A Sagrada Torah Israelita

Torah Israelita

1ª Edição 2020

Editora Talmid

3

FICHA TÉCNICA

Gráfica: Renovagraf

Distribuidora: Editora Talmid

Autor e tradutor: Marcos S Pinho

Textos em hebraico foram baseados nos seguintes documentos;

Códice de Leningrado, DSS e Códice de Alepo.

FICHA CATALOGRÁFICA

Torah Israelita – São Paulo Brasil

Marcos S Pinho 2019

ISBN: 978-65-81576-00-4

Proibida a reprodução que ultrapasse quinhentas palavras deste livro.

Todos os direitos são reservados à Editora Talmid.

4

Expediente

Editor: Antônio Pinho

Capa: Moisés Pinho

Projeto gráfico e diagramação: Marcos S Pinho

2020

Cotia – São Paulo BR

5

Conheça o projeto das Escrituras dos Bney-ysraEL.

Escrituras dos Israelitas

Muitos nos perguntam se as Escrituras dos Bney-ysraEL é uma tradução direta das copias manuscritas, nossa resposta a

essa pergunta é: Não, a BEI (Bíblia Escrituras dos Israelitas) não é uma tradução, mas uma compilação de vários manuscritos

e versões de bíblias já existentes.

A Base da BEI

Usamos como base para as compilações e correções, a versão livre de direitos autorais em português, publicada pelo

coautor Jacobus op den Akker. Usamos essa versão em português como a base da BEI, de forma proposital já que milhões

de brasileiros usam a versão de JFA (João Ferreira de Almeida). Nós acreditamos que nem tudo foi mal traduzido é por esse

motivo que começamos um trabalho silencioso de correções baseado nesses manuscritos: codex alexandrinus, codex

vaticanus, codex sinaiticus, Codex Syrus Curetonianus, Peshita em inglês, Pergaminhos do mar morto, Matityahu de Shem

Tov, Matityahu de Du Tillet. Usamos também algumas versões para consulta, são elas: Bíblia de Jerusalém, Bíblia King James

1611, Bíblia Reina Valéria, Bíblia do Peregrino, Bíblia Almeida Corrigida e Fiel. Usamos essas bíblias apenas para consulta.

Os autores da BEI

Não usamos a palavra “autor”, mas usamos a palavra “colaboradores”, essa é a primeira versão onde centenas de pessoas

participaram contribuindo com suas descobertas e enviando para o e-mail: eliyahupinho@gmail. com e o coordenador geral

é Eliyahu Pinho. Nosso foco não é em quem fez as correções, mas em sua veracidade. O único autor é o Criador, dele é a

fonte de toda sabedoria.

Os rolos dos discípulos de Yeshua.

Atualmente conhecido como “novo testamento”. Está contida na BEI. Esses rolos, que são considerados históricos e fazem

parte dos bney-ysraEL após a vinda do Ungido. Apesar desses rolos estarem na BEI eles não estão em pé de igualdade com

o tanach nas formulações doutrinarias.

A base das correções.

A base de nossas correções é a toráh. O que estiver contra a toráh foi considerado profano e usamos como referência o

conceito que ELOHIM não se contradiz em suas próprias palavras. Assim qualquer escrito que tenha o adjetivo de “Sagrada

Escritura”, não pode entrar em contradição com o restante.

Os originais

Não existe nenhum manuscrito original, escrito pelos profetas, o que existem são copias das copias dos originais. É por

esse motivo que existem tantas versões de bíblias. Esse projeto tem a toráh como base e por isso não erraremos o caminho.

A toráh e os profetas (tanach) a Lei o Testemunho são o mapa para chegarmos em uma correção mais justa.

Uma bíblia perfeita nesse mundo atual nunca existirá, mas teremos uma que nos leva à toráh de forma mais próxima da

perfeição.

Sobre o título deus/elohim.

O título “elohim/ אֱֹלהִ‏ ים ” é traduzido por deus ou elohim, em várias versões da bíblia. Nas versões anteriores da Torah

Israelita nós deixamos em hebraico (elohim) por não ter concluído o estudo sobre a melhor tradução desse nome.

Acreditamos que a tradução por “deus” não é a melhor opção. Na segunda edição da biblia israelita com comentários, nós

preferimos usar três nomes para a palavra “elohim” quando são usadas para o Criador, são eles: Poderoso, Eterno e

Criador.

אֲדֹנָי / Adonai O nome

Não encontramos esse nome no manuscrito hebraico mais antigo. No lugar de adonai‏/אֲדֹנָי encontramos o nome sagrado

do ELOHIM ( ‏,(יהוה por este motivo restauramos o verdadeiro no lugar de Adonai.

6

1 Bereshit – Gênesis......................................................................................................................... 20

2 Êxodo – Shemot ......................................................................................................................... 182

3 Vaycrá - Levíticos ........................................................................................................................ 320

4 Bemidbar – Números .................................................................................................................. 424

5 Devarim – Deuteronômio ............................................................................................................ 564

6 Os 613 Mandamentos ............................................................................................................ 716

7

[1 A Criação Do Mundo; O Primeiro Dia] ....... 20

[2 O Segundo Dia] .......................................... 21

[3 O Terceiro Dia] ........................................... 21

[4 O Quarto Dia] ............................................. 22

[5 O Quinto Dia] ............................................. 23

[6 O Sexto Dia]................................................ 23

[7 O Sétimo Dia] ............................................. 25

[8 O Éden]....................................................... 25

[9 A Maldição Da Mulher] .............................. 31

[10 A Maldição Do Homem] ........................... 31

[11 A Expulsão do Éden] ................................. 32

[12 A História de Caim e Abel] ....................... 33

[13 A Primeira e Segunda Gerações] .............. 35

[14 A Terceira Geração] .................................. 36

[15 A Quarta Geração] ................................... 36

[16 A Quinta Geração] .................................... 36

[17 A Sexta Geração] ...................................... 37

[18 A Sétima Geração] .................................... 37

[19 A Oitava Geração] .................................... 37

[20 A Nona Geração] ...................................... 37

[21 A Décima Geração] ................................... 38

[22 Os Nefilim e a Maldade no Mundo] ........ 38

[23 A Setencia] ............................................... 39

[24 Noach e a Sua Geração] ........................... 40

[25 O Grande Dilúvio] ..................................... 41

[26 Depois do Dilúvio] .................................... 47

[27 A Aliança] ................................................. 49

[28 Kanaan é Amaldiçoado] ........................... 50

[29 A Descendência de Cham e Yafet] ........... 51

[30 A Descendência de Kanaan] ..................... 52

[31 Os Descendentes De Shem] ..................... 52

[32 A Torre De Bavel] ..................................... 53

[33 A Décima Primeira Geração] .................... 55

[34 A Décima Segunda Geração] .................... 55

[35 A Décima Terceira Geração] ..................... 55

[36 A Décima Quarta Geração] ...................... 55

[37 A Décima Quinta Geração] ...................... 56

[38 A Décima Sexta Geração] ........................ 56

[39 A Décima Sétima Geração] ...................... 56

[40 A Décima Oitava Geração] ....................... 56

[41 Abram] ...................................................... 56

[42 O Chamado De Abram] ............................. 57

[43 Os Problemas] ........................................... 59

[44 A Guerra] ................................................... 62

[45 O Pacto Entre As Metades] ....................... 65

[46 O Nascimento de Iyshmael] ...................... 67

[47 Brit Milah] ................................................. 68

[48 O Cumprimento do Pacto] ........................ 70

[49 Os Mensageiros; Sodoma e Gomorra] ...... 71

[50 Sarah e Abimeleque] ................................. 79

[51 Yetzhák e Ismael] ...................................... 81

[52 O Tratado de Beer Sheba] ......................... 83

[53 A Provação] ............................................... 84

[54 Rebeca] ..................................................... 86

[55 A Morte de Sarah] ..................................... 87

[56 A Esposa De Yitzhák] ................................. 89

[57 Os Ultimos Dias Da Vida De Avraham] ..... 95

[58 Ismael] ...................................................... 96

[59 Yaacov e Esav] ........................................... 97

[60 Yitzhák e os Filisteus] ................................ 98

[61 O Casamento de Esav] ............................ 101

[62 A Benção] ................................................ 102

[63 A Jornada de Yaacov] .............................. 107

[64 Yaacov Encontra Esav] ............................ 121

[65 Chegada em Shechem] ........................... 126

[66 O Caso de Diná] ....................................... 126

[67 Preparação Para Beth El] ........................ 129

[68 Beth El] .................................................... 130

[69 Os Filhos de Yaacov; A Morte de Yitzhák]132

[70 A Linhagem de Esav] ............................... 132

[71 A Linhagem de Seir] ................................ 134

[72 Os Reis de Edom] .................................... 134

[73 Yosef é Vendido Como Escravo] ............. 136

[74 Yehudah e Tamar] ................................... 139

[75 A Tentação de Yosef] .............................. 142

[76 Os Sonhos dos Prisioneiros] .................... 144

8

[77 A Recuperação de Yosef]........................ 146

[78 Yosef se Revela] ..................................... 161

[79 A Família de Yaacov] .............................. 163

[80 Yaacov Chega no Mitzraim] .................... 167

[81 Os Últimos Dias de Yaacov] .................... 171

[82 As Bençãos de Rúben, Shmeon e Levi] .. 174

[83 Yehudah] ................................................ 175

[84 Zebulom] ................................................ 176

[85 Issacar] ................................................... 176

[86 Dã] .......................................................... 176

[87 Gade] ...................................................... 176

[88 Aser] ....................................................... 176

[89 Naftali] .................................................... 176

[90 Yosef] ...................................................... 177

[91 Biniamim] ............................................... 177

[92 O Crescimento de Israel] ........................ 182

[93 A Nova Ordem] ....................................... 183

[94 Moshe] ................................................... 184

[95 Nova Opressão] ...................................... 186

[96 O Sarça Ardente] .................................... 187

[97 Moshe Deixa Midyam] ........................... 191

[98 Primeiros Confrontos] ............................ 192

[99 Reafirmação] .......................................... 195

[100 Moshe Dúvida] ..................................... 196

[101 Aharôn é Incluído] ................................ 196

[102 Ascendência] ........................................ 197

[103 A Segunda Dúvida] ............................... 198

[104 Moshe Disse o Que Aguardar] .............. 198

[105 O Bordão Vira Uma Serpente] .............. 199

[106 Advertência; Primeira Praga] ............... 199

[107 Sangue: Primeira Praga] ....................... 200

[108 Rãs: Segunda Praga] ............................. 201

[109 Piolho: Terceira Praga] ......................... 202

[110 Criaturas Daninhas: Quarta Praga] ....... 203

[111 Epidemia: A Quinta Praga] ................... 205

[112 Furúnculos: Sexta Praga] ...................... 205

[113 Advertência] ......................................... 206

[114 Granizo: Sétima Praga] ......................... 207

[115 Advertência] .......................................... 209

[116 Gafanhotos: Oitava Praga] .................... 210

[117 Escuridão: Nona Praga] ......................... 211

[118 Preparativos Para Praga Final] .............. 212

[119 O Mensageiro da Morte: Décima Praga]213

[120 Certeza Final] ........................................ 213

[121 A Descrição de Pessach] ........................ 214

[122 Os Preparativos Para Pessach] .............. 216

[123 O Mensageiro da Morte] ...................... 217

[124 O Êxodo] ................................................ 218

[125 As Leis de Pessach] ................................ 219

[126 Saindo do Mitzraim] .............................. 219

[127 Comemoração da Saída] ....................... 220

[128 Consagração do Primogênito] ............... 221

[129 A Saída do Mitzraim] ............................. 222

[130 O Mitzraim Persegue a Casa de Ysrael] 223

[131 Atravessando o Mar de Junco] ............. 224

[132 A Queda do Soldados do Mitzraim] ...... 225

[133 O Cântico].............................................. 226

[134 Elim e Sin] .............................................. 229

[135 A Promessa de Alimento] ...................... 229

[136 O Maná] ................................................ 230

[137 O Shabat]............................................... 232

[138 Água Emana de Uma Rocha] ................. 233

[139 Amaleque] ............................................. 234

[140 A Vingança] ........................................... 234

[141 O Conselho de Yetro] ............................ 235

[142 Os Dez Mandamentos] .......................... 238

[143 Primeiro mitsva] .................................... 240

[144 Segundo mitsva] .................................... 241

[145 Terceiro mitsva] .................................... 241

[146 Quarto mandamento] ........................... 241

[147 Quinto mitsva] ...................................... 242

[148 Sexto mitsva] ......................................... 242

[149 Sétimo mitsva] ...................................... 242

[150 Oitavo mitsva] ....................................... 242

[151 Nono mitsva] ......................................... 242

[152 Décimo mitsva] ..................................... 243

9

[153 Consequências] .................................... 243

[154 Preceitos Conclusivos] .......................... 243

[155 Escravo Hebreu] ................................... 244

[156 Escrava Hebreia] ................................... 245

[157 Homicídio] ............................................ 245

[158 Assassino] ............................................. 246

[159 Desonra aos Pais] ................................. 246

[160 Sequestro] ............................................ 246

[161 Amaldiçoando os Pais] ......................... 246

[162 Ferimento em Pessoas] ........................ 246

[163 Assassinato de Escravos] ...................... 247

[164 Agressão Contra Mulher] ..................... 247

[165 Agressão Contra os Escravos e Escravas]247

[166 O Boi Assassino] ................................... 248

[167 O Buraco] .............................................. 248

[168 Briga de Bois] ........................................ 248

[169 Penalidades por Roubo] ....................... 249

[170 Prejuízo por Pastagem] ........................ 249

[171 Prejuízo por Fogo] ................................ 250

[172 A Custódia Não Saldada] ...................... 250

[173 A Custódia Paga] ................................... 251

[174 O Artigo Emprestado] ........................... 251

[175 Sedução] ............................................... 252

[176 Feitiçaria e Bruxaria]............................. 252

[177 Idolatria e Opressão] ............................ 252

[178 Empréstimos em Dinheiro] .................. 252

[179 Aceitação aos Juizes] ............................ 253

[180 Regras de Julgamento] ........................ 253

[181 Animais Perdidos] ................................. 254

[182 Animal Caído] ....................................... 254

[183 Justiça e Festividades] .......................... 254

[184 Promessas e Instruções] ....................... 256

[185 A Terra] ................................................. 257

[186 Selando a Aliança] ................................ 257

[187 Moshe Ascende] ................................... 259

[188 A Oferenda] .......................................... 260

[189 A Arca] .................................................. 260

[190 A Mesa]................................................. 262

[191 A Lampada] ........................................... 262

[192 O Mishkan] ............................................ 263

[193 As Pranchas] .......................................... 265

[194 As Separações] ...................................... 266

[195 O Altar] .................................................. 267

[196 O Átrio] .................................................. 268

[197 Óleo Para Lâmpada] .............................. 269

[198 As Vestes] .............................................. 270

[199 O Éfode] ................................................ 270

[200 Os Engates] ........................................... 271

[201 O Peitoral] ............................................. 271

[202 O Manto] ............................................... 273

[203 Outras Vestes] ....................................... 273

[204 A Consagração dos Sacerdotes] ............ 275

[205 Consagrando o Altar] ............................ 278

[206 O ALtar de Incenso] ............................... 280

[207 Instruções Para o Censo]....................... 281

[208 O Lavatório] ........................................... 282

[209 O Óleo da Unção] .................................. 282

[210 O Incenso] ............................................. 283

[211 Os Arquitetos] ....................................... 284

[212 O Shabat]............................................... 285

[213 O Bezerro de Ouro] ............................... 285

[214 A Resposta de Moshe] .......................... 286

[215 Moshe Desce]........................................ 287

[216 Moshe e o Decreto] .............................. 290

[217 O Pedido de Moshe] ............................. 291

[218 O Esplendor Divino] .............................. 292

[219 As Segundas Tábuas] ............................. 292

[220 O Retorno de Moshe]............................ 295

[221 O Shabat] .............................................. 297

[222 Material Para o Mishkan] ...................... 297

[223 Indicando os Arquitetos] ....................... 299

[224 Construindo o Mishkan] ........................ 301

[225 Construindo a Tenda Externa] .............. 302

[226 Construindo as Pranchas] ..................... 302

[227 Construindo a Arca] .............................. 304

[228 Construindo a Mesa] ............................. 305

10

[229 Construindo a Menorah] ...................... 305

[230 Construindo o Altar de Incenso]........... 306

[231 Construindo o Altar de Sacrifício] ........ 307

[232 Construindo o Lavatório] ...................... 308

[233 Construindo o Átrio] ............................. 308

[234 A Contabilidade] ................................... 309

[235 Os Materiais] ........................................ 310

[236 Fazendo Éfode] ..................................... 311

[237 Assentando as Sardônicas] ................... 311

[238 Fazendo o Peitoral] .............................. 312

[239 Fazendo o Manto] ................................ 313

[240 Fazendo Outras Vestes] ........................ 313

[241 Fazendo a Lâmina] ................................ 314

[242 O Tabernáculo é Completado] ............. 314

[243 Moshe Aprova] ..................................... 314

[244 As Ordens Para Erguer o Mishekan] ..... 315

[245 O Tabernáculo é Erguido] ..................... 317

[246 Colocando a Arca] ................................ 317

[247 Colocando a Mesa] ............................... 317

[248 Colocando a Lâmpada] ......................... 317

[249 Colocando o Altar de Incenso] ............. 318

[250 O Reposteiro e o Altar] ......................... 318

[251 Colocando o Lavatório] ........................ 318

[252 Montando o Átrio]................................ 318

[253 A Nuvem] .............................................. 318

[254 Holocaustos de Gado] .......................... 320

[255 Holocausto de Pequenos Animais] ....... 321

[256 Holocausto de Pássaros] ...................... 322

[257 A Oblação] ............................................ 322

[258 Oferenda Cozida] ................................ 323

[259 Oferenda da Frigideira] ........................ 323

[260 Oferenda Frita na Panela] .................... 323

[261 Oferenda dos Primeiros Grãos] ............ 324

[262 Oferenda de Pazes de Gado] ................ 324

[263 Oferendas de Pazes de Rebanho] ........ 325

[264 Oferendas de Pazes de Cabras] ............ 326

[265 Oferendas de Pecado para o Sumo

Sacerdote] .................................................... 327

[266 Oferenda de Pecado Para a Comunidade]

...................................................................... 328

[267 Oferendas de Pecado para o Rei].......... 329

[268 Oferendas de Pecado para Pessoas

Comuns] ....................................................... 330

[269 Cordeiros Como Oferendas de Pecado] 330

[270 A Oferenda de Culpa Ajustável] ............ 331

[271 Oblação por Culpa] ............................... 332

[272 Sacrifício da Malversação] .................... 333

[273 Oferenda por Culpa Questionável] ....... 333

[274 Cinzas do Holocausto] ........................... 334

[275 Leis da Oblação] .................................... 335

[276 Oferenda do Grande Sacerdote] ........... 336

[277 Leis das Oferendas de Pecado] ............. 337

[278 Leis das Oferendas de Culpa] ................ 338

[279 Leis das Oferendas de Pazes] ................ 339

[280 A Porção do Sacerdote] ........................ 341

[281 Consagração dos Sacerdotes] ............... 342

[282 O Oitavo Dia] ......................................... 346

[283 Embriaguez] .......................................... 350

[284 Completando o Serviço] ........................ 350

[285 Leis Dietéticas] ...................................... 352

[286 Animais Menores] ................................. 354

[287 Outras Leis Envolvendo Animais] .......... 355

[288 Dar á Luz] .............................................. 356

[289 A Maldição Leprosa] ............................. 358

[290 Carne Viva Numa Mancha] ................... 359

[291 Lepra Numa Infecção] ........................... 360

[292 Lepra e Queimadura] ............................ 360

[293 Pedaços de Calva] ................................. 361

[294 Manchas Brancas Turvas] ..................... 362

[295 Calvície] ................................................. 362

[296 Descoloração das Roupas] .................... 363

[297 Purificação de um Leproso] .................. 365

[298 A Oferenda do Leproso Pobre] ............. 367

[299 Descoloração em Casas] ....................... 368

[300 Fluxo Masculino] ................................... 371

[301 Descargas Seminais] .............................. 372

11

[302 Menstruação] ....................................... 372

[303 Fluxos Femininos] ................................. 373

[304 O Serviço de Iom Kipur] ........................ 374

[305 Sacrifício de Animais] ........................... 379

[306 Leis Sexuais].......................................... 381

[307 Incesto] ................................................. 381

[308 Pais] ...................................................... 381

[309 Madrasta] ............................................. 382

[310 Irmã] ..................................................... 382

[311 Netos] ................................................... 382

[312 Meia Irmã] ............................................ 382

[313 Tias] ...................................................... 382

[314 Nora] ..................................................... 382

[315 Cunhada] .............................................. 383

[316 Outras Relações Proibidas]................... 383

[317 Leis de Santidade] ................................ 385

[318 Práticas Proibidas] ................................ 387

[319 Penalidades] ......................................... 389

[320 As Leis Sacerdotais] .............................. 392

[321 O Sumo Sacerdote] ............................... 393

[322 Sacerdotes Defeituosos]....................... 394

[323 Pureza Sacerdotal]................................ 395

[324 Animais Defeituosos]............................ 397

[325 Animais Aceitáveis] .............................. 398

[326 Dias Especiais: O Shabat] ...................... 399

[327 Pessach] ................................................ 399

[328 O Ômer] ................................................ 400

[329 Contagem do Ômer; Shavuot] .............. 400

[330 Rosh HaShaná]...................................... 401

[331 Iom Kipur] ............................................. 402

[332 Sucot] .................................................... 402

[333 A Lâmpada] ........................................... 404

[334 O Pão da Exposição] ............................. 405

[335 O Blasfemador] ..................................... 405

[336 Penalidades por Blasfêmia] .................. 405

[337 Ano Sabático] ....................................... 407

[338 O Jubileu] .............................................. 407

[339 Redenção da Terra] .............................. 409

[340 Casas em Cidades Muradas] ................. 410

[341 Ajudar aos Outros] ................................ 410

[342 Escravos] ............................................... 411

[343 Escravos de Gentios] ............................. 412

[344 Recompensas pela Obediência] ............ 414

[345 Punições por Desobediência] ................ 415

[346 Destruição e Arrependimento] ............. 416

[347 Avaliações de Doações] ........................ 418

[348 Doações de Animais e Imóveis] ............ 419

[349 O Censo] ................................................ 424

[350 Rúben] ................................................... 425

[351 Shmeon] ................................................ 426

[352 Gade] ..................................................... 426

[353 Yehudah] ............................................... 426

[354 Issacar] .................................................. 427

[355 Zebulom] ............................................... 427

[356 Efraim] ................................................... 427

[357 Manashé] .............................................. 427

[358 Biniamim] .............................................. 428

[359 Dã] ......................................................... 428

[360 Aser] ...................................................... 428

[361 Naftali] .................................................. 429

[362 Total] ..................................................... 429

[363 Os Levitas] ............................................. 429

[364 O Acampamento: Yehudah ao Leste] ... 430

[365 Rúben ao Sul] ........................................ 431

[366 O Tabernáculo na Marcha] ................... 432

[367 Efraim ao Oeste] ................................... 432

[368 Dã ao Norte] .......................................... 433

[369 Acampamento Como um Todo] ............ 433

[370 Genealogia de Aharôn] ......................... 434

[371 Status dos Levitas] ................................ 434

[372 Em Lugar do Primogênito] .................... 435

[373 Censo dos Levitas: Gérson] ................... 435

[374 Coate e Merari] ..................................... 436

[375 Censo do Primogênito] ......................... 438

[376 Substituindo os Levitas] ........................ 438

[377 Funções para Kehat] ............................. 439

12

[378 Precauções para os kehatitas] .............. 441

[379 Funções de Guershon].......................... 441

[380 Funções de Marari; Apuração de Kehat]442

[381 Apuração de Guershon e Merari] ......... 443

[382 Purificando o Acampamento] .............. 445

[383 Oferendas] ............................................ 445

[384 A Suspeita de Adultério] ....................... 446

[385 O Nazirita]............................................. 449

[386 A Benção do Sacerdote] ....................... 451

[387 A Oferenda dos Líderes] ....................... 452

[388 As Oferendas de Dedicação: Yehudah] 453

[389 O Segundo: Issachar] ............................ 453

[390 O Terceiro Dia: Zebulun] ...................... 454

[391 O Quarto Dia: Reuben] ......................... 455

[392 O Quinto Dia: Simão] ............................ 455

[393 O Sexto Dia: Gade] ............................... 456

[394 O Sétimo Dia: Efraim] ........................... 456

[395 O Oitavo Dia: Manashé] ....................... 457

[396 O Nono Dia: Beniamim] ........................ 457

[397 O Décimo Dia: Dã] ................................ 458

[398 O Décimo Primeiro Dia: Aser]............... 458

[399 O Décimo Segundo Dia: Naftali] ........... 459

[400 A Dedicação do Altar] ........................... 459

[401 Acendendo a Lâmpada] ........................ 461

[402 Inauguração dos Levitas] ...................... 461

[403 Termos de Serviço Levítico].................. 463

[404 Pessach no Deserto] ............................. 463

[405 Preparando a Oferenda de Pessach] .... 464

[406 Sinais Divinos para Partir]..................... 465

[407 As Trombetas] ...................................... 466

[408 A Viagem do Sinai] ................................ 468

[409 Chovev] ................................................. 469

[410 A Arca Parte]......................................... 470

[411 Queixas] ................................................ 470

[412 A Promessa de Carne] .......................... 471

[413 A Codorniz] ........................................... 472

[414 Miriã e Aharôn se Queixam]................. 474

[415 Punição de Miriã] ................................. 474

[416 Miriam de Quarentena] ........................ 475

[417 Explorando a Terra Prometida] ............. 476

[418 Ameaça de Destruição] ......................... 480

[419 O Decreto dos 40 Anos Errantes] .......... 481

[420 Oblações para Sacrifícios] ..................... 483

[421 A Oferenda da Massa] ........................... 485

[422 Oferendas de Pecado Comunal por

Idolatria] ....................................................... 485

[423 Oferendas de Pecado Individual por

Idolatria] ....................................................... 486

[424 O Homem Juntando Lenha] .................. 487

[425 A Penalidade para Violação do Shabat] 487

[426 Franjas] .................................................. 487

[427 A Rebelião de Corach] ........................... 488

[428 Moshe Intercede por Ysrael] ................. 490

[429 A Punição de Corach] ............................ 490

[430 Os Incensários] ...................................... 493

[431 Temor e Queixa] .................................... 494

[432 Aharôn Salva o Povo] ............................ 494

[433 Deveres dos Sacerdotes e Levitas] ........ 495

[434 A Parte Sacerdotal] ............................... 496

[435 A Parte dos Levitas] ............................... 498

[436 Os Donativos Sacerdotais dos Levitas].. 498

[437 A Vaca Vermelha] .................................. 500

[438 A Morte de Miriã - Falta de Água] ........ 502

[439 Água da Rocha] ..................................... 503

[440 Punição de Moshe e Aharôn] ................ 504

[441 Encontro com Edom] ............................ 504

[442 A Morte de Aharôn] .............................. 505

[443 Confrontação com Canaã] .................... 506

[444 As Serpentes: Jornadas Posteriores] ..... 506

[445 Cântico do Poço] ................................... 507

[446 Confrontações com Siom e Og] ............ 508

[447 Balac e Bileam] ...................................... 509

[448 Ysrael Peca com Moav] ......................... 519

[449 A Recompensa de Finéias] .................... 521

[450 Ordens para Atacar Midiã] .................... 521

[451 O Novo Censo: Reuben] ........................ 522

13

[452 Simão] ................................................... 523

[453 Gade] .................................................... 523

[454 Yehudah] .............................................. 523

[455 Issacar] .................................................. 524

[456 Zebulom] .............................................. 524

[457 Manashé] .............................................. 524

[458 Efraim] .................................................. 525

[459 Beniamim] ............................................ 525

[460 Dã] ........................................................ 526

[461 Aser] ..................................................... 526

[462 Naftali - Total] ....................................... 526

[463 Dividindo a Terra] ................................. 527

[464 Contagem dos Levitas] ......................... 527

[465 As Filhas de Zelofeade] ......................... 528

[466 Herança Para Filhas] ............................. 529

[467 Moshe Mandado Preparar-se Para a Morte]

..................................................................... 529

[468 Yehoshua Escolhido Para Substituir Moshe]

..................................................................... 530

[469 O Sacrifício Diário] ................................ 531

[470 A Oferenda Adicional de shabat] ......... 532

[471 A Oferenda da Lua Nova] ..................... 532

[472 A Oferenda de Pessach] ....................... 533

[473 A Oferenda de Shavuot] ....................... 534

[474 A Oferenda de Ano Novo] .................... 534

[475 A Oferenda de Iom Kipur] .................... 535

[476 A Oferenda de Sucot: Primeiro Dia] ..... 536

[477 Segundo Dia] ........................................ 536

[478 O Terceiro Dia] ..................................... 537

[479 Quarto Dia] ........................................... 537

[480 Quinto Dia] ........................................... 537

[481 Sexto Dia] ............................................. 538

[482 Sétimo Dia] ........................................... 538

[483 A Oferenda de Shemini Atseret] .......... 538

[484 Votos] ................................................... 539

[485 Atacando os Medianitas] ...................... 541

[486 Purificação Depois da Guerra] .............. 543

[487 Dedicando uma Parte da Presa] ........... 544

[488 A Petição de Reuben e Gade] ............... 546

[489 Moshe Objeta] ...................................... 547

[490 Um Pedido de Ajuda] ............................ 548

[491 As Condições de Moshe] ....................... 548

[492 A Jornada: O Êxodo Até a Morte de Aharân]

...................................................................... 551

[493 As Jornadas Finais] ................................ 553

[494 Ocupando a Terra] ................................ 554

[495 Os Limites da Terra] .............................. 555

[496 Nova Liderança] .................................... 556

[497 As Cidades dos Levitas] ......................... 557

[498 Cidades Refúgio: Assassínio] ................. 558

[499 Casamento Entre as Tribos] .................. 561

[500 Introdução] ........................................... 564

[501 Encontrando Esav] ................................ 569

[502 Encontrando Moav] .............................. 570

[503 Encontrando Amon] .............................. 571

[504 Últimos Episódios no Deserto] .............. 572

[505 Moshe Implora Para Entrar na Terra Santa]

...................................................................... 576

[506 Fundamentos da Fé] ............................. 577

[507 Obediência ao ELOHIM] ........................ 579

[508 Cidades Refúgio] ................................... 581

[509 Revisão dos Dez Mandamentos] ........... 582

[510 Depois da Revelação] ............................ 585

[511 Shemá: O Credo] ................................... 587

[512 Perigos da Prosperidade] ...................... 588

[513 Guardando os Mandamentos] .............. 588

[514 Advertência Contra a Assimilação] ....... 590

[515 Recompensas pela Obediência] ............ 591

[516 Confiança] ............................................. 592

[517 Perigos da Superconfiança] ................... 593

[518 Advertência Contra Idolatria] ............... 596

[519 Advertência Contra Autointegridade] ... 596

[520 As Segundas Tábuas] ............................. 599

[521 Seguindo o Caminho do ELOHIM] ......... 601

[522 Uma terra Exigente] .............................. 603

[523 Jugo dos Mandamentos] ....................... 603

14

[524 Promessa de Vitória] ............................ 604

[525 A Escolha] ............................................. 605

[526 Adoração Unificada] ............................. 605

[527 Carne Não-Sacrificial] ........................... 609

[528 Adoração de D'us com Práticas Idólatras]

..................................................................... 610

[529 O Profeta Idólatra]................................ 611

[530 Missionários Idólatras] ......................... 612

[531 A Cidade Apóstata] ............................... 612

[532 Responsabilidade Como Povo Escolhido]

..................................................................... 613

[533 Animais Proibidos] ................................ 614

[534 Criaturas Aquáticas] ............................. 614

[535 Pássaros] ............................................... 614

[536 O Segundo Dízimo] ............................... 615

[537 Dízimos Para o Pobre] .......................... 616

[538 O Ano da Remissão] ............................. 617

[539 Emprestando Dinheiro] ........................ 617

[540 O Escravo Israelita] ............................... 618

[541 Animais Primogênitos] ......................... 619

[542 Pessach] ................................................ 620

[543 Shavuot] ............................................... 620

[544 Sucot] .................................................... 621

[545 Juizes e Justiça] ..................................... 622

[546 Árvores e Pilares Sagrados] .................. 622

[547 Sacrifício com Defeito] ......................... 623

[548 Castigo por Idolatria] ............................ 623

[549 O Supremo Tribunal] ............................ 624

[550 O Monarca] ........................................... 625

[551 Os Sacerdotes Levitas] .......................... 626

[552 A Porção dos Sacerdotes] ..................... 626

[553 Serviço Especial] ................................... 627

[554 Adivinhação e Profecia] ........................ 627

[555 Cidades Refúgio] ................................... 629

[556 Assassino] ............................................. 630

[557 Preservando Limites] ............................ 631

[558 testemunhas] ....................................... 631

[559 preparando Para a Guerra] .................. 632

[560 Tomando Cativos] ................................. 633

[561 Conduzindo um Cerco] .......................... 634

[562 O Assassinato Não Solucionado] ........... 635

[563 Mulheres Cativas] ................................. 636

[564 A Porção do Primogênito] ..................... 636

[565 O Filho Rebelde] .................................... 637

[566 Enforcamento e Enterro] ...................... 637

[567 O Retorno de Artigos Perdidos] ............ 638

[568 O Animal Caído] .................................... 638

[569 Travestismo] .......................................... 638

[570 O Ninho dos Pássaros] .......................... 639

[571 Parapeito; Agricultura Mista] ................ 639

[572 Combinações Proibidas] ........................ 639

[573 Franjas] .................................................. 640

[574 A Mulher Difamada] .............................. 640

[575 Se a Acusação é Verdadeira] ................. 641

[576 Castigo por Adultério] ........................... 641

[577 A Donzela Comprometida] .................... 641

[578 Violação] ............................................... 642

[579 A Jovem Não Desposada] ...................... 642

[580 A Mulher do Pai] ................................... 642

[581 Genitais Mutilados] ............................... 643

[582 O Bastardo] ........................................... 643

[583 Amonitas e Moabitas] ........................... 643

[584 Edomitas e Egípcios] ............................. 644

[585 O Acampamento] .................................. 644

[586 Abrigando Escravos] .............................. 645

[587 Prostituição] .......................................... 645

[588 Juros Deduzidos] ................................... 645

[589 Mantendo os Votos] ............................. 646

[590 O Trabalhador Numa Videira] ............... 646

[591 O Trabalhador no Campo]..................... 646

[592 Divórcio e Novo Casamento] ................ 647

[593 A Nova Noiva; A Pedra do Moinho] ...... 647

[594 Sequestro] ............................................. 648

[595 Lepra] .................................................... 648

[596 Garantia Para Empréstimos] ................. 648

[597 Pagamento de Salário em Tempo] ........ 649

15

[598 Viúva e Órfãos] ..................................... 649

[599 Feixes Esquecidos] ................................ 649

[600 Fruto Restante] ..................................... 650

[601 Açoite] .................................................. 650

[602 O Cunhado Sem Filhos] ........................ 651

[603 O Atacante] .......................................... 651

[604 Pesos e Medidas] .................................. 652

[605 Lembrando Amaleque] ......................... 652

[606 Primeiros Frutos] .................................. 653

[607 Declaração Pela Remoção dos Dízimos]654

[608 Concluindo os Mandamentos] ............. 655

[609 As Pedras Escritas] ................................ 655

[610 Tornando-se uma Nação] .................... 656

[611 Bênçãos e Maldições] .......................... 657

[612 1ª Maldição] ......................................... 657

[613 2ª Maldição] ......................................... 657

[614 3ª Maldição] ......................................... 658

[615 4ª Maldição] ......................................... 658

[616 5ª Maldição] ......................................... 658

[617 6ª Maldição] ......................................... 658

[618 7ª Maldição] ......................................... 658

[619 8ª Maldição] ......................................... 658

[620 9ª Maldição] ......................................... 659

[621 10ª Maldição] ....................................... 659

[622 11ª Maldição] ....................................... 659

[623 12º Maldição] ....................................... 659

[624 Bençãos pela Obediência] .................... 659

[625 A Maldição da Desobediência] ............. 661

[626 Discurso Final de Moshe] ..................... 667

[627 A Aliança Renovada] ............................. 667

[628 Arrependimento e Restauração] .......... 670

[629 Eficácia da Torah] ................................. 671

[630 Livre-Arbítrio] ....................................... 672

[631 Preparação Para Nova Liderança] ........ 673

[632 Josué - A Torah] .................................... 673

[633 Preparativos Finais] .............................. 674

[634 Canção de Moshe] ................................ 677

[635 Apresentação do Cântico] .................... 681

[636 Avisando Moshe Para Morrer] .............. 681

[637 Bênção Para as Tribos] .......................... 682

[638 Moshe Morre] ....................................... 685

16

PLANO BIMESTRAL PARA A LEITURA DA TORAH

BERESHIT SHEMOT VAICRA BEMIDBAR DEVARIM

1ª SEMANA

DOMINGO CP1 CP1 CP1

SEGUNDA CP2 CP2 CP1 CP1

TERÇA CP2 CP2 CP2

QUARTA CP3 CP3 CP3

QUINTA CP4 CP3 CP3

SEXTA CP4 CP4 CP4

SÁBADO CP5 CP5 CP5 CP5 CP4

2ª SEMANA

DOMINGO CP6 CP6 CP6

SEGUNDA CP7 CP6 CP5

TERÇA CP8 CP7 CP6

QUARTA CP7 CP8 CP7

QUINTA CP7 CP8 CP8

SEXTA CP8 CP9 CP9


3ª SEMANA

DOMINGO CP10 CP11 CP10

SEGUNDA CP11 CP10 CP11

TERÇA CP12 CP11 CP12

QUARTA CP13 CP11 CP12

QUINTA CP14, 15 CP13

SEXTA CP16, 17 CP14


4ª SEMANA

DOMINGO CP19,20 CP14

SEGUNDA CP20,21 CP13

TERÇA CP13 CP16

QUARTA CP22 CP14 CP14


17

Torah Israelita

- Bereshit – Gênesis בְּ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית

SEXTA CP15 CP15 CP18


5ª SEMANA

DOMINGO CP26,27,28

SEGUNDA CP29 CP16 CP20

TERÇA CP17 CP17 CP17

QUARTA CP30,31 CP21

QUINTA CP18 CP18 CP22

SEXTA CP19 CP18 CP23


6ª SEMANA


SEGUNDA CP34, 35 CP21

TERÇA CP21,22 CP22

QUARTA CP36, 37 CP26


SEXTA CP25, 26 CP23


7ª SEMANA

DOMINGO CP39, 40 CP28 CP29

SEGUNDA CP41, 42 CP29,30 CP25

TERÇA CP31, 32 CP26

QUARTA CP43, 44 CP32, 34 CP27

QUINTA CP 45, 46 CP21, 22

SEXTA CP 46, 47 CP28

SÁBADO CP 48 CP35 CP23 CP29 CP30

8ª SEMANA


SEGUNDA CP 37, 38 CP 30

TERÇA CP 25 CP 31 CP32

QUARTA CP 49 CP 39

QUINTA CP26 CP 32, 33

SEXTA CP 34, 35 CP 33

SÁBADO CP 50 CP 40 CP27 CP 36 CP 34

18

Torah Israelita


19

Torah Israelita


1 Bereshit – Gênesis

סֵ‏ פֶר בְּ‏ רֵ‏ אשִׁ‏ ית

Sefer Be -reshit

Em princ ípio

Bereshit - Gênesis Capítulo, 1

Porção semanal: 1 - Bereshit Em princípio

Porção semanal: Gn 1: 1-6: 8

Última leitura: Gn 6: 5-8

Conclusão: Is 42: 5-43: 10

Salmo Bereshit: 139

[1 A criação do mundo; O primeiro dia]

1 Em [um] 1 princípio, ELOHIM criou os

céus e a terra. 2 E a terra estava sem

forma e vazia; e havia escuridão sobre a

face da profundeza, e o 2 vento de ELOHIM

3movia a face das águas. 3 E disse ELOHIM:

surja a luz. E a luz surgiu. 4 ELOHIM viu que

Bereshit - Gênesis 1

)1( בְּ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית בָּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים | אֵ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )2( וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הָּ‏ יְּתָּ‏ ה תֹ‏ הּו וָּ‏ בֹהּו וְּ‏ חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך עַ‏ ל פְּ‏ נֵי תְּ‏ הוֹם

| וְּ‏ רּוחַ‏ אֱֹלהִ‏ ים מְּ‏ רַ‏ חֶ‏ פֶ‏ ת עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ מָּ‏ יִם:‏

)3( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יְּהִ‏ י אוֹר | וַיְּהִ‏ י

אוֹר:‏ )4( וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ אוֹר כִ‏ י

טוֹב | וַ‏ יַבְּ‏ דֵ‏ ל אֱֹלהִ‏ ים בֵ‏ ין הָּ‏ אוֹר ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך:‏ )5( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים לָּאוֹר יוֹם

1

Gn 1: 1 – “Be-reshit”: Alguns traduziram por "No princípio criou D-us " ou "Em princípio ELOHIM criou"

2

Gn 1: 2 – “Vento de Elohim”: Outras bíblias traduzem por "Espírito de D-us" ou "sopro de D-us". A palavra ruach pode ser traduzida por: Espírito, vento,

sopro, estado mental, folego. Cada tradução deve estar em harmonia com o contexto. O tradutor não deve "engessar" a tradução ou faze-la conforme sua

crença.

No versículo dois (2) de Bereshit capítulo um (1), são usados elementos da natureza; céu, terra e água. O Vento do ELOHIM entra no contexto como um

elemento sobrenatural para mostrar que a terra estava sendo guardada pelo poder do Soberano.

3

Gn 1: 2 “movia”: מְ‏ רַ‏ חֶ‏ פֶ‏ ת (Merachefet)– Pairava, movia ou agitava.

20

Torah Israelita

a luz era boa; e fez 4 separação entre a luz

e a escuridão. 5 E ELOHIM chamou à luz

dia, e a escuridão noite. E foi a tarde e a

manhã, o primeiro dia.

[2 O segundo dia]

6 E disse ELOHIM: tenha uma 5 vastidão no

meio das águas, e tenha separação entre

águas e águas. 7 ELOHIM fez a vastidão, e

6separou as águas que estavam debaixo

da 7 vastidão das águas que estavam acima

da vastidão. E assim foi feito. 8 ELOHIM

chamou a vastidão 8 shamayim. Veio a

tarde e depois a manhã, o segundo dia.

[3 O terceiro dia]

9 E disse ELOHIM: 9 Ajuntem-se num só

lugar as águas que estão debaixo dos


וְּ‏ לַחֹ‏ שֶ‏ ‏ְך קָּ‏ רָּ‏ א לָּיְּלָּה | וַיְּהִ‏ י עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י

בֹקֶ‏ ר יוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)6( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יְּהִ‏ י רָּ‏ קִ‏ יעַ‏ בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ מָּ‏ יִם | וִ‏ יהִ‏ י מַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל בֵ‏ ין מַ‏ יִם לָּמָּ‏ יִם:‏

)7( וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ קִ‏ יעַ‏ וַיַבְּ‏ דֵ‏ ל

בֵ‏ ין הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת לָּרָּ‏ קִ‏ יעַ‏ ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר מֵ‏ עַ‏ ל לָּרָּ‏ קִ‏ יעַ‏ | וַיְּהִ‏ י כֵן:‏ )8(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים לָּרָּ‏ קִ‏ יעַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וַיְּהִ‏ י

עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י בֹקֶ‏ ר יוֹם שֵ‏ נִי:‏

)9( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יִקָּ‏ וּו הַ‏ מַ‏ יִם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ תֵ‏ רָּ‏ אֶ‏ ה

הַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה | וַיְּהִ‏ י כֵן:‏ )10( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים

לַיַבָּ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ּולְּ‏ מִ‏ קְּ‏ וֵה הַ‏ מַ‏ יִם קָּ‏ רָּ‏ א

יַמִ‏ ים | וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י טוֹב:‏ )11(

4

Gn 1.4 – “Separação”: Ao separar o dia da noite, fica claro que o mundo ainda não possuía o ciclo de rotação, é nesse momento que o mundo criado entra

em movimentação para fazer essa separação.

5

Gn 1: 6 - "vastidão" ou "expansão": Em outras bíblias a palavra é traduzida como "firmamento"

6

Gn 1: 7 - "Separou as águas": O Eterno faz separação entre as águas. Nesse versículo fica claro a ideia que água doce e água salgada eram uma só. Também

podemos notar que ELOHIM equilibrou o sistema atmosférico.

7

Gn 1: 7 “vastidão”: רָ‏ קִ‏ יע (Raqya’) – firmamento ou cobertura. Essa palavra é encontrada doze vezes no Tanach. Ela está sempre associada ao firmamento e

uma espécie de cobertura majestática.

8

Gn 1: 8 - "shamayim": A palavra "Shamayim" é um plural dual, é porque os antigos chamavam o céu com esta palavra em plural 'Shamayim"?

Praticamente nunca aparece está palavra em singular nas Escrituras hebréias, e por quê? Existe várias interpretações a respeito.

A segunda explicação é: Que segundo Rashi a palavra "Shamayim" é composta de duas palavras hebraica, palavra Esh (fogo) com a palavra Mayim (água).

Então segundo Rashi a combinação desse conceito e não somente das palavras, mas desses conceitos como fogo que é um conceito primitivo original

primário, e Mayim que é outro elemento primeiro, então a combinação desses dois conceitos, desses dois elementos primários básico para existência da

humanidade, a combinação desses dois conceitos produzem a palavra (Shamayim) que se traduz defeituosamente ao português os "céus" poderia ser

traduzido como "O imenso céu", porém é claro ninguém traduz assim, porque seria como uma paráfrase, porém esse é o sentido "O imenso céu"

Shamayim. O que se passa a nós é que, nosso pensamento pequeno quando falamos dessas coisas não temos a mesma mentalidade que tinham os

hebreus antigos, porque os hebreus antigos quando queriam ressaltar a imensidade e a grandeza de alguma coisa, eles colocavam assim em plural.

9

Gn 1.9 - "Ajuntem-se num só lugar": em outras palavras, ELOHIM separou o espaço para a terra firme e o espaço para a água marítima.

21

Torah Israelita

céus, e 10 apareça a parte seca. E assim foi.

10 Chamou ELOHIM à parte seca terra, e

ao ajuntamento das águas mares. E viu

ELOHIM que era bom. 11 E disse ELOHIM:

Produza a terra relva, ervas que deem

semente, e árvores frutíferas que deem

fruto segundo a sua linhagem, que tenha

em si a sua semente, sobre a terra. E assim

foi feito. 12 E a terra produziu relva, ervas

que davam semente segundo a sua

linhagem, e árvores que davam fruto, o

qual tinha em si a sua semente, segundo a

sua linhagem. E viu ELOHIM que era bom.

13 Veio a tarde e depois a manhã, o

terceiro dia.

[4 O quarto dia]

14 E Elohim disse: Haja luzes na expansão

dos céus para iluminar a terra e 11 separar o

dia da noite; sejam eles para sinais e para

estações, e para 12 dias e anos; 15 e sirvam

de luminares na vastidão dos céus, para

iluminar a terra. E assim foi feito. 16 E

ELOHIM fez dois grandes luminares: o

luminar maior para governar o dia, e o

luminar menor para governar a noite; e as

estrelas. 17 E ELOHIM os pôs na vastidão

dos céus para iluminar a terra, 18 para

governar o dia e a noite, e para fazer

separação entre a luz e a escuridão. E viu


וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים תַ‏ דְּ‏ שֵ‏ א הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ דֶ‏ שֶ‏ א

עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב מַ‏ זְּ‏ רִ‏ יעַ‏ זֶרַ‏ ע עֵ‏ ץ פְּ‏ רִ‏ י עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה פְּ‏ רִ‏ י

לְּ‏ מִ‏ ינוֹ‏ אֲשֶ‏ ר זַרְּ‏ עוֹ‏ בוֹ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיְּהִ‏ י

כֵן:‏ )12( וַ‏ תוֹצֵ‏ א הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ דֶ‏ שֶ‏ א עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב

מַ‏ זְּ‏ רִ‏ יעַ‏ זֶרַ‏ ע לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו וְּ‏ עֵ‏ ץ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה פְּ‏ רִ‏ י

אֲשֶ‏ ר זַרְּ‏ עוֹ‏ בוֹ‏ לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו | וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים

כִ‏ י טוֹב:‏ )13( וַיְּהִ‏ י עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י בֹקֶ‏ ר יוֹם

שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י:‏

)14( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יְּהִ‏ י מְּ‏ אֹ‏ רֹת בִ‏ רְּ‏ קִ‏ יעַ‏

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לְּ‏ הַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל בֵ‏ ין הַ‏ יוֹם ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ לָּיְּלָּה | וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת ‏ּולְּ‏ מוֹעֲדִ‏ ים

‏ּולְּ‏ יָּמִ‏ ים וְּ‏ שָּ‏ נִים:‏ )15( וְּ‏ הָּ‏ יּו לִ‏ מְּ‏ אוֹרֹת

בִ‏ רְּ‏ קִ‏ יעַ‏ הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

וַ‏ יְּהִ‏ י כֵן:‏ )16( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי

הַ‏ מְּ‏ אֹ‏ רֹת הַ‏ גְּ‏ דֹלִ‏ ים | אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ אוֹר הַ‏ גָּדֹל

לְּ‏ מֶ‏ מְּ‏ שֶ‏ לֶת הַ‏ יוֹם וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ אוֹר הַ‏ קָּ‏ טֹן

לְּ‏ מֶ‏ מְּ‏ שֶ‏ לֶת הַ‏ לַיְּלָּה וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כוֹכָּבִ‏ ים:‏

)17( וַיִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים בִ‏ רְּ‏ קִ‏ יעַ‏

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | לְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )18(

וְּ‏ לִ‏ מְּ‏ שֹל בַ‏ יוֹם ‏ּובַ‏ לַיְּלָּה ‏ּולֲהַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל בֵ‏ ין

הָּ‏ אוֹר ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך | וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י

10

Gn 1.9 - “apareça a parte seca”: tudo indica que a terra existia no fundo das águas, ambos já haviam sido criados em um princípio.

11

Gn 1.14 - "para fazerem separação": O calendário hebreu é luni-solar. Usavam o sol e a lua como base para medição dos dias, meses, estações e anos.

Mas o calendário não nos possibilita contar as semanas. Os antigos Sumérios já utilizavam os astros celestes para medir o tempo.

12

Gn 1.14 - “dias”: "Yamim": Literalmente "dias", essa palavra é usada no hebraico para conotar uma quantidade de anos.

22

Torah Israelita

ELOHIM que era bom. 19 Veio a tarde e

depois a manhã, o quarto dia.

[5 O quinto dia]

20 E disse ELOHIM: Produzam as águas

cardumes de seres viventes; - e voem as

aves acima da terra na vastidão dos céus.

21 Criou, ELOHIM as 13 grandes criaturas

aquáticas, e todos os seres viventes que se

moviam, os quais as águas produziram

abundantemente, segundo as suas

linhagens; e toda ave alada, segundo a sua

linhagem. E viu ELOHIM que era bom. 22

Por conseguinte ELOHIM os abençoou,

dizendo: 14 reproduzam-se e proliferem-se,

e enchei as águas dos mares; e

multipliquem-se as aves sobre a terra. 23

Veio a tarde e depois a manhã, o quinto

dia.

[6 O sexto dia]

24 E disse ELOHIM: 15 Produza a terra seres

viventes segundo a sua linhagem: animais

domésticos, répteis, e animais selvagens

segundo a sua linhagem. E assim foi feito.

25 E ELOHIM fez os animais selvagens

segundo a sua linhagem, e os animais

domésticos segundo a sua linhagem, e

todos os répteis da terra segundo a sua

linhagem. E viu ELOHIM que era bom. 26


טוֹב:‏ )19( וַיְּהִ‏ י עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י בֹקֶ‏ ר יוֹם

רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י:‏

)20( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יִשְּ‏ רְּ‏ צּו הַ‏ מַ‏ יִם

שֶ‏ רֶ‏ ץ נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה | וְּ‏ עוֹף יְּעוֹפֵ‏ ף עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי רְּ‏ קִ‏ יעַ‏ הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )21(

וַ‏ יִ‏ בְּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ תַ‏ נִינִם הַ‏ גְּ‏ דֹלִ‏ ים |

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל נֶפֶ‏ ש הַ‏ חַ‏ יָּה הָּ‏ רֹמֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

שָּ‏ רְּ‏ צּו הַ‏ מַ‏ יִם לְּ‏ מִ‏ ינֵהֶ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל עוֹף

כָּנָּף לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י טוֹב:‏

)22( וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר | פְּ‏ רּו

‏ּורְּ‏ בּו ‏ּומִ‏ לְּ‏ אּו אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ יִם בַ‏ יַמִ‏ ים וְּ‏ הָּ‏ עוֹף

יִרֶ‏ ב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )23( וַיְּהִ‏ י עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י בֹקֶ‏ ר

יוֹם חֲמִ‏ ישִ‏ י:‏

)24( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים תוֹצֵ‏ א הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ נֶפֶ‏ ש

חַ‏ יָּה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה וָּ‏ רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש וְּ‏ חַ‏ יְּתוֹ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

לְּ‏ מִ‏ ינָּּה | וַיְּהִ‏ י כֵן:‏ )25( וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ת חַ‏ יַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לְּ‏ מִ‏ ינָּּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ מִ‏ ינָּּה וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו

| וַ‏ יַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י טוֹב:‏ )26( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

אֱֹלהִ‏ ים נַעֲׂשֶ‏ ה ‏ָאדָּ‏ ם בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ מֵ‏ נּו כִ‏ דְּ‏ מּותֵ‏ נּו

| וְּ‏ יִרְּ‏ דּו בִ‏ דְּ‏ גַת הַ‏ יָּם ‏ּובְּ‏ עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּובְּ‏ כָּל הָּ‏ רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש

13

Gn 1.21 - "grandes criaturas aquáticas": Possivelmente baleias e outros animais gigantescos que viviam nos oceanos.

14

Gn 1.22 - "reproduzam-se": O Criador criou nos seres biológicos a capacidade de auto se reproduzirem.

15

Gn 1.24 - "Produza a terra": Em muitas passagens encontraremos essa frase "produza a terra". A maior parte da criação é de origem da terra, ou seja, do

solo. A diferença entre o homem e outros seres terrestres é que todos os animais foram criados em um só dia (yom), mas ao homem ELOHIM dedicou um

dia inteiro para a criação de Adam.

23

Torah Israelita

E disse ELOHIM: Façamos o homem de

acordo com a nossa 16 forma, conforme a

nossa 17 semelhança; governe ele sobre os

peixes do mar, sobre as aves dos céus,

sobre os animais domésticos, e sobre toda

a terra, e sobre todo réptil que se arrasta

sobre a terra. 27 Por conseguinte ELOHIM

criou o homem à sua imagem; à imagem

de ELOHIM o homem e a mulher foram

criados. 28 E ELOHIM os abençoou e lhes

disse: reproduzam-se e proliferem-se;

enchei a terra e sujeitai-a; dominai sobre

os peixes do mar, sobre as aves dos céus e

sobre todos os animais que se arrastam

sobre a terra. 29 Disse-lhes mais: Eu vos

tenho dado todas as ervas que produzem

18sementes, as quais se acham sobre a face

de toda a terra, bem como todas as

árvores em que há 19fruto que dê

semente; ser-vos-ão para mantimento.

30 E para todos os animais da terra, para

todas as aves dos céus e para todo ser

vivente que se arrasta sobre a terra, tenho

dado todas as ervas verdes como


הָּ‏ רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )27( וַיִ‏ בְּ‏ רָּ‏ א

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ מוֹ‏ בְּ‏ צֶ‏ לֶם

אֱֹלהִ‏ ים בָּ‏ רָּ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ | זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה בָּ‏ רָּ‏ א

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )28( וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים פְּ‏ רּו ‏ּורְּ‏ בּו ‏ּומִ‏ לְּ‏ אּו

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ כִ‏ בְּ‏ שֻׁהָּ‏ | ‏ּורְּ‏ דּו בִ‏ דְּ‏ גַת הַ‏ יָּם

‏ּובְּ‏ עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּובְּ‏ כָּל חַ‏ יָּה הָּ‏ רֹמֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים הִ‏ נֵה

נָּתַ‏ תִ‏ י לָּכֶם אֶ‏ ת כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב זֹרֵ‏ עַ‏ זֶרַ‏ ע אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

בוֹ‏ פְּ‏ רִ‏ י עֵ‏ ץ זֹרֵ‏ עַ‏ זָּרַ‏ ע | לָּכֶם יִהְּ‏ יֶה

לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה:‏ )30( ‏ּולְּ‏ כָּל חַ‏ יַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּולְּ‏ כָּל

עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל רוֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה אֶ‏ ת כָּל יֶרֶ‏ ק עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב

לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה | וַיְּהִ‏ י כֵן:‏ )31( וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה וְּ‏ הִ‏ נֵה טוֹב מְּ‏ אֹ‏ ד |

וַ‏ יְּהִ‏ י עֶ‏ רֶ‏ ב וַיְּהִ‏ י בֹקֶ‏ ר יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י:‏

16

Gênesis 1.26 - “forma”: Quando ELOHIM criou Adam Ele o fez conforme a sua imagem. Isso não significa que ELOHIM tem aparência física igual a Adam.

Porque o Criador não é físico.

Ao ser criado a imagem do Soberano, o homem se tornou o reflexo do seu Poderoso em: Sabedoria, e natureza de Santidade. Ao ser criado, Adam possuía a

natureza santa (santidade) com a sabedoria.

17

Gênesis 1.26 - “Semelhança”. O homem obteve: o poder de escolha e inteligência. Ser a imagem e semelhança significa que Adam foi criado com a

natureza de santidade e com sabedoria, poder de escolha e inteligência.

18

Gênesis 1: 29 -"Sementes": O Eterno define a alimentação do homem. : As sementes de todas as ervas, exemplo: arroz, feijão, ervilha, lentilha, milho etc.

O Altíssimo não criou o homem para alimentar-se de outros seres pensantes. Quando Adão foi criado o Soberano deu a ele uma dieta harmônica com todo

o ecossistema. O amoroso Criador não deu vida as lindas criaturas para que o homem matasse, a fim de obter vitaminas. Ele deu ao homem frutas,

sementes e água do rio rica em vitamina b12, fundamental para existência humana. A alimentação adâmica era e é perfeita, porque foi Elohey que criou.

19

Gênesis 1: 29 - "fruto que dê semente": Aqui vemos obviamente ELOHIM definindo as frutas como alimento para o homem, exemplo: maçã, banana,

pêssego, uva etc. Todas as frutas que tenham dentro delas sementes.

24

Torah Israelita

mantimento. E assim foi. 31 E viu ELOHIM

tudo quanto fizera, e era muito bom. Veio

a tarde e depois a manhã, o sexto dia.


[7 O sétimo dia]

1 Assim foram acabados os céus e a terra,

e todo o seu exército. 2 20 No sexto dia

ELOHIM terminou todo o trabalho que

havia feito, e 21 cessou no sétimo dia de

toda a sua obra, que tinha feito 3 E

ELOHIM 22 abençoou o sétimo dia, e o

23consagrou; porque nele cessou de toda a

sua obra que criara e fizera.

[8 O Éden]

4 Estas são as gerações dos céus e da

terra, quando foram criados, no dia em



)1( וַ‏ יְּכֻׁלּו הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ כָּל

צְּ‏ בָּ‏ ‏ָאם:‏ )2( וַיְּכַל אֱֹלהִ‏ ים בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מְּ‏ לַאכְּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה | וַיִ‏ שְּ‏ בֹת

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מִ‏ כָּל מְּ‏ לַאכְּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏ )3( וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש אֹ‏ תוֹ‏ | כִ‏ י בוֹ‏ שָּ‏ בַ‏ ת

מִ‏ כָּל מְּ‏ לַאכְּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר בָּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים

לַעֲׂשוֹת:‏

)4( אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דוֹת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

בְּ‏ הִ‏ בָּ‏ רְּ‏ ‏ָאם | בְּ‏ יוֹם עֲׂשוֹת יהוה אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ רֶ‏ ץ וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )5( וְּ‏ כֹ‏ ל ‏ׂשִ‏ יחַ‏ הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

טֶ‏ רֶ‏ ם יִהְּ‏ יֶה בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

20

Gênesis 2:2 - "No sexto dia": O Eterno criou o mundo em seis dias e não trabalhou no sábado. "No sexto dia": O Eterno criou o mundo em seis dias e não

trabalhou no sábado. Com o sétimo dia Ele termina sua obra, coroando a criação com um dia de descanso. Desde o Éden o sábado foi reservado para

memória da criação. Nesse dia ELOHIM não cria, mas institui. A versão em aramaico diz "no sexto dia". O Eterno conclui a criação do mundo no sexto dia,

mas com o sábado Ele finaliza. No sábado ELOHIM não cria nada, é nesse dia que Ele cessa. Correção com a Peshita aramaica e torah samaritana.

Com o sétimo dia Ele termina sua obra, coroando a criação com um dia de descanso. Desde o Éden o shabat foi reservado para memória da criação. Nesse

dia ELOHIM não cria, mas institui. A versão em aramaico diz "no sexto dia". O Eterno conclui a criação do mundo no sexto dia, mas com o shabat Ele finaliza.

No shabat ELOHIM não cria nada, é nesse dia que Ele cessa.

21

Gênesis 2: 2 - "cessou": Algumas traduções dizem "descansou". A melhor tradução é "cessou" porque o Criador não cansa, mas cessa de suas obras.

“Nem se cansa, nem se fadiga” Isaías 40: 28

22

Gênesis 2: 3 - "abençoou": Quando ELOHIM abençoa ele coloca nesse dia uma marca da benção e todos que descansam nesse dia serão abençoados.

23

Gênesis 2: 3 - "consagrou/santificou": O Criador santifica o shabat, em outras palavras ele separa esse dia para Ele. Ao santificar o shabat ELOHIM nos

revelou que esse dia não é igual aos demais. Desde o Éden o Shabat é um diferencial para distinguir entre o povo do ELOHIM e quem não é. Muitos dizem

que o Sábado foi dado apenas no Sinay, essa compreensão é um erro fatal. A toráh nos diz que o sábado foi dado na Criação do mundo, para benefício do

homem criado, desde o Éden esse dia foi: abençoado e consagrado. Antes mesmo do Sinay o povo Israelita já observava o shabat, mas ao passo do tempo

‏.((ּתו ( (Instruções eles esqueceram e foi pela bravura de Moshe que ELOHIM suscitou suas leis

25

Torah Israelita

que יהוה ELOHIM fez a terra e os céus.

24

5 E de toda planta do campo, antes que

estivesse na terra, e toda erva do campo,

antes de haver brotado; porque

ELOHIM não tinha feito chover sobre a

25

terra, nem havia homem para cultivar a

terra. 6 Porém, uma neblina subia da

terra, e regava toda a superfície da terra.

7 E יהוה ELOHIM formou o homem do pó

da terra, e soprou-lhe nas narinas o fôlego

da vida; e o homem tornou-se um ser

יהוה

vivente. 8 E יהוה ELOHIM plantou um

jardim, na região oriental do Éden; e pôs

26

ali o homem que criara. 9 E יהוה ELOHIM

fez brotar da terra toda qualidade de

árvores agradáveis à vista e boas para

comida, bem como a árvore da vida no

meio do jardim, e a árvore do

conhecimento do bem e do mal. 10 E saía

um rio do Éden para regar o jardim; e dali

se dividia e se tornava em quatro braços.

27

11 O nome do primeiro é Pisom: este é o

28

que rodeia toda a terra de Havilá, onde há

ouro; 12 e o ouro dessa terra é bom: ali há

o bdélio, e a pedra de berilo. 13 O nome

do segundo rio é Giom: este é o que

29


טֶ‏ רֶ‏ ם יִצְּ‏ מָּ‏ ח | כִ‏ י ‏ֹלא הִ‏ מְּ‏ טִ‏ יר יהוה

אֱֹלהִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ַאיִן לַעֲבֹד

אֶ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )6( וְּ‏ אֵ‏ ד יַעֲלֶה מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

| וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ת כָּל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )7(

וַ‏ יִ‏ יצֶ‏ ר יהוה אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם עָּ‏ פָּ‏ ר

מִ‏ ן הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה וַיִ‏ פַ‏ ח בְּ‏ אַ‏ פָּ‏ יו נִשְּ‏ מַ‏ ת חַ‏ יִ‏ ים

| וַ‏ יְּהִ‏ י הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לְּ‏ נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה:‏ )8( וַיִ‏ טַ‏ ע

יהוה אֱֹלהִ‏ ים גַן בְּ‏ עֵ‏ דֶ‏ ן מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם | וַיָּׂשֶ‏ ם

שָּ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יָּצָּ‏ ר:‏ )9( וַ‏ יַצְּ‏ מַ‏ ח

יהוה אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ ן הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה כָּל עֵ‏ ץ

נֶחְּ‏ מָּ‏ ד לְּ‏ מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה וְּ‏ טוֹב לְּ‏ מַ‏ אֲכָּל | וְּ‏ עֵ‏ ץ

הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים בְּ‏ תוְֹך הַ‏ גָּן וְּ‏ עֵ‏ ץ הַ‏ דַ‏ עַ‏ ת טוֹב

וָּ‏ רָּ‏ ע:‏ )10( וְּ‏ נָּהָּ‏ ר יֹצֵ‏ א מֵ‏ עֵ‏ דֶ‏ ן לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ קוֹת

אֶ‏ ת הַ‏ גָּן | ‏ּומִ‏ שָּ‏ ם יִפָּ‏ רֵ‏ ד וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

רָּ‏ אשִ‏ ים:‏ )11( שֵ‏ ם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד פִ‏ ישוֹן | הּוא

הַ‏ סֹ‏ בֵ‏ ב אֵ‏ ת כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ חֲוִ‏ ילָּה אֲשֶ‏ ר שָּ‏ ם

הַ‏ זָּהָּ‏ ב:‏ )12( ‏ּוזֲהַ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא טוֹב |

שָּ‏ ם הַ‏ בְּ‏ דֹלַח וְּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן הַ‏ שֹהַ‏ ם:‏ )13( וְּ‏ שֵ‏ ם

הַ‏ נָּהָּ‏ ר הַ‏ שֵ‏ נִי גִ‏ יחוֹן | הּוא הַ‏ סוֹבֵ‏ ב אֵ‏ ת

24

Gn 2: 4 - “YHWH” : A fonética exata do nome do ELOHIM é algo difícil de reproduzir, mas existem dois nomes usados hoje em dia, e um dos dois é o que

mais se aproxima da pronúncia original, "YeHôVaH" ou "YaHwH"

25

Gn 2.5 - "não tinha feito chover sobre a terra": Ainda não existia a chuva na terra. A chuva foi oficialmente inaugurada no grande dilúvio.

26

Gn 2.8 - "Éden": Tradução para o português, "deleite" lugar de descanso. A origem do termo "Éden" em hebraico parece derivar da palavra acade edinu,

que deriva do sumério E. DIN. Em todas estas línguas a palavra significa planície ou estepe. A Septuaginta traduz do hebraico (gan) “jardim” para palavra

grego (pa·rá·dei·sos) paraíso. Devido a isso, temos a associação da palavra portuguesa paraíso com o jardim do Éden.

27

Gn 2.10 - "braços": Ou em quatro correntes de rios.

28

Gn 2.11 - "Pisom": Píson é uma palavra de origem hebraica que significa "mais espalhado", este rio flui através do Irã até o Golfo Pérsico.

29

Gn 2.13 - "Giom": Flávio Josefo identifica o rio Giom com o rio Nilo. O significado desse nome é: Irromper ou Jorrar.

26

Torah Israelita

rodeia toda a terra de Cuxe. 14 O nome do

terceiro rio é Tigre: este é o que corre

30

pelo oriente da Assíria. E o quarto rio é o

Eufrates. 15 E יהוה ELOHIM tomou o

homem, e o pôs no jardim do Éden para o

cultivar e guardar. 16 E יהוה ELOHIM

ordenou ao homem, dizendo: De toda

árvore do jardim podes comer

livremente; 17 mas da árvore do

conhecimento do bem e do mal, dessa

não comerás; porque no dia em que dela

comeres, certamente morrerás. 18 Disse

mais יהוה ELOHIM: Não é bom que o

homem esteja só; farei para você uma

31ajudadora compatível. 19 E יהוה ELOHIM

formou da terra a todos os animais do

campo e a todas as aves dos céus, e os

trouxe ao homem, para ver como lhes

chamaria; e o que quer que o homem

chamou a todo ser vivente, esse foi o seu

nome. 20 Assim o homem deu nomes a

32

todos os animais domésticos, às aves dos

céus e a todos os animais do campo; mas


כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ כּוש:‏ )14( וְּ‏ שֵ‏ ם הַ‏ נָּהָּ‏ ר

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י חִ‏ דֶ‏ קֶ‏ ל הּוא הַ‏ הֹ‏ לְֵך קִ‏ דְּ‏ מַ‏ ת

אַ‏ שּור | וְּ‏ הַ‏ נָּהָּ‏ ר הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י הּוא פְּ‏ רָּ‏ ת:‏

)15( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח יהוה אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם |

וַ‏ יַנִחֵ‏ הּו בְּ‏ גַן עֵ‏ דֶ‏ ן לְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דָּ‏ ‏ּה ‏ּולְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רָּ‏ ‏ּה:‏

)16( וַיְּצַ‏ ו יהוה אֱֹלהִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר | מִ‏ כֹ‏ ל עֵ‏ ץ הַ‏ גָּן ‏ָאכֹ‏ ל תֹ‏ אכֵל:‏

)17( ‏ּומֵ‏ עֵ‏ ץ הַ‏ דַ‏ עַ‏ ת טוֹב וָּ‏ רָּ‏ ע ‏ֹלא תֹ‏ אכַל

מִ‏ מֶ‏ נּו | כִ‏ י בְּ‏ יוֹם אֲכָּלְּ‏ ‏ָך מִ‏ מֶ‏ נּו מוֹת

תָּ‏ מּות:‏ )18( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֱֹלהִ‏ ים ‏ֹלא

טוֹב הֱיוֹ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ | אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ‏ּה ל ‏ֹו

עֵ‏ זֶר כְּ‏ נֶגְּ‏ דוֹ:‏ )19( וַיִ‏ צֶ‏ ר יהוה אֱֹלהִ‏ ים

מִ‏ ן הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה כָּל חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וַ‏ יָּבֵ‏ א אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לִ‏ רְּ‏ אוֹת

מַ‏ ה יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏ | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִקְּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה הּוא שְּ‏ מוֹ:‏

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם שֵ‏ מוֹת לְּ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

)20(

30

Gn 2.14 - "Tigre": O rio Tigre ou Tígris é o mais oriental dos dois grandes cursos de água que delineiam a Mesopotâmia, junto com o Eufrates, que corre

desde as montanhas de Anatólia através do Iraque. De fato, o nome "Mesopotâmia" significa terra entre os rios.

O Tigre tem 1 900 km de extensão. Nasce nos montes Tauro da Turquia oriental e corre geralmente para sudeste até unir-se ao rio Eufrates, próximo a Al

Qurna no sul do Iraque. Os dois rios formam o canal de Shatt al-Arab, que desemboca no golfo Pérsico. Neste rio desembocam muitos afluentes, como o

Diyala e o Zab.

Bagdá, a capital iraquiana, situa-se na margem oeste do Tigre, enquanto a cidade portuária de Baçorá localiza-se junto ao rio Shatt al-Arab. Na antiguidade,

muitas das grandes cidades da Mesopotâmia situavam-se junto a algum desses dois rios, ou pelo menos próximas a eles, aproveitando suas águas para

irrigar a civilização suméria. Entre as cidades mais importantes do Tigre encontravam-se Nínive, Ctesifonte e Selêucia, enquanto a cidade de Lagash estava

irrigada pela água do Tigre através de um canal construído em 2 400 a. C. Tikrit também se encontra junto ao rio, tanto que seu nome está baseado no do

próprio rio.

31

Gn 2.18 - "ajudadora compatível": Uma mulher para ajudar Adam e compatível a semelhança de Adam. Ou seja. Éva não seria um ser menor que Adam,

mas no mesmo nível, cada um com suas diferenças, cada um com suas funções. Adam seria o grande responsável pelo Éden.

32

Gn 2.20 - "homem deu nomes a todos" O homem deu nome a quase tudo que ELOHIM criou, menos a si próprio, ELOHIM deu o nome para que o

homem sempre se lembre quem é maior.

27

Torah Israelita

para o homem não havia uma ajudadora

idônea. 21 Por conseguinte יהוה ELOHIM

fez o homem 33 dormir pesadamente, e

este adormeceu; retirou-lhe, então, de

um lado, e fechou a carne em seu lugar;

22 e da costela que יהוה ELOHIM lhe

tomara, formou a mulher e a trouxe ao

homem. 23 Disse o homem: Esta é agora

osso dos 34 meus ossos, e carne da minha

carne; ela será chamada varoa, uma vez

que do homem foi tirada. 24 Por

conseguinte o homem deve deixar seu

abba e a sua ima, e unir-se-á a sua mulher,

e 35 uma só carne eles serão. 25 E ambos


‏ּולְּ‏ עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה |

‏ּולְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ א עֵ‏ זֶר כְּ‏ נֶגְּ‏ דוֹ:‏ )21(

וַ‏ יַפֵל יהוה אֱֹלהִ‏ ים תַ‏ רְּ‏ דֵ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

וַ‏ יִ‏ ישָּ‏ ן | וַיִ‏ קַ‏ ח ‏ַאחַ‏ ת מִ‏ צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ יו וַיִ‏ סְּ‏ גֹ‏ ר

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תַ‏ חְּ‏ תֶ‏ נָּה:‏ )22( וַיִ‏ בֶ‏ ן יהוה אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ת הַ‏ צֵ‏ לָּע אֲשֶ‏ ר לָּקַ‏ ח מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | וַיְּבִ‏ אֶ‏ הָּ‏ אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )23(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם זֹאת הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם עֶ‏ צֶ‏ ם

מֵ‏ עֲצָּ‏ מַ‏ י ‏ּובָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רִ‏ י | לְּ‏ זֹאת יִקָּ‏ רֵ‏ א

אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י מֵ‏ אִ‏ יש לֻׁקֳ‏ חָּ‏ ה זֹאת:‏ )24( עַ‏ ל

כֵן יַעֲזָּב אִ‏ יש אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ מוֹ‏ |

33

Gn 2: 21 - "dormir pesadamente": Uma espécie de anestesia geral, isso prova que muito antes do pecado o homem tinha a possibilidade de sentir dor.

34

Gn 2.23 - "meus ossos, e carne da minha carne" Eva foi criada cópia de Adam. O homem foi criado a partir do pó da terra e Eva do homem. Quando um

homem casa com uma mulher, tornam-se de fato uma só carne. Com o tempo eles podem sofrer das mesmas doenças e ter os mesmos desejos. O sangue

de ambos passa por pequenas transformações. Os fluídos trocados pelo casal tem influência sobre ambos. Com o nascimento dos filhos, aprofunda-se a união

entre eles e enquanto viverem, serão ligados por um forte laço.

É por estes motivos, que o casamento é algo sério e deve ser respeitado. Ao Adão dizer: “osso dos meus ossos, e carne da minha carne” Ele reconhecia que ela

era parte dele e não algo a ser menosprezado, a mulher torna se companheira compatível, leal, idônea. O maior presente que Adão recebeu não foi o Éden,

mas, foi ver outro ser humano retirado de seu próprio ser. Os homens devem tratar suas esposas como tratariam a si próprio, “amarás o próximo como a ti

mesmo”. Cabe ao homem o dever moral, social e espiritual sobre sua esposa. Nunca um homem deve humilhar ou rebaixar sua companheira, ela não é menor

do que ele, porque é osso dos seus ossos, e carne da sua carne. Ela deve ser tratada como a mais preciosa de todos os tesouros, amada e respeitada. Mas em

contra partida a mulher não deve pensar ou ter atitudes que insinue ser melhor ou mais hábil do que o homem, afinal ela é osso dos ossos dele, e carne da

carne dele, ambos são iguais perante o Criador, mas, com funções e responsabilidades distintas.

O sexo praticado no casamento é a união íntima guardada apenas para eles, esse é um presente dado do ELOHIM ao casal, os órgãos sensoriais das regiões

intimas, os levam ao ápice do prazer entre ambos. O homem não deve negar esse precioso momento de satisfação a sua mulher, ele tem o dever de satisfazela.

35

Gênesis 2.24 – “uma só carne eles serão”: De forma física eles tornaram se uma só carne no nascimento do primeiro filho. O corpo

humano tem mais de um trilhão de células, e cada uma é formada por um núcleo e um citoplasma, cada núcleo tem quarenta e

seis cromossomos, vinte e três do pai e vinte e três da mãe, o casal em primeiro plano torna-se uma só carne no nascimento do

filho. Em segundo plano o casal torna-se uma só carne com a troca de fluidos durante o ato sexual, isso tende a colabora para que

o casal tenha o DNA parecido ao longo dos anos. Segundo a Proceedings of the National Academy of Sciences” (PNAS) dos EUA,

casais se parecem biologicamente ao viverem juntos e trocarem fluidos.

Os pesquisadores da Universidade Colorado-Boulder, nos Estados Unidos, usaram informações genéticas de 825 casais

americanos e descobriram que casais são geneticamente parecidos. No experimento, o genoma de cada participante foi

comparado ao do seu parceiro e, depois, ao de dois outros indivíduos aleatórios. Ao todo, o estudo analisou cerca de 1,7 milhão

de polimorfismos de nucleotídeo único, que são blocos de DNA conhecidos por diferenciar os seres humanos. Os cientistas

analisaram os resultados de DNA, eles notaram que a similaridade genética era um terço mais forte do que a educacional.

28

Torah Israelita

estavam desnudos, o homem e sua

mulher, e não tinham vergonha.


1 Entretanto, a 36 serpente era o mais

perspicaz de todos os animais do campo

que יהוה ELOHIM tinha feito. E ela disse à

mulher: 37 É assim que ELOHIM disse: Não

comereis de toda árvore do jardim? 2 E a

mulher disse à serpente: Do fruto das

árvores do jardim podemos comer, 3 mas

do fruto da árvore que está no meio do

jardim, disse ELOHIM: Não comereis dele,

nem tocareis nele, para que não morrais.

4 E a serpente disse à mulher: Com

certeza não morrereis. 5 Porque ELOHIM

sabe que no dia em que comerdes dele,

seus olhos se abrirão, e serão igual ao

ELOHIM, no conhecimento do bem e do

mal. 6 Por conseguinte, quando a mulher

viu que aquela árvore era boa para se

comer, e agradável aos olhos, e árvore

desejável para dar entendimento, tomou

do seu fruto e comeu; e o deu a seu

marido que estava com ela, e ele comeu.


וְּ‏ דָּ‏ בַ‏ ק בְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )25(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֲרּומִ‏ ים הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ |

וְּ‏ ‏ֹלא יִתְּ‏ בֹשָּ‏ שּו:‏


)1( וְּ‏ הַ‏ נָּחָּ‏ ש הָּ‏ יָּה עָּ‏ רּום מִ‏ כֹל חַ‏ יַת

הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה אֱֹלהִ‏ ים |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ַאף כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים

‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ כֹ‏ ל עֵ‏ ץ הַ‏ גָּן:‏ )2( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר

הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל הַ‏ נָּחָּ‏ ש | מִ‏ פְּ‏ רִ‏ י עֵ‏ ץ הַ‏ גָּן

נֹ‏ אכֵל:‏ )3( ‏ּומִ‏ פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ גָּן ‏ָאמַ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ מֶ‏ נּו

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ עּו בוֹ‏ | פֶ‏ ן תְּ‏ מֻׁ‏ תּון:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר

הַ‏ נָּחָּ‏ ש אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | ‏ֹלא מוֹת תְּ‏ מֻׁ‏ תּון:‏

)5( כִ‏ י יֹדֵ‏ עַ‏ אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י בְּ‏ יוֹם אֲכָּלְּ‏ כֶם

מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ נִפְּ‏ קְּ‏ חּו עֵ‏ ינֵיכֶם | וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם

כֵאֹלהִ‏ ים יֹדְּ‏ עֵ‏ י טוֹב וָּ‏ רָּ‏ ע:‏ )6( וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א

36

Genesis 3.1 - “a serpente era o mais perspicaz de todos os animais”: Essa expressão pode significar que não se tratava de um animal comum, mas

sobrenatural, ela aparentava ter mais conhecimento sobre o fruto do que Adão. Por que a serpente sabia o que aconteceria com o casal? Ela disse: “sereis

igual ao Altíssimo, conhecedores do bem e do mal” A serpente já conhecia o bem e o mal, mediante sua fala. A serpente era o diferencial no processo da

tentação. Se tivesse apenas a arvore talvez o casal nunca teria comido do fruto.

A pergunta que fica é, seria a serpente parte do plano do Altíssimo, para que o casal fosse realmente livre? Se eles não tivessem como escolher entre a

obediência e a rebeldia, seriam eles livres de verdade?

37

Gn 3.1 – “É assim que ELOHIM disse: ‘Não comereis’ ”: A fala da serpente nos mostra que ela, já conhecia o mandamento, nos mostra que a serpente era

presente quando o Soberano, disse ao casal para não comer do fruto. Mais uma vez a atuação da serpente é sobrenatural. Não se tratava de um animal

comum.

29

Torah Israelita

7 Os 38 olhos de ambos foram abertos, e

39conheceram que estavam desnudos;

depois coseram folhas de figueira, 40 e

fizeram para si aventais. 8 E, ouvindo a voz

de יהוה ELOHIM, que passeava no jardim

à 41 tardinha, Adam e sua esposa se

esconderam da presença de יהוה ELOHIM

יהוה por entre as árvores do jardim. 9 E

ELOHIM chamou a Adam e lhe

perguntou: 42 Onde estás? 10 E ele disse:

Ouvi a tua voz no jardim e tive medo,

porque estava desnudo; e me escondi. 11

E ele disse: Quem te mostrou que estavas

desnudo? Comeste da árvore de que te

ordenei que não comesses? 12 E o

homem respondeu: A mulher que me


הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י טוֹב הָּ‏ עֵ‏ ץ לְּ‏ מַ‏ אֲכָּל וְּ‏ כִ‏ י

תַ‏ אֲוָּ‏ ה הּוא לָּעֵ‏ ינַיִם וְּ‏ נֶחְּ‏ מָּ‏ ד הָּ‏ עֵ‏ ץ

לְּ‏ הַ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ יל וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח מִ‏ פִ‏ רְּ‏ יוֹ‏ וַ‏ תֹ‏ אכַל | וַ‏ תִ‏ תֵ‏ ן

גַם לְּ‏ אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה עִ‏ מָּ‏ ‏ּה וַ‏ יֹאכַל:‏ )7(

וַ‏ תִ‏ פָּ‏ קַ‏ חְּ‏ נָּה עֵ‏ ינֵי שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַ‏ יֵדְּ‏ עּו כִ‏ י

עֵ‏ ירֻׁ‏ מִ‏ ם הֵ‏ ם | וַ‏ יִ‏ תְּ‏ פְּ‏ רּו עֲלֵה תְּ‏ אֵ‏ נָּה

וַ‏ יַעֲׂשּו לָּהֶ‏ ם חֲגֹ‏ רֹת:‏ )8( וַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ת

קוֹל יהוה אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך בַ‏ גָּן לְּ‏ רּו ‏ַח

הַ‏ יוֹם | וַ‏ יִ‏ תְּ‏ חַ‏ בֵ‏ א הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ מִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהִ‏ ים בְּ‏ תוְֹך עֵ‏ ץ הַ‏ גָּן:‏ )9(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יהוה אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ אַ‏ יֶכָּה:‏ )10( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ת

38

Gn 3.7 - "Os olhos de ambos foram abertos": Literalmente seus olhos físicos não estavam fechados, mas os olhos da alma estavam fechados para certas

situações. Ao comer do fruto eles tiveram conhecimento do bem e do mal. Ser conhecedor do bem e do mal, não é algo pecaminoso. O Eterno e seus anjos

são conhecedores do bem e do mal. Os “olhos” do casal foram abertos para o segundo nível da consciência. O pecado não está nisso, mas a de ter

desobedecido a instrução divina.

39

Gn 3.7 - "conheceram que estavam desnudos": Qualquer ser humano, até mesmo quem não enxerga, percebe que está nu. Não se trata de nudes física,

mas a espiritual. No exato momento que comem do fruto, atingiram o segundo nível da consciência. De forma espiritual entendemos que o casal tinha a

mesma consciência de uma criança, mas ao realizar uma ação proibida, os olhos não físicos de ambos são abertos, ao ponto de verem que tinham sobre si

uma cobertura, só então souberam o que era está nu.

40

Gn 3.7 - "e fizeram para si aventais”: Simbolicamente, aqui vemos o casal, buscando redenção com suas próprias forças, note que a busca para cobrir a

vergonha, se deu antes da redenção dada pelo próprio Criador. O Eterno fez roupas de pele para eles. Isso nos mostra que ao buscar a redenção por esforços

humanos, ela será fraca e passageira, mas se a redenção vier do Soberano ela será forte e duradoura. Pele de folha e pele de cordeiro, qual veste dura mais?

Nós devemos buscar a redenção que vem do Altíssimo e não a redenção por nossas forças. Nosso esforço será para obedecer aos mandamentos, mas

quando errarmos, devemos saber que a redenção vem do ELOHIM.

A palavra “figueira” aparece nas seguintes passagens: Dt 8:8, Jz 9:10, Jz 9:11, 1Rs 4:25, 2Rs 18:31, Is 34:4, Is 36:16, Jr 5:18, Jr 8:14, Os 2:13, Os 9:11, Joel 1:7, Joel

1:12, Joel 2:22, Amós 4:9, Mq 4:4, Naum 3:12, Hc 3:17, Ag 2:19, Zc 3:10, Sl 105:33, Pr 27:18, Cân 2:13

41

Gn 3.8 "tardinha": Todos os dias a presença real (não física) do ELOHIM era manifesta ao casal. Observe que os sacrifícios também eram realizados a tarde.

42

Gn 3.9 “Onde estás”: Será que ELOHIM não sabia onde estava Adam? É logico que Ele sabia, mas o porquê da pergunta? “Onde você está” tem mais a ver

com o estado da natureza de santidade de Adam. O Altíssimo perguntou, não para saber a localização, mas a pergunta foi para fazer ele pensar em seu

estado espiritual, observe que Adam não responde com a localização, mas com o relato dos efeitos colaterais da transgressão. Leia “Ouvi a tua voz no jardim

e tive medo, porque estava desnudo; e me escondi. ” Gn 3: 10

Quando o homem se afasta da santidade, sua alma sente medo da presença do ELOHIM, mas esse medo não é de assombro, é de temor pelo resultado de

sua transgressão. Ao esconder da presença do Criador, Adam sabia que o Poderoso é onipresente, o ato de esconder foi porque sua alma reconheceu o

pecado.

30

Torah Israelita

deste por companheira, ela deu-me da

árvore, e eu comi. 13 E יהוה ELOHIM disse

à mulher: Que é isto que fizeste?

Respondeu a mulher: A serpente me

enganou, e eu comi. 14 Então

ELOHIM disse à serpente: Uma vez que

fizeste isso, amaldiçoada você é no meio

de todos os animais domésticos, e no

meio de todos os animais do campo;

43sobre o teu ventre rastejarás, e comerás

pó todos os dias da tua vida. 15 Porei

inimizade entre ti e a mulher, e entre a tua

descendência e o descendente dela; este

te ferirá a cabeça, e tu lhe ferirás o

calcanhar.

[9 A maldição da mulher]

יהוה

16 E à mulher disse: Multiplicarei

grandemente tua dor na hora do parto;

em meio a dores darás à luz filhos; 44 e o teu

desejo será para o teu marido, e ele te

dominará.

[10 A maldição do homem]

17 E ao homem disse: 45 Uma vez que

destes ouvidos à voz de tua mulher, e

comeste da árvore de que te ordenei


קֹ‏ לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י בַ‏ גָּן | וָּ‏ אִ‏ ירָּ‏ א כִ‏ י עֵ‏ ירֹם

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י וָּ‏ אֵ‏ חָּ‏ בֵ‏ א:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ י הִ‏ גִ‏ יד

לְּ‏ ‏ָך כִ‏ י עֵ‏ ירֹם אָּ‏ תָּ‏ ה | הֲמִ‏ ן הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ יָך לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֲכָּל מִ‏ מֶ‏ נּו ‏ָאכָּלְּ‏ תָּ‏ :

)12( וַיֹאמֶ‏ ר הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם | הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

נָּתַ‏ תָּ‏ ה עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י הִ‏ וא נָּתְּ‏ נָּה לִ‏ י מִ‏ ן הָּ‏ עֵ‏ ץ

וָּ‏ אֹ‏ כֵל:‏ )13( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֱֹלהִ‏ ים

לָּאִ‏ שָּ‏ ה מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ית | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר

הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ נָּחָּ‏ ש הִ‏ שִ‏ יַאנִי וָּ‏ אֹ‏ כֵל:‏ )14(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ָּ יְּהוֹה אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל הַ‏ נָּחָּ‏ ש כִ‏ י

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ זֹאת ‏ָארּור אַ‏ תָּ‏ ה מִ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

‏ּומִ‏ כֹ‏ ל חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | עַ‏ ל גְּ‏ חֹ‏ נְָּך תֵ‏ לְֵך

וְּ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר תֹ‏ אכַל כָּל יְּמֵ‏ י חַ‏ יֶיָך:‏ )15(

וְּ‏ אֵ‏ יבָּ‏ ה אָּ‏ שִ‏ ית בֵ‏ ינְָּך ‏ּובֵ‏ ין הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ּובֵ‏ ין

זַרְּ‏ עֲָך ‏ּובֵ‏ ין זַרְּ‏ עָּ‏ ‏ּה | הּוא יְּשּופְּ‏ ‏ָך רֹאש

)16( אֶ‏ ל וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תְּ‏ שּופֶ‏ נּו עָּ‏ קֵ‏ ב:‏

הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ ר הַ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה עִ‏ צְּ‏ בוֹנְֵך

וְּ‏ הֵ‏ רֹנְֵך בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ב תֵ‏ לְּ‏ דִ‏ י בָּ‏ נִים | וְּ‏ אֶ‏ ל אִ‏ ישֵ‏ ‏ְך

( תְּ‏ שּוקָּ‏ תֵ‏ ‏ְך וְּ‏ הּוא יִמְּ‏ שָּ‏ ל בָּ‏ ‏ְך:‏

‏ּולְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ָאמַ‏ ר כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ קוֹל אִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ‏ָך

)17

43

Gn 3.14 – “sobre o teu ventre rastejarás”: Essa forma de punição, nos leva a entender que esse animal estranho e diferente, tinha patas e não rastejava.

Tudo indica que ela tinha outra aparência da qual estamos acostumados a imaginar.

44

Gn 3.16 – “e o teu desejo será para o teu marido”: Inevitavelmente as mulheres amam mais os maridos do que os homens, amam suas esposas, elas

amam com mais intensidade. Em um casamento a mulher se dedicará mais, ela cuidará não só dos filhos, mas também do seu marido. O homem ama,

cuida dos filhos e da esposa, mas sentimentalmente a mulher é mais ligada, sofre mais. Quando ELOHIM disse: “e o teu desejo será para o teu marido” é um

contraponto ao momento em que a mulher desejou o fruto, da mesma forma como Eva voltou o seu desejo para o fruto, ela agora voltaria seu desejo para

Adão.

45

Gn 3.17 – “Uma vez que destes ouvidos à voz de tua mulher”: Aqui percebemos que Adão não foi punido apenas por comer do fruto proibido, mas por

dar ouvidos a instrução da mulher ao invés de dar ouvidos a instrução do Soberano. Assim também Eva preferiu seguir a instrução da serpente ao invés de

seguir a voz do Soberano. Nenhuma lei humana é maior que uma lei divina, o homem deve ser desobediente as leis que contrapõem as leis do Altíssimo.

31

Torah Israelita

dizendo: Dela não comerás; amaldiçoada

46

é a terra por tua causa; em dores comerás

dela todos os dias da tua vida. 18 Ela

produzirá para ti espinhos e abrolhos; e

47

comerás da relva do campo. 19 Do suor

do teu rosto comerás o teu pão, até que

tornes à terra, porque dela foste tomado;

tu és pó, e ao pó tornarás. 20 Chamou

Adam à sua mulher Chavah, porque era

48

a ima de todos os viventes. 21 E

ELOHIM fez túnicas de peles para Adam e

sua mulher, e os vestiu.

[11 A expulsão do Éden]

יהוה

22 Então disse יהוה ELOHIM: O homem

se tornou como um de nós, conhecedor

do bem e do mal. Entretanto, não suceda

que estenda a sua mão, e tome da árvore

da vida, e coma, e viva eternamente. 23

Por conseguinte יהוה ELOHIM o lançou

fora do 49 gan éden para cultivar a terra de

que fora tomado. 24 E havendo retirado

fora o homem, colocou querubins ao


וַ‏ תֹ‏ אכַל מִ‏ ן הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ יָך לֵאמֹ‏ ר

‏ֹלא תֹ‏ אכַל מִ‏ מֶ‏ נּו | אֲרּורָּ‏ ה הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

בַ‏ עֲבּורֶ‏ ‏ָך בְּ‏ עִ‏ צָּ‏ בוֹן תֹ‏ אכֲלֶנָּה כֹ‏ ל יְּמֵ‏ י

חַ‏ יֶיָך:‏ )18( וְּ‏ קוֹץ וְּ‏ דַ‏ רְּ‏ דַ‏ ר תַ‏ צְּ‏ מִ‏ יחַ‏ לְָּך |

וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )19( בְּ‏ זֵעַ‏ ת

אַ‏ פֶ‏ יָך תֹ‏ אכַל לֶחֶ‏ ם עַ‏ ד שּובְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה כִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נָּה לֻׁקָּ‏ חְּ‏ תָּ‏ | כִ‏ י עָּ‏ פָּ‏ ר

אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל עָּ‏ פָּ‏ ר תָּ‏ שּוב:‏ )20( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם שֵ‏ ם אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ חַ‏ ‏ּוָּה | כִ‏ י הִ‏ וא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

אֵ‏ ם כָּל חָּ‏ י:‏ )21( וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש יהוה אֱֹלהִ‏ ים

לְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ כָּתְּ‏ נוֹת עוֹר וַיַלְּ‏ בִ‏ שֵ‏ ם:‏

)22( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֱֹלהִ‏ ים הֵ‏ ן הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

הָּ‏ יָּה כְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד מִ‏ מֶ‏ נּו לָּדַ‏ עַ‏ ת טוֹב וָּ‏ רָּ‏ ע |

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה פֶ‏ ן יִשְּ‏ לַח יָּדוֹ‏ וְּ‏ לָּקַ‏ ח גַם מֵ‏ עֵ‏ ץ

הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים וְּ‏ ‏ָאכַל וָּ‏ חַ‏ י לְּ‏ עֹ‏ לָּם:‏ )23(

וַ‏ יְּשַ‏ לְּ‏ חֵ‏ הּו יהוה אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ גַן עֵ‏ דֶ‏ ן |

לַעֲבֹד אֶ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר לֻׁקַ‏ ח מִ‏ שָּ‏ ם:‏

46

Gn 3.17 – “amaldiçoada é a terra por tua causa”: Três seres foram penalizados; a serpente, Eva e Adão, mas o único que levou maldição ao mundo por

causa de sua desobediência foi o homem. Isso nos mostra que a responsabilidade dele não era apenas sobre o jardim, mas sobre todo o mundo. Se Adão

não tivesse seguido a instrução de Eva, ela seria a única a ser morta.

Os versículos abaixo mostram a condição do homem à terra, ele estaria ligado e dependente da terra, os frutos não seriam como antes, passaria de um

simples coletor, para um agricultor e em dor comeria do fruto dela.

47

Gn 3.18 – “e comerás da relva do campo”: O casal passou a ter uma alimentação vegetariana, com plantas como; alface, repolho e semelhantes após sair

do Éden, antes o casal se alimentava de alimentos que não passavam pela morte, exemplo: sementes (cereais) e frutas, exemplo: tomates, abacates,

mamão etc. Agora fora do jardim, eles passariam a se alimentar com a dieta vegetariana e não apenas a fruto-cerealista. Possivelmente Adão nunca se

alimentou de carnes. Os primeiros fruto-cerealistas foram Adão e Eva. E tudo indica que no mundo restaurado os habitantes desse mundo não se

alimentarão de vidas ativas. Vale lembrar que em nenhuma das vezes que o Altíssimo receita o consumo de animais.

48

“Havá (Eva)”: Significa: Vida, aquela que é mãe de os seres humanos, porque dela saiu todos.

49

"Gan Éden": A origem do termo "Éden" em hebraico parece derivar da palavra acade edinu, que deriva do sumério E. DIN. Em todas estas línguas a

palavra significa planície ou estepe. A Septuaginta traduz do hebraico (gan) “jardim” para palavra grego (pa·rá·dei·sos) paraíso.

32

Torah Israelita

oriente do gan éden, e uma espada de

lâmina retorcida, para guardar o caminho

da árvore da vida.


[12 A história de Caim e Abel]

1 E o homem (Adam) engravidou sua

mulher Chavah; ela concebeu e deu à luz

a Kaym, e disse: Adquiri um homem,

51com 50 ELOHIM. 2 Depois, deu à luz a

Hevel, seu irmão. Hevel foi apascentador

de ovelhas, e Kaym foi agricultor da terra.

3 Aconteceu que no fim de uns

tempos Kaim trouxe do fruto da terra

uma oferenda ao יהוה Eterno. 4 Hevel

também trouxe das primícias do seu

rebanho, e da gordura deste. Entretanto,

atentou יהוה para Hevel e para a sua

oferenda, 5 mas para Kaym e para a sua

oferenda não atentou. Pelo que

Kaim irou-se grandemente, e descaiu-lhe

o semblante. 6 Então יהוה perguntou a

Kaym: Por que tu estás tão furioso? E por

que está triste? 7 Se procederes bem,

acaso não serás aceito? E se não

procederes bem, o erro jaz à porta. O


)24( וַיְּגָּרֶ‏ ש אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם | וַיַשְּ‏ כֵן מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם

לְּ‏ גַן עֵ‏ דֶ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ת לַהַ‏ ט הַ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב

הַ‏ מִ‏ תְּ‏ הַ‏ פֶ‏ כֶת לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך עֵ‏ ץ

הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים:‏


)1( וְּ‏ הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם יָּדַ‏ ע אֶ‏ ת חַ‏ ‏ּוָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ |

וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר וַ‏ תֵ‏ לֶד אֶ‏ ת קַ‏ יִן וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר קָּ‏ נִיתִ‏ י

אִ‏ יש אֶ‏ ת יהוה:‏ )2( וַ‏ תֹ‏ סֶ‏ ף לָּלֶדֶ‏ ת אֶ‏ ת

‏ָאחִ‏ יו אֶ‏ ת הָּ‏ בֶ‏ ל | וַ‏ יְּהִ‏ י הֶ‏ בֶ‏ ל רֹעֵ‏ ה צֹאן

וְּ‏ קַ‏ יִן הָּ‏ יָּה עֹ‏ בֵ‏ ד אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )3( וַיְּהִ‏ י מִ‏ קֵ‏ ץ

יָּמִ‏ ים | וַ‏ יָּבֵ‏ א קַ‏ יִן מִ‏ פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ נְּחָּ‏ ה

לַיהוָּ‏ ה:‏ )4( וְּ‏ הֶ‏ בֶ‏ ל הֵ‏ בִ‏ יא גַם הּוא

מִ‏ בְּ‏ כֹ‏ רוֹת צֹאנוֹ‏ ‏ּומֵ‏ חֶ‏ לְּ‏ בֵ‏ הֶ‏ ן | וַ‏ יִ‏ שַ‏ ע יהוה

אֶ‏ ל הֶ‏ בֶ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ל מִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ:‏ )5( וְּ‏ אֶ‏ ל קַ‏ יִן

וְּ‏ אֶ‏ ל מִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏ ‏ֹלא שָּ‏ עָּ‏ ה | וַיִ‏ חַ‏ ר לְּ‏ קַ‏ יִן

מְּ‏ אֹ‏ ד וַ‏ יִ‏ פְּ‏ לּו פָּ‏ נָּיו:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

קָּ‏ יִן | לָּמָּ‏ ה חָּ‏ רָּ‏ ה לְָּך וְּ‏ לָּמָּ‏ ה נָּפְּ‏ לּו פָּ‏ נֶיָך:‏

50

Gn 4.1 – “Adquiri um homem”: Ao Chavah dizer essas palavras, nós podemos compreender que até aquele momento nenhum homem havia nascido, é

bem possível que tenha nascido apenas mulheres e ao nascer um homem ela disse “adquiri um homem”. Na maioria das vezes o nascimento das mulheres

não eram mencionados.

51

Gn 4.1 – “com ELOHIM ”: O que levou Eva a dizer tais palavras? Qual foi a ajuda do Soberano? Alguns acreditam que ela se referia ao Messias aguardado,

mas na realidade Eva não estava dizendo que o homem que havia nascido era o Messias. Quando Adão e Eva nasceram, não teve participação humana,

apenas a ação do ELOHIM, mas ao nascer o primeiro homem, houve a participação do Divino e o humano. O Soberano não abandonou seus filhos e a todo

instante esteve ao lado do casal. Assim como nos tempos antigos, também é hoje, a ação divina trabalha na maioria das vezes com o humano.

Também podemos entender que Chavah tenha dito porque até aquele momento apenas meninas tinham nascido, e com a ajuda do ELOHIM ela concebeu

um menino.

33

Torah Israelita

desejo dele será para contigo; mas

cumpre a ti dominá-lo. 8 Falou Kaym com

o seu irmão Hevel. E, estando eles no

campo, Kaym se levantou contra o seu

יהוה Perguntou, irmão Hevel, e o matou. 9

a Kaym: Onde está Hevel, teu irmão?

Respondeu ele: 52Não sei; sou eu

guardador do meu irmão? 10 E disse

ELOHIM: Que fizeste? A voz do sangue de

teu irmão está clamando a mim desde a

terra. 11 Agora, maldito você é desde a

terra, que abriu a sua boca para receber

da tua mão o sangue de teu irmão. 12

Quando lavrares a terra, não te dará mais

a sua força; fugitivo e vagante serás na

terra. 13 Então disse Kaym ao ELOHIM: A

minha punição é maior do que eu posso

suportar. 14 Hoje me lanças da superfície

da terra; também da tua presença ficarei

escondido; serei fugitivo e errante pela

terra; e qualquer que me encontrar

quererá me matar. 15 ELOHIM, porém,

lhe disse: Por conseguinte quem matar a

Kaym, a vingança cairá sobre ele sete

vezes mais. E יהוה 53 pôs um sinal sobre

Kaym, para que não o ferisse quem quer

que o encontrasse. 16 Então saiu Kaym da

presença de ELOHIM, e habitou 54 isolado

na terra, ao oriente do Éden. 17 E Kaym


)7( הֲלוֹא אִ‏ ם תֵ‏ יטִ‏ יב ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא

תֵ‏ יטִ‏ יב לַפֶ‏ תַ‏ ח חַ‏ טָּ‏ את רֹבֵ‏ ץ | וְּ‏ אֵ‏ לֶיָך

תְּ‏ שּוקָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ מְּ‏ שָּ‏ ל בוֹ:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר

קַ‏ יִן אֶ‏ ל הֶ‏ בֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו | וַ‏ יְּהִ‏ י בִ‏ הְּ‏ יוֹתָּ‏ ם

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וַיָּקָּ‏ ם קַ‏ יִן אֶ‏ ל הֶ‏ בֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו

וַ‏ יַהַ‏ רְּ‏ גֵהּו:‏ )9( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל קַ‏ יִן אֵ‏ י

הֶ‏ בֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יָך | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י הֲשֹמֵ‏ ר

‏ָאחִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ |

קוֹל דְּ‏ מֵ‏ י ‏ָאחִ‏ יָך צֹ‏ עֲקִ‏ ים אֵ‏ לַי מִ‏ ן

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )11( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ָארּור אָּ‏ תָּ‏ ה | מִ‏ ן

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר פָּ‏ צְּ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת פִ‏ יהָּ‏ לָּקַ‏ חַ‏ ת

אֶ‏ ת דְּ‏ מֵ‏ י ‏ָאחִ‏ יָך מִ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )12( כִ‏ י תַ‏ עֲבֹד

אֶ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תֹ‏ סֵ‏ ף תֵ‏ ת כֹ‏ חָּ‏ ‏ּה לְָּך | נָּע

וָּ‏ נָּד תִ‏ הְּ‏ יֶה בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )13( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר קַ‏ יִן אֶ‏ ל

יהוה | גָּדוֹל עֲוֹנִי מִ‏ נְּׂשֹא:‏ )14( הֵ‏ ן

גֵרַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תִ‏ י הַ‏ יוֹם מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

‏ּומִ‏ פָּ‏ נֶיָך אֶ‏ סָּ‏ תֵ‏ ר | וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י נָּע וָּ‏ נָּד בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כָּל מֹ‏ צְּ‏ אִ‏ י יַהַ‏ רְּ‏ גֵנִי:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר

לוֹ‏ יהוה לָּכֵן כָּל הֹרֵ‏ ג קַ‏ יִן שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ תַ‏ יִם

יֻׁקָּ‏ ם | וַיָּׂשֶ‏ ם יהוה לְּ‏ קַ‏ יִן אוֹת לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

הַ‏ כוֹת אֹ‏ תוֹ‏ כָּל מֹ‏ צְּ‏ אוֹ:‏ )16( וַיֵצֵ‏ א קַ‏ יִן

52

Gn 4.9 – “Não sei; sou eu guardador do meu irmão?”: Kaim finge que não sabia para tentar enganar o Altíssimo. Ele se faz de surpreso, ao mesmo tempo

se mostra desumano ao responder com uma pergunta “sou eu guardador do meu irmão?” Essa mesma reposta nós podemos observar nos dias de hoje. O

mesmo espírito de Kaim ainda permanece nos que desviam os ouvidos da verdade.

53

Gn 4.15 –“pôs um sinal sobre Kaym”: O Eterno escreveu as iniciais do seu Nome na testa de Kaim e todos os que olhavam, sabiam que ele era o

protegido.

54

Gn 4.16 –“isolado”: Em outras versões, “habitou na terra de Nod”, o significado dessa palavra é, isolado. Kaim não foi habitar em uma cidade, mas vagou

por lugares isolados.

34

Torah Israelita

conheceu a sua mulher, a qual concebeu,

e deu à luz a Hanokh. E ele construiu uma

cidade, e deu à cidade o nome de seu

filho, Hanokh. 18 A Hanokh nasceu Irade,

e Irade gerou a Meuya-el, e Meuya-el

gerou a Metusael, e Metusael gerou a

Lameque. 19 Lameque tomou para si

duas mulheres: o nome de uma era Ada,

e o nome da outra Zila. 20 E Ada deu à luz

a Yabal; este foi o abba dos que habitam

em tendas e possuem gado. 21 O nome

do seu irmão era Yubal; este foi o abba de

todos os que tocam harpa e flauta. 22 A

Zila também nasceu um filho, Tubal-

Kaym, fabricante de todo instrumento

cortante de cobre e de ferro; e a irmã de

Tubal-Kaym foi Naamá. 23 Disse Lameque

a suas mulheres: Ada e Zila, ouvi a minha

voz; escutai, mulheres de Lameque, as

minhas palavras; matei um homem por

me ferir, e um jovem por me pisar. 24 Se

Kaym há de ser vingado sete vezes, com

certeza Lameque o será setenta e sete

vezes. 25 Tornou Adam a engravidar sua

mulher, e ela deu à luz um filho, a quem

pôs o nome de Sete; porque, disse ela,

ELOHIM me deu outro filho em lugar de

Hevel; uma vez que Kaym o matou. 26 A

Sete nasceu um filho, a quem pôs o nome

de Enosh. Então, os homens começaram

. יהוה a invocar o nome de


[13 A primeira e segunda gerações]


מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וַיֵשֶ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ נוֹד קִ‏ דְּ‏ מַ‏ ת

עֵ‏ דֶ‏ ן:‏ )17( וַיֵדַ‏ ע קַ‏ יִן אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר

וַ‏ תֵ‏ לֶד אֶ‏ ת חֲנוְֹך | וַיְּהִ‏ י בֹנֶה עִ‏ יר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

שֵ‏ ם הָּ‏ עִ‏ יר כְּ‏ שֵ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏ חֲנוְֹך:‏ )18( וַ‏ יִ‏ ‏ּוָּ‏ לֵד

לַחֲנוְֹך אֶ‏ ת עִ‏ ירָּ‏ ד וְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ד יָּלַד אֶ‏ ת

מְּ‏ חּויָּאֵ‏ ל | ‏ּומְּ‏ חִ‏ ייָּאֵ‏ ל יָּלַד אֶ‏ ת מְּ‏ תּושָּ‏ אֵ‏ ל

‏ּומְּ‏ תּושָּ‏ אֵ‏ ל יָּלַד אֶ‏ ת לָּמֶ‏ ‏ְך:‏ )19( וַיִ‏ קַ‏ ח

לוֹ‏ לֶמֶ‏ ‏ְך שְּ‏ תֵ‏ י נָּשִ‏ ים | שֵ‏ ם הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת עָּ‏ דָּ‏ ה

וְּ‏ שֵ‏ ם הַ‏ שֵ‏ נִית צִ‏ לָּה:‏ )20( וַ‏ תֵ‏ לֶד עָּ‏ דָּ‏ ה

אֶ‏ ת יָּבָּ‏ ל | הּוא הָּ‏ יָּה אֲבִ‏ י יֹשֵ‏ ב אֹ‏ הֶ‏ ל

‏ּומִ‏ קְּ‏ נֶה:‏ )21( וְּ‏ שֵ‏ ם ‏ָאחִ‏ יו יּובָּ‏ ל | הּוא

הָּ‏ יָּה אֲבִ‏ י כָּל תֹ‏ פֵ‏ ‏ׂש כִ‏ נוֹר וְּ‏ עּוגָּב:‏ )22(

וְּ‏ צִ‏ לָּה גַם הִ‏ וא יָּלְּ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ת תּובַ‏ ל קַ‏ יִן

‏ֹלטֵ‏ ש כָּל חֹ‏ רֵ‏ ש נְּחֹ‏ שֶ‏ ת ‏ּובַ‏ רְּ‏ זֶל | וַ‏ אֲחוֹת

תּובַ‏ ל קַ‏ יִן נַעֲמָּ‏ ה:‏ )23( וַיֹאמֶ‏ ר לֶמֶ‏ ‏ְך

לְּ‏ נָּשָּ‏ יו עָּ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ צִ‏ לָּה שְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן קוֹלִ‏ י נְּשֵ‏ י

לֶמֶ‏ ‏ְך הַ‏ אְּ‏ זֵנָּה אִ‏ מְּ‏ רָּ‏ תִ‏ י | כִ‏ י אִ‏ יש הָּ‏ רַ‏ גְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ פִ‏ צְּ‏ עִ‏ י וְּ‏ יֶלֶד לְּ‏ חַ‏ בֻׁרָּ‏ תִ‏ י:‏ )24( כִ‏ י

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ תַ‏ יִם יֻׁקַ‏ ם קָּ‏ יִן | וְּ‏ לֶמֶ‏ ‏ְך שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה:‏ )25( וַיֵדַ‏ ע ‏ָאדָּ‏ ם עוֹד אֶ‏ ת

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ שֵ‏ ת

| כִ‏ י שָּ‏ ת לִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים זֶרַ‏ ע ‏ַאחֵ‏ ר תַ‏ חַ‏ ת

הֶ‏ בֶ‏ ל כִ‏ י הֲרָּ‏ גוֹ‏ קָּ‏ יִן:‏ )26( ‏ּולְּ‏ שֵ‏ ת גַם

הּוא יֻׁלַד בֵ‏ ן וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ אֱנוֹש |

‏ָאז הּוחַ‏ ל לִ‏ קְּ‏ רֹא בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה

:

35

Torah Israelita

1 Este é o 55 rolo das gerações de Adam. No

dia em que ELOHIM criou o homem, à

semelhança do Criador o fez. 2 Homem e

mulher os criou; e os abençoou, e os

chamou pelo nome do homem, no dia em

que foram criados. 3 Adam viveu cento e

trinta anos, e gerou um filho à sua

semelhança, conforme a sua imagem, e

nomeou de Sete. 4 E foram os dias de

Adam, depois que gerou a Sete,

oitocentos anos; e gerou filhos e filhas. 5

O total de dias que Adam viveu foram

novecentos e trinta anos; e morreu.

[14 A terceira geração]

6 Sete viveu cento e cinco anos, e gerou a

Enosh 7 Viveu Sete, depois que gerou a

Enosh, oitocentos e sete anos; e gerou

filhos e filhas. 8 O total de dias de Sete

foram novecentos e doze anos; e morreu.

[15 A quarta geração]

9 Enosh viveu noventa anos, e gerou a

Cainã. 10 Viveu Enosh, depois que gerou a

Cainã, oitocentos e quinze anos; e gerou

filhos e filhas. 11 O total de dias de Enosh

foram novecentos e cinco anos; e morreu.

[16 A quinta geração]

12 Cainã viveu setenta anos, e gerou a

Maalalel. 13 Viveu Cainã, depois que

gerou a Maalalel, oitocentos e quarenta

anos, e gerou filhos e filhas. 14 O total de



)1( זֶה סֵ‏ פֶ‏ ר תוֹלְּ‏ דֹת ‏ָאדָּ‏ ם | בְּ‏ יוֹם בְּ‏ רֹא

אֱֹלהִ‏ ים ‏ָאדָּ‏ ם בִ‏ דְּ‏ מּות אֱֹלהִ‏ ים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אֹ‏ תוֹ:‏ )2( זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה בְּ‏ רָּ‏ ‏ָאם | וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך

אֹ‏ תָּ‏ ם וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מָּ‏ ם ‏ָאדָּ‏ ם בְּ‏ יוֹם

)3( וַיְּחִ‏ י ‏ָאדָּ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים הִ‏ בָּ‏ רְּ‏ ‏ָאם:‏

‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה וַ‏ יוֹלֶד בִ‏ דְּ‏ מּותוֹ‏ כְּ‏ צַ‏ לְּ‏ מוֹ‏ |

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ שֵ‏ ת:‏ )4( וַיִ‏ הְּ‏ יּו יְּמֵ‏ י

‏ָאדָּ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת שֵ‏ ת שְּ‏ מֹ‏ נֶה

מֵ‏ אֹ‏ ת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )5(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר חַ‏ י תְּ‏ שַ‏ ע

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַיָּמֹ‏ ת:‏

)6( וַ‏ יְּחִ‏ י שֵ‏ ת חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים

‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת אֱנוֹש:‏ )7(

וַ‏ יְּחִ‏ י שֵ‏ ת ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת אֱנוֹש

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )8( וַיִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י

שֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה ‏ּותְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת

( וַ‏ יְּחִ‏ י אֱנוֹש תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת קֵ‏ ינָּן:‏ )10( וַיְּחִ‏ י

אֱנוֹש ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת קֵ‏ ינָּן חֲמֵ‏ ש

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )11( וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י

)9

55

GN 5: 1 “rolo”: ספר / Sefer – Significa: Rolo ou livro. Parece que existia um livro que contava a história da genealogia de Adam. Moshe possivelmente

copiou de um livro já existente.

36

Torah Israelita

dias de Cainã foram novecentos e dez

anos; e morreu.

[17 A sexta geração]

15 Maalalel viveu sessenta e cinco anos, e

gerou a Yered. 16 Viveu Maalalel, depois

que gerou a Yered, oitocentos e trinta

anos; e gerou filhos e filhas. 17 O total de

dias de Maalalel foram oitocentos e

noventa e cinco anos; e morreu.

[18 A sétima geração]

18 Yered viveu cento e sessenta e dois

anos, e gerou a Hanokh. 19 Viveu Yered,

depois que gerou a Hanokh, oitocentos


dias de Yered foram novecentos e

sessenta e dois anos; e morreu.

[19 A oitava geração]

21 Hanokh viveu sessenta e cinco anos, e

gerou a Metushelach. 22 Andou Hanokh

com ELOHIM, depois que gerou a

Metushelach, trezentos anos; e gerou

filhos e filhas. 23 O total de dias de Hanokh

foram trezentos e sessenta e cinco anos;

24 E Hanokh andou com ELOHIM; e não

apareceu mais, uma vez que ELOHIM o

tomou.

[20 A nona geração]

25 Metushelach viveu cento e oitenta e

sete anos, e gerou a Lameque. 26 Viveu

56Metushelach, depois que gerou a


אֱנוֹש חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים ‏ּותְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

)12( וַיְּחִ‏ י קֵ‏ ינָּן שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת מַ‏ הֲלַלְּ‏ אֵ‏ ל:‏ )13( וַיְּחִ‏ י

קֵ‏ ינָּן ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת מַ‏ הֲלַלְּ‏ אֵ‏ ל

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )14( וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י

קֵ‏ ינָּן עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר שָּ‏ נִים ‏ּותְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

)15( וַיְּחִ‏ י מַ‏ הֲלַלְּ‏ אֵ‏ ל וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת

יָּרֶ‏ ד:‏ )16( וַיְּחִ‏ י מַ‏ הֲלַלְּ‏ אֵ‏ ל ‏ַאחֲרֵ‏ י

הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת יֶרֶ‏ ד שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )17(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י מַ‏ הֲלַלְּ‏ אֵ‏ ל חָּ‏ מֵ‏ ש וְּ‏ תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים

שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

)18( וַיְּחִ‏ י יֶרֶ‏ ד שְּ‏ תַ‏ יִם וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים

שָּ‏ נָּה ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת חֲנוְֹך:‏

)19( וַ‏ יְּחִ‏ י יֶרֶ‏ ד ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת חֲנוְֹך

שְּ‏ מֹ‏ נֶה מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים

‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )20( וַיִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י יֶרֶ‏ ד שְּ‏ תַ‏ יִם

וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ּותְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

)21( וַיְּחִ‏ י חֲנוְֹך חָּ‏ מֵ‏ ש וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת מְּ‏ תּושָּ‏ לַח:‏ )22( וַ‏ יִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך

חֲנוְֹך אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת

מְּ‏ תּושֶ‏ לַח שְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד

56

Gn 5: 26 – “Metushelach (Matusalém) - תּושָ‏ ל ח ‏:”מְ‏ Aquele que porta a arma.

37

Torah Israelita

Lameque, setecentos e oitenta e dois


dias de Metushelach foram novecentos e

sessenta e nove anos; e morreu.

[21 A décima geração]

28 Lameque viveu cento e oitenta e dois

anos, e gerou um filho, 29 e lhes pôs o

nome de Noach, dizendo: Este nos

57

consolará acerca de nossas obras e do

trabalho de nossas mãos, por causa da

terra que יהוה amaldiçoou. 30 Viveu

Lameque, depois que gerou a Noach,

quinhentos e noventa e cinco anos; e

gerou filhos e filhas. 31 O total de dias de

Lameque foram setecentos e setenta e

sete anos; e morreu. 32 E era Noach da

idade de quinhentos anos; e Noach gerou

a Shem, Cham e Yafet.

58


[22 Os nefilim e a maldade no mundo]

1 Aconteceu que, quando os homens

começaram a se 59 multiplicar sobre a

terra, e lhes nasceram filhas, 2 os 60 filhos

de ELOHIM viram que as filhas dos


בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )23( וַ‏ יְּהִ‏ י כָּל יְּמֵ‏ י חֲנוְֹך

| חָּ‏ מֵ‏ ש וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת

שָּ‏ נָּה:‏ )24( וַיִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך חֲנוְֹך אֶ‏ ת

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | וְּ‏ אֵ‏ ינֶנּו כִ‏ י לָּקַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏

אֱֹלהִ‏ ים:‏

)25( וַ‏ יְּחִ‏ י מְּ‏ תּושֶ‏ לַח שֶ‏ בַ‏ ע ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נִים

שָּ‏ נָּה ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת לָּמֶ‏ ‏ְך:‏

)26( וַיְּחִ‏ י מְּ‏ תּושֶ‏ לַח ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת

לֶמֶ‏ ‏ְך שְּ‏ תַ‏ יִם ‏ּושְּ‏ מוֹנִים שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )27(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י מְּ‏ תּושֶ‏ לַח תֵ‏ שַ‏ ע וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים

שָּ‏ נָּה ‏ּותְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

)28( וַיְּחִ‏ י לֶמֶ‏ ‏ְך שְּ‏ תַ‏ יִם ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נִים שָּ‏ נָּה

‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בֵ‏ ן:‏ )29( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ נֹ‏ חַ‏ לֵאמֹ‏ ר | זֶה יְּנַחֲמֵ‏ נּו

מִ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ נּו ‏ּומֵ‏ עִ‏ צְּ‏ בוֹן יָּדֵ‏ ינּו מִ‏ ן הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר אֵ‏ רְּ‏ רָּ‏ ‏ּה יהוה:‏ )30( וַ‏ יְּחִ‏ י לֶמֶ‏ ‏ְך

‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת נֹ‏ חַ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש וְּ‏ תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים

שָּ‏ נָּה וַ‏ חֲמֵ‏ ש מֵ‏ אֹ‏ ת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים

‏ּובָּ‏ נוֹת:‏ )31( וַיְּהִ‏ י כָּל יְּמֵ‏ י לֶמֶ‏ ‏ְך שֶ‏ בַ‏ ע

57

Gn 5: 29 – “Noach - ‏:”נֹח O nome “Noé” como conhecemos em português procede do nome “Noach” e seu significado é: descanso ou repouso.

58

Gn 5: 32 – “Yafet”: Significa: “aquele que acrescenta”.

59

Gn 6: 01 – “multiplicar”: Crescimento demográfico. Aumento da população e expansão territorial.

60

Gn 6: 02 – “Filhos dos poderosos / Filhos do ELOHIM”: o Targum de Onkelos traduz o termo como

“ filhos dos nobres”) e na tradução grega de Symmachus (que interpreta “os filhos de reis ou lordes”), mas se todos são homens, não faz sentido o texto

mencionar “filhas dos homens”, essa colocação cria uma diferença entre os filhos do ELOHIM e as filhas dos homens. Portanto o texto mostra claramente

que se trata de não humanos comuns.

38

Torah Israelita

homens eram formosas; e tomaram para

si mulheres de todas as que escolheram. 3

Então disse ELOHIM יהוה : Meu 61 sopro

62não permanecerá por muito tempo no

homem, uma vez que ele é carne;

contudo, os seus dias serão cento e vinte

anos. 4 Os 63 nefilim estavam na terra

naqueles dias, e depois. 64 Quando os filhos

de ELOHIM possuíram as filhas de

homem, as quais lhes deram filhos, esses

(os nefilim) foram valentes na

antiguidade, homens de renome.

[23 A setencia]

5 E יהוה viu que a maldade do

homem era grande na terra, e que toda a

imaginação dos pensamentos de seu lev

era má continuamente. 6 Então

se aborreceu de haver feito o homem na

65

terra, e isso lhe pesou no âmago. 7 E disse

ELOHIM יהוה : Destruirei da superfície da

terra o homem que criei, tanto o homem

como os animais, os répteis e as aves dos

יהוה


וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

)32( וַיְּהִ‏ י נֹ‏ חַ‏ בֶ‏ ן חֲמֵ‏ ש וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד נֹ‏ חַ‏ אֶ‏ ת שֵ‏ ם אֶ‏ ת חָּ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת יָּפֶ‏ ת:‏


)1( וַיְּהִ‏ י כִ‏ י הֵ‏ חֵ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לָּרֹב עַ‏ ל פְּ‏ נֵי

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה | ‏ּובָּ‏ נוֹת יֻׁלְּ‏ דּו לָּהֶ‏ ם:‏ )2( וַיִ‏ רְּ‏ אּו

בְּ‏ נֵי הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת בְּ‏ נוֹת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י טֹבֹת

הֵ‏ נָּה | וַיִ‏ קְּ‏ חּו לָּהֶ‏ ם נָּשִ‏ ים מִ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

בָּ‏ חָּ‏ רּו:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה ‏ֹלא יָּדוֹן רּוחִ‏ י

בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לְּ‏ עֹ‏ לָּם בְּ‏ שַ‏ גַם הּוא בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | וְּ‏ הָּ‏ יּו

יָּמָּ‏ יו מֵ‏ ‏ָאה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה:‏ )4( הַ‏ נְּפִ‏ לִ‏ ים

הָּ‏ יּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם וְּ‏ גַם ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן

61

Gn 6: 3 – “Supro/Ruach”: Espírito, vento, sopro, estado mental e força.

62

Gn 6: 3 - “não permanecerá por muito tempo”: O sopro do ELOHIM que nos possibilita a viver. Nesse versículo o Criador delimita um limite de tempo

para a vida humana.

63

Gn 6.4 – “nefilim / לִ‏ ים ‏:”ְּנְּפִ‏ Significa, caídos.

64

Gn 6.4 – “os filhos do ELOHIM possuíram as filhas de homem”: Não faz nenhuma sentido ser esses “filhos do ELOHIM”, humanos comuns. Se eram

pessoas comuns e não Mensageiros (anjos), precisaria apenas dizer: “Os filhos do ELOHIM possuíram as mulheres”, ao trazer a frase “filhas de homem” o

escritor estava diferenciando, entre humanos e não humanos. Outra menção a ser analisada é essa: “as quais lhes deram filhos, esses foram valentes na

antiguidade, homens de renome”, o escritor mostra claramente que o relacionamento entre os filhos do ELOHIM com as filhas dos humanos não gerou

humanos comuns.

65

Gn 06: 06 - "Aborreceu": (arrependeu-se) Nesse versículo encontramos uma tradução fora de sintonia com o restante das Sagradas Escrituras, veja os

textos abaixo o que diz o texto sobre ELOHIM D'us, será que Ele pode arrepender-se?

Gn 6: 6 e 7, Êxodo 32: 12 e 32: 14, Números 23: 19, 2 Samuel 24: 16, Jeremias 26: 19, Salmos 110: 4, 1 Crônicas 21: 15, Hebreus 7: 21, Ezequiel 24: 14,

Jeremias 18: 10, Jonas 3: 10, Joel 2: 14. Faça a sua análise e perceba que a melhor tradução " D'us se aborreceu" e não "D'us se arrependeu".

Arrependimento é fruto do fracasso ou algo mal planejado. D'us não fracassa, nem faz nada mal planejado

39

Torah Israelita

céus; porque me aborreci de os ter feito.

8 Mas Noach achou benevolência aos

. יהוה olhos de ELOHIM

Porção semanal: 2ª - Noach (Descanso)




Salmo Noach: 29

[24 Noach e a sua geração]

9 Estas são as gerações de Noach. Noach

homem 66 tzadik e 67 perfeito em suas

gerações; Noach andou com ELOHIM. 10

E Noach gerou três filhos: Shem, Cham e

Yafet. 11 A 68terra também estava

corrompida diante do Criador, e 69 cheia de

violência. 12 E olhou ELOHIM para a terra,

e estava corrompida; porque toda a carne


אֲשֶ‏ ר יָּבֹאּו בְּ‏ נֵי הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל בְּ‏ נוֹת

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ יָּלְּ‏ דּו לָּהֶ‏ ם | הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ גִ‏ בֹרִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר מֵ‏ עוֹלָּם ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ שֵ‏ ם:‏

)5( וַיַרְּ‏ א יהוה כִ‏ י רַ‏ ‏ָּבה רָּ‏ עַ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ כָּל יֵצֶ‏ ר מַ‏ חְּ‏ שְּ‏ בֹת לִ‏ בוֹ‏ רַ‏ ק רַ‏ ע

כָּל הַ‏ יוֹם:‏ )6( וַיִ‏ נָּחֶ‏ ם יהוה כִ‏ י עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִ‏ תְּ‏ עַ‏ צֵ‏ ב אֶ‏ ל לִ‏ בוֹ:‏

)7( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ מְּ‏ חֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

אֲשֶ‏ ר בָּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

עַ‏ ד בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ד רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש וְּ‏ עַ‏ ד עוֹף הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם

| כִ‏ י נִחַ‏ מְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י עֲׂשִ‏ יתִ‏ ם:‏ )8( וְּ‏ נֹ‏ חַ‏ מָּ‏ צָּ‏ א

חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה

:

)9( אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת נֹ‏ חַ‏ נֹ‏ חַ‏ אִ‏ יש צַ‏ דִ‏ יק

תָּ‏ מִ‏ ים הָּ‏ יָּה בְּ‏ דֹרֹתָּ‏ יו | אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֶך נֹ‏ חַ‏ : )10( וַיוֹלֶד נֹ‏ חַ‏ שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

בָּ‏ נִים | אֶ‏ ת שֵ‏ ם אֶ‏ ת חָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת יָּפֶ‏ ת:‏ )11(

וַ‏ תִ‏ שָּ‏ חֵ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים |

66

Gn 6: 09 – “Tzadik”: Justo, integro.

67

Gn 6: 9 – “Perfeito ( מִ‏ ים ‏:”(תָ‏ Em hebraico “Tamim”, essa palavra significa: Perfeito, imaculado, sem manchas, sem erros. Noach foi um homem justo e

tamim (perfeito) sem pecado. Essa mesma palavra aparece em Mishle (provérbios) 11: 5 e mostra de forma clara a natureza dessa palavra ( תָ‏ מִ‏ ים - tamim).

Aparece 37 vezes no Tanach.

68

Gn 6.11 – “A terra também estava corrompida”: Os seres foram corrompidos em idolatria e imoralidade. O planeta terra sofreu graves mudanças, os

antediluvianos alcançaram o ápice do conhecimento em manipulação orgânica. O homem corrompeu a terra e isso foi o principal motivo do juízo. Animais,

plantas, homens e todos os seres foram corrompidos pelos filhos do ELOHIM [ver Gn 6.2] , os mesmo que se casaram com as filhas dos humanos.

69

Gn 6.11 – “e cheia de violência”: A violência aqui referida não era apenas entre humanos, mas esse comportamento malévolo se estendeu aos animais.

Homens maus matavam as criaturas inocentes por puro prazer do paladar ou apenas para ver a morte do animal. Outro tipo de violência era a aplicada a

natureza, a raça humana havia desenvolvido a habilidade de amalgamar e destruir a biodiversidade. Quando a torah diz “e cheia de violência” é notório a

denúncia, de que a violência havia alcançada todos os níveis possíveis. Quando o Altíssimo aplica sua punição, ela é destinada ao homem e aos nefilim maus,

livrando os animais e a biodiversidade. O Criador recria tudo o que havia se perdido pelo aumento da violência humana.

40

Torah Israelita

havia corrompido o seu caminho sobre a

terra.

[25 O grande dilúvio]

13 Então ELOHIM disse a Noach: O fim de

toda carne é chegado perante mim;

porque a terra está cheia da violência dos

homens; os destruirei juntamente com a

terra. 14 Faze para ti uma embarcação 70

de madeira de gôfer: farás

compartimentos na embarcação, e a

revestirás de betume por dentro e por

fora. 15 Desta maneira a farás: o

comprimento da embarcação será de

trezentos cúbitos, a sua largura de

cinquenta cúbitos e a sua altura de trinta

cúbitos. 16 Farás na embarcação uma

janela e lhe darás um cúbito de altura; e a

porta da embarcação porás ao lado dela;

tu a farás com o andar inferior, o segundo

e o terceiro. 17 Porque eu mesmo trago

uma inundação sobre a terra, para

destruir, de debaixo dos céus, toda carne

em que há fôlego de vida; tudo o que há

na terra morrerá. 18 Mas contigo

estabelecerei o meu pacto; e entrarás na

embarcação, tu e contigo teus filhos, tua

mulher e as mulheres de teus filhos. 19 De

tudo o que vive, de toda a carne, dois de

cada linhagem, farás entrar na

embarcação, para os conservares vivos


וַ‏ תִ‏ מָּ‏ לֵא הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ חָּ‏ מָּ‏ ס:‏ )12( וַיַרְּ‏ א

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ הִ‏ נֵה נִשְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ה | כִ‏ י

הִ‏ שְּ‏ חִ‏ ית כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ ת דַ‏ רְּ‏ כוֹ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)13( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ נֹ‏ חַ‏ קֵ‏ ץ

כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בָּ‏ א לְּ‏ פָּ‏ נַי כִ‏ י מָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

חָּ‏ מָּ‏ ס מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וְּ‏ הִ‏ נְּנִי מַ‏ שְּ‏ חִ‏ יתָּ‏ ם אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )14( עֲׂשֵ‏ ה לְּ‏ ‏ָך תֵ‏ בַ‏ ת עֲצֵ‏ י גֹ‏ פֶ‏ ר

קִ‏ נִים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | וְּ‏ כָּפַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

מִ‏ בַ‏ יִת ‏ּומִ‏ חּוץ בַ‏ כֹ‏ פֶ‏ ר:‏ )15( וְּ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | שְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת אַ‏ מָּ‏ ה אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך

הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה חֲמִ‏ שִ‏ ים אַ‏ מָּ‏ ה רָּ‏ חְּ‏ בָּ‏ ‏ּה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

אַ‏ מָּ‏ ה קוֹמָּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )16( צֹהַ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

לַתֵ‏ בָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל אַ‏ מָּ‏ ה תְּ‏ כַלֶנָּה מִ‏ לְּ‏ מַ‏ עְּ‏ לָּה

‏ּופֶ‏ תַ‏ ח הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה בְּ‏ צִ‏ דָּ‏ ‏ּה תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים | תַ‏ חְּ‏ תִ‏ יִ‏ ם

שְּ‏ נִיִ‏ ם ‏ּושְּ‏ לִ‏ שִ‏ ים תַ‏ עֲׂשֶ‏ הָּ‏ : )17( וַ‏ אֲנִי

הִ‏ נְּנִי מֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ בּול מַ‏ יִם עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

לְּ‏ שַ‏ חֵ‏ ת כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ רּוחַ‏ חַ‏ יִ‏ ים

מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

יִגְּ‏ וָּ‏ ע:‏ )18( וַ‏ הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תָּ‏ ‏ְך |

‏ּובָּ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

‏ּונְּשֵ‏ י בָּ‏ נֶיָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )19( ‏ּומִ‏ כָּל הָּ‏ חַ‏ י

מִ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם מִ‏ כֹל תָּ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ל

הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה לְּ‏ הַ‏ חֲיֹת אִ‏ תָּ‏ ‏ְך | זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה

70

Gn 6.14 – “Faze para ti uma embarcação”: O Eterno poderia salvar Noach sem a necessidade da embarcação, não era necessário, mas por que ELOHIM

pediu para construir? Ao construir aquela grande embarcação, o povo teria a oportunidade de perguntar a Noach o objetivo dela. Era uma forma do Criador

ainda chamar o povo para o arrependimento. Muitos perguntaram: Noach, qual é o objetivo? Ele respondia – Virá uma inundação ao mundo. Mesmo

assim, por cento e vinte anos o povo não se converteu. Concluída a arca, o Altíssimo ainda esperou por sete dias, dando ao mundo os últimos dias da

benevolência.

41

Torah Israelita

contigo; macho e fêmea serão. 20 Das

aves segundo as suas linhagens, do gado

segundo as suas linhagens, de todo réptil

da terra segundo as suas linhagens, dois

de cada linhagem virão a ti, para os

conservares em vida. 21 Leva contigo de

todo alimento que se come, e ajunta-o

para ti; e te será para alimento, a ti e a

eles. 22 Assim fez Noach; segundo tudo o

que ELOHIM lhe ordenou, assim o fez.


1 Depois disse יהוה a Noach: Entra na

embarcação, tu e toda a tua casa, a ti

tenho visto como tzadik diante de mim

nesta geração. 2 De todos os animais

limpos levarás contigo sete e sete, o

macho e sua fêmea; mas dos animais que

não são 71 limpos, dois, o macho e sua

fêmea; 3 também das aves dos céus sete

e sete, macho e fêmea, para se conservar

em vida sua descendência sobre a face de

toda a terra. 4 Porque, passados ainda

sete dias, farei chover sobre a terra

quarenta dias e quarenta noites, e

exterminarei da superfície da 72 terra todas

as criaturas que fiz. 5 E Noach fez segundo

tudo o que יהוה 73 lhe ordenou. 6 Tinha

Noach seiscentos anos de idade, quando


יִהְּ‏ יּו:‏ )20( מֵ‏ הָּ‏ עוֹף לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה מִ‏ כֹ‏ ל רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו | שְּ‏ נַיִם מִ‏ כֹל יָּבֹאּו אֵ‏ לֶיָך

לְּ‏ הַ‏ חֲיוֹת:‏ )21( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך מִ‏ כָּל

מַ‏ אֲכָּל אֲשֶ‏ ר יֵָאכֵל וְּ‏ ‏ָאסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לֶיָך |

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ לָּהֶ‏ ם לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה:‏ )22( וַיַעַ‏ ‏ׂש

נֹ‏ חַ‏ | כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים כֵן

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏


)1( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה לְּ‏ נֹ‏ חַ‏ בֹא אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ כָּל

בֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | כִ‏ י אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י

צַ‏ דִ‏ יק לְּ‏ פָּ‏ נַי בַ‏ דוֹר הַ‏ זֶה:‏ )2( מִ‏ כֹ‏ ל

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ הוֹרָּ‏ ה תִ‏ קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה אִ‏ יש וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ | ‏ּומִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא טְּ‏ הֹרָּ‏ ה הִ‏ וא שְּ‏ נַיִם אִ‏ יש

וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )3( גַם מֵ‏ עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה | לְּ‏ חַ‏ יוֹת זֶרַ‏ ע עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )4( כִ‏ י לְּ‏ יָּמִ‏ ים עוֹד

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מַ‏ מְּ‏ טִ‏ יר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

71

"limpos ou puros": Provavelmente animais usados para sacrifício e posteriormente para alimentação.

72

"terra ou erets": Não incluía os animais aquáticos.

73

"lhe ordenou": Instrução direta para Noach, fazendo dele um profeta e mashiach em sua época.

42

Torah Israelita

veio a inundação sobre a terra. 7 Noach

entrou na embarcação com seus filhos,

sua mulher e as mulheres de seus filhos 74 ,

por causa das águas da inundação. 8 Dos

animais limpos e dos que não são limpos,

das aves, e de todo réptil sobre a terra, 9

entraram dois a dois para Noach na

embarcação, macho e fêmea, como

ELOHIM ordenara a Noach. 10 Passados

os sete dias, vieram sobre a terra as águas

da inundação. 11 No ano seiscentos da

vida de Noach, no segundo mês, aos

dezessete dias do mês, romperam-se

todas as fontes do grande abismo, e as

janelas dos céus se abriram. 12 E choveu

sobre a terra quarenta dias e quarenta

noites. 13 Nesse mesmo dia entraram na

caixa de madeira Noach e seus filhos,

Shem, Cham e Yafet, como também sua

mulher e as três mulheres de seus filhos

com eles, 14 eles, e todo animal segundo

a sua linhagem, todo o gado segundo a

sua linhagem, todo réptil que se arrasta

sobre a terra segundo a sua linhagem e

toda ave segundo a sua linhagem, todo

pássaro de toda qualidade. 15 E entraram

para Noach na embarcação, dois a dois de

toda a carne em que havia fôlego de vida.

16 E os que entraram eram machos e


‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לָּיְּלָּה |

‏ּומָּ‏ חִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת כָּל הַ‏ יְּקּום אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י

מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )5( וַיַעַ‏ ‏ׂש נֹ‏ חַ‏ | כְּ‏ כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ הּו יהוה:‏ )6( וְּ‏ נֹ‏ חַ‏ בֶ‏ ן שֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וְּ‏ הַ‏ מַ‏ בּול הָּ‏ יָּה מַ‏ יִם עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )7( וַיָּבֹא נֹ‏ חַ‏ ‏ּובָּ‏ נָּיו וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

‏ּונְּשֵ‏ י בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | מִ‏ פְּ‏ נֵי מֵ‏ י

הַ‏ מַ‏ בּול:‏ )8( מִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ הוֹרָּ‏ ה

‏ּומִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ינֶנָּה טְּ‏ הֹ‏ רָּ‏ ה | ‏ּומִ‏ ן

הָּ‏ עוֹף וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)9( שְּ‏ נַיִם שְּ‏ נַיִם בָּ‏ אּו אֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏ אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה

זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת

נֹ‏ חַ‏ : )10( וַ‏ יְּהִ‏ י לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ יָּמִ‏ ים | ‏ּומֵ‏ י

הַ‏ מַ‏ בּול הָּ‏ יּו עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )11( בִ‏ שְּ‏ נַת

שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה לְּ‏ חַ‏ יֵי נֹ‏ חַ‏ בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שֵ‏ נִי

בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש | בַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

נִבְּ‏ קְּ‏ עּו כָּל מַ‏ עְּ‏ יְּנֹ‏ ת תְּ‏ הוֹם רַ‏ בָּ‏ ה וַ‏ אֲרֻׁ‏ בֹת

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם נִפְּ‏ תָּ‏ חּו:‏ )12( וַיְּהִ‏ י הַ‏ גֶשֶ‏ ם עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לָּיְּלָּה:‏

)13( בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה בָּ‏ א נֹ‏ חַ‏ וְּ‏ שֵ‏ ם

וְּ‏ חָּ‏ ם וָּיֶפֶ‏ ת בְּ‏ נֵי נֹ‏ חַ‏ | וְּ‏ אֵ‏ שֶ‏ ת נֹ‏ חַ‏ ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

74

Gn 7.7 – “Noach entrou na embarcação com seus filhos, sua mulher e as mulheres de seus filhos”: Se Noach era o único homem justo em sua geração,

por que seus filhos entram na arca junto com ele? Por que as mulheres também entraram na arca? No momento em que ELOHIM chama Noach para a

missão, ele era mesmo o único homem justo, os filhos, noras e esposa são justificados por causa dele. Por meio de Noach ELOHIM redimiu mais sete

pessoas, sendo elas; quatro mulheres e três homens. A ideia de o pai ser o responsável espiritual pela família é declarada por Yehoshua, ele disse “Eu e minha

família serviremos a Yehovah”. O homem justo pode sim redimir sua família, mas para isso ele deve guiar sua família ao Criador.

Por meio do justo Noach, o Altíssimo justificou outros. Assim como foi com Moises, Noach foi enviado para salvar, Eliyahu foi enviado para salvar, Sansão

morreu para libertar Israel. Nos últimos dias fomos iluminados pelo testemunho de Yeshua. Assim como Noach Yeshua foi justo e integro.

43

Torah Israelita

fêmea de toda a carne, como ELOHIM lhe

tinha ordenado; e יהוה o fechou para

dentro . 17 Veio a inundação sobre a

75

terra durante quarenta dias; e as águas

aumentaram e ergueram a embarcação,

e ela foi levantada por sobre a terra. 18

Prevaleceram as águas e aumentaram

grandemente sobre a terra ; e a

76

embarcação vagava sobre a face das

águas. 19 As águas prevaleceram

excessivamente sobre a terra; e todos os

altos montes que havia debaixo dos céus

foram cobertos. 20 Quinze cúbitos acima

deles prevaleceram as águas; e as

montanhas foram cobertas. 21 Pereceu

toda a carne que se movia sobre a terra,

tanto ave como gado, animais selvagens,

todo réptil que se arrasta sobre a terra, e

todo homem. 22 Tudo o que tinha fôlego

de vida em suas narinas, tudo o que havia


נְּשֵ‏ י בָּ‏ נָּיו אִ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )14( הֵ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ כָּל הַ‏ חַ‏ יָּה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה וְּ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה

וְּ‏ כָּל הָּ‏ רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו

| וְּ‏ כָּל הָּ‏ עוֹף לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו כֹל צִ‏ פוֹר כָּל כָּנָּף:‏

)15( וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏ אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | שְּ‏ נַיִם

שְּ‏ נַיִם מִ‏ כָּל הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ רּוחַ‏ חַ‏ יִ‏ ים:‏

)16( וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים זָּכָּר ‏ּונְּקֵ‏ בָּ‏ ה מִ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

בָּ‏ אּו כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים | וַ‏ יִ‏ סְּ‏ גֹ‏ ר

יהוה בַ‏ עֲדוֹ:‏ )17( וַ‏ יְּהִ‏ י הַ‏ מַ‏ בּול

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִ‏ רְּ‏ בּו הַ‏ מַ‏ יִם

וַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה וַ‏ תָּ‏ רָּ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)18( וַיִ‏ גְּ‏ בְּ‏ רּו הַ‏ מַ‏ יִם וַיִ‏ רְּ‏ בּו מְּ‏ אֹ‏ ד עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַ‏ תֵ‏ לְֶך הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ מָּ‏ יִם:‏

)19( וְּ‏ הַ‏ מַ‏ יִם גָּבְּ‏ רּו מְּ‏ אֹ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיְּכֻׁסּו כָּל הֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים הַ‏ גְּ‏ בֹהִ‏ ים

75

Gn 7.16 – “ יהוה o fechou para dentro”: Por que o Soberano fechou a porta e não Noach? Seria ela pesada demais? Ao analisamos a trajetória de

clemência do Criador, entenderemos o porquê Ele a fechou e não Noach. Se Noach houvesse feito seria algo muito natural; um homem fechando uma

porta. Mas de forma sobrenatural o Altíssimo fecha. O povo ao redor da arca ficaram atônitos com aquele feito, mesmo assim eles não se arrependeram. O

Altíssimo fez esse sinal, para mais uma vez mostrar seu amor e longanimidade. Com esse feito o Misericordiador revelou, que só Ele pode fechar a porta de

redenção, Ele abre, Ele fecha. Assim como nos tempos de Noach, hoje temos a oportunidade de retorno ao ELOHIM, mas um dia o portal da redenção será

fechado pelo próprio Criador, hoje você está em frente do portal, qual será sua decisão?

76

Gn 7.18 – “Prevaleceram as águas e aumentaram grandemente sobre a terra”: Quando analisamos essa passagem nos deparamos com algo parecido

com a criação de Gn 1.1-2. No primeiro capítulo do gênesis, vemos a criação do mundo, mas no capítulo sete vemos a restauração do mundo.

As águas prevaleceram, ou seja, as águas venceram, assim como no princípio ela era abundante, na restauração do mundo ela também dominou. O Criador

usa o elemento água para trazer justiça ao mundo, note que nos versos seguintes é dito que a água venceu os montes mais altos, no passado montanhas

eram sinais de grandeza e força, por isso é enfatizado que até as montanhas foram vencidas pelo poder do Altíssimo. A água na maioria das passagens

bíblicas está relacionada a restauração, o número quarenta (40), é associado com o tempo de mudança, renovação. Da mesma forma que Moshe jejuou por

quarenta dias e quarenta noites para promover mudança e restauração, ás águas esteve acima dos montes por quarenta dias efetivando o processo de

restauração do planeta terra.

Na maioria do processo de renovação e purificação a água é o elemento usado como símbolo. Ao entrar no mikv(tanque) um servo se purifica fisicamente

e simbolicamente dos seus erros. Veja os versículos relacionados ao número quarenta: Gn 7:4, Gn 7:12, Gn 7:17, Gn 8:6, Gn 50:3, Ex 24:18, Ex 34:28, Nm

13:25, Nm 14:34, Dt 9:9, Dt 9:11, Dt 9:18, Dt 9:25, Dt 10:10, 1Sm 17:16, 1Rs 19:8, Ez 4:7, Jn 3:4

44

Torah Israelita

na terra seca, morreu. 23 Assim foram

exterminadas todas as criaturas que havia

sobre a superfície da terra, tanto o

homem como o gado, o réptil, e as aves

dos céus; todos foram exterminados da

terra; ficou somente Noach, e os que com

ele estavam na embarcação. 24 E as águas

prevaleceram sobre a terra cento e

cinquenta dias.


1 ELOHIM deu uma 77 atenção especial a

Noach, e de todo animal e de todo gado

que estava com ele na embarcação; e o

78Eterno fez passar um vento sobre a terra,

e as águas começaram a diminuir. 2 As

79fontes do abismo e as janelas dos céus

foram fechadas, e a chuva dos céus foi

detida; 3 as águas se foram retirando

continuamente de sobre a terra; e ao fim

de cento e cinquenta dias começaram a

minguar. 4 No sétimo mês, no dia

dezessete do mês, repousou a

embarcação sobre as montanhas do


אֲשֶ‏ ר תַ‏ חַ‏ ת כָּל הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )20( חֲמֵ‏ ש

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה אַ‏ מָּ‏ ה מִ‏ לְּ‏ מַ‏ עְּ‏ לָּה גָּבְּ‏ רּו הַ‏ מָּ‏ יִם |

וַ‏ יְּכֻׁסּו הֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים:‏ )21( וַיִ‏ גְּ‏ וַ‏ ע כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

הָּ‏ רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ עוֹף ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

‏ּובַ‏ חַ‏ יָּה ‏ּובְּ‏ כָּל הַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ שֹרֵ‏ ץ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

| וְּ‏ כֹ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )22( כֹל אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ מַ‏ ת

רּוחַ‏ חַ‏ יִ‏ ים בְּ‏ אַ‏ פָּ‏ יו מִ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר בֶ‏ חָּ‏ רָּ‏ בָּ‏ ה

מֵ‏ תּו:‏ )23( וַ‏ יִ‏ מַ‏ ח אֶ‏ ת כָּל הַ‏ יְּקּום אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם עַ‏ ד בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ד

רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש וְּ‏ עַ‏ ד עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וַיִ‏ מָּ‏ חּו מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִשָּ‏ אֶ‏ ר אַ‏ ‏ְך נֹ‏ חַ‏ וַ‏ אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏

בַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )24( וַיִ‏ גְּ‏ בְּ‏ רּו הַ‏ מַ‏ יִם עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

| חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת יוֹם:‏


77

Gn 8: 1 - “atenção especial”: Literalmente “recordou-se” ou “trouxe a memória”. Criador não se esquece. As bíblias erram ao traduzir com parâmetros

humanos uma característica do ELOHIM. Ver Isaías 49: 15

78

‏:”וַיַעֲבֵ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים רּוחַ‏ עַ‏ ל הָ‏ אָ‏ רֶ‏ ץ וַיָשֹּכּו הַ‏ מָ‏ יִם / diminuir Gn 8.1 – “ELOHIM fez passar um vento sobre a terra, e as águas começaram a

Assim como na criação do mundo em Gn 1, um vento (ruach) pairava sobre a superfície das águas da mesma forma na restauração

do mundo (Gn 8.1) um vento (ruach) da parte do Criador, secou o oceano acabando com o caus. Assim como em Gn 1.2 o planeta

estava coberto por água e o vento (ruach) do ELOHIM pairava na superfície do abismo, em Gn 8.1 podemos ver claramente a

mesma ação desse vento.

Existe um paralelo claro entre o capítulo um (1) e oito (8) do livro de gênesis; na criação o vento paira sobre o abismo (o oceano)

e na restauração do mundo o mesmo ocorreu. Leia as seguintes passagens relacionadas ao vendo da parte do Altíssimo: Gn 1:2,

Gn 8:1, Ex 14:21, Nm 11:31.

79

Gn 8: 2 – “fontes do abismo”: Possivelmente refere-se as águas subterrâneas

45

Torah Israelita

80Ararate. 5 E as águas foram minguando

até o décimo mês; no décimo mês, no

primeiro dia do mês, apareceram os

cumes dos montes. 6 E aconteceu que, ao

fim de quarenta dias, Noach abriu a janela

que havia feito na embarcação; 7 e soltou

um corvo que, saindo, ia e voltava até que

as águas se secaram de sobre a terra. 8

Também soltou uma 81 yonah, para ver se

as águas tinham minguado de sobre a

superfície da terra; 9 mas a yonah não

achou onde pousar a sola do pé, e voltou

para ele na embarcação; porque as águas

ainda estavam sobre a face de toda a

terra; e Noach, estendendo a mão,

tomou-a e a recolheu consigo na

embarcação. 10 Esperou ainda outros

sete dias, e tornou a soltar a yonah fora da

embarcação. 11 À tardinha a yonah

voltou para ele, e no seu bico uma folha

verde de oliveira; assim Noach soube que

as águas tinham minguado de sobre a

terra. 12 Então esperou ainda outros sete

dias, e soltou a yonah; e esta já não mais

tornou a ele. 13 No ano seiscentos e um,

no primeiro mês, no primeiro dia do mês,

secaram-se as águas de sobre a terra.

Então Noach tirou a cobertura da

embarcação e olhou, e a face a terra

estava enxuta. 14 No segundo mês, aos

vinte e sete dias do mês, a terra estava

seca.


