבל אם כבר החלטתי להקדיש פרק קטן לעצמי, אני רוצה<br />
לחלוק איתכן את ראיית עולמי על החיים באופן כללי.<br />
לפי תפיסתי, האושר הוא לא מטרה, אלא דרך חיים. יותר מכך, הוא פנימי ולא תלוי<br />
בגורמים חיצוניים. ישנם אנשים שחיים בלי כלום והם מאושרים. ויש אנשים שיש<br />
להם הכל בית, משפחה, ילדים, חברים, כסף, מותרות והם אומללים.<br />
–<br />
–<br />
–<br />
1
2<br />
האושר שלנו תלוי אך ורק בנו. וליתר דיוק, בהכרת התודה שלנו. מחקרים כבר<br />
הוכיחו זאת. ככל שאדם יותר מוקיר תודה על מה שכבר יש לו כך הוא מאושר<br />
יותר. ההתרכזות במה שיש, ולא במה שאין – היא הגורם לאושר.<br />
–<br />
כמובן, שהדברים החסרים בחיינו אמורים להוות עבורינו מקור למוטיבציה להתקדם<br />
ולהשיג אותם, אבל בשום פנים הם לא אמורים לאמלל אותנו.<br />
עוד, לפי תפיסתי, אין לנו לצפות לדבר משום אדם אחר. לא מההורים שלנו, לא<br />
מהחברים שלנו, לא מבן הזוג שלנו, לא מהילדים, ולא מאף אחד.<br />
ציפיות רק גורמות לאכזבות, לתחושות שליליות ולסכסוכים מיותרים ומכאיבים<br />
במידה והן אינן מתממשות.<br />
אין לנו להניח הנחות לגבי מה האחריות של אדם אחר, ומה הוא אמור לעשות, ומה<br />
הוא אמור להגיד ואיך הוא אמור להתנהג. )אמור זה שם של דג(.<br />
כל אדם יכול לשלוט ולהיות אחראי אך ורק על מעשיו.<br />
כל אחד צריך להתמקד ב- "מה אני יכול לעשות בשביל ....."<br />
בכל מערכת יחסים, לא משנה עם מי, אני עושה את החלק שלי בלבד , והכי טוב<br />
שאני יכולה. אם הדברים לא עובדים כמו שאני רוצה, אני מנסה להבין איפה ואיך<br />
אני יכולה לעשות את הדברים אחרת. בלי לצפות לכלום מהצד השני.<br />
האם הם יעשו את שלהם הכי טוב שהם יכולים?<br />
האם ההורים שלי יסכימו לשמור על הקטנטנים שלי כשאני זקוקה לכך?<br />
האם הילד שלי יגיד לי את האמת לגבי שיעורי הבית?<br />
האם חברה שלי תעזור לי עם השיווק של הספר הזה?<br />
האם בעלי יתאמץ באותה מידה לשמור על המשפחה שלנו כמוני?<br />
אין לי מושג.<br />
ואין לי שום דרך לשנות אותם או לגרום להם לעשות דברים נגד רצונום.<br />
אבל גם אם לא, אני לא איעלב )גם אם זה קצת צובט בלב( ולא אפגע ולא אאשים.<br />
אני אנסה להבין אותם. לשים את עצמי במקומם. ואולי אלמד משהו חדש ואדע<br />
לגשת אליהם להבא בצורה כזו בה הם כן ישתפו פעולה בשמחה.<br />
עוד דבר שאני מאמינה בו בכל מאודי הוא, שכדי להגיע לתוצאות רצויות צריך<br />
לעבוד ולהתאמץ. לעשות עבודה עצמית. לא להתנהג על פי ברירות מחדל<br />
וחשקים מזדמנים. אלא לשנות את ההתנהגות הטבעית שלנו )מה שדורש מאמץ לא<br />
קטן( כדי להשיג מטרה רצויה.<br />
לדוגמא:<br />
2
3<br />
אם יש לנו מטרה להוכיח את עצמנו במקום העבודה ולהתקדם בקריירה<br />
–<br />
אנחנו צריכים לקום מוקדם כל בוקר למרות שבא לנו להמשיך לישון.<br />
אנחנו צריכים להיות ראש גדול, לעשות מאמץ ולחשוב על רעיונות טובים כדי<br />
לשפר תהליכים ולהגיע לתוצאות טובות יותר. גם אם להיות ראש קטן ורק<br />
לעשות את המינימום הנדרש ומה שהמנהל אומר זה הרבה יותר נוח.<br />
אנחנו צריכים להישאר שעות נוספות, למרות שכבר בא לנו ללכת הביתה.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
אם יש לנו מטרה להצליח בלימודים<br />
–<br />
אנחנו צריכים להגיע להרצאות )או לפחות לטרוח ולהשלים את החומר מאלה<br />
שכן היו בהרצאות( למרות שבא לנו לא לעשות כלום.<br />
אנחנו צריכים לעשות את שיעורי הבית והתרגולים למרות שזה קשה ומתסכל.<br />
אנחנו צריכים לשבת על התחת וללמוד למבחנים למרות שבא לנו לצאת לבלות.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
אם יש לנו מטרה לשמור על כושר אנחנו צריכים לצאת, להשקיע מאמץ<br />
ולהתאמן מספר פעמים בשבוע. גם אם מה שבא לנו אחרי יום ארוך ומעייף זה<br />
לרבוץ על הספה ולבהות במסך כזה או אחר.<br />
3<br />
–<br />
–<br />
באותה מידה בידיוק, אם יש לנו מטרה לשמור על זוגיות טובה – אנחנו צריכים<br />
להתאמץ ולעבוד. לעשות דברים שאולי לא באים לנו )בהתחלה( באופן טבעי, ואולי<br />
לא בא לנו לעשות. אבל למען השגת המטרה )שהיא שמירה על הזוגיות( פשוט צריך<br />
לעשות אותם. אנשים בטעות חושבים שבזוגיות אנחנו יכולים להתנהג ככל העולה<br />
על רוחנו, ולעשות רק מה שמרגיש לנו טבעי, ורק מה שבא לנו. "אני אמורה<br />
להתנהג בטבעיות והוא אמור לקבל אותי כמו שאני". זו טעות ענקית. הרי עם<br />
גישה כזו בשום תחום אחר בחיים לא נגיע לתוצאות טובות. אז מה גורם לאנשים<br />
לחשוב שבזוגיות כן? זה פשוט מגוחך.<br />
–<br />
"אשה לא אמורה לשנות בעצמה שום דבר כדי להיות מושכת" זה משפט שנאמר<br />
לי. וזה פשוט לא נכון. <strong>גברים</strong> ונשים כאחד צריכים להתנהג בצורה מסוימת כדי<br />
למשוך את המין השני. אם יש גבר, לדוגמא, שלא מתנהג בצורה מושכת )ואני<br />
בטוחה שנתקלתן באחד או שניים כאלה במהלך חייכן( – אם הוא רוצה להתחיל<br />
למשוך אליו נשים, הוא חייב לשנות את ההתנהגות שלו! וכנ"ל לגבי נשים.<br />
יש נשים ו<strong>גברים</strong> שההתנהגות הזו באה להם באופן טבעי. ויש כאלה שצריכים ללמוד<br />
איך לעשות את זה.<br />
כמו שיש כאלה שהלימודים באים להם בקלות והם זוכרים ומבינים את החומר<br />
באופן טבעי, בעוד שהרוב, צריכים לקרוע את התחת בשביל ללמוד ולהבין ולהצליח<br />
במבחן.
4<br />
כמו שיש אנשים שקמים בשש בבוקר באופן טבעי בעוד שמרבית האנשים שמים<br />
נודניקים כדי להתעורר בזמן לעבודה.<br />
10<br />
כך גם בזוגיות.<br />
יש )מעט( אנשים שההתנהגויות "הנכונות" באות להם באופן טבעי. והם מתנהגים<br />
באופן טבעי בצורה שמושכת את בני המין השני, ושומרת על זוגיות טובה. אבל הרוב<br />
צריכים ללמוד את ההתנהגויות האלה. הרוב צריכים לאמץ משהו שבהתחלה אולי<br />
לא יהיה להם טבעי.<br />
עם כמה שנורא בא לנו להאמין שאנחנו לא אמורים לשנות בהתנהגות שלנו שום<br />
דבר, והזוגיות הטובה פשוט אמורה להיות שם מעצמה באופן טבעי זה פשוט לא<br />
נכון.<br />
כמו בכל תחום בחיים, אם רוצים תוצאות טובות צריך להתאמץ ולעשות דברים<br />
שלאו דווקא תואמים את ההתנהגות הטבעית שלנו.<br />
משהו חכם שקראתי פעם איפשהו:<br />
–<br />
–<br />
"אם שני חבלים ירצו להיקשר זה לזה, יהיה על כל אחד מהם לוותר על חלק מאורכו.<br />
אם ירצה כל אחד לשמור על מלוא מידתו, לא יווצר קשר לעולם. מכאן מובן שהויתור<br />
על חלק ממך הוא יסודו של הקשר."<br />
זהו. עד כאן על ראיית עולמי. להלן תמונה של אמור:<br />
4
5<br />
5
6<br />
מה הסיפור שלי?<br />
למה בכלל לסמוך על העצות שאני<br />
נותנת בספר?<br />
6<br />
בתקופת התיכון לא היתה לי הצלחה<br />
מרובה )או הצלחה בכלל( עם בני המין<br />
שני. הייתי תמיד ילדה נאה, אבל אף<br />
פעם לא הצלחתי למשוך אליי את מי<br />
שרציתי. אני יודעת עכשיו שזה בכלל לא<br />
קשור ליופי, אלא להתנהגות שלנו.<br />
מכירות את זה שאתן פתאום מגלות<br />
שהבחור הכי מוצלח שאתן מכירות<br />
יוצא עם מישהי שהיא לא בידיוק מלכת<br />
היופי? אז זה זה.<br />
לקראת גיל 17 התאהבתי בבחור<br />
ואפילו העזתי להתחיל איתו. הוא מצידו<br />
זרם, אבל זה נראה יותר כאילו הוא<br />
"עשה לי טובה" שהוא היה חבר שלי.<br />
הוא היה מתקשר אליי אחת לשבוע,<br />
ונפגש איתי אחת לשבוע. וזה כשגרנו<br />
דקות הליכה אחד מהשניה. לכבוד<br />
יום הולדת 17 שלי, בתור מתנה, הוא<br />
גאל אותי מבתוליי, ואז גם איבד בי עניין<br />
לחלוטין. נפרדנו, ואני נכנסתי לדיכאון.<br />
תחושות של "אני לא שווה כלום...",<br />
"בחיים לא אמצא אף אחד שירצה אותי!" ושאר ירקות הציפו אותי. לאחר שבכיתי<br />
את נשמתי במשך ימים ולילות, החלטתי לעשות משהו בנדון.<br />
10<br />