)1( וַיִ‏ זְּ‏ כֹ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת נֹ‏ חַ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ חַ‏ יָּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏

בַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | וַיַעֲבֵ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים רּוחַ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וַ‏ יָּשֹכּו הַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )2( וַיִ‏ סָּ‏ כְּ‏ רּו מַ‏ עְּ‏ יְּנֹ‏ ת

תְּ‏ הוֹם וַ‏ אֲרֻׁ‏ בֹת הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וַ‏ יִ‏ כָּלֵא הַ‏ גֶשֶ‏ ם

מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )3( וַיָּשֻׁ‏ בּו הַ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הָּ‏ לוְֹך וָּשוֹב | וַיַחְּ‏ סְּ‏ רּו הַ‏ מַ‏ יִם

מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת יוֹם:‏ )4( וַ‏ תָּ‏ נַח

הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש | עַ‏ ל הָּ‏ רֵ‏ י אֲרָּ‏ רָּ‏ ט:‏ )5(

וְּ‏ הַ‏ מַ‏ יִם הָּ‏ יּו הָּ‏ לוְֹך וְּ‏ חָּ‏ סוֹר עַ‏ ד הַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש

הָּ‏ עֲׂשִ‏ ירִ‏ י | בָּ‏ עֲׂשִ‏ ירִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש נִרְּ‏ אּו

רָּ‏ אשֵ‏ י הֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים:‏ )6( וַיְּהִ‏ י מִ‏ קֵ‏ ץ

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם | וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח נֹ‏ חַ‏ אֶ‏ ת חַ‏ לוֹן

הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏ )7( וַ‏ יְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת

הָּ‏ עֹ‏ רֵ‏ ב | וַיֵצֵ‏ א יָּצוֹא וָּשוֹב עַ‏ ד יְּבֹשֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )8( וַיְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת

הַ‏ יוֹנָּה מֵ‏ אִ‏ תוֹ‏ | לִ‏ רְּ‏ אוֹת הֲקַ‏ לּו הַ‏ מַ‏ יִם

מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )9( וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צְּ‏ ‏ָאה

הַ‏ יוֹנָּה מָּ‏ נוֹחַ‏ לְּ‏ כַף רַ‏ גְּ‏ לָּּה וַ‏ תָּ‏ שָּ‏ ב אֵ‏ לָּיו

אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה כִ‏ י מַ‏ יִם עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח יָּדוֹ‏ וַ‏ יִ‏ קָּ‏ חֶ‏ הָּ‏ וַיָּבֵ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֵ‏ לָּיו

אֶ‏ ל הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )10( וַ‏ יָּחֶ‏ ל עוֹד שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים | וַיֹסֶ‏ ף שַ‏ לַח אֶ‏ ת הַ‏ יוֹנָּה

80

Gn 8: 4 – “Ararate”: Uma região montanhosa entre a Turquia a Armênia e o Irã. O significado do nome é: Terra separada.

81

Gn 8: 8 – “Yonah”: Pomba.

46

Torah Israelita

[26 Depois do dilúvio]

15 Então falou ELOHIM a Noach, dizendo:

16 Sai da embarcação, tu, e juntamente

contigo tua mulher, teus filhos e as

mulheres de teus filhos. 17 Traze para

fora contigo a todos os animais que estão

contigo, de toda a carne, tanto aves como

gado e todo réptil que se arrasta sobre a

terra; para que se reproduzam

abundantemente na terra, e frutifiquem e

se multipliquem sobre a terra. 18 Então

saiu Noach, e com ele seus filhos, sua

mulher e as mulheres de seus filhos; 19

todo animal, todo réptil e toda ave, e tudo

o que se arrasta sobre a terra, segundo a

sua linhagem, saiu da embarcação. 20 E

יהוה Noach construiu um altar ao ELOHIM

; e tomou de todo animal limpo e de toda

ave limpa, e ofereceu holocaustos sobre o

altar. 21 E יהוה 82recebeu o aroma

apaziguante e disse em seu lev: Não

tornarei mais a amaldiçoar a terra por

causa do homem; porque a imaginação

do lev do homem é má desde a sua

mocidade; nem mais tornarei a ferir todo

ser vivente, como o fiz. 22 Enquanto a

terra durar, não deixará de haver

sementeira e ceifa, frio e calor, verão e

inverno, dia e noite.



מִ‏ ן הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )11( וַ‏ תָּ‏ בֹא אֵ‏ לָּיו הַ‏ יוֹנָּה

לְּ‏ עֵ‏ ת עֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ הִ‏ נֵה עֲלֵה זַיִת טָּ‏ רָּ‏ ף בְּ‏ פִ‏ יהָּ‏ |

וַ‏ יֵדַ‏ ע נֹ‏ חַ‏ כִ‏ י קַ‏ לּו הַ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)12( וַ‏ יִ‏ יָּחֶ‏ ל עוֹד שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים

| וַ‏ יְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת הַ‏ יוֹנָּה וְּ‏ ‏ֹלא יָּסְּ‏ פָּ‏ ה שּוב

אֵ‏ לָּיו עוֹד:‏ )13( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ת וְּ‏ שֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה בָּ‏ רִ‏ אשוֹן בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש

חָּ‏ רְּ‏ בּו הַ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיָּסַ‏ ר נֹ‏ חַ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה וַיַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה חָּ‏ רְּ‏ בּו פְּ‏ נֵי

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )14( ‏ּובַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שֵ‏ נִי בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש | יָּבְּ‏ שָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)15( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏

לֵאמֹ‏ ר:‏ )16( צֵ‏ א מִ‏ ן הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה | אַ‏ תָּ‏ ה

וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּובָּ‏ נֶיָך ‏ּונְּשֵ‏ י בָּ‏ נֶיָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )17(

כָּל הַ‏ חַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר אִ‏ תְּ‏ ‏ָך מִ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בָּ‏ עוֹף

‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל הָּ‏ רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הוצא ‏]הַ‏ יְּצֵ‏ א קרי[‏ אִ‏ תָּ‏ ‏ְך |

וְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ צּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּופָּ‏ רּו וְּ‏ רָּ‏ בּו עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)18( וַ‏ יֵצֵ‏ א נֹ‏ חַ‏ | ‏ּובָּ‏ נָּיו וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ ‏ּונְּשֵ‏ י

בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ:‏ )19( כָּל הַ‏ חַ‏ יָּה כָּל הָּ‏ רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש

וְּ‏ כָּל הָּ‏ עוֹף כֹ‏ ל רוֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם יָּצְּ‏ אּו מִ‏ ן הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )20(

וַ‏ יִ‏ בֶ‏ ן נֹ‏ חַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לַיהוָּ‏ ה | וַיִ‏ קַ‏ ח מִ‏ כֹ‏ ל

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ הוֹרָּ‏ ה ‏ּומִ‏ כֹל הָּ‏ עוֹף הַ‏ טָּ‏ הֹר

וַ‏ יַעַ‏ ל עֹ‏ ‏ֹלת בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )21( וַיָּרַ‏ ח יהוה

82

Gn 8: 21 – “recebeu”: Aspirou.

47

Torah Israelita

1 ELOHIM abençoou a Noach e a seus

filhos, e disse a eles: reproduzam-se e

proliferem-se, e enchei a terra. 2 E terá

medo e pavor de vocês sobre todo animal

da terra, sobre toda ave dos céus, sobre

tudo o que se arrasta sobre a terra, e

sobre todos os peixes do mar; nas suas

mãos são eles entregues. 3 83 Cada animal

que se move e vive vos servirá de

mantimento; assim como a vegetação

verde, tudo vos tenho dado. 4 A carne,

porém, com sua vida, isto é, com seu

sangue, não tereis por alimento. 5

Certamente requererei o seu sangue, o

sangue das suas vidas; de todo animal o

requererei; como também do homem,

sim, da mão do irmão de cada um

requererei a vida do homem. 6 Quem

derramar o sangue de homem, pelo

homem será seu sangue derramado;

porque ELOHIM fez o homem à sua

imagem. 7

84

Mas quanto a vocês,

reproduzam-se e proliferem-se; povoai


אֶ‏ ת רֵ‏ יחַ‏ הַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל לִ‏ ב ‏ֹו

‏ֹלא אֹ‏ סִ‏ ף לְּ‏ קַ‏ לֵל עוֹד אֶ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

בַ‏ עֲבּור הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י יֵצֶ‏ ר לֵב הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם רַ‏ ע

מִ‏ נְּעֻׁרָּ‏ יו | וְּ‏ ‏ֹלא אֹ‏ סִ‏ ף עוֹד לְּ‏ הַ‏ כוֹת אֶ‏ ת כָּל

חַ‏ י כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י:‏ )22( עֹ‏ ד כָּל יְּמֵ‏ י

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | זֶרַ‏ ע וְּ‏ קָּ‏ צִ‏ יר וְּ‏ קֹ‏ ר וָּ‏ חֹ‏ ם וְּ‏ קַ‏ יִץ

וָּ‏ חֹ‏ רֶ‏ ף וְּ‏ יוֹם וָּ‏ לַיְּלָּה ‏ֹלא יִשְּ‏ בֹתּו:‏


)1( וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת נֹ‏ חַ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם פְּ‏ רּו ‏ּורְּ‏ בּו ‏ּומִ‏ לְּ‏ אּו אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )2( ‏ּומוֹרַ‏ אֲכֶם וְּ‏ חִ‏ תְּ‏ כֶם יִהְּ‏ יֶה

עַ‏ ל כָּל חַ‏ יַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ עַ‏ ל כָּל עוֹף

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ מֹ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

‏ּובְּ‏ כָּל דְּ‏ גֵי הַ‏ יָּם בְּ‏ יֶדְּ‏ כֶם נִתָּ‏ נּו:‏ )3( כָּל

83

Gn 9: 3 – “Cada animal”: Ou todo animal que se move. Esse texto é comumente usado para afirmar que podemos comer de todos os animais que

existem na terra. Tal explicação é de procedência duvidosa. O Eterno não estava liberando a carne de porco ou outros animais impuros, apenas afirmando

que o homem poderia comer de todos os animais lícitos. Do contrário Noach não teria colocado na aron 7 pares de animais puros que serviram para o

sacrifício de pacificação.

Se podemos comer qualquer tipo de animal que vive na terra, isso também significa que podemos comer todo tipo de planta. Mas sabemos que existem

plantas venenosas.

Todas as plantas são possíveis de mastigação, mas nem todas posso comer. Quando D-us disse que podemos comer de todas as plantas, fica evidente que

ELE(LS) não se referia as plantas improprias para o consumo. Assim também é para com os animais, quando ELOHIM disse aos sobreviventes do dilúvio que

poderiam comer de todo animal, não estava incluso os animais impróprios para o consumo, ou não? Para aqueles que acreditam que todo animal que se

move pode ser consumido, eu fico imaginando o que aconteceria se uma pessoa comece: ratos, baratas, insetos e animais venenosos.

Fica evidente que ELOHIM não estava se referindo aos animais proibidos que iria pedir para Moshe escrever. O Eterno sabe de todas as coisas e quando ele

dá essa ordem para Noach, ELE já sabia que iria inspirar o profeta Moshe a escrever Levíticos 11. Todo animal e toda planta pura para o consumo.

84

Gn 9:7 - 212 º Mandamento positivo: Frutificar e multiplicar.

48

Torah Israelita

abundantemente a terra, e proliferem-se

nela.

[27 A aliança]

8 Disse ELOHIM a Noach e a seus filhos

com ele: 9 Eu estabeleço o meu pacto

convosco e com a sua semente depois de

vocês, 10 e com todo ser vivente que está

convosco: com as aves, com o gado e com

todo animal da terra convosco; com

aqueles que saíram da embarcação, com

todo animal da terra. 11 Estabeleço o

85meu pacto convosco; não mais será

destruída toda a carne pelas águas da

inundação; e não mais terá uma

inundação para destruir a terra. 12 E disse

ELOHIM: Este é o sinal do pacto que firmo

entre mim e vocês e todo ser vivente que

está convosco, por gerações perpétuas:

13 Ponho o 86 meu arco nas nuvens, e ele

será por sinal de um pacto entre mim e a

terra. 14 E acontecerá que, quando eu

trouxer nuvens sobre a terra, o arco será

visto nas nuvens, 15 e eu me lembrarei do

meu pacto, que há entre mim e vocês e

todo ser vivente de toda a carne; e as

águas não mais se tornarão em inundação

para destruir toda a carne. 16 O arco

estará nas nuvens, e olharei para ele a fim

de 87 dar atenção ao pacto eterno entre


רֶ‏ מֶ‏ ‏ׂש אֲשֶ‏ ר הּוא חַ‏ י לָּכֶם יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה

| כְּ‏ יֶרֶ‏ ק עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב נָּתַ‏ תִ‏ י לָּכֶם אֶ‏ ת כֹל:‏ )4(

אַ‏ ‏ְך בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בְּ‏ נַפְּ‏ שוֹ‏ דָּ‏ מוֹ‏ ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו:‏ )5(

וְּ‏ אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת דִ‏ מְּ‏ כֶם לְּ‏ נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם אֶ‏ דְּ‏ רֹש

מִ‏ יַד כָּל חַ‏ יָּה אֶ‏ דְּ‏ רְּ‏ שֶ‏ נּו | ‏ּומִ‏ יַד הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

מִ‏ יַד אִ‏ יש ‏ָאחִ‏ יו אֶ‏ דְּ‏ רֹש אֶ‏ ת נֶפֶ‏ ש

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )6( שֹפֵ‏ ‏ְך דַ‏ ם הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

דָּ‏ מוֹ‏ יִשָּ‏ פֵ‏ ‏ְך | כִ‏ י בְּ‏ צֶ‏ לֶם אֱֹלהִ‏ ים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )7( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם פְּ‏ רּו ‏ּורְּ‏ בּו |

)8

( שִ‏ רְּ‏ צּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּורְּ‏ בּו בָּ‏ ‏ּה:‏

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו אִ‏ ת ‏ֹו

לֵאמֹ‏ ר:‏ )9( וַ‏ אֲנִי הִ‏ נְּנִי מֵ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת

בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֲכֶם ‏ַאחֲרֵ‏ יכֶם:‏

)10( וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל נֶפֶ‏ ש הַ‏ חַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר אִ‏ תְּ‏ כֶם

בָּ‏ עוֹף בַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל חַ‏ יַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אִ‏ תְּ‏ כֶם | מִ‏ כֹ‏ ל יֹצְּ‏ אֵ‏ י הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה לְּ‏ כֹ‏ ל חַ‏ יַת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )11( וַ‏ הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י

אִ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ ‏ֹלא יִכָּרֵ‏ ת כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר עוֹד מִ‏ מֵ‏ י

הַ‏ מַ‏ בּול | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה עוֹד מַ‏ בּול לְּ‏ שַ‏ חֵ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )12( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים זֹאת אוֹת

הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם

‏ּובֵ‏ ין כָּל נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר אִ‏ תְּ‏ כֶם | לְּ‏ דֹרֹת

עוֹלָּם:‏ )13( אֶ‏ ת קַ‏ שְּ‏ תִ‏ י נָּתַ‏ תִ‏ י בֶ‏ עָּ‏ נָּן |

85

Gn 9: 11 – “meu pacto”: O pacto do ELOHIM com a terra, está diretamente relacionado a garantia do planeta não ser destruído com água.

86

Gn 9: 13 - “meu arco”: Algumas bíblias trazem “arco íris”. Porém o nome “íris” não consta no original.

87

Gn 9: 16 – “dar atenção”: ou “me recordar”. Sabemos que o eterno não esquece de nada, por este motivo vertemos para “dar atenção”.

49

Torah Israelita

ELOHIM e todo ser vivente de 88 toda a

carne que está sobre a terra. 17 E disse

ELOHIM a Noach ainda: Esse é o sinal do

pacto que tenho estabelecido entre mim

e toda a carne que está sobre a terra.

[28 Kanaan é amaldiçoado]

18 Entretanto, os filhos de Noach que

saíram da embarcação foram Shem,

Cham e Yafet; e Cham é o abba de

Kanaan. 19 Estes três foram os filhos de

Noach; e destes foi povoada toda a terra.

20 E Noach começou a cultivar a terra e

plantou uma vinha. 21 E bebeu do vinho e

embriagou-se; e estava desnudo dentro

da sua tenda. 22 E Cham, abba de

89Kanaan, viu a nudez de seu abba, e o

contou a seus dois irmãos que estavam

fora. 23 Então Shem e Yafet pegaram uma

capa e puseram-na sobre os seus ombros,

e andando virados para trás, cobriram a

nudez de seu abba, tendo os rostos

virados para trás, de maneira que não

viram a nudez de seu abba. 24 E Noach

despertou do seu vinho e soube o que seu

filho mais moço lhe fizera; 25 e disse:

Maldito seja Kanaan; servo dos servos

será ele para seus irmãos. 26 E disse:

Bendito seja ELOHIM יהוה o Elohey de

Shem; e Kanaan lhe seja por servo. 27

ELOHIM aumentará a Yafet, e este


וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לְּ‏ אוֹת בְּ‏ רִ‏ ית בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ין הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)14( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ עַ‏ נְּנִי עָּ‏ נָּן עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

וְּ‏ נִרְּ‏ אֲתָּ‏ ה הַ‏ קֶ‏ שֶ‏ ת בֶ‏ עָּ‏ נָּן:‏ )15( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אֲשֶ‏ ר בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם ‏ּובֵ‏ ין כָּל

נֶפֶ‏ ש חַ‏ יָּה בְּ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה עוֹד

הַ‏ מַ‏ יִם לְּ‏ מַ‏ בּול לְּ‏ שַ‏ חֵ‏ ת כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )16(

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה הַ‏ קֶ‏ שֶ‏ ת בֶ‏ עָּ‏ נָּן | ‏ּורְּ‏ אִ‏ יתִ‏ יהָּ‏ לִ‏ זְּ‏ כֹ‏ ר

בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם בֵ‏ ין אֱֹלהִ‏ ים ‏ּובֵ‏ ין כָּל נֶפֶ‏ ש

חַ‏ יָּה בְּ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )17(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏ | זֹאת אוֹת

הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ין כָּל

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)18( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי נֹ‏ חַ‏ הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה

שֵ‏ ם וְּ‏ חָּ‏ ם וָּיָּפֶ‏ ת | וְּ‏ חָּ‏ ם הּוא אֲבִ‏ י כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏

)19( שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי נֹ‏ חַ‏ | ‏ּומֵ‏ אֵ‏ לֶה

נָּפְּ‏ צָּ‏ ה כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )20( וַ‏ יָּחֶ‏ ל נֹ‏ חַ‏ אִ‏ יש

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה | וַ‏ יִ‏ טַ‏ ע כָּרֶ‏ ם:‏ )21( וַיֵשְּ‏ תְּ‏ מִ‏ ן

הַ‏ יַיִן וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כָּר | וַיִ‏ תְּ‏ גַל בְּ‏ תוְֹך ‏ָאהֳֹלה:‏

)22( וַיַרְּ‏ א חָּ‏ ם אֲבִ‏ י כְּ‏ נַעַ‏ ן אֵ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וַ‏ ת

‏ָאבִ‏ יו | וַ‏ יַגֵד לִ‏ שְּ‏ נֵי אֶ‏ חָּ‏ יו בַ‏ חּוץ:‏ )23(

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח שֵ‏ ם וָּיָּפֶ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ שִ‏ מְּ‏ לָּה וַיָּׂשִ‏ ימּו

עַ‏ ל שְּ‏ כֶם שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַיֵלְּ‏ כּו אֲחֹ‏ רַ‏ נִית וַיְּכַסּו

88

Gn 9: 16 – “toda a carne”: Isso inclui também os bney-ysraEL, porque todos são filhos de Noach, todos estão sob o mesmo pacto. Todas as gerações da

terra são bney noach (Filhos de Noé).

89

Gn 9: 22 - “Kanaan ( נ ע ן ‏:”(כְ‏ o nome Kanaan é alusivo a Cã, filho de Noach, ao qual se atribui a origem dos kenaanitas, conforme relato de Gênesis capítulo

10. Kanaan seria a duodécima geração depois de Adão: Adão > Sete > Enosh > Quenã > Malalel > Yered > Enoque > Matusalém > Lameque > Noé > Cã >

Kanaan.

50

Torah Israelita

habitará nas tendas de Shem; e Kanaan

lhe será por servo. 28 E Noach viveu,

depois da inundação, trezentos e

cinquenta anos. 29 E foram todos os dias

de Noach novecentos e cinquenta anos; e

morreu.


[29 A descendência de Cham e Yafet]

1 Estas, são as gerações dos filhos de

Noach: 90 Shem, 91 Cham e 92 Yafet, aos quais

nasceram filhos depois da inundação. 2

Os filhos de Yafet: Gomer, Magogue,

Madai, Yavã, Tubal, Meseque e Tiras. 3 Os

filhos de Gomer: Asquenaz, Rifate e

Togarma. 4 Os filhos de Yavã: Elisá, Társis,

Quitim e Dodanim. 5 Por estes foram

repartidas as ilhas das nações nas suas

terras, cada qual segundo a sua língua,

segundo as suas famílias, entre as suas

nações. 6 Os filhos de Cham: Cuxe,

Mizraim, Pute e Kanaan. 7 Os filhos de

Cuxe: Sebá, Havilá, Sabtá, Raamá e

Sabtecá; e os filhos de Raamá são Sabá e

Dedã. 8 Cuxe gerou a 93 Nimrod, o qual foi

o primeiro a ser poderoso na terra. 9 Ele


אֵ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲבִ‏ יהֶ‏ ם | ‏ּופְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֲחֹ‏ רַ‏ נִית

וְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ וַ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ם ‏ֹלא רָּ‏ אּו:‏ )24( וַ‏ יִ‏ יקֶ‏ ץ

נֹ‏ חַ‏ מִ‏ יֵינוֹ‏ | וַיֵדַ‏ ע אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לוֹ‏ בְּ‏ נ ‏ֹו

הַ‏ קָּ‏ טָּ‏ ן:‏ )25( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָארּור כְּ‏ נָּעַ‏ ן | עֶ‏ בֶ‏ ד

עֲבָּ‏ דִ‏ ים יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )26( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

בָּ‏ רּוְך יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֱֹלהֵ‏ י שֵ‏ ם | וִ‏ יהִ‏ י כְּ‏ נַעַ‏ ן עֶ‏ בֶ‏ ד

לָּמוֹ:‏ )27( יַפְּ‏ תְּ‏ אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ יֶפֶ‏ ת וְּ‏ יִשְּ‏ כֹן

בְּ‏ ‏ָאהֳלֵי שֵ‏ ם | וִ‏ יהִ‏ י כְּ‏ נַעַ‏ ן עֶ‏ בֶ‏ ד לָּמוֹ:‏

יְּחִ‏ י נֹ‏ חַ‏ ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ מַ‏ בּול | שְּ‏ ‏ֹלש

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה וַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה:‏ )29(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו כָּל יְּמֵ‏ י נֹ‏ חַ‏ תְּ‏ שַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה

וַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַ‏ יָּמֹ‏ ת:‏


)28( וַ‏

)1( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת בְּ‏ נֵי נֹ‏ חַ‏ שֵ‏ ם חָּ‏ ם

וָּ‏ יָּפֶ‏ ת | וַ‏ יִ‏ ‏ּוָּ‏ לְּ‏ דּו לָּהֶ‏ ם בָּ‏ נִים ‏ַאחַ‏ ר

הַ‏ מַ‏ בּול:‏ )2( בְּ‏ נֵי יֶפֶ‏ ת גֹ‏ מֶ‏ ר ‏ּומָּ‏ גוֹג ‏ּומָּ‏ דַ‏ י

וְּ‏ יָּוָּ‏ ן וְּ‏ תֻׁבָּ‏ ל | ‏ּומֶ‏ שֶ‏ ‏ְך וְּ‏ תִ‏ ירָּ‏ ס:‏ )3( ‏ּובְּ‏ נֵי

גֹ‏ מֶ‏ ר | אַ‏ שְּ‏ כֲנַז וְּ‏ רִ‏ יפַ‏ ת וְּ‏ תֹ‏ גַרְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )4(

90

Gn 10: 01 - “Shem”: Significa: “nome”.

91

Gn 10: 01 - “Cham”: Significa: “Quente ou aquecido”.

92

Gn 10: 01 - “Yafet”: Significa: “aquele que acrescenta”.

93

Gn 10: 09 – “Nimrod”: Bisneto de Noach e foi o primeiro poderoso da terra, após a inundação. O nome Nimrod deriva do verbo hebraico ma·rádh, que

significa "rebelar". Ele foi chamado por esse nome posteriormente.

51

Torah Israelita

era poderoso caçador diante de ELOHIM

Nimrod, ; pelo que se diz: Como יהוה

poderoso caçador diante de ELOHIM

10 . O princípio do seu malchut foi

Babel, Ereque, Acade e Calné, na terra de

Sinar. 11 Desta mesma terra saiu ele para

a Assíria e construiu Nínive, Reobote-Ir,

Calá, 12 e Résem entre Nínive e Calá (esta

é a grande cidade). 13 Mizraim gerou a

Ludim, Anamim, Leabim, Naftuim, 14

Patrusim, Casluim (de onde saíram os

felishtim) e Caftorim.

יהוה

[30 A descendência de Kanaan]

15 Kanaan gerou a Sidom, seu primeiro

filho, e Hete, 16 e ao yevusi, o amorreu, o

girgaseu, 17 o heveu, o arqueu, o sineu, 18

o arvadeu, o zemareu e o hamateu.

Depois se espalharam as famílias dos

94cananeus. 19 Foi o termo dos kenaanitas

desde Sidom, em direção a Gerar, até

Gaza; e daí em direção a Sodoma,

Gomorra, Admá e Zeboim, até Lasa. 20

São esses os filhos de Cham segundo as

suas famílias, segundo as suas línguas, em

suas terras, em suas nações.

[31 Os descendentes de Shem]

21 A Shem, que foi o abba de todos os

filhos de Eber e irmão mais velho de Yafet,

a ele nasceram filhos. 22 Os filhos de

Shem foram: Elão, Assur, Arfaxade, Lude e

Aharôn. 23 Os filhos de Aharôn: Uz, Hul,

Geter e Más. 24 Arfaxade gerou a Selá; e


‏ּובְּ‏ נֵי יָּוָּן אֱלִ‏ ישָּ‏ ה וְּ‏ תַ‏ רְּ‏ שִ‏ יש | כִ‏ תִ‏ ים

וְּ‏ דֹדָּ‏ נִים:‏ )5( מֵ‏ אֵ‏ לֶה נִפְּ‏ רְּ‏ דּו אִ‏ יֵי הַ‏ גוֹיִם

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֹתָּ‏ ם אִ‏ יש לִ‏ לְּ‏ שֹנוֹ‏ | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

בְּ‏ גוֹיֵהֶ‏ ם:‏ )6( ‏ּובְּ‏ נֵי חָּ‏ ם | כּוש ‏ּומִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ּופּוט ‏ּוכְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )7( ‏ּובְּ‏ נֵי כּוש סְּ‏ בָּ‏ א

וַ‏ חֲוִ‏ ילָּה וְּ‏ סַ‏ בְּ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ רַ‏ עְּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ סַ‏ בְּ‏ תְּ‏ כָּא |

‏ּובְּ‏ נֵי רַ‏ עְּ‏ מָּ‏ ה שְּ‏ בָּ‏ א ‏ּודְּ‏ דָּ‏ ן:‏ )8( וְּ‏ כּוש יָּלַד

אֶ‏ ת נִמְּ‏ רֹד | הּוא הֵ‏ חֵ‏ ל לִ‏ הְּ‏ יוֹת גִ‏ בֹר

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )9( הּוא הָּ‏ יָּה גִ‏ בֹר צַ‏ יִד לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה | עַ‏ ל כֵן יֵָאמַ‏ ר כְּ‏ נִמְּ‏ רֹד גִ‏ בוֹר צַ‏ יִד

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )10( וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י רֵ‏ אשִ‏ ית

מַ‏ מְּ‏ לַכְּ‏ תוֹ‏ בָּ‏ בֶ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ אַ‏ כַד וְּ‏ כַלְּ‏ נֵה |

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ שִ‏ נְּעָּ‏ ר:‏ )11( מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא

יָּצָּ‏ א אַ‏ שּור | וַ‏ יִ‏ בֶ‏ ן אֶ‏ ת נִינְּוֵה וְּ‏ אֶ‏ ת רְּ‏ חֹ‏ בֹת

עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת כָּלַח:‏ )12( וְּ‏ אֶ‏ ת רֶ‏ סֶ‏ ן בֵ‏ ין

נִינְּוֵה ‏ּובֵ‏ ין כָּלַח | הִ‏ וא הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה:‏

)13( ‏ּומִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם יָּלַד אֶ‏ ת לּודִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

עֲנָּמִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת נַפְּ‏ תֻׁחִ‏ ים:‏

)14( וְּ‏ אֶ‏ ת פַ‏ תְּ‏ רֻׁ‏ סִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת כַסְּ‏ לֻׁחִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר יָּצְּ‏ אּו מִ‏ שָּ‏ ם פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

)15( ‏ּוכְּ‏ נַעַ‏ ן יָּלַד אֶ‏ ת כַפְּ‏ תֹ‏ רִ‏ ים:‏

צִ‏ ידֹן בְּ‏ כֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת חֵ‏ ת:‏ )16( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יְּבּוסִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ גִ‏ רְּ‏ גָּשִ‏ י:‏

)17( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ עַ‏ רְּ‏ קִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ סִ‏ ינִי:‏ )18( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ וָּ‏ דִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

94

Gn 10: 18 – “cananeus”: Os descendentes de Cham filho de Noach. As terras dos kenaanitas foram compradas por Avraham que hoje é a terra de Ysrael.

52

Torah Israelita

Selá gerou a Eber. 25 A Eber nasceram

dois filhos: o nome de um foi Pelegue,

porque nos seus dias foi dividida a terra; e

o nome de seu irmão foi Yoctã. 26 Yoctã

gerou a Almodá, Selefe, Hazarmavé,

Yerách, 27 Hadorão, Usal, Dicla, 28 Obal,

Abimael, Sabá, 29 Ofir, Havilá e Yovav:

todos esses foram filhos de Yoctã. 30 E foi

a sua habitação desde Messa até Sefar,

montanha do oriente. 31 Esses são os

filhos de Shem segundo as suas famílias,

segundo as suas línguas, em suas terras,

segundo as suas nações. 32 Essas são as

famílias dos filhos de Noach segundo as

suas gerações, em suas nações; e por elas

foram divididas as nações na terra depois

da inundação.


[32 A torre de Bavel]

1 Entretanto, toda a terra tinha uma só

língua e um só idioma. 2 E aconteceu que,

ao jornadearem vindo do oriente,

acharam um vale na terra de Sinar; e ali

habitaram. 3 Disseram uns aos outros:

Vinde, façamos tijolos, e queimemo-los

bem. Os tijolos lhes serviram de pedras e

o betume de argamassa. 4 Disseram mais:

Vinde, edifiquemos para nós uma cidade


הַ‏ צְּ‏ מָּ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֲמָּ‏ תִ‏ י | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר נָּפֹ‏ צּו

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חוֹת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי:‏ )19( וַ‏ יְּהִ‏ י גְּ‏ בּול

הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי מִ‏ צִ‏ ידֹן בֹאֲכָּה גְּ‏ רָּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ד עַ‏ זָּה |

בֹאֲכָּה סְּ‏ דֹמָּ‏ ה וַ‏ עֲמֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ ה ‏ּוצְּ‏ בֹיִם

עַ‏ ד לָּשַ‏ ע:‏ )20( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי חָּ‏ ם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ לְּ‏ שֹנֹ‏ תָּ‏ ם | בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֹתָּ‏ ם

)21( ‏ּולְּ‏ שֵ‏ ם יֻׁלַד גַם בְּ‏ גוֹיֵהֶ‏ ם:‏

הּוא | אֲבִ‏ י כָּל בְּ‏ נֵי עֵ‏ בֶ‏ ר אֲחִ‏ י יֶפֶ‏ ת

הַ‏ גָּדוֹל:‏ )22( בְּ‏ נֵי שֵ‏ ם עֵ‏ ילָּם וְּ‏ אַ‏ שּור |

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שַ‏ ד וְּ‏ לּוד וַ‏ אֲרָּ‏ ם:‏ )23( ‏ּובְּ‏ נֵי

אֲרָּ‏ ם | עּוץ וְּ‏ חּול וְּ‏ גֶתֶ‏ ר וָּ‏ מַ‏ ש:‏ )24(

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שַ‏ ד יָּלַד אֶ‏ ת שָּ‏ לַח | וְּ‏ שֶ‏ לַח יָּלַד

אֶ‏ ת עֵ‏ בֶ‏ ר:‏ )25( ‏ּולְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר יֻׁלַד שְּ‏ נֵי בָּ‏ נִים

| שֵ‏ ם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד פֶ‏ לֶג כִ‏ י בְּ‏ יָּמָּ‏ יו נִפְּ‏ לְּ‏ גָּה

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ שֵ‏ ם ‏ָאחִ‏ יו יָּקְּ‏ טָּ‏ ן:‏ )26( וְּ‏ יָּקְּ‏ טָּ‏ ן

יָּלַד אֶ‏ ת ‏ַאלְּ‏ מוֹדָּ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת שָּ‏ לֶף | וְּ‏ אֶ‏ ת

חֲצַ‏ רְּ‏ מָּ‏ וֶת וְּ‏ אֶ‏ ת יָּרַ‏ ח:‏ )27( וְּ‏ אֶ‏ ת הֲדוֹרָּ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת אּוזָּל וְּ‏ אֶ‏ ת דִ‏ קְּ‏ לָּה:‏ )28( וְּ‏ אֶ‏ ת

עוֹבָּ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת אֲבִ‏ ימָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ בָּ‏ א:‏ )29(

וְּ‏ אֶ‏ ת אוֹפִ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת חֲוִ‏ ילָּה וְּ‏ אֶ‏ ת יוֹבָּ‏ ב | כָּל

אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי יָּקְּ‏ טָּ‏ ן:‏ )30( וַ‏ יְּהִ‏ י מוֹשָּ‏ בָּ‏ ם

מִ‏ מֵ‏ שָּ‏ א | בֹאֲכָּה סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ה הַ‏ ר הַ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם:‏

)31( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי שֵ‏ ם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לִ‏ לְּ‏ שֹנֹ‏ תָּ‏ ם | בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֹתָּ‏ ם לְּ‏ גוֹיֵהֶ‏ ם:‏ )32(

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי נֹ‏ חַ‏ לְּ‏ תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם

בְּ‏ גוֹיֵהֶ‏ ם | ‏ּומֵ‏ אֵ‏ לֶה נִפְּ‏ רְּ‏ דּו הַ‏ גוֹיִם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

‏ַאחַ‏ ר הַ‏ מַ‏ בּול:‏

53

Torah Israelita

e uma torre cujo cume toque nos céus, e

95

façamo-nos um nome, para que não

sejamos espalhados sobre a face de toda

a terra. 5 Então יהוה dirigiu sua atenção

96

para a cidade e a torre que os filhos dos

homens edificavam; 6 e disse: O povo é

97

um e todos têm uma só linguagem; e isto

é o que começam a fazer; agora não terá

restrição para tudo o que eles têm

imaginado fazer. 7 Vinde, desçamos, e

confundamos ali a sua linguagem, para

que não entendam a língua uns dos

outros. 8 Assim יהוה os espalhou dali

sobre a face de toda a terra; e cessaram

de construir a cidade. 9 Por isso o nome

dela é chamado Babel, uma vez que ali o



)1( וַ‏ יְּהִ‏ י כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ׂשָּ‏ פָּ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ ת |

‏ּודְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲחָּ‏ דִ‏ ים:‏ )2( וַ‏ יְּהִ‏ י בְּ‏ נָּסְּ‏ עָּ‏ ם

מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם | וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צְּ‏ אּו בִ‏ קְּ‏ עָּ‏ ה בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ שִ‏ נְּעָּ‏ ר

וַ‏ יֵשְּ‏ בּו שָּ‏ ם:‏ )3( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו אִ‏ יש אֶ‏ ל

רֵ‏ עֵ‏ הּו הָּ‏ בָּ‏ ה נִלְּ‏ בְּ‏ נָּה לְּ‏ בֵ‏ נִים וְּ‏ נִׂשְּ‏ רְּ‏ פָּ‏ ה

לִ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה | וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י לָּהֶ‏ ם הַ‏ לְּ‏ בֵ‏ נָּה לְּ‏ ‏ָאבֶ‏ ן

וְּ‏ הַ‏ חֵ‏ מָּ‏ ר הָּ‏ יָּה לָּהֶ‏ ם לַחֹ‏ מֶ‏ ר:‏ )4( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

הָּ‏ בָּ‏ ה נִבְּ‏ נֶה לָּנּו עִ‏ יר ‏ּומִ‏ גְּ‏ דָּ‏ ל וְּ‏ רֹאשוֹ‏

95

Gn 11: 4 – “torre”:

A torre de babel, esse nome foi conhecido pela tremenda confusão que se deu após a confusão das línguas.

A foto ao lado retrata a possível forma da torre. Acreditamos que tinha o mesmo formato de uma pirâmide.

O Objetivo da torre era fugir de um novo juízo de D-us e mostrar a força humana contra o Criador.

(em hebraico: גְ‏ דַ‏ ל בָּ‏ בֶ‏ ל ‏,מִ‏ Migdal Bāḇēl)

96

Gn 11: 5 – “Então desceu ‏:יהוה Nesse verso temos um antropomorfismo. D-us não precisa “descer”, ele está em todos os lugares é onipresente.

Podemos traduzir o texto assim: “Então יהוה dirigiu sua atenção”. A toráh está cheia de antropomorfismo que é uma linguagem humana usada para

descrever D-us e suas ações na terra.

97

Gn 11: 5 – “O povo é um”: Provavelmente temos nessa passagem a primeira grande organização humana, focada em estabelecer-se como uma potência

conta o Poderoso. A toráh nos mostra um paralelo com os dias atuais. Hoje temos a ONU (Organização das Nações Unidas) que é o mesmo tipo de

organização babilônica focada em unir línguas e povos sob o comando do grande “Ninrod”. Assim como a torre de Babel, a ONU foi estabelecida depois de

um grande juízo – a segunda guerra mundial. As nações da terra se unirão novamente contra ELOHIM e seu povo.

54

Torah Israelita

confundiu a linguagem de toda a יהוה

terra, e dali יהוה os espalhou sobre a face

de toda a terra.

[33 A décima primeira geração]

10 Estas são as gerações de 98 Shem. Tinha

ele cem anos quando gerou a Arfaxade,

dois anos depois da inundação. 11 E viveu

Shem, depois que gerou a Arfaxade,

quinhentos anos; e gerou filhos e filhas.

[34 A décima segunda geração]

12 Arfaxade viveu trinta e cinco anos, e

gerou a Selá. 13 Viveu Arfaxade, depois

que gerou a Selá, quatrocentos e três

anos; e gerou filhos e filhas.

[35 A décima terceira geração]

14 Selá viveu trinta anos, e gerou a Eber.

15 Viveu Selá, depois que gerou a Eber,

quatrocentos e três anos; e gerou filhos e

filhas.

[36 A décima quarta geração]

16 Eber viveu trinta e quatro anos, e

gerou a Pelegue. 17 Viveu Eber, depois

que gerou a Pelegue, quatrocentos e

trinta anos; e gerou filhos e filhas.


בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ נַעֲׂשֶ‏ ה לָּנּו שֵ‏ ם | פֶ‏ ן נָּפּוץ עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )5( וַיֵרֶ‏ ד יהוה לִ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת

אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ גְּ‏ דָּ‏ ל | אֲשֶ‏ ר בָּ‏ נּו בְּ‏ נֵי

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )6( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה הֵ‏ ן עַ‏ ם אֶ‏ חָּ‏ ד

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ פָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת לְּ‏ כֻׁלָּם וְּ‏ זֶה הַ‏ חִ‏ לָּם לַעֲׂשוֹת

| וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא יִבָּ‏ צֵ‏ ר מֵ‏ הֶ‏ ם כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יָּזְּ‏ מּו

לַעֲׂשוֹת:‏ )7( הָּ‏ בָּ‏ ה נֵרְּ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ נָּבְּ‏ לָּה שָּ‏ ם

‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תָּ‏ ם | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ עּו אִ‏ יש ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

רֵ‏ עֵ‏ הּו:‏ )8( וַיָּפֶ‏ ץ יהוה אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ שָּ‏ ם עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיַחְּ‏ דְּ‏ לּו לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר:‏

)9( עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה בָּ‏ בֶ‏ ל כִ‏ י שָּ‏ ם

בָּ‏ לַל יהוה ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | ‏ּומִ‏ שָּ‏ ם

הֱפִ‏ יצָּ‏ ם יהוה עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)10( אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת שֵ‏ ם שֵ‏ ם בֶ‏ ן מְּ‏ ‏ַאת

שָּ‏ נָּה וַיוֹלֶד אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שָּ‏ ד | שְּ‏ נָּתַ‏ יִם

‏ַאחַ‏ ר הַ‏ מַ‏ בּול:‏ )11( וַיְּחִ‏ י שֵ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ י

הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שָּ‏ ד חֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת

( שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שַ‏ ד חַ‏ י חָּ‏ מֵ‏ ש ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה |

וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת שָּ‏ לַח:‏ )13( וַיְּחִ‏ י ‏ַארְּ‏ פַ‏ כְּ‏ שַ‏ ד

‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת שֶ‏ לַח שָּ‏ ‏ֹלש שָּ‏ נִים

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים

)14( וְּ‏ שֶ‏ לַח חַ‏ י שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת עֵ‏ בֶ‏ ר:‏ )15( וַיְּחִ‏ י שֶ‏ לַח

)12

98

Gn 11: 10 – “Shem”: Sem ou Shem, foi o pai dos semitas. Shem foi filho de Noach, e dele procedem os judeus, que também são filhos de Noé (Bney

Noach).

55

Torah Israelita

[37 A décima quinta geração]

18 Pelegue viveu trinta anos, e gerou a

Reú. 19 Viveu Pelegue, depois que gerou

a Reú, duzentos e nove anos; e gerou

filhos e filhas.

[38 A décima sexta geração]

20 Reú viveu trinta e dois anos, e gerou a

Serugue. 21 Viveu Reú, depois que gerou

a Serugue, duzentos e sete anos; e gerou

filhos e filhas.

[39 A décima sétima geração]

22 Serugue viveu trinta anos, e gerou a

Naor. 23 Viveu Serugue, depois que gerou

a Naor, duzentos anos; e gerou filhos e

filhas.

[40 A décima oitava geração]

24 Naor viveu vinte e nove anos, e gerou

a Terá. 25 Viveu Naor, depois que gerou a

Terá, cento e dezenove anos; e gerou

filhos e filhas.

[41 Abram]

26 Terá viveu setenta anos, e gerou a

Abram, a Naor e a Harã. 27 Estas são as

gerações de Terá: Terá gerou a Abram, a

Naor e a Harã; e Harã gerou a Lót. 28 Harã

morreu antes de seu abba Terá, na terra

do seu nascimento, em Ur dos Caldeus. 29

Abram e Naor tomaram mulheres para si:

o nome da mulher de Abram era Sarai, e

o nome da mulher de Naor era Milca, filha

de Harã, que foi abba de Milca e de Iscá.


‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת עֵ‏ בֶ‏ ר שָּ‏ ‏ֹלש שָּ‏ נִים

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים

)16( וַ‏ יְּחִ‏ י עֵ‏ בֶ‏ ר ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת פָּ‏ לֶג:‏ )17(

וַ‏ יְּחִ‏ י עֵ‏ בֶ‏ ר ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת פֶ‏ לֶג

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה |

)18( וַ‏ יְּחִ‏ י פֶ‏ לֶג וַ‏ יוֹ‏ לֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת רְּ‏ עּו:‏ )19(

וַ‏ יְּחִ‏ י פֶ‏ לֶג ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת רְּ‏ עּו תֵ‏ שַ‏ ע

שָּ‏ נִים ‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים

)20( וַיְּחִ‏ י רְּ‏ עּו שְּ‏ תַ‏ יִם ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ רּוג:‏ )21(

וַ‏ יְּחִ‏ י רְּ‏ עּו ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ רּוג

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים ‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד

)22( וַיְּחִ‏ י ‏ׂשְּ‏ רּוג בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וַ‏ יוֹלֶד אֶ‏ ת נָּחוֹר:‏ )23(

וַ‏ יְּחִ‏ י ‏ׂשְּ‏ רּוג ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת נָּחוֹר

מָּ‏ אתַ‏ יִם שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

)24( וַ‏ יְּחִ‏ י נָּחוֹר תֵ‏ שַ‏ ע וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת תָּ‏ רַ‏ ח:‏ )25( וַיְּחִ‏ י

נָּחוֹר ‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹלִ‏ ידוֹ‏ אֶ‏ ת תֶ‏ רַ‏ ח תְּ‏ שַ‏ ע

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד בָּ‏ נִים

)26( וַ‏ יְּחִ‏ י תֶ‏ רַ‏ ח שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים ‏ּובָּ‏ נוֹת:‏

שָּ‏ נָּה | וַיוֹלֶד אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת נָּחוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ רָּ‏ ן:‏ )27( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת תֶ‏ רַ‏ ח תֶ‏ רַ‏ ח

הוֹלִ‏ יד אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת נָּחוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ ן |

וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ן הוֹלִ‏ יד אֶ‏ ת לוֹט:‏ )28( וַיָּמָּ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ ן

56

Torah Israelita

30 Mas Sarai era estéril; não tinha filhos.

31 Tomou Terá a Abram seu filho, e a Lót

filho de Harã, filho de seu filho, e a Sarai

sua nora, mulher de seu filho Abram, e

saiu com eles de Ur dos Calelohim, a fim

de ir para a terra de Kanaan; e vieram até

Harã, e habitaram ali. 32 Foram os dias de

Terá duzentos e cinco anos; e Terá morreu

em Harã.


Porção semanal: 3ª Lech Lecha - Vá por

ti




Salmo Lech Lecha: 110

[42 O chamado de Abram]

1 Entretanto, יהוה havia dito a Abram: Sai

da tua terra, da tua parentela, e da casa de

teu abba, para a terra que eu te mostrarei.


עַ‏ ל פְּ‏ נֵי תֶ‏ רַ‏ ח ‏ָאבִ‏ יו | בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוֹלַדְּ‏ תוֹ‏

בְּ‏ אּור כַׂשְּ‏ דִ‏ ים:‏ )29( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

וְּ‏ נָּחוֹר לָּהֶ‏ ם נָּשִ‏ ים | שֵ‏ ם אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

‏ׂשָּ‏ רָּ‏ י וְּ‏ שֵ‏ ם אֵ‏ שֶ‏ ת נָּחוֹר מִ‏ לְּ‏ כָּה בַ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ ן

אֲבִ‏ י מִ‏ לְּ‏ כָּה וַ‏ אֲבִ‏ י יִסְּ‏ כָּה:‏ )30( וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י

‏ׂשָּ‏ רַ‏ י עֲקָּ‏ רָּ‏ ה | אֵ‏ ין לָּּה וָּ‏ לָּד:‏ )31( וַיִ‏ קַ‏ ח

תֶ‏ רַ‏ ח אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת לוֹט בֶ‏ ן הָּ‏ רָּ‏ ן

בֶ‏ ן בְּ‏ נוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י כַלָּתוֹ‏ אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

בְּ‏ נוֹ‏ | וַיֵצְּ‏ אּו אִ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אּור כַׂשְּ‏ דִ‏ ים לָּלֶכֶת

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נַעַ‏ ן וַיָּבֹאּו עַ‏ ד חָּ‏ רָּ‏ ן וַיֵשְּ‏ בּו

שָּ‏ ם:‏ )32( וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו יְּמֵ‏ י תֶ‏ רַ‏ ח חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים

‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם שָּ‏ נָּה | וַיָּמָּ‏ ת תֶ‏ רַ‏ ח בְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ן:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם לְֶך לְּ‏ ‏ָך

מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ מוֹלַדְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יָך | אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר ‏ַארְּ‏ אֶ‏ ךָּ:‏ )2( וְּ‏ אֶ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ ‏ָך לְּ‏ גוֹי

גָּדוֹל וַ‏ אֲבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך וַ‏ אֲגַדְּ‏ לָּה שְּ‏ מֶ‏ ‏ָך | וֶ‏ הְּ‏ יֵה

בְּ‏ רָּ‏ כָּה:‏ )3( וַ‏ אֲבָּ‏ רֲ‏ כָּה מְּ‏ בָּ‏ רְּ‏ כֶיָך

‏ּומְּ‏ קַ‏ לֶלְּ‏ ‏ָך ‏ָאאֹ‏ ר | וְּ‏ נִבְּ‏ רְּ‏ כּו בְּ‏ ‏ָך כֹ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )4( וַ‏ יֵלְֶך ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו יהוה וַ‏ יֵלְֶך אִ‏ תוֹ‏ לוֹט

| וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בֶ‏ ן חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה

בְּ‏ צֵ‏ אתוֹ‏ מֵ‏ חָּ‏ רָּ‏ ן:‏ )5( וַיִ‏ קַ‏ ח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת

57

Torah Israelita

2 E eu farei de ti uma grande nação;

99

abençoar-te-ei, e engrandecerei o teu

nome; e tu serás uma bênção. 3

100Abençoarei aos que te abençoarem, e

amaldiçoarei ao que te amaldiçoar; e em

ti serão benditas todas as famílias da terra.

4 Partiu, Abram, como יהוה lhe ordenara,

e Lót foi com ele. Tinha Abram setenta e

cinco anos quando saiu de Harã. 5 Abram

levou consigo a Sarai, sua mulher, e a Lót,

filho de seu irmão, e todos os bens que

haviam adquirido, e as almas que lhes

acresceram em Harã; e saíram a fim de

irem à terra de Kanaan; e à terra de

Kanaan chegaram. 6 Passou Abram pela

terra até o lugar de Siquém, até o carvalho

de Moré. E os cananeus estavam na terra.

7 E יהוה apareceu a Abram, e disse: À tua

semente darei esta terra. E ele construiu

ali um altar para ELOHIM ה que lhe

aparecera. 8 Então passou dali para o

monte ao oriente de Beit-EL, e armou a

sua tenda, estando Beit-EL ao ocidente, e

ao oriente; e construiu ali um altar ao

ELOHIM יהוה e invocou o nome de

ELOHIM 9 . Depois continuou Abram

o seu caminho, seguindo ainda para o sul.

יהו

יהוה


‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת לוֹט בֶ‏ ן ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

רְּ‏ כּושָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר רָּ‏ כָּשּו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֶפֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשּו בְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ן | וַ‏ יֵצְּ‏ אּו לָּלֶכֶת ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נַעַ‏ ן

וַ‏ יָּבֹאּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )6( וַיַעֲבֹר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ עַ‏ ד מְּ‏ קוֹם שְּ‏ כֶם עַ‏ ד אֵ‏ לוֹן מוֹרֶ‏ ה

| וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי ‏ָאז בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )7( וַיֵרָּ‏ א יהוה

אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת | וַ‏ יִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לַיהוָּה

הַ‏ נִרְּ‏ אֶ‏ ה אֵ‏ לָּיו:‏ )8( וַ‏ יַעְּ‏ תֵ‏ ק מִ‏ שָּ‏ ם הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה

מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֵ‏ ל וַיֵט ‏ָאהֳֹלה | בֵ‏ ית אֵ‏ ל

מִ‏ יָּם וְּ‏ הָּ‏ עַ‏ י מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם וַיִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לַיהוָּ‏ ה וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה:‏ )9( וַ‏ יִ‏ סַ‏ ע

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם הָּ‏ לוְֹך וְּ‏ נָּסוֹעַ‏ הַ‏ נֶגְּ‏ בָּ‏ ה:‏

)10( וַ‏ יְּהִ‏ י רָּ‏ עָּ‏ ב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיֵרֶ‏ ד ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה לָּגּור שָּ‏ ם כִ‏ י כָּבֵ‏ ד הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )11( וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

לָּבוֹא מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ הִ‏ נֵה נָּא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י אִ‏ שָּ‏ ה יְּפַ‏ ת

מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אָּ‏ תְּ‏ : )12( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יִרְּ‏ אּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ זֹאת | וְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ גּו

99

Gn 12: 2 – “uma grande nação”: A promessa do Criador foi cumprida. Hoje milhões de pessoas têm descendência abraâmica. Judeus, muçulmanos,

cristãos, samaritanos e outras minorias são em sua maioria de origem do pai Abraão. Há filhos de Abraão espalhados em todas essas culturas e religiões. O

Criador (louvado seja) prometeu a benção para qualquer que abençoar Abraão. A benção proveniente do ELOHIM está relacionada para os que confessam a

mesma fé do patriarca.

100

Gn 12: 3 – “Abençoarei aos que te abençoarem”: Abençoar Abraão não é apenas dizer “Seja abençoado o pai Abraão”. Quando uma pessoa reconhece

o D-us e as leis guardadas por Abraão permitindo que, יהוה seja o único D-us em sua vida. Abrir-lhe-á a porta das bênçãos, que são o resultado da

observância dela. O bendito de יהוה anda sob a tutela de Abraão. Não há como Abençoar Abraão com uma mão, e amaldiçoar com a outra,

distanciando o coração das leis e do D-us adorado pelo patriarca.

58

Torah Israelita

[43 Os problemas]

10 Entretanto, havia fome naquela terra;

e Abram desceu ao 101 Mitzraim, para

peregrinar ali, uma vez que era grande a

fome na terra. 11 E aconteceu que,

quando estava prestes a entrar no

Mitzraim, disse ele a Sarai, sua mulher:

Entretanto, bem sei que és mulher

formosa à vista; 12 e acontecerá que,

quando os egípcios te virem, dirão: Esta é

mulher dele. E me matarão a mim, mas a

ti te guardarão em vida. 13 102 Peço-te que

fale que és minha irmã, para que me vá

bem por tua causa, o meu ser viverá por

causa de ti. 14 E aconteceu que, entrando

Abram no Mitzraim, viram os egípcios que

a mulher era mui formosa. 15 Também os

príncipes de Paroh a viram e a elogiaram

diante dele; e a mulher foi levada para a

casa de Paroh. 16 E ele tratou bem a

Abram por causa dela; e este veio a ter

ovelhas, bois e jumentos, servos e servas,

יהוה porém, jumentas e camelos. 17 Feriu,

a Paroh e a sua casa com grandes pragas,

por causa de Sarai, mulher de Abram. 18

Então chamou Paroh a Abram, e disse:

Que é isto que me fizeste? Por que não

me disseste que ela era tua mulher? 19

Por que disseste: É minha irmã? De

maneira que poderia tê-la tomado para

ser minha mulher. Agora, veja aqui tua

mulher; toma-a e vai-te. 20 E Paroh deu


אֹ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך יְּחַ‏ יּו:‏ )13( אִ‏ מְּ‏ רִ‏ י נָּא אֲחֹ‏ תִ‏ י

אָּ‏ תְּ‏ | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב לִ‏ י בַ‏ עֲבּורֵ‏ ‏ְך וְּ‏ חָּ‏ יְּתָּ‏ ה

נַפְּ‏ שִ‏ י בִ‏ גְּ‏ לָּלְֵך:‏ )14( וַיְּהִ‏ י כְּ‏ בוֹא ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וַיִ‏ רְּ‏ אּו הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

כִ‏ י יָּפָּ‏ ה הִ‏ וא מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )15( וַ‏ יִ‏ רְּ‏ אּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַ‏ יְּהַ‏ לְּ‏ לּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

וַ‏ תֻׁקַ‏ ח הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה בֵ‏ ית פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )16(

‏ּולְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם הֵ‏ יטִ‏ יב בַ‏ עֲבּורָּ‏ ‏ּה | וַיְּהִ‏ י לוֹ‏

צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר וַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים וַ‏ עֲבָּ‏ דִ‏ ים ‏ּושְּ‏ פָּ‏ חֹ‏ ת

וַ‏ אֲתֹ‏ נֹ‏ ת ‏ּוגְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים:‏ )17( וַיְּנַגַע יהוה אֶ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה נְּגָּעִ‏ ים גְּ‏ דֹלִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת בֵ‏ יתוֹ‏ | עַ‏ ל

דְּ‏ בַ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )18( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

לִ‏ י | לָּמָּ‏ ה ‏ֹלא הִ‏ גַדְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י כִ‏ י אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך הִ‏ וא:‏

)19( לָּמָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲחֹ‏ תִ‏ י הִ‏ וא וָּ‏ אֶ‏ קַ‏ ח

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לִ‏ י לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ נֵה אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

קַ‏ ח וָּ‏ לְֵך:‏ )20( וַ‏ יְּצַ‏ ו עָּ‏ לָּיו פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

אֲנָּשִ‏ ים | וַיְּשַ‏ לְּ‏ חּו אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ:‏


101

Gn 12: 10 – “Mitzraim”: Terras baixas, chamada de “Egito”.

102

Gn 12: 13 – “Peço-te que fale que és minha irmã”: Abraão não estava mentindo sobre Sara ser sua irmã, mas omitiu o fato dela ser sua esposa. O pai de

Sara também era o pai de Abraão, ou seja, ela era sua meia irmã. O seu pai Terá, tinha outras esposas. Gênesis 20: 12.

59

Torah Israelita

ordens a seus homens a respeito dele, os

quais o despediram a ele, e a sua mulher,

e a tudo o que tinha.


1 Subiu, Abram do Mitzraim para o

104Negebe, 103 levando sua mulher e tudo o

que tinha, e Lót o acompanhava. 2 Abram

era muito rico em gado, em prata e em

ouro. 3 E foi em suas jornadas do Negebe

para Beit-EL, até o lugar onde a sua

tenda estivera a princípio, entre Beit-EL e,

4 até o lugar do altar, que antes fizera ali;

e Abrão invocou ali o nome de ELOHIM

5 . E Lót, que ia com Abram, tinha

rebanhos, gado e tendas. 6 Entretanto, a

terra não podia sustentá-los, para eles

habitarem juntos, porque os seus

pertences eram muitos; de modo que não

podiam habitar juntos. 7 Pelo que houve

contenda entre os apascentadores do

gado de Abram, e os apascentadores do

יהוה


)1( וַיַעַ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הּוא וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ וְּ‏ לוֹט עִ‏ מוֹ‏ הַ‏ נֶגְּ‏ בָּ‏ ה:‏ )2(

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד | בַ‏ מִ‏ קְּ‏ נֶה בַ‏ כֶסֶ‏ ף

‏ּובַ‏ זָּהָּ‏ ב:‏ )3( וַ‏ יֵלְֶך לְּ‏ מַ‏ סָּ‏ עָּ‏ יו מִ‏ נֶגֶב וְּ‏ עַ‏ ד

בֵ‏ ית אֵ‏ ל | עַ‏ ד הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יָּה שָּ‏ ם

אהלה ‏]ָאהֳלוֹ‏ קרי[‏ בַ‏ תְּ‏ חִ‏ לָּה בֵ‏ ין בֵ‏ ית

אֵ‏ ל ‏ּובֵ‏ ין הָּ‏ עָּ‏ י:‏ )4( אֶ‏ ל מְּ‏ קוֹם הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה שָּ‏ ם בָּ‏ רִ‏ אשֹנָּה | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שָּ‏ ם

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה:‏ )5( וְּ‏ גַם לְּ‏ לוֹט

הַ‏ הֹ‏ לְֵך אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם | הָּ‏ יָּה צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר

וְּ‏ אֹ‏ הָּ‏ לִ‏ ים:‏ )6( וְּ‏ ‏ֹלא נָּׂשָּ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

לָּשֶ‏ בֶ‏ ת יַחְּ‏ דָּ‏ ו | כִ‏ י הָּ‏ יָּה רְּ‏ כּושָּ‏ ם רָּ‏ ב וְּ‏ ‏ֹלא

יָּכְּ‏ לּו לָּשֶ‏ בֶ‏ ת יַחְּ‏ דָּ‏ ו:‏ )7( וַיְּהִ‏ י רִ‏ יב בֵ‏ ין

רֹעֵ‏ י מִ‏ קְּ‏ נֵה ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם ‏ּובֵ‏ ין רֹעֵ‏ י מִ‏ קְּ‏ נֵה לוֹט

| וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י ‏ָאז יֹשֵ‏ ב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )8(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ל לוֹט ‏ַאל נָּא תְּ‏ הִ‏ י

מְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶיָך ‏ּובֵ‏ ין רֹעַ‏ י ‏ּובֵ‏ ין

רֹעֶ‏ יָך | כִ‏ י אֲנָּשִ‏ ים ‏ַאחִ‏ ים אֲנָּחְּ‏ נּו:‏ )9(

103

Gn 13: 01 – “Subiu, Abram do Mitzraim”: Por várias vezes encontramos na toráh a menção de “descida” e “subida” do Egito. A mensagem que a toráh

nos passa é que toda vez que descuidamos do “pão” espiritual, faltando “água” purificadora, descemos ao Egito para suprir nossas necessidades. Mas tal

alimento do Egito não é duradouro, é passageiro e por isso devemos subir para “Kanaan” afim de obter “pão” e “água” que vem do Todo-Poderoso.

Abraão peregrina no Mitzraim para saciar suas necessidades, Jacó e seus filhos descem ao Egito. Mas todos subiram porque tais alimentos não supriam suas

vitais necessidades. O “Egito” espiritual está dentro de cada ser humano e é preciso subir para não permitir, que seus “pepinos, cebolas e alhos” nos predam

nos mais ardis das tentações humanas. Muitos, mesmo acima do Egito voltaram, porque o sabor de tais alimentos ainda eram perceptíveis em seus

paladares. É preciso subir nossa neshama ao nível superior ao “Egito”. Quando D-us (Louvado seja) chamou Moshe para o ministério da libertação, o elevou

até o Sinay. Isso representa que precisamos nos elevar. Destrua dentro de você o caminho de volta ao “Egito” e suba em direção a “terra que mana leite e

mel”.

104

Gn 13: 01 – “Negebe”: É uma região com altitudes iguais à Sefelá mas falta de águas a sul das Montanhas de Judá chama-se de Neguebe. O Neguebe é

desértico, porque sua altitude não chega a ser boa para captar as nuvens e a umidade que, vinda do Mar Mediterrâneo a ocidente, acabam por resultar em

chuvas abundantes, na época do inverno, nesta região do sul da Transjordânia.

60

Torah Israelita

gado de Lót. E os cananeus e os perizeus

habitavam na terra. 8 Então disse Abram

a Lót: Não tenha contenda entre mim e ti,

e entre os meus apascentadores e os teus

apascentadores, porque somos irmãos. 9

Por acaso não está toda a terra diante de

ti? Suplico-te que te apartes de mim. Se tu

fores para a esquerda, irei para a direita; e

se fores para a direita, irei para a

esquerda. 10 Então Lót levantou os olhos,

e viu toda a planície do Yordan, que era

toda bem regada (antes de יהוה haver

destruído a Sodoma e Gomorra), e era

como o jardim de ELOHIM יהוה como a

terra do Mitzraim, como quem vem para

Zoar. 11 E Lót escolheu para si toda a

planície do Yordan, e partiu para o

oriente; assim se separaram um do outro.

12 Habitou Abram na terra de Kanaan, e

Lót habitou nas cidades da planície, e foi

armando as suas tendas até chegar a

Sodoma. 13 Entretanto, os homens de

Sodoma eram infiéis e grandes

יהוה transgressores contra ELOHIM 14 . E

disse יהוה a Abram, depois que Lót se

apartou dele: Levanta agora os olhos, e

olha desde o lugar onde estás, para o

norte, para o sul, para o oriente e para o

ocidente; 15 porque toda esta terra que

vês, Eu à darei a ti, e à tua descendência,

para sempre. 16

105E farei a tua

descendência como o pó da terra; de


הֲֹלא כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הִ‏ פָּ‏ רֶ‏ ד נָּא מֵ‏ עָּ‏ לָּי

| אִ‏ ם הַ‏ שְּ‏ מֹ‏ אל וְּ‏ אֵ‏ ימִ‏ נָּה וְּ‏ אִ‏ ם הַ‏ יָּמִ‏ ין

וְּ‏ אַ‏ ‏ׂשְּ‏ מְּ‏ אִ‏ ילָּה:‏ )10( וַיִ‏ שָּ‏ א לוֹט אֶ‏ ת

עֵ‏ ינָּיו וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת כָּל כִ‏ כַר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן כִ‏ י כֻׁלָּּה

מַ‏ שְּ‏ קֶ‏ ה | לִ‏ פְּ‏ נֵי שַ‏ חֵ‏ ת יהוה אֶ‏ ת סְּ‏ דֹם

וְּ‏ אֶ‏ ת עֲמֹ‏ רָּ‏ ה כְּ‏ גַן יהוה כְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בֹאֲכָּה צֹעַ‏ ר:‏ )11( וַיִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר לוֹ‏ לוֹט אֵ‏ ת

כָּל כִ‏ כַר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן וַ‏ יִ‏ סַ‏ ע לוֹט מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם |

וַ‏ יִ‏ פָּ‏ רְּ‏ דּו אִ‏ יש מֵ‏ עַ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו:‏ )12( ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

יָּשַ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ לוֹט יָּשַ‏ ב בְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ כִ‏ כָּר וַ‏ יֶאֱהַ‏ ל עַ‏ ד סְּ‏ דֹם:‏ )13( וְּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י

סְּ‏ דֹם רָּ‏ עִ‏ ים וְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אִ‏ ים | לַיהוָּ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד:‏

)14( וַיהוָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ י

הִ‏ פָּ‏ רֶ‏ ד לוֹט מֵ‏ עִ‏ מוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ א נָּא עֵ‏ ינֶיָך ‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה

מִ‏ ן הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה שָּ‏ ם | צָּ‏ פֹ‏ נָּה

וָּ‏ נֶגְּ‏ בָּ‏ ה וָּ‏ קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה וָּ‏ יָּמָּ‏ ה:‏ )15( כִ‏ י אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה רֹאֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה |

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך עַ‏ ד עוֹלָּם:‏ )16( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

זַרְּ‏ עֲָך כַעֲפַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | אֲשֶ‏ ר אִ‏ ם יּוכַל

אִ‏ יש לִ‏ מְּ‏ נוֹת אֶ‏ ת עֲפַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ גַם זַרְּ‏ עֲָך

יִמָּ‏ נֶה:‏ )17( קּום הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

לְּ‏ ‏ָארְּ‏ כָּּה ‏ּולְּ‏ רָּ‏ חְּ‏ בָּ‏ ‏ּה | כִ‏ י לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה:‏

)18( וַיֶאֱהַ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם וַיָּבֹא וַ‏ יֵשֶ‏ ב בְּ‏ אֵ‏ ‏ֹלנֵי

105

Gn 13: 16 – “E farei a tua descendência como o pó da terra”: De Ismael surgiram doze tribos, de Isaque mais doze tribos. Além desses dois filhos

Abraham teve outros e se multiplicaram na região do mediterrâneo e em todo oriente. Os filhos descritos na toráh, são: Ismael, Isaque, Zinrã, Jocsã, Medã,

Midyam, Isbaque e Suá. Na atualidade existem bilhões que são filhos de Abraão, são tão numerosos que não é possível conta-los. Se um teste de DNA fosse

feito nos habitantes da terra, o mundo ficaria surpreso com o cumprimento da maior promessa de D-us.

61

Torah Israelita

maneira que, se puder ser contado o pó

da terra, então também poderá ser

contada a tua descendência. 17 Levantate,

percorre esta terra no seu

comprimento e na sua largura; porque a

darei a ti. 18 Então Abrão mudou as suas

tendas, e foi habitar junto ao ; 106 carvalhal

de Manre, que está em Hebrom; e

. יהוה construiu ali um altar ao ELOHIM


[44 A guerra]

1 Aconteceu nos dias de Anrafel, melech

de Sinar, Arioque, melech de Elasar,

Quedorlaomer, melech de Elão, e Tidal,

melech de Goiim, 2 que estes fizeram

guerra com Bera, melech de Sodoma, e

com Birsa, melech de Gomorra, Sinabe,

melech de Admá, Semeber, melech de

Zeboim, e o melech de Belá (esta é Zoar).

3 Todos estes se ajuntaram no vale de

Sidim (que é o Mar Salgado). 4 Doze anos

haviam servido a Quedorlaomer, mas no

décimo terceiro ano se rebelaram. 5 E no


מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א אֲשֶ‏ ר בְּ‏ חֶ‏ בְּ‏ רוֹן | וַיִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לַיהוָּ‏ ה:‏


)1( וַ‏ יְּהִ‏ י בִ‏ ימֵ‏ י ‏ַאמְּ‏ רָּ‏ פֶ‏ ל מֶ‏ לְֶך שִ‏ נְּעָּ‏ ר

‏ַארְּ‏ יוְֹך מֶ‏ לְֶך אֶ‏ לָּסָּ‏ ר | כְּ‏ דָּ‏ רְּ‏ לָּעֹ‏ מֶ‏ ר מֶ‏ לְֶך

עֵ‏ ילָּם וְּ‏ תִ‏ דְּ‏ עָּ‏ ל מֶ‏ לְֶך גוֹיִם:‏ )2( עָּ‏ ‏ׂשּו

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ ת בֶ‏ רַ‏ ע מֶ‏ לְֶך סְּ‏ דֹם וְּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ רְּ‏ שַ‏ ע מֶ‏ לְֶך עֲמֹ‏ רָּ‏ ה | שִ‏ נְָּאב מֶ‏ לְֶך

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ שֶ‏ מְּ‏ אֵ‏ בֶ‏ ר מֶ‏ לְֶך צביים ‏]צְּ‏ בוֹיִים

קרי[‏ ‏ּומֶ‏ לְֶך בֶ‏ לַע הִ‏ יא צֹעַ‏ ר:‏ )3( כָּל

אֵ‏ לֶה חָּ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ל עֵ‏ מֶ‏ ק הַ‏ שִ‏ דִ‏ ים | הּוא יָּם

הַ‏ מֶ‏ לַח:‏ )4( שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה עָּ‏ בְּ‏ דּו

אֶ‏ ת כְּ‏ דָּ‏ רְּ‏ לָּעֹ‏ מֶ‏ ר | ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה

מָּ‏ רָּ‏ דּו:‏ )5( ‏ּובְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה בָּ‏ א

כְּ‏ דָּ‏ רְּ‏ לָּעֹ‏ מֶ‏ ר וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ לָּכִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ וַיַכּו

אֶ‏ ת רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים בְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תְּ‏ רֹת קַ‏ רְּ‏ נַיִם וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ זּוזִ‏ ים בְּ‏ הָּ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ימִ‏ ים בְּ‏ שָּ‏ וֵה

קִ‏ רְּ‏ יָּתָּ‏ יִם:‏ )6( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י בְּ‏ הַ‏ רְּ‏ רָּ‏ ם

106

Gn 13: 18 – “Carvalhal de Manre”:

Provavelmente Mamre foi um amorreu, um chefe de uma tribo a quem teria sido dedicado um conjunto de árvores. Fontes judaicas dizem que o local é o

mesmo que Beth Ilanim ou Botnah.

O lugar exato desse "Carvalho de Manre", que é mencionado somente em Gênesis, não fica claro a exatidão do lugar. Mas sabemos que foi debaixo de um

carvalhal que o Mensageiro de יהוה apareceu com outros dois mensageiros para Abraão.

62

Torah Israelita

décimo quarto ano veio Quedorlaomer, e

os melechim que estavam com ele, e

feriram aos refains em Asterote-Carnaim,

aos zuzins em Hão, aos emins em Savé-

Quiriataim, 6 e aos horeus no seu monte

Seir, até El-Parã, que está junto ao

deserto. 7 Depois voltaram e vieram a En-

Mispate (que é Cades), e feriram toda a

terra dos amalequitas, e do emori, que

habitavam em Hazazom-Tamar. 8 Então

saíram os melechim de Sodoma, de

Gomorra, de Admá, de Zeboim e de Belá

(esta é Zoar), e ordenaram guerra contra

eles no vale de Sidim, 9 contra

Quedorlaomer, melech de Elão, Tidal,

melech de Goiim, Anrafel, melech de

Sinar, e Arioque, melech de Elasar; quatro

melechim contra cinco. 10 Entretanto, o

vale de Sidim estava cheio de poços de

betume; e fugiram os melechim de

Sodoma e de Gomorra, e caíram ali; e os

restantes fugiram para o monte. 11 E

tomaram todos os bens de Sodoma e de

Gomorra, com todo o seu mantimento, e

se foram. 12 Tomaram também a Lót,

filho do irmão de Abram, que habitava em

Sodoma, e os bens dele, e partiram. 13

Então veio um que escapara, e o contou a

Abram, o hebreu. Naquele momento,

este habitava junto dos carvalhos de

Manre, o amorreu, irmão de Escol e de

Aner; estes eram aliados de Abram. 14

Ouvindo, Abram que seu irmão estava

preso, armou a seus homens treinados,

nascidos em sua casa, em número de

trezentos e dezoito, e os perseguiu até Dã.


‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר | עַ‏ ד אֵ‏ יל פָּ‏ ארָּ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )7( וַיָּשֻׁ‏ בּו וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל עֵ‏ ין

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט הִ‏ וא קָּ‏ דֵ‏ ש וַיַכּו אֶ‏ ת כָּל ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה

הָּ‏ עֲמָּ‏ לֵקִ‏ י | וְּ‏ גַם אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י הַ‏ יֹשֵ‏ ב

בְּ‏ חַ‏ צְּ‏ צֹן תָּ‏ מָּ‏ ר:‏ )8( וַיֵצֵ‏ א מֶ‏ לְֶך סְּ‏ דֹם

‏ּומֶ‏ לְֶך עֲמֹ‏ רָּ‏ ה ‏ּומֶ‏ לְֶך ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ ה ‏ּומֶ‏ לְֶך

צביים ‏]צְּ‏ בוֹיִם קרי[‏ ‏ּומֶ‏ לְֶך בֶ‏ לַע הִ‏ וא

צֹעַ‏ ר | וַיַעַ‏ רְּ‏ כּו אִ‏ תָּ‏ ם מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ עֵ‏ מֶ‏ ק

הַ‏ שִ‏ דִ‏ ים:‏ )9( אֵ‏ ת כְּ‏ דָּ‏ רְּ‏ לָּעֹ‏ מֶ‏ ר מֶ‏ לְֶך

עֵ‏ ילָּם וְּ‏ תִ‏ דְּ‏ עָּ‏ ל מֶ‏ לְֶך גוֹיִם וְּ‏ ‏ַאמְּ‏ רָּ‏ פֶ‏ ל מֶ‏ לְֶך

שִ‏ נְּעָּ‏ ר וְּ‏ ‏ַארְּ‏ יוְֹך מֶ‏ לְֶך אֶ‏ לָּסָּ‏ ר | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

מְּ‏ לָּכִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה:‏ )10( וְּ‏ עֵ‏ מֶ‏ ק

הַ‏ ‏ׂשִ‏ דִ‏ ים בֶ‏ אֱרֹת בֶ‏ אֱרֹת חֵ‏ מָּ‏ ר וַיָּנֻׁסּו מֶ‏ לְֶך

סְּ‏ דֹם וַ‏ עֲמֹ‏ רָּ‏ ה וַיִ‏ פְּ‏ לּו שָּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָארִ‏ ים

הֶ‏ רָּ‏ ה נָּסּו:‏ )11( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת כָּל רְּ‏ כֻׁש

סְּ‏ דֹם וַ‏ עֲמֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל ‏ָאכְּ‏ לָּם וַיֵלֵכּו:‏

)12( וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת לוֹט וְּ‏ אֶ‏ ת רְּ‏ כֻׁשוֹ‏ בֶ‏ ן

אֲחִ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם וַ‏ יֵלֵכּו | וְּ‏ הּוא יֹשֵ‏ ב בִ‏ סְּ‏ דֹם:‏

)13( וַיָּבֹא הַ‏ פָּ‏ לִ‏ יט וַ‏ יַגֵד לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י | וְּ‏ הּוא שֹכֵן בְּ‏ אֵ‏ ‏ֹלנֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲחִ‏ י אֶ‏ שְּ‏ כֹ‏ ל וַאֲחִ‏ י עָּ‏ נֵר וְּ‏ הֵ‏ ם

בַ‏ עֲלֵי בְּ‏ רִ‏ ית ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )14( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם כִ‏ י נִשְּ‏ בָּ‏ ה ‏ָאחִ‏ יו | וַיָּרֶ‏ ק אֶ‏ ת

חֲנִיכָּיו יְּלִ‏ ידֵ‏ י בֵ‏ יתוֹ‏ שְּ‏ מֹ‏ נָּה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש

מֵ‏ אוֹת וַיִ‏ רְּ‏ דֹף עַ‏ ד דָּ‏ ן:‏ )15( וַיֵחָּ‏ לֵק

עֲלֵיהֶ‏ ם לַיְּלָּה הּוא וַ‏ עֲבָּ‏ דָּ‏ יו וַ‏ יַכֵם |

וַ‏ יִ‏ רְּ‏ דְּ‏ פֵ‏ ם עַ‏ ד חוֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר מִ‏ שְּ‏ מֹ‏ אל

63

Torah Israelita

15 Dividiu-se contra eles de noite, ele e os

seus servos, e os feriu, perseguindo-os até

Hobá, que fica à esquerda de Dammesek.

16 Assim tornou a trazer todos os bens, e

tornou a trazer também a Lót, seu irmão,

e os bens dele, e as mulheres e o povo. 17

Depois que Abram voltou de ferir a

Quedorlaomer e aos melechim que

estavam com ele, saiu-lhe ao encontro o

melech de Sodoma, no vale de Savé (que

é o vale do melech). 18 Naquele

momento, 107Malkhi-tzdek, melech de

108Salém, trouxe pão e vinho; e ele era o

kohen de ELOHIM; 19 e o abençoou,

dizendo: bendito seja Abram pelo Criador

ELOHIM, possuidor dos céus e da terra! 20

E bendito seja o Criador ELOHIM, que

entregou os teus inimigos nas tuas mãos!

E foi dado a decima parte de tudo. 21

Então o melech de Sodoma disse a

Abram: Dá-me as pessoas; e toma os bens

para ti. 22 Abram, porém, respondeu ao

melech de Sodoma: Levanto minha mão

109

ao ELOHIM יהוה Elohey ELOHIM, o

possuidor dos céus e da terra, 23 de que

não tomarei nem um fio, nem uma

correia de sapato, e não tomarei coisa

alguma de tudo o que é teu, para que não


לְּ‏ דַ‏ מָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ק:‏ )16( וַיָּשֶ‏ ב אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ רְּ‏ כֻׁש |

וְּ‏ גַם אֶ‏ ת לוֹט ‏ָאחִ‏ יו ‏ּורְּ‏ כֻׁשוֹ‏ הֵ‏ שִ‏ יב וְּ‏ גַם

אֶ‏ ת הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )17( וַיֵצֵ‏ א

מֶ‏ לְֶך סְּ‏ דֹם לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י שּוב ‏ֹו

מֵ‏ הַ‏ כוֹת אֶ‏ ת כְּ‏ דָּ‏ ר לָּעֹ‏ מֶ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ לָּכִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ | אֶ‏ ל עֵ‏ מֶ‏ ק שָּ‏ וֵה הּוא עֵ‏ מֶ‏ ק

הַ‏ מֶ‏ לְֶך:‏ )18( ‏ּומַ‏ לְּ‏ כִ‏ י צֶ‏ דֶ‏ ק מֶ‏ לְֶך שָּ‏ לֵם

הוֹצִ‏ יא לֶחֶ‏ ם וָּיָּיִן | וְּ‏ הּוא כֹ‏ הֵ‏ ן לְּ‏ אֵ‏ ל

עֶ‏ לְּ‏ יוֹן:‏ )19( וַיְּבָּ‏ רְּ‏ כֵהּו וַ‏ יֹאמַ‏ ר | בָּ‏ רּוְך

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם לְּ‏ אֵ‏ ל עֶ‏ לְּ‏ יוֹן קֹ‏ נֵה שָּ‏ מַ‏ יִם וָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)20( ‏ּובָּ‏ רּוְך אֵ‏ ל עֶ‏ לְּ‏ יוֹן אֲשֶ‏ ר מִ‏ גֵן צָּ‏ רֶ‏ יָך

בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וַיִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר מִ‏ כֹ‏ ל:‏ )21(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר מֶ‏ לְֶך סְּ‏ דֹם אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם | תֶ‏ ן לִ‏ י

הַ‏ נֶפֶ‏ ש וְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ כֻׁש קַ‏ ח לְָּך:‏ )22( וַיֹאמֶ‏ ר

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ל מֶ‏ לְֶך סְּ‏ דֹם | הֲרִ‏ ימֹ‏ תִ‏ י יָּדִ‏ י אֶ‏ ל

יהוה אֵ‏ ל עֶ‏ לְּ‏ יוֹן קֹ‏ נֵה שָּ‏ מַ‏ יִם וָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)23( אִ‏ ם מִ‏ חּוט וְּ‏ עַ‏ ד ‏ׂשְּ‏ רוְֹך נַעַ‏ ל וְּ‏ אִ‏ ם

אֶ‏ קַ‏ ח מִ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לְָּך | וְּ‏ ‏ֹלא תֹ‏ אמַ‏ ר אֲנִי

הֶ‏ עֱשַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )24( בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ דַ‏ י רַ‏ ק

אֲשֶ‏ ר ‏ָאכְּ‏ לּו הַ‏ נְּעָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ חֵ‏ לֶק הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

107

Gn 14: 18 – “Malkhi-tzdek”: Tradução; Rei justo, o nome é desconhecido, ele é tratado pelos adjetivos, um rei justo temente a D-us. Os autores

traduziram por Melqsedeq, essa palavra é uma junção de Melkhi (Rei) e Tzedek (Justo).

108

Gn 14: 18 – “Salém”: Provavelmente Salém é a mesma cidade que hoje conhecemos por Yerushalaym (Jeru-salém). O mais interessante é que Salém

também abrigava um sacerdote (Melqsedeq) tornando-a uma cidade de D-us muito antes do povo Israelita habitar nela. O Nome Salém significa: Paz. Foi

em Jerusalém, que nosso pai Avraham avinu, visitou o Rei Justo. Gên 14: 17, 18; 2Sa 18: 18, Sal 76: 2

109

Gn 14: 22 – “minha mão”: O ato de levantar as mãos, ou mesmo o de usar as mãos para um ritual religioso era comum, veja as passagens bíblicas onde

impor as mãos, para um entrelaçamento entre o humano e o espiritual era usado constantemente. Salmos 119: 48, Lamentações 3: 41, Êxodo 17: 11,

Deuteronômio 32: 40, Salmos 63: 4, Salmos 28: 2. Impor as mãos sobre um doente, sobre alguém para ungir ou mesmo para orar por alguém é algo

puramente aprovado pela toráh.

64

Torah Israelita

fale: Eu enriqueci a Abram; 24 mas

somente o que os rapazes comeram, e a

parte que toca aos homens que foram

comigo, Aner, Escol e 110 Manre; que estes

tomem a sua parte.


[45 O pacto entre as metades]

1 Depois destas coisas veio a palavra de

a Abram numa visão, dizendo: Não יהוה

tenha medo, Abram; eu sou o teu escudo

e o teu grandíssimo galardão. 2 Então

disse Abram: Ó ‏,יהוה que me darás, visto

que não tenho filhos, e o herdeiro de

minha casa é o damasceno Eliézer? 3

111

Disse mais Abram: Não me tens dado

descendência; assim, um nascido em

minha casa será o meu herdeiro. 4 E lhe

veio a palavra de ELOHIM יהוה dizendo:

Este não será o teu herdeiro; mas a

pessoa que sair das tuas entranhas será o

teu herdeiro. 5 Então o levou para fora, e

disse: Olha agora para os céus, e conta as

estrelas, se é que as podes contar; e disse:

Assim será a tua descendência. 6 E Abram

creu nELOHIM יהוה e isso foi contado

como justiça para ele. 7 E lhe disse: Eu sou

ELOHIM יהוה que te tirei de Ur dos

Casdim, para te dar esta terra em

herança. 8 Ao que lhe perguntou Abram:

Ó ‏,יהוה como saberei que hei de herdá-la?

9 Respondeu: Toma-me uma novilha de


אֲשֶ‏ ר הָּ‏ לְּ‏ כּו אִ‏ תִ‏ י | עָּ‏ נֵר אֶ‏ שְּ‏ כֹ‏ ל ‏ּומַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א

הֵ‏ ם יִקְּ‏ חּו חֶ‏ לְּ‏ קָּ‏ ם:‏


)1( ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה הָּ‏ יָּה דְּ‏ בַ‏ ר

יהוה אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בַ‏ מַ‏ חֲזֶה לֵאמֹ‏ ר | ‏ַאל

תִ‏ ירָּ‏ א ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מָּ‏ גֵן לְָּך ‏ׂשְּ‏ כָּרְּ‏ ‏ָך

הַ‏ רְּ‏ בֵ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )2( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם יהוה

יֱהוִ‏ ה מַ‏ ה תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הוֹלְֵך עֲרִ‏ ירִ‏ י |

‏ּובֶ‏ ן מֶ‏ שֶ‏ ק בֵ‏ יתִ‏ י הּוא דַ‏ מֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ק אֱלִ‏ יעֶ‏ זֶר:‏

)3( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם הֵ‏ ן לִ‏ י ‏ֹלא נָּתַ‏ תָּ‏ ה זָּרַ‏ ע

| וְּ‏ הִ‏ נֵה בֶ‏ ן בֵ‏ יתִ‏ י יוֹרֵ‏ ש אֹ‏ תִ‏ י:‏ )4( וְּ‏ הִ‏ נֵה

דְּ‏ בַ‏ ר יהוה אֵ‏ לָּיו לֵאמֹ‏ ר ‏ֹלא יִירָּ‏ שְּ‏ ‏ָך זֶה |

כִ‏ י אִ‏ ם אֲשֶ‏ ר יֵצֵ‏ א מִ‏ מֵ‏ עֶ‏ יָך הּוא יִירָּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏

)5( וַיוֹצֵ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ חּוצָּ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר הַ‏ בֶ‏ ט

נָּא הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יְּמָּ‏ ה ‏ּוסְּ‏ פֹ‏ ר הַ‏ כוֹכָּבִ‏ ים אִ‏ ם

תּוכַל לִ‏ סְּ‏ פֹ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ כֹה יִהְּ‏ יֶה

זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )6( וְּ‏ הֶ‏ אֱמִ‏ ן בַ‏ יהוָּ‏ ה | וַ‏ יַחְּ‏ שְּ‏ בֶ‏ הָּ‏

לוֹ‏ צְּ‏ דָּ‏ קָּ‏ ה:‏ )7( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו | אֲנִי יהוה

אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ יָך מֵ‏ אּור כַׂשְּ‏ דִ‏ ים לָּתֶ‏ ת

לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )8(

וַ‏ יֹאמַ‏ ר | יהוה יֱהוִ‏ ה בַ‏ מָּ‏ ה אֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י

אִ‏ ירָּ‏ שֶ‏ נָּה:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו קְּ‏ חָּ‏ ה לִ‏ י

110

Gn 14: 24 – “Manré”: Veja o comentário de Gn 13:18

111

Gn 15: 02 – “Eliézer”: Significa, Meu D-us é ajudador.

65

Torah Israelita

três anos, uma cabra de três anos, um

carneiro de três anos, uma rola e um

pombinho. 10 E ele lhe trouxe todos

estes, partiu-os pelo meio, e pôs cada

parte deles em frente da outra; mas as

aves não partiram. 11 E quando as aves de

rapina desciam sobre os corpos, Abram as

enxotava. 12 Naquele momento, ao pôr

do sol, caiu um profundo sono sobre

Abram; e lhe sobreveio um pavor de

grandes trevas. 13 Então disse יהוה a

Abram: Sabe com certeza que a tua

descendência será peregrina em terra

alheia, e os servirá, e será afligida por

quatrocentos anos; 14 e eu também

julgarei a nação a qual eles têm de servir;

e depois sairão com muitos bens. 15 Tu,

porém, irás em shalom para teus pais;

serás sepultado em boa velhice. 16 Na

quarta geração, porém, voltarão para cá;

porque a medida da transgressão do

emori ainda não está cheia. 17 E

aconteceu que, quando o sol já estava

posto, e era escuro, um fogo fumegante e

uma tocha de fogo, que passaram por

entre aquelas metades. 18 Naquele

mesmo dia יהוה fez um pacto com

Abram, dizendo: À tua descendência

tenho dado esta terra, desde o rio do

Mitzraim até o grande rio, o rio Eufrates;

19 e o queneu, o quenizeu, o cadmoneu,

20 o heteu, o perizeu, os refains, 21 o

amorreu, o cananeu, o girgaseu e o

yevusi.


עֶ‏ גְּ‏ לָּה מְּ‏ שֻׁלֶשֶ‏ ת וְּ‏ עֵ‏ ז מְּ‏ שֻׁ‏ לֶשֶ‏ ת וְּ‏ ‏ַאיִל

מְּ‏ שֻׁ‏ לָּש | וְּ‏ תֹ‏ ר וְּ‏ גוֹזָּל:‏ )10( וַיִ‏ קַ‏ ח לוֹ‏ אֶ‏ ת

כָּל אֵ‏ לֶה וַיְּבַ‏ תֵ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ תָּ‏ וְֶך וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן אִ‏ יש

בִ‏ תְּ‏ רוֹ‏ לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את רֵ‏ עֵ‏ הּו | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר ‏ֹלא

בָּ‏ תָּ‏ ר:‏ )11( וַיֵרֶ‏ ד הָּ‏ עַ‏ יִט עַ‏ ל הַ‏ פְּ‏ גָּרִ‏ ים |

וַ‏ יַשֵ‏ ב אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )12( וַיְּהִ‏ י הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

לָּבוֹא וְּ‏ תַ‏ רְּ‏ דֵ‏ מָּ‏ ה נָּפְּ‏ לָּה עַ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם |

וְּ‏ הִ‏ נֵה אֵ‏ ימָּ‏ ה חֲשֵ‏ כָּה גְּ‏ דֹלָּה נֹ‏ פֶ‏ לֶת עָּ‏ לָּיו:‏

)13( וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם יָּדֹעַ‏ תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י גֵר

יִהְּ‏ יֶה זַרְּ‏ עֲָך בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ֹלא לָּהֶ‏ ם וַ‏ עֲבָּ‏ דּום

וְּ‏ עִ‏ נּו אֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה:‏ )14(

וְּ‏ גַם אֶ‏ ת הַ‏ גוֹי אֲשֶ‏ ר יַעֲבֹדּו דָּ‏ ן ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י |

וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יֵצְּ‏ אּו בִ‏ רְּ‏ כֻׁש גָּדוֹל:‏ )15(

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תָּ‏ בוֹא אֶ‏ ל אֲבֹתֶ‏ יָך בְּ‏ שָּ‏ לוֹם |

תִ‏ קָּ‏ בֵ‏ ר בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ ה טוֹבָּ‏ ה:‏ )16( וְּ‏ דוֹר

רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י יָּשּובּו הֵ‏ נָּה | כִ‏ י ‏ֹלא שָּ‏ לֵם עֲוֹן

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י עַ‏ ד הֵ‏ נָּה:‏ )17( וַ‏ יְּהִ‏ י הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

בָּ‏ ‏ָאה וַ‏ עֲלָּטָּ‏ ה הָּ‏ יָּה | וְּ‏ הִ‏ נֵה תַ‏ נּור עָּ‏ שָּ‏ ן

וְּ‏ לַפִ‏ יד אֵ‏ ש אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ ר בֵ‏ ין הַ‏ גְּ‏ זָּרִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )18( בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא כָּרַ‏ ת יהוה

אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בְּ‏ רִ‏ ית לֵאמֹ‏ ר | לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך נָּתַ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת מִ‏ נְּהַ‏ ר מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ד

הַ‏ נָּהָּ‏ ר הַ‏ גָּדֹל נְּהַ‏ ר פְּ‏ רָּ‏ ת:‏ )19( אֶ‏ ת

הַ‏ קֵ‏ ינִי וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ נִזִ‏ י וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ קַ‏ דְּ‏ מֹ‏ נִי:‏ )20(

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים:‏

)21( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ גִ‏ רְּ‏ גָּשִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּבּוסִ‏ י:‏

66

Torah Israelita



[46 O nascimento de Iyshmael]

1 Naquele momento, Sarai, mulher de

Abram, não lhe dava filhos. Tinha ela uma

serva egípcia, que se chamava Hagar. 2 E

Sarai disse a Abram: יהוה me tem

impedido de ter filhos; toma, a minha

serva; acaso terei filhos por meio dela. E

Abram atendeu à voz de Sarai. 3 Assim

Sarai, mulher de Abram, tomou a Hagar,

sua serva, a egípcia, depois de Abram ter

habitado dez anos na terra de Kanaan, e a

deu por mulher a Abram seu marido. 4 E

ele conheceu a Hagar, e ela concebeu; e

quando ela viu que havia concebido, sua

senhora foi desprezada aos seus olhos. 5

Então disse Sarai a Abram: Seja sobre ti a

afronta que me é feita; pus a minha serva

em teu seio; vendo ela que agora

concebeu, sou desprezada aos seus olhos;

julgue entre mim e ti. 6 Ao que disse יהוה

Abram a Sarai: Tua serva está nas tuas

mãos; faze-lhe como bem te parecer. E

quando Sarai tratou-a duramente, ela

fugiu de sua face. 7 E o mensageiro de

a encontrou junto a uma fonte de יהוה

água no deserto, a fonte que está no

caminho de Sur. 8 E ele disse: Hagar, serva

de Sarai, de onde vieste, e para onde vais?

Respondeu ela: Eu fujo da presença de

Sarai, minha senhora. 9 Disse o

mensageiro de ELOHIM יהוה : Volta para

tua senhora, e humilha-te debaixo das

suas mãos. 10 Disse mais o mensageiro

|


)1( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם ‏ֹלא יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לוֹ‏

וְּ‏ לָּּה שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ית ‏ּושְּ‏ מָּ‏ ‏ּה הָּ‏ גָּר:‏ )2(

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם הִ‏ נֵה נָּא עֲצָּ‏ רַ‏ נִי

יהוה מִ‏ לֶדֶ‏ ת בֹא נָּא אֶ‏ ל שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תִ‏ י אּולַי

אִ‏ בָּ‏ נֶה מִ‏ מֵ‏ נָּה | וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם לְּ‏ קוֹל

‏ׂשָּ‏ רָּ‏ י:‏ )3( וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת

הָּ‏ גָּר הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ית שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ‏ּה מִ‏ קֵ‏ ץ עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר

שָּ‏ נִים לְּ‏ שֶ‏ בֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן |

וַ‏ תִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏

)4( וַיָּבֹא אֶ‏ ל הָּ‏ גָּר וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר | וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א כִ‏ י

הָּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה וַ‏ תֵ‏ קַ‏ ל גְּ‏ בִ‏ רְּ‏ תָּ‏ ‏ּה בְּ‏ עֵ‏ ינֶיהָּ‏ : )5(

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם חֲמָּ‏ סִ‏ י עָּ‏ לֶיָך

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נָּתַ‏ תִ‏ י שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תִ‏ י בְּ‏ חֵ‏ יקֶ‏ ‏ָך וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א כִ‏ י

הָּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה וָּ‏ אֵ‏ קַ‏ ל בְּ‏ עֵ‏ ינֶיהָּ‏ | יִשְּ‏ פֹ‏ ט יהוה

בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶיָך:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ל

‏ׂשָּ‏ רַ‏ י הִ‏ נֵה שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תֵ‏ ‏ְך בְּ‏ יָּדֵ‏ ‏ְך עֲׂשִ‏ י לָּּה

הַ‏ טוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינָּיְִך | וַ‏ תְּ‏ עַ‏ נֶהָּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י וַ‏ תִ‏ בְּ‏ רַ‏ ח

מִ‏ פָּ‏ נֶיהָּ‏ : )7( וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צָּ‏ אָּ‏ ‏ּה מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה עַ‏ ל

עֵ‏ ין הַ‏ מַ‏ יִם בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | עַ‏ ל הָּ‏ עַ‏ יִן בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

שּור:‏ )8( וַ‏ יֹאמַ‏ ר הָּ‏ גָּר שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אֵ‏ י

מִ‏ זֶה בָּ‏ את וְּ‏ ‏ָאנָּה תֵ‏ לֵכִ‏ י | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר מִ‏ פְּ‏ נֵי

‏ׂשָּ‏ רַ‏ י גְּ‏ בִ‏ רְּ‏ תִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י בֹרַ‏ חַ‏ ת:‏ )9( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

לָּּה מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה שּובִ‏ י אֶ‏ ל גְּ‏ בִ‏ רְּ‏ תֵ‏ ‏ְך |

67

יהוה

Torah Israelita

de ELOHIM יהוה : Multiplicarei

sobremaneira a tua descendência, de

modo que não será contada, de tão

numerosa que será. 11 Disse ainda o

: יהוה mensageiro de ELOHIM

Concebeste, e terás um filho, a quem

chamarás Iyshmael; uma vez que

ouviu a tua aflição. 12 Ele será como um

jumento selvagem entre os homens; a sua

mão será contra todos, e a mão de todos

contra ele; e habitará diante da face de

todos os seus irmãos. 13 E ela chamou o

nome de ELOHIM יהוה que falou com ela,

Tu, ó Eterno, me vês; disse ela: Não tenho

eu também olhado neste lugar para a

pessoa que me vê? 14 Pelo que se

chamou aquele poço Beer-Laai-Rói; ele

está entre Cades e Berede. 15 E Hagar deu

um filho a Abram; e Abram deu a seu filho

o nome de Iyshmael, que tivera de Hagar.

16 Naquele momento,

Abrão tinha oitenta e seis anos, quando

Hagar lhe deu Iyshmael.


[47 Brit milah]

1 Quando Abram tinha noventa e nove

anos, apareceu-lhe יהוה e lhe disse: Eu

sou o Criador Soberano-Poderoso; anda

em minha presença, e sê perfeito. 2 E farei

o meu pacto entre mim e ti, e te

multiplicarei sobremaneira.

3 Ao que Abram se prostrou com o rosto

em terra, e ELOHIM falou-lhe, dizendo: 4


וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ נִי תַ‏ חַ‏ ת יָּדֶ‏ יהָּ‏ : )10( וַיֹאמֶ‏ ר לָּּה

מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה הַ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֵ‏ ‏ְך |

וְּ‏ ‏ֹלא יִסָּ‏ פֵ‏ ר מֵ‏ רֹב:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר לָּּה

מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה הִ‏ נְָּך הָּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ יֹלַדְּ‏ תְּ‏ בֵ‏ ן |

וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ את שְּ‏ מוֹ‏ יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ ע יהוה

אֶ‏ ל עָּ‏ נְּיְֵך:‏ )12( וְּ‏ הּוא יִהְּ‏ יֶה פֶ‏ רֶ‏ א ‏ָאדָּ‏ ם

יָּדוֹ‏ בַ‏ כֹל וְּ‏ יַד כֹל בוֹ‏ | וְּ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו

יִשְּ‏ כֹן:‏ )13( וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם יהוה הַ‏ דֹבֵ‏ ר

אֵ‏ לֶיהָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה אֵ‏ ל רֳ‏ אִ‏ י | כִ‏ י ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה הֲגַם

הֲֹלם רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ י רֹאִ‏ י:‏ )14( עַ‏ ל כֵן

קָּ‏ רָּ‏ א לַבְּ‏ אֵ‏ ר בְּ‏ אֵ‏ ר לַחַ‏ י רֹאִ‏ י | הִ‏ נֵה בֵ‏ ין

קָּ‏ דֵ‏ ש ‏ּובֵ‏ ין בָּ‏ רֶ‏ ד:‏ )15( וַ‏ תֵ‏ לֶד הָּ‏ גָּר

לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בֵ‏ ן | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם שֶ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏

אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה הָּ‏ גָּר יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל:‏ )16(

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בֶ‏ ן שְּ‏ מֹ‏ נִים שָּ‏ נָּה וְּ‏ שֵ‏ ש שָּ‏ נִים |

בְּ‏ לֶדֶ‏ ת הָּ‏ גָּר אֶ‏ ת יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם:‏


)1( וַיְּהִ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם בֶ‏ ן תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וְּ‏ תֵ‏ שַ‏ ע שָּ‏ נִים | וַיֵרָּ‏ א יהוה אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו אֲנִי אֵ‏ ל שַ‏ דַ‏ י הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך

לְּ‏ פָּ‏ נַי וֶ‏ הְּ‏ יֵה תָּ‏ מִ‏ ים:‏ )2( וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י

בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶָך | וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה אוֹתְּ‏ ‏ָך בִ‏ מְּ‏ אֹ‏ ד

68

Torah Israelita

Quanto a mim, o meu pacto é contigo, e

serás abba de muitas nações; 5 não mais

serás chamado Abram, mas o teu nome

será Avraham; por abba de muitas nações

te tenho colocado; 6 far-te-ei frutificar

sobremaneira, e de ti farei nações, e

melechim sairão de ti. 7 Estabelecerei o

meu pacto contigo e com a tua

descendência depois de ti em suas

gerações, como pacto eterno, isso fará de

mim teu Eterno a ti e à tua descendência

depois de ti. 8 Eu darei a ti e à tua

descendência depois de ti a terra em que

és peregrino, toda a terra de Kanaan, em

possessão perpétua; e serei o seu

Poderoso. 9 Disse mais ELOHIM a

Avraham: Por conseguinte, guardarás o

meu pacto, tu e a tua descendência

depois de ti, nas suas gerações. 10 Este é

o meu pacto, que guardareis entre mim e

vocês, e a tua descendência depois de ti:

todo macho entre vocês será

circuncidado. 11 Circuncidareis a carne do

seu prepúcio; e isto será um sinal do pacto

entre mim e vocês. 12 À idade de oito

dias, todo homem no meio de vocês será

circuncidado, por todas as suas gerações,

tanto o nascido em casa como o

comprado por dinheiro a qualquer

estrangeiro, que não for da tua linhagem.

13 Deve ser circuncidado o nascido em

tua casa, e o comprado por teu dinheiro;

e o meu pacto estará na sua carne

descendência como pacto eterno. 14 Mas

o incircunciso, cuja carne do prepúcio não


מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )3( וַ‏ יִ‏ פֹ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם עַ‏ ל פָּ‏ נָּיו |

וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר:‏ )4( אֲנִי

הִ‏ נֵה בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ לְּ‏ ‏ַאב הֲמוֹן

גוֹיִם:‏ )5( וְּ‏ ‏ֹלא יִקָּ‏ רֵ‏ א עוֹד אֶ‏ ת שִ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה שִ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם כִ‏ י ‏ַאב

הֲמוֹן גוֹיִם נְּתַ‏ תִ‏ יָך:‏ )6( וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ רֵ‏ תִ‏ י אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך

בִ‏ מְּ‏ אֹ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד ‏ּונְּתַ‏ תִ‏ יָך לְּ‏ גוֹיִם | ‏ּומְּ‏ לָּכִ‏ ים

מִ‏ מְּ‏ ‏ָך יֵצֵ‏ אּו:‏ )7( וַ‏ הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י

בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶָך ‏ּובֵ‏ ין זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם

לִ‏ בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם | לִ‏ הְּ‏ יוֹת לְּ‏ ‏ָך לֵאֹלהִ‏ ים

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך:‏ )8( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך אֵ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ מְּ‏ גֻׁרֶ‏ יָך אֵ‏ ת

כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן לַאֲחֻׁזַת עוֹלָּם | וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י

לָּהֶ‏ ם לֵאֹלהִ‏ ים:‏ )9( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר |

אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏ )10(

זֹאת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אֲשֶ‏ ר תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו בֵ‏ ינִי

‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם ‏ּובֵ‏ ין זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך | הִ‏ מוֹל

לָּכֶם כָּל זָּכָּר:‏ )11( ‏ּונְּמַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר

עָּ‏ רְּ‏ לַתְּ‏ כֶם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ אוֹת בְּ‏ רִ‏ ית בֵ‏ ינִי

‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם:‏ )12( ‏ּובֶ‏ ן שְּ‏ מֹ‏ נַת יָּמִ‏ ים יִמוֹל

לָּכֶם כָּל זָּכָּר לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם | יְּלִ‏ יד בָּ‏ יִת

‏ּומִ‏ קְּ‏ נַת כֶסֶ‏ ף מִ‏ כֹל בֶ‏ ן נֵכָּר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

מִ‏ זַרְּ‏ עֲָך הּוא:‏ )13( הִ‏ מוֹל יִמוֹל יְּלִ‏ יד

בֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ קְּ‏ נַת כַסְּ‏ פֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י

בִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ רְּ‏ כֶם לִ‏ בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם:‏ )14( וְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ ל

זָּכָּר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִמוֹל אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר עָּ‏ רְּ‏ לָּתוֹ‏

69

Torah Israelita

for circuncidada, essa vida será extirpada

do seu povo; violou o meu pacto.

[48 O cumprimento do pacto]

15 Disse ELOHIM a Avraham: Quanto a

Sarai, tua, mulher, não lhe chamarás mais

Sarai, porém o seu nome será Sarah. 16 E

eu a abençoarei, e dela te darei um filho;

sim, a abençoarei, e ela será ima de

nações; melechim de povos sairão dela.

17 Então Avraham se prostrou com o

rosto em terra, e riu, e disse no seu lev: A

um homem de cem anos há de nascer um

filho? Dará à luz Sarah, que tem noventa

anos? 18 Depois disse Avraham ELOHIM:

Tomara que viva Iyshmael diante de ti! 19

E ELOHIM lhe respondeu: Na emet, Sarah,

tua mulher, te dará à luz um filho, e lhe

chamarás Yitzhák; com ele estabelecerei o

meu pacto como pacto eterno, e com a

sua descendência depois dele. 20 E

quanto a Iyshmael, eu te ouvi; o tenho

abençoado, e o farei frutificar, e o

multiplicarei sobremaneira; e gerará doze

príncipes, e farei dele uma grande nação.

21 O meu pacto, porém, estabelecerei

com Yitzhák, que Sarah te dará à luz neste

tempo determinado, no ano que vem. 22

E ele terminou de falar com ele, e

ELOHIM subiu diante de Avraham. 23 E

Avraham tomou a seu filho Iyshmael, e a

todos os nascidos na sua casa, e a todos os

comprados por seu dinheiro, todo

homem entre os da casa de Avraham, e

lhes circuncidou a carne do prepúcio

naquele mesmo dia, como o Criador lhe


וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ | אֶ‏ ת

)15( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י הֵ‏ פַ‏ ר:‏

אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רַ‏ י אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת

שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ י | כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )16(

‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ גַם נָּתַ‏ תִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נָּה לְּ‏ ‏ָך בֵ‏ ן

| ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ יהָּ‏ וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לְּ‏ גוֹיִם מַ‏ לְּ‏ כֵי עַ‏ מִ‏ ים

מִ‏ מֶ‏ נָּה יִהְּ‏ יּו:‏ )17( וַיִ‏ פֹ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם עַ‏ ל

פָּ‏ נָּיו וַיִ‏ צְּ‏ חָּ‏ ק | וַיֹאמֶ‏ ר בְּ‏ לִ‏ בוֹ‏ הַ‏ לְּ‏ בֶ‏ ן מֵ‏ ‏ָאה

שָּ‏ נָּה יִּוָּ‏ לֵד וְּ‏ אִ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה הֲבַ‏ ת תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים

שָּ‏ נָּה תֵ‏ לֵד:‏ )18( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | לּו יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל יִחְּ‏ יֶה לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך:‏

)19( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֲבָּ‏ ל ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

יֹלֶדֶ‏ ת לְּ‏ ‏ָך בֵ‏ ן וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק |

וַ‏ הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תוֹ‏ לִ‏ בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם

לְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו:‏ )20( ‏ּולְּ‏ יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל

שְּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ יָך הִ‏ נֵה בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ רֵ‏ יתִ‏ י

אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ בִ‏ מְּ‏ אֹ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד | שְּ‏ נֵים

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר נְּׂשִ‏ יאִ‏ ם יוֹלִ‏ יד ‏ּונְּתַ‏ תִ‏ יו לְּ‏ גוֹי

גָּדוֹל:‏ )21( וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י ‏ָאקִ‏ ים אֶ‏ ת

יִצְּ‏ חָּ‏ ק | אֲשֶ‏ ר תֵ‏ לֵד לְּ‏ ‏ָך ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה לַמוֹעֵ‏ ד

הַ‏ זֶה בַ‏ שָּ‏ נָּה הָּ‏ ‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת:‏ )22( וַיְּכַל לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

אִ‏ תוֹ‏ | וַ‏ יַעַ‏ ל אֱֹלהִ‏ ים מֵ‏ עַ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏

)23( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל בְּ‏ נוֹ‏

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל יְּלִ‏ ידֵ‏ י בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל מִ‏ קְּ‏ נַת

כַסְּ‏ פוֹ‏ כָּל זָּכָּר בְּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י בֵ‏ ית ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם |

וַ‏ יָּמָּ‏ ל אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר עָּ‏ רְּ‏ לָּתָּ‏ ם בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )24(

70

Torah Israelita

ordenara. 24 Avraham tinha noventa e

nove anos quando lhe foi circuncidada a

carne do prepúcio; 25 e Iyshmael, seu

filho, tinha treze anos, quando lhe foi

circuncidada a carne do prepúcio. 26

Naquele mesmo dia foram circuncidados

Avraham e seu filho Iyshmael. 27 E todos

os homens da sua casa, tanto os nascidos

em casa, como os comprados por

dinheiro do estrangeiro, foram

circuncidados com ele.


Porção semanal: 4ª Vayera - Ele mostrouse



Conclusão: II Rs 4: 1-37

Salmo Vaiera: 11

[49 Os mensageiros; Sodoma e

Gomorra]

1 Depois apareceu יה וה a Avraham junto

a Elone Manre, estando ele sentado à

porta da tenda, no maior calor do dia.

‏.יהוה Avraham vê os três mensageiros de

2 Levantando Avraham os olhos, olhou e

viu três homens de pé em frente dele.

Quando os viu, correu da porta da tenda

ao seu encontro, e prostrou-se com rosto

em terra, 3 e disse: ‏,יהוה se agora tenho


וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בֶ‏ ן תִ‏ שְּ‏ עִ‏ ים וָּ‏ תֵ‏ שַ‏ ע שָּ‏ נָּה |

בְּ‏ הִ‏ מֹ‏ לוֹ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר עָּ‏ רְּ‏ לָּתוֹ:‏ )25( וְּ‏ יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל

בְּ‏ נוֹ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה | בְּ‏ הִ‏ מֹ‏ לוֹ‏ אֵ‏ ת

בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר עָּ‏ רְּ‏ לָּתוֹ:‏ )26( בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

נִמוֹל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וְּ‏ יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל בְּ‏ נוֹ:‏ )27(

וְּ‏ כָּל ‏ַאנְּשֵ‏ י בֵ‏ יתוֹ‏ יְּלִ‏ יד בָּ‏ יִת ‏ּומִ‏ קְּ‏ נַת כֶסֶ‏ ף

מֵ‏ אֵ‏ ת בֶ‏ ן נֵכָּר | נִמֹ‏ לּו אִ‏ תוֹ:‏


)1( וַ‏ יֵרָּ‏ א אֵ‏ לָּיו יהוה בְּ‏ אֵ‏ ‏ֹלנֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א |

וְּ‏ הּוא יֹשֵ‏ ב פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל כְּ‏ חֹ‏ ם הַ‏ יוֹם:‏

)2( וַיִ‏ שָּ‏ א עֵ‏ ינָּיו וַ‏ יַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

אֲנָּשִ‏ ים נִצָּ‏ בִ‏ ים עָּ‏ לָּיו | וַיַרְּ‏ א וַיָּרָּ‏ ץ

לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ם מִ‏ פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו

‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )3( וַיֹאמַ‏ ר | יהוה אִ‏ ם נָּא

מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך ‏ַאל נָּא תַ‏ עֲבֹר מֵ‏ עַ‏ ל

עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )4( יֻׁקַ‏ ח נָּא מְּ‏ עַ‏ ט מַ‏ יִם וְּ‏ רַ‏ חֲצּו

רַ‏ גְּ‏ לֵיכֶם | וְּ‏ הִ‏ שָּ‏ עֲנּו תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ ץ:‏ )5(

וְּ‏ אֶ‏ קְּ‏ חָּ‏ ה פַ‏ ת לֶחֶ‏ ם וְּ‏ סַ‏ עֲדּו לִ‏ בְּ‏ כֶם ‏ַאחַ‏ ר

תַ‏ עֲבֹרּו כִ‏ י עַ‏ ל כֵן עֲבַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ל עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ כֶם

| וַיֹאמְּ‏ רּו כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ : )6(

וַ‏ יְּמַ‏ הֵ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה אֶ‏ ל ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר מַ‏ הֲרִ‏ י שְּ‏ ‏ֹלש סְּ‏ אִ‏ ים קֶ‏ מַ‏ ח סֹ‏ לֶת

לּושִ‏ י וַ‏ עֲׂשִ‏ י עֻׁגוֹת:‏ )7( וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר רָּ‏ ץ

71

Torah Israelita

achado benevolência aos teus olhos,

suplico-te que não passes de teu servo. 4

Traga-se um pouco de água, lavai os pés e

repousai debaixo da árvore; 5 e trarei um

bocado de pão; refazei as suas forças, e

depois passareis adiante; por isso

chegastes até o seu servo. Responderamlhe:

Faze assim como disseste.

Avraham prepara alimento para os

mensageiros.

6 Avraham, apressou-se em ir ter com

Sarah na tenda, e disse: Amassa depressa

três medidas de flor de farinha e faze

bolos. 7 Em seguida correu ao gado,

apanhou um bezerro tenro e bom e deuo

ao criado, que se apressou em preparálo.

8 Então tomou coalhada, e leite, e o

bezerro que mandara preparar, e pôs

tudo diante deles, ficando em pé ao lado

deles debaixo da árvore; e eles comeram.

Os mensageiros anunciam a gravidez de

Sarah.

9 Perguntaram-lhe eles: Onde está Sarah,

tua mulher? Ele respondeu: Está ali na

tenda. 10 E ele lhe disse: Certamente

voltarei a ti segundo o tempo da vida; e

Sarah tua mulher terá um filho. E Sarah

estava escutando à porta da tenda, que

estava atrás dele. 11 Naquele momento,

Avraham e Sarah já eram velhos e

avançados em idade; e a Sarah havia


‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַיִ‏ קַ‏ ח בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר רַ‏ ‏ְך וָּ‏ טוֹב וַיִ‏ תֵ‏ ן

אֶ‏ ל הַ‏ נַעַ‏ ר וַיְּמַ‏ הֵ‏ ר לַעֲׂשוֹת אֹ‏ תוֹ:‏ )8(

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח חֶ‏ מְּ‏ ‏ָאה וְּ‏ חָּ‏ לָּב ‏ּובֶ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה וַיִ‏ תֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וְּ‏ הּוא עֹ‏ מֵ‏ ד

עֲלֵיהֶ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ ץ וַ‏ יֹאכֵלּו:‏ )9(

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו אַ‏ יֵה ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ‏ָך |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה בָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר שוֹב

אָּ‏ שּוב אֵ‏ לֶיָך כָּעֵ‏ ת חַ‏ יָּה וְּ‏ הִ‏ נֵה בֵ‏ ן לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה

אִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה שֹמַ‏ עַ‏ ת פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

וְּ‏ הּוא ‏ַאחֲרָּ‏ יו:‏ )11( וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה

זְּ‏ קֵ‏ נִים בָּ‏ אִ‏ ים בַ‏ יָּמִ‏ ים | חָּ‏ דַ‏ ל לִ‏ הְּ‏ יוֹת

לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֹ‏ רַ‏ ח כַנָּשִ‏ ים:‏ )12( וַ‏ תִ‏ צְּ‏ חַ‏ ק

‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בָּ‏ ‏ּה לֵאמֹ‏ ר | ‏ַאחֲרֵ‏ י בְּ‏ ‏ֹלתִ‏ י

הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לִ‏ י עֶ‏ דְּ‏ נָּה וַ‏ אדֹנִי זָּקֵ‏ ן:‏ )13(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | לָּמָּ‏ ה זֶה

צָּ‏ חֲקָּ‏ ה ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר הַ‏ ‏ַאף אֻׁמְּ‏ נָּם אֵ‏ לֵד

וַ‏ אֲנִי זָּקַ‏ נְּתִ‏ י:‏ )14( הֲיִפָּ‏ לֵא מֵ‏ יְּהוָּ‏ ה דָּ‏ בָּ‏ ר

| לַמוֹעֵ‏ ד אָּ‏ שּוב אֵ‏ לֶיָך כָּעֵ‏ ת חַ‏ יָּה

‏ּולְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה בֵ‏ ן:‏ )15( וַ‏ תְּ‏ כַחֵ‏ ש ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר

‏ֹלא צָּ‏ חַ‏ קְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י יָּרֵ‏ ‏ָאה | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא כִ‏ י

צָּ‏ חָּ‏ קְּ‏ תְּ‏ : )16( וַיָּקֻׁ‏ מּו מִ‏ שָּ‏ ם הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

וַ‏ יַשְּ‏ קִ‏ פּו עַ‏ ל פְּ‏ נֵי סְּ‏ דֹם | וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם הֹ‏ לְֵך

עִ‏ מָּ‏ ם לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ם:‏ )17 ) וַ‏ ָּ יהוֹה ‏ָאמָּ‏ ר |

הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֲנִי מֵ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר אֲנִי

עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏ )18( וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם הָּ‏ יוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ גוֹי

גָּדוֹל וְּ‏ עָּ‏ צּום | וְּ‏ נִבְּ‏ רְּ‏ כּו בוֹ‏ כֹ‏ ל גוֹיֵי

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )19( כִ‏ י יְּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ יו לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲשֶ‏ ר

72

Torah Israelita

cessado o costume das mulheres. 12

Sarah então riu-se consigo, dizendo:

Depois de haver envelhecido, terei ainda

prazer, sendo também o meu amo já

velho? 13 Perguntou יהוה a Avraham: Por

que se riu Sarah, dizendo: “Será emet que

darei à luz um filho, sendo velha? ” 14 Por

acaso, há alguma coisa difícil demais para

? Ao tempo determinado, voltarei יהוה

para ti, segundo o tempo de vida, e Sarah

terá um filho. 15 Então Sarah negou,

dizendo: Não me ri; teve medo. Ao que

ele respondeu: Não é assim; é certo que

riste.

Avraham intercede pela vida de Lot.

16 E levantaram-se aqueles homens dali e

olharam para a banda de Sodoma; e

Avraham ia com eles, para os encaminhar.

17 E disse יהוה : Ocultarei eu a Avraham o

que faço, 18 visto que Avraham

certamente virá a ser uma grande e

poderosa nação, e por meio dele serão

benditas todas as nações da terra? 19

Porque eu o tenho escolhido, a fim de que

ele ordene a seus filhos e a sua casa

depois dele, para que guardem o caminho

de יהוה para praticarem justiça e juízo; a

fim de que יהוה faça vir sobre Avraham o

que tem falado a respeito dele. 20 Disse

mais יהוה : Uma vez que o clamor de

Sodoma e Gomorra se tem multiplicado,

e uma vez que o seu erro se tem agravado

muito, 21 descerei agora, e verei se eles

têm praticado em tudo segundo o clamor


יְּצַ‏ ‏ּוֶ‏ ה אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת בֵ‏ יתוֹ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו

וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יהוה לַעֲׂשוֹת צְּ‏ דָּ‏ קָּ‏ ה

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הָּ‏ בִ‏ יא יהוה עַ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו:‏ )20(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה זַעֲקַ‏ ת סְּ‏ דֹם וַ‏ עֲמֹ‏ רָּ‏ ה כִ‏ י

רָּ‏ בָּ‏ ה | וְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם כִ‏ י כָּבְּ‏ דָּ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )21(

אֵ‏ רֲ‏ דָּ‏ ה נָּא וְּ‏ אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה הַ‏ כְּ‏ צַ‏ עֲקָּ‏ תָּ‏ ‏ּה הַ‏ בָּ‏ ‏ָאה

אֵ‏ לַי עָּ‏ ‏ׂשּו כָּלָּה | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא אֵ‏ דָּ‏ עָּ‏ ה:‏ )22(

וַ‏ יִ‏ פְּ‏ נּו מִ‏ שָּ‏ ם הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים וַיֵלְּ‏ כּו סְּ‏ דֹמָּ‏ ה |

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם עוֹדֶ‏ נּו עֹ‏ מֵ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)23( וַ‏ יִ‏ גַש ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיֹאמַ‏ ר | הַ‏ ‏ַאף

תִ‏ סְּ‏ פֶ‏ ה צַ‏ דִ‏ יק עִ‏ ם רָּ‏ שָּ‏ ע:‏ )24( אּולַי יֵש

חֲמִ‏ שִ‏ ים צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם בְּ‏ תוְֹך הָּ‏ עִ‏ יר | הַ‏ ‏ַאף

תִ‏ סְּ‏ פֶ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א לַמָּ‏ קוֹם לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

חֲמִ‏ שִ‏ ים הַ‏ צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בָּ‏ ‏ּה:‏ )25(

חָּ‏ לִ‏ לָּה לְּ‏ ‏ָך מֵ‏ עֲׂשֹת כַדָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה לְּ‏ הָּ‏ מִ‏ ית

צַ‏ דִ‏ יק עִ‏ ם רָּ‏ שָּ‏ ע וְּ‏ הָּ‏ יָּה כַצַ‏ דִ‏ יק כָּרָּ‏ שָּ‏ ע |

חָּ‏ לִ‏ לָּה לְָּך הֲשֹפֵ‏ ט כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ֹלא יַעֲׂשֶ‏ ה

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט:‏ )26( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אִ‏ ם אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א

בִ‏ סְּ‏ דֹם חֲמִ‏ שִ‏ ים צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם בְּ‏ תוְֹך הָּ‏ עִ‏

וְּ‏ נָּׂשָּ‏ אתִ‏ י לְּ‏ כָּל הַ‏ מָּ‏ קוֹם בַ‏ עֲבּורָּ‏ ם:‏ )27(

וַ‏ יַעַ‏ ן ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיֹאמַ‏ ר | הִ‏ נֵה נָּא הוַֹאלְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י עָּ‏ פָּ‏ ר וָּ‏ אֵ‏ פֶ‏ ר:‏

)28( אּולַי יַחְּ‏ סְּ‏ רּון חֲמִ‏ שִ‏ ים הַ‏ צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם

חֲמִ‏ שָּ‏ ה הֲתַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית בַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ עִ‏ יר | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא אַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית אִ‏ ם אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א

שָּ‏ ם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים וַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה:‏ )29( וַיֹסֶ‏ ף עוֹד

יר |

73

Torah Israelita

que a mim tem chegado; e se não, sabêlo-ei.

Os mensageiros de ‏,יהוה vão até Sodoma

e Gomorra.

22 Então os homens, virando os seus

rostos dali, foram-se em direção a

Sodoma; mas Avraham ficou ainda diante

de 23 . E chegando-se Avraham,

disse: Destruirás também o tzadik com o

infiel? 24 Se acaso houver cinquenta

tzadikim na cidade; destruirás, e não

pouparás o lugar por causa dos cinquenta

tzadikim que ali estão? 25 Longe de ti que

faças tal coisa, que mates o tzadik com o

infiel; e que o tzadik seja como o infiel;

longe de ti. Não fará justiça o juiz de toda

a terra? 26 Então disse o ‏:יהוה Se eu achar

em Sodoma cinquenta tzadikim dentro da

cidade, então pouparei o lugar todo por

causa deles. 27 Tornou-lhe Avraham,

‏,יהוה dizendo: Agora me atrevi a falar ao

ainda que sou pó e cinza. 28 Se

porventura faltarem cinco para os

cinquenta tzadikim, destruirás toda a

cidade por causa de cinco? Respondeu

ele:

יהוה

“Se eu achar ali quarenta e cinco, não a

destruirei.”

29 Continuou Avraham ainda a falar-lhe,

e disse: Se acaso se acharem ali quarenta?

E ele disse: Não o farei, por causa dos


לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לָּיו וַיֹאמַ‏ ר אּולַי יִמָּ‏ צְּ‏ אּון שָּ‏ ם

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה בַ‏ עֲבּור

הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים:‏ )30( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאל נָּא יִחַ‏ ר

לַאדֹנָּי וַ‏ אֲדַ‏ בֵ‏ רָּ‏ ה אּולַי יִמָּ‏ צְּ‏ אּון שָּ‏ ם

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה אִ‏ ם

אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א שָּ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה

נָּא הוַֹאלְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל יהוה אּולַי

יִמָּ‏ צְּ‏ אּון שָּ‏ ם עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא

אַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית בַ‏ עֲבּור הָּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים:‏ )32(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאל נָּא יִחַ‏ ר לַאדֹנָּי וַ‏ אֲדַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה אַ‏ ‏ְך

הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם אּולַי יִמָּ‏ צְּ‏ אּון שָּ‏ ם עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא אַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית בַ‏ עֲבּור הָּ‏ עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה:‏

)33( וַ‏ יֵלְֶך יהוה כַאֲשֶ‏ ר כִ‏ לָּה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם שָּ‏ ב לִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מוֹ:‏


)1( וַיָּבֹאּו שְּ‏ נֵי הַ‏ מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים סְּ‏ דֹמָּ‏ ה

בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ לוֹט יֹשֵ‏ ב בְּ‏ שַ‏ עַ‏ ר סְּ‏ דֹם | וַיַרְּ‏ א

לוֹט וַיָּקָּ‏ ם לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ם וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו אַ‏ פַ‏ יִם

‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )2( וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֶה נָּא אֲדֹנַי סּורּו

נָּא אֶ‏ ל בֵ‏ ית עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ כֶם וְּ‏ לִ‏ ינּו וְּ‏ רַ‏ חֲצּו

רַ‏ גְּ‏ לֵיכֶם וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ כַמְּ‏ תֶ‏ ם וַ‏ הֲלַכְּ‏ תֶ‏ ם

לְּ‏ דַ‏ רְּ‏ כְּ‏ כֶם | וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו ‏ֹּלא כִ‏ י בָּ‏ רְּ‏ חוֹב

נָּלִ‏ ין:‏ )3( וַיִ‏ פְּ‏ צַ‏ ר בָּ‏ ם מְּ‏ אֹ‏ ד וַ‏ יָּסֻׁרּו אֵ‏ לָּיו

74

Torah Israelita

quarenta. 30 Disse Avraham: Neste

momento, não se ire meu Adon , e eu

falarei. Se acaso se acharem ali trinta? E

ele disse: Não o farei, se achar ali trinta. 31

Tornou Avraham: Outra vez me a atrevi a

falar a ‏.יהוה Se acaso se acharem ali vinte?

E ele disse: Não a destruirei, por causa dos

vinte. 32 Disse ainda Avraham: Neste

momento, não se ire meu Adon , e falarei

só mais esta vez. Se acaso se acharem ali

dez? E ele disse: Não a destruirei, por

causa dos dez. 33 E foi-se יהוה logo que

acabou de falar com Avraham; e Avraham

voltou para o seu lugar.


1 À tarde chegaram os dois mensageiros a

Sodoma. Lót estava sentado à porta de

Sodoma e, vendo-os, levantou-se para os

receber; prostrou-se com o rosto em

terra, 2 e disse: Veja agora, meus

senhores, entrai, peço-vos em casa de seu

servo, e passai nela a noite, e lavai os pés;

de madrugada vos levantareis e ireis seu

caminho. Responderam eles: Não; antes

na praça passaremos a noite. 3

Entretanto, Lót insistiu muito com eles,

pelo que foram com ele e entraram em

sua casa; e ele lhes deu um banquete,

assando-lhes pães sem fermento, e eles

comeram. 4 Mas antes que se deitassem,

cercaram a casa os homens da cidade, isto


וַ‏ יָּבֹאּו אֶ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ | וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש לָּהֶ‏ ם מִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה

‏ּומַ‏ צוֹת ‏ָאפָּ‏ ה וַיֹאכֵלּו:‏ )4( טֶ‏ רֶ‏ ם יִשְּ‏ כָּבּו

וְּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ יר ‏ַאנְּשֵ‏ י סְּ‏ דֹם נָּסַ‏ בּו עַ‏ ל

הַ‏ בַ‏ יִת מִ‏ נַעַ‏ ר וְּ‏ עַ‏ ד זָּקֵ‏ ן | כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

מִ‏ קָּ‏ צֶ‏ ה:‏ )5( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ ל לוֹט וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

לוֹ‏ אַ‏ יֵה הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר בָּ‏ אּו אֵ‏ לֶיָך

הַ‏ לָּיְּלָּה | הוֹצִ‏ יאֵ‏ ם אֵ‏ לֵינּו וְּ‏ נֵדְּ‏ עָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)6( וַיֵצֵ‏ א אֲלֵהֶ‏ ם לוֹט הַ‏ פֶ‏ תְּ‏ חָּ‏ ה | וְּ‏ הַ‏ דֶ‏ לֶת

סָּ‏ גַר ‏ַאחֲרָּ‏ יו:‏ )7( וַיֹאמַ‏ ר | ‏ַאל נָּא ‏ַאחַ‏ י

תָּ‏ רֵ‏ עּו:‏ )8( הִ‏ נֵה נָּא לִ‏ י שְּ‏ תֵ‏ י בָּ‏ נוֹת אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו אִ‏ יש אוֹצִ‏ יָאה נָּא אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן

אֲלֵיכֶם וַ‏ עֲׂשּו לָּהֶ‏ ן כַטוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם | רַ‏ ק

לָּאֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ ל ‏ַאל תַ‏ עֲׂשּו דָּ‏ בָּ‏ ר כִ‏ י עַ‏ ל

כֵן בָּ‏ אּו בְּ‏ צֵ‏ ל קֹ‏ רָּ‏ תִ‏ י:‏ )9( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו גֶש

הָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה וַיֹאמְּ‏ רּו הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד בָּ‏ א לָּגּור

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ פֹ‏ ט שָּ‏ פוֹט עַ‏ תָּ‏ ה נָּרַ‏ ע לְּ‏ ‏ָך מֵ‏ הֶ‏ ם |

וַ‏ יִ‏ פְּ‏ צְּ‏ רּו בָּ‏ אִ‏ יש בְּ‏ לוֹט מְּ‏ אֹ‏ ד וַיִ‏ גְּ‏ שּו

לִ‏ שְּ‏ בֹר הַ‏ דָּ‏ לֶת:‏ )10( וַיִ‏ שְּ‏ לְּ‏ חּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

אֶ‏ ת יָּדָּ‏ ם וַיָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ת לוֹט אֲלֵיהֶ‏ ם

הַ‏ בָּ‏ יְּתָּ‏ ה | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ דֶ‏ לֶת סָּ‏ גָּרּו:‏ )11( וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר פֶ‏ תַ‏ ח הַ‏ בַ‏ יִת הִ‏ כּו

בַ‏ סַ‏ נְּוֵרִ‏ ים מִ‏ קָּ‏ טֹן וְּ‏ עַ‏ ד גָּדוֹל | וַ‏ יִ‏ לְּ‏ אּו

לִ‏ מְּ‏ צֹא הַ‏ פָּ‏ תַ‏ ח:‏ )12( וַיֹאמְּ‏ רּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

אֶ‏ ל לוֹט עֹ‏ ד מִ‏ י לְּ‏ ‏ָך פֹ‏ ה חָּ‏ תָּ‏ ן ‏ּובָּ‏ נֶיָך

‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך בָּ‏ עִ‏ יר | הוֹצֵ‏ א מִ‏ ן

הַ‏ מָּ‏ קוֹם:‏ )13( כִ‏ י מַ‏ שְּ‏ חִ‏ תִ‏ ים אֲנַחְּ‏ נּו אֶ‏ ת

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה | כִ‏ י גָּדְּ‏ לָּה צַ‏ עֲקָּ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת

75

Torah Israelita

é, os homens de Sodoma, tanto os moços

como os avançados na idade, sim, todo o

povo de todos os lados; 5 e, chamando a

Lót, perguntaram-lhe: Onde estão os

homens que entraram esta noite em tua

casa? Traze-os cá fora a nós, para que os

conheçamos. 6 Então Lót saiu-lhes à

porta, fechando-a atrás de si, 7 e disse:

Meus irmãos, peço a vocês que não

procedais tão perversamente; 8 veja aqui,

tenho duas filhas que nunca conheceram

homem; eu as trarei para fora, e lhes

fareis como bem vos parecer: somente

nada façais a estes homens, uma vez que

entraram debaixo da sombra do meu

telhado. 9 Eles, porém, disseram: Sai daí.

Disseram mais: Esse indivíduo, como

estrangeiro veio aqui habitar, e quer se

arvorar em juiz! Agora te faremos mais

mal a ti do que a eles. E arremessaram-se

sobre o homem, isto é, sobre Lót, e

aproximavam-se para arrombar a porta.

10 Aqueles homens, porém, estendendo

as mãos, fizeram Lót entrar para dentro

da casa, e fecharam a porta; 11 e feriram

de cegueira os que estavam do lado de

fora, tanto pequenos como grandes, de

maneira que cansaram de procurar a

porta. 12 Então disseram os homens a Lót:

Tens mais alguém aqui? Teu genro, e teus

filhos, e tuas filhas, e todos quantos tens

na cidade, tira-os para fora deste lugar; 13

porque nós vamos destruir este lugar,

uma vez que o seu clamor se tem

avolumado diante de יהוה e יהוה nos

expediu a destruí-lo. 14 Tendo saído Lót,


פְּ‏ נֵי יהוה וַיְּשַ‏ לְּ‏ חֵ‏ נּו יהוה לְּ‏ שַ‏ חֲתָּ‏ ‏ּה:‏

)14( וַיֵצֵ‏ א לוֹט וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל חֲתָּ‏ נָּיו

‏ֹלקְּ‏ חֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו וַיֹאמֶ‏ ר קּומּו צְּ‏ אּו מִ‏ ן

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה כִ‏ י מַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית יהוה אֶ‏ ת

הָּ‏ עִ‏ יר | וַיְּהִ‏ י כִ‏ מְּ‏ צַ‏ חֵ‏ ק בְּ‏ עֵ‏ ינֵי חֲתָּ‏ נָּיו:‏

)15( ‏ּוכְּ‏ מוֹ‏ הַ‏ שַ‏ חַ‏ ר עָּ‏ לָּה וַיָּאִ‏ יצּו

הַ‏ מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים בְּ‏ לוֹט לֵאמֹ‏ ר | קּום קַ‏ ח אֶ‏ ת

אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך הַ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ אֹ‏ ת פֶ‏ ן

תִ‏ סָּ‏ פֶ‏ ה בַ‏ עֲוֹן הָּ‏ עִ‏ יר:‏ )16( וַ‏ יִ‏ תְּ‏ מַ‏ הְּ‏ מָּ‏ ‏ּה

וַ‏ יַחֲזִ‏ קּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים בְּ‏ יָּדוֹ‏ ‏ּובְּ‏ יַד אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

‏ּובְּ‏ יַד שְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו בְּ‏ חֶ‏ מְּ‏ לַת יהוה עָּ‏ לָּיו |

וַ‏ יֹצִ‏ אֻׁהּו וַיַנִחֻׁ‏ הּו מִ‏ חּוץ לָּעִ‏ יר:‏ )17(

וַ‏ יְּהִ‏ י כְּ‏ הוֹצִ‏ יָאם אֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ חּוצָּ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר

הִ‏ מָּ‏ לֵט עַ‏ ל נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך ‏ַאל תַ‏ בִ‏ יט ‏ַאחֲרֶ‏ יָך

וְּ‏ ‏ַאל תַ‏ עֲמֹ‏ ד בְּ‏ כָּל הַ‏ כִ‏ כָּר | הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה הִ‏ מָּ‏ לֵט

פֶ‏ ן תִ‏ סָּ‏ פֶ‏ ה:‏ )18( וַיֹאמֶ‏ ר לוֹט אֲלֵהֶ‏ ם |

‏ַאל נָּא יהוה:‏ )19( הִ‏ נֵה נָּא מָּ‏ צָּ‏ א

עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך וַ‏ תַ‏ גְּ‏ דֵ‏ ל חַ‏ סְּ‏ דְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י לְּ‏ הַ‏ חֲיוֹת אֶ‏ ת נַפְּ‏ שִ‏ י |

וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י ‏ֹלא אּוכַל לְּ‏ הִ‏ מָּ‏ לֵט הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה פֶ‏ ן

תִ‏ דְּ‏ בָּ‏ קַ‏ נִי הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה וָּ‏ מַ‏ תִ‏ י:‏ )20( הִ‏ נֵה נָּא

הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ זֹאת קְּ‏ רֹבָּ‏ ה לָּנּוס שָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ הִ‏ יא

מִ‏ צְּ‏ עָּ‏ ר | אִ‏ מָּ‏ לְּ‏ טָּ‏ ה נָּא שָּ‏ מָּ‏ ה הֲֹלא מִ‏ צְּ‏ עָּ‏ ר

הִ‏ וא ‏ּותְּ‏ חִ‏ י נַפְּ‏ שִ‏ י:‏ )21( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו

הִ‏ נֵה נָּׂשָּ‏ אתִ‏ י פָּ‏ נֶיָך גַם לַדָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה |

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הָּ‏ פְּ‏ כִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ :

)22( מַ‏ הֵ‏ ר הִ‏ מָּ‏ לֵט שָּ‏ מָּ‏ ה כִ‏ י ‏ֹלא אּוכַל

76

Torah Israelita

falou com seus genros, que haviam de

casar com suas filhas, e disse a eles:

יהוה Levantai-vos, saí deste lugar, porque

há de destruir a cidade. Mas ele pareceu

aos seus genros como quem estava

zombando. 15 E ao amanhecer os

mensageiros apertavam com Lót,

dizendo: levanta-te, toma tua mulher e

tuas duas filhas que aqui estão, para que

não pereças no castigo da cidade. 16 Ele,

porém, se demorava; pelo que os homens

lhe pegaram pela mão a ele, à sua mulher,

יהוה e às suas filhas, sendo-lhe clemente

. Assim o tiraram e o puseram fora da

cidade. 17 Quando os tinham tirado para

fora, disse um deles: Escapa-te, salva tua

vida; não olhes para trás de ti, nem te

detenhas em toda esta planície; escapa-te

lá para o monte, para que não pereças. 18

Respondeu Lót: “ 112 Que o Soberano

Poderoso absoluto não permita” ! 19

Agora o teu servo tem achado

benevolência aos teus olhos, e tens

engrandecido a tua clemência que a mim

me fizeste, salvando-me a vida; mas eu

não posso escapar-me para o monte; não

seja caso me apanhe antes este mal, e eu

morra. 20 Veja ali perto aquela cidade,

para a qual eu posso fugir, e é pequena.

Permite que eu me escape para lá (acaso

não é pequena? ), e meu ser viverá. 21

Disse: Quanto a isso também te hei

atendido, para não subverter a cidade de

que acabas de falar. 22 Apressa-te,


לַעֲׂשוֹת דָּ‏ בָּ‏ ר עַ‏ ד בֹאֲָך שָּ‏ מָּ‏ ה | עַ‏ ל כֵן

קָּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם הָּ‏ עִ‏ יר צוֹעַ‏ ר:‏ )23( הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

יָּצָּ‏ א עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ לוֹט בָּ‏ א צֹעֲרָּ‏ ה:‏ )24(

וַ‏ יהוָּ‏ ה הִ‏ מְּ‏ טִ‏ יר עַ‏ ל סְּ‏ דֹם וְּ‏ עַ‏ ל עֲמֹ‏ רָּ‏ ה

גָּפְּ‏ רִ‏ ית וָּ‏ אֵ‏ ש | מֵ‏ אֵ‏ ת יהוה מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏

)25( וַיַהֲפֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ כִ‏ כָּר | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל יֹשְּ‏ בֵ‏ י הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ צֶ‏ מַ‏ ח

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )26( וַ‏ תַ‏ בֵ‏ ט אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ מֵ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו

| וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י נְּצִ‏ יב מֶ‏ לַח:‏ )27( וַיַשְּ‏ כֵם

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בַ‏ בֹקֶ‏ ר | אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ מַ‏ ד

שָּ‏ ם אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )28( וַ‏ יַשְּ‏ קֵ‏ ף עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי סְּ‏ דֹם וַ‏ עֲמֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל כָּל פְּ‏ נֵי אֶ‏ רֶ‏ ץ

הַ‏ כִ‏ כָּר | וַיַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה עָּ‏ לָּה קִ‏ יטֹ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

כְּ‏ קִ‏ יטֹ‏ ר הַ‏ כִ‏ בְּ‏ שָּ‏ ן:‏ )29( וַ‏ יְּהִ‏ י בְּ‏ שַ‏ חֵ‏ ת

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ כִ‏ כָּר וַ‏ יִ‏ זְּ‏ כֹ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַ‏ יְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת לוֹט מִ‏ תוְֹך

הַ‏ הֲפֵ‏ כָּה בַ‏ הֲפֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יָּשַ‏ ב

בָּ‏ הֵ‏ ן לוֹט:‏ )30( וַיַעַ‏ ל לוֹט מִ‏ צוֹעַ‏ ר

וַ‏ יֵשֶ‏ ב בָּ‏ הָּ‏ ר ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו עִ‏ מוֹ‏ כִ‏ י יָּרֵ‏ א

לָּשֶ‏ בֶ‏ ת בְּ‏ צוֹעַ‏ ר | וַ‏ יֵשֶ‏ ב בַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה הּוא

‏ּושְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו:‏ )31( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר הַ‏ בְּ‏ כִ‏ ירָּ‏ ה

אֶ‏ ל הַ‏ צְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה ‏ָאבִ‏ ינּו זָּקֵ‏ ן | וְּ‏ אִ‏ יש אֵ‏ ין

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּבוֹא עָּ‏ לֵינּו כְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)32( לְּ‏ כָּה נַשְּ‏ קֶ‏ ה אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ ינּו יַיִן

וְּ‏ נִשְּ‏ כְּ‏ בָּ‏ ה עִ‏ מוֹ‏ | ‏ּונְּחַ‏ יֶה מֵ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו זָּרַ‏ ע:‏

112

Gn 19: 18 –“ Que Elohim o יהוה não permita”: Em outras bíblias: “Assim não meu Senhor”, dando a ideia que Lot chama o anjo de Adonay. Erro

corrigido.

77

Torah Israelita

escapa-te para lá; porque nada poderei

fazer enquanto não tiveres ali chegado.

Por isso se chamou o nome da cidade

Zoar. 23 Tinha saído o sol sobre a terra,

יהוה quando Lót entrou em Zoar. 24 Então

da sua parte, fez chover dos céus enxofre

e fogo sobre Sodoma e Gomorra. 25 E

subverteu aquelas cidades e toda a

planície, e todos os moradores das

cidades, e o que nascia da terra. 26 Mas a

mulher de Lót olhou para trás e ficou

convertida em uma estátua de sal. 27 E

Avraham levantou-se de madrugada, e foi

ao lugar onde estivera em pé diante de

28 ; e, contemplando Sodoma e

Gomorra e toda a terra da planície, viu

que subia da terra fumaça como a de uma

fornalha. 29 Naquele momento,

aconteceu que, ELOHIM destruindo as

cidades da planície, amentou-se de

113

Avraham, e tirou Lót do meio da

destruição, ao subverter aquelas cidades

em que Lót habitara. 30 E subiu Lót de

Zoar, e habitou no monte, e as suas duas

filhas com ele; porque temia habitar em

Zoar; e habitou numa caverna, ele e as

suas duas filhas. 31 Então a primogênita

disse à menor: Nosso abba é já velho, e

não há homem na terra que entre a nós,

segundo o costume de toda a terra; 32

vem, demos a nosso abba vinho a beber,

e deitemo-nos com ele, para que

conservemos a descendência de nosso

abba. 33 Deram, a seu abba vinho a beber

naquela noite; e, entrando a primogênita,

יהוה


)33( וַ‏ תַ‏ שְּ‏ קֶ‏ יןָּ‏ אֶ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ן יַיִן בַ‏ לַיְּלָּה

הּוא | וַ‏ תָּ‏ בֹא הַ‏ בְּ‏ כִ‏ ירָּ‏ ה וַ‏ תִ‏ שְּ‏ כַב אֶ‏ ת

‏ָאבִ‏ יהָּ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יָּדַ‏ ע בְּ‏ שִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ּה ‏ּובְּ‏ קּומָּ‏ ‏ּה:‏

)34( וַ‏ יְּהִ‏ י מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר הַ‏ בְּ‏ כִ‏ ירָּ‏ ה

אֶ‏ ל הַ‏ צְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה הֵ‏ ן שָּ‏ כַבְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ מֶ‏ ש אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ י

| נַשְּ‏ קֶ‏ נּו יַיִן גַם הַ‏ לַיְּלָּה ‏ּובֹאִ‏ י שִ‏ כְּ‏ בִ‏ י

עִ‏ מוֹ‏ ‏ּונְּחַ‏ יֶה מֵ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו זָּרַ‏ ע:‏ )35(

וַ‏ תַ‏ שְּ‏ קֶ‏ יןָּ‏ גַם בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ הּוא אֶ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ן

יָּיִן | וַ‏ תָּ‏ קָּ‏ ם הַ‏ צְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה וַ‏ תִ‏ שְּ‏ כַב עִ‏ מוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

יָּדַ‏ ע בְּ‏ שִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ּה ‏ּובְּ‏ קֻׁ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )36( וַ‏ תַ‏ הֲרֶ‏ יןָּ‏

שְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נוֹת לוֹט מֵ‏ אֲבִ‏ יהֶ‏ ן:‏ )37( וַ‏ תֵ‏ לֶד

הַ‏ בְּ‏ כִ‏ ירָּ‏ ה בֵ‏ ן וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ מוָֹאב | הּוא

אֲבִ‏ י מוָֹאב עַ‏ ד הַ‏ יוֹם:‏ )38( וְּ‏ הַ‏ צְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה

גַם הִ‏ וא יָּלְּ‏ דָּ‏ ה בֵ‏ ן וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ י

| הּוא אֲבִ‏ י בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן עַ‏ ד הַ‏ יוֹם:‏


)1( וַ‏ יִ‏ סַ‏ ע מִ‏ שָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה הַ‏ נֶגֶב

וַ‏ יֵשֶ‏ ב בֵ‏ ין קָּ‏ דֵ‏ ש ‏ּובֵ‏ ין שּור | וַיָּגָּר בִ‏ גְּ‏ רָּ‏ ר:‏

)2( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

אֲחֹ‏ תִ‏ י הִ‏ וא | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך מֶ‏ לְֶך

גְּ‏ רָּ‏ ר וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )3( וַיָּבֹא אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ל אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך בַ‏ חֲלוֹם הַ‏ לָּיְּלָּה | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

113

Gn 19:29 – “amentou-se”: Outras bíblias: “lembrou-se”

78

Torah Israelita

deitou-se com seu abba; e não percebeu

ele quando ela se deitou, nem quando se

levantou. 34 No dia seguinte disse a

primogênita à menor: Eu ontem à noite

me deitei com meu abba; demos-lhe

vinho a beber também esta noite; e

então, entrando tu, deita-te com ele, para

que conservemos a descendência de

nosso abba. 35 Tornaram, a dar a seu

abba vinho a beber também naquela

noite; e, levantando-se a menor, deitouse

com ele; e não percebeu ele quando

ela se deitou, nem quando se levantou. 36

Assim as duas filhas de Lót conceberam

de seu abba. 37 A primogênita deu à luz a

um filho, e chamou-lhe Moav; este é o

abba dos moabitas de hoje. 38 A menor

também deu à luz um filho, e chamou-lhe

Ben-Ami; este é o abba dos amonitas de

hoje.


[50 Sarah e Abimeleque]

1 Partiu Avraham dali para a terra do

Negebe, e habitou entre Cades e Sur; e

peregrinou em Gerar. 2 E havendo

Avraham dito de Sarah, sua mulher: É

minha irmã; expediu Abimeleque, melech

de Gerar, e tomou a Sarah. 3 ELOHIM,

porém, veio a Abimeleque, em sonhos, de

noite, e disse: Estás para morrer por causa

da mulher que tomaste; porque ela tem

marido. 4 Naquele momento,

Abimeleque ainda não se havia chegado a

ela: perguntou, : O יהוה matarás acaso


לוֹ‏ הִ‏ נְָּך מֵ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר לָּקַ‏ חְּ‏ ‏ָּת

וְּ‏ הִ‏ וא בְּ‏ עֻׁלַת בָּ‏ עַ‏ ל:‏ )4( וַ‏ אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך ‏ֹלא

קָּ‏ רַ‏ ב אֵ‏ לֶיהָּ‏ | וַ‏ יֹאמַ‏ ר יהוה הֲגוֹי גַם

צַ‏ דִ‏ יק תַ‏ הֲרֹג:‏ )5( הֲֹלא הּוא ‏ָאמַ‏ ר לִ‏ י

אֲחֹ‏ תִ‏ י הִ‏ וא וְּ‏ הִ‏ יא גַם הִ‏ וא ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה ‏ָאחִ‏ י

הּוא | בְּ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ בִ‏ י ‏ּובְּ‏ נִקְּ‏ יֹן כַפַ‏ י עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י

זֹאת:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

בַ‏ חֲֹלם גַם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י בְּ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ זֹאת וָּ‏ אֶ‏ חְּ‏ ‏ׂשְֹך גַם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אוֹתְּ‏ ‏ָך

מֵ‏ חֲטוֹ‏ לִ‏ י | עַ‏ ל כֵן ‏ֹלא נְּתַ‏ תִ‏ יָך לִ‏ נְּגֹ‏ עַ‏

אֵ‏ לֶיהָּ‏ : )7( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ שֵ‏ ב אֵ‏ שֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש

כִ‏ י נָּבִ‏ יא הּוא וְּ‏ יִתְּ‏ פַ‏ לֵל בַ‏ עַ‏ דְּ‏ ‏ָך וֶ‏ חְּ‏ יֵה |

וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ינְָּך מֵ‏ שִ‏ יב דַ‏ ע כִ‏ י מוֹת תָּ‏ מּות

אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לְָּך:‏ )8( וַיַשְּ‏ כֵם

אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו

וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וַיִ‏ ירְּ‏ אּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )9(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏

מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לָּנּו ‏ּומֶ‏ ה חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י לְָּך כִ‏ י

הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ עָּ‏ לַי וְּ‏ עַ‏ ל מַ‏ מְּ‏ לַכְּ‏ תִ‏ י חֲטָּ‏ ‏ָאה

גְּ‏ דֹלָּה | מַ‏ עֲׂשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יֵעָּ‏ ‏ׂשּו עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך אֶ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | מָּ‏ ה רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ כִ‏ י עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם כִ‏ י

‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י רַ‏ ק אֵ‏ ין יִרְּ‏ ‏ַאת אֱֹלהִ‏ ים בַ‏ מָּ‏ קוֹם

הַ‏ זֶה | וַ‏ הֲרָּ‏ גּונִי עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר אִ‏ שְּ‏ תִ‏ י:‏ )12(

וְּ‏ גַם ‏ָאמְּ‏ נָּה אֲחֹ‏ תִ‏ י בַ‏ ת ‏ָאבִ‏ י הִ‏ וא אַ‏ ‏ְך ‏ֹלא

79

Torah Israelita

também uma nação justa? 5 Não me disse

ele mesmo: É minha irmã? E ela mesma

me disse: Ele é meu irmão; na sinceridade

do meu lev e na inocência das minhas

mãos fiz isto. 6 Ao que ELOHIM lhe

respondeu em sonhos: Bem sei eu que na

sinceridade do teu lev fizeste isto; e eu te

tenho impedido de errar contra mim; por

isso não te permiti tocá-la; 7 agora, restitui

a mulher a seu marido, porque ele é navi,

e intercederá por ti, e viverás; se, porém,

não lhe restituíres, sabe que certamente

morrerás, tu e tudo o que é teu. 8

Levantou-se Abimeleque de manhã cedo

e, chamando a todos os seus servos,

falou-lhes aos ouvidos todas estas

palavras; e os homens temeram muito. 9

Então chamou Abimeleque a Avraham e

lhe perguntou: Que é que nos fizeste? E

em que errei contra ti, para trazeres sobre

mim o sobre o meu malchut tamanho

erro? Tu me fizeste o que não se deve

fazer. 10 Perguntou mais Abimeleque a

Avraham: Com que intenção fizeste isto?