5<br />
התחלתי לקנות ולקרוא ספרות על פסיכולוגיה, על מערכות יחסים, על מה זה בעצם<br />
"אהבה", על נשים ו<strong>גברים</strong> וההבדלים ביניהם, על סקס )בהזדמנות זו אני רוצה<br />
להמליץ בחום על הספר הנהדר "סקס עכשיו"(, ומדריכים למיניהם על "איך לגרום<br />
לו להשתגע עלייך".<br />
בגיל 18 סבתא שלי שידכה לי בחור. נכד של השכנה. בסך הכל בחור טוב, אבל הוא<br />
לא התאים לי. מהרבה סיבות. אחרי דייטים לא "וואו" הרגשתי שדי. זה בטוח לא
7<br />
זה. רציתי לחתוך, ושיתפתי בכך את קרוביי. הם, מצידם, נתנו לי עצה : "תראי", הם<br />
אמרו "מימילא בינתיים אין לך אף אחד אחר באופק. אז תמשיכי לצאת איתו עד<br />
שתפגשי מישהו אחר שימצא חן בעינייך. לא שופכים מים מלוכ<strong>לכי</strong>ם עד שאין מים<br />
נקיים."<br />
אני רוצה שניה לעצור ולהסביר שהמשפחה שלי הגיעה מתרבות שהנחילה בהם<br />
דיעות מיושנות ושמרניות לגבי חתונה ומערכות יחסים. תרבות שבה, אם את לא<br />
נשואה עד גיל 24, אז את כבר "רווקה זקנה" ואף אחד כבר לא ירצה אותך. וגם, את<br />
לא אמורה לשכב עם יותר מבחור אחד בחייך. ומכיוון שאני כבר שכבתי עם אחד,<br />
ונפרדנו, הבא היה אמור כבר להתחתן איתי. ועדיף שעה יפה אחת קודם!<br />
אז הלכתי אחרי העצה הזו, והמשכתי להיפגש עם הבחור. הוא מצידו התאהב בי,<br />
והתחיל לעטוף אותי בהמון אהבה. הוא כתב לי שירים, והביא לי ורד לכל דייט ודייט<br />
בלי יוצא מן הכלל. ואני, שאף בחור לא נתן לה קודם לכן תשומת לב שכזו,<br />
התאהבתי. התאהבתי באהבה הזו שהוא העניק לי, אבל זה הרגיש לי כאילו<br />
התאהבתי בו.<br />
מכיוון ששנינו שירתנו בצבא, היינו נפגשים בסופי שבוע בלבד ובהתחלה זה היה<br />
אפילו פעם בשבועיים כי אני שירתתי בבסיס סגור ורחוק, ומידי פעם גם הוא היה<br />
סוגר שבתות. בזכות המרחק ופרקי הזמן שלא התראינו, הגעגועים גאו, והפגישות<br />
היו מתוקות יותר. האהבה פרחה. חודש לאחר שהשתחררתי הוא הציע לי נישואין,<br />
ואני, כמובן הסכמתי. התחתנו בלי שגרנו אפילו יום אחד ביחד לפני כן, ולמעשה<br />
מבלי שממש בנינו זוגיות אמיתית.<br />
כפי שאולי כבר ניחשתן, הנישואים האלה לא צלחו. כשהשירים והורדים נעלמו,<br />
ובמקומם צפו כל אותם הדברים שהדגישו כמה שונים ולא מתאימים אנחנו<br />
דברים שזיהיתי מהתחלה באותם דייטים <strong>ראשונים</strong> – התחלנו להדרדר. כך לפחות<br />
היתה הרגשתי. הרגשתי כל כך כלואה ואומללה בנישואים האלה. ניסינו והלכנו<br />
לייעוץ נישואין, אבל כל פגישה שהיינו בה רק חידדה לי יותר ויותר כמה אני צריכה<br />
– אותם<br />
7
8<br />
לצאת מהנישואים האלה. אחרי מספר פגישות לא מבוטל וסכום כסף נכבד<br />
שהושקע כדי לנסות ולתקן – החלטנו שאין דרך להמשיך בה ביחד.<br />
התגרשנו. אחרי<br />
8<br />
6 שנות<br />
–<br />
נישואין.<br />
ואני התחלתי להתפרע. הרגשתי שאני חייבת להחזיר לעצמי את אותם נעורים<br />
אבודים. וכמובן <strong>גברים</strong>. רציתי להיות מחוזרת ונחשקת ונערצת. כמו שרציתי להיות<br />
בנעוריי, כשזה לא קרה. רציתי לדעת שאני מסוגלת לגרום להם להשתגע עליי אם<br />
רק ארצה.<br />
והפעם הצלחתי. תודות לכל אותה ספרות שקראתי אז בנעוריי. ספרות על<br />
פסיכולוגיה שלימדה אותי דברים שלא ידעתי. תודות לתובנות שהגעתי אליהן לאחר<br />
קריאת כל המדריכים למיניהם בנושאי מערכות יחסים וסקס.<br />
אבל הכי - תודות לכל אותן שיחות נפש שניהלתי עם מאות <strong>גברים</strong> שהכרתי בצבא,<br />
באוניברסיטה, במקום העבודה ובמרחב האינטרנטי.<br />
כמה שאהבתי את השיחות האלה. נמשכתי אליהן, יזמתי אותן. הייתי צמאה לדעת<br />
כל מה שאפשר על היחס של <strong>גברים</strong> לנשים ולמערכות יחסים. מה <strong>גברים</strong> חושבים<br />
בכל מיני מצבים. איך הם מרגישים במקרים כאלה ואחרים. איך אני יכולה להבטיח<br />
בעזרת ההתנהגות שלי שאהיה האשה הזו שהגבר שלה משתגע אחריה. גם אחרי<br />
<strong>20</strong> שנים ביחד.<br />
כשהייתי חיילת, התפקיד שלי דרש משמרות לילה ארוכות ומשעממות על העמדה.<br />
ואין כמו למלא משמרת אפורה בשיחה קולחת עם המילואימניק התורן. שיחות על<br />
נישואין, ועל מערכות היחסים, וקיטורים על למה ואיך האשה מעצבנת ולא מבינה<br />
אותו. שיחות על מה מדליק <strong>גברים</strong> ומה מכבה אותם. שיחות על מה גורם לגבר<br />
להשתגע על אשה לעומת מה גורם לגבר להשתגע מהאשה. שיחות על מה <strong>גברים</strong><br />
רוצים ומחפשים בבנות המין השני, שיחות פתוחות על הכל כולל הכל.<br />
ואחר כך גם באוניברסיטה, ובעבודה בהפסקות הקפה והצהריים – שיחות על אהבה<br />
ועל תשוקה, על רגשות ועל היגיון, על נישואין ועל בגידות. ועוד ועוד. שיחות על גבי<br />
שיחות על גבי שיחות.<br />
ומקור המידע בו קיבלתי אולי את המידע הכי כנה ופתוח ובוטה ללא ניסיונות<br />
להסתיר, או לטייח או לייפות את האמת – הפורומים באינטרנט )כן, לפני עידן<br />
הפייסבוק, הפורומים היו שוקקי חיים(. פורום זוגיות, ופורום סקס ופורום בגידות<br />
ואהבה אסורה. שעות על גבי שעות ביליתי שם. קראתי וגמעתי בשקיקה דיונים<br />
והתפלספויות ותשובות כנות ובוטות על שאלות מעניינות. ומה שיפה שם זה שעצם<br />
ההסתתרות מאחורי ניק-ניים, כשהזהות האמיתית שלך לגמרי מוסתרת, מאפשרת<br />
לך לכתוב את האמת לאמיתה. כל מה שאתה חושב ומרגיש באמת. מבלי לפחד
9<br />
שיזהו אותך ויאשימו אותך בכך שאתה חרא אנוכי או סוטה או שובייניסט או שקרן<br />
בוגדני או כל דבר אחר...<br />
וכך למעשה ניהלתי שיחות ודיונים עם מאות <strong>גברים</strong>.<br />
תודות לשיחות האלה הצלחתי להבין <strong>גברים</strong> באמת. הצלחתי לפענח איך הם<br />
חושבים, ומתוך מה הם פועלים. איך הם מרגישים במצבים כאלה ואחרים ואיך<br />
אפשר לגרום להם להרגיש אחרת, כך שזה יתאים לי, מבלי, חלילה, לפגוע בהם. איך<br />
להגיע איתם למצב של win-win )ניצחון של כולם(.<br />
והצלחתי להפוך לאותה אשה מחוזרת ונחשקת ונערצת. הווו... כמה שזה היה כיף...<br />
איזה סיפוק זה... לסובב <strong>גברים</strong> על האצבע הקטנה. כן, אני מסכימה איתכן זה<br />
דפוק וילדותי. אבל היה לי את החסך הזה. את הצורך הזה. והיה לי כיף נורא למלא<br />
אותו.<br />
-<br />
ולא, זה לא שהתחלתי לשכב עם כל דבר שזז )למרות שגם בזה אין פסול(. נכון<br />
להיום, כשאני נשואה בשנית, אני יכולה לספר לכן שאפשר לספור על יד אחת בלבד<br />
את כל ה<strong>גברים</strong> איתם שכבתי בחיי. וזה בסדר גמור מבחינתי. המטרה שלי לא היתה<br />
לבלות עם כמה שיותר <strong>גברים</strong>. המטרה שלי היתה פשוט להרגיש רצויה, מחוזרת<br />
ונחשקת. לדעת שאני מסוגלת. שיש לי את הכח. השלושה איתם כן הגעתי לשלב<br />
של הסקס, התאהבו בי עד טירוף. ומשלושתם שמעתי את המשפטים : "את האשה<br />
הכי מדהימה שהייתי איתה אי פעם", "את סקס חלומותיי. הכי טוב שהיה לי אי<br />
פעם!" , "אני לא מצליח להפסיק לחשוב עלייך", ו-"אני רוצה להתחתן איתך".<br />
אני לא מספרת את זה כדי להשוויץ ולהתרברב. אני מספרת את זה כדי להמחיש עד<br />
כמה כל אותו מידע שקיבלתי, הן מהספרות שקראתי, והן מהשיחות והדיונים עם<br />
<strong>גברים</strong> במרחב המציאותי והוירטואלי, היה חיוני ומועיל בצורה יוצאת דופן. כמה כל<br />
מה שלמדתי הוכיח את עצמו במבחן המציאות מעל ומעבר לציפיותיי. לא נשאר<br />
שום זכר מאותה נערה חסרת כל מושג שלא ידעה דבר וחצי דבר על איך צריך<br />
להתנהג כדי לכבוש ליבו של נער, איך לעורר בו עניין, ואיך לשמר את העניין הזה<br />
שלו.<br />
אז לגבי אותם <strong>גברים</strong> שהתאהבו בי כל כך - עם שניים מהם סיימתי את היחסים<br />
מסיבות כאלה ואחרות. והשלישי הוא בעלי הנוכחי.<br />