11 Respondeu Avraham: Porque pensei:

Certamente não há temor do Criador

neste lugar; matar-me-ão por causa da

minha mulher. 12 Além disso ela é

realmente minha irmã, filha de meu abba,

ainda que não de minha ima; e veio a ser

minha mulher. 13 Quando Criador me fez

sair errante da casa de meu abba, eu lhe

disse a ela: Esta é a benevolência que me

farás: em todo lugar aonde formos, dize

de mim: Ele é meu irmão. 14 Então tomou

Abimeleque ovelhas e bois, e servos e


בַ‏ ת אִ‏ מִ‏ י | וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י לִ‏ י לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )13( וַ‏ יְּהִ‏ י

כַאֲשֶ‏ ר הִ‏ תְּ‏ עּו אֹ‏ תִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י

וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר לָּּה זֶה חַ‏ סְּ‏ דֵ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשִ‏ י עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י

| אֶ‏ ל כָּל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר נָּבוֹא שָּ‏ מָּ‏ ה

אִ‏ מְּ‏ רִ‏ י לִ‏ י ‏ָאחִ‏ י הּוא:‏ )14( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח

אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר וַ‏ עֲבָּ‏ דִ‏ ים ‏ּושְּ‏ פָּ‏ חֹ‏ ת

וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַיָּשֶ‏ ב לוֹ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה

אִ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך הִ‏ נֵה

‏ַארְּ‏ צִ‏ י לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | בַ‏ טוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך שֵ‏ ב:‏

)16( ‏ּולְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ ר הִ‏ נֵה נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ לֶף

כֶסֶ‏ ף לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יְך הִ‏ נֵה הּוא לְָּך כְּ‏ סּות עֵ‏ ינַיִם

לְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אִ‏ תָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ אֵ‏ ת כֹ‏ ל וְּ‏ נֹ‏ כָּחַ‏ ת:‏

)17(

וַ‏ יִ‏ תְּ‏ פַ‏ לֵל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים |

וַ‏ יִ‏ רְּ‏ פָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך וְּ‏ אֶ‏ ת

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ ‏ַאמְּ‏ הֹתָּ‏ יו וַ‏ יֵלֵדּו:‏ )18( כִ‏ י עָּ‏ צֹר

עָּ‏ צַ‏ ר יהוה בְּ‏ עַ‏ ד כָּל רֶ‏ חֶ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך | עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ שֶ‏ ת

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏


)1( וַ‏ יהוָּה פָּ‏ קַ‏ ד אֶ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאמָּ‏ ר

| וַיַעַ‏ ‏ׂש יהוה לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֵ‏ ר:‏ )2(

וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר וַ‏ תֵ‏ לֶד ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בֵ‏ ן לִ‏ זְּ‏ קֻׁ‏ נָּיו

| לַמוֹעֵ‏ ד אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )3(

80

Torah Israelita

servas, e os deu a Avraham; e lhe restituiu

Sarah, sua mulher; 15 e disse Abimeleque:

A minha terra está diante de ti; mora onde

bem te parecer. 16 E a Sarah disse: Tenho

dado a teu irmão mil moedas de prata;

isso seja a você por véu dos olhos a todos

os que estão contigo; e perante todos

estás reabilitada. 17 Orou Avraham

ELOHIM, e ELOHIM sarou Abimeleque, e

a sua mulher e as suas servas; de maneira

que tiveram filhos; 18 porque יהוה havia

fechado totalmente todas as madres da

casa de Abimeleque, por causa de Sarah,

mulher de Avraham.


[51 Yetzhák e Ismael]

1 O יהוה visitou a Sarah, como tinha dito,

e lhe fez como havia prometido. 2 Sarah

concebeu, e deu a Avraham um filho na

sua velhice, ao tempo determinado, de

que ELOHIM lhe falara; 3 e, Avraham pôs

no filho que lhe nascera, que Sarah lhe

dera, o nome de Yitzhák. 4 E Avraham

circuncidou a seu filho Yitzhák, quando

tinha oito dias, conforme ELOHIM lhe

ordenara. 5 Naquele momento, Avraham

tinha cem anos, quando lhe nasceu

Yitzhák, seu filho. 6 Pelo que disse Sarah:

ELOHIM preparou riso para mim; toda

pessoa que o ouvir, se rirá comigo. 7 E

acrescentou: Quem diria a Avraham que

Sarah havia de amamentar filhos? No

entanto lhe dei um filho na sua velhice. 8

Cresceu o menino, e foi desmamado; e


וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת שֶ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏ הַ‏ נוֹלַד לוֹ‏

אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )4( וַיָּמָּ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ מֹ‏ נַת יָּמִ‏ ים

| כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )5(

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בֶ‏ ן מְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | בְּ‏ הִ‏ ‏ּוָּ‏ לֶד לוֹ‏ אֵ‏ ת

יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ:‏ )6( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה צְּ‏ חֹ‏ ק

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים | כָּל הַ‏ שֹמֵ‏ עַ‏ יִצְּ‏ חַ‏ ק

לִ‏ י:‏ )7( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר מִ‏ י מִ‏ לֵל לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

הֵ‏ ינִיקָּ‏ ה בָּ‏ נִים ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה | כִ‏ י יָּלַדְּ‏ תִ‏ י בֵ‏ ן

לִ‏ זְּ‏ קֻׁ‏ נָּיו:‏ )8( וַיִ‏ גְּ‏ דַ‏ ל הַ‏ יֶלֶד וַיִ‏ גָּמַ‏ ל | וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם מִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה גָּדוֹל בְּ‏ יוֹם הִ‏ גָּמֵ‏ ל אֶ‏ ת

יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )9( וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֶ‏ ת בֶ‏ ן הָּ‏ גָּר

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

מְּ‏ צַ‏ חֵ‏ ק:‏ )10( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם גָּרֵ‏ ש

הָּ‏ ‏ָאמָּ‏ ה הַ‏ זֹאת וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נָּּה | כִ‏ י ‏ֹלא יִירַ‏ ש

בֶ‏ ן הָּ‏ ‏ָאמָּ‏ ה הַ‏ זֹאת עִ‏ ם בְּ‏ נִי עִ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏

)11( וַיֵרַ‏ ע הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר מְּ‏ אֹ‏ ד בְּ‏ עֵ‏ ינֵי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

| עַ‏ ל אוֹדֹת בְּ‏ נוֹ:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ַאל יֵרַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך עַ‏ ל הַ‏ נַעַ‏ ר

וְּ‏ עַ‏ ל אֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אמַ‏ ר אֵ‏ לֶיָך

‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לָּּה | כִ‏ י בְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק יִקָּ‏ רֵ‏ א

לְּ‏ ‏ָך זָּרַ‏ ע:‏ )13( וְּ‏ גַם אֶ‏ ת בֶ‏ ן הָּ‏ ‏ָאמָּ‏ ה לְּ‏ גוֹי

אֲׂשִ‏ ימֶ‏ נּו | כִ‏ י זַרְּ‏ עֲָך הּוא:‏ )14( וַיַשְּ‏ כֵם

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח לֶחֶ‏ ם וְּ‏ חֵ‏ מַ‏ ת מַ‏ יִם

וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ל הָּ‏ גָּר ‏ׂשָּ‏ ם עַ‏ ל שִ‏ כְּ‏ מָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יֶלֶד וַ‏ יְּשַ‏ לְּ‏ חֶ‏ הָּ‏ | וַ‏ תֵ‏ לְֶך וַ‏ תֵ‏ תַ‏ ע בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע:‏ )15( וַיִ‏ כְּ‏ לּו הַ‏ מַ‏ יִם מִ‏ ן

81

Torah Israelita

Avraham fez um grande banquete no dia

em que Yitzhák foi desmamado. 9

Naquele momento, Sarah viu brincando o

filho de Hagar a egípcia, que está dera à

luz a Avraham. 10 Pelo que disse a

Avraham: Deita fora esta serva e o seu

filho; porque o filho desta serva não será

herdeiro com meu filho, com Yitzhák. 11

Pareceu isto bem duro aos olhos de

Avraham, por causa de seu filho. 12

ELOHIM, porém, disse a Avraham: Não

pareça isso duro aos teus olhos por causa

do moço e por causa da tua serva; em

tudo o que Sarah te diz, ouve a sua voz;

porque em Yitzhák será chamada a tua

descendência. 13 Mas também do filho

desta serva farei uma nação, uma vez que

ele é da tua linhagem. 14 Então se

levantou Avraham de manhã cedo e,

tomando pão e um odre de água, os deu

a Hagar, pondo-os sobre o ombro dela;

também lhe deu o menino e despediu-a;

e ela partiu e foi andando errante pelo

deserto de Beer-Seba. 15 E consumida a

água do odre, Hagar deitou o menino

debaixo de um dos arbustos, 16 e foi

assentar-se em frente dele, a boa

distância, como a de um tiro de arco;

porque dizia: Que não veja eu morrer o

menino. Assim sentada em frente dele,

levantou a sua voz e chorou. 17 Mas

ELOHIM ouviu a voz do menino; e o

mensageiro do Criador, bradando a Hagar

desde os céus, disse: Que tens, Hagar?

Não tenha medo, porque ELOHIM ouviu a

voz do menino desde o lugar onde está.


הַ‏ חֵ‏ מֶ‏ ת | וַ‏ תַ‏ שְּ‏ לְֵך אֶ‏ ת הַ‏ יֶלֶד תַ‏ חַ‏ ת ‏ַאחַ‏ ד

הַ‏ שִ‏ יחִ‏ ם:‏ )16( וַ‏ תֵ‏ לְֶך וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב לָּּה מִ‏ נֶגֶד

הַ‏ רְּ‏ חֵ‏ ק כִ‏ מְּ‏ טַ‏ חֲוֵי קֶ‏ שֶ‏ ת כִ‏ י ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה ‏ַאל

אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה בְּ‏ מוֹת הַ‏ יָּלֶד | וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב מִ‏ נֶגֶד

וַ‏ תִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת קֹ‏ לָּּה וַ‏ תֵ‏ בְּ‏ ךְּ‏ : )17( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת קוֹל הַ‏ נַעַ‏ ר וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל הָּ‏ גָּר מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

לָּּה מַ‏ ה לְָּך הָּ‏ גָּר | ‏ַאל תִ‏ ירְּ‏ אִ‏ י כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ ע

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל קוֹל הַ‏ נַעַ‏ ר בַ‏ אֲשֶ‏ ר הּוא

שָּ‏ ם:‏ )18( קּומִ‏ י ‏ׂשְּ‏ אִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ נַעַ‏ ר

וְּ‏ הַ‏ חֲזִ‏ יקִ‏ י אֶ‏ ת יָּדֵ‏ ‏ְך בוֹ‏ | כִ‏ י לְּ‏ גוֹי גָּדוֹל

אֲׂשִ‏ ימֶ‏ נּו:‏ )19( וַ‏ יִ‏ פְּ‏ קַ‏ ח אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת

עֵ‏ ינֶיהָּ‏ וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א בְּ‏ אֵ‏ ר מָּ‏ יִם | וַ‏ תֵ‏ לְֶך וַ‏ תְּ‏ מַ‏ לֵא

אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ מֶ‏ ת מַ‏ יִם וַ‏ תַ‏ שְּ‏ קְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נָּעַ‏ ר:‏

)20( וַ‏ יְּהִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ נַעַ‏ ר וַיִ‏ גְּ‏ דָּ‏ ל |

וַ‏ יֵשֶ‏ ב בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וַיְּהִ‏ י רֹבֶ‏ ה קַ‏ שָּ‏ ת:‏ )21(

וַ‏ יֵשֶ‏ ב בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר פָּ‏ ארָּ‏ ן | וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח לוֹ‏ אִ‏ מוֹ‏

אִ‏ שָּ‏ ה מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)22( וַיְּהִ‏ י בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא וַיֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך

‏ּופִ‏ יכֹ‏ ל ‏ׂשַ‏ ר צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר |

אֱֹלהִ‏ ים עִ‏ מְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏

)23( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ שָּ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה לִ‏ י בֵ‏ אֹלהִ‏ ים הֵ‏ נָּה

אִ‏ ם תִ‏ שְּ‏ קֹ‏ ר לִ‏ י ‏ּולְּ‏ נִינִי ‏ּולְּ‏ נֶכְּ‏ דִ‏ י | כַחֶ‏ סֶ‏ ד

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י עִ‏ מְּ‏ ‏ָך תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י וְּ‏ עִ‏ ם

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר גַרְּ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ ‏ּה:‏ )24( וַיֹאמֶ‏ ר

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אִ‏ שָּ‏ בֵ‏ עַ‏ : )25( וְּ‏ הוֹכִ‏ חַ‏

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך | עַ‏ ל אֹ‏ דוֹת בְּ‏ אֵ‏ ר

82

Torah Israelita

18 Ergue-te, levanta o menino e toma-o

pela mão, porque dele farei uma grande

nação. 19 E abriu-lhe ELOHIM os olhos, e

ela viu um poço; e foi encher de água o

odre e deu de beber ao menino. 20

ELOHIM estava com o menino, que

cresceu e, morando no deserto, tornou-se

flecheiro. 21 Ele habitou no deserto de

Parã; e sua ima tomou-lhe uma mulher da

terra do Mitzraim.

[52 O tratado de Beer Sheba]

22 Naquele mesmo tempo Abimeleque,

com Ficol, o chefe do seu exército, falou a

Avraham, dizendo: ELOHIM é contigo em

tudo o que fazes; 23 agora , jura-me aqui

pelo ELOHIM que não te haverás

falsamente comigo, nem com meu filho,

nem com o filho do meu filho; mas

segundo a beneficência que te fiz, me

farás a mim, e à terra onde peregrinaste.

24 Respondeu Avraham: Eu jurarei. 25

Avraham, porém, repreendeu a

Abimeleque, por causa de um poço de

água, que os servos de Abimeleque

haviam tomado à força. 26 Respondeu

Abimeleque: Não sei quem fez isso; nem

tu fizeste saber, nem tampouco ouvi eu

falar nisso, senão hoje. 27 Tomou,

Avraham ovelhas e bois, e os deu a

Abimeleque; assim fizeram entre si um

pacto. 28 Pôs Avraham, porém, à parte

sete cordeiras do rebanho. 29 E

perguntou Abimeleque a Avraham: Que

significam estas sete cordeiras que

puseste à parte? 30 Respondeu Avraham:


הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר גָּזְּ‏ לּו עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך:‏

)26( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י מִ‏ י

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה | וְּ‏ גַם אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא

הִ‏ גַדְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י וְּ‏ גַם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

הַ‏ יוֹם:‏ )27( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר

וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן לַאֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך | וַיִ‏ כְּ‏ רְּ‏ תּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

בְּ‏ רִ‏ ית:‏ )28( וַ‏ יַצֵ‏ ב ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע

כִ‏ בְּ‏ ‏ׂשֹת הַ‏ צֹאן לְּ‏ בַ‏ דְּ‏ הֶ‏ ן:‏ )29( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | מָּ‏ ה הֵ‏ נָּה שֶ‏ בַ‏ ע

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר הִ‏ צַ‏ בְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ בַ‏ דָּ‏ נָּה:‏

)30( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר כִ‏ י אֶ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשֹת תִ‏ קַ‏ ח

מִ‏ יָּדִ‏ י | בַ‏ עֲבּור תִ‏ הְּ‏ יֶה לִ‏ י לְּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה כִ‏ י

חָּ‏ פַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר הַ‏ זֹאת:‏ )31( עַ‏ ל כֵן

קָּ‏ רָּ‏ א לַמָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע | כִ‏ י שָּ‏ ם

נִשְּ‏ בְּ‏ עּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )32( וַ‏ יִ‏ כְּ‏ רְּ‏ תּו בְּ‏ רִ‏ ית

בִ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע | וַיָּקָּ‏ ם אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך ‏ּופִ‏ יכֹ‏ ל

‏ׂשַ‏ ר צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ וַיָּשֻׁ‏ בּו אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים:‏

)33( וַיִ‏ טַ‏ ע אֶ‏ שֶ‏ ל בִ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

שָּ‏ ם בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה אֵ‏ ל עוֹלָּם:‏ )34( וַיָּגָּר

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים:‏


)1( וַ‏ יְּהִ‏ י ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

וְּ‏ הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים נִסָּ‏ ה אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַיֹאמֶ‏ ר

83

Torah Israelita

Estas sete cordeiras receberás da minha

mão para que me sirvam de testemunho

de que eu cavei este poço. 31 Pelo que

chamou aquele lugar Beer-Seba, porque

ali os dois juraram. 32 Assim fizeram um

pacto em Beer-Seba. Depois se

levantaram Abimeleque e Ficol, o chefe

do seu exército, e tornaram para a terra

dos felishtim. 33 Avraham plantou uma

tamargueira em Beer-Seba, e invocou ali

o nome de יהוה Elohey. 34 E peregrinou

Avraham na terra dos felishtim muitos

dias.


[53 A provação]

1 Aconteceu, depois destas coisas, que

ELOHIM provou a Avraham, dizendo-lhe:

Avraham! E este respondeu: Aqui estou. 2

Prosseguiu ELOHIM: Toma agora teu filho;

114o teu único filho da promessa, Yitzhák, a

quem amas; vai à terra de Moriá, e

oferece-o ali em sacrifício sobre um dos

montes que te hei de mostrar. 3

Levantou-se, Avraham de manhã cedo,

albardou o seu jumento, e tomou consigo

dois de seus moços e Yitzhák, seu filho; e,

tendo cortado lenha para o sacrifício,

partiu para ir ao lugar que ELOHIM lhe


אֵ‏ לָּיו ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵנִי:‏ )2( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

קַ‏ ח נָּא אֶ‏ ת בִ‏ נְָּך אֶ‏ ת יְּחִ‏ ידְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

‏ָאהַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק וְּ‏ לְֶך לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

הַ‏ מֹ‏ רִ‏ יָּה | וְּ‏ הַ‏ עֲלֵהּו שָּ‏ ם לְּ‏ עֹ‏ לָּה עַ‏ ל ‏ַאחַ‏ ד

הֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אֹ‏ מַ‏ ר אֵ‏ לֶיָך:‏ )3( וַיַשְּ‏ כֵם

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַ‏ יַחֲבֹש אֶ‏ ת חֲמֹ‏ רוֹ‏ וַיִ‏ קַ‏ ח

אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי נְּעָּ‏ רָּ‏ יו אִ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ‏ |

וַ‏ יְּבַ‏ קַ‏ ע עֲצֵ‏ י עֹ‏ לָּה וַיָּקָּ‏ ם וַיֵלְֶך אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר לוֹ‏ הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )4(

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת

עֵ‏ ינָּיו וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ קוֹם מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק:‏ )5(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל נְּעָּ‏ רָּ‏ יו שְּ‏ בּו לָּכֶם

פֹ‏ ה עִ‏ ם הַ‏ חֲמוֹר וַ‏ אֲנִי וְּ‏ הַ‏ נַעַ‏ ר נֵלְּ‏ כָּה עַ‏ ד

כֹ‏ ה | וְּ‏ נִשְּ‏ תַ‏ חֲוֶ‏ ה וְּ‏ נָּשּובָּ‏ ה אֲלֵיכֶם:‏ )6(

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת עֲצֵ‏ י הָּ‏ עֹ‏ לָּה וַיָּׂשֶ‏ ם

עַ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ‏ וַיִ‏ קַ‏ ח בְּ‏ יָּדוֹ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ש

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ אֲכֶלֶת | וַיֵלְּ‏ כּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם יַחְּ‏ דָּ‏ ו:‏

)7( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאבִ‏ יו

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ָאבִ‏ י וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֶנִי בְּ‏ נִי | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

הִ‏ נֵה הָּ‏ אֵ‏ ש וְּ‏ הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים וְּ‏ אַ‏ יֵה הַ‏ שֶ‏ ה

לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים

יִרְּ‏ אֶ‏ ה לוֹ‏ הַ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ עֹ‏ לָּה בְּ‏ נִי | וַיֵלְּ‏ כּו

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם יַחְּ‏ דָּ‏ ו:‏ )9( וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם

114

Gn 22: 2 – “o teu único filho”: Abrão tinha outro filho, Ismael, Mas por que Moisés usou a palavra “único”? Em hebraico a palavra é “Yachid” que tem o

sentido qualitativo e não quantitativo, portanto, Moises ao escrever dessa forma estava apontando para a qualidade de Isaque frente a promessa. Portanto a

toráh não se contradiz quando diz que Isaque era yachid (único).

Chamar Isaque de único não desqualifica Ismael como filho de Abraão, alias Ismael foi abençoado e teve sua descendência multiplicada sobre a terra. Todos

os filhos de Abraão fazem parte da segunda promessa feita por D-us ao patriarca; A promessa de tornar como pó a zerah de Abraham avinu.

84

Torah Israelita

dissera. 4 Ao terceiro dia levantou

Avraham os olhos, e viu o lugar de longe.

5 E disse Avraham a seus moços: Ficai-vos

aqui com o jumento, e eu e o jovem

iremos até lá; depois de adorarmos,

voltaremos a vós. 6 Tomou, Avraham a

lenha do sacrifício e a pôs sobre Yitzhák,

seu filho; tomou também na mão o fogo e

o cutelo, e foram caminhando juntos. 7

Então disse Yitzhák a Avraham, seu abba:

Meu abba! Respondeu Avraham: Aqui

estou, meu filho! Perguntou-lhe Yitzhák:

Vejo o fogo e a lenha, mas onde está o

cordeiro para o sacrifício? 8 Respondeu

Avraham: ELOHIM proverá para si o

cordeiro para o sacrifício, meu filho. E os

dois iam caminhando juntos. 9 Havendo

eles chegado ao lugar que ELOHIM lhe

dissera, construiu Avraham ali o altar e

pôs a lenha em ordem; o amarrou, a

Yitzhák, seu filho, e o deitou sobre o altar

em cima da lenha. 10 E, estendendo a

mão, pegou no cutelo para imolar a seu

filho. 11 Mas o mensageiro de יהוה lhe

bradou desde os céus, e disse: Avraham,

Avraham! Ele respondeu: Aqui estou. 12

Então disse o mensageiro: Não estendas

a mão sobre o jovem, e não lhe faças

nada; uma vez que agora sei que temes

ELOHIM, visto que 115 não lhe negaste teu

filho, o teu único filho. 13 Nisso levantou

Avraham os olhos e olhou, e atrás de si um

carneiro embaraçado pelos chifres no

mato; e foi Avraham, tomou o carneiro e


אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר לוֹ‏ הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וַיִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַיַעֲרְֹך אֶ‏ ת

הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים | וַיַעֲקֹ‏ ד אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ‏ וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם

אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל לָּעֵ‏ צִ‏ ים:‏ )10(

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ אֲכֶלֶת | לִ‏ שְּ‏ חֹ‏ ט אֶ‏ ת בְּ‏ נוֹ:‏ )11(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֵ‏ לָּיו מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵנִי:‏

)12( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאל תִ‏ שְּ‏ לַח יָּדְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל הַ‏ נַעַ‏ ר

וְּ‏ ‏ַאל תַ‏ עַ‏ ‏ׂש לוֹ‏ מְּ‏ אּומָּ‏ ה | כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

כִ‏ י יְּרֵ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ ‏ׂשַ‏ כְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ נְָּך אֶ‏ ת יְּחִ‏ ידְּ‏ ‏ָך מִ‏ מֶ‏ נִי:‏ )13( וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת עֵ‏ ינָּיו וַ‏ יַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ַאיִל

‏ַאחַ‏ ר נֶאֱחַ‏ ז בַ‏ סְּ‏ בַ‏ ‏ְך בְּ‏ קַ‏ רְּ‏ נָּיו | וַ‏ יֵלְֶך

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל וַ‏ יַעֲלֵהּו

לְּ‏ עֹ‏ לָּה תַ‏ חַ‏ ת בְּ‏ נוֹ:‏ )14( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא יהוה יִרְּ‏ אֶ‏ ה | אֲשֶ‏ ר

יֵָאמֵ‏ ר הַ‏ יוֹם בְּ‏ הַ‏ ר יהוה יֵרָּ‏ אֶ‏ ה:‏ )15(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | שֵ‏ נִית

מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )16( וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ י נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

נְּאֻׁם יהוה | כִ‏ י יַעַ‏ ן אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה וְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ ‏ׂשַ‏ כְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ נְָּך אֶ‏ ת

יְּחִ‏ ידֶ‏ ‏ָך:‏ )17( כִ‏ י בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֲבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה

‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֲָך כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ כַחוֹל אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יָּם | וְּ‏ יִרַ‏ ש

115

“não lhe negaste”: Outra tradução “não me negaste” Porem se trata de uma tradução fora do contexto, porque não foi ao anjo que Avraham estava

entregando o filho, mas ao ELOHIM.

85

Torah Israelita

o ofereceu em sacrifício em lugar de seu

filho. 14 Pelo que chamou Avraham

àquele lugar יהוה - proverá; de onde se diz

até o dia de hoje: No monte de יהוה se

יהוה proverá. 15 Então o mensageiro de

bradou a Avraham pela segunda vez

desde os céus, 16 e disse: Por mim mesmo

jurei, diz יהוה uma vez que fizeste isto, e

não me negaste teu filho, o teu único filho,

17 que deveras te abençoarei, e

grandemente multiplicarei a tua

descendência, como as estrelas dos céus

e como a areia que está na praia do mar;

e a tua descendência possuirá a porta dos

seus inimigos; 18 e em tua descendência

serão benditas todas as nações da terra;

uma vez que obedeceste à minha voz. 19

Então voltou Avraham aos seus moços e,

levantando-se, foram juntos a Beer-Seba;

e Avraham habitou em Beer-Seba.

[54 Rebeca]

20 Depois destas coisas anunciaram a

Avraham, dizendo: Também Milca tem

dado à luz filhos a Naor, teu irmão: 21 Uz

o seu primeiro filho, e Buz seu irmão, e

Quemuel, abba de Aharôn, 22 e Quesede,

Hazo, Pildas, Yidfaf e Betuel. 23 E Betuel

gerou a Ribka. Esses oito deu à luz Milca a

Naor, irmão de Avraham. 24 E a sua

concubina, que se chamava Reumá,

também deu à luz a Teba, Gaão, Taás e

Maacá.



זַרְּ‏ עֲָך אֵ‏ ת שַ‏ עַ‏ ר אֹ‏ יְּבָּ‏ יו:‏ )18( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כּו

בְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך כֹל גוֹיֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | עֵ‏ קֶ‏ ב אֲשֶ‏ ר

שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י:‏ )19( וַ‏ יָּשָּ‏ ב ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל

נְּעָּ‏ רָּ‏ יו וַיָּקֻׁ‏ מּו וַיֵלְּ‏ כּו יַחְּ‏ דָּ‏ ו אֶ‏ ל בְּ‏ אֵ‏ ר

שָּ‏ בַ‏ ע | וַיֵשֶ‏ ב ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בִ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע:‏

)20( וַיְּהִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ י הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה וַיֻׁגַד

לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר | הִ‏ נֵה יָּלְּ‏ דָּ‏ ה מִ‏ לְּ‏ כָּה גַם

הִ‏ וא בָּ‏ נִים לְּ‏ נָּחוֹר ‏ָאחִ‏ יָך:‏ )21( אֶ‏ ת

עּוץ בְּ‏ כֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בּוז ‏ָאחִ‏ יו | וְּ‏ אֶ‏ ת

קְּ‏ מּואֵ‏ ל אֲבִ‏ י אֲרָּ‏ ם:‏ )22( וְּ‏ אֶ‏ ת כֶׂשֶ‏ ד

וְּ‏ אֶ‏ ת חֲזוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת פִ‏ לְּ‏ דָּ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת יִדְּ‏ לָּף | וְּ‏ אֵ‏ ת

בְּ‏ תּואֵ‏ ל:‏ )23( ‏ּובְּ‏ תּואֵ‏ ל יָּלַד אֶ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

| שְּ‏ מֹ‏ נָּה אֵ‏ לֶה יָּלְּ‏ דָּ‏ ה מִ‏ לְּ‏ כָּה לְּ‏ נָּחוֹר אֲחִ‏ י

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏ )24( ‏ּופִ‏ ילַגְּ‏ שוֹ‏ ‏ּושְּ‏ מָּ‏ ‏ּה

רְּ‏ אּומָּ‏ ה | וַ‏ תֵ‏ לֶד גַם הִ‏ וא אֶ‏ ת טֶ‏ בַ‏ ח וְּ‏ אֶ‏ ת

גַחַ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת תַ‏ חַ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ עֲכָּה:‏


)1( וַיִ‏ הְּ‏ יּו חַ‏ יֵי ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה מֵ‏ ‏ָאה שָּ‏ נָּה

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים | שְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי

‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )2( וַ‏ תָּ‏ מָּ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ יַת ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

הִ‏ וא חֶ‏ בְּ‏ רוֹן בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וַיָּבֹא

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לִ‏ סְּ‏ פֹ‏ ד לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ כֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )3(

וַ‏ יָּקָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מֵ‏ תוֹ‏ | וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר

86

Torah Israelita

Porção semanal: 5ª Chaiei Sarah – A

vida de Sarah



Conclusão: I Rs 1: 1-31

Salmo Chaiei Sara: 45

[55 A morte de Sarah]

1 Naquele momento, os anos da vida de

Sarah foram cento e vinte e sete. 2 E

morreu Sarah em Quiriate-Arba, que é

Hebrom, na terra de Kanaan; e veio

Avraham lamentá-la e chorar por ela: 3

Depois se levantou Avraham de diante do

seu morto, e falou aos filhos de Hete,

dizendo: 4 Estrangeiro e peregrino sou eu

entre vocês; dai-me o direito de um lugar

de sepultura entre vocês, para que eu

sepulte o meu morto, removendo-o de

diante da minha face. 5 Responderam-lhe

os filhos de Hete: 6 Ouve-nos, adon;

príncipe do Criador você é entre nós;

enterra o teu morto na mais escolhida de

nossas sepulturas; nenhum de nós te

vedará a sua sepultura, para enterrares o

teu morto. 7 Então se levantou Avraham

e, inclinando-se diante do povo da terra,

diante dos filhos de Hete, 8 falou-lhes,

dizendo: Se é de sua vontade que eu

sepulte o meu morto de diante de minha

face, ouvi-me e intercedei por mim junto

a Efrom, filho de Zoar, 9 para que ele me

dê a cova de Macpela, que possui no fim


אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת לֵאמֹ‏ ר:‏ )4( גֵר וְּ‏ תוֹשָּ‏ ב

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י עִ‏ מָּ‏ כֶם | תְּ‏ נּו לִ‏ י אֲחֻׁזַת קֶ‏ בֶ‏ ר

עִ‏ מָּ‏ כֶם וְּ‏ אֶ‏ קְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה מֵ‏ תִ‏ י מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נָּי:‏ )5(

וַ‏ יַעֲנּו בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר לוֹ:‏

)6( שְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ נּו אֲדֹנִי נְּׂשִ‏ יא אֱֹלהִ‏ ים אַ‏ תָּ‏ ה

בְּ‏ תוֹכֵנּו בְּ‏ מִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר קְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ינּו קְּ‏ בֹר אֶ‏ ת מֵ‏ תֶ‏ ‏ָך

| אִ‏ יש מִ‏ מֶ‏ נּו אֶ‏ ת קִ‏ בְּ‏ רוֹ‏ ‏ֹלא יִכְּ‏ לֶה מִ‏ מְּ‏ ‏ָך

מִ‏ קְּ‏ בֹר מֵ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )7( וַיָּקָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו לְּ‏ עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לִ‏ בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת:‏ )8(

וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר | אִ‏ ם יֵש אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שְּ‏ כֶם לִ‏ קְּ‏ בֹר אֶ‏ ת מֵ‏ תִ‏ י מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נַי

שְּ‏ מָּ‏ עּונִי ‏ּופִ‏ גְּ‏ עּו לִ‏ י בְּ‏ עֶ‏ פְּ‏ רוֹן בֶ‏ ן צֹחַ‏ ר:‏

)9( וְּ‏ יִתֶ‏ ן לִ‏ י אֶ‏ ת מְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ת הַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵלָּה אֲשֶ‏ ר

לוֹ‏ אֲשֶ‏ ר בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו | בְּ‏ כֶסֶ‏ ף מָּ‏ לֵא

יִתְּ‏ נֶנָּה לִ‏ י בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם לַאֲחֻׁזַת קָּ‏ בֶ‏ ר:‏ )10(

וְּ‏ עֶ‏ פְּ‏ רוֹן יֹשֵ‏ ב בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת | וַיַעַ‏ ן

עֶ‏ פְּ‏ רוֹן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי

חֵ‏ ת לְּ‏ כֹ‏ ל בָּ‏ אֵ‏ י שַ‏ עַ‏ ר עִ‏ ירוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר:‏ )11(

‏ֹלא אֲדֹנִי שְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ נִי הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י לְָּך

וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ לְּ‏ ‏ָך נְּתַ‏ תִ‏ יהָּ‏ | לְּ‏ עֵ‏ ינֵי

בְּ‏ נֵי עַ‏ מִ‏ י נְּתַ‏ תִ‏ יהָּ‏ לְָּך קְּ‏ בֹר מֵ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )12(

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)13( וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל עֶ‏ פְּ‏ רוֹן בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי עַ‏ ם

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לֵאמֹ‏ ר אַ‏ ‏ְך אִ‏ ם אַ‏ תָּ‏ ה לּו שְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ נִי

| נָּתַ‏ תִ‏ י כֶסֶ‏ ף הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה קַ‏ ח מִ‏ מֶ‏ נִי וְּ‏ אֶ‏ קְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה

אֶ‏ ת מֵ‏ תִ‏ י שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )14( וַיַעַ‏ ן עֶ‏ פְּ‏ רוֹן אֶ‏ ת

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר לוֹ:‏ )15( אֲדֹנִי שְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ נִי

87

Torah Israelita

do seu campo; queima dê pelo devido

preço em posse de sepulcro no meio de

vocês. 10 Naquele momento, Efrom

estava sentado no meio dos filhos de

Hete; e respondeu Efrom, o heteu, a

Avraham, aos ouvidos dos filhos de Hete,

isto é, de todos os que entravam pela

porta da sua cidade, dizendo: 11 Não,

meu adon; ouve-me. O campo te dou,

também te dou a cova que nele está; na

presença dos filhos do meu povo te dou;

sepulta o teu morto. 12 Então Avraham se

inclinou diante do povo da terra, 13 e

falou a Efrom, aos ouvidos do povo da

terra, dizendo: Se te agrada, peço a você

que me ouças. Darei o preço do campo;

toma-o de mim, e sepultarei ali o meu

morto. 14 Respondeu Efrom a Avraham:

15 Meu adon, ouve-me. Um terreno do

valor de quatrocentos siclos de prata! Que

é isto entre mim e ti? Sepulta, o teu

morto. 16 E Avraham ouviu a Efrom, e

pesou-lhe a prata de que este tinha falado

aos ouvidos dos filhos de Hete,

quatrocentos siclos de prata, moeda

corrente entre os mercadores. 17 Assim o

campo de Efrom, que estava em Macpela,

em frente de Manre, o campo e a cova

que nele estava, e todo o arvoredo que

havia nele, por todos os seus limites ao

redor, se confirmaram 18 a Avraham em

possessão na presença dos filhos de Hete,

isto é, de todos os que entravam pela

porta da sua cidade. 19 Depois sepultou

Avraham a Sarah sua mulher na cova do

campo de Macpela, em frente de Manre,


אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אֹ‏ ת שֶ‏ קֶ‏ ל כֶסֶ‏ ף בֵ‏ ינִי

‏ּובֵ‏ ינְָּך מַ‏ ה הִ‏ וא | וְּ‏ אֶ‏ ת מֵ‏ תְּ‏ ‏ָך קְּ‏ בֹר:‏ )16(

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל עֶ‏ פְּ‏ רוֹן וַ‏ יִ‏ שְּ‏ קֹ‏ ל

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ עֶ‏ פְּ‏ רֹן אֶ‏ ת הַ‏ כֶסֶ‏ ף אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת | ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שֶ‏ קֶ‏ ל

כֶסֶ‏ ף עֹ‏ בֵ‏ ר לַסֹחֵ‏ ר:‏ )17( וַיָּקָּ‏ ם ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה

עֶ‏ פְּ‏ רוֹן אֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵ‏ לָּה אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי

מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א | הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ וְּ‏ כָּל

הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר בְּ‏ כָּל גְּ‏ בֻׁלוֹ‏

סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )18( לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נָּה לְּ‏ עֵ‏ ינֵי

בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת | בְּ‏ כֹ‏ ל בָּ‏ אֵ‏ י שַ‏ עַ‏ ר עִ‏ ירוֹ:‏

וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן קָּ‏ בַ‏ ר ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל מְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ת ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה הַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵ‏ לָּה עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א הִ‏ וא חֶ‏ בְּ‏ רוֹן | בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏

)20( וַיָּקָּ‏ ם הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בוֹ‏

לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לַאֲחֻׁזַת קָּ‏ בֶ‏ ר | מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת:‏

)19(


)1( וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם זָּקֵ‏ ן בָּ‏ א בַ‏ יָּמִ‏ ים | וַיהוָּ‏ ה

בֵ‏ רַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בַ‏ כֹל:‏ )2( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ זְּ‏ קַ‏ ן בֵ‏ יתוֹ‏ הַ‏ מֹ‏ שֵ‏ ל

בְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ | ‏ׂשִ‏ ים נָּא יָּדְּ‏ ‏ָך תַ‏ חַ‏ ת

יְּרֵ‏ כִ‏ י:‏ )3( וְּ‏ אַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעֲָך בַ‏ יהוָּ‏ ה אֱֹלהֵ‏ י

88

Torah Israelita

que é Hebrom, na terra de Kanaan. 20

Assim o campo e a cova que nele estava

foram confirmados a Avraham pelos

filhos de Hete em possessão de sepultura.


[56 A esposa de Yitzhák]

1 Naquele momento, Avraham era já

יהוה velho e de idade avançada; e em tudo

o havia abençoado. 2 E disse Avraham ao

seu servo, o mais antigo da casa, que tinha

o governo sobre tudo o que possuía: Põe

a tua mão debaixo da minha coxa, 3 para

que eu te faça jurar pelo יהוה Elohey dos

céus e da terra, que não tomarás para

meu filho mulher no meio das filhas dos

kenaanitas, no meio dos quais eu habito;

4 mas que irás à minha terra e à minha

parentela, e dali tomarás mulher para

meu filho Yitzhák. 5 Perguntou-lhe o

servo: Se acaso a mulher não quiser

seguir-me a esta terra, farei, então, tornar

teu filho à terra de onde saíste? 6

Respondeu Avraham: Guarda-te de

יהוה fazeres tornar para lá meu filho. 7 O

Elohey dos céus, que me tirou da casa de

meu abba e da terra da minha parentela,

e que me falou, e que me jurou, dizendo:

À tua o semente darei esta terra; ele

enviará o seu mensageiro diante de si,

para que tomes de lá mulher para meu

filho. 8 Se a mulher, porém, não quiser

seguir-te, serás livre deste meu

juramento; somente não farás meu filho

tornar para lá. 9 Então pôs o servo a sua


הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וֵ‏ אֹלהֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח

אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי מִ‏ בְּ‏ נוֹת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )4( כִ‏ י אֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ צִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ל

מוֹלַדְּ‏ תִ‏ י תֵ‏ לְֵך | וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )5( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד אּולַי

‏ֹלא תֹ‏ אבֶ‏ ה הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לָּלֶכֶת ‏ַאחֲרַ‏ י אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת | הֶ‏ הָּ‏ שֵ‏ ב אָּ‏ שִ‏ יב אֶ‏ ת בִ‏ נְָּך

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יָּצָּ‏ אתָּ‏ מִ‏ שָּ‏ ם:‏ )6(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶ‏ ן

תָּ‏ שִ‏ יב אֶ‏ ת בְּ‏ נִי שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )7( יהוה אֱֹלהֵ‏ י

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר לְּ‏ קָּ‏ חַ‏ נִי מִ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י

‏ּומֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוֹ‏ לַדְּ‏ תִ‏ י וַ‏ אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לִ‏ י וַ‏ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע לִ‏ י לֵאמֹ‏ ר לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת | הּוא יִשְּ‏ לַח מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכוֹ‏

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי מִ‏ שָּ‏ ם:‏ )8(

וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תֹ‏ אבֶ‏ ה הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לָּלֶכֶת ‏ַאחֲרֶ‏ יָך

וְּ‏ נִקִ‏ יתָּ‏ מִ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ תִ‏ י זֹאת | רַ‏ ק אֶ‏ ת בְּ‏ נִי ‏ֹלא

תָּ‏ שֵ‏ ב שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )9( וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד אֶ‏ ת יָּדוֹ‏

תַ‏ חַ‏ ת יֶרֶ‏ ‏ְך ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲדֹנָּיו | וַיִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע לוֹ‏

עַ‏ ל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏ )10( וַיִ‏ קַ‏ ח הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד

עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים מִ‏ גְּ‏ מַ‏ לֵי אֲדֹנָּיו וַ‏ יֵלְֶך וְּ‏ כָּל

טּוב אֲדֹנָּיו בְּ‏ יָּדוֹ‏ | וַיָּקָּ‏ ם וַ‏ יֵלְֶך אֶ‏ ל אֲרַ‏ ם

נַהֲרַ‏ יִם אֶ‏ ל עִ‏ יר נָּחוֹר:‏ )11( וַ‏ יַבְּ‏ רֵ‏ ‏ְך

הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים מִ‏ חּוץ לָּעִ‏ יר אֶ‏ ל בְּ‏ אֵ‏ ר הַ‏ מָּ‏ יִם |

לְּ‏ עֵ‏ ת עֶ‏ רֶ‏ ב לְּ‏ עֵ‏ ת צֵ‏ את הַ‏ שֹאֲבֹת:‏ )12(

וַ‏ יֹאמַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲדֹנִי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ה נָּא לְּ‏ פָּ‏ נַי הַ‏ יוֹם | וַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֶ‏ סֶ‏ ד עִ‏ ם

89

Torah Israelita

mão debaixo da coxa de Avraham seu

adon, e jurou-lhe sobre este negócio. 10

Tomou, o servo dez dos camelos do seu

adon, uma vez que todos os bens de seu

adon estavam em sua mão; e, partindo,

foi para a Mesopotâmia, à cidade de Naor.

11 Fez ajoelhar os camelos fora da cidade,

junto ao poço de água, pela tarde, à hora

em que as mulheres saíam a tirar água. 12

E disse: Ó יהוה Elohey de meu adon

Avraham, dá-me hoje, peço a você, bom

êxito, e usa de benevolência para com o

meu adon Avraham. 13 Eu estou em pé

junto à fonte, e as filhas dos homens desta

cidade vêm saindo para tirar água; 14

faze, que a donzela a quem eu disser:

Abaixa o teu cântaro, peço a você, para

que eu beba; e ela responder: Bebe, e

darei de beber aos teus camelos; seja

aquela que designaste para o teu servo

Yitzhák. Assim conhecerei que usaste de

benevolência para com o meu adon. 15

Antes que ele acabasse de falar, Ribka,

filha de Betuel, filho de Milca, mulher de

Naor, irmão de Avraham, saía com o seu

cântaro sobre o ombro. 16 A donzela era

muito formosa à vista, virgem betulah, a

quem homem não havia conhecido; ela

desceu à fonte, encheu o seu cântaro e

subiu. 17 Então o servo correu-lhe ao

encontro, e disse: Deixa-me beber, peço a

você, um pouco de água do teu cântaro.

18 Respondeu ela: Bebe, meu adon.

Então com presteza abaixou o seu cântaro

sobre a mão e deu-lhe de beber. 19 E

quando acabou de lhe dar de beber, disse:


אֲדֹנִי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏ )13( הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נִצָּ‏ ב

עַ‏ ל עֵ‏ ין הַ‏ מָּ‏ יִם | ‏ּובְּ‏ נוֹת ‏ַאנְּשֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ יר

יֹצְּ‏ אֹ‏ ת לִ‏ שְּ‏ אֹ‏ ב מָּ‏ יִם:‏ )14( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ נַעֲרָּ‏

אֲשֶ‏ ר אֹ‏ מַ‏ ר אֵ‏ לֶיהָּ‏ הַ‏ טִ‏ י נָּא כַדֵ‏ ‏ְך וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה שְּ‏ תֵ‏ ה וְּ‏ גַם גְּ‏ מַ‏ לֶיָך אַ‏ שְּ‏ קֶ‏ ה |

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה הֹ‏ כַחְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּובָּ‏ ‏ּה אֵ‏ דַ‏ ע

כִ‏ י עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ חֶ‏ סֶ‏ ד עִ‏ ם אֲדֹנִי:‏ )15( וַיְּהִ‏ י

הּוא טֶ‏ רֶ‏ ם כִ‏ לָּה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר וְּ‏ הִ‏ נֵה רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

יֹצֵ‏ את אֲשֶ‏ ר יֻׁלְּ‏ דָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ תּואֵ‏ ל בֶ‏ ן מִ‏ לְּ‏ כָּה

אֵ‏ שֶ‏ ת נָּחוֹר אֲחִ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וְּ‏ כַדָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל

שִ‏ כְּ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )16( וְּ‏ הַ‏ נַעֲרָּ‏ טֹ‏ בַ‏ ת מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה

מְּ‏ אֹ‏ ד בְּ‏ תּולָּה וְּ‏ אִ‏ יש ‏ֹלא יְּדָּ‏ עָּ‏ ‏ּה | וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ ד

הָּ‏ עַ‏ יְּנָּה וַ‏ תְּ‏ מַ‏ לֵא כַדָּ‏ ‏ּה וַ‏ תָּ‏ עַ‏ ל:‏ )17( וַיָּרָּ‏ ץ

הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ‏ּה | וַיֹאמֶ‏ ר הַ‏ גְּ‏ מִ‏ יאִ‏ ינִי נָּא

מְּ‏ עַ‏ ט מַ‏ יִם מִ‏ כַדֵ‏ ‏ְך:‏ )18( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר שְּ‏ תֵ‏ ה

אֲדֹנִי | וַ‏ תְּ‏ מַ‏ הֵ‏ ר וַ‏ תֹ‏ רֶ‏ ד כַדָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל יָּדָּ‏ ‏ּה

וַ‏ תַ‏ שְּ‏ קֵ‏ הּו:‏ )19( וַ‏ תְּ‏ כַל לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ קֹ‏ תוֹ‏ |

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר גַם לִ‏ גְּ‏ מַ‏ לֶיָך אֶ‏ שְּ‏ ‏ָאב עַ‏ ד אִ‏ ם

כִ‏ לּו לִ‏ שְּ‏ תֹ‏ ת:‏ )20( וַ‏ תְּ‏ מַ‏ הֵ‏ ר וַ‏ תְּ‏ עַ‏ ר כַדָּ‏ ‏ּה

אֶ‏ ל הַ‏ שֹקֶ‏ ת וַ‏ תָּ‏ רָּ‏ ץ עוֹד אֶ‏ ל הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר

לִ‏ שְּ‏ אֹ‏ ב | וַ‏ תִ‏ שְּ‏ ‏ַאב לְּ‏ כָּל גְּ‏ מַ‏ לָּיו:‏ )21(

וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יש מִ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ה לָּּה | מַ‏ חֲרִ‏ יש לָּדַ‏ עַ‏ ת

הַ‏ הִ‏ צְּ‏ לִ‏ י ‏ַח יהוה דַ‏ רְּ‏ כוֹ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא:‏ )22(

וַ‏ יְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר כִ‏ לּו הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים לִ‏ שְּ‏ תוֹת

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח הָּ‏ אִ‏ יש נֶזֶם זָּהָּ‏ ב בֶ‏ קַ‏ ע מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לוֹ‏ |

‏ּושְּ‏ נֵי צְּ‏ מִ‏ ידִ‏ ים עַ‏ ל יָּדֶ‏ יהָּ‏ עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב

מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לָּם:‏ )23( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר בַ‏ ת מִ‏ י אַ‏ תְּ‏

90

יהוה

Torah Israelita

Tirarei também água para os teus

camelos, até que acabem de beber. 20

Também com presteza despejou o seu

cântaro no bebedouro e, correndo outra

vez ao poço, tirou água para todos os

camelos dele. 21 E o homem a

contemplava atentamente, em silêncio,

para saber se יהוה havia tornado próspera

a sua jornada, ou não. 22 Depois que os

camelos acabaram de beber, tomou o

homem um brinco de ouro, de meio siclo

de peso, e duas pulseiras para as mãos

dela, do peso de dez siclos de ouro; 23 e

perguntou: De quem és filha? Dize-me,

peço a você. Há lugar em casa de teu abba

para nós pousarmos? 24 Ela lhe

respondeu: Eu sou filha de Betuel, filho de

Milca, o qual ela deu a Naor. 25 Disse

mais: Temos palha e forragem bastante, e

lugar para pousar. 26 Então inclinou-se o

homem e adorou a 27 ; e disse:

) יהוה (Bendito seja יהוה Baruch ata

Elohey de meu adon Avraham, que não

retirou do meu adon a sua benevolência e

a sua emet; quanto a mim, יהוה me guiou

no caminho à casa dos irmãos de meu

adon. 28 A donzela correu, e relatou estas

coisas aos da casa de sua ima. 29 Naquele

momento, Ribka tinha um irmão, cujo

nome era Laban, o qual saiu correndo ao

encontro daquele homem até a fonte; 30

uma vez que tinha visto o brinco, e as

pulseiras sobre as mãos de sua irmã, e

ouvido as palavras de sua irmã Ribka, que

dizia: Assim me falou aquele homem; e foi

ter com o homem, que estava em pé


הַ‏ גִ‏ ידִ‏ י נָּא לִ‏ י | הֲיֵש בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יְך מָּ‏ קוֹם

לָּנּו לָּלִ‏ ין:‏ )24( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו בַ‏ ת

בְּ‏ תּואֵ‏ ל ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י | בֶ‏ ן מִ‏ לְּ‏ כָּה אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה

לְּ‏ נָּחוֹר:‏ )25( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו גַם תֶ‏ בֶ‏ ן גַם

מִ‏ סְּ‏ פוֹא רַ‏ ב עִ‏ מָּ‏ נּו | גַם מָּ‏ קוֹם לָּלּון:‏

)26( וַ‏ יִ‏ קֹ‏ ד הָּ‏ אִ‏ יש וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו לַיהוָּ‏ ה:‏

)27( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר בָּ‏ רּוְך יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲדֹנִי

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא עָּ‏ זַב חַ‏ סְּ‏ דוֹ‏ וַ‏ אֲמִ‏ תוֹ‏

מֵ‏ עִ‏ ם אֲדֹנִי | ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך נָּחַ‏ נִי יהוה

בֵ‏ ית אֲחֵ‏ י אֲדֹנִי:‏ )28( וַ‏ תָּ‏ רָּ‏ ץ הַ‏ נַעֲרָּ‏

וַ‏ תַ‏ גֵד לְּ‏ בֵ‏ ית אִ‏ מָּ‏ ‏ּה | כַדְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏

)29( ‏ּולְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה ‏ָאח ‏ּושְּ‏ מוֹ‏ לָּבָּ‏ ן | וַ‏ יָּרָּ‏ ץ

לָּבָּ‏ ן אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ חּוצָּ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ יִן:‏

)30( וַיְּהִ‏ י כִ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ נֶזֶם וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ צְּ‏ מִ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל יְּדֵ‏ י אֲחֹ‏ תוֹ‏ ‏ּוכְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ אֶ‏ ת

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֲחֹ‏ תוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר כֹה דִ‏ בֶ‏ ר

אֵ‏ לַי הָּ‏ אִ‏ יש | וַ‏ יָּבֹא אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ הִ‏ נֵה

עֹ‏ מֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ יִן:‏ )31(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר בוֹא בְּ‏ רּוְך יהוה | לָּמָּ‏ ה תַ‏ עֲמֹ‏ ד

בַ‏ חּוץ וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י פִ‏ נִיתִ‏ י הַ‏ בַ‏ יִת ‏ּומָּ‏ קוֹם

לַגְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים:‏ )32( וַיָּבֹא הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ בַ‏ יְּתָּ‏ ה

וַ‏ יְּפַ‏ תַ‏ ח הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים | וַיִ‏ תֵ‏ ן תֶ‏ בֶ‏ ן ‏ּומִ‏ סְּ‏ פוֹא

לַגְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים ‏ּומַ‏ יִם לִ‏ רְּ‏ חֹ‏ ץ רַ‏ גְּ‏ לָּיו וְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֵי

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ:‏ )33( וייׂשם

‏]וַיּוׂשַ‏ ם קרי[‏ לְּ‏ פָּ‏ נָּיו לֶאֱכֹ‏ ל וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא

אֹ‏ כַל עַ‏ ד אִ‏ ם דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ י | וַיֹאמֶ‏ ר

דַ‏ בֵ‏ ר:‏ )34( וַ‏ יֹאמַ‏ ר | עֶ‏ בֶ‏ ד ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

91

Torah Israelita

junto aos camelos ao lado da fonte. 31 E

disse: Entra, bendito de יהוה ; por que

estás aqui fora? Pois eu já preparei a casa,

e lugar para os camelos. 32 Então veio o

homem à casa, e desarreou os camelos;

deram palha e forragem para os camelos

e água para lavar os pés dele e dos

homens que estavam com ele. 33 Depois

puseram comida diante dele. Ele, porém,

disse: Não comerei, até que tenha

exposto a minha incumbência.

Respondeu Laban: Fala. 34 Então disse: Eu

sou o servo de Avraham. 35 O יהוה tem

abençoado muito ao meu adon, o qual se

tem engrandecido; deu-lhe rebanhos e

gado, prata e ouro, servos e escravas,

camelos e jumentos. 36 E Sarah, a mulher

do meu adon, mesmo depois, de velha

deu um filho a meu adon; e o abba lhe deu

todos os seus pertences. 37 Naquele

momento, o meu adon me fez jurar,

dizendo: Não tomarás mulher para meu

filho das filhas dos kenaanitas, em cuja

terra hábito; 38 irás, porém, à casa de

meu abba, e à minha parentela, e tomarás

mulher para meu filho. 39 Então respondi

ao meu adon: Por acaso não me seguirá a

יהוה mulher. 40 Ao que ele me disse: O

em cuja presença tenho andado, enviará

o seu mensageiro contigo, e prosperará o

teu caminho; e da minha parentela e da

casa de meu abba tomarás mulher para

meu filho; 41 então serás livre do meu

juramento, quando chegares à minha

parentela; e se não te derem, livre serás

do meu juramento. 42 E hoje cheguei à


‏ָאנֹ‏ כִ‏ י:‏ )35( וַ‏ יהוָּה בֵ‏ רַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת אֲדֹנִי מְּ‏ אֹ‏ ד

וַ‏ יִ‏ גְּ‏ דָּ‏ ל | וַ‏ יִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר וְּ‏ כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב

וַ‏ עֲבָּ‏ דִ‏ ם ‏ּושְּ‏ פָּ‏ חֹ‏ ת ‏ּוגְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים וַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים:‏

)36( וַ‏ תֵ‏ לֶד ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ שֶ‏ ת אֲדֹנִי בֵ‏ ן לַאדֹנִי

‏ַאחֲרֵ‏ י זִ‏ קְּ‏ נָּתָּ‏ ‏ּה | וַיִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר

לוֹ:‏ )37( וַיַשְּ‏ בִ‏ עֵ‏ נִי אֲדֹנִי לֵאמֹ‏ ר | ‏ֹלא

תִ‏ קַ‏ ח אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי מִ‏ בְּ‏ נוֹת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יֹשֵ‏ ב בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )38( אִ‏ ם ‏ֹלא אֶ‏ ל

בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י תֵ‏ לְֵך וְּ‏ אֶ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תִ‏ י | וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏

אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי:‏ )39( וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר אֶ‏ ל אֲדֹנִי |

אֻׁלַי ‏ֹלא תֵ‏ לְֵך הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ַאחֲרָּ‏ י:‏ )40(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּי | יהוה אֲשֶ‏ ר הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לַכְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ פָּ‏ נָּיו יִשְּ‏ לַח מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכוֹ‏ אִ‏ תָּ‏ ‏ְך וְּ‏ הִ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏

דַ‏ רְּ‏ כֶָך וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נִי מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תִ‏ י

‏ּומִ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י:‏ )41( ‏ָאז תִ‏ נָּקֶ‏ ה מֵ‏ ‏ָאלָּתִ‏ י

כִ‏ י תָּ‏ בוֹא אֶ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תִ‏ י | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִתְּ‏ נּו

לְָּך וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ נָּקִ‏ י מֵ‏ ‏ָאלָּתִ‏ י:‏ )42( וָּ‏ ‏ָאבֹא

הַ‏ יוֹם אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ יִן | וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ י

אֲדֹנִי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אִ‏ ם יֶשְּ‏ ‏ָך נָּא מַ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏

דַ‏ רְּ‏ כִ‏ י אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הֹ‏ לְֵך עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )43(

הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נִצָּ‏ ב עַ‏ ל עֵ‏ ין הַ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה

הָּ‏ עַ‏ לְּ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יֹצֵ‏ את לִ‏ שְּ‏ אֹ‏ ב וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

אֵ‏ לֶיהָּ‏ הַ‏ שְּ‏ קִ‏ ינִי נָּא מְּ‏ עַ‏ ט מַ‏ יִם מִ‏ כַדֵ‏ ‏ְך:‏

)44( וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ לַי גַם אַ‏ תָּ‏ ה שְּ‏ תֵ‏ ה וְּ‏ גַם

לִ‏ גְּ‏ מַ‏ לֶיָך אֶ‏ שְּ‏ ‏ָאב | הִ‏ וא הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

הֹ‏ כִ‏ יחַ‏ יהוה לְּ‏ בֶ‏ ן אֲדֹנִי:‏ )45( אֲנִי טֶ‏ רֶ‏ ם

אֲכַלֶה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל לִ‏ בִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

92

יהוה

Torah Israelita

fonte, e disse: יהוה Elohey de meu adon

Avraham, se é que agora prosperas o meu

caminho, o qual venho seguindo, 43 estou

junto à fonte; faze, que a jovem al-mah

que sair para tirar água, a quem eu disser:

Dá-me, peço a você, de beber um pouco

de água do teu cântaro, 44 e ela me

responder: Bebe tu, e tirarei água para os

teus camelos; seja a mulher que

designou para o filho de meu adon. 45

Naquele momento, antes que eu

acabasse de falar no meu lev, Ribka saía

com o seu cântaro sobre o ombro, desceu

à fonte e tirou água; e eu lhe disse: Dá-me

de beber, peço a você. 46 E ela, com

presteza, abaixou o seu cântaro do

ombro, e disse: Bebe, e darei de beber aos

teus camelos; assim bebi, e ela deu

também de beber aos camelos. 47 Então

lhe perguntei: De quem és filha? E ela

disse: Filha de Betuel, filho de Naor, que

Milca lhe deu. Então eu lhe pus o brinco

no nariz e as pulseiras sobre as mãos; 48

יהוה e, inclinando-me, adorei e bendisse a

Elohey do meu adon Avraham, que me

havia conduzido pelo caminho direito

para tomar para seu filho a filha do irmão

do meu adon. 49 Agora, se vocês hão de

usar de benevolência e de emet para com

o meu adon, declarai-me; e se não,

também me declarai, para que eu vá ou

para a direita ou para a esquerda. 50

Então responderam Laban e Betuel: Do

procede este negócio; nós não יהוה

podemos falar-te mal ou bem. 51 Ribka

está diante de ti, toma-a e vai-te; seja ela


יֹצֵ‏ את וְּ‏ כַדָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל שִ‏ כְּ‏ מָּ‏ ‏ּה וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ ד הָּ‏ עַ‏ יְּנָּה

וַ‏ תִ‏ שְּ‏ ‏ָאב | וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר אֵ‏ לֶיהָּ‏ הַ‏ שְּ‏ קִ‏ ינִי נָּא:‏

)46( וַ‏ תְּ‏ מַ‏ הֵ‏ ר וַ‏ תוֹרֶ‏ ד כַדָּ‏ ‏ּה מֵ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר שְּ‏ תֵ‏ ה וְּ‏ גַם גְּ‏ מַ‏ לֶיָך אַ‏ שְּ‏ קֶ‏ ה |

וָּ‏ אֵ‏ שְּ‏ תְּ‏ וְּ‏ גַם הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים הִ‏ שְּ‏ קָּ‏ תָּ‏ ה:‏ )47(

וָּ‏ אֶ‏ שְּ‏ ‏ַאל אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר בַ‏ ת מִ‏ י אַ‏ תְּ‏

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר בַ‏ ת בְּ‏ תּואֵ‏ ל בֶ‏ ן נָּחוֹר אֲשֶ‏ ר

יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לוֹ‏ מִ‏ לְּ‏ כָּה | וָּ‏ אָּ‏ ‏ׂשִ‏ ם הַ‏ נֶזֶם עַ‏ ל אַ‏ פָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ הַ‏ צְּ‏ מִ‏ ידִ‏ ים עַ‏ ל יָּדֶ‏ יהָּ‏ : )48( וָּ‏ אֶ‏ קֹ‏ ד

וָּ‏ אֶ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶ‏ ה לַיהוָּ‏ ה | וָּ‏ אֲבָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֵ‏ י אֲדֹנִי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר הִ‏ נְּחַ‏ נִי

בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֱמֶ‏ ת לָּקַ‏ חַ‏ ת אֶ‏ ת בַ‏ ת אֲחִ‏ י אֲדֹנִי

לִ‏ בְּ‏ נוֹ:‏ )49( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אִ‏ ם יֶשְּ‏ כֶם עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים

חֶ‏ סֶ‏ ד וֶ‏ אֱמֶ‏ ת אֶ‏ ת אֲדֹנִי הַ‏ גִ‏ ידּו לִ‏ י | וְּ‏ אִ‏ ם

‏ֹלא הַ‏ גִ‏ ידּו לִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ פְּ‏ נֶה עַ‏ ל יָּמִ‏ ין אוֹ‏ עַ‏ ל

‏ׂשְּ‏ מֹ‏ אל:‏ )50( וַיַעַ‏ ן לָּבָּ‏ ן ‏ּובְּ‏ תּואֵ‏ ל

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו מֵ‏ יְּהוָּ‏ ה יָּצָּ‏ א הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר | ‏ֹלא נּוכַל

דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לֶיָך רַ‏ ע אוֹ‏ טוֹב:‏ )51( הִ‏ נֵה

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך קַ‏ ח וָּ‏ לְֵך | ‏ּותְּ‏ הִ‏ י אִ‏ שָּ‏ ה

לְּ‏ בֶ‏ ן אֲדֹנֶיָך כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

וַ‏ יְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר שָּ‏ מַ‏ ע עֶ‏ בֶ‏ ד ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה לַיהוָּ‏ ה:‏

)53( וַיוֹצֵ‏ א הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד כְּ‏ לֵי כֶסֶ‏ ף ‏ּוכְּ‏ לֵי זָּהָּ‏ ב

יהוה:‏ )52(

‏ּובְּ‏ גָּדִ‏ ים וַיִ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה | ‏ּומִ‏ גְּ‏ דָּ‏ נֹ‏ ת נָּתַ‏ ן

לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יהָּ‏ ‏ּולְּ‏ אִ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )54( וַיֹאכְּ‏ לּו וַיִ‏ שְּ‏ תּו

הּוא וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עִ‏ מוֹ‏ וַיָּלִ‏ ינּו |

וַ‏ יָּקּומּו בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַ‏ יֹאמֶ‏ ר שַ‏ לְּ‏ חֻׁנִי לַאדֹנִי:‏

93

Torah Israelita

a mulher do filho de teu adon, como tem

dito 52 . Quando o servo de Avraham

ouviu as palavras deles, prostrou-se com

rosto em terra diante de 53 : e tirou

o servo joias de prata, e joias de ouro, e

vestidos, e deu-os a Ribka; também deu

coisas preciosas a seu irmão e a sua ima.

54 Então comeram e beberam, ele e os

homens que com ele estavam, e

passaram a noite. Quando se levantaram

de manhã, disse o servo: Deixai-me ir a

meu adon. 55 Disseram o irmão e a ima da

donzela: Fique ela conosco alguns dias,

pelo menos dez dias; e depois irá. 56 Ele,

porém, respondeu a eles: Não me

detenhas, visto que יהוה me tem

prosperado o caminho; deixai-me partir,

para que eu volte a meu adon. 57

Disseram a ele: chamaremos a donzela, e

perguntaremos a ela mesma. 58

Chamaram, a Ribka, e lhe perguntaram:

Irás tu com este homem; Respondeu ela:

Irei. 59 Então despediram a Ribka, sua

irmã, e à sua ama e ao servo de Avraham

e a seus homens; 60 e abençoaram a

Ribka, e disseram a ele: Irmã nossa, sê tu

a ima de milhares de miríades, e possua a

tua descendência a porta de seus

aborrecedores! 61 Assim Ribka se

levantou com as suas moças e, montando

nos camelos, seguiram o homem; e o

servo, tomando a Ribka, partiu. 62

Naquele momento, Yitzhák tinha vindo do

caminho de Beer-Laai-Rói; habitava na

terra do Negebe. 63 Saíra Yitzhák ao

campo à tarde, para meditar; e

יהוה

יהוה


)55( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאחִ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אִ‏ מָּ‏ ‏ּה תֵ‏ שֵ‏ ב הַ‏ נַעֲרָּ‏

אִ‏ תָּ‏ נּו יָּמִ‏ ים אוֹ‏ עָּ‏ ‏ׂשוֹר | ‏ַאחַ‏ ר תֵ‏ לְֵך:‏

)56( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם ‏ַאל תְּ‏ ‏ַאחֲרּו אֹ‏ תִ‏ י

וַ‏ יהוָּ‏ ה הִ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏ דַ‏ רְּ‏ כִ‏ י | שַ‏ לְּ‏ חּונִי וְּ‏ אֵ‏ לְּ‏ כָּה

לַאדֹנִי:‏ )57( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו נִקְּ‏ רָּ‏ א לַנַעֲרָּ‏ |

וְּ‏ נִשְּ‏ אֲלָּה אֶ‏ ת פִ‏ יהָּ‏ : )58( וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו

לְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לֶיהָּ‏ הֲתֵ‏ לְּ‏ כִ‏ י עִ‏ ם

הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ זֶה | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לְֵך:‏ )59(

וַ‏ יְּשַ‏ לְּ‏ חּו אֶ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֲחֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

מֵ‏ נִקְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ אֶ‏ ת עֶ‏ בֶ‏ ד ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

אֲנָּשָּ‏ יו:‏ )60( וַיְּבָּ‏ רֲ‏ כּו אֶ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו לָּּה אֲחֹ‏ תֵ‏ נּו אַ‏ תְּ‏ הֲיִי לְּ‏ ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י

רְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ה | וְּ‏ יִירַ‏ ש זַרְּ‏ עֵ‏ ‏ְך אֵ‏ ת שַ‏ עַ‏ ר ‏ׂשֹנְָּאיו:‏

)61( וַ‏ תָּ‏ קָּ‏ ם רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה וְּ‏ נַעֲרֹתֶ‏ יהָּ‏ וַ‏ תִ‏ רְּ‏ כַבְּ‏ נָּה

עַ‏ ל הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים וַ‏ תֵ‏ לַכְּ‏ נָּה ‏ַאחֲרֵ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש |

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד אֶ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה וַ‏ יֵלְַך:‏ )62(

וְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק בָּ‏ א מִ‏ בוֹא בְּ‏ אֵ‏ ר לַחַ‏ י רֹאִ‏ י | וְּ‏ הּוא

יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ נֶגֶב:‏ )63( וַיֵצֵ‏ א יִצְּ‏ חָּ‏ ק

לָּׂשּוחַ‏ בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נוֹת עָּ‏ רֶ‏ ב | וַיִ‏ שָּ‏ א

עֵ‏ ינָּיו וַיַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים בָּ‏ אִ‏ ים:‏ )64(

וַ‏ תִ‏ שָּ‏ א רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ת עֵ‏ ינֶיהָּ‏ וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א אֶ‏ ת

יִצְּ‏ חָּ‏ ק | וַ‏ תִ‏ פֹ‏ ל מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ גָּמָּ‏ ל:‏ )65(

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד מִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ לָּזֶה

הַ‏ הֹ‏ לְֵך בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֵ‏ נּו וַיֹאמֶ‏ ר הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד

הּוא אֲדֹנִי | וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח הַ‏ צָּ‏ עִ‏ יף וַ‏ תִ‏ תְּ‏ כָּס:‏

)66( וַיְּסַ‏ פֵ‏ ר הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק | אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏ )67( וַ‏ יְּבִ‏ אֶ‏ הָּ‏

94

Torah Israelita

levantando os olhos, viu, e vinham

camelos. 64 Ribka também levantou os

olhos e, vendo a Yitzhák, saltou do camelo

65 e perguntou ao servo: Quem é aquele

homem que vem pelo campo ao nosso

encontro? Respondeu o servo: É meu

adon. Então ela tomou o véu e se cobriu.

66 Depois o servo contou a Yitzhák tudo o

que fizera. 67 Yitzhák, trouxe Ribka para a

tenda de Sarah, sua ima; tomou-a e ela lhe

foi por mulher; e ele a amou. Assim

Yitzhák foi consolado depois da morte de

sua ima.


[57 Os últimos dias da vida de

Avraham]

1 Naquele momento, Avraham tomou

outra mulher, que se chamava Quetura. 2

Ela lhe deu à luz a Zinrã, Yakshan, Medã,

Midyam, Isbaque e Suá. 3 Yakshan gerou

a Sabá e Dedã. Os filhos de Dedã foram

Assurim, Letusim e Leumim. 4 Os filhos de

Midyam foram Efá, Efer, Hanoque, Abidá

e Eldá; todos estes foram filhos de

Quetura. 5 Avraham, porém, deu tudo

quanto possuía a Yitzhák; 6, no entanto

aos filhos das concubinas que Avraham

tinha, deu ele dádivas; e, ainda em vida, os

separou de seu filho Yitzhák, enviando-os

ao Oriente, para a terra oriental. 7 Estes,

são os dias dos anos da vida de Avraham,

que ele viveu: cento e setenta e, cinco


יִצְּ‏ חָּ‏ ק הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ מוֹ‏ וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וַ‏ יֶאֱהָּ‏ בֶ‏ הָּ‏

וַ‏ יִ‏ נָּחֵ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ַאחֲרֵ‏ י אִ‏ מוֹ:‏

|


)1( וַ‏ יֹסֶ‏ ף ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיִ‏ קַ‏ ח אִ‏ שָּ‏ ה ‏ּושְּ‏ מָּ‏ ‏ּה

קְּ‏ טּורָּ‏ ה:‏ )2( וַ‏ תֵ‏ לֶד לוֹ‏ אֶ‏ ת זִ‏ מְּ‏ רָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת

יָּקְּ‏ שָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת מְּ‏ דָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ דְּ‏ יָּן | וְּ‏ אֶ‏ ת יִשְּ‏ בָּ‏ ק

וְּ‏ אֶ‏ ת שּוחַ‏ : )3( וְּ‏ יָּקְּ‏ שָּ‏ ן יָּלַד אֶ‏ ת שְּ‏ בָּ‏ א

וְּ‏ אֶ‏ ת דְּ‏ דָּ‏ ן | ‏ּובְּ‏ נֵי דְּ‏ דָּ‏ ן הָּ‏ יּו אַ‏ שּורִ‏ ם

‏ּולְּ‏ טּושִ‏ ים ‏ּולְּ‏ אֻׁמִ‏ ים:‏ )4( ‏ּובְּ‏ נֵי מִ‏ דְּ‏ יָּן

עֵ‏ יפָּ‏ ה וָּ‏ עֵ‏ פֶ‏ ר וַ‏ חֲנֹ‏ ‏ְך וַ‏ אֲבִ‏ ידָּ‏ ע וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ דָּ‏ עָּ‏ ה |

כָּל אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי קְּ‏ טּורָּ‏ ה:‏ )5( וַיִ‏ תֵ‏ ן

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )6(

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי הַ‏ פִ‏ ילַגְּ‏ שִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם נָּתַ‏ ן

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם מַ‏ תָּ‏ נֹ‏ ת | וַ‏ יְּשַ‏ לְּ‏ חֵ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק

בְּ‏ נוֹ‏ בְּ‏ עוֹדֶ‏ נּו חַ‏ י קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ קֶ‏ דֶ‏ ם:‏

)7( וְּ‏ אֵ‏ לֶה יְּמֵ‏ י שְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ י | מְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש

שָּ‏ נִים:‏ )8( וַ‏ יִ‏ גְּ‏ וַ‏ ע וַיָּמָּ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ ה טוֹבָּ‏ ה זָּקֵ‏ ן וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בֵ‏ עַ‏ | וַ‏ יֵָאסֶ‏ ף אֶ‏ ל

עַ‏ מָּ‏ יו:‏ )9( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רּו אֹ‏ תוֹ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

וְּ‏ יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל בָּ‏ נָּיו אֶ‏ ל מְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ת הַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵ‏ לָּה |

אֶ‏ ל ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה עֶ‏ פְּ‏ רֹן בֶ‏ ן צֹחַ‏ ר הַ‏ חִ‏ תִ‏ י אֲשֶ‏ ר

95

Torah Israelita

anos. 8 116 E Avraham expirou, morrendo

em boa velhice, velho e cheio de dias; e foi

congregado ao seu povo. 9 Então Yitzhák

e Iyshmael, seus filhos, o sepultaram na

cova de Macpela, no campo de Efrom,

filho de Zoar, o heteu, que estava em

frente de Manre, 10 o campo que

Avraham comprara aos filhos de Hete. Ali

foi sepultado Avraham, e Sarah, sua

mulher. 11 Depois da morte de Avraham,

ELOHIM abençoou a Yitzhák, seu filho; e

habitava Yitzhák junto a Beer-Laai-Rói.

[58 Ismael]

12 Estas são as gerações de Iyshmael,

filho de Avraham, que Hagar, a egípcia,

serva de Sarah, lhe deu; 13 e estes são os

nomes dos filhos de Iyshmael pela sua

ordem, segundo as suas gerações: o

primeiro filho de Iyshmael era Nebaiote,

depois Quedar, Abdeel, Mibsão, 14

Misma, Dumá, Massá, 15 Chadad, Tema,

Yetur, Nafis e Quedemá. 16 Estes são os

filhos de Iyshmael, e estes são os seus

nomes pelas suas vilas e pelos seus

acampamentos: doze príncipes segundo

as suas tribos. 17 E estes são os anos da

vida de Iyshmael, cento e trinta e sete

anos; e ele expirou e, morrendo, foi

congregado ao seu povo. 18 Eles então

habitaram desde Havilá até Sur, que está

em frente do Mitzraim, como quem vai

em direção da Assíria; assim Iyshmael se


עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א:‏ )10( הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר

קָּ‏ נָּה ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת | שָּ‏ מָּ‏ ה קֻׁ‏ בַ‏ ר

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )11( וַ‏ יְּהִ‏ י

‏ַאחֲרֵ‏ י מוֹת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת

יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ נוֹ‏ | וַיֵשֶ‏ ב יִצְּ‏ חָּ‏ ק עִ‏ ם בְּ‏ אֵ‏ ר לַחַ‏ י

)12( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תֹ‏ לְּ‏ דֹת יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל רֹאִ‏ י:‏

בֶ‏ ן ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה הָּ‏ גָּר הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ית

שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏ )13( וְּ‏ אֵ‏ לֶה

שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל בִ‏ שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם | בְּ‏ כֹ‏ ר יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל נְּבָּ‏ יֹת וְּ‏ קֵ‏ דָּ‏ ר

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ בְּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ם:‏ )14( ‏ּומִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ע

וְּ‏ דּומָּ‏ ה ‏ּומַ‏ שָּ‏ א:‏ )15( חֲדַ‏ ד וְּ‏ תֵ‏ ימָּ‏ א

יְּטּור נָּפִ‏ יש וָּ‏ קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )16( אֵ‏ לֶה הֵ‏ ם

בְּ‏ נֵי יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ חַ‏ צְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם

‏ּובְּ‏ טִ‏ ירֹתָּ‏ ם | שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר נְּׂשִ‏ יאִ‏ ם

לְּ‏ אֻׁמֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )17( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי

יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל מְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים | וַ‏ יִ‏ גְּ‏ וַ‏ ע וַיָּמָּ‏ ת וַיֵָאסֶ‏ ף אֶ‏ ל

עַ‏ מָּ‏ יו:‏ )18( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כְּ‏ נּו מֵ‏ חֲוִ‏ ילָּה עַ‏ ד שּור

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בֹאֲכָּה אַ‏ שּורָּ‏ ה |

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו נָּפָּ‏ ל:‏

)19( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת יִצְּ‏ חָּ‏ ק בֶ‏ ן ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

| ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם הוֹלִ‏ יד אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )20( וַיְּהִ‏ י

יִצְּ‏ חָּ‏ ק בֶ‏ ן ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה בְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ת

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה בַ‏ ת בְּ‏ תּואֵ‏ ל הָּ‏ אֲרַ‏ מִ‏ י מִ‏ פַ‏ דַ‏ ן אֲרָּ‏ ם

116

Ex 25:8 – 20º Mandamento: Construir um Templo – ‘…Farão para mim um Santuário…’

96

Torah Israelita

estabeleceu diante da face de todos os

seus irmãos.

Porção semanal: 6ª Toledot - Gerações



Conclusão: I Sm 20: 18-42

Salmo Toledot: 36

[59 Yaacov e Esav]

19 E estas são as gerações de Yitzhák, filho

de Avraham: Avraham gerou a Yitzhák; 20

e Yitzhák tinha quarenta anos quando

tomou por mulher a Ribka, filha de Betuel,

arameu de Padã-Arã, e irmã de Laban,

arameu. 21 Naquele momento, Yitzhák

orou insistentemente a יהוה por sua

יהוה mulher, uma vez que ela era estéril; e

ouviu as suas tefilot, e Ribka, sua mulher,

concebeu. 22 E os filhos lutavam no

ventre dela; então ela disse: Por que estou

יהוה

eu assim? E foi consultar a 23 .

Respondeu יהוה : Duas nações há no teu

ventre, e dois povos se dividirão das tuas

entranhas, e um povo será mais forte do

que o outro povo, e o mais velho servirá

ao mais moço. 24 Cumpridos que foram

os dias para ela dar à luz, havia gêmeos no

seu ventre. 25 Saiu o primeiro, ruivo, todo

ele como um vestido de pelo; e

chamaram-lhe Esav. 26 Depois saiu o seu

irmão, agarrada sua mão ao calcanhar de

Esav; pelo que foi chamado Yaacov. E


| אֲחוֹת לָּבָּ‏ ן הָּ‏ אֲרַ‏ מִ‏ י לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )21(

וַ‏ יֶעְּ‏ תַ‏ ר יִצְּ‏ חָּ‏ ק לַיהוָּ‏ ה לְּ‏ נֹ‏ כַח אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ כִ‏ י

עֲקָּ‏ רָּ‏ ה הִ‏ וא | וַ‏ יֵעָּ‏ תֶ‏ ר לוֹ‏ יהוה וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )22( וַיִ‏ תְּ‏ רֹצֲצּו הַ‏ בָּ‏ נִים

בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בָּ‏ ‏ּה וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אִ‏ ם כֵן לָּמָּ‏ ה זֶה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

| וַ‏ תֵ‏ לְֶך לִ‏ דְּ‏ רֹש אֶ‏ ת יהוה:‏ )23( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה לָּּה שְּ‏ נֵי גיים ‏]גוֹיִם קרי[‏ בְּ‏ בִ‏ טְּ‏ נְֵך

‏ּושְּ‏ נֵי לְּ‏ אֻׁמִ‏ ים מִ‏ מֵ‏ עַ‏ יְִך יִפָּ‏ רֵ‏ דּו | ‏ּולְּ‏ אֹ‏ ם

מִ‏ לְּ‏ אֹ‏ ם יֶאֱמָּ‏ ץ וְּ‏ רַ‏ ב יַעֲבֹד צָּ‏ עִ‏ יר:‏ )24(

וַ‏ יִ‏ מְּ‏ לְּ‏ אּו יָּמֶ‏ יהָּ‏ לָּלֶדֶ‏ ת | וְּ‏ הִ‏ נֵה תוֹמִ‏ ם

בְּ‏ בִ‏ טְּ‏ נָּּה:‏ )25( וַ‏ יֵצֵ‏ א הָּ‏ רִ‏ אשוֹן ‏ַאדְּ‏ מוֹנִי

כֻׁלוֹ‏ כְּ‏ אַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר | וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו שְּ‏ מוֹ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏

)26( וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יָּצָּ‏ א ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ יָּדוֹ‏ אֹ‏ חֶ‏ זֶת

בַ‏ עֲקֵ‏ ב עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

בֶ‏ ן שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה בְּ‏ לֶדֶ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )27(

וַ‏ יִ‏ גְּ‏ דְּ‏ לּו הַ‏ נְּעָּ‏ רִ‏ ים וַיְּהִ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אִ‏ יש יֹדֵ‏ עַ‏

צַ‏ יִד אִ‏ יש ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה | וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב אִ‏ יש תָּ‏ ם יֹשֵ‏ ב

אֹ‏ הָּ‏ לִ‏ ים:‏ )28( וַ‏ יֶאֱהַ‏ ב יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

כִ‏ י צַ‏ יִד בְּ‏ פִ‏ יו | וְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֹ‏ הֶ‏ בֶ‏ ת אֶ‏ ת

יַעֲקֹ‏ ב:‏ )29( וַ‏ יָּזֶד יַעֲקֹ‏ ב נָּזִ‏ יד | וַיָּבֹא

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ הּוא עָּ‏ יֵף:‏ )30(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב הַ‏ לְּ‏ עִ‏ יטֵ‏ נִי נָּא מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָאדֹם הָּ‏ ‏ָאדֹם הַ‏ זֶה כִ‏ י עָּ‏ יֵף ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י | עַ‏ ל

כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ אֱדוֹם:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב | מִ‏ כְּ‏ רָּ‏ ה כַיוֹם אֶ‏ ת בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ תְּ‏ ‏ָך לִ‏ י:‏

)32( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הוֹלְֵך

לָּמּות | וְּ‏ לָּמָּ‏ ה זֶה לִ‏ י בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ ה:‏ )33(

97

Torah Israelita

Yitzhák tinha sessenta anos quando Ribka

os deu à luz. 27 Cresceram os meninos; e

Esav tornou-se perito caçador, homem do

campo; mas Yaacov, homem sossegado,

que habitava em tendas. 28 Yitzhák

amava a Esav, porque comia da sua caça;

mas Ribka amava a Yaacov. 29 Yaacov

havia feito um guisado, quando Esav

chegou do campo, muito cansado; 30 117 e

disse Esav a Yaacov: Deixa-me, peço a

você, comer desse guisado vermelho,

porque estou muito cansado. Por isso se

chamou Edom. 31 Respondeu Yaacov:

Vende-me primeiro o teu direito de

primogenitura. 32 Então replicou Esav:

Estou a ponto e morrer; logo, para que me

servirá o direito de primogenitura? 33 Ao

que disse Yaacov: Jura-me primeiro.

Jurou-lhe, ; e vendeu o seu direito de

primogenitura a Yaacov. 34 Yaacov deu a

Esav pão e o guisado e lentilhas; e ele

comeu e bebeu; e, levantando-se, seguiu

seu caminho. Assim desprezou Esav o seu

direito de primogenitura.


[60 Yitzhák e os Filisteus]

1 Sobreveio à terra uma fome, além da

primeira, que ocorreu nos dias de

Avraham. Por isso foi Yitzhák a

Abimeleque, melech dos felishtim, em


וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב הִ‏ שָּ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה לִ‏ י כַיוֹם וַ‏ יִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע

לוֹ‏ | וַיִ‏ מְּ‏ כֹ‏ ר אֶ‏ ת בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ תוֹ‏ לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )34(

וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב נָּתַ‏ ן לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו לֶחֶ‏ ם ‏ּונְּזִ‏ יד עֲדָּ‏ שִ‏ ים

וַ‏ יֹאכַל וַיֵשְּ‏ תְּ‏ וַיָּקָּ‏ ם וַיֵלְַך | וַ‏ יִ‏ בֶ‏ ז עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ ה:‏


)1( וַ‏ יְּהִ‏ י רָּ‏ עָּ‏ ב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב

הָּ‏ רִ‏ אשוֹן אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יָּה בִ‏ ימֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם |

וַ‏ יֵלְֶך יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך מֶ‏ לְֶך

פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים גְּ‏ רָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )2( וַיֵרָּ‏ א אֵ‏ לָּיו יהוה

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ַאל תֵ‏ רֵ‏ ד מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | שְּ‏ כֹ‏ ן בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אֹ‏ מַ‏ ר אֵ‏ לֶיָך:‏ )3( גּור בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ זֹאת וְּ‏ אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ מְּ‏ ‏ָך וַ‏ אֲבָּ‏ רְּ‏ כֶךָּ‏ | כִ‏ י לְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ אֲרָּ‏ צֹת הָּ‏ אֵ‏ ל

וַ‏ הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאבִ‏ יָך:‏ )4( וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת

זַרְּ‏ עֲָך כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך

אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ אֲרָּ‏ צֹת הָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כּו

בְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך כֹל גוֹיֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )5( עֵ‏ קֶ‏ ב אֲשֶ‏ ר

שָּ‏ מַ‏ ע ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תִ‏ י מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י חֻׁ‏ קוֹתַ‏ י וְּ‏ תוֹרֹתָּ‏ י:‏ )6(

117

Ex 25:30 – 27º Mandamento: As doze chalot que eram chamadas de Pão da Proposição deveriam estar sempre presentes no Templo Sagrado. O

número doze vem representar as doze tribos de Israel. O pão era reposto a cada Shabat (sábado), e os Cohanim deveriam comer o pão da semana anterior,

que por um milagre permanecia fresco como no dia em que foi assado. – ‘E porás sobre a mesa o pão da proposição diante de Mim, continuamente’

98

Torah Israelita

Gerar. 2 E apareceu-lhe יהוה e disse: Não

desças ao Mitzraim; mora na terra que eu

te disser; 3 peregrina nesta terra, e serei

contigo e te abençoarei; porque a ti, e aos

que descenderem de ti, darei todas estas

terras, e confirmarei o juramento que fiz a

Avraham teu abba; 4 e multiplicarei a tua

descendência como as estrelas dos céus,

e lhe darei todas estas terras; e por meio

dela serão benditas todas as nações da

terra; 5 uma vez que Avraham obedeceu

à minha voz, e guardou o meu mandado,

os meus preceitos, os meus regulamentos

e as minhas Instruções ( ‏.(ּתו 6 Assim

habitou Yitzhák em Gerar. 7 Então os

homens do lugar perguntaram-lhe acerca

de sua mulher, e ele respondeu: É minha

irmã; porque temia dizer: É minha

mulher; para que acaso, dizia ele, não me

matassem os homens daquele lugar por

amor de Ribka; porque era ela formosa à

vista. 8 Naquele momento, depois que ele

se demorara ali muito tempo,

Abimeleque, melech dos felishtim, olhou

por uma janela, e viu, e Yitzhák estava

brincando com Ribka, sua mulher. 9 Então

chamou Abimeleque a Yitzhák, e disse: Na

emet é tua mulher; como, disseste: E

minha irmã? Respondeu Yitzhák: Porque

eu dizia: Para que eu acaso não morra por

sua causa. 10 Replicou Abimeleque: Que

é isso que nos fizeste? Facilmente se teria

deitado alguém deste povo com tua

mulher, e tu terias trazido culpa sobre nós.

11 E Abimeleque ordenou a todo o povo,

dizendo: Qualquer que tocar neste


וַ‏ יֵשֶ‏ ב יִצְּ‏ חָּ‏ ק בִ‏ גְּ‏ רָּ‏ ר:‏ )7( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ אֲלּו ‏ַאנְּשֵ‏ י

הַ‏ מָּ‏ קוֹם לְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲחֹ‏ תִ‏ י הִ‏ וא | כִ‏ י

יָּרֵ‏ א לֵאמֹ‏ ר אִ‏ שְּ‏ תִ‏ י פֶ‏ ן יַהַ‏ רְּ‏ גֻׁנִי ‏ַאנְּשֵ‏ י

הַ‏ מָּ‏ קוֹם עַ‏ ל רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה כִ‏ י טוֹבַ‏ ת מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה

הִ‏ יא:‏ )8( וַ‏ יְּהִ‏ י כִ‏ י ‏ָארְּ‏ כּו לוֹ‏ שָּ‏ ם הַ‏ יָּמִ‏ ים

וַ‏ יַשְּ‏ קֵ‏ ף אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך מֶ‏ לְֶך פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים בְּ‏ עַ‏ ד

הַ‏ חַ‏ לוֹן | וַיַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה יִצְּ‏ חָּ‏ ק מְּ‏ צַ‏ חֵ‏ ק אֵ‏ ת

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )9( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַיֹאמֶ‏ ר אַ‏ ‏ְך הִ‏ נֵה אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך הִ‏ וא

וְּ‏ אֵ‏ יְך ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲחֹ‏ תִ‏ י הִ‏ וא | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו

יִצְּ‏ חָּ‏ ק כִ‏ י ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י פֶ‏ ן ‏ָאמּות עָּ‏ לֶיהָּ‏ :

)10( וַיֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

לָּנּו | כִ‏ מְּ‏ עַ‏ ט שָּ‏ כַב ‏ַאחַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת

אִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ עָּ‏ לֵינּו אָּ‏ שָּ‏ ם:‏ )11(

וַ‏ יְּצַ‏ ו אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר |

הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ זֶה ‏ּובְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ מוֹת יּומָּ‏ ת:‏

)12( וַיִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע יִצְּ‏ חָּ‏ ק בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א

בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ ‏ָאה שְּ‏ עָּ‏ רִ‏ ים | וַ‏ יְּבָּ‏ רֲ‏ כֵהּו

יהוה:‏ )13( וַיִ‏ גְּ‏ דַ‏ ל הָּ‏ אִ‏ יש | וַ‏ יֵלְֶך הָּ‏ לוְֹך

וְּ‏ גָּדֵ‏ ל עַ‏ ד כִ‏ י גָּדַ‏ ל מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )14( וַ‏ יְּהִ‏ י לוֹ‏

מִ‏ קְּ‏ נֵה צֹאן ‏ּומִ‏ קְּ‏ נֵה בָּ‏ קָּ‏ ר וַ‏ עֲבֻׁדָּ‏ ה רַ‏ בָּ‏ ה |

וַ‏ יְּקַ‏ נְּאּו אֹ‏ תוֹ‏ פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים:‏ )15( וְּ‏ כָּל

הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ רֹת אֲשֶ‏ ר חָּ‏ פְּ‏ רּו עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יו בִ‏ ימֵ‏ י

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאבִ‏ יו | סִ‏ תְּ‏ מּום פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים

וַ‏ יְּמַ‏ לְּ‏ אּום עָּ‏ פָּ‏ ר:‏ )16( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך

אֶ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק | לְֵך מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ נּו כִ‏ י עָּ‏ צַ‏ מְּ‏ תָּ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו

מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )17( וַ‏ יֵלְֶך מִ‏ שָּ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק | וַיִ‏ חַ‏ ן

99

Torah Israelita

homem ou em sua mulher, certamente

morrerá. 12 Yitzhák semeou naquela

terra, e no mesmo ano colheu o cêntuplo;

e יהוה o abençoou. 13 E engrandeceu-se

o homem; e foi-se enriquecendo até que

se tornou mui poderoso; 14 e tinha

possessões de rebanhos e de gado, e

muita gente de serviço; de modo que os

felishtim o invejavam. 15 Naquele

momento, todos os poços, que os servos

de seu abba tinham cavado nos dias de

seu abba Avraham, os felishtim

entulharam e encheram de terra. 16 E

Abimeleque disse a Yitzhák: Aparta-te de

nós; porque muito mais poderoso te tens

feito do que nós. 17 Então Yitzhák partiu

dali e, acampando no vale de Gerar, lá

habitou. 18 E Yitzhák tornou a cavar os

poços que se haviam cavado nos dias de

Avraham seu abba, os felishtim os haviam

entulhado depois da morte de Avraham;

e deu a eles os nomes que seu abba lhes

dera. 19 Cavaram, os servos de Yitzhák

naquele vale, e acharam ali um poço de

águas vivas. 20 E os apascentadores de

Gerar contenderam com os

apascentadores de Yitzhák, dizendo: Esta

água é nossa. E ele chamou ao poço

Eseque, porque contenderam com ele. 21

Então cavaram outro poço, pelo qual

também contenderam; por isso chamoulhe

Sitna. 22 E partiu dali, e cavou ainda

outro poço; por este não contenderam;

pelo que chamou-lhe Reobote, dizendo:

Pois agora יהוה nos deu largueza, e

havemos de crescer na terra. 23 Depois


בְּ‏ נַחַ‏ ל גְּ‏ רָּ‏ ר וַ‏ יֵשֶ‏ ב שָּ‏ ם:‏ )18( וַיָּשָּ‏ ב

יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַ‏ יַחְּ‏ פֹ‏ ר אֶ‏ ת בְּ‏ אֵ‏ רֹת הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ פְּ‏ רּו בִ‏ ימֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאבִ‏ יו וַיְּסַ‏ תְּ‏ מּום

פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים ‏ַאחֲרֵ‏ י מוֹת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

לָּהֶ‏ ן שֵ‏ מוֹת כַשֵ‏ מֹ‏ ת אֲשֶ‏ ר קָּ‏ רָּ‏ א לָּהֶ‏ ן

‏ָאבִ‏ יו:‏ )19( וַיַחְּ‏ פְּ‏ רּו עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק בַ‏ נָּחַ‏ ל

| וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צְּ‏ אּו שָּ‏ ם בְּ‏ אֵ‏ ר מַ‏ יִם חַ‏ יִ‏ ים:‏ )20(

וַ‏ יָּרִ‏ יבּו רֹעֵ‏ י גְּ‏ רָּ‏ ר עִ‏ ם רֹעֵ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק לֵאמֹ‏ ר

לָּנּו הַ‏ מָּ‏ יִם | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ק כִ‏ י

הִ‏ תְּ‏ עַ‏ שְּ‏ קּו עִ‏ מוֹ:‏ )21( וַ‏ יַחְּ‏ פְּ‏ רּו בְּ‏ אֵ‏ ר

‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת וַיָּרִ‏ יבּו גַם עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה

‏ׂשִ‏ טְּ‏ נָּה:‏ )22( וַיַעְּ‏ תֵ‏ ק מִ‏ שָּ‏ ם וַיַחְּ‏ פֹ‏ ר

בְּ‏ אֵ‏ ר ‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת וְּ‏ ‏ֹלא רָּ‏ בּו עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה רְּ‏ חֹ‏ בוֹת וַ‏ יֹאמֶ‏ ר כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ רְּ‏ חִ‏ יב

יהוה לָּנּו ‏ּופָּ‏ רִ‏ ינּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )23( וַיַעַ‏ ל

מִ‏ שָּ‏ ם בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע:‏ )24( וַיֵרָּ‏ א אֵ‏ לָּיו

יהוה בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ הּוא וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֱֹלהֵ‏ י

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ָאבִ‏ יָך | ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ א כִ‏ י אִ‏ תְּ‏ ‏ָך

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ יָך וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֲָך

בַ‏ עֲבּור ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם עַ‏ בְּ‏ דִ‏ י:‏ )25( וַ‏ יִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם

מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה וַ‏ יֶט שָּ‏ ם

‏ָאהֳלוֹ‏ | וַיִ‏ כְּ‏ רּו שָּ‏ ם עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק בְּ‏ אֵ‏ ר:‏

)26( וַ‏ אֲבִ‏ ימֶ‏ לְֶך הָּ‏ לְַך אֵ‏ לָּיו מִ‏ גְּ‏ רָּ‏ ר |

וַ‏ אֲחֻׁזַת מֵ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו ‏ּופִ‏ יכֹ‏ ל ‏ׂשַ‏ ר צְּ‏ בָּ‏ אוֹ:‏

)27( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק מַ‏ דּועַ‏

בָּ‏ אתֶ‏ ם אֵ‏ לָּי | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם ‏ׂשְּ‏ נֵאתֶ‏ ם אֹ‏ תִ‏ י

וַ‏ תְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חּונִי מֵ‏ אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )28( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

100

Torah Israelita

subiu dali a Beer-Seba. 24 E apareceu-lhe

na mesma noite e disse: Eu sou

Elohey de Avraham, teu abba; não tenha

medo, porque eu sou contigo, e te

abençoarei e multiplicarei a tua

descendência por amor do meu servo

Avraham. 25 Yitzhák, construiu ali um

altar e invocou o nome de יהוה ; então

armou ali a sua tenda, e os seus servos

cavaram um poço. 26 Então Abimeleque

veio a ele de Gerar, com Auzate, seu

amigo, e Ficol, o chefe do seu exército. 27

E perguntou-lhes Yitzhák: Por que viestes

ter comigo, visto que me odiais, e me

repelistes de vocês? 28 Responderam

eles: Temos visto obviamente que יהוה é

contigo, pelo que dissemos: Tenha agora

juramento entre nós, entre nós e ti; e

façamos um pacto contigo, 29 que não

nos farás mal, assim como nós não te

havemos tocado, e te fizemos somente o

bem, e te deixamos ir em shalom. Agora

tu és o bendito de 30 . Então Yitzhák

lhes deu um banquete, e comeram e

beberam. 31 E levantaram-se de manhã

cedo e juraram de parte a parte; depois

Yitzhák os despediu, e eles se despediram

dele em shalom. 32 Nesse mesmo dia

vieram os servos de Yitzhák e deram-lhe

notícias acerca do poço que haviam

cavado, dizendo-lhe: Temos achado água.

33 E ele chamou o poço Seba; por isso é o

nome da cidade Beer-Seba até o dia de

hoje.

יהוה

יהוה

[61 O casamento de Esav]


רָּ‏ אוֹ‏ רָּ‏ אִ‏ ינּו כִ‏ י הָּ‏ יָּה יהוה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וַ‏ נֹ‏ אמֶ‏ ר

תְּ‏ הִ‏ י נָּא ‏ָאלָּה בֵ‏ ינוֹתֵ‏ ינּו בֵ‏ ינֵינּו ‏ּובֵ‏ ינֶָך |

וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ רִ‏ ית עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )29( אִ‏ ם תַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

עִ‏ מָּ‏ נּו רָּ‏ עָּ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר ‏ֹלא נְּגַעֲנּוָך וְּ‏ כַאֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ינּו עִ‏ מְּ‏ ‏ָך רַ‏ ק טוֹב וַ‏ נְּשַ‏ לֵחֲָך בְּ‏ שָּ‏ לוֹם

| אַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ רּוְך יהוה:‏ )30( וַיַעַ‏ ‏ׂש

לָּהֶ‏ ם מִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה וַיֹאכְּ‏ לּו וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תּו:‏ )31(

וַ‏ יַשְּ‏ כִ‏ ימּו בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיִ‏ שָּ‏ בְּ‏ עּו אִ‏ יש לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו |

וַ‏ יְּשַ‏ לְּ‏ חֵ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַיֵלְּ‏ כּו מֵ‏ אִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ שָּ‏ לוֹם:‏

)32( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא וַיָּבֹאּו עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י

יִ‏ צְּ‏ חָּ‏ ק וַיַגִ‏ דּו לוֹ‏ עַ‏ ל אֹ‏ דוֹת הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ פָּ‏ רּו | וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו לוֹ‏ מָּ‏ צָּ‏ אנּו מָּ‏ יִם:‏ )33(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה | עַ‏ ל כֵן שֵ‏ ם הָּ‏ עִ‏ יר

( בְּ‏ אֵ‏ ר שֶ‏ בַ‏ ע עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה:‏

וַ‏ יְּהִ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בֶ‏ ן ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה וַיִ‏ קַ‏ ח

אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ת יְּהּודִ‏ ית בַ‏ ת בְּ‏ אֵ‏ רִ‏ י הַ‏ חִ‏ תִ‏ י |

וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת בַ‏ ת אֵ‏ יֹלן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י:‏ )35(

וַ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ מֹ‏ רַ‏ ת רּוחַ‏ | לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה:‏

)34


)1( וַיְּהִ‏ י כִ‏ י זָּקֵ‏ ן יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַ‏ תִ‏ כְּ‏ הֶ‏ יןָּ‏ עֵ‏ ינָּיו

מֵ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ נוֹ‏ הַ‏ גָּדֹל

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו בְּ‏ נִי וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו הִ‏ נֵנִי:‏

101

Torah Israelita

34 Naquele momento, quando Esav tinha

quarenta anos, tomou por mulher a

Yehudit, filha de Beeri, o heteu e a

Basemate, filha de Elom, o heteu. 35 E

estas foram para Yitzhák e Ribka uma

amargura de ruach.


[62 A benção]

1 Quando Yitzhák já estava velho, e se lhe

enfraqueciam os olhos, de maneira que

não podia ver, chamou a Esav, seu filho

mais velho, e disse: Meu filho! Ele lhe

respondeu: Aqui estou! 2 Disse o abba:

Agora estou velho, e não sei o dia da

minha morte; 3 toma, as tuas armas, a tua

aljava e o teu arco; e sai ao campo, e

apanha para mim alguma caça; 4 e fazeme

um guisado saboroso, como eu gosto,

e traze-me, para que eu coma; para que

eu te abençoe, antes que morra. 5

Naquele momento, Ribka estava

escutando quando Yitzhák falou a Esav,

seu filho. Saiu, Esav ao campo para

apanhar caça e trazê-la. 6 Disse então

Ribka a Yaacov, seu filho: Ouvi teu abba

falar com Esav, teu irmão, dizendo: 7

Traze-me caça, e faze-me um guisado

saboroso, para que eu coma, e te abençoe

diante de יהוה antes da minha morte. 8

Agora, filho meu, ouve a minha voz

naquilo que eu te ordeno: 9 Vai ao


)2( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה נָּא זָּקַ‏ נְּתִ‏ י | ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

יוֹם מוֹתִ‏ י:‏ )3( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ׂשָּ‏ א נָּא כֵלֶיָך

תֶ‏ לְּ‏ יְָּך וְּ‏ קַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ צֵ‏ א הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ צּודָּ‏ ה לִ‏ י

צידה ‏]צָּ‏ יִד קרי[:‏ )4( וַ‏ עֲׂשֵ‏ ה לִ‏ י

מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יָאה לִ‏ י

וְּ‏ אֹ‏ כֵלָּה | בַ‏ עֲבּור תְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך נַפְּ‏ שִ‏ י בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם

‏ָאמּות:‏ )5( וְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה שֹמַ‏ עַ‏ ת בְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ נוֹ‏ | וַ‏ יֵלְֶך עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

לָּצּוד צַ‏ יִד לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא:‏ )6( וְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה

אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ נָּּה לֵאמֹ‏ ר | הִ‏ נֵה שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך מְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יָך

לֵאמֹ‏ ר:‏ )7( הָּ‏ בִ‏ יָאה לִ‏ י צַ‏ יִד וַ‏ עֲׂשֵ‏ ה לִ‏ י

מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים וְּ‏ אֹ‏ כֵלָּה | וַ‏ אֲבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ כָּה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה לִ‏ פְּ‏ נֵי מוֹתִ‏ י:‏ )8( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ נִי שְּ‏ מַ‏ ע

בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י | לַאֲשֶ‏ ר אֲנִי מְּ‏ צַ‏ ‏ּוָּה אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )9( לְֶך

נָּא אֶ‏ ל הַ‏ צֹאן וְּ‏ קַ‏ ח לִ‏ י מִ‏ שָּ‏ ם שְּ‏ נֵי גְּ‏ דָּ‏ יֵי

עִ‏ זִ‏ ים טֹ‏ בִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים

לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יָך כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאהֵ‏ ב:‏ )10( וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏

לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ ‏ָאכָּל | בַ‏ עֲבֻׁר אֲשֶ‏ ר יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך

לִ‏ פְּ‏ נֵי מוֹתוֹ:‏ )11( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אִ‏ מוֹ‏ | הֵ‏ ן עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ י אִ‏ יש ‏ׂשָּ‏ עִ‏ ר

וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אִ‏ יש חָּ‏ לָּק:‏ )12( אּולַי יְּמֻׁשֵ‏ נִי

‏ָאבִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו כִ‏ מְּ‏ תַ‏ עְּ‏ תֵ‏ עַ‏ |

וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י עָּ‏ לַי קְּ‏ לָּלָּה וְּ‏ ‏ֹלא בְּ‏ רָּ‏ כָּה:‏ )13(

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לוֹ‏ אִ‏ מוֹ‏ עָּ‏ לַי קִ‏ לְּ‏ לָּתְּ‏ ‏ָך בְּ‏ נִי | אַ‏ ‏ְך

שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י וְּ‏ לְֵך קַ‏ ח לִ‏ י:‏ )14( וַיֵלְֶך

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח וַ‏ יָּבֵ‏ א לְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ | וַ‏ תַ‏ עַ‏ ‏ׂש אִ‏ מ ‏ֹו

102

Torah Israelita

rebanho, e traze-me de lá das cabras dois

bons cabritos; e eu farei um guisado

saboroso para teu abba, como ele gosta;

10 e levá-lo-ás a teu abba, para que o

coma, a fim de te abençoar antes da sua

morte. 11 Respondeu, porém, Yaacov a

Ribka, sua ima: Esav, meu irmão, é peludo,

e eu sou liso. 12 Por acaso meu abba me

apalpará e serei a seus olhos como

enganador; assim trarei sobre mim uma

maldição, e não uma bênção. 13

Respondeu sua ima: Meu filho, sobre mim

caia essa maldição; somente obedece à

minha voz, e vai trazer-me. 14 Então ele

foi, tomou-os e os trouxe a sua ima, que

fez um guisado saboroso como seu abba

gostava. 15 Depois Ribka tomou as

melhores vestes de Esav, seu filho mais

velho, que tinha consigo em casa, e vestiu

a Yaacov, seu filho mais moço; 16 com as

peles dos cabritos cobriu-lhe as mãos e a

lisura do pescoço; 17 e pôs o guisado

saboroso e o pão que tinha preparado, na

mão de Yaacov, seu filho. 18 E veio Yaacov

a seu abba, e chamou: Meu abba! E ele

disse: Aqui estou; quem você é, meu

filho? 19 Respondeu Yaacov a seu abba:

Eu sou Esav, teu primeiro filho; tenho feito

como me disseste; levanta-te, senta-te e

come da minha caça, para que a tu me

abençoe. 20 118 Perguntou Yitzhák a seu

filho: Como é que tão depressa a achaste,

יהוה filho meu? Respondeu ele: Porque


מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאהֵ‏ ב ‏ָאבִ‏ יו:‏ )15(

וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ נָּּה הַ‏ גָּדֹל

הַ‏ חֲמֻׁ‏ דֹת אֲשֶ‏ ר אִ‏ תָּ‏ ‏ּה בַ‏ בָּ‏ יִת | וַ‏ תַ‏ לְּ‏ בֵ‏ ש

אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ נָּּה הַ‏ קָּ‏ טָּ‏ ן:‏ )16( וְּ‏ אֵ‏ ת עֹ‏ רֹת

גְּ‏ דָּ‏ יֵי הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים הִ‏ לְּ‏ בִ‏ ישָּ‏ ה עַ‏ ל יָּדָּ‏ יו | וְּ‏ עַ‏ ל

חֶ‏ לְּ‏ קַ‏ ת צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארָּ‏ יו:‏ )17( וַ‏ תִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לֶחֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ תָּ‏ ה |

בְּ‏ יַד יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ נָּּה:‏ )18( וַיָּבֹא אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ָאבִ‏ י | וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֶנִי מִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ נִי:‏

)19( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

בְּ‏ כֹ‏ רֶ‏ ‏ָך עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּי | קּום

נָּא שְּ‏ בָּ‏ ה וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה מִ‏ צֵ‏ ידִ‏ י בַ‏ עֲבּור

תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כַנִי נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל

בְּ‏ נוֹ‏ מַ‏ ה זֶה מִ‏ הַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לִ‏ מְּ‏ צֹא בְּ‏ נִי | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

כִ‏ י הִ‏ קְּ‏ רָּ‏ ה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ פָּ‏ נָּי:‏ )21(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב גְּ‏ שָּ‏ ה נָּא

וַ‏ אֲמֻׁשְּ‏ ‏ָך בְּ‏ נִי | הַ‏ אַ‏ תָּ‏ ה זֶה בְּ‏ נִי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אִ‏ ם

‏ֹלא:‏ )22( וַיִ‏ גַש יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו

וַ‏ יְּמֻׁשֵ‏ הּו | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הַ‏ קֹ‏ ל קוֹל יַעֲקֹ‏ ב

וְּ‏ הַ‏ יָּדַ‏ יִם יְּדֵ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )23( וְּ‏ ‏ֹלא הִ‏ כִ‏ ירוֹ‏ כִ‏ י

הָּ‏ יּו יָּדָּ‏ יו כִ‏ ידֵ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יו ‏ׂשְּ‏ עִ‏ רֹת |

וַ‏ יְּבָּ‏ רְּ‏ כֵהּו:‏ )24( וַיֹאמֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה זֶה בְּ‏ נִי

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאנִי:‏ )25( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הַ‏ גִ‏ שָּ‏ ה

לִ‏ י וְּ‏ אֹ‏ כְּ‏ לָּה מִ‏ צֵ‏ יד בְּ‏ נִי לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך

118

Êx 27:20 – 25º Mandamento: Menorah – A Menorá simboliza a luz constante que irradia a vida que se envolve com seu Poderoso, e por isso era

mantida acesa continuamente – ‘E tu ordenarás aos filhos de Yisrael que te tragam azeite de oliveira puro, batido, para iluminação, para acender a lâmpada

contínua.’

103

Torah Israelita

teu Criador, a mandou ao meu encontro.

21 Então disse Yitzhák a Yaacov: Chega-te,

para que eu te apalpe e se és meu filho

Esav mesmo, ou não. 22 Chegou-se

Yaacov a Yitzhák, seu abba, que o

apalpou, e disse: A voz é a voz de Yaacov,

porém as mãos são as mãos de Esav. 23 E

não o reconheceu, uma vez que as suas

mãos estavam peludas, como as de Esav

seu irmão; e abençoou-o. 24, No entanto

perguntou: Tu és mesmo meu filho Esav?

E ele declarou: Eu o sou. 25 Disse então

seu abba: Traze-me, e comerei da caça de

meu filho, para que eu te abençoe: E

Yaacov lhe trouxe, e ele comeu; trouxelhe

vinho, e ele bebeu. 26 Disse mais

Yitzhák, seu abba: Aproxima-te agora, e

beija-me, meu filho. 27 E ele se aproximou

e o beijou; e seu abba, sentindo-lhe o

cheiro das vestes o abençoou, e disse: O

cheiro de meu filho é como o cheiro de

um campo que יהוה abençoou. 28 Que

ELOHIM te dê do orvalho dos céus, e dos

lugares férteis da terra, e abundância de

trigo e de vinho novo; 29 sirvam-te povos,

e nações se encurvem a ti; sê adon de teus

irmãos, e os filhos da tua ima se encurvem

a ti; sejam malditos os que te

amaldiçoarem, e benditos sejam os que te

abençoarem. 30 Tão logo Yitzhák acabara

de abençoar a Yaacov, e este saíra da

presença de seu abba, chegou da caça

Esav, seu irmão; 31 e fez também ele um

guisado saboroso e, trazendo-o a seu

abba, disse: Levantaste, meu abba, e

come da caça de teu filho, para que tu me


נַפְּ‏ שִ‏ י | וַיַגֶש לוֹ‏ וַיֹאכַל וַ‏ יָּבֵ‏ א לוֹ‏ יַיִן

וַ‏ יֵשְּ‏ תְּ‏ : )26( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו

| גְּ‏ שָּ‏ ה נָּא ‏ּושְּ‏ קָּ‏ ה לִ‏ י בְּ‏ נִי:‏ )27( וַיִ‏ גַש

וַ‏ יִ‏ שַ‏ ק לוֹ‏ וַיָּרַ‏ ח אֶ‏ ת רֵ‏ יחַ‏ בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וַ‏ יְּבָּ‏ רֲ‏ כֵהּו | וַיֹאמֶ‏ ר רְּ‏ אֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ בְּ‏ נִי כְּ‏ רֵ‏ יחַ‏

‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר בֵ‏ רֲ‏ כוֹ‏ יהוה:‏ )28( וְּ‏ יִתֶ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ טַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּומִ‏ שְּ‏ מַ‏ נֵי

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ רֹב דָּ‏ גָּן וְּ‏ תִ‏ ירֹש:‏ )29(

יַעַ‏ בְּ‏ דּוָך עַ‏ מִ‏ ים וישתחו ‏]וְּ‏ יִשְּ‏ תַ‏ חֲוּו

קרי[‏ לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אֻׁמִ‏ ים הֱוֵה גְּ‏ בִ‏ יר לְּ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך

וְּ‏ יִשְּ‏ תַ‏ חֲּוּו לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ נֵי אִ‏ מֶ‏ ‏ָך | אֹ‏ רְּ‏ רֶ‏ יָך ‏ָארּור

‏ּומְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כֶיָך בָּ‏ רּוְך:‏ )30( וַ‏ יְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר

כִ‏ לָּה יִצְּ‏ חָּ‏ ק לְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב וַיְּהִ‏ י אַ‏ ‏ְך

יָּצֹא יָּצָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב מֵ‏ אֵ‏ ת פְּ‏ נֵי יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו |

וְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יו בָּ‏ א מִ‏ צֵ‏ ידוֹ:‏ )31( וַיַעַ‏ ‏ׂש גַם

הּוא מַ‏ טְּ‏ עַ‏ מִ‏ ים וַיָּבֵ‏ א לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו | וַיֹאמֶ‏ ר

לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו יָּקֻׁ‏ ם ‏ָאבִ‏ י וְּ‏ יֹאכַל מִ‏ צֵ‏ יד בְּ‏ נוֹ‏

בַ‏ עֲבּור תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כַנִי נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )32( וַיֹאמֶ‏ ר

לוֹ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו מִ‏ י אָּ‏ תָּ‏ ה | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲנִי

בִ‏ נְָּך בְּ‏ כֹ‏ רְּ‏ ‏ָך עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )33( וַ‏ יֶחֱרַ‏ ד יִצְּ‏ חָּ‏ ק

חֲרָּ‏ דָּ‏ ה גְּ‏ דֹלָּה עַ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ י אֵ‏ פוֹא

הּוא הַ‏ צָּ‏ ד צַ‏ יִד וַיָּבֵ‏ א לִ‏ י וָּ‏ אֹ‏ כַל מִ‏ כֹ‏ ל

בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם תָּ‏ בוֹא וָּ‏ אֲבָּ‏ רֲ‏ כֵהּו | גַם בָּ‏ רּוְך

יִהְּ‏ יֶה:‏ )34( כִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

‏ָאבִ‏ יו וַ‏ יִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק צְּ‏ עָּ‏ קָּ‏ ה גְּ‏ דֹלָּה ‏ּומָּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ד

מְּ‏ אֹ‏ ד | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו בָּ‏ רֲ‏ כֵנִי גַם ‏ָאנִי

‏ָאבִ‏ י:‏ )35( וַיֹאמֶ‏ ר בָּ‏ א ‏ָאחִ‏ יָך בְּ‏ מִ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה |

104

Torah Israelita

abençoe. 32 Perguntou-lhe Yitzhák, seu

abba: Quem você é? Respondeu ele: Eu

sou teu filho, o teu primeiro filho, Esav. 33

Então estremeceu Yitzhák de um

estremecimento muito grande e disse:

Quem, é a pessoa que apanhou caça e ma

trouxe? Eu comi de tudo, antes que tu

viesses, e abençoei-o, e ele será bendito.

34 Esav, ao ouvir as palavras de seu abba,

bradou com grande e mui amargo brado,

e disse a seu abba: Abençoa-me a mim,

meu abba! 35 Respondeu Yitzhák: Veio

teu irmão e com sutileza tomou a tua

bênção. 36 Disse Esav: Não se chama ele

com razão Yaacov, visto que já por duas

vezes me enganou? Tirou-me o direito de

primogenitura, e agora me tirou a bênção.

E perguntou: Não reservaste uma bênção

para mim? 37 Respondeu Yitzhák a Esav:

O tenho posto por adon sobre ti, e todos

os seus irmãos lhe tenho dado por servos;

e de trigo e de vinho novo o tenho

fortalecido. Que, poderei eu fazer por ti,

meu filho? 38 Disse Esav a seu abba: Por

acaso tens uma única bênção, meu abba?

Abençoa-me a mim, meu abba. E

levantou Esav a voz, e chorou. 39

Respondeu Yitzhák, seu abba: Longe dos

lugares férteis da terra será a tua

habitação, longe do orvalho dos altos

céus; 40 pela tua espada viverás, e a teu

irmão, serviras; mas quando te tornares

impaciente, então sacudirás o seu jugo do

teu pescoço. 41 Esav, odiava a Yaacov por

causa da bênção com que seu abba o

tinha abençoado, e disse consigo: Vêm


וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח בִ‏ רְּ‏ כָּתֶ‏ ‏ָך:‏ )36( וַיֹאמֶ‏ ר הֲכִ‏ י קָּ‏ רָּ‏ א

שְּ‏ מוֹ‏ יַעֲקֹ‏ ב וַיַעְּ‏ קְּ‏ בֵ‏ נִי זֶה פַ‏ עֲמַ‏ יִם אֶ‏ ת

בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ תִ‏ י לָּקָּ‏ ח וְּ‏ הִ‏ נֵה עַ‏ תָּ‏ ה לָּקַ‏ ח בִ‏ רְּ‏ כָּתִ‏ י |

וַ‏ יֹאמַ‏ ר הֲֹלא ‏ָאצַ‏ לְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י בְּ‏ רָּ‏ כָּה:‏ )37(

וַ‏ יַעַ‏ ן יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הֵ‏ ן גְּ‏ בִ‏ יר

‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ יו לְָּך וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו נָּתַ‏ תִ‏ י לוֹ‏

לַעֲבָּ‏ דִ‏ ים וְּ‏ דָּ‏ גָּן וְּ‏ תִ‏ ירֹש סְּ‏ מַ‏ כְּ‏ תִ‏ יו | ‏ּולְּ‏ כָּה

אֵ‏ פוֹא מָּ‏ ה אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה בְּ‏ נִי:‏ )38( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה ‏ַאחַ‏ ת הִ‏ וא לְּ‏ ‏ָך

‏ָאבִ‏ י בָּ‏ רֲ‏ כֵנִי גַם ‏ָאנִי ‏ָאבִ‏ י | וַיִ‏ שָּ‏ א עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

קֹ‏ לוֹ‏ וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏ : )39( וַיַעַ‏ ן יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו | הִ‏ נֵה מִ‏ שְּ‏ מַ‏ נֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ יִהְּ‏ יֶה

מוֹ‏ שָּ‏ בֶ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ טַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עָּ‏ ל:‏ )40(

וְּ‏ עַ‏ ל חַ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך תִ‏ חְּ‏ יֶה וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יָך תַ‏ עֲבֹד |

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כַאֲשֶ‏ ר תָּ‏ רִ‏ יד ‏ּופָּ‏ רַ‏ קְּ‏ תָּ‏ עֻׁלוֹ‏ מֵ‏ עַ‏ ל

צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארֶ‏ ‏ָך:‏ )41( וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ טֹ‏ ם עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב

עַ‏ ל הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה אֲשֶ‏ ר בֵ‏ רֲ‏ כוֹ‏ ‏ָאבִ‏ יו | וַיֹאמֶ‏ ר

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ לִ‏ בוֹ‏ יִקְּ‏ רְּ‏ בּו יְּמֵ‏ י אֵ‏ בֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ י

וְּ‏ ‏ַאהַ‏ רְּ‏ גָּה אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב ‏ָאחִ‏ י:‏ )42( וַיֻׁגַד

לְּ‏ רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ נָּּה הַ‏ גָּדֹל |

וַ‏ תִ‏ שְּ‏ לַח וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ נָּּה הַ‏ קָּ‏ טָּ‏ ן

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו הִ‏ נֵה עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יָך מִ‏ תְּ‏ נַחֵ‏ ם

לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ גֶָך:‏ )43( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ נִי שְּ‏ מַ‏ ע

בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י | וְּ‏ קּום בְּ‏ רַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן ‏ָאחִ‏ י

חָּ‏ רָּ‏ נָּה:‏ )44( וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏ עִ‏ מוֹ‏ יָּמִ‏ ים

אֲחָּ‏ דִ‏ ים | עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר תָּ‏ שּוב חֲמַ‏ ת ‏ָאחִ‏ יָך:‏

)45( עַ‏ ד שּוב ‏ַאף ‏ָאחִ‏ יָך מִ‏ מְּ‏ ‏ָך וְּ‏ שָּ‏ כַח

105

Torah Israelita

chegando os dias de luto por meu abba;

então hei de matar Yaacov, meu irmão. 42

Naquele momento, foram denunciadas a

Ribka estas palavras de Esav, seu filho

mais velho; pelo que ela mandou chamar

Yaacov, seu filho mais moço, e lhe disse:

Esav teu irmão se consola a teu respeito,

propondo matar-te. 43 Agora, meu filho,

ouve a minha voz; levanta-te, refugia-te

na casa de Laban, meu irmão, em Harã, 44

e demora-te com ele alguns dias, até que

passe o furor de teu irmão; 45 até que se

desvie de ti a ira de teu irmão, e ele se

esqueça do que lhe fizeste; então

mandarei trazer-te de lá; por que seria eu

desfilhada de vocês ambos num só dia?

46 E disse Ribka a Yitzhák: Enfadada estou

da minha vida, por causa das filhas de

Hete; se Yaacov tomar mulher no meio

das filhas de Hete, tais como estas, no

meio das filhas desta terra, para que

viverei?


1 Yitzhák, chamou Yaacov, e o abençoou,

e ordenou-lhe, dizendo: Não tomes

mulher no meio das filhas de Kanaan. 2

Levanta-te, vai a Padã-Arã, à casa de

Betuel, abba de tua ima, e toma de lá uma

mulher no meio das filhas de Laban, irmão

de tua ima. 3 ELOHIM Soberano-

Poderoso te abençoe, te faça frutificar e te

multiplique, para que venhas a ser uma

multidão de povos; seu 4 e te dê a bênção

de Avraham, a ti e à tua descendência


אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ וְּ‏ שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י ‏ּולְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תִ‏ יָך

מִ‏ שָּ‏ ם | לָּמָּ‏ ה אֶ‏ שְּ‏ כַל גַם שְּ‏ נֵיכֶם יוֹם

אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )46( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק

קַ‏ צְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ חַ‏ יַי מִ‏ פְּ‏ נֵי בְּ‏ נוֹת חֵ‏ ת | אִ‏ ם ‏ֹלקֵ‏ חַ‏

יַעֲקֹ‏ ב אִ‏ שָּ‏ ה מִ‏ בְּ‏ נוֹת חֵ‏ ת כָּאֵ‏ לֶה מִ‏ בְּ‏ נוֹת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּמָּ‏ ה לִ‏ י חַ‏ יִ‏ ים:‏


)1( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ ת ‏ֹו

| וַיְּצַ‏ ‏ּוֵהּו וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח אִ‏ שָּ‏ ה

מִ‏ בְּ‏ נוֹת כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )2( קּום לְֵך פַ‏ דֶ‏ נָּה אֲרָּ‏ ם

בֵ‏ יתָּ‏ ה בְּ‏ תּואֵ‏ ל אֲבִ‏ י אִ‏ מֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך

מִ‏ שָּ‏ ם אִ‏ שָּ‏ ה מִ‏ בְּ‏ נוֹת לָּבָּ‏ ן אֲחִ‏ י אִ‏ מֶ‏ ‏ָך:‏

)3( וְּ‏ אֵ‏ ל שַ‏ דַ‏ י יְּבָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ יַפְּ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ יַרְּ‏ בֶ‏ ‏ָך

| וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ לִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל עַ‏ מִ‏ ים:‏ )4( וְּ‏ יִתֶ‏ ן לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

בִ‏ רְּ‏ כַת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך |

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ מְּ‏ גֻׁרֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן

אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם:‏ )5( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח יִצְּ‏ חָּ‏ ק

אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב וַיֵלְֶך פַ‏ דֶ‏ נָּה אֲרָּ‏ ם | אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן

בֶ‏ ן בְּ‏ תּואֵ‏ ל הָּ‏ אֲרַ‏ מִ‏ י אֲחִ‏ י רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה אֵ‏ ם

יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )6( וַיַרְּ‏ א עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו כִ‏ י בֵ‏ רַ‏ ‏ְך

יִצְּ‏ חָּ‏ ק אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ שִ‏ לַח אֹ‏ תוֹ‏ פַ‏ דֶ‏ נָּה

אֲרָּ‏ ם לָּקַ‏ חַ‏ ת לוֹ‏ מִ‏ שָּ‏ ם אִ‏ שָּ‏ ה | בְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כוֹ‏

אֹ‏ תוֹ‏ וַ‏ יְּצַ‏ ו עָּ‏ לָּיו לֵאמֹ‏ ר ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח אִ‏ שָּ‏ ה

106

Torah Israelita

contigo, para que herdes a terra de tuas

peregrinações, que ELOHIM deu a

Avraham. 5 Assim despediu Yitzhák a

Yaacov, o qual foi a Padã-Arã, a Laban,

filho de Betuel, arameu, irmão de Ribka,

ima de Yaacov e de Esav. 6 Naquele

momento, viu Esav que Yitzhák

abençoara a Yaacov, e o enviara a Padã-

Arã, para tomar de lá mulher para si, e

que, abençoando-o, lhe ordenara,

dizendo: Não tomes mulher no meio das

filhas de Kanaan, 7 e que Yaacov,

obedecendo a seu abba e a sua ima, fora

a Padã-Arã; 8 vendo também Esav que as

filhas de Kanaan eram más aos olhos de

Yitzhák seu abba, 9 foi-se Esav a Iyshmael

e, além das mulheres que já tinha, tomou

por mulher a Maalate, filha de Iyshmael,

filho de Avraham, irmã de Nebaiote.

Porção semanal: 7ª Vaietse – E ele partiu



Conclusão: Os 11: 7-14: 9

Salmo Vaietse: 3

[63 A jornada de Yaacov]

10 Partiu, Yaacov de Beer-Seba e se foi em

direção a Harã; 11 e chegou a um lugar

onde passou a noite, porque o sol já se

havia posto; e, tomando uma das pedras

do lugar e pondo-a debaixo da cabeça,


מִ‏ בְּ‏ נוֹת כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )7( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל

‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ל אִ‏ מוֹ‏ | וַיֵלְֶך פַ‏ דֶ‏ נָּה אֲרָּ‏ ם:‏ )8(

וַ‏ יַרְּ‏ א עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו כִ‏ י רָּ‏ עוֹת בְּ‏ נוֹת כְּ‏ נָּעַ‏ ן | בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו:‏ )9( וַיֵלְֶך עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ל

יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל | וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת מָּ‏ חֲלַת בַ‏ ת

יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל בֶ‏ ן ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֲחוֹת נְּבָּ‏ יוֹת עַ‏ ל

)10( וַיֵצֵ‏ א נָּשָּ‏ יו לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏

יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר שָּ‏ בַ‏ ע | וַיֵלְֶך חָּ‏ רָּ‏ נָּה:‏ )11(

וַ‏ יִ‏ פְּ‏ גַע בַ‏ מָּ‏ קוֹם וַיָּלֶן שָּ‏ ם כִ‏ י בָּ‏ א הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח מֵ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵי הַ‏ מָּ‏ קוֹם וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם מְּ‏ רַ‏ אֲשֹתָּ‏ יו

| וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כַב בַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא:‏ )12( וַיַחֲֹלם

וְּ‏ הִ‏ נֵה סֻׁלָּם מֻׁ‏ צָּ‏ ב ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה וְּ‏ רֹאשוֹ‏ מַ‏ גִ‏ יעַ‏

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ נֵה מַ‏ לְּ‏ אֲכֵי אֱֹלהִ‏ ים עֹ‏ לִ‏ ים

וְּ‏ יֹרְּ‏ דִ‏ ים בוֹ:‏ )13( וְּ‏ הִ‏ נֵה יהוה נִצָּ‏ ב

עָּ‏ לָּיו וַיֹאמַ‏ ר אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

‏ָאבִ‏ יָך וֵאֹלהֵ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק | הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

שֹכֵב עָּ‏ לֶיהָּ‏ לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )14(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה זַרְּ‏ עֲָך כַעֲפַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּופָּ‏ רַ‏ צְּ‏ תָּ‏ יָּמָּ‏ ה

וָּ‏ קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ צָּ‏ פֹ‏ נָּה וָּנֶגְּ‏ בָּ‏ ה | וְּ‏ נִבְּ‏ רֲ‏ כּו בְּ‏ ‏ָך כָּל

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )15(

וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י עִ‏ מָּ‏ ‏ְך ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תִ‏ יָך בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

תֵ‏ לְֵך וַ‏ הֲשִ‏ בֹתִ‏ יָך אֶ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה הַ‏ זֹאת | כִ‏ י

‏ֹלא אֶ‏ עֱזָּבְּ‏ ‏ָך עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר אִ‏ ם עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י אֵ‏ ת

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לְָּך:‏ )16( וַיִ‏ יקַ‏ ץ יַעֲקֹ‏ ב

מִ‏ שְּ‏ נָּתוֹ‏ וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאכֵן יֵש יהוה בַ‏ מָּ‏ קוֹם

הַ‏ זֶה | וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י ‏ֹלא יָּדָּ‏ עְּ‏ תִ‏ י:‏ )17( וַיִ‏ ירָּ‏ א

וַ‏ יֹאמַ‏ ר מַ‏ ה נוֹרָּ‏ א הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה | אֵ‏ ין זֶה

107

Torah Israelita

deitou-se ali para dormir. 12 Então

sonhou: estava posta sobre a terra uma

escada, cujo topo chegava aos céus; e os

mensageiros do Criador subiam e desciam

por ela; 13 por cima dela estava יהוה que

disse: Eu sou יהוה Elohey de Avraham

teu abba, e o Criador de Yitzhák; esta terra

em que estás deitado, eu a darei a ti e à

tua descendência; 14 e a tua

descendência será como o pó da terra;

dilatar-te-ás para o ocidente, para o

oriente, para o norte e para o sul; por

meio de ti e da tua descendência serão

benditas todas as famílias da terra. 15

Estou contigo, e te guardarei por onde

quer que fores, e te farei tornar a esta

terra; não te deixarei até que tenha

cumprido aquilo de que te tenho falado.

16 Ao acordar Yaacov do seu sono, disse:

Realmente יהוה está neste lugar; e eu não

o sabia. 17 E temeu, e disse: Quão terrível

é este lugar! Este não é outro lugar senão

a casa do Criador; e esta é a porta dos

céus. 18 Yaacov levantou-se de manhã

cedo, tomou a pedra que pusera debaixo

da cabeça, e a pôs como coluna; e

derramou-lhe azeite em cima. 19 E

chamou aquele lugar Beit-EL; porém o

nome da cidade antes era Luz. 20 Fez

também Yaacov um voto, dizendo: Se

ELOHIM for comigo e me guardar neste

caminho que vou seguindo, e me der pão

para comer e vestes para vestir, 21 de

modo que eu volte em shalom à casa de

meu abba, e se יהוה for o meu Criador, 22

então esta pedra que tenho posto como


כִ‏ י אִ‏ ם בֵ‏ ית אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ זֶה שַ‏ עַ‏ ר הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏

)18( וַ‏ יַשְּ‏ כֵם יַעֲקֹ‏ ב בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ ם מְּ‏ רַ‏ אֲשֹתָּ‏ יו וַיָּׂשֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה | וַיִ‏ צֹק שֶ‏ מֶ‏ ן עַ‏ ל רֹאשָּ‏ ‏ּה:‏ )19(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא בֵ‏ ית אֵ‏ ל

| וְּ‏ אּולָּם לּוז שֵ‏ ם הָּ‏ עִ‏ יר לָּרִ‏ אשֹנָּה:‏ )20(

וַ‏ יִ‏ דַ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב נֶדֶ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | אִ‏ ם יִהְּ‏ יֶה

אֱֹלהִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י ‏ּושְּ‏ מָּ‏ רַ‏ נִי בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ זֶה

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הוֹלְֵך וְּ‏ נָּתַ‏ ן לִ‏ י לֶחֶ‏ ם לֶאֱכֹ‏ ל

‏ּובֶ‏ גֶד לִ‏ לְּ‏ בֹש:‏ )21( וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ שָּ‏ לוֹם

אֶ‏ ל בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י | וְּ‏ הָּ‏ יָּה יהוה לִ‏ י לֵאֹלהִ‏ ים:‏

)22( וְּ‏ הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה

יִהְּ‏ יֶה בֵ‏ ית אֱֹלהִ‏ ים | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י

עַ‏ שֵ‏ ר אֲעַ‏ שְּ‏ רֶ‏ נּו לְָּך:‏


)1( וַיִ‏ שָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב רַ‏ גְּ‏ לָּיו | וַיֵלְֶך ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה

בְּ‏ נֵי קֶ‏ דֶ‏ ם:‏ )2( וַ‏ יַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה בְּ‏ אֵ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

וְּ‏ הִ‏ נֵה שָּ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ דְּ‏ רֵ‏ י צֹאן רֹבְּ‏ צִ‏ ים

עָּ‏ לֶיהָּ‏ כִ‏ י מִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר הַ‏ הִ‏ וא יַשְּ‏ קּו

הָּ‏ עֲדָּ‏ רִ‏ ים | וְּ‏ הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן גְּ‏ דֹלָּה עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר:‏

)3( וְּ‏ נֶאֶ‏ סְּ‏ פּו שָּ‏ מָּ‏ ה כָּל הָּ‏ עֲדָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ גָּלֲלּו

אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן מֵ‏ עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קּו אֶ‏ ת

הַ‏ צֹאן | וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יבּו אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן עַ‏ ל פִ‏ י

108

Torah Israelita

coluna será casa do Criador; e de tudo

quanto me deres, certamente te darei o

maaser.


1 Então pôs-se Yaacov a caminho e

chegou à terra dos filhos do Oriente. 2 E

olhando, viu ali um poço no campo, e três

rebanhos de ovelhas deitadas junto dele;

desse poço se dava de beber aos

rebanhos; e havia uma grande pedra

sobre a boca do poço. 3 Ajuntavam-se ali

todos os rebanhos; os apascentadores

removiam a pedra da boca do poço,

davam de beber às ovelhas e tornavam a

pôr a pedra no seu lugar sobre a boca do

poço. 4 Perguntou-lhes Yaacov: Meus

irmãos, de onde são? Responderam eles:

Somos de Harã. 5 Perguntou-lhes mais:

Conheceis a Laban, filho de Naor;

Responderam: Conhecemos. 6

Perguntou-lhes ainda: vai ele bem?

Responderam: Vai bem; e ali Rahel, sua

filha, que vem chegando com as ovelhas.

7 Disse ele: Ainda vai alto o dia; não é hora

de se ajuntar o gado; dai de beber às

ovelhas, e ide apascentá-las. 8

Responderam: Não podemos, até que

todos os rebanhos se ajuntem, e seja

removida a pedra da boca do poço; assim

é que damos de beber às ovelhas. 9

Enquanto Yaacov ainda lhes falava,

chegou Rahel com as ovelhas de seu

abba; uma vez que era ela quem as


הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר לִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם

יַעֲקֹ‏ ב ‏ַאחַ‏ י מֵ‏ ‏ַאיִן אַ‏ תֶ‏ ם | וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו מֵ‏ חָּ‏ רָּ‏ ן

אֲנָּחְּ‏ נּו:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם הַ‏ יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

לָּבָּ‏ ן בֶ‏ ן נָּחוֹר | וַיֹאמְּ‏ רּו יָּדָּ‏ עְּ‏ נּו:‏ )6(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם הֲשָּ‏ לוֹם לוֹ‏ | וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

שָּ‏ לוֹם וְּ‏ הִ‏ נֵה רָּ‏ חֵ‏ ל בִ‏ תוֹ‏ בָּ‏ ‏ָאה עִ‏ ם

הַ‏ צֹאן:‏ )7( וַיֹאמֶ‏ ר הֵ‏ ן עוֹד הַ‏ יוֹם גָּדוֹל

‏ֹלא עֵ‏ ת הֵ‏ ‏ָאסֵ‏ ף הַ‏ מִ‏ קְּ‏ נֶה | הַ‏ שְּ‏ קּו הַ‏ צֹאן

‏ּולְּ‏ כּו רְּ‏ עּו:‏ )8( וַיֹאמְּ‏ רּו ‏ֹלא נּוכַל עַ‏ ד

אֲשֶ‏ ר יֵָאסְּ‏ פּו כָּל הָּ‏ עֲדָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ גָּלֲלּו אֶ‏ ת

הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן מֵ‏ עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קִ‏ ינּו

הַ‏ צֹאן:‏ )9( עוֹדֶ‏ נּו מְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר עִ‏ מָּ‏ ם | וְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

בָּ‏ ‏ָאה עִ‏ ם הַ‏ צֹאן אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ כִ‏ י רֹעָּ‏ ה

הִ‏ וא:‏ )10( וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר רָּ‏ ‏ָאה יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת

רָּ‏ חֵ‏ ל בַ‏ ת לָּבָּ‏ ן אֲחִ‏ י אִ‏ מוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת צֹאן לָּבָּ‏ ן

אֲחִ‏ י אִ‏ מוֹ‏ | וַ‏ יִ‏ גַש יַעֲקֹ‏ ב וַיָּגֶל אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן

מֵ‏ עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר וַיַשְּ‏ קְּ‏ אֶ‏ ת צֹאן לָּבָּ‏ ן

אֲחִ‏ י אִ‏ מוֹ:‏ )11( וַ‏ יִ‏ שַ‏ ק יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל |

וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת קֹ‏ לוֹ‏ וַיֵבְּ‏ ךְּ‏ : )12( וַיַגֵד יַעֲקֹ‏ ב

לְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל כִ‏ י אֲחִ‏ י ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ הּוא וְּ‏ כִ‏ י בֶ‏ ן

רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה הּוא | וַ‏ תָּ‏ רָּ‏ ץ וַ‏ תַ‏ גֵד לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ : )13(

וַ‏ יְּהִ‏ י כִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ לָּבָּ‏ ן אֶ‏ ת שֵ‏ מַ‏ ע יַעֲקֹ‏ ב בֶ‏ ן

אֲחֹ‏ תוֹ‏ וַיָּרָּ‏ ץ לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ וַיְּחַ‏ בֶ‏ ק לוֹ‏ וַ‏ יְּנַשֶ‏ ק

לוֹ‏ וַיְּבִ‏ יאֵ‏ הּו אֶ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ | וַיְּסַ‏ פֵ‏ ר לְּ‏ לָּבָּ‏ ן

אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )14( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

לוֹ‏ לָּבָּ‏ ן אַ‏ ‏ְך עַ‏ צְּ‏ מִ‏ י ‏ּובְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רִ‏ י אָּ‏ תָּ‏ ה | וַיֵשֶ‏ ב

עִ‏ מוֹ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש יָּמִ‏ ים:‏ )15( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן

109

Torah Israelita

apascentava. 10 Quando Yaacov viu a

Rahel, filha de Laban, irmão de sua ima, e

as ovelhas de Laban, irmão de sua ima,

chegou-se, revolveu a pedra da boca do

poço e deu de beber às ovelhas de Laban,

irmão de sua ima. 11 Então Yaacov beijou

a Rahel e, levantando a voz, chorou. 12 E

Yaacov anunciou a Rahel que ele era

irmão de seu abba, e que era filho de

Ribka. Rahel, foi correndo para anunciá-lo

a, seu abba. 13 Quando Laban ouviu essas

novas de Yaacov, filho de sua irmã,

correu-lhe ao encontro, abraçou-o,

beijou-o e o levou à sua casa. E Yaacov

relatou a Laban todas essas, coisas. 14

Disse Laban: Verdadeiramente tu és meu

osso e minha carne. E Yaacov ficou com

ele um mês inteiro. 15 Depois perguntou

Laban a Yaacov: Por seres meu irmão tens

de servir-me de benevolência? Declarame,

qual será o teu salário? 16 Naquele

momento, Laban tinha duas filhas; o

nome da mais velha era Léia, e o da mais

moça Rahel. 17 Léia tinha os olhos

enfermos, enquanto que Rahel era

formosa de porte e de semblante. 18

Yaacov, uma vez que amava a Rahel,

disse: Sete anos te servirei para ter a

Rahel, tua filha mais moça. 19 Respondeu

Laban: Melhor é que eu a dê a ti do que a

outro; fica comigo. 20 Assim serviu Yaacov

sete anos por causa de Rahel; e estes lhe

pareciam como poucos dias, pelo muito

que a amava. 21 Então Yaacov disse a

Laban: Dá-me minha mulher, porque o

tempo já está cumprido; para que eu a


לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב הֲכִ‏ י ‏ָאחִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה וַ‏ עֲבַ‏ דְּ‏ תַ‏ נִי חִ‏ נָּם |

הַ‏ גִ‏ ידָּ‏ ה לִ‏ י מַ‏ ה מַ‏ ‏ׂשְּ‏ כֻׁרְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )16( ‏ּולְּ‏ לָּבָּ‏ ן

שְּ‏ תֵ‏ י בָּ‏ נוֹת | שֵ‏ ם הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה לֵָאה וְּ‏ שֵ‏ ם

הַ‏ קְּ‏ טַ‏ נָּה רָּ‏ חֵ‏ ל:‏ )17( וְּ‏ עֵ‏ ינֵי לֵָאה רַ‏ כוֹת |

וְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל הָּ‏ יְּתָּ‏ ה יְּפַ‏ ת תֹ‏ ‏ַאר וִ‏ יפַ‏ ת מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏

)18( וַ‏ יֶאֱהַ‏ ב יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל | וַיֹאמֶ‏ ר

אֶ‏ עֱבָּ‏ דְּ‏ ‏ָך שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים בְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל בִ‏ תְּ‏ ‏ָך

הַ‏ קְּ‏ טַ‏ נָּה:‏ )19( וַיֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן טוֹב תִ‏ תִ‏ י

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְָּך מִ‏ תִ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר |

שְּ‏ בָּ‏ ה עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י:‏ )20( וַיַעֲבֹד יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים | וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו כְּ‏ יָּמִ‏ ים

אֲחָּ‏ דִ‏ ים בְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ תוֹ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )21( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן הָּ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י

מָּ‏ לְּ‏ אּו יָּמָּ‏ י | וְּ‏ ‏ָאבוָֹאה אֵ‏ לֶיהָּ‏ : )22(

וַ‏ יֶאֱסֹ‏ ף לָּבָּ‏ ן אֶ‏ ת כָּל ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ מָּ‏ קוֹם

וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש מִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה:‏ )23( וַ‏ יְּהִ‏ י בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב וַיִ‏ קַ‏ ח

אֶ‏ ת לֵָאה בִ‏ תוֹ‏ וַיָּבֵ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֵ‏ לָּיו | וַיָּבֹא

אֵ‏ לֶיהָּ‏ : )24( וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן לָּבָּ‏ ן לָּּה אֶ‏ ת זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה

שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תוֹ‏ | לְּ‏ לֵָאה בִ‏ תוֹ‏ שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה:‏ )25(

וַ‏ יְּהִ‏ י בַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ הִ‏ נֵה הִ‏ וא לֵָאה | וַיֹאמֶ‏ ר

אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לִ‏ י הֲֹלא בְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תִ‏ י עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ לָּמָּ‏ ה רִ‏ מִ‏ יתָּ‏ נִי:‏ )26(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן ‏ֹלא יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה כֵן בִ‏ מְּ‏ קוֹמֵ‏ נּו |

לָּתֵ‏ ת הַ‏ צְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ בְּ‏ כִ‏ ירָּ‏ ה:‏ )27(

מַ‏ לֵא שְּ‏ בֻׁעַ‏ זֹאת | וְּ‏ נִתְּ‏ נָּה לְּ‏ ‏ָך גַם אֶ‏ ת

זֹאת בַ‏ עֲבֹדָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲבֹד עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י עוֹד

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים אֲחֵ‏ רוֹת:‏ )28( וַיַעַ‏ ‏ׂש יַעֲקֹ‏ ב

110

Torah Israelita

tome por mulher. 22 Reuniu, Laban todos

os homens do lugar, e fez um banquete.

23 À tarde tomou a Léia, sua filha e a

trouxe a Yaacov, que esteve com ela. 24 E

Laban deu sua serva Zilpa por serva a Léia,

sua filha. 25 Quando amanheceu, era

Léia; pelo que perguntou Yaacov a Laban:

Que é isto que me fizeste? Por acaso não

te servi em troca de Rahel? Por que,

então, me enganaste? 26 Respondeu

Laban: Não se faz assim em nossa terra;

não se dá a menor antes da primogênita.

27 Cumpre a semana desta; então te

daremos também a outra, pelo trabalho

de outros sete anos que ainda me

servirás. 28 Assim fez Yaacov, e cumpriu a

semana de Léia; depois Laban lhe deu por

mulher sua filha Rahel. 29 E Laban deu sua

serva Bila por serva a Rahel, sua filha. 30

Então Yaacov esteve com Rahel; e amou a

Rahel muito mais do que a Léia; e serviu

com Laban ainda outros sete anos. 31 Viu,

que Léia era desprezada e tornou-lhe יהוה

fecunda a madre; Rahel, porém, era

estéril. 32 E Léia concebeu e deu à luz um

filho, a quem chamou Rúben; disse:

Porque יהוה atendeu à minha aflição;

agora me amará meu marido. 33

Concebeu outra vez, e deu à luz um filho;

e disse: Uma vez que יהוה ouviu que eu

era desprezada, deu-me este. E lhe

chamou Shmeon. 34 Concebeu ainda

outra vez e deu à luz um filho e disse:

Agora está vez se unirá meu marido a

mim, porque três filhos lhe tenho dado.

Por conseguinte, lhe chamou Levi. 35 De


כֵן וַיְּמַ‏ לֵא שְּ‏ בֻׁעַ‏ זֹאת | וַיִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ אֶ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל

בִ‏ תוֹ‏ לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )29( וַיִ‏ תֵ‏ ן לָּבָּ‏ ן לְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

בִ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ת בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תוֹ‏ | לָּּה לְּ‏ שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה:‏

)30( וַ‏ יָּבֹא גַם אֶ‏ ל רָּ‏ חֵ‏ ל וַ‏ יֶאֱהַ‏ ב גַם אֶ‏ ת

רָּ‏ חֵ‏ ל מִ‏ לֵָאה | וַ‏ יַעֲבֹד עִ‏ מוֹ‏ עוֹד שֶ‏ בַ‏ ע

שָּ‏ נִים אֲחֵ‏ רוֹת:‏ )31( וַיַרְּ‏ א יהוה כִ‏ י

‏ׂשְּ‏ נּוָאה לֵָאה וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח אֶ‏ ת רַ‏ חְּ‏ מָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

עֲקָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )32( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר לֵָאה וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ רְּ‏ אּובֵ‏ ן | כִ‏ י ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה כִ‏ י

רָּ‏ ‏ָאה יהוה בְּ‏ עָּ‏ נְּיִי כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה יֶאֱהָּ‏ בַ‏ נִי

אִ‏ ישִ‏ י:‏ )33( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר עוֹד וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ ע יהוה כִ‏ י ‏ׂשְּ‏ נּוָאה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

וַ‏ יִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י גַם אֶ‏ ת זֶה | וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏

שִ‏ מְּ‏ עוֹן:‏ )34( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר עוֹד וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר עַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם יִלָּוֶ‏ ה אִ‏ ישִ‏ י אֵ‏ לַי

כִ‏ י יָּלַדְּ‏ תִ‏ י לוֹ‏ שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה בָּ‏ נִים | עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א

שְּ‏ מוֹ‏ לֵוִ‏ י:‏ )35( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר עוֹד וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם אוֹדֶ‏ ה אֶ‏ ת יהוה עַ‏ ל כֵן

קָּ‏ רְּ‏ ‏ָאה שְּ‏ מוֹ‏ יְּהּודָּ‏ ה | וַ‏ תַ‏ עֲמֹ‏ ד מִ‏ לֶ‏ דֶ‏ ת:‏


)1( וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א רָּ‏ חֵ‏ ל כִ‏ י ‏ֹלא יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

וַ‏ תְּ‏ קַ‏ נֵא רָּ‏ חֵ‏ ל בַ‏ אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל

יַעֲקֹ‏ ב הָּ‏ בָּ‏ ה לִ‏ י בָּ‏ נִים וְּ‏ אִ‏ ם ‏ַאיִן מֵ‏ תָּ‏ ה

111

Torah Israelita

novo concebeu e deu à luz um filho; e

disse: Esta vez louvarei a יהוה . Por isso

lhe chamou Yehudah. E cessou de ter

filhos.


1 Vendo Rahel que não dava filhos a

Yaacov, teve inveja de sua irmã, e disse a

Yaacov: Dá-me filhos, senão eu morro. 2

Então se acendeu a ira de Yaacov contra

Rahel; e disse: Por acaso estou eu no lugar

do Criador que te impediu o fruto do

ventre? 3 Respondeu ela: Veja aqui minha

serva Bila; recebe-a por mulher, para que

ela dê à luz sobre os meus joelhos, e eu

deste modo tenha filhos por ela. 4 Assim

lhe deu a Bila, sua serva, por mulher; e

Yaacov a conheceu. 5 Bila concebeu e deu

à luz um filho a Yaacov. 6 Então disse

Rahel: Julgou-me ELOHIM; ouviu a minha

voz e me deu um filho; pelo que lhe

chamou Dã. 7 119 E Bila, serva de Rahel,

concebeu outra vez e deu à luz um

segundo filho a Yaacov. 8 Então disse

Rahel: Com grandes lutas tenho lutado

com minha irmã, e tenho vencido; e

chamou-lhe Naftali. 9 Também Léia,

vendo que cessara de ter filhos, tomou a

Zilpa, sua serva, e a deu a Yaacov por


‏ָאנֹ‏ כִ‏ י:‏ )2( וַ‏ יִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הֲתַ‏ חַ‏ ת אֱֹלהִ‏ ים ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲשֶ‏ ר מָּ‏ נַע

מִ‏ מֵ‏ ‏ְך פְּ‏ רִ‏ י בָּ‏ טֶ‏ ן:‏ )3( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר הִ‏ נֵה

אֲמָּ‏ תִ‏ י בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה בֹא אֵ‏ לֶיהָּ‏ | וְּ‏ תֵ‏ לֵד עַ‏ ל

בִ‏ רְּ‏ כַי וְּ‏ אִ‏ בָּ‏ נֶה גַם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נָּה:‏ )4(

וַ‏ תִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ אֶ‏ ת בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה |

וַ‏ יָּבֹא אֵ‏ לֶיהָּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )5( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה

וַ‏ תֵ‏ לֶד לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב בֵ‏ ן:‏ )6( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר רָּ‏ חֵ‏ ל

דָּ‏ נַנִי אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ גַם שָּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י וַ‏ יִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י

בֵ‏ ן | עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רְּ‏ ‏ָאה שְּ‏ מוֹ‏ דָּ‏ ן:‏ )7( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר

עוֹד וַ‏ תֵ‏ לֶד בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל | בֵ‏ ן שֵ‏ נִי

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )8( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר רָּ‏ חֵ‏ ל נַפְּ‏ תּולֵי

אֱֹלהִ‏ ים נִפְּ‏ תַ‏ לְּ‏ תִ‏ י עִ‏ ם אֲחֹ‏ תִ‏ י גַם יָּכֹ‏ לְּ‏ תִ‏ י |

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י:‏ )9( וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ א לֵָאה

כִ‏ י עָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ה מִ‏ לֶדֶ‏ ת | וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה

שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וַ‏ תִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏

)10( וַ‏ תֵ‏ לֶד זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת לֵָאה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

בֵ‏ ן:‏ )11( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לֵָאה בגד ‏]בָּ‏ א גָּד

קרי[‏ | וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ גָּד:‏ )12(

וַ‏ תֵ‏ לֶד זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת לֵָאה בֵ‏ ן שֵ‏ נִי

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )13( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לֵָאה בְּ‏ אָּ‏ שְּ‏ רִ‏ י כִ‏ י

אִ‏ שְּ‏ רּונִי בָּ‏ נוֹת | וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר:‏

)14( וַיֵלְֶך רְּ‏ אּובֵ‏ ן בִ‏ ימֵ‏ י קְּ‏ צִ‏ יר חִ‏ טִ‏ ים

וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א דּודָּ‏ אִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וַ‏ יָּבֵ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל

119

Ex 30:7 – 28º Mandamento: Os Cohanim são ordenados a colocar incenso diariamente, duas vezes por dia, no Altar de Ouro. O incenso era composto

por onze especiarias, combinadas numa receita específica que só poderia ser feita no Templo Sagrado. O incenso do Templo Sagrado era de uma fragrância

incomparável, justamente porque o cheiro é algo que atrai o sentido da pessoa e faz sentir bem. – ‘Queimará Aharon sobre ele o incenso a cada dia…’ – Ex

30:7.