ואם כבר, בעלי הנוכחי – אני רוצה להתעכב על הסיפור הזה.<br />
בעלי הנוכחי הוא בחור לא יהודי ולא ישראלי. הוא הגיע לארץ לעשות פוסט-<br />
דוקטורט של מספר שנים, והיה נחוש לחזור בסופן לארצו - ספרד. לכן, בתחילת<br />
הקשר שלנו הוא ממש לא לקח אותי ברצינות. מבחינתו הייתי מישהי להעביר איתה<br />
את הזמן עד שהוא יחזור לארצו, בה ימצא את אשתו לעתיד ויקים משפחה. מי צריך<br />
להסתבך עם מערכות יחסים בינלאומיות, קשיי שפה, מרחק בין המשפחות ופער<br />
9
10<br />
תרבויות? אה! וילד... הרי היה לי כבר ילד מנישואיי הקודמים. וילד לא שלך זה וואחד<br />
סיבוך נוסף.<br />
בחודשים ה<strong>ראשונים</strong> אפילו תפסתי אותו מנהל התכתבות אינטרנטית עם בחורה<br />
ספרדייה, אותה שמר "על אש קטנה" כדי שתחכה לו כשיחזור לספרד.<br />
הוא גם אמר לי בפנים שהוא לא אוהב אותי ושהוא לא מוכן להתחייב.<br />
–<br />
–<br />
כל זה רק גרם לי להרגיש יותר אתגר וכמה אני כן רוצה שהוא ירצה אותי, יתאהב<br />
בי ויתחייב אליי.<br />
כמובן שמעבר לאתגר, ראיתי בו פוטנציאל אמיתי להיות בן זוגי לחיים. יש בו את כל<br />
התכונות שאי פעם רציתי בגבר. ולגמרי ראיתי את עצמי מגדלת איתו ילדים<br />
ומזדקנת איתו.<br />
בקיצור ולעניין למרות כל הבלגאן בחודשים ה<strong>ראשונים</strong> למערכת היחסים שלנו<br />
בידיוק שנה לאחר שנפגשנו לראשונה הוא הציע לי נישואין. בעצם לא. זה היה<br />
-<br />
יומיים לפני מועד השנה.
11<br />
–<br />
אבל אם במקרה אתן קצרות בזמן, ובא לכן לקבל הכל מוכן מתומצת ומרוכז בספר<br />
אחד בידיוק בשבילכן אני כותבת אותו.<br />
ואם הספר שלי יועיל לקוראות שלי ולו רק בדבר אחד או שניים, ויעזור בשיפור<br />
הזוגיות שלכן בצורה כזו או אחרת – אני את שלי עשיתי
12<br />
הקדמה<br />
כאן אני רוצה להבהיר מספר דברים:<br />
אני לא פסיכולוגית, ולא מטפלת זוגית, והספר הזה הוא לא במקום טיפול. לא<br />
במקום טיפול אישי ולא במקום טיפול זוגי.<br />
.1<br />
.2<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
בספר הזה אני מתמקדת בגבר:<br />
–<br />
מה הם רוצים ומחפשים<br />
איך ומה הם רוצים להרגיש<br />
מה חשוב להם באשה ובמערכת היחסים איתה<br />
מה מושך אותם אלייך<br />
מה דוחף אותם ממך<br />
מה צפוי שתהיה התגובה שלהם להתנהגות כזו או אחרת מצידך.<br />
מה הם הכפתורים שמפעילים את )רוב( ה<strong>גברים</strong>, ואיך הם מפעילים<br />
אותם.<br />
מה את יכולה לעשות כדי שדברים יעבדו יותר טוב עם הגבר שאת<br />
אוהבת.<br />
אני לא מתמקדת ולא מתעמקת בתהליכים הנפשיים שאת צריכה<br />
לעבור. אני לא מסבירה איך לעשות את העבודה הפנימית שלך עם עצמך<br />
כדי להרגיש בנוח לעשות את מה שאני מתארת. אם חלק מהדברים שאני<br />
מתארת ירגישו לך שמבחינתך זה מלאכותי, שזו הצגה, שזו העמדת פנים,<br />
שזו לא מי שאת זה אישיו שלך עם עצמך, ואני לא מסבירה כאן איך לפתור<br />
את זה. אני לא מסבירה מהסיבה הפשוטה שאני לא יודעת איך.<br />
אני רק יכולה לחלוק איתכן שמבחינתי האישית, גם אם משהו בהתחלה<br />
מרגיש לי מלאכותי או כמו "הצגה", אחרי שאני מתחילה בפועל לעשות את<br />
זה, אחרי שאני מתניעה את התהליך, אחרי שאני עושה את זה פעם או<br />
פעמיים, זה כבר מרגיש לי טבעי ואמיתי וזורם וחלק ממי שאני.<br />
–<br />
אם את מחפשת ספר פסיכולוגיה, ספר פילוסופיה, או ספר להעצמה אישית<br />
זה לא אחד מהם.<br />
לפני שאני מתחילה בכל ההסברים, התיאורים, התובנות והמסקנות, אני<br />
רוצה להבהיר שהדברים שאני כותבת נכונים לגבי רוב ה<strong>גברים</strong>. אני לא<br />
.3<br />
.4<br />
12
13<br />
מכלילה, ולא טוענת שכ-ל ה<strong>גברים</strong> הם כך וכך. ברור שתמיד יש יוצאים<br />
מהכלל. כמובן שיש כל מיני סוגים של אנשים. אני לא מתיימרת לקלוע ל-<br />