112

Torah Israelita

mulher. 10 E Zilpa, serva de Léia, deu à luz

um filho a Yaacov. 11 Então disse Léia:

Afortunada! E chamou-lhe Gade. 12

Depois Zilpa, serva de Léia, deu à luz um

segundo filho a Yaacov. 13 Então disse

Léia: Feliz sou eu! Porque as filhas me

chamarão feliz; e chamou-lhe Aser. 14

Naquele momento, saiu Rúben nos dias

da ceifa do trigo e achou mandrágoras no

campo, e as trouxe a Léia, sua ima. Então

disse Rahel a Léia: Dá-me, peço, das

mandrágoras de teu filho. 15 Ao que lhe

respondeu Léia: É já pouco que me hajas

tirado meu marido? Você quer tirar

também as mandrágoras de meu filho?

Prosseguiu Rahel: Por isso ele se deitará

contigo esta noite pelas mandrágoras de

teu filho. 16 Quando, Yaacov veio à tarde

do campo, saiu-lhe Léia ao encontro e

disse: Tens de estar comigo, porque

certamente te aluguei pelas mandrágoras

de meu filho. E com ela deitou-se Yaacov

aquela noite. 17 E ouviu ELOHIM a Léia, e

ela concebeu e deu a Yaacov um quinto

filho. 18 Então disse Léia: ELOHIM me tem

dado o meu galardão, uma vez que dei

minha serva a meu marido. E chamou ao

filho Issacar. 19 120 Concebendo Léia outra

vez, deu a Yaacov um sexto filho; 20 e

disse: ELOHIM me deu um excelente

dote; agora morará comigo meu marido,

porque lhe tenho dado seis filhos. E

chamou-lhe Zebulom. 21 Depois disto,

deu à luz uma filha, e chamou-lhe Diná. 22


לֵָאה אִ‏ מוֹ‏ | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר רָּ‏ חֵ‏ ל אֶ‏ ל לֵָאה תְּ‏ נִי

נָּא לִ‏ י מִ‏ דּודָּ‏ אֵ‏ י בְּ‏ נְֵך:‏ )15( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לָּּה

הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט קַ‏ חְּ‏ תֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת אִ‏ ישִ‏ י וְּ‏ לָּקַ‏ חַ‏ ת גַם

אֶ‏ ת דּודָּ‏ אֵ‏ י בְּ‏ נִי | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר רָּ‏ חֵ‏ ל לָּכֵן

יִשְּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ְך הַ‏ לַיְּלָּה תַ‏ חַ‏ ת דּודָּ‏ אֵ‏ י בְּ‏ נְֵך:‏

)16( וַיָּבֹא יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב

וַ‏ תֵ‏ צֵ‏ א לֵָאה לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לַי

תָּ‏ בוֹא כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ כֹ‏ ר ‏ׂשְּ‏ כַרְּ‏ תִ‏ יָך בְּ‏ דּודָּ‏ אֵ‏ י בְּ‏ נִי |

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה בַ‏ לַיְּלָּה הּוא:‏ )17(

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל לֵָאה | וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר וַ‏ תֵ‏ לֶד

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב בֵ‏ ן חֲמִ‏ ישִ‏ י:‏ )18( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לֵָאה

נָּתַ‏ ן אֱֹלהִ‏ ים ‏ׂשְּ‏ כָּרִ‏ י אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ אִ‏ ישִ‏ י | וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ יִשָּ‏ שכָּר:‏ )19(

וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר עוֹד לֵָאה וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן שִ‏ שִ‏ י

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )20( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לֵָאה זְּ‏ בָּ‏ דַ‏ נִי

אֱֹלהִ‏ ים אֹ‏ תִ‏ י זֵבֶ‏ ד טוֹב הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם יִזְּ‏ בְּ‏ לֵנִי

אִ‏ ישִ‏ י כִ‏ י יָּלַדְּ‏ תִ‏ י לוֹ‏ שִ‏ שָּ‏ ה בָּ‏ נִים |

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ זְּ‏ בֻׁלּון:‏ )21( וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר

יָּלְּ‏ דָּ‏ ה בַ‏ ת | וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה דִ‏ ינָּה:‏

)22( וַיִ‏ זְּ‏ כֹ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל | וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

אֵ‏ לֶיהָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח אֶ‏ ת רַ‏ חְּ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏

)23( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר ‏ָאסַ‏ ף

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת חֶ‏ רְּ‏ פָּ‏ תִ‏ י:‏ )24( וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת

שְּ‏ מוֹ‏ יוֹסֵ‏ ף לֵאמֹ‏ ר | יֹסֵ‏ ף יהוה לִ‏ י בֵ‏ ן

‏ַאחֵ‏ ר:‏ )25( וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה רָּ‏ חֵ‏ ל

120

Ex 30:19 – 24º Mandamento: Os Cohanim deveriam lavar suas mãos no Kiyor antes de prestar seu serviço no Templo Sagrado. Essa é a origem de

algumas das leis de Netilat Yadayim (ablução das mãos) que fazemos de manhã, já que, c – ‘Lavarão Aharon e seus filhos…’

113

Torah Israelita

ELOHIM 121 voltou-se para Rahel, ouviu-a e

a tornou fecunda. 23 De modo que ela

concebeu e deu à luz um filho, e disse:

Tirou-me ELOHIM o opróbrio. 24 E

chamou-lhe Yosef, dizendo: Acrescenteme

יהוה ainda outro filho. 25 Depois que

Rahel deu à luz a Yosef, disse Yaacov a

Laban: Despede-me a fim de que eu vá

para meu lugar e para minha terra. 26 Dáme

as minhas mulheres, e os meus filhos,

pelas quais te tenho servido, e deixa-me

ir; tu sabes o serviço que te prestei. 27

Laban lhe respondeu: Se tenho achado

benevolência aos teus olhos, fica comigo;

tenho percebido que יהוה me abençoou

por amor de ti. 28 E disse mais:

Determina-me o teu salário, que te darei.

29 Ao que lhe respondeu Yaacov: Tu

sabes como te hei servido, e como tem

passado o teu gado comigo. 30 Porque o

pouco que tinhas antes da minha vinda

tem se multiplicado abundantemente; e

te tem abençoado por onde quer que יהוה

eu tenha sido. Agora, quando hei de

trabalhar também por minha casa? 31

Insistiu Laban: Que te darei? Então

respondeu Yaacov: Não me darás nada;

tornarei a apascentar e a guardar o teu

rebanho se me fizeres isto: 32 Passarei

hoje por todo o teu rebanho, separando

dele todos os salpicados e malhados, e

todos os escuros entre as ovelhas, e os

malhados e salpicados entre as cabras; e

isto será o meu salário. 33 De modo que

responderá por mim a minha justiça no


אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף | וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן

שַ‏ לְּ‏ חֵ‏ נִי וְּ‏ אֵ‏ לְּ‏ כָּה אֶ‏ ל מְּ‏ קוֹמִ‏ י ‏ּולְּ‏ ‏ַארְּ‏ צִ‏ י:‏

)26( תְּ‏ נָּה אֶ‏ ת נָּשַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת יְּלָּדַ‏ י אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך בָּ‏ הֵ‏ ן וְּ‏ אֵ‏ לֵכָּה | כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה

יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת עֲבֹדָּ‏ תִ‏ י אֲשֶ‏ ר עֲבַ‏ דְּ‏ תִ‏ יָך:‏

)27( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו לָּבָּ‏ ן אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י

חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך | נִחַ‏ שְּ‏ תִ‏ י וַיְּבָּ‏ רֲ‏ כֵנִי יהוה

בִ‏ גְּ‏ לָּלֶָך:‏ )28( וַ‏ יֹאמַ‏ ר | נָּקְּ‏ בָּ‏ ה ‏ׂשְּ‏ כָּרְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ לַי וְּ‏ אֶ‏ תֵ‏ נָּה:‏ )29( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו אַ‏ תָּ‏ ה

יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עֲבַ‏ דְּ‏ תִ‏ יָך | וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

הָּ‏ יָּה מִ‏ קְּ‏ נְָּך אִ‏ תִ‏ י:‏ )30( כִ‏ י מְּ‏ עַ‏ ט אֲשֶ‏ ר

הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ פָּ‏ נַי וַיִ‏ פְּ‏ רֹץ לָּרֹב וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך יהוה

אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ י | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה מָּ‏ תַ‏ י אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה גַם

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י לְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר מָּ‏ ה אֶ‏ תֶ‏ ן לְָּך

| וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב ‏ֹלא תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י מְּ‏ אּומָּ‏ ה אִ‏ ם

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לִ‏ י הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה אָּ‏ שּובָּ‏ ה אֶ‏ רְּ‏ עֶ‏ ה

צֹאנְָּך אֶ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר:‏ )32( אֶ‏ עֱבֹר בְּ‏ כָּל צֹאנְָּך

הַ‏ יוֹם הָּ‏ סֵ‏ ר מִ‏ שָּ‏ ם כָּל ‏ׂשֶ‏ ה נָּקֹ‏ ד וְּ‏ טָּ‏ לּוא

וְּ‏ כָּל ‏ׂשֶ‏ ה חּום בַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים וְּ‏ טָּ‏ לּוא וְּ‏ נָּקֹ‏ ד

בָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים | וְּ‏ הָּ‏ יָּה ‏ׂשְּ‏ כָּרִ‏ י:‏ )33( וְּ‏ עָּ‏ נְּתָּ‏ ה בִ‏ י

צִ‏ דְּ‏ קָּ‏ תִ‏ י בְּ‏ יוֹם מָּ‏ חָּ‏ ר כִ‏ י תָּ‏ בוֹא עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ כָּרִ‏ י

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ינֶנּו נָּקֹ‏ ד וְּ‏ טָּ‏ לּוא

בָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים וְּ‏ חּום בַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים גָּנּוב הּוא אִ‏ תִ‏ י:‏

)34( וַיֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן הֵ‏ ן | לּו יְּהִ‏ י כִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ ‏ָך:‏

)35( וַיָּסַ‏ ר בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא אֶ‏ ת הַ‏ תְּ‏ יָּשִ‏ ים

הָּ‏ עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ טְּ‏ לֻׁאִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים

121

Gn 3:22 – “voltou-se”: Em outras versões “lembrou-se”.

114

Torah Israelita

dia de amanhã, quando vieres ver o meu

salário assim exposto diante de ti: tudo o

que não for salpicado e malhado entre as

cabras e escuro entre as ovelhas, esse, se

for achado comigo, será tido por furtado.

34 Concordou Laban, dizendo: Seja

conforme a tua palavra. 35 E separou

naquele mesmo dia os bodes listrados e

malhados e todas as cabras salpicadas e

malhadas, tudo em que havia algum

branco, e todos os escuros entre os

cordeiros e os deu nas mãos de seus

filhos; 36 e pôs três dias de caminho entre

si e Yaacov; e Yaacov apascentava o

restante dos rebanhos de Laban. 37 Então

tomou Yaacov varas verdes de estoraque,

de amendoeira e de plátano e,

descascando nelas riscas brancas,

descobriu o branco que nelas havia; 38 e

as varas que descascara pôs em frente dos

rebanhos, nos cochos, isto é, nos

bebedouros, onde os rebanhos bebiam; e

conceberam quando vinham beber. 39 Os

rebanhos concebiam diante das varas, e

as ovelhas davam crias listradas,

salpicadas e malhadas. 40 Então separou

Yaacov os cordeiros, e fez os rebanhos

olhar para os listrados e para todos os

escuros no rebanho de Laban; e pôs seu

rebanho à parte, e não pôs com o

rebanho de Laban. 41 E todas as vezes

que concebiam as ovelhas fortes, punha

Yaacov as varas nos bebedouros, diante

dos olhos do rebanho, para que

concebessem diante das varas; 42 mas

quando era fraco o rebanho, ele não as


הַ‏ נְּקֻׁ‏ דוֹת וְּ‏ הַ‏ טְּ‏ לֻׁאֹ‏ ת כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן בוֹ‏

וְּ‏ כָּל חּום בַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים | וַיִ‏ תֵ‏ ן בְּ‏ יַד בָּ‏ נָּיו:‏

)36( וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים בֵ‏ ינ ‏ֹו

‏ּובֵ‏ ין יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב רֹעֶ‏ ה אֶ‏ ת צֹאן לָּבָּ‏ ן

הַ‏ נוֹתָּ‏ רֹת:‏ )37( וַיִ‏ קַ‏ ח לוֹ‏ יַעֲקֹ‏ ב מַ‏ קַ‏ ל

לִ‏ בְּ‏ נֶה לַח וְּ‏ לּוז וְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ מוֹן | וַ‏ יְּפַ‏ צֵ‏ ל בָּ‏ הֵ‏ ן

פְּ‏ צָּ‏ לוֹת לְּ‏ בָּ‏ נוֹת מַ‏ חְּ‏ ‏ׂשֹף הַ‏ לָּבָּ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מַ‏ קְּ‏ לוֹת:‏ )38( וַיַצֵ‏ ג אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ קְּ‏ לוֹת

אֲשֶ‏ ר פִ‏ צֵ‏ ל בָּ‏ רֳ‏ הָּ‏ טִ‏ ים בְּ‏ שִ‏ קֲ‏ תוֹת הַ‏ מָּ‏ יִם |

אֲשֶ‏ ר תָּ‏ בֹאןָּ‏ הַ‏ צֹאן לִ‏ שְּ‏ תוֹת לְּ‏ נֹ‏ כַח

הַ‏ צֹאן וַיֵחַ‏ מְּ‏ נָּה בְּ‏ בָֹאן לִ‏ שְּ‏ תוֹת:‏ )39(

וַ‏ יֶחֱמּו הַ‏ צֹאן אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ קְּ‏ לוֹת | וַ‏ תֵ‏ לַדְּ‏ ןָּ‏

הַ‏ צֹאן עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים נְּקֻׁ‏ דִ‏ ים ‏ּוטְּ‏ לֻׁאִ‏ ים:‏ )40(

וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים הִ‏ פְּ‏ רִ‏ יד יַעֲקֹ‏ ב וַיִ‏ תֵ‏ ן פְּ‏ נֵי

הַ‏ צֹאן אֶ‏ ל עָּ‏ קֹ‏ ד וְּ‏ כָּל חּום בְּ‏ צֹאן לָּבָּ‏ ן |

וַ‏ יָּשֶ‏ ת לוֹ‏ עֲדָּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

צֹאן לָּבָּ‏ ן:‏ )41( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ כָּל יַחֵ‏ ם הַ‏ צֹאן

הַ‏ מְּ‏ קֻׁ‏ שָּ‏ רוֹת וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ם יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ קְּ‏ לוֹת

לְּ‏ עֵ‏ ינֵי הַ‏ צֹאן בָּ‏ רֳ‏ הָּ‏ טִ‏ ים | לְּ‏ יַחְּ‏ מֵ‏ נָּה

בַ‏ מַ‏ קְּ‏ לוֹת:‏ )42( ‏ּובְּ‏ הַ‏ עֲטִ‏ יף הַ‏ צֹאן ‏ֹלא

יָּׂשִ‏ ים | וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ עֲטֻׁ‏ פִ‏ ים לְּ‏ לָּבָּ‏ ן

וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ שֻׁ‏ רִ‏ ים לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )43( וַיִ‏ פְּ‏ רֹץ הָּ‏ אִ‏ יש

מְּ‏ אֹ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד | וַיְּהִ‏ י לוֹ‏ צֹאן רַ‏ בוֹת

‏ּושְּ‏ פָּ‏ חוֹת וַ‏ עֲבָּ‏ דִ‏ ים ‏ּוגְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים וַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים:‏


115

Torah Israelita

punha. Assim as fracas eram de Laban, e

as fortes de Yaacov. 43 E o homem se

enriqueceu sobremaneira, e teve grandes

rebanhos, servas e servos, camelos e

jumentos.


1 Yaacov, entretanto, ouviu as palavras

dos filhos de Laban, que diziam: Yaacov

tem levado tudo o que era de nosso abba,

e do que era de nosso abba adquiriu ele

todas estas, riquezas. 2 Viu também

Yaacov o rosto de Laban, e não era para

com ele como dantes. 3 Disse יהוה então,

a Yaacov: Volta para a terra de teus pais e

para a tua parentela; e eu serei contigo. 4

Pelo que Yaacov mandou chamar a Rahel

e a Léia ao campo, onde estava o seu

rebanho, 5 e lhes disse: vejo que o rosto

de seu abba para comigo não é como

anteriormente; porém o Criador de meu

abba tem estado comigo. 6 Naquele

momento, vocês mesmas sabeis que com

todas as minhas forças tenho servido a

seu abba. 7 Mas seu abba me tem

enganado, e dez vezes mudou o meu

salário; ELOHIM, porém, não lhe permitiu

que me fizesse mal. 8 Quando ele dizia

assim: Os salpicados serão o teu salário;

então todo o rebanho dava salpicados. E

quando ele dizia assim: Os listrados serão

o teu salário, então todo o rebanho dava

listrados. 9 De modo que ELOHIM tem

tirado o gado de seu abba, e tem dado a


)1( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י בְּ‏ נֵי לָּבָּ‏ ן לֵאמֹ‏ ר

לָּקַ‏ ח יַעֲקֹ‏ ב אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו |

‏ּומֵ‏ אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֵ‏ ת כָּל הַ‏ כָּבֹד

הַ‏ זֶה:‏ )2( וַ‏ יַרְּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי לָּבָּ‏ ן |

וְּ‏ הִ‏ נֵה אֵ‏ ינֶנּו עִ‏ מוֹ‏ כִ‏ תְּ‏ מוֹל שִ‏ לְּ‏ שוֹם:‏ )3(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל יַעֲ‏ ‏ֹקב שּוב אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

אֲבוֹתֶ‏ יָך ‏ּולְּ‏ מוֹלַדְּ‏ תֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏

)4( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח יַעֲקֹ‏ ב וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

‏ּולְּ‏ לֵָאה | הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה אֶ‏ ל צֹאנוֹ:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר

לָּהֶ‏ ן רֹאֶ‏ ה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי אֲבִ‏ יכֶן כִ‏ י

אֵ‏ ינֶנּו אֵ‏ לַי כִ‏ תְּ‏ מֹ‏ ל שִ‏ לְּ‏ שֹם | וֵאֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ י

הָּ‏ יָּה עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י:‏ )6( וְּ‏ אַ‏ תֵ‏ נָּה יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ן | כִ‏ י

בְּ‏ כָּל כֹחִ‏ י עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת אֲבִ‏ יכֶן:‏ )7(

וַ‏ אֲבִ‏ יכֶן הֵ‏ תֶ‏ ל בִ‏ י וְּ‏ הֶ‏ חֱלִ‏ ף אֶ‏ ת מַ‏ ‏ׂשְּ‏ כֻׁרְּ‏ תִ‏ י

עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת מֹ‏ נִים | וְּ‏ ‏ֹלא נְּתָּ‏ נוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ הָּ‏ רַ‏ ע

עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י:‏ )8( אִ‏ ם כֹ‏ ה יֹאמַ‏ ר נְּקֻׁ‏ דִ‏ ים יִהְּ‏ יֶה

‏ׂשְּ‏ כָּרֶ‏ ‏ָך וְּ‏ יָּלְּ‏ דּו כָּל הַ‏ צֹאן נְּקֻׁ‏ דִ‏ ים | וְּ‏ אִ‏ ם

כֹ‏ ה יֹאמַ‏ ר עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים יִהְּ‏ יֶה ‏ׂשְּ‏ כָּרֶ‏ ‏ָך וְּ‏ יָּלְּ‏ דּו

כָּל הַ‏ צֹאן עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים:‏ )9( וַ‏ יַצֵ‏ ל אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נֵה אֲבִ‏ יכֶם וַיִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י:‏ )10( וַיְּהִ‏ י

בְּ‏ עֵ‏ ת יַחֵ‏ ם הַ‏ צֹאן וָּ‏ אֶ‏ שָּ‏ א עֵ‏ ינַי וָּ‏ אֵ‏ רֶ‏ א

בַ‏ חֲלוֹם | וְּ‏ הִ‏ נֵה הָּ‏ עַ‏ תֻׁדִ‏ ים הָּ‏ עֹ‏ לִ‏ ים עַ‏ ל

הַ‏ צֹאן עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים נְּקֻׁ‏ דִ‏ ים ‏ּובְּ‏ רֻׁ‏ דִ‏ ים:‏ )11(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לַי מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים בַ‏ חֲלוֹם

יַעֲקֹ‏ ב | וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר הִ‏ נֵנִי:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ א

נָּא עֵ‏ ינֶיָך ‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה כָּל הָּ‏ עַ‏ תֻׁדִ‏ ים הָּ‏ עֹ‏ לִ‏ ים

116

Torah Israelita

mim. 10 Pois aconteceu que, ao tempo

em que o rebanho concebia, levantei os

olhos e num sonho vi que os bodes que

cobriam o rebanho eram listrados,

salpicados e malhados. 11 Disse-me o

mensageiro do Criador no sonho: Yaacov!

Eu respondi: Aqui estou. 12 Prosseguiu o

mensageiro: Levanta os teus olhos e vê

que todos os bodes que cobrem o

rebanho são listrados, salpicados e

malhados; porque tenho visto tudo o que

Laban te vem fazendo. 13 Eu sou o Criador

de Beit-EL, onde ungiste uma coluna,

onde me fizeste um voto; levanta-te, saite

desta terra e volta para a terra da tua

parentela. 14 Então lhe responderam

Rahel e Léia: Temos nós ainda parte ou

herança na casa de nosso abba? 15 Não

somos tidas por ele como estrangeiras?

Pois nos vendeu, e consumiu todo o nosso

preço. 16 Toda a riqueza que ELOHIM

tirou de nosso abba é nossa e de nossos

filhos; por conseguinte, faze tudo o que

ELOHIM te mandou. 17 Levantou-se,

Yaacov e fez montar seus filhos e suas

mulheres sobre os camelos; 18 e levou

todo o seu gado, e toda a sua fazenda, que

havia adquirido, o gado que possuía, que

havia adquirido em Padã-Arã, a fim de ir

ter com Yitzhák, seu abba, à terra de

Kanaan. 19 Naquele momento, tendo

Laban ido tosquiar as suas ovelhas, Rahel

furtou os ídolos que pertenciam a seu

abba. 20 Yaacov iludiu a Laban, o arameu,

não lhe fazendo saber que fugia; 21 e

fugiu com tudo o que era seu; e,


עַ‏ ל הַ‏ צֹאן עֲקֻׁ‏ דִ‏ ים נְּקֻׁ‏ דִ‏ ים ‏ּובְּ‏ רֻׁ‏ דִ‏ ים | כִ‏ י

רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לְָּך:‏

)13( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הָּ‏ אֵ‏ ל בֵ‏ ית אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר מָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏

שָּ‏ ם מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נָּדַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י שָּ‏ ם נֶדֶ‏ ר |

עַ‏ תָּ‏ ה קּום צֵ‏ א מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת וְּ‏ שּוב

אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מוֹלַדְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )14( וַ‏ תַ‏ עַ‏ ן רָּ‏ חֵ‏ ל

וְּ‏ לֵָאה וַ‏ תֹ‏ אמַ‏ רְּ‏ נָּה לוֹ‏ | הַ‏ עוֹד לָּנּו חֵ‏ לֶק

וְּ‏ נַחֲלָּה בְּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ ינּו:‏ )15( הֲלוֹא

נָּכְּ‏ רִ‏ יוֹת נֶחְּ‏ שַ‏ בְּ‏ נּו לוֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ כָּרָּ‏ נּו | וַ‏ יֹאכַל

גַם ‏ָאכוֹל אֶ‏ ת כַסְּ‏ פֵנּו:‏ )16( כִ‏ י כָּל

הָּ‏ עֹ‏ שֶ‏ ר אֲשֶ‏ ר הִ‏ צִ‏ יל אֱֹלהִ‏ ים מֵ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו

לָּנּו הּוא ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֵינּו | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

‏ָאמַ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֵ‏ לֶיָך עֲׂשֵ‏ ה:‏ )17( וַיָּקָּ‏ ם

יַעֲקֹ‏ ב | וַיִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת נָּשָּ‏ יו עַ‏ ל

הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים:‏ )18( וַיִ‏ נְּהַ‏ ג אֶ‏ ת כָּל מִ‏ קְּ‏ נֵהּו

וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל רְּ‏ כֻׁשוֹ‏ אֲשֶ‏ ר רָּ‏ כָּש מִ‏ קְּ‏ נֵה קִ‏ נְּיָּנוֹ‏

אֲשֶ‏ ר רָּ‏ כַש בְּ‏ פַ‏ דַ‏ ן אֲרָּ‏ ם | לָּבוֹא אֶ‏ ל

יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ָאבִ‏ יו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )19( וְּ‏ לָּבָּ‏ ן

הָּ‏ לְַך לִ‏ גְּ‏ זֹז אֶ‏ ת צֹאנוֹ‏ | וַ‏ תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב רָּ‏ חֵ‏ ל אֶ‏ ת

הַ‏ תְּ‏ רָּ‏ פִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ : )20( וַיִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב

יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת לֵב לָּבָּ‏ ן הָּ‏ אֲרַ‏ מִ‏ י | עַ‏ ל בְּ‏ לִ‏ י

הִ‏ גִ‏ יד לוֹ‏ כִ‏ י בֹרֵ‏ חַ‏ הּוא:‏ )21( וַ‏ יִ‏ בְּ‏ רַ‏ ח

הּוא וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ וַיָּקָּ‏ ם וַיַעֲבֹר אֶ‏ ת

הַ‏ נָּהָּ‏ ר | וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת פָּ‏ נָּיו הַ‏ ר הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד:‏

)22( וַיֻׁגַד לְּ‏ לָּבָּ‏ ן בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י | כִ‏ י

בָּ‏ רַ‏ ח יַעֲקֹ‏ ב:‏ )23( וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו עִ‏ מוֹ‏

וַ‏ יִ‏ רְּ‏ דֹף ‏ַאחֲרָּ‏ יו דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים |

117

Torah Israelita

levantando-se, passou o Rio, e foi em

direção à montanha de Gileade. 22 Ao

terceiro dia foi Laban avisado de que

Yaacov havia fugido. 23 Então, tomando

consigo seus irmãos, seguiu atrás de

Yaacov jornada de sete dias; e alcançou-o

na montanha de Gileade. 24 Mas ELOHIM

apareceu de noite em sonho a Laban, o

arameu, e disse: Guarda-te, que não fales

a Yaacov nem bem nem mal. 25 Alcançou,

Laban a Yaacov. Naquele momento,

Yaacov tinha armado a sua tenda na

montanha; armou também Laban com os

seus irmãos a sua tenda na montanha de

Gileade. 26 Então disse Laban a Yaacov:

Que fizeste, que me iludiste e levaste

minhas filhas como cativas da espada? 27

Por que fizeste ocultamente, e me iludiste

e não fizeste saber, para que eu te

enviasse com alegria e com cânticos, ao

som de tambores e de harpas; 28 Por que

não me permitiste beijar meus filhos e

minhas filhas? Naquele momento, assim

procedeste nesciamente. 29 Está no

poder da minha mão fazer-vos o mal, mas

o Criador de seu abba falou-me ontem à

noite, dizendo: Guarda-te, que não fales a

Yaacov nem bem nem mal. 30 Mas ainda

que quiseste ir embora, uma vez que

tinhas saudades da casa de teu abba, por

que furtaste os meus elohim? 31

Respondeu Yaacov: Porque tive medo;

dizia comigo que tu me arrebatarias as

tuas filhas. 32 Com quem achares os teus

elohim, porém, esse não viverá; diante de

nossos irmãos descobre o que é teu do


וַ‏ יַדְּ‏ בֵ‏ ק אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ הַ‏ ר הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד:‏ )24( וַיָּבֹא

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל לָּבָּ‏ ן הָּ‏ אֲרַ‏ מִ‏ י בַ‏ חֲֹלם הַ‏ לָּיְּלָּה

| וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶ‏ ן תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר עִ‏ ם

יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ טוֹב עַ‏ ד רָּ‏ ע:‏ )25( וַ‏ יַשֵ‏ ג לָּבָּ‏ ן

אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב תָּ‏ קַ‏ ע אֶ‏ ת ‏ָאהֳלוֹ‏ בָּ‏ הָּ‏ ר

וְּ‏ לָּבָּ‏ ן תָּ‏ קַ‏ ע אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו בְּ‏ הַ‏ ר הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד:‏

)26( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

וַ‏ תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב אֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ בִ‏ י | וַ‏ תְּ‏ נַהֵ‏ ג אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תַ‏ י

כִ‏ שְּ‏ בֻׁיוֹת חָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )27( לָּמָּ‏ ה נַחְּ‏ בֵ‏ אתָּ‏

לִ‏ בְּ‏ רֹחַ‏ וַ‏ תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב אֹ‏ תִ‏ י | וְּ‏ ‏ֹלא הִ‏ גַדְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י

וָּ‏ אֲשַ‏ לֵחֲָך בְּ‏ ‏ׂשִ‏ מְּ‏ חָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ שִ‏ רִ‏ ים בְּ‏ תֹ‏ ף

‏ּובְּ‏ כִ‏ נוֹר:‏ )28( וְּ‏ ‏ֹלא נְּטַ‏ שְּ‏ תַ‏ נִי לְּ‏ נַשֵ‏ ק

לְּ‏ בָּ‏ נַי וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ י | עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ סְּ‏ כַלְּ‏ תָּ‏ עֲׂשוֹ:‏

)29( יֶש לְּ‏ אֵ‏ ל יָּדִ‏ י לַעֲׂשוֹת עִ‏ מָּ‏ כֶם רָּ‏ ע |

וֵאֹלהֵ‏ י אֲבִ‏ יכֶם אֶ‏ מֶ‏ ש ‏ָאמַ‏ ר אֵ‏ לַי לֵאמֹ‏ ר

הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך מִ‏ דַ‏ בֵ‏ ר עִ‏ ם יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ טוֹב עַ‏ ד

רָּ‏ ע:‏ )30( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ ‏ֹלְך הָּ‏ לַכְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י נִכְּ‏ סֹ‏ ף

נִכְּ‏ סַ‏ פְּ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יָך | לָּמָּ‏ ה גָּנַבְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

אֱֹלהָּ‏ י:‏ )31( וַיַעַ‏ ן יַעֲקֹ‏ ב וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לְּ‏ לָּבָּ‏ ן |

כִ‏ י יָּרֵ‏ אתִ‏ י כִ‏ י ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י פֶ‏ ן תִ‏ גְּ‏ זֹל אֶ‏ ת

בְּ‏ נוֹתֶ‏ יָך מֵ‏ עִ‏ מִ‏ י:‏ )32( עִ‏ ם אֲשֶ‏ ר תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א

אֶ‏ ת אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ֹלא יִחְּ‏ יֶה נֶגֶד ‏ַאחֵ‏ ינּו הַ‏ כֶר

לְּ‏ ‏ָך מָּ‏ ה עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י וְּ‏ קַ‏ ח לְָּך | וְּ‏ ‏ֹלא יָּדַ‏ ע יַעֲקֹ‏ ב

כִ‏ י רָּ‏ חֵ‏ ל גְּ‏ נָּבָּ‏ תַ‏ ם:‏ )33( וַיָּבֹא לָּבָּ‏ ן

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב ‏ּובְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל לֵָאה ‏ּובְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

שְּ‏ תֵ‏ י הָּ‏ אֲמָּ‏ הֹת וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ א | וַיֵצֵ‏ א מֵ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

לֵָאה וַיָּבֹא בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל רָּ‏ חֵ‏ ל:‏ )34( וְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל

118

Torah Israelita

que está comigo, e leva-o contigo. Pois

Yaacov não sabia que Rahel os tinha

furtado. 33 Entrou, Laban na tenda de

Yaacov, na tenda de Léia e na tenda das

duas servas, e não os achou; e, saindo da

tenda de Léia, entrou na tenda de Rahel.

34 Naquele momento, Rahel havia

tomado os ídolos e os havia metido na

albarda do camelo, e se assentara em

cima deles. Laban apalpou toda a tenda,

mas não os achou. 35 E ela disse a seu

abba: Não se acenda a ira nos olhos de

meu adon, por eu não me poder levantar

na tua presença, estou com o incômodo

das mulheres. Assim ele procurou, mas

não achou os ídolos. 36 Então irou-se

Yaacov e contendeu com Laban, dizendo:

Qual é a minha transgressão? Qual é o

meu erro, que tão furiosamente me tens

perseguido? 37 Depois de teres apalpado

todos os meus móveis, que achaste de

todos os móveis da tua casa. Põe-no aqui

diante de meus irmãos e de teus irmãos,

para que eles julguem entre nós ambos.

38 Estes vinte anos estive eu contigo; as

tuas ovelhas e as tuas cabras nunca

abortaram, e não comi os carneiros do teu

rebanho. 39 Não te trouxe eu o

despedaçado; eu sofri o dano; da minha

mão requerias tanto o furtado de dia

como o furtado de noite. 40 Assim andava

eu; de dia me consumia o calor, e de noite

a geada; e o sono me fugia dos olhos. 41

Estive vinte anos em tua casa; catorze

anos te servi por tuas duas filhas, e seis

anos por teu rebanho; dez vezes mudaste


לָּקְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ תְּ‏ רָּ‏ פִ‏ ים וַ‏ תְּ‏ ‏ׂשִ‏ מֵ‏ ם בְּ‏ כַר

הַ‏ גָּמָּ‏ ל וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב עֲלֵיהֶ‏ ם | וַ‏ יְּמַ‏ שֵ‏ ש לָּבָּ‏ ן אֶ‏ ת

כָּל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ א:‏ )35( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל

‏ָאבִ‏ יהָּ‏ ‏ַאל יִחַ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי אֲדֹנִי כִ‏ י לוֹא

אּוכַל לָּקּום מִ‏ פָּ‏ נֶיָך כִ‏ י דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך נָּשִ‏ ים לִ‏ י |

וַ‏ יְּחַ‏ פֵׂש וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ תְּ‏ רָּ‏ פִ‏ ים:‏ )36(

וַ‏ יִ‏ חַ‏ ר לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב וַיָּרֶ‏ ב בְּ‏ לָּבָּ‏ ן | וַיַעַ‏ ן יַעֲקֹ‏ ב

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לְּ‏ לָּבָּ‏ ן מַ‏ ה פִ‏ שְּ‏ עִ‏ י מַ‏ ה חַ‏ טָּ‏ אתִ‏ י כִ‏ י

דָּ‏ לַקְּ‏ תָּ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ י:‏ )37( כִ‏ י מִ‏ שַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל

כֵלַי מַ‏ ה מָּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ מִ‏ כֹל כְּ‏ לֵי בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ׂשִ‏ ים

כֹ‏ ה נֶגֶד ‏ַאחַ‏ י וְּ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך | וְּ‏ יוֹכִ‏ יחּו בֵ‏ ין

שְּ‏ נֵינּו:‏ )38( זֶה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

עִ‏ מָּ‏ ‏ְך רְּ‏ חֵ‏ לֶיָך וְּ‏ עִ‏ זֶיָך ‏ֹלא שִ‏ כֵלּו | וְּ‏ אֵ‏ ילֵי

צֹאנְָּך ‏ֹלא ‏ָאכָּלְּ‏ תִ‏ י:‏ )39( טְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה ‏ֹלא

הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י אֵ‏ לֶיָך ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲחַ‏ טֶ‏ נָּה מִ‏ יָּדִ‏ י

תְּ‏ בַ‏ קְּ‏ שֶ‏ נָּה | גְּ‏ נֻׁבְּ‏ תִ‏ י יוֹם ‏ּוגְּ‏ נֻׁבְּ‏ תִ‏ י לָּיְּלָּה:‏

)40( הָּ‏ יִיתִ‏ י בַ‏ יוֹם אֲכָּלַנִי חֹ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ קֶ‏ רַ‏ ח

בַ‏ לָּיְּלָּה | וַ‏ תִ‏ דַ‏ ד שְּ‏ נָּתִ‏ י מֵ‏ עֵ‏ ינָּי:‏ )41( זֶה

לִ‏ י עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך עֲבַ‏ דְּ‏ תִ‏ יָך

‏ַארְּ‏ בַ‏ ע עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה בִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך וְּ‏ שֵ‏ ש

שָּ‏ נִים בְּ‏ צֹאנֶָך | וַ‏ תַ‏ חֲלֵף אֶ‏ ת מַ‏ ‏ׂשְּ‏ כֻׁרְּ‏ תִ‏ י

עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת מֹ‏ נִים:‏ )42( לּולֵי אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ י

אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ּופַ‏ חַ‏ ד יִצְּ‏ חָּ‏ ק הָּ‏ יָּה לִ‏ י כִ‏ י

עַ‏ תָּ‏ ה רֵ‏ יקָּ‏ ם שִ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ נִי | אֶ‏ ת עָּ‏ נְּיִי וְּ‏ אֶ‏ ת

יְּגִ‏ יעַ‏ כַפַ‏ י רָּ‏ ‏ָאה אֱֹלהִ‏ ים וַ‏ יוֹכַח ‏ָאמֶ‏ ש:‏

)43( וַ‏ יַעַ‏ ן לָּבָּ‏ ן וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב

הַ‏ בָּ‏ נוֹת בְּ‏ נֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ נִים בָּ‏ נַי וְּ‏ הַ‏ צֹאן צֹאנִי

119

Torah Israelita

o meu salário. 42 Se Elohey de meu abba,

o Elohey de Avraham e o Temor de

Yitzhák não fora por mim, certamente

hoje me mandarias embora vazio. Mas

ELOHIM tem visto a minha aflição e o

trabalho das minhas mãos, e repreendeute

ontem à noite. 43 Respondeu Laban:

Estas filhas são minhas filhas, e estes filhos

são meus filhos, e este rebanho é meu

rebanho, e tudo o que vês é meu; e que

farei hoje a estas minhas filhas, ou aos

filhos que elas tiveram? 44 Agora vem, e

façamos um pacto, eu e tu; e sirva ele de

testemunha entre mim e ti. 45 Então

tomou Yaacov uma pedra, e a erigiu como

coluna. 46 E disse a seus irmãos: Ajuntai

pedras. Tomaram, pedras e fizeram um

montão, e ali junto ao montão comeram.

47 Laban lhe chamou Yegar-Saaduta, e

Yaacov chamou-lhe Galeede. 48 Então

disse Laban: Este montão é hoje

testemunha entre mim e ti. Por isso foi

chamado Galeede; 49 e Mizpá, uma vez

que disse: Vigie יהוה entre mim e ti,

quando estivermos apartados um do

outro. 50 Se afligires as minhas filhas, e se

tomares outras mulheres além das

minhas filhas, embora ninguém esteja

conosco, você deve lembrar de que

ELOHIM é testemunha entre mim e ti. 51

Disse ainda Laban a Yaacov: Veja aqui este

montão, e veja aqui a coluna que levantei

entre mim e ti. 52 Seja este montão

testemunha, e seja esta coluna

testemunha de que, para mal, nem

passarei eu deste montão a ti, nem


וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה רֹאֶ‏ ה לִ‏ י הּוא | וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תַ‏ י

מָּ‏ ה אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה לָּאֵ‏ לֶה הַ‏ יוֹם אוֹ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵיהֶ‏ ן

אֲשֶ‏ ר יָּלָּדּו:‏ )44( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כָּה נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

בְּ‏ רִ‏ ית אֲנִי וָּ‏ אָּ‏ תָּ‏ ה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ עֵ‏ ד בֵ‏ ינִי

‏ּובֵ‏ ינֶָך:‏ )45( וַיִ‏ קַ‏ ח יַעֲקֹ‏ ב ‏ָאבֶ‏ ן | וַיְּרִ‏ ימֶ‏ הָּ‏

מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )46( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו

לִ‏ קְּ‏ טּו אֲבָּ‏ נִים וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֲבָּ‏ נִים וַ‏ יַעֲׂשּו גָּל

| וַיֹאכְּ‏ לּו שָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ גָּל:‏ )47( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏

לָּבָּ‏ ן יְּגַר ‏ׂשָּ‏ הֲדּותָּ‏ א | וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב קָּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏

גַלְּ‏ עֵ‏ ד:‏ )48( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן הַ‏ גַל הַ‏ זֶה עֵ‏ ד

בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינְָּך הַ‏ יוֹם | עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏

גַלְּ‏ עֵ‏ ד:‏ )49( וְּ‏ הַ‏ מִ‏ צְּ‏ פָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר יִצֶ‏ ף

יהוה בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶָך | כִ‏ י נִסָּ‏ תֵ‏ ר אִ‏ יש

מֵ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו:‏ )50( אִ‏ ם תְּ‏ עַ‏ נֶה אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תַ‏ י

וְּ‏ אִ‏ ם תִ‏ קַ‏ ח נָּשִ‏ ים עַ‏ ל בְּ‏ נֹ‏ תַ‏ י אֵ‏ ין אִ‏ יש

עִ‏ מָּ‏ נּו | רְּ‏ אֵ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים עֵ‏ ד בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֶָך:‏

)51( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּבָּ‏ ן לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב | הִ‏ נֵה הַ‏ גַל

הַ‏ זֶה וְּ‏ הִ‏ נֵה הַ‏ מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יָּרִ‏ יתִ‏ י בֵ‏ ינִי

‏ּובֵ‏ ינֶָך:‏ )52( עֵ‏ ד הַ‏ גַל הַ‏ זֶה וְּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

הַ‏ מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה | אִ‏ ם ‏ָאנִי ‏ֹלא אֶ‏ עֱבֹר אֵ‏ לֶיָך אֶ‏ ת

הַ‏ גַל הַ‏ זֶה וְּ‏ אִ‏ ם אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר אֵ‏ לַי אֶ‏ ת

הַ‏ גַל הַ‏ זֶה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה:‏

)53( אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וֵאֹלהֵ‏ י נָּחוֹר

יִשְּ‏ פְּ‏ טּו בֵ‏ ינֵינּו אֱֹלהֵ‏ י אֲבִ‏ יהֶ‏ ם | וַ‏ יִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע

יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ פַ‏ חַ‏ ד ‏ָאבִ‏ יו יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )54( וַיִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

יַעֲקֹ‏ ב זֶבַ‏ ח בָּ‏ הָּ‏ ר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו לֶאֱכָּל

לָּחֶ‏ ם | וַ‏ יֹאכְּ‏ לּו לֶחֶ‏ ם וַיָּלִ‏ ינּו בָּ‏ הָּ‏ ר:‏

120

Torah Israelita

passarás tu deste montão e desta coluna

a mim. 53 O Elohey de Avraham e o 122

Elohi de Naor, julgue entre nós. (Era o

Elohey do pai deles) E jurou Yaacov pelo

Temor de seu abba Yitzhák. 54 Então

Yaacov ofereceu um sacrifício na

montanha, e convidou seus irmãos para

comerem pão; e, tendo comido,

passaram a noite na montanha.


1 Levantou-se Laban de manhã cedo,

beijou seus filhos e suas filhas e os

abençoou; e, partindo, voltou para o seu

lugar. 2 Yaacov também seguiu o seu

caminho; e encontraram-no os

mensageiros do Criador. 3 Quando

Yaacov os viu, disse: Este é o exército do

Criador. E chamou àquele lugar Maanaim.

[64 Yaacov encontra Esav]

4 Então expediu Yaacov mensageiros

diante de si a Esav, seu irmão, à terra de

Seir, o território de Edom,

Porção semanal: 8ª Vayishlach – E ele

expediu



Conclusão: Ob 1: 1-21



)1( וַ‏ יַשְּ‏ כֵם לָּבָּ‏ ן בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיְּנַשֵ‏ ק לְּ‏ בָּ‏ נָּיו

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נוֹתָּ‏ יו וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ם | וַ‏ יֵלְֶך וַיָּשָּ‏ ב

לָּבָּ‏ ן לִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מוֹ:‏ )2( וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב הָּ‏ לְַך לְּ‏ דַ‏ רְּ‏ כוֹ‏ |

וַ‏ יִ‏ פְּ‏ גְּ‏ עּו בוֹ‏ מַ‏ לְּ‏ אֲכֵי אֱֹלהִ‏ ים:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב כַאֲשֶ‏ ר רָּ‏ ‏ָאם מַ‏ חֲנֵה אֱֹלהִ‏ ים זֶה |

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא מַ‏ חֲנָּיִם:‏

)4( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לַח יַעֲקֹ‏ ב מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים לְּ‏ פָּ‏ נָּיו אֶ‏ ל

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יו | ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה אֱדוֹם:‏

)5( וַיְּצַ‏ ו אֹ‏ תָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר כֹ‏ ה תֹ‏ אמְּ‏ רּון

לַאדֹנִי לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | כֹה ‏ָאמַ‏ ר עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך יַעֲקֹ‏ ב

עִ‏ ם לָּבָּ‏ ן גַרְּ‏ תִ‏ י וָּ‏ אֵ‏ חַ‏ ר עַ‏ ד עָּ‏ תָּ‏ ה:‏ )6(

וַ‏ יְּהִ‏ י לִ‏ י שוֹר וַ‏ חֲמוֹר צֹאן וְּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד

וְּ‏ שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה | וָּ‏ אֶ‏ שְּ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה לְּ‏ הַ‏ גִ‏ יד לַאדֹנִי

לִ‏ מְּ‏ צֹא חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך:‏ )7( וַיָּשֻׁ‏ בּו

הַ‏ מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב לֵאמֹ‏ ר | בָּ‏ אנּו אֶ‏ ל

‏ָאחִ‏ יָך אֶ‏ ל עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו וְּ‏ גַם הֹ‏ לְֵך לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת אִ‏ יש עִ‏ מוֹ:‏ )8( וַיִ‏ ירָּ‏ א

יַעֲקֹ‏ ב מְּ‏ אֹ‏ ד וַיֵצֶ‏ ר לוֹ‏ | וַיַחַ‏ ץ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ צֹאן וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר

122

בֵ‏ ינֵינּו אֱֹלהֵ‏ י ( Poderoso. Gn 31:53 – “Elohi / Poderoso de Naor”: Possivelmente o texto fala do mesmo Elohai, ou seja, Naor e Avraham tinham o mesmo

121

‏.(אֲבִ‏ יהֶ‏ ם

Torah Israelita

Salmo Vayishlach: 140

5 tendo-lhes ordenado: Deste modo

falareis a meu adon Esav: Assim diz

Yaacov, teu servo: Como peregrino morei

com Laban, e com ele fiquei até agora; 6 e

tenho bois e jumentos, rebanhos, servos e

servas; e mando comunicar isso a meu

adon, para achar benevolência aos teus

olhos. 7 Depois os mensageiros voltaram

a Yaacov, dizendo: Fomos ter com teu

irmão Esav; e, em emet, vem ele para

encontrar-te, e quatrocentos homens

com ele. 8 Yaacov teve muito medo e

ficou aflito; dividiu em dois bandos o povo

que estava com ele, bem como os

rebanhos, os bois e os camelos; 9 dizia: Se

Esav vier a um bando e o ferir, o outro

bando escapará. 10 Disse mais Yaacov:

Elohey de meu abba Avraham, Elohey de

meu abba Yitzhák, ó יהוה que me disseste:

Volta para a tua terra, e para a tua

parentela, e eu te farei bem! 11 Não sou

digno da menor de todas as tuas

beneficências e de toda a fidelidade que

tens usado para com teu servo; porque

com o meu cajado passei este Yordan, e

agora volto em dois bandos. 12 Livra-me,

peço a você, da mão de meu irmão, da

mão de Esav, porque eu o temo; acaso

não venha ele matar-me, e a ima com os

filhos. 13 Pois tu mesmo disseste:

Certamente te farei bem, e farei a tua

descendência como a areia do mar, que

pela multidão não se pode contar. 14


וְּ‏ הַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים לִ‏ שְּ‏ נֵי מַ‏ חֲנוֹת:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר

אִ‏ ם יָּבוֹא עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת

וְּ‏ הִ‏ כָּהּו | וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ מַ‏ חֲנֶה הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָאר

לִ‏ פְּ‏ לֵיטָּ‏ ה:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֱֹלהֵ‏ י

‏ָאבִ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וֵאֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק | יהוה

הָּ‏ אֹ‏ מֵ‏ ר אֵ‏ לַי שּוב לְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ מוֹלַדְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ אֵ‏ יטִ‏ יבָּ‏ ה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )11( קָּ‏ טֹנְּתִ‏ י מִ‏ כֹ‏ ל

הַ‏ חֲסָּ‏ דִ‏ ים ‏ּומִ‏ כָּל הָּ‏ אֱמֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

אֶ‏ ת עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך | כִ‏ י בְּ‏ מַ‏ קְּ‏ לִ‏ י עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן הַ‏ זֶה וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ יִיתִ‏ י לִ‏ שְּ‏ נֵי

מַ‏ חֲנוֹת:‏ )12( הַ‏ צִ‏ ילֵנִי נָּא מִ‏ יַד ‏ָאחִ‏ י

מִ‏ יַד עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | כִ‏ י יָּרֵ‏ א ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ פֶ‏ ן יָּבוֹא

וְּ‏ הִ‏ כַנִי אֵ‏ ם עַ‏ ל בָּ‏ נִים:‏ )13( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הֵ‏ יטֵ‏ ב אֵ‏ יטִ‏ יב עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

זַרְּ‏ עֲָך כְּ‏ חוֹל הַ‏ יָּם אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִסָּ‏ פֵ‏ ר מֵ‏ רֹב:‏

)14( וַ‏ יָּלֶן שָּ‏ ם בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ הּוא | וַיִ‏ קַ‏ ח מִ‏ ן

הַ‏ בָּ‏ א בְּ‏ יָּדוֹ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ יו:‏ )15(

עִ‏ זִ‏ ים מָּ‏ אתַ‏ יִם ‏ּותְּ‏ יָּשִ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים |

רְּ‏ חֵ‏ לִ‏ ים מָּ‏ אתַ‏ יִם וְּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים:‏ )16(

גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים מֵ‏ ינִיקוֹת ‏ּובְּ‏ נֵיהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים |

פָּ‏ רוֹת ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ּופָּ‏ רִ‏ ים עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֲתֹ‏ נֹ‏ ת

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים וַ‏ עְּ‏ יָּרִ‏ ם עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )17( וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן בְּ‏ יַד

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו עֵ‏ דֶ‏ ר עֵ‏ דֶ‏ ר לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו עִ‏ בְּ‏ רּו לְּ‏ פָּ‏ נַי וְּ‏ רֶ‏ וַ‏ ח תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ימּו בֵ‏ ין

עֵ‏ דֶ‏ ר ‏ּובֵ‏ ין עֵ‏ דֶ‏ ר:‏ )18( וַ‏ יְּצַ‏ ו אֶ‏ ת

הָּ‏ רִ‏ אשוֹן לֵאמֹ‏ ר | כִ‏ י יִפְּ‏ גָּשְּ‏ ‏ָך עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו ‏ָאחִ‏ י

וִ‏ שְּ‏ אֵ‏ לְּ‏ ‏ָך לֵאמֹ‏ ר לְּ‏ מִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ָאנָּה תֵ‏ לְֵך

122

Torah Israelita

Passou ali aquela noite; e do que tinha

tomou um presente para seu irmão Esav:

15 duzentas cabras e vinte bodes,

duzentas ovelhas e vinte carneiros, 16

trinta camelas de leite com suas crias,

quarenta vacas e dez touros, vinte

jumentas e dez jumentinhos. 17 Então os

entregou nas mãos dos seus servos, cada

manada em separado; e disse a seus

servos: Passai adiante de mim e ponde

espaço entre manada e manada. 18 E

ordenou ao primeiro, dizendo: Quando

Esav, meu irmão, te encontrar e te

perguntar: De quem és, e para onde vais,

e de quem são estes diante de ti? 19 Então

responderás: São de teu servo Yaacov,

presente que envia a meu adon, a Esav, e

ele vem também atrás de nós. 20

Ordenou igualmente ao segundo, e ao

terceiro, e a todos os que vinham atrás

das manadas, dizendo: Desta maneira

falareis a Esav quando o achardes. 21 E

direis também: O teu servo Yaacov vem

atrás de nós. Porque dizia: Aplacá-lo-ei

com o presente, que vai adiante de mim,

e depois verei a sua face; acaso ele me

aceitará. 22 Foi, o presente adiante dele;

ele, porém, passou aquela noite no

acampamento. 23 Naquela mesma noite

levantou-se e, tomando suas duas

mulheres, suas duas servas e seus onze

filhos, passou o vau de Yabok. 24 Tomouos,

e fê-los passar o ribeiro, e fez passar

tudo o que tinha. 25 Yaacov, porém, ficou

só; e lutava com ele um homem até o

romper do dia. 26 Quando este viu que


‏ּולְּ‏ מִ‏ י אֵ‏ לֶה לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך:‏ )19( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

לְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ נְּחָּ‏ ה הִ‏ וא שְּ‏ לּוחָּ‏ ה

לַאדֹנִי לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | וְּ‏ הִ‏ נֵה גַם הּוא ‏ַאחֲרֵ‏ ינּו:‏

)20( וַ‏ יְּצַ‏ ו גַם אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִי גַם אֶ‏ ת

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י גַם אֶ‏ ת כָּל הַ‏ הֹ‏ לְּ‏ כִ‏ ים ‏ַאחֲרֵ‏ י

הָּ‏ עֲדָּ‏ רִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר | כַדָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה תְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רּון

אֶ‏ ל עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ מֹ‏ צַ‏ אֲכֶם אֹ‏ תוֹ:‏ )21(

וַ‏ אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם גַם הִ‏ נֵה עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך יַעֲקֹ‏ ב ‏ַאחֲרֵ‏ ינּו

| כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר אֲכַפְּ‏ רָּ‏ ה פָּ‏ נָּיו בַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה

הַ‏ הֹ‏ לֶכֶת לְּ‏ פָּ‏ נָּי וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה פָּ‏ נָּיו

אּולַי יִשָּ‏ א פָּ‏ נָּי:‏ )22( וַ‏ תַ‏ עֲבֹר הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה

עַ‏ ל פָּ‏ נָּיו | וְּ‏ הּוא לָּן בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ הּוא

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )23( וַיָּקָּ‏ ם בַ‏ לַיְּלָּה הּוא וַיִ‏ קַ‏ ח

אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י נָּשָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י שִ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַאחַ‏ ד עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יְּ‏ לָּדָּ‏ יו | וַיַעֲבֹר אֵ‏ ת מַ‏ עֲבַ‏ ר

יַבֹק:‏ )24( וַ‏ יִ‏ קָּ‏ חֵ‏ ם וַיַעֲבִ‏ רֵ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ נָּחַ‏ ל

| וַיַעֲבֵ‏ ר אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר לוֹ:‏ )25( וַיִ‏ ‏ּוָּ‏ תֵ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ | וַיֵָאבֵ‏ ק אִ‏ יש עִ‏ מוֹ‏ עַ‏ ד

עֲלוֹת הַ‏ שָּ‏ חַ‏ ר:‏ )26( וַיַרְּ‏ א כִ‏ י ‏ֹלא יָּכֹ‏ ל

לוֹ‏ וַיִ‏ גַע בְּ‏ כַף יְּרֵ‏ כוֹ‏ | וַ‏ תֵ‏ קַ‏ ע כַף יֶרֶ‏ ‏ְך

יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ הֵ‏ ‏ָאבְּ‏ קוֹ‏ עִ‏ מוֹ:‏ )27( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

שַ‏ לְּ‏ חֵ‏ נִי כִ‏ י עָּ‏ לָּה הַ‏ שָּ‏ חַ‏ ר | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא

אֲשַ‏ לֵחֲָך כִ‏ י אִ‏ ם בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תָּ‏ נִי:‏ )28( וַיֹאמֶ‏ ר

אֵ‏ לָּיו מַ‏ ה שְּ‏ מֶ‏ ‏ָך | וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב:‏ )29(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא יַעֲקֹ‏ ב יֵָאמֵ‏ ר עוֹד שִ‏ מְּ‏ ‏ָך כִ‏ י

אִ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ רִ‏ יתָּ‏ עִ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ עִ‏ ם

אֲנָּשִ‏ ים וַ‏ תּוכָּל:‏ )30( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ ‏ַאל יַעֲקֹ‏ ב

123

Torah Israelita

não prevalecia contra ele, tocou-lhe a

juntura da coxa, e se deslocou a juntura da

coxa de Yaacov, enquanto lutava com ele.

27 Disse o homem: Deixa-me ir, porque já

vem rompendo o dia. Yaacov, porém,

respondeu: Não te deixarei ir, se me não

abençoares. 28 Perguntou-lhe, : Qual é o

teu nome? E ele respondeu: Yaacov. 29

Então disse: Não te chamarás mais

Yaacov, mas 123Yisra-EL; porque tens

lutado com ELOHIM e com os homens e

tens prevalecido. 30 Perguntou-lhe

Yaacov: Dize-me, peço a você, o teu

nome. Respondeu o homem: Por que

perguntas pelo meu nome? E ali o

abençoou. 31 Pelo que Yaacov chamou ao

lugar Peniel, dizendo: Porque tenho visto

o Criador face a face, e a minha vida foi

preservada. 32 E nascia o sol, quando ele

passou de Peniel; e coxeava de uma

perna. 33 Por isso os bney-ysraEL não

comem até o dia de hoje o nervo do

quadril, que está sobre a juntura da coxa,

uma vez que o homem tocou a juntura da

coxa de Yaacov no nervo do quadril.


1 Levantou Yaacov os olhos, e olhou, e

vinha Esav, e quatrocentos homens com

ele. Então repartiu os filhos entre Léia, e

Rahel, e as duas servas. 2 Pôs as servas e

seus filhos na frente, Léia e seus filhos

atrás destes, e Rahel e Yosef por últimos.


וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הַ‏ גִ‏ ידָּ‏ ה נָּא שְּ‏ מֶ‏ ‏ָך וַיֹאמֶ‏ ר לָּמָּ‏ ה

זֶה תִ‏ שְּ‏ ‏ַאל לִ‏ שְּ‏ מִ‏ י | וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תוֹ‏ שָּ‏ ם:‏

)31( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם פְּ‏ נִיאֵ‏ ל

| כִ‏ י רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים פָּנִים אֶ‏ ל פָּ‏ נִים

וַ‏ תִ‏ נָּצֵ‏ ל נַפְּ‏ שִ‏ י:‏ )32( וַ‏ יִ‏ זְּ‏ רַ‏ ח לוֹ‏ הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ ר אֶ‏ ת פְּ‏ נּואֵ‏ ל | וְּ‏ הּוא צֹלֵעַ‏ עַ‏ ל

יְּרֵ‏ כוֹ:‏ )33( עַ‏ ל כֵן ‏ֹלא יֹאכְּ‏ לּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת גִ‏ יד הַ‏ נָּשֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַף

הַ‏ יָּרֵ‏ ‏ְך עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה | כִ‏ י נָּגַע בְּ‏ כַף יֶרֶ‏ ‏ְך

יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ גִ‏ יד הַ‏ נָּשֶ‏ ה:‏


)1( וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב עֵ‏ ינָּיו וַ‏ יַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

בָּ‏ א וְּ‏ עִ‏ מוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת אִ‏ יש | וַיַחַ‏ ץ אֶ‏ ת

הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים עַ‏ ל לֵָאה וְּ‏ עַ‏ ל רָּ‏ חֵ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ שְּ‏ פָּ‏ חוֹת:‏ )2( וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ פָּ‏ חוֹת

וְּ‏ אֶ‏ ת יַלְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ן רִ‏ אשֹנָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת לֵָאה

וִ‏ ילָּדֶ‏ יהָּ‏ ‏ַאחֲרֹנִים וְּ‏ אֶ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף

‏ַאחֲרֹנִים:‏ )3( וְּ‏ הּוא עָּ‏ בַ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם |

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים עַ‏ ד

גִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ עַ‏ ד ‏ָאחִ‏ יו:‏ )4( וַיָּרָּ‏ ץ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ וַיְּחַ‏ בְּ‏ קֵ‏ הּו וַיִ‏ פֹ‏ ל עַ‏ ל צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארָּ‏ ו

וַ‏ יִ‏ שָּ‏ קֵ‏ הּו | וַ‏ יִ‏ בְּ‏ כּו:‏ )5( וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת עֵ‏ ינָּיו

123

“Yisra-EL”: D-us prevalece.

124

Torah Israelita

3 Mas ele mesmo passou adiante deles, e

inclinou-se em terra sete vezes, até

chegar perto de seu irmão. 4 Então Esav

correu-lhe ao encontro, abraçou-o,

lançou-se-lhe ao pescoço, e o beijou; e

eles choraram. 5 E levantando Esav os

olhos, viu as mulheres e os meninos, e

perguntou: Quem são estes contigo?

Respondeu Yaacov: Os filhos que ELOHIM

bondosamente tem dado a teu servo. 6

Então chegaram-se as servas, elas e seus

filhos, e inclinaram-se. 7 Chegaram-se Léia

e seus filhos, e inclinaram-se; depois

chegaram-se Yosef e Rahel e se

inclinaram. 8 Perguntou Esav: Que queres

dizer com todo este bando que tenho

encontrado? Respondeu Yaacov: Para

achar benevolência aos olhos de meu

adon. 9 Mas Esav disse: Tenho bastante,

meu irmão; seja teu o que tens. 10

Replicou-lhe Yaacov: Não, mas se agora

tenho achado benevolência aos teus

olhos, aceita o presente da minha mão;

uma vez que tenho visto a tua face, como

se tivesse visto a face do Criador, e tu te

agradaste de mim. 11 Aceita, peço a você,

o meu presente, que eu te trouxe; porque

ELOHIM tem sido bondoso para comigo, e

porque tenho de tudo. E insistiu com ele,

e ele o aceitou. 12 Então Esav disse:

Ponhamo-nos a caminho e vamos; eu irei

adiante de ti. 13 Respondeu Yaacov: Meu

adon sabe que estes filhos são tenros, e

que tenho comigo ovelhas e vacas de

leite; se forem obrigadas a caminhar

demais por um só dia, todo o rebanho


וַ‏ יַרְּ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

מִ‏ י אֵ‏ לֶה לְָּך | וַיֹאמַ‏ ר הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים אֲשֶ‏ ר חָּ‏ נַן

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )6( וַ‏ תִ‏ גַשְּ‏ ןָּ‏

הַ‏ שְּ‏ פָּ‏ חוֹת הֵ‏ נָּה וְּ‏ יַלְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ן וַ‏ תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶיןָּ:‏

)7( וַ‏ תִ‏ גַש גַם לֵָאה וִ‏ ילָּדֶ‏ יהָּ‏ וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוּו |

וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר נִגַש יוֹסֵ‏ ף וְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוּו:‏ )8(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר מִ‏ י לְּ‏ ‏ָך כָּל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר

פָּ‏ גָּשְּ‏ תִ‏ י | וַיֹאמֶ‏ ר לִ‏ מְּ‏ צֹא חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

אֲדֹנִי:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו יֶש לִ‏ י רָּ‏ ב | ‏ָאחִ‏ י

יְּהִ‏ י לְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר לְָּך:‏ )10( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב

‏ַאל נָּא אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ תִ‏ י מִ‏ יָּדִ‏ י | כִ‏ י עַ‏ ל כֵן רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י

פָּ‏ נֶיָך כִ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת פְּ‏ נֵי אֱֹלהִ‏ ים וַ‏ תִ‏ רְּ‏ צֵ‏ נִי:‏ )11(

קַ‏ ח נָּא אֶ‏ ת בִ‏ רְּ‏ כָּתִ‏ י אֲשֶ‏ ר הֻׁבָּ‏ את לְָּך כִ‏ י

חַ‏ נַנִי אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ כִ‏ י יֶש לִ‏ י כֹ‏ ל | וַ‏ יִ‏ פְּ‏ צַ‏ ר בוֹ‏

וַ‏ יִ‏ קָּ‏ ח:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר נִסְּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ נֵלֵכָּה |

וְּ‏ אֵ‏ לְּ‏ כָּה לְּ‏ נֶגְּ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )13( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו

אֲדֹנִי יֹדֵ‏ עַ‏ כִ‏ י הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים רַ‏ כִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ צֹאן

וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר עָּ‏ לוֹת עָּ‏ לָּי | ‏ּודְּ‏ פָּ‏ קּום יוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד

וָּ‏ מֵ‏ תּו כָּל הַ‏ צֹאן:‏ )14( יַעֲבָּ‏ ר נָּא אֲדֹנִי

לִ‏ פְּ‏ נֵי עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ | וַ‏ אֲנִי אֶ‏ תְּ‏ נָּהֲלָּה לְּ‏ אִ‏ טִ‏ י

לְּ‏ רֶ‏ גֶל הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה אֲשֶ‏ ר לְּ‏ פָּ‏ נַי ‏ּולְּ‏ רֶ‏ גֶל

הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר ‏ָאבֹא אֶ‏ ל אֲדֹנִי

‏ׂשֵ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אַ‏ צִ‏ יגָּה נָּא

עִ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר אִ‏ תִ‏ י | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לָּמָּ‏ ה

זֶה אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵי אֲדֹנִי:‏ )16( וַיָּשָּ‏ ב

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו לְּ‏ דַ‏ רְּ‏ כוֹ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה:‏

125

Torah Israelita

morrerá. 14 Passe o meu adon adiante de

seu servo; e eu seguirei, conduzindo-os

calmamente, conforme o passo do gado

que está diante de mim, e conforme o

passo dos meninos, até que chegue a meu

adon em Seir. 15 Ao que disse Esav:

Permite ao menos que eu deixe contigo

alguns da minha gente. Replicou Yaacov:

Para que? Basta que eu ache

benevolência aos olhos de meu adon. 16

Assim tornou Esav aquele dia pelo seu

caminho em direção a Seir. 17 Yaacov,

porém, partiu para Sucote, e construiu

para si uma casa, e fez barracas para o seu

gado; por isso o lugar se chama Sucote.

[65 Chegada em Shechem]

18 Depois chegou 124 Yaacov em shalom à

cidade de Siquém, que está na terra de

Kanaan, quando veio de Padã-Arã; e

armou a sua tenda diante da cidade. 19 E

comprou a parte do campo, em que

estendera a sua tenda, dos filhos de

Hamor, abba de Siquém, por cem peças

de dinheiro. 20 Então levantou ali um

altar, e chamou-lhe o Elohey-Yisra-EL.


[66 O caso de Diná]

1 Diná, filha de Léia, que esta tivera de

Yaacov, saiu para ver as filhas da terra. 2

Viu-a Siquém, filho de Hamor o heveu,


)17( וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב נָּסַ‏ ע סֻׁכֹ‏ תָּ‏ ה וַיִ‏ בֶ‏ ן לוֹ‏ בָּ‏ יִת |

‏ּולְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵהּו עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה סֻׁכֹ‏ ת עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם

( הַ‏ מָּ‏ קוֹם סֻׁכוֹת:‏

יַעֲקֹ‏ ב שָּ‏ לֵם עִ‏ יר שְּ‏ כֶם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נַעַ‏ ן בְּ‏ בֹאוֹ‏ מִ‏ פַ‏ דַ‏ ן אֲרָּ‏ ם | וַיִ‏ חַ‏ ן אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי

הָּ‏ עִ‏ יר:‏ )19( וַיִ‏ קֶ‏ ן אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ קַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נָּטָּ‏ ה שָּ‏ ם ‏ָאהֳלוֹ‏ מִ‏ יַד בְּ‏ נֵי חֲמוֹר

אֲבִ‏ י שְּ‏ כֶם | בְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה קְּ‏ ‏ׂשִ‏ יטָּ‏ ה:‏ )20(

וַ‏ יַצֶ‏ ב שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏ אֵ‏ ל אֱֹלהֵ‏ י

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

18( וַיָּבֹא


)1( וַ‏ תֵ‏ צֵ‏ א דִ‏ ינָּה בַ‏ ת לֵָאה אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב | לִ‏ רְּ‏ אוֹת בִ‏ בְּ‏ נוֹת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )2(

וַ‏ יַרְּ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה שְּ‏ כֶם בֶ‏ ן חֲמוֹר הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י נְּׂשִ‏ יא

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִ‏ קַ‏ ח אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כַב אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

וַ‏ יְּעַ‏ נֶהָּ‏ : )3( וַ‏ תִ‏ דְּ‏ בַ‏ ק נַפְּ‏ שוֹ‏ בְּ‏ דִ‏ ינָּה בַ‏ ת

יַעֲקֹ‏ ב | וַיֶאֱהַ‏ ב אֶ‏ ת הַ‏ נַעֲרָּ‏ וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר עַ‏ ל לֵב

הַ‏ נַעֲרָּ‏ : )4( וַיֹאמֶ‏ ר שְּ‏ כֶם אֶ‏ ל חֲמוֹר

‏ָאבִ‏ יו לֵאמֹ‏ ר | קַ‏ ח לִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ יַלְּ‏ דָּ‏ ה הַ‏ זֹאת

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )5( וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב שָּ‏ מַ‏ ע כִ‏ י טִ‏ מֵ‏ א אֶ‏ ת

דִ‏ ינָּה בִ‏ תוֹ‏ ‏ּובָּ‏ נָּיו הָּ‏ יּו אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נֵהּו בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

| וְּ‏ הֶ‏ חֱרִ‏ ש יַעֲקֹ‏ ב עַ‏ ד בָֹאם:‏ )6( וַ‏ יֵצֵ‏ א

124

“Yaacov”: Ya'akov ( ‏,(יעקב que significa literalmente "aquele que segura pelo calcanhar

126

Torah Israelita

príncipe da terra; e, tomando-a, deitou-se

com ela e humilhou-a. 3 Assim se apegou

a sua alma a Diná, filha de Yaacov, e,

amando a donzela, falou-lhe

afetuosamente. 4 Então disse Siquém a

Hamor seu abba: Consegue-me esta

donzela por mulher. 5 Naquele momento,

Yaacov ouviu que Siquém havia

contaminado a Diná sua filha. Entretanto,

estando seus filhos no campo com o gado,

calou-se Yaacov até que viessem. 6

Hamor, abba de Siquém, saiu a fim de

falar com Yaacov. 7 Os filhos de Yaacov,

vieram do campo logo que souberam do

caso; e entristeceram-se e iraram-se

muito, porque Siquém havia cometido

uma insensatez em Yisra-EL, deitando-se

com a filha de Yaacov, coisa que não se

devia fazer. 8 Então falou Hamor com

eles, dizendo: A vida de meu filho Siquém

afeiçoou-se fortemente a sua filha; dailhe,

peço-vos, por mulher. 9 Também

aparentai-vos conosco; dai-nos as suas

filhas e recebei as nossas. 10 Assim

habitareis conosco; a terra estará diante

de vocês; habitai e negociai nela, e nela

adquiri propriedades. 11 Depois disse

Siquém ao abba e aos irmãos dela: Ache

eu benevolência aos seus olhos, e darei o

que me disserdes; 12 exigi de mim o que

quiserdes em dote e presentes, e darei o

que me pedirdes; somente dai-me a

donzela por mulher. 13 Então os filhos de

Yaacov, respondendo, falaram

enganosamente a Siquém e a Hamor, seu

abba, porque Siquém havia contaminado


חֲמוֹר אֲבִ‏ י שְּ‏ כֶם אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב | לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

אִ‏ תוֹ:‏ )7( ‏ּובְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב בָּ‏ אּו מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

כְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עָּ‏ ם וַ‏ יִ‏ תְּ‏ עַ‏ צְּ‏ בּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים וַיִ‏ חַ‏ ר

לָּהֶ‏ ם מְּ‏ אֹ‏ ד | כִ‏ י נְּבָּ‏ לָּה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לִ‏ שְּ‏ כַב אֶ‏ ת בַ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ כֵן ‏ֹלא יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏

)8( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר חֲמוֹר אִ‏ תָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר | שְּ‏ כֶם

בְּ‏ נִי חָּ‏ שְּ‏ קָּ‏ ה נַפְּ‏ שוֹ‏ בְּ‏ בִ‏ תְּ‏ כֶם תְּ‏ נּו נָּא

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )9( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ חַ‏ תְּ‏ נּו אֹ‏ תָּ‏ נּו |

בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם תִ‏ תְּ‏ נּו לָּנּו וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ ינּו תִ‏ קְּ‏ חּו

לָּכֶם:‏ )10( וְּ‏ אִ‏ תָּ‏ נּו תֵ‏ שֵ‏ בּו | וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

תִ‏ הְּ‏ יֶה לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם שְּ‏ בּו ‏ּוסְּ‏ חָּ‏ רּוהָּ‏ וְּ‏ הֵ‏ ‏ָאחֲזּו

בָּ‏ ‏ּה:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר שְּ‏ כֶם אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאחֶ‏ יהָּ‏ אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם | וַ‏ אֲשֶ‏ ר

תֹ‏ אמְּ‏ רּו אֵ‏ לַי אֶ‏ תֵ‏ ן:‏ )12( הַ‏ רְּ‏ בּו עָּ‏ לַי

מְּ‏ אֹ‏ ד מֹ‏ הַ‏ ר ‏ּומַ‏ תָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה כַאֲשֶ‏ ר

תֹ‏ אמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּי | ‏ּותְּ‏ נּו לִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ נַעֲרָּ‏

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )13( וַיַעֲנּו בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת

שְּ‏ כֶם וְּ‏ אֶ‏ ת חֲמוֹר ‏ָאבִ‏ יו בְּ‏ מִ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה

וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ רּו | אֲשֶ‏ ר טִ‏ מֵ‏ א אֵ‏ ת דִ‏ ינָּה אֲחֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)14( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו אֲלֵיהֶ‏ ם ‏ֹלא נּוכַל לַעֲׂשוֹת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה לָּתֵ‏ ת אֶ‏ ת אֲחֹ‏ תֵ‏ נּו לְּ‏ אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ עָּ‏ רְּ‏ לָּה | כִ‏ י חֶ‏ רְּ‏ פָּ‏ ה הִ‏ וא לָּנּו:‏

)15( אַ‏ ‏ְך בְּ‏ זֹאת נֵאוֹת לָּכֶם | אִ‏ ם תִ‏ הְּ‏ יּו

כָּמֹ‏ נּו לְּ‏ הִ‏ מֹ‏ ל לָּכֶם כָּל זָּכָּר:‏ )16( וְּ‏ נָּתַ‏ נּו

אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ ינּו לָּכֶם וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם נִקַ‏ ח

לָּנּו | וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ נּו אִ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הָּ‏ יִינּו לְּ‏ עַ‏ ם אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)17( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֵ‏ לֵינּו לְּ‏ הִ‏ מוֹל |

127

Torah Israelita

a Diná, sua irmã, 14 e lhes disseram: Não

podemos fazer isto, dar nossa irmã a um

homem incircunciso; porque isso seria

uma vergonha para nós. 15 Sob esta única

condição consentiremos; se vocês

tornardes como nós, circuncidando-se

todo homem entre vocês; 16 então vos

daremos as nossas filhas a vocês, e

receberemos suas filhas para nós; assim

habitaremos convosco e nos tornaremos

um só povo. 17 Mas se não nos ouvirem,

e não vos circuncidardes, levaremos

nossa filha e nós iremos embora. 18 E suas

palavras agradaram a Hamor e a Siquém,

seu filho. 19 Não tardou, o jovem em fazer

isso, porque se agradava da filha de

Yaacov. Era ele o mais honrado de toda a

moradia de seu abba. 20 Vieram, Hamor e

Siquém, seu filho, à porta da sua cidade, e

falaram aos homens da cidade, dizendo:

21 Estes homens são pacíficos para

conosco; por conseguinte habitem na

terra e negociem nela, é bastante

espaçosa para eles. Recebamos por

mulheres as suas filhas, e lhes demos as

nossas. 22 Mas sob uma única condição é

que consentirão aqueles homens em

habitar conosco para nos tornarmos um

só povo: se todo homem entre nós se

circuncidar, como eles são circuncidados.

23 O seu gado, as suas aquisições, e todos

os seus animais, não serão nossos?

Consintamos somente com eles, e

habitarão conosco. 24 E deram ouvidos a

Hamor e a Siquém, seu filho, todos os que

saíam da porta da cidade; e foi


וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ נּו אֶ‏ ת בִ‏ תֵ‏ נּו וְּ‏ הָּ‏ לָּכְּ‏ נּו:‏ )18(

וַ‏ יִ‏ יטְּ‏ בּו דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם בְּ‏ עֵ‏ ינֵי חֲמוֹר | ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי

שְּ‏ כֶם בֶ‏ ן חֲמוֹר:‏ )19( וְּ‏ ‏ֹלא אֵ‏ חַ‏ ר הַ‏ נַעַ‏ ר

לַעֲׂשוֹת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר כִ‏ י חָּ‏ פֵ‏ ץ בְּ‏ בַ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב |

וְּ‏ הּוא נִכְּ‏ בָּ‏ ד מִ‏ כֹל בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יו:‏ )20(

וַ‏ יָּבֹא חֲמוֹר ‏ּושְּ‏ כֶם בְּ‏ נוֹ‏ אֶ‏ ל שַ‏ עַ‏ ר עִ‏ ירָּ‏ ם

| וַ‏ יְּדַ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ל ‏ַאנְּשֵ‏ י עִ‏ ירָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר:‏ )21(

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ לֵמִ‏ ים הֵ‏ ם אִ‏ תָּ‏ נּו

וְּ‏ יֵשְּ‏ בּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ יִסְּ‏ חֲרּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הִ‏ נֵה רַ‏ חֲבַ‏ ת יָּדַ‏ יִם לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ ם

נִקַ‏ ח לָּנּו לְּ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ ינּו נִתֵ‏ ן

לָּהֶ‏ ם:‏ )22( אַ‏ ‏ְך בְּ‏ זֹאת יֵאֹ‏ תּו לָּנּו

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים לָּשֶ‏ בֶ‏ ת אִ‏ תָּ‏ נּו לִ‏ הְּ‏ יוֹת לְּ‏ עַ‏ ם

אֶ‏ חָּ‏ ד | בְּ‏ הִ‏ מוֹל לָּנּו כָּל זָּכָּר כַאֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם

נִמֹ‏ לִ‏ ים:‏ )23( מִ‏ קְּ‏ נֵהֶ‏ ם וְּ‏ קִ‏ נְּיָּנָּם וְּ‏ כָּל

בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם הֲלוֹא לָּנּו הֵ‏ ם | אַ‏ ‏ְך נֵאוֹתָּ‏ ה

לָּהֶ‏ ם וְּ‏ יֵשְּ‏ בּו אִ‏ תָּ‏ נּו:‏ )24( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל

חֲמוֹר וְּ‏ אֶ‏ ל שְּ‏ כֶם בְּ‏ נוֹ‏ כָּל יֹצְּ‏ אֵ‏ י שַ‏ עַ‏ ר

עִ‏ ירוֹ‏ | וַ‏ יִ‏ מֹ‏ לּו כָּל זָּכָּר כָּל יֹצְּ‏ אֵ‏ י שַ‏ עַ‏ ר

עִ‏ ירוֹ:‏ )25( וַ‏ יְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י

בִ‏ הְּ‏ יוֹתָּ‏ ם כֹ‏ אֲבִ‏ ים וַיִ‏ קְּ‏ חּו שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב

שִ‏ מְּ‏ עוֹן וְּ‏ לֵוִ‏ י אֲחֵ‏ י דִ‏ ינָּה אִ‏ יש חַ‏ רְּ‏ בוֹ‏

וַ‏ יָּבֹאּו עַ‏ ל הָּ‏ עִ‏ יר בֶ‏ טַ‏ ח | וַ‏ יַהַ‏ רְּ‏ גּו כָּל

זָּכָּר:‏ )26( וְּ‏ אֶ‏ ת חֲמוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ כֶם בְּ‏ נוֹ‏

הָּ‏ רְּ‏ גּו לְּ‏ פִ‏ י חָּ‏ רֶ‏ ב | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת דִ‏ ינָּה מִ‏ בֵ‏ ית

שְּ‏ כֶם וַיֵצֵ‏ אּו:‏ )27( בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב בָּ‏ אּו עַ‏ ל

הַ‏ חֲלָּלִ‏ ים וַיָּבֹזּו הָּ‏ עִ‏ יר | אֲשֶ‏ ר טִ‏ מְּ‏ אּו

128

Torah Israelita

circuncidado todo homem, todos os que

saíam pela porta da sua cidade. 25 Ao

terceiro dia, quando os homens estavam

doridos, dois filhos de Yaacov, Shmeon e

Levi, irmãos de Diná, tomaram cada um a

sua espada, entraram na cidade com toda

a segurança e mataram todo homem. 26

Mataram também ao fio da espada a

Hamor e a Siquém, seu filho; e, tirando

Diná da casa de Siquém, saíram. 27

Vieram os filhos de Yaacov aos mortos e

saquearam a cidade; uma vez que haviam

contaminado a sua irmã. 28 Tomaramlhes

os rebanhos, os bois, os jumentos, e

o que havia tanto na cidade como no

campo; 29 e todos os seus pertences, e

todos os seus pequeninos, e as suas

mulheres, levaram por presa; e

despojando as casas, levaram tudo o que

havia nelas. 30 Então disse Yaacov a

Shmeon e a Levi: Tendes-me desvairado,

fazendo-me odioso aos moradores da

terra, aos cananeus e perizeus. Tendo eu

pouca gente, eles se ajuntarão e me

ferirão; e serei destruído, eu com minha

casa. 31 Ao que responderam: Devia ele

tratar a nossa irmã como a uma

prostituta?


[67 Preparação para Beth El]

1 Depois disse ELOHIM a Yaacov: Levantate,

sobe a Beit-EL e mora ali; e faze ali um

altar ao ELOHIM que te apareceu quando

fugias da face de Esav, teu irmão. 2 Então


אֲחוֹתָּ‏ ם:‏ )28( אֶ‏ ת צֹאנָּם וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת חֲמֹ‏ רֵ‏ יּהֶ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר בָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת

אֲשֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לָּקָּ‏ חּו:‏ )29( וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

חֵ‏ ילָּם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל טַ‏ פָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת נְּשֵ‏ יהֶ‏ ם שָּ‏ בּו

וַ‏ יָּבֹזּו | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )30(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל שִ‏ מְּ‏ עוֹן וְּ‏ אֶ‏ ל לֵוִ‏ י

עֲכַרְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תִ‏ י לְּ‏ הַ‏ בְּ‏ אִ‏ ישֵ‏ נִי בְּ‏ יֹשֵ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

בַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי ‏ּובַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י | וַ‏ אֲנִי מְּ‏ תֵ‏ י מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר

וְּ‏ נֶאֶ‏ סְּ‏ פּו עָּ‏ לַי וְּ‏ הִ‏ כּונִי וְּ‏ נִשְּ‏ מַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֲנִי

‏ּובֵ‏ יתִ‏ י:‏ )31( וַיֹאמְּ‏ רּו | הַ‏ כְּ‏ זוֹנָּה יַעֲׂשֶ‏ ה

אֶ‏ ת אֲחוֹתֵ‏ נּו:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב קּום עֲלֵה

בֵ‏ ית אֵ‏ ל וְּ‏ שֶ‏ ב שָּ‏ ם | וַ‏ עֲׂשֵ‏ ה שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לָּאֵ‏ ל הַ‏ נִרְּ‏ אֶ‏ ה אֵ‏ לֶיָך בְּ‏ בָּ‏ רְּ‏ חֲָך מִ‏ פְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

‏ָאחִ‏ יָך:‏ )2( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל

כָּל אֲשֶ‏ ר עִ‏ מוֹ‏ | הָּ‏ סִ‏ רּו אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ י הַ‏ נֵכָּר

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ תֹ‏ כְּ‏ כֶם וְּ‏ הִ‏ טַ‏ הֲרּו וְּ‏ הַ‏ חֲלִ‏ יפּו

‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתֵ‏ יכֶם:‏ )3( וְּ‏ נָּקּומָּ‏ ה וְּ‏ נַעֲלֶה בֵ‏ ית

אֵ‏ ל | וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לָּאֵ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ נֶה

אֹ‏ תִ‏ י בְּ‏ יוֹם צָּ‏ רָּ‏ תִ‏ י וַיְּהִ‏ י עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

אֲשֶ‏ ר הָּ‏ לָּכְּ‏ תִ‏ י:‏ )4( וַיִ‏ תְּ‏ נּו אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב אֵ‏ ת

כָּל אֱֹלהֵ‏ י הַ‏ נֵכָּר אֲשֶ‏ ר בְּ‏ יָּדָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

129

Torah Israelita

disse Yaacov à sua família, e a todos os

que com ele estavam: Lançai fora os

elohim estranhos que há no meio de

vocês, e purificai-vos e mudai as suas

vestes. 3 Levantemo-nos, e subamos a

Beit-EL; ali farei um altar ao Elohey que

me respondeu no dia da minha angústia,

e que foi comigo no caminho por onde

andei. 4 Entregaram, a Yaacov todos os

125objetos de idolatria, que tinham em suas

mãos, e todos os seus brincos que

pendiam das suas orelhas; e Yaacov os

escondeu debaixo do carvalho que está

junto a Siquém. 5 Então partiram; e o

terror do Criador sobreveio às cidades

que lhes estavam ao redor, de modo que

não perseguiram os filhos de Yaacov. 6

Assim chegou Yaacov à Luz, que está na

terra de Kanaan (esta é Beit-EL), ele e todo

o povo que estava com ele. 7 Construiu ali

um altar, e chamou ao lugar 126 Beit-EL;

porque ali ELOHIM se lhe tinha

manifestado quando fugia da face de seu

irmão. 8 Morreu Débora, a ama de Ribka,

e foi sepultada ao pé de Beit-EL, debaixo

do carvalho, ao qual se chamou Alom-

Bacute.

[68 Beth El]

9 Apareceu ELOHIM outra vez a Yaacov,

quando ele voltou de Padã-Arã, e o

abençoou. 10 E disse ELOHIM: O teu

nome é Yaacov; não te chamarás mais


הַ‏ נְּזָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וַיִ‏ טְּ‏ מֹ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם

יַעֲקֹ‏ ב תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ לָּה אֲשֶ‏ ר עִ‏ ם שְּ‏ כֶם:‏

)5( וַ‏ יִ‏ סָּ‏ עּו | וַ‏ יְּהִ‏ י חִ‏ תַ‏ ת אֱֹלהִ‏ ים עַ‏ ל

הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא רָּ‏ דְּ‏ פּו

‏ַאחֲרֵ‏ י בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב:‏ )6( וַ‏ יָּבֹא יַעֲקֹ‏ ב לּוזָּה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן הִ‏ וא בֵ‏ ית אֵ‏ ל | הּוא

וְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עִ‏ מוֹ:‏ )7( וַיִ‏ בֶ‏ ן שָּ‏ ם

מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לַמָּ‏ קוֹם אֵ‏ ל בֵ‏ ית אֵ‏ ל | כִ‏ י

שָּ‏ ם נִגְּ‏ לּו אֵ‏ לָּיו הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים בְּ‏ בָּ‏ רְּ‏ חוֹ‏ מִ‏ פְּ‏ נֵי

‏ָאחִ‏ יו:‏ )8( וַ‏ תָּ‏ מָּ‏ ת דְּ‏ בֹרָּ‏ ה מֵ‏ ינֶקֶ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

וַ‏ תִ‏ קָּ‏ בֵ‏ ר מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת לְּ‏ בֵ‏ ית אֵ‏ ל תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אַ‏ לוֹן

| וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ אַ‏ לוֹן בָּ‏ כּות:‏

)9( וַיֵרָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב עוֹד בְּ‏ בֹאוֹ‏

מִ‏ פַ‏ דַ‏ ן אֲרָּ‏ ם | וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תוֹ:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר

לוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים שִ‏ מְּ‏ ‏ָך יַעֲקֹ‏ ב | ‏ֹלא יִקָּ‏ רֵ‏ א

שִ‏ מְּ‏ ‏ָך עוֹד יַעֲקֹ‏ ב כִ‏ י אִ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִהְּ‏ יֶה

שְּ‏ מֶ‏ ‏ָך וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )11(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֲנִי אֵ‏ ל שַ‏ דַ‏ י פְּ‏ רֵ‏ ה

‏ּורְּ‏ בֵ‏ ה גוֹי ‏ּוקְּ‏ הַ‏ ל גוֹיִם יִהְּ‏ יֶה מִ‏ מֶ‏ ךָּ‏ |

‏ּומְּ‏ לָּכִ‏ ים מֵ‏ חֲלָּצֶ‏ יָך יֵצֵ‏ אּו:‏ )12( וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה | ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )13( וַ‏ יַעַ‏ ל מֵ‏ עָּ‏ לָּיו אֱֹלהִ‏ ים |

בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אִ‏ תוֹ:‏ )14( וַיַצֵ‏ ב

125

Gn 35.4 – “objetos de idolatria”: Literalmente em hebraico “Elohey”, aqui traduzimos para harmonizar com o texto.

126

“Beit-EL”: Literalmente significa: Casa de D-us

130

Torah Israelita

Yaacov, mas Yisra-EL será o teu nome.

Chamou-lhe Yisra-EL. 11 Disse mais: Eu

sou ELOHIM Soberano-Poderoso; frutifica

e multiplica-te; uma nação, sim, uma

multidão de nações sairá de ti, e

melechim procederão dos teus lombos;

12 a terra que dei a Avraham e a Yitzhák,

a ti a darei; também à tua descendência

depois de ti a darei. 13 E ELOHIM subiu

dele, do lugar onde lhe falara. 14 Então

Yaacov erigiu uma coluna no lugar ondo

Criador lhe falara, uma coluna de pedra; e

sobre ela derramou uma libação e deitoulhe

azeite; 15 e Yaacov chamou Beit-EL ao

lugar onde o Criador lhe falara. 16 Depois

partiram de Beit-EL; e, faltando ainda um

trecho pequeno para chegar a Efrata,

Rahel começou a sentir dores de parto, e

custou-lhe o dar à luz. 17 Quando ela

estava nas dores do parto, disse a

parteira: Não tenha medo, ainda terás

este filho. 18 Então Rahel, ao 127 sentir que

estava morrendo, chamou ao filho

Benôni; mas seu abba chamou-lhe

Biniamim. 19 Assim morreu Rahel, e foi

sepultada no caminho de Efrata (esta é

Bet-Lehem). 20 E Yaacov erigiu uma

coluna sobre a sua sepultura; esta é a

coluna da sepultura de Rahel até o dia de

hoje. 21 Então partiu Yisra-EL, e armou a

sua tenda além de Migdal-Eder. 22

Quando Yisra-EL habitava naquela terra,

foi Rúben e deitou-se com Bila, concubina


יַעֲקֹ‏ ב מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏

מַ‏ צֶ‏ בֶ‏ ת ‏ָאבֶ‏ ן | וַ‏ יַסֵ‏ ‏ְך עָּ‏ לֶיהָּ‏ נֶסֶ‏ ‏ְך וַ‏ יִ‏ צֹק

עָּ‏ לֶיהָּ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן:‏ )15( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת

שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ שָּ‏ ם

אֱֹלהִ‏ ים בֵ‏ ית אֵ‏ ל:‏ )16( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ בֵ‏ ית

אֵ‏ ל וַ‏ יְּהִ‏ י עוֹד כִ‏ בְּ‏ רַ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּבוֹא

אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה | וַ‏ תֵ‏ לֶד רָּ‏ חֵ‏ ל וַ‏ תְּ‏ קַ‏ ש בְּ‏ לִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)17( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ הַ‏ קְּ‏ שֹתָּ‏ ‏ּה בְּ‏ לִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר

לָּּה הַ‏ מְּ‏ יַלֶדֶ‏ ת ‏ַאל תִ‏ ירְּ‏ אִ‏ י כִ‏ י גַם זֶה לְָּך

בֵ‏ ן:‏ )18( וַ‏ יְּהִ‏ י בְּ‏ צֵ‏ את נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה כִ‏ י מֵ‏ תָּ‏ ה

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ בֶ‏ ן אוֹנִי | וְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו קָּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏

בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין:‏ )19( וַ‏ תָּ‏ מָּ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל | וַ‏ תִ‏ קָּ‏ בֵ‏ ר

בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה הִ‏ וא בֵ‏ ית לָּחֶ‏ ם:‏ )20(

וַ‏ יַצֵ‏ ב יַעֲקֹ‏ ב מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה עַ‏ ל קְּ‏ בֻׁרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה | הִ‏ וא

מַ‏ צֶ‏ בֶ‏ ת קְּ‏ בֻׁרַ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל עַ‏ ד הַ‏ יוֹם:‏ )21(

וַ‏ יִ‏ סַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַ‏ יֵט ‏ָאהֳֹלה מֵ‏ הָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה

לְּ‏ מִ‏ גְּ‏ דַ‏ ל עֵ‏ דֶ‏ ר:‏ )22( וַיְּהִ‏ י בִ‏ שְּ‏ כֹן יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא וַיֵלְֶך רְּ‏ אּובֵ‏ ן וַיִ‏ שְּ‏ כַב אֶ‏ ת

בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה פִ‏ ילֶגֶש ‏ָאבִ‏ יו | וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )23(

בְּ‏ נֵי לֵָאה בְּ‏ כוֹר יַעֲקֹ‏ ב רְּ‏ אּובֵ‏ ן | וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עוֹן

וְּ‏ לֵוִ‏ י וִ‏ יהּודָּ‏ ה וְּ‏ יִשָּ‏ שכָּר ‏ּוזְּ‏ בּולֻׁן:‏ )24(

בְּ‏ נֵי רָּ‏ חֵ‏ ל יוֹסֵ‏ ף ‏ּובִ‏ נְּיָּמִ‏ ן:‏ )25( ‏ּובְּ‏ נֵי

בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת רָּ‏ חֵ‏ ל דָּ‏ ן וְּ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י:‏ )26(

‏ּובְּ‏ נֵי זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה שִ‏ פְּ‏ חַ‏ ת לֵָאה גָּד וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר |

127

Gn 35:18 – “ao sentir que estava morrendo”: Correção, veja outras bíblias

131

Torah Israelita

de seu abba; e Yisra-EL o soube. Eram

doze os filhos de Yaacov:

[69 Os filhos de Yaacov; A morte de

Yitzhák]

23 Os filhos de Léia: Rúben o primeiro

filho de Yaacov, depois Shmeon, Levi,

Yehudah, Issacar e Zebulom; 24 os filhos

de Rahel: Yosef e Biniamim; 25 os filhos de

Bila, serva de Rahel: Dã e Naftali; 26 os

filhos de Zilpa, serva de Léia: Gade e Aser.

Estes são os filhos de Yaacov, que lhe

nasceram em Padã-Arã. 27 Yaacov veio a

seu abba Yitzhák, a Manre, a Quiriate-

Arba (esta é Hebrom), onde peregrinaram

Avraham e Yitzhák. 28 Foram os dias de

Yitzhák cento e oitenta anos; 29 e,

exalando o ruach, morreu e foi

congregado ao seu povo, velho e cheio de

dias; e Esav e Yaacov, seus filhos, o

sepultaram.


[70 A linhagem de Esav]

1 Estas são as gerações de Esav (este é

Edom): 2 Esav tomou no meio das filhas

de Kanaan suas mulheres: Ada, filha de

Elom o heteu, e Aolíbama, filha de

Khanah, filha de Zibeão o heveu, 3 e

Basemate, filha de Iyshmael, irmã de

Nebaiote. 4 Ada teve de Esav a Elifaz, e

Basemate teve a Reuel; 5 e Aolíbama teve

a Yeush, Yalam e Corach; estes são os

filhos de Esav, que lhe nasceram na terra


אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב אֲשֶ‏ ר יֻׁלַד לוֹ‏ בְּ‏ פַ‏ דַ‏ ן

אֲרָּ‏ ם:‏ )27( וַ‏ יָּבֹא יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל יִצְּ‏ חָּ‏ ק

‏ָאבִ‏ יו מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א קִ‏ רְּ‏ יַת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע | הִ‏ וא

חֶ‏ בְּ‏ רוֹן אֲשֶ‏ ר גָּר שָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏

)28( וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו יְּמֵ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק | מְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה

‏ּושְּ‏ מֹ‏ נִים שָּ‏ נָּה:‏ )29( וַיִ‏ גְּ‏ וַע יִצְּ‏ חָּ‏ ק וַיָּמָּ‏ ת

וַ‏ יֵָאסֶ‏ ף אֶ‏ ל עַ‏ מָּ‏ יו זָּקֵ‏ ן ‏ּוׂשְּ‏ בַ‏ ע יָּמִ‏ ים |

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רּו אֹ‏ תוֹ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב בָּ‏ נָּיו:‏


)1( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תֹ‏ לְּ‏ דוֹת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הּוא אֱדוֹם:‏

)2( עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו לָּקַ‏ ח אֶ‏ ת נָּשָּ‏ יו מִ‏ בְּ‏ נוֹת כְּ‏ נָּעַ‏ ן |

אֶ‏ ת עָּ‏ דָּ‏ ה בַ‏ ת אֵ‏ ילוֹן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה בַ‏ ת עֲנָּה בַ‏ ת צִ‏ בְּ‏ עוֹן הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י:‏

)3( וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת בַ‏ ת יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ אל אֲחוֹת

נְּבָּ‏ יוֹת:‏ )4( וַ‏ תֵ‏ לֶד עָּ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ת

אֱלִ‏ יפָּ‏ ז | ‏ּובָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת יָּלְּ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ת רְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏

)5( וְּ‏ ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה יָּלְּ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ת יעיש ‏]יְּעּוש

קרי[‏ וְּ‏ אֶ‏ ת יַעְּ‏ לָּם וְּ‏ אֶ‏ ת קֹ‏ רַ‏ ח | אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֲשֶ‏ ר יֻׁלְּ‏ דּו לוֹ‏ בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )6(

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ת נָּשָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת

בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל נַפְּ‏ שוֹת בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ קְּ‏ נֵהּו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל קִ‏ נְּיָּנ ‏ֹו

אֲשֶ‏ ר רָּ‏ כַש בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וַ‏ יֵלְֶך אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

132

Torah Israelita

de Kanaan. 6 Depois Esav tomou suas

mulheres, seus filhos, suas filhas e todas

as almas de sua casa, seu gado, todos os

seus animais e todos os seus pertences,

que havia adquirido na terra de Kanaan, e

foi-se para outra terra, apartando-se de

seu irmão Yaacov. 7 Porque os seus

pertences eram abundantes demais para

habitarem juntos; e a terra de suas

peregrinações não os podia sustentar por

causa do seu gado. 8 Por conseguinte Esav

habitou no monte de Seir; Esav é Edom. 9

Estas, são as gerações de Esav, abba dos

edomeus, no monte de Seir: 10 Estes são

os nomes dos filhos de Esav: Elifaz, filho de

Ada, mulher de Esav; Reuel, filho de

Basemate, mulher de Esav. 11 E os filhos

de Elifaz foram: Temã, Omar, Zefô, Gatã e

Quenaz. 12 Timna era concubina de Elifaz,

filho de Esav, e teve de Elifaz a Amaleque.

São esses os filhos de Ada, mulher de

Esav. 13 Foram estes os filhos de Reuel:

Naate e Zerá, Sama e Mizá. Foram esses

os filhos de Basemate, mulher de Esav. 14

Estes foram os filhos de Aolíbama, filha de

Khanah, filha de Zibeão, mulher de Esav:

ela teve de Esav Yeush, Yalam e Corach. 15

São estes os chefes dos filhos de Esav: dos

filhos de Elifaz, o primeiro filho de Esav, os

chefes Temã, Omar, Zefô, Quenaz, 16

Corach, Gatã e Amaleque. São esses os

chefes que nasceram a Elifaz na terra de

Edom; esses são os filhos de Ada. 17 Estes

são os filhos de Reuel, filho de Esav: os

chefes Naate, Zerá, Sama e Mizá; esses

são os chefes que nasceram a Reuel na


מִ‏ פְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב ‏ָאחִ‏ יו:‏ )7( כִ‏ י הָּ‏ יָּה רְּ‏ כּושָּ‏ ם

רָּ‏ ב מִ‏ שֶ‏ בֶ‏ ת יַחְּ‏ דָּ‏ ו | וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לָּה אֶ‏ רֶ‏ ץ

מְּ‏ גּורֵ‏ יהֶ‏ ם לָּׂשֵ‏ את אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ פְּ‏ נֵי מִ‏ קְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏

)8( וַ‏ יֵשֶ‏ ב עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו בְּ‏ הַ‏ ר ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הּוא

אֱדוֹם:‏ )9( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תֹ‏ לְּ‏ דוֹת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֲבִ‏ י

אֱדוֹם | בְּ‏ הַ‏ ר ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר:‏ )10( אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת

בְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | אֱלִ‏ יפַ‏ ז בֶ‏ ן עָּ‏ דָּ‏ ה אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו

רְּ‏ עּואֵ‏ ל בֶ‏ ן בָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )11(

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי אֱלִ‏ יפָּ‏ ז | תֵ‏ ימָּ‏ ן אוֹמָּ‏ ר צְּ‏ פוֹ‏

וְּ‏ גַעְּ‏ תָּ‏ ם ‏ּוקְּ‏ נַז:‏ )12( וְּ‏ תִ‏ מְּ‏ נַע הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

פִ‏ ילֶגֶש לֶאֱלִ‏ יפַ‏ ז בֶ‏ ן עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו וַ‏ תֵ‏ לֶד

לֶאֱלִ‏ יפַ‏ ז אֶ‏ ת עֲמָּ‏ לֵק | אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי עָּ‏ דָּ‏ ה

אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )13( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי רְּ‏ עּואֵ‏ ל

נַחַ‏ ת וָּ‏ זֶרַ‏ ח שַ‏ מָּ‏ ה ‏ּומִ‏ זָּה | אֵ‏ לֶה הָּ‏ יּו בְּ‏ נֵי

בָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )14( וְּ‏ אֵ‏ לֶה הָּ‏ יּו

בְּ‏ נֵי ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה בַ‏ ת עֲנָּה בַ‏ ת צִ‏ בְּ‏ עוֹן

אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | וַ‏ תֵ‏ לֶד לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֶ‏ ת יעיש

‏]יְּעּוש קרי[‏ וְּ‏ אֶ‏ ת יַעְּ‏ לָּם וְּ‏ אֶ‏ ת קֹ‏ רַ‏ ח:‏

)15( אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י בְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו | בְּ‏ נֵי

אֱלִ‏ יפַ‏ ז בְּ‏ כוֹר עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אַ‏ לּוף תֵ‏ ימָּ‏ ן אַ‏ לּוף

אוֹמָּ‏ ר אַ‏ לּוף צְּ‏ פוֹ‏ אַ‏ לּוף קְּ‏ נַז:‏ )16(

אַ‏ לּוף קֹ‏ רַ‏ ח אַ‏ לּוף גַעְּ‏ תָּ‏ ם אַ‏ לּוף עֲמָּ‏ לֵק

| אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י אֱלִ‏ יפַ‏ ז בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם אֵ‏ לֶה

בְּ‏ נֵי עָּ‏ דָּ‏ ה:‏ )17( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי רְּ‏ עּואֵ‏ ל בֶ‏ ן

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אַ‏ לּוף נַחַ‏ ת אַ‏ לּוף זֶרַ‏ ח אַ‏ לּוף

שַ‏ מָּ‏ ה אַ‏ לּוף מִ‏ זָּה | אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י רְּ‏ עּואֵ‏ ל

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי בָּ‏ ‏ׂשְּ‏ מַ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת

133

Torah Israelita

terra de Edom; esses são os filhos de

Basemate, mulher de Esav. 18 Estes são

os filhos de Aolíbama, mulher de Esav: os

chefes Yeush, Yalam e Corach; esses são

os chefes que nasceram a líbama, filha de

Khanah, mulher de Esav. 19 Esses são os

filhos de Esav, e esses seus príncipes: ele é

Edom.

[71 A linhagem de Seir]

20 São estes os filhos de Seir, o horeu,

moradores da terra: Lotã, Sobal, Zibeão,

Anás, 21 Disom, Eser e Disã; esses são os

chefes dos horeus, filhos de Seir, na terra

de Edom. 22 Os filhos de Lotã foram: Hori

e Hemã; e a irmã de Lotã era Timna. 23

Estes são os filhos de Sobal: Alvã,

Manaate, Ebal, Sefô e Onão. 24 Estes são

os filhos de Zibeão: Aías e Anás; este é o

Anás que achou as fontes termais no

deserto, quando apascentava os

jumentos de Zibeão, seu abba. 25 São

estes os filhos de Khanah: Disom e

Aolíbama, filha de Khanah. 26 São estes os

filhos de Disom: Hendã, Esbã, Itrã e Querã.

27 Estes são os filhos de Eser: Bilã, Zaavã e

Acã. 28 Estes são os filhos de Disã: Uz e

Arã. 29 Estes são os chefes dos horeus:

Lotã, Sobal, Zibeão, Anás, 30 Disom, Eser

e Disã; esses são os chefes dos horeus que

governaram na terra de Seir.

[72 Os reis de Edom]

31 São estes os melechim que reinaram

na terra de Edom, antes que reinasse

melech algum sobre os bney-ysraEL. 32


עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )18( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה

אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אַ‏ לּוף יְּעּוש אַ‏ לּוף יַעְּ‏ לָּם

אַ‏ לּוף קֹ‏ רַ‏ ח | אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה

בַ‏ ת עֲנָּה אֵ‏ שֶ‏ ת עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו:‏ )19( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו וְּ‏ אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ יהֶ‏ ם הּוא אֱדוֹם:‏

)20( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י

יֹשְּ‏ בֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | לוֹטָּ‏ ן וְּ‏ שוֹבָּ‏ ל וְּ‏ צִ‏ בְּ‏ עוֹן

וַ‏ עֲנָּה:‏ )21( וְּ‏ דִ‏ שוֹן וְּ‏ אֵ‏ צֶ‏ ר וְּ‏ דִ‏ ישָּ‏ ן | אֵ‏ לֶה

אַ‏ לּופֵ‏ י הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י בְּ‏ נֵי ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם:‏

)22( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי לוֹטָּ‏ ן חֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ הֵ‏ ימָּ‏ ם |

וַ‏ אֲחוֹת לוֹטָּ‏ ן תִ‏ מְּ‏ נָּע:‏ )23( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

שוֹבָּ‏ ל עַ‏ לְּ‏ וָּן ‏ּומָּ‏ נַחַ‏ ת וְּ‏ עֵ‏ יבָּ‏ ל | שְּ‏ פוֹ‏

וְּ‏ אוֹנָּם:‏ )24( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי צִ‏ בְּ‏ עוֹן וְּ‏ אַ‏ יָּה

וַ‏ עֲנָּה | הּוא עֲנָּה אֲשֶ‏ ר מָּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ יֵמִ‏ ם

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר בִ‏ רְּ‏ עֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ עוֹן

‏ָאבִ‏ יו:‏ )25( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי עֲנָּה דִ‏ שֹן |

וְּ‏ ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה בַ‏ ת עֲנָּה:‏ )26( וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

דִ‏ ישָּ‏ ן | חֶ‏ מְּ‏ דָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ בָּ‏ ן וְּ‏ יִתְּ‏ רָּ‏ ן ‏ּוכְּ‏ רָּ‏ ן:‏

)27( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי אֵ‏ צֶ‏ ר | בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ן וְּ‏ זַעֲוָּ‏ ן

וַ‏ עֲקָּ‏ ן:‏ )28( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי דִ‏ ישָּ‏ ן עּוץ וַ‏ אֲרָּ‏ ן:‏

)29( אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י | אַ‏ לּוף לוֹטָּ‏ ן

אַ‏ לּוף שוֹבָּ‏ ל אַ‏ לּוף צִ‏ בְּ‏ עוֹן אַ‏ לּוף עֲנָּה:‏

)30( אַ‏ לּוף דִ‏ שֹן אַ‏ לּוף אֵ‏ צֶ‏ ר אַ‏ לּוף

דִ‏ ישָּ‏ ן | אֵ‏ לֶה אַ‏ לּופֵ‏ י הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י לְּ‏ אַ‏ לֻׁפֵ‏ יהֶ‏ ם

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר:‏

)31( וְּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ מְּ‏ לָּכִ‏ ים אֲשֶ‏ ר מָּ‏ לְּ‏ כּו

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם | לִ‏ פְּ‏ נֵי מְּ‏ לְָּך מֶ‏ לְֶך לִ‏ בְּ‏ נֵי

134

Torah Israelita

Reinou, em Edom Belá, filho de Beor; e o

nome da sua cidade era Dinabá. 33

Morreu Belá; e Yovav, filho de Zerá de

Bozra, governou em seu lugar. 34 Morreu

Yovav; e Husão, da terra dos temanitas,

governou em seu lugar. 35 Morreu

Husão; e em seu lugar governou Chadad,

filho de Bedade, que feriu a Midyam no

campo de Moav; e o nome da sua cidade

era Avite. 36 Morreu Chadad; e Sâmela de

Masreca governou em seu lugar. 37

Morreu Sâmela; e Shaul de Reobote junto

ao rio governou em seu lugar. 38 Morreu

Shaul; e Baal-Hanã, filho de Acbor,

governou em seu lugar. 39 Morreu Baal-

Hanã, filho de Acbor; e Hadar governou

em seu lugar; e o nome da sua cidade era

Paú; e o nome de sua mulher era

Meetabel, filha de Matrede, filha de Me-

Zaabe. 40 Estes são os nomes dos chefes

dos filhos de Esav, segundo as suas

famílias, segundo os seus lugares, pelos

seus nomes: os chefes Timna, Alva,

Yetete, 41 Aolíbama, Elá, Pinom, 42

Quenaz, Temã, Mibzar, 43 Magdiel e Irão;

esses são os chefes de Edom, segundo as

suas habitações, na terra da sua

possessão. Este é Esav, abba dos

edomeus.


9ª Porção: Vayeshev – E ele habitou

Porção semanal: Gn 37: 1- 40: 23



יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )32( וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך בֶ‏ אֱדוֹם בֶ‏ לַע בֶ‏ ן

בְּ‏ עוֹר | וְּ‏ שֵ‏ ם עִ‏ ירוֹ‏ דִ‏ נְּהָּ‏ בָּ‏ ה:‏ )33( וַיָּמָּ‏ ת

בָּ‏ לַע | וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו יוֹבָּ‏ ב בֶ‏ ן זֶרַ‏ ח

מִ‏ בָּ‏ צְּ‏ רָּ‏ ה:‏ )34( וַ‏ יָּמָּ‏ ת יוֹבָּ‏ ב | וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך

תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו חֻׁשָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ תֵ‏ ימָּ‏ נִי:‏ )35(

וַ‏ יָּמָּ‏ ת חֻׁשָּ‏ ם | וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו הֲדַ‏ ד בֶ‏ ן

בְּ‏ דַ‏ ד הַ‏ מַ‏ כֶה אֶ‏ ת מִ‏ דְּ‏ יָּן בִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה מוָֹאב

וְּ‏ שֵ‏ ם עִ‏ ירוֹ‏ עֲוִ‏ ית:‏ )36( וַיָּמָּ‏ ת הֲדָּ‏ ד |

וַ‏ יִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו ‏ׂשַ‏ מְּ‏ לָּה מִ‏ מַ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ קָּ‏ ה:‏

)37( וַיָּמָּ‏ ת ‏ׂשַ‏ מְּ‏ לָּה | וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו

שָּ‏ אּול מֵ‏ רְּ‏ חֹ‏ בוֹת הַ‏ נָּהָּ‏ ר:‏ )38( וַיָּמָּ‏ ת

שָּ‏ אּול | וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו בַ‏ עַ‏ ל חָּ‏ נָּן בֶ‏ ן

עַ‏ כְּ‏ בוֹר:‏ )39( וַיָּמָּ‏ ת בַ‏ עַ‏ ל חָּ‏ נָּן בֶ‏ ן

עַ‏ כְּ‏ בוֹר וַיִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו הֲדַ‏ ר וְּ‏ שֵ‏ ם עִ‏ ירוֹ‏

פָּ‏ עּו | וְּ‏ שֵ‏ ם אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ מְּ‏ הֵ‏ יטַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ל בַ‏ ת

מַ‏ טְּ‏ רֵ‏ ד בַ‏ ת מֵ‏ י זָּהָּ‏ ב:‏ )40( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת

אַ‏ לּופֵ‏ י עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם

בִ‏ שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם | אַ‏ לּוף תִ‏ מְּ‏ נָּע אַ‏ לּוף עַ‏ לְּ‏ וָּ‏ ה

אַ‏ לּוף יְּתֵ‏ ת:‏ )41( אַ‏ לּוף ‏ָאהֳלִ‏ יבָּ‏ מָּ‏ ה

אַ‏ לּוף אֵ‏ לָּה אַ‏ לּוף פִ‏ ינֹ‏ ן:‏ )42( אַ‏ לּוף

קְּ‏ נַז אַ‏ לּוף תֵ‏ ימָּ‏ ן אַ‏ לּוף מִ‏ בְּ‏ צָּ‏ ר:‏ )43(

אַ‏ לּוף מַ‏ גְּ‏ דִ‏ יאֵ‏ ל אַ‏ לּוף עִ‏ ירָּ‏ ם | אֵ‏ לֶה

אַ‏ לּופֵ‏ י אֱדוֹם לְּ‏ מֹ‏ שְּ‏ בֹתָּ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

אֲחֻׁזָּתָּ‏ ם הּוא עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו אֲבִ‏ י אֱדוֹם:‏


135

Torah Israelita

Conclusão: Am 2: 6 - 3: 8

Salmos Vaieshev: 112

[73 Yosef é vendido como escravo]

1 Yaacov habitava na terra das

peregrinações de seu abba, na terra de

Kanaan. 2 Estas são as gerações de

Yaacov. Yosef, aos dezessete anos de

idade, estava com seus irmãos

apascentando os rebanhos; sendo ainda

jovem, andava com os filhos de Bila, e

com os filhos de Zilpa, mulheres de seu

abba; e Yosef trazia a seu abba más

notícias a respeito deles. 3 Yisra-EL amava

mais a Yosef do que a todos os seus filhos,

porque era filho da sua velhice; e fez-lhe

uma túnica de várias cores. 4 Vendo, seus

irmãos que seu abba o amava mais do

que a todos eles, odiavam-no, e não lhe

podiam falar pacificamente. 5 Yosef teve

um sonho, que contou a seus irmãos; por

isso o odiaram ainda mais. 6 Pois ele lhes

disse: Ouvi, peço-vos, este sonho que tive:

7 Estávamos nós atando molhos no

campo, e o meu molho, levantando-se,

ficou em pé; e os seus molhos o

rodeavam, e se inclinavam ao meu molho.

8 Responderam-lhe seus irmãos: Tu

deveras reinarás sobre nós? Tu deveras

terás domínio sobre nós? Por isso ainda

mais o odiavam por causa dos seus

sonhos e das suas palavras. 9 Teve Yosef

outro sonho, e o contou a seus irmãos,

dizendo: Tive ainda outro sonho; e o sol, e

a lua, e onze estrelas se inclinavam


)1( וַ‏ יֵשֶ‏ ב יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מְּ‏ גּורֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יו |

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )2( אֵ‏ לֶה תֹ‏ לְּ‏ דוֹת יַעֲקֹ‏ ב

יוֹסֵ‏ ף בֶ‏ ן שְּ‏ בַ‏ ע עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה שָּ‏ נָּה הָּ‏ יָּה רֹעֶ‏ ה

אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו בַ‏ צֹאן וְּ‏ הּוא נַעַ‏ ר אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה נְּשֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יו | וַיָּבֵ‏ א

יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת דִ‏ בָּ‏ תָּ‏ ם רָּ‏ עָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲבִ‏ יהֶ‏ ם:‏ )3(

וְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ָאהַ‏ ב אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף מִ‏ כָּל בָּ‏ נָּיו כִ‏ י

בֶ‏ ן זְּ‏ קֻׁ‏ נִים הּוא לוֹ‏ | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לוֹ‏ כְּ‏ תֹ‏ נֶת

פַ‏ סִ‏ ים:‏ )4( וַיִ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ חָּ‏ יו כִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ ‏ָאהַ‏ ב

אֲבִ‏ יהֶ‏ ם מִ‏ כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ נְּאּו אֹ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא

יָּכְּ‏ לּו דַ‏ בְּ‏ רוֹ‏ לְּ‏ שָּ‏ ‏ֹלם:‏ )5( וַ‏ יַחֲֹלם יוֹסֵ‏ ף

חֲלוֹם וַיַגֵד לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו | וַ‏ יוֹסִ‏ פּו עוֹד ‏ׂשְּ‏ נֹ‏ א

אֹ‏ תוֹ:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם | שִ‏ מְּ‏ עּו נָּא

הַ‏ חֲלוֹם הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר חָּ‏ לָּמְּ‏ תִ‏ י:‏ )7( וְּ‏ הִ‏ נֵה

אֲנַחְּ‏ נּו מְּ‏ אַ‏ לְּ‏ מִ‏ ים אֲלֻׁמִ‏ ים בְּ‏ תוְֹך הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

וְּ‏ הִ‏ נֵה קָּ‏ מָּ‏ ה אֲלֻׁמָּ‏ תִ‏ י וְּ‏ גַם נִצָּ‏ בָּ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ נֵה

תְּ‏ סֻׁבֶ‏ ינָּה אֲלֻׁמֹ‏ תֵ‏ יכֶם וַ‏ תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶיןָּ‏

לַאֲלֻׁמָּ‏ תִ‏ י:‏ )8( וַיֹאמְּ‏ רּו לוֹ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו הֲמָּ‏ ‏ֹלְך

תִ‏ מְּ‏ ‏ֹלְך עָּ‏ לֵינּו אִ‏ ם מָּ‏ שוֹל תִ‏ מְּ‏ שֹל בָּ‏ נּו |

וַ‏ יוֹסִ‏ פּו עוֹד ‏ׂשְּ‏ נֹ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל חֲֹלמֹ‏ תָּ‏ יו

וְּ‏ עַ‏ ל דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ יו:‏ )9( וַ‏ יַחֲֹלם עוֹד חֲלוֹם

‏ַאחֵ‏ ר וַ‏ יְּסַ‏ פֵ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו | וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה

חָּ‏ לַמְּ‏ תִ‏ י חֲלוֹם עוֹד וְּ‏ הִ‏ נֵה הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

וְּ‏ הַ‏ יָּרֵ‏ חַ‏ וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כוֹכָּבִ‏ ים

מִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ ים לִ‏ י:‏ )10( וַ‏ יְּסַ‏ פֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו

וְּ‏ אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו וַ‏ יִ‏ גְּ‏ עַ‏ ר בוֹ‏ ‏ָאבִ‏ יו וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏

136

Torah Israelita

perante mim. 10 Quando o contou a seu

abba e a seus irmãos, repreendeu-o seu

abba, e disse: Que sonho é esse que

tiveste? Por acaso viremos, eu e tua ima,

e teus irmãos, a inclinar-nos com o rosto

em terra diante de ti? 11 Seus irmãos, o

invejavam; mas seu abba guardava o caso

no seu lev. 12 Naquele momento, foram

seus irmãos apascentar o rebanho de seu

abba, em Siquém. 13 Então disse Yisra-EL

a Yosef: Não apascentam teus irmãos o

rebanho em Siquém? Vem, e eu te

enviarei a eles. Respondeu Yosef: Aqui

estou. 14 Disse Yisra-EL: Vai, vê se vão

bem teus irmãos, e o rebanho; e traze-me

resposta. Assim o expediu do vale de

Hebrom; e Yosef foi a Siquém. 15 E um

homem encontrou a Yosef, que andava

errante pelo campo, e indagou-lhe: Que

procuras? 16 Respondeu ele: Estou

procurando meus irmãos; dize-me, peço a

você, onde apascentam eles o rebanho.

17 Disse o homem: Foram-se daqui; ouvilhes

dizer: Vamos a Dotã. Yosef, seguiu

seus irmãos, e os achou em Dotã. 18 Eles

o viram de longe e, antes que chegasse

aonde estavam, conspiraram contra ele,

para o matarem, 19 dizendo uns aos

outros: Lá vem o sonhador! 20 Vinde

agora, matemo-lo e lancemo-lo numa das

covas; e diremos: uma besta-fera o

devorou. Veremos, então, o que será dos

seus sonhos. 21 Mas Rúben, ouvindo isso,

livrou-o das mãos deles, dizendo: Não lhe

tiremos a vida. 22 Também lhes disse

Rúben: Não derrameis sangue; lançai-o

| הֲבוֹא


מָּ‏ ה הַ‏ חֲלוֹם הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר חָּ‏ לָּמְּ‏ תָּ‏

נָּבוֹא אֲנִי וְּ‏ אִ‏ מְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך לְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֹת לְּ‏ ‏ָך

‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )11( וַיְּקַ‏ נְּאּו בוֹ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו | וְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו

שָּ‏ מַ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )12( וַיֵלְּ‏ כּו אֶ‏ חָּ‏ יו |

לִ‏ רְּ‏ עוֹת אֶ‏ ת צֹאן אֲבִ‏ יהֶ‏ ם בִ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )13(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף הֲלוֹא ‏ַאחֶ‏ יָך

רֹעִ‏ ים בִ‏ שְּ‏ כֶם לְּ‏ כָּה וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ לָּחֲָך אֲלֵיהֶ‏ ם |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ הִ‏ נֵנִי:‏ )14( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ לְֶך נָּא

רְּ‏ אֵ‏ ה אֶ‏ ת שְּ‏ לוֹם ‏ַאחֶ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ לוֹם

הַ‏ צֹאן וַ‏ הֲשִ‏ בֵ‏ נִי דָּ‏ בָּ‏ ר | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ לָּחֵ‏ הּו מֵ‏ עֵ‏ מֶ‏ ק

חֶ‏ בְּ‏ רוֹן וַיָּבֹא שְּ‏ כֶמָּ‏ ה:‏ )15( וַיִ‏ מְּ‏ צָּ‏ אֵ‏ הּו

אִ‏ יש וְּ‏ הִ‏ נֵה תֹ‏ עֶ‏ ה בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ ‏ָאלֵהּו

הָּ‏ אִ‏ יש לֵאמֹ‏ ר מַ‏ ה תְּ‏ בַ‏ קֵ‏ ש:‏ )16( וַיֹאמֶ‏ ר

אֶ‏ ת ‏ַאחַ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ בַ‏ קֵ‏ ש | הַ‏ גִ‏ ידָּ‏ ה נָּא לִ‏ י

אֵ‏ יפֹ‏ ה הֵ‏ ם רֹעִ‏ ים:‏ )17( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הָּ‏ אִ‏ יש

נָּסְּ‏ עּו מִ‏ זֶה כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ מְּ‏ רִ‏ ים נֵלְּ‏ כָּה

דֹתָּ‏ יְּנָּה | וַיֵלְֶך יוֹסֵ‏ ף ‏ַאחַ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ יו

וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צָּ‏ אֵ‏ ם בְּ‏ דֹתָּ‏ ן:‏ )18( וַ‏ יִ‏ רְּ‏ אּו אֹ‏ תוֹ‏

מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק | ‏ּובְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם יִקְּ‏ רַ‏ ב אֲלֵיהֶ‏ ם וַ‏ יִ‏ תְּ‏ נַכְּ‏ לּו

אֹ‏ תוֹ‏ לַהֲמִ‏ יתוֹ:‏ )19( וַיֹאמְּ‏ רּו אִ‏ יש אֶ‏ ל

‏ָאחִ‏ יו | הִ‏ נֵה בַ‏ עַ‏ ל הַ‏ חֲֹלמוֹת הַ‏ לָּזֶה בָּ‏ א:‏

)20( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כּו וְּ‏ נַהַ‏ רְּ‏ גֵהּו וְּ‏ נַשְּ‏ לִ‏ כֵהּו

בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד הַ‏ בֹרוֹת וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ נּו חַ‏ יָּה רָּ‏ עָּ‏ ה

אֲכָּלָּתְּ‏ הּו | וְּ‏ נִרְּ‏ אֶ‏ ה מַ‏ ה יִ‏ הְּ‏ יּו חֲֹלמֹ‏ תָּ‏ יו:‏

)21( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע רְּ‏ אּובֵ‏ ן וַיַצִ‏ לֵהּו מִ‏ יָּדָּ‏ ם |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא נַכֶנּו נָּפֶ‏ ש:‏ )22( וַיֹאמֶ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם רְּ‏ אּובֵ‏ ן ‏ַאל תִ‏ שְּ‏ פְּ‏ כּו דָּ‏ ם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ יכּו

137

Torah Israelita

nesta cova, que está no deserto, e não

lanceis mão nele. Disse isto para livrá-lo

das mãos deles, a fim de restituí-lo a seu

abba. 23 Logo que Yosef chegou a seus

irmãos, estes o despiram da sua túnica, a

túnica de várias cores, que ele trazia; 24 e

tomando-o, lançaram-no na cova; mas a

cova estava vazia, não havia água nela. 25

Depois sentaram-se para comer; e,

levantando os olhos, viram uma caravana

de ismaelitas que vinha de Gileade; nos

seus camelos traziam tragacanto,

bálsamo e mirra, que iam levar ao

Mitzraim. 26 Disse Yehudah a seus

irmãos: De que nos aproveita matar nosso

irmão e encobrir o seu sangue? 27 Vamos

vende-lo a esses ismaelitas, e não seja

nossa mão sobre ele; porque é nosso

irmão, nossa carne. E escutaram-no seus

irmãos. 28 Ao passarem os negociantes

midianitas, tiraram Yosef, alçando-o da

cova, e venderam-no por vinte siclos de

prata aos ismaelitas, os quais o levaram

para o Mitzraim. 29 Naquele momento,

Rúben voltou à cova, e Yosef não estava

na cova; pelo que rasgou as suas vestes 30

e, tornando a seus irmãos, disse: O

menino não aparece; e eu, aonde irei? 31

Tomaram, então, a túnica de Yosef,

mataram um cabrito, e tingiram a túnica

no sangue. 32 Enviaram a túnica de várias

cores, mandando levá-la a seu abba e

dizer-lhe: Achamos esta túnica; vê se é a

túnica de teu filho, ou não. 33 Ele a

reconheceu e exclamou: A túnica de meu

filho! Uma besta-fera o devorou;


אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ בוֹר הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ יָּד

‏ַאל תִ‏ שְּ‏ לְּ‏ חּו בוֹ‏ | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הַ‏ צִ‏ יל אֹ‏ תוֹ‏

מִ‏ יָּדָּ‏ ם לַהֲשִ‏ יבוֹ‏ אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו:‏ )23( וַ‏ יְּהִ‏ י

כַאֲשֶ‏ ר בָּ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו | וַ‏ יַפְּ‏ שִ‏ יטּו

אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת כֻׁתָּ‏ נְּתוֹ‏ אֶ‏ ת כְּ‏ תֹ‏ נֶת הַ‏ פַ‏ סִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו:‏ )24( וַיִ‏ קָּ‏ חֻׁ‏ הּו וַ‏ יַשְּ‏ לִ‏ כּו

אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ בֹרָּ‏ ה | וְּ‏ הַ‏ בוֹר רֵ‏ ק אֵ‏ ין בוֹ‏ מָּ‏ יִם:‏

)25( וַיֵשְּ‏ בּו לֶאֱכָּל לֶחֶ‏ ם וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו

עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם וַיִ‏ רְּ‏ אּו וְּ‏ הִ‏ נֵה אֹ‏ רְּ‏ חַ‏ ת

יִשְּ‏ מְּ‏ עֵ‏ אלִ‏ ים בָּ‏ ‏ָאה מִ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד | ‏ּוגְּ‏ מַ‏ לֵיהֶ‏ ם

נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אִ‏ ים נְּכֹ‏ את ‏ּוצְּ‏ רִ‏ י וָּ‏ ‏ֹלט הוֹלְּ‏ כִ‏ ים

לְּ‏ הוֹרִ‏ יד מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )26( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה

אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו | מַ‏ ה בֶ‏ צַ‏ ע כִ‏ י נַהֲרֹג אֶ‏ ת

‏ָאחִ‏ ינּו וְּ‏ כִ‏ סִ‏ ינּו אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ:‏ )27( לְּ‏ כּו

וְּ‏ נִמְּ‏ כְּ‏ רֶ‏ נּו לַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עֵ‏ אלִ‏ ים וְּ‏ יָּדֵ‏ נּו ‏ַאל תְּ‏ הִ‏ י

בוֹ‏ כִ‏ י ‏ָאחִ‏ ינּו בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ נּו הּוא | וַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו

אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )28( וַיַעַ‏ בְּ‏ רּו אֲנָּשִ‏ ים מִ‏ דְּ‏ יָּנִים

סֹ‏ חֲרִ‏ ים וַיִ‏ מְּ‏ שְּ‏ כּו וַיַעֲלּו אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף מִ‏ ן

הַ‏ בוֹר וַ‏ יִ‏ מְּ‏ כְּ‏ רּו אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף לַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עֵ‏ אלִ‏ ים

בְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים כָּסֶ‏ ף | וַ‏ יָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )29( וַיָּשָּ‏ ב רְּ‏ אּובֵ‏ ן אֶ‏ ל

הַ‏ בוֹר וְּ‏ הִ‏ נֵה אֵ‏ ין יוֹסֵ‏ ף בַ‏ בוֹר | וַיִ‏ קְּ‏ רַ‏ ע

אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו:‏ )30( וַ‏ יָּשָּ‏ ב אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו

וַ‏ יֹאמַ‏ ר | הַ‏ יֶלֶד אֵ‏ ינֶנּו וַ‏ אֲנִי ‏ָאנָּה אֲנִי

בָּ‏ א:‏ )31( וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת כְּ‏ תֹ‏ נֶת יוֹסֵ‏ ף |

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ חֲטּו ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים וַיִ‏ טְּ‏ בְּ‏ לּו אֶ‏ ת

הַ‏ כֻׁתֹ‏ נֶת בַ‏ דָּ‏ ם:‏ )32( וַיְּשַ‏ לְּ‏ חּו אֶ‏ ת כְּ‏ תֹ‏ נֶת

138

Torah Israelita

certamente Yosef foi despedaçado. 34

Então Yaacov rasgou as suas vestes, e pôs

saco sobre os seus lombos e lamentou seu

filho por muitos dias. 35 E levantaram-se

todos os seus filhos e todas as suas filhas,

para o consolarem; ele, porém, recusou

ser consolado, e disse: Na emet, com

choro hei de descer para meu filho até a

sepultura. Assim o chorou seu abba. 36 Os

midianitas venderam Yosef no Mitzraim a

Potifar, oficial de Paroh, capitão da

guarda.


[74 Yehudah e Tamar]

1 Nesse tempo Yehudah desceu de entre

seus irmãos e entrou na casa dum

adulamita, que se chamava Hira, 2 e viu

Yehudah ali a filha de um cananeu, que se

chamava Suá; tomou-a por mulher, e

esteve com ela. 3 Ela concebeu e teve um

filho, e o abba chamou-lhe Er. 4 Tornou

ela a conceber e teve um filho, a quem ela

chamou Onã. 5 Teve ainda mais um filho,

e chamou-lhe Selá. Estava Yehudah em

Quezibe, quando ela o teve. 6 Depois

Yehudah tomou para Er, o seu primeiro

filho, uma mulher, por nome Tamar. 7

Naquele momento, Er, o primeiro filho de

Yehudah, era mal na visão de יהוה pelo

que יהוה tirou lhe a vida. 8 Então disse

Yehudah a Onã: Toma a mulher de teu

irmão, e cumprindo-lhe o dever de

cunhado, suscita descendência a teu

irmão. 9 Onã, porém, sabia que tal


הַ‏ פַ‏ סִ‏ ים וַיָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ל אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וַיֹאמְּ‏ רּו

זֹאת מָּ‏ צָּ‏ אנּו | הַ‏ כֶר נָּא הַ‏ כְּ‏ תֹ‏ נֶת בִ‏ נְָּך הִ‏ וא

אִ‏ ם ‏ֹלא:‏ )33( וַיַכִ‏ ירָּ‏ ‏ּה וַ‏ יֹאמֶ‏ ר כְּ‏ תֹ‏ נֶת

בְּ‏ נִי חַ‏ יָּה רָּ‏ עָּ‏ ה אֲכָּלָּתְּ‏ הּו | טָּ‏ רֹף טֹ‏ רַ‏ ף

יוֹסֵ‏ ף:‏ )34( וַיִ‏ קְּ‏ רַ‏ ע יַעֲקֹ‏ ב ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ יו

וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם ‏ׂשַ‏ ק בְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ נָּיו | וַ‏ יִ‏ תְּ‏ אַ‏ בֵ‏ ל עַ‏ ל בְּ‏ נוֹ‏

יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים:‏ )35( וַיָּקֻׁ‏ מּו כָּל בָּ‏ נָּיו וְּ‏ כָּל

בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו לְּ‏ נַחֲמוֹ‏ וַיְּמָּ‏ אֵ‏ ן לְּ‏ הִ‏ תְּ‏ נַחֵ‏ ם וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

כִ‏ י אֵ‏ רֵ‏ ד אֶ‏ ל בְּ‏ נִי ‏ָאבֵ‏ ל שְּ‏ אֹ‏ לָּה | וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏

אֹ‏ תוֹ‏ ‏ָאבִ‏ יו:‏ )36( וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ דָּ‏ נִים מָּ‏ כְּ‏ רּו אֹ‏ תוֹ‏

אֶ‏ ל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לְּ‏ פוֹטִ‏ יפַ‏ ר סְּ‏ רִ‏ יס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים:‏


)1( וַיְּהִ‏ י בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא וַ‏ יֵרֶ‏ ד יְּהּודָּ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ ת

אֶ‏ חָּ‏ יו | וַ‏ יֵט עַ‏ ד אִ‏ יש עֲדֻׁ‏ לָּמִ‏ י ‏ּושְּ‏ מוֹ‏

חִ‏ ירָּ‏ ה:‏ )2( וַ‏ יַרְּ‏ א שָּ‏ ם יְּהּודָּ‏ ה בַ‏ ת אִ‏ יש

כְּ‏ נַעֲנִי ‏ּושְּ‏ מוֹ‏ שּועַ‏ | וַ‏ יִ‏ קָּ‏ חֶ‏ הָּ‏ וַיָּבֹא

אֵ‏ לֶיהָּ‏ : )3( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת

שְּ‏ מוֹ‏ עֵ‏ ר:‏ )4( וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר עוֹד וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן |

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ אוֹנָּן:‏ )5( וַ‏ תֹ‏ סֶ‏ ף עוֹד

וַ‏ תֵ‏ לֶד בֵ‏ ן וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ שֵ‏ לָּה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בִ‏ כְּ‏ זִ‏ יב בְּ‏ לִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה אֹ‏ תוֹ:‏ )6( וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח יְּהּודָּ‏ ה

אִ‏ שָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ר בְּ‏ כוֹרוֹ‏ | ‏ּושְּ‏ מָּ‏ ‏ּה תָּ‏ מָּ‏ ר:‏ )7(

139

Torah Israelita

descendência não havia de ser para ele;

de modo que, toda vez que se unia à

mulher de seu irmão, derramava o sêmen

no chão para não dar descendência a seu

irmão. 10 E o que ele fazia era mal na visão

de יהוה pelo que o matou também a ele.

11 Então disse Yehudah a Tamar sua nora:

Conserva-te viúva em casa de teu abba,

até que Selá, meu filho, venha a ser

homem; uma vez que disse ele: Para que

acaso não morra também este, como

seus irmãos. Assim se foi Tamar e morou

em moradia de seu abba. 12 Com o correr

do tempo, morreu a filha de Suá, mulher

de Yehudah. Depois de consolado,

Yehudah subiu a Timnate para ir ter com

os tosquiadores das suas ovelhas, ele e

Hira seu amigo, o adulamita. 13 E deram

aviso a Tamar, dizendo: O teu sogro sobe

a Timnate para tosquiar as suas ovelhas.

14 Então ela se despiu dos vestidos da sua

viuvez e se cobriu com o véu, e assim

envolvida, assentou-se à porta de Enaim

que está no caminho de Timnate; porque

via que Selá já era homem, e ela lhe não

fora dada por mulher. 15 Ao vê-la,

Yehudah julgou que era uma prostituta,

porque ela havia coberto o rosto. 16 E

dirigiu-se para ela no caminho, e disse:

Vem, deixa-me estar contigo; uma vez

que não sabia que era sua nora.

Perguntou-lhe ela: Que me darás, para

estares comigo? 17 Respondeu ele: Eu te

enviarei um cabrito do rebanho.

Perguntou ela ainda: Dar-me-ás um

penhor até que o envies? 18 Então ele


וַ‏ יְּהִ‏ י עֵ‏ ר בְּ‏ כוֹר יְּהּודָּ‏ ה רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה

| וַיְּמִ‏ תֵ‏ הּו יהוה:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה

לְּ‏ אוֹנָּן בֹא אֶ‏ ל אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יָך וְּ‏ יַבֵ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

| וְּ‏ הָּ‏ קֵ‏ ם זֶרַ‏ ע לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך:‏ )9( וַ‏ יֵדַ‏ ע אוֹנָּן כִ‏ י

‏ֹּלא לוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה הַ‏ זָּרַ‏ ע | וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם בָּ‏ א אֶ‏ ל

אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ שִ‏ חֵ‏ ת ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י נְּתָּ‏ ן

זֶרַ‏ ע לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו:‏ )10( וַ‏ יֵרַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה | וַ‏ יָּמֶ‏ ת גַם אֹ‏ תוֹ:‏ )11(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה לְּ‏ תָּ‏ מָּ‏ ר כַלָּתוֹ‏ שְּ‏ בִ‏ י

‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יְך עַ‏ ד יִגְּ‏ דַ‏ ל שֵ‏ לָּה בְּ‏ נִי

כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר פֶ‏ ן יָּמּות גַם הּוא כְּ‏ אֶ‏ חָּ‏

וַ‏ תֵ‏ לְֶך תָּ‏ מָּ‏ ר וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ : )12(

וַ‏ יִ‏ רְּ‏ בּו הַ‏ יָּמִ‏ ים וַ‏ תָּ‏ מָּ‏ ת בַ‏ ת שּועַ‏ אֵ‏ שֶ‏ ת

יְּהּודָּ‏ ה | וַ‏ יִ‏ נָּחֶ‏ ם יְּהּודָּ‏ ה וַ‏ יַעַ‏ ל עַ‏ ל גֹ‏ זֲזֵי

צֹאנוֹ‏ הּוא וְּ‏ חִ‏ ירָּ‏ ה רֵ‏ עֵ‏ הּו הָּ‏ עֲדֻׁ‏ לָּמִ‏ י

תִ‏ מְּ‏ נָּתָּ‏ ה:‏ )13( וַ‏ יֻׁגַד לְּ‏ תָּ‏ מָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר |

הִ‏ נֵה חָּ‏ מִ‏ יְך עֹ‏ לֶה תִ‏ מְּ‏ נָּתָּ‏ ה לָּגֹ‏ ז צֹאנוֹ:‏

)14( וַ‏ תָּ‏ סַ‏ ר בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י ‏ַאלְּ‏ מְּ‏ נּותָּ‏ ‏ּה מֵ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏

וַ‏ תְּ‏ כַס בַ‏ צָּ‏ עִ‏ יף וַ‏ תִ‏ תְּ‏ עַ‏ לָּף וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב בְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ח

עֵ‏ ינַיִם אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך תִ‏ מְּ‏ נָּתָּ‏ ה | כִ‏ י

רָּ‏ אֲתָּ‏ ה כִ‏ י גָּדַ‏ ל שֵ‏ לָּה וְּ‏ הִ‏ וא ‏ֹלא נִתְּ‏ נָּה לוֹ‏

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )15( וַיִ‏ רְּ‏ אֶ‏ הָּ‏ יְּהּודָּ‏ ה וַיַחְּ‏ שְּ‏ בֶ‏ הָּ‏

לְּ‏ זוֹנָּה | כִ‏ י כִ‏ סְּ‏ תָּ‏ ה פָּ‏ נֶיהָּ‏ : )16( וַ‏ יֵט

אֵ‏ לֶיהָּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וַיֹאמֶ‏ ר הָּ‏ בָּ‏ ה נָּא ‏ָאבוֹא

אֵ‏ לַיְִך כִ‏ י ‏ֹלא יָּדַ‏ ע כִ‏ י כַלָּתוֹ‏ הִ‏ וא |

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר מַ‏ ה תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י כִ‏ י תָּ‏ בוֹא אֵ‏ לָּי:‏

)17( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲשַ‏ לַח גְּ‏ דִ‏ י עִ‏ זִ‏ ים מִ‏ ן

יו |

140

Torah Israelita

respondeu: Que penhor é o que te darei?

Disse ela: O teu selo com a corda, e o

cajado que está em tua mão. Ele, lhes deu,

e esteve com ela, e ela concebeu dele. 19

E ela se levantou e se foi; tirou de si o véu

e vestiu os vestidos da sua viuvez. 20

Depois Yehudah expediu o cabrito por

mão do seu amigo o adulamita, para

receber o penhor da mão da mulher;

porém ele não a encontrou. 21 Pelo que

perguntou aos homens daquele lugar:

Onde está a prostituta que estava em

Enaim junto ao caminho? E disseram:

Aqui não esteve prostituta alguma. 22

Voltou, a Yehudah e disse: Não a achei; e

os homens daquele lugar disseram: Aqui

não esteve prostituta alguma. 23 Então

disse Yehudah: Deixa-a ficar com o

penhor, para que não caiamos em

desprezo; enviei este cabrito, mas tu não

a achaste. 24 Passados quase três meses,

disseram a Yehudah: Tamar, tua nora, se

prostituiu e está grávida da sua

prostituição. Então disse Yehudah: Tirai-a

para fora, e seja ela queimada. 25 Quando

ela estava sendo tirada para fora, mandou

dizer a seu sogro: Do homem a quem

pertencem estas coisas eu concebi. Disse

mais: Reconhece, peço a você, de quem

são estes, o selo com o cordão, e o cajado.

26 Reconheceu-os, Yehudah, e disse: Ela é

mais justa do que eu, uma vez que não a

dei a meu filho Selá. E nunca mais a

conheceu. 27 Aconteceu que, ao tempo

de ela dar à luz, havia gêmeos em seu

ventre; 28 e dando ela à luz, um pôs fora


הַ‏ צֹאן | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אִ‏ ם תִ‏ תֵ‏ ן עֵ‏ רָּ‏ בוֹן עַ‏ ד

שָּ‏ לְּ‏ חֶ‏ ‏ָך:‏ )18( וַיֹאמֶ‏ ר מָּ‏ ה הָּ‏ עֵ‏ רָּ‏ בוֹן

אֲשֶ‏ ר אֶ‏ תֶ‏ ן לְָּך וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר חֹ‏ תָּ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ּופְּ‏ תִ‏ ילֶָך

‏ּומַ‏ טְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וַיִ‏ תֶ‏ ן לָּּה וַיָּבֹא

אֵ‏ לֶיהָּ‏ וַ‏ תַ‏ הַ‏ ר לוֹ:‏ )19( וַ‏ תָּ‏ קָּ‏ ם וַ‏ תֵ‏ לְֶך

וַ‏ תָּ‏ סַ‏ ר צְּ‏ עִ‏ יפָּ‏ ‏ּה מֵ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וַ‏ תִ‏ לְּ‏ בַ‏ ש בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

‏ַאלְּ‏ מְּ‏ נּותָּ‏ ‏ּה:‏ )20( וַיִ‏ שְּ‏ לַח יְּהּודָּ‏ ה אֶ‏ ת

גְּ‏ דִ‏ י הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים בְּ‏ יַד רֵ‏ עֵ‏ הּו הָּ‏ עֲדֻׁ‏ לָּמִ‏ י לָּקַ‏ חַ‏ ת

הָּ‏ עֵ‏ רָּ‏ בוֹן מִ‏ יַד הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ֹלא מְּ‏ צָּ‏ אָּ‏ ‏ּה:‏

)21( וַיִ‏ שְּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת ‏ַאנְּשֵ‏ י מְּ‏ קֹ‏ מָּ‏ ‏ּה לֵאמֹ‏ ר

אַ‏ יֵה הַ‏ קְּ‏ דֵ‏ שָּ‏ ה הִ‏ וא בָּ‏ עֵ‏ ינַיִם עַ‏ ל הַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך |

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה בָּ‏ זֶה קְּ‏ דֵ‏ שָּ‏ ה:‏ )22(

וַ‏ יָּשָּ‏ ב אֶ‏ ל יְּהּודָּ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא מְּ‏ צָּ‏ אתִ‏ יהָּ‏

| וְּ‏ גַם ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ מָּ‏ קוֹם ‏ָאמְּ‏ רּו ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

בָּ‏ זֶה קְּ‏ דֵ‏ שָּ‏ ה:‏ )23( וַיֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה תִ‏ קַ‏ ח

לָּּה פֶ‏ ן נִהְּ‏ יֶה לָּבּוז | הִ‏ נֵה שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י הַ‏ גְּ‏ דִ‏ י

הַ‏ זֶה וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא מְּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ ‏ּה:‏ )24( וַיְּהִ‏ י

כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ ‏ֹלש חֳדָּ‏ שִ‏ ים וַ‏ יֻׁגַד לִ‏ יהּודָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר

זָּנְּתָּ‏ ה תָּ‏ מָּ‏ ר כַלָּתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ גַם הִ‏ נֵה הָּ‏ רָּ‏ ה

לִ‏ זְּ‏ נּונִים | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה הוֹצִ‏ יאּוהָּ‏

וְּ‏ תִ‏ שָּ‏ רֵ‏ ף:‏ )25( הִ‏ וא מּוצֵ‏ את וְּ‏ הִ‏ יא

שָּ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ל חָּ‏ מִ‏ יהָּ‏ לֵאמֹ‏ ר לְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

אֵ‏ לֶה לוֹ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הָּ‏ רָּ‏ ה | וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר הַ‏ כֶר נָּא

לְּ‏ מִ‏ י הַ‏ חֹ‏ תֶ‏ מֶ‏ ת וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ תִ‏ ילִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )26( וַיַכֵר יְּהּודָּ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר

צָּ‏ דְּ‏ קָּ‏ ה מִ‏ מֶ‏ נִי כִ‏ י עַ‏ ל כֵן ‏ֹלא נְּתַ‏ תִ‏ יהָּ‏

לְּ‏ שֵ‏ לָּה בְּ‏ נִי | וְּ‏ ‏ֹלא יָּסַ‏ ף עוֹד לְּ‏ דַ‏ עְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

141

Torah Israelita

a mão, e a parteira tomou um fio

encarnado e o atou em sua mão, dizendo:

Este saiu primeiro. 29 Mas recolheu ele a

mão, e seu irmão saiu; pelo que ela disse:

Como tens tu rompido! Por conseguinte,

foi chamado Pérez. 30 Depois saiu o seu

irmão, em cuja mão estava o fio

encamado; e foi chamado Zerá.


[75 A tentação de Yosef]

1 Yosef foi levado ao Mitzraim; e Potifar,

oficial de Paroh, capitão da guarda,

egípcio, comprou-o da mão dos ismaelitas

יהוה que o haviam levado para lá. 2 Mas

era com Yosef, e ele tornou-se próspero;

e estava na casa do seu adon, o egípcio. 3

E viu o seu adon que ELOHIM era com ele,

e que fazia prosperar em sua mão tudo

quanto ele empreendia. 4 Assim Yosef

achou benevolência aos olhos dele, e o

servia; de modo que o fez mordomo da

sua casa, e entregou na sua mão tudo o

que tinha. 5 Desde que o pôs como

mordomo sobre a sua casa e sobre todos

os seus pertences, יהוה abençoou a casa

do egípcio por amor de Yosef; e a bênção

de יהוה estava sobre tudo o que tinha,

tanto na casa como no campo. 6 Potifar

deixou tudo na mão de Yosef, de maneira

que nada sabia do que estava com ele, a

não ser do pão que comia. Naquele

momento, Yosef era formoso de porte e

de semblante. 7 E aconteceu depois

destas coisas que a mulher do seu adon


)27( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ עֵ‏ ת לִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הִ‏ נֵה תְּ‏ אוֹמִ‏ ים

בְּ‏ בִ‏ טְּ‏ נָּּה:‏ )28( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ לִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה וַיִ‏ תֶ‏ ן יָּד |

וַ‏ תִ‏ קַ‏ ח הַ‏ מְּ‏ יַלֶדֶ‏ ת וַ‏ תִ‏ קְּ‏ שֹר עַ‏ ל יָּדוֹ‏ שָּ‏ נִי

לֵאמֹ‏ ר זֶה יָּצָּ‏ א רִ‏ אשֹנָּה:‏ )29( וַיְּהִ‏ י

כְּ‏ מֵ‏ שִ‏ יב יָּדוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ נֵה יָּצָּ‏ א ‏ָאחִ‏ יו וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר

מַ‏ ה פָּ‏ רַ‏ צְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לֶיָך פָּ‏ רֶ‏ ץ | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מ ‏ֹו

פָּ‏ רֶ‏ ץ:‏ )30( וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יָּצָּ‏ א ‏ָאחִ‏ יו אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

יָּדוֹ‏ הַ‏ שָּ‏ נִי | וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ זָּרַ‏ ח:‏


)1( וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף הּורַ‏ ד מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וַיִ‏ קְּ‏ נֵהּו

פוֹטִ‏ יפַ‏ ר סְּ‏ רִ‏ יס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים

אִ‏ יש מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י מִ‏ יַד הַ‏ יִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עֵ‏ אלִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

הוֹרִ‏ דֻׁ‏ הּו שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )2( וַיְּהִ‏ י יהוה אֶ‏ ת

יוֹסֵ‏ ף וַיְּהִ‏ י אִ‏ יש מַ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏ | וַיְּהִ‏ י בְּ‏ בֵ‏ ית

אֲדֹנָּיו הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י:‏ )3( וַיַרְּ‏ א אֲדֹנָּיו כִ‏ י

יהוה אִ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר הּוא עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה יהוה

מַ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏ בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )4( וַ‏ יִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א יוֹסֵ‏ ף חֵ‏ ן

בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו וַיְּשָּ‏ רֶ‏ ת אֹ‏ תוֹ‏ | וַ‏ יַפְּ‏ קִ‏ דֵ‏ הּו עַ‏ ל

בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ כָּל יֶש לוֹ‏ נָּתַ‏ ן בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )5( וַ‏ יְּהִ‏ י

מֵ‏ ‏ָאז הִ‏ פְּ‏ קִ‏ יד אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ל כָּל אֲשֶ‏ ר

יֶש לוֹ‏ וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך יהוה אֶ‏ ת בֵ‏ ית הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י

בִ‏ גְּ‏ לַל יוֹסֵ‏ ף | וַ‏ יְּהִ‏ י בִ‏ רְּ‏ כַת יהוה בְּ‏ כָּל

142

Torah Israelita

pôs os olhos em Yosef, e lhe disse: Deitate

comigo. 8 Mas ele recusou, e disse à

mulher do seu adon: Tem-me por

mordomo o meu adon e não sabe do que

há em casa, tudo o que tem me passou ele

às minhas mãos; 9 ele não é maior do que

eu nesta casa; e nada me vedou, senão a

ti, porque és sua mulher. Como, posso eu

cometer este grande mal, e errar contra

ELOHIM? 10 Entretanto, ela instava com

Yosef dia após dia; ele, porém, não lhe

dava ouvidos, para fazer sexo com ela, ou

estar com ela. 11 Mas aconteceu, certo

dia, que entrou na casa para fazer o seu

serviço; e nenhum dos homens da casa

estava lá dentro. 12 Então ela, pegando-o

pela capa, lhe disse: Deita-te comigo! Mas

ele, deixando a capa na mão dela, fugiu,

escapando para fora. 13 Quando ela viu

que ele deixara a capa na mão dela e

fugira para fora, 14 chamou pelos homens

de sua casa, e disse a eles: Vede! Meu

marido trouxe-nos um yvri para nos

insultar; veio a mim para fazer sexo

comigo, e eu gritei em voz alta; 15 e

ouvindo ele que eu levantava a voz e

gritava, deixou aqui a sua capa e fugiu,

escapando para fora. 16 Ela guardou a

capa consigo, até que o adon dele voltou

a casa. 17 Então falou-lhe conforme as

mesmas palavras, dizendo: O servo yvri,

que nos trouxeste, veio a mim para me

insultar; 18 mas, levantando eu a voz e

gritando, ele deixou comigo a capa e fugiu

para fora. 19 Tendo o seu adon ouvido as

palavras de sua mulher, que lhe falava,


אֲשֶ‏ ר יֶש לוֹ‏ בַ‏ בַ‏ יִת ‏ּובַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )6( וַ‏ יַעֲזֹב

כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ בְּ‏ יַד יוֹסֵ‏ ף וְּ‏ ‏ֹלא יָּדַ‏ ע אִ‏ תוֹ‏

מְּ‏ אּומָּ‏ ה כִ‏ י אִ‏ ם הַ‏ לֶחֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר הּוא אוֹכֵל

| וַיְּהִ‏ י יוֹסֵ‏ ף יְּפֵ‏ ה תֹ‏ ‏ַאר וִ‏ יפֵ‏ ה מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏

)7( וַיְּהִ‏ י ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה וַ‏ תִ‏ שָּ‏ א

אֵ‏ שֶ‏ ת אֲדֹנָּיו אֶ‏ ת עֵ‏ ינֶיהָּ‏ אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף |

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר שִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ה עִ‏ מִ‏ י:‏ )8( וַ‏ יְּמָּ‏ אֵ‏ ן

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל אֵ‏ שֶ‏ ת אֲדֹנָּיו הֵ‏ ן אֲדֹנִי ‏ֹלא

יָּדַ‏ ע אִ‏ תִ‏ י מַ‏ ה בַ‏ בָּ‏ יִת | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יֶש לוֹ‏

נָּתַ‏ ן בְּ‏ יָּדִ‏ י:‏ )9( אֵ‏ ינֶנּו גָּדוֹל בַ‏ בַ‏ יִת הַ‏ זֶה

מִ‏ מֶ‏ נִי וְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ ‏ׂשַ‏ ‏ְך מִ‏ מֶ‏ נִי מְּ‏ אּומָּ‏ ה כִ‏ י אִ‏ ם

אוֹתָּ‏ ‏ְך בַ‏ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ אֵ‏ יְך אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה הַ‏ זֹאת וְּ‏ חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י

לֵאֹלהִ‏ ים:‏ )10( וַ‏ יְּהִ‏ י כְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

יוֹם יוֹם | וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ ע אֵ‏ לֶיהָּ‏ לִ‏ שְּ‏ כַב

אֶ‏ צְּ‏ לָּּה לִ‏ הְּ‏ יוֹת עִ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )11( וַ‏ יְּהִ‏ י כְּ‏ הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה וַ‏ יָּבֹא הַ‏ בַ‏ יְּתָּ‏ ה לַעֲׂשוֹת מְּ‏ לַאכְּ‏ תוֹ‏ |

וְּ‏ אֵ‏ ין אִ‏ יש מֵ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ בַ‏ יִת שָּ‏ ם בַ‏ בָּ‏ יִת:‏

)12( וַ‏ תִ‏ תְּ‏ פְּ‏ ‏ׂשֵ‏ הּו בְּ‏ בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר שִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ה

עִ‏ מִ‏ י | וַ‏ יַעֲזֹב בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ בְּ‏ יָּדָּ‏ ‏ּה וַיָּנָּס וַ‏ יֵצֵ‏ א

הַ‏ חּוצָּ‏ ה:‏ )13( וַיְּהִ‏ י כִ‏ רְּ‏ אוֹתָּ‏ ‏ּה כִ‏ י עָּ‏ זַב

בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ בְּ‏ יָּדָּ‏ ‏ּה | וַ‏ יָּנָּס הַ‏ חּוצָּ‏ ה:‏ )14(

וַ‏ תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י בֵ‏ יתָּ‏ ‏ּה וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר רְּ‏ אּו הֵ‏ בִ‏ יא לָּנּו אִ‏ יש עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י

לְּ‏ צַ‏ חֶ‏ ק בָּ‏ נּו | בָּ‏ א אֵ‏ לַי לִ‏ שְּ‏ כַב עִ‏ מִ‏ י

וָּ‏ אֶ‏ קְּ‏ רָּ‏ א בְּ‏ קוֹל גָּדוֹל:‏ )15( וַיְּהִ‏ י

כְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ כִ‏ י הֲרִ‏ ימֹ‏ תִ‏ י קוֹלִ‏ י וָּ‏ אֶ‏ קְּ‏ רָּ‏ א |

143

Torah Israelita

dizendo: Desta maneira me fez teu servo,

a sua ira se acendeu. 20 Então o adon de

Yosef o tomou, e o lançou no cárcere, no

lugar em que os presos do melech

estavam encarcerados; e ele ficou ali no

cárcere. 21 O יהוה porém, era com Yosef,

estendendo sobre ele a sua benignidade e

dando-lhe benevolência aos olhos do

carcereiro, 22 o qual entregou na mão de

Yosef todos os presos que estavam no

cárcere; e era Yosef quem ordenava tudo

o que se fazia ali. 23 E o carcereiro não

tinha cuidado de coisa alguma que estava

na mão de Yosef, uma vez que יהוה era

com ele, fazendo prosperar tudo quanto

ele empreendia.


[76 Os sonhos dos prisioneiros]

1 Depois destas coisas o copeiro do

melech do Mitzraim e o seu padeiro

ofenderam o seu adon, o melech do

Mitzraim. 2 Pelo que se indignou Paroh

contra os seus dois oficiais, contra o

copeiro-mor e contra o padeiro-mor; 3 e

mandou detê-los na casa do capitão da

guarda, no cárcere onde Yosef estava

preso; 4 e o capitão da guarda pô-los a

cargo de Yosef, que os servia. Assim

estiveram por algum tempo em

detenção. 5 Naquele momento, tiveram

ambos um sonho, cada um seu sonho na

mesma noite, cada um conforme a

interpretação do seu sonho, o copeiro e o

padeiro do melech do Mitzraim, que se


וַ‏ יַעֲזֹ‏ ב בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ אֶ‏ צְּ‏ לִ‏ י וַיָּנָּס וַ‏ יֵצֵ‏ א הַ‏ חּוצָּ‏ ה:‏

)16( וַ‏ תַ‏ נַח בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ אֶ‏ צְּ‏ לָּּה | עַ‏ ד בוֹא

אֲדֹנָּיו אֶ‏ ל בֵ‏ יתוֹ:‏ )17( וַ‏ תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לָּיו

כַדְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה לֵאמֹ‏ ר | בָּ‏ א אֵ‏ לַי הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד

הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ לָּנּו לְּ‏ צַ‏ חֶ‏ ק בִ‏ י:‏

)18( וַ‏ יְּהִ‏ י כַהֲרִ‏ ימִ‏ י קוֹלִ‏ י וָּ‏ אֶ‏ קְּ‏ רָּ‏ א |

וַ‏ יַעֲזֹב בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ אֶ‏ צְּ‏ לִ‏ י וַיָּנָּס הַ‏ חּוצָּ‏ ה:‏ )19(

וַ‏ יְּהִ‏ י כִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ אֲדֹנָּיו אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ לָּיו לֵאמֹ‏ ר כַדְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ‏ּה לִ‏ י עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך | וַ‏ יִ‏ חַ‏ ר אַ‏ פוֹ:‏

)20( וַיִ‏ קַ‏ ח אֲדֹנֵי יוֹסֵ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏ וַ‏ יִ‏ תְּ‏ נֵהּו אֶ‏ ל

בֵ‏ ית הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר אסורי ‏]אֲסִ‏ ירֵ‏ י

קרי[‏ הַ‏ מֶ‏ לְֶך אֲסּורִ‏ ים | וַיְּהִ‏ י שָּ‏ ם בְּ‏ בֵ‏ ית

הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר:‏ )21( וַ‏ יְּהִ‏ י יהוה אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף וַיֵט

אֵ‏ לָּיו חָּ‏ סֶ‏ ד | וַיִ‏ תֵ‏ ן חִ‏ נוֹ‏ בְּ‏ עֵ‏ ינֵי ‏ׂשַ‏ ר בֵ‏ ית

הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר:‏ )22( וַיִ‏ תֵ‏ ן ‏ׂשַ‏ ר בֵ‏ ית הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר בְּ‏ יַד

יוֹסֵ‏ ף אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ אֲסִ‏ ירִ‏ ם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ בֵ‏ ית

הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים שָּ‏ ם הּוא

הָּ‏ יָּה עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏ )23( אֵ‏ ין ‏ׂשַ‏ ר בֵ‏ ית הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר

רֹאֶ‏ ה אֶ‏ ת כָּל מְּ‏ אּומָּ‏ ה בְּ‏ יָּדוֹ‏ בַ‏ אֲשֶ‏ ר

יהוה אִ‏ תוֹ‏ | וַ‏ אֲשֶ‏ ר הּוא עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה יהוה

מַ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏ :


144

Torah Israelita

achavam presos no cárcere: 6 Quando

Yosef veio a eles pela manhã, viu que

estavam perturbados: 7 Perguntou, a

esses oficiais de Paroh, que com ele

estavam no cárcere da casa de seu adon,

dizendo: Por que estão os seus

semblantes tão tristes hoje? 8

Responderam-lhe: Tivemos um sonho e

ninguém há que o intérprete. Pelo que

lhes disse Yosef: Por acaso não pertencem

ELOHIM as interpretações? Contai-, peçovos.

9 Então contou o copeiro-mor o seu

sonho a Yosef, dizendo-lhe: Em meu

sonho havia uma vide diante de mim, 10

e na vide três sarmentos; e, tendo a vide

brotado, saíam as suas flores, e os seus

cachos produziam uvas maduras. 11 O

copo de Paroh estava na minha mão; e,

tomando as uvas, eu as espremia no copo

de Paroh e entregava o copo na mão de

Paroh. 12 Então disse Yosef: Esta é a sua

interpretação: Os três sarmentos são três

dias; 13 dentro de três dias Paroh

levantará a tua cabeça, e te restaurará ao

teu cargo; e darás o copo de Paroh na sua

mão, conforme o costume antigo, quando

eras seu copeiro. 14 Mas você deve

lembrar de mim, quando te for bem; usa,

peço a você, de piedade para comigo e

faze menção de mim a Paroh e tira-me

desta casa; 15 porque, na emet, fui

roubado da terra dos bney-Avraham; e

aqui também nada tenho feito para que

me pusessem na masmorra. 16 Quando o

padeiro-mor viu que a interpretação era

boa, disse a Yosef: Eu também sonhei, e


)1( וַ‏ יְּהִ‏ י ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה חָּ‏ טְּ‏ אּו

מַ‏ שְּ‏ קֵ‏ ה מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ פֶ‏ ה |

לַאֲדֹנֵיהֶ‏ ם לְּ‏ מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ צֹף

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה עַ‏ ל שְּ‏ נֵי סָּ‏ רִ‏ יסָּ‏ יו | עַ‏ ל ‏ׂשַ‏ ר

הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ אוֹפִ‏ ים:‏ )3( וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן

אֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מַ‏ ר בֵ‏ ית ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים אֶ‏ ל

בֵ‏ ית הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר | מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף ‏ָאסּור

שָּ‏ ם:‏ )4( וַ‏ יִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים אֶ‏ ת

יוֹסֵ‏ ף אִ‏ תָּ‏ ם וַיְּשָּ‏ רֶ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ ם | וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו יָּמִ‏ ים

בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ר:‏ )5( וַ‏ יַחַ‏ לְּ‏ מּו חֲלוֹם שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

אִ‏ יש חֲֹלמוֹ‏ בְּ‏ לַיְּלָּה אֶ‏ חָּ‏ ד אִ‏ יש כְּ‏ פִ‏ תְּ‏ רוֹן

חֲֹלמוֹ‏ | הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קֶ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ פֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר לְּ‏ מֶ‏ לְֶך

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר אֲסּורִ‏ ים בְּ‏ בֵ‏ ית הַ‏ סֹ‏ הַ‏ ר:‏

)6( וַיָּבֹא אֲלֵיהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף בַ‏ בֹקֶ‏ ר | וַיַרְּ‏ א

אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הִ‏ נָּם זֹעֲפִ‏ ים:‏ )7( וַ‏ יִ‏ שְּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת

סְּ‏ רִ‏ יסֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מַ‏ ר בֵ‏ ית

אֲדֹנָּיו לֵאמֹ‏ ר | מַ‏ דּועַ‏ פְּ‏ נֵיכֶם רָּ‏ עִ‏ ים

הַ‏ יוֹם:‏ )8( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו חֲלוֹם חָּ‏ לַמְּ‏ נּו

‏ּופֹ‏ תֵ‏ ר אֵ‏ ין אֹ‏ תוֹ‏ | וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף

הֲלוֹא לֵאֹלהִ‏ ים פִ‏ תְּ‏ רֹנִים סַ‏ פְּ‏ רּו נָּא לִ‏ י:‏

)9( וַיְּסַ‏ פֵ‏ ר ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת חֲֹלמוֹ‏

לְּ‏ יוֹסֵ‏ ף | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ בַ‏ חֲלוֹמִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה גֶפֶ‏ ן

לְּ‏ פָּ‏ נָּי:‏ )10( ‏ּובַ‏ גֶפֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה ‏ׂשָּ‏ רִ‏ יגִ‏ ם |

וְּ‏ הִ‏ יא כְּ‏ פֹ‏ רַ‏ חַ‏ ת עָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה נִצָּ‏ ‏ּה הִ‏ בְּ‏ שִ‏ ילּו

אַ‏ שְּ‏ כְּ‏ ‏ֹלתֶ‏ יהָּ‏ עֲנָּבִ‏ ים:‏ )11( וְּ‏ כוֹס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

בְּ‏ יָּדִ‏ י | וָּ‏ אֶ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת הָּ‏ עֲנָּבִ‏ ים וָּ‏ אֶ‏ ‏ׂשְּ‏ חַ‏ ט

אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל כוֹס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וָּ‏ אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כוֹס

145

Torah Israelita

três cestos de pão branco estavam sobre

a minha cabeça. 17 E no cesto mais alto

havia para Paroh manjares de todas as

qualidades que fazem os padeiros; e as

aves os comiam do cesto que estava

sobre a minha cabeça. 18 Então

respondeu Yosef: Esta é a interpretação

do sonho: Os três cestos são três dias; 19

dentro de três dias tirará Paroh a tua

cabeça, e te pendurará num madeiro, e as

aves comerão a tua carne de sobre ti. 20 E

aconteceu ao terceiro dia, o dia natalício

de Paroh, que este deu um banquete a

todos os seus servos; e levantou a cabeça

do copeiro-mor, e a cabeça do padeiromor

no meio dos seus servos; 21 e

restaurou o copeiro-mor ao seu cargo de

copeiro, e este deu o copo na mão de

Paroh; 22 mas ao padeiro-mor enforcou,

como Yosef lhes havia interpretado. 23 O

copeiro-mor, porém, não se lembrou de

Yosef, antes se esqueceu dele.


10ª Porção: Mikets – No fim


Última leitura: Nm 7: 24-29

Conclusão: Zc 2: 10-4: 7

Jo 9: 1-7; Jo 10: 22-29

Salmo Mikets: 40

[77 A recuperação de Yosef]

1 Passados dois anos inteiros, Paroh

sonhou que estava em pé junto ao rio


עַ‏ ל כַף פַ‏ רְּ‏ ‏ֹעה:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ יוֹסֵ‏ ף

זֶה פִ‏ תְּ‏ רֹנוֹ‏ | שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ רִ‏ גִ‏ ים שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

יָּמִ‏ ים הֵ‏ ם:‏ )13( בְּ‏ עוֹד שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים

יִשָּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת רֹאשֶ‏ ‏ָך וַ‏ הֲשִ‏ יבְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל

כַנֶָך | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ כוֹס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה בְּ‏ יָּדוֹ‏ כַמִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט

הָּ‏ רִ‏ אשוֹן אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יִיתָּ‏ מַ‏ שְּ‏ קֵ‏ הּו:‏ )14( כִ‏ י

אִ‏ ם זְּ‏ כַרְּ‏ תַ‏ נִי אִ‏ תְּ‏ ‏ָך כַאֲשֶ‏ ר יִיטַ‏ ב לְָּך

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ נָּא עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י חָּ‏ סֶ‏ ד | וְּ‏ הִ‏ זְּ‏ כַרְּ‏ תַ‏ נִי אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתַ‏ נִי מִ‏ ן הַ‏ בַ‏ יִת הַ‏ זֶה:‏ )15(

כִ‏ י גֻׁנֹ‏ ב גֻׁנַבְּ‏ תִ‏ י מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים | וְּ‏ גַם

פֹ‏ ה ‏ֹלא עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י מְּ‏ אּומָּ‏ ה כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ מּו אֹ‏ תִ‏ י

בַ‏ בוֹר:‏ )16( וַיַרְּ‏ א ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ אֹ‏ פִ‏ ים כִ‏ י טוֹב

פָּ‏ תָּ‏ ר | וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף ‏ַאף אֲנִי

בַ‏ חֲלוֹמִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה סַ‏ לֵי חֹ‏ רִ‏ י עַ‏ ל

רֹאשִ‏ י:‏ )17( ‏ּובַ‏ סַ‏ ל הָּ‏ עֶ‏ לְּ‏ יוֹן מִ‏ כֹ‏ ל

מַ‏ אֲכַל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֹ‏ פֶ‏ ה | וְּ‏ הָּ‏ עוֹף

אֹ‏ כֵל אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ סַ‏ ל מֵ‏ עַ‏ ל רֹאשִ‏ י:‏ )18(

וַ‏ יַעַ‏ ן יוֹסֵ‏ ף וַיֹאמֶ‏ ר זֶה פִ‏ תְּ‏ רֹנוֹ‏ | שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

הַ‏ סַ‏ לִ‏ ים שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים הֵ‏ ם:‏ )19( בְּ‏ עוֹד

שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים יִשָּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת רֹאשְּ‏ ‏ָך

מֵ‏ עָּ‏ לֶיָך וְּ‏ תָּ‏ לָּה אוֹתְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל עֵ‏ ץ | וְּ‏ ‏ָאכַל

הָּ‏ עוֹף אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רְּ‏ ‏ָך מֵ‏ עָּ‏ לֶיָך:‏ )20( וַיְּהִ‏ י

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י יוֹם הֻׁלֶדֶ‏ ת אֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש מִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה לְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו | וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת

רֹאש ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת רֹאש ‏ׂשַ‏ ר

הָּ‏ אֹ‏ פִ‏ ים בְּ‏ תוְֹך עֲבָּ‏ דָּ‏ יו:‏ )21( וַ‏ יָּשֶ‏ ב אֶ‏ ת

‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים עַ‏ ל מַ‏ שְּ‏ קֵ‏ הּו | וַיִ‏ תֵ‏ ן הַ‏ כוֹס

146

Torah Israelita

Nilo; 2 e subiam do rio sete vacas,

formosas à vista e gordas de carne, e

pastavam no carriçal. 3 Após elas subiam

do rio outras sete vacas, feias à vista e

magras de carne; e paravam junto às

outras vacas à beira do Nilo. 4 E as vacas

feias à vista e magras de carne devoravam

as sete formosas à vista e gordas. Então

Paroh acordou. 5 Depois dormiu e tornou

a sonhar; e brotavam dum mesmo pé sete

espigas cheias e boas. 6 Após elas

brotavam sete espigas miúdas e

queimadas do vento oriental; 7 e as

espigas miúdas devoravam as sete

espigas grandes e cheias. Então Paroh

acordou, e era um sonho. 8 Pela manhã o

seu ruach estava desvairado; pelo que

mandou chamar todos os adivinhadores

do Mitzraim, e todos os seus sábios; e

Paroh contou-lhes os seus sonhos, mas

não havia quem lhes interpretasse. 9

Então falou o copeiro-mor a Paroh,

dizendo: Das minhas faltas me lembro

hoje: 10 Paroh estava muito indignado

contra os seus servos, e entregou-me à

prisão na casa do capitão da guarda, a

mim e ao padeiro-mor. 11 Então tivemos

um sonho na mesma noite, eu e ele;

sonhamos, cada um conforme a

interpretação do seu sonho. 12 Naquele

momento, estava ali conosco um jovem

yvri, servo do capitão da guarda, ao qual

contamos os nossos sonhos, e ele

interpretou, a cada um conforme o seu

sonho. 13 E conforme a sua interpretação,

assim mesmo aconteceu: eu fui restituído


עַ‏ ל כַף פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )22( וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ אֹ‏ פִ‏ ים

תָּ‏ לָּה | כַאֲשֶ‏ ר פָּ‏ תַ‏ ר לָּהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף:‏ )23(

וְּ‏ ‏ֹלא זָּכַר ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כָּחֵ‏ הּו:‏


)1( וַ‏ יְּהִ‏ י מִ‏ קֵ‏ ץ שְּ‏ נָּתַ‏ יִם יָּמִ‏ ים | ‏ּופַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

חֹ‏ לֵם וְּ‏ הִ‏ נֵה עֹ‏ מֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏ )2( וְּ‏ הִ‏ נֵה

מִ‏ ן הַ‏ יְּאֹ‏ ר עֹ‏ ‏ֹלת שֶ‏ בַ‏ ע פָּ‏ רוֹת יְּפוֹת

מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה ‏ּובְּ‏ רִ‏ יאֹ‏ ת בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | וַ‏ תִ‏ רְּ‏ עֶ‏ ינָּה

בָּ‏ ‏ָאחּו:‏ )3( וְּ‏ הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע פָּ‏ רוֹת אֲחֵ‏ רוֹת

עֹ‏ לוֹת ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ן מִ‏ ן הַ‏ יְּאֹ‏ ר רָּ‏ עוֹת מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה

וְּ‏ דַ‏ קוֹת בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | וַ‏ תַ‏ עֲמֹ‏ דְּ‏ נָּה אֵ‏ צֶ‏ ל הַ‏ פָּ‏ רוֹת

עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏ )4( וַ‏ תֹ‏ אכַלְּ‏ נָּה הַ‏ פָּ‏ רוֹת

רָּ‏ עוֹת הַ‏ מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה וְּ‏ דַ‏ קֹ‏ ת הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֵ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע

הַ‏ פָּ‏ רוֹת יְּפֹ‏ ת הַ‏ מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יאֹ‏ ת | וַיִ‏ יקַ‏ ץ

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )5( וַ‏ יִ‏ ישָּ‏ ן וַיַחֲֹלם שֵ‏ נִית | וְּ‏ הִ‏ נֵה

שֶ‏ בַ‏ ע שִ‏ בֳלִ‏ ים עֹ‏ לוֹת בְּ‏ קָּ‏ נֶה אֶ‏ חָּ‏ ד

בְּ‏ רִ‏ יאוֹת וְּ‏ טֹ‏ בוֹת:‏ )6( וְּ‏ הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע

שִ‏ בֳלִ‏ ים דַ‏ קוֹת ‏ּושְּ‏ דּופֹ‏ ת קָּ‏ דִ‏ ים |

צֹמְּ‏ חוֹת ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ן:‏ )7( וַ‏ תִ‏ בְּ‏ לַעְּ‏ נָּה

הַ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים הַ‏ דַ‏ קוֹת אֵ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים

הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יאוֹת וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ לֵאוֹת | וַיִ‏ יקַ‏ ץ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וְּ‏ הִ‏ נֵה חֲלוֹם:‏ )8( וַ‏ יְּהִ‏ י בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַ‏ תִ‏ פָּ‏ עֶ‏ ם

147

Torah Israelita

ao meu cargo, e ele foi enforcado. 14

Paroh mandou chamar a Yosef, e o

fizeram sair apressadamente da

masmorra; ele foi barbeado, mudou de

traje e apresentou-se a Paroh. 15 E Paroh

disse a Yosef: Tive um sonho, e não há

quem o intérprete; de ti, porém, ouvi

dizer que ouvindo contar um sonho,

podes interpretá-lo. 16 Respondeu Yosef:

Isso não está em mim; ELOHIM é que dará

uma resposta de shalom a Paroh. 17

Então disse Paroh a Yosef: Em meu sonho

estava eu em pé à beira do Nilo; 18 e

subiam do rio sete vacas gordas de carne

e formosas à vista, e pastavam no carriçal.

19 Após elas subiam outras sete vacas,

fracas, muito feias à vista e magras de

carne, tão feias quais nunca vi em toda a

terra do Mitzraim. 20 E as vacas magras e

feias devoravam as primeiras sete vacas

gordas; 21 e depois de as terem

consumido, não se podia reconhecer que

as houvessem consumido; porque o seu

aspecto ainda era tão feio como no

princípio. Então acordei. 22 Depois vi em

meu sonho, e de uma só cana subiam sete

espigas cheias e boas. 23 Após elas

brotavam sete espigas murchas, miúdas e

queimadas do vento oriental; 24 e as

espigas miúdas devoravam as sete

espigas boas. Ora, contei isto aos sábios,

mas não houve quem interpretasse. 25

Então lhe disse Yosef: O sonho de Paroh é

um só; o que ELOHIM há de fazer,

mostrou para Paroh. 26 As sete vacas

boas são sete anos; as sete espigas boas


רּוחוֹ‏ וַיִ‏ שְּ‏ לַח וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת כָּל חַ‏ רְּ‏ טֻׁ‏ מֵ‏ י

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל חֲכָּמֶ‏ יהָּ‏ | וַיְּסַ‏ פֵ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

לָּהֶ‏ ם אֶ‏ ת חֲֹלמוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ין פוֹתֵ‏ ר אוֹתָּ‏ ם

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )9( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | אֶ‏ ת חֲטָּ‏ ‏ַאי אֲנִי מַ‏ זְּ‏ כִ‏ יר

הַ‏ יוֹם:‏ )10( פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה קָּ‏ צַ‏ ף עַ‏ ל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו |

וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תִ‏ י בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מַ‏ ר בֵ‏ ית ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים

אֹ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ אֹ‏ פִ‏ ים:‏ )11( וַ‏ נַחַ‏ לְּ‏ מָּ‏ ה

חֲלוֹם בְּ‏ לַיְּלָּה אֶ‏ חָּ‏ ד אֲנִי וָּ‏ הּוא | אִ‏ יש

כְּ‏ פִ‏ תְּ‏ רוֹן חֲֹלמוֹ‏ חָּ‏ לָּמְּ‏ נּו:‏ )12( וְּ‏ שָּ‏ ם

אִ‏ תָּ‏ נּו נַעַ‏ ר עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד לְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ טַ‏ בָּ‏ חִ‏ ים

וַ‏ נְּסַ‏ פֶ‏ ר לוֹ‏ וַיִ‏ פְּ‏ תָּ‏ ר לָּנּו אֶ‏ ת חֲֹלמֹ‏ תֵ‏ ינּו |

אִ‏ יש כַחֲֹלמוֹ‏ פָּ‏ תָּ‏ ר:‏ )13( וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר

פָּ‏ תַ‏ ר לָּנּו כֵן הָּ‏ יָּה | אֹ‏ תִ‏ י הֵ‏ שִ‏ יב עַ‏ ל כַנִי

וְּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ תָּ‏ לָּה:‏ )14( וַיִ‏ שְּ‏ לַח פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף וַ‏ יְּרִ‏ יצֻׁהּו מִ‏ ן הַ‏ בוֹר |

וַ‏ יְּגַלַח וַיְּחַ‏ לֵף ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ יו וַ‏ יָּבֹא אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )15( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

חֲלוֹם חָּ‏ לַמְּ‏ תִ‏ י ‏ּופֹ‏ תֵ‏ ר אֵ‏ ין אֹ‏ תוֹ‏ | וַ‏ אֲנִי

שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י עָּ‏ לֶיָך לֵאמֹ‏ ר תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע חֲלוֹם

לִ‏ פְּ‏ תֹ‏ ר אֹ‏ תוֹ:‏ )16( וַיַעַ‏ ן יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ דָּ‏ י | אֱֹלהִ‏ ים יַעֲנֶה

אֶ‏ ת שְּ‏ לוֹם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )17( וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף | בַ‏ חֲֹלמִ‏ י הִ‏ נְּנִי עֹ‏ מֵ‏ ד עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏ )18( וְּ‏ הִ‏ נֵה מִ‏ ן הַ‏ יְּאֹ‏ ר עֹ‏ ‏ֹלת שֶ‏ בַ‏ ע

פָּ‏ רוֹת בְּ‏ רִ‏ יאוֹת בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וִ‏ יפֹ‏ ת תֹ‏ ‏ַאר |

וַ‏ תִ‏ רְּ‏ עֶ‏ ינָּה בָּ‏ ‏ָאחּו:‏ )19( וְּ‏ הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע

148

Torah Israelita

também são sete anos; o sonho e um só.

27 De igual modo as sete vacas magras e

feias, que subiam depois delas, são sete

anos, bem como o são as sete espigas

miúdas e queimadas do vento oriental;

serão eles sete anos de fome. 28 É isto o

que eu disse a Paroh; o que ELOHIM há de

fazer, mostrou para Paroh. 29 Vêm sete

anos de grande fartura em toda a terra do

Mitzraim; 30 a estes seguirão sete anos de

fome, e toda aquela fartura será

esquecida na terra do Mitzraim e a fome

consumirá a terra; 31 e não será

conhecida a abundância na terra, por

causa daquela fome que seguirá; uma vez

que será gravíssima. 32 Naquele

momento, se o sonho foi duplicado a

Paroh, é porque esta coisa é determinada

por ELOHIM, e ele brevemente a fará. 33

Por conseguinte, proveja-se agora Paroh

de um homem entendido e sábio, e o

ponha sobre a terra do Mitzraim. 34 Faça

isto Paroh: nomeie administradores sobre

a terra, que tomem a quinta parte dos

produtos da terra do Mitzraim nos sete

anos de fartura; 35 e ajuntem eles todo o

mantimento destes bons anos que vêm, e

amontoem trigo debaixo da mão de

Paroh, para mantimento nas cidades e o

guardem; 36 assim será o mantimento

para provimento da terra, para os sete

anos de fome, que terá na terra do

Mitzraim; para que a terra não pereça de

fome. 37 Esse parecer foi bom aos olhos

de Paroh, e aos olhos de todos os seus

servos. 38 Perguntou, Paroh a seus


פָּ‏ רוֹת אֲחֵ‏ רוֹת עֹ‏ לוֹת ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ן דַ‏ לוֹת

וְּ‏ רָּ‏ עוֹת תֹ‏ ‏ַאר מְּ‏ אֹ‏ ד וְּ‏ רַ‏ קוֹת בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | ‏ֹלא

רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י כָּהֵ‏ נָּה בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לָּרֹעַ‏ :

)20( וַ‏ תֹ‏ אכַלְּ‏ נָּה הַ‏ פָּ‏ רוֹת הָּ‏ רַ‏ קוֹת

וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ עוֹת | אֵ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ פָּ‏ רוֹת הָּ‏ רִ‏ אשֹנוֹת

הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יאֹ‏ ת:‏ )21( וַ‏ תָּ‏ בֹאנָּה אֶ‏ ל קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ נָּה

וְּ‏ ‏ֹלא נוֹדַ‏ ע כִ‏ י בָּ‏ אּו אֶ‏ ל קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ נָּה

‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ יהֶ‏ ן רַ‏ ע כַאֲשֶ‏ ר בַ‏ תְּ‏ חִ‏ לָּה | וָּ‏ אִ‏ יקָּ‏ ץ:‏

)22( וָּ‏ אֵ‏ רֶ‏ א בַ‏ חֲֹלמִ‏ י | וְּ‏ הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע

שִ‏ בֳלִ‏ ים עֹ‏ ‏ֹלת בְּ‏ קָּ‏ נֶה אֶ‏ חָּ‏ ד מְּ‏ לֵאֹ‏ ת

וְּ‏ טֹ‏ בוֹת:‏ )23( וְּ‏ הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע שִ‏ בֳלִ‏ ים

צְּ‏ נֻׁמוֹת דַ‏ קוֹת שְּ‏ דֻׁ‏ פוֹת קָּ‏ דִ‏ ים | צֹמְּ‏ חוֹת

‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )24( וַ‏ תִ‏ בְּ‏ לַעְּ‏ ןָּ‏ הָּ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים

הַ‏ דַ‏ קֹ‏ ת אֵ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים הַ‏ טֹבוֹת |

וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר אֶ‏ ל הַ‏ חַ‏ רְּ‏ טֻׁמִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ין מַ‏ גִ‏ יד לִ‏ י:‏

)25( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה חֲלוֹם

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ ד הּוא | אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הִ‏ גִ‏ יד לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )26( שֶ‏ בַ‏ ע פָּ‏ רֹת

הַ‏ טֹבֹת שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים הֵ‏ נָּה וְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע

הַ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים הַ‏ טֹבֹת שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים הֵ‏ נָּה |

חֲלוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד הּוא:‏ )27( וְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ פָּ‏ רוֹת

הָּ‏ רַ‏ קוֹת וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ ‏ֹלת ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ן שֶ‏ בַ‏ ע

שָּ‏ נִים הֵ‏ נָּה וְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ שִ‏ בֳלִ‏ ים הָּ‏ רֵ‏ קוֹת

שְּ‏ דֻׁ‏ פוֹת הַ‏ קָּ‏ דִ‏ ים | יִהְּ‏ יּו שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי רָּ‏ עָּ‏ ב:‏

הּוא הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | אֲשֶ‏ ר הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הֶ‏ רְּ‏ ‏ָאה

אֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )29( הִ‏ נֵה שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים

)28(

149

Torah Israelita

servos: Poderíamos achar um homem

como este, em quem tenha o ruach do

Criador? 39 Depois disse Paroh a Yosef:

Uma vez que o Criador te fez saber tudo

isto, ninguém há tão entendido e sábio

como tu. 40 Tu estarás sobre a minha

casa, e por tua voz se governará todo o

meu povo; somente no trono eu serei

maior que tu. 41 Disse mais Paroh a Yosef:

Vê, eu te hei posto sobre toda a terra do

Mitzraim. 42 E Paroh tirou da mão o seu

anel-sinete e pô-lo na mão de Yosef,

vestiu-o de traje de linho fino, e lhe pôs ao

pescoço um colar de ouro. 43 Ademais,

fê-lo subir ao seu segundo carro, e

clamavam diante dele: Ajoelhai-vos.

Assim Paroh o constituiu sobre toda a

terra do Mitzraim. 44 Ainda disse Paroh a

Yosef: Eu sou Paroh; sem ti, ninguém

levantará a mão ou o pé em toda a terra

do Mitzraim. 45 Paroh chamou a Yosef

Zafnate-Paneã, e deu-lhe por mulher

Asenate, filha de Potífera, kohen de Om.

Depois saiu Yosef em toda a terra do

Mitzraim. 46 Naquele momento, Yosef

era da idade de trinta anos, quando se

apresentou a Paroh, melech do Mitzraim.

E saiu Yosef da presença de Paroh e

passou em toda a terra do Mitzraim. 47

Durante os sete anos de fartura a terra

produziu abundantemente; 48 e Yosef

ajuntou todo o mantimento dos sete

anos, que houve na terra do Mitzraim, e o

guardou nas cidades; o mantimento do

campo que estava ao redor de cada

cidade, guardou-o dentro da mesma. 49


בָּ‏ אוֹת | ‏ׂשָּ‏ בָּ‏ ע גָּדוֹל בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)30( וְּ‏ קָּ‏ מּו שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי רָּ‏ עָּ‏ ב ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ן

וְּ‏ נִשְּ‏ כַח כָּל הַ‏ שָּ‏ בָּ‏ ע בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

וְּ‏ כִ‏ לָּה הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )31( וְּ‏ ‏ֹלא

יִּוָּ‏ דַ‏ ע הַ‏ שָּ‏ בָּ‏ ע בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב הַ‏ הּוא

‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן | כִ‏ י כָּבֵ‏ ד הּוא מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )32(

וְּ‏ עַ‏ ל הִ‏ שָּ‏ נוֹת הַ‏ חֲלוֹם אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה פַ‏ עֲמָּ‏ יִם

| כִ‏ י נָּכוֹן הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר מֵ‏ עִ‏ ם הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים ‏ּומְּ‏ מַ‏ הֵ‏ ר

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים לַעֲׂשֹתוֹ:‏ )33( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה יֵרֶ‏ א

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אִ‏ יש נָּבוֹן וְּ‏ חָּ‏ כָּם | וִ‏ ישִ‏ יתֵ‏ הּו עַ‏ ל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )34( יַעֲׂשֶ‏ ה פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וְּ‏ יַפְּ‏ קֵ‏ ד פְּ‏ קִ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ חִ‏ מֵ‏ ש אֶ‏ ת

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי הַ‏ שָּ‏ בָּ‏ ע:‏ )35(

וְּ‏ יִקְּ‏ בְּ‏ צּו אֶ‏ ת כָּל אֹ‏ כֶל הַ‏ שָּ‏ נִים הַ‏ טֹבֹת

הַ‏ בָּ‏ אֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ לֶה | וְּ‏ יִצְּ‏ בְּ‏ רּו בָּ‏ ר תַ‏ חַ‏ ת יַד

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֹ‏ כֶל בֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ רּו:‏ )36(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ אֹ‏ כֶל לְּ‏ פִ‏ קָּ‏ דוֹן לָָּארֶ‏ ץ לְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע

שְּ‏ נֵי הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב אֲשֶ‏ ר תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם

| וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ כָּרֵ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב:‏ )37(

וַ‏ יִ‏ יטַ‏ ב הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו:‏ )38( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו

| הֲנִמְּ‏ צָּ‏ א כָּזֶה אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר רּוחַ‏ אֱֹלהִ‏ ים

בוֹ:‏ )39( וַיֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

‏ַאחֲרֵ‏ י הוֹדִ‏ יעַ‏ אֱֹלהִ‏ ים אוֹתְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת כָּל

זֹאת | אֵ‏ ין נָּבוֹן וְּ‏ חָּ‏ כָּם כָּמוָֹך:‏ )40(

אַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ הְּ‏ יֶה עַ‏ ל בֵ‏ יתִ‏ י וְּ‏ עַ‏ ל פִ‏ יָך יִשַ‏ ק כָּל

עַ‏ מִ‏ י | רַ‏ ק הַ‏ כִ‏ סֵ‏ א אֶ‏ גְּ‏ דַ‏ ל מִ‏ מֶ‏ ךָּ:‏ )41(

150

Torah Israelita

Assim Yosef ajuntou muitíssimo trigo,

como a areia do mar, até que cessou de

contar; por que não se podia mais contálo.

50 Antes que viesse o ano da fome,

nasceram a Yosef dois filhos, que lhe deu

Asenate, filha de Potífera, kohen de Om.

51 E chamou Yosef ao primeiro filho

Manashé; porque disse: ELOHIM me fez

esquecer de todo o meu trabalho, e de

toda a casa de meu abba. 52 Ao segundo

chamou Efraim; porque disse: ELOHIM

me fez crescer na terra da minha aflição.

53 Acabaram-se, então, os sete anos de

fartura que houve na terra do Mitzraim;

54 e começaram a vir os sete anos de

fome, como Yosef tinha dito; e havia fome

em todas as terras; porém, em toda a

terra do Mitzraim havia pão. 55 Depois

toda a terra do Mitzraim teve fome, e o

povo clamou a Paroh por pão; e Paroh

disse a todos os egípcios: Vão a Yosef; o

que ele vos disser, fazei. 56 De modo que,

havendo fome sobre toda a terra, abriu

Yosef todos os depósitos, e vendia aos

egípcios; porque a fome prevaleceu na

terra do Mitzraim. 57 Também de todas

as terras vinham ao Mitzraim, para

comprarem de Yosef; uma vez que a fome

prevaleceu em todas as terras.


1 Naquele momento, Yaacov soube que

havia trigo no Mitzraim, e disse a seus

filhos: Por que estais olhando uns para os

outros? 2 Disse mais: Tenho ouvido que


וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף | רְּ‏ אֵ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י

אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )42( וַיָּסַ‏ ר

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת טַ‏ בַ‏ עְּ‏ תוֹ‏ מֵ‏ עַ‏ ל יָּדוֹ‏ וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

עַ‏ ל יַד יוֹסֵ‏ ף | וַ‏ יַלְּ‏ בֵ‏ ש אֹ‏ תוֹ‏ בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י שֵ‏ ש

וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם רְּ‏ בִ‏ ד הַ‏ זָּהָּ‏ ב עַ‏ ל צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארוֹ:‏ )43(

וַ‏ יַרְּ‏ כֵב אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ רְּ‏ כֶבֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ נֶה אֲשֶ‏ ר לוֹ‏

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו ‏ַאבְּ‏ רֵ‏ ‏ְך | וְּ‏ נָּתוֹן אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל

כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )44( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף אֲנִי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | ‏ּובִ‏ לְּ‏ עָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ֹלא

יָּרִ‏ ים אִ‏ יש אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏ בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )45( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה שֵ‏ ם יוֹסֵ‏ ף

צָּ‏ פְּ‏ נַת פַ‏ עְּ‏ נֵחַ‏ וַיִ‏ תֶ‏ ן לוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ָאסְּ‏ נַת בַ‏ ת

פוֹטִ‏ י פֶ‏ רַ‏ ע כֹהֵ‏ ן אֹ‏ ן לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | וַיֵצֵ‏ א יוֹסֵ‏ ף

עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )46( וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף בֶ‏ ן

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה בְּ‏ עָּ‏ מְּ‏ דוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיֵצֵ‏ א יוֹסֵ‏ ף מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיַעֲבֹר בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )47(

וַ‏ תַ‏ עַ‏ ‏ׂש הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בְּ‏ שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי הַ‏ שָּ‏ בָּ‏ ע |

לִ‏ קְּ‏ מָּ‏ צִ‏ ים:‏ )48( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ בֹץ אֶ‏ ת כָּל אֹ‏ כֶל

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

וַ‏ יִ‏ תֶ‏ ן אֹ‏ כֶל בֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים | אֹ‏ כֶל ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה הָּ‏ עִ‏ יר

אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתֶ‏ יהָּ‏ נָּתַ‏ ן בְּ‏ תוֹכָּּה:‏ )49(

וַ‏ יִ‏ צְּ‏ בֹר יוֹסֵ‏ ף בָּ‏ ר כְּ‏ חוֹל הַ‏ יָּם הַ‏ רְּ‏ בֵ‏ ה

מְּ‏ אֹ‏ ד | עַ‏ ד כִ‏ י חָּ‏ דַ‏ ל לִ‏ סְּ‏ פֹ‏ ר כִ‏ י אֵ‏ ין

מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר:‏ )50( ‏ּולְּ‏ יוֹסֵ‏ ף יֻׁלַד שְּ‏ נֵי בָּ‏ נִים

בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם תָּ‏ בוֹא שְּ‏ נַת הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב | אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה

לוֹ‏ ‏ָאסְּ‏ נַת בַ‏ ת פוֹטִ‏ י פֶ‏ רַ‏ ע כֹ‏ הֵ‏ ן אוֹן:‏

151

Torah Israelita

há trigo no Mitzraim; descei até lá, e de lá

comprai-o para nós, a fim de que vivamos

e não morramos. 3 Então desceram os

dez irmãos de Yosef, para comprarem

trigo no Mitzraim. 4 Mas a Biniamim,

irmão de Yosef, não expediu Yaacov com

os seus irmãos, disse: Para que, acaso, não

lhe suceda algum desastre. 5 Assim entre

os que iam lá, foram os bney-ysraEL para

comprar, porque havia fome na terra de

Kanaan. 6 Yosef era o governador da

terra; era ele quem vendia a todo o povo

da terra; e vindo os irmãos de Yosef,

prostraram-se diante dele com o rosto em

terra. 7 Yosef, vendo seus irmãos,

reconheceu-os; mas portou-se como

estranho para com eles, falou-lhes

asperamente e perguntou-lhes: De onde

vindes? Responderam eles: Da terra de

Kanaan, para comprarmos mantimento. 8

Yosef, reconheceu seus irmãos, mas eles

não o reconheceram. 9 Lembrou-se então

Yosef dos sonhos que tivera a respeito

deles, e disse a eles: Vocês são espias, e

viestes para ver a nudez da terra. 10

Responderam-lhe eles: Não, adon meu;

mas teus servos vieram comprar

mantimento. 11 Nós somos todos filhos

de um mesmo homem; somos homens

de retidão; os teus servos não são espias.

12 Replicou-lhes: Não; antes viestes para

ver a nudez da terra. 13 Mas eles

disseram: Nós, teus servos, somos doze

irmãos, filhos de um homem da terra de

Kanaan; o mais novo está hoje com nosso

abba, e outro já não existe. 14 Respondeu


)51( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת שֵ‏ ם הַ‏ בְּ‏ כוֹר

מְּ‏ נַשֶ‏ ה | כִ‏ י נַשַ‏ נִי אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת כָּל עֲמָּ‏ לִ‏ י

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י:‏ )52( וְּ‏ אֵ‏ ת שֵ‏ ם

הַ‏ שֵ‏ נִי קָּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם | כִ‏ י הִ‏ פְּ‏ רַ‏ נִי אֱֹלהִ‏ ים

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ עָּ‏ נְּיִי:‏ )53( וַ‏ תִ‏ כְּ‏ לֶינָּה שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי

הַ‏ שָּ‏ בָּ‏ ע | אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יָּה בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)54( וַ‏ תְּ‏ חִ‏ לֶינָּה שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נֵי הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב לָּבוֹא

כַאֲשֶ‏ ר

‏ָאמַ‏ ר יוֹסֵ‏ ף | וַיְּהִ‏ י רָּ‏ עָּ‏ ב בְּ‏ כָּל הָּ‏ אֲרָּ‏ צוֹת

‏ּובְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הָּ‏ יָּה לָּחֶ‏ ם:‏ )55(

וַ‏ תִ‏ רְּ‏ עַ‏ ב כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַ‏ יִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק הָּ‏ עָּ‏ ם

אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לַלָּחֶ‏ ם | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ כָּל

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ כּו אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף אֲשֶ‏ ר יֹאמַ‏ ר לָּכֶם

תַ‏ עֲׂשּו:‏ )56( וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב הָּ‏ יָּה עַ‏ ל כָּל פְּ‏ נֵי

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר

בָּ‏ הֶ‏ ם וַיִ‏ שְּ‏ בֹר לְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַ‏ יֶחֱזַק הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )57( וְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ אּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ בֹר אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף | כִ‏ י חָּ‏ זַק

הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב בְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏


)1( וַיַרְּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב כִ‏ י יֶש שֶ‏ בֶ‏ ר בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ בָּ‏ נָּיו לָּמָּ‏ ה תִ‏ תְּ‏ רָּ‏ אּו:‏ )2(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י יֶש שֶ‏ בֶ‏ ר

152

Torah Israelita

Yosef: É assim como vos disse; são espias.

15 Nisto sereis provados: Pela vida de

Paroh, não saireis daqui, a menos que

venha para cá seu irmão mais novo. 16

Enviai um no meio de vocês, que traga seu

irmão, mas vocês ficarão presos, a fim de

serem provadas as suas palavras, se há

emet convosco; e se não, pela vida de

Paroh, vocês são espias. 17 E meteu-os

juntos na prisão por três dias. 18 Ao

terceiro dia disse a eles Yosef: Fazei isso, e

vivereis; porque eu temo ELOHIM. 19 Se

são homens de retidão, que fique um dos

irmãos preso na casa da sua prisão; mas

ide vocês, levai trigo para a fome de suas

casas, 20 e trazei-me o seu irmão mais

novo; assim serão verificadas suas

palavras, e não morrereis. E eles assim

fizeram. 21 Então disseram uns aos

outros: Nós, na emet, somos culpados

com relação a nosso irmão, uma vez que

vimos a angústia da sua vida, quando nos

rogava, e não o quisemos atender; é por

isso que vem sobre nós esta angústia. 22

Respondeu a eles Rúben: Não vos dizia eu:

Não pequeis contra o menino; Mas não

quisestes ouvir; por isso agora é requerido

de nós o seu sangue. 23 E eles não sabiam

que Yosef os entendia, porque havia

intérprete entre eles. 24 Nisto Yosef se

retirou deles e chorou. Depois tornou a

eles, falou-lhes, e tomou a Shmeon no

meio deles, e o amarrou perante os seus

olhos. 25 Então ordenou Yosef que lhes

enchessem de trigo os sacos, que lhes

restituíssem o dinheiro a cada um no seu


בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | רְּ‏ דּו שָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ רּו לָּנּו מִ‏ שָּ‏ ם

וְּ‏ נִחְּ‏ יֶה וְּ‏ ‏ֹלא נָּמּות:‏ )3( וַ‏ יֵרְּ‏ דּו אֲחֵ‏ י

יוֹסֵ‏ ף עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה | לִ‏ שְּ‏ בֹר בָּ‏ ר מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )4(

וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין אֲחִ‏ י יוֹסֵ‏ ף ‏ֹלא שָּ‏ לַח יַעֲקֹ‏ ב

אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו | כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר פֶ‏ ן יִקְּ‏ רָּ‏ אֶ‏ נּו ‏ָאסוֹן:‏

)5( וַ‏ יָּבֹאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לִ‏ שְּ‏ בֹר בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים | כִ‏ י הָּ‏ יָּה הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏

)6( וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף הּוא הַ‏ שַ‏ לִ‏ יט עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הּוא

הַ‏ מַ‏ שְּ‏ בִ‏ יר לְּ‏ כָּל עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַ‏ יָּבֹאּו אֲחֵ‏ י

יוֹסֵ‏ ף וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוּו לוֹ‏ אַ‏ פַ‏ יִם ‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )7(

וַ‏ יַרְּ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו וַיַכִ‏ רֵ‏ ם | וַיִ‏ תְּ‏ נַכֵר

אֲלֵיהֶ‏ ם וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תָּ‏ ם קָּ‏ שוֹת וַיֹאמֶ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם מֵ‏ ‏ַאיִן בָּ‏ אתֶ‏ ם וַיֹאמְּ‏ רּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נַעַ‏ ן לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ ר אֹ‏ כֶל:‏ )8( וַ‏ יַכֵר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת

אֶ‏ חָּ‏ יו | וְּ‏ הֵ‏ ם ‏ֹלא הִ‏ כִ‏ רֻׁ‏ הּו:‏ )9( וַיִ‏ זְּ‏ כֹ‏ ר

יוֹסֵ‏ ף אֵ‏ ת הַ‏ חֲֹלמוֹת אֲשֶ‏ ר חָּ‏ לַם לָּהֶ‏ ם |

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם לִ‏ רְּ‏ אוֹת

אֶ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ אתֶ‏ ם:‏ )10( וַיֹאמְּ‏ רּו

אֵ‏ לָּיו ‏ֹלא אֲדֹנִי | וַ‏ עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך בָּ‏ אּו לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ ר

אֹ‏ כֶל:‏ )11( כֻׁלָּנּו בְּ‏ נֵי אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד נָּחְּ‏ נּו |

כֵנִים אֲנַחְּ‏ נּו ‏ֹלא הָּ‏ יּו עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים:‏

)12( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם | ‏ֹלא כִ‏ י עֶ‏ רְּ‏ וַ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ אתֶ‏ ם לִ‏ רְּ‏ אוֹת:‏ )13( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ַאחִ‏ ים אֲנַחְּ‏ נּו בְּ‏ נֵי

אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ הִ‏ נֵה הַ‏ קָּ‏ טֹן

אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ ינּו הַ‏ יוֹם וְּ‏ הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אֵ‏ ינֶנּו:‏ )14(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף | הּוא אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

153

Torah Israelita

saco, e lhes dessem provisões para o

caminho. E assim lhes foi feito. 26 Eles,

carregaram o trigo sobre os seus

jumentos, e partiram dali. 27 Quando um

deles abriu o saco, para dar forragem ao

seu jumento na estalagem, viu o seu

dinheiro, estava na boca do saco. 28 E

disse a seus irmãos: Meu dinheiro foi-me

devolvido; ele está aqui no saco. Então

lhes desfaleceu o lev e, tremendo,

viravam-se uns para os outros, dizendo:

Que é isto que ELOHIM nos tem feito? 29

Depois vieram para Yaacov, seu abba, na

terra de Kanaan, e contaram-lhe tudo o

que lhes acontecera, dizendo: 30 O

homem, o adon da terra, falou-nos

asperamente, e tratou-nos como espias

da terra; 31 mas dissemos-lhe: Somos

homens de retidão; não somos espias; 32

somos doze irmãos, filhos de nosso abba;

um já não existe e o mais novo está hoje

com nosso abba na terra de Kanaan. 33

Respondeu-nos o homem, o adon da

terra: Nisto conhecerei que vocês são

homens de retidão: Deixai comigo um de

seus irmãos, levai trigo para a fome de

suas casas, e parti, 34 e trazei-me seu

irmão mais novo; assim saberei que não

são espias, mas homens de retidão; então

vos entregarei o seu irmão e negociareis

na terra. 35 E aconteceu que, despejando

eles os sacos, o pacote de dinheiro de

cada um estavam no seu saco; quando

eles e seu abba viram os seus pacotes de

dinheiro, tiveram medo. 36 Então Yaacov,

seu abba, disse a eles: Tendes-me


אֲלֵכֶם לֵאמֹ‏ ר מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם:‏ )15(

בְּ‏ זֹאת תִ‏ בָּ‏ חֵ‏ נּו | חֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אִ‏ ם תֵ‏ צְּ‏ אּו

מִ‏ זֶה כִ‏ י אִ‏ ם בְּ‏ בוֹא אֲחִ‏ יכֶם הַ‏ קָּ‏ טֹן הֵ‏ נָּה:‏

שִ‏ לְּ‏ חּו מִ‏ כֶם אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ יִקַ‏ ח אֶ‏ ת

אֲחִ‏ יכֶם וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם הֵ‏ ‏ָאסְּ‏ רּו וְּ‏ יִבָּ‏ חֲנּו דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם

הַ‏ אֱמֶ‏ ת אִ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא חֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה כִ‏ י

מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם:‏ )17( וַיֶאֱסֹ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ר שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )18( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י זֹאת עֲׂשּו

וִ‏ חְּ‏ יּו | אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֲנִי יָּרֵ‏ א:‏ )19( אִ‏ ם

כֵנִים אַ‏ תֶ‏ ם אֲחִ‏ יכֶם אֶ‏ חָּ‏ ד יֵָאסֵ‏ ר בְּ‏ בֵ‏ ית

מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ כֶם | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם לְּ‏ כּו הָּ‏ בִ‏ יאּו שֶ‏ בֶ‏ ר

רַ‏ עֲבוֹן בָּ‏ תֵ‏ יכֶם:‏ )20( וְּ‏ אֶ‏ ת אֲחִ‏ יכֶם

הַ‏ קָּ‏ טֹן תָּ‏ בִ‏ יאּו אֵ‏ לַי וְּ‏ יֵָאמְּ‏ נּו דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם

וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ מּותּו | וַיַעֲׂשּו כֵן:‏ )21( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו אֲבָּ‏ ל אֲשֵ‏ מִ‏ ים אֲנַחְּ‏ נּו עַ‏ ל

‏ָאחִ‏ ינּו אֲשֶ‏ ר רָּ‏ אִ‏ ינּו צָּ‏ רַ‏ ת נַפְּ‏ שוֹ‏

בְּ‏ הִ‏ תְּ‏ חַ‏ נְּנוֹ‏ אֵ‏ לֵינּו וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מָּ‏ עְּ‏ נּו | עַ‏ ל כֵן

בָּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לֵינּו הַ‏ צָּ‏ רָּ‏ ה הַ‏ זֹאת:‏ )22( וַיַעַ‏ ן

)16(

רְּ‏ אּובֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר הֲלוֹא ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

אֲלֵיכֶם לֵאמֹ‏ ר ‏ַאל תֶ‏ חֶ‏ טְּ‏ אּו בַ‏ יֶלֶד וְּ‏ ‏ֹלא

שְּ‏ מַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם | וְּ‏ גַם דָּ‏ מוֹ‏ הִ‏ נֵה נִדְּ‏ רָּ‏ ש:‏ )23(

וְּ‏ הֵ‏ ם ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו כִ‏ י שֹמֵ‏ עַ‏ יוֹסֵ‏ ף | כִ‏ י

הַ‏ מֵ‏ לִ‏ יץ בֵ‏ ינֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )24( וַיִ‏ סֹ‏ ב מֵ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם

וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏ | וַיָּשָּ‏ ב אֲלֵהֶ‏ ם וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת שִ‏ מְּ‏ עוֹן וַ‏ יֶאֱסֹ‏ ר אֹ‏ ת ‏ֹו

לְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם:‏ )25( וַיְּצַ‏ ו יוֹסֵ‏ ף וַיְּמַ‏ לְּ‏ אּו אֶ‏ ת

154

Torah Israelita

desfilhado; Yosef já não existe, e não

existe Shmeon, e haveis de levar

Biniamim! Todas estas coisas vieram

sobre mim. 37 Mas Rúben falou a seu

abba, dizendo: Mata os meus dois filhos,

se eu te não tornar a trazer; entrega-o em

minha mão, e te tornarei a trazer. 38 Ele

porém disse: Não descerá meu filho

convosco; uma vez que o seu irmão é

morto, e só ele ficou. Se lhe suceder

algum desastre pelo caminho em que

fordes, fareis descer minhas cãs com

tristeza à sepultura.


1 Naquele momento, a fome era

gravíssima na terra. 2 Tendo eles acabado

de comer o mantimento que trouxeram

do Mitzraim, disse a eles seu abba: voltai,

comprai-nos um pouco de alimento. 3

Mas respondeu-lhe Yehudah:

Expressamente nos advertiu o homem,

dizendo: Não vereis a minha face, se seu

irmão não estiver convosco. 4 Se queres

enviar conosco o nosso irmão,

desceremos e te compraremos alimento;

5 mas se não queres enviá-lo, não

desceremos, uma vez que o homem nos

disse: Não vereis a minha face, se seu

irmão não estiver convosco. 6 Perguntou

Yisra-EL: Por que me fizeste este mal,

fazendo saber ao homem que tínheis

ainda outro irmão? 7 Responderam eles:

O homem perguntou particularmente por


כְּ‏ לֵיהֶ‏ ם בָּ‏ ר ‏ּולְּ‏ הָּ‏ שִ‏ יב כַסְּ‏ פֵיהֶ‏ ם אִ‏ יש אֶ‏ ל

‏ׂשַ‏ קוֹ‏ וְּ‏ לָּתֵ‏ ת לָּהֶ‏ ם צֵ‏ דָּ‏ ה לַדָּ‏ רֶ‏ ‏ְך | וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש

לָּהֶ‏ ם כֵן:‏ )26( וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת שִ‏ בְּ‏ רָּ‏ ם עַ‏ ל

חֲמֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם | וַ‏ יֵלְּ‏ כּו מִ‏ שָּ‏ ם:‏ )27( וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אֶ‏ ת ‏ׂשַ‏ קוֹ‏ לָּתֵ‏ ת מִ‏ סְּ‏ פוֹא לַחֲמֹ‏ רוֹ‏

בַ‏ מָּ‏ לוֹן | וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת כַסְּ‏ פוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ נֵה הּוא בְּ‏ פִ‏ י

‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תוֹ:‏ )28( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו

הּושַ‏ ב כַסְּ‏ פִ‏ י וְּ‏ גַם הִ‏ נֵה בְּ‏ ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תִ‏ י |

וַ‏ יֵצֵ‏ א לִ‏ בָּ‏ ם וַיֶחֶ‏ רְּ‏ דּו אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו

לֵאמֹ‏ ר מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים לָּנּו:‏

)29( וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב אֲבִ‏ יהֶ‏ ם ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה

כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וַ‏ יַגִ‏ ידּו לוֹ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ קֹ‏ רֹת אֹ‏ תָּ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר:‏ )30( דִ‏ בֶ‏ ר הָּ‏ אִ‏ יש אֲדֹנֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אִ‏ תָּ‏ נּו קָּ‏ שוֹת | וַיִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ נּו כִ‏ מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )31( וַנֹ‏ אמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו כֵנִים אֲנָּחְּ‏ נּו

| ‏ֹלא הָּ‏ יִינּו מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים:‏ )32( שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

אֲנַחְּ‏ נּו ‏ַאחִ‏ ים בְּ‏ נֵי ‏ָאבִ‏ ינּו | הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אֵ‏ ינֶנּו

וְּ‏ הַ‏ קָּ‏ טֹן הַ‏ יוֹם אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ ינּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏

)33( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לֵינּו הָּ‏ אִ‏ יש אֲדֹנֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

בְּ‏ זֹאת אֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י כֵנִים אַ‏ תֶ‏ ם | אֲחִ‏ יכֶם

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד הַ‏ נִיחּו אִ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת רַ‏ עֲבוֹן בָּ‏ תֵ‏ יכֶם

קְּ‏ חּו וָּ‏ לֵכּו:‏ )34( וְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יאּו אֶ‏ ת אֲחִ‏ יכֶם

הַ‏ קָּ‏ טֹן אֵ‏ לַי וְּ‏ אֵ‏ דְּ‏ עָּ‏ ה כִ‏ י ‏ֹלא מְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לִ‏ ים

אַ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י כֵנִים אַ‏ תֶ‏ ם | אֶ‏ ת אֲחִ‏ יכֶם אֶ‏ תֵ‏ ן

לָּכֶם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ תִ‏ סְּ‏ חָּ‏ רּו:‏ )35( וַיְּהִ‏ י

הֵ‏ ם מְּ‏ רִ‏ יקִ‏ ים ‏ׂשַ‏ קֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ הִ‏ נֵה אִ‏ יש צְּ‏ רוֹר

כַסְּ‏ פוֹ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ קוֹ‏ | וַ‏ יִ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ ת צְּ‏ רֹרוֹת

155

Torah Israelita

nós, e pela nossa parentela, dizendo: vive

ainda seu abba? Tendes mais um irmão?

E respondemos-lhe segundo o teor destas

palavras. Podíamos acaso saber que ele

diria: Trazei seu irmão? 8 Então disse

Yehudah a Yisra-EL, seu abba: Envia o

jovem comigo, e levantar-nos-emos e

iremos, para que vivamos e não

morramos, nem nós, nem tu, nem nossos

filhinhos. 9 Eu serei fiador por ele; da

minha mão o requererás. Se eu te não

trouxer, e o não puser diante de ti, serei

réu de crime para contigo para sempre.

10 E se não nos tivéssemos demorado,

certamente já segunda vez estaríamos de

volta. 11 Então disse a eles Yisra-EL seu

abba: Se é sim, fazei isto: tomai os

melhores produtos da terra nas suas

vasilhas, e levai ao homem um presente:

um pouco de bálsamo e um pouco de

mel, tragacanto e mirra, nozes de fístico e

amêndoas; 12 levai em suas mãos

dinheiro em dobro; e o dinheiro que foi

devolvido na boca dos seus sacos, tornai a

levá-lo em suas mãos; bem pode ser que

fosse engano. 13 Levai também seu

irmão; levantai-vos e voltai ao homem; 14

e ELOHIM Soberano-Poderoso vos dê

clemência diante do homem, para que ele

deixe vir convosco seu outro irmão, e

Biniamim; e eu, se for desfilhado,

desfilhado ficarei. 15 Tomaram, os

homens aquele presente, e dinheiro em

dobro nas mãos, e a Biniamim; e,

levantando-se desceram ao Mitzraim e

apresentaram-se diante de Yosef. 16


כַסְּ‏ פֵיהֶ‏ ם הֵ‏ מָּ‏ ה וַ‏ אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וַיִ‏ ירָּ‏ אּו:‏ )36(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יַעֲקֹ‏ ב אֲבִ‏ יהֶ‏ ם אֹ‏ תִ‏ י

שִ‏ כַלְּ‏ תֶ‏ ם | יוֹסֵ‏ ף אֵ‏ ינֶנּו וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עוֹן אֵ‏ ינֶנּו

וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן תִ‏ קָּ‏ חּו עָּ‏ לַי הָּ‏ יּו כֻׁלָּנָּה:‏

)37( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר רְּ‏ אּובֵ‏ ן אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו לֵאמֹ‏ ר

אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי בָּ‏ נַי תָּ‏ מִ‏ ית אִ‏ ם ‏ֹלא אֲבִ‏ יאֶ‏ נּו

אֵ‏ לֶיָך | תְּ‏ נָּה אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל יָּדִ‏ י וַ‏ אֲנִי אֲשִ‏ יבֶ‏ נּו

אֵ‏ לֶיָך:‏ )38( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא יֵרֵ‏ ד בְּ‏ נִי עִ‏ מָּ‏ כֶם

| כִ‏ י ‏ָאחִ‏ יו מֵ‏ ת וְּ‏ הּוא לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ נִשְּ‏ ‏ָאר

‏ּוקְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו ‏ָאסוֹן בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר תֵ‏ לְּ‏ כּו בָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ הוֹרַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ תִ‏ י בְּ‏ יָּגוֹן שְּ‏ אוֹלָּה:‏


)1( וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב כָּבֵ‏ ד בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )2( וַ‏ יְּהִ‏ י

כַאֲשֶ‏ ר כִ‏ לּו לֶאֱכֹ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ שֶ‏ בֶ‏ ר אֲשֶ‏ ר

הֵ‏ בִ‏ יאּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם

אֲבִ‏ יהֶ‏ ם שֻׁ‏ בּו שִ‏ בְּ‏ רּו לָּנּו מְּ‏ עַ‏ ט אֹ‏ כֶל:‏

)3( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו יְּהּודָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | הָּ‏ עֵ‏ ד

הֵ‏ עִ‏ ד בָּ‏ נּו הָּ‏ אִ‏ יש לֵאמֹ‏ ר ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ אּו פָּ‏ נַי

בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֲחִ‏ יכֶם אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )4( אִ‏ ם יֶשְּ‏ ‏ָך

מְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ ינּו אִ‏ תָּ‏ נּו | נֵרְּ‏ דָּ‏ ה

וְּ‏ נִשְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה לְּ‏ ‏ָך אֹ‏ כֶל:‏ )5( וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ינְָּך

מְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ ‏ֹלא נֵרֵ‏ ד | כִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש ‏ָאמַ‏ ר אֵ‏ לֵינּו

‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ אּו פָּ‏ נַי בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֲחִ‏ יכֶם אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏

156

Torah Israelita

Quando Yosef viu Biniamim com eles,

disse ao despenseiro de sua casa: Leva os

homens à casa, mata reses, e apronta

tudo; eles comerão comigo ao meio-dia.

17 E o homem fez como Yosef ordenara,

e levou-os à casa de Yosef. 18 Então os

homens tiveram medo, por terem sido

levados à casa de Yosef; e diziam: por

causa do dinheiro que da outra vez foi

devolvido nos nossos sacos que somos

trazidos aqui, para nos criminar e cair

sobre nós, para que nos tome por servos,

tanto a nós como a nossos jumentos. 19

Por isso eles se chegaram ao despenseiro

da casa de Yosef, e falaram com ele à

porta da casa, 20 e disseram: Ai! adon

meu, na emet descemos dantes a

comprar mantimento; 21 e quando

chegamos à estalagem, abrimos os nossos

sacos, e o dinheiro de cada um estava na

boca do seu saco, nosso dinheiro por seu

peso; e tornamos a trazê-lo em nossas

mãos; 22 também trouxemos outro

dinheiro em nossas mãos, para comprar

mantimento; não sabemos quem tenha

posto o dinheiro em nossos sacos. 23

Respondeu ele: Shalom seja convosco,

não temais; 128 o Elohey que vocês e seu

abba adoram, deu-vos um tesouro nos

seus sacos; o seu dinheiro chegou-me às

mãos. E trouxe-lhes fora Shmeon. 24

Depois levou os homens à casa de Yosef,

e deu a eles água, e eles lavaram os pés;

também deu forragem aos seus


)6( וַיֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לָּמָּ‏ ה הֲרֵ‏ עֹ‏ תֶ‏ ם לִ‏ י |

לְּ‏ הַ‏ גִ‏ יד לָּאִ‏ יש הַ‏ עוֹד לָּכֶם ‏ָאח:‏ )7(

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו שָּ‏ אוֹל שָּ‏ ‏ַאל הָּ‏ אִ‏ יש לָּנּו

‏ּולְּ‏ מוֹלַדְּ‏ תֵ‏ נּו לֵאמֹ‏ ר הַ‏ עוֹד אֲבִ‏ יכֶם חַ‏ י

הֲיֵש לָּכֶם ‏ָאח וַנַגֶד לוֹ‏ עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה | הֲיָּדוֹעַ‏ נֵדַ‏ ע כִ‏ י יֹאמַ‏ ר הוֹרִ‏ ידּו

אֶ‏ ת אֲחִ‏ יכֶם:‏ )8( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה אֶ‏ ל

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו שִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה הַ‏ נַעַ‏ ר אִ‏ תִ‏ י

וְּ‏ נָּקּומָּ‏ ה וְּ‏ נֵלֵכָּה | וְּ‏ נִחְּ‏ יֶה וְּ‏ ‏ֹלא נָּמּות גַם

אֲנַחְּ‏ נּו גַם אַ‏ תָּ‏ ה גַם טַ‏ פֵנּו:‏ )9( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

אֶ‏ עֶ‏ רְּ‏ בֶ‏ נּו מִ‏ יָּדִ‏ י תְּ‏ בַ‏ קְּ‏ שֶ‏ נּו | אִ‏ ם ‏ֹלא

הֲבִ‏ יאֹ‏ תִ‏ יו אֵ‏ לֶיָך וְּ‏ הִ‏ צַ‏ גְּ‏ תִ‏ יו לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י לְּ‏ ‏ָך כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )10( כִ‏ י

לּולֵא הִ‏ תְּ‏ מַ‏ הְּ‏ מָּ‏ הְּ‏ נּו | כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה שַ‏ בְּ‏ נּו זֶה

פַ‏ עֲמָּ‏ יִם:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲבִ‏ יהֶ‏ ם אִ‏ ם כֵן אֵ‏ פוֹא זֹאת עֲׂשּו קְּ‏ חּו

מִ‏ זִ‏ מְּ‏ רַ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בִ‏ כְּ‏ לֵיכֶם וְּ‏ הוֹרִ‏ ידּו

לָּאִ‏ יש מִ‏ נְּחָּ‏ ה | מְּ‏ עַ‏ ט צֳרִ‏ י ‏ּומְּ‏ עַ‏ ט דְּ‏ בַ‏ ש

נְּכֹ‏ את וָּ‏ ‏ֹלט בָּ‏ טְּ‏ נִים ‏ּושְּ‏ קֵ‏ דִ‏ ים:‏ )12(

וְּ‏ כֶסֶ‏ ף מִ‏ שְּ‏ נֶה קְּ‏ חּו בְּ‏ יֶדְּ‏ כֶם | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כֶסֶ‏ ף

הַ‏ מּושָּ‏ ב בְּ‏ פִ‏ י ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יכֶם תָּ‏ שִ‏ יבּו

בְּ‏ יֶדְּ‏ כֶם אּולַי מִ‏ שְּ‏ גֶה הּוא:‏ )13( וְּ‏ אֶ‏ ת

אֲחִ‏ יכֶם קָּ‏ חּו | וְּ‏ קּומּו שּובּו אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ יש:‏

)14( וְּ‏ אֵ‏ ל שַ‏ דַ‏ י יִתֵ‏ ן לָּכֶם רַ‏ חֲמִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי

הָּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ שִ‏ לַח לָּכֶם אֶ‏ ת אֲחִ‏ יכֶם ‏ַאחֵ‏ ר

128

Gn 43.23 – “o Elohey que vocês e seu abba adoram”: O palavra hebraica “Elohey” que é traduzida por “deus” em outras bíblias, não

aparece duas vezes no texto em hebraico, por este motivo preferimos traduzir conforme o original.

157

Torah Israelita

jumentos. 25 Então eles prepararam o

presente para quando Yosef viesse ao

meio-dia; porque tinham ouvido que ali

haviam de comer. 26 Quando Yosef

chegou em casa, trouxeram-lhe ali o

presente que guardavam junto de si; e

inclinaram-se a ele até a terra. 27 Então

ele lhes perguntou como estavam; e

prosseguiu: seu abba, o longevo de quem

falastes, está bem? Ainda vive? 28

Responderam eles: O teu servo, nosso

abba, está bem; ele ainda vive. E

abaixaram a cabeça, e inclinaram-se. 29

Levantando os olhos, Yosef viu a

Biniamim, seu irmão, filho de sua ima, e

perguntou: É este o seu irmão mais novo

de quem me falastes? E disse: ELOHIM

seja benévolo para contigo, meu filho. 30

E Yosef apressou-se, porque se lhe

comoveram as entranhas por causa de

seu irmão, e procurou onde chorar; e,

entrando na sua câmara, chorou ali. 31

Depois lavou o rosto, e saiu; e se conteve

e disse: Servi a comida. 32 Serviram-lhe, a

ele à parte, e a eles também à parte, e à

parte aos egípcios que comiam com ele;

porque os egípcios não podiam comer

com os bney-Avraham, uma vez que é isso

abominação aos egípcios. 33 Sentaram-se

diante dele, o primeiro filho segundo a sua

primogenitura, e o menor segundo a sua

menoridade; do que os homens se

maravilhavam entre si. 34 Então ele lhes

apresentou as porções que estavam

diante dele; mas a porção de Biniamim

era cinco vezes maior do que a de


וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין | וַ‏ אֲנִי כַאֲשֶ‏ ר שָּ‏ כֹ‏ לְּ‏ תִ‏ י

שָּ‏ כָּלְּ‏ תִ‏ י:‏ )15( וַיִ‏ קְּ‏ חּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה הַ‏ זֹאת ‏ּומִ‏ שְּ‏ נֶה כֶסֶ‏ ף לָּקְּ‏ חּו

בְּ‏ יָּדָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן | וַ‏ יָּקֻׁ‏ מּו וַיֵרְּ‏ דּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַ‏ יַעַ‏ מְּ‏ דּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף:‏ )16( וַיַרְּ‏ א

יוֹסֵ‏ ף אִ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לַאֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ הָּ‏ בֵ‏ א אֶ‏ ת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הַ‏ בָּ‏ יְּתָּ‏ ה |

‏ּוטְּ‏ בֹחַ‏ טֶ‏ בַ‏ ח וְּ‏ הָּ‏ כֵן כִ‏ י אִ‏ תִ‏ י יֹאכְּ‏ לּו

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים בַ‏ צָּ‏ הֳרָּ‏ יִם:‏ )17( וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש הָּ‏ אִ‏ יש

כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר יוֹסֵ‏ ף | וַיָּבֵ‏ א הָּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים בֵ‏ יתָּ‏ ה יוֹסֵ‏ ף:‏ )18( וַ‏ יִ‏ ירְּ‏ אּו

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים כִ‏ י הּובְּ‏ אּו בֵ‏ ית יוֹסֵ‏ ף וַיֹאמְּ‏ רּו

עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ כֶסֶ‏ ף הַ‏ שָּ‏ ב בְּ‏ ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ ינּו

בַ‏ תְּ‏ חִ‏ לָּה אֲנַחְּ‏ נּו מּובָּ‏ אִ‏ ים | לְּ‏ הִ‏ תְּ‏ גֹ‏ לֵל

עָּ‏ לֵינּו ‏ּולְּ‏ הִ‏ תְּ‏ נַפֵל עָּ‏ לֵינּו וְּ‏ לָּקַ‏ חַ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ נּו

לַעֲבָּ‏ דִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת חֲמֹ‏ רֵ‏ ינּו:‏ )19( וַיִ‏ גְּ‏ שּו

אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל בֵ‏ ית יוֹסֵ‏ ף | וַ‏ יְּדַ‏ בְּ‏ רּו

אֵ‏ לָּיו פֶ‏ תַ‏ ח הַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )20( וַיֹאמְּ‏ רּו בִ‏ י

אֲדֹנִי | יָּרֹד יָּרַ‏ דְּ‏ נּו בַ‏ תְּ‏ חִ‏ לָּה לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ ר

אֹ‏ כֶל:‏ )21( וַיְּהִ‏ י כִ‏ י בָּ‏ אנּו אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ לוֹן

וַ‏ נִפְּ‏ תְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ת ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ ינּו וְּ‏ הִ‏ נֵה כֶסֶ‏ ף

אִ‏ יש בְּ‏ פִ‏ י ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ כַסְּ‏ פֵנּו בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לוֹ‏ |

וַ‏ נָּשֶ‏ ב אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ יָּדֵ‏ נּו:‏ )22( וְּ‏ כֶסֶ‏ ף ‏ַאחֵ‏ ר

הוֹרַ‏ דְּ‏ נּו בְּ‏ יָּדֵ‏ נּו לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ ר אֹ‏ כֶל | ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ נּו

מִ‏ י ‏ׂשָּ‏ ם כַסְּ‏ פֵנּו בְּ‏ ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ ינּו:‏ )23(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר שָּ‏ לוֹם לָּכֶם ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אּו

אֱֹלהֵ‏ יכֶם וֵאֹלהֵ‏ י אֲבִ‏ יכֶם נָּתַ‏ ן לָּכֶם

158

Torah Israelita

qualquer deles. E eles beberam, e se

regalaram com ele.


1 Depois Yosef deu ordem ao despenseiro

de sua casa, dizendo: Enche de

mantimento os sacos dos homens,

quanto puderem levar, e põe o dinheiro

de cada um na boca do seu saco. 2 E a

minha taça de prata porás na boca do

saco do mais novo, com o dinheiro do seu

trigo. Assim fez ele conforme a palavra

que Yosef havia dito. 3 Logo que veio a luz

da manhã, foram despedidos os homens,

eles com os seus jumentos. 4 Havendo

eles saído da cidade, mas não se tendo

distanciado muito, disse Yosef ao seu

despenseiro: Levanta-te e segue os

homens; e, alcançando-os, dize-lhes: Por

que tornastes o mal pelo bem? 5 Não é

esta a taça por que bebe meu adon, e de

que se serve para adivinhar? Fizestes mal

no que fizestes. 6 Então ele, tendo-os

alcançado, lhes falou essas mesmas

palavras. 7 Responderam-lhe eles: Por

que falo meu adon tais palavras? Longe

estejam teus servos de fazerem

semelhante coisa. 8 O dinheiro, que

achamos nas bocas dos nossos sacos, te

tornamos a trazer desde a terra de

Kanaan; como, furtaríamos da casa do teu

adon prata ou ouro? 9 A pessoa dos teus

servos com quem a taça for encontrada,

morra; e ainda nós seremos servos do

meu adon. 10 Ao que disse ele: Seja


מַ‏ טְּ‏ מוֹן בְּ‏ ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יכֶם כַסְּ‏ פְּ‏ כֶם בָּ‏ א

אֵ‏ לָּי | וַיוֹצֵ‏ א אֲלֵהֶ‏ ם אֶ‏ ת שִ‏ מְּ‏ עוֹן:‏ )24(

וַ‏ יָּבֵ‏ א הָּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים בֵ‏ יתָּ‏ ה יוֹסֵ‏ ף

| וַיִ‏ תֶ‏ ן מַ‏ יִם וַיִ‏ רְּ‏ חֲצּו רַ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם וַיִ‏ תֵ‏ ן

מִ‏ סְּ‏ פוֹא לַחֲמֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )25( וַ‏ יָּכִ‏ ינּו אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה עַ‏ ד בוֹא יוֹסֵ‏ ף בַ‏ צָּ‏ הֳרָּ‏ יִם | כִ‏ י

שָּ‏ מְּ‏ עּו כִ‏ י שָּ‏ ם יֹאכְּ‏ לּו לָּחֶ‏ ם:‏ )26( וַ‏ יָּבֹא

יוֹסֵ‏ ף הַ‏ בַ‏ יְּתָּ‏ ה וַיָּבִ‏ יּאּו לוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ יָּדָּ‏ ם הַ‏ בָּ‏ יְּתָּ‏ ה | וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוּו לוֹ‏

‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )27( וַיִ‏ שְּ‏ ‏ַאל לָּהֶ‏ ם לְּ‏ שָּ‏ לוֹם

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הֲשָּ‏ לוֹם אֲבִ‏ יכֶם הַ‏ זָּקֵ‏ ן אֲשֶ‏ ר

אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם | הַ‏ עוֹדֶ‏ נּו חָּ‏ י:‏ )28( וַיֹאמְּ‏ רּו

שָּ‏ לוֹם לְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך לְּ‏ ‏ָאבִ‏ ינּו עוֹדֶ‏ נּו חָּ‏ י |

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ דּו וישתחו ‏]וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו קרי[:‏ )29(

וַ‏ יִ‏ שָּ‏ א עֵ‏ ינָּיו וַ‏ יַרְּ‏ א אֶ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין ‏ָאחִ‏ יו בֶ‏ ן

אִ‏ מוֹ‏ וַ‏ יֹאמֶ‏ ר הֲזֶה אֲחִ‏ יכֶם הַ‏ קָּ‏ טֹן אֲשֶ‏ ר

אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ לָּי | וַיֹאמַ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים יָּחְּ‏ נְָּך

בְּ‏ נִי:‏ )30( וַיְּמַ‏ הֵ‏ ר יוֹסֵ‏ ף כִ‏ י נִכְּ‏ מְּ‏ רּו

רַ‏ חֲמָּ‏ יו אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו וַיְּבַ‏ קֵ‏ ש לִ‏ בְּ‏ כוֹת | וַ‏ יָּבֹא

הַ‏ חַ‏ דְּ‏ רָּ‏ ה וַיֵבְּ‏ ךְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )31( וַיִ‏ רְּ‏ חַ‏ ץ פָּ‏ נָּיו

וַ‏ יֵצֵ‏ א | וַיִ‏ תְּ‏ אַ‏ פַ‏ ק וַיֹאמֶ‏ ר ‏ׂשִ‏ ימּו לָּחֶ‏ ם:‏

)32( וַיָּׂשִ‏

ימּו לוֹ‏ לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ וְּ‏ לָּהֶ‏ ם לְּ‏ בַ‏ דָּ‏ ם |

וְּ‏ לַמִ‏ צְּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֹ‏ כְּ‏ לִ‏ ים אִ‏ תוֹ‏ לְּ‏ בַ‏ דָּ‏ ם כִ‏ י ‏ֹלא

יּוכְּ‏ לּון הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ים לֶאֱכֹ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים

לֶחֶ‏ ם כִ‏ י תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה הִ‏ וא לְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )33(

וַ‏ יֵשְּ‏ בּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו הַ‏ בְּ‏ כֹ‏ ר כִ‏ בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הַ‏ צָּ‏ עִ‏ יר

כִ‏ צְּ‏ עִ‏ רָּ‏ תוֹ‏ | וַיִ‏ תְּ‏ מְּ‏ הּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אִ‏ יש אֶ‏ ל

159

Torah Israelita

conforme as suas palavras; a pessoa com

quem a taça for encontrada será meu

servo; mas vocês sereis inocentes. 11

Então eles se apressaram cada um a pôr

em terra o seu saco, e cada um a abri-lo.

12 E o despenseiro buscou, começando

pelo maior, e acabando pelo mais novo; e

achou-se a taça no saco de Biniamim. 13

Então rasgaram os seus vestidos e, tendo

cada um carregado o seu jumento,

voltaram à cidade. 14 E veio Yehudah com

seus irmãos à casa de Yosef, ele ainda

estava ali; e prostraram-se em terra

diante dele. 15 Logo lhes perguntou

Yosef: Que ação é esta que praticastes?

Não sabeis vocês que um homem como

eu pode, muito bem, adivinhar? 16

Respondeu Yehudah: O que podemos

dizer a meu adon? Que falaremos? E

como nos justificaremos? Descobriu

ELOHIM a transgressão de teus servos;

somos servos de meu adon, tanto nós

como aquele em cuja mão foi achada a

taça. 17 Disse Yosef: Longe esteja eu de

fazer isto; o homem em cuja mão a taça

foi achada, a pessoa será meu servo;

porém, quanto a vocês, subi em shalom

para seu abba.

11ª Porção: Vayigash – E Ele se

aproximou




רֵ‏ עֵ‏ הּו:‏ )34( וַיִ‏ שָּ‏ א מַ‏ ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ת מֵ‏ אֵ‏ ת פָּ‏ נָּיו

אֲלֵהֶ‏ ם וַ‏ תֵ‏ רֶ‏ ב מַ‏ ‏ׂשְּ‏ ‏ַאת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן מִ‏ מַ‏ ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ת

כֻׁלָּם חָּ‏ מֵ‏ ש יָּדוֹת | וַיִ‏ שְּ‏ תּו וַ‏ יִ‏ שְּ‏ כְּ‏ רּו

עִ‏ מוֹ:‏


)1( וַיְּצַ‏ ו אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר

מַ‏ לֵא אֶ‏ ת ‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ ת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֹ‏ כֶל

כַאֲשֶ‏ ר יּוכְּ‏ לּון ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת | וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים כֶסֶ‏ ף אִ‏ יש

בְּ‏ פִ‏ י ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תוֹ:‏ )2( וְּ‏ אֶ‏ ת גְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י גְּ‏ בִ‏ יעַ‏

הַ‏ כֶסֶ‏ ף תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ פִ‏ י ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קָּ‏ טֹן וְּ‏ אֵ‏ ת

כֶסֶ‏ ף שִ‏ בְּ‏ רוֹ‏ | וַיַעַ‏ ‏ׂש כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֵ‏ ר:‏ )3( הַ‏ בֹקֶ‏ ר אוֹר | וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

שֻׁ‏ לְּ‏ חּו הֵ‏ מָּ‏ ה וַ‏ חֲמֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )4( הֵ‏ ם יָּצְּ‏ אּו

אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר ‏ֹלא הִ‏ רְּ‏ חִ‏ יקּו וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף ‏ָאמַ‏ ר

לַאֲשֶ‏ ר עַ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ קּום רְּ‏ דֹף ‏ַאחֲרֵ‏ י

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים | וְּ‏ הִ‏ שַ‏ גְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם

לָּמָּ‏ ה שִ‏ לַמְּ‏ תֶ‏ ם רָּ‏ עָּ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת טוֹבָּ‏ ה:‏ )5(

הֲלוֹא זֶה אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ תֶ‏ ה אֲדֹנִי בוֹ‏ וְּ‏ הּוא

נַחֵ‏ ש יְּנַחֵ‏ ש בוֹ‏ | הֲרֵ‏ עֹ‏ תֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר

עֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם:‏ )6( וַיַשִ‏ גֵם | וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )7( וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו

לָּמָּ‏ ה יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֲדֹנִי כַדְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה |

חָּ‏ לִ‏ ילָּה לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך מֵ‏ עֲׂשוֹת כַדָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏

160

Torah Israelita

Conclusão: Ez 37: 15-28

Salmo Vayigash: 48

[78 Yosef se revela]

18 Então Yehudah se chegou a ele, e disse:

Ai! adon meu, deixa, peço a você, o teu

servo dizer uma palavra aos ouvidos de

meu adon; e não se acenda a tua ira

contra o teu servo; porque tu és como

Paroh. 19 Meu adon perguntou a seus

servos, dizendo: Tendes vocês abba, ou

irmão? 20 E respondemos a meu adon:

Temos abba, já velho, e há um filho da sua

velhice, um menino pequeno; o irmão

deste é morto, e ele ficou o único de sua

ima; e seu abba o ama. 21 Então tu

disseste a teus servos: Trazei-, para que eu

ponha os olhos sobre ele. 22 E quando

respondemos a meu adon: O menino não

pode deixar o seu abba; se ele deixasse o

seu abba, este morreria; 23 replicaste a

teus servos: A menos que desça convosco

seu irmão mais novo, nunca mais vereis a

minha face. 24 Então subimos a teu servo,

meu abba, e lhe contamos as palavras de

meu adon. 25 Depois disse nosso abba:

Tornai, comprai-nos um pouco de

mantimento; 26 e lhe respondemos: Não

podemos descer; mas, se nosso irmão

menor for conosco, desceremos; não

podemos ver a face do homem, se nosso

irmão menor não estiver conosco. 27

Então nos disse teu servo, meu abba:

Vocês sabeis que minha mulher me deu

dois filhos; 28 um saiu de minha casa e eu


)8( הֵ‏ ן כֶסֶ‏ ף אֲשֶ‏ ר מָּ‏ צָּ‏ אנּו בְּ‏ פִ‏ י

‏ַאמְּ‏ תְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ ינּו הֱשִ‏ יבֹנּו אֵ‏ לֶיָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ אֵ‏ יְך נִגְּ‏ נֹ‏ ב מִ‏ בֵ‏ ית אֲדֹנֶיָך כֶסֶ‏ ף

אוֹ‏ זָּהָּ‏ ב:‏ )9( אֲשֶ‏ ר יִמָּ‏ צֵ‏ א אִ‏ תוֹ‏

מֵ‏ עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך וָּ‏ מֵ‏ ת | וְּ‏ גַם אֲנַחְּ‏ נּו נִהְּ‏ יֶה

לַאדֹנִי לַעֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר גַם עַ‏ תָּ‏ ה

כְּ‏ דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם כֶן הּוא | אֲשֶ‏ ר יִמָּ‏ צֵ‏ א אִ‏ תוֹ‏

יִהְּ‏ יֶה לִ‏ י עָּ‏ בֶ‏ ד וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם תִ‏ הְּ‏ יּו נְּקִ‏ יִ‏ ם:‏ )11(

וַ‏ יְּמַ‏ הֲרּו וַיוֹרִ‏ דּו אִ‏ יש אֶ‏ ת ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תוֹ‏

‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה | וַיִ‏ פְּ‏ תְּ‏ חּו אִ‏ יש ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תוֹ:‏ )12(

וַ‏ יְּחַ‏ פֵׂש בַ‏ גָּדוֹל הֵ‏ חֵ‏ ל ‏ּובַ‏ קָּ‏ טֹן כִ‏ לָּה |

וַ‏ יִ‏ מָּ‏ צֵ‏ א הַ‏ גָּבִ‏ יעַ‏ בְּ‏ ‏ַאמְּ‏ תַ‏ חַ‏ ת בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן:‏ )13(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רְּ‏ עּו ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם | וַ‏ יַעֲמֹ‏ ס אִ‏ יש עַ‏ ל

חֲמֹ‏ רוֹ‏ וַיָּשֻׁ‏ בּו הָּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ה:‏ )14( וַיָּבֹא

יְּהּודָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו בֵ‏ יתָּ‏ ה יוֹסֵ‏ ף וְּ‏ הּוא עוֹדֶ‏ נּו

שָּ‏ ם | וַיִ‏ פְּ‏ לּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו ‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )15( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

לָּהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף מָּ‏ ה הַ‏ מַ‏ עֲׂשֶ‏ ה הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר

עֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם | הֲלוֹא יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י נַחֵ‏ ש יְּנַחֵ‏ ש

אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר כָּמֹ‏ נִי:‏ )16( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יְּהּודָּ‏ ה

מַ‏ ה נֹ‏ אמַ‏ ר לַאדֹנִי מַ‏ ה נְּדַ‏ בֵ‏ ר ‏ּומַ‏ ה

נִצְּ‏ טַ‏ דָּ‏ ק | הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים מָּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ ת עֲוֹן

עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך הִ‏ נֶנּו עֲבָּ‏ דִ‏ ים לַאדֹנִי גַם אֲנַחְּ‏ נּו

גַם אֲשֶ‏ ר נִמְּ‏ צָּ‏ א הַ‏ גָּבִ‏ יעַ‏ בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )17(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר חָּ‏ לִ‏ ילָּה לִ‏ י מֵ‏ עֲׂשוֹת זֹאת |

הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר נִמְּ‏ צָּ‏ א הַ‏ גָּבִ‏ יעַ‏ בְּ‏ יָּדוֹ‏ הּוא

יִהְּ‏ יֶה לִ‏ י עָּ‏ בֶ‏ ד וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם עֲלּו לְּ‏ שָּ‏ לוֹם אֶ‏ ל

אֲבִ‏ יכֶם:‏

161

Torah Israelita

disse: certamente foi despedaçado, e não

o tenho visto mais; 29 se me tirardes a

este, e lhe acontecer algum desastre,

fareis descer as minhas cãs com tristeza à

sepultura. 30 Agora, se eu for ter com o

teu servo, meu abba, e o menino não

estiver conosco, como a sua vida está

ligada com a vida dele, 31 acontecerá que,

vendo ele que o menino ali não está,

morrerá; e teus servos farão descer as cãs

de teu servo, nosso abba com tristeza à

sepultura. 32 Porque teu servo se deu

como fiador pelo menino para com meu

abba, dizendo: Se eu te não trouxer de

volta, serei culpado, para com meu abba

para sempre. 33 Agora, fique teu servo

em lugar do menino como servo de meu

adon, e que suba o menino com seus

irmãos. 34 Porque, como subirei eu a meu

abba, se o menino não for comigo? Para

que não veja eu o mal que sobrevirá a

meu abba.


1 Então Yosef não se podia conter diante

de todos os que estavam com ele; e

clamou: Fazei a todos sair da minha

presença; e ninguém ficou com ele,

quando se deu a conhecer a seus irmãos.

2 E levantou a voz em choro, de maneira

que os egípcios o ouviram, bem como a

casa de Paroh. 3 Disse, então, Yosef a seus

irmãos: Eu sou Yosef; vive ainda meu

abba? E seus irmãos não lhe puderam

responder, estavam pasmados diante


)18( וַיִ‏ גַש אֵ‏ לָּיו יְּהּודָּ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ י

אֲדֹנִי יְּדַ‏ בֶ‏ ר נָּא עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך דָּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי אֲדֹנִי

וְּ‏ ‏ַאל יִחַ‏ ר אַ‏ פְּ‏ ‏ָך בְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך | כִ‏ י כָּמוָֹך

כְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )19( אֲדֹנִי שָּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת עֲבָּ‏ דָּ‏ יו

לֵאמֹ‏ ר | הֲיֵש לָּכֶם ‏ָאב אוֹ‏ ‏ָאח:‏ )20(

וַ‏ נֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל אֲדֹנִי יֶש לָּנּו ‏ָאב זָּקֵ‏ ן וְּ‏ יֶלֶד

זְּ‏ קֻׁ‏ נִים קָּ‏ טָּ‏ ן | וְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו מֵ‏ ת וַיִ‏ ‏ּוָּ‏ תֵ‏ ר הּוא

לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ וְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו אֲהֵ‏ בוֹ:‏ )21(

וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך הוֹרִ‏ דֻׁ‏ הּו אֵ‏ לָּי |

וְּ‏ אָּ‏ ‏ׂשִ‏ ימָּ‏ ה עֵ‏ ינִי עָּ‏ לָּיו:‏ )22( וַ‏ נֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל

אֲדֹנִי ‏ֹלא יּוכַל הַ‏ נַעַ‏ ר לַעֲזֹב אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו |

וְּ‏ עָּ‏ זַב אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו וָּ‏ מֵ‏ ת:‏ )23( וַ‏ תֹ‏ אמֶ‏ ר אֶ‏ ל

עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך אִ‏ ם ‏ֹלא יֵרֵ‏ ד אֲחִ‏ יכֶם הַ‏ קָּ‏ טֹן

אִ‏ תְּ‏ כֶם | ‏ֹלא תֹ‏ סִ‏ פּון לִ‏ רְּ‏ אוֹת פָּ‏ נָּי:‏ )24(

וַ‏ יְּהִ‏ י כִ‏ י עָּ‏ לִ‏ ינּו אֶ‏ ל עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ָאבִ‏ י | וַנַגֶד לוֹ‏

אֵ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י אֲדֹנִי:‏ )25( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאבִ‏ ינּו |

שֻׁ‏ בּו שִ‏ בְּ‏ רּו לָּנּו מְּ‏ עַ‏ ט אֹ‏ כֶל:‏ )26(

וַ‏ נֹ‏ אמֶ‏ ר ‏ֹלא נּוכַל לָּרֶ‏ דֶ‏ ת | אִ‏ ם יֵש ‏ָאחִ‏ ינּו

הַ‏ קָּ‏ טֹן אִ‏ תָּ‏ נּו וְּ‏ יָּרַ‏ דְּ‏ נּו כִ‏ י ‏ֹלא נּוכַל

לִ‏ רְּ‏ אוֹת פְּ‏ נֵי הָּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ ‏ָאחִ‏ ינּו הַ‏ קָּ‏ טֹן אֵ‏ ינֶנּו

אִ‏ תָּ‏ נּו:‏ )27( וַיֹאמֶ‏ ר עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ָאבִ‏ י אֵ‏ לֵינּו

| אַ‏ תֶ‏ ם יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י שְּ‏ נַיִם יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לִ‏ י

אִ‏ שְּ‏ תִ‏ י:‏ )28( וַיֵצֵ‏ א הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד מֵ‏ אִ‏ תִ‏ י וָּ‏ אֹ‏ מַ‏ ר

אַ‏ ‏ְך טָּ‏ רֹף טֹ‏ רָּ‏ ף | וְּ‏ ‏ֹלא רְּ‏ אִ‏ יתִ‏ יו עַ‏ ד הֵ‏ נָּה:‏

)29( ‏ּולְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם גַם אֶ‏ ת זֶה מֵ‏ עִ‏ ם פָּ‏ נַי

וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ הּו ‏ָאסוֹן | וְּ‏ הוֹרַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ תִ‏ י

בְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה שְּ‏ אֹ‏ לָּה:‏ )30( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה כְּ‏ בֹאִ‏ י אֶ‏ ל

162

Torah Israelita

dele. 4 Yosef disse mais a seus irmãos:

Chegai-vos a mim, peço-vos. E eles se

chegaram. Então ele prosseguiu: Eu sou

Yosef, seu irmão, a quem vendestes para

o Mitzraim. 5 Agora, não vos entristeçais,

nem vos aborreçais por me haverdes

vendido para cá; porque para preservar

vida é que ELOHIM me expediu adiante

de vocês. 6 Porque já houve dois anos de

fome na terra, e ainda restam cinco anos

em que não terá lavoura nem sega. 7

ELOHIM expediu-me adiante de vocês,

para conservar-vos descendência na

terra, e para guardar-vos em vida por um

grande livramento.

[79 A família de Yaacov]

8 Assim não fostes vocês que me

enviastes para cá, senão Criador, que me

tem posto por abba de Paroh, e por adon

de toda a sua casa, e como governador

sobre toda a terra do Mitzraim. 9

Apressai-vos, subi a meu abba, e dizei-lhe:

Assim disse teu filho Yosef: ELOHIM me

tem posto por adon de toda a terra do

Mitzraim; desce a mim, e não te demores;

10 habitarás na terra de Gósem e estarás

perto de mim, tu e os teus filhos e os filhos

de teus filhos, e os teus rebanhos, o teu

gado e tudo quanto tens; 11 ali te

sustentarei, porque ainda terá cinco anos

de fome, para que não sejas reduzido à

pobreza, tu e tua casa, e tudo o que tens.

12 Os seus olhos, e os de meu irmão

Biniamim, veem que é minha boca que

vos fala. 13 Fareis, saber a meu abba toda


עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ָאבִ‏ י וְּ‏ הַ‏ נַעַ‏ ר אֵ‏ ינֶנּו אִ‏ תָּ‏ נּו | וְּ‏ נַפְּ‏ ש ‏ֹו

קְּ‏ שּורָּ‏ ה בְּ‏ נַפְּ‏ שוֹ:‏ )31( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ רְּ‏ אוֹתוֹ‏

כִ‏ י אֵ‏ ין הַ‏ נַעַ‏ ר וָּ‏ מֵ‏ ת | וְּ‏ הוֹרִ‏ ידּו עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך

אֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ יבַ‏ ת עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ָאבִ‏ ינּו בְּ‏ יָּגוֹן שְּ‏ אֹ‏ לָּה:‏

)32( כִ‏ י עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך עָּ‏ רַ‏ ב אֶ‏ ת הַ‏ נַעַ‏ ר מֵ‏ עִ‏ ם

‏ָאבִ‏ י לֵאמֹ‏ ר | אִ‏ ם ‏ֹלא אֲבִ‏ יאֶ‏ נּו אֵ‏ לֶיָך

וְּ‏ חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י לְּ‏ ‏ָאבִ‏ י כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )33(

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה יֵשֶ‏ ב נָּא עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ נַעַ‏ ר עֶ‏ בֶ‏ ד

לַאדֹנִי | וְּ‏ הַ‏ נַעַ‏ ר יַעַ‏ ל עִ‏ ם אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )34( כִ‏ י

אֵ‏ יְך אֶ‏ עֱלֶה אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ י וְּ‏ הַ‏ נַעַ‏ ר אֵ‏ ינֶנּו אִ‏ תִ‏ י

| פֶ‏ ן אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה בָּ‏ רָּ‏ ע אֲשֶ‏ ר יִמְּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ י:‏


)1( וְּ‏ ‏ֹלא יָּכֹ‏ ל יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ הִ‏ תְּ‏ אַ‏ פֵק לְּ‏ כֹ‏ ל

הַ‏ נִצָּ‏ בִ‏ ים עָּ‏ לָּיו וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א הוֹצִ‏ יאּו כָּל אִ‏ יש

מֵ‏ עָּ‏ לָּי | וְּ‏ ‏ֹלא עָּ‏ מַ‏ ד אִ‏ יש אִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ הִ‏ תְּ‏ וַ‏ דַ‏ ע

יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )2( וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת קֹ‏ לוֹ‏

בִ‏ בְּ‏ כִ‏ י | וַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַ‏ יִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בֵ‏ ית

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו אֲנִי

יוֹסֵ‏ ף הַ‏ עוֹד ‏ָאבִ‏ י חָּ‏ י | וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לּו אֶ‏ חָּ‏ יו

לַעֲנוֹת אֹ‏ תוֹ‏ כִ‏ י נִבְּ‏ הֲלּו מִ‏ פָּ‏ נָּיו:‏ )4(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו גְּ‏ שּו נָּא אֵ‏ לַי

163

Torah Israelita

a minha kevod no Mitzraim; e tudo o que

têm visto; e apressar-vos-eis a fazer

descer meu abba para cá. 14 Então se

lançou ao pescoço de Biniamim seu

irmão, e chorou; e Biniamim chorou

também ao pescoço dele. 15 E Yosef

beijou a todos os seus irmãos, chorando

sobre eles; depois seus irmãos falaram

com ele. 16 Esta nova se fez ouvir na casa

de Paroh: São vindos os irmãos de Yosef;

o que agradou a Paroh e a seus servos. 17

Ordenou Paroh a Yosef: Dize a teus

irmãos: Fazei isto: carregai os seus animais

e parti, tornai à terra de Kanaan; 18 tomai

o seu abba e as suas famílias e vinde a

mim; e eu vos darei o melhor da terra do

Mitzraim, e comereis da fartura da terra.

19 A ti, é ordenado dizer-lhes: Fazei isto:

levai vocês da terra do Mitzraim carros

para seus meninos e para suas mulheres;

trazei seu abba, e vinde. 20 E não vos pese

coisa alguma das suas alfaias; porque o

melhor de toda a terra do Mitzraim será

seu. 21 Assim fizeram os bney-ysraEL.

Yosef lhes deu carros, conforme o

mandado de Paroh, e deu a eles também

provisão para o caminho. 22 A todos eles

deu, a cada um, mudas de roupa; mas a

Biniamim deu trezentas peças de prata, e

cinco mudas de roupa. 23 E a seu abba

expediu o seguinte: dez jumentos

carregados do melhor do Mitzraim, e dez

jumentas carregadas de trigo, pão e

provisão para seu abba, para o caminho.

24 Assim despediu seus irmãos e, ao

partirem eles, disse a eles: Não contendais


וַ‏ יִ‏ גָּשּו | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֲנִי יוֹסֵ‏ ף אֲחִ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר

מְּ‏ כַרְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תִ‏ י מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )5( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ַאל

תֵ‏ עָּ‏ צְּ‏ בּו וְּ‏ ‏ַאל יִחַ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם כִ‏ י מְּ‏ כַרְּ‏ תֶ‏ ם

אֹ‏ תִ‏ י הֵ‏ נָּה | כִ‏ י לְּ‏ מִ‏ חְּ‏ יָּה שְּ‏ לָּחַ‏ נִי אֱֹלהִ‏ ים

לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם:‏ )6( כִ‏ י זֶה שְּ‏ נָּתַ‏ יִם הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב

בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ עוֹד חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים אֲשֶ‏ ר

אֵ‏ ין חָּ‏ רִ‏ יש וְּ‏ קָּ‏ צִ‏ יר:‏ )7( וַיִ‏ שְּ‏ לָּחֵ‏ נִי

אֱֹלהִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם לָּׂשּום לָּכֶם שְּ‏ אֵ‏ רִ‏ ית

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | ‏ּולְּ‏ הַ‏ חֲיוֹת לָּכֶם לִ‏ פְּ‏ לֵיטָּ‏ ה

גְּ‏ דֹלָּה:‏ )8( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא אַ‏ תֶ‏ ם שְּ‏ לַחְּ‏ תֶ‏ ם

אֹ‏ תִ‏ י הֵ‏ נָּה כִ‏ י הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | וַ‏ יְּׂשִ‏ ימֵ‏ נִי לְּ‏ ‏ָאב

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ ‏ָאדוֹן לְּ‏ כָּל בֵ‏ יתוֹ‏ ‏ּומֹ‏ שֵ‏ ל בְּ‏ כָּל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )9( מַ‏ הֲרּו וַ‏ עֲלּו אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ י

וַ‏ אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ לָּיו כֹ‏ ה ‏ָאמַ‏ ר בִ‏ נְָּך יוֹסֵ‏ ף

‏ׂשָּ‏ מַ‏ נִי אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ ‏ָאדוֹן לְּ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

רְּ‏ דָּ‏ ה אֵ‏ לַי ‏ַאל תַ‏ עֲמֹ‏ ד:‏ )10( וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ קָּ‏ רוֹב אֵ‏ לַי אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובָּ‏ נֶיָך ‏ּובְּ‏ נֵי בָּ‏ נֶיָך | וְּ‏ צֹאנְָּך ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ כָּל

אֲשֶ‏ ר לְָּך:‏ )11( וְּ‏ כִ‏ לְּ‏ כַלְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך שָּ‏ ם כִ‏ י

עוֹד חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים רָּ‏ עָּ‏ ב | פֶ‏ ן תִ‏ ‏ּוָּ‏ רֵ‏ ש אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לְָּך:‏ )12( וְּ‏ הִ‏ נֵה

עֵ‏ ינֵיכֶם רֹאוֹת וְּ‏ עֵ‏ ינֵי ‏ָאחִ‏ י בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין | כִ‏ י

פִ‏ י הַ‏ מְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵיכֶם:‏ )13( וְּ‏ הִ‏ גַדְּ‏ תֶ‏ ם

לְּ‏ ‏ָאבִ‏ י אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ בוֹדִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

אֲשֶ‏ ר רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם | ‏ּומִ‏ הַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם וְּ‏ הוֹרַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

‏ָאבִ‏ י הֵ‏ נָּה:‏ )14( וַיִ‏ פֹ‏ ל עַ‏ ל צַ‏ ‏ּוְּ‏ ארֵ‏ י בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן

‏ָאחִ‏ יו וַיֵבְּ‏ ךְּ‏ | ‏ּובִ‏ נְּיָּמִ‏ ן בָּ‏ כָּה עַ‏ ל צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארָּ‏ יו:‏

164

Torah Israelita

pelo caminho. 25 Então subiram do

Mitzraim, vieram à terra de Kanaan, a

Yaacov seu abba, 26 e lhe anunciaram,

dizendo: Yosef ainda vive, e é governador

de toda a terra do Mitzraim. E o seu lev

desmaiou, porque não os acreditava. 27

Quando, porém, eles lhe contaram todas

as palavras que Yosef lhes falara, e vendo

Yaacov, seu abba, os carros que Yosef

enviara para levá-lo, reanimou nele o

ruach; 28 e disse Yisra-EL: Basta; ainda

vive meu filho Yosef; eu irei e o verei antes

que morra.


1 Partiu, Yisra-EL com tudo quanto tinha e

veio a Beer-Seba, onde ofereceu

sacrifícios ao Criador de seu abba Yitzhák.

2 Falou o Elohey a Yisra-EL em visões de

noite, e disse: Yaacov, Yaacov! Respondeu

Yaacov: Aqui estou. 3 E ELOHIM disse: Eu

sou ELOHIM, o Criador de teu abba; não

tenha medo em descer para o Mitzraim;

porque eu te farei ali uma grande nação.

4 Eu descerei contigo para o Mitzraim, e

certamente te farei tornar a subir; e Yosef

porá a sua mão sobre os teus olhos. 5

Então Yaacov se levantou de Beer-Seba; e

os bney-ysraEL levaram seu abba Yaacov,

e seus meninos, e as suas mulheres, nos

carros que Paroh enviara para o levar. 6

Também tomaram o seu gado e os seus

pertences que tinham adquirido na terra

de Kanaan, e vieram para o Mitzraim,

Yaacov e toda a sua descendência com


)15( וַיְּנַשֵ‏ ק לְּ‏ כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם |

וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן דִ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ חָּ‏ יו אִ‏ תוֹ:‏ )16(

וְּ‏ הַ‏ קֹ‏ ל נִשְּ‏ מַ‏ ע בֵ‏ ית פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר בָּ‏ אּו

אֲחֵ‏ י יוֹסֵ‏ ף | וַיִ‏ יטַ‏ ב בְּ‏ עֵ‏ ינֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו:‏ )17( וַיֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאחֶ‏ יָך זֹאת עֲׂשּו | טַ‏ עֲנּו אֶ‏ ת

בְּ‏ עִ‏ ירְּ‏ כֶם ‏ּולְּ‏ כּו בֹאּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )18(

‏ּוקְּ‏ חּו אֶ‏ ת אֲבִ‏ יכֶם וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ תֵ‏ יכֶם ‏ּובֹאּו

אֵ‏ לָּי | וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה לָּכֶם אֶ‏ ת טּוב אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אִ‏ כְּ‏ לּו אֶ‏ ת חֵ‏ לֶב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )19(

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה צֻּׁוֵיתָּ‏ ה זֹאת עֲׂשּו | קְּ‏ חּו לָּכֶם

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עֲגָּלוֹת לְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם

וְּ‏ לִ‏ נְּשֵ‏ יכֶם ‏ּונְּׂשָּ‏ אתֶ‏ ם אֶ‏ ת אֲבִ‏ יכֶם

‏ּובָּ‏ אתֶ‏ ם:‏ )20( וְּ‏ עֵ‏ ינְּכֶם ‏ַאל תָּ‏ חֹ‏ ס עַ‏ ל

כְּ‏ לֵיכֶם | כִ‏ י טּוב כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לָּכֶם

הּוא:‏ )21( וַיַעֲׂשּו כֵן בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ תֵ‏ ן

לָּהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף עֲגָּלוֹת עַ‏ ל פִ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וַיִ‏ תֵ‏ ן

לָּהֶ‏ ם צֵ‏ דָּ‏ ה לַדָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )22( לְּ‏ כֻׁלָּם נָּתַ‏ ן

לָּאִ‏ יש חֲלִ‏ פוֹת ‏ׂשְּ‏ מָּ‏ ‏ֹלת | ‏ּולְּ‏ בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן נָּתַ‏ ן

שְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת כֶסֶ‏ ף וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש חֲלִ‏ פֹ‏ ת

‏ׂשְּ‏ מָּ‏ ‏ֹלת:‏ )23( ‏ּולְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו שָּ‏ לַח כְּ‏ זֹאת

עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה חֲמֹ‏ רִ‏ ים נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ טּוב מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר אֲתֹ‏ נֹ‏ ת נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ת בָּ‏ ר וָּ‏ לֶחֶ‏ ם ‏ּומָּ‏ זוֹן

לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו לַדָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )24( וַ‏ יְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו

וַ‏ יֵלֵכּו | וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם ‏ַאל תִ‏ רְּ‏ גְּ‏ זּו

בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )25( וַ‏ יַעֲלּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַ‏ יָּבֹאּו

אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב אֲבִ‏ יהֶ‏ ם:‏ )26(

165

Torah Israelita

ele. 7 Os seus filhos e os filhos de seus

filhos com ele, as suas filhas e as filhas de

seus filhos, e toda a sua descendência,

levou-os consigo para o Mitzraim. 8 São

estes os nomes dos bney-ysraEL, que

vieram para o Mitzraim, Yaacov e seus

filhos: Rúben, o primeiro filho de Yaacov.

9 E os filhos de Rúben: Hanoque, Palu,

Hezrom e Carmi. 10 E os filhos de

Shmeon: Ymuel, Yamim, Oade, Yaquim,

Zoar, e Shaul, filho de uma mulher

cananéia. 11 E os filhos de Levi: Gérsom,

Coate e Merári. 12 E os filhos de Yehudah:

Er, Onã, Selá, Pérez e Zerá. Er e Onã,

porém, morreram na terra de Kanaan. E

os filhos de Pérez foram Hezrom e Hamul,

13 E os filhos de Issacar: Tola, Puva, Iobe e

Sinrom. 14 E os filhos de Zebulom: Serede,

Elom e Jaleel. 15 Estes são os filhos de

Léia, que ela deu a Yaacov em Padã-Arã,

além de Diná, sua filha; todas as almas de

seus filhos e de suas filhas eram trinta e

três. 16 E os filhos de Gade: Zifiom, Hagui,

Suni, Ezbom, Eri, Arodi e Areli. 17 E os

filhos de Aser: Imná, Isvá, Isvi e Beria, e

Sera, a irmã deles; e os filhos de Beria:

Heber e Malquiel. 18 Estes são os filhos de

Zilpa, a qual Laban deu à sua filha Léia; e

estes ela deu a Yaacov, ao todo dezesseis

almas. 19 Os filhos de Rahel, mulher de

Yaacov: Yosef e Biniamim. 20 E nasceram

a Yosef na terra do Mitzraim Manashé e

Efraim, que lhe deu Asenate, filha de

Potífera, kohen de Om. 21 E os filhos de

Biniamim: Belá, Bequer, Asbel, Gêra,

Naamã, Eí, Ros, Mupim, Hupim e Arde. 22


וַ‏ יַגִ‏ דּו לוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר עוֹד יוֹסֵ‏ ף חַ‏ י וְּ‏ כִ‏ י הּוא

מֹ‏ שֵ‏ ל בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיָּפָּ‏ ג לִ‏ בוֹ‏ כִ‏ י

‏ֹלא הֶ‏ אֱמִ‏ ין לָּהֶ‏ ם:‏ )27( וַ‏ יְּדַ‏ בְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו

אֵ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י יוֹסֵ‏ ף אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

וַ‏ יַרְּ‏ א אֶ‏ ת הָּ‏ עֲגָּלוֹת אֲשֶ‏ ר שָּ‏ לַח יוֹסֵ‏ ף

לָּׂשֵ‏ את אֹ‏ תוֹ‏ | וַ‏ תְּ‏ חִ‏ י רּוחַ‏ יַעֲקֹ‏ ב אֲבִ‏ יהֶ‏ ם:‏

)28( וַיֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל רַ‏ ב עוֹד יוֹסֵ‏ ף בְּ‏ נִי

חָּ‏ י | אֵ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ נּו בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם ‏ָאמּות:‏


)1( וַיִ‏ סַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ וַיָּבֹא

בְּ‏ אֵ‏ רָּ‏ ה שָּ‏ בַ‏ ע | וַיִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח זְּ‏ בָּ‏ חִ‏ ים לֵאֹלהֵ‏ י

‏ָאבִ‏ יו יִצְּ‏ חָּ‏ ק:‏ )2( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים

לְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ מַ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת הַ‏ לַיְּלָּה וַיֹאמֶ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב יַעֲקֹ‏ ב | וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵנִי:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הָּ‏ אֵ‏ ל אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יָך | ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ א

מֵ‏ רְּ‏ דָּ‏ ה מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה כִ‏ י לְּ‏ גוֹי גָּדוֹל אֲׂשִ‏ ימְּ‏ ‏ָך

שָּ‏ ם:‏ )4( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֵ‏ רֵ‏ ד עִ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה

וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י ‏ַאעַ‏ לְּ‏ ‏ָך גַם עָּ‏ ‏ֹלה | וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף יָּשִ‏ ית

יָּדוֹ‏ עַ‏ ל עֵ‏ ינֶיָך:‏ )5( וַ‏ יָּקָּ‏ ם יַעֲקֹ‏ ב מִ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר

שָּ‏ בַ‏ ע | וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב

אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת טַ‏ פָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת נְּשֵ‏ יהֶ‏ ם

בָּ‏ עֲגָּלוֹת אֲשֶ‏ ר שָּ‏ לַח פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לָּׂשֵ‏ את

אֹ‏ תוֹ:‏ )6( וַ‏ יִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

166

Torah Israelita

Estes são os filhos de Rahel, que nasceram

a Yaacov, ao todo catorze almas. 23 E os

filhos de Dã: Husim. 24 E os filhos de

Naftali: Yazeel, Guni, Yezer e Silém. 25

Estes são os filhos de Bila, a qual Laban

deu à sua filha Rahel; e estes deu ela a

Yaacov, ao todo sete almas. 26 Todas as

almas que vieram com Yaacov para o

Mitzraim e que saíram da sua coxa, fora as

mulheres dos filhos de Yaacov, eram

todas sessenta e seis vidas; 27 e os filhos

de Yosef, que lhe nasceram no Mitzraim,

eram duas almas. Todas as vidas da casa

de Yaacov, que vieram para o Mitzraim

eram setenta.

[80 Yaacov chega no Mitzraim]

28 Naquele momento, Yaacov expediu

Yehudah adiante de si a Yosef, para o

encaminhar a Gósen; e chegaram à terra

de Gósen. 29 Então Yosef aprontou o seu

carro, e subiu ao encontro de Yisra-EL, seu

abba, a Gósen; e tendo-se-lhe

apresentado, lançou-se ao seu pescoço, e

chorou sobre o seu pescoço longo tempo.

30 E Yisra-EL disse a Yosef: Morra eu

agora, já que tenho visto a tua face, que

ainda vives. 31 Depois disse Yosef a seus

irmãos, e à moradia de seu abba: Eu

subirei e informarei a Paroh, e lhe direi:

Meus irmãos e a casa de meu abba, que

estavam na terra de Kanaan, vieram para

mim. 32 Os homens são apascentadores,

que se ocupam em apascentar gado; e

trouxeram os seus rebanhos, o seu gado e

tudo o que têm. 33 Quando, Paroh vos


רְּ‏ כּושָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר רָּ‏ כְּ‏ שּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן וַיָּבֹאּו

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּ‏ מָּ‏ ה | יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ כָּל זַרְּ‏ עוֹ‏ אִ‏ תוֹ:‏ )7(

בָּ‏ נָּיו ‏ּובְּ‏ נֵי בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּובְּ‏ נוֹת בָּ‏ נָּיו

וְּ‏ כָּל זַרְּ‏ עוֹ‏ | הֵ‏ בִ‏ יא אִ‏ תוֹ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏

)8( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה יַעֲקֹ‏ ב ‏ּובָּ‏ נָּיו | בְּ‏ כֹ‏ ר

יַעֲקֹ‏ ב רְּ‏ אּובֵ‏ ן:‏ )9( ‏ּובְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן | חֲנוְֹך

‏ּופַ‏ לּוא וְּ‏ חֶ‏ צְּ‏ רוֹן וְּ‏ כַרְּ‏ מִ‏ י:‏ )10( ‏ּובְּ‏ נֵי

שִ‏ מְּ‏ עוֹן יְּמּואֵ‏ ל וְּ‏ יָּמִ‏ ין וְּ‏ אֹ‏ הַ‏ ד וְּ‏ יָּכִ‏ ין

וְּ‏ צֹחַ‏ ר | וְּ‏ שָּ‏ אּול בֶ‏ ן הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִית:‏ )11(

‏ּובְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י | גֵרְּ‏ שוֹן קְּ‏ הָּ‏ ת ‏ּומְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י:‏ )12(

‏ּובְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה עֵ‏ ר וְּ‏ אוֹנָּן וְּ‏ שֵ‏ לָּה וָּ‏ פֶ‏ רֶ‏ ץ

וָּ‏ זָּרַ‏ ח | וַיָּמָּ‏ ת עֵ‏ ר וְּ‏ אוֹנָּן בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן

וַ‏ יִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי פֶ‏ רֶ‏ ץ חֶ‏ צְּ‏ רוֹן וְּ‏ חָּ‏ מּול:‏ )13(

‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשָּ‏ שכָּר | תוֹלָּע ‏ּופֻּׁוָּ‏ ה וְּ‏ יוֹב

וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ רוֹן:‏ )14( ‏ּובְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן | סֶ‏ רֶ‏ ד

וְּ‏ אֵ‏ לוֹן וְּ‏ יַחְּ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל:‏ )15( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי לֵָאה

אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ פַ‏ דַ‏ ן אֲרָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת

דִ‏ ינָּה בִ‏ תוֹ‏ | כָּל נֶפֶ‏ ש בָּ‏ נָּיו ‏ּובְּ‏ נוֹתָּ‏ יו

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים וְּ‏ שָּ‏ ‏ֹלש:‏ )16( ‏ּובְּ‏ נֵי גָּד צִ‏ פְּ‏ יוֹן

וְּ‏ חַ‏ גִ‏ י שּונִי וְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בֹן | עֵ‏ רִ‏ י וַ‏ אֲרוֹדִ‏ י

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י:‏ )17( ‏ּובְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר יִמְּ‏ נָּה וְּ‏ יִשְּ‏ וָּה

וְּ‏ יִשְּ‏ וִ‏ י ‏ּובְּ‏ רִ‏ יעָּ‏ ה וְּ‏ ‏ׂשֶ‏ רַ‏ ח אֲחֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ּובְּ‏ נֵי

בְּ‏ רִ‏ יעָּ‏ ה חֶ‏ בֶ‏ ר ‏ּומַ‏ לְּ‏ כִ‏ יאֵ‏ ל:‏ )18( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

זִ‏ לְּ‏ פָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לָּבָּ‏ ן לְּ‏ לֵָאה בִ‏ תוֹ‏ |

וַ‏ תֵ‏ לֶד אֶ‏ ת אֵ‏ לֶה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב שֵ‏ ש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

נָּפֶ‏ ש:‏ )19( בְּ‏ נֵי רָּ‏ חֵ‏ ל אֵ‏ שֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב יוֹסֵ‏ ף

167

Torah Israelita

chamar e vos perguntar: Que ocupação é

a sua? 34 Respondereis: Nós, teus servos,

temos sido apascentadores de gado

desde a nossa mocidade até agora, tanto

nós como nossos pais. Isso direis para que

habiteis na terra de Gósen; porque todo

apascentador de ovelhas é abominação

para os egípcios.


1 Então veio Yosef, e informou a Paroh,

dizendo: Meu abba e meus irmãos, com

seus rebanhos e seu gado, e tudo o que

têm, chegaram da terra de Kanaan e estão

na terra de Gósen. 2 E tomou no meio dos

seus irmãos cinco homens e os

apresentou a Paroh. 3 Então perguntou

Paroh a esses irmãos de Yosef: Que

ocupação é a sua; Responderam-lhe: Nós,

teus servos, somos apascentadores de

ovelhas, tanto nós como nossos pais. 4

Disseram mais a Paroh: Viemos para

peregrinar nesta terra; porque não há

pasto para os rebanhos de teus servos,

uma vez que a fome é grave na terra de

Kanaan; agora, rogamos-te permitas que

teus servos habitem na terra de Gósen. 5

Então falou Paroh a Yosef, dizendo: Teu

abba e teus irmãos vieram a ti; 6 a terra do

Mitzraim está diante de ti; no melhor da

terra faze habitar teu abba e teus irmãos;

habitem na terra de Gósen. E se sabes que

entre eles há homens capazes, põe-nos

sobre os apascentadores do meu gado. 7

Também Yosef introduziu a Yaacov, seu


‏ּובִ‏ נְּיָּמִ‏ ן:‏ )20( וַיִ‏ ‏ּוָּ‏ לֵד לְּ‏ יוֹסֵ‏ ף בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לוֹ‏ ‏ָאסְּ‏ נַת בַ‏ ת פוֹטִ‏ י

פֶ‏ רַ‏ ע כֹ‏ הֵ‏ ן אֹ‏ ן | אֶ‏ ת מְּ‏ נַשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)21( ‏ּובְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן בֶ‏ לַע וָּ‏ בֶ‏ כֶר וְּ‏ אַ‏ שְּ‏ בֵ‏ ל

גֵרָּ‏ א וְּ‏ נַעֲמָּ‏ ן אֵ‏ חִ‏ י וָּ‏ רֹאש | מֻׁ‏ פִ‏ ים וְּ‏ חֻׁ‏ פִ‏ ים

וָּ‏ ‏ָארְּ‏ דְּ‏ : )22( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי רָּ‏ חֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר יֻׁלַד

לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב | כָּל נֶפֶ‏ ש ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )23(

‏ּובְּ‏ נֵי דָּ‏ ן חֻׁשִ‏ ים:‏ )24( ‏ּובְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י |

יַחְּ‏ צְּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ גּונִי וְּ‏ יֵצֶ‏ ר וְּ‏ שִ‏ לֵם:‏ )25( אֵ‏ לֶה

בְּ‏ נֵי בִ‏ לְּ‏ הָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לָּבָּ‏ ן לְּ‏ רָּ‏ חֵ‏ ל בִ‏ תוֹ‏ |

וַ‏ תֵ‏ לֶד אֶ‏ ת אֵ‏ לֶה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב כָּל נֶפֶ‏ ש

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה:‏ )26( כָּל הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ בָּ‏ ‏ָאה לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה יֹצְּ‏ אֵ‏ י יְּרֵ‏ כוֹ‏ מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד נְּשֵ‏ י בְּ‏ נֵי

יַעֲקֹ‏ ב | כָּל נֶפֶ‏ ש שִ‏ שִ‏ ים וָּשֵ‏ ש:‏ )27(

‏ּובְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף אֲשֶ‏ ר יֻׁלַד לוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם נֶפֶ‏ ש

שְּ‏ נָּיִם | כָּל הַ‏ נֶפֶ‏ ש לְּ‏ בֵ‏ ית יַעֲקֹ‏ ב הַ‏ בָּ‏ ‏ָאה

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים:‏

)28( וְּ‏ אֶ‏ ת יְּהּודָּ‏ ה שָּ‏ לַח לְּ‏ פָּ‏ נָּיו אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

לְּ‏ הוֹרֹ‏ ת לְּ‏ פָּ‏ נָּיו גֹ‏ שְּ‏ נָּה | וַ‏ יָּבֹאּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה

גֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )29( וַ‏ יֶאְּ‏ סֹ‏ ר יוֹסֵ‏ ף מֶ‏ רְּ‏ כַבְּ‏ תוֹ‏ וַ‏ יַעַ‏ ל

לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו גֹ‏ שְּ‏ נָּה | וַ‏ יֵרָּ‏ א

אֵ‏ לָּיו וַיִ‏ פֹ‏ ל עַ‏ ל צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארָּ‏ יו וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏ עַ‏ ל

צַ‏ ‏ּוָּ‏ ארָּ‏ יו עוֹד:‏ )30( וַיֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל

יוֹסֵ‏ ף ‏ָאמּותָּ‏ ה הַ‏ פָּ‏ עַ‏ ם | ‏ַאחֲרֵ‏ י רְּ‏ אוֹתִ‏ י אֶ‏ ת

פָּ‏ נֶיָך כִ‏ י עוֹדְּ‏ ‏ָך חָּ‏ י:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף

אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ל בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יו אֶ‏ עֱלֶה

וְּ‏ אַ‏ גִ‏ ידָּ‏ ה לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ אֹ‏ מְּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ לָּיו ‏ַאחַ‏ י

168

Torah Israelita

abba, e o apresentou a Paroh; e Yaacov

abençoou a Paroh. 8 Então perguntou

Paroh a Yaacov: Quantos são os dias dos

anos da tua vida? 9 Respondeu Yaacov: Os

dias dos anos das minhas peregrinações

são cento e trinta anos; poucos e maus

têm sido os dias dos anos da minha vida,

e não chegaram aos dias dos anos da vida

de meus pais nos dias das suas

peregrinações. 10 E Yaacov abençoou a

Paroh, e saiu da sua presença. 11 Yosef,

estabeleceu a seu abba e seus irmãos,

dando-lhes possessão na terra do

Mitzraim, no melhor da terra, na terra de

Ramessés, como Paroh ordenara. 12 E

Yosef sustentou de pão seu abba, seus

irmãos e toda a moradia de seu abba,

segundo o número de seus filhos. 13

Naquele momento, não havia pão em

toda a terra, porque a fome era mui grave;

de modo que a terra do Mitzraim e a terra

de Kanaan desfaleciam por causa da

fome. 14 Então Yosef recolheu todo o

dinheiro que se achou na terra do

Mitzraim, e na terra de Kanaan, pelo trigo

que compravam; e Yosef trouxe o

dinheiro à casa de Paroh. 15 Quando se

acabou o dinheiro na terra do Mitzraim, e

na terra de Kanaan, vieram todos os

egípcios a Yosef, dizendo: Dá-nos pão; por

que morreremos na tua presença?

Porquanto o dinheiro nos falta. 16

Respondeu Yosef: Trazei o seu gado, e volo

darei por seu gado, se falta o dinheiro.

17 Então trouxeram o seu gado a Yosef; e

Yosef deu a eles pão em troca dos cavalos,


‏ּובֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ י אֲשֶ‏ ר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן בָּ‏ אּו אֵ‏ לָּי:‏

וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים רֹעֵ‏ י צֹאן כִ‏ י ‏ַאנְּשֵ‏ י

מִ‏ קְּ‏ נֶה הָּ‏ יּו | וְּ‏ צֹאנָּם ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר

לָּהֶ‏ ם הֵ‏ בִ‏ יאּו:‏ )33( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יִקְּ‏ רָּ‏ א

לָּכֶם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר מַ‏ ה מַ‏ עֲׂשֵ‏ יכֶם:‏

)34( וַ‏ אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם ‏ַאנְּשֵ‏ י מִ‏ קְּ‏ נֶה הָּ‏ יּו

עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך מִ‏ נְּעּורֵ‏ ינּו וְּ‏ עַ‏ ד עַ‏ תָּ‏ ה גַם אֲנַחְּ‏ נּו

גַם אֲבֹתֵ‏ ינּו | בַ‏ עֲבּור תֵ‏ שְּ‏ בּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן

כִ‏ י תוֹעֲבַ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כָּל רֹעֵ‏ ה צֹאן:‏


)32(

)1( וַיָּבֹא יוֹסֵ‏ ף וַיַגֵד לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר

‏ָאבִ‏ י וְּ‏ ‏ַאחַ‏ י וְּ‏ צֹאנָּם ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר

לָּהֶ‏ ם בָּ‏ אּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ הִ‏ נָּם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

גֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )2( ‏ּומִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ יו לָּקַ‏ ח חֲמִ‏ שָּ‏ ה

אֲנָּשִ‏ ים | וַ‏ יַצִ‏ גֵם לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )3(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו מַ‏ ה מַ‏ עֲׂשֵ‏ יכֶם |

וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה רֹעֵ‏ ה צֹאן עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך

גַם אֲנַחְּ‏ נּו גַם אֲבוֹתֵ‏ ינּו:‏ )4( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו

אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לָּגּור בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בָּ‏ אנּו כִ‏ י אֵ‏ ין

מִ‏ רְּ‏ עֶ‏ ה לַצֹאן אֲשֶ‏ ר לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך כִ‏ י כָּבֵ‏ ד

הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה יֵשְּ‏ בּו נָּא

עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )5( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף לֵאמֹ‏ ר | ‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך בָּ‏ אּו

169

Torah Israelita

e das ovelhas, e dos bois, e dos jumentos;

e os sustentou de pão aquele ano em

troca de todo o seu gado. 18 Chegando ao

fim aquele ano, vieram a Yosef no ano

seguinte e disseram a ele: Não

ocultaremos ao meu adon que o nosso

dinheiro está todo gasto; as manadas de

gado já pertencem a meu adon; e nada

resta diante de meu adon, senão o nosso

corpo e a nossa terra; 19 por que

morreremos diante dos teus olhos, tanto

nós como a nossa terra? Compra-nos a

nós e a nossa terra em troca de pão, e nós

e a nossa terra seremos servos de Paroh;

dá-nos também semente, para que

vivamos e não morramos, e para que a

terra não fique desolada. 20 Assim Yosef

comprou toda a terra do Mitzraim para

Paroh; porque os egípcios venderam cada

um o seu campo, uma vez que a fome lhes

era grave em extremo; e a terra ficou

sendo de Paroh. 21 Quanto ao povo,

Yosef fê-lo passar às cidades, desde uma

até a outra extremidade dos confins do

Mitzraim. 22 Somente a terra dos

kohanim não a comprou, uma vez que os

kohanim tinham rações de Paroh, e eles

comiam as suas rações que Paroh lhes

havia dado; por isso não venderam a sua

terra. 23 Então disse Yosef ao povo: Hoje

vos tenho comprado a vocês e a sua terra

para Paroh; veja aí têm semente para

vocês, para que semeeis a terra. 24 Há de

ser, porém, que no tempo as colheitas

dareis a quinta parte a Paroh, e quatro

partes serão suas, para semente do


אֵ‏ לֶיָך:‏ )6( אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הִ‏ וא

בְּ‏ מֵ‏ יטַ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הוֹשֵ‏ ב אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַאחֶ‏ יָך | יֵשְּ‏ בּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן וְּ‏ אִ‏ ם יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ יֶש בָּ‏ ם ‏ַאנְּשֵ‏ י חַ‏ יִל וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

מִ‏ קְּ‏ נֶה עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר לִ‏ י:‏ )7( וַ‏ יָּבֵ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת

יַעֲקֹ‏ ב ‏ָאבִ‏ יו וַיַעֲמִ‏ דֵ‏ הּו לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )8( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב | כַמָּ‏ ה יְּמֵ‏ י שְּ‏ נֵי חַ‏ יֶיָך:‏

)9( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה יְּמֵ‏ י שְּ‏ נֵי

מְּ‏ גּורַ‏ י שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | מְּ‏ עַ‏ ט

וְּ‏ רָּ‏ עִ‏ ים הָּ‏ יּו יְּמֵ‏ י שְּ‏ נֵי חַ‏ יַי וְּ‏ ‏ֹלא הִ‏ שִ‏ יגּו

אֶ‏ ת יְּמֵ‏ י שְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי אֲבֹתַ‏ י בִ‏ ימֵ‏ י

מְּ‏ גּורֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )10( וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וַיֵצֵ‏ א מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )11(

וַ‏ יוֹשֵ‏ ב יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו וַ‏ יִ‏ תֵ‏ ן

לָּהֶ‏ ם אֲחֻׁזָּה בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ מֵ‏ יטַ‏ ב

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ רַ‏ עְּ‏ מְּ‏ סֵ‏ ס | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ה

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )12( וַיְּכַלְּ‏ כֵל יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו

וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יו | לֶחֶ‏ ם

לְּ‏ פִ‏ י הַ‏ טָּ‏ ף:‏ )13( וְּ‏ לֶחֶ‏ ם אֵ‏ ין בְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

כִ‏ י כָּבֵ‏ ד הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב מְּ‏ אֹ‏ ד | וַ‏ תֵ‏ לַּה אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן מִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב:‏ )14(

וַ‏ יְּלַקֵ‏ ט יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת כָּל הַ‏ כֶסֶ‏ ף הַ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ א

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּובְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן בַ‏ שֶ‏ בֶ‏ ר

אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם שֹבְּ‏ רִ‏ ים | וַ‏ יָּבֵ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת

הַ‏ כֶסֶ‏ ף בֵ‏ יתָּ‏ ה פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )15( וַ‏ יִ‏ תֹ‏ ם הַ‏ כֶסֶ‏ ף

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּומֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן וַ‏ יָּבֹאּו כָּל

170

Torah Israelita

campo, e para o seu mantimento e dos

que estão nas suas casas, e para o

mantimento de seus filhinhos. 25

Responderam eles: Tu nos tens

conservado a vida! Achemos

benevolência aos olhos de meu adon, e

seremos servos de Paroh. 26 Yosef,

estabeleceu isto por regulamento quanto

ao solo do Mitzraim, até o dia de hoje, que

a Paroh coubesse o quinto a produção;

somente a terra dos kohanim não ficou

sendo de Paroh. 27 Assim habitou Yisra-EL

na terra do Mitzraim, na terra de Gósen; e

nela adquiriram propriedades, e

frutificaram e multiplicaram-se muito.

12ª Porção: Vaychi – E Ele viveu




Salmo Vaichi: 41

[81 Os últimos dias de Yaacov]

28 E Yaacov viveu na terra do Mitzraim

dezessete anos; de modo que os dias de

Yaacov, os anos da sua vida, foram cento

e quarenta e sete anos. 29 Quando se

aproximava o tempo da morte de Yisra-

EL, chamou ele a Yosef, seu filho, e disse:

Se tenho achado benevolência aos teus

olhos, põe a mão debaixo da minha coxa,

e usa para comigo de benevolência e de

emet: suplico-te que não me enterres no

Mitzraim; 30 mas quando eu dormir com


מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף לֵאמֹ‏ ר הָּ‏ בָּ‏ ה לָּנּו לֶחֶ‏ ם

וְּ‏ לָּמָּ‏ ה נָּמּות נֶגְּ‏ דֶ‏ ‏ָך | כִ‏ י ‏ָאפֵ‏ ס כָּסֶ‏ ף:‏ )16(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף הָּ‏ בּו מִ‏ קְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה לָּכֶם

בְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵיכֶם | אִ‏ ם ‏ָאפֵ‏ ס כָּסֶ‏ ף:‏ )17(

וַ‏ יָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף וַיִ‏ תֵ‏ ן

לָּהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף לֶחֶ‏ ם בַ‏ סּוסִ‏ ים ‏ּובְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵה

הַ‏ צֹאן ‏ּובְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵה הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּובַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים |

וַ‏ יְּנַהֲלֵם בַ‏ לֶחֶ‏ ם בְּ‏ כָּל מִ‏ קְּ‏ נֵהֶ‏ ם בַ‏ שָּ‏ נָּה

הַ‏ הִ‏ וא:‏ )18( וַ‏ תִ‏ תֹ‏ ם הַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ הִ‏ וא

וַ‏ יָּבֹאּו אֵ‏ לָּיו בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שֵ‏ נִית וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו לוֹ‏

‏ֹלא נְּכַחֵ‏ ד מֵ‏ אֲדֹנִי כִ‏ י אִ‏ ם תַ‏ ם הַ‏ כֶסֶ‏ ף

‏ּומִ‏ קְּ‏ נֵה הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲדֹנִי | ‏ֹלא נִשְּ‏ ‏ַאר

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֲדֹנִי בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אִ‏ ם גְּ‏ וִ‏ יָּתֵ‏ נּו

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֵ‏ נּו:‏ )19( לָּמָּ‏ ה נָּמּות לְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך

גַם אֲנַחְּ‏ נּו גַם ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֵ‏ נּו קְּ‏ נֵה אֹ‏ תָּ‏ נּו וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֵ‏ נּו בַ‏ לָּחֶ‏ ם | וְּ‏ נִהְּ‏ יֶה אֲנַחְּ‏ נּו

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֵ‏ נּו עֲבָּ‏ דִ‏ ים לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ תֶ‏ ן זֶרַ‏ ע

וְּ‏ נִחְּ‏ יֶה וְּ‏ ‏ֹלא נָּמּות וְּ‏ הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תֵ‏ שָּ‏ ם:‏

)20( וַיִ‏ קֶ‏ ן יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת כָּל ‏ַאדְּ‏ מַ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה כִ‏ י מָּ‏ כְּ‏ רּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אִ‏ יש ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו

כִ‏ י חָּ‏ זַק עֲלֵהֶ‏ ם הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב | וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )21( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הֶ‏ עֱבִ‏ יר אֹ‏ תוֹ‏

לֶעָּ‏ רִ‏ ים | מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה גְּ‏ בּול מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ עַ‏ ד

קָּ‏ צֵ‏ הּו:‏ )22( רַ‏ ק ‏ַאדְּ‏ מַ‏ ת הַ‏ כֹ‏ הֲנִים ‏ֹלא

קָּ‏ נָּה | כִ‏ י חֹ‏ ק לַכֹ‏ הֲנִים מֵ‏ אֵ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו אֶ‏ ת חֻׁ‏ קָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לָּהֶ‏ ם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

עַ‏ ל כֵן ‏ֹלא מָּ‏ כְּ‏ רּו אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תָּ‏ ם:‏ )23(

171

Torah Israelita

os meus pais, leve-me do Mitzraim e

enterrar-me junto à sepultura deles.

Respondeu Yosef: Farei conforme a tua

palavra. 31 E Yaacov disse: Jura-me; e ele

lhe jurou. Então Yisra-EL inclinou-se sobre

a cabeceira da cama.


1 Depois destas coisas disseram a Yosef:

Teu abba está enfermo. Então Yosef

tomou consigo os seus dois filhos,

Manashé e Efraim. 2 Disse alguém a

Yaacov: Yosef, teu olho, vem ter contigo.

E esforçando-se Yisra-EL, sentou-se sobre

a cama. 3 E disse Yaacov a Yosef: ELOHIM

Soberano-Poderoso me apareceu em Luz,

na terra de Kanaan, e me abençoou, 4 e

me disse: Te farei frutificar e te

multiplicarei; tornar-te-ei uma multidão

de povos e darei esta terra à tua

descendência depois de ti, em possessão

perpétua. 5 Agora, os teus dois filhos, que

nasceram na terra do Mitzraim antes que

eu viesse a ti no Mitzraim, são meus:

Efraim e Manashé serão meus, como

Rúben e Shmeon; 6 mas a prole que

tiveres depois deles será tua; segundo o

nome de seus irmãos serão eles

chamados na sua herança. 7 Quando eu

vinha de Padã, morreu-me Rahel no

caminho, na terra de Kanaan, quando

ainda faltava alguma distância para

chegar a Efrata; sepultei-a ali no caminho

que vai dar a Efrata, isto é, Beit Lehem. 8


וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם הֵ‏ ן קָּ‏ נִיתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם

הַ‏ יוֹם וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ מַ‏ תְּ‏ כֶם לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | הֵ‏ א לָּכֶם

זֶרַ‏ ע ‏ּוזְּ‏ רַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )24( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בַ‏ תְּ‏ בּואֹ‏ ת ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם חֲמִ‏ ישִ‏ ית לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע הַ‏ יָּדֹת יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם לְּ‏ זֶרַ‏ ע הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

‏ּולְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לְּ‏ כֶם וְּ‏ לַאֲשֶ‏ ר בְּ‏ בָּ‏ תֵ‏ יכֶם וְּ‏ לֶאֱכֹ‏ ל

לְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם:‏ )25( וַ‏ יֹאמְּ‏ רּו הֶ‏ חֱיִתָּ‏ נּו |

נִמְּ‏ צָּ‏ א חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵי אֲדֹנִי וְּ‏ הָּ‏ יִינּו עֲבָּ‏ דִ‏ ים

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )26( וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ חֹ‏ ק

עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה עַ‏ ל ‏ַאדְּ‏ מַ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לַחֹ‏ מֶ‏ ש | רַ‏ ק ‏ַאדְּ‏ מַ‏ ת הַ‏ כֹ‏ הֲנִים

לְּ‏ בַ‏ דָּ‏ ם ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )27( וַיֵשֶ‏ ב

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן |

וַ‏ יֵָאחֲזּו בָּ‏ ‏ּה וַיִ‏ פְּ‏ רּו וַיִ‏ רְּ‏ בּו מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )28(

וַ‏ יְּחִ‏ י יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם שְּ‏ בַ‏ ע עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

שָּ‏ נָּה | וַ‏ יְּהִ‏ י יְּמֵ‏ י יַעֲקֹ‏ ב שְּ‏ נֵי חַ‏ יָּיו שֶ‏ בַ‏ ע

שָּ‏ נִים וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה:‏ )29(

וַ‏ יִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו יְּמֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לָּמּות וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לִ‏ בְּ‏ נ ‏ֹו

לְּ‏ יוֹסֵ‏ ף וַ‏ יֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן

בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך ‏ׂשִ‏ ים נָּא יָּדְּ‏ ‏ָך תַ‏ חַ‏ ת יְּרֵ‏ כִ‏ י |

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י חֶ‏ סֶ‏ ד וֶ‏ אֱמֶ‏ ת ‏ַאל נָּא

תִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רֵ‏ נִי בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )30( וְּ‏ שָּ‏ כַבְּ‏ תִ‏ י עִ‏ ם

אֲבֹתַ‏ י ‏ּונְּׂשָּ‏ אתַ‏ נִי מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּוקְּ‏ בַ‏ רְּ‏ תַ‏ נִי

בִ‏ קְּ‏ בֻׁרָּ‏ תָּ‏ ם | וַ‏ יֹאמַ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

כִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ ‏ָך:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ שָּ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה לִ‏ י

וַ‏ יִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע לוֹ‏ | וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ל רֹאש

הַ‏ מִ‏ טָּ‏ ה:‏

172

Torah Israelita

Quando Yisra-EL viu os filhos de Yosef,

perguntou: Quem são estes? 9

Respondeu Yosef a seu abba: Eles são

meus filhos, que ELOHIM me tem dado

aqui. Continuou Yisra-EL: Traze-mes aqui,

e eu os abençoarei. 10 Os olhos de Yisra-

EL, porém, se tinham escurecido por

causa da velhice, de modo que não podia

ver. Yosef, fê-los chegar a ele; e ele os

beijou e os abraçou. 11 E Yisra-EL disse a

Yosef: Eu não cuidara ver a tua face; e

ELOHIM me fez ver também a tua

descendência. 12 Então Yosef os tirou dos

joelhos de seu abba; e inclinou-se à terra

diante da sua face. 13 E Yosef tomou os

dois, a Efraim com a sua mão direita, à

esquerda de Yisra-EL, e a Manashé com a

sua mão esquerda, à direita de Yisra-EL, e

assim os fez chegar a ele. 14 Mas Yisra-EL,

estendendo a mão direita, colocou-a

sobre a cabeça de Efraim, que era o

menor, e a esquerda sobre a cabeça de

Manashé, dirigindo as mãos assim

propositadamente, sendo embora este o

primeiro filho. 15 E abençoou a Yosef,

dizendo: ELOHIM em cuja presença

andaram os meus pais Avraham e Yitzhák,

o Criador que tem sido o meu

apascentador durante toda a minha vida

até este dia, 16 o mensageiro que me tem

livrado de todo o mal, abençoe estes

jovens, e seja chamado neles o meu

nome, e o nome de meus pais Avraham e

Yitzhák; e multipliquem-se

abundantemente no meio da terra. 17

Vendo Yosef que seu abba colocava a



)1( וַיְּהִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ י הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה וַיֹאמֶ‏ ר

לְּ‏ יוֹסֵ‏ ף הִ‏ נֵה ‏ָאבִ‏ יָך חֹ‏ לֶה | וַ‏ יִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי

בָּ‏ נָּיו עִ‏ מוֹ‏ אֶ‏ ת מְּ‏ נַשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2(

וַ‏ יַגֵד לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה בִ‏ נְָּך יוֹסֵ‏ ף בָּ‏ א

אֵ‏ לֶיָך | וַיִ‏ תְּ‏ חַ‏ זֵק יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַ‏ יֵשֶ‏ ב עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ טָּ‏ ה:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף אֵ‏ ל

שַ‏ דַ‏ י נִרְּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לַי בְּ‏ לּוז בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן |

וַ‏ יְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תִ‏ י:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לַי הִ‏ נְּנִי

מַ‏ פְּ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בִ‏ יתִ‏ ‏ָך ‏ּונְּתַ‏ תִ‏ יָך לִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל עַ‏ מִ‏ ים

| וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך

‏ַאחֲרֶ‏ יָך אֲחֻׁזַת עוֹלָּם:‏ )5( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה שְּ‏ נֵי

בָּ‏ נֶיָך הַ‏ נוֹלָּדִ‏ ים לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ד

בֹאִ‏ י אֵ‏ לֶיָך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה לִ‏ י הֵ‏ ם | אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם

‏ּומְּ‏ נַשֶ‏ ה כִ‏ רְּ‏ אּובֵ‏ ן וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עוֹן יִהְּ‏ יּו לִ‏ י:‏ )6(

‏ּומוֹלַדְּ‏ תְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר הוֹלַדְּ‏ תָּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ ‏ָך

יִהְּ‏ יּו | עַ‏ ל שֵ‏ ם אֲחֵ‏ יהֶ‏ ם יִקָּ‏ רְּ‏ אּו

בְּ‏ נַחֲלָּתָּ‏ ם:‏ )7( וַ‏ אֲנִי בְּ‏ בֹאִ‏ י מִ‏ פַ‏ דָּ‏ ן מֵ‏ תָּ‏ ה

עָּ‏ לַי רָּ‏ חֵ‏ ל בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בְּ‏ עוֹד

כִ‏ בְּ‏ רַ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ לָּבֹא אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה | וָּ‏ אֶ‏ קְּ‏ בְּ‏ רֶ‏ הָּ‏

שָּ‏ ם בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ ת הִ‏ וא בֵ‏ ית לָּחֶ‏ ם:‏ )8(

וַ‏ יַרְּ‏ א יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר מִ‏ י

אֵ‏ לֶה:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל ‏ָאבִ‏ יו בָּ‏ נַי

הֵ‏ ם אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים בָּ‏ זֶה | וַיֹאמַ‏ ר

173

Torah Israelita

mão direita sobre a cabeça de Efraim, foilhe

isso desagradável; levantou, a mão de

seu abba, para a transpor da cabeça de

Efraim para a cabeça de Manashé. 18 E

Yosef disse a seu abba: Não assim, meu

abba, porque este é o primeiro filho; põe

a mão direita sobre a sua cabeça. 19 Mas

seu abba, recusando, disse: Eu o sei, meu

filho, eu o sei; ele se tornará um povo, ele

será grande; contudo o seu irmão menor,

será maior do que ele, e a sua

descendência se tornará uma multidão de

nações. 20 Assim os abençoou naquele

dia, dizendo: Por ti Yisra-EL abençoará e

dirá: ELOHIM te faça como Efraim e como

Manashé. E pôs a Efraim diante de

Manashé. 21 Depois disse Yisra-EL a

Yosef: Eu morro; mas ELOHIM será

convosco, e vos fará tornar para a terra de

seus pais. 22 E eu te dou um pedaço de

terra a mais do que a teus irmãos, o qual

tomei com a minha espada e com o meu

arco da mão do emori.


[82 As bençãos de Rúben, Shmeon e

Levi]

1 Depois chamou Yaacov a seus filhos, e

disse: Ajuntai-vos para que eu vos anuncie

o que vos há de acontecer nos dias

vindouros. 2 Ajuntai-vos, e ouvi, filhos de

Yaacov; ouvi a Yisra-EL seu abba: 3 Rúben,

tu és meu primeiro filho, minha força e as


קָּ‏ חֶ‏ ם נָּא אֵ‏ לַי וַ‏ אֲבָּ‏ רֲ‏ כֵם:‏ )10( וְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כָּבְּ‏ דּו מִ‏ זֹקֶ‏ ן ‏ֹלא יּוכַל לִ‏ רְּ‏ אוֹת |

וַ‏ יַגֵש אֹ‏ תָּ‏ ם אֵ‏ לָּיו וַיִ‏ שַ‏ ק לָּהֶ‏ ם וַיְּחַ‏ בֵ‏ ק

לָּהֶ‏ ם:‏ )11( וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף

רְּ‏ אֹ‏ ה פָּ‏ נֶיָך ‏ֹלא פִ‏ לָּלְּ‏ תִ‏ י | וְּ‏ הִ‏ נֵה הֶ‏ רְּ‏ ‏ָאה

אֹ‏ תִ‏ י אֱֹלהִ‏ ים גַם אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )12(

וַ‏ יוֹצֵ‏ א יוֹסֵ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ עִ‏ ם בִ‏ רְּ‏ כָּיו |

וַ‏ יִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו לְּ‏ אַ‏ פָּ‏ יו ‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )13( וַיִ‏ קַ‏ ח

יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֶ‏ ת אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם בִ‏ ימִ‏ ינוֹ‏

מִ‏ שְּ‏ מֹ‏ אל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת מְּ‏ נַשֶ‏ ה

בִ‏ ‏ׂשְּ‏ מֹ‏ אלוֹ‏ מִ‏ ימִ‏ ין יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַ‏ יַגֵש אֵ‏ לָּיו:‏

)14( וַיִ‏ שְּ‏ לַח יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת יְּמִ‏ ינוֹ‏ וַיָּשֶ‏ ת

עַ‏ ל רֹאש אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ הּוא הַ‏ צָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ׂשְּ‏ מֹ‏ אלוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש מְּ‏ נַשֶ‏ ה | ‏ׂשִ‏ כֵל אֶ‏ ת

יָּדָּ‏ יו כִ‏ י מְּ‏ נַשֶ‏ ה הַ‏ בְּ‏ כוֹר:‏ )15( וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך

אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף וַ‏ יֹאמַ‏ ר | הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְּ‏ כּו אֲבֹתַ‏ י לְּ‏ פָּ‏ נָּיו ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים הָּ‏ רֹעֶ‏ ה אֹ‏ תִ‏ י מֵ‏ עוֹדִ‏ י עַ‏ ד הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה:‏ )16( הַ‏ מַ‏ לְּ‏ אָּ‏ ‏ְך הַ‏ גֹ‏ אֵ‏ ל אֹ‏ תִ‏ י מִ‏ כָּל

רָּ‏ ע יְּבָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הַ‏ נְּעָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ יִקָּ‏ רֵ‏ א בָּ‏ הֶ‏ ם

שְּ‏ מִ‏ י וְּ‏ שֵ‏ ם אֲבֹתַ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק |

וְּ‏ יִדְּ‏ גּו לָּרֹב בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )17( וַיַרְּ‏ א

יוֹסֵ‏ ף כִ‏ י יָּשִ‏ ית ‏ָאבִ‏ יו יַד יְּמִ‏ ינוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש

אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם וַיֵרַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו | וַיִ‏ תְּ‏ מֹ‏ ‏ְך יַד ‏ָאבִ‏ יו

לְּ‏ הָּ‏ סִ‏ יר אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה מֵ‏ עַ‏ ל רֹאש אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל

רֹאש מְּ‏ נַשֶ‏ ה:‏ )18( וַיֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל

‏ָאבִ‏ יו ‏ֹלא כֵן ‏ָאבִ‏ י | כִ‏ י זֶה הַ‏ בְּ‏ כֹ‏ ר ‏ׂשִ‏ ים

174

Torah Israelita

primícias do meu vigor, preeminente em

dignidade e preeminente em poder. 4

Instável como a água, não reterás a

preeminência; uma vez que subiste ao

leito de teu abba; então o contaminaste.