100%. כך שכשאני כותבת "מה ש<strong>גברים</strong> מחפשים זה א' ב' ג'...." הכוונה שלי<br />
היא "מה שרוב ה<strong>גברים</strong> מחפשים זה א' ב' ג'...." אני מדברת על הגבר<br />
הממוצע.<br />
יכול להיות שיהיו כאן מספר סעיפים וחלקים מסוימים שדווקא לא מתארים<br />
את הגבר שלך, אבל בסופו של דבר, חלק ניכר ממה שייכתב כאן, גם אם לא<br />
הכל, יתאר גם את הגבר שלך, או לפחות ייתן לך את הכיוון הנכון בו את<br />
צריכה לחפש מה כן עובד עם הגבר שלך.<br />
5. הבהרה אחרונה וחשובה ביותר!!!<br />
–<br />
אם את נמצאת במערכת יחסים בה יש אלימות – תברחי!! העצות בספר הזה או<br />
שום ספר אחר לא יעזרו אם הגבר שלך אלים כלפייך. אם את סובלת מאלימות<br />
פיסית או נפשית פשוט תעזבי ואל תביטי לאחור. גם אם את אוהבת אותו. פשוט<br />
נוסי על נפשך.<br />
פני ל- "ל.א. לאלימות נגד נשים" את לא לבד 1-800-353-300<br />
ועכשיו, יאללה, בואו נתחיל!<br />
13
14<br />
ההבדל בין נשים ל<strong>גברים</strong><br />
דבר ראשון שמאד חשוב לי להבהיר<br />
–<br />
<strong>גברים</strong> ונשים הם שונים.<br />
ולא, זה לא שובייניסטי ולא מיושן להגיד את זה. ואני אומרת את זה בתור<br />
פמיניסטית. פמיניסטית ששואפת ודבקה במאבק לשיוויון זכויות ושיוויון הזדמנויות<br />
בין <strong>גברים</strong> ונשים על אף השוני ביניהם. אבל אי אפשר להתעלם מכך ש<strong>גברים</strong><br />
ונשים הם לא אותו הדבר. הם שונים. הם שונים במבנה הפיסי שלהם, הם שונים<br />
מבחינת ההורמונים שמופרשים בגופם ובכך גורמים להם להתנהגות שונה ואף<br />
לרצונות שונים. הם שונים בדרך החשיבה שלהם ובמבנה של המוח.<br />
מגדר והורמונים באופן מוכח משפיעים על התפתחות המוח האנושי.<br />
הקורטקס )קליפה המח( מורכב מחומר אפור וחומר לבן. החומר האפור דחוס<br />
בצפיפות עם גופי התא. החומר הלבן מורכב מאקסונים )תאי עצב( הבונים את את<br />
הקשרים בין תאי המוח.<br />
במוח הנשי יש אחוז גבוה יותר של החומר האפור בעוד שבמוח הגברי יש יחס גבוה<br />
יותר של החומר לבן. כמות גבוהה יותר של החומר האפור עשויה להסביר מדוע<br />
נשים צעירות בדרך כלל יעילות יותר בעיבוד מידע, ובעלות מיומנויות מילוליות<br />
חזקות יותר, ולרוב טובות יותר בביצוע ריבוי משימות בו זמנית.<br />
החומר הלבן, לעומת זאת, יותר עוזר למוח הגברי בהעברת מידע ברחבי המוח. זה<br />
משפר את הכישורים המרחביים של <strong>גברים</strong> צעירים, כגון ניווט ופתרון בעיות<br />
במתמטיקה.<br />
ישנם מספר אזורים במוח שגדלים ומתפתחים אחרת אצל נשים ו<strong>גברים</strong>.<br />
ההיפוקמפוס, לדוגמא, אשר עוזר להעביר מידע חדש לזיכרון לטווח ארוך.<br />
ההיפוקמפוס הוא רגיש להורמון הנשי, אסטרוגן, וגדל מהר יותר ולמימדים גדולים<br />
יותר אצל נשים )בממוצע ההיפוקמפוס הנשי גדול פי שניים מההיפוקמפוס הגברי(.<br />
מדענים מאמינים כי היפוקמפוס גדול יותר עשוי להסביר את הכישורים החברתיים<br />
החזקים של הנשים. נשים מצטיינות לעתים קרובות בהבנת מצבים חברתיים, מתן<br />
תמיכה נפשית, והתנהלות ביחסים מורכבים.<br />
האמיגדלה וההיפותלמוס רגישים להורמוני המין הגבריים וגדולים יותר אצל <strong>גברים</strong>.<br />
שני המבנים הללו מעורבים בתגובת הגוף לפחד וסכנה. לכן, <strong>גברים</strong> נהנים יותר<br />
מספורט, בעלי תשוקה מינית מוגברת, והם אסרטיביים יותר.<br />
14
<strong>20</strong>13<br />
15<br />
בנוסף להבדלים במבנה הפיסי של המוח, בדצמבר כתב העת המדעי הנחשב<br />
PNAS פרסם מחקר אשר גילה הבדלים רבים ומשמעותיים גם בין הצורות בהן<br />
פועלים המוח הנשי ומוח הגברי.<br />
המחקר מצא שאצל <strong>גברים</strong> רוב החיבורים נעים בין החלק הקדמי והאחורי של אותה<br />
אונה. זה יכול להסביר את הכישורים המרחביים הטובים יותר ואת היתרון ביכולות<br />