Sim, ele subiu à minha cama. 5 Shmeon e

Levi são irmãos; as suas espadas são

instrumentos de violência. 6 No seu

concílio não entres, ó minha vida! Com a

sua assembleia não te ajuntes, ó minha

kevod! Porque no seu furor mataram

homens, e na sua teima jarretaram bois. 7

Maldito o seu furor, porque era forte!

Maldita a sua ira, porque era cruel! Dividilos-ei

em Yaacov, e os espalharei em Yisra-

EL.

[83 Yehudah]

8 Yehudah, a ti te louvarão teus irmãos; a

tua mão será sobre o pescoço de teus

inimigos: diante de ti se prostrarão os

filhos de teu abba. 9 Yehudah é um

leãozinho. Subiste da presa, meu filho. Ele

se encurva e se deita como um leão, e

como uma leoa; quem o despertará? 10 O

cetro não se arredará de Yehudah, nem o

bastão de autoridade no meio dos seus

pés, até que venha aquele a quem

pertence; e a ele obedecerão os povos. 11

Atando ele o seu jumentinho à vide, e o

filho da sua jumenta à videira seleta, lava

as suas roupas em vinho e a sua vestidura

em sangue de uvas. 12 Os olhos serão

escurecidos pelo vinho, e os dentes

brancos de leite.


יְּמִ‏ ינְָּך עַ‏ ל רֹאשוֹ:‏ )19( וַיְּמָּ‏ אֵ‏ ן ‏ָאבִ‏ יו

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ נִי יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י גַם הּוא

יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ גַם הּוא יִגְּ‏ דָּ‏ ל | וְּ‏ אּולָּם

‏ָאחִ‏ יו הַ‏ קָּ‏ טֹן יִגְּ‏ דַ‏ ל מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה

מְּ‏ ‏ֹלא הַ‏ גוֹיִם:‏ )20( וַיְּבָּ‏ רֲ‏ כֵם בַ‏ יוֹם

הַ‏ הּוא לֵאמוֹר בְּ‏ ‏ָך יְּבָּ‏ רֵ‏ ‏ְך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר

יְּׂשִ‏ מְּ‏ ‏ָך אֱֹלהִ‏ ים כְּ‏ אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ כִ‏ מְּ‏ נַשֶ‏ ה |

וַ‏ יָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ פְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה:‏ )21(

וַ‏ יֹאמֶ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מֵ‏ ת

| וְּ‏ הָּ‏ יָּה אֱֹלהִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ כֶם וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב אֶ‏ תְּ‏ כֶם

אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲבֹתֵ‏ יכֶם:‏ )22( וַ‏ אֲנִי נָּתַ‏ תִ‏ י

לְּ‏ ‏ָך שְּ‏ כֶם ‏ַאחַ‏ ד עַ‏ ל ‏ַאחֶ‏ יָך | אֲשֶ‏ ר

לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י מִ‏ יַד הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י בְּ‏ חַ‏ רְּ‏ בִ‏ י ‏ּובְּ‏ קַ‏ שְּ‏ תִ‏ י:‏


)1( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו | וַ‏ יֹאמֶ‏ ר

הֵ‏ ‏ָאסְּ‏ פּו וְּ‏ אַ‏ גִ‏ ידָּ‏ ה לָּכֶם אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יִקְּ‏ רָּ‏ א

אֶ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ ית הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )2( הִ‏ קָּ‏ בְּ‏ צּו

וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲבִ‏ יכֶם:‏ )3( רְּ‏ אּובֵ‏ ן בְּ‏ כֹ‏ רִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה כֹ‏ חִ‏ י

וְּ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית אוֹנִי | יֶתֶ‏ ר ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת וְּ‏ יֶתֶ‏ ר עָּ‏ ז:‏

)4( פַ‏ חַ‏ ז כַמַ‏ יִם ‏ַאל תוֹתַ‏ ר כִ‏ י עָּ‏ לִ‏ יתָּ‏

מִ‏ שְּ‏ כְּ‏ בֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יָך | ‏ָאז חִ‏ לַלְּ‏ תָּ‏ יְּצּועִ‏ י עָּ‏ לָּה:‏

175

Torah Israelita

[84 Zebulom]

13 Zebulom habitará no litoral; será ele

ancoradouro de navios; e o seu termo

estender-se-á até Sidom.

[85 Issacar]

14 Issacar é jumento forte, deitado entre

dois fardos. 15 Viu ele que o repouso era

bom, e que a terra era agradável. Sujeitou

os seus ombros à carga e entregou-se ao

serviço forçado de um servo.

[86 Dã]

16 Dã julgará o seu povo, como uma das

tribos de Yisra-EL. 17 Dã será serpente

junto ao caminho, uma víbora junto à

vereda, que morde os calcanhares do

cavalo, de modo que caia o seu cavaleiro

para trás. 18 A tua salvação tenho

esperado, ó

[87 Gade]

! Quanto a Gade, guerrilheiros o 19 יהוה

acometerão; mas ele, por sua vez, os

acometerá.

[88 Aser]

20 De Aser, o seu pão será gordo; ele

produzirá delícias reais.

[89 Naftali]

21 Naftali é uma gazela solta; ele profere

palavras formosas.


)5( שִ‏ מְּ‏ עוֹן וְּ‏ לֵוִ‏ י ‏ַאחִ‏ ים | כְּ‏ לֵי חָּ‏ מָּ‏ ס

מְּ‏ כֵרֹתֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )6( בְּ‏ סֹ‏ דָּ‏ ם ‏ַאל תָּ‏ בֹא נַפְּ‏ שִ‏ י

בִ‏ קְּ‏ הָּ‏ לָּם ‏ַאל תֵ‏ חַ‏ ד כְּ‏ בֹדִ‏ י | כִ‏ י בְּ‏ אַ‏ פָּ‏ ם

הָּ‏ רְּ‏ גּו אִ‏ יש ‏ּובִ‏ רְּ‏ צֹנָּם עִ‏ קְּ‏ רּו שוֹר:‏ )7(

‏ָארּור אַ‏ פָּם כִ‏ י עָּ‏ ז וְּ‏ עֶ‏ בְּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ם כִ‏ י קָּ‏ שָּ‏ תָּ‏ ה |

אֲחַ‏ לְּ‏ קֵ‏ ם בְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב וַ‏ אֲפִ‏ יצֵ‏ ם בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)8( יְּהּודָּ‏ ה אַ‏ תָּ‏ ה יוֹדּוָך ‏ַאחֶ‏ יָך

יָּדְּ‏ ‏ָך בְּ‏ עֹ‏ רֶ‏ ף אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך | יִשְּ‏ תַ‏ חֲּוּו לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ נֵי

‏ָאבִ‏ יָך:‏ )9( גּור ‏ַארְּ‏ יֵה יְּהּודָּ‏ ה מִ‏ טֶ‏ רֶ‏ ף

בְּ‏ נִי עָּ‏ לִ‏ יתָּ‏ | כָּרַ‏ ע רָּ‏ בַ‏ ץ כְּ‏ ‏ַארְּ‏ יֵה ‏ּוכְּ‏ לָּבִ‏ יא

מִ‏ י יְּקִ‏ ימֶ‏ נּו:‏ )10( ‏ֹלא יָּסּור שֵ‏ בֶ‏ ט

מִ‏ יהּודָּ‏ ה ‏ּומְּ‏ חֹ‏ קֵ‏ ק מִ‏ בֵ‏ ין רַ‏ גְּ‏ לָּיו | עַ‏ ד כִ‏ י

יָּבֹא שילה ‏]שִ‏ ילוֹ‏ קרי[‏ וְּ‏ לוֹ‏ יִקְּ‏ הַ‏ ת

עַ‏ מִ‏ ים:‏ )11( אֹ‏ סְּ‏ רִ‏ י לַגֶפֶ‏ ן עירה ‏]עִ‏ ירוֹ‏

קרי[‏ וְּ‏ לַשֹרֵ‏ קָּ‏ ה בְּ‏ נִי אֲתֹ‏ נוֹ‏ | כִ‏ בֵ‏ ס בַ‏ יַיִן

לְּ‏ בֻׁשוֹ‏ ‏ּובְּ‏ דַ‏ ם עֲנָּבִ‏ ים סותה ‏]סּותוֹ‏

קרי[:‏ )12( חַ‏ כְּ‏ לִ‏ ילִ‏ י עֵ‏ ינַיִם מִ‏ יָּיִן | ‏ּולְּ‏ בֶ‏ ן

שִ‏ נַיִם מֵ‏ חָּ‏ לָּב:‏

)13( זְּ‏ בּולֻׁן לְּ‏ חוֹף יַמִ‏ ים יִשְּ‏ כֹן | וְּ‏ הּוא

לְּ‏ חוֹף אֳנִיוֹת וְּ‏ יַרְּ‏ כָּתוֹ‏ עַ‏ ל צִ‏ ידֹן:‏

)14( יִשָּ‏ שכָּר חֲמֹ‏ ר גָּרֶ‏ ם | רֹבֵ‏ ץ

בֵ‏ ין הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ תָּ‏ יִם:‏ )15( וַיַרְּ‏ א מְּ‏ נֻׁחָּ‏ ה כִ‏ י

טוֹב וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ כִ‏ י נָּעֵ‏ מָּ‏ ה | וַיֵט שִ‏ כְּ‏ מ ‏ֹו

)16( דָּ‏ ן לִ‏ סְּ‏ בֹל וַיְּהִ‏ י לְּ‏ מַ‏ ס עֹ‏ בֵ‏ ד:‏

יָּדִ‏ ין עַ‏ מוֹ‏ | כְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )17(

יְּהִ‏ י דָּ‏ ן נָּחָּ‏ ש עֲלֵי דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ פִ‏ יפֹ‏ ן עֲלֵי

אֹ‏ רַ‏ ח | הַ‏ נֹ‏ שֵ‏ ‏ְך עִ‏ קְּ‏ בֵ‏ י סּוס וַיִ‏ פֹ‏ ל רֹכְּ‏ בוֹ‏

176

Torah Israelita

[90 Yosef]

22 Yosef é um ramo frutífero, ramo

frutífero junto a uma fonte; seus

raminhos se estendem sobre o muro. 23

Os flecheiros lhe deram amargura, e o

flecharam e perseguiram, 24 mas o seu

arco permaneceu firme, e os seus braços

foram fortalecidos pelas mãos de ELOHIM

de Yaacov, o Apascentador, o Rochedo de

Yisra-EL, 25 pelo Criador de teu abba, o

qual te ajudará, e pelo Soberano-

Poderoso, o qual te abençoara, com

bênçãos dos céus em cima, com bênçãos

do abismo que jaz embaixo, com bênçãos

dos seios e da madre. 26 As bênçãos de

teu abba excedem as bênçãos dos

montes eternos, as coisas desejadas dos

eternos outeiros; sejam elas sobre a

cabeça de Yosef, e sobre o alto da cabeça

daquele que foi separado de seus irmãos.

[91 Biniamim]

27 Biniamim é lobo que despedaça; pela

manhã devorará a presa, e à tarde

repartirá o despojo. 28 Todas estas são as

doze tribos de Yisra-EL: e isto é o que lhes

falou seu abba quando os abençoou; a

cada um deles abençoou segundo a sua

bênção. 29 Depois lhes deu ordem,

dizendo-lhes: Eu estou para ser

congregado ao meu povo; sepultai-me

com meus pais, na cova que está no

campo de Efrom, o heteu, 30 na cova que

está no campo de Macpela, que está em

frente de Manre, na terra de Kanaan, cova


‏ָאחוֹר:‏ )18( לִ‏ ישּועָּ‏ תְּ‏ ‏ָך קִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י יהוה:‏

)19( גָּד גְּ‏ דּוד יְּגּודֶ‏ נּו | וְּ‏ הּוא יָּגֻׁד עָּ‏ קֵ‏ ב:‏

)20( מֵ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר שְּ‏ מֵ‏ נָּה לַחְּ‏ מוֹ‏ |

( וְּ‏ הּוא יִתֵ‏ ן מַ‏ עֲדַ‏ נֵי מֶ‏ לְֶך:‏

נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י אַ‏ יָּלָּה שְּ‏ לֻׁחָּ‏ ה | הַ‏ נֹ‏ תֵ‏ ן אִ‏ מְּ‏ רֵ‏ י

)22( בֵ‏ ן פֹ‏ רָּ‏ ת יוֹסֵ‏ ף בֵ‏ ן פֹ‏ רָּ‏ ת שָּ‏ פֶ‏ ר:‏

עֲלֵי עָּ‏ יִן | בָּ‏ נוֹת צָּ‏ עֲדָּ‏ ה עֲלֵי שּור:‏ )23(

וַ‏ יְּ‏ מָּ‏ רֲ‏ רֻׁ‏ הּו וָּ‏ רֹבּו | וַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ טְּ‏ מֻׁ‏ הּו בַ‏ עֲלֵי

חִ‏ צִ‏ ים:‏ )24( וַ‏ תֵ‏ שֶ‏ ב בְּ‏ אֵ‏ יתָּ‏ ן קַ‏ שְּ‏ תוֹ‏

וַ‏ יָּפֹ‏ זּו זְּ‏ רֹעֵ‏ י יָּדָּ‏ יו | מִ‏ ידֵ‏ י אֲבִ‏ יר יַעֲקֹ‏ ב

מִ‏ שָּ‏ ם רֹעֶ‏ ה אֶ‏ בֶ‏ ן יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )25( מֵ‏ אֵ‏ ל

‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ יַעְּ‏ זְּ‏ רֶ‏ ךָּ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת שַ‏ דַ‏ י וִ‏ יבָּ‏ רְּ‏ כֶךָּ‏ בִ‏ רְּ‏ כֹ‏ ת

שָּ‏ מַ‏ יִם מֵ‏ עָּ‏ ל בִ‏ רְּ‏ כֹ‏ ת תְּ‏ הוֹם רֹבֶ‏ צֶ‏ ת תָּ‏ חַ‏ ת

| בִ‏ רְּ‏ כֹ‏ ת שָּ‏ דַ‏ יִם וָּ‏ רָּ‏ חַ‏ ם:‏ )26( בִ‏ רְּ‏ כֹ‏ ת

‏ָאבִ‏ יָך גָּבְּ‏ רּו עַ‏ ל בִ‏ רְּ‏ כֹ‏ ת הוֹרַ‏ י עַ‏ ד תַ‏ אֲוַת

גִ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת עוֹלָּם | תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ לְּ‏ רֹאש יוֹסֵ‏ ף

‏ּולְּ‏ קָּ‏ דְּ‏ קֹ‏ ד נְּזִ‏ יר אֶ‏ חָּ‏ יו:‏

)21

)27( בִ‏ נְּיָּמִ‏ ין זְּ‏ אֵ‏ ב יִטְּ‏ רָּ‏ ף בַ‏ בֹקֶ‏ ר יֹאכַל

עַ‏ ד | וְּ‏ לָּעֶ‏ רֶ‏ ב יְּחַ‏ לֵק שָּ‏ לָּל:‏ )28( כָּל

אֵ‏ לֶה שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | וְּ‏ זֹאת

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אוֹתָּ‏ ם

אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר כְּ‏ בִ‏ רְּ‏ כָּתוֹ‏ בֵ‏ רַ‏ ‏ְך אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )29(

וַ‏ יְּצַ‏ ו אוֹתָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם אֲנִי נֶאֱסָּ‏ ף

אֶ‏ ל עַ‏ מִ‏ י קִ‏ בְּ‏ רּו אֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ל אֲבֹתָּ‏ י | אֶ‏ ל

הַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה עֶ‏ פְּ‏ רוֹן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י:‏

)30( בַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה הַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵלָּה

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן |

177

Torah Israelita

esta que Avraham comprou de Efrom, o

heteu, juntamente com o respectivo

campo, como propriedade de sepultura.

31 Ali sepultaram a Avraham e a Sarah,

sua mulher; ali sepultaram a Yitzhák e a

Ribka, sua mulher; e ali eu sepultei a Léia.

32 O campo e a cova que está nele foram

comprados aos filhos de Hete. 33

Acabando Yaacov de dar estas instruções

a seus filhos, encolheu os seus pés na

cama, expirou e foi congregado ao seu

povo.


אֲשֶ‏ ר קָּ‏ נָּה ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ ת

עֶ‏ פְּ‏ רֹן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י לַאֲחֻׁזַת קָּ‏ בֶ‏ ר:‏ )31( שָּ‏ מָּ‏ ה

קָּ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ת ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ שְּ‏ ת ‏ֹו

שָּ‏ מָּ‏ ה קָּ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק וְּ‏ אֵ‏ ת רִ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה קָּ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת לֵָאה:‏ )32(

מִ‏ קְּ‏ נֵה הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ מֵ‏ אֵ‏ ת

בְּ‏ נֵי חֵ‏ ת:‏ )33( וַיְּכַל יַעֲקֹ‏ ב לְּ‏ צַ‏ ‏ּוֹת אֶ‏ ת

בָּ‏ נָּיו וַיֶאֱסֹ‏ ף רַ‏ גְּ‏ לָּיו אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ טָּ‏ ה | וַיִ‏ גְּ‏ וַע

וַ‏ יֵָאסֶ‏ ף אֶ‏ ל עַ‏ מָּ‏ יו:‏


1 Então Yosef se lançou sobre o rosto de

seu abba, chorou sobre ele e o beijou. 2 E

Yosef ordenou a seus servos, os médicos,

que embalsamassem a seu abba; e os

médicos embalsamaram a Yisra-EL. 3

Cumpriram-se lhe quarenta dias, porque

assim se cumprem os dias de

embalsamação; e os egípcios o choraram

setenta dias. 4 Passados, os dias de seu

choro, disse Yosef à casa de Paroh: Se

nesta hora tenho achado benevolência

aos seus olhos, peço a vocês que faleis aos

ouvidos de Paroh, dizendo: 5 Meu abba

me fez jurar, dizendo: Eu morro; em meu

sepulcro, que cavei para mim na terra de

Kanaan, ali me sepultarás. Agora, deixame

subir, peço a você, e sepultar meu

abba; então voltarei. 6 Respondeu Paroh:

Sobe, e sepulta teu abba, como ele te fez

jurar. 7 Subiu, Yosef para sepultar a seu


)1( וַיִ‏ פֹ‏ ל יוֹסֵ‏ ף עַ‏ ל פְּ‏ נֵי ‏ָאבִ‏ יו | וַ‏ יֵבְּ‏ ךְּ‏

עָּ‏ לָּיו וַיִ‏ שַ‏ ק לוֹ:‏ )2( וַיְּצַ‏ ו יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו אֶ‏ ת הָּ‏ רֹפְּ‏ אִ‏ ים לַחֲנֹ‏ ט אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו |

וַ‏ יַחַ‏ נְּטּו הָּ‏ רֹפְּ‏ אִ‏ ים אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )3(

וַ‏ יִ‏ מְּ‏ לְּ‏ אּו לוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם כִ‏ י כֵן יִמְּ‏ לְּ‏ אּו

יְּמֵ‏ י הַ‏ חֲנֻׁטִ‏ ים | וַיִ‏ בְּ‏ כּו אֹ‏ תוֹ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים יוֹם:‏ )4( וַיַעַ‏ בְּ‏ רּו יְּמֵ‏ י בְּ‏ כִ‏ יתוֹ‏

וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל בֵ‏ ית פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר |

אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם דַ‏ בְּ‏ רּו נָּא

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏ )5( ‏ָאבִ‏ י

הִ‏ שְּ‏ בִ‏ יעַ‏ נִי לֵאמֹ‏ ר הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מֵ‏ ת בְּ‏ קִ‏ בְּ‏ רִ‏ י

אֲשֶ‏ ר כָּרִ‏ יתִ‏ י לִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן שָּ‏ מָּ‏ ה

תִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רֵ‏ נִי | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ עֱלֶה נָּא וְּ‏ אֶ‏ קְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה

178

Torah Israelita

abba; e com ele subiram todos os servos

de Paroh, os longevos da sua casa, e todos

os longevos da terra do Mitzraim, 8 como

também toda a casa de Yosef, e seus

irmãos, e a moradia de seu abba; somente

deixaram na terra de Gósen os seus

pequeninos, os seus rebanhos e o seu

gado. 9 E subiram com ele tanto carros

como gente a cavalo; de modo que o

concurso foi mui grande. 10 Chegando

eles à eira de Atade, que está além do

Yordan, fizeram ali um grande e forte

pranto; assim fez Yosef por seu abba um

grande pranto por sete dias. 11 Os

moradores da terra, os cananeus, vendo o

pranto na eira de Atade, disseram:

Grande pranto é este dos egípcios; pelo

que o lugar foi chamado Hevel-Mizraim, o

qual está além do Yordan. 12 Assim os

filhos de Yaacov lhe fizeram como ele lhes

ordenara; 13 o levaram para a terra de

Kanaan, e o sepultaram na cova do campo

de Macpela, que Avraham tinha

comprado com o campo, como

propriedade de sepultura, a Efrom, o

heteu, em frente de Manre. 14 Depois de

haver sepultado seu abba, Yosef voltou

para o Mitzraim, ele, seus irmãos, e todos

os que com ele haviam subido para

sepultar seu abba. 15 Vendo os irmãos de

Yosef que seu abba estava morto,

disseram: Por acaso Yosef nos odiará e

nos retribuirá todo o mal que lhe fizemos.

16 Então mandaram dizer a Yosef: Teu

abba, antes da sua morte, nos ordenou:

17 Assim direis a Yosef: Perdoa a


אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ י וְּ‏ אָּ‏ שּובָּ‏ ה:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

עֲלֵה ‏ּוקְּ‏ בֹר אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך כַאֲשֶ‏ ר

הִ‏ שְּ‏ בִ‏ יעֶ‏ ‏ָך:‏ )7( וַיַעַ‏ ל יוֹסֵ‏ ף לִ‏ קְּ‏ בֹר אֶ‏ ת

‏ָאבִ‏ יו | וַיַעֲלּו אִ‏ תוֹ‏ כָּל עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

זִ‏ קְּ‏ נֵי בֵ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ כֹ‏ ל זִ‏ קְּ‏ נֵי אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )8(

וְּ‏ כֹ‏ ל בֵ‏ ית יוֹסֵ‏ ף וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו ‏ּובֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יו | רַ‏ ק

טַ‏ פָּ‏ ם וְּ‏ צֹאנָּם ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ ם עָּ‏ זְּ‏ בּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן:‏

)9( וַיַעַ‏ ל עִ‏ מוֹ‏ גַם רֶ‏ כֶב גַם פָּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים |

וַ‏ יְּהִ‏ י הַ‏ מַ‏ חֲנֶה כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )10( וַיָּבֹאּו

עַ‏ ד גֹ‏ רֶ‏ ן הָּ‏ ‏ָאטָּ‏ ד אֲשֶ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן

וַ‏ יִ‏ סְּ‏ פְּ‏ דּו שָּ‏ ם מִ‏ סְּ‏ פֵ‏ ד גָּדוֹל וְּ‏ כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד |

וַ‏ יַעַ‏ ‏ׂש לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו אֵ‏ בֶ‏ ל שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )11(

וַ‏ יַרְּ‏ א יוֹשֵ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ בֶ‏ ל

בְּ‏ גֹ‏ רֶ‏ ן הָּ‏ ‏ָאטָּ‏ ד וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ בֶ‏ ל כָּבֵ‏ ד זֶה

לְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה ‏ָאבֵ‏ ל

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן:‏ )12(

וַ‏ יַעֲׂשּו בָּ‏ נָּיו לוֹ‏ | כֵן כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּ‏ ם:‏ )13(

וַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ נָּיו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נַעַ‏ ן וַיִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רּו

אֹ‏ תוֹ‏ בִ‏ מְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ת ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה הַ‏ מַ‏ כְּ‏ פֵ‏ לָּה | אֲשֶ‏ ר

קָּ‏ נָּה ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לַאֲחֻׁזַת קֶ‏ בֶ‏ ר

מֵ‏ אֵ‏ ת עֶ‏ פְּ‏ רֹן הַ‏ חִ‏ תִ‏ י עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מַ‏ מְּ‏ רֵ‏ א:‏

)14( וַיָּשָּ‏ ב יוֹסֵ‏ ף מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה הּוא וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו

וְּ‏ כָּל הָּ‏ עֹ‏ לִ‏ ים אִ‏ תוֹ‏ לִ‏ קְּ‏ בֹר אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו |

‏ַאחֲרֵ‏ י קָּ‏ בְּ‏ רוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו:‏ )15( וַ‏ יִ‏ רְּ‏ אּו

אֲחֵ‏ י יוֹסֵ‏ ף כִ‏ י מֵ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וַיֹאמְּ‏ רּו לּו

יִׂשְּ‏ טְּ‏ מֵ‏ נּו יוֹסֵ‏ ף | וְּ‏ הָּ‏ שֵ‏ ב יָּשִ‏ יב לָּנּו אֵ‏ ת

כָּל הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר גָּמַ‏ לְּ‏ נּו אֹ‏ תוֹ:‏ )16(

179

Torah Israelita

transgressão de teus irmãos, e o seu erro,

porque te fizeram mal. Agora, rogamos-te

que perdoes a transgressão dos servos do

Elohey de teu abba. E Yosef chorou

quando eles lhe falavam. 18 Depois

vieram também seus irmãos, prostraramse

diante dele e disseram: Nós somos teus

servos. 19 Respondeu a eles Yosef: Não

temais; acaso estou eu em lugar do

Criador? 20 Vocês, na emet, intentastes o

mal contra mim; ELOHIM, porém, o

intentou para o bem, para fazer o que se

vê neste dia, isto é, conservar muita gente

com vida. 21 Agora, não temais; eu vos

sustentarei, a vocês e a seus filhinhos.

Assim ele os consolou, e lhes falou ao lev.

22 Yosef, habitou no Mitzraim, ele e a

moradia de seu abba; e viveu cento e dez

anos. 23 E viu Yosef os filhos de Efraim, da

terceira geração; também os filhos de

Maquir, filho de Manashé, nasceram

sobre os joelhos de Yosef. 24 Depois disse

Yosef a seus irmãos: Eu morro; mas

ELOHIM certamente vos visitará, e vos

fará subir desta terra para a terra que

jurou a Avraham, a Yitzhák e a Yaacov. 25

E Yosef fez jurar os bney-ysraEL, dizendo:

Certamente ELOHIM vos visitará, e fareis

transportar daqui os meus ossos. 26

Assim morreu Yosef, tendo cento e dez

anos de idade, e o embalsamaram e o

puseram num caixão no Mitzraim.


וַ‏ יְּצַ‏ ‏ּוּו אֶ‏ ל יוֹסֵ‏ ף לֵאמֹ‏ ר | ‏ָאבִ‏ יָך צִ‏ ‏ּוָּה

לִ‏ פְּ‏ נֵי מוֹתוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר:‏ )17( כֹ‏ ה תֹ‏ אמְּ‏ רּו

לְּ‏ יוֹסֵ‏ ף אָּ‏ נָּא ‏ׂשָּ‏ א נָּא פֶ‏ שַ‏ ע ‏ַאחֶ‏ יָך

וְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם כִ‏ י רָּ‏ עָּ‏ ה גְּ‏ מָּ‏ לּוָך וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ׂשָּ‏ א

נָּא לְּ‏ פֶ‏ שַ‏ ע עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יָך | וַיֵבְּ‏ ךְּ‏

יוֹסֵ‏ ף בְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ם אֵ‏ לָּיו:‏ )18( וַ‏ יֵלְּ‏ כּו גַם

אֶ‏ חָּ‏ יו וַיִ‏ פְּ‏ לּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו | וַיֹאמְּ‏ רּו הִ‏ נֶנּו לְּ‏ ‏ָך

לַעֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )19( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יוֹסֵ‏ ף

‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אּו | כִ‏ י הֲתַ‏ חַ‏ ת אֱֹלהִ‏ ים ‏ָאנִי:‏

)20( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם חֲשַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עָּ‏ לַי רָּ‏ עָּ‏ ה |

אֱֹלהִ‏ ים חֲשָּ‏ בָּ‏ ‏ּה לְּ‏ טֹ‏ בָּ‏ ה לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן עֲׂשֹה

כַיוֹם הַ‏ זֶה לְּ‏ הַ‏ חֲיֹת עַ‏ ם רָּ‏ ב:‏ )21( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה

‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אּו ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲכַלְּ‏ כֵל אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ אֶ‏ ת

טַ‏ פְּ‏ כֶם | וַיְּנַחֵ‏ ם אוֹתָּ‏ ם וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר עַ‏ ל לִ‏ בָּ‏ ם:‏

)22( וַיֵשֶ‏ ב יוֹסֵ‏ ף בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הּוא ‏ּובֵ‏ ית

‏ָאבִ‏ יו | וַיְּחִ‏ י יוֹסֵ‏ ף מֵ‏ ‏ָאה וָּ‏ עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר שָּ‏ נִים:‏

)23( וַיַרְּ‏ א יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ נֵי שִ‏ לֵשִ‏ ים

| גַם בְּ‏ נֵי מָּ‏ כִ‏ יר בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה יֻׁלְּ‏ דּו עַ‏ ל

בִ‏ רְּ‏ כֵי יוֹסֵ‏ ף:‏ )24( וַיֹאמֶ‏ ר יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ל

אֶ‏ חָּ‏ יו ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מֵ‏ ת | וֵאֹלהִ‏ ים פָּ‏ קֹ‏ ד יִפְּ‏ קֹ‏ ד

אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הֶ‏ עֱלָּה אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )25( וַ‏ יַשְּ‏ בַ‏ ע יוֹסֵ‏ ף

אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | פָּ‏ קֹ‏ ד יִפְּ‏ קֹ‏ ד

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הַ‏ עֲלִ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת עַ‏ צְּ‏ מֹ‏ תַ‏ י

מִ‏ זֶה:‏ )26( וַיָּמָּ‏ ת יוֹסֵ‏ ף בֶ‏ ן מֵ‏ ‏ָאה וָּ‏ עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר

180

Torah Israelita


שָּ‏ נִים | וַיַחַ‏ נְּטּו אֹ‏ תוֹ‏ וַ‏ יִ‏ יׂשֶ‏ ם בָּ‏ ‏ָארוֹן

בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

181

Torah Israelita

- Shemot – Êxodo סֵ‏ פֶ‏ ר שְּ‏ מוֹת

2 Êxodo – Shemot

סֵ‏ פֶ‏ ר שְּ‏ מוֹת

Sefer Shemot

Nomes

Shemot - Êxodo Capítulo, 1

13ª Porção: Nomes

Porção semanal: Êx 1: 1-6: 1

Última leitura: Ex 5: 22-6: 1

Conclusão: Is 27: 6-28: 13;

Is 29: 22-23; Jr 1: 1-2: 3

Salmo Shemot: 99

[92 O crescimento de Israel]

1 Estes são os nomes dos bney-ysraEL, que

entraram no Mitzraim; entraram com

Yaacov, cada um com a sua família: 2

Rúben, Shmeon, Levi e Yehudah; 3 Issacar,

Zebulom e Biniamim; 4 Dã e Naftali, Gade

e Aser. 5 Todas as almas, que procederam

da coxa de Yaacov, foram setenta; Yosef,

porém, já estava no Mitzraim. 6 Morreu,

Yosef, e todos os seus irmãos, e toda

aquela geração. 7 Depois os bney-ysraEL

frutificaram e aumentaram muito,

Shemot capítulo 1

)1( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | אֵ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב אִ‏ יש

‏ּובֵ‏ יתוֹ‏ בָּ‏ אּו:‏ )2( רְּ‏ אּובֵ‏ ן שִ‏ מְּ‏ עוֹן לֵוִ‏ י

וִ‏ יהּודָּ‏ ה:‏ )3( יִשָּ‏ שכָּר זְּ‏ בּולֻׁן

‏ּובִ‏ נְּיָּמִ‏ ן:‏ )4( דָּ‏ ן וְּ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י גָּד וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר:‏

)5( וַיְּהִ‏ י כָּל נֶפֶ‏ ש יֹצְּ‏ אֵ‏ י יֶרֶ‏ ‏ְך יַעֲקֹ‏ ב

שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים נָּפֶ‏ ש | וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף הָּ‏ יָּה בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)6( וַיָּמָּ‏ ת יוֹסֵ‏ ף וְּ‏ כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו וְּ‏ כֹל הַ‏ דוֹר

הַ‏ הּוא:‏ )7( ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל פָּ‏ רּו

וַיִ‏ שְּ‏ רְּ‏ צּו וַיִ‏ רְּ‏ בּו וַיַעַ‏ צְּ‏ מּו בִ‏ מְּ‏ אֹ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד

| וַתִ‏ מָּ‏ לֵא הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)8( וַיָּקָּ‏ ם מֶ‏ לְֶך חָּ‏ דָּ‏ ש עַ‏ ל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדַ‏ ע אֶ‏ ת יוֹסֵ‏ ף:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר

אֶ‏ ל עַ‏ מוֹ‏ | הִ‏ נֵה עַ‏ ם בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל רַ‏ ב

וְּ‏ עָּ‏ צּום מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )10( הָּ‏ בָּ‏ ה נִתְּ‏ חַ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה

182

Torah Israelita

multiplicaram-se e tornaram-se

sobremaneira fortes, de modo que a terra

se encheu deles.

[93 A nova ordem]

8 Entrementes se levantou sobre o

Mitzraim um novo melech, que não

conhecera a Yosef. 9 Disse ele ao seu povo:

O povo de Yisra-EL é mais numeroso e mais

forte do que nós. 10 Eia, usemos de astúcia

para com ele, para que não se multiplique,

e aconteça que, vindo guerra, ele se ajunte

com os nossos inimigos, e peleje contra

nós e se retire da terra. 11 Por conseguinte

puseram sobre eles feitores, para os

afligirem com suas cargas. Assim os bneyysraEL

edificaram para Paroh cidades

armazéns, Pitom e Ramessés. 12 Mas

quanto mais os egípcios afligiam o povo de

Yisra-EL, tanto mais este se multiplicava e

se espalhava; de maneira que os egípcios

se enfadavam por causa dos bney-ysraEL.

13 Por isso os egípcios faziam os filhos de

Yisra-EL servir com dureza; 14 assim lhes

amarguravam a vida com pesados serviços

em barro e em tijolos, e com toda sorte de

trabalho no campo, enfim com todo o seu

serviço, em que os faziam servir com

dureza. 15 Falou o melech do Mitzraim às

parteiras das hebréias, das quais uma se

chamava Sifrá e a outra Puá, 16 dizendo:

Quando ajudardes no parto as hebréias, e

as virdes sobre os assentos, se for filho,

matai-os; mas se for filha, viverá. 17 As


לוֹ‏ | פֶ‏ ן יִרְּ‏ בֶ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י תִ‏ קְּ‏ רֶ‏ אנָּה

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ נוֹסַ‏ ף גַם הּוא עַ‏ ל ‏ׂשֹנְּאֵ‏ ינּו

וְּ‏ נִלְּ‏ חַ‏ ם בָּ‏ נּו וְּ‏ עָּ‏ לָּה מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )11(

וַיָּׂשִ‏ ימּו עָּ‏ לָּיו ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מִ‏ סִ‏ ים לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

עַ‏ נֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ סִ‏ בְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם | וַיִ‏ בֶ‏ ן עָּ‏ רֵ‏ י מִ‏ סְּ‏ כְּ‏ נוֹת

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת פִ‏ תֹ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת רַ‏ עַ‏ מְּ‏ סֵ‏ ס:‏

)12( וְּ‏ כַאֲשֶ‏ ר יְּעַ‏ נּו אֹ‏ תוֹ‏ כֵן יִרְּ‏ בֶ‏ ה וְּ‏ כֵן

יִפְּ‏ רֹץ | וַיָּקֻׁ‏ צּו מִ‏ פְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)13( וַיַעֲבִ‏ דּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ פָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )14( וַיְּמָּ‏ רְּ‏ רּו אֶ‏ ת

חַ‏ יֵיהֶ‏ ם בַ‏ עֲבֹדָּ‏ ה קָּ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ חֹ‏ מֶ‏ ר

‏ּובִ‏ לְּ‏ בֵ‏ נִים ‏ּובְּ‏ כָּל עֲבֹדָּ‏ ה בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | אֵ‏ ת

כָּל עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בְּ‏ דּו בָּ‏ הֶ‏ ם

בְּ‏ פָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לַמְּ‏ יַלְּ‏ דֹת הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יֹת | אֲשֶ‏ ר שֵ‏ ם

הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת שִ‏ פְּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ שֵ‏ ם הַ‏ שֵ‏ נִית פּועָּ‏ ה:‏

)16( וַיֹאמֶ‏ ר בְּ‏ יַלֶדְּ‏ כֶן אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יוֹת

‏ּורְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ן עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאבְּ‏ נָּיִם | אִ‏ ם בֵ‏ ן הּוא

וַהֲמִ‏ תֶ‏ ן אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אִ‏ ם בַ‏ ת הִ‏ יא וָּחָּ‏ יָּה:‏

)17( וַתִ‏ ירֶ‏ אןָּ‏ הַ‏ מְּ‏ יַלְּ‏ דֹת אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

וְּ‏ ‏ֹלא עָּ‏ ‏ׂשּו כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ן מֶ‏ לְֶך

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַתְּ‏ חַ‏ יֶיןָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים:‏ )18(

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לַמְּ‏ יַלְּ‏ דֹת

וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ן מַ‏ דּועַ‏ עֲׂשִ‏ יתֶ‏ ן הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ זֶה | וַתְּ‏ חַ‏ יֶיןָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּלָּדִ‏ ים:‏ )19(

וַתֹ‏ אמַ‏ רְּ‏ ןָּ‏ הַ‏ מְּ‏ יַלְּ‏ דֹת אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה כִ‏ י ‏ֹלא

כַנָּשִ‏ ים הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ יֹת הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יֹת | כִ‏ י חָּ‏ יוֹת

183

Torah Israelita

parteiras, porém, temeram ELOHIM e não

fizeram como o melech do Mitzraim lhes

ordenara, antes conservavam os meninos

com vida. 18 Pelo que o melech do

Mitzraim mandou chamar as parteiras e as

interrogou: Por que têm feito isto e

guardado os meninos com vida? 19

Responderam as parteiras a Paroh: É que

as mulheres hebréias não são como as

egípcias; são vigorosas, e já têm dado à luz

antes que a parteira chegue a elas. 20 Por

conseguinte Criador fez bem às parteiras. E

o povo se aumentou, e se fortaleceu

muito. 21 Também aconteceu que, como

as parteiras temeram ELOHIM, ele lhes

estabeleceu as casas. 22 Então ordenou

Paroh a todo o seu povo, dizendo: A todos

os filhos que nascerem lançareis no rio,

mas a todas as filhas guardareis com vida.


[94 Moshe]

1 Foi-se um homem da casa de Levi e casou

com uma filha de Levi. 2 A mulher

concebeu e deu à luz um filho; e, vendo

que ele era formoso, escondeu-o três

meses. 3 Não podendo, porém, escondê-lo

por mais tempo, tomou para ele uma caixa

de juncos, e a revestiu de betume e pez; e,

pondo nela o menino, colocou-a entre os

juncos a margem do rio. 4 E sua irmã

postou-se de longe, para saber o que lhe


הֵ‏ נָּה בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם תָּ‏ בוֹא אֲלֵהֶ‏ ן הַ‏ מְּ‏ יַלֶדֶ‏ ת

וְּ‏ יָּלָּדּו:‏ )20( וַיֵיטֶ‏ ב אֱֹלהִ‏ ים

לַמְּ‏ יַלְּ‏ דֹת | וַיִ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ עָּ‏ ם וַיַעַ‏ צְּ‏ מּו מְּ‏ אֹ‏ ד:‏

)21( וַיְּהִ‏ י כִ‏ י יָּרְּ‏ אּו הַ‏ מְּ‏ יַלְּ‏ דֹת אֶ‏ ת

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | וַיַעַ‏ ‏ׂש לָּהֶ‏ ם בָּ‏ תִ‏ ים:‏ )22(

וַיְּצַ‏ ו פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ כָּל עַ‏ מוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר | כָּל

הַ‏ בֵ‏ ן הַ‏ יִ‏ לוֹד הַ‏ יְּאֹ‏ רָּ‏ ה תַ‏ שְּ‏ לִ‏ יכֻׁהּו וְּ‏ כָּל

הַ‏ בַ‏ ת תְּ‏ חַ‏ יּון:‏

Shemot capítulo 2

)1( וַיֵלְֶך אִ‏ יש מִ‏ בֵ‏ ית לֵוִ‏ י | וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

בַ‏ ת לֵוִ‏ י:‏ )2( וַתַ‏ הַ‏ ר הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וַתֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

| וַתֵ‏ רֶ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ כִ‏ י טוֹב הּוא וַתִ‏ צְּ‏ פְּ‏ נֵהּו

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה יְּרָּ‏ חִ‏ ים:‏ )3( וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לָּה עוֹד

הַ‏ צְּ‏ פִ‏ ינוֹ‏ וַתִ‏ קַ‏ ח לוֹ‏ תֵ‏ בַ‏ ת גֹ‏ מֶ‏ א

וַתַ‏ חְּ‏ מְּ‏ רָּ‏ ה בַ‏ חֵ‏ מָּ‏ ר ‏ּובַ‏ זָּפֶ‏ ת | וַתָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה

אֶ‏ ת הַ‏ יֶלֶד וַתָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ם בַ‏ סּוף עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏ )4( וַתֵ‏ תַ‏ צַ‏ ב אֲחֹ‏ תוֹ‏ מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק |

לְּ‏ דֵ‏ עָּ‏ ה מַ‏ ה יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לוֹ:‏ )5( וַתֵ‏ רֶ‏ ד בַ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לִ‏ רְּ‏ חֹ‏ ץ עַ‏ ל הַ‏ יְּאֹ‏ ר וְּ‏ נַעֲרֹתֶ‏ יהָּ‏

הֹלְּ‏ כֹת עַ‏ ל יַד הַ‏ יְּאֹ‏ ר | וַתֵ‏ רֶ‏ א אֶ‏ ת

הַ‏ תֵ‏ בָּ‏ ה בְּ‏ תוְֹך הַ‏ סּוף וַתִ‏ שְּ‏ לַח אֶ‏ ת

אֲמָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וַתִ‏ קָּ‏ חֶ‏ הָּ‏ : )6( וַתִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח

וַתִ‏ רְּ‏ אֵ‏ הּו אֶ‏ ת הַ‏ יֶלֶד וְּ‏ הִ‏ נֵה נַעַ‏ ר בֹכֶה |

184

Torah Israelita

aconteceria. 5 A filha de Paroh desceu para

banhar-se no rio, e as suas criadas

passeavam à beira do rio. Ela vendo a caixa

no meio os juncos, mandou a sua criada

buscá-la. 6 E abrindo-a, viu a criança, e o

menino chorava; então ela teve piedade

dele, e disse: Este é um dos filhos dos bney-

Avraham. 7 Então a irmã do menino

perguntou à filha de Paroh: Você quer que

eu te vá chamar uma ama no meio das

hebréias, para que crie este menino para

ti? 8 Respondeu a filha de Paroh: Vai. Foi, a

jovem al-mah e chamou a ima do menino.

9 Disse a filha de Paroh: Leva este menino,

e cria-; eu te darei o teu salário. E a mulher

tomou o menino e o criou. 10 Quando, o

menino era já grande, ela o trouxe à filha

de Paroh, a qual o adotou; e lhe chamou

Moshe, dizendo: Porque das águas o tirei.

11 Naquele momento, aconteceu

naqueles dias que, sendo Moshe já

homem, saiu a ter com seus irmãos e

atentou para as suas cargas; e viu um

egípcio que feria a um yvri, um de seus

irmãos. 12 Olhou para um lado e para

outro, e vendo que não havia ninguém ali,

matou o egipcio e escondeu-o na areia. 13

Tornou a sair no dia seguinte, e dois yvrim

contendiam; e perguntou ao que fazia a

injustiça: Por que feres a teu próximo? 14

Respondeu ele: Quem te constituiu a ti

príncipe e juiz sobre nós? Pensas tu matarme,

como mataste o egípcio? Temeu,

Moshe e disse: Certamente o negócio já foi


וַתַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ל עָּ‏ לָּיו וַתֹ‏ אמֶ‏ ר מִ‏ יַלְּ‏ דֵ‏ י

הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים זֶה:‏ )7( וַתֹ‏ אמֶ‏ ר אֲחֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל

בַ‏ ת פַרְּ‏ עֹ‏ ה הַ‏ אֵ‏ לְֵך וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י לְָּך אִ‏ שָּ‏ ה

מֵ‏ ינֶקֶ‏ ת מִ‏ ן הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יֹת | וְּ‏ תֵ‏ ינִק לְָּך אֶ‏ ת

הַ‏ יָּלֶד:‏ )8( וַתֹ‏ אמֶ‏ ר לָּּה בַ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

לֵכִ‏ י | וַתֵ‏ לְֶך הָּ‏ עַ‏ לְּ‏ מָּ‏ ה וַתִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת אֵ‏ ם

הַ‏ יָּלֶד:‏ )9( וַתֹ‏ אמֶ‏ ר לָּּה בַ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

הֵ‏ ילִ‏ יכִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ יֶלֶד הַ‏ זֶה וְּ‏ הֵ‏ ינִקִ‏ הּו לִ‏ י

וַאֲנִי אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ כָּרֵ‏ ‏ְך | וַתִ‏ קַ‏ ח הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

הַ‏ יֶלֶד וַתְּ‏ נִיקֵ‏ הּו:‏ )10( וַיִגְּ‏ דַ‏ ל הַ‏ יֶלֶד

וַתְּ‏ בִ‏ אֵ‏ הּו לְּ‏ בַ‏ ת פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיְּהִ‏ י לָּּה לְּ‏ בֵ‏ ן |

וַתִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה וַתֹ‏ אמֶ‏ ר כִ‏ י מִ‏ ן

הַ‏ מַ‏ יִם מְּ‏ שִ‏ יתִ‏ הּו:‏ )11( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יָּמִ‏ ים

הָּ‏ הֵ‏ ם וַיִ‏ גְּ‏ דַ‏ ל מֹשֶ‏ ה וַיֵצֵ‏ א אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ יו

וַיַרְּ‏ א בְּ‏ סִ‏ בְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם | וַיַרְּ‏ א אִ‏ יש מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י

מַ‏ כֶה אִ‏ יש עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י מֵ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )12( וַיִ‏ פֶ‏ ן

כֹה וָּכֹה וַיַרְּ‏ א כִ‏ י אֵ‏ ין אִ‏ יש | וַיְַך אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י וַיִ‏ טְּ‏ מְּ‏ נֵהּו בַ‏ חוֹל:‏ )13( וַיֵצֵ‏ א

בַ‏ יוֹם הַ‏ שֵ‏ נִי וְּ‏ הִ‏ נֵה שְּ‏ נֵי אֲנָּשִ‏ ים

עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים נִצִ‏ ים | וַיֹאמֶ‏ ר לָּרָּ‏ שָּ‏ ע לָּמָּ‏ ה

תַ‏ כֶה רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )14( וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ י ‏ׂשָּ‏ מְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ אִ‏ יש ‏ׂשַ‏ ר וְּ‏ שֹפֵ‏ ט עָּ‏ לֵינּו הַ‏ לְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ גֵנִי

אַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ מֵ‏ ר כַאֲשֶ‏ ר הָּ‏ רַ‏ גְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י

| וַיִ‏ ירָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמַ‏ ר ‏ָאכֵן נוֹדַ‏ ע

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )15( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה וַיְּבַ‏ קֵ‏ ש לַהֲרֹג אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה

| וַיִ‏ בְּ‏ רַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיֵשֶ‏ ב

185

Torah Israelita

descoberto. 15 E quando Paroh soube

disso, procurou matar a Moshe. Este,

porém, fugiu da presença de Paroh, e foi

habitar na terra de Midyam; e sentou-se

junto a um poço. 16 O kohen de Midyam

tinha sete filhas, as quais vieram tirar água,

e encheram os tanques para dar de beber

ao rebanho de seu abba. 17 Então vieram

os apascentadores, e as expulsaram dali;

Moshe, porém, levantou-se e as defendeu,

e deu de beber ao rebanho delas. 18

Quando elas voltaram a Reuel, seu abba,

este lhes perguntou: como é que hoje

voltastes tão cedo? 19 Responderam elas:

um egípcio nos livrou da mão dos

apascentadores; e ainda tirou água para

nós e deu de beber ao rebanho. 20 E ele

perguntou a suas filhas: Onde está ele; por

que deixastes lá o homem? Chamai-o para

que coma pão. 21 Então Moshe concordou

em morar com aquele homem, o qual lhe

deu sua filha Zípora. 22 E ela deu à luz um

filho, a quem ele chamou Gérson, porque

disse: Peregrino sou em terra estrangeira.

[95 Nova opressão]

23 No decorrer de muitos dias, morreu o

melech do Mitzraim; e os bney-ysraEL

gemiam debaixo da servidão; pelo que

clamaram, e subiu ELOHIM o seu clamor

por causa dessa servidão. 24 Então Criador,

ouvindo-lhes os gemidos, lembrou-se do

seu pacto com Avraham, com Yitzhák e


בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ דְּ‏ יָּן וַיֵשֶ‏ ב עַ‏ ל הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר:‏ )16(

‏ּולְּ‏ כֹ‏ הֵ‏ ן מִ‏ דְּ‏ יָּן שֶ‏ בַ‏ ע בָּ‏ נוֹת | וַתָּ‏ בֹאנָּה

וַתִ‏ דְּ‏ לֶנָּה וַתְּ‏ מַ‏ לֶאנָּה אֶ‏ ת הָּ‏ רְּ‏ הָּ‏ טִ‏ ים

לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ קוֹת צֹאן אֲבִ‏ יהֶ‏ ן:‏ )17( וַיָּבֹאּו

הָּ‏ רֹעִ‏ ים וַיְּגָּרְּ‏ שּום | וַיָּקָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה

וַיוֹשִ‏ עָּ‏ ן וַיַשְּ‏ קְּ‏ אֶ‏ ת צֹאנָּם:‏ )18(

וַתָּ‏ בֹאנָּה אֶ‏ ל רְּ‏ עּואֵ‏ ל אֲבִ‏ יהֶ‏ ן | וַיֹאמֶ‏ ר

מַ‏ דּועַ‏ מִ‏ הַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ן בֹא הַ‏ יוֹם:‏ )19(

וַתֹ‏ אמַ‏ רְּ‏ ןָּ‏ אִ‏ יש מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י הִ‏ צִ‏ ילָּנּו מִ‏ יַד

הָּ‏ רֹעִ‏ ים | וְּ‏ גַם דָּ‏ ‏ֹלה דָּ‏ לָּה לָּנּו וַיַשְּ‏ קְּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ צֹאן:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו

וְּ‏ אַ‏ יוֹ‏ | לָּמָּ‏ ה זֶה עֲזַבְּ‏ תֶ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש

קִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ן לוֹ‏ וְּ‏ יֹאכַל לָּחֶ‏ ם:‏ )21( וַיוֹאֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה לָּשֶ‏ בֶ‏ ת אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש | וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

צִ‏ פֹ‏ רָּ‏ ה בִ‏ תוֹ‏ לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )22( וַתֵ‏ לֶד בֵ‏ ן

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ גֵרְּ‏ שֹם | כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר גֵר

הָּ‏ יִיתִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ נָּכְּ‏ רִ‏ יָּה:‏

)23( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ רַ‏ בִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם

וַיָּמָּ‏ ת מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיֵָאנְּחּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ ן הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה וַיִ‏ זְּ‏ עָּ‏ קּו | וַתַ‏ עַ‏ ל

שַ‏ וְּ‏ עָּ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ ן הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה:‏

)24( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת נַאֲקָּ‏ תָּ‏ ם |

וַיִ‏ זְּ‏ כֹר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתוֹ‏ אֶ‏ ת

‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ת יִצְּ‏ חָּ‏ ק וְּ‏ אֶ‏ ת יַעֲקֹ‏ ב:‏ )25(

וַיַרְּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיֵדַ‏ ע

אֱֹלהִ‏ ים:‏

186

Torah Israelita

com Yaacov. 25 E atentou ELOHIM para os

bney-ysraEL; e ELOHIM os conheceu.


[96 O sarça ardente]

1 Naquele momento, Moshe estava

apascentando o rebanho de Yetro, seu

sogro, kohen de Midyam; e levou o

rebanho para trás do deserto, e chegou a

Horev, o monte do Criador. 2 E apareceulhe

o mensageiro de יהוה em uma chama

de fogo do meio duma sarça. Moshe

olhou, e a sarça ardia no fogo, e a sarça não

se consumia; 3 pelo que disse: Agora me

virarei para lá e verei esta maravilha, e por

יהוה que a sarça não se queima. 4 E vendo

que ele se virara para ver, chamou-o do

meio da sarça, e disse: Moshe, Moshe!

Respondeu ele: Aqui estou. 5 Prosseguiu

ELOHIM: Não te chegues para cá; tira os

calçados dos pés; porque o lugar em que tu

estás é terra santa. 6 Disse mais: Eu sou o

Elohey de teu abba, o Elohey de Avraham,

o Elohey de Yitzhák, e o Elohey de Yaacov.

E Moshe escondeu o rosto, porque temeu

: יהוה olhar para ELOHIM. 7 Então disse

Com efeito tenho visto a aflição do meu

povo, que está no Mitzraim, e tenho

ouvido o seu clamor por causa dos seus

exatores, porque conheço os seus

sofrimentos; 8 e desci para o livrar da mão

dos egípcios, e para o fazer subir daquela


Shemot capítulo 3

)1( ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה הָּ‏ יָּה רֹעֶ‏ ה אֶ‏ ת צֹאן יִתְּ‏ רוֹ‏

חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דְּ‏ יָּן | וַיִ‏ נְּהַ‏ ג אֶ‏ ת הַ‏ צֹאן

‏ַאחַ‏ ר הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וַיָּבֹא אֶ‏ ל הַ‏ ר הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

חֹ‏ רֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )2 ) וַיֵרָּ‏ א מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֵ‏ לָּיו

בְּ‏ לַבַ‏ ת אֵ‏ ש מִ‏ תוְֹך הַ‏ סְּ‏ נֶה | וַיַרְּ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה

הַ‏ סְּ‏ נֶה בֹעֵ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש וְּ‏ הַ‏ סְּ‏ נֶה אֵ‏ ינֶנּו

אֻׁכָּל:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ָאסֻׁרָּ‏ ה נָּא

וְּ‏ אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה הַ‏ גָּדֹל הַ‏ זֶה |

מַ‏ דּועַ‏ ‏ֹלא יִבְּ‏ עַ‏ ר הַ‏ סְּ‏ נֶה:‏ )4( וַיַרְּ‏ א

יהוה כִ‏ י סָּ‏ ר לִ‏ רְּ‏ אוֹת | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֵ‏ לָּיו

אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ תוְֹך הַ‏ סְּ‏ נֶה וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵנִי:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאל

תִ‏ קְּ‏ רַ‏ ב הֲֹלם | שַ‏ ל נְּעָּ‏ לֶיָך מֵ‏ עַ‏ ל רַ‏ גְּ‏ לֶיָך

כִ‏ י הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה עוֹמֵ‏ ד עָּ‏ לָּיו

‏ַאדְּ‏ מַ‏ ת קֹ‏ דֶ‏ ש הּוא:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יָך אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֱֹלהֵ‏ י

יִצְּ‏ חָּ‏ ק וֵאֹלהֵ‏ י יַעֲקֹ‏ ב | וַיַסְּ‏ תֵ‏ ר מֹשֶ‏ ה

פָּנָּיו כִ‏ י יָּרֵ‏ א מֵ‏ הַ‏ בִ‏ יט אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏

)7( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה רָּ‏ אֹ‏ ה רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת

עֳנִי עַ‏ מִ‏ י אֲשֶ‏ ר בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ אֶ‏ ת

צַ‏ עֲקָּ‏ תָּ‏ ם שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י מִ‏ פְּ‏ נֵי נֹ‏ גְּ‏ ‏ׂשָּ‏ יו כִ‏ י

יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת מַ‏ כְּ‏ אֹ‏ בָּ‏ יו:‏ )8( וָּאֵ‏ רֵ‏ ד

לְּ‏ הַ‏ צִ‏ ילוֹ‏ מִ‏ יַד מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּולְּ‏ הַ‏ עֲֹלתוֹ‏ מִ‏ ן

187

Torah Israelita

terra para uma terra boa e espaçosa, para

uma terra que mana leite e mel; para o

lugar do cananeu, do heteu, do amorreu,

do perizeu, do heveu e do yevusi. 9 E agora,

o clamor dos bney-ysraEL é vindo a mim; e

tenho visto a opressão com que os egípcios

os oprimem. 10 Agora, vem e eu te

enviarei a Paroh, para que tireis do

Mitzraim o meu povo, os bney-ysraEL. 11

Então Moshe disse ELOHIM: Quem sou eu,

para que vá a Paroh e tire do Mitzraim os

bney-ysraEL? 12 Respondeu ELOHIM:

Certamente eu serei contigo; e isto te será

por sinal de que eu te enviei: Quando

houveres tirado do Mitzraim o meu povo,

servireis ELOHIM neste monte. 13 Então

disse Moshe ao ELOHIM: Quando eu for

aos bney-ysraEL, e lhes disser: o Elohey de

seus pais me expediu a vocês; e eles me

perguntarem: Qual é o seu nome? Que

lhes direi? 14 E disse ELOHIM a Moshe:

‏.(אֶ‏ הְּ‏ יֶה אֲשֶ‏ ר אֶ‏ הְּ‏ יֶה)‏ SEREI AQUELE QUE É

Disse mais: Assim dirás aos bney-ysraEL:

AQUELE QUE É me expediu a vocês. 15 O

Altíssimo disse mais a Moshe: Assim dirás

aos bney-ysraEL: יהוה Elohey de seus pais,

Elohey de Avraham, Elohey de Yitzhák, e

Elohey de Yaacov, me expediu a vocês;

este é o meu nome por tempo

indeterminado, e este é o meu memorial

de geração em geração. 16 Vai, ajunta os

longevos de Yisra-EL e dize-lhes:

Elohey de seus pais, Elohey de Avraham,

de Yitzhák e de Yaacov, apareceu-me,


הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ טוֹבָּ‏ ה

‏ּורְּ‏ חָּ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש |

אֶ‏ ל מְּ‏ קוֹם הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י:‏ )9( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה

הִ‏ נֵה צַ‏ עֲקַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בָּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לָּי |

וְּ‏ גַם רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ לַחַ‏ ץ אֲשֶ‏ ר מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ֹלחֲצִ‏ ים אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )10( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כָּה

וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ לָּחֲָך אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ הוֹצֵ‏ א אֶ‏ ת

עַ‏ מִ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )11(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

כִ‏ י אֵ‏ לְֵך אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ כִ‏ י אוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר

כִ‏ י אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ זֶה לְּ‏ ‏ָך הָּ‏ אוֹת כִ‏ י

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י שְּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ יָך | בְּ‏ הוֹצִ‏ יאֲָך אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם תַ‏ עַ‏ בְּ‏ דּון אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים עַ‏ ל

הָּ‏ הָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏ )13( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י בָּ‏ א אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לָּהֶ‏ ם אֱֹלהֵ‏ י

אֲבוֹתֵ‏ יכֶם שְּ‏ לָּחַ‏ נִי אֲלֵיכֶם | וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו

לִ‏ י מַ‏ ה שְּ‏ מוֹ‏ מָּ‏ ה אֹ‏ מַ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם:‏ )14(

וַיֹאמֶ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה אֶ‏ הְּ‏ יֶה

אֲשֶ‏ ר אֶ‏ הְּ‏ יֶה | וַיֹאמֶ‏ ר כֹה תֹ‏ אמַ‏ ר לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ הְּ‏ יֶה שְּ‏ לָּחַ‏ נִי אֲלֵיכֶם:‏ )15(

וַיֹאמֶ‏ ר עוֹד אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כֹה

תֹ‏ אמַ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יהוה אֱֹלהֵ‏ י

אֲבֹתֵ‏ יכֶם אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֱֹלהֵ‏ י

יִצְּ‏ חָּ‏ ק וֵאֹלהֵ‏ י יַעֲקֹ‏ ב שְּ‏ לָּחַ‏ נִי אֲלֵיכֶם

יהוה

188

Torah Israelita

dizendo: certamente vos tenho visitado e

visto o que vos tem sido feito no Mitzraim;

17 e tenho dito: Far-vos-ei subir da aflição

do Mitzraim para a terra do cananeu, do

heteu, do amorreu, do perizeu, do heveu e

do yevusi, para uma terra que mana leite e

mel. 18 E ouvirão a tua voz; e ireis, tu e os

longevos de Yisra-EL, ao melech do

Mitzraim, e dirão a ele: יהוה Elohey dos

bney-Avraham, encontrou-nos. Agora,

deixa-nos ir caminho de três dias para o

deserto para que ofereçamos sacrifícios a

nosso Criador. 19 Eu sei, porém, que o יהוה

melech do Mitzraim não vos deixará ir, a

não ser por uma forte mão. 20 Por

conseguinte estenderei a minha mão, e

ferirei o Mitzraim com todas as minhas

maravilhas que farei no meio dele. Depois

vos deixará ir. 21 E eu darei benevolência a

este povo aos olhos dos egípcios; e

acontecerá que, quando sairdes, não

saireis vazios. 22 Porque cada mulher

pedirá à sua vizinha e à sua hóspeda jóias

de prata e jóias de ouro, bem como

vestidos, os quais poreis sobre seus filhos e

sobre suas filhas; assim despojareis os

egípcios.


1 Então respondeu Moshe: Mas não me

crerão, nem ouvirão a minha voz, dirão:

não te apareceu. 2 Ao que lhe

perguntou יהוה : Que é isso na tua mão.


| זֶה שְּ‏ מִ‏ י לְּ‏ עֹ‏ לָּם וְּ‏ זֶה זִ‏ כְּ‏ רִ‏ י לְּ‏ דֹר דֹר:‏

)16( לְֵך וְּ‏ ‏ָאסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֵ‏ יכֶם

נִרְּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לַי אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם יִצְּ‏ חָּ‏ ק

וְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב לֵאמֹ‏ ר | פָּ‏ קֹ‏ ד פָּ‏ קַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם

וְּ‏ אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשּוי לָּכֶם בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )17(

וָּאֹ‏ מַ‏ ר ‏ַאעֲלֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ עֳנִי מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י | אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏ )18( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עּו

לְּ‏ קֹ‏ לֶָך | ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ל מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַאֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ לָּיו

יהוה אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יִ‏ ים נִקְּ‏ רָּ‏ ה עָּ‏ לֵינּו

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה נֵלֲכָּה נָּא דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ נִזְּ‏ בְּ‏ חָּ‏ ה לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ ינּו:‏

)19( וַאֲנִי יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י ‏ֹלא יִתֵ‏ ן אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לַהֲֹלְך | וְּ‏ ‏ֹלא בְּ‏ יָּד

חֲזָּקָּ‏ ה:‏ )20( וְּ‏ שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת יָּדִ‏ י

וְּ‏ הִ‏ כֵיתִ‏ י אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ כֹ‏ ל נִפְּ‏ לְּ‏ אֹ‏ תַ‏ י

אֲשֶ‏ ר אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ | וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן

יְּשַ‏ לַח אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )21( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת חֵ‏ ן

הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה בְּ‏ עֵ‏ ינֵי מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י

תֵ‏ לֵכּון ‏ֹלא תֵ‏ לְּ‏ כּו רֵ‏ יקָּ‏ ם:‏ )22(

וְּ‏ שָּ‏ אֲלָּה אִ‏ שָּ‏ ה מִ‏ שְּ‏ כֶנְּתָּ‏ ‏ּה ‏ּומִ‏ גָּרַ‏ ת

בֵ‏ יתָּ‏ ‏ּה כְּ‏ לֵי כֶסֶ‏ ף ‏ּוכְּ‏ לֵי זָּהָּ‏ ב ‏ּוׂשְּ‏ מָּ‏ ‏ֹלת |

וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ל בְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ עַ‏ ל בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם

וְּ‏ נִצַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

יהוה

189

Torah Israelita

Disse Moshe: uma vara. 3 Ordenou-lhe

: Lança-a no chão. Ele a lançou no יהוה

chão, e ela se tornou em cobra; e Moshe

fugiu dela. 4 Então disse יהוה a Moshe:

Estende a mão e pega-lhe pela cauda

(estendeu ele a mão e lhe pegou, e ela se

tornou em vara na sua mão); 5 para que

eles creiam que te apareceu יהוה Elohey

de seus pais, Elohey de Avraham, Elohey

de Yitzhák e Elohey de Yaacov. 6 Disse mais

: Mete agora a mão no seio. E meteu a יהוה

mão no seio. E quando a tirou, a mão

estava leprosa, branca como a neve. 7

Disse ainda: Torna a meter a mão no seio.

(E tornou a meter a mão no seio; depois

tirou-a do seio, e se tornara como o

restante da sua carne. )8 E sucederá que,

se eles não te crerem, nem atentarem para

o primeiro sinal, crerão ao segundo sinal. 9

E se ainda não crerem a estes dois sinais,

nem ouvirem a tua voz, então tomarás da

água do rio, e a derramarás sobre a terra

seca; e a água que tomares do rio tornarse-á

em sangue sobre a terra seca. 10

! יהוה : Ah, meu יהוה Então disse Moshe a

Eu não sou eloquente, nem o fui dantes,

nem ainda depois que falaste ao teu servo;

porque sou pesado de boca e 129 pesado de

língua. 11 Ao que lhe replicou יהוה : Quem

faz a boca do homem? Ou quem faz o

mudo, ou o surdo, ou o que vê, ou o cego?

Não sou eu, 12? יה וה Vai, agora, e eu serei


Shemot capítulo 4

)1( וַיַעַ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר וְּ‏ הֵ‏ ן ‏ֹלא

יַאֲמִ‏ ינּו לִ‏ י וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ עּו בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י | כִ‏ י

יֹאמְּ‏ רּו ‏ֹלא נִרְּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לֶיָך

וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו יהוה מזה ‏]מַ‏ ה זֶה

קרי[‏ בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וַיֹאמֶ‏ ר מַ‏ טֶ‏ ה:‏ )3(

וַיֹאמֶ‏ ר הַ‏ שְּ‏ לִ‏ יכֵהּו ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה וַיַשְּ‏ לִ‏ יכֵהּו

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה וַיְּהִ‏ י לְּ‏ נָּחָּ‏ ש | וַיָּנָּס מֹ‏ שֶ‏ ה

מִ‏ פָּנָּיו:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

שְּ‏ לַח יָּדְּ‏ ‏ָך וֶאֱחֹ‏ ז בִ‏ זְּ‏ נָּבוֹ‏ | וַיִ‏ שְּ‏ לַח יָּדוֹ‏

וַיַחֲזֶק בוֹ‏ וַיְּהִ‏ י לְּ‏ מַ‏ טֶ‏ ה בְּ‏ כַפוֹ:‏ )5(

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יַאֲמִ‏ ינּו כִ‏ י נִרְּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לֶיָך יהוה

אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתָּ‏ ם | אֱֹלהֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֱֹלהֵ‏ י

יִצְּ‏ חָּ‏ ק וֵאֹלהֵ‏ י יַעֲקֹ‏ ב:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה לוֹ‏ עוֹד הָּ‏ בֵ‏ א נָּא יָּדְּ‏ ‏ָך בְּ‏ חֵ‏ יקֶ‏ ‏ָך

וַיָּבֵ‏ א יָּדוֹ‏ בְּ‏ חֵ‏ יקוֹ‏ | וַיוֹצִ‏ אָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הִ‏ נֵה יָּדוֹ‏

מְּ‏ צֹרַ‏ עַ‏ ת כַשָּ‏ לֶג:‏ )7( וַיֹאמֶ‏ ר הָּ‏ שֵ‏ ב

יָּדְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל חֵ‏ יקֶ‏ ‏ָך וַיָּשֶ‏ ב יָּדוֹ‏ אֶ‏ ל חֵ‏ יקוֹ‏ |

וַיוֹצִ‏ אָּ‏ ‏ּה מֵ‏ חֵ‏ יקוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ נֵה שָּ‏ בָּ‏ ה

כִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ:‏ )8( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם ‏ֹלא יַאֲמִ‏ ינּו

לְָּך וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ עּו לְּ‏ קֹ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ ת הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

| וְּ‏ הֶ‏ אֱמִ‏ ינּו לְּ‏ קֹ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ ת הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן:‏ )9(

יהוה:‏ )2(

129

Ex 4: 10 - “pesado de língua”: Provavelmente Moshe tinha sotaque devido o tempo que passará no deserto de midiã. Não se tratava de gagueira.

190

Torah Israelita

com a tua boca e te ensinarei o que tens de

falar. 13 Ele, porém, respondeu: Ah, meu

Envia, peço a você, por mão daquele a ‏!יהוה

quem tu tens de enviar. 14 Então se

acendeu contra Moshe a ira de יהוה e disse

ele: Não é Aharôn, o levita, teu irmão? Eu

sei que ele pode falar bem. Ele te sai ao

encontro, e vendo-te, se alegrará em seu

lev. 15 Tu, lhe falarás, e porás as palavras

na sua boca; e eu serei com a tua boca e

com a dele, e vos ensinarei o que haveis de

fazer. 16 E ele falará por você ao povo;

assim ele te será por boca, e você será

como o 130 Poderoso para ele. 17 Tomarás,

na tua mão esta vara, com que tens de

fazer os sinais.

[97 Moshe deixa Midyam]

18 Então partiu Moshe, e voltando para

Yetro, seu sogro, disse: Deixa-me, peço a

você, voltar a meus irmãos, que estão no

Mitzraim, para ver se ainda vivem. Então

disse Yetro a Moshe: Vai-te em shalom. 19

Disse יהוה a Moshe em Midyam: Vai, volta

para o Mitzraim; porque morreram todos

os que procuravam tirar-te a vida. 20

Tomou, Moshe sua mulher e seus filhos, e

os fez montar num jumento e tornou à

terra do Mitzraim; e Moshe levou a vara do

Criador na sua mão. 21 Disse ainda יהוה a

Moshe: Quando voltares ao Mitzraim, vê

que faças diante de Paroh todas as


וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם ‏ֹלא יַאֲמִ‏ ינּו גַם לִ‏ שְּ‏ נֵי

הָּ‏ אֹ‏ תוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ עּון לְּ‏ קֹ‏ לֶָך

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ מֵ‏ ימֵ‏ י הַ‏ יְּאֹ‏ ר וְּ‏ שָּ‏ פַ‏ כְּ‏ ‏ָּת

הַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה | וְּ‏ הָּ‏ יּו הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר תִ‏ קַ‏ ח מִ‏ ן

הַ‏ יְּאֹ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ דָּ‏ ם בַ‏ יַבָּ‏ שֶ‏ ת:‏ )10(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה בִ‏ י יהוה ‏ֹלא

אִ‏ יש דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י גַם מִ‏ תְּ‏ מוֹל גַם

מִ‏ שִ‏ לְּ‏ שֹם גַם מֵ‏ ‏ָאז דַ‏ בֶ‏ רְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך |

כִ‏ י כְּ‏ בַ‏ ד פֶה ‏ּוכְּ‏ בַ‏ ד לָּשוֹן ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י:‏ )11(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לָּיו מִ‏ י ‏ׂשָּ‏ ם פֶ‏ ה

לָָּאדָּ‏ ם אוֹ‏ מִ‏ י יָּׂשּום אִ‏ לֵם אוֹ‏ חֵ‏ רֵ‏ ש

אוֹ‏ פִ‏ קֵ‏ חַ‏ אוֹ‏ עִ‏ ‏ּוֵר | הֲֹלא ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יהוה:‏

)12( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְֵך | וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ ם

פִ‏ יָך וְּ‏ הוֹרֵ‏ יתִ‏ יָך אֲשֶ‏ ר תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר:‏ )13(

וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ י יהוה | שְּ‏ לַח נָּא בְּ‏ יַד

תִ‏ שְּ‏ לָּח:‏ )14( וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה

בְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר הֲֹלא ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך

הַ‏ לֵוִ‏ י יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י דַ‏ בֵ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר הּוא |

וְּ‏ גַם הִ‏ נֵה הּוא יֹצֵ‏ א לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ רָּ‏ אֲָך

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ ח בְּ‏ לִ‏ בוֹ:‏ )15( וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו

וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ פִ‏ יו | וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ ם פִ‏ יָך וְּ‏ עִ‏ ם פִ‏ יהּו וְּ‏ הוֹרֵ‏ יתִ‏ י

אֶ‏ תְּ‏ כֶם אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשּון:‏ )16(

וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר הּוא לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה הּוא

יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ פֶ‏ ה וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ הְּ‏ יֶה לוֹ‏

130

Ex 4:16 – “Poderoso para ele”: Do hebraico “elohim”, chamar Moshe de elohim não significa que ele foi posto como um deus, mas destacava a posição

de poderoso entre o povo e diante de Arão

191

Torah Israelita

maravilhas que tenho posto na tua mão;

mas eu endurecerei o seu lev, e ele não

deixará ir o povo. 22 Então dirás a Paroh:

Assim diz יהוה : Yisra-EL é meu filho, meu

primeiro filho; 23 e eu te tenho dito: Deixa

ir: meu filho, para que me sirva. Mas tu

recusaste deixá-lo ir; eu matarei o teu filho,

o teu primeiro filho. 24 Naquele momento,

aconteceu no caminho, numa estalagem,

que יהוה o encontrou, e quis matá-lo. 25

Então Zípora tomou uma faca de pedra,

circuncidou o prepúcio de seu filho e,

lançando-o aos pés de Moshe, disse: Com

efeito, és para mim um esposo

יהוה sanguinário. 26 o deixou. Ela disse:

Esposo sanguinário, por causa da

circuncisão.

[98 Primeiros confrontos]

27 Disse יהוה a Aharôn: Vai ao deserto, ao

encontro de Moshe. E ele foi e,

encontrando-o no monte do Criador, o

beijou: 28 E relatou Moshe a Aharôn todas

as palavras com que יהוה o enviara e todos

os sinais que lhe mandara. 29 Então foram

Moshe e Aharôn e ajuntaram todos os

longevos dos bney-ysraEL; 30 e Aharôn

falou todas as palavras que יהוה havia dito

a Moshe e fez os sinais perante os olhos do

povo. 31 E o povo creu; e quando ouviram

que יהוה havia visitado os bney-ysraEL e

que tinha visto a sua aflição, inclinaram-se,

e adoraram.


לֵאֹלהִ‏ ים:‏ )17( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה הַ‏ זֶה

תִ‏ קַ‏ ח בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בוֹ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת:‏

)18( וַיֵלְֶך מֹ‏ שֶ‏ ה וַיָּשָּ‏ ב אֶ‏ ל יֶתֶ‏ ר

חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ אֵ‏ לְּ‏ כָּה נָּא וְּ‏ אָּ‏ שּובָּ‏ ה

אֶ‏ ל ‏ַאחַ‏ י אֲשֶ‏ ר בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה

הַ‏ עוֹדָּ‏ ם חַ‏ יִ‏ ים | וַיֹאמֶ‏ ר יִתְּ‏ רוֹ‏ לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

לְֵך לְּ‏ שָּ‏ לוֹם:‏ )19( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּן לְֵך שֻׁב מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | כִ‏ י

מֵ‏ תּו כָּל הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הַ‏ מְּ‏ בַ‏ קְּ‏ שִ‏ ים אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )20( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וַיַרְּ‏ כִ‏ בֵ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ חֲמֹ‏ ר וַיָּשָּ‏ ב

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

מַ‏ טֵ‏ ה הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )21( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ לֶכְּ‏ תְּ‏ ‏ָך לָּשּוב

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה רְּ‏ אֵ‏ ה כָּל הַ‏ מֹפְּ‏ תִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך וַעֲׂשִ‏ יתָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

וַאֲנִי אֲחַ‏ זֵק אֶ‏ ת לִ‏ בוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יְּשַ‏ לַח אֶ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )22( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | כֹה

‏ָאמַ‏ ר יהוה בְּ‏ ‏ִני בְּ‏ כֹ‏ רִ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )23(

וָּאֹ‏ מַ‏ ר אֵ‏ לֶיָך שַ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נִי וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֵ‏ נִי

וַתְּ‏ מָּ‏ אֵ‏ ן לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חוֹ‏ | הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הֹרֵ‏ ג אֶ‏ ת

בִ‏ נְָּך בְּ‏ כֹרֶ‏ ‏ָך:‏ )24( וַיְּהִ‏ י בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בַ‏ מָּ‏ לוֹן

| וַיִ‏ פְּ‏ גְּ‏ שֵ‏ הּו יהוה וַיְּבַ‏ קֵ‏ ש הֲמִ‏ יתוֹ:‏

)25( וַתִ‏ קַ‏ ח צִ‏ פֹ‏ רָּ‏ ה צֹר וַתִ‏ כְּ‏ רֹת אֶ‏ ת

עָּ‏ רְּ‏ לַת בְּ‏ נָּּה וַתַ‏ גַע לְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לָּיו | וַתֹ‏ אמֶ‏ ר

כִ‏ י חֲתַ‏ ן דָּ‏ מִ‏ ים אַ‏ תָּ‏ ה לִ‏ י:‏ )26( וַיִ‏ רֶ‏ ף

192

Torah Israelita


1 Depois foram Moshe e Aharôn e

disseram a Paroh: Assim diz יהוה Elohey de

Yisra-EL: Deixa ir o meu povo, para que me

celebre uma festa no deserto. 2 Mas Paroh

respondeu: Quem é יהוה para que eu ouça

a sua voz para deixar ir Yisra-EL? Não

conheço יהוה nem tampouco deixarei ir

Yisra-EL. 3 Então eles ainda falaram:

ELOHIM dos bney-Avraham nos

encontrou; por conseguinte deixa-nos,

pedimos-te, ir caminho de três dias ao

deserto, e oferecer sacrifícios a יהוה nosso

Elohey, para que ele não venha sobre nós

com epidemia ou com espada. 4

Respondeu a eles de novo o melech do

Mitzraim: Moshe e Aharôn, por que fazeis

o povo cessar das suas obras? Vão às suas

cargas. 5 Disse mais Paroh: O povo da terra

já é muito, e vocês os fazeis descansar de

suas cargas. 6 Naquele mesmo dia Paroh

deu ordem aos exatores do povo e aos

seus oficiais, dizendo: 7 Não tornareis a

dar, como dantes, palha ao povo, para

fazer tijolos; vão eles mesmos, e colham

palha para si. 8 Também lhes imporeis a

conta dos tijolos que dantes faziam; nada

diminuireis dela; porque eles estão

ociosos; por isso clamam, dizendo: Vamos,

sacrifiquemos ao nosso Criador. 9 Agravese

o serviço sobre esses homens, para que

se ocupem nele e não deem ouvidos a


מִ‏ מֶ‏ נּו | ‏ָאז ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה חֲתַ‏ ן דָּ‏ מִ‏ ים

לַמּוֹלת:‏

)27( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן לְֵך

לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את מֹ‏ שֶ‏ ה הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה | וַיֵלְֶך

וַיִ‏ פְּ‏ גְּ‏ שֵ‏ הּו בְּ‏ הַ‏ ר הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וַיִ‏ שַ‏ ק לוֹ:‏

)28( וַיַגֵד מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֵ‏ ת כָּל

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י יהוה אֲשֶ‏ ר שְּ‏ לָּחוֹ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

הָּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּהּו:‏ )29( וַיֵלְֶך

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן | וַיַַאסְּ‏ פּו אֶ‏ ת כָּל זִ‏ קְּ‏ נֵי

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )30( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר ‏ַאהֲרֹן אֵ‏ ת

כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיַעַ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת לְּ‏ עֵ‏ ינֵי הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

)31( וַיַאֲמֵ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו כִ‏ י פָּ‏ קַ‏ ד

יהוה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ כִ‏ י רָּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת

עָּ‏ נְּיָּם וַיִ‏ קְּ‏ דּו וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲ‏ ‏ּוּו:‏

Shemot capítulo 5

)1( וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר בָּ‏ אּו מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה | כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שַ‏ לַח אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י וְּ‏ יָּחֹ‏ גּו

לִ‏ י בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )2( וַיֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מִ‏ י

יהוה אֲשֶ‏ ר אֶ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לוֹ‏ לְּ‏ שַ‏ לַח אֶ‏ ת

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת יהוה וְּ‏ גַם

אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא אֲשַ‏ לֵחַ‏ : )3( וַיֹאמְּ‏ רּו

193

Torah Israelita

palavras mentirosas. 10 Então saíram os

exatores do povo e seus oficiais, e disseram

ao povo: Assim diz Paroh: Eu não vos darei

palha; 11 ide vocês mesmos, e tomai palha

de onde puderdes achá-la; porque nada se

diminuirá de seu serviço. 12 Então o povo

se espalhou por toda parte do Mitzraim a

colher restolho em lugar de palha. 13 E os

exatores os apertavam, dizendo: Acabai a

sua obra, a tarefa do dia no seu dia, como

quando havia palha. 14 E foram açoitados

os oficiais dos bney-ysraEL, postos sobre

eles pelos exatores de Paroh, que

reclamavam: Por que não acabastes nem

ontem nem hoje a sua tarefa, fazendo

tijolos como dantes? 15 Pelo que os oficiais

dos bney-ysraEL foram e clamaram a

Paroh, dizendo: Porque tratas assim a teus

servos? 16 Palha não se dá a teus servos, e

nos dizem: Fazei tijolos; e teus servos são

açoitados; porém o teu povo é que tem a

culpa. 17 Mas ele respondeu: Estais

ociosos, estais ociosos; por isso dizeis:

vamos, sacrifiquemos a 18 . Por

conseguinte, ide, trabalhai; palha, porém,

não se vocês dará; contudo, dareis a conta

dos tijolos. 19 Então os oficiais dos bneyysraEL

viram-se em aperto, uma vez que se

lhes dizia: Nada diminuireis dos seus tijolos,

da tarefa do dia no seu dia. 20 Ao saírem

da presença de Paroh depararam com

Moshe e Aharôn que vinham ao encontro

deles, 21 e disseram-lhes: Olhe יהוה para

vocês, e julgue isso, uma vez que fizestes o


אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים נִקְּ‏ רָּ‏ א עָּ‏ לֵינּו | נֵלֲכָּה

נָּא דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

וְּ‏ נִזְּ‏ בְּ‏ חָּ‏ ה לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ ינּו פֶן יִפְּ‏ גָּעֵ‏ נּו

בַ‏ דֶ‏ בֶ‏ ר אוֹ‏ בֶ‏ חָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לָּמָּ‏ ה מֹשֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

תַ‏ פְּ‏ רִ‏ יעּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם מִ‏ מַ‏ עֲׂשָּ‏ יו | לְּ‏ כּו

לְּ‏ סִ‏ בְּ‏ ‏ֹלתֵ‏ יכֶם:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה הֵ‏ ן

רַ‏ בִ‏ ים עַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ בַ‏ תֶ‏ ם

אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ סִ‏ בְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם:‏ )6( וַיְּצַ‏ ו פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא | אֶ‏ ת הַ‏ נֹ‏ גְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

שֹטְּ‏ רָּ‏ יו לֵאמֹ‏ ר:‏ )7( ‏ֹלא תֹ‏ אסִ‏ פּון

לָּתֵ‏ ת תֶ‏ בֶ‏ ן לָּעָּ‏ ם לִ‏ לְּ‏ בֹן הַ‏ לְּ‏ בֵ‏ נִים

כִ‏ תְּ‏ מוֹל שִ‏ לְּ‏ שֹם | הֵ‏ ם יֵלְּ‏ כּו וְּ‏ קֹ‏ שְּ‏ שּו

לָּהֶ‏ ם תֶ‏ בֶ‏ ן:‏ )8( וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ תְּ‏ כֹנֶת

הַ‏ לְּ‏ בֵ‏ נִים אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים תְּ‏ מוֹל

שִ‏ לְּ‏ שֹם תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ימּו עֲלֵיהֶ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ רְּ‏ עּו

מִ‏ מֶ‏ נּו | כִ‏ י נִרְּ‏ פִ‏ ים הֵ‏ ם עַ‏ ל כֵן הֵ‏ ם

צֹעֲקִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר נֵלְּ‏ כָּה נִזְּ‏ בְּ‏ חָּ‏ ה

לֵאֹלהֵ‏ ינּו:‏ )9( תִ‏ כְּ‏ בַ‏ ד הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה עַ‏ ל

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ יַעֲׂשּו בָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ ‏ַאל יִשְּ‏ עּו

בְּ‏ דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י שָּ‏ קֶ‏ ר:‏ )10( וַיֵצְּ‏ אּו נֹ‏ גְּ‏ ‏ׂשֵ‏ י

הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ שֹטְּ‏ רָּ‏ יו וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר | כֹה ‏ָאמַ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֵ‏ ינֶנִי נֹ‏ תֵ‏ ן

לָּכֶם תֶ‏ בֶ‏ ן:‏ )11( אַ‏ תֶ‏ ם לְּ‏ כּו קְּ‏ חּו

לָּכֶם תֶ‏ בֶ‏ ן מֵ‏ אֲשֶ‏ ר תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ אּו | כִ‏ י אֵ‏ ין

נִגְּ‏ רָּ‏ ע מֵ‏ עֲבֹדַ‏ תְּ‏ כֶם דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )12( וַיָּפֶ‏ ץ

הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לְּ‏ קֹ‏ שֵ‏ ש קַ‏ ש

יהוה

194

Torah Israelita

nosso caso repelente diante de Paroh e

diante de seus servos, metendo-lhes nas

mãos uma espada para nos matar. 22

Então, tornando-se Moshe a יהוה disse:

meu ‏!יהוה Por que trataste mal a este

povo? Por que me enviaste? 23 Pois desde

que me apresentei a Paroh para falar em

teu nome, ele tem maltratado a este povo;

e de nenhum modo tens livrado o teu

povo.


14ª Porção: Vaera - Apareci



Conclusão: Ez 28: 25-29: 21

Salmos Vaera: 46

1 Então disse יהוה a Moshe: Agora verás o

que hei de fazer a Paroh; por uma

poderosa mão os deixará ir, sim, por uma

poderosa mão os lançará de sua terra.

[99 Reafirmação]

2 Falou mais ELOHIM a Moshe, e disse: Eu

sou 3 . יהוה Apareci a Avraham, a Yitzhák

e a Yaacov, como o Criador Soberano-

Poderoso; mas pelo meu nome יהוה não

lhes fui conhecido. 4 Estabeleci o meu

pacto com eles para lhes dar a terra de

Kanaan, a terra de suas peregrinações, na


לַתֶ‏ בֶ‏ ן:‏ )13( וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ גְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים ‏ָאצִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר

| כַלּו מַ‏ עֲׂשֵ‏ יכֶם דְּ‏ בַ‏ ר יוֹם בְּ‏ יוֹמ ‏ֹו

כַאֲשֶ‏ ר בִ‏ הְּ‏ יוֹת הַ‏ תֶ‏ בֶ‏ ן:‏ )14( וַיֻׁכּו

שֹטְּ‏ רֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ מּו

עֲלֵהֶ‏ ם נֹ‏ גְּ‏ ‏ׂשֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | מַ‏ דּועַ‏

‏ֹלא כִ‏ לִ‏ יתֶ‏ ם חָּ‏ קְּ‏ כֶם לִ‏ לְּ‏ בֹן כִ‏ תְּ‏ מוֹל

שִ‏ לְּ‏ שֹם גַם תְּ‏ מוֹל גַם הַ‏ יוֹם:‏ )15(

וַיָּבֹאּו שֹטְּ‏ רֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ צְּ‏ עֲקּו

אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | לָּמָּ‏ ה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כֹ‏ ה

לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך:‏ )16( תֶ‏ בֶ‏ ן אֵ‏ ין נִתָּ‏ ן

לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּולְּ‏ בֵ‏ נִים אֹ‏ מְּ‏ רִ‏ ים לָּנּו עֲׂשּו |

וְּ‏ הִ‏ נֵה עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך מֻׁכִ‏ ים וְּ‏ חָּ‏ טָּ‏ את עַ‏ מֶ‏ ‏ָך:‏

)17( וַיֹאמֶ‏ ר נִרְּ‏ פִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם נִרְּ‏ פִ‏ ים

עַ‏ ל כֵן אַ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ מְּ‏ רִ‏ ים נֵלְּ‏ כָּה נִזְּ‏ בְּ‏ חָּ‏ ה

לַיהוָּה:‏ )18( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כּו עִ‏ בְּ‏ דּו

וְּ‏ תֶ‏ בֶ‏ ן ‏ֹלא יִנָּתֵ‏ ן לָּכֶם | וְּ‏ תֹ‏ כֶן לְּ‏ בֵ‏ נִים

תִ‏ תֵ‏ נּו:‏ )19( וַיִ‏ רְּ‏ אּו שֹטְּ‏ רֵ‏ י בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ רָּ‏ ע לֵאמֹ‏ ר | ‏ֹלא

תִ‏ גְּ‏ רְּ‏ עּו מִ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵיכֶם דְּ‏ בַ‏ ר יוֹם בְּ‏ יוֹמוֹ:‏

)20( וַיִ‏ פְּ‏ גְּ‏ עּו אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

נִצָּ‏ בִ‏ ים לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ם | בְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )21( וַיֹאמְּ‏ רּו אֲלֵהֶ‏ ם יֵרֶ‏ א

יהוה עֲלֵיכֶם וְּ‏ יִשְּ‏ פֹ‏ ט | אֲשֶ‏ ר

הִ‏ בְּ‏ אַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת רֵ‏ יחֵ‏ נּו בְּ‏ עֵ‏ ינֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי עֲבָּ‏ דָּ‏ יו לָּתֶ‏ ת חֶ‏ רֶ‏ ב בְּ‏ יָּדָּ‏ ם

לְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ גֵנּו:‏ )22( וַיָּשָּ‏ ב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה

וַיֹאמַ‏ ר | יהוה לָּמָּ‏ ה הֲרֵ‏ עֹ‏ תָּ‏ ה לָּעָּ‏ ם

|

195

Torah Israelita

qual foram peregrinos. 5 Ademais, tenho

ouvido o gemer dos bney-ysraEL, aos quais

os egípcios vêm escravizando; e darei uma

atenção especial ao meu pacto. 6 Por

conseguinte dize aos bney-ysraEL: Eu sou

; eu vos tirarei de debaixo das cargas יהוה

dos egípcios, eu livrarei vocês da sua

servidão, e vos resgatarei com braço

estendido e com grandes juízos. 7 Eu vos

tomarei por meu povo e serei seu

יהוה Poderoso; e vocês sabereis que eu sou

seu Poderoso, que vos tiro de debaixo das

cargas dos egípcios. 8 Eu vos introduzirei na

terra que jurei dar a Avraham, a Yitzhák e a

Yaacov; e te darei por herança. Eu sou

YHVH. 9 Assim falou Moshe aos bneyysraEL,

mas eles não lhe deram ouvidos,

por causa da angústia de ruach e da dura

servidão.

[100 Moshe dúvida]

10 Falou mais יהוה a Moshe, dizendo: 11

Vai, fala a Paroh, melech do Mitzraim, que

deixe sair os bney-ysraEL da sua terra. 12

Moshe, porém, respondeu perante

dizendo: Os bney-ysraEL não me têm

ouvido: como, me ouvirá Paroh a mim, que

sou incircunciso de lábios?


יהוה

[101 Aharôn é incluído]

13 Contudo יהוה falou a Moshe e a

Aharôn, e deu a eles mitzvá para os bneyysraEL,

e para Paroh, melech do Mitzraim,

הַ‏ זֶה לָּמָּ‏ ה זֶה שְּ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ נִי:‏ )23( ‏ּומֵ‏ ‏ָאז

בָּ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר בִ‏ שְּ‏ מֶ‏ ‏ָך הֵ‏ רַ‏ ע

לָּעָּ‏ ם הַ‏ זֶה | וְּ‏ הַ‏ צֵ‏ ל ‏ֹלא הִ‏ צַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

עַ‏ מֶ‏ ‏ָך:‏

Shemot capítulo 6

)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה עַ‏ תָּ‏ ה

תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | כִ‏ י

בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה יְּשַ‏ לְּ‏ חֵ‏ ם ‏ּובְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה

)2( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יְּגָּרְּ‏ שֵ‏ ם מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו אֲנִי

יהוה:‏ )3( וָּאֵ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ל ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ ל

יִצְּ‏ חָּ‏ ק וְּ‏ אֶ‏ ל יַעֲקֹ‏ ב בְּ‏ אֵ‏ ל שַ‏ דָּ‏ י | ‏ּושְּ‏ מִ‏ י

יהוה ‏ֹלא נוֹדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לָּהֶ‏ ם:‏ )4( וְּ‏ גַם

הֲקִ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תָּ‏ ם לָּתֵ‏ ת לָּהֶ‏ ם

אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | אֵ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ מְּ‏ גֻׁרֵ‏ יהֶ‏ ם

אֲשֶ‏ ר גָּרּו בָּ‏ ‏ּה:‏ )5( וְּ‏ גַם אֲנִי שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת נַאֲקַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

מַ‏ עֲבִ‏ דִ‏ ים אֹ‏ תָּ‏ ם | וָּאֶ‏ זְּ‏ כֹר אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י:‏

)6( לָּכֵן אֱמֹ‏ ר לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲנִי

יהוה וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

סִ‏ בְּ‏ ‏ֹלת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ הִ‏ צַ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מֵ‏ עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ גַָּאלְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם בִ‏ זְּ‏ רוֹעַ‏

נְּטּויָּה ‏ּובִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים גְּ‏ דֹלִ‏ ים:‏ )7(

196

Torah Israelita

a fim de tirarem os bney-ysraEL da terra do

Mitzraim.

[102 Ascendência]

14 Estes são os líderes das casas de seus

pais: Os filhos de Rúben o primeiro filho de

Yisra-EL: Hanoque e Palu, Hezrom e Carmi;

estas são as famílias de Rúben. 15 E os

filhos de Shmeon: Ymuel, Yamim, Oade,

Yaquim, Zoar e Shaul, filho de uma

cananéia; estas são as famílias de Shmeon.

16 E estes são os nomes dos filhos de Levi,

segundo as suas gerações: Gérson, Coate e

Merári; e os anos da vida de Levi foram

cento e trinta e sete anos. 17 Os filhos de

Gérson: Líbni e Simei, segundo as suas

famílias. 18 Os filhos de Coate: Ameram,

Izar, Hebrom e Uziel; e os anos da vida de

Coate foram cento e trinta e três anos. 19

Os filhos de Merári: Mali e Musi; estas são

as famílias de Levi, segundo as suas

gerações. 20 Naquele momento, Ameram

tomou por mulher a Yokbed, sua tia; e ela

lhe deu Aharôn e Moshe; e os anos da vida

de Ameram foram cento e trinta e sete

anos. 21 Os filhos de Izar: Corach, Nofegue

e Zicri. 22 Os filhos de Uziel: Misael, Elzafã

e Sitri. 23 Aharôn tomou por mulher a

Eliseba, filha de Aminadabe, irmã de

Nasom; e ela lhe deu Nadabe, Abiú, Eleazar

e Itamar. 24 Os filhos de Corach: Assir,

Elcana e Abiasafe; estas são as famílias dos

coraítas. 25 Eleazar, filho de Aharôn,

tomou por mulher uma das filhas de Putiel;


וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם לִ‏ י לְּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י

לָּכֶם לֵאֹלהִ‏ ים | וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י אֲנִי

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם הַ‏ מוֹצִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת סִ‏ בְּ‏ לוֹת מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )8(

וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נָּׂשָּ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת יָּדִ‏ י לָּתֵ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לָּכֶם

מוֹרָּ‏ שָּ‏ ה אֲנִי יהוה:‏ )9( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

כֵן אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ קֹ‏ צֶ‏ ר רּוחַ‏ ‏ּומֵ‏ עֲבֹדָּ‏ ה קָּ‏ שָּ‏ ה:‏

)10( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)11( בֹא דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וִ‏ ישַ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )12( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה לֵאמֹ‏ ר | הֵ‏ ן בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא

שָּ‏ מְּ‏ עּו אֵ‏ לַי וְּ‏ אֵ‏ יְך יִשְּ‏ מָּ‏ עֵ‏ נִי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וַאֲנִי עֲרַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תָּ‏ יִם:‏

)13( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן וַיְּצַ‏ ‏ּוֵם אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת

( בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

אֵ‏ לֶה רָּ‏ אשֵ‏ י בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן

בְּ‏ כֹ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל חֲנוְֹך ‏ּופַ‏ לּוא חֶ‏ צְּ‏ רוֹן

וְּ‏ כַרְּ‏ מִ‏ י אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת רְּ‏ אּובֵ‏ ן:‏ )15(

‏ּובְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן יְּמּואֵ‏ ל וְּ‏ יָּמִ‏ ין וְּ‏ אֹ‏ הַ‏ ד

וְּ‏ יָּכִ‏ ין וְּ‏ צֹחַ‏ ר וְּ‏ שָּ‏ אּול בֶ‏ ן הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִית |

)14

197

Torah Israelita

e ela lhe deu Finéias; estes são os chefes

das casa, paternas dos levitas, segundo as

suas famílias. 26 Estes são Aharôn e

Moshe, aos quais יהוה disse: Tirai os bneyysraEL

da terra do Mitzraim, segundo os

seus exércitos. 27 Foram eles os que

falaram a Paroh, melech do Mitzraim, a fim

de tirarem do Mitzraim os bney-ysraEL;

este Moshe e este Aharôn. 28 No dia em

que יהוה falou a Moshe na terra do

Mitzraim,

[103 A segunda dúvida]

29 disse יהוה a Moshe: Eu sou יהוה ; dize

a Paroh, melech do Mitzraim, tudo quanto

eu te digo. 30 Respondeu Moshe perante

como, : Eu sou incircunciso de lábios; יהוה

me ouvirá Paroh;


[104 Moshe disse o que aguarda]

1 Então disse יהוה a Moshe: Te farei

131poderoso para Paroh, e Aharôn, teu

irmão, será o teu 132 porta voz. 2 Tu falarás

tudo o que eu te mandar; e Aharôn, teu

irmão, falará a Paroh, que deixe ir os bneyysraEL

da sua terra. 3 Eu, porém,

endurecerei o lev de Paroh e multiplicarei

na terra do Mitzraim os meus sinais e as


אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת שִ‏ מְּ‏ עוֹן:‏ )16( וְּ‏ אֵ‏ לֶה

שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י לְּ‏ תֹ‏ לְּ‏ דֹתָּ‏ ם גֵרְּ‏ שוֹן

‏ּוקְּ‏ הָּ‏ ת ‏ּומְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י | ‏ּושְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי לֵוִ‏ י שֶ‏ בַ‏ ע

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה:‏ )17( בְּ‏ נֵי

גֵרְּ‏ שוֹן לִ‏ בְּ‏ נִי וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עִ‏ י לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)18( ‏ּובְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ ר

וְּ‏ חֶ‏ בְּ‏ רוֹן וְּ‏ עֻׁזִ‏ יאֵ‏ ל | ‏ּושְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי קְּ‏ הָּ‏ ת

שָּ‏ ‏ֹלש ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה:‏ )19(

‏ּובְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י מַ‏ חְּ‏ לִ‏ י ‏ּומּושִ‏ י | אֵ‏ לֶה

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ לֵוִ‏ י לְּ‏ תֹ‏ לְּ‏ דֹתָּ‏ ם:‏ )20(

וַיִ‏ קַ‏ ח עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת יוֹכֶבֶ‏ ד דֹדָּ‏ תוֹ‏ לוֹ‏

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וַתֵ‏ לֶד לוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה | ‏ּושְּ‏ נֵי חַ‏ יֵי עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם שֶ‏ בַ‏ ע

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה:‏ )21( ‏ּובְּ‏ נֵי

יִצְּ‏ הָּ‏ ר | קֹ‏ רַ‏ ח וָּנֶפֶ‏ ג וְּ‏ זִ‏ כְּ‏ רִ‏ י:‏ )22( ‏ּובְּ‏ נֵי

עֻׁזִ‏ יאֵ‏ ל | מִ‏ ישָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ צָּ‏ פָּ‏ ן וְּ‏ סִ‏ תְּ‏ רִ‏ י:‏

)23( וַיִ‏ קַ‏ ח ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת אֱלִ‏ ישֶ‏ בַ‏ ע בַ‏ ת

עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב אֲחוֹת נַחְּ‏ שוֹן לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה |

וַתֵ‏ לֶד לוֹ‏ אֶ‏ ת נָּדָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת אֲבִ‏ יהּוא אֶ‏ ת

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר:‏ )24( ‏ּובְּ‏ נֵי

קֹ‏ רַ‏ ח אַ‏ סִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ קָּ‏ נָּה וַאֲבִ‏ יָאסָּ‏ ף |

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ קָּ‏ רְּ‏ חִ‏ י:‏ )25(

וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן לָּקַ‏ ח לוֹ‏ מִ‏ בְּ‏ נוֹת

פּוטִ‏ יאֵ‏ ל לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וַתֵ‏ לֶד לוֹ‏ אֶ‏ ת

פִ‏ ינְּחָּ‏ ס | אֵ‏ לֶה רָּ‏ אשֵ‏ י אֲבוֹת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

131

Ex 7: 1 – “Poderoso”: Elohim ou deus, significado literal: Poderoso dominador.

132

Ex 7.1 – “porta voz”: Em hebraico, navi. Origem no acadiano, navor. Navi significa: porta voz, ministrar, falar por alguém,

instruir o povo, passar uma mensagem real.

198

Torah Israelita

minhas maravilhas. 4 Mas Paroh não vos

ouvirá; e eu porei minha mão sobre o

Mitzraim, e tirarei os meus exércitos, o

meu povo, os bney-ysraEL, da terra do

Mitzraim, com grandes juízos. 5 E os

egípcios saberão que eu sou יהוה quando

estender a minha mão sobre o Mitzraim, e

tirar os bney-ysraEL do meio deles. 6 Assim

fizeram Moshe e Aharôn; como יהוה lhes

ordenara, assim fizeram. 7 Tinha Moshe

oitenta anos, e Aharôn oitenta e três,

quando falaram a Paroh.

[105 O bordão vira uma serpente]

8 Falou, יהוה a Moshe e Aharôn: 9 Quando

Paroh vos disser: Apresentai da sua parte

algum milagre; dirás a Aharôn: Toma a tua

vara, e lança-a diante de Paroh, para que se

torne em serpente. 10 Então Moshe e

Aharôn foram ter com Paroh, e fizeram

assim como יהוה ordenara. Aharôn lançou

a sua vara diante de Paroh e diante dos

seus servos, e ela se tornou em serpente.

11 Paroh também mandou vir os sábios e

encantadores; e eles, os magos do

Mitzraim, também fizeram o mesmo com

os seus encantamentos. 12 Pois cada um

deles lançou a sua vara, e elas se tornaram

em serpentes; mas a vara de Aharôn

tragou as varas deles. 13 Endureceu-se,

porém, o lev de Paroh, e ele não os ouviu,

como יהוה tinha dito.

[106 Advertência; primeira praga]


לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )26( הּוא ‏ַאהֲרֹן

‏ָּלהֶ‏ ם

יהוה ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה | אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר הוֹצִ‏ יאּו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )27( הֵ‏ ם

הַ‏ מְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

הּוא מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן:‏ )28( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ יוֹם

אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

יהוה

דִ‏ בֶ‏ ר )29( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר

אֲנִי יהוה | דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר אֲנִי דֹבֵ‏ ר

אֵ‏ לֶיָך:‏ )30( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה | הֵ‏ ן אֲנִי עֲרַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תַ‏ יִם וְּ‏ אֵ‏ יְך

יִשְּ‏ מַ‏ ע אֵ‏ לַי פַרְּ‏ עֹ‏ ה:‏

Shemot capítulo 7

)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה רְּ‏ אֵ‏ ה

נְּתַ‏ תִ‏ יָך אֱֹלהִ‏ ים לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ָאחִ‏ יָך יִהְּ‏ יֶה נְּבִ‏ יאֶ‏ ‏ָך:‏ )2( אַ‏ תָּ‏ ה תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר אֲצַ‏ ‏ּוֶךָּ‏ | וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך

יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ שִ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )3( וַ‏ אֲנִי ‏ַאקְּ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת לֵב פַרְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת אֹ‏ תֹ‏ תַ‏ י

199

Torah Israelita

14 Então disse יהוה a Moshe: Obstinou-se

o lev de Paroh; ele recusa deixar ir o povo.

15 Vai ter com Paroh pela manhã; ele sairá

às águas; pôr-te-ás à beira do rio para o

encontrar, e tomarás na mão a vara que se

tomou em serpente. 16 E lhe dirás:

Elohey dos bney-Avraham, expediu-me a

ti para dizer-te: Deixa ir o meu povo, para

que me sirva no deserto; porém até agora

não o tens ouvido. 17 Assim diz יהוה : Nisto

saberás que eu sou יהוה : Eu, com esta vara

que tenho na mão, ferirei as águas que

estão no rio, e elas se tornarão em sangue.

18 E os peixes que estão no rio morrerão, e

o rio cheirará mal; e os egípcios terão nojo

de beber da água do rio.


יהוה

[107 Sangue: primeira praga]

19 Disse mais יהוה a Moshe: Dize a

Aharôn: Toma a tua vara, e estende a mão

sobre as águas do Mitzraim, sobre as suas

correntes, sobre os seus rios, e sobre as

suas lagoas e sobre todas as suas águas

empoçadas, para que se tornem em

sangue; e terá sangue em toda a terra do

Mitzraim, assim nos vasos de madeira

como nos de pedra. 20 Fizeram Moshe e

Aharôn como lhes ordenara יהוה ; Aharôn,

levantando a vara, feriu as águas que

estavam no rio, diante dos olhos de Paroh,

e diante dos olhos de seus servos; e todas

as águas do rio se tornaram em sangue. 21

De modo que os peixes que estavam no rio

morreram, e o rio cheirou mal, e os

וְּ‏ אֶ‏ ת מוֹפְּ‏ תַ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )4(

וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מַ‏ ע אֲלֵכֶם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

יָּדִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תַ‏ י

אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים גְּ‏ דֹלִ‏ ים:‏ )5( וְּ‏ יָּדְּ‏ עּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כִ‏ י אֲנִי יהוה בִ‏ נְּטֹתִ‏ י אֶ‏ ת יָּדִ‏ י

עַ‏ ל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ תוֹכָּם:‏ )6( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תָּ‏ ם כֵן

עָּ‏ ‏ׂשּו:‏ )7( ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה בֶ‏ ן שְּ‏ מֹ‏ נִים שָּ‏ נָּה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן בֶ‏ ן שָּ‏ ‏ֹלש ‏ּושְּ‏ מֹנִים שָּ‏ נָּה |

בְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה:‏

)8( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה ‏ֶאל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )9( כִ‏ י יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵכֶם

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לֵאמֹ‏ ר תְּ‏ נּו לָּכֶם מוֹפֵ‏ ת |

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן קַ‏ ח אֶ‏ ת מַ‏ טְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ הַ‏ שְּ‏ לְֵך לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה יְּהִ‏ י לְּ‏ תַ‏ נִין:‏

)10( וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וַיַעַ‏ ‏ׂשּו כֵן כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה | וַיַשְּ‏ לְֵך

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת מַ‏ טֵ‏ הּו לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו וַיְּהִ‏ י לְּ‏ תַ‏ נִין:‏ )11( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א גַם

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לַחֲכָּמִ‏ ים וְּ‏ לַמְּ‏ כַשְּ‏ פִ‏ ים |

וַיַעֲׂשּו גַם הֵ‏ ם חַ‏ רְּ‏ טֻׁמֵ‏ י מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בְּ‏ לַהֲטֵ‏ יהֶ‏ ם כֵן:‏ )12( וַיַשְּ‏ לִ‏ יכּו אִ‏ יש

מַ‏ טֵ‏ הּו וַיִ‏ הְּ‏ יּו לְּ‏ תַ‏ נִינִם | וַיִ‏ בְּ‏ לַע מַ‏ טֵ‏ ה

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת מַ‏ טֹתָּ‏ ם:‏ )13( וַיֶחֱזַק לֵב

200

Torah Israelita

egípcios não podiam beber da água do rio;

e houve sangue em toda a terra do

Mitzraim. 22 Mas o mesmo fizeram

também os magos do Mitzraim com os

seus encantamentos; de maneira que o lev

de Paroh se endureceu, e não os ouviu,

como יהוה tinha dito. 23 Virou-se Paroh e

entrou em sua casa, e nem ainda a isto

tomou a sério. 24 Todos os egípcios,

cavaram junto ao rio, para achar água que

beber; uma vez que não podiam beber da

água do rio. 25 Assim se passaram sete

dias, depois que יהוה ferira o rio.

[108 Rãs: segunda praga]

26 Então disse יהוה a Moshe: Vai a Paroh,

e dize-lhe: Assim diz יהוה : Deixa ir o meu

povo, para que me sirva. 27 Mas se

recusares deixá-lo ir, ferirei com rãs todos

os teus termos. 28 O rio produzirá rãs em

abundância, que subirão e virão à tua casa,

e ao teu dormitório, e sobre a tua cama, e

às casas dos teus servos, e sobre o teu

povo, e aos teus fornos, e às tuas

amassadeiras. 29 Sim, as rãs subirão sobre

ti, e sobre o teu povo, e sobre todos os teus

servos.


1 Disse mais יהוה a Moshe: Dize a Aharôn:

Estende a tua mão com a vara sobre as

correntes, e sobre os rios, e sobre as

lagoas, e faze subir rãs sobre a terra do

Mitzraim. 2 Aharôn, estendeu a mão sobre


פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ ע אֲלֵהֶ‏ ם | כַאֲשֶ‏ ר

: דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

)14( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כָּבֵ‏ ד

לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | מֵ‏ אֵ‏ ן לְּ‏ שַ‏ לַח הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )15(

לְֵך אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה בַ‏ בֹקֶ‏ ר הִ‏ נֵה יֹצֵ‏ א

הַ‏ מַ‏ יְּמָּ‏ ה וְּ‏ נִצַ‏ בְּ‏ תָּ‏ לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

הַ‏ יְּאֹ‏ ר | וְּ‏ הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר נֶהְּ‏ פַ‏ ‏ְך לְּ‏ נָּחָּ‏ ש

תִ‏ קַ‏ ח בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )16( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו

יהוה אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שְּ‏ לָּחַ‏ נִי אֵ‏ לֶיָך

לֵאמֹ‏ ר שַ‏ לַח אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ד כֹה:‏

)17( כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה בְּ‏ זֹאת תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י

אֲנִי יהוה | הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מַ‏ כֶה בַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ יָּדִ‏ י עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר בַ‏ יְּאֹ‏ ר

וְּ‏ נֶהֶ‏ פְּ‏ כּו לְּ‏ דָּ‏ ם:‏ )18( וְּ‏ הַ‏ דָּ‏ גָּה אֲשֶ‏ ר

בַ‏ יְּאֹ‏ ר תָּ‏ מּות ‏ּובָּ‏ אַ‏ ש הַ‏ יְּאֹ‏ ר | וְּ‏ נִלְּ‏ אּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ שְּ‏ תוֹת מַ‏ יִם מִ‏ ן הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏

)19( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה

אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן קַ‏ ח מַ‏ טְּ‏ ‏ָך ‏ּונְּטֵ‏ ה יָּדְּ‏ ‏ָך

עַ‏ ל מֵ‏ ימֵ‏ י מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל נַהֲרֹתָּ‏ ם עַ‏ ל

יְּאֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ עַ‏ ל ‏ַאגְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ עַ‏ ל כָּל

מִ‏ קְּ‏ וֵה מֵ‏ ימֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ יִהְּ‏ יּו דָּ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה דָּ‏ ם

בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּובָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים

‏ּובָּ‏ אֲבָּ‏ נִים:‏ )20( וַיַעֲׂשּו כֵן מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה וַיָּרֶ‏ ם

בַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה וַיְַך אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר בַ‏ יְּאֹ‏ ר

לְּ‏ עֵ‏ ינֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ עֵ‏ ינֵי עֲבָּ‏ דָּ‏ יו | וַיֵהָּ‏ פְּ‏ כּו

201

Torah Israelita

as águas do Mitzraim, e subiram rãs, que

cobriram a terra do Mitzraim. 3 Então os

magos fizeram o mesmo com os seus

encantamentos, e fizeram subir rãs sobre a

terra do Mitzraim. 4 Chamou, Paroh a

יהוה Moshe e a Aharôn, e disse: Rogai a

que tire as rãs de mim e do meu povo;

depois deixarei ir o povo, para que ofereça

sacrifícios a YHVH. 5 Respondeu Moshe a

Paroh: Digna-te dizer-me quando é que hei

de rogar por ti, e pelos teus servos, e por

teu povo, para tirar as rãs de ti, e das tuas

casas, de sorte que fiquem somente no

rio? . 6 Disse Paroh: Amanhã. E Moshe

disse: Seja conforme a tua palavra, para

que saibas que ninguém há como

nosso Elohey. 7 As rãs, se apartarão de ti, e

das tuas casas, e dos teus servos, e do teu

povo; ficarão somente no rio. 8 Então

saíram Moshe e Aharôn da presença de

Paroh; e Moshe clamou a יהוה por causa

das rãs que tinha trazido sobre Paroh. 9

fez conforme a palavra de Moshe; e as יהוה

rãs morreram nas casas, nos pátios, e nos

campos. 10 E ajuntaram-nas em montes, e

a terra, cheirou mal. 11 Mas vendo Paroh

que havia descanso, endureceu o seu lev, e

não os ouviu, como יהוה tinha dito.


יהוה

[109 Piolho: terceira praga]

12 Disse mais יהוה a Moshe: Dize a

Aharôn: Estende a tua vara, e fere o pó da

terra, para que se torne em piolhos em

toda a terra do Mitzraim. 13 E assim

כָּל הַ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר בַ‏ יְּאֹ‏ ר לְּ‏ דָּ‏ ם:‏ )21(

וְּ‏ הַ‏ דָּ‏ גָּה אֲשֶ‏ ר בַ‏ יְּאֹ‏ ר מֵ‏ תָּ‏ ה וַיִ‏ בְּ‏ אַ‏ ש

הַ‏ יְּאֹ‏ ר וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ שְּ‏ תוֹת

מַ‏ יִם מִ‏ ן הַ‏ יְּאֹ‏ ר | וַיְּהִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )22( וַיַעֲׂשּו כֵן חַ‏ רְּ‏ טֻׁמֵ‏ י

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ לָּטֵ‏ יהֶ‏ ם | וַיֶחֱזַק לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ ע אֲלֵהֶ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

יהוה:‏ )23( וַיִ‏ פֶ‏ ן פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיָּבֹא אֶ‏ ל

בֵ‏ יתוֹ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ ת לִ‏ בוֹ‏ גַם לָּזֹאת:‏

)24( וַיַחְּ‏ פְּ‏ רּו כָּל מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם סְּ‏ בִ‏ יבֹת

הַ‏ יְּאֹ‏ ר מַ‏ יִם לִ‏ שְּ‏ תוֹת | כִ‏ י ‏ֹלא יָּכְּ‏ לּו

לִ‏ שְּ‏ תֹ‏ ת מִ‏ מֵ‏ ימֵ‏ י הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏ )25( וַיִ‏ מָּ‏ לֵא

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים | ‏ַאחֲרֵ‏ י הַ‏ כוֹת

יהוה אֶ‏ ת

הַ‏ יְּאֹ‏ ר:‏

)26( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בֹא אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

שַ‏ לַח אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי:‏ )27( וְּ‏ אִ‏ ם

מָּ‏ אֵ‏ ן אַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ | הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נֹ‏ גֵף

אֶ‏ ת כָּל גְּ‏ בּולְּ‏ ‏ָך בַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים:‏ )28(

וְּ‏ שָּ‏ רַ‏ ץ הַ‏ יְּאֹ‏ ר צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים וְּ‏ עָּ‏ לּו ‏ּובָּ‏ אּו

בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ּובַ‏ חֲדַ‏ ר מִ‏ שְּ‏ כָּבְּ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ ל מִ‏ טָּ‏ תֶ‏ ‏ָך

| ‏ּובְּ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּובְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ תַ‏ נּורֶ‏ יָך

‏ּובְּ‏ מִ‏ שְּ‏ אֲרוֹתֶ‏ יָך:‏ )29( ‏ּובְּ‏ כָּה ‏ּובְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך | יַעֲלּו הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים:‏

202

Torah Israelita

fizeram. Aharôn estendeu a sua mão com

a vara, e feriu o pó da terra, e houve

piolhos nos homens e nos animais; todo o

pó da terra se tornou em piolhos em toda

a terra do Mitzraim. 14 Também os magos

fizeram assim com os seus encantamentos

para produzirem piolhos, mas não

puderam. E havia piolhos, nos homens e

nos animais. 15 Então disseram os magos a

Paroh: Isto é o dedo do Todo-Poderoso.

Porém o lev de Paroh se endureceu, e não

os ouviu, como יהוה tinha dito.

[110 Criaturas daninhas: quarta praga]

16 E יהוה disse a Moshe: levanta-te pela

manhã cedo e põe-te diante de Paroh; ele

: יהוה sairá às águas; e dize-lhe: Assim diz

Deixa ir o meu povo, para que me sirva. 17

Porque se não deixares ir o meu povo,

enviarei 133 animais ferozes sobre ti, e sobre

os teus servos, e sobre o teu povo, e nas

tuas casas; e as casas dos egípcios se

encherão destes enxames, bem como a

terra em que eles estiverem. 18 Mas

naquele dia separarei a terra de Gósem em

que o meu povo mora, a fim de que nela

não tenha enxames de animais ferozes,

para que saibas que eu sou יהוה no meio

desta terra. 19 Assim farei distinção entre

o meu povo e o teu povo; amanhã se fará

este יהוה milagre. 20 assim fez. Entraram

grandes enxames de animais ferozes na


Shemot capítulo 8

)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן נְּטֵ‏ ה אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך בְּ‏ מַ‏ טֶ‏ ‏ָך עַ‏ ל

הַ‏ נְּהָּ‏ רֹת עַ‏ ל הַ‏ יְּאֹ‏ רִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֲגַמִ‏ ים |

וְּ‏ הַ‏ עַ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2( וַיֵט ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל

מֵ‏ ימֵ‏ י מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַתַ‏ עַ‏ ל הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דֵ‏ עַ‏

וַתְּ‏ כַס אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )3( וַיַעֲׂשּו

כֵן הַ‏ חֲרְּ‏ טֻׁמִ‏ ים בְּ‏ לָּטֵ‏ יהֶ‏ ם | וַיַעֲלּו אֶ‏ ת

הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )4(

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

וַיֹאמֶ‏ ר הַ‏ עְּ‏ תִ‏ ירּו אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ יָּסֵ‏ ר

הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נִי ‏ּומֵ‏ עַ‏ מִ‏ י |

וַאֲשַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ יִזְּ‏ בְּ‏ חּו לַיהוָּה:‏

)5( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה הִ‏ תְּ‏ פָּ‏ אֵ‏ ר

עָּ‏ לַי לְּ‏ מָּ‏ תַ‏ י ‏ַאעְּ‏ תִ‏ יר לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך

‏ּולְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך לְּ‏ הַ‏ כְּ‏ רִ‏ ית הַ‏ צֲפַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ּומִ‏ בָּ‏ תֶ‏ יָך | רַ‏ ק בַ‏ יְּאֹ‏ ר תִ‏ שָּ‏ ‏ַארְּ‏ נָּה:‏ )6(

וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ מָּ‏ חָּ‏ ר | וַיֹאמֶ‏ ר כִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י אֵ‏ ין כַיהוָּ‏ ה אֱֹלהֵ‏ ינּו:‏

)7( וְּ‏ סָּ‏ רּו הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ בָּ‏ תֶ‏ יָך

‏ּומֵ‏ עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּומֵ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך | רַ‏ ק בַ‏ יְּאֹ‏ ר

תִ‏ שָּ‏ ‏ַארְּ‏ נָּה:‏ )8( וַיֵצֵ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

מֵ‏ עִ‏ ם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וַיִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה

133

“animais ferozes”: Em outras bíblias “moscas”

203

Torah Israelita

casa de Paroh e nas casas dos seus servos;

e em toda parte do Mitzraim a terra foi

assolada pelos animais ferozes. 21 Então

chamou Paroh a Moshe e a Aharôn, e

disse: Vão, e oferecei sacrifícios ao seu

Poderoso nesta terra. 22 Respondeu

Moshe: Não convém que assim se faça,

porque é abominação aos egípcios o que

havemos de oferecer a יהוה nosso EL-

Poderoso. Sacrificando nós a abominação

dos egípcios perante os seus olhos, não nos

apedrejarão eles? 23 Havemos de ir

caminho de três dias ao deserto, para que

ofereçamos sacrifícios a יהוה nosso Todo-

Poderoso, como ele nos ordenar. 24 Então

disse Paroh: Eu vos deixarei ir, para que

ofereçais sacrifícios ao יהוה seu Poderoso

no deserto; somente não ireis muito longe;

e orai por mim. 25 Respondeu Moshe: Saio

da tua presença e orarei a יהוה que estes

enxames de animais ferozes se apartem

amanhã de Paroh, dos seus servos, e do

seu povo; somente não torne mais Paroh a

proceder dolosamente, não deixando ir o

povo para oferecer sacrifícios a 26 .

Então saiu Moshe da presença de Paroh, e


יהוה

יהוה

orou a 27 . E fez יהוה conforme a

palavra de Moshe, e apartou os enxames

de animais ferozes de Paroh, dos seus

servos, e do seu povo; não ficou uma

sequer. 28 Mas endureceu Paroh ainda

esta vez o seu lev, e não deixou ir o povo.


עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ ם

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )9( וַיַעַ‏ ‏ׂש יהוה כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיָּמֻׁתּו הַ‏ צְּ‏ פַ‏ רְּ‏ דְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ ן

הַ‏ בָּ‏ תִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ חֲצֵ‏ רֹת ‏ּומִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֹת:‏

)10( וַיִ‏ צְּ‏ בְּ‏ רּו אֹ‏ תָּ‏ ם חֳמָּ‏ רִ‏ ם חֳמָּ‏ רִ‏ ם |

וַתִ‏ בְּ‏ אַ‏ ש הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )11( וַיַרְּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

כִ‏ י הָּ‏ יְּתָּ‏ ה הָּ‏ רְּ‏ וָּחָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ בֵ‏ ד אֶ‏ ת לִ‏ בוֹ‏

וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ ע אֲלֵהֶ‏ ם | כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

: (

12( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה יהוה

אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן נְּטֵ‏ ה אֶ‏ ת מַ‏ טְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ ‏ְך

אֶ‏ ת עֲפַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ כִ‏ נִם בְּ‏ כָּל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )13( וַיַעֲׂשּו כֵן וַיֵט

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ בְּ‏ מַ‏ טֵ‏ הּו וַיְַך אֶ‏ ת עֲפַ‏ ר

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וַתְּ‏ הִ‏ י הַ‏ כִ‏ נָּם בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

| כָּל עֲפַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הָּ‏ יָּה כִ‏ נִים בְּ‏ כָּל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )14( וַיַעֲׂשּו כֵן

הַ‏ חַ‏ רְּ‏ טֻׁמִ‏ ים בְּ‏ לָּטֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת

הַ‏ כִ‏ נִים וְּ‏ ‏ֹלא יָּכֹ‏ לּו | וַ‏ תְּ‏ הִ‏ י הַ‏ כִ‏ נָּם

בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )15( וַיֹאמְּ‏ רּו

הַ‏ חַ‏ רְּ‏ טֻׁמִ‏ ים אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ צְּ‏ בַ‏ ע

אֱֹלהִ‏ ים הִ‏ וא | וַיֶחֱזַק לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

שָּ‏ מַ‏ ע אֲלֵהֶ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה:‏


הַ‏ שְּ‏ כֵם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

הִ‏ נֵה יוֹצֵ‏ א הַ‏ מָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו

כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה שַ‏ לַח עַ‏ מִ‏ י וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי:‏

)17( כִ‏ י אִ‏ ם אֵ‏ ינְָּך מְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י

204

Torah Israelita

[111 Epidemia: a quinta praga]

1 Depois יהוה disse a Moshe: Vai a Paroh e

dize-lhe: Assim diz יהוה Elohey dos bney-

Avraham: Deixa ir o meu povo, para que

me sirva. 2 Porque, se recusares deixá-los

ir, e ainda os retiveres, 3 a mão de יהוה será

sobre teu gado, que está no campo: sobre

os cavalos, sobre os jumentos, sobre os

camelos, sobre os bois e sobre as ovelhas;

terá uma epidemia muito grave. 4 Mas

fará distinção entre o gado de Yisra-EL יהוה

e o gado do Mitzraim; e não morrerá nada

de tudo o que pertence aos bney-ysraEL. 5

E יהוה assinalou certo tempo, dizendo:

יהוה Fez, isto na terra. 6 יהוה Amanhã fará

isso no dia seguinte; e todo gado dos

egípcios morreu; porém do gado dos bneyysraEL

não morreu nenhum. 7 E Paroh

mandou ver, e do gado dos bney-ysraEL

nenhum morrera. Mas o lev de Paroh se

obstinou, e não deixou ir o povo.

[112 Furúnculos: sexta praga]

8 Então disse יהוה a Moshe e a Aharôn:

Apanhai mãos cheias de cinza do forno, e

Moshe atire-a para os céus diante dos

olhos de Paroh; 9 e ela se tornará em pó

fino sobre toda a terra do Mitzraim, e terá

tumores que arrebentarão em úlceras nos

homens e no gado, em toda a terra do

Mitzraim. 10 E eles tomaram cinza do

forno, e apresentaram-se diante de Paroh;

e Moshe a espalhou para os céus, e ela se


הִ‏ נְּנִי מַ‏ שְּ‏ לִ‏ יחַ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובַ‏ עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּובְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ בָּ‏ תֶ‏ יָך אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רֹב | ‏ּומָּ‏ לְּ‏ אּו בָּ‏ תֵ‏ י

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רֹב וְּ‏ גַם הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )18( וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ לֵיתִ‏ י

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ מִ‏ י

עֹ‏ מֵ‏ ד עָּ‏ לֶיהָּ‏ לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הֱיוֹת שָּ‏ ם עָּ‏ רֹב |

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י אֲנִי יהוה בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )19( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י פְּ‏ דֻׁ‏ ת בֵ‏ ין עַ‏ מִ‏ י

‏ּובֵ‏ ין עַ‏ מֶ‏ ‏ָך | לְּ‏ מָּ‏ חָּ‏ ר יִהְּ‏ יֶה הָּ‏ אֹ‏ ת הַ‏ זֶה:‏

)20( וַיַעַ‏ ‏ׂש יהוה כֵן וַיָּבֹא עָּ‏ רֹב כָּבֵ‏ ד

בֵ‏ יתָּ‏ ה פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּובֵ‏ ית עֲבָּ‏ דָּ‏ יו | ‏ּובְּ‏ כָּל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם תִ‏ שָּ‏ חֵ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ פְּ‏ נֵי

הֶ‏ עָּ‏ רֹב:‏ )21( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲרֹן | וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ כּו זִ‏ בְּ‏ חּו

לֵאֹלהֵ‏ יכֶם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )22( וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ֹלא נָּכוֹן לַעֲׂשוֹת כֵן כִ‏ י

תוֹעֲבַ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם נִזְּ‏ בַ‏ ח לַיהוָּה

אֱֹלהֵ‏ ינּו | הֵ‏ ן נִזְּ‏ בַ‏ ח אֶ‏ ת תוֹעֲבַ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא יִסְּ‏ קְּ‏ לֻׁנּו:‏

)23( דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים נֵלְֵך

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וְּ‏ זָּבַ‏ חְּ‏ נּו לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ ינּו

כַאֲשֶ‏ ר יֹאמַ‏ ר אֵ‏ לֵינּו:‏ )24( וַיֹאמֶ‏ ר

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲשַ‏ לַח אֶ‏ תְּ‏ כֶם ‏ּוזְּ‏ בַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם

לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ יכֶם בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר רַ‏ ק הַ‏ רְּ‏ חֵ‏ ק

‏ֹלא תַ‏ רְּ‏ חִ‏ יקּו לָּלֶכֶת | הַ‏ עְּ‏ תִ‏ ירּו בַ‏ עֲדִ‏ י:‏

)25( וַיֹאמֶ‏ ר מֹשֶ‏ ה הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יוֹצֵ‏ א

מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ הַ‏ עְּ‏ תַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ סָּ‏ ר

205

Torah Israelita

tomou em tumores que arrebentavam em

úlceras nos homens e no gado. 11 Os

magos não podiam manter-se diante de

Moshe, por causa dos tumores; porque

havia tumores nos magos, e em todos os

egípcios. 12 Mas יהוה endureceu o lev de

Paroh, e este não os ouviu, como

tinha dito a Moshe.


יהוה

[113 Advertência]

13 Então disse יהוה a Moshe: Levanta-te

pela manhã cedo, põe-te diante de Paroh,

e dize-lhe: Assim diz יהוה Elohey dos

134yvrim: Deixa ir o meu povo, para que me

sirva; 14 porque desta vez enviarei todas as

a minhas pragas sobre o teu lev, e sobre os

teus servos, e sobre o teu povo, para que

saibas que não há outro como eu em toda

a terra. 15 Agora, por pouco, teria eu

estendido a mão e ferido a ti e ao teu povo

com epidemia, e tu terias sido destruído da

terra; 16 mas, na emet, para isso te hei

mantido com vida, para te mostrar o meu

poder, e para que o meu nome seja

anunciado em toda a terra. 17 Tu ainda te

exaltas contra o meu povo, não o deixando

ir? 18 Amanhã, por este tempo, farei

chover saraiva tão grave qual nunca houve

no Mitzraim, desde o dia em que foi

fundado até agora. 19 Agora, manda

recolher o teu gado e tudo o que tens no

campo; porque sobre todo homem e

הֶ‏ עָּ‏ רֹב מִ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֵ‏ עֲבָּ‏ דָּ‏ יו ‏ּומֵ‏ עַ‏ מוֹ‏

מָּ‏ חָּ‏ ר | רַ‏ ק ‏ַאל יֹסֵ‏ ף פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה הָּ‏ תֵ‏ ל

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י שַ‏ לַח אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם לִ‏ זְּ‏ בֹ‏ ‏ַח

לַיהוָּה:‏ )26( וַיֵצֵ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה מֵ‏ עִ‏ ם

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וַיֶעְּ‏ תַ‏ ר אֶ‏ ל

יהוה:‏ )27(

וַיַעַ‏ ‏ׂש יהוה כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה וַיָּסַ‏ ר הֶ‏ עָּ‏ רֹב

מִ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֵ‏ עֲבָּ‏ דָּ‏ יו ‏ּומֵ‏ עַ‏ מוֹ‏ | ‏ֹלא נִשְּ‏ ‏ַאר

אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )28( וַיַכְּ‏ בֵ‏ ד פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת לִ‏ בוֹ‏

גַם בַ‏ פַ‏ עַ‏ ם הַ‏ זֹאת | וְּ‏ ‏ֹלא שִ‏ לַח אֶ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

Shemot capítulo 9


פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שַ‏ לַח אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י

וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי:‏ )2( כִ‏ י אִ‏ ם מָּ‏ אֵ‏ ן אַ‏ תָּ‏ ה

לְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ | וְּ‏ עוֹדְּ‏ ‏ָך מַ‏ חֲזִ‏ יק בָּ‏ ם:‏ )3(

הִ‏ נֵה יַד יהוה הוֹיָּה בְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נְָּך אֲשֶ‏ ר

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה בַ‏ סּוסִ‏ ים בַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים בַ‏ גְּ‏ מַ‏ לִ‏ ים

בַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּובַ‏ צֹאן | דֶ‏ בֶ‏ ר כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )4(

וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ לָּה יהוה בֵ‏ ין מִ‏ קְּ‏ נֵה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

‏ּובֵ‏ ין מִ‏ קְּ‏ נֵה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות מִ‏ כָּל

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )5( וַיָּׂשֶ‏ ם יהוה

134

“yvrim”: Hebreus

206

Torah Israelita

animal que se acharem no campo, e não se

recolherem à casa, cairá a saraiva, e

morrerão. 20 Quem dos servos de Paroh

temia a o palavra de יהוה fez Fugir os seus

servos e o seu gado para as casas; 21 mas

aquele que não se importava com a

palavra de יהוה deixou os seus servos e o

seu gado no campo.

[114 Granizo: sétima praga]

22 Então disse יהוה a Moshe: Estende a

tua mão para os céus, para que caia saraiva

em toda a terra do Mitzraim, sobre os

homens e sobre os animais, e sobre toda a

vegetação do campo na terra do Mitzraim.

23 E Moshe estendeu a sua vara para os

céus, e יהוה expediu trovões e saraiva, e

fogo desceu à terra; e יהוה fez chover

saraiva sobre a terra do Mitzraim. 24 Havia,

saraiva misturada com fogo, saraiva tão

grave qual nunca houvera em toda a terra

do Mitzraim, desde que veio a ser uma

nação. 25 E a saraiva feriu, em toda a terra

do Mitzraim, tudo quanto havia no campo,

tanto homens como animais; feriu

também toda vegetação do campo, e

quebrou todas as árvores do campo. 26

Somente na terra de Gósem onde se

achavam os bney-ysraEL, não houve

saraiva. 27 Então Paroh mandou chamar

Moshe e Aharôn, e disse a eles: Esta vez

errei; יהוה é tzadik, mas eu e o meu povo

somos a infiéis. 28 Orai a יהוה ; já bastam

estes trovões da parte do Criador e está


מוֹעֵ‏ ד לֵאמֹ‏ ר | מָּ‏ חָּ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה יהוה

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )6( וַיַעַ‏ ‏ׂש יהוה

אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַיָּמָּ‏ ת כֹל

מִ‏ קְּ‏ נֵה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | ‏ּומִ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵה בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא מֵ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )7( וַיִ‏ שְּ‏ לַח

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא מֵ‏ ת מִ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵה

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ד אֶ‏ חָּ‏ ד | וַיִ‏ כְּ‏ בַ‏ ד לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

וְּ‏ ‏ֹלא שִ‏ לַח אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

)8( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן קְּ‏ חּו לָּכֶם מְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ פְּ‏ נֵיכֶם פִ‏ יחַ‏

כִ‏ בְּ‏ שָּ‏ ן | ‏ּוזְּ‏ רָּ‏ קוֹ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יְּמָּ‏ ה

לְּ‏ עֵ‏ ינֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )9( וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָאבָּ‏ ק עַ‏ ל

כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ חִ‏ ין פֹ‏ רֵ‏ חַ‏

אֲבַ‏ עְּ‏ בֻׁעֹ‏ ת בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )10(

וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת פִ‏ יחַ‏ הַ‏ כִ‏ בְּ‏ שָּ‏ ן וַיַעַ‏ מְּ‏ דּו

לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיִ‏ זְּ‏ רֹק אֹ‏ תוֹ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וַיְּהִ‏ י שְּ‏ חִ‏ ין אֲבַ‏ עְּ‏ בֻׁעֹ‏ ת

פֹ‏ רֵ‏ חַ‏ בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )11( וְּ‏ ‏ֹלא

יָּכְּ‏ לּו הַ‏ חַ‏ רְּ‏ טֻׁמִ‏ ים לַעֲמֹ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה

מִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ שְּ‏ חִ‏ ין | כִ‏ י הָּ‏ יָּה הַ‏ שְּ‏ חִ‏ ין

בַ‏ חֲרְּ‏ טֻׁמִ‏ ם ‏ּובְּ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )12(

וַיְּחַ‏ זֵק יהוה אֶ‏ ת לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

שָּ‏ מַ‏ ע אֲלֵהֶ‏ ם | כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

)13( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה הַ‏ שְּ‏ כֵם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב

לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו כֹה ‏ָאמַ‏ ר

207

Torah Israelita

saraiva; eu vos deixarei ir, e não

permanecereis mais, aqui. 29 Respondeu

Moshe: Logo que eu tiver saído da cidade

estenderei minhas mãos a יהוה ; os trovões

cessarão, e não terá, mais saraiva, para que

saibas que a terra é de 30 . Contudo,

quanto a ti e aos teus servos, eu sei que

nunca temereis diante de יהוה ELOHIM. 31

Naquele momento, o linho e a cevada

foram danificados, porque a cevada já

estava na espiga, e o linho em flor; 32 mas

não foram danificados o trigo e a espelta,

porque não estavam crescidos. 33 Saiu,

Moshe da cidade, da presença de Paroh, e

estendeu as mãos a יהוה ; e cessaram os

trovões e a saraiva, e a chuva não caiu mais

sobre a terra. 34 Vendo Paroh que a chuva,

a saraiva e os trovões tinham cessado,

continuou a errar, e endureceu o seu lev,

ele e os seus servos. 35 Assim, o lev de

Paroh se endureceu, e não deixou ir os

bney-ysraEL, como יהוה tinha dito por

Moshe.


יהוה


15ª Porção: Bo - Vai


Última leitura: Êx 13: 14-16

Conclusão: Jr 46: 13-28

Salmo Bo: 77

יהוה אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שַ‏ לַח אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י

וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי:‏ )14( כִ‏ י בַ‏ פַ‏ עַ‏ ם הַ‏ זֹאת אֲנִי

שֹלֵחַ‏ אֶ‏ ת כָּל מַ‏ גֵפֹ‏ תַ‏ י אֶ‏ ל לִ‏ בְּ‏ ‏ָך

‏ּובַ‏ עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּובְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך | בַ‏ עֲבּור תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י

אֵ‏ ין כָּמֹ‏ נִי בְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )15( כִ‏ י

עַ‏ תָּ‏ ה שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת יָּדִ‏ י וָּאַ‏ ‏ְך אוֹתְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ אֶ‏ ת עַ‏ מְּ‏ ‏ָך בַ‏ דָּ‏ בֶ‏ ר | וַתִ‏ כָּחֵ‏ ד מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )16( וְּ‏ אּולָּם בַ‏ עֲבּור זֹאת

הֶ‏ עֱמַ‏ דְּ‏ תִ‏ יָך בַ‏ עֲבּור הַ‏ רְּ‏ אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת כֹחִ‏ י

| ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן סַ‏ פֵר שְּ‏ מִ‏ י בְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)17( עוֹדְּ‏ ‏ָך מִ‏ סְּ‏ תוֹלֵל בְּ‏ עַ‏ מִ‏ י | לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ם:‏ )18( הִ‏ נְּנִי מַ‏ מְּ‏ טִ‏ יר כָּעֵ‏ ת

מָּ‏ חָּ‏ ר בָּ‏ רָּ‏ ד כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹד | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא הָּ‏ יָּה

כָּמֹ‏ הּו בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ מִ‏ ן הַ‏ יוֹם הִ‏ ‏ּוָּסְּ‏ דָּ‏ ה

וְּ‏ עַ‏ ד עָּ‏ תָּ‏ ה:‏ )19( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה שְּ‏ לַח הָּ‏ עֵ‏ ז

אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נְָּך וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

| כָּל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יִמָּ‏ צֵ‏ א

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא יֵָאסֵ‏ ף הַ‏ בַ‏ יְּתָּ‏ ה וְּ‏ יָּרַ‏ ד

עֲלֵהֶ‏ ם הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד וָּמֵ‏ תּו:‏ )20( הַ‏ יָּרֵ‏ א אֶ‏ ת

דְּ‏ בַ‏ ר יהוה מֵ‏ עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | הֵ‏ נִיס אֶ‏ ת

עֲבָּ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ נֵהּו אֶ‏ ל הַ‏ בָּ‏ תִ‏ ים:‏

)21( וַאֲשֶ‏ ר ‏ֹלא ‏ׂשָּ‏ ם לִ‏ בוֹ‏ אֶ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר

יהוה | וַיַעֲזֹב אֶ‏ ת עֲבָּ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ קְּ‏ נֵהּו בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏

)22( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה נְּטֵ‏ ה

אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וִ‏ יהִ‏ י בָּ‏ רָּ‏ ד בְּ‏ כָּל

אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ עַ‏ ל

208

Torah Israelita

[115 Advertência]

1 Depois disse יהוה a Moshe: vai a Paroh;

porque tenho endurecido o seu lev, e o lev

de seus servos, para manifestar estes meus

sinais no meio deles, 2 e para que contes

aos teus filhos, e aos filhos de teus filhos, as

coisas que fiz no Mitzraim, e os meus sinais

que operei entre eles; para que vocês

saibais que eu sou YHVH . 3 Foram, Moshe

e Aharôn a Paroh, e disseram a ele: Assim

diz יהוה Elohey dos bney-Avraham: Até

quando recusarás humilhar-te diante de

mim? Deixa ir o meu povo, para que me

sirva; 4 mas se tu recusares deixar ir o meu

povo, amanhã trarei gafanhotos aos teus

termos; 5 e eles cobrirão a superfície da

terra, de sorte que não se poderá ver a

terra e comerão o resto do que escapou, o

que vos ficou da saraiva; também comerão

toda árvore que vos cresce no campo; 6 e

encherão as tuas casas, as casas de todos

os teus servos e as casas de todos os

egípcios, como nunca viram teus pais nem

os pais de teus pais, desde o dia em que

apareceram na terra até o dia de hoje. E

virou-se, e saiu da presença de Paroh. 7

Então os servos de Paroh lhe disseram: Até

quando este homem nos há de ser por

laço? Deixa ir os homens, para que sirvam

ao יהוה seu Poderoso; acaso não sabes

ainda que o Mitzraim está destruído? 8

Pelo que Moshe e Aharôn foram levados

outra vez a Paroh, e ele lhes disse: Vão,


הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )23( וַיֵט מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

מַ‏ טֵ‏ הּו עַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וַיהוָּה נָּתַ‏ ן קֹ‏ ‏ֹלת

‏ּובָּ‏ רָּ‏ ד וַתִ‏ הֲלְַך אֵ‏ ש ‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה | וַיַמְּ‏ טֵ‏ ר

יהוה בָּ‏ רָּ‏ ד עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )24(

וַיְּהִ‏ י בָּ‏ רָּ‏ ד וְּ‏ אֵ‏ ש מִ‏ תְּ‏ לַקַ‏ חַ‏ ת בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד | כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא הָּ‏ יָּה

כָּמֹ‏ הּו בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מֵ‏ ‏ָאז הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

לְּ‏ גוֹי:‏ )25( וַיְַך הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

וְּ‏ עַ‏ ד בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

הִ‏ כָּה הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל עֵ‏ ץ הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

שִ‏ בֵ‏ ר:‏ )26( רַ‏ ק בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ גֹ‏ שֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר

שָּ‏ ם בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ֹלא הָּ‏ יָּה בָּ‏ רָּ‏ ד:‏

)27( וַיִ‏ שְּ‏ לַח פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲרֹן וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י

הַ‏ פָּ‏ עַ‏ ם | יהוה הַ‏ צַ‏ דִ‏ יק וַאֲנִי וְּ‏ עַ‏ מִ‏ י

הָּ‏ רְּ‏ שָּ‏ עִ‏ ים:‏ )28( הַ‏ עְּ‏ תִ‏ ירּו אֶ‏ ל יהוה

וְּ‏ רַ‏ ב מִ‏ הְּ‏ יֹת קֹ‏ ‏ֹלת אֱֹלהִ‏ ים ‏ּובָּ‏ רָּ‏ ד |

וַאֲשַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ ‏ֹלא תֹ‏ סִ‏ פּון

לַעֲמֹ‏ ד:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו מֹ‏ שֶ‏ ה

כְּ‏ צֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר אֶ‏ פְּ‏ רֹׂש אֶ‏ ת כַפַי

אֶ‏ ל יהוה | הַ‏ קֹ‏ לוֹת יֶחְּ‏ דָּ‏ לּון וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד

‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה עוֹד לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י לַיהוָּה

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )30( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך | יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

כִ‏ י טֶ‏ רֶ‏ ם תִ‏ ירְּ‏ אּון מִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֱֹלהִ‏ ים:‏ )31( וְּ‏ הַ‏ פִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ שְּ‏ עֹ‏ רָּ‏ ה

209

Torah Israelita

servi ao יהוה seu Poderoso. Mas quais são

os que hão de ir? 9 Respondeu Moshe:

Havemos de ir com os nossos jovens e com

os nossos longevos; com os nossos filhos e

com as nossas filhas, com os nossos

rebanhos e com o nosso gado havemos de

ir; porque temos de celebrar uma festa a

יהוה . Replicou-lhes Paroh: Seja 10

convosco, se eu vos deixar ir a vocês e a

seus pequeninos! Olhai, porque há mal

diante de vocês. 11 Não será assim; agora,

ide vocês, os homens, e servi a יהוה isso é

o que pedistes: E foram expulsos da

presença de Paroh.


יהוה

[116 Gafanhotos: oitava praga]

12 Então disse יהוה a Moshe: Quanto aos

gafanhotos, estende a tua mão sobre a

terra do Mitzraim, para que venham eles

sobre a terra do Mitzraim e comam toda

vegetação da terra, tudo o que deixou a

saraiva. 13 Então estendeu Moshe sua vara

sobre a terra do Mitzraim, e יהוה trouxe

sobre a terra um vento oriental todo

aquele dia e toda aquela noite; e, quando

amanheceu, o vento oriental trouxe os

gafanhotos. 14 Subiram, os gafanhotos

sobre toda a terra do Mitzraim e pousaram

sobre todos os seus termos; tão

numerosos foram, que antes destes nunca

houve tantos, nem depois deles terá. 15

Pois cobriram a face de toda a terra, de

modo que a terra se escureceu; e

comeram toda a vegetação da terra e todo

נֻׁכָּתָּ‏ ה | כִ‏ י הַ‏ שְּ‏ עֹ‏ רָּ‏ ה ‏ָאבִ‏ יב וְּ‏ הַ‏ פִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ה

גִ‏ בְּ‏ עֹ‏ ל:‏ )32( וְּ‏ הַ‏ חִ‏ טָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ כֻׁסֶ‏ מֶ‏ ת ‏ֹלא

נֻׁכּו | כִ‏ י אֲפִ‏ יֹלת הֵ‏ נָּה:‏ )33( וַיֵצֵ‏ א

מֹ‏ שֶ‏ ה מֵ‏ עִ‏ ם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר וַיִ‏ פְּ‏ רֹׂש

כַפָּיו אֶ‏ ל יהוה | וַיַחְּ‏ דְּ‏ לּו הַ‏ קֹ‏ לוֹת

וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד ‏ּומָּ‏ טָּ‏ ר ‏ֹלא נִתַ‏ ‏ְך ‏ָארְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )34(

וַיַרְּ‏ א פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה כִ‏ י חָּ‏ דַ‏ ל הַ‏ מָּ‏ טָּ‏ ר וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד

וְּ‏ הַ‏ קֹ‏ ‏ֹלת וַיֹסֶ‏ ף לַחֲטֹא | וַיַכְּ‏ בֵ‏ ד לִ‏ בוֹ‏

הּוא וַעֲבָּ‏ דָּ‏ יו:‏ )35( וַיֶחֱזַק לֵב

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא שִ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה בְּ‏ יַד מֹשֶ‏ ה:‏

Shemot capítulo 10


פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | כִ‏ י אֲנִי הִ‏ כְּ‏ בַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת לִ‏ ב ‏ֹו

וְּ‏ אֶ‏ ת לֵב עֲבָּ‏ דָּ‏ יו לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן שִ‏ תִ‏ י אֹ‏ תֹ‏ תַ‏ י

אֵ‏ לֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )2( ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תְּ‏ סַ‏ פֵר

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי בִ‏ נְָּך ‏ּובֶ‏ ן בִ‏ נְָּך אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

הִ‏ תְּ‏ עַ‏ לַלְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ תֹ‏ תַ‏ י

אֲשֶ‏ ר ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י בָּ‏ ם | וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִי אֲנִי

יהוה:‏ )3( וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ ים עַ‏ ד מָּ‏ תַ‏ י מֵ‏ ‏ַאנְּתָּ‏

לֵעָּ‏ נֹ‏ ת מִ‏ פָּנָּי | שַ‏ לַח עַ‏ מִ‏ י וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דֻׁ‏ נִי:‏

210

Torah Israelita

o fruto das árvores, que deixara a saraiva;

nada verde ficou, nem de árvore nem de

vegetação do campo, em toda a terra do

Mitzraim. 16 Então Paroh mandou

apressadamente chamar Moshe e Aharôn,

e lhes disse: Errei contra יהוה seu

Poderoso, e contra vocês. 17 Agora:

perdoai-me peço-vos somente esta vez o

meu erro, e orai ao יהוה seu Poderoso que

tire de mim mais esta morte. 18 Saiu,

Moshe da presença de Paroh, e orou a

19 . Então יהוה trouxe um vento

ocidental fortíssimo, o qual levantou os

gafanhotos e os lançou no mar de junco;

não ficou um só gafanhoto em todos os

termos do יהוה Mitzraim. 20 porém,

endureceu o lev de Paroh, e este não

deixou ir os bney-ysraEL.


יהוה

[117 Escuridão: nona praga]

21 Então disse יהוה a Moshe: Estende a

mão para os céus, para que tenha trevas

sobre a terra do Mitzraim, trevas que se

possam apalpar. 22 Estendeu, Moshe a

mão para os céus, e houve trevas espessas

em toda a terra do Mitzraim por três dias.

23 Não se viram uns aos outros, e ninguém

se levantou do seu lugar por três dias; mas

para todos os bney-ysraEL havia luz nas

suas habitações. 24 Paroh mandou chamar

Moshe, e disse: Vão, servi a יהוה ; somente

fiquem os seus rebanhos e o seu gado; mas

vão juntamente convosco os seus

pequeninos. 25 Moshe, porém, disse: Tu

)4( כִ‏ י אִ‏ ם מָּ‏ אֵ‏ ן אַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ אֶ‏ ת

עַ‏ מִ‏ י | הִ‏ נְּנִי מֵ‏ בִ‏ יא מָּ‏ חָּ‏ ר ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה

בִ‏ גְּ‏ בֻׁלֶָך:‏ )5( וְּ‏ כִ‏ סָּ‏ ה אֶ‏ ת עֵ‏ ין הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וְּ‏ ‏ֹלא יּוכַל לִ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ ‏ָאכַל

אֶ‏ ת יֶתֶ‏ ר הַ‏ פְּ‏ לֵטָּ‏ ה הַ‏ נִשְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ת לָּכֶם מִ‏ ן

הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד וְּ‏ ‏ָאכַל אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ ץ הַ‏ צֹמֵ‏ חַ‏

לָּכֶם מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )6( ‏ּומָּ‏ לְּ‏ אּו בָּ‏ תֶ‏ יָך

‏ּובָּ‏ תֵ‏ י כָּל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך ‏ּובָּ‏ תֵ‏ י כָּל מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא רָּ‏ אּו אֲבֹתֶ‏ יָך וַאֲבוֹת

אֲבֹתֶ‏ יָך מִ‏ יוֹם הֱיוֹתָּ‏ ם עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה | וַיִ‏ פֶ‏ ן וַיֵצֵ‏ א מֵ‏ עִ‏ ם

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )7( וַיֹאמְּ‏ רּו עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

אֵ‏ לָּיו עַ‏ ד מָּ‏ תַ‏ י יִהְּ‏ יֶה זֶה לָּנּו לְּ‏ מוֹקֵ‏ ש

שַ‏ לַח אֶ‏ ת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ יַעַ‏ בְּ‏ דּו אֶ‏ ת

יהוה אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם | הֲטֶ‏ רֶ‏ ם תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י

‏ָאבְּ‏ דָּ‏ ה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )8( וַיּושַ‏ ב אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל פַרְּ‏ עֹ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם לְּ‏ כּו עִ‏ בְּ‏ דּו אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | מִ‏ י וָּמִ‏ י הַ‏ הֹ‏ לְּ‏ כִ‏ ים:‏ )9(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה בִ‏ נְּעָּ‏ רֵ‏ ינּו ‏ּובִ‏ זְּ‏ קֵ‏ נֵינּו נֵלְֵך

| בְּ‏ בָּ‏ נֵינּו ‏ּובִ‏ בְּ‏ נוֹתֵ‏ נּו בְּ‏ צֹאנֵנּו

‏ּובִ‏ בְּ‏ קָּ‏ רֵ‏ נּו נֵלְֵך כִ‏ י חַ‏ ג יהוה לָּנּו:‏

)10( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם יְּהִ‏ י כֵן יהוה

עִ‏ מָּ‏ כֶם כַאֲשֶ‏ ר אֲשַ‏ לַח אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ אֶ‏ ת

טַ‏ פְּ‏ כֶם | רְּ‏ אּו כִ‏ י רָּ‏ עָּ‏ ה נֶגֶד פְּ‏ נֵיכֶם:‏

)11( ‏ֹלא כֵן לְּ‏ כּו נָּא הַ‏ גְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ עִ‏ בְּ‏ דּו

211

Torah Israelita

também nos tens de dar nas mãos

sacrifícios e holocaustos, para que

possamos oferecer sacrifícios a יהוה nosso

Criador. 26 E o nosso gado há de ir

conosco; nem uma unha ficará; porque

יהוה dele havemos de tomar para servir a

nosso Criador; porque não sabemos com

que havemos de servir a יהוה até que

cheguemos יהוה lá. 27 porém, endureceu

o lev de Paroh, e este não os quis deixar ir:

28 Então disse Paroh a Moshe: Retira-te de

mim, guarda-te que não mais vejas o meu

rosto; porque no dia em que me vires o

rosto morrerás. 29 Respondeu Moshe:

Disseste bem; eu nunca mais verei a tua

face.


[118 Preparativos para praga final]

1 Disse יהוה a Moshe: Ainda mais um

flagelo trarei sobre Paroh, e sobre o

Mitzraim; depois ele vos deixará ir daqui; e,

deixando vos ir a todos, com efeito vos

expulsará daqui. 2 Fala agora aos ouvidos

do povo, que cada homem peça ao seu

vizinho, e cada mulher à sua vizinha, jóias

de prata e jóias de ouro. 3 E יהוה deu ao

povo benevolência aos olhos dos egípcios.

Além disso o homem Moshe era mui

grande na terra do Mitzraim, aos olhos dos

servos de Paroh e aos olhos do povo.


אֶ‏ ת יהוה כִ‏ י ‏ֹאתָּ‏ ‏ּה אַ‏ תֶ‏ ם מְּ‏ בַ‏ קְּ‏ שִ‏ ים |

וַיְּגָּרֶ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏


יָּדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה וְּ‏ יַעַ‏ ל

עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ יֹאכַל אֶ‏ ת כָּל

עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר הִ‏ שְּ‏ אִ‏ יר

הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד:‏ )13( וַיֵט מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת מַ‏ טֵ‏ הּו

עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיהוָּה נִהַ‏ ג רּוחַ‏

קָּ‏ דִ‏ ים בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ כָּל הַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא וְּ‏ כָּל

הַ‏ לָּיְּלָּה | הַ‏ בֹקֶ‏ ר הָּ‏ יָּה וְּ‏ רּוחַ‏ הַ‏ קָּ‏ דִ‏ ים

נָּׂשָּ‏ א אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה:‏ )14( וַיַעַ‏ ל

הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה עַ‏ ל כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיָּנַח

בְּ‏ כֹ‏ ל גְּ‏ בּול מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד

לְּ‏ פָּ‏ נָּיו ‏ֹלא הָּ‏ יָּה כֵן ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה כָּמֹ‏ הּו

וְּ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה כֵן:‏ )15( וַיְּכַס אֶ‏ ת

עֵ‏ ין כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וַתֶ‏ חְּ‏ שַ‏ ‏ְך הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וַיֹאכַל אֶ‏ ת כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הוֹתִ‏ יר הַ‏ בָּ‏ רָּ‏ ד | וְּ‏ ‏ֹלא

נוֹתַ‏ ר כָּל יֶרֶ‏ ק בָּ‏ עֵ‏ ץ ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )16( וַיְּמַ‏ הֵ‏ ר

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לִ‏ קְּ‏ רֹא לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲרֹן |

וַיֹאמֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

וְּ‏ לָּכֶם:‏ )17( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה ‏ׂשָּ‏ א נָּא חַ‏ טָּ‏ אתִ‏ י

אַ‏ ‏ְך הַ‏ פַ‏ עַ‏ ם וְּ‏ הַ‏ עְּ‏ תִ‏ ירּו לַיהוָּה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | וְּ‏ יָּסֵ‏ ר מֵ‏ עָּ‏ לַי רַ‏ ק אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ וֶת

הַ‏ זֶה:‏ )18( וַיֵצֵ‏ א מֵ‏ עִ‏ ם פַרְּ‏ עֹ‏ ה |

וַיֶעְּ‏ תַ‏ ר אֶ‏ ל יהוה:‏ )19( וַיַהֲפֹ‏ ‏ְך יהוה

212

Torah Israelita

[119 O mensageiro da morte: décima

praga]

4 Depois disse Moshe a Paroh: Assim diz

: a meia-noite eu sairei pelo meio do יהוה

Mitzraim; 5 e todos os primogênitos na

terra do Mitzraim morrerão, desde o

primeiro filho de Paroh, que se assenta

sobre o seu trono, até o primeiro filho da

serva que está detrás da mó, e todos os

primogênitos dos animais. 6 Pelo que terá

grande clamor em toda a terra do

Mitzraim, como nunca houve nem terá

jamais. 7 Mas contra os bney-ysraEL nem

mesmo um cão moverá a sua língua, nem

contra homem nem contra animal; para

que saibais que יהוה faz distinção entre os

egípcios e os bney-ysraEL. 8 Então todos

estes teus servos descerão a mim, e se

inclinarão diante de mim, dizendo: Sai tu, e

todo o povo que te segue as pisadas.

Depois disso eu sairei. E Moshe saiu da

presença de Paroh ardendo em ira.

[120 Certeza final]

9 Pois יהוה dissera a Moshe: Paroh não vos

ouvirá, para que as minhas maravilhas se

multipliquem na terra do Mitzraim. 10 E

Moshe e Aharôn fizeram todas estas

maravilhas diante de Paroh; mas

endureceu o lev de Paroh, que não deixou

ir da sua terra os bney-ysraEL.


רּוחַ‏ יָּם חָּ‏ זָּק מְּ‏ אֹ‏ ד וַיִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה וַיִ‏ תְּ‏ קָּ‏ עֵ‏ הּו יָּמָּ‏ ה סּוף | ‏ֹלא

נִשְּ‏ ‏ַאר ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ ד בְּ‏ כֹ‏ ל גְּ‏ בּול

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )20( וַיְּחַ‏ זֵק יהוה אֶ‏ ת לֵב

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה | וְּ‏ ‏ֹלא שִ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏


יָּדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וִ‏ יהִ‏ י חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך עַ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ יָּמֵ‏ ש חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך:‏ )22( וַיֵט

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וַיְּהִ‏ י

חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך אֲפֵ‏ לָּה בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )23( ‏ֹלא רָּ‏ אּו אִ‏ יש

אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ ‏ֹלא קָּ‏ מּו אִ‏ יש מִ‏ תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו

שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים | ‏ּולְּ‏ כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

הָּ‏ יָּה אוֹר בְּ‏ מוֹשְּ‏ בֹתָּ‏ ם:‏ )24( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמֶ‏ ר לְּ‏ כּו עִ‏ בְּ‏ דּו

אֶ‏ ת יהוה רַ‏ ק צֹאנְּכֶם ‏ּובְּ‏ קַ‏ רְּ‏ כֶם יֻׁצָּ‏ ג |

גַם טַ‏ פְּ‏ כֶם יֵלְֵך עִ‏ מָּ‏ כֶם:‏ )25( וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה גַם אַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ תֵ‏ ן בְּ‏ יָּדֵ‏ נּו זְּ‏ בָּ‏ חִ‏ ים

וְּ‏ עֹ‏ לוֹת | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ינּו לַיהוָּ‏ ה אֱֹלהֵ‏ ינּו:‏

)26( וְּ‏ גַם מִ‏ קְּ‏ נֵנּו יֵלְֵך עִ‏ מָּ‏ נּו ‏ֹלא

תִ‏ שָּ‏ אֵ‏ ר פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה כִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נּו נִקַ‏ ח לַעֲבֹד

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו | וַאֲנַחְּ‏ נּו ‏ֹלא ‏ֵנדַ‏ ע

מַ‏ ה נַעֲבֹד אֶ‏ ת יהוה עַ‏ ד בֹאֵ‏ נּו שָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)27( וַיְּחַ‏ זֵק יהוה אֶ‏ ת לֵב פַרְּ‏ עֹ‏ ה |

וְּ‏ ‏ֹלא ‏ָאבָּ‏ ה לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ם:‏ )28( וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְֵך מֵ‏ עָּ‏ לָּי | הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל

תֹ‏ סֶ‏ ף רְּ‏ אוֹת פָּנַי כִ‏ י בְּ‏ יוֹם רְּ‏ אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך פָּ‏ נַי

יהוה

213

Torah Israelita


[121 A descrição de pessach]

1 Naquele momento, יהוה falou a Moshe

e a Aharôn na terra do Mitzraim, dizendo:

2 135 Este mês será para vocês o princípio

dos meses; este vos será o primeiro dos

meses do ano. 3 Falai a toda a congregação

de Yisra-EL, dizendo: Ao décimo dia deste

mês tomará cada um para si um cordeiro,

segundo as casas dos pais, um cordeiro

para cada família. 4 Mas se a família for

pequena demais para um cordeiro, tomálo-á

juntamente com o vizinho mais

próximo de sua casa, conforme o número

de almas; conforme ao comer de cada um,

fareis a conta para o cordeiro. 5 O cordeiro,

ou cabrito, será sem defeito, macho de um

ano, o qual tomareis das ovelhas ou das

cabras, 6 136 e o guardareis até o décimo

quarto dia deste mês; e toda a assembleia

da congregação de Yisra-EL o matará à

tardinha. 7 Tomarão do sangue, e pô-lo-ão

em ambos os umbrais e na verga da porta,

nas casas em que o comerem. 8 137 E

naquela noite comerão a carne, assada ao

fogo, e pães sem fermento; com ervas

amargosas a comerão. 9 Não comereis

dele cru, nem cozido em água, mas assado


תָּ‏ מּות:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה כֵן דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏

| ‏ֹלא אֹ‏ סִ‏ ף עוֹד רְּ‏ אוֹת פָּנֶיָך:‏

Shemot capítulo 11

)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה עוֹד נֶגַע

אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ָאבִ‏ יא עַ‏ ל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יְּשַ‏ לַח אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ זֶה |

כְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חוֹ‏ כָּלָּה גָּרֵ‏ ש יְּגָּרֵ‏ ש אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מִ‏ זֶה:‏ )2( דַ‏ בֶ‏ ר נָּא בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם |

וְּ‏ יִשְּ‏ אֲלּו אִ‏ יש מֵ‏ אֵ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

מֵ‏ אֵ‏ ת רְּ‏ עּותָּ‏ ‏ּה כְּ‏ לֵי כֶסֶ‏ ף ‏ּוכְּ‏ לֵי זָּהָּ‏ ב:‏

)3( וַיִ‏ תֵ‏ ן יהוה אֶ‏ ת חֵ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | גַם הָּ‏ אִ‏ יש מֹ‏ שֶ‏ ה גָּדוֹל מְּ‏ אֹ‏ ד

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ עֵ‏ ינֵי עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

)4( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

מֹ‏ שֶ‏ ה כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

הַ‏ לַיְּלָּה אֲנִי יוֹצֵ‏ א בְּ‏ תוְֹך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)5( ‏ּומֵ‏ ת כָּל בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

מִ‏ בְּ‏ כוֹר פַרְּ‏ עֹ‏ ה הַ‏ יֹשֵ‏ ב עַ‏ ל כִ‏ סְּ‏ אוֹ‏ עַ‏ ד

בְּ‏ כוֹר הַ‏ שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר ‏ַאחַ‏ ר הָּ‏ רֵ‏ חָּ‏ יִם |

| כַחֲצֹת

135

Ex 12:2 - 153 º Mandamento positivo: Determinar os meses, calculando anos e meses somente em tribunais –‘Este mês será para vós o primeiro dentre

os meses…’

136

Ex 12:6 - 55 º Mandamento positivo: Sacrificar o sacrifício do Pêssach –‘Degolá-lo-á todo o povo…’

137

Ex 12: 8 - 56 º Mandamento positivo: Comer o Pêssch assado na noite de 15 do mês de Nissan –‘Comereis a carne…’

214

Torah Israelita

ao fogo; a sua cabeça com as suas pernas e

com a sua fressura. 10 Nada dele deixareis

até pela manhã; mas o que dele ficar até

pela manhã, queimá-lo-eis no fogo. 11

Assim o comereis: Os seus lombos

cingidos, os seus sapatos nos pés, e o seu

cajado na mão; e o comereis

יהוה apressadamente; esta é a pessach de

. 12 Porque naquela noite passarei pela

terra do Mitzraim, e ferirei todos os

primogênitos na terra do Mitzraim, tanto

dos homens como dos animais; e sobre

todos os 138poderosos do Mitzraim

executarei juízos; eu sou 13 . יהוה Mas o

sangue vos será por sinal nas casas em que

estiverdes: vendo eu o sangue, passarei

por cima de vocês, e não terá entre vocês

praga para vos destruir, quando eu ferir a

terra do Mitzraim. 14 E este dia vos será

por memorial, e o celebrareis por festa a

; através das suas gerações o

celebrareis por regulamento vitalício. 15 139

Por sete dias comereis pães sem fermento;

logo ao primeiro dia tirareis o fermento das

suas casas, porque qualquer que comer

pão levedado, entre o primeiro e o sétimo

dia, esse será cortado de Yisra-EL. 16 E ao

140

primeiro dia terá uma sagrada


וְּ‏ כֹ‏ ל בְּ‏ כוֹר בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )6( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

צְּ‏ עָּ‏ קָּ‏ ה גְּ‏ דֹלָּה בְּ‏ כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

אֲשֶ‏ ר כָּמֹ‏ הּו ‏ֹלא נִהְּ‏ יָּתָּ‏ ה וְּ‏ כָּמֹ‏ הּו ‏ֹלא

תֹ‏ סִ‏ ף:‏ )7( ‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא

יֶחֱרַ‏ ץ כֶלֶב לְּ‏ שֹנוֹ‏ לְּ‏ מֵ‏ אִ‏ יש וְּ‏ עַ‏ ד

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֵ‏ דְּ‏ עּון אֲשֶ‏ ר יַפְּ‏ לֶה

יהוה בֵ‏ ין מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּובֵ‏ ין ‏ִיׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )8(

וְּ‏ יָּרְּ‏ דּו כָּל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך אֵ‏ לֶה אֵ‏ לַי

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו לִ‏ י לֵאמֹ‏ ר צֵ‏ א אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ כָּל

הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֶיָך וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן אֵ‏ צֵ‏ א

| וַיֵצֵ‏ א מֵ‏ עִ‏ ם פַרְּ‏ עֹ‏ ה בָּ‏ חֳרִ‏ י ‏ָאף:‏

)9( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

‏ֹלא יִשְּ‏ מַ‏ ע אֲלֵיכֶם פַרְּ‏ עֹ‏ ה | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

רְּ‏ בוֹת מוֹפְּ‏ תַ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )10(

‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עָּ‏ ‏ׂשּו אֶ‏ ת כָּל

הַ‏ מֹ‏ פְּ‏ תִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה לִ‏ פְּ‏ נֵי פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה |

וַיְּחַ‏ זֵק יהוה אֶ‏ ת לֵב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

שִ‏ לַח אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏

יהוה

Shemot capítulo 12

138

Ex 12: 12 – “poderosos do Mitzraim”: Em outras bíblias “elohim do Egito”, mas como fazer juízo a elohim que não existem? Possivelmente refere-se a

poderosos levantados por homens, tanto ídolos humanos quanto fantasias.

139

Ex 12:15 - 156 º Mandamento positivo: Exterminar o chamêtz (fermento dos cinco cereais) antes da festividade de Pêssach – ‘No primeiro dia,

exterminareis…’

140

Ex 12:16 - 159 º Mandamento positivo: Descansar no primeiro dia da festividade de pêssach – ‘no primeiro dia,…’

Ex 12:16 - 160 º Mandamento positivo: Descansar no sétimo dia da festividade de pêssach – ‘…e no dia sétimo,…’

215

Torah Israelita

convocação; também ao sétimo dia tereis

uma sagrada convocação; neles não se fará

trabalho algum, senão o que diz respeito

ao que cada um houver de comer;

somente isso poderá ser feito por vocês. 17

Guardareis, a festa dos pães sem

fermento, porque nesse mesmo dia tirei

seus exércitos da terra do Mitzraim; pelo

que guardareis este dia através das suas

gerações por regulamento vitalício. 18 141

No primeiro mês, aos catorze dias do mês,

à tarde, comereis pães sem fermento até

vinte e um do mês à tarde. 19 Por sete dias

não se ache fermento algum nas suas

casas; porque qualquer que comer pão

levedado, esse será cortado da

congregação de Yisra-EL, tanto o peregrino

como o natural da terra. 20 Nada levedado

comereis; em todas as suas habitações

comereis pães sem fermento.

[122 Os preparativos para pessach]

21 Chamou, Moshe todos os longevos de

Yisra-EL, e disse a eles: Vão e tomai-vos

cordeiros segundo as suas famílias, e imolai

a pessach. 22 Então tomareis um molho de

hissopo, embebê-lo-eis no sangue que

estiver na bacia e marcareis com ele a

verga da porta e os dois umbrais; mas

nenhum de vocês sairá da porta da sua

casa até pela manhã. 23 Porque

passará para ferir aos egípcios; e, ao ver o



‏ַאהֲרֹן בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לֵאמֹ‏ ר:‏ )2(

הַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה לָּכֶם רֹאש חֳדָּ‏ שִ‏ ים |

רִ‏ אשוֹן הּוא לָּכֶם לְּ‏ חָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ נָּה:‏

)3( דַ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לֵאמֹר בֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשֹר לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה | וְּ‏ יִקְּ‏ חּו

לָּהֶ‏ ם אִ‏ יש ‏ׂשֶ‏ ה לְּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבֹת ‏ׂשֶ‏ ה

לַבָּ‏ יִת:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ ם יִמְּ‏ עַ‏ ט הַ‏ בַ‏ יִת מִ‏ הְּ‏ יֹת

מִ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ לָּקַ‏ ח הּוא ‏ּושְּ‏ כֵנוֹ‏ הַ‏ קָּ‏ רֹב אֶ‏ ל

בֵ‏ יתוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ כְּ‏ סַ‏ ת נְּפָּ‏ שֹת | אִ‏ יש לְּ‏ פִ‏ י

‏ָאכְּ‏ לוֹ‏ תָּ‏ כֹ‏ סּו עַ‏ ל הַ‏ שֶ‏ ה:‏ )5( ‏ׂשֶ‏ ה

תָּ‏ מִ‏ ים זָּכָּר בֶ‏ ן שָּ‏ נָּה יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם | מִ‏ ן

הַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים ‏ּומִ‏ ן הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים תִ‏ קָּ‏ חּו:‏ )6(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ד ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה | וְּ‏ שָּ‏ חֲטּו אֹ‏ תוֹ‏

כֹל קְּ‏ הַ‏ ל עֲדַ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בֵ‏ ין הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם:‏

)7( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ מְּ‏ זּוזֹת וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קוֹף | עַ‏ ל הַ‏ בָּ‏ תִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר יֹאכְּ‏ לּו אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )8( וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו

אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ זֶה | צְּ‏ לִ‏ י אֵ‏ ש

‏ּומַ‏ צוֹת עַ‏ ל מְּ‏ רֹרִ‏ ים יֹאכְּ‏ לֻׁהּו:‏ )9( ‏ַאל

תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ מֶ‏ נּו נָּא ‏ּובָּ‏ שֵ‏ ל מְּ‏ בֻׁשָּ‏ ל

בַ‏ מָּ‏ יִם | כִ‏ י אִ‏ ם צְּ‏ לִ‏ י אֵ‏ ש רֹאשוֹ‏ עַ‏ ל

כְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ ל קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )10( וְּ‏ ‏ֹלא

תוֹתִ‏ ירּו מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר | וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ תָּ‏ ר

יהוה

141

Ex 12:18 - 158 º Mandamento positivo: Comer matzá (pão ázimo) na primeira noite – ‘…ao anoitecer, comereis matzôt…’

216

Torah Israelita

sangue na verga da porta e em ambos os

umbrais, יהוה passará aquela porta, e não

deixará o destruidor entrar em suas casas

para vos ferir. 24 Por conseguinte

guardareis isto por regulamento para

vocês e para seus filhos, para sempre. 25

Quando, tiverdes entrado na terra que

vos dará, como tem prometido,

guardareis este culto. 26 E quando seus

filhos vos perguntarem: Que quereis dizer

com este culto? 27 Respondereis: Este é o

sacrifício da pessach de יהוה que passou as

casas dos bney-ysraEL no Mitzraim,

quando feriu os egípcios, e livrou as nossas

casas. Então o povo inclinou-se e adorou.

28 E foram os bney-ysraEL, e fizeram isso;

como יהוה ordenara a Moshe e a Aharôn,

assim fizeram.


יהוה

[123 O mensageiro da morte]

יהוה 29 E aconteceu que à meia-noite

feriu todos os primogênitos na terra do

Mitzraim, desde o primeiro filho de Paroh,

que se assentava em seu trono, até o

primeiro filho do cativo que estava no

cárcere, e todos os primogênitos dos

animais. 30 E Paroh levantou-se de noite,

ele e todos os seus servos, e todos os

egípcios; e fez-se grande clamor no

Mitzraim, porque não havia casa em que

não houvesse um morto. 31 Então Paroh

chamou Moshe e Aharôn de noite, e disse:

Levantai-vos, saí do meio do meu povo,

tanto vocês como os bney-ysraEL; e ide

מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹפּו:‏ )11(

וְּ‏ כָּכָּה תֹ‏ אכְּ‏ לּו אֹ‏ תוֹ‏ מָּ‏ תְּ‏ נֵיכֶם חֲגֻׁרִ‏ ים

נַעֲלֵיכֶם בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֵיכֶם ‏ּומַ‏ קֶ‏ לְּ‏ כֶם בְּ‏ יֶדְּ‏ כֶם

| וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ חִ‏ פָּזוֹן פֶ‏ סַ‏ ח הּוא

לַיהוָּה:‏ )12( וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ זֶה וְּ‏ הִ‏ כֵיתִ‏ י כָּל

בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ עַ‏ ד

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | ‏ּובְּ‏ כָּל אֱֹלהֵ‏ י מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲנִי יהוה:‏ )13( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ דָּ‏ ם

לָּכֶם לְּ‏ אֹ‏ ת עַ‏ ל הַ‏ בָּ‏ תִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם

שָּ‏ ם וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם ‏ּופָּ‏ סַ‏ חְּ‏ תִ‏ י

עֲלֵכֶם | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בָּ‏ כֶם נֶגֶף

לְּ‏ מַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית בְּ‏ הַ‏ כֹתִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)14( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה לָּכֶם לְּ‏ זִ‏ כָּרוֹן

וְּ‏ חַ‏ גֹ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תוֹ‏ חַ‏ ג לַיהוָּה | לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם

חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם תְּ‏ חָּ‏ גֻׁהּו:‏ )15( שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים מַ‏ צוֹת תֹ‏ אכֵלּו אַ‏ ‏ְך בַ‏ יוֹם

הָּ‏ רִ‏ אשוֹן תַ‏ שְּ‏ בִ‏ יתּו שְּ‏ אֹ‏ ר מִ‏ בָּ‏ תֵ‏ יכֶם |

כִ‏ י כָּל אֹ‏ כֵל חָּ‏ מֵ‏ ץ וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשֹן עַ‏ ד

יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ עִ‏ י:‏ )16( ‏ּובַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם | כָּל מְּ‏ לָּאכָּה ‏ֹלא

יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה בָּ‏ הֶ‏ ם אַ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר יֵָאכֵל לְּ‏ כָּל

נֶפֶ‏ ש הּוא לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לָּכֶם:‏ )17(

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ צוֹת כִ‏ י בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת צִ‏ בְּ‏ אוֹתֵ‏ יכֶם

217

Torah Israelita

servir a יהוה como têm dito. 32 Levai

também convosco os seus rebanhos e o

seu gado, como têm dito; e ide, e

abençoai-me a mim. 33 E os egípcios

apertavam ao povo, e apressando-se por

lançá-los da terra; porque diziam: Estamos

todos mortos. 34 Ao que o povo tomou a

massa, antes que ela levedasse, e as

amassadeiras atadas e em seus vestidos,

sobre os ombros. 35 Fizeram, os bneyysraEL

conforme a palavra de Moshe, e

pediram aos egípcios jóias de prata, e jóias

de ouro, e vestidos. 36 E יהוה deu ao povo

benevolência aos olhos dos egípcios, de

modo que estes lhe davam o que pedia; e

despojaram aos egípcios.

[124 O êxodo]

37 Assim viajaram os bney-ysraEL de a

Ramessés a Sucote, cerca de seiscentos mil

homens de pé, sem contar as crianças. 38

Também subiu com eles uma grande

mistura de gente; e, em rebanhos e

manadas, uma grande quantidade de

gado. 39 E cozeram bolos sem fermento da

massa que levaram do Mitzraim, porque

ela não se tinha levedado, uma vez que

foram lançados do Mitzraim; e não

puderam deter-se, nem haviam preparado

comida. 40 Naquele momento, o tempo

que os bney-ysraEL moraram no Mitzraim

foi de quatrocentos e trinta anos. 41 E

aconteceu que, ao fim de quatrocentos e

trinta anos, naquele mesmo dia, todos os


מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם:‏ )18(

בָּ‏ רִ‏ אשֹן בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש

בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב תֹ‏ אכְּ‏ לּו מַ‏ צֹת | עַ‏ ד יוֹם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים לַחֹ‏ דֶ‏ ש בָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )19(

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ר ‏ֹלא יִמָּ‏ צֵ‏ א

בְּ‏ בָּ‏ תֵ‏ יכֶם | כִ‏ י כָּל אֹ‏ כֵל מַ‏ חְּ‏ מֶ‏ צֶ‏ ת

וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עֲדַ‏ ת

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בַ‏ גֵר ‏ּובְּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רַ‏ ח הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )20(

כָּל מַ‏ חְּ‏ מֶ‏ צֶ‏ ת ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו | בְּ‏ כֹ‏ ל

מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם תֹ‏ אכְּ‏ לּו מַ‏ צוֹת:‏

)21( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ כָּל זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם | מִ‏ שְּ‏ כּו ‏ּוקְּ‏ חּו לָּכֶם

צֹאן לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יכֶם וְּ‏ שַ‏ חֲטּו הַ‏ פָּ‏ סַ‏ ח:‏

)22( ‏ּולְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם אֲגֻׁדַ‏ ת אֵ‏ זוֹב

‏ּוטְּ‏ בַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם בַ‏ דָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר בַ‏ סַ‏ ף וְּ‏ הִ‏ גַעְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קוֹף וְּ‏ אֶ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ מְּ‏ זּוזֹת מִ‏ ן

הַ‏ דָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר בַ‏ סָּ‏ ף | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם ‏ֹלא תֵ‏ צְּ‏ אּו

אִ‏ יש מִ‏ פֶ‏ תַ‏ ח בֵ‏ יתוֹ‏ עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר:‏ )23(

וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ר יהוה לִ‏ נְּגֹ‏ ף אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ ‏ַריִם וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ שְּ‏ קוֹף וְּ‏ עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ מְּ‏ זּוזֹת | ‏ּופָּ‏ סַ‏ ח יהוה עַ‏ ל הַ‏ פֶ‏ תַ‏ ח

וְּ‏ ‏ֹלא יִתֵ‏ ן הַ‏ מַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית לָּבֹא אֶ‏ ל בָּ‏ תֵ‏ יכֶם

לִ‏ נְּגֹ‏ ף:‏ )24( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ זֶה | לְּ‏ חָּ‏ ק לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך עַ‏ ד עוֹלָּם:‏

)25( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן

יהוה לָּכֶם כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֵ‏ ר |

218

Torah Israelita

exércitos de יהוה saíram da terra do

Mitzraim. 42 Esta é uma noite que se deve

guardar a יהוה porque os tirou da terra do

Mitzraim; esta é a noite de יהוה que deve

ser guardada por todos os bney-ysraEL

através das suas gerações.

[125 As leis de pessach]

43 Disse mais יהוה a Moshe e a Aharôn:

Esta é a ordenança da pessach; nenhum,

estrangeiro comerá dela; 44 mas todo

servo comprado por dinheiro, depois que

o houveres circuncidado, comerá dela. 45

O forasteiro e o assalariado não comerão

dela. 46 Numa só casa se comerá o

cordeiro; não levareis daquela carne fora

da casa nem lhe quebrareis osso algum. 47

Toda a congregação de Yisra-EL a

observará. 48 Quando, porém, algum

estrangeiro peregrinar entre vocês e quiser

celebrar a pessach a יהוה circuncidem-se

todos os seus varões; então se chegará e a

celebrará, e será como o natural da terra;

mas nenhum incircunciso comerá dela. 49

Terá uma mesma Toráh para o natural e

para o estrangeiro que peregrinar entre

vocês. 50 Assim, fizeram todos os bneyysraEL;

como יהוה ordenara a Moshe e a

Aharôn, assim fizeram.

[126 Saindo do mitzraim]


‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה הַ‏ זֹאת:‏ )26(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יֹאמְּ‏ רּו אֲלֵיכֶם בְּ‏ נֵיכֶם | מָּ‏ ה

הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לָּכֶם:‏ )27( וַאֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

זֶבַ‏ ח פֶ‏ סַ‏ ח הּוא לַיהוָּה אֲשֶ‏ ר פָּסַ‏ ח

עַ‏ ל בָּ‏ תֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ נָּגְּ‏ פ ‏ֹו

אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ תֵ‏ ינּו הִ‏ צִ‏ יל | וַיִ‏ קֹ‏ ד

הָּ‏ עָּ‏ ם וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו:‏ )28( וַיֵלְּ‏ כּו וַיַעֲׂשּו

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

( מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו:‏

וַיְּהִ‏ י בַ‏ חֲצִ‏ י הַ‏ לַיְּלָּה וַיהוָּה הִ‏ כָּה כָּל

בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בְּ‏ כֹ‏ ר פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

הַ‏ יֹשֵ‏ ב עַ‏ ל כִ‏ סְּ‏ אוֹ‏ עַ‏ ד בְּ‏ כוֹר הַ‏ שְּ‏ בִ‏ י

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ בֵ‏ ית הַ‏ בוֹר | וְּ‏ כֹ‏ ל בְּ‏ כוֹר

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )30( וַיָּקָּ‏ ם פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לַיְּלָּה

הּוא וְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַתְּ‏ הִ‏ י

צְּ‏ עָּ‏ קָּ‏ ה גְּ‏ דֹלָּה בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | כִ‏ י אֵ‏ ין בַ‏ יִת

אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין שָּ‏ ם מֵ‏ ת:‏ )31( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲרֹן לַיְּלָּה וַיֹאמֶ‏ ר קּומּו

צְּ‏ אּו מִ‏ תוְֹך עַ‏ מִ‏ י גַם אַ‏ תֶ‏ ם גַם בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ּולְּ‏ כּו עִ‏ בְּ‏ דּו אֶ‏ ת יהוה

כְּ‏ דַ‏ בֶ‏ רְּ‏ כֶם:‏ )32( גַם צֹאנְּכֶם גַם

וָּלֵכּו |

)29

בְּ‏ קַ‏ רְּ‏ כֶם קְּ‏ חּו כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תֶ‏ ם גַם אֹ‏ תִ‏ י:‏ )33( וַתֶ‏ חֱזַק

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם לְּ‏ מַ‏ הֵ‏ ר לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ם מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | כִ‏ י ‏ָאמְּ‏ רּו כֻׁלָּנּו מֵ‏ תִ‏ ים:‏ )34(

וַיִ‏ שָּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת בְּ‏ צֵ‏ קוֹ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם יֶחְּ‏ מָּ‏ ץ |

מִ‏ שְּ‏ אֲרֹתָּ‏ ם צְּ‏ רֻׁ‏ רֹת בְּ‏ ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם עַ‏ ל

219

Torah Israelita

51 E naquele mesmo dia יהוה tirou os

bney-ysraEL da terra do Mitzraim, segundo

os seus exércitos.


16ª Porção: Beshalach – Quando ele

expediu



Conclusão: Jz 4: 4-5: 31

Salmo Shirah: 66

[127 Comemoração da saída]

1 Então falou יהוה a Moshe, dizendo: 2

Santifica-me todo primeiro filho, todo o

que abrir a madre de sua ima entre os

bney-ysraEL, assim de homens como de

animais; porque meu é. 3 E Moshe disse ao

povo: Lembrai-vos deste dia, em que

saístes do Mitzraim, da casa da servidão;

com poderosa mão יהוה vos tirou daqui;

por conseguinte não se comerá pão

levedado. 4 Hoje, no mês de abibe, vocês

saem. 5 Quando יהוה te houver

introduzido na terra dos kenaanitas, dos

heteus, do emori, dos heveus e dos Yvusiy,

que ele jurou a teus pais que te daria, terra

que mana leite e mel, guardarás este culto

nestê mes. 6 Sete dias comerás pães sem

fermento, e ao sétimo dia terá uma festa a

7 . Sete dias se comerão pães sem


שִ‏ כְּ‏ מָּ‏ ם:‏ )35( ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עָּ‏ ‏ׂשּו

כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר מֹשֶ‏ ה | וַיִ‏ שְּ‏ אֲלּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כְּ‏ לֵי

כֶסֶ‏ ף ‏ּוכְּ‏ לֵי זָּהָּ‏ ב ‏ּוׂשְּ‏ מָּ‏ ‏ֹלת:‏ )36(

וַיהוָּה נָּתַ‏ ן אֶ‏ ת חֵ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיַשְּ‏ אִ‏ לּום | וַיְּנַצְּ‏ לּו אֶ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)37( וַיִ‏ סְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ רַ‏ עְּ‏ מְּ‏ סֵ‏ ס

סֻׁכֹתָּ‏ ה | כְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף רַ‏ גְּ‏ לִ‏ י

הַ‏ גְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ בַ‏ ד מִ‏ טָּ‏ ף:‏ )38( וְּ‏ גַם עֵ‏ רֶ‏ ב

רַ‏ ב עָּ‏ לָּה אִ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ צֹאן ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר מִ‏ קְּ‏ נֶה

כָּבֵ‏ ד מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )39( וַיֹאפּו אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ צֵ‏ ק

אֲשֶ‏ ר הוֹצִ‏ יאּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עֻׁגֹ‏ ת מַ‏ צוֹת

כִ‏ י ‏ֹלא חָּ‏ מֵ‏ ץ | כִ‏ י גֹ‏ רְּ‏ שּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לּו לְּ‏ הִ‏ תְּ‏ מַ‏ הְּ‏ מֵ‏ ‏ּהַ‏ וְּ‏ גַם צֵ‏ דָּ‏ ה ‏ֹלא

עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם:‏ )40( ‏ּומוֹשַ‏ ב בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר יָּשְּ‏ בּו בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה:‏

)41( וַיְּהִ‏ י מִ‏ קֵ‏ ץ שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת שָּ‏ נָּה | וַיְּהִ‏ י בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה יָּצְּ‏ אּו כָּל צִ‏ בְּ‏ אוֹת יהוה

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )42( לֵיל שִ‏ מֻׁרִ‏ ים

הּוא לַיהוָּה לְּ‏ הוֹצִ‏ יָאם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | הּוא הַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ זֶה לַיהוָּה

שִ‏ מֻׁרִ‏ ים לְּ‏ כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏

)43( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

זֹאת חֻׁקַ‏ ת הַ‏ פָּסַ‏ ח | כָּל בֶ‏ ן נֵכָּר ‏ֹלא

יהוה

220

Torah Israelita

fermento, e o levedado não se verá

contigo, nem ainda fermento será visto em

todos os teus termos. 8 142 Naquele dia

contarás a teu filho, dizendo: Isto é por

causa do que יהוה me fez, quando eu saí

do Mitzraim; 9 e te será por sinal sobre tua

mão e por memorial entre teus olhos, para

que a Toráh de יהוה esteja em tua boca;

uma vez que com poderosa mão יהוה te

tirou do Mitzraim. 10 Por conseguinte

guardarás este regulamento a seu tempo,

de ano em ano.

[128 Consagração do primogênito]

11 Também quando יהוה te houver

introduzido na terra dos kenaanitas, como

jurou a ti e a teus pais, quando houver

dado, 12 separarás para יהוה tudo o que

abrir a madre, até mesmo todo primeiro

filho dos teus animais; os machos serão de

13 . Mas todo primeiro filho de

jumenta resgatarás com um cordeiro; e, se

o não quiseres resgatar, quebrar-lhe-ás a

cerviz: ; e todo primeiro filho do homem

entre teus filhos resgatarás. 14 E quando

teu filho te perguntar no futuro, dizendo:

Que é isto? Responder-lhe-ás: יהוה com

poderosa mão, nos tirou do Mitzraim, da

casa da servidão. 15 Porque aconteceu

que, endurecendo-se Paroh, para não nos

deixar ir, יהוה matou todos os

primogênitos na terra do Mitzraim, tanto


יֹאכַל בוֹ:‏ )44( וְּ‏ כָּל עֶ‏ בֶ‏ ד אִ‏ יש

מִ‏ קְּ‏ נַת כָּסֶ‏ ף | ‏ּומַ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ ‏ָאז יֹאכַל

בוֹ:‏ )45( תוֹשָּ‏ ב וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר ‏ֹלא יֹאכַל

בוֹ:‏ )46( בְּ‏ בַ‏ יִת אֶ‏ חָּ‏ ד יֵָאכֵל ‏ֹלא

תוֹצִ‏ יא מִ‏ ן הַ‏ בַ‏ יִת מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר חּוצָּ‏ ה |

וְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ בְּ‏ רּו בוֹ:‏ )47( כָּל

עֲדַ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יַעֲׂשּו אֹ‏ תוֹ:‏ )48( וְּ‏ כִ‏ י

יָּגּור אִ‏ תְּ‏ ‏ָך גֵר וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה

הִ‏ מוֹל לוֹ‏ כָּל זָּכָּר וְּ‏ ‏ָאז יִקְּ‏ רַ‏ ב לַעֲׂשֹתוֹ‏

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כְּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רַ‏ ח הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ כָּל עָּ‏ רֵ‏ ל ‏ֹלא

יֹאכַל בוֹ:‏ )49( תוֹרָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת יִהְּ‏ יֶה

לָּאֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח | וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם:‏ )50(

וַיַעֲׂשּו כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו:‏

)51( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

| הוֹצִ‏ יא יהוה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

יהוה

Shemot capítulo 13


)2( קַ‏ דֶ‏ ש לִ‏ י כָּל בְּ‏ כוֹר פֶטֶ‏ ר כָּל רֶ‏ חֶ‏ ם

בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | לִ‏ י

הּוא:‏ )3( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם

142

Ex 13:8 - 157 º Mandamento positivo: Relatar sobre a saída do Egito na primeira noite de Pêssach – ‘Contarás a teu fiho naquele dia …’

221

Torah Israelita

os primogênitos dos homens como os

primogênitos dos animais; por isso eu

sacrifico a יהוה todos os primogênitos,

sendo machos; mas a todo primeiro filho

de meus filhos eu resgato. 16 E isto será

por sinal sobre tua mão, e por frontais

entre os teus olhos, porque יהוה com

poderosa mão, nos tirou do Mitzraim.

[129 A saída do mitzraim]

17 Naquele tempo, quando Paroh deixou

ir o povo, ELOHIM não o conduziu pelo

caminho da terra dos felishtim, se bem que

fosse mais perto; porque ELOHIM disse:

Para que acaso o povo não se arrependa,

vendo a guerra, e volte para o Mitzraim; 18

mas ELOHIM fez o povo rodear pelo

caminho do deserto perto do mar de

junco; e os bney-ysraEL subiram armados

da terra do Mitzraim. 19 Moshe levou

consigo os ossos de Yosef, uma vez que

havia este solenemente ajuramentado os

bney-ysraEL, dizendo: Certamente

ELOHIM vos visitará; e vocês haveis de

levar daqui convosco os meus ossos. 20

Assim partiram de Sucote, e acamparam-

יהוה se em Etã, à entrada do deserto. 21 E

ia adiante deles, de dia numa coluta e os

dois para os guiar pelo caminho, e de noite

numa coluna de fogo para os alumiar, a fim

de que caminhassem de dia e de noite. 22

Não desaparecia de diante do povo a


זָּכוֹר אֶ‏ ת הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר יְּצָּ‏ אתֶ‏ ם

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים כִ‏ י בְּ‏ חֹ‏ זֶק יָּד

הוֹצִ‏ יא יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ זֶה | וְּ‏ ‏ֹלא

יֵָאכֵל חָּ‏ מֵ‏ ץ:‏ )4( הַ‏ יוֹם אַ‏ תֶ‏ ם יֹצְּ‏ אִ‏ ים

| בְּ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב:‏ )5( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י

יְּבִ‏ יאֲָך יהוה אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֶ‏ יָך לָּתֶ‏ ת לְָּך אֶ‏ רֶ‏ ץ

זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש | וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה הַ‏ זֹאת בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה:‏ )6(

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תֹ‏ אכַל מַ‏ צֹת | ‏ּובַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י חַ‏ ג לַיהוָּה:‏ )7( מַ‏ צוֹת

יֵָאכֵל אֵ‏ ת שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ יָּמִ‏ ים | וְּ‏ ‏ֹלא

יֵרָּ‏ אֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך חָּ‏ מֵ‏ ץ וְּ‏ ‏ֹלא יֵרָּ‏ אֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ר

בְּ‏ כָּל גְּ‏ בֻׁלֶָך:‏ )8( וְּ‏ הִ‏ גַדְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ בִ‏ נְָּך בַ‏ יוֹם

הַ‏ הּוא לֵאמֹ‏ ר | בַ‏ עֲבּור זֶה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

יהוה לִ‏ י בְּ‏ צֵ‏ אתִ‏ י מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )9(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אוֹת עַ‏ ל יָּדְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ זִ‏ כָּרוֹן בֵ‏ ין

עֵ‏ ינֶיָך לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ הְּ‏ יֶה תוֹרַ‏ ת יהוה

בְּ‏ פִ‏ יָך | כִ‏ י בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה הוֹצִ‏ אֲָך יְּהוֹ‏ ‏ָּה

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )10( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֻׁקָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת לְּ‏ מוֹעֲדָּ‏ ‏ּה | מִ‏ יָּמִ‏ ים יָּמִ‏ ימָּ‏ ה:‏

)11( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יְּבִ‏ אֲָך יהוה

אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי כַאֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ לַאֲבֹתֶ‏ יָך | ‏ּונְּתָּ‏ נָּּה לְָּך:‏ )12(

וְּ‏ הַ‏ עֲבַ‏ רְּ‏ תָּ‏ כָּל פֶטֶ‏ ר רֶ‏ חֶ‏ ם לַיהוֹ‏ ‏ָּה | וְּ‏ כָּל

פֶ‏ טֶ‏ ר שֶ‏ גֶר בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך

222

Torah Israelita

coluna de nuvem de dia, nem a coluna de

fogo de noite.


[130 O Mitzraim persegue a casa de

Ysrael]

1 Disse יהוה a Moshe: 2 Fala aos bneyysraEL

que se voltem e se acampem diante

de Pi-Hairote, entre Migdol e o mar, diante

de Baal-Zefom; em frente dele assentareis

o acampamento junto ao mar. 3 Então

Paroh dirá dos bney-ysraEL: Eles estão

embaraçados na terra, o deserto os

encerrou. 4 Eu endurecerei o lev de Paroh,

e ele os perseguirá; exaltar-me-ei em

Paroh, e em todo o seu exército; e saberão

os egípcios que eu sou יהוה . E eles fizeram

assim. 5 Quando, foi anunciado ao melech

do Mitzraim que o povo havia fugido,

mudou-se o lev de Paroh, e dos seus

servos, contra o povo, e disseram: Que é

isso que fizemos, permitindo que Yisra-EL

saísse e deixasse de nos servir? 6 E Paroh

aprontou o seu carro, e tomou consigo o

seu povo; 7 tomou também seiscentos

carros escolhidos e todos os carros do

Mitzraim, e capitães sobre todos eles. 8

Porque יהוה endureceu o lev de Paroh,

melech do Mitzraim, e este perseguiu os

bney-ysraEL; os bney-ysraEL saíam

afoitamente. 9 Os egípcios, com todos os

cavalos e carros de Paroh, e os seus


הַ‏ זְּ‏ כָּרִ‏ ים לַיהוָּה:‏ )13( וְּ‏ כָּל פֶ‏ טֶ‏ ר

חֲמֹר תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה בְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה

וַעֲרַ‏ פְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ כֹל בְּ‏ כוֹר ‏ָאדָּ‏ ם בְּ‏ בָּ‏ נֶיָך

תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה:‏ )14( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יִשְּ‏ ‏ָאלְּ‏ ‏ָך בִ‏ נְָּך

מָּ‏ חָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר מַ‏ ה זֹאת | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו

בְּ‏ חֹ‏ זֶק יָּד הוֹצִ‏ יָאנּו יהוה מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )15( וַיְּהִ‏ י כִ‏ י הִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חֵ‏ נּו וַיַהֲרֹג יְּהוֹ‏ ‏ָּה כָּל

בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בְּ‏ כֹר ‏ָאדָּ‏ ם

וְּ‏ עַ‏ ד בְּ‏ כוֹר בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | עַ‏ ל כֵן אֲנִי זֹבֵ‏ חַ‏

לַיהוָּה כָּל פֶ‏ טֶ‏ ר רֶ‏ חֶ‏ ם הַ‏ זְּ‏ כָּרִ‏ ים וְּ‏ כָּל

בְּ‏ כוֹר בָּ‏ נַי אֶ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה:‏ )16( וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ אוֹת

עַ‏ ל יָּדְּ‏ כָּה ‏ּולְּ‏ טוֹטָּ‏ פֹ‏ ת בֵ‏ ין עֵ‏ ינֶיָך | כִ‏ י

בְּ‏ חֹ‏ זֶק יָּד הוֹצִ‏ יָאנּו יהוה מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)17( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ שַ‏ לַח פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה אֶ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא נָּחָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ רֶ‏ ץ

פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים כִ‏ י קָּ‏ רוֹב הּוא | כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר

אֱֹלהִ‏ ים פֶן יִנָּחֵ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם בִ‏ רְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ שָּ‏ בּו מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )18(

וַיַסֵ‏ ב אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

יַם סּוף | וַחֲמֻׁשִ‏ ים עָּ‏ לּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )19( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת עַ‏ צְּ‏ מוֹת יוֹסֵ‏ ף עִ‏ מוֹ‏ | כִ‏ י הַ‏ שְּ‏ בֵ‏ ‏ַע

הִ‏ שְּ‏ בִ‏ יעַ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר פָּ‏ קֹ‏ ד

יִפְּ‏ קֹ‏ ד אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הַ‏ עֲלִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת

עַ‏ צְּ‏ מֹ‏ תַ‏ י מִ‏ זֶה אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )20( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מִ‏ סֻׁכֹת | וַיַחֲנּו בְּ‏ אֵ‏ תָּ‏ ם בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה

223

Torah Israelita

cavaleiros e o seu exército, os perseguiram

e os alcançaram acampados junto ao mar,

perto de Pi-Hairote, diante de Baal-Zefom.

10 Quando Paroh se aproximava, os bneyysraEL

levantaram os olhos, e os egípcios

marchavam atrás deles; pelo que tiveram

muito medo os bney-ysraEL e clamaram a

11 : e disseram a Moshe: Foi porque

não havia sepulcros no Mitzraim que de lá

nos tiraste para morrermos neste deserto?

Por que nos fizeste isto, tirando-nos do

Mitzraim? 12 Não é isto o que te dissemos

no Mitzraim: Deixa-nos, que sirvamos aos

egípcios? Pois melhor nos fora servir aos

egípcios, do que morrermos no deserto. 13

Moshe, porém, disse ao povo: Não temais;

יהוה estai quietos, e vede o livramento de

que ele hoje vos fará; porque aos egípcios

que hoje vistes, nunca mais tornareis a ver;

pelejará por vocês; e vocês vos יהוה 14

calareis.


יהוה

[131 Atravessando o mar de junco]

15 Então disse יהוה a Moshe: Por que

clamas a mim? Dize aos bney-ysraEL que

marchem. 16 E tu, levanta a tua vara, e

estende a mão sobre o mar e fende-o, para

que os bney-ysraEL passem pelo meio do

mar em seco. 17 Eu endurecerei o lev dos

egípcios, e estes entrarão atrás deles; e

exaltar-me-ei em Paroh e em todo o seu

exército, nos seus carros e nos seus

cavaleiros. 18 E os egípcios saberão que eu

sou יהוה quando me tiver exaltado em

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )21( וַיהוָּה הֹלְֵך לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

יוֹמָּ‏ ם בְּ‏ עַ‏ מּוד עָּ‏ נָּן לַנְּחֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

וְּ‏ לַיְּלָּה בְּ‏ עַ‏ מּוד אֵ‏ ש לְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יר לָּהֶ‏ ם |

לָּלֶכֶת יוֹמָּ‏ ם וָּלָּיְּלָּה:‏ )22( ‏ֹלא יָּמִ‏ יש

עַ‏ מּוד הֶ‏ עָּ‏ נָּן יוֹמָּ‏ ם וְּ‏ עַ‏ מּוד הָּ‏ אֵ‏ ש

לָּיְּלָּה | לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

Shemot capítulo 14

1(

) וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ יָּשֻׁבּו

וְּ‏ יַחֲנּו לִ‏ פְּ‏ נֵי פִ‏ י הַ‏ חִ‏ ירֹת בֵ‏ ין מִ‏ גְּ‏ דֹל

‏ּובֵ‏ ין הַ‏ יָּם | לִ‏ פְּ‏ נֵי בַ‏ עַ‏ ל צְּ‏ פֹ‏ ן נִכְּ‏ חוֹ‏

תַ‏ חֲנּו עַ‏ ל הַ‏ יָּם:‏ )3( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר פַרְּ‏ עֹ‏ ה

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נְּבֻׁכִ‏ ים הֵ‏ ם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

סָּ‏ גַר עֲלֵיהֶ‏ ם הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )4( וְּ‏ חִ‏ זַקְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת לֵב פַרְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ רָּ‏ דַ‏ ף ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם

וְּ‏ אִ‏ כָּבְּ‏ דָּ‏ ה בְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל חֵ‏ ילוֹ‏ וְּ‏ יָּדְּ‏ עּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כִ‏ י אֲנִי יהוה | וַיַעֲׂשּו כֵן:‏

)5( וַיֻׁגַד לְּ‏ מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כִ‏ י בָּ‏ רַ‏ ח

הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיֵהָּ‏ פֵ‏ ‏ְך לְּ‏ בַ‏ ב פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה וַעֲבָּ‏ דָּ‏ יו

אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם וַיֹאמְּ‏ רּו מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ינּו כִ‏ י

שִ‏ לַחְּ‏ נּו אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ עָּ‏ בְּ‏ דֵ‏ נּו:‏ )6(

וַיֶאְּ‏ סֹ‏ ר אֶ‏ ת רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ | וְּ‏ אֶ‏ ת עַ‏ מוֹ‏ לָּקַ‏ ח

עִ‏ מוֹ:‏ )7( וַיִ‏ קַ‏ ח שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת רֶ‏ כֶב

224

Torah Israelita

Paroh, nos seus carros e nos seus

cavaleiros. 19 Então o mensageiro do

Criador, que ia adiante do exército de Yisra-

EL, se retirou e se pos atrás deles; também

a coluna de nuvem se retirou de diante

deles e se pôs atrás, 20 colocando-se entre

o campo dos egípcios e o campo dos bneyysraEL;

assim havia nuvem e trevas;

contudo aquela clareava a noite para Yisra-

EL; de maneira que em toda a noite não se

aproximou um do outro. 21 Então Moshe

estendeu a mão sobre o mar; e יהוה fez

retirar o mar por um forte vento oriental

toda aquela noite, e fez do mar terra seca,

e as águas foram divididas. 22 E os bneyysraEL

entraram pelo meio do mar em

seco; e as águas foram-lhes qual muro à

sua direita e à sua esquerda. 23 E os

egípcios os perseguiram, e entraram atrás

deles até o meio do mar, com todos os

cavalos de Paroh, os seus carros e os seus

cavaleiros. 24 Na vigília da manhã, יהוה na

coluna do fogo e da nuvem, olhou para o

campo dos egípcios, e alvoroçou o campo

dos egípcios; 25 embaraçou-lhes as rodas

dos carros, e fê-los andar dificultosamente;

de modo que os egípcios disseram:

יהוה Fujamos de diante de Yisra-EL, porque

guerra por eles contra os egípcios.

[132 A queda do soldados do Mitzraim]

26 Nisso יהוה disse a Moshe: Estende a

mão sobre o mar, para que as águas se

tornem sobre os egípcios, sobre os seus


בָּ‏ חּור וְּ‏ כֹ‏ ל רֶ‏ כֶב מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ שָּ‏ לִ‏ שִ‏ ם

עַ‏ ל כֻׁלוֹ:‏ )8 ) וַיְּחַ‏ זֵק יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֶ‏ ת לֵב

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיִ‏ רְּ‏ דֹף ‏ַאחֲרֵ‏ י

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יֹצְּ‏ אִ‏ ים

בְּ‏ יָּד רָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )9( וַיִ‏ רְּ‏ דְּ‏ פּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם וַיַשִ‏ יגּו אוֹתָּ‏ ם חֹ‏ נִים עַ‏ ל

הַ‏ יָּם כָּל סּוס רֶ‏ כֶב פַרְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּופָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו

וְּ‏ חֵ‏ ילוֹ‏ | עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ חִ‏ ירֹת לִ‏ פְּ‏ נֵי בַ‏ עַ‏ ל

צְּ‏ פֹ‏ ן:‏ )10( ‏ּופַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב | וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם וְּ‏ הִ‏ נֵה

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם נֹ‏ סֵ‏ עַ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם וַיִ‏ ירְּ‏ אּו מְּ‏ אֹ‏ ד

וַיִ‏ צְּ‏ עֲקּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל

וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה הַ‏ מִ‏ בְּ‏ לִ‏ י אֵ‏ ין

קְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תָּ‏ נּו לָּמּות

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | מַ‏ ה זֹאת עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לָּנּו

לְּ‏ הוֹצִ‏ יָאנּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )12( הֲֹלא זֶה

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו אֵ‏ לֶיָך בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לֵאמֹ‏ ר חֲדַ‏ ל מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ נַעַ‏ בְּ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | כִ‏ י טוֹב לָּנּו עֲבֹד אֶ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ מֻׁתֵ‏ נּו בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )13(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אּו

הִ‏ תְּ‏ יַצְּ‏ בּו ‏ּורְּ‏ אּו אֶ‏ ת יְּשּועַ‏ ת יהוה

אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה לָּכֶם הַ‏ יוֹם | כִ‏ י אֲשֶ‏ ר

רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הַ‏ יוֹם ‏ֹלא תֹ‏ סִ‏ יפּו

לִ‏ רְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם עוֹד עַ‏ ד עוֹלָּם:‏ )14( יהוה

יִלָּחֵ‏ ם לָּכֶם | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם תַ‏ חֲרִ‏ ישּון:‏

יהוה:‏ )11(

225

Torah Israelita

carros e sobre os seus cavaleiros. 27 Então

Moshe estendeu a mão sobre o mar, e o

mar retomou a sua força ao amanhecer, e

os egípcios fugiram de encontro a ele;

assim יהוה derribou os egípcios no meio do

mar. 28 As águas, tornando, cobriram os

carros e os cavaleiros, todo o exército de

Paroh, que atrás deles havia entrado no

mar; não ficou nem sequer um deles. 29

Mas os bney-ysraEL caminharam a pé

enxuto pelo meio do mar; as águas foramlhes

qual muro à sua direita e à sua

esquerda. 30 Assim יהוה naquele dia,

salvou Yisra-EL da mão dos egípcios; e

Yisra-EL viu os egípcios mortos na praia do

mar. 31 E viu Yisra-EL a grande obra que

operara contra os egípcios; pelo que o יהוה

povo temeu a יהוה e creu no יהוה e em

Moshe, seu servo.


[133 O cântico]

1 Então cantaram Moshe e os bney-ysraEL

יהוה dizendo: Cantarei a יהוה este cântico a

porque gloriosamente triunfou; lançou no

mar o cavalo e o seu cavaleiro. 2 Yah יה é a

minha força, e o meu cântico; ele se tem

tornado a minha salvação; é ele o meu

Criador, por conseguinte o louvarei; é o

Criador de meu abba, por isso o exaltarei.

é o seu יהוה guerra; é homem de יהו ה 3

nome. 4 Lançou no mar os carros de Paroh

e o seu exército; os seus escolhidos


)15( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה מַ‏ ה

תִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק אֵ‏ לָּי | דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וְּ‏ יִסָּ‏ עּו:‏ )16( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ רֵ‏ ם אֶ‏ ת מַ‏ טְּ‏ ‏ָך

‏ּונְּטֵ‏ ה אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל הַ‏ יָּם ‏ּובְּ‏ קָּ‏ עֵ‏ הּו |

וְּ‏ יָּבֹאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ תוְֹך הַ‏ יָּם

בַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה:‏ )17( וַאֲנִי הִ‏ נְּנִי מְּ‏ חַ‏ זֵק אֶ‏ ת

לֵב מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ יָּבֹאּו ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם |

וְּ‏ אִ‏ כָּבְּ‏ דָּ‏ ה בְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל חֵ‏ ילוֹ‏

בְּ‏ רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ ‏ּובְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו:‏ )18( וְּ‏ יָּדְּ‏ עּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כִ‏ י אֲנִי יהוה | בְּ‏ הִ‏ כָּבְּ‏ דִ‏ י

בְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה בְּ‏ רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ ‏ּובְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו:‏ )19(

וַיִ‏ סַ‏ ע מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים הַ‏ הֹלְֵך לִ‏ פְּ‏ נֵי

מַ‏ חֲנֵה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיֵלְֶך מֵ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם |

וַיִ‏ סַ‏ ע עַ‏ מּוד הֶ‏ עָּ‏ נָּן מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַיַעֲמֹ‏ ד

מֵ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )20( וַיָּבֹא בֵ‏ ין מַ‏ חֲנֵה

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּובֵ‏ ין מַ‏ חֲנֵה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיְּהִ‏ י

הֶ‏ עָּ‏ נָּן וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך וַיָּאֶ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ לָּיְּלָּה |

וְּ‏ ‏ֹלא קָּ‏ רַ‏ ב זֶה אֶ‏ ל זֶה כָּל הַ‏ לָּיְּלָּה:‏

)21( וַיֵט מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ יָּם

וַיוֹלְֶך יהוה אֶ‏ ת הַ‏ יָּם בְּ‏ רּוחַ‏ קָּ‏ דִ‏ ים

עַ‏ זָּה כָּל הַ‏ לַיְּלָּה וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ יָּם

לֶחָּ‏ רָּ‏ בָּ‏ ה | וַיִ‏ בָּ‏ קְּ‏ עּו הַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )22(

וַיָּבֹאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ תוְֹך הַ‏ יָּם

בַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה | וְּ‏ הַ‏ מַ‏ יִם לָּהֶ‏ ם חֹ‏ מָּ‏ ה מִ‏ ימִ‏ ינָּם

‏ּומִ‏ שְּ‏ מֹ‏ אלָּם:‏ )23( וַיִ‏ רְּ‏ דְּ‏ פּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

וַיָּבֹאּו ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם כֹל סּוס פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ ‏ּופָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו | אֶ‏ ל תוְֹך הַ‏ יָּם:‏ )24(

226

Torah Israelita

capitães foram submersos no mar de

junco. 5 Os abismos os cobriram; desceram

às profundezas como pedra. 6 A tua

direita, ó יהוה é magestosa em poder; a tua

direita, ó יהוה destroça o inimigo. 7 Na

grandeza da tua excelência derrubas os

que se levantam contra ti; envias o teu

furor, que os devora como restolho. 8 Ao

sopro dos teus narizes amontoaram-se as

águas, as correntes pararam como

montão; os abismos coalharam-se no lev

do mar. 9 O inimigo dizia: Perseguirei,

alcançarei, repartirei os despojos; deles se

satisfará o meu desejo; arrancarei a minha

espada, a minha mão os destruirá. 10

Sopraste com o teu vento, e o mar os

cobriu; afundaram-se como chumbo em

grandes águas. 11 Quem entre os elohim é

como tu, ó יהוה ? A quem é como tu

poderoso em santidade, admirável em

louvores, operando maravilhas? 12

Estendeste a mão direita, e a terra os

tragou. 13 Na tua beneficência guiaste o

povo que remiste; na tua força o

conduziste à tua santa habitação. 14 Os

povos ouviram e estremeceram; dores

apoderaram-se dos a moradores da Filístia.

15 Então os príncipes de Edom se

pasmaram; dos poderosos de Moav

apoderou-se um tremor; derreteram-se

todos os moradores de Kanaan. 16 Sobre

eles caiu medo, e pavor; pela grandeza do

teu braço emudeceram como uma pedra,

até que o teu povo passasse, ó יהוה até


וַיְּהִ‏ י בְּ‏ אַ‏ שְּ‏ מֹ‏ רֶ‏ ת הַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיַשְּ‏ קֵ‏ ף יהוה

אֶ‏ ל מַ‏ חֲנֵה מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ עַ‏ מּוד אֵ‏ ש וְּ‏ עָּ‏ נָּן

| וַיָּהָּ‏ ם אֵ‏ ת מַ‏ חֲנֵה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )25(

וַיָּסַ‏ ר אֵ‏ ת אֹ‏ פַ‏ ן מַ‏ רְּ‏ כְּ‏ בֹתָּ‏ יו וַיְּנַהֲגֵהּו

בִ‏ כְּ‏ בֵ‏ דֻׁ‏ ת | וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ָאנּוסָּ‏ ה

מִ‏ פְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כִ‏ י

יהוה

נִלְּ‏ חָּ‏ ם לָּהֶ‏ ם

בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏


אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל הַ‏ יָּם | וְּ‏ יָּשֻׁ‏ בּו הַ‏ מַ‏ יִם עַ‏ ל

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ל פָּרָּ‏ שָּ‏ יו:‏ )27(

וַיֵט מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ יָּם וַיָּשָּ‏ ב

הַ‏ יָּם לִ‏ פְּ‏ נוֹת בֹקֶ‏ ר לְּ‏ אֵ‏ יתָּ‏ נוֹ‏ ‏ּומִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

נָּסִ‏ ים לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ | וַיְּנַעֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ תוְֹך הַ‏ יָּם:‏ )28( וַיָּשֻׁבּו

הַ‏ מַ‏ יִם וַיְּכַסּו אֶ‏ ת הָּ‏ רֶ‏ כֶב וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ פָּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים לְּ‏ כֹ‏ ל חֵ‏ יל פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים

‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם בַ‏ יָּם | ‏ֹלא נִשְּ‏ ‏ַאר בָּ‏ הֶ‏ ם עַ‏ ד

אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )29( ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הָּ‏ לְּ‏ כּו

בַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ תוְֹך הַ‏ יָּם | וְּ‏ הַ‏ מַ‏ יִם לָּהֶ‏ ם

חֹ‏ מָּ‏ ה מִ‏ ימִ‏ ינָּם ‏ּומִ‏ שְּ‏ מֹ‏ אלָּם:‏ )30(

וַיוֹשַ‏ ע יהוה בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא אֶ‏ ת

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ יַד מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיַרְּ‏ א יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מֵ‏ ת עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יָּם:‏ )31(

וַיַרְּ‏ א יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ יָּד הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

יהוה בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיִ‏ ירְּ‏ אּו הָּ‏ עָּ‏ ם

227

Torah Israelita

que passasse este povo que adquiriste. 17

Tu os introduzirás, e os plantarás no monte

da tua herança, no lugar que tu, ó

aparelhaste para a tua habitação, no lugar

sagrado, ó ‏,יהוה que as tuas mãos

יהוה estabeleceram. 18 reinará por todo o

tempo da eternidade. 19 Porque os

cavalos de Paroh, com os seus carros e com

יהוה os seus cavaleiros, entraram no mar, e

fez tornar as águas do mar sobre eles, mas

os bney-ysraEL passaram em seco pelo

meio do mar. 20 Então Miriã, a profetisa,

irmã de Aharôn, tomou na mão um

tamboril, e todas as mulheres saíram atrás

dela com tamboris, e com danças. 21 E

Miriã lhes respondia: Cantai a יהוה porque

gloriosamente triunfou; lançou no mar o

cavalo com o seu cavaleiro. 22 Depois

Moshe fez partir a Yisra-EL do mar de

junco, e saíram para o deserto de Sur;

caminharam três dias no deserto, e não

acharam água. 23 E chegaram a Mara, mas

não podiam beber das suas águas, porque

eram amargas; por isso chamou-se o lugar

Mara. 24 E o povo murmurou contra

Moshe, dizendo: Que havemos de beber?

יהוה e יהוה 25 Então clamou Moshe a

mostrou-lhe uma árvore, e Moshe lançoua

nas águas, as quais se tornaram doces. Ali

ELOHIM lhes deu um regulamento e uma

ordenança, e ali os provou, 26 dizendo: Se

ouvires atentamente a voz de יהוה teu

Eterno, e fizeres o que é reto diante de seus

olhos, e inclinares os ouvidos aos seus


אֶ‏ ת יהוה

| וַיַאֲמִ‏ ינּו בַ‏ יהוָּה ‏ּובְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

עַ‏ בְּ‏ דוֹ:‏

יהוה

Shemot capítulo 15

)1( ‏ָאז יָּשִ‏ יר מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לַיהוָּה וַיֹאמְּ‏ רּו

לֵאמֹ‏ ר | אָּ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה לַיהוָּה כִ‏ י גָּאֹ‏ ה גָָּאה

סּוס וְּ‏ רֹכְּ‏ בוֹ‏ רָּ‏ מָּ‏ ה בַ‏ יָּם:‏ )2( עָּ‏ זִ‏ י

וְּ‏ זִ‏ מְּ‏ רָּ‏ ת יָּּה וַיְּהִ‏ י לִ‏ י לִ‏ ישּועָּ‏ ה | זֶה אֵ‏ לִ‏ י

וְּ‏ ‏ַאנְּוֵהּו אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ י וַאֲרֹמְּ‏ מֶ‏ נְּהּו:‏ )3(

יהוה אִ‏ יש מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | יהוה שְּ‏ מוֹ:‏

)4( מַ‏ רְּ‏ כְּ‏ בֹת פַרְּ‏ עֹ‏ ה וְּ‏ חֵ‏ ילוֹ‏ יָּרָּ‏ ה בַ‏ יָּם

| ‏ּומִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר שָּ‏ לִ‏ שָּ‏ יו טֻׁבְּ‏ עּו בְּ‏ יַם סּוף:‏

)5( תְּ‏ הֹמֹ‏ ת יְּכַסְּ‏ יֻׁמּו | יָּרְּ‏ דּו בִ‏ מְּ‏ צוֹֹלת

כְּ‏ מוֹ‏ ‏ָאבֶ‏ ן:‏ )6( יְּמִ‏ ינְָּך יהוה נֶאְּ‏ דָּ‏ רִ‏ י

בַ‏ כֹחַ‏ | יְּמִ‏ ינְָּך יהוה תִ‏ רְּ‏ עַ‏ ץ אוֹיֵב:‏ )7(

‏ּובְּ‏ רֹב גְּ‏ אוֹנְָּך תַ‏ הֲרֹס קָּ‏ מֶ‏ יָך | תְּ‏ שַ‏ לַח

חֲרֹנְָּך יֹאכְּ‏ לֵמוֹ‏ כַקַ‏ ש:‏ )8( ‏ּובְּ‏ רּוחַ‏

אַ‏ פֶיָך נֶעֶ‏ רְּ‏ מּו מַ‏ יִם נִצְּ‏ בּו כְּ‏ מוֹ‏ נֵד

נֹ‏ זְּ‏ לִ‏ ים | קָּ‏ פְּ‏ אּו תְּ‏ הֹמֹ‏ ת בְּ‏ לֶב יָּם:‏ )9(

‏ָאמַ‏ ר אוֹיֵב אֶ‏ רְּ‏ דֹף אַ‏ שִ‏ יג אֲחַ‏ לֵק

שָּ‏ לָּל | תִ‏ מְּ‏ לָּאֵ‏ מוֹ‏ נַפְּ‏ שִ‏ י ‏ָארִ‏ יק חַ‏ רְּ‏ בִ‏ י

תוֹרִ‏ ישֵ‏ מוֹ‏ יָּדִ‏ י:‏ )10( נָּשַ‏ פְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ רּוחֲָך

כִ‏ סָּ‏ מוֹ‏ יָּם | צָּ‏ לֲלּו כַעוֹפֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ מַ‏ יִם

228

Torah Israelita

mitzvot, e guardares todos os seus

regulamentos, sobre ti não enviarei

nenhuma das enfermidades que enviei

sobre os egípcios; porque eu sou יהוה que

te sara.

[134 Elim e Sin]

27 Então vieram a Elim, onde havia doze

fontes de água e setenta palmeiras; e ali,

junto das águas, acamparam.


1 Depois partiram de Elim; e veio toda a

congregação dos bney-ysraEL ao deserto

de Sim, que está entre Elim e Sinay, aos

quinze dias do segundo mês depois que

saíram da terra do Mitzraim. 2 E toda a

congregação dos bney-ysraEL murmurou

contra Moshe e contra Aharôn no deserto.

3 Pois os bney-ysraEL lhes disseram: Quem

nos dera que tivéssemos morrido pela

mão de יהוה na terra do Mitzraim, quando

estávamos sentados junto às panelas de

carne, quando comíamos pão até fartar!

Porque nos têm tirado para este deserto,

para matardes de fome a toda esta

multidão.

[135 A promessa de alimento]

4 Então disse יהוה a Moshe: Farei a vocês

chover pão dos céus; e sairá o povo e

colherá diariamente a porção para cada

dia, para que eu o prove se anda em minha

toráh ou não. 5 Mas ao sexto dia


אַ‏ דִ‏ ירִ‏ ים:‏ )11( מִ‏ י כָּמֹ‏ כָּה בָּ‏ אֵ‏ לִ‏ ם

יהוה מִ‏ י כָּמֹ‏ כָּה נֶאְּ‏ ‏ָּדר בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | נוֹרָּ‏ א

תְּ‏ הִ‏ ‏ֹּלת עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ ה פֶ‏ לֶא:‏ )12( נָּטִ‏ יתָּ‏

יְּמִ‏ ינְָּך תִ‏ בְּ‏ לָּעֵ‏ מוֹ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )13( נָּחִ‏ יתָּ‏

בְּ‏ חַ‏ סְּ‏ דְּ‏ ‏ָך עַ‏ ם זּו גָָּאלְּ‏ תָּ‏ | נֵהַ‏ לְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ עָּ‏ זְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ ל נְּוֵה קָּ‏ דְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )14( שָּ‏ מְּ‏ עּו עַ‏ מִ‏ ים

יִרְּ‏ גָּזּון | חִ‏ יל ‏ָאחַ‏ ז יֹשְּ‏ בֵ‏ י פְּ‏ לָּשֶ‏ ת:‏

)15( ‏ָאז נִבְּ‏ הֲלּו אַ‏ לּופֵ‏ י אֱדוֹם אֵ‏ ילֵי

מוָֹאב יֹאחֲזֵמוֹ‏ רָּ‏ עַ‏ ד | נָּמֹ‏ גּו כֹל יֹשְּ‏ בֵ‏ י

כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )16( תִ‏ פֹ‏ ל עֲלֵיהֶ‏ ם אֵ‏ ימָּ‏ תָּ‏ ה

וָּפַ‏ חַ‏ ד בִ‏ גְּ‏ דֹל זְּ‏ רוֹעֲָך יִדְּ‏ מּו כָָּאבֶ‏ ן | עַ‏ ד

יַעֲבֹר עַ‏ מְּ‏ ‏ָך יהוה עַ‏ ד יַעֲבֹר עַ‏ ם זּו

קָּ‏ נִיתָּ‏ : )17( תְּ‏ בִ‏ אֵ‏ מוֹ‏ וְּ‏ תִ‏ טָּ‏ עֵ‏ מוֹ‏ בְּ‏ הַ‏ ר

נַחֲלָּתְּ‏ ‏ָך מָּ‏ כוֹן לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תְּ‏ ‏ָך פָּעַ‏ לְּ‏ ‏ָּת יהוה

מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש יהוה כוֹנְּנּו יָּדֶ‏ יָך:‏ )18(

יהוה יִמְּ‏ ‏ֹלְך לְּ‏ עֹ‏ לָּם וָּעֶ‏ ד:‏ )19( כִ‏ י

בָּ‏ א סּוס פַרְּ‏ עֹ‏ ה בְּ‏ רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ ‏ּובְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו

בַ‏ יָּם וַיָּשֶ‏ ב יהוה עֲלֵהֶ‏ ם אֶ‏ ת מֵ‏ י הַ‏ יָּם

| ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הָּ‏ לְּ‏ כּו בַ‏ יַבָּ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ יָּם:‏

|

)20( וַתִ‏ קַ‏ ח מִ‏ רְּ‏ יָּם הַ‏ נְּבִ‏ יָאה אֲחוֹת

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ תֹ‏ ף בְּ‏ יָּדָּ‏ ‏ּה | וַתֵ‏ צֶ‏ אןָּ‏ כָּל

הַ‏ נָּשִ‏ ים ‏ַאחֲרֶ‏ יהָּ‏ בְּ‏ תֻׁפִ‏ ים ‏ּובִ‏ מְּ‏ חֹ‏ ‏ֹלת:‏

)21( וַתַ‏ עַ‏ ן לָּהֶ‏ ם מִ‏ רְּ‏ יָּם | שִ‏ ירּו

לַיהוָּה כִ‏ י גָּאֹ‏ ה גָָּאה סּוס וְּ‏ רֹכְּ‏ בוֹ‏

)22( וַיַסַ‏ ע מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת רָּ‏ מָּ‏ ה בַ‏ יָּם:‏

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ יַם סּוף וַיֵצְּ‏ אּו אֶ‏ ל מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

229

Torah Israelita

prepararão o que colherem; e será o dobro

do que colhem cada dia. 6 Disseram,

Moshe e Aharôn a todos os bney-ysraEL:

tarde sabereis que יהוה é quem vos tirou

da terra do Mitzraim, 7 e amanhã vereis a

kevod de יהוה uma vez que ele ouviu as

suas murmurações contra יהוה ; e quem

somos nós, para que murmureis contra

nós? 8 Disse mais Moshe: Isso será quando

à tarde vos der carne para comer, e יהוה

יהוה pela manhã pão a fartar, uma vez que

ouve as suas murmurações, com que

murmurais contra ele; e quem somos nós?

As suas murmurações não são contra nós,

mas sim contra 9 . Depois disse

Moshe a Aharôn: Dize a toda a

congregação dos bney-ysraEL: Chegai-vos

à presença de יהוה porque ele ouviu as

suas murmurações. 10 E quando Aharôn

falou a toda a congregação dos bneyysraEL,

estes olharam para o deserto, e a

kevod de יהוה apareceu na nuvem.


יהוה

[136 O Maná]

11 Então יהוה falou a Moshe, dizendo: 12

Tenho ouvido as murmurações dos bneyysraEL;

dize-lhes: a tardinha comereis

carne, e pela manhã vos fartareis de pão; e

sabereis que eu sou יהוה seu Poderoso. 13

E aconteceu que à tarde subiram

codornizes, e cobriram o acampamento; e

pela manhã havia uma camada de orvalho

ao redor do acampamento. 14 Quando

desapareceu a camada de orvalho, sobre a

שּור | וַיֵלְּ‏ כּו שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צְּ‏ אּו מָּ‏ יִם:‏ )23( וַיָּבֹאּו מָּ‏ רָּ‏ תָּ‏ ה

וְּ‏ ‏ֹלא יָּכְּ‏ לּו לִ‏ שְּ‏ תֹ‏ ת מַ‏ יִם מִ‏ מָּ‏ רָּ‏ ה כִ‏ י

מָּ‏ רִ‏ ים הֵ‏ ם | עַ‏ ל כֵן קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מָּ‏ ‏ּה מָּ‏ רָּ‏ ה:‏

)24( וַיִ‏ ‏ֹּלנּו הָּ‏ עָּ‏ ם עַ‏ ל מֹשֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר

מַ‏ ה נִשְּ‏ תֶ‏ ה:‏ )25( וַיִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק אֶ‏ ל יהוה

וַיוֹרֵ‏ הּו יהוה עֵ‏ ץ וַיַשְּ‏ לְֵך אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ יִם

וַיִ‏ מְּ‏ תְּ‏ קּו הַ‏ מָּ‏ יִם | שָּ‏ ם ‏ׂשָּ‏ ם לוֹ‏ חֹ‏ ק

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט וְּ‏ שָּ‏ ם נִסָּ‏ הּו:‏ )26( וַיֹאמֶ‏ ר

אִ‏ ם שָּ‏ מוֹעַ‏ תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע לְּ‏ קוֹל יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

וְּ‏ הַ‏ אֲזַנְּתָּ‏ לְּ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ כָּל חֻׁקָּ‏ יו

| כָּל הַ‏ מַ‏ חֲלָּה אֲשֶ‏ ר ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ֹלא אָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים עָּ‏ לֶיָך כִ‏ י אֲנִי יהוה

)27( וַיָּבֹאּו אֵ‏ ילִ‏ מָּ‏ ה רֹפְּ‏ אֶ‏ ‏ָך:‏

וְּ‏ שָּ‏ ם שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה עֵ‏ ינֹ‏ ת מַ‏ יִם

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים תְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים | וַיַחֲנּו שָּ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ יִם:‏

Shemot capítulo 16

)1( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם וַיָּבֹאּו כָּל עֲדַ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ין אֲשֶ‏ ר בֵ‏ ין

אֵ‏ ילִ‏ ם ‏ּובֵ‏ ין סִ‏ ינָּי | בַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם

לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שֵ‏ נִי לְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

230

Torah Israelita

superfície do deserto estava uma coisa

miúda, semelhante a escamas, coisa

miúda como a geada sobre a terra. 15 E,

vendo-a os bney-ysraEL, disseram uns aos

outros: Que é isto? Porque não sabiam o

que era. Então lhes disse Moshe: Este é o

pão que יהוה vos deu para comer. 16 Isto

é o que יהוה ordenou: Colhei dele cada um

conforme o que pode comer; um gômer

para cada cabeça, segundo o número de

pessoas; cada um tomará para os que se

acharem na sua tenda. 17 Assim o fizeram

os bney-ysraEL; e colheram uns mais e

outros menos. 18 Quando, porém, o

mediam com o gômer, nada sobejava ao

que colhera muito, nem faltava ao que

colhera pouco; colhia cada um tanto

quanto podia comer. 19 Também disse a

eles Moshe: Ninguém deixe dele para

amanhã. 20 Eles, porém, não deram

ouvidos a Moshe, antes alguns no meio

deles deixaram dele para o dia seguinte; e

criou bichos, e cheirava mal; por isso

indignou-se Moshe contra eles. 21

Colhiam-no, pela manhã, cada um

conforme o que podia comer; porque,

vindo o calor do sol, se derretia. 22 Mas ao

sexto dia colheram pão em dobro, dois

gômeres para cada um; pelo que todos os

principais da congregação vieram, e

contaram-no a Moshe. 23 E ele lhes disse:

Isto é o que יהוה tem dito: Amanhã é

repouso, shabat kadosh a יהוה ; o que

quiserdes assar ao forno, assai-o, e o que


מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2( וילינו ‏]וַיִ‏ לוֹנּו קרי[‏ כָּל

עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )3( וַיֹאמְּ‏ רּו אֲלֵהֶ‏ ם

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ י יִתֵ‏ ן מּותֵ‏ נּו בְּ‏ יַד יהוה

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תֵ‏ נּו עַ‏ ל סִ‏ יר

הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לֵנּו לֶחֶ‏ ם לָּׂשֹבַ‏ ע | כִ‏ י

הוֹצֵ‏ אתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ נּו אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה

לְּ‏ הָּ‏ מִ‏ ית אֶ‏ ת כָּל הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל הַ‏ זֶה בָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב:‏


הִ‏ נְּנִי מַ‏ מְּ‏ טִ‏ יר לָּכֶם לֶחֶ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם

| וְּ‏ יָּצָּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ לָּקְּ‏ טּו דְּ‏ בַ‏ ר יוֹם בְּ‏ יוֹמוֹ‏

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲנַסֶ‏ נּו הֲיֵלְֵך בְּ‏ תוֹרָּ‏ תִ‏ י אִ‏ ם

‏ֹלא:‏ )5( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בַ‏ יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י וְּ‏ הֵ‏ כִ‏ ינּו

אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יָּבִ‏ יאּו | וְּ‏ הָּ‏ יָּה מִ‏ שְּ‏ נֶה עַ‏ ל

|

)6

( אֲשֶ‏ ר יִלְּ‏ קְּ‏ טּו יוֹם יוֹם:‏

וַיֹאמֶ‏ ר מֹשֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | עֶ‏ רֶ‏ ב וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י יהוה

הוֹצִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )7(

‏ּובֹקֶ‏ ר ‏ּורְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת כְּ‏ בוֹד יהוה

בְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ אֶ‏ ת תְּ‏ לֻׁנֹ‏ תֵ‏ יכֶם עַ‏ ל יהוה

וְּ‏ נַחְּ‏ נּו מָּ‏ ה כִ‏ י תלונו ‏]תַ‏ לִ‏ ינּו קרי[‏

עָּ‏ לֵינּו:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ תֵ‏ ת יהוה

לָּכֶם בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר לֶאֱכֹ‏ ל וְּ‏ לֶחֶ‏ ם

בַ‏ בֹקֶ‏ ר לִ‏ ‏ׂשְּ‏ בֹעַ‏ בִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ יהוה אֶ‏ ת

תְּ‏ לֻׁנֹ‏ תֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם מַ‏ לִ‏ ינִם עָּ‏ לָּיו |

וְּ‏ נַחְּ‏ נּו מָּ‏ ה ‏ֹלא עָּ‏ לֵינּו תְּ‏ לֻׁנֹ‏ תֵ‏ יכֶם כִ‏ י

עַ‏ ל יהוה:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

231

Torah Israelita

quiserdes cozer em água, cozei-o em água;

e tudo o que sobejar, ponde-o de lado para

vocês, guardando-o para amanhã. 24

Guardaram-no, até o dia seguinte, como

Moshe tinha ordenado; e não cheirou mal,

nem houve nele bicho algum. 25 Então

disse Moshe: Comei-o hoje, uma vez que

hoje é o shabat de יהוה ; hoje não o

achareis no campo. 26 Seis dias o colhereis,

mas o sétimo dia é o shabat; nele não terá.

27 Mas aconteceu ao sétimo dia que

saíram alguns do povo para o colher, e não

o acharam.

[137 O shabat]

28 Então disse יהוה a Moshe: Até quando

recusareis guardar os meus mitzvot e as

minhas Instruções ( ‏?(ּתו 29 Vede, visto que

vos deu o shabat, por isso ele no sexto יהוה

dia vos dá pão para dois dias; fique cada

um no seu lugar, não saia ninguém do seu

lugar no sétimo dia. 30 Assim repousou o

povo no sétimo dia. 31 A casa de Yisra-EL

deu-lhe o nome de maná. Era como

semente de coentro; era branco, e tinha o

sabor de bolos de mel. 32 E disse Moshe:

Isto é o que יהוה ordenou: Dele enchereis

um gômer, o qual se guardará para as suas

gerações, para que elas vejam o pão que

vos dei a comer no deserto, quando eu vos

tirei da terra do Mitzraim. 33 Disse Moshe

a Aharôn: Toma um vaso, mete nele um

gômer cheio de maná e põe-no diante de

a fim de que seja guardado para as יהוה


‏ַאהֲרֹן אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

קִ‏ רְּ‏ בּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | כִ‏ י שָּ‏ מַ‏ ע אֵ‏ ת

תְּ‏ לֻׁנֹ‏ תֵ‏ יכֶם:‏ )10( וַיְּהִ‏ י כְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר ‏ַאהֲרֹן

אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ פְּ‏ נּו אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וְּ‏ הִ‏ נֵה כְּ‏ בוֹד יהוה נִרְּ‏ ‏ָאה

בֶ‏ עָּ‏ נָּן:‏


)12( שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת תְּ‏ לּונֹ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל דַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם לֵאמֹ‏ ר בֵ‏ ין

הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בַ‏ יִם תֹ‏ אכְּ‏ לּו בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ּובַ‏ בֹקֶ‏ ר

תִ‏ ‏ׂשְּ‏ בְּ‏ עּו לָּחֶ‏ ם | וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )13( וַיְּהִ‏ י בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב וַתַ‏ עַ‏ ל

הַ‏ שְּ‏ לָּו וַתְּ‏ כַס אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | ‏ּובַ‏ בֹקֶ‏ ר

הָּ‏ יְּתָּ‏ ה שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת הַ‏ טַ‏ ל סָּ‏ בִ‏ יב לַמַ‏ חֲנֶה:‏

)14( וַתַ‏ עַ‏ ל שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת הַ‏ טָּ‏ ל | וְּ‏ הִ‏ נֵה עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר דַ‏ ק מְּ‏ חֻׁ‏ סְּ‏ פָּס דַ‏ ק כַכְּ‏ פֹ‏ ר

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )15( וַיִ‏ רְּ‏ אּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וַיֹאמְּ‏ רּו אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו מָּ‏ ן הּוא כִ‏ י

‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו מַ‏ ה הּוא | וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

אֲלֵהֶ‏ ם הּוא הַ‏ לֶחֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה

לָּכֶם לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה:‏ )16( זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לִ‏ קְּ‏ טּו מִ‏ ‏ֶמנּו אִ‏ יש לְּ‏ פִ‏ י

‏ָאכְּ‏ לוֹ‏ | עֹ‏ מֶ‏ ר לַגֻׁלְּ‏ גֹ‏ לֶת מִ‏ סְּ‏ פַר

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם אִ‏ יש לַאֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ָאהֳלוֹ‏

תִ‏ קָּ‏ חּו:‏ )17( וַיַעֲׂשּו כֵן בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

| וַיִ‏ לְּ‏ קְּ‏ טּו הַ‏ מַ‏ רְּ‏ בֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ מַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט:‏ )18(

וַיָּמֹ‏ דּו בָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר וְּ‏ ‏ֹלא הֶ‏ עְּ‏ דִ‏ יף הַ‏ מַ‏ רְּ‏ בֶ‏ ה

232

Torah Israelita

suas gerações. 34 Como יהוה tinha

ordenado a Moshe, assim Aharôn o pôs

diante do testemunho, para ser guardado.

35 Naquele tempo, os bney-ysraEL

comeram o maná quarenta anos, até que

chegaram a uma terra habitada; comeram

o maná até que chegaram aos termos da

terra de Kanaan. 36 Um gômer é a décima

parte de uma efa.


[138 Água emana de uma rocha]

1 Partiu toda a congregação dos bneyysraEL

do deserto de Sim, pelas suas

jornadas, segundo a mitzvá de יהוה e

acamparam em Refidim; e não havia ali

água para o povo beber. 2 Então o povo

contendeu com Moshe, dizendo: Dá-nos

água para beber. Respondeu a eles Moshe:

Por que contendeis comigo? Por que

tentais a 3 ? Mas o povo, tendo sede

ali, murmurou contra Moshe, dizendo: Por

que nos fizeste subir do Mitzraim, para nos

matares de sede, a nós e aos nossos filhos,

e ao nosso gado? 4 Pelo que Moshe,

clamando a יהוה disse: Que hei de fazer a

este povo? Daqui a pouco me apedrejará.

5 Então disse יהוה a Moshe: Passa adiante

do povo, e leva contigo alguns dos

longevos de Yisra-EL; toma na mão a tua

vara, com que feriste o rio, e vai-te. 6 Eu

estarei ali diante de ti sobre a rocha, em

Horev; ferirás a rocha, e dela sairá agua


וְּ‏ הַ‏ מַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט ‏ֹלא הֶ‏ חְּ‏ סִ‏ יר | אִ‏ יש לְּ‏ פִ‏ י

‏ָאכְּ‏ לוֹ‏ לָּקָּ‏ טּו:‏ )19( וַיֹאמֶ‏ ר מֹשֶ‏ ה

אֲלֵהֶ‏ ם | אִ‏ יש ‏ַאל יוֹתֵ‏ ר מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד

בֹקֶ‏ ר:‏ )20( וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

וַיוֹתִ‏ רּו אֲנָּשִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר וַיָּרֻׁ‏ ם

תוֹלָּעִ‏ ים וַיִ‏ בְּ‏ אַ‏ ש | וַיִ‏ קְּ‏ צֹף עֲלֵהֶ‏ ם

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )21( וַיִ‏ לְּ‏ קְּ‏ טּו אֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ בֹקֶ‏ ר

בַ‏ בֹקֶ‏ ר אִ‏ יש כְּ‏ פִ‏ י ‏ָאכְּ‏ לוֹ‏ | וְּ‏ חַ‏ ם הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

וְּ‏ נָּמָּ‏ ס:‏ )22( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י

לָּקְּ‏ טּו לֶחֶ‏ ם מִ‏ שְּ‏ נֶה שְּ‏ נֵי הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר

לָּאֶ‏ חָּ‏ ד | וַיָּבֹאּו כָּל נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

וַיַגִ‏ ידּו לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )23( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

הּוא אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה שַ‏ בָּ‏ תוֹן שַ‏ בַ‏ ת

קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה מָּ‏ חָּ‏ ר | אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אפּו

אֵ‏ פּו וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר תְּ‏ בַ‏ שְּ‏ לּו בַ‏ שֵ‏ לּו וְּ‏ אֵ‏ ת

כָּל הָּ‏ עֹ‏ דֵ‏ ף הַ‏ נִיחּו לָּכֶם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת

עַ‏ ד הַ‏ בֹקֶ‏ ר:‏ )24( וַיַנִיחּו אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ד

הַ‏ בֹקֶ‏ ר כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה מֹשֶ‏ ה | וְּ‏ ‏ֹלא

הִ‏ בְּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ רִ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה בוֹ:‏ )25(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אִ‏ כְּ‏ לֻׁהּו הַ‏ יוֹם כִ‏ י שַ‏ בָּ‏ ת

הַ‏ יוֹם לַיהוָּה | הַ‏ יוֹם ‏ֹלא תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ אֻׁהּו

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )26( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תִ‏ לְּ‏ קְּ‏ טֻׁהּו

| ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י שַ‏ בָּ‏ ת ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בוֹ:‏

)27( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י יָּצְּ‏ אּו מִ‏ ן

( הָּ‏ עָּ‏ ם לִ‏ לְּ‏ קֹ‏ ט | וְּ‏ ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ אּו:‏

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | עַ‏ ד ‏ָאנָּה

מֵ‏ ‏ַאנְּתֶ‏ ם לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י וְּ‏ תוֹרֹתָּ‏ י:‏

יהוה

)28

233

Torah Israelita

para que o povo possa beber. Assim, fez

Moshe à vista dos longevos de Yisra-EL. 7 E

deu ao lugar o nome de Massá e Meribá,

por causa da contenda dos bney-ysraEL, e

יהוה dizendo: Está יהוה porque tentaram a

no meio de nós, ou não?

[139 Amaleque]

8 Então veio Amaleque, e pelejou contra e

Yisra-EL em Refidim. 9 Pelo que disse

Moshe a Yehôshua: Escolhe-nos homens,

e sai, guerra contra Amaleque; e amanhã

eu estarei sobre o cume do outeiro, tendo

na mão a vara do Criador. 10 Fez,

Yehôshua como Moshe lhe dissera, e

pelejou contra Amaleque; e Moshe,

Aharôn, e Hur subiram ao cume do

outeiro. 11 E acontecia que quando Moshe

levantava a mão, prevalecia Yisra-EL; mas

quando ele abaixava a mão, prevalecia

Amaleque. 12 As mãos de Moshe, porém,

ficaram cansadas; por isso tomaram uma

pedra, e a puseram debaixo dele, e ele

sentou-se nela; Aharôn e Hur

sustentavam-lhe as mãos, um de um lado

e o outro do outro; assim ficaram as suas

mãos firmes até o pôr do sol. 13 Assim

Yehôshua prostrou a Amaleque e a seu

povo, ao fio da espada.

[140 A vingança]

14 Então disse יהוה a Moshe: Escreve isto

para memorial num rolo, e relata-o aos

ouvidos de Yehôshua; que eu hei de riscar


)29( רְּ‏ אּו כִ‏ י יהוה נָּתַ‏ ן לָּכֶם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת

עַ‏ ל כֵן הּוא נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם בַ‏ יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י

לֶחֶ‏ ם יוֹמָּ‏ יִם | שְּ‏ בּו אִ‏ יש תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו ‏ַאל

יֵצֵ‏ א אִ‏ יש מִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י:‏

)30( וַיִ‏ שְּ‏ בְּ‏ תּו הָּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ עִ‏ י:‏

)31( וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏

מָּ‏ ן | וְּ‏ הּוא כְּ‏ זֶרַ‏ ע גַד לָּבָּ‏ ן וְּ‏ טַ‏ עְּ‏ מוֹ‏

כְּ‏ צַ‏ פִ‏ יחִ‏ ת בִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ש:‏ )32( וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

מְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר מִ‏ מֶ‏ נּו לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִרְּ‏ אּו אֶ‏ ת הַ‏ לֶחֶ‏ ם

אֲשֶ‏ ר הֶ‏ אֱכַלְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

בְּ‏ הוֹצִ‏ יאִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)33( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן קַ‏ ח

צִ‏ נְּצֶ‏ נֶת ‏ַאחַ‏ ת וְּ‏ תֶ‏ ן שָּ‏ מָּ‏ ה מְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר

מָּ‏ ן | וְּ‏ הַ‏ נַח אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )34( כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיַנִיחֵ‏ הּו ‏ַאהֲרֹן

לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מָּ‏ רֶ‏ ת:‏ )35( ‏ּובְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ָאכְּ‏ לּו אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ ן ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

שָּ‏ נָּה עַ‏ ד בָֹאם אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ נוֹשָּ‏ בֶ‏ ת | אֶ‏ ת

הַ‏ מָּ‏ ן ‏ָאכְּ‏ לּו עַ‏ ד בָֹאם אֶ‏ ל קְּ‏ צֵ‏ ה אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )36( וְּ‏ הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר עֲׂשִ‏ רִ‏ ית הָּ‏ אֵ‏ יפָּ‏ ה

הּוא:‏

Shemot capítulo 17

234

Torah Israelita

totalmente a memória de Amaleque de

debaixo dos céus. 15 Pelo que Moshe

- יהוה construiu um altar, ao qual chamou

יה Níssi. 16 E disse: Porquanto jurou Yah

que ele fará guerra contra Amaleque de

geração em geração.


17ª Porção: Yitro - Abundância



Conclusão: Is 6: 1-7: 6; Is 9: 6-7

Salmo Yitro: 19

[141 O conselho de Yetro]

1 Naquele tempo Yetro, kohen de

Midyam, sogro de Moshe, ouviu todas as

coisas que ELOHIM tinha feito a Moshe e a

Yisra-EL, seu povo, como יהוה tinha tirado

a Yisra-EL do Mitzraim. 2 E Yetro, sogro de

Moshe, tomou a Zípora, a mulher de

Moshe, depois que este lha enviara, 3 e aos

seus dois filhos, dos quais um se chamava

Gérson; porque disse Moshe: Fui

peregrino em terra estrangeira; 4 e o outro

se chamava Eliézer; porque disse: ELOHIM

de meu abba foi minha ajuda, e me livrou

da espada de Paroh. 5 Veio, Yetro, o sogro

de Moshe, com os filhos e a mulher deste,

a Moshe, no deserto onde se tinha

acampado, junto ao monte do Criador; 6 e


)1( וַיִ‏ סְּ‏ עּו כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ין לְּ‏ מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

| וַיַחֲנּו בִ‏ רְּ‏ פִ‏ ידִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ין מַ‏ יִם לִ‏ שְּ‏ תֹ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )2( וַיָּרֶ‏ ב הָּ‏ עָּ‏ ם עִ‏ ם מֹשֶ‏ ה

וַיֹאמְּ‏ רּו תְּ‏ נּו לָּנּו מַ‏ יִם וְּ‏ נִשְּ‏ תֶ‏ ה |

וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם מֹשֶ‏ ה מַ‏ ה תְּ‏ רִ‏ יבּון

עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י מַ‏ ה תְּ‏ נַסּון אֶ‏ ת

וַיִ‏ צְּ‏ מָּ‏ א שָּ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם לַמַ‏ יִם וַיָּלֶן הָּ‏ עָּ‏ ם

עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיֹאמֶ‏ ר לָּמָּ‏ ה זֶה הֶ‏ עֱלִ‏ יתָּ‏ נּו

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ הָּ‏ מִ‏ ית אֹ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נַי וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ קְּ‏ נַי בַ‏ צָּ‏ מָּ‏ א:‏ )4( וַיִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

יהוה לֵאמֹ‏ ר מָּ‏ ה אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה לָּעָּ‏ ם הַ‏ זֶה |

עוֹד מְּ‏ עַ‏ ט ‏ּוסְּ‏ קָּ‏ לֻׁנִי:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה עֲבֹר לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ קַ‏ ח אִ‏ תְּ‏ ‏ָך

מִ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ּומַ‏ טְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר הִ‏ כִ‏ י ‏ָּת

בוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּאֹ‏ ר קַ‏ ח בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הָּ‏ לָּכְּ‏ תָּ‏ : )6(

הִ‏ נְּנִי עֹ‏ מֵ‏ ד לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך שָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ צּור

בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב וְּ‏ הִ‏ כִ‏ יתָּ‏ בַ‏ צּור וְּ‏ יָּצְּ‏ אּו מִ‏ מֶ‏ נּו

מַ‏ יִם וְּ‏ שָּ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיַעַ‏ ‏ׂש כֵן מֹ‏ שֶ‏ ה

לְּ‏ עֵ‏ ינֵי זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם

הַ‏ מָּ‏ קוֹם מַ‏ סָּ‏ ה ‏ּומְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה | עַ‏ ל רִ‏ יב בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ל נַסֹתָּ‏ ם אֶ‏ ת יהוה לֵאמֹ‏ ר

הֲיֵש יהוה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֵ‏ נּו אִ‏ ם ‏ָאיִן:‏

יהוה:‏ )3(

)8( וַיָּבֹא עֲמָּ‏ לֵק | וַיִ‏ לָּחֶ‏ ם עִ‏ ם

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בִ‏ רְּ‏ פִ‏ ידִ‏ ם:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

235

Torah Israelita

disse a Moshe: Eu, teu sogro Yetro, venho

a ti, com tua mulher e seus dois filhos com

ela. 7 Então saiu Moshe ao encontro de seu

sogro, inclinou-se diante dele em sinal de

reverência; perguntaram um ao outro

como estavam, e entraram na tenda. 8

Depois Moshe contou a seu sogro tudo o

que יהוה tinha feito a Paroh e aos egípcios

por amor de Yisra-EL, todo o trabalho que

יהוה lhes sobreviera no caminho, e como

os livrara. 9 E alegrou-se Yetro por todo o

bem que יהוה tinha feito a Yisra-EL,

livrando-o da mão dos egípcios, 10 e disse:

Baruch ata יהוה (Bendito seja יהוה ), que

vos livrou da mão dos egípcios e da mão de

Paroh; que livrou o povo de debaixo da

mão dos egípcios. 11 Agora sei que יהוה é

maior que todos os elohim; até naquilo em

que se houveram arrogantemente contra

o povo. 12 Então Yetro, o sogro de Moshe,

tomou sacrifício e sacrifícios para ELOHIM;

e veio Aharôn, e todos os longevos de

Yisra-EL, para comerem pão com o sogro

de Moshe diante do Criador. 13 No dia

seguinte assentou-se Moshe para

deliberar o povo; e o povo estava em pé

junto de Moshe desde a manhã até a

tarde. 14 Vendo, o sogro de Moshe tudo o

que ele fazia ao povo, perguntou: Que é

isto que tu fazes ao povo? Por que te

assentas só, permanecendo todo o povo

junto de ti desde a manhã até a tarde? 15

Respondeu Moshe a seu sogro: É por que

o povo vem a mim para consultar ELOHIM.


אֶ‏ ל יְּהוֹשֻׁעַ‏ בְּ‏ חַ‏ ר לָּנּו אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ צֵ‏ א

הִ‏ לָּחֵ‏ ם בַ‏ עֲמָּ‏ לֵק | מָּ‏ חָּ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נִצָּ‏ ב עַ‏ ל

רֹאש הַ‏ גִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה ‏ּומַ‏ טֵ‏ ה הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

בְּ‏ יָּדִ‏ י:‏ )10( וַיַעַ‏ ‏ׂש יְּהוֹשֻׁעַ‏ כַאֲשֶ‏ ר

‏ָאמַ‏ ר לוֹ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ הִ‏ לָּחֵ‏ ם בַ‏ עֲמָּ‏ לֵק |

‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ חּור עָּ‏ לּו רֹאש

הַ‏ גִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה:‏ )11( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כַאֲשֶ‏ ר יָּרִ‏ ים

מֹ‏ שֶ‏ ה יָּדוֹ‏ וְּ‏ גָּבַ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ כַאֲשֶ‏ ר

יָּנִיחַ‏ יָּדוֹ‏ וְּ‏ גָּבַ‏ ר עֲמָּ‏ לֵק:‏ )12( וִ‏ ידֵ‏ י

מֹ‏ שֶ‏ ה כְּ‏ בֵ‏ דִ‏ ים וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ בֶ‏ ן וַיָּׂשִ‏ ימּו

תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו וַיֵשֶ‏ ב עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ חּור

תָּ‏ מְּ‏ כּו בְּ‏ יָּדָּ‏ יו מִ‏ זֶה אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ּומִ‏ זֶה אֶ‏ חָּ‏ ד

וַיְּהִ‏ י יָּדָּ‏ יו אֱמּונָּה עַ‏ ד בֹא הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ש:‏

)13( וַיַחֲֹלש יְּהוֹשֻׁעַ‏ אֶ‏ ת עֲמָּ‏ לֵק

וְּ‏ אֶ‏ ת עַ‏ מוֹ‏ לְּ‏ פִ‏ י חָּ‏ רֶ‏ ב:‏

)14( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כְּ‏ תֹ‏ ב

זֹאת זִ‏ כָּרוֹן בַ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי

יְּהוֹשֻׁעַ‏ | כִ‏ י מָּ‏ חֹ‏ ה אֶ‏ מְּ‏ חֶ‏ ה אֶ‏ ת זֵכֶר

עֲמָּ‏ לֵק מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )15( וַיִ‏ בֶ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏ יהוה

נִסִ‏ י:‏ )16( וַיֹאמֶ‏ ר כִ‏ י יָּד עַ‏ ל כֵס יָּּה

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה לַיהוָּה בַ‏ עֲמָּ‏ לֵק | מִ‏ דֹר דֹר:‏

Shemot capítulo 18

236

Torah Israelita

16 Quando eles têm alguma questão, vêm

a mim; e eu julgo entre um e outro e lhes

declaro os regulamentos do Criador e as

suas Instruções ( ‏.(ּתו 17 O sogro de Moshe,

porém, lhe replicou: Não é bom o que

fazes. 18 Certamente desfalecerás, assim

tu, como este povo que está contigo;

porque isto te é pesado demais; tu só não

o podes fazer. 19 Ouve agora a minha voz;

eu te aconselharei, e seja ELOHIM contigo:

sê tu pelo povo diante do Criador, e leva tu

as causas ELOHIM; 20 ensinar-lhes-ás os

regulamentos e as Instruções ( ‏,(ּתו e lhes

mostrarás o caminho em que devem

andar, e a obra que devem fazer. 21 Além

disto procurarás no meio de todo o povo

homens de capacidade, tementes

ELOHIM, homens verazes, que aborreçam

a avareza, e os porás sobre eles por chefes

de mil, chefes de cem, chefes de cinquenta

e chefes de dez; 22 e julguem eles o povo

em todo o tempo. Que a ti tragam toda

causa grave, mas toda causa pequena eles

mesmos a julguem; assim a ti mesmo te

aliviarás da carga, e eles a levarão contigo.

23 Se isto fizeres, e ELOHIM te mandar,

poderás então subsistir; assim também

todo este povo irá em shalom para o seu

lugar. 24 E Moshe deu ouvidos à voz de seu

sogro, e fez tudo quanto este lhe dissera;

25 e escolheu Moshe homens capazes no

meio de todo o Yisra-EL, e os pôs por

líderes sobre o povo: chefes de mil, chefes

de cem, chefes de cinquenta e chefes de


)1( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יִתְּ‏ רוֹ‏ כֹ‏ הֵ‏ ן מִ‏ דְּ‏ יָּן חֹ‏ תֵ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים

לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּולְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ מוֹ‏ | כִ‏ י הוֹצִ‏ יא

יהוה אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2(

וַיִ‏ קַ‏ ח יִתְּ‏ רוֹ‏ חֹ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת צִ‏ פֹ‏ רָּ‏ ה

אֵ‏ שֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה | ‏ַאחַ‏ ר שִ‏ לּוחֶ‏ יהָּ‏ : )3(

וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ נֵי בָּ‏ נֶיהָּ‏ | אֲשֶ‏ ר שֵ‏ ם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

גֵרְּ‏ שֹם כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר גֵר הָּ‏ יִיתִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

נָּכְּ‏ רִ‏ יָּה:‏ )4( וְּ‏ שֵ‏ ם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אֱלִ‏ יעֶ‏ זֶר |

כִ‏ י אֱֹלהֵ‏ י ‏ָאבִ‏ י בְּ‏ עֶ‏ זְּ‏ רִ‏ י וַיַצִ‏ לֵנִי מֵ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב

פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה:‏ )5( וַיָּבֹא יִתְּ‏ רוֹ‏ חֹ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה

‏ּובָּ‏ נָּיו וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר הּוא חֹ‏ נֶה שָּ‏ ם הַ‏ ר

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֲנִי

חֹ‏ תֶ‏ נְָּך יִתְּ‏ רוֹ‏ בָּ‏ א אֵ‏ לֶיָך | וְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

‏ּושְּ‏ נֵי בָּ‏ נֶיהָּ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )7( וַיֵצֵ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה

לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו וַיִ‏ שַ‏ ק ל ‏ֹו

וַיִ‏ שְּ‏ אֲלּו אִ‏ יש לְּ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו לְּ‏ שָּ‏ לוֹם |

וַיָּבֹאּו הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה:‏ )8( וַיְּסַ‏ פֵר מֹ‏ שֶ‏ ה

לְּ‏ חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ל אוֹדֹת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

| אֵ‏ ת כָּל הַ‏ תְּ‏ לָָּאה אֲשֶ‏ ר מְּ‏ צָּ‏ ‏ָאתַ‏ ם

בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וַיַצִ‏ לֵם וַיִ‏ חַ‏ דְּ‏ יִתְּ‏ רוֹ‏

עַ‏ ל כָּל הַ‏ טוֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה

יהוה:‏ )9(

לְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אֲשֶ‏ ר הִ‏ צִ‏ ילוֹ‏ מִ‏ יַד

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר יִתְּ‏ רוֹ‏ בָּ‏ רּוְך

יהוה אֲשֶ‏ ר הִ‏ צִ‏ יל אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ יַד

237

Torah Israelita

dez. 26 Estes, julgaram o povo em todo o

tempo; as causas graves eles as trouxeram

a Moshe; mas toda causa pequena,

julgaram-na eles mesmos. 27 Então

despediu Moshe a seu sogro, o qual se foi

para a sua terra.


[142 Os dez mandamentos]

1 No terceiro mês depois que os bneyysraEL

haviam saído da terra do Mitzraim,

no mesmo dia chegaram ao deserto do

Sinay. 2 Tendo partido de Refidim,

entraram no deserto do Sinay, onde se

acamparam; Yisra-EL, ali acampou-se em

frente do monte. 3 Então subiu Moshe

ELOHIM, e do monte יהוה o chamou,

dizendo: Assim falarás à casa de Yaacov, e

anunciarás aos bney-ysraEL: 4 Vocês têm

visto o que fiz: aos egípcios, como vos levei

sobre asas de águias, e vos trouxe a mim. 5

Agora, se atentamente ouvirem a minha

voz e guardardes o meu pacto, então sereis

a minha possessão peculiar no meio de

todos os povos, porque minha é toda a

terra; 6 e vocês sereis para mim malchut

sacerdotal e nação santa. São estas as

palavras que falarás aos bney-ysraEL. 7

Veio, Moshe e, tendo convocado os

longevos do povo, expôs diante deles

todas estas palavras, que יהוה lhe tinha

ordenado. 8 Ao que todo o povo

יהוה respondeu a uma voz: Tudo o que


מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּומִ‏ יַד פַרְּ‏ עֹ‏ ה | אֲשֶ‏ ר הִ‏ צִ‏ יל

אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת יַד מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )11(

עַ‏ תָּ‏ ה יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י גָּדוֹל יהוה מִ‏ כָּל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | כִ‏ י בַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר זָּדּו

עֲלֵיהֶ‏ ם:‏ )12( וַיִ‏ קַ‏ ח יִתְּ‏ רוֹ‏ חֹ‏ תֵ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה עֹ‏ לָּה ‏ּוזְּ‏ בָּ‏ חִ‏ ים לֵאֹלהִ‏ ים | וַיָּבֹא

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ כֹל זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֶאֱכָּל לֶחֶ‏ ם

עִ‏ ם חֹ‏ תֵ‏ ן מֹשֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )13(

וַיְּהִ‏ י מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַיֵשֶ‏ ב מֹשֶ‏ ה לִ‏ שְּ‏ פֹ‏ ט

אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיַעֲמֹ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ ם עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ ן

הַ‏ בֹקֶ‏ ר עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )14( וַיַרְּ‏ א חֹ‏ תֵ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר הּוא עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לָּעָּ‏ ם

| וַיֹאמֶ‏ ר מָּ‏ ה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לָּעָּ‏ ם מַ‏ דּועַ‏ אַ‏ תָּ‏ ה יוֹשֵ‏ ב לְּ‏ בַ‏ דֶ‏ ‏ָך

וְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם נִצָּ‏ ב עָּ‏ לֶיָך מִ‏ ן בֹקֶ‏ ר עַ‏ ד

עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ | כִ‏ י

יָּבֹא אֵ‏ לַי הָּ‏ עָּ‏ ם לִ‏ דְּ‏ רֹש אֱֹלהִ‏ ים:‏ )16(

כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה לָּהֶ‏ ם דָּ‏ בָּ‏ ר בָּ‏ א אֵ‏ לַי

וְּ‏ שָּ‏ פַ‏ טְּ‏ תִ‏ י בֵ‏ ין אִ‏ יש ‏ּובֵ‏ ין רֵ‏ עֵ‏ הּו |

וְּ‏ הוֹדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת חֻׁקֵ‏ י הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

תוֹרֹתָּ‏ יו:‏ )17( וַיֹאמֶ‏ ר חֹ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה

אֵ‏ לָּיו | ‏ֹלא טוֹב הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏ )18( נָּבֹל תִ‏ בֹל גַם אַ‏ תָּ‏ ה גַם

הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | כִ‏ י כָּבֵ‏ ד מִ‏ מְּ‏ ‏ָך

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר ‏ֹלא תּוכַל עֲׂשֹהּו לְּ‏ בַ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )19(

עַ‏ תָּ‏ ה שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י אִ‏ יעָּ‏ צְּ‏ ‏ָך וִ‏ יהִ‏ י

אֱֹלהִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | הֱיֵה אַ‏ תָּ‏ ה לָּעָּ‏ ם מּול

238

Torah Israelita

tem falado, faremos. E relatou Moshe a

יהוה as palavras do povo. 9 Então disse יהוה

a Moshe: Eu virei a ti em uma nuvem

espessa, para que o povo ouça, quando eu

falar contigo, e para que sempre te creia.

Porque Moshe tinha anunciado as palavras

do seu povo a 10 . Disse mais יהוה a

Moshe: Vai ao povo, e santifica-os hoje e

amanhã; lavem eles os seus vestidos, 11 e

estejam prontos para o terceiro dia; uma

vez que no terceiro dia descerá יהוה diante

dos olhos de todo o povo sobre o monte

Sinay. 12 Também marcarás limites ao

povo em redor, dizendo: Guardai-vos, não

subais ao monte, nem toqueis o seu

termo; todo aquele que tocar o monte será

morto. 13 Mão alguma tocará naquele que

o fizer, mas ele será apedrejado ou

asseteado; quer seja animal, quer seja

homem, não viverá. Quando soar a shofar

longamente, subirão eles até o pé do

monte. 14 Então Moshe desceu do monte

ao povo, e santificou o povo; e lavaram os

seus vestidos. 15 E disse ele ao povo: Estai

prontos para o terceiro dia; e não vos

chegueis a mulher. 16 Ao terceiro dia, ao

amanhecer, houve trovões, relâmpagos, e

uma nuvem espessa sobre o monte; e

ouviu-se um sonido de buzina mui forte, de

maneira que todo o povo que estava no

acampamento estremeceu. 17 E Moshe

levou o povo fora do acampamento ao

encontro do Criador; e puseram-se ao pé

do monte. 18 Nisso todo o monte Sinay


הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )20( וְּ‏ הִ‏ זְּ‏ הַ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תוֹרֹת |

וְּ‏ הוֹדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ לָּהֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יֵלְּ‏ כּו בָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשּון:‏ )21(

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תֶ‏ חֱזֶה מִ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ַאנְּשֵ‏ י חַ‏ יִל

יִרְּ‏ אֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים ‏ַאנְּשֵ‏ י אֱמֶ‏ ת ‏ׂשֹנְּאֵ‏ י בָּ‏ צַ‏ ע

| וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ עֲלֵהֶ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י אֲלָּפִ‏ ים ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

מֵ‏ אוֹת ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י חֲמִ‏ שִ‏ ים וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י עֲׂשָּ‏ רֹת:‏

)22( וְּ‏ שָּ‏ פְּ‏ טּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ כָּל עֵ‏ ת

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כָּל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ גָּדֹל יָּבִ‏ יאּו אֵ‏ לֶיָך

וְּ‏ כָּל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ קָּ‏ טֹן יִשְּ‏ פְּ‏ טּו הֵ‏ ם |

וְּ‏ הָּ‏ קֵ‏ ל מֵ‏ עָּ‏ לֶיָך וְּ‏ נָּׂשְּ‏ אּו אִ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )23(

אִ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה וְּ‏ צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ יָּכָּלְּ‏ תָּ‏ עֲמֹ‏ ד | וְּ‏ גַם כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה עַ‏ ל מְּ‏ קֹ‏ מוֹ‏ יָּבֹא בְּ‏ שָּ‏ לוֹם:‏ )24(

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ קוֹל חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ | וַיַעַ‏ ‏ׂש כֹל

אֲשֶ‏ ר ‏ָאמָּ‏ ר:‏ )25( וַיִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר מֹשֶ‏ ה

‏ַאנְּשֵ‏ י חַ‏ יִל מִ‏ כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם

רָּ‏ אשִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם | ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י אֲלָּפִ‏ ים ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

מֵ‏ אוֹת ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י חֲמִ‏ שִ‏ ים וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י עֲׂשָּ‏ רֹת:‏

)26( וְּ‏ שָּ‏ פְּ‏ טּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ כָּל עֵ‏ ת | אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ קָּ‏ שֶ‏ ה יְּבִ‏ יאּון אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ כָּל

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ קָּ‏ טֹן יִשְּ‏ פּוטּו הֵ‏ ם:‏ )27(

וַיְּשַ‏ לַח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת חֹ‏ תְּ‏ נוֹ‏ | וַיֵלְֶך לוֹ‏

אֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏

יהוה

239

Torah Israelita

fumegava, porque יהוה descera sobre ele

em fogo; e a fumaça subiu como a fumaça

de uma fornalha, e todo o monte tremia

fortemente. 19 E, crescendo o sonido da

buzina cada vez mais, Moshe falava, e

ELOHIM lhe respondia por uma voz. 20 E,

tendo יהוה descido sobre o monte Sinay,

sobre o cume do monte, chamou a Moshe

ao cume do monte; e Moshe subiu. 21

Então disse יהוה a Moshe: Desce, adverte

ao povo, para não suceder que traspasse

os limites até יהוה a fim de ver, e muitos

deles pereçam. 22 Neste momento,

santifiquem-se os kohanim, que se

chegam a יהוה para que יהוה não se lance

: יהוה sobre eles. 23 Respondeu Moshe a

O povo não poderá subir ao monte Sinay,

porque tu nos tens advertido, dizendo:

Marca limites ao redor do monte, e

santifica-o. 24 Ao que lhe disse יהוה : Vai,

desce; depois subirás tu, e Aharôn contigo;

os kohanim, porém, e o povo não

traspassem os limites para subir a

para que ele não se lance sobre eles. 25

Então Moshe desceu ao povo, e disse a

eles isso.


יהוה


1 Então falou ELOHIM todas estas palavras,

dizendo: 2 Eu sou יהוה teu Eterno, que te

tirei da terra do Mitzraim, da casa da

servidão.

[143 Primeiro mitsva]

Shemot capítulo 19

)1( בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י לְּ‏ צֵ‏ את בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | בַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

בָּ‏ אּו מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏ )2( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ רְּ‏ פִ‏ ידִ‏ ים וַיָּבֹאּו מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינַי וַיַחֲנּו

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וַיִ‏ חַ‏ ן שָּ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נֶגֶד

הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )3( ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה עָּ‏ לָּה אֶ‏ ל הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

| וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֵ‏ לָּיו יהוה מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר

כֹה תֹ‏ אמַ‏ ר לְּ‏ בֵ‏ ית יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ תַ‏ גֵיד לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )4( אַ‏ תֶ‏ ם רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י לְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וָּאֶ‏ שָּ‏ א אֶ‏ תְּ‏ כֶם עַ‏ ל

כַנְּפֵ‏ י נְּשָּ‏ רִ‏ ים וָָּאבִ‏ א אֶ‏ תְּ‏ כֶם אֵ‏ לָּי:‏ )5(

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אִ‏ ם שָּ‏ מוֹעַ‏ תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו בְּ‏ קֹ‏ לִ‏ י

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י | וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם לִ‏ י

סְּ‏ גֻׁלָּה מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים כִ‏ י לִ‏ י כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )6( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם תִ‏ הְּ‏ יּו לִ‏ י מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת

כֹהֲנִים וְּ‏ גוֹי קָּ‏ דוֹש | אֵ‏ לֶה הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7(

וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם |

וַיָּׂשֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּהּו יהוה:‏ )8( וַיַעֲנּו

כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם יַחְּ‏ דָּ‏ ו וַיֹאמְּ‏ רּו כֹל אֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה נַעֲׂשֶ‏ ה | וַיָּשֶ‏ ב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל יהוה:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר

240

Torah Israelita

3 143 Não terás outros elohim diante de

mim.

[144 Segundo mitsva]

4 144 Não farás para ti imagem esculpida,

nem figura alguma do que há em cima nos

céus, nem em baixo na terra, nem nas

águas debaixo da terra. 5 Não te

encurvarás diante delas, nem as servirás;

porque eu, יהוה teu Criador, sou Eterno

zeloso, que visito o delito dos pais nos

filhos até a terceira e quarta geração

daqueles que me odeiam, 6 e uso de

clemência com milhares dos que me

amam e guardam os meus mitzvot.

[145 Terceiro mitsva]

7 Não pronunciarás o nome de יהוה teu

145

Poderoso com falsidade; porque

146

não terá por inocente aquele que

pronunciar o seu nome em falsidade.

[146 Quarto mitsva]


יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י בָּ‏ א אֵ‏ לֶיָך

בְּ‏ עַ‏ ב הֶ‏ עָּ‏ נָּן בַ‏ עֲבּור יִשְּ‏ מַ‏ ע הָּ‏ עָּ‏ ם

בְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רִ‏ י עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ גַם בְּ‏ ‏ָך יַאֲמִ‏ ינּו לְּ‏ עוֹלָּם

| וַיַגֵד מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל

יהוה:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

לְֵך אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם הַ‏ יוֹם ‏ּומָּ‏ חָּ‏ ר |

וְּ‏ כִ‏ בְּ‏ סּו ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם:‏ )11( וְּ‏ הָּ‏ יּו נְּכֹנִים

לַיוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י | כִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י

יֵרֵ‏ ד יהוה לְּ‏ עֵ‏ י ‏ֵני כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ ר

סִ‏ ינָּי:‏ )12( וְּ‏ הִ‏ גְּ‏ בַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם סָּ‏ בִ‏ יב

לֵאמֹ‏ ר הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו לָּכֶם עֲלוֹת בָּ‏ הָּ‏ ר

‏ּונְּגֹ‏ עַ‏ בְּ‏ קָּ‏ צֵ‏ הּו | כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בָּ‏ הָּ‏ ר מוֹת

יּומָּ‏ ת:‏ )13( ‏ֹלא תִ‏ גַע בוֹ‏ יָּד כִ‏ י סָּ‏ קוֹל

יִסָּ‏ קֵ‏ ל אוֹ‏ יָּרֹה יִיָּרֶ‏ ה אִ‏ ם בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אִ‏ ם

אִ‏ יש ‏ֹלא יִחְּ‏ יֶה | בִ‏ מְּ‏ שְֹך הַ‏ יֹבֵ‏ ל הֵ‏ מָּ‏ ה

יַעֲלּו בָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )14( וַיֵרֶ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ ן

הָּ‏ הָּ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

וַיְּכַבְּ‏ סּו ‏ׂשִ‏ מְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל

הָּ‏ עָּ‏ ם הֱיּו נְּכֹנִים לִ‏ שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים | ‏ַאל

תִ‏ גְּ‏ שּו אֶ‏ ל אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )16( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם

יהוה

143

Ex 20:3; Dt 5:7 - 249 º Mandamento negativo: O primeiro preceito dentre os preceitos negativos: não pensar que há outro Elohim além do ELOHIM –

‘…Não terás outros elohim diante de mim!’.

Ex 20:3 - 253 º Mandamento negativo: Não curvar-se perante ídolos, mesmo que não seja o modo de serví-los o curvar-se.

144

Ex 20:4; Dt 5:8 – 250 º Mandamento negativo: Não fazer imagens de escultura, nem pelas próprias mãos, nem pelas mãos de outrem –‘Não farás para

ti escultura…’.

Ex 20:4 - 254 º Mandamento negativo: Não fazer para ídolos coisas ou atos que sejam a forma de serví-los –‘…não os servireis…’.

145

Ex 20:7 - 310 º Mandamento negativo: Não jurar em vão – ‘Não tomareis o Nome do ELOHIM teu Elohim em vão…’.

146

Ex 20: 7 – “com falsidade”: Outras bíblias traduziram por “em vão”.

241

Torah Israelita

8 Você deve lembrar do dia do shabat,

147

para o santificar. 9 Seis dias trabalharás, e

farás todo o teu trabalho; 10 mas o sétimo

dia é o shabat de יהוה teu Poderoso. Nesse

dia não farás trabalho algum, nem tu, nem

teu filho, nem tua filha, nem o teu servo,

nem a tua serva, nem o teu animal, nem o

estrangeiro que está dentro das tuas

portas. 11 Porque em seis dias fez יהוה os

céus e a terra, o mar e tudo o que neles há,

e ao sétimo dia cessou; por isso

abençoou o dia do shabat, e o santificou.


יהוה

[147 Quinto mitsva]

12 148 Honra a teu abba e a tua ima, para

que se prolonguem os teus dias na terra

que יהוה teu Poderoso te dá.

[148 Sexto mitsva]

13 Não 149 assassinarás.

[149 Sétimo mitsva]

14 Não adulterarás.

[150 Oitavo mitsva]

15 Não furtarás.

[151 Nono mitsva]

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י בִ‏ הְּ‏ יֹת הַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיְּהִ‏ י קֹ‏ ‏ֹלת

‏ּובְּ‏ רָּ‏ קִ‏ ים וְּ‏ עָּ‏ נָּן כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הָּ‏ הָּ‏ ר וְּ‏ קֹ‏ ל

שֹפָּ‏ ר חָּ‏ זָּק מְּ‏ אֹ‏ ד | וַיֶחֱרַ‏ ד כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

אֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )17( וַיוֹצֵ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים מִ‏ ן

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | וַיִ‏ תְּ‏ יַצְּ‏ בּו בְּ‏ תַ‏ חְּ‏ תִ‏ ית הָּ‏ הָּ‏ ר:‏

)18( וְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינַי עָּ‏ שַ‏ ן כֻׁלוֹ‏ מִ‏ פְּ‏ נֵי אֲשֶ‏ ר

יָּרַ‏ ד עָּ‏ לָּיו יהוה בָּ‏ אֵ‏ ש | וַיַעַ‏ ל עֲשָּ‏ נ ‏ֹו

כְּ‏ עֶ‏ שֶ‏ ן הַ‏ כִ‏ בְּ‏ שָּ‏ ן וַיֶחֱרַ‏ ד כָּל הָּ‏ הָּ‏ ר

מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )19( וַיְּהִ‏ י קוֹל הַ‏ שוֹפָּ‏ ר הוֹלְֵך

וְּ‏ חָּ‏ זֵק מְּ‏ אֹ‏ ד | מֹ‏ שֶ‏ ה יְּדַ‏ בֵ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

יַעֲנֶנּו בְּ‏ קוֹל:‏ )20( וַיֵרֶ‏ ד יהוה עַ‏ ל

הַ‏ ר סִ‏ ינַי אֶ‏ ל רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

יהוה לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר וַיַעַ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )21( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

רֵ‏ ד הָּ‏ עֵ‏ ד בָּ‏ עָּ‏ ם | פֶן יֶהֶ‏ רְּ‏ סּו אֶ‏ ל יהוה

לִ‏ רְּ‏ אוֹת וְּ‏ נָּפַ‏ ל מִ‏ מֶ‏ נּו רָּ‏ ב:‏ )22( וְּ‏ גַם

הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ נִגָּשִ‏ ים אֶ‏ ל יהוה יִתְּ‏ קַ‏ ‏ָּדשּו

| פֶן יִפְּ‏ רֹץ בָּ‏ הֶ‏ ם יהוה:‏ )23( וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה ‏ֹלא יּוכַל הָּ‏ עָּ‏ ם

לַעֲֹלת אֶ‏ ל הַ‏ ר סִ‏ ינָּי | כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ עֵ‏ דֹתָּ‏ ה בָּ‏ נּו לֵאמֹ‏ ר הַ‏ גְּ‏ בֵ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תוֹ:‏ )24( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו יהוה

לְֶך רֵ‏ ד וְּ‏ עָּ‏ לִ‏ יתָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עִ‏ מָּ‏ ‏ְך |

147

Ex 20:8 - 155 º Mandamento positivo: Santificar o dia de Shabát – ‘Lembra-te do dia de Chabát para o santificar…’

148

Ex 20:12 - 210 º Mandamento positivo: Honrar pai e mãe – ‘Honra a teu pai e a tua mãe…

149

Ex 20: 13 – “não assassinarás”: outras bíblias trazem “não matarás”, no hebraico “ תִ‏ רְ‏ צָּח - Tiretsach” que significa claramente: “assassinar” e não “matar”.

242

Torah Israelita

16 Não dirás um testemunho com

falsidade contra o teu próximo.

[152 Décimo mitsva]

17 Não cobiçarás a casa do teu próximo,

não cobiçarás a mulher do teu próximo,

nem o seu servo, nem a sua serva, nem o

seu boi, nem o seu jumento, nem coisa

alguma do teu próximo.

[153 Consequências]

18 Naquele momento, todo o povo

presenciava os trovões, e os relâmpagos, e

o sonido da buzina, e o monte a fumegar;

e o povo, vendo isso, estremeceu e pôs-se

de longe. 19 E disseram a Moshe: Fala-nos

tu mesmo, e ouviremos; mas não fale

ELOHIM conosco, para que não morramos.

20 Respondeu Moshe ao povo: Não

temais, porque ELOHIM veio para vos

provar, e para que o seu temor esteja

diante de vocês, a fim de que não pequeis.

21 Assim o povo estava em pé de longe;

Moshe, porém, se chegou às trevas

espessas ondo Criador estava.

[154 Preceitos conclusivos]

22 Então disse יהוה a Moshe: Assim dirás

aos bney-ysraEL: Vocês têm visto que dos

céus eu vos falei. 23 150 Não fareis outros

elohim comigo; elohim de prata, ou elohim

de ouro, não os fareis para vocês. 24 Um


וְּ‏ הַ‏ כֹהֲנִים וְּ‏ הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ַאל יֶהֶ‏ רְּ‏ סּו לַעֲֹלת

אֶ‏ ל יהוה פֶן יִפְּ‏ רָּ‏ ץ ‏ָּבם:‏ )25( וַיֵרֶ‏ ד

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם:‏

Shemot capítulo 20

)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

)2( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הָּ‏ אֵ‏ לֶה לֵאמֹ‏ ר:‏

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ יָך

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ | )3(

‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים עַ‏ ל

פָּנָּיַ:‏ )4( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך פֶ‏ סֶ‏ ל וְּ‏ כָּל

תְּ‏ מּונָּה אֲשֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל וַאֲשֶ‏ ר

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ תָּ‏ חַ‏ ת | וַאֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ יִם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

לָָּארֶ‏ ץ:‏ )5( ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חְּ‏ וֶה לָּהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דֵ‏ ם | כִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֵ‏ ל

קַ‏ נָּא פֹ‏ קֵ‏ ד עֲוֹן ‏ָאבֹת עַ‏ ל בָּ‏ נִים עַ‏ ל

שִ‏ לֵשִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל רִ‏ בֵ‏ עִ‏ ים לְּ‏ ‏ׂשֹנְָּאי:‏ | )6(

וְּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה חֶ‏ סֶ‏ ד לַאֲלָּפִ‏ ים לְּ‏ אֹ‏ הֲבַ‏ י

)7( ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א ‏ּולְּ‏ שֹמְּ‏ רֵ‏ י מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ י:‏

אֶ‏ ת שֵ‏ ם יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לַשָּ‏ וְּ‏ א | כִ‏ י ‏ֹלא

יְּנַקֶ‏ ה יהוה אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מ ‏ֹו

לַשָּ‏ וְּ‏ א:‏

150

Ex 20:23 - 252 º Mandamento negativo: Não fazer imagens nem para embelezamento, mesmo que não sejam para idolatria – ‘…não fareis comigo…’.

243

Torah Israelita

altar de terra me farás, e sobre ele

sacrificarás os teus holocaustos, e as tuas

ofertas pacíficas, as tuas ovelhas e os teus

bois. Em todo lugar em que eu fizer

recordar o meu nome, virei a ti e te

abençoarei. 25 151 E se me fizeres um altar

de pedras, não o construirás de pedras

lavradas; se sobre ele levantares o teu

buril, profaná-lo-ás. 26 152 Também não

subirás ao meu altar por degraus, para que

não seja ali exposta a tua nudez.


18ª Porção: Mishpatim - Julgamentos



Conclusão: Jr 34: 8-22; 33: 25-26

Salmo Mishpatim: 72

[155 Escravo hebreu]

1 Estes são os regulamentos que lhes

proporás: 2 153 Se comprares um servo

154yvri, seis anos servirá; mas ao sétimo sairá

livre, sem nada pagar. 3 Se entrar sozinho,


)8( זָּכוֹר אֶ‏ ת יֹום הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שֹו:‏

)9( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תַ‏ עֲבֹד וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ כָּל

מְּ‏ לַאכְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )10( וְּ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

שַ‏ בָּ‏ ת לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כָּל

מְּ‏ לָּאכָּה אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובִ‏ נְָּך ‏ּובִ‏ תֶ‏ ‏ָך עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך

וַאֲמָּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ גֵרְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏ )11( כִ‏ י שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ ת הַ‏ יָּם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ם וַיָּנַח

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י | עַ‏ ל כֵן בֵ‏ רַ‏ ‏ְך יהוה

( אֶ‏ ת יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת וַיְּקַ‏ דְּ‏ שֵ‏ הּו:‏

כַבֵ‏ ד אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ מֶ‏ ‏ָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

יַאֲרִ‏ כּון יָּמֶ‏ יָך עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

( יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך:‏

)14( ‏ֹלא תִ‏ נְָּאף:‏ | ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ח:‏

( ) ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב:‏

15(

)12

)13

)16

)17

( ‏ֹלא תַ‏ עֲנֶה בְּ‏ רֵ‏ עֲָך עֵ‏ ד שָּ‏ קֶ‏ ר:‏

‏ֹלא תַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ד בֵ‏ ית רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך | ‏ֹלא תַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ד

אֵ‏ שֶ‏ ת רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ וַאֲמָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ שוֹרוֹ‏

וַחֲמֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏

151

Ex 20:25 - 326 º Mandamento negativo: Não construir o Altar com pedras lavradas –‘…não construirás de pedras lavradas..’.

152

Ex 20:26 - 327 º Mandamento negativo: Não subir por passos largos ao altar, senão juntando o dedo maior ao calcanhar –‘…não subirás por degraus a

meu Altar…’.

153

Ex 21:2 - 232 º Mandamento positivo: Julgar o escravo hebreu segundo os pormenores prescritos a seu respeito –‘Quando adquirires um escravo

hebreu…’.

154

“yvri”: hebreu

244

Torah Israelita

sozinho sairá; se tiver mulher, então com

ele sairá sua mulher. 4 Se seu adon lhe

houver dado uma mulher e ela lhe houver

dado filhos ou filhas, a mulher e os filhos

dela serão de seu adon e ele sairá sozinho.

5 Mas se esse servo expressamente disser:

Eu amo a meu adon, a minha mulher e a

meus filhos, não quero sair forro; 6 então

seu adon o levará perante os shoftim, e o

fará chegar à porta, ou ao umbral da porta,

e o seu adon lhe furará a orelha com uma

sovela; e ele o servirá para sempre.

[156 Escrava hebreia]

7 O homem que vender sua filha para ser

serva, ela não sairá como saem os servos.

8 155 Se ela não agradar ao seu adon, de

modo que não se despose com ela, então

ele permitirá que seja resgatada; vendê-la

a um povo estrangeiro, não o poderá fazer,

visto ter usado de dolo para com ela. 9 Mas

se a desposar com seu filho, fará com ela

conforme o direito de filhas. 10 Se lhe

tomar outra, não diminuirá e o

mantimento daquela, nem o seu vestido,

nem o seu direito conjugal. 11 E se não lhe

cumprir estas três obrigações, ela sairá

livre, sem dar dinheiro.

[157 Homicídio]


)18( וְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם רֹאִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ קוֹֹלת

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לַפִ‏ ידִ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת קוֹל הַ‏ שֹפָּ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ הָּ‏ ר עָּ‏ שֵ‏ ן | וַיַרְּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם וַיָּנֻׁעּו וַיַעַ‏ מְּ‏ דּו

מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק:‏ )19( וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

דַ‏ בֵ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה עִ‏ מָּ‏ נּו וְּ‏ נִשְּ‏ מָּ‏ עָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ַאל

יְּדַ‏ בֵ‏ ר עִ‏ מָּ‏ נּו אֱֹלהִ‏ ים פֶן נָּמּות:‏ )20(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אּו כִ‏ י

לְּ‏ בַ‏ עֲבּור נַסוֹת אֶ‏ תְּ‏ כֶם בָּ‏ א הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

| ‏ּובַ‏ עֲבּור תִ‏ הְּ‏ יֶה יִרְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵיכֶם

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י תֶ‏ חֱטָּ‏ אּו:‏ )21( וַיַעֲמֹ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ ם

מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק | ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה נִגַש אֶ‏ ל הָּ‏ עֲרָּ‏ פֶ‏ ל

אֲשֶ‏ ר שָּ‏ ם הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏

)22( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כֹה

תֹ‏ אמַ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אַ‏ תֶ‏ ם

רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם כִ‏ י מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

עִ‏ מָּ‏ כֶם:‏ )23( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּון אִ‏ תִ‏ י |

אֱֹלהֵ‏ י כֶסֶ‏ ף וֵאֹלהֵ‏ י זָּהָּ‏ ב ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו

לָּכֶם:‏ )24( מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח אֲדָּ‏ מָּ‏ ה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לִ‏ י

וְּ‏ זָּבַ‏ חְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת עֹ‏ ‏ֹלתֶ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת

שְּ‏ לָּמֶ‏ יָך אֶ‏ ת צֹאנְָּך וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ קָּ‏ רֶ‏ ‏ָך | בְּ‏ כָּל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר ‏ַאזְּ‏ כִ‏ יר אֶ‏ ת שְּ‏ מִ‏ י ‏ָאבוֹא

אֵ‏ לֶיָך ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ יָך:‏ )25( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

אֲבָּ‏ נִים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לִ‏ י ‏ֹלא תִ‏ בְּ‏ נֶה אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן

גָּזִ‏ ית | כִ‏ י חַ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך הֵ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לֶי ‏ָּה

155

Ex 21:8,9 - 233 º Mandamento positivo: Comprometer para casamento a escrava hebréia – ‘…que para si destinou-a…e, se para seu filho…’.

Ex 21:8 - 234 º Mandamento positivo: Redimir a escrava hebréia – ‘…redimi-la-ás…’.

245

Torah Israelita

12 Quem ferir a um homem, de modo que

este morra, certamente será morto. 13 Se,

porém, lhe não armar ciladas, mas ELOHIM

lhe entregar nas mãos, então te designarei

um lugar, para onde ele fugirá.

[158 Assassino]

14 No entanto, se alguém se levantar

deliberadamente contra seu próximo para

o matar à traição, tirá-lo-ás do meu altar,

para que morra.

[159 Desonra aos pais]

15 Quem ferir a seu abba, ou a sua ima,

certamente será morto.

[160 Sequestro]

16 Quem furtar algum homem, e o

vender, ou mesmo se este for achado na

sua mão, certamente será morto.

[161 Amaldiçoando os pais]

17 Quem amaldiçoar a seu abba ou a sua

ima, certamente será morto.

[162 Ferimento em pessoas]

18 156 Se dois homens brigarem e um ferir

ao outro com pedra ou com o punho, e

este não morrer, mas cair na cama, 19 se

ele tornar a levantar-se e andar fora sobre

o seu bordão, então aquele que o feriu será


וַתְּ‏ חַ‏ לְּ‏ לֶהָּ‏ : )26( וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲלֶה בְּ‏ מַ‏ עֲֹלת

עַ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חִ‏ י | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תִ‏ גָּלֶה עֶ‏ רְּ‏ וָּתְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ לָּיו:‏

Shemot capítulo 21

)1( וְּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים

לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )2( כִ‏ י תִ‏ קְּ‏ נֶה עֶ‏ בֶ‏ ד עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י

שֵ‏ ש שָּ‏ נִים יַעֲבֹד | ‏ּובַ‏ שְּ‏ בִ‏ עִ‏ ת יֵצֵ‏ א

לַחָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י חִ‏ נָּם:‏ )3( אִ‏ ם בְּ‏ גַפוֹ‏ יָּבֹא

בְּ‏ גַפוֹ‏ יֵצֵ‏ א | אִ‏ ם בַ‏ עַ‏ ל אִ‏ שָּ‏ ה הּוא

וְּ‏ יָּצְּ‏ ‏ָאה אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ עִ‏ מוֹ:‏ )4( אִ‏ ם אֲדֹנָּיו

יִתֶ‏ ן לוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ יָּלְּ‏ דָּ‏ ה לוֹ‏ בָּ‏ נִים אוֹ‏

בָּ‏ נוֹת | הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וִ‏ ילָּדֶ‏ יהָּ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶה

לַאדֹנֶיהָּ‏ וְּ‏ הּוא יֵצֵ‏ א בְּ‏ גַפוֹ:‏ )5( וְּ‏ אִ‏ ם

‏ָאמֹ‏ ר יֹאמַ‏ ר הָּ‏ עֶ‏ בֶ‏ ד ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת אֲדֹנִי

אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּי | ‏ֹלא אֵ‏ צֵ‏ א

חָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י:‏ )6( וְּ‏ הִ‏ גִ‏ ישוֹ‏ אֲדֹנָּיו אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ גִ‏ ישוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ דֶ‏ לֶת אוֹ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מְּ‏ זּוזָּה | וְּ‏ רָּ‏ צַ‏ ע אֲדֹנָּיו אֶ‏ ת ‏ָאזְּ‏ נוֹ‏

( בַ‏ מַ‏ רְּ‏ צֵ‏ עַ‏ וַעֲבָּ‏ דוֹ‏ לְּ‏ עֹ‏ לָּם:‏

וְּ‏ כִ‏ י יִמְּ‏ כֹר אִ‏ יש אֶ‏ ת בִ‏ תוֹ‏ לְּ‏ ‏ָאמָּ‏ ה | ‏ֹלא

תֵ‏ צֵ‏ א כְּ‏ צֵ‏ את הָּ‏ עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )8( אִ‏ ם רָּ‏ עָּ‏ ה

)7

156

Ex 21:18 - 236 º Mandamento positivo: Pagar o que golpeou outro israelita com dinheiro, de acordo com o que haja feito – ‘…quando contenderem dois

homens, e golpear um deles…’.

246

Torah Israelita

absolvido; somente lhe pagará o tempo

perdido e fará que ele seja completamente

curado.

[163 Assassinato de escravos]

20 157 Se alguém ferir a seu servo ou a sua

serva com pau, e este morrer debaixo da

sua mão, certamente será castigado; 21

mas se sobreviver um ou dois dias, não

será castigado; porque é dinheiro seu.

[164 Agressão contra mulher]

22 Se alguns homens brigarem, e um ferir

uma mulher grávida, e for causa de que

aborte, não resultando, porém, outro

dano, este certamente será multado,

conforme o que lhe impuser o marido da

mulher, e pagará segundo o arbítrio dos

shoftim; 23 mas se resultar dano, então

darás vida por vida, 24 olho por olho, dente

por dente, mão por mão, pé por pé, 25

queimadura por queimadura, ferida por

ferida, golpe por golpe.

[165 Agressão contra os escravos e

escravas]

26 Se alguém ferir o olho do seu servo ou

o olho da sua serva e o cegar, deixá-lo-á ir

livre por causa do olho. 27 Da mesma sorte

se tirar o dente do seu servo ou o dente da


בְּ‏ עֵ‏ ינֵי אֲדֹנֶיהָּ‏ אֲשֶ‏ ר לא ‏]לוֹ‏ קרי[‏

יְּעָּ‏ דָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הֶ‏ פְּ‏ דָּ‏ ‏ּה | לְּ‏ עַ‏ ם נָּכְּ‏ רִ‏ י ‏ֹלא יִמְּ‏ שֹל

לְּ‏ מָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ‏ּה בְּ‏ בִ‏ גְּ‏ דוֹ‏ בָּ‏ ‏ּה:‏ )9( וְּ‏ אִ‏ ם לִ‏ בְּ‏ נוֹ‏

יִיעָּ‏ דֶ‏ נָּה | כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט הַ‏ בָּ‏ נוֹת יַעֲׂשֶ‏ ה

לָּּה:‏ )10( אִ‏ ם ‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת יִקַ‏ ח לוֹ‏ |

שְּ‏ אֵ‏ רָּ‏ ‏ּה כְּ‏ סּותָּ‏ ‏ּה וְּ‏ עֹ‏ נָּתָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא יִגְּ‏ רָּ‏ ע:‏

)11( וְּ‏ אִ‏ ם שְּ‏ לָּש אֵ‏ לֶה ‏ֹלא יַעֲׂשֶ‏ ה לָּּה

( | וְּ‏ יָּצְּ‏ ‏ָאה חִ‏ נָּם אֵ‏ ין כָּסֶ‏ ף:‏

מַ‏ כֵה אִ‏ יש וָּמֵ‏ ת מוֹת יּומָּ‏ ת:‏ )13(

וַאֲשֶ‏ ר ‏ֹלא צָּ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אִ‏ נָּה לְּ‏ יָּד ‏ֹו

| וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יָּנּוס

)14( וְּ‏ כִ‏ י יָּזִ‏ ד אִ‏ יש שָּ‏ מָּ‏ ה:‏

עַ‏ ל רֵ‏ עֵ‏ הּו לְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ גוֹ‏ בְּ‏ עָּ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה | מֵ‏ עִ‏ ם

( מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חִ‏ י תִ‏ קָּ‏ חֶ‏ נּו לָּמּות:‏

‏ּומַ‏ כֵה ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ מוֹת יּומָּ‏ ת:‏ )16(

וְּ‏ גֹ‏ נֵב אִ‏ יש ‏ּומְּ‏ כָּרוֹ‏ וְּ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ א בְּ‏ יָּדוֹ‏ מוֹת

)17( ‏ּומְּ‏ קַ‏ לֵל ‏ָאבִ‏ יו יּומָּ‏ ת:‏

)18( וְּ‏ כִ‏ י וְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ מוֹת יּומָּ‏ ת:‏

יְּרִ‏ יבֻׁן אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ כָּה אִ‏ יש אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו

בְּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן אוֹ‏ בְּ‏ אֶ‏ גְּ‏ רֹף | וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות וְּ‏ נָּפַ‏ ל

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּב:‏ )19( אִ‏ ם יָּקּום וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך

בַ‏ חּוץ עַ‏ ל מִ‏ שְּ‏ עַ‏ נְּתוֹ‏ וְּ‏ נִקָּ‏ ה הַ‏ מַ‏ כֶה |

( רַ‏ ק שִ‏ בְּ‏ תוֹ‏ יִתֵ‏ ן וְּ‏ רַ‏ פֹ‏ א יְּרַ‏ פֵא:‏

וְּ‏ כִ‏ י יַכֶה אִ‏ יש אֶ‏ ת עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ אוֹ‏ אֶ‏ ת

אֲמָּ‏ תוֹ‏ בַ‏ שֵ‏ בֶ‏ ט ‏ּומֵ‏ ת תַ‏ חַ‏ ת יָּדוֹ‏ | נָּקֹ‏ ם

)12

)15

)20

157

Ex 21:20 - 226 º Mandamento positivo: Matar o Sanedrin os condenados com ‘Sêif’ – (tipo de espada oriental) – ‘…vingará…’.

247

Torah Israelita

sua serva, deixá-lo-á ir livre por causa do

dente.

[166 O boi assassino]

28 Se um boi escornear um homem ou

uma mulher e este morrer, certamente

será apedrejado o boi e a sua carne não se

comerá; mas o dono do boi será absolvido.

29 Mas se o boi dantes era chifrador, e o

seu dono, tendo sido disso advertido, não

o guardou, o boi, matando homem ou

mulher, será apedrejado, e o seu dono será

morto. 30 Se lhe for imposto resgate,

então dará como libertação da sua vida

tudo quanto lhe for imposto; 31 quer

tenha o boi escorneado a um filho, quer a

uma filha, segundo este julgamento lhe

será feito. 32 Se o boi escornear um servo,

ou uma serva, dar-se-á trinta siclos de

prata ao seu adon, e o boi será apedrejado.

[167 O buraco]

33 158 Se alguém descobrir uma cova, ou se

alguém cavar uma cova e não a cobrir, e

nela cair um boi ou um jumento, 34 o dono

da cova dará indenização; pagá-la-á em

dinheiro ao dono do animal morto, mas

este será seu.

[168 Briga de bois]


יִנָּקֵ‏ ם:‏ )21( אַ‏ ‏ְך אִ‏ ם יוֹם אוֹ‏ יוֹמַ‏ יִם

יַעֲמֹ‏ ד | ‏ֹלא יֻׁקַ‏ ם כִ‏ י כַסְּ‏ פוֹ‏ הּוא:‏

)22( וְּ‏ כִ‏ י יִנָּצּו אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ נָּגְּ‏ פּו

אִ‏ שָּ‏ ה הָּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ יָּצְּ‏ אּו יְּלָּדֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה

‏ָאסוֹן | עָּ‏ נוֹש יֵעָּ‏ נֵש כַאֲשֶ‏ ר יָּשִ‏ ית

עָּ‏ לָּיו בַ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ נָּתַ‏ ן בִ‏ פְּ‏ לִ‏ לִ‏ ים:‏

)23( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ָאסוֹן יִהְּ‏ יֶה | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה נֶפֶ‏ ש

תַ‏ חַ‏ ת נָּפֶ‏ ש:‏ )24( עַ‏ יִן תַ‏ חַ‏ ת עַ‏ יִן שֵ‏ ן

תַ‏ חַ‏ ת שֵ‏ ן | יָּד תַ‏ חַ‏ ת יָּד רֶ‏ גֶל תַ‏ חַ‏ ת

רָּ‏ גֶל:‏ )25( כְּ‏ וִ‏ יָּה תַ‏ חַ‏ ת כְּ‏ וִ‏ יָּה פֶ‏ צַ‏ ע

תַ‏ חַ‏ ת פָּ‏ צַ‏ ע | חַ‏ בּורָּ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת חַ‏ בּורָּ‏ ה:‏

)26( וְּ‏ כִ‏ י יַכֶה אִ‏ יש אֶ‏ ת עֵ‏ ין

עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ אוֹ‏ אֶ‏ ת עֵ‏ ין אֲמָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ שִ‏ חֲתָּ‏ ‏ּה |

לַחָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י יְּשַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו תַ‏ חַ‏ ת עֵ‏ ינוֹ:‏

)27( וְּ‏ אִ‏ ם שֵ‏ ן עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ אוֹ‏ שֵ‏ ן

אֲמָּ‏ תוֹ‏ יַפִ‏ יל | לַחָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י יְּשַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו תַ‏ חַ‏ ת

שִ‏ נוֹ:‏

)28( וְּ‏ כִ‏ י יִגַח שוֹר אֶ‏ ת אִ‏ יש אוֹ‏ אֶ‏ ת

אִ‏ שָּ‏ ה וָּמֵ‏ ת | סָּ‏ קוֹל יִסָּ‏ קֵ‏ ל הַ‏ שוֹר וְּ‏ ‏ֹלא

יֵָאכֵל אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ ‏ּובַ‏ עַ‏ ל הַ‏ שוֹר נָּקִ‏ י:‏

)29( וְּ‏ אִ‏ ם שוֹר נַגָּח הּוא מִ‏ תְּ‏ מֹ‏ ל

שִ‏ לְּ‏ שֹם וְּ‏ הּועַ‏ ד בִ‏ בְּ‏ עָּ‏ לָּיו וְּ‏ ‏ֹלא

יִשְּ‏ מְּ‏ רֶ‏ נּו וְּ‏ הֵ‏ מִ‏ ית אִ‏ יש אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה |

הַ‏ שוֹר יִסָּ‏ קֵ‏ ל וְּ‏ גַם בְּ‏ עָּ‏ לָּיו יּומָּ‏ ת:‏

)30( אִ‏ ם כֹפֶ‏ ר יּושַ‏ ת עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ נָּתַ‏ ן

158

Ex 21:33 - 238 º Mandamento positivo: Julgar prejuízos de um buraco aberto, ou do que se assemelhe a isto – ‘Quando alguém cavar um buraco…’.

248

Torah Israelita

35 159 Se o boi de alguém ferir de morte o

boi do seu próximo, então eles venderão o

boi vivo e repartirão entre si o dinheiro da

venda, e o morto também dividirão entre

si. 36 160 Ou se for notório que aquele boi

dantes era chifrador, e seu dono não o

guardou, certamente pagará boi por boi,

porém o morto será seu.


[169 Penalidades por roubo]

1 Se alguém furtar um boi (ou uma ovelha),

e o matar ou vender, por um boi pagará

cinco bois, e por uma ovelha quatro

ovelhas. 2 Se o ladrão for achado arrombar

uma casa, e for ferido de modo que morra,

o que o feriu não será réu de sangue; 3 mas

se o ladrão roubar a luz do sol, o que o

assassinou será réu de sangue. O ladrão

certamente dará indenização; se nada

possuir, será então vendido por seu furto.

[170 Prejuízo por pastagem]

4 161 Se o furto for achado vivo na sua mão,

seja boi, ou jumento, ou ovelha, pagará ele


פִ‏ דְּ‏ יֹן נַפְּ‏ שוֹ‏ כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יּושַ‏ ת עָּ‏ לָּיו:‏

)31( אוֹ‏ בֵ‏ ן יִגָּח אוֹ‏ בַ‏ ת יִגָּח |

כַמִ‏ שְּ‏ פָּט הַ‏ זֶה יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לוֹ:‏ )32( אִ‏ ם

עֶ‏ בֶ‏ ד יִגַח הַ‏ שוֹר אוֹ‏ ‏ָאמָּ‏ ה | כֶסֶ‏ ף

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים יִתֵ‏ ן לַאדֹנָּיו

)33( וְּ‏ כִ‏ י וְּ‏ הַ‏ שוֹר יִסָּ‏ קֵ‏ ל:‏

יִפְּ‏ תַ‏ ח אִ‏ יש בוֹר אוֹ‏ כִ‏ י יִכְּ‏ רֶ‏ ה אִ‏ יש

בֹר וְּ‏ ‏ֹלא יְּכַסֶ‏ נּו | וְּ‏ נָּפַ‏ ל שָּ‏ מָּ‏ ה שוֹר אוֹ‏

חֲמוֹר:‏ )34( בַ‏ עַ‏ ל הַ‏ בוֹר יְּשַ‏ לֵם כֶסֶ‏ ף

יָּשִ‏ יב לִ‏ בְּ‏ עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ הַ‏ מֵ‏ ת יִהְּ‏ יֶה לוֹ:‏

)35( וְּ‏ כִ‏ י יִגֹ‏ ף שוֹר אִ‏ יש אֶ‏ ת

שוֹר רֵ‏ עֵ‏ הּו וָּמֵ‏ ת | ‏ּומָּ‏ כְּ‏ רּו אֶ‏ ת הַ‏ שוֹר

הַ‏ חַ‏ י וְּ‏ חָּ‏ צּו אֶ‏ ת כַסְּ‏ פוֹ‏ וְּ‏ גַם אֶ‏ ת הַ‏ מֵ‏ ת

יֶחֱצּון:‏ )36( אוֹ‏ נוֹדַ‏ ע כִ‏ י שוֹר נַגָּח

הּוא מִ‏ תְּ‏ מוֹל שִ‏ לְּ‏ שֹם וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ רֶ‏ נּו

בְּ‏ עָּ‏ לָּיו | שַ‏ לֵם יְּשַ‏ לֵם שוֹר תַ‏ חַ‏ ת

( הַ‏ שוֹר וְּ‏ הַ‏ מֵ‏ ת יִהְּ‏ יֶה לוֹ:‏

כִ‏ י יִגְּ‏ נֹ‏ ב אִ‏ יש שוֹר אוֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה ‏ּוטְּ‏ בָּ‏ חוֹ‏

אוֹ‏ מְּ‏ כָּרוֹ‏ | חֲמִ‏ שָּ‏ ה בָּ‏ קָּ‏ ר יְּשַ‏ לֵם תַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שוֹר וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע צֹאן תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שֶ‏ ה:‏

Shemot capítulo 22

)37

159

Ex 21:35 - 237 º Mandamento positivo: Julgar prejuízos de animais, ou do que se assemelhe – ‘…quando o boi de alguém ferir o boi de outro…’.

160

Ex 21:37; 22:1 - 239 º Mandamento positivo: Condenar o ladrão a pagar (pagamentos variados em casos variados) ou à morte, em casos de seqüestro:

‘Quando roubar…’ – ‘Aquele que sequestrou alguém e o vendeu…’ – Ex 21:16.

161

Ex 22:4 - 240 º Mandamento positivo: Julgar prejuízos de queima (e seus derivados): ‘Quando alguém incendiar um campo, ou um parral…’.

249

Torah Israelita

o dobro. 5 162 Se alguém fizer pastar o seu

animal num campo ou numa vinha, e se

soltar o seu animal e este pastar no campo

de outrem, do melhor do seu próprio

campo e do melhor da sua própria vinha

fará restituição.

[171 Prejuízo por fogo]

6 163 Se alastrar um fogo e pegar nos

espinhos, de modo que sejam destruídas

as medas de trigo, ou a plantação, ou o

campo, aquele que acendeu o fogo

certamente dará, indenização.

[172 A custódia não saldada]

7 Se alguém entregar ao seu próximo

dinheiro, ou objetos, para guardar, e isso

for furtado da casa desse homem, o ladrão,

se for achado, pagará o dobro. 8 164 Se o

ladrão não for achado, então o dono da

casa irá à presença dos juízes para se

verificar se não meteu a mão nos bens do

seu próximo. 9 165 Em todo caso de

transgressão, seja a respeito de boi, ou de

jumento, ou de ovelhas, ou de vestidos, ou

de qualquer coisa perdida de que alguém


)1( אִ‏ ם בַ‏ מַ‏ חְּ‏ תֶ‏ רֶ‏ ת יִמָּ‏ צֵ‏ א הַ‏ גַנָּב

וְּ‏ הֻׁכָּה וָּמֵ‏ ת | אֵ‏ ין לוֹ‏ דָּ‏ מִ‏ ים:‏ )2( אִ‏ ם

זָּרְּ‏ חָּ‏ ה הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש עָּ‏ לָּיו דָּ‏ מִ‏ ים לוֹ‏ | שַ‏ לֵם

יְּשַ‏ לֵם אִ‏ ם אֵ‏ ין לוֹ‏ וְּ‏ נִמְּ‏ כַר בִ‏ גְּ‏ נֵבָּ‏ תוֹ:‏

)3( אִ‏ ם הִ‏ מָּ‏ צֵ‏ א תִ‏ מָּ‏ צֵ‏ א בְּ‏ יָּדוֹ‏ הַ‏ גְּ‏ נֵבָּ‏ ה

מִ‏ שוֹר עַ‏ ד חֲמוֹר עַ‏ ד ‏ׂשֶ‏ ה חַ‏ יִ‏ ים |

)4( כִ‏ י יַבְּ‏ עֶ‏ ר אִ‏ יש שְּ‏ נַיִם יְּשַ‏ לֵם:‏

‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה אוֹ‏ כֶרֶ‏ ם וְּ‏ שִ‏ לַח אֶ‏ ת בעירה

‏]בְּ‏ עִ‏ ירוֹ‏ קרי[‏ ‏ּובִ‏ עֵ‏ ר בִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה ‏ַאחֵ‏ ר |

מֵ‏ יטַ‏ ב ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו ‏ּומֵ‏ יטַ‏ ב כַרְּ‏ מוֹ‏ יְּשַ‏ לֵם:‏

)5( כִ‏ י תֵ‏ צֵ‏ א אֵ‏ ש ‏ּומָּ‏ צְּ‏ ‏ָאה

קֹ‏ צִ‏ ים וְּ‏ נֶאֱכַל גָּדִ‏ יש אוֹ‏ הַ‏ קָּ‏ מָּ‏ ה אוֹ‏

הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | שַ‏ לֵם יְּשַ‏ לֵם הַ‏ מַ‏ בְּ‏ עִ‏ ר אֶ‏ ת

)6( כִ‏ י יִתֵ‏ ן אִ‏ יש אֶ‏ ל הַ‏ בְּ‏ עֵ‏ רָּ‏ ה:‏

רֵ‏ עֵ‏ הּו כֶסֶ‏ ף אוֹ‏ כֵלִ‏ ים לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר וְּ‏ גֻׁנַב

מִ‏ בֵ‏ ית הָּ‏ אִ‏ יש | אִ‏ ם יִמָּ‏ צֵ‏ א הַ‏ גַנָּב

יְּשַ‏ לֵם שְּ‏ נָּיִם:‏ )7( אִ‏ ם ‏ֹלא יִמָּ‏ צֵ‏ א

הַ‏ גַנָּב וְּ‏ נִקְּ‏ רַ‏ ב בַ‏ עַ‏ ל הַ‏ בַ‏ יִת אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | אִ‏ ם ‏ֹלא שָּ‏ לַח יָּד ‏ֹו

בִ‏ מְּ‏ לֶאכֶת רֵ‏ עֵ‏ הּו:‏ )8( עַ‏ ל כָּל דְּ‏ בַ‏ ר

162

Ex 22:5 - 241 º Mandamento positivo: Julgar prejuízos do fogo (e derivados) – ‘Quando sair um fogo, e encontrar espinhos…’.

163

Ex 22:6 - 242 º Mandamento positivo: Julgar o caso de ‘shomer chinam – i.e., alguém sob cuja guardia encontrava-se algo, sem que se fizesse

responsável por aquilo deliberadamente – ‘Quando der alguém a outro dinheiro ou utensílios para guardar…’.

164

Ex 22:8 - 246 º Mandamento positivo: Julgar casos de ‘to’en ve nit’an’ – (ex: ‘- Te emprestei um relógio e um livro!’ – e o outro diz: ‘- Não; emprestaste um

livro, unicamente!’) – ‘…Sobre todo caso culposo…’.

165

Ex 22:9 - 243 º Mandamento positivo: Julgar os casos de ‘shomer sakhar’ (quem guarda algo por pagamento ou se fez responsável por aquilo,

comprometendo-se) e ‘sokher’ (quem alugou algo) – ‘Quando der alguém a outro um burro ou um boi…’.

250

Torah Israelita

disser que é sua, a causa de ambas as

partes será levada perante os shoftim;

aquele a quem os shoftim condenarem

pagará o dobro ao seu próximo.

[173 A custódia paga]

10 Se alguém entregar a seu próximo para

guardar um jumento, ou boi, ou ovelha, ou

outro qualquer animal, e este morrer, ou

for aleijado, ou arrebatado, ninguém o

יהוה vendo, 11 então terá o juramento de

entre ambos, para ver se o guardador não

meteu a mão nos bens do seu próximo; e o

dono aceitará o juramento, e o outro não

fará restituição. 12 Se, porém, o animal lhe

tiver sido furtado, fará restituirão ao seu

dono. 13 166 Se tiver sido dilacerado, trá-lo-á

em testemunho disso; não dará

indenização pelo dilacerado.

[174 O artigo emprestado]

14 Se alguém pedir emprestado a seu

próximo algum animal, e este for

danificado ou morrer, não estando

presente o seu dono, certamente dará

indenização; 15 se o dono estiver

167

presente, o outro não dará indenização; se

tiver sido alugado, o aluguel responderá

por qualquer dano.


פֶשַ‏ ע עַ‏ ל שוֹר עַ‏ ל חֲמוֹר עַ‏ ל ‏ׂשֶ‏ ה עַ‏ ל

‏ׂשַ‏ לְּ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ל כָּל אֲבֵ‏ דָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יֹאמַ‏ ר כִ‏ י

הּוא זֶה עַ‏ ד הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים יָּבֹא דְּ‏ בַ‏ ר

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | אֲשֶ‏ ר יַרְּ‏ שִ‏ יעֻׁן אֱֹלהִ‏ ים

9( כִ‏ י יְּשַ‏ לֵם שְּ‏ נַיִם לְּ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו

יִתֵ‏ ן אִ‏ יש אֶ‏ ל רֵ‏ עֵ‏ הּו חֲמוֹר אוֹ‏ שוֹר

אוֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה וְּ‏ כָּל בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר | ‏ּומֵ‏ ת אוֹ‏

נִשְּ‏ בַ‏ ר אוֹ‏ נִשְּ‏ בָּ‏ ה אֵ‏ ין רֹאֶ‏ ה:‏ )10(

שְּ‏ בֻׁעַ‏ ת יהוה תִ‏ הְּ‏ יֶה בֵ‏ ין שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אִ‏ ם

‏ֹלא שָּ‏ לַח יָּדוֹ‏ בִ‏ מְּ‏ לֶאכֶת רֵ‏ עֵ‏ הּו |

: (

וְּ‏ לָּקַ‏ ח בְּ‏ עָּ‏ לָּיו וְּ‏ ‏ֹלא יְּשַ‏ לֵם:‏ )11( וְּ‏ אִ‏ ם

גָּנֹ‏ ב יִגָּנֵב מֵ‏ עִ‏ מוֹ‏ | יְּשַ‏ לֵם לִ‏ בְּ‏ עָּ‏ לָּיו:‏

)12( אִ‏ ם טָּ‏ רֹף יִטָּ‏ רֵ‏ ף יְּבִ‏ אֵ‏ הּו עֵ‏ ד |

הַ‏ טְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה ‏ֹלא יְּשַ‏ לֵם:‏

)13( וְּ‏ כִ‏ י יִשְּ‏ ‏ַאל אִ‏ יש מֵ‏ עִ‏ ם רֵ‏ עֵ‏ הּו

וְּ‏ נִשְּ‏ בַ‏ ר אוֹ‏ מֵ‏ ת | בְּ‏ עָּ‏ לָּיו אֵ‏ ין עִ‏ מוֹ‏

שַ‏ לֵם יְּשַ‏ לֵם:‏ )14( אִ‏ ם בְּ‏ עָּ‏ לָּיו עִ‏ מוֹ‏

‏ֹלא יְּשַ‏ לֵם | אִ‏ ם ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר הּוא בָּ‏ א

)15( וְּ‏ כִ‏ י יְּפַ‏ תֶ‏ ה אִ‏ יש בִ‏ ‏ׂשְּ‏ כָּרוֹ:‏

בְּ‏ תּולָּה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא אֹ‏ רָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה וְּ‏ שָּ‏ כַב

עִ‏ מָּ‏ ‏ּה | מָּ‏ הֹר יִמְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ נָּה לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏

)16( אִ‏ ם מָּ‏ אֵ‏ ן יְּמָּ‏ אֵ‏ ן ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ לְּ‏ תִ‏ תָּ‏ ‏ּה לוֹ‏

| כֶסֶ‏ ף יִשְּ‏ קֹ‏ ל כְּ‏ מֹ‏ הַ‏ ר הַ‏ בְּ‏ תּוֹלת:‏

166

Ex 22:13 - 244 º Mandamento positivo: Julgar o caso do ‘shoel’ – i.e., quem tomou algo de alguém emprestado para uso – ‘Quando alguém pedir de

outro…’.

167

Ex 22:15 - 220 º Mandamento positivo: Condenar o sedutor a pagar 50 sheqalim (shêqel da época da Torá – chamada ‘siclo’ em idioma português), bem

como julgá-lo de acordo com os demais pormenores desta toráh.

251

Torah Israelita

[175 Sedução]

16 Se alguém seduzir uma virgem betulah

que não for recém-casada, e fazer sexo

com ela, certamente pagará por ela o dote

e a terá por mulher. 17 Se o abba dela

inteiramente recusar entrega-la, pagará

ele em dinheiro o que for o dote das

virgens.

[176 Feitiçaria e bruxaria]

18 Não permitirás que viva uma feiticeira.

19 Todo aquele que fazer sexo com animal,

certamente será morto.

[177 Idolatria e opressão]

20 Quem sacrificar a qualquer elohim, a

não ser tão-somente a יהוה será morto. 21

Ao estrangeiro não maltratarás, nem o

oprimirás; vocês fostes estrangeiros na

terra do Mitzraim. 22 A nenhuma viúva

nem órfão afligireis. 23 Se de algum modo

os afligirdes, e eles clamarem a mim, eu

certamente ouvirei o seu clamor; 24 168 e a

minha ira se acenderá, e vos matarei à

espada; suas mulheres ficarão viúvas, e

seus filhos órfãos.

[178 Empréstimos em dinheiro]

25 Se emprestares dinheiro ao meu povo,

ao pobre que está contigo, não te haverás


)17( מְּ‏

כַשֵ‏ פָּ‏ ה ‏ֹלא תְּ‏ חַ‏ יֶה:‏

)18( כָּל שֹכֵב עִ‏ ם בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

)19( זֹבֵ‏ חַ‏ לָּאֱֹלהִ‏ ים מוֹת יּומָּ‏ ת:‏

יָּחֳרָּ‏ ם | בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י לַיהוָּה לְּ‏ בַ‏ דוֹ:‏ )20(

וְּ‏ גֵר ‏ֹלא תוֹנֶה וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ לְּ‏ חָּ‏ צֶ‏ נּו | כִ‏ י

גֵרִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )21(

כָּל ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה וְּ‏ יָּתוֹם ‏ֹלא תְּ‏ עַ‏ נּון:‏ )22(

אִ‏ ם עַ‏ נֵה תְּ‏ עַ‏ נֶה אֹ‏ תוֹ‏ | כִ‏ י אִ‏ ם צָּ‏ עֹ‏ ק

יִצְּ‏ עַ‏ ק אֵ‏ לַי שָּ‏ מֹ‏ עַ‏ אֶ‏ שְּ‏ מַ‏ ע צַ‏ עֲקָּ‏ תוֹ:‏

)23( וְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ה אַ‏ פִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ רַ‏ גְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם

בֶ‏ חָּ‏ רֶ‏ ב | וְּ‏ הָּ‏ יּו נְּשֵ‏ יכֶם ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נוֹת

‏ּובְּ‏ נֵיכֶם יְּתֹ‏ מִ‏ ים:‏

)24( אִ‏ ם כֶסֶ‏ ף תַ‏ לְּ‏ וֶה אֶ‏ ת עַ‏ מִ‏ י אֶ‏ ת

הֶ‏ עָּ‏ נִי עִ‏ מָּ‏ ‏ְך ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה לוֹ‏ כְּ‏ נֹ‏ שֶ‏ ה | ‏ֹלא

תְּ‏ ‏ׂשִ‏ ימּון עָּ‏ לָּיו נֶשֶ‏ ‏ְך:‏ )25( אִ‏ ם חָּ‏ בֹל

תַ‏ חְּ‏ בֹל ‏ׂשַ‏ לְּ‏ מַ‏ ת רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך | עַ‏ ד בֹא הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש

תְּ‏ שִ‏ יבֶ‏ נּו לוֹ:‏ )26( כִ‏ י הִ‏ וא כסותה

‏]כְּ‏ סּותוֹ‏ קרי[‏ לְּ‏ בַ‏ דָּ‏ ‏ּה הִ‏ וא ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לָּתוֹ‏

לְּ‏ עֹ‏ רוֹ‏ | בַ‏ מֶ‏ ה יִשְּ‏ כָּב וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יִצְּ‏ עַ‏ ק

( אֵ‏ לַי וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י חַ‏ נּון ‏ָאנִי:‏

אֱֹלהִ‏ ים ‏ֹלא תְּ‏ קַ‏ לֵל | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא בְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ֹלא תָּ‏ אֹ‏ ר:‏ )28( מְּ‏ לֵָאתְּ‏ ‏ָך וְּ‏ דִ‏ מְּ‏ עֲָך ‏ֹלא

תְּ‏ ‏ַאחֵ‏ ר | בְּ‏ כוֹר בָּ‏ נֶיָך תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י:‏ )29(

כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ שֹרְּ‏ ‏ָך לְּ‏ צֹאנֶָך | שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

)27

168

Ex 22:24 - 197 º Mandamento positivo: Emprestar ao pobre – ‘…se prata emprestares a meu povo…’ – ‘se’ que está dito aqui não é para indicar

permissividade, senão obrigatoriedade, conforme Dt 15:8.

252

Torah Israelita

com ele como credor; não lhe imporás

juros. 26 Ainda que chegues a tomar em

penhor o vestido do teu próximo, lhe

restituirás antes do pôr do sol; 27 169 porque

é a única cobertura que tem; é o vestido da

sua pele; em que se deitaria ele? Quando,

clamar a mim, eu o ouvirei, porque sou

clemente.

[179 Aceitação aos juizes]

28 Aos shoftim não maldirás, nem

amaldiçoarás ao governador do teu povo.

29 Não tardarás em trazer ofertas da tua

ceifa e dos teus lagares. O primeiro filho de

teus filhos me darás. 30 Assim farás com os

teus bois e com as tuas ovelhas; sete dias

ficará a cria com a ima; ao oitavo dia ma

darás. 31 Ser-me-eis homens kadoshim;

por conseguinte não tereis por alimento

carne que por feras tenha sido

despedaçada no campo; aos cães a

lançareis.


[180 Regras de julgamento]

1 Não levantarás falso boato, e não

pactuarás com o infiel, para seres

testemunha injusta. 2 170 Não seguirás a


יָּמִ‏ ים יִהְּ‏ יֶה עִ‏ ם אִ‏ מוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי

תִ‏ תְּ‏ נוֹ‏ לִ‏ י:‏ )30( וְּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש תִ‏ הְּ‏ יּון

לִ‏ י | ‏ּובָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה טְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו

לַכֶלֶב תַ‏ שְּ‏ לִ‏ כּון אֹ‏ תוֹ:‏

Shemot capítulo 23

)1( ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א שֵ‏ מַ‏ ע שָּ‏ וְּ‏ א | ‏ַאל תָּ‏ שֶ‏ ת

יָּדְּ‏ ‏ָך עִ‏ ם רָּ‏ שָּ‏ ע לִ‏ הְּ‏ יֹת עֵ‏ ד חָּ‏ מָּ‏ ס:‏

)2( ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה ‏ַאחֲרֵ‏ י רַ‏ בִ‏ ים

לְּ‏ רָּ‏ עֹ‏ ת | וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲנֶה עַ‏ ל רִ‏ ב לִ‏ נְּטֹת

‏ַאחֲרֵ‏ י רַ‏ בִ‏ ים לְּ‏ הַ‏ טֹת:‏ )3( וְּ‏ דָּ‏ ל ‏ֹלא

)4( כִ‏ י תִ‏ פְּ‏ גַע תֶ‏ הְּ‏ דַ‏ ר בְּ‏ רִ‏ יבוֹ:‏

שוֹר אֹ‏ יִבְּ‏ ‏ָך אוֹ‏ חֲמֹ‏ רוֹ‏ תֹ‏ עֶ‏ ה | הָּ‏ שֵ‏ ב

)5( כִ‏ י תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה חֲמוֹר תְּ‏ שִ‏ יבֶ‏ נּו לוֹ:‏

‏ׂשֹנַאֲָך רֹבֵ‏ ץ תַ‏ חַ‏ ת מַ‏ שָּ‏ אוֹ‏ וְּ‏ חָּ‏ דַ‏ לְּ‏ ‏ָּת

( מֵ‏ עֲזֹב לוֹ‏ | עָּ‏ זֹב תַ‏ עֲזֹב עִ‏ מוֹ:‏

‏ֹלא תַ‏ טֶ‏ ה מִ‏ שְּ‏ פַט אֶ‏ בְּ‏ יֹנְָּך בְּ‏ רִ‏ יבוֹ:‏ )7(

מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר שֶ‏ קֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ חָּ‏ ק | וְּ‏ נָּקִ‏ י וְּ‏ צַ‏ דִ‏ יק ‏ַאל

תַ‏ הֲרֹג כִ‏ י ‏ֹלא ‏ַאצְּ‏ דִ‏ יק רָּ‏ שָּ‏ ע:‏ )8(

וְּ‏ שֹחַ‏ ד ‏ֹלא תִ‏ קָּ‏ ח | כִ‏ י הַ‏ שֹחַ‏ ד יְּעַ‏ ‏ּוֵר

)6

169

Ex 22:27 - 308 º Mandamento negativo: Não amaldiçoar a Elohim – ‘A Elohim não amaldiçoarás…’. – Está escrito sobre seu castigo: ‘Quem amaldiçoar a

Elohim, morrerá…’ – Lv 27:16 – e esta é a regra geral: todo lugar onde se encontra pena de ‘carêt’ ou morte por tribunal, trata-se de um mandamento negativo,

exceto a circuncisão e o sac.

170

Ex 23:2 - 175 º Mandamento positivo: Seguir a maioria, caso haja discussão no Sanedrin em algum pormenor de alguma toráh – ‘…após a maioria, para

entornar.’

253

Torah Israelita

multidão para fazeres o mal; nem numa

demanda darás testemunho,

acompanhando a maioria, para

perverteres a justiça; 3 nem mesmo ao

pobre favorecerás na sua demanda.

[181 Animais perdidos]

4 Se encontrares desgarrado o boi do teu

inimigo, ou o seu jumento, sem falta lhe

reconduzirás.

[182 Animal caído]

5 171 Se vires deitado debaixo da sua carga

o jumento daquele que te odeia, não

passarás adiante; certamente o ajudarás a

levantá-lo.

[183 Justiça e festividades]

6 Não perverterás o direito do teu pobre

na sua demanda. 7 Guarda-te de acusares

falsamente, e não assassinarás ratzach o

inocente e tzadik; porque não justificarei o

infiel. 8 Também não aceitarás suborno,

porque a suborno cega os que têm vista, e

perverte as palavras dos tzadikim. 9

Outrossim, não oprimirás o estrangeiro;

vocês conheceis o lev do estrangeiro,

porque fostes estrangeiros na terra do

Mitzraim. 10 Seis anos semearás tua terra,

e recolherás os seus frutos; 11 172 mas no


פִ‏ קְּ‏ חִ‏ ים וִ‏ יסַ‏ לֵף דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ים:‏ )9(

וְּ‏ גֵר ‏ֹלא תִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ץ | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

נֶפֶ‏ ש הַ‏ גֵר כִ‏ י גֵרִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )10( וְּ‏ שֵ‏ ש שָּ‏ נִים תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָאסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת תְּ‏ בּוָאתָּ‏ ‏ּה:‏ )11(

וְּ‏ הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ טֶ‏ נָּה ‏ּונְּטַ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו אֶ‏ בְּ‏ יֹנֵי עַ‏ מֶ‏ ‏ָך וְּ‏ יִתְּ‏ רָּ‏ ם תֹ‏ אכַל

חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ זֵיתֶ‏ ‏ָך:‏ )12( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

מַ‏ עֲׂשֶ‏ יָך ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י תִ‏ שְּ‏ בֹת |

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יָּנּוחַ‏ שוֹרְּ‏ ‏ָך וַחֲמֹ‏ רֶ‏ ‏ָך וְּ‏ יִנָּפֵ‏ ש בֶ‏ ן

אֲמָּ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ גֵר:‏ )13( ‏ּובְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֲלֵיכֶם תִ‏ שָּ‏ מֵ‏ רּו | וְּ‏ שֵ‏ ם

אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים ‏ֹלא תַ‏ זְּ‏ כִ‏ ירּו ‏ֹלא

יִשָּ‏ מַ‏ ע עַ‏ ל פִ‏ יָך:‏ )14( שָּ‏ ‏ֹלש רְּ‏ גָּלִ‏ ים

תָּ‏ חֹ‏ ג לִ‏ י בַ‏ שָּ‏ נָּה:‏ )15( אֶ‏ ת חַ‏ ג

הַ‏ מַ‏ צוֹת תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תֹ‏ אכַל

מַ‏ צוֹת כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ‏ָך לְּ‏ מוֹעֵ‏ ד חֹ‏ דֶ‏ ש

הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב כִ‏ י בוֹ‏ יָּצָּ‏ אתָּ‏ מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ ‏ֹלא

יֵרָּ‏ אּו פָּ‏ נַי רֵ‏ יקָּ‏ ם:‏ )16( וְּ‏ חַ‏ ג הַ‏ קָּ‏ צִ‏ יר

בִ‏ כּורֵ‏ י מַ‏ עֲׂשֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה |

וְּ‏ חַ‏ ג הָּ‏ ‏ָאסִ‏ ף בְּ‏ צֵ‏ את הַ‏ שָּ‏ נָּה בְּ‏ ‏ָאסְּ‏ פְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ ת מַ‏ עֲׂשֶ‏ יָך מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )17( שָּ‏ ‏ֹלש

פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ נָּה | יֵרָּ‏ אֶ‏ ה כָּל זְּ‏ כּורְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל

171

Ex 23:5 - 202 º Mandamento positivo: Tirar a carga de cima de outro israelita, ou de sobre seu animal.

172

Nm 15:20 - 133 º Mandamento positivo: Separar a ‘halá’ – parte da massa dos cereais – para o cohen – ‘Da primícia de vossa farinha…’

254

Torah Israelita

sétimo ano a deixarás descansar e ficar em

pousio, para que os pobres do teu povo

possam comer, e do que estes deixarem

comam os animais do campo. Assim farás

com a tua vinha e com o teu olival. 12 173

Seis dias farás os teus trabalhos, mas ao

sétimo dia descansarás; para que descanse

o teu boi e o teu jumento, e para que tome

alento o filho da tua escrava e o

estrangeiro. 13 Em tudo o que vos tenho

174

dito, andai apercebidos. Do nome de

outros elohim nem fareis menção; nunca

se ouça da sua boca o nome deles. 14 175

Três vezes no ano me celebrarás festa: 15

A festa dos pães sem fermento guardarás:

sete dias comerás pães sem fermento

como te ordenei, ao tempo apontado no

mês de abibe, porque nele saíste do

Mitzraim; e ninguém apareça perante mim

de mãos vazias; 16 também guardarás a

festa da sega, a das primícias do teu

trabalho, que houveres semeado no

campo; igualmente guardarás a festa da

colheita à saída do ano, quando tiveres

colhido do campo os frutos do teu

trabalho. 17 Três vezes no ano todos os

יהוה teus homens aparecerão diante de


פְּ‏ נֵי הָּ‏ ‏ָאדֹן יהוה:‏ )18( ‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

עַ‏ ל חָּ‏ מֵ‏ ץ דַ‏ ם זִ‏ בְּ‏ חִ‏ י | וְּ‏ ‏ֹלא יָּלִ‏ ין חֵ‏ לֶב

חַ‏ גִ‏ י עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר:‏ )19( רֵ‏ אשִ‏ ית בִ‏ כּורֵ‏ י

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך תָּ‏ בִ‏ יא בֵ‏ ית יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך |

‏ֹלא תְּ‏ בַ‏ שֵ‏ ל גְּ‏ דִ‏ י בַ‏ חֲלֵב אִ‏ מוֹ:‏

)20( הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י שֹלֵחַ‏ מַ‏ לְּ‏ אָּ‏ ‏ְך

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך לִ‏ שְּ‏ מָּ‏ רְּ‏ ‏ָך בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך | וְּ‏ לַהֲבִ‏ יאֲָך

אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר הֲכִ‏ נֹ‏ תִ‏ י:‏ )21(

הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר מִ‏ פָּנָּיו ‏ּושְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קֹ‏ לוֹ‏ ‏ַאל תַ‏ מֵ‏ ר

בוֹ‏ | כִ‏ י ‏ֹלא יִשָּ‏ א לְּ‏ פִ‏ שְּ‏ עֲכֶם כִ‏ י שְּ‏ מִ‏ י

בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )22( כִ‏ י אִ‏ ם שָּ‏ מֹ‏ עַ‏ תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

בְּ‏ קֹ‏ לוֹ‏ וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר אֲדַ‏ בֵ‏ ר |

וְּ‏ ‏ָאיַבְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך וְּ‏ צַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

צֹרְּ‏ רֶ‏ יָך:‏ )23( כִ‏ י יֵלְֵך מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ י לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וֶהֱבִ‏ יאֲָך אֶ‏ ל הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י |

וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ חַ‏ דְּ‏ תִ‏ יו:‏ )24( ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶה

לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דֵ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ יהֶ‏ ם | כִ‏ י הָּ‏ רֵ‏ ס תְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ סֵ‏ ם וְּ‏ שַ‏ בֵ‏ ר

תְּ‏ שַ‏ בֵ‏ ר מַ‏ צֵ‏ בֹתֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )25( וַעֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם

אֵ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם ‏ּובֵ‏ רַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת לַחְּ‏ מְּ‏ ‏ָך

173

Ex 23:12 - 154 º Mandamento positivo: Descansar no dia de Shabát – ‘…no dia sétimo, descansareis…’

174

Ex 23:13 - 262 º Mandamento negativo: Não jurar por nomes de idolatrias para os que nela crêem, nem fazer com que eles jurem por ela – ‘..Nomes de

outros elohim não fareis lembrar, não se escutará de sua boca…’.

Dt Ex 23:13 - 263 º Mandamento negativo: Não desviar o povo de Israel em geral para idolatria (‘madiach’) – ‘…não se escutará de sua boca…’ – este escrito

é também um aviso para o ‘messit’ – o que converte judeus a outros caminhos.

175

Ex 23:14 - 52 º Mandamento positivo: Festejar nos ‘Regalim’ (as três festividades anuais nas quais costuma-se comparecer no Templo) – ‘Três ‘Regalim’

festejareis para mim…’

255

Torah Israelita

ELOHIM. 18 Não oferecerás o sangue do

meu sacrifício com pão levedado, nem

ficará da noite para a manhã a fartura da

176

minha festa. 19

177

As primícias dos

primeiros frutos da tua terra trarás à casa

de יהוה teu Poderoso. Não cozerás o

cabrito no leite de sua ima.

[184 Promessas e instruções]

20 Eu envio um mensageiro adiante de ti,

para guardar-te pelo caminho, e conduzirte

ao lugar que te tenho preparado. 21

Anda apercebido diante dele, e ouve a sua

voz; não sejas rebelde contra ele, porque

não perdoará a tua rebeldia; nele está o

meu nome. 22 Mas se, na emet, ouvires a

sua voz, e fizeres tudo o que eu disser,

então serei inimigo dos teus inimigos, e

adversário dos teus adversários. 23 Porque

o meu mensageiro irá adiante de ti, e te

introduzirá na terra do emori, dos heteus,

dos perizeus, dos kenaanitas, dos heveus e

dos Yvusiy; e eu os aniquilarei. 24 Não te

inclinarás diante dos seus elohim, nem os

servirás, nem farás conforme as suas

obras; Antes os derrubarás totalmente, e

quebrarás de todo as suas colunas. 25

Servireis, ao יהוה seu Poderoso, e ele

abençoará o seu pão e a sua água; e eu

tirarei do meio de vocês as enfermidades.


וְּ‏ אֶ‏ ת מֵ‏ ימֶ‏ יָך | וַהֲסִ‏ רֹתִ‏ י מַ‏ חֲלָּה

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )26( ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה מְּ‏ שַ‏ כֵלָּה

וַעֲקָּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך | אֶ‏ ת מִ‏ סְּ‏ פַר יָּמֶ‏ יָך

אֲמַ‏ לֵא:‏ )27( אֶ‏ ת אֵ‏ ימָּ‏ תִ‏ י אֲשַ‏ לַח

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך וְּ‏ הַ‏ מֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

תָּ‏ בֹא בָּ‏ הֶ‏ ם | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת כָּל אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך

אֵ‏ לֶיָך עֹ‏ רֶ‏ ף:‏ )28( וְּ‏ שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

הַ‏ צִ‏ רְּ‏ עָּ‏ ה לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | וְּ‏ גֵרְּ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י

אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חִ‏ תִ‏ י מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך:‏

)29( ‏ֹלא אֲגָּרְּ‏ שֶ‏ נּו מִ‏ פָּנֶיָך בְּ‏ שָּ‏ נָּה

אֶ‏ חָּ‏ ת | פֶן תִ‏ הְּ‏ יֶה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ שְּ‏ מָּ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ רַ‏ בָּ‏ ה עָּ‏ לֶיָך חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )30(

מְּ‏ עַ‏ ט מְּ‏ עַ‏ ט אֲגָּרְּ‏ שֶ‏ נּו מִ‏ פָּנֶיָך | עַ‏ ד

אֲשֶ‏ ר תִ‏ פְּ‏ רֶ‏ ה וְּ‏ נָּחַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)31( וְּ‏ שַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת גְּ‏ בֻׁלְּ‏ ‏ָך מִ‏ יַם סּוף וְּ‏ עַ‏ ד

יָּם פְּ‏ לִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים ‏ּומִ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר עַ‏ ד הַ‏ נָּהָּ‏ ר | כִ‏ י

אֶ‏ תֵ‏ ן בְּ‏ יֶדְּ‏ כֶם אֵ‏ ת יֹשְּ‏ בֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וְּ‏ גֵרַ‏ שְּ‏ תָּ‏ מוֹ‏ מִ‏ פָּנֶיָך:‏ )32( ‏ֹלא תִ‏ כְּ‏ רֹת

לָּהֶ‏ ם וְּ‏ לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם בְּ‏ רִ‏ ית:‏ )33( ‏ֹלא

יֵשְּ‏ בּו בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך פֶן יַחֲטִ‏ יאּו אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך לִ‏ י |

כִ‏ י תַ‏ עֲבֹד אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ מוֹקֵ‏ ש:‏

176

Ex 23: 18 – “fartura”: Algumas bíblias traduziram por “gordura”. A palavra “chalev” deve ser traduzida conforme o contexto e a melhora para palavra

para esse versículo é: “fartura”.

177

Ex 23:19 - 125 º Mandamento positivo: Trazer as primícias ao Templo – ‘…primícias do principal do fruto de tua terra…’

256

Torah Israelita

[185 A terra]

26 Na tua terra não terá mulher que

aborte, nem estéril; o número dos teus

dias completarei. 27 Enviarei o meu terror

adiante de ti, pondo em confusão todo

povo em cujas terras entrares, e farei que

todos os teus inimigos te voltem as costas.

28 Também enviarei na tua frente vespas,

que expulsarão de diante de ti os heveus,

os cananeus e os heteus. 29 Não os

expulsarei num só ano, para que a terra

não se torne em deserto, e as feras do

campo não se multipliquem contra ti. 30

Pouco a pouco os lançarei de diante de ti,

até que te multipliques e possuas a terra

por herança. 31 E fixarei os teus limites

desde o mar de junco até o mar dos

felishtim, e desde o deserto até o rio;

porque hei de entregar nas tuas mãos os

moradores da terra, e tu os expulsarás de

diante de ti. 32 Não farás pacto algum com

eles, nem com os seus elohim. 33 178 Não

habitarão na tua terra, para que não te

façam errar contra mim; se servires os seus

elohim, certamente isso te será um laço.


[186 Selando a aliança]


Shemot capítulo 24

)1( וְּ‏ אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ָאמַ‏ ר עֲלֵה אֶ‏ ל יהוה

אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן נָּדָּ‏ ב וַאֲבִ‏ יהּוא

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתֶ‏ ם מֵ‏ רָּ‏ חֹ‏ ק:‏ )2( וְּ‏ נִגַש

מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ הֵ‏ ם ‏ֹלא יִגָּשּו

| וְּ‏ הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ֹלא יַעֲלּו עִ‏ מוֹ:‏ )3( וַיָּבֹא

מֹ‏ שֶ‏ ה וַיְּסַ‏ פֵר לָּעָּ‏ ם אֵ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

יהוה וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים | וַיַעַ‏ ן כָּל

הָּ‏ עָּ‏ ם קוֹל אֶ‏ חָּ‏ ד וַיֹאמְּ‏ רּו כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה נַעֲׂשֶ‏ ה:‏ )4( וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב

מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י יהוה וַיַשְּ‏ כֵם

בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיִ‏ בֶ‏ ן מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר |

‏ּושְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )5( וַיִ‏ שְּ‏ לַח אֶ‏ ת

נַעֲרֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיַעֲלּו עֹ‏ ‏ֹלת |

וַיִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חּו זְּ‏ בָּ‏ חִ‏ ים שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה

פָּ‏ רִ‏ ים:‏ )6( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה חֲצִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם

וַיָּׂשֶ‏ ם בָּ‏ אַ‏ גָּנֹ‏ ת | וַחֲצִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם זָּרַ‏ ק עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )7( וַיִ‏ קַ‏ ח סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמְּ‏ רּו כֹל

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה נַעֲׂשֶ‏ ה וְּ‏ נִשְּ‏ מָּ‏ ע:‏ )8(

וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם וַיִ‏ זְּ‏ רֹק עַ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם

| וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה דַ‏ ם הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר כָּרַ‏ ת

178

Ex 23:33 - 300 º Mandamento negativo: Não deixar idólatras viver em nossa Terra – ‘…Não habitarão em tua terra…’.

257

Torah Israelita

1 Depois disse ELOHIM a Moshe: Subi a

tu e Aharôn, Nadabe e Abiú, e setenta יהוה

dos longevos de Yisra-EL, e adorai de longe.

2 Só Moshe se chegará a יהוה ; os, outros

não se chegarão; nem o povo subirá com

ele. 3 Veio, Moshe e relatou ao povo todas

as palavras de יהוה e todos os

regulamentos; então todo o povo

respondeu a uma voz: Tudo o que

tem falado faremos. 4 Então Moshe

escreveu todas as palavras de יהוה e,

tendo-se levantado de manhã cedo,

construiu um altar ao pé do monte, e doze

colunas, segundo as doze tribos de Yisra-

EL, 5 e expediu certos jovens dos bneyysraEL,

os quais ofereceram holocaustos, e

sacrificaram a יהוה sacrifícios pacíficos, de

bois. 6 E Moshe tomou a metade do

sangue, e a pôs em bacias; e a outra

metade do sangue aspergiu sobre o altar. 7

Também tomou o rolo do pacto e o leu

perante o povo; e o povo disse: Tudo o que

obedeceremos. tem falado faremos, e יהוה

8 Então tomou Moshe aquele sangue, e

aspergiu-o sobre o povo e disse: Veja aqui


יהוה

o sangue do pacto que יהוה tem feito

convosco com relação a todas estas coisas.

9 Então subiram Moshe e Aharôn, Nadabe

e Abiú, e setenta dos longevos de Yisra-EL,

10 e viram o Criador de Yisra-EL, e debaixo

de seus pés havia como que uma calçada

de pedra de safira, que parecia com o

próprio céus na sua pureza. 11 ELOHIM,

porém, não estendeu a sua mão contra os

יהוה עִ‏ מָּ‏ כֶם עַ‏ ל כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )9( וַיַעַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן | נָּדָּ‏ ב

וַאֲבִ‏ יהּוא וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים מִ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

וַיִ‏ רְּ‏ אּו אֵ‏ ת אֱֹלהֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ תַ‏ חַ‏ ת רַ‏ גְּ‏ לָּיו כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נַת הַ‏ סַ‏ פִ‏ יר

‏ּוכְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לָּטֹהַ‏ ר:‏ )11( וְּ‏ אֶ‏ ל

אֲצִ‏ ילֵי בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא שָּ‏ לַח יָּדוֹ‏ |

וַיֶחֱזּו אֶ‏ ת הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים וַיֹאכְּ‏ לּו וַיִ‏ שְּ‏ תּו:‏

)10(


עֲלֵה אֵ‏ לַי הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה וֶהְּ‏ יֵה שָּ‏ ם | וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה

לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן וְּ‏ הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

וְּ‏ הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה אֲשֶ‏ ר כָּתַ‏ בְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ הוֹרֹתָּ‏ ם:‏

)13( וַיָּקָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ מְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ תוֹ‏ |

וַיַעַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הַ‏ ר הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים:‏ )14(

וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ זְּ‏ קֵ‏ נִים ‏ָאמַ‏ ר שְּ‏ בּו לָּנּו בָּ‏ זֶה עַ‏ ד

אֲשֶ‏ ר נָּשּוב אֲלֵיכֶם | וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ַאהֲרֹן

וְּ‏ חּור עִ‏ מָּ‏ כֶם מִ‏ י בַ‏ עַ‏ ל דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים יִגַש

אֲלֵהֶ‏ ם:‏ )15( וַיַעַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ הָּ‏ ר |

וַיְּכַס הֶ‏ עָּ‏ נָּן אֶ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )16( וַיִ‏ שְּ‏ כֹן

כְּ‏ בוֹד יהוה עַ‏ ל הַ‏ ר סִ‏ ינַי וַיְּכַ‏ ‏ֵסהּו

הֶ‏ עָּ‏ נָּן שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מִ‏ תוְֹך הֶ‏ עָּ‏ נָּן:‏ )17(

‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה כְּ‏ בוֹד יהוה כְּ‏ אֵ‏ ש אֹ‏ כֶלֶת

בְּ‏ רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר | לְּ‏ עֵ‏ ינֵי בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)18( וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ תוְֹך הֶ‏ עָּ‏ נָּן וַיַעַ‏ ל

אֶ‏ ל הָּ‏ הָּ‏ ר | וַיְּהִ‏ י מֹ‏ שֶ‏ ה בָּ‏ הָּ‏ ר ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לָּיְּלָּה:‏

258

Torah Israelita

nobres dos bney-ysraEL; eles viram

ELOHIM, e comeram e beberam.

[187 Moshe ascende]

12 Depois disse יהוה a Moshe: Sobe a mim

ao monte, e espera ali; e eu te darei placas

de pedra, e a Toráh, e os mitzvot que tenho

escrito, para lhes ensinares. 13 E

levantando-se Moshe com Yehôshua, seu

servidor, subiu ao monte do Criador, 14

tendo dito aos longevos: Esperai-nos aqui,

até que tornemos a vocês; Aharôn e Hur

ficam convosco; quem tiver alguma

questão, se chegará a eles. 15 E tendo

Moshe subido ao monte, a nuvem cobriu o

monte. 16 Também a kevod de

repousou sobre o monte Sinay, e a nuvem

o cobriu por seis dias; e ao sétimo dia, do

meio da nuvem, ELOHIM chamou a

יהוה Moshe. 17 A aparência da kevod de

era como um fogo consumidor no cume do

monte, aos olhos dos bney-ysraEL. 18

Moshe, porém, entrou no meio da nuvem,

depois que subiu ao monte; e Moshe

esteve no monte quarenta dias e quarenta

noites.


יהוה


19ª Porção: Teruma – Um presente

Shemot capítulo 25


)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ יִקְּ‏ חּו לִ‏ י

תְּ‏ רּומָּ‏ ה | מֵ‏ אֵ‏ ת כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִדְּ‏ בֶ‏ נּו

לִ‏ בוֹ‏ תִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת תְּ‏ רּומָּ‏ תִ‏ י:‏ )3( וְּ‏ זֹאת

הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ חּו מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם | זָּהָּ‏ ב

וָּכֶסֶ‏ ף ‏ּונְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )4( ‏ּותְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש וְּ‏ עִ‏ זִ‏ ים:‏ )5(

וְּ‏ עֹ‏ רֹת אֵ‏ ילִ‏ ם מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים וְּ‏ עֹ‏ רֹת

תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים וַעֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים:‏ )6( שֶ‏ מֶ‏ ן

לַמָּ‏ אֹ‏ ר | בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מִ‏ ים לְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה

וְּ‏ לִ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים:‏ )7( ‏ַאבְּ‏ נֵי שֹהַ‏ ם

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵי מִ‏ לֻׁאִ‏ ים | לָּאֵ‏ פֹ‏ ד וְּ‏ לַחֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )8(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו לִ‏ י מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש | וְּ‏ שָּ‏ כַנְּתִ‏ י בְּ‏ תוֹכָּם:‏

)9( כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אֲנִי מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אוֹתְּ‏ ‏ָך אֵ‏ ת

תַ‏ בְּ‏ נִית הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֵ‏ ת תַ‏ בְּ‏ נִית כָּל

)10( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו כֵלָּיו | וְּ‏ כֵן תַ‏ עֲׂשּו:‏

אֲרוֹן עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם וָּחֵ‏ צִ‏ י

‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וָּחֵ‏ צִ‏ י רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וָּחֵ‏ צִ‏ י קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )11( וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר מִ‏ בַ‏ יִת ‏ּומִ‏ חּוץ תְּ‏ צַ‏ פֶנּו | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

עָּ‏ לָּיו זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )12( וְּ‏ יָּצַ‏ קְּ‏ תָּ‏ לוֹ‏

‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

פַ‏ עֲמֹ‏ תָּ‏ יו | ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ עוֹ‏

259

Torah Israelita

Porção semanal: Ex 25: 1-27: 19


Conclusão: Is 66: 1-24

Salmo Terumah: 26

[188 A oferenda]

1 Então disse יהוה a Moshe: 2 Fala aos

bney-ysraEL que me tragam uma oferenda

elevada; de todo homem cujo lev se mover

voluntariamente, dele tomareis a minha

oferenda elevada. 3 E esta é a oferenda

elevada que tomareis deles: ouro, prata,

bronze, 4 estofo azul, púrpura, carmesim,

linho fino, pelos de cabras, 5 peles de

carneiros tintas de vermelho, couro fino,

madeira de acácia, 6 azeite para a luz,

especiarias para o óleo da unção e para o

incenso aromático, 7 pedras de ônix, e

pedras de engaste para o éfode e para o

peitoral. 8 E me farão um lugar sagrado,

para que eu habite no meio deles. 9

Conforme a tudo o que eu te mostrar para

modelo do mishkan, e para modelo de

todos os seus móveis, assim mesmo o

fareis.

[189 A arca]

10 Também farão uma caixa de madeira

de acácia; o seu comprimento será de dois

cúbitos e meio, e a sua largura de um

cúbito e meio, e de um cúbito e meio a sua

altura. 11 E cobri-la-ás de ouro puro, por

dentro e por fora a cobrirás; e farás sobre

ela uma moldura de ouro ao redor; 12 e


הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ עוֹ‏

הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )13( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ בַ‏ דֵ‏ י עֲצֵ‏ י

שִ‏ טִ‏ ים | וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )14(

וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים בַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל

צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן | לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן

בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )15( בְּ‏ טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן יִהְּ‏ יּו

הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים | ‏ֹלא יָּסֻׁרּו מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )16( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן | אֵ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת אֲשֶ‏ ר אֶ‏ תֵ‏ ן

אֵ‏ לֶיָך:‏ )17( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר | אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם וָּחֵ‏ צִ‏ י ‏ָארְּ‏ כָּּה וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וָּחֵ‏ צִ‏ י רָּ‏ חְּ‏ בָּ‏ ‏ּה:‏ )18( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ שְּ‏ נַיִם

כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים זָּהָּ‏ ב | מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם

מִ‏ שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת:‏ )19( וַעֲׂשֵ‏ ה

כְּ‏ רּוב אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה מִ‏ זֶה ‏ּוכְּ‏ רּוב אֶ‏ חָּ‏ ד

מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה מִ‏ זֶה | מִ‏ ן הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת תַ‏ עֲׂשּו אֶ‏ ת

הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים עַ‏ ל שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹתָּ‏ יו:‏ )20(

וְּ‏ הָּ‏ יּו הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים פֹ‏ רְּ‏ ‏ׂשֵ‏ י כְּ‏ נָּפַ‏ יִם לְּ‏ מַ‏ עְּ‏ לָּה

סֹ‏ כְּ‏ כִ‏ ים בְּ‏ כַנְּפֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת

‏ּופְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו | אֶ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת

יִהְּ‏ יּו פְּ‏ נֵי הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים:‏ )21( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה | וְּ‏ אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֹן תִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת אֲשֶ‏ ר אֶ‏ תֵ‏ ן

אֵ‏ לֶיָך:‏ )22( וְּ‏ נוֹעַ‏ דְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ ם

וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אִ‏ תְּ‏ ‏ָך מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת מִ‏ בֵ‏ ין

שְּ‏ נֵי הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל אֲרֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת |

אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר אֲצַ‏ ‏ּוֶה אוֹתְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי


260

Torah Israelita

fundirás para ela quatro argolas de ouro,

que porás nos quatro cantos dela; duas

argolas de um lado e duas do outro. 13

Também farás varais de madeira de acácia,

que cobrirás de ouro. 14 Meterás os varais

nas argolas, aos lados da aron, para se levar

por eles a aron. 15 Os varais permanecerão

nas argolas da aron; não serão tirados dela.

16 [ 179 ] E porás na aron o testemunho, que

eu te darei. 17 Igualmente farás um

propiciatório, de ouro puro; o seu

comprimento será de dois cúbicos e meio,

e a sua largura de um cúbito e meio. 18

Farás também dois querubins de ouro; de

ouro batido os farás, nas duas

extremidades do propiciatório. 19 Farás

um querubim numa extremidade e o outro

querubim na outra extremidade; de uma

só peça com o propiciatório fareis os

querubins nas duas extremidades dele. 20

Os querubins estenderão as suas asas por

cima do propiciatório, cobrindo-o com as

asas, tendo as faces voltadas um para o

outro; as faces dos querubins estarão

voltadas para o propiciatório. 21 E porás o

propiciatório em cima da aron; e dentro da

aron porás o testemunho que eu te darei.

22 E ali virei a ti, e de cima do propiciatório,

do meio dos dois querubins que estão

sobre a aron do testemunho, falarei

contigo a respeito de tudo o que eu te

ordenar com relação aos bney-ysraEL.


)23( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים |

אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וָּחֵ‏ צִ‏ י קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )24( וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)25( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ מִ‏ סְּ‏ גֶרֶ‏ ת טֹפַ‏ ח סָּ‏ בִ‏ יב

| וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב לְּ‏ מִ‏ סְּ‏ גַרְּ‏ תוֹ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)26( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע הַ‏ פֵאֹ‏ ת

אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע רַ‏ גְּ‏ לָּיו:‏ )27( לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת

הַ‏ מִ‏ סְּ‏ גֶרֶ‏ ת תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת | לְּ‏ בָּ‏ תִ‏ ים

לְּ‏ בַ‏ דִ‏ ים לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן:‏ )28(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים

וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב | וְּ‏ נִשָּ‏ א בָּ‏ ם אֶ‏ ת

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן:‏ )29( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ קְּ‏ עָּ‏ רֹתָּ‏ יו

וְּ‏ כַפֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּוקְּ‏ ‏ׂשוֹתָּ‏ יו ‏ּומְּ‏ נַקִ‏ יֹתָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר

יֻׁסַ‏ ‏ְך בָּ‏ הֵ‏ ן | זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)30( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן לֶחֶ‏ ם פָּנִים

לְּ‏ פָּ‏ נַי תָּ‏ מִ‏ יד:‏

)31( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מְּ‏ נֹ‏ רַ‏ ת זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר |

מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הַ‏ מְּ‏ נוֹרָּ‏ ה יְּרֵ‏ כָּּה וְּ‏ קָּ‏ נָּּה

גְּ‏ בִ‏ יעֶ‏ יהָּ‏ כַפְּ‏ תֹ‏ רֶ‏ יהָּ‏ ‏ּופְּ‏ רָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ מִ‏ מֶ‏ נָּה

יִהְּ‏ יּו:‏ )32( וְּ‏ שִ‏ שָּ‏ ה קָּ‏ נִים יֹצְּ‏ אִ‏ ים

מִ‏ צִ‏ דֶ‏ יהָּ‏ | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה קְּ‏ נֵי מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה מִ‏ צִ‏ דָּ‏ ‏ּה

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה קְּ‏ נֵי מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה מִ‏ צִ‏ דָּ‏ ‏ּה

הַ‏ שֵ‏ נִי:‏ )33( שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים

179

Ex 25:16 - 332 º Mandamento negativo: Não tirar os panos da Arca – ‘…não serão tirados dela…’.

261

Torah Israelita

[190 A mesa]

23 Também farás uma mesa de madeira

de acácia; o seu comprimento será de dois

cúbitos, a sua largura de um cúbito e a sua

altura de um cúbito e meio; 24 cobri-la-ás

de ouro puro, e lhe farás uma moldura de

ouro ao redor. 25 Também lhe farás ao

redor uma guarnição de quatro dedos de

largura, e ao redor na guarnição farás uma

moldura de ouro. 26 Também lhe farás

quatro argolas de ouro, e porás as argolas

nos quatro cantos, que estarão sobre os

quatro pés. 27 Junto da guarnição estarão

as argolas, como lugares para os varais,

para se levar a mesa. 28 Farás, estes varais

de madeira de acácia, e os cobrirás de

ouro; e levar-se-á por eles a mesa. 29

Também farás os seus pratos, as suas

colheres, os seus cântaros e as suas tigelas

com que serão oferecidas as libações; de

ouro puro os farás. 30 E sobre a mesa porás

os pães da proposição perante mim para

sempre.

[191 A lampada]

31 Também farás uma menorah de ouro

puro; de ouro batido se fará a menorah,

tanto o seu pedestal como a sua haste; os

seus copos, os seus cálices e as suas corolas

formarão com ele uma só peça. 32 E de

seus lados sairão seis braços: três de um

lado, e três do outro. 33 Em um braço terá

três copos a modo de flores de amêndoa,


מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים בַ‏ קָּ‏ נֶה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד כַפְּ‏ תֹ‏ ר וָּפֶ‏ רַ‏ ח

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים בַ‏ קָּ‏ נֶה

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד כַפְּ‏ תֹ‏ ר וָּפָּ‏ רַ‏ ח | כֵן לְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת

הַ‏ קָּ‏ נִים הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה:‏ )34(

‏ּובַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים | מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים

כַפְּ‏ תֹ‏ רֶ‏ יהָּ‏ ‏ּופְּ‏ רָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ : )35( וְּ‏ כַפְּ‏ תֹ‏ ר

תַ‏ חַ‏ ת שְּ‏ נֵי הַ‏ קָּ‏ נִים מִ‏ מֶ‏ נָּה וְּ‏ כַפְּ‏ תֹ‏ ר


תַ‏ חַ‏ ת שְּ‏ נֵי הַ‏ קָּ‏ נִים מִ‏ מֶ‏ נָּה | לְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת


כַפְּ‏ תֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ּוקְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ מֶ‏ נָּה יִהְּ‏ יּו | כֻׁלָּּה

מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏ )37(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה | וְּ‏ הֶ‏ עֱלָּה

אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ הֵ‏ אִ‏ יר עַ‏ ל עֵ‏ בֶ‏ ר פָּנֶיהָּ‏ :

)38( ‏ּומַ‏ לְּ‏ קָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ ‏ּומַ‏ חְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר:‏ )39( כִ‏ כָּר זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר יַעֲׂשֶ‏ ה

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | אֵ‏ ת כָּל הַ‏ כֵלִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )40(

‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה וַעֲׂשֵ‏ ה | בְּ‏ תַ‏ בְּ‏ נִיתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

מָּ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה בָּ‏ הָּ‏ ר:‏

Shemot capítulo 26

)1( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר

יְּרִ‏ יעֹ‏ ת | שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר ‏ּותְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תֹ‏ לַעַ‏ ת שָּ‏ נִי כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב

262

Torah Israelita

com cálice e corola; também no outro

braço três copos a modo de flores de

amêndoa, com cálice e corola; assim se

farão os seis braços que saem do

candelabro. 34 Mas na haste central terá

quatro copos a modo de flores de

amêndoa, com os seus cálices e as suas

corolas, 35 e um cálice debaixo de dois

braços, formando com a haste uma só

peça; outro cálice debaixo de dois outros

braços, de uma só peça com a haste; e

ainda outro cálice debaixo de dois outros

braços, de uma só peça com a haste; assim

será para os seis braços que saem do

candelabro. 36 Os seus cálices e os seus

braços formarão uma só peça com a haste;

o todo será de obra batida de ouro puro.

37 Também lhe farás sete lâmpadas, as

quais se acenderão para alumiar defronte

dele. 38 Os seus espevitadores e os seus

cinzeiros serão de ouro puro. 39 De um

talento de ouro puro se fará a menorah,

com todos estes utensílios. 40 Atenta, que

os faças conforme o seu modelo, que te foi

mostrado no monte.


[192 O mishkan]

1 O mishkan farás de dez cortinas de linho

fino torcido, e de estofo azul, púrpura, e

carmesim; com querubins as farás, obra de

artífice. 2 O comprimento de cada cortina

será de vinte e oito cúbitos, e a largura de


תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )2( אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ מֹ‏ נֶה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ רֹחַ‏ ב ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת

| מִ‏ דָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת לְּ‏ כָּל הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת:‏ )3(

חֲמֵ‏ ש הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ חֹ‏ בְּ‏ רֹת אִ‏ שָּ‏ ה

אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש יְּרִ‏ יעֹ‏ ת חֹ‏ בְּ‏ רֹת

אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )4( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

לֻׁלְּ‏ אֹ‏ ת תְּ‏ כֵלֶת עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה בַ‏ חֹ‏ בָּ‏ רֶ‏ ת | וְּ‏ כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

בִ‏ ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הַ‏ קִ‏ יצוֹנָּה בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת

הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )5( חֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

בַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִית | מַ‏ קְּ‏ בִ‏ יֹלת

הַ‏ לֻׁלָּאֹ‏ ת אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )6(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים קַ‏ רְּ‏ סֵ‏ י זָּהָּ‏ ב | וְּ‏ חִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

בַ‏ קְּ‏ רָּ‏ סִ‏ ים וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)7( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת עִ‏ זִ‏ ים לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה יְּרִ‏ יעֹ‏ ת

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )8( אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ רֹחַ‏ ב ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | מִ‏ דָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת

לְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה יְּרִ‏ יעֹ‏ ת:‏ )9( וְּ‏ חִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת חֲמֵ‏ ש הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת שֵ‏ ש

הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ ד | וְּ‏ כָּפַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הַ‏ שִ‏ שִ‏ ית אֶ‏ ל מּול פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏ )10(

263

Torah Israelita

quatro cúbitos; todas as cortinas serão da

mesma medida. 3 Cinco cortinas serão

enlaçadas, cada uma à outra; e as outras

cinco serão enlaçadas da mesma maneira.

4 Farás laçadas de estofo azul na borda da

última cortina do primeiro grupo; assim

também farás na borda da primeira cortina

do segundo grupo; 5 a saber, cinquenta

laçadas na borda de uma cortina, e

cinquenta laçadas na borda da outra; as

laçadas serão contrapostas uma à outra. 6

Farás cinquenta colchetes de ouro, e

prenderás com eles as cortinas, uma à

outra; assim o mishkan virá a ser um todo.

7 Farás também cortinas de pelos de

cabras para servirem de tenda sobre o

mishkan; onze destas cortinas farás. 8 O

comprimento de cada cortina será de

trinta cúbitos, e a largura de cada cortina

de quatro cúbitos; as onze cortinas serão

da mesma medida. 9 E ajuntarás cinco

cortinas em um grupo, e as outras seis

cortinas em outro grupo; e dobrarás a

sexta cortina na frente da tenda. 10 E farás

cinquenta laçadas na borda da última

cortina do primeiro grupo, e outras

cinquenta laçadas na borda da primeira

cortina do segundo grupo. 11 Farás

também cinquenta colchetes de bronze, e

meterás os colchetes nas laçadas, e assim

ajuntarás a tenda, para que venha a ser um

todo. 12 E o resto que sobejar das cortinas

da tenda, a saber, a meia cortina que

sobejar, penderá aos fundos do mishkan.


וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת הַ‏ קִ‏ יצֹנָּה בַ‏ חֹ‏ בָּ‏ רֶ‏ ת |

וַחֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הַ‏ חֹ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )11( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

קַ‏ רְּ‏ סֵ‏ י נְּחֹ‏ שֶ‏ ת חֲמִ‏ שִ‏ ים | וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ סִ‏ ים בַ‏ לֻׁלָּאֹ‏ ת וְּ‏ חִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

וְּ‏ הָּ‏ יָּה אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )12( וְּ‏ סֶ‏ רַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ דֵ‏ ף

בִ‏ ירִ‏ יעֹ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | חֲצִ‏ י הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הָּ‏ עֹ‏ דֶ‏ פֶ‏ ת תִ‏ סְּ‏ רַ‏ ח עַ‏ ל אֲחֹ‏ רֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏

)13( וְּ‏ הָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זֶה וְּ‏ הָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זֶה

בָּ‏ עֹ‏ דֵ‏ ף בְּ‏ אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך יְּרִ‏ יעֹ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | יִהְּ‏ יֶה

סָּ‏ רּוחַ‏ עַ‏ ל צִ‏ דֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן מִ‏ זֶה ‏ּומִ‏ זֶה

לְּ‏ כַסֹתוֹ:‏ )14( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מִ‏ כְּ‏ סֶ‏ ה לָּאֹ‏ הֶ‏ ל

עֹ‏ רֹת אֵ‏ ילִ‏ ם מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים | ‏ּומִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עֹ‏ רֹת

תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה:‏

)15( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים לַמִ‏ שְּ‏ כָּן

| עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים עֹ‏ מְּ‏ דִ‏ ים:‏ )16( עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר

אַ‏ מוֹת אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ קָּ‏ רֶ‏ ש | וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וַחֲצִ‏ י

הָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רֹחַ‏ ב הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )17(

שְּ‏ תֵ‏ י יָּדוֹת לַקֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד מְּ‏ שֻׁלָּבֹת

אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ כֹ‏ ל

קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )18( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים לַמִ‏ שְּ‏ כָּן | עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים קֶ‏ רֶ‏ ש

לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת נֶגְּ‏ בָּ‏ ה תֵ‏ ימָּ‏ נָּה:‏ )19(

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ַאדְּ‏ נֵי כֶסֶ‏ ף תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים הַ‏ קָּ‏ רֶ‏ ש | שְּ‏ נֵי אֲדָּ‏ נִים תַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י יְּדֹתָּ‏ יו ‏ּושְּ‏ נֵי

264

Torah Israelita

13 E o cúbito que sobejar de um lado e de

outro no comprimento das cortinas da

tenda, penderá de um e de outro lado do

mishkan, para cobri-lo. 14 Farás também

para a tenda uma coberta de peles de

carneiros, tintas de vermelho, e por cima

desta uma coberta de couro fino.

[193 As pranchas]

15 Farás também as placas para o mishkan

de madeira de acácia, as quais serão

colocadas verticalmente. 16 O

comprimento de cada tábua será de dez

cúbitos, e a sua largura de um cúbito e

meio. 17 Duas couceiras terá cada tábua,

unidas uma à outra por travessas; assim

farás com todas as tábuas do mishkan. 18

Ao fazeres as tábuas para o mishkan, farás

vinte delas para o lado meridional. 19 Farás

também quarenta bases de prata debaixo

das vinte tábuas; duas bases debaixo de

uma tábua, para as suas duas couceiras, e

duas bases debaixo de outra, para as duas

couceiras dela. 20 Também para o outro

lado do mishkan, o que dá para o norte,

farás vinte tábuas, 21 com as suas

quarenta bases de prata; duas bases

debaixo de uma tábua e duas debaixo de

outra. 22 E para o lado posterior do

mishkan, o que dá para o ocidente, farás

seis tábuas. 23 Farás também duas tábuas

para os cantos do mishkan no lado

posterior. 24 Por baixo serão duplas, do

mesmo modo se estendendo inteiras até a


אֲדָּ‏ נִים תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י

יְּדֹתָּ‏ יו:‏ )20( ‏ּולְּ‏ צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

הַ‏ שֵ‏ נִית לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת צָּ‏ פוֹן | עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים קָּ‏ רֶ‏ ש:‏

)21( וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף | שְּ‏ נֵי

אֲדָּ‏ נִים תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ּושְּ‏ נֵי

אֲדָּ‏ נִים תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )22(

‏ּולְּ‏ יַרְּ‏ כְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יָּמָּ‏ ה | תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

שִ‏ שָּ‏ ה קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים:‏ )23( ‏ּושְּ‏ נֵי קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לִ‏ מְּ‏ קֻׁ‏ צְּ‏ עֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן |

בַ‏ יַרְּ‏ כָּתָּ‏ יִם:‏ )24( וְּ‏ יִהְּ‏ יּו תֹ‏ אֲמִ‏ ים

מִ‏ לְּ‏ מַ‏ טָּ‏ ה וְּ‏ יַחְּ‏ דָּ‏ ו יִהְּ‏ יּו תַ‏ מִ‏ ים עַ‏ ל

רֹאשוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ טַ‏ בַ‏ עַ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | כֵן יִהְּ‏ יֶה

לִ‏ שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם לִ‏ שְּ‏ נֵי הַ‏ מִ‏ קְּ‏ צֹעֹ‏ ת יִהְּ‏ יּו:‏

)25( וְּ‏ הָּ‏ יּו שְּ‏ מֹ‏ נָּה קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

כֶסֶ‏ ף שִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲדָּ‏ נִים | שְּ‏ נֵי



וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | חֲמִ‏ שָּ‏ ה

לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )27(

וַחֲמִ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י צֶ‏ לַע

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן הַ‏ שֵ‏ נִית | וַחֲמִ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם

לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן לַיַרְּ‏ כָּתַ‏ יִם

יָּמָּ‏ ה:‏ )28( וְּ‏ הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יחַ‏ הַ‏ תִ‏ יכֹן בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים | מַ‏ בְּ‏ רִ‏ חַ‏ מִ‏ ן הַ‏ קָּ‏ צֶ‏ ה אֶ‏ ל

הַ‏ קָּ‏ צֶ‏ ה:‏ )29( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים תְּ‏ צַ‏ פֶ‏ ה

זָּהָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה זָּהָּ‏ ב

בָּ‏ תִ‏ ים לַבְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם | וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת

265

Torah Israelita

primeira argola em cima; assim se fará com

as duas tábuas; elas serão para os dois

cantos. 25 Terá oito tábuas com as suas

dezesseis bases de prata: duas bases

debaixo de uma tábua e duas debaixo de

outra. 26 Farás também travessões de

madeira de acácia; cinco para as tábuas de

um lado do mishkan, 27 e cinco para as

tábuas do outro lado do mishkan, bem

como 6 azeite para a luz, especiarias para o

óleo da unção e para o para o ocidente. 28

O travessão central passará ao meio das

tábuas, de uma extremidade à outra. 29 E

cobrirás de ouro as tábuas, e de ouro farás

as suas argolas, como lugares para os

travessões; também os travessões cobrirás

de ouro. 30 Então levantarás o mishkan

conforme o modelo que te foi mostrado

no monte.

[194 As separações]

31 Farás também um véu de azul,

púrpura, carmesim, e linho fino torcido;

com querubins, obra de artífice, se fará; 32

e o suspenderás sobre quatro colunas de

madeira de acácia, cobertas de ouro; seus

colchetes serão de ouro, sobre quatro

bases de prata. 33 Pendurarás o véu

debaixo dos colchetes, e levarás para

dentro do véu a aron do testemunho; este

véu vos fará separação entre o lugar

kadosh e o kadosh dos kadoshim. 34 Porás

o propiciatório sobre a aron do

testemunho no kadosh dos kadoshim; 35


הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )30( וַהֲקֵ‏ מֹ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טוֹ‏ אֲשֶ‏ ר הָּ‏ רְּ‏ אֵ‏ יתָּ‏

)31( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ פָּ‏ רֹכֶת תְּ‏ כֵלֶת בָּ‏ הָּ‏ ר:‏

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר |

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב יַעֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים:‏

)32( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

עַ‏ מּודֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים מְּ‏ צֻׁפִ‏ ים זָּהָּ‏ ב וָּוֵיהֶ‏ ם

זָּהָּ‏ ב | עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה ‏ַאדְּ‏ נֵי כָּסֶ‏ ף:‏ )33(

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ פָּרֹכֶת תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ סִ‏ ים

וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ בֵ‏ ית לַפָּ‏ רֹכֶת אֵ‏ ת

אֲרוֹן הָּ‏ עֵ‏ דּות | וְּ‏ הִ‏ בְּ‏ דִ‏ ילָּה הַ‏ פָּרֹכֶת

לָּכֶם בֵ‏ ין הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ּובֵ‏ ין קֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים:‏ )34( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת

עַ‏ ל אֲרוֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת | בְּ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים:‏

)35( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן מִ‏ חּוץ

לַפָּ‏ רֹכֶת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה נֹ‏ כַח הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן

עַ‏ ל צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן תֵ‏ ימָּ‏ נָּה | וְּ‏ הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן

תִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל צֶ‏ לַע צָּ‏ פוֹן:‏ )36( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך לְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר | מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

רֹקֵ‏ ם:‏ )37( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לַמָּ‏ סָּ‏ ‏ְך חֲמִ‏ שָּ‏ ה

עַ‏ מּודֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב

וָּוֵיהֶ‏ ם זָּהָּ‏ ב | וְּ‏ יָּצַ‏ קְּ‏ תָּ‏ לָּהֶ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה

‏ַאדְּ‏ נֵי נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏

Shemot capítulo 27

266

Torah Israelita

colocarás a mesa fora do véu, e a menorah

defronte da mesa, para o lado sul do

mishkan; e porás a mesa para o lado norte.

36 Farás também para a porta da tenda um

reposteiro de azul, púrpura, carmesim: e

linho fino torcido, obra de bordador. 37 E

para o reposteiro farás cinco colunas de

madeira de acácia, cobrindo-as de ouro (os

seus colchetes também serão de ouro), e

para elas fundirás cinco bases de bronze.


[195 O altar]

1 Farás também o altar de madeira de

acácia; de cinco cúbitos será o

comprimento, de cinco cúbitos a largura

(será quadrado o altar), e de três cúbitos a

altura. 2 E farás as suas pontas nos seus

quatro cantos; as suas pontas formarão

uma só peça com o altar; e o cobrirás de

bronze. 3 Far-lhe-ás também os cinzeiros,

para recolher a sua cinza, e as pás, e as

bacias, e os garfos e os braseiros; todos os

seus utensílios farás de bronze. 4 Far-lhe-ás

também um crivo de bronze em forma de

rede, e farás para esta rede quatro argolas

de bronze nos seus quatro cantos, 5 e a

porás em baixo da borda em volta do altar,

de maneira que a rede chegue até o meio

do altar. 6 Farás também varais para o


)1( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים

| חָּ‏ מֵ‏ ש אַ‏ מוֹת אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש אַ‏ מוֹת

רֹחַ‏ ב רָּ‏ בּועַ‏ יִהְּ‏ יֶה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ שָּ‏ ‏ֹלש

אַ‏ מוֹת קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )2( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו

עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע פִ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו מִ‏ מֶ‏ נּו תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏

קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו | וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )3(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ סִ‏ ירֹתָּ‏ יו לְּ‏ דַ‏ שְּ‏ נוֹ‏ וְּ‏ יָּעָּ‏ יו

‏ּומִ‏ זְּ‏ רְּ‏ קֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּומִ‏ זְּ‏ לְּ‏ גֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּומַ‏ חְּ‏ תֹ‏ תָּ‏ יו |

לְּ‏ כָּל כֵלָּיו תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )4(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ מִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ר מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֶ‏ שֶ‏ ת

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עַ‏ ל הָּ‏ רֶ‏ שֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת נְּחֹ‏ שֶ‏ ת עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע קְּ‏ צוֹתָּ‏ יו:‏

)5( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה תַ‏ חַ‏ ת כַרְּ‏ כֹב

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ טָּ‏ ה | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה הָּ‏ רֶ‏ שֶ‏ ת

עַ‏ ד חֲצִ‏ י הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )6( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ בַ‏ דִ‏ ים

לַמִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ בַ‏ דֵ‏ י עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )7( וְּ‏ הּובָּ‏ א אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו

בַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת | וְּ‏ הָּ‏ יּו הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ בִ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת אֹ‏ תוֹ:‏ )8(

נְּבּוב לֻׁחֹ‏ ת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ | כַאֲשֶ‏ ר

( הֶ‏ רְּ‏ ‏ָאה אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך בָּ‏ הָּ‏ ר כֵן יַעֲׂשּו:‏

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֵ‏ ת חֲצַ‏ ר הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת

נֶגֶב תֵ‏ ימָּ‏ נָּה קְּ‏ לָּעִ‏ ים לֶחָּ‏ צֵ‏ ר שֵ‏ ש

)9

מָּ‏ שְּ‏ זָּר מֵ‏ ‏ָאה בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך לַפֵָאה

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת:‏ )10( וְּ‏ עַ‏ מֻׁדָּ‏ יו עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים נְּחֹ‏ שֶ‏ ת | וָּוֵי

267

Torah Israelita

altar, varais de madeira de acácia, e os

cobrirás de bronze. 7 Os varais serão

metidos nas argolas, e estarão de um e de

outro lado do altar, quando for levado. 8

Farás o altar oco, de tábuas, o farás; como

se te mostrou no monte, assim o farão.

[196 O átrio]

9 Farás também o átrio do mishkan. No

lado que dá para o sul o átrio terá cortinas

de linho fino torcido, de cem cúbitos de

comprimento. 10 As suas colunas serão

vinte, e vinte as suas bases, todas de

bronze; os colchetes das colunas e as suas

faixas serão de prata. 11 Assim também ao

longo do lado do norte terá cortinas de

cem cúbitos de comprimento, e serão

vinte as suas colunas e vinte as bases

destas, todas de bronze; os colchetes das

colunas e as suas faixas serão de prata. 12

E na largura do átrio do lado do ocidente

terá cortinas de cinquenta cúbitos; serão

dez as suas colunas, e dez as bases destas.

13 Semelhantemente a largura do átrio do

lado que dá para o oriente será de

cinquenta cúbitos. 14 As cortinas para um

lado da porta serão de quinze cúbitos; três

serão as suas colunas, e três as bases

destas. 15 E de quinze cúbitos serão as

cortinas para o outro lado; as suas colunas

serão três, e três as bases destas. 16

Também à porta do átrio terá um

reposteiro de vinte cúbitos, de azul,

púrpura, carmesim, e linho fino torcido,


הָּ‏ עַ‏ מֻׁדִ‏ ים וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )11( וְּ‏ כֵן

לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת צָּ‏ פוֹן בָּ‏ אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך קְּ‏ לָּעִ‏ ים מֵ‏ ‏ָאה

אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך | ועמדו ‏]וְּ‏ עַ‏ מּודָּ‏ יו קרי[‏

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וָּוֵי

הָּ‏ עַ‏ מֻׁדִ‏ ים וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )12(

וְּ‏ רֹחַ‏ ב הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת יָּם קְּ‏ לָּעִ‏ ים

חֲמִ‏ שִ‏ ים אַ‏ מָּ‏ ה | עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )13( וְּ‏ רֹחַ‏ ב

הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה

חֲמִ‏ שִ‏ ים אַ‏ מָּ‏ ה:‏ )14( וַחֲמֵ‏ ש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

אַ‏ מָּ‏ ה קְּ‏ לָּעִ‏ ים לַכָּתֵ‏ ף | עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה:‏ )15(

וְּ‏ לַכָּתֵ‏ ף הַ‏ שֵ‏ נִית חֲמֵ‏ ש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

קְּ‏ לָּעִ‏ ים | עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה:‏ )16( ‏ּולְּ‏ שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים אַ‏ מָּ‏ ה תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

רֹקֵ‏ ם | עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה:‏ )17( כָּל עַ‏ מּודֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

סָּ‏ בִ‏ יב מְּ‏ חֻׁשָּ‏ קִ‏ ים כֶסֶ‏ ף וָּוֵיהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף |

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )18( אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

מֵ‏ ‏ָאה בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ רֹחַ‏ ב חֲמִ‏ שִ‏ ים

בַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים וְּ‏ קֹ‏ מָּ‏ ה חָּ‏ מֵ‏ ש אַ‏ מוֹת שֵ‏ ש

מָּ‏ שְּ‏ זָּר | וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )19( לְּ‏ כֹ‏ ל

כְּ‏ לֵי הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן בְּ‏ כֹל עֲבֹדָּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ כָּל

יְּתֵ‏ דֹתָּ‏ יו וְּ‏ כָּל יִתְּ‏ דֹת הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏

)20( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

268

Torah Israelita

obra de bordador; as suas colunas serão

quatro, e quatro as bases destas. 17 Todas

as colunas do átrio ao redor serão cingidas

de faixas de prata; os seus colchetes serão

de prata, porém as suas bases de bronze.

18 O comprimento do átrio será de cem

cúbitos, e a largura, por toda a extensão, de

cinquenta, e a altura de cinco cúbitos; as

cortinas serão de linho fino torcido; e as

bases das colunas de bronze. 19 Todos os

utensílios do mishkan em todo o seu

serviço, e todas as suas estacas, e todas as

estacas do átrio, serão de bronze.

20ª Porção: Tetsaveh - Ordena

Porção semanal: Ex 27: 20-30: 10

Última leitura: Dt 25: 17-19


Salmo Shabat Tetsave: 65

[197 Óleo para lâmpada]

20 Ordenarás aos bney-ysraEL que te

tragam azeite puro de oliveiras, batido,

para o candeeiro, para manter uma

lâmpada acesa continuamente. 21 Na

tenda da revelação, fora do véu que está

diante do testemunho, Aharôn e seus

filhos a conservarão em ordem, desde a

tarde até pela manhã, perante יהוה ; este

será um regulamento vitalício para os

bney-ysraEL pelas suas gerações.


יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ יִקְּ‏ חּו אֵ‏ לֶיָך שֶ‏ מֶ‏ ן זַיִת זְָּך

כָּתִ‏ ית לַמָּ‏ אוֹר | לְּ‏ הַ‏ עֲֹלת נֵר תָּ‏ מִ‏ יד:‏

)21( בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד מִ‏ חּוץ לַפָּ‏ רֹכֶת

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת יַעֲרְֹך אֹ‏ תוֹ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ּובָּ‏ נָּיו מֵ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי


|

Shemot capítulo 28

)1( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ב אֵ‏ לֶיָך אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

‏ָאחִ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏ מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ כַהֲנוֹ‏ לִ‏ י | ‏ַאהֲרֹן נָּדָּ‏ ב

וַאֲבִ‏ יהּוא אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר וְּ‏ אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בְּ‏ נֵי

‏ַאהֲרֹן:‏ )2( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך | לְּ‏ כָּבוֹד ‏ּולְּ‏ תִ‏ פְּ‏ ‏ָארֶ‏ ת:‏

)3( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל כָּל חַ‏ כְּ‏ מֵ‏ י לֵב

אֲשֶ‏ ר מִ‏ לֵאתִ‏ יו רּוחַ‏ חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו

אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י ‏ַאהֲרֹן לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שוֹ‏ לְּ‏ כַהֲנוֹ‏ לִ‏ י:‏

)4( וְּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ בְּ‏ גָּדִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשּו חֹ‏ שֶ‏ ן

וְּ‏ אֵ‏ פוֹד ‏ּומְּ‏ עִ‏ יל ‏ּוכְּ‏ תֹ‏ נֶת תַ‏ שְּ‏ בֵ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵט | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו לְּ‏ כַהֲנוֹ‏ לִ‏ י:‏

)5( וְּ‏ הֵ‏ ם יִקְּ‏ חּו אֶ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת

269

Torah Israelita


[198 As vestes]

1 Depois farás chegar a ti teu irmão

Aharôn, e seus filhos com ele, no meio dos

bney-ysraEL, para me administrarem o

ofício sacerdotal; a saber: Aharôn, Nadabe

e Abiú, Eleazar e Itamar, os filhos de

Aharôn. 2 180 Farás vestes sagradas para

Aharôn, teu irmão, para kevod e

ornamento. 3 Falarás a todos os homens

hábeis, a quem eu tenha enchido do ruach

de sabedoria, que façam as vestes de

Aharôn para santificá-lo, a fim de que me

administre o ofício sacerdotal. 4 Estas são

as vestes que farão: um peitoral, um éfode,

um manto, uma túnica bordada, um

turbante e um cinto; farão, as vestes

sagradas para Aharôn, teu irmão, e para

seus filhos, a fim de me administrarem o

ofício sacerdotal. 5 E receberão o ouro, o

azul, a púrpura, o carmesim e o linho fino,

[199 O éfode]

6 e farão o éfode de ouro, azul, púrpura,

carmesim e linho fino torcido, obra de

desenhista. 7 Terá duas ombreiras, que se

unam às suas duas pontas, para que seja


הַ‏ תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן | וְּ‏ אֶ‏ ת תוֹלַעַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ נִי וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ ש:‏

)6( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד | זָּהָּ‏ ב תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב:‏ )7( שְּ‏ תֵ‏ י כְּ‏ תֵ‏ פֹ‏ ת

חֹ‏ בְּ‏ רֹת יִהְּ‏ יֶה לוֹ‏ אֶ‏ ל שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹתָּ‏ יו

וְּ‏ חֻׁבָּ‏ ר:‏ )8( וְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב אֲפֻׁדָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ לָּיו כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ הּו מִ‏ מֶ‏ נּו יִהְּ‏ יֶה | זָּהָּ‏ ב

תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש

מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏ )9( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י ‏ַאבְּ‏ נֵי

שֹהַ‏ ם | ‏ּופִ‏ תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )10( שִ‏ שָּ‏ ה מִ‏ שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹת הַ‏ שִ‏ שָּ‏ ה

הַ‏ נוֹתָּ‏ רִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן הַ‏ שֵ‏ נִית

כְּ‏ תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם:‏ )11( מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חָּ‏ רַ‏ ש אֶ‏ בֶ‏ ן

פִ‏ תּוחֵ‏ י חֹ‏ תָּ‏ ם תְּ‏ פַ‏ תַ‏ ח אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י

הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים עַ‏ ל שְּ‏ מֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

מֻׁסַ‏ בֹת מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צוֹת זָּהָּ‏ ב תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)12( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים עַ‏ ל

כִ‏ תְּ‏ פֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד ‏ַאבְּ‏ נֵי זִ‏ כָּרֹן לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹתָּ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י כְּ‏ תֵ‏ פָּ‏ יו לְּ‏ זִ‏ כָּרֹן:‏

)13( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צֹת זָּהָּ‏ ב:‏

)14( ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י שַ‏ רְּ‏ שְּ‏ רֹת זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר

180

Ex 28:2 – 33º Mandamento positivo: Vestir os cohanim (sacerdotes da casta aarônica) para o Serviço Sagrado roupas sacerdotais – ‘… que tenhas roupas

de santidade…’

270

Torah Israelita

unido. 8 E o cinto de obra esmerada do

éfode, que estará sobre ele, formando

com ele uma só peça, será de obra

semelhante de ouro, azul, púrpura,

carmesim e linho fino torcido. 9 E tomarás

duas pedras de berilo, e gravarás nelas os

nomes dos bney-ysraEL. 10 Seis dos seus

nomes numa pedra, e os seis nomes

restantes na outra pedra, segundo a

ordem do seu nascimento. 11 Conforme a

obra de lapidário, como a gravura de um

selo, gravarás as duas pedras, com os

nomes dos bney-ysraEL; guarnecidas de

engastes de ouro as farás. 12 E porás as

duas pedras nas ombreiras do éfode, para

servirem de pedras de memorial para os

bney-ysraEL; assim sobre um e outro

ombro levará Aharôn diante de יהוה os

seus nomes como memorial.

[200 Os engates]

13 Farás também engastes de ouro, 14 e

duas cadeiazinhas de ouro puro; como

cordas as farás, de obra trançada; e aos

engastes fixarás as cadeiazinhas de obra

trançada.

[201 O peitoral]

15 Farás também o peitoral do juízo, obra

de artífice; conforme a obra do éfode o

farás; de ouro, de azul, de púrpura, de

carmesim, e de linho fino torcido o farás.

16 Quadrado e duplo, será de um palmo o

seu comprimento, e de um palmo a sua


מִ‏ גְּ‏ בָּ‏ ‏ֹלת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה עֲבֹת |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת שַ‏ רְּ‏ שְּ‏ רֹת הָּ‏ עֲבֹתֹ‏ ת עַ‏ ל

)15( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צֹת:‏

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֵ‏ פֹ‏ ד

תַ‏ עֲׂשֶ‏ נּו | זָּהָּ‏ ב תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

אֹ‏ תוֹ:‏ )16( רָּ‏ בּועַ‏ יִהְּ‏ יֶה כָּפּול | זֶרֶ‏ ת

‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ זֶרֶ‏ ת רָּ‏ חְּ‏ בוֹ:‏ )17( ‏ּומִ‏ לֵאתָּ‏ בוֹ‏

מִ‏ לַֻׁאת אֶ‏ בֶ‏ ן ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה טּורִ‏ ים ‏ָאבֶ‏ ן |

טּור אֹ‏ דֶ‏ ם פִ‏ טְּ‏ דָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ רֶ‏ קֶ‏ ת הַ‏ טּור

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )18( וְּ‏ הַ‏ טּור הַ‏ שֵ‏ נִי | נֹ‏ פֶ‏ ‏ְך

סַ‏ פִ‏ יר וְּ‏ יָּהֲֹלם:‏ )19( וְּ‏ הַ‏ טּור

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י | לֶשֶ‏ ם שְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ ‏ַאחְּ‏ לָּמָּ‏ ה:‏

)20( וְּ‏ הַ‏ טּור הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י תַ‏ רְּ‏ שִ‏ יש

וְּ‏ שֹהַ‏ ם וְּ‏ יָּשְּ‏ פֵ‏ ה | מְּ‏ שֻׁבָּ‏ צִ‏ ים זָּהָּ‏ ב יִהְּ‏ יּו

בְּ‏ מִ‏ לּואֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )21( וְּ‏ הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏

עַ‏ ל שְּ‏ מֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

עַ‏ ל שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם | פִ‏ תּוחֵ‏ י חוֹתָּ‏ ם אִ‏ יש עַ‏ ל

שְּ‏ מוֹ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ לִ‏ שְּ‏ נֵי עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר שָּ‏ בֶ‏ ט:‏ )22(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן שַ‏ רְּ‏ שֹת גַבְּ‏ לֻׁת

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה עֲבֹת | זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏ )23(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן שְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עוֹת זָּהָּ‏ ב

| וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עוֹת עַ‏ ל שְּ‏ נֵי

קְּ‏ צוֹת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )24( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת

שְּ‏ תֵ‏ י עֲבֹתֹ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת

| אֶ‏ ל קְּ‏ צוֹת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )25( וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י

קְּ‏ צוֹת שְּ‏ תֵ‏ י הָּ‏ עֲבֹתֹ‏ ת תִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

271

Torah Israelita

largura. 17 E o encherás de pedras de

engaste, em quatro fileiras: a primeira será

de uma cornalina, um topázio e uma

esmeralda; 18 a segunda fileira será de

uma granada, uma safira e um ônix; 19 a

terceira fileira será de um jacinto, uma

ágata e uma ametista; 20 e a quarta fileira

será de uma crisólita, um berilo e um jaspe;

elas serão guarnecidas de ouro nos seus

engastes. 21 Serão, as pedras segundo os

nomes dos bney-ysraEL, doze segundo os

seus nomes; serão como a gravura de um

selo, cada uma com o seu nome, para as

doze tribos. 22 Também farás sobre o

peitoral cadeiazinhas como cordas, obra

de trança, de ouro puro. 23 Igualmente

sobre o peitoral farás duas argolas de ouro,

e porás as duas argolas nas duas

extremidades do peitoral. 24 Então

meterás as duas cadeiazinhas de ouro, de

obra trançada, nas duas argolas nas

extremidades do peitoral; 25 e as outras

duas pontas das duas cadeiazinhas de obra

trançada meterás nos dois engastes, e as

porás nas ombreiras do éfode, na parte

dianteira dele. 26 Farás outras duas argolas

de ouro, e as porás nas duas extremidades

do peitoral, na sua borda que estiver junto

ao lado interior do éfode. 27 Farás mais

duas argolas de ouro, e as porás nas duas

ombreiras do éfode, para baixo, na parte

dianteira, junto à costura, e acima do cinto

de obra esmerada do éfode. 28 E ligarão o

peitoral, pelas suas argolas, às argolas do


הַ‏ מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צוֹת | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ ל כִ‏ תְּ‏ פוֹת

הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד אֶ‏ ל מּול פָּנָּיו:‏ )26( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

שְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עוֹת זָּהָּ‏ ב וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן | עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

אֶ‏ ל עֵ‏ בֶ‏ ר הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד בָּ‏ יְּתָּ‏ ה:‏ )27( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

שְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עוֹת זָּהָּ‏ ב וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

שְּ‏ תֵ‏ י כִ‏ תְּ‏ פוֹת הָּ‏ אֵ‏ פוֹד מִ‏ לְּ‏ מַ‏ טָּ‏ ה מִ‏ מּול

פָּנָּיו לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת מֶ‏ חְּ‏ בַ‏ רְּ‏ תוֹ‏ | מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל

לְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב הָּ‏ אֵ‏ פוֹד:‏ )28( וְּ‏ יִרְּ‏ כְּ‏ סּו אֶ‏ ת

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן מטבעתו ‏]מִ‏ טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ יו קרי[‏

אֶ‏ ל טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד בִ‏ פְּ‏ תִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת

לִ‏ הְּ‏ יוֹת עַ‏ ל חֵ‏ שֶ‏ ב הָּ‏ אֵ‏ פוֹד | וְּ‏ ‏ֹלא יִזַח

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ פוֹד:‏ )29( וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט עַ‏ ל לִ‏ בוֹ‏ בְּ‏ בֹאוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

| לְּ‏ זִ‏ כָּרֹן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה תָּ‏ מִ‏ יד:‏ )30(

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל חֹ‏ שֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט אֶ‏ ת

הָּ‏ אּורִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תֻׁמִ‏ ים וְּ‏ הָּ‏ יּו עַ‏ ל לֵב

‏ַאהֲרֹן בְּ‏ בֹאוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ל

( לִ‏ בוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה תָּ‏ מִ‏ יד:‏

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת מְּ‏ עִ‏ יל הָּ‏ אֵ‏ פוֹד כְּ‏ לִ‏ יל

תְּ‏ כֵלֶת:‏ )32( וְּ‏ הָּ‏ יָּה פִ‏ י רֹאשוֹ‏ בְּ‏ תוֹכוֹ‏

| ‏ׂשָּ‏ פָּ‏ ה יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ פִ‏ יו סָּ‏ בִ‏ יב מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֹ‏ רֵ‏ ג

כְּ‏ פִ‏ י תַ‏ חְּ‏ רָּ‏ א יִהְּ‏ יֶה לוֹ‏ ‏ֹלא יִקָּ‏ רֵ‏ עַ‏ : )33(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עַ‏ ל שּולָּיו רִ‏ מֹנֵי תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי עַ‏ ל שּולָּיו

)31

272

Torah Israelita

éfode por meio de um cordão azul, de

modo que fique sobre o cinto de obra

esmerada do éfode e não se separe o

peitoral do éfode. 29 Assim Aharôn levará

os nomes dos bney-ysraEL no peitoral do

juízo sobre o seu lev, quando entrar no

lugar kadosh, para memorial diante de

continuamente. 30 Também porás no יהוה

peitoral do juízo o Urim e o Tumim, para

que estejam sobre o lev de Aharôn,

quando entrar diante de יהוה ; assim

Aharôn levará o juízo dos bney-ysraEL

sobre o seu lev diante de

continuamente.


יהוה

[202 O manto]

31 Também farás o manto do éfode todo

de azul. 32 No meio dele terá uma abertura

para a cabeça; esta abertura terá um

debrum de obra tecida ao redor, como a

abertura de cota de malha, para que não

se rompa. 33 E nas suas abas, em todo o

seu redor, farás romãs de azul, púrpura e

carmesim, e campainhas de ouro,

entremeadas com elas ao redor. 34 Uma

campainha de ouro, e uma romã, outra

campainha de ouro, e outra romã, terá nas

abas do manto ao redor. 35 E estará sobre

Aharôn quando ministrar, para que se

ouça o sonido ao entrar ele no lugar

kadosh diante de יהוה e ao sair, para que

ele não morra.

[203 Outras vestes]

סָּ‏ בִ‏ יב | ‏ּופַ‏ עֲמֹ‏ נֵי זָּהָּ‏ ב בְּ‏ תוֹכָּם סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)34( פַ‏ עֲמֹ‏ ן זָּהָּ‏ ב וְּ‏ רִ‏ מוֹן פַ‏ עֲמֹ‏ ן זָּהָּ‏ ב

וְּ‏ רִ‏ מוֹן | עַ‏ ל שּולֵי הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)35( וְּ‏ הָּ‏ יָּה עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת |

וְּ‏ נִשְּ‏ מַ‏ ע קוֹלוֹ‏ בְּ‏ בֹאוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לִ‏ פְּ‏ נֵי

)36

( יהוה ‏ּובְּ‏ ‏ֵצ אתוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות:‏

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ צִ‏ יץ זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר | ‏ּופִ‏ תַ‏ חְּ‏ תָּ‏

עָּ‏ לָּיו פִ‏ תּוחֵ‏ י חֹ‏ תָּ‏ ם קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה:‏

)37( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל פְּ‏ תִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ הָּ‏ יָּה עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נָּפֶ‏ ת | אֶ‏ ל מּול פְּ‏ נֵי

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת יִהְּ‏ יֶה:‏ )38( וְּ‏ הָּ‏ יָּה עַ‏ ל

מֵ‏ צַ‏ ח ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת עֲוֹן

הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ דִ‏ ישּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ כָּל מַ‏ תְּ‏ נֹ‏ ת קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ יהֶ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה עַ‏ ל

מִ‏ צְּ‏ חוֹ‏ תָּ‏ מִ‏ יד לְּ‏ רָּ‏ צוֹן לָּהֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה:‏ )39( וְּ‏ שִ‏ בַ‏ צְּ‏ תָּ‏ הַ‏ כְּ‏ תֹ‏ נֶת שֵ‏ ש

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת שֵ‏ ש | וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵט תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֹקֵ‏ ם:‏ )40( וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כֻׁתֳנֹ‏ ת וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לָּהֶ‏ ם ‏ַאבְּ‏ נֵטִ‏ ים

| ‏ּומִ‏ גְּ‏ בָּ‏ עוֹת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לָּהֶ‏ ם לְּ‏ כָּבוֹד

‏ּולְּ‏ תִ‏ פְּ‏ ‏ָארֶ‏ ת:‏ )41( וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏ |

‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ּומִ‏ לֵאתָּ‏ אֶ‏ ת יָּדָּ‏ ם

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ כִ‏ הֲנּו לִ‏ י:‏ )42(

וַעֲׂשֵ‏ ה לָּהֶ‏ ם מִ‏ כְּ‏ נְּסֵ‏ י בָּ‏ ד לְּ‏ כַסוֹת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר

עֶ‏ רְּ‏ וָּה | מִ‏ מָּ‏ תְּ‏ נַיִם וְּ‏ עַ‏ ד יְּרֵ‏ כַיִם יִהְּ‏ יּו:‏

)43( וְּ‏ הָּ‏ יּו עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ עַ‏ ל בָּ‏ נָּיו

273

Torah Israelita

36 Também farás uma lâmina de ouro

puro, e nela gravarás como a gravura de

um selo: SANTO AELOHIM 37 . יהוה Pô-laás

em um cordão azul, de maneira que

esteja no turbante; bem na frente do

turbante estará. 38 E estará sobre a testa

de Aharôn, e Aharôn levará a transgressão

das coisas santas, que os bney-ysraEL

consagrarem em todas as suas santas

ofertas; e estará continuamente na sua

testa, para que eles sejam aceitos diante

de 39 . יהוה Também tecerás a túnica

enxadrezada de linho fino; bem como de

linho fino farás o turbante; e farás o cinto,

obra de bordador. 40 Também para os

filhos de Aharôn farás túnicas; e far-lhes-ás

cintos; também lhes farás tiaras, para

kevod e ornamento. 41 E vestirás com eles

a Aharôn, teu irmão, e a seus filhos, e os

ungirás e consagrarás, e os santificarás,

para que me administrem o sacerdócio. 42

Faze-lhes também calções de linho, para

cobrirem a carne nua; estender-se-ão

desde os lombos até as coxas. 43 E estarão

sobre Aharôn e sobre seus filhos, quando

entrarem na tenda da revelação, ou

quando chegarem ao altar para ministrar

no lugar kadosh, para que não levem

transgressão e morram; isto será

regulamento vitalício para ele e para a sua

descendência depois dele.


בְּ‏ בָֹאם אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אוֹ‏ בְּ‏ גִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם

אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ ‏ֹלא

יִׂשְּ‏ אּו עָּ‏ וֹן וָּמֵ‏ תּו | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם ל ‏ֹו

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו:‏

Shemot capítulo 29

)1( וְּ‏ זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לָּהֶ‏ ם

לְּ‏ קַ‏ דֵ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ כַהֵ‏ ן לִ‏ י | לְּ‏ קַ‏ ח פַ‏ ר

אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר וְּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נַיִם תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏

)2( וְּ‏ לֶחֶ‏ ם מַ‏ צוֹת וְּ‏ חַ‏ ‏ֹּלת מַ‏ צֹת

בְּ‏ לּוֹלת בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ּורְּ‏ קִ‏ יקֵ‏ י מַ‏ צוֹת

מְּ‏ שֻׁחִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | סֹ‏ לֶת חִ‏ טִ‏ ים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )3( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אוֹתָּ‏ ם עַ‏ ל סַ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ ד

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ סָּ‏ ל | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ ר וְּ‏ אֵ‏ ת

שְּ‏ נֵי הָּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם:‏ )4( וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת

בָּ‏ נָּיו תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ צְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )5( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ גָּדִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

אֶ‏ ת הַ‏ כֻׁתֹ‏ נֶת וְּ‏ אֵ‏ ת מְּ‏ עִ‏ יל הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן | וְּ‏ ‏ָאפַ‏ דְּ‏ תָּ‏ לוֹ‏

בְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד:‏ )6( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת

עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת נֵזֶר הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נָּפֶ‏ ת:‏ )7( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ יָּצַ‏ קְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ |

274

Torah Israelita


[204 A consagração dos sacerdotes]

1 Isto é o que lhes farás para os santificar,

para que me administrem o sacerdócio:

Toma um novilho e dois carneiros sem

defeito, 2 e pão ázimo, e bolos sem

fermento, amassados com azeite, e

coscorões sem fermento, untados com

azeite; de flor de farinha de trigo os farás; 3

e os porás num cesto, e os trarás no cesto,

com o novilho e os dois carneiros. 4 Então

farás chegar Aharôn e seus filhos à porta da

tenda da revelação e os lavarás, com água.

5 Depois tomarás as vestes, e vestirás a

Aharôn da túnica e do manto do éfode, e

do éfode mesmo, e do peitoral, e lhe

envolverás o éfode com o seu cinto de

obra esmerada; 6 e colocará nele o

turbante na cabeça; e sobre o turbante

porás a coroa de santidade; 7 então

tomarás o óleo da unção e, derramandolhe

sobre a cabeça, o ungirás. 8 Depois

farás chegar seus filhos, e lhes farás vestir

túnicas, 9 181 e os envolverás com cintos, a

Aharôn e a seus filhos, e lhes atarás as

tiaras. Por regulamento vitalício eles terão

o sacerdócio; consagrarás, a Aharôn e a

seus filhos. 10 Farás chegar o novilho

diante da tenda da revelação, e Aharôn e

seus filhos porão as mãos sobre a cabeça

do novilho; 11 e imolarás o novilho perante


‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ:‏ )8( וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

| וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם כֻׁתֳנֹ‏ ת:‏ )9( וְּ‏ חָּ‏ גַרְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ נֵט ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו וְּ‏ חָּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏

לָּהֶ‏ ם מִ‏ גְּ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לָּהֶ‏ ם כְּ‏ הֻׁנָּה

לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם | ‏ּומִ‏ לֵאתָּ‏ יַד ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ יַד

בָּ‏ נָּיו:‏ )10( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּר לִ‏ פְּ‏ נֵי

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הַ‏ פָּ‏ ר:‏ )11(

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ טְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )12( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ דַ‏ ם

הַ‏ פָּ‏ ר וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל הַ‏ דָּ‏ ם תִ‏ שְּ‏ פֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ל

יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )13( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל

הַ‏ חֵ‏ לֶב הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת

הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עֲלֵיהֶ‏ ן | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טַ‏ רְּ‏ ‏ָּת

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )14( וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ פָּ‏ ר

וְּ‏ אֶ‏ ת עֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת פִ‏ רְּ‏ שוֹ‏ תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹף בָּ‏ אֵ‏ ש

מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה | חַ‏ טָּ‏ את הּוא:‏ )15(

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד תִ‏ קָּ‏ ח | וְּ‏ סָּ‏ מְּ‏ כּו

‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש

הָּ‏ ‏ָאיִל:‏ )16( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ טְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאיִל |

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏ וְּ‏ זָּרַ‏ קְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )17( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל תְּ‏ נַתֵ‏ חַ‏

לִ‏ נְּתָּ‏ חָּ‏ יו | וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ צְּ‏ תָּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ ‏ּוכְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ יו

181

Ex 30:9 - 328 º Mandamento negativo: Não oferecer incenso nem sacrificar no Altar de Ouro – ‘…não fareis subir a ele incenso estranho…’.

275

Torah Israelita

revelação. 12 à porta da tenda da יהוה

Depois tomarás do sangue do novilho, e

com o dedo o porás sobre as pontas do

altar, e todo o sangue restante derramarás

à base do altar. 13 Também tomarás toda

a gordura que cobre as entranhas, o

redenho do fígado, os dois rins e a gordura

que houver neles, e queimá-los-ás sobre o

altar; 14 mas a carne do novilho, o seu

couro e o seu excremento queimarás fora

do acampamento; é sacrifício pelo erro. 15

Depois tomarás um carneiro, e Aharôn e

seus filhos porão as mãos sobre a cabeça

dele, 16 e imolarás o carneiro e, tomando

o seu sangue, o aspergirás sobre o altar ao

redor; 17 e partirás o carneiro em suas

partes, e lavarás as suas entranhas e as

suas pernas, e as porás sobre as suas partes

e sobre a sua cabeça. 18 Assim queimarás

todo o carneiro sobre o altar; é um

sacrifício para יהוה ; é aroma agradável,

oferenda queimada a 19 . יהוה Depois

tomarás o outro carneiro, e Aharôn e seus

filhos porão as mãos sobre a cabeça dele;

20 e imolarás o carneiro, e tomarás do seu

sangue, e o porás sobre a ponta da orelha

direita de Aharôn e sobre a ponta da orelha

direita de seus filhos, como também sobre

o dedo polegar da sua mão direita e sobre

o dedo polegar do seu pé direito; e

aspergirás o sangue sobre o altar ao redor.

21 Então tomarás do sangue que estará

sobre o altar, e do óleo da unção, e os

aspergirás sobre Aharôn e sobre as suas


וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ עַ‏ ל נְּתָּ‏ חָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ ל רֹאשוֹ:‏ )18(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ ‏ַאיִל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה

עֹ‏ לָּה הּוא לַיהוָּ‏ ה | רֵ‏ יחַ‏ נִיחוֹחַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה הּוא:‏ )19( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת

הָּ‏ ‏ַאיִל הַ‏ שֵ‏ נִי | וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הָּ‏ ‏ָאיִל:‏ )20(

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ טְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ דָּ‏ מוֹ‏

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה עַ‏ ל תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ עַ‏ ל

תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן בָּ‏ נָּיו הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן

יָּדָּ‏ ם הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לָּם

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | וְּ‏ זָּרַ‏ קְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )21( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ ן

הַ‏ דָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ ‏ּומִ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ הִ‏ זֵיתָּ‏ עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ עַ‏ ל

בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ ל בָּ‏ נָּיו וְּ‏ עַ‏ ל בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י בָּ‏ נָּיו אִ‏ ת ‏ֹו

| וְּ‏ קָּ‏ דַ‏ ש הּוא ‏ּובְּ‏ גָּדָּ‏ יו ‏ּובָּ‏ נָּיו ‏ּובִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ:‏ )22( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ ן הָּ‏ ‏ַאיִל

הַ‏ חֵ‏ לֶב וְּ‏ הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ יָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה

אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת יֹתֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ כָּבֵ‏ ד וְּ‏ אֵ‏ ת

שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר

עֲלֵהֶ‏ ן וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין | כִ‏ י אֵ‏ יל

מִ‏ לֻׁאִ‏ ים הּוא:‏ )23( וְּ‏ כִ‏ כַר לֶחֶ‏ ם ‏ַאחַ‏ ת

וַחַ‏ לַת לֶחֶ‏ ם שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ַאחַ‏ ת וְּ‏ רָּ‏ קִ‏ יק אֶ‏ חָּ‏ ד

| מִ‏ סַ‏ ל הַ‏ מַ‏ צוֹת אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)24( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ הַ‏ כֹל עַ‏ ל כַפֵי ‏ַאהֲרֹן

וְּ‏ עַ‏ ל כַפֵי בָּ‏ נָּיו | וְּ‏ הֵ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם תְּ‏ נּופָּ‏ ה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )25( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

276

Torah Israelita

vestes, e sobre seus filhos, e sobre as

vestes de seus filhos com ele; assim ele

será santificado e as suas vestes, também

seus filhos e as vestes de seus filhos com

ele. 22 Depois tomarás do carneiro a

gordura e a cauda gorda, a gordura que

cobre as entranhas e o redenho do fígado,

os dois rins com a gordura que houver

neles e a coxa direita (porque é carneiro de

consagração), 23 e uma fogaça de pão, um

bolo de pão azeitado e um coscorão do

cesto dos pães sem fermento que estará

diante יהוה de 24 e tudo porás nas mãos

de Aharôn, e nas mãos de seus filhos; e por

oferenda de movimento o moverás

perante 25 . יהוה Depois o tomarás das

suas mãos e o queimarás no altar sobre o

sacrifício, por aroma agradável perante

יהוה . 26 ; é oferenda queimada a יהוה

Também tomarás o peito do carneiro de

consagração, que é de Aharôn, e por

oferenda de movimento o moverás

perante יהוה ; e isto será a tua porção. 27

E santificarás o peito da oferenda de

movimento e a coxa da oferenda elevada,

depois de movida e alçada, isto é, aquilo do

carneiro de consagração que for de Aharôn

e de seus filhos; 28 e isto será para Aharôn

e para seus filhos a porção de direito, para

sempre, da parte dos bney-ysraEL, porque

é oferenda elevada; e oferenda elevada

será dos bney-ysraEL, dos sacrifícios das

suas ofertas pacíficas, oferenda elevada a

As vestes sagradas de Aharôn יהוה . 29


מִ‏ יָּדָּ‏ ם וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ לָּה

| לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחוֹחַ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אִ‏ שֶ‏ ה הּוא

לַיהוָּה:‏ )26( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ זֶה

מֵ‏ אֵ‏ יל הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

וְּ‏ הֵ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ מָּ‏ נָּה:‏ )27( וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת

חֲזֵה הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר הּונַף וַאֲשֶ‏ ר הּורָּ‏ ם | מֵ‏ אֵ‏ יל

הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים מֵ‏ אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּומֵ‏ אֲשֶ‏ ר

לְּ‏ בָּ‏ נָּיו:‏ )28( וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו

לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כִ‏ י

|

תְּ‏ רּומָּ‏ ה הּוא | ‏ּותְּ‏ רּומָּ‏ ה יִהְּ‏ יֶה מֵ‏ אֵ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם

תְּ‏ רּומָּ‏ תָּ‏ ם לַיהוָּה:‏ )29( ‏ּובִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן יִהְּ‏ יּו לְּ‏ בָּ‏ נָּיו

‏ַאחֲרָּ‏ יו | לְּ‏ מָּ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה בָּ‏ הֶ‏ ם ‏ּולְּ‏ מַ‏ לֵא בָּ‏ ם

אֶ‏ ת יָּדָּ‏ ם:‏ )30( שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים יִלְּ‏ בָּ‏ שָּ‏ ם

הַ‏ כֹהֵ‏ ן תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו מִ‏ בָּ‏ נָּיו | אֲשֶ‏ ר יָּבֹא אֶ‏ ל

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )31(

וְּ‏ אֵ‏ ת אֵ‏ יל הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים תִ‏ קָּ‏ ח | ‏ּובִ‏ שַ‏ לְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בְּ‏ מָּ‏ קֹ‏ ם קָּ‏ דֹש:‏ )32( וְּ‏ ‏ָאכַל

‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ ‏ַאיִל וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ לֶחֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר בַ‏ סָּ‏ ל | פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )33( וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו אֹ‏ תָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר כֻׁפַר

בָּ‏ הֶ‏ ם לְּ‏ מַ‏ לֵא אֶ‏ ת יָּדָּ‏ ם לְּ‏ קַ‏ דֵ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ם |

וְּ‏ זָּר ‏ֹלא יֹאכַל כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש הֵ‏ ם:‏ )34(

וְּ‏ אִ‏ ם יִּוָּתֵ‏ ר מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים ‏ּומִ‏ ן

277

Torah Israelita

ficarão para seus filhos depois dele, para

nelas serem ungidos e sagrados. 30 Sete

dias os vestirá aquele que de seus filhos for

kohen em seu lugar, quando entrar na

tenda da revelação para ministrar no lugar

kadosh. 31 Também tomarás o carneiro de

consagração e cozerás a sua carne em

lugar kadosh. 32 182 E Aharôn e seus filhos

comerão a carne do carneiro, e o pão que

está no cesto, à porta da tenda da

revelação; 33 e comerão as coisas com que

for feita expiação, para consagrá-los, e

para santificá-los; mas delas o estranho

não comerá, porque são santas. 34 E se

sobejar alguma coisa da carne da

consagração, ou do pão, até pela manhã, o

que sobejar queimarás no fogo; não se

comerá, porque é kadosh. 35 Assim, farás

a Aharôn e a seus filhos conforme tudo o

que te hei ordenado; por sete dias os

sagrarás. 36 Também cada dia oferecerás

para expiação o novilho de sacrifício pelo

erro; e purificarás o altar, fazendo expiação

por ele; e o ungirás para santificá-lo. 37 183

Sete dias farás expiação pelo altar, e o

santificarás; e o altar será santíssimo; tudo

o que tocar o altar será kadosh.

[205 Consagrando o altar]


הַ‏ לֶחֶ‏ ם עַ‏ ד הַ‏ בֹקֶ‏ ר | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ נוֹתָּ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש ‏ֹלא יֵָאכֵל כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

הּוא:‏ )35( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו

כָּכָּה כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ כָּה |

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תְּ‏ מַ‏ לֵא יָּדָּ‏ ם:‏ )36( ‏ּופַ‏ ר

חַ‏ טָּ‏ את תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לַיוֹם עַ‏ ל הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים

וְּ‏ חִ‏ טֵ‏ אתָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ בְּ‏ כַפֶ‏ רְּ‏ ‏ָך עָּ‏ לָּיו |

‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שוֹ:‏ )37( שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים תְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ ‏ָּת

אֹ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים

( כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ יִקְּ‏ דָּ‏ ש:‏

וְּ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ |

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה שְּ‏ נַיִם לַיוֹם

תָּ‏ מִ‏ יד:‏ )39( אֶ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בַ‏ בֹקֶ‏ ר | וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש הַ‏ שֵ‏ נִי

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בֵ‏ ין הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם:‏ )40( וְּ‏ עִ‏ שָּ‏ רֹן

סֹ‏ לֶת בָּ‏ לּול בְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן כָּתִ‏ ית רֶ‏ בַ‏ ע הַ‏ הִ‏ ין

וְּ‏ נֵסֶ‏ ‏ְך רְּ‏ בִ‏ עִ‏ ית הַ‏ הִ‏ ין יָּיִן | לַכֶבֶ‏ ‏ׂש

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )41( וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש הַ‏ שֵ‏ נִי

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בֵ‏ ין הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם | כְּ‏ מִ‏ נְּחַ‏ ת

הַ‏ בֹקֶ‏ ר ‏ּוכְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לָּּה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏ )42( עֹ‏ לַת

תָּ‏ מִ‏ יד לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | אֲשֶ‏ ר אִ‏ ‏ּוָּעֵ‏ ד לָּכֶם שָּ‏ מָּ‏ ה

)38

182

Ex 30:32 - 329 º Mandamento negativo: Não fazer segundo a fórmula do óleo de unção – ‘…segundo sua fórmula não fareis…’.

Ex 30:32 - 330 º Mandamento negativo: Não ungir com o óleo de unção ao estranho – ‘sobre a carne de pessoa alguma será derramado…’.

183

Ex 30:37 - 331 º Mandamento negativo: Não preparar segundo a fórmula do incenso – ‘…segundo sua fórmula não fareis…’.

278

Torah Israelita

38 Isto, é o que oferecerás sobre o altar:

dois cordeiros de um ano cada dia

continuamente. 39 Um cordeiro

oferecerás pela manhã, e o outro cordeiro

oferecerás à tardinha; 40 com um cordeiro

a décima parte de uma efa de flor de

farinha, misturada com a quarta parte de

um 184 him de azeite batido, e para libação a

quarta parte de um him de vinho. 41 E o

outro cordeiro oferecerás à tardinha, e

com ele farás oferenda de cereais como

com a oferenda da manhã, e conforme a

sua oferenda de libação, por aroma

. יהוה agradável; oferenda queimada é a

42 Este será o sacrifício contínuo por suas

gerações, à porta da tenda da revelação,

perante יהוה onde vos encontrarei, para

falar contigo ali. 43 E ali virei aos bneyysraEL;

e a tenda será santificada pela

minha kevod; 44 santificarei a tenda da

revelação e o altar; também santificarei a

Aharôn e seus filhos, para que me

administrem o sacerdócio. 45 Habitarei no

meio dos bney-ysraEL, e serei o seu

Poderoso; 46 e eles saberão que eu sou

seu Poderoso, que os tirei da terra do יהוה

Mitzraim, para habitar no meio deles; eu

sou יהוה seu Poderoso.


לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לֶיָך שָּ‏ ם:‏ )43( וְּ‏ נֹ‏ עַ‏ דְּ‏ תִ‏ י

שָּ‏ מָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ נִקְּ‏ דַ‏ ש

בִ‏ כְּ‏ בֹדִ‏ י:‏ )44( וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת

בָּ‏ נָּיו אֲקַ‏ דֵ‏ ש לְּ‏ כַהֵ‏ ן לִ‏ י:‏ )45(

וְּ‏ שָּ‏ כַנְּתִ‏ י בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י

לָּהֶ‏ ם לֵאֹלהִ‏ ים:‏ )46( וְּ‏ יָּדְּ‏ עּו כִ‏ י אֲנִי

יהוה אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ם

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ שָּ‏ כְּ‏ נִי בְּ‏ תוֹכָּם | אֲנִי

יהוה אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם:‏

Shemot capítulo 30

)1( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ מִ‏ קְּ‏ טַ‏ ר קְּ‏ טֹרֶ‏ ת |

עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תוֹ:‏ )2( אַ‏ מָּ‏ ה

‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ רָּ‏ בּועַ‏ יִהְּ‏ יֶה

וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם קֹ‏ מָּ‏ תוֹ‏ | מִ‏ מֶ‏ נּו קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו:‏ )3(

וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר אֶ‏ ת גַגוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

קִ‏ ירֹתָּ‏ יו סָּ‏ בִ‏ יב וְּ‏ אֶ‏ ת קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

לוֹ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )4( ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת

זָּהָּ‏ ב תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לוֹ‏ מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת לְּ‏ זֵרוֹ‏ עַ‏ ל

שְּ‏ תֵ‏ י צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ יו תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה עַ‏ ל שְּ‏ נֵי צִ‏ דָּ‏ יו

| וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ בָּ‏ תִ‏ ים לְּ‏ בַ‏ דִ‏ ים לָּׂשֵ‏ את אֹ‏ תוֹ‏

בָּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )5( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים עֲצֵ‏ י

184

Ex 29: 40 – “him”: Equivalente a seis litros e dois decilitros.

279

Torah Israelita


[206 O altar de incenso]

1 Farás um altar para queimar o incenso;

de madeira de acácia o farás. 2 O seu

comprimento será de um cúbito, e a sua

largura de um cúbito; será quadrado; e de

dois cúbitos será a sua altura; as suas

pontas formarão uma só peça com ele. 3

De ouro puro o cobrirás, tanto a face

superior como as suas paredes ao redor, e

as suas pontas; e lhe farás uma moldura de

ouro ao redor. 4 Também lhe farás duas

argolas de ouro debaixo da sua moldura;

nos dois cantos de ambos os lados as farás;

e elas servirão de lugares para os varais

com que o altar será levado. 5 Farás

também os varais de madeira de acácia e

os cobrirás de ouro. 6 E porás o altar diante

do véu que está junto à aron do

testemunho, diante do propiciatório, que

se acha sobre o testemunho, onde eu virei

a ti. 7 E Aharôn queimará sobre ele o

incenso das especiarias; cada manhã,

quando puser em ordem as lâmpadas, o

queimará. 8 Também quando acender as

lâmpadas à tardinha, o queimará; este será

incenso vitalício perante יהוה pelas suas

gerações. 9 Você não oferecerá sobre ele

incenso estranho, nem sacrifício, nem

oferenda de cereais; nem tampouco

derramareis sobre ele ofertas de libação.

10 E uma vez no ano Aharôn fará expiação

sobre as pontas do altar; com o sangue do


שִ‏ טִ‏ ים | וְּ‏ צִ‏ פִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )6(

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

אֲרֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת | לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת אֲשֶ‏ ר אִ‏ ‏ּוָּעֵ‏ ד לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )7(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר עָּ‏ לָּיו ‏ַאהֲרֹן קְּ‏ טֹרֶ‏ ת סַ‏ מִ‏ ים |

בַ‏ בֹקֶ‏ ר בַ‏ בֹקֶ‏ ר בְּ‏ הֵ‏ יטִ‏ יבוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֵרֹת

יַקְּ‏ טִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏ )8( ‏ּובְּ‏ הַ‏ עֲֹלת ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת

הַ‏ נֵרֹת בֵ‏ ין הָּ‏ עֲרְּ‏ בַ‏ יִם יַקְּ‏ טִ‏ ירֶ‏ נָּה |

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת תָּ‏ מִ‏ יד לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏

)9( ‏ֹלא תַ‏ עֲלּו עָּ‏ לָּיו קְּ‏ טֹרֶ‏ ת זָּרָּ‏ ה

וְּ‏ עֹ‏ לָּה ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ ה | וְּ‏ נֵסֶ‏ ‏ְך ‏ֹלא תִ‏ סְּ‏ כּו

עָּ‏ לָּיו:‏ )10( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו

‏ַאחַ‏ ת בַ‏ שָּ‏ נָּה | מִ‏ דַ‏ ם חַ‏ טַ‏ את הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים

‏ַאחַ‏ ת בַ‏ שָּ‏ נָּה יְּכַפֵר עָּ‏ לָּיו לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם

קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא לַיהוָּה:‏


)12( כִ‏ י תִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת רֹאש בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו אִ‏ יש כֹפֶ‏ ר נַפְּ‏ שוֹ‏

לַיהוָּה בִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בָּ‏ הֶ‏ ם

נֶגֶף בִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )13( זֶה יִתְּ‏ נּו כָּל

הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים מַ‏ חֲצִ‏ ית הַ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים גֵרָּ‏ ה הַ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

מַ‏ חֲצִ‏ ית הַ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל תְּ‏ רּומָּ‏ ה לַיהוָּה:‏

)14( כֹל הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים מִ‏ בֶ‏ ן

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה | יִתֵ‏ ן תְּ‏ רּומַ‏ ת

יהוה:‏ )15( הֶ‏ עָּ‏ שִ‏ יר ‏ֹלא יַרְּ‏ בֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ דַ‏ ל

‏ֹלא יַמְּ‏ עִ‏ יט מִ‏ מַ‏ חֲצִ‏ ית הַ‏ שָּ‏ קֶ‏ ל | לָּתֵ‏ ת

280

Torah Israelita

sacrifício de expiação de erro, fará

expiação sobre ele uma vez no ano pelas

. יהוה suas gerações; santíssimo é a

21ª Porção: Ki Tissa – Então levarás




Salmo Ki Tissa: 75

[207 Instruções para o censo]

11 Disse mais יהוה a Moshe: 12 Quando

fizeres o alistamento dos bney-ysraEL para

sua enumeração, cada um deles dará a

o resgate da sua vida, quando os

alistares; para que não tenha entre eles

praga alguma por ocasião do alistamento.

13 Dará cada um, ao ser alistado, meio

185

siclo, segundo o siclo do lugar sagrado (este

siclo é de vinte jeiras); meio siclo é a

oferenda a 14 . יהוה Todo aquele que for

alistado, de vinte anos para cima, dará a

oferenda de 15 . יהוה O rico não dará mais,

nem o pobre dará menos do que o meio


יהוה

יהוה

siclo, quando derem a oferenda de

para fazerdes expiação por suas almas. 16

E tomarás o dinheiro da expiação dos

bney-ysraEL, e o designarás para o serviço

אֶ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם:‏ )16( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כֶסֶ‏ ף

הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏

אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ הָּ‏ יָּה

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ זִ‏ כָּרוֹן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם:‏


)18( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ כִ‏ יוֹר נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וְּ‏ כַנוֹ‏

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת לְּ‏ רָּ‏ חְּ‏ צָּ‏ ה | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ בֵ‏ ין אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה

מָּ‏ יִם:‏ )19( וְּ‏ רָּ‏ חֲצּו ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

מִ‏ מֶ‏ נּו | אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת רַ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם:‏

)20( בְּ‏ בָֹאם אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד יִרְּ‏ חֲצּו

מַ‏ יִם וְּ‏ ‏ֹלא יָּמֻׁתּו | אוֹ‏ בְּ‏ גִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ טִ‏ יר אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה:‏ )21( וְּ‏ רָּ‏ חֲצּו יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם

וְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא יָּמֻׁתּו | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לָּהֶ‏ ם

חָּ‏ ק עוֹלָּם לוֹ‏ ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏


)23( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מִ‏ ים רֹאש

מָּ‏ ר דְּ‏ רוֹר חֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת וְּ‏ קִ‏ נְּמָּ‏ ן בֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ם

מַ‏ חֲצִ‏ יתוֹ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם | ‏ּוקְּ‏ נֵה

בֹׂשֶ‏ ם חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏ )24(

וְּ‏ קִ‏ דָּ‏ ה חֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש |

וְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן זַיִת הִ‏ ין:‏ )25( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏

185

Ex 30:13 - 171 º Mandamento positivo: Dar a metade de um siclo (‘shêqel’ – dinheiro da época da Torá) a cada ano.

281

Torah Israelita

da tenda da revelação, para que sirva de

memorial a favor dos bney-ysraEL diante

de יהוה para fazerdes expiação por suas

almas.

[208 O lavatório]

17 Disse mais יהוה a Moshe: 18 Farás

também uma pia de bronze com a sua

base de bronze, para lavatório; e a porás

entre a tenda da revelação e o altar, e nela

deitarás água, 19 com a qual Aharôn e seus

filhos lavarão as mãos e os pés; 20 quando

entrarem na tenda da revelação lavar-seão

com água, para que não morram, ou

quando se chegarem ao altar para

ministrar, para fazer oferenda queimada a

Lavarão, as mãos e os pés, para יהוה . 21

que não morram; e isto lhes será por

regulamento vitalício a ele e à sua

descendência pelas suas gerações.

[209 O óleo da unção]

22 Disse mais יהוה a Moshe: 23 Também

toma das principais especiarias, da mais

pura mirra quinhentos siclos, de canela

aromática a metade, a saber, duzentos e

cinquenta siclos, de cálamo aromático

duzentos e cinquenta siclos, 24 de cássia

quinhentos siclos, segundo o siclo do lugar

sagrado, e de azeite de oliveiras um him. 25

Disto farás um óleo sagrado para as

unções, um perfume composto segundo a

arte do perfumista; este será o óleo

sagrado para as unções. 26 Com ele


שֶ‏ מֶ‏ ן מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת קֹ‏ דֶ‏ ש רֹקַ‏ ח מִ‏ רְּ‏ קַ‏ חַ‏ ת

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֹקֵ‏ חַ‏ | שֶ‏ מֶ‏ ן מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת קֹ‏ דֶ‏ ש

יִהְּ‏ יֶה:‏ )26( ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ בוֹ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ אֵ‏ ת אֲרוֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת:‏ )27( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה

וְּ‏ אֶ‏ ת כֵלֶיהָּ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏

)28( וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

כֵלָּיו | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר וְּ‏ אֶ‏ ת כַנוֹ:‏ )29(

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הָּ‏ יּו קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים |

כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בָּ‏ הֶ‏ ם יִקְּ‏ דָּ‏ ש:‏ )30( וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו תִ‏ מְּ‏ שָּ‏ ח | וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ כַהֵ‏ ן לִ‏ י:‏ )31( וְּ‏ אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | שֶ‏ מֶ‏ ן מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת

קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה זֶה לִ‏ י לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )32(

עַ‏ ל בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר ‏ָאדָּ‏ ם ‏ֹלא יִיסָּ‏ ‏ְך ‏ּובְּ‏ מַ‏ תְּ‏ כֻׁנְּתוֹ‏

‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו כָּמֹ‏ הּו | קֹ‏ דֶ‏ ש הּוא קֹ‏ דֶ‏ ש

יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם:‏ )33( אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִרְּ‏ קַ‏ ח

כָּמֹ‏ הּו וַאֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ל זָּר |

)34( וַיֹאמֶ‏ ר וְּ‏ נִכְּ‏ רַ‏ ת מֵ‏ עַ‏ מָּ‏ יו:‏

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך סַ‏ מִ‏ ים נָּטָּ‏ ף

‏ּושְּ‏ חֵ‏ לֶת וְּ‏ חֶ‏ לְּ‏ בְּ‏ נָּה סַ‏ מִ‏ ים ‏ּולְּ‏ בֹנָּה זַכָּה

| בַ‏ ד בְּ‏ בַ‏ ד יִהְּ‏ יֶה:‏ )35( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת רֹקַ‏ ח מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רוֹקֵ‏ חַ‏ | מְּ‏ מֻׁלָּח

טָּ‏ הוֹר קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )36( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ קְּ‏ תָּ‏ מִ‏ מֶ‏ נָּה

הָּ‏ דֵ‏ ק וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה מִ‏ מֶ‏ נָּה לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אֲשֶ‏ ר אִ‏ ‏ּוָּעֵ‏ ד לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ מָּ‏ ה |

קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים תִ‏ הְּ‏ יֶה לָּכֶם:‏ )37(

282

Torah Israelita

ungirás a tenda da revelação, a aron do

testemunho, 27 a mesa com todos os seus

utensílios, a menorah com os seus

utensílios, o altar de incenso, 28 a altar do

sacrifício com todos os seus utensílios, o

altar de incenso, 29 Assim santificarás estas

coisas, para que sejam santíssimas; tudo o

que as tocar será kadosh. 30 Também

ungirás a Aharôn e seus filhos, e os

santificarás para me administrarem o

sacerdócio. 31 186 E falarás aos bney-ysraEL,

dizendo: Este me será o óleo sagrado para

as unções por todas as suas gerações. 32

Não se ungirá com ele carne de homem;

nem fareis outro de semelhante

composição; sagrado é, e para vocês será

sagrado. 33 O homem que compuser um

perfume como este, ou que com ele ungir

a um estranho, será extirpado do seu povo.

[210 O incenso]

34 Disse mais יהוה a Moshe: Toma

especiarias aromáticas: estoraque, e ônica,

e gálbano, especiarias aromáticas com

incenso puro; de cada uma delas tomarás

peso igual; 35 e disto farás incenso, um

perfume segundo a arte do perfumista,

temperado com sal, puro e kadosh; 36 e

uma parte dele reduzirás a pó e o porás

diante do testemunho, na tenda da

revelação onde eu virei a ti; coisa

santíssima vos será. 37 Ora, o incenso que


וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בְּ‏ מַ‏ תְּ‏ כֻׁנְּתָּ‏ ‏ּה

‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו לָּכֶם | קֹ‏ דֶ‏ ש תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך

לַיהוָּה:‏ )38( אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה

כָּמוֹהָּ‏ לְּ‏ הָּ‏ רִ‏ יחַ‏ בָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ נִכְּ‏ רַ‏ ת מֵ‏ עַ‏ מָּ‏ יו:‏

Shemot capítulo 31


)2( רְּ‏ אֵ‏ ה קָּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י בְּ‏ שֵ‏ ם | בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל בֶ‏ ן

אּורִ‏ י בֶ‏ ן חּור לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה:‏ )3(

וָּאֲמַ‏ לֵא אֹ‏ תוֹ‏ רּוחַ‏ אֱֹלהִ‏ ים | בְּ‏ חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה

‏ּובִ‏ תְּ‏ בּונָּה ‏ּובְּ‏ דַ‏ עַ‏ ת ‏ּובְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה:‏

)4( לַחְּ‏ שֹב מַ‏ חֲשָּ‏ בֹת | לַעֲׂשוֹת בַ‏ זָּהָּ‏ ב

‏ּובַ‏ כֶסֶ‏ ף ‏ּובַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )5( ‏ּובַ‏ חֲרֹשֶ‏ ת

אֶ‏ בֶ‏ ן לְּ‏ מַ‏ ‏ֹּלאת ‏ּובַ‏ חֲרֹשֶ‏ ת עֵ‏ ץ | לַעֲׂשוֹת

בְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה:‏ )6( וַאֲנִי הִ‏ נֵה נָּתַ‏ תִ‏ י

אִ‏ תוֹ‏ אֵ‏ ת ‏ָאהֳלִ‏ יָאב בֶ‏ ן אֲחִ‏ יסָּ‏ מָּ‏ ‏ְך

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה דָּ‏ ן ‏ּובְּ‏ לֵב כָּל חֲכַם לֵב נָּתַ‏ תִ‏ י

חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ‏ָך:‏

)7( אֵ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן

לָּעֵ‏ דֻׁ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו |

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏ )8( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת כֵלָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה

הַ‏ טְּ‏ הֹרָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלֶיהָּ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

186

Ex 30:31 – 35º Mandamento positivo: Ungir aos Cohanim Gedolim (lit.: sumos-sacerdotes) e aos reis com óleo de unção – ‘…óleo de unção santa…’

283

Torah Israelita

fareis conforme essa composição, não o

fareis para vocês mesmos; kadosh vos será

para 38 . יהוה O homem que fizer tal como

este para o cheirar, será extirpado do seu

povo.


[211 Os arquitetos]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 Eu tenho

chamado por nome a Bezaleel, filho de îri,

filho de Hur, da tribo de Yehudah, 3 e o

enchi do ruach do Criador, com relação à

sabedoria, ao entendimento, à ciência e a

todo ofício, 4 para inventar obras artísticas,

e trabalhar em ouro, em prata e em

bronze, 5 e em lavramento de pedras para

engastar, e em entalhadura de madeira,

enfim para trabalhar em todo ofício. 6 E eu

tenho designado com ele a Aoliabe, filho

de Aisamaque, da tribo de Dã, e tenho

dado sabedoria ao lev de todos os homens

hábeis, para fazerem tudo o que te hei

ordenado, 7 a saber: a tenda da revelação,

a aron do testemunho, o propiciatório que

estará sobre ela, e todos os móveis da

tenda; 8 a mesa com os seus utensílios, a

menorah de ouro puro com todos os seus

utensílios, o altar do incenso, 9 o altar do

sacrifício com todos os seus utensílios, e a

pia com a sua base; 10 as vestes finamente


הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏ )9( וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה

וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת

כַנוֹ:‏ )10( וְּ‏ אֵ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ שְּ‏ רָּ‏ ד | וְּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י בָּ‏ נָּיו לְּ‏ כַהֵ‏ ן:‏ )11( וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים לַקֹ‏ דֶ‏ ש

| כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ‏ָך יַעֲׂשּו:‏

)12( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)13( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לֵאמֹ‏ ר אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו | כִ‏ י

אוֹת הִ‏ וא בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם

לָּדַ‏ עַ‏ ת כִ‏ י אֲנִי יהוה מְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ כֶם:‏

)14( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

הִ‏ וא לָּכֶם | מְּ‏ חַ‏ לְּ‏ לֶיהָּ‏ מוֹת יּומָּ‏ ת כִ‏ י

כָּל הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה בָּ‏ ‏ּה מְּ‏ לָּאכָּה וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ : )15(

שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מְּ‏ לָּאכָּה ‏ּובַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י שַ‏ בַ‏ ת שַ‏ בָּ‏ תוֹן קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה

| כָּל הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מְּ‏ לָּאכָּה בְּ‏ יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת

מוֹת יּומָּ‏ ת:‏ )16( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת | לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת

הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם:‏ )17(

בֵ‏ ינִי ‏ּובֵ‏ ין בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אוֹת הִ‏ וא

לְּ‏ עֹ‏ לָּם | כִ‏ י שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה

אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּובַ‏ יוֹם

( הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י שָּ‏ בַ‏ ת וַיִ‏ נָּ‏ פַ‏ ש:‏

וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כְּ‏ כַֹּלתוֹ‏ לְּ‏ דַ‏ בֵר אִ‏ תוֹ‏

)18

284

Torah Israelita

tecidas, as vestes sagradas de Aharôn, o

kohen, e as de seus filhos, para

administrarem o sacerdócio; 11 o óleo da

unção, e o incenso aromático para o lugar

kadosh; eles farão conforme tudo o que te

hei mandado.

[212 O shabat]

12 Disse mais יהוה a Moshe: 13 Falarás

também aos bney-ysraEL, dizendo:

Certamente guardareis os meus shabatot;

uma vez que isso é um sinal entre mim e

vocês pelas suas gerações; para que saibais

que eu sou יהוה que vos santifica. 14 Por

conseguinte guardareis o shabat, porque

kadosh é para vocês; aquele que o

profanar certamente será morto; porque

qualquer que nele fizer algum trabalho,

aquela vida será exterminada do meio do

seu povo. 15 Seis dias se trabalhará, mas o

sétimo dia será o shabat de descanso

solene, kadosh a יהוה ; qualquer que no dia

do shabat fizer algum trabalho,

certamente será morto. 16 Guardarão, o

shabat os bney-ysraEL, celebrando-o nas

suas gerações como pacto vitalício. 17

Entre mim e os bney-ysraEL será ele um

sinal para sempre; porque em seis dias fez

os céus e a terra, e ao sétimo dia יהוה

cessou, e achou refrigério.

[213 O bezerro de ouro]

18 E deu a Moshe, quando acabou de falar

com ele no monte Sinay, as duas placas do


בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינַי שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת | לֻׁחֹ‏ ת

אֶ‏ בֶ‏ ן כְּ‏ תֻׁבִ‏ ים בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בַ‏ ע אֱֹלהִ‏ ים:‏

Shemot capítulo 32

)1( וַיַרְּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם כִ‏ י בֹשֵ‏ ש מֹ‏ שֶ‏ ה

לָּרֶ‏ דֶ‏ ת מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר | וַיִ‏ קָּ‏ הֵ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם עַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו קּום עֲׂשֵ‏ ה לָּנּו

אֱֹלהִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יֵלְּ‏ כּו לְּ‏ פָּ‏ נֵינּו כִ‏ י זֶה

מֹ‏ שֶ‏ ה הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלָּנּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ נּו מֶ‏ ה הָּ‏ יָּה לוֹ:‏ )2(

וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם ‏ַאהֲרֹן פָּ‏ רְּ‏ קּו נִזְּ‏ מֵ‏ י

הַ‏ זָּהָּ‏ ב אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי נְּשֵ‏ יכֶם בְּ‏ נֵיכֶם

‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם | וְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יאּו אֵ‏ לָּי:‏ )3(

וַיִ‏ תְּ‏ פָּ‏ רְּ‏ קּו כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת נִזְּ‏ מֵ‏ י הַ‏ זָּהָּ‏ ב

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וַיָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן:‏

)4( וַיִ‏ קַ‏ ח מִ‏ יָּדָּ‏ ם וַיָּצַ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ חֶ‏ רֶ‏ ט

וַיַעֲׂשֵ‏ הּו עֵ‏ גֶל מַ‏ סֵ‏ כָּה | וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לֶה

אֱֹלהֶ‏ יָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלּוָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )5( וַיַרְּ‏ א ‏ַאהֲרֹן וַיִ‏ בֶ‏ ן מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לְּ‏ פָּ‏ נָּיו | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן וַיֹאמַ‏ ר חַ‏ ג

לַיהוָּה מָּ‏ חָּ‏ ר:‏ )6( וַיַשְּ‏ כִ‏ ימּו מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת

וַיַעֲלּו עֹ‏ ‏ֹלת וַיַגִ‏ שּו שְּ‏ לָּמִ‏ ים | וַיֵשֶ‏ ב

הָּ‏ עָּ‏ ם לֶאֱכֹל וְּ‏ שָּ‏ תוֹ‏ וַיָּקֻׁ‏ מּו לְּ‏ צַ‏ חֵ‏ ק:‏

285

Torah Israelita

testemunho, placas de pedra, escritas pelo

dedo do Criador.


1 Mas o povo, vendo que Moshe tardava

em descer do monte, acercou-se de

Aharôn, e lhe disse: Levanta-te, faze-nos

um elohim que vá adiante de nós; porque,

quanto a esse Moshe, o homem que nos

tirou da terra do Mitzraim, não sabemos o

que lhe aconteceu. 2 E Aharôn lhes disse:

Tirai os brincos de ouro que estão nas

orelhas de suas mulheres, de seus filhos e

de suas filhas, e trazei. 3 Então todo o povo,

tirando os brincos de ouro que estavam

nas suas orelhas, os trouxe a Aharôn; 4 ele

os recebeu de suas mãos, e com um buril

deu forma ao ouro, e dele fez um bezerro

de fundição. Então eles exclamaram: Veja

aqui, ó Yisra-EL, o teu elohim, que te tirou

da terra do Mitzraim. 5 E Aharôn, vendo

isto, construiu um altar diante do bezerro

e, fazendo uma proclamação, disse:

Amanhã terá festa 187 . 6 No dia seguinte

levantaram-se cedo, ofereceram

holocaustos, e trouxeram ofertas pacíficas;

e o povo sentou-se a comer e a beber;

depois levantou-se para folgar.

[214 A resposta de Moshe]

7 Então disse יהוה a Moshe: Vai, desce;

porque o teu povo, que fizeste subir da


)7( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | לְֶך רֵ‏ ד

כִ‏ י שִ‏ חֵ‏ ת עַ‏ מְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלֵיתָּ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )8( סָּ‏ רּו מַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ ן הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ם עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם עֵ‏ גֶל מַ‏ סֵ‏ כָּה

| וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוּו לוֹ‏ וַיִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חּו לוֹ‏ וַיֹאמְּ‏ רּו

אֵ‏ לֶה אֱֹלהֶ‏ יָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלּוָך

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה

אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה

וְּ‏ הִ‏ נֵה עַ‏ ם קְּ‏ שֵ‏ ה עֹ‏ רֶ‏ ף הּוא:‏ )10(

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נִיחָּ‏ ה לִ‏ י וְּ‏ יִחַ‏ ר אַ‏ פִ‏ י בָּ‏ הֶ‏ ם

וַאֲכַלֵם | וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה אוֹתְּ‏ ‏ָך לְּ‏ גוֹי גָּדוֹל:‏

)11( וַיְּחַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי יהוה

אֱֹלהָּ‏ יו | וַיֹאמֶ‏ ר לָּמָּ‏ ה יהוה יֶחֱרֶ‏ ה

אַ‏ פְּ‏ ‏ָך בְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ כֹ‏ חַ‏ גָּדוֹל ‏ּובְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה:‏

)12( לָּמָּ‏ ה יֹאמְּ‏ רּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לֵאמֹ‏ ר

בְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה הוֹצִ‏ יָאם לַהֲרֹג אֹ‏ תָּ‏ ם בֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים

‏ּולְּ‏ כַֹּלתָּ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה | שּוב

מֵ‏ חֲרוֹן אַ‏ פֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הִ‏ נָּחֵ‏ ם עַ‏ ל הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה

לְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך:‏ )13( זְּ‏ כֹ‏ ר לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

‏ּולְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תָּ‏

לָּהֶ‏ ם בָּ‏ ‏ְך וַתְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה אֶ‏ ת

זַרְּ‏ עֲכֶם כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תֵ‏ ן

לְּ‏ זַרְּ‏ עֲכֶם וְּ‏ נָּחֲלּו לְּ‏ עֹ‏ לָּם:‏ )14( וַיִ‏ נָּחֶ‏ ם

187

Ou “festa para D-us”

286

Torah Israelita

terra do Mitzraim, se corrompeu; 8

depressa se desviou do caminho que eu

lhe ordenei; eles fizeram para si um

bezerro de fundição, e adoraram-no, e lhe

ofereceram sacrifícios, e disseram: Veja

aqui, ó Yisra-EL, o teu elohim, que te tirou

da terra do Mitzraim. 9 Disse mais יהוה a

Moshe: Tenho observado este povo, e é

povo de dura cerviz. 10 Agora, deixa-me,

para que a minha ira se acenda contra eles,

e eu os consuma; e eu farei de ti uma

grande nação. 11 Moshe, porém, suplicou

ao יהוה seu Poderoso, e disse: Ó יהוה por

que se acende a tua ira contra o teu povo,

que tiraste da terra do Mitzraim com

grande força e com forte mão? 12 Por que

hão de falar os egípcios, dizendo: Para mal

os tirou, para matá-los nos montes, e para

destruí-los da superfície da terra? . Tornate

da tua ardente ira, e reconsidera o mal

contra o teu povo. 13 Você deve lembrar

de Avraham, de Yitzhák, e de Yisra-EL, teus

servos, aos quais por ti mesmo juraste, e

lhes disseste: Multiplicarei os seus

descendentes como as estrelas dos céus, e

lhes darei toda esta terra de que tenho

falado, e eles a possuirão por herança para

sempre. 14 Então יהוה reconsiderou o mal

que dissera que havia de fazer ao seu povo.

[215 Moshe desce]

15 E virou-se Moshe, e desceu do monte

com as duas placas do testemunho na

mão, placas escritas de ambos os lados; de


יהוה

| עַ‏ ל הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לַעֲׂשוֹת

לְּ‏ עַ‏ מוֹ:‏

)15( וַיִ‏ פֶ‏ ן וַיֵרֶ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר ‏ּושְּ‏ נֵי

לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת בְּ‏ יָּדוֹ‏ | לֻׁחֹ‏ ת כְּ‏ תֻׁבִ‏ ים

מִ‏ שְּ‏ נֵי עֶ‏ בְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם מִ‏ זֶה ‏ּומִ‏ זֶה הֵ‏ ם

כְּ‏ תֻׁבִ‏ ים:‏ )16( וְּ‏ הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

אֱֹלהִ‏ ים הֵ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ הַ‏ מִ‏ כְּ‏ תָּ‏ ב מִ‏ כְּ‏ תַ‏ ב

אֱֹלהִ‏ ים הּוא חָּ‏ רּות עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת:‏ )17(

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יְּהוֹשֻׁעַ‏ אֶ‏ ת קוֹל הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ רֵ‏ עֹ‏ ה

| וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה קוֹל מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )18( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ ין קוֹל

עֲנוֹת גְּ‏ בּורָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ין קוֹל עֲנוֹת

חֲלּושָּ‏ ה | קוֹל עַ‏ נוֹת ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י שֹמֵ‏ עַ‏ :

)19( וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר קָּ‏ רַ‏ ב אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה

וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ גֶל ‏ּומְּ‏ חֹ‏ ‏ֹלת | וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף

מֹ‏ שֶ‏ ה וַיַשְּ‏ לְֵך מידו ‏]מִ‏ יָּדָּ‏ יו קרי[‏ אֶ‏ ת

הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת וַיְּשַ‏ בֵ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר:‏

)20( וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ גֶל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשּו

וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹף בָּ‏ אֵ‏ ש וַיִ‏ טְּ‏ חַ‏ ן עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר דָּ‏ ק |

וַיִ‏ זֶר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ מַ‏ יִם וַיַשְּ‏ קְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )21( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ ‏ָך הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה | כִ‏ י

הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ עָּ‏ לָּיו חֲטָּ‏ ‏ָאה גְּ‏ דֹלָּה:‏ )22(

וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאהֲרֹן ‏ַאל יִחַ‏ ר ‏ַאף אֲדֹנִי |

אַ‏ תָּ‏ ה יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם כִ‏ י בְּ‏ רָּ‏ ע הּוא:‏

)23( וַיֹאמְּ‏ רּו לִ‏ י עֲׂשֵ‏ ה לָּנּו אֱֹלהִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר יֵלְּ‏ כּו לְּ‏ פָּ‏ נֵינּו | כִ‏ י זֶה מֹ‏ שֶ‏ ה

287

Torah Israelita

um e de outro lado estavam escritas. 16 E

aquelas placas eram obra do Criador;

também a escritura era a mesma escritura

do Criador, esculpida nas placas. 17

Naquele momento, ouvindo Yehôshua a

voz do povo que jubilava, disse a Moshe:

Alarido de guerra há no acampamento. 18

Respondeu Moshe: Não é alarido dos

vitoriosos, nem alarido dos vencidos, mas

é a voz dos que cantam que eu ouço. 19

Chegando ele ao acampamento e vendo o

bezerro e as danças, acendeu nele a ira, e

ele arremessou das mãos as placas, e as

despedaçou ao pé do monte. 20 Então

tomou o bezerro que tinham feito, e

queimou-o no fogo; e, moendo-o até que

se tornou em pó, o aspergiu sobre a água,

e deu-o a beber aos bney-ysraEL. 21 E

perguntou Moshe a Aharôn: Que te fez

este povo, que sobre ele trouxeste

tamanho erro? . 22 Ao que respondeu

Aharôn: Não se acenda a ira do meu adon;

tu conheces o povo, como ele é inclinado

ao mal. 23 Pois eles me disseram: Faze-nos

um elohim que vá adiante de nós; porque,

quanto a esse Moshe, o homem que nos

tirou da terra do Mitzraim, não sabemos o

que lhe aconteceu. 24 Então eu lhes disse:

Quem tem ouro, arranque-o. Assim

deram; e eu o lancei no fogo, e saiu este

bezerro. 25 Quando, Moshe viu que o

povo estava desenfreado (porque Aharôn

o havia desenfreado, para escárnio entre

os seus inimigos), 26 pôs-se em pé à


הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלָּנּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ נּו מֶ‏ ה הָּ‏ יָּה לוֹ:‏ )24( וָּאֹ‏ מַ‏ ר

לָּהֶ‏ ם לְּ‏ מִ‏ י זָּהָּ‏ ב הִ‏ תְּ‏ פָּרָּ‏ קּו וַיִ‏ תְּ‏ נּו לִ‏ י |

וָּאַ‏ שְּ‏ לִ‏ כֵהּו בָּ‏ אֵ‏ ש וַיֵצֵ‏ א הָּ‏ עֵ‏ גֶל הַ‏ זֶה:‏

)25( וַיַרְּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם כִ‏ י פָּ‏ רֻׁ‏ עַ‏

הּוא | כִ‏ י פְּ‏ רָּ‏ עֹ‏ ה ‏ַאהֲרֹן לְּ‏ שִ‏ מְּ‏ צָּ‏ ה

בְּ‏ קָּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )26( וַיַעֲמֹ‏ ד מֹשֶ‏ ה

בְּ‏ שַ‏ עַ‏ ר הַ‏ מַ‏ חֲנֶה וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ י לַיהוָּה

אֵ‏ לָּי | וַיֵָאסְּ‏ פּו אֵ‏ לָּיו כָּל בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י:‏

)27( וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם כֹה ‏ָאמַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ׂשִ‏ ימּו אִ‏ יש חַ‏ רְּ‏ בוֹ‏ עַ‏ ל

יְּרֵ‏ כוֹ‏ | עִ‏ בְּ‏ רּו וָּשּובּו מִ‏ שַ‏ עַ‏ ר לָּשַ‏ עַ‏ ר

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ גּו אִ‏ יש אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ אִ‏ יש

אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו וְּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת קְּ‏ רֹבוֹ:‏ )28(

וַיַעֲׂשּו בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיִ‏ פֹ‏ ל

מִ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא כִ‏ שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י

אִ‏ יש:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ לְּ‏ אּו

יֶדְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם לַיהוָּה כִ‏ י אִ‏ יש בִ‏ בְּ‏ נוֹ‏

‏ּובְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו | וְּ‏ לָּתֵ‏ ת עֲלֵיכֶם הַ‏ יוֹם

בְּ‏ רָּ‏ כָּה:‏ )30( וַיְּהִ‏ י מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם אַ‏ תֶ‏ ם חֲטָּ‏ אתֶ‏ ם

חֲטָּ‏ ‏ָאה גְּ‏ דֹלָּה | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ עֱלֶה אֶ‏ ל

יהוה אּולַי אֲכַפְּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ עַ‏ ד חַ‏ טַ‏ אתְּ‏ כֶם:‏

)31( וַיָּשָּ‏ ב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה וַיֹאמַ‏ ר |

אָּ‏ נָּא חָּ‏ טָּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה חֲטָּ‏ ‏ָאה גְּ‏ דֹלָּה

וַיַעֲׂשּו לָּהֶ‏ ם אֱֹלהֵ‏ י זָּהָּ‏ ב:‏ )32( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה

אִ‏ ם תִ‏ שָּ‏ א חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ַאיִן מְּ‏ חֵ‏ נִי

288

Torah Israelita

entrada