המוטוריות )שליטה על השרירים( אצל <strong>גברים</strong>.<br />
אצל נשים נמצא שהרבה יותר קשרים עצביים נעים מצד לצד בין האונות השמאלית<br />
והימנית של המוח. מדענים אומרים שזה יכול להסביר את המיומנויות המילוליות<br />
של נשים והיכולות אינטואיטיביות שלהן.<br />
ברור שיש נשים עם אותן יכולות פיסיות כשל גבר – אבל זה לא הכלל. זה היוצא מן<br />
הכלל. וברור שיש <strong>גברים</strong> עם אותה יכולת של מולטיטאסקינג )התמודדות עם ריבוי<br />
משימות( כמו הנשים – אבל שוב, זה לא הכלל. זה היוצא מן הכלל. כשמדובר על<br />
הכלל יש שוני מובהק בין <strong>גברים</strong> לנשים.<br />
15<br />
–<br />
וזה לא אומר שהנשים נחותות מה<strong>גברים</strong>, או ה<strong>גברים</strong> נחותים מהנשים. זה בסך הכל<br />
אומר שלנשים יש חוזקות, חולשות וצורות חשיבה והתנהגות מסוימות מעצם היותן<br />
נשים, ול<strong>גברים</strong> יש חוזקות )אחרות( והחולשות )אחרות( וצורות חשיבה והתנהגות<br />
מסוימות מעצם היותם <strong>גברים</strong>.<br />
עכשיו לענייננו.<br />
<strong>גברים</strong> ונשים מסתכלים על אהבה, סקס ומערכות יחסים מזוויות מאד שונות.<br />
מחקרים רבים נעשו בהקשר הזה. הנה לדוגמא מאמר על ההבדלים בדחף המיני<br />
אצל <strong>גברים</strong> ונשים. תקציר המאמר: " הדחף המיני מתייחס לעוצמת המוטיבציה<br />
המינית. על פני מחקרים שונים ואמצעים שונים, הוכח כי ל<strong>גברים</strong> תשוקות מיניות
16<br />
תכופות יותר ויותר אינטנסיביות מאשר לנשים, כפי שמשתקף במחשבות ספונטניות<br />
על מין, תדירות ומגוון של פנטזיות מיניות, התדירות הרצויה של יחסי מין, מספר<br />
רצוי של שותפים, אוננות, חיבה לפרקטיקות מיניות שונות, נכונות לוותר על יחסי<br />
מין, יוזמה לעומת סירוב למין, הקרבה למען קבלת מין וצעדים אחרים. לא נמצאו<br />
ממצאים מנוגדים )המצביעים על מוטיבציה מינית חזקה יותר בקרב נשים(. לכן אנו<br />
מסיקים כי הדחף המיני הגברי הוא חזק יותר מאשר הדחף המיני הנשי. לא ניתן<br />
להכליל את ההבדל המגדרי בדחף המיני למבנים אחרים כגון יכולת מינית או<br />
אורגזמית, הנאה ממין, או יחסי מין בעלי מוטיבציה חיצונית. "<br />
מאמר נוסף שסוקר מספר מחקרים בנושא של ההבדלים במיניות הגבר והאשה,<br />
מתאר 4 הבדלים עיקריים בין נשים ל<strong>גברים</strong>:<br />
ל<strong>גברים</strong> דחף מיני גדול יותר והם שמים יותר דגש על התשוקה מאשר נשים.<br />
נשים נוטות יותר מ<strong>גברים</strong> לקשור בין יחסים מיניים ומערכת יחסים בעלת<br />
מחויבות.<br />
אצל <strong>גברים</strong> נמצא מימד של תֹוקפָּ נּות במיניות שלהם. כלומר, <strong>גברים</strong> ראו את<br />
עצמם בהקשר המיני כצד תקיף, חזק, מנוסה, שולט, ואינדיווידואליסטי. לא<br />
היה שום מימד תוקפני של התפיסה העצמית המינית אצל נשים.<br />
מיניות האשה הנה גמישה יותר. בעוד שמיניות הגבר )הדברים עליהם הוא<br />
מפנטז, הדברים שהוא אוהב לעשות וכד'( די מתקבעת בגיל ההתבגרות, ולא<br />
עוברת שינויים גדולים במהלך שנות חייו, המיניות הנשית הרבה יותר גמישה<br />
ודינאמית ומשתנה עם הזמן.<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
במאמר מצוין שלא נמצא הבדל בין <strong>גברים</strong> סטרייטים ל<strong>גברים</strong> הומוסקסואלים. וכמו<br />
כן, לא נמצא הבדל בין נשים הטרוסקסואליות ולסביות.<br />
באופן כללי, בנושא הזה, ההבדלים הגדולים ביותר בין <strong>גברים</strong> לנשים נובעים<br />
מהבדלים הורמונליים.<br />
אצל הגבר זהו הטסטוסטורון אשר מיוצר ברמות גבוהות הרבה יותר מאשר בגוף<br />
האשה. הטסטוסטרון מייצר תשוקות פיזיות, הנעה לפעולה, תחרותיות, תוקפנות,<br />
שאפתנות, ליבידו.<br />
אצל הנשים אלה הם האסטרוגן, הפרוג'סטרון, ורמות גבוהות יותר של אוקסיטוצין.<br />
אלה גורמים לרצות ליצור חברות, להיקשר, לְ קַ נֵן, ולטפל.<br />
ה<strong>גברים</strong>, לעומת הנשים, פחות טובים בהבעת רגשות דרך מילים. הם יותר פיסיים<br />
מנשים, ולכן גם נוטים להביע את אהבתם יותר בצורה פיסית – אם זה ע"י הגנה על<br />
האשה )לדוגמא, כשמישהו מציק לה או מטריד אותה(, עזרה פיסית )בואי אני אפתח<br />
את הצנצנת הזו(, אספקת פרנסה, והִ תעַ לְ סּות. כן. הגבר רואה בסקס לא רק דרך<br />
16
17<br />
לספק את צרכיו המיניים, אלא זו אחת הדרכים העיקריות, מבחינתו, להבעת<br />
אהבתו. לכן, במקרים בהם )בדרך כלל במערכת יחסים ארוכה( האשה ממציאה<br />
תירוצי "כאב ראש" למיניהם כי לא בא לה סקס היום )או מחר או עוד שבוע או עוד<br />
חודש...(, הגבר מרגיש דחוי פיסית ונפשית. בעיניו, הדבר מעיד לא רק על כך שהיא<br />
לא מעוניינת במגע הפיסי. בעיניו זה כאילו היא לא מעוניינת באהבתו כלפיה.<br />
כדי לעמוד על ההבדלים בין נשים ל<strong>גברים</strong> במערכות יחסים ארוכות גם אני עצמי,<br />
במיוחד בשביל הספר הזה עשיתי מחקר קטן.<br />
העליתי סקר לפייסבוק כדי לבדוק מה חשוב ל<strong>גברים</strong> ונשים במערכת יחסים ארוכת<br />
טווח.<br />
79<br />
לסקר ענו נשים ו-66 <strong>גברים</strong>. אלה לא מספרים גדולים, אך זהו מדגם מספיק טוב<br />
כדי להבין באופן כללי, בגדול, את תמונת ההבדלים בין נשים ו<strong>גברים</strong>.<br />
להלן )בעמוד הבא( הסקר כפי שבניתי אותו:<br />
17
18<br />
18
19<br />
ולהלן התוצאות:<br />
האחוזים לצורך העניין מחושבים כך: מספר הבחירות באפשרות מסויימת לחלק<br />
למספר ה<strong>גברים</strong> או הנשים שענו בכלל. לצורך הדוגמא: 73% מהנשים ו- 50%<br />
מה<strong>גברים</strong> בחרו באפשרות "פתיחות וכנות".<br />
)מכיוון שכל אחד יכול לבחור עד 3 אפשרויות, האחוזים מסתכמים ליותר מ-100%(.<br />
קודם כל שימח אותי לראות שגם אצל נשים וגם אצל <strong>גברים</strong> פתיחות וכנות נמצאת<br />
בין שלושת המקומות ה<strong>ראשונים</strong> בסולם סדר החשיבויות. אם כי, כפי שנראה, לנשים<br />
זהו עניין חשוב יותר. רק 50% מה<strong>גברים</strong> בחרו בתשובה הזו לעומת 73% מהנשים.<br />
מה שהיה לי מעניין לראות זה שהתוצאות של האפשרויות "אהבה, חיבה" ו –<br />
"משיכה ותשוקה" הן כמו השתקפות ראי זו של זו. נראה שמשיכה ותשוקה חשובות<br />
בעיניי ה<strong>גברים</strong> באותה מידה בה אהבה חשובה בעיניי הנשים. וההיפך.<br />
מחויבות משפחתית של בן/בת הזוג זכו, פחות או יותר, לאותה החשיבות אצל שני<br />
המינים.<br />
נדמה ששיחה הרבה יותר חשובה לנשים מאשר ל<strong>גברים</strong>, ולחילופין סיפוק מיני<br />
הרבה יותר חשוב ל<strong>גברים</strong> מאשר לנשים.<br />
להלן ניתוח קצר של התוצאות:<br />
19
<strong>20</strong><br />
שלושת המקומות ה<strong>ראשונים</strong> – שלושת האפשרויות שהגיעו לתוצאות הגבוהות<br />
ביותר:<br />
<strong>גברים</strong><br />
נשים<br />
האפשרויות שהגיעו לתוצאות הנמוכות ביותר:<br />
<strong>20</strong>
21<br />
האפשרות עם ההבדל הכי משמעותי בתוצאות בין המינים לעומת האפשרות עם<br />
ההבדל המזערי ביותר בין המינים:<br />
אני לא מתיימרת להגיד שהמיני-מחקר שלי מספיק נרחב ומייצג ושזו תמונה מדויקת<br />
של הדברים. אני מניחה שיש לקחת את המספרים שיצאו לי בערבון מוגבל. עם זאת,<br />
באופן כללי, בגדול, כן אפשר ללמוד ממנו על כיווני ההבדלים בין שני המינים.<br />
אני חושבת שהבנת ההבדלים האלה בין נשים ו<strong>גברים</strong>, כפי שעולים מהמחקרים<br />
)הרציניים( שהצגתי, הבנת ההבדלים בדרך החשיבה, ובחשיבות ש<strong>גברים</strong> נותנים<br />
לדברים כאלה ואחרים במערכת היחסים לעומת הנשים זו כבר התחלה מצוינת<br />
ל"הבנת מערכת הגבר".<br />
–<br />
21
Change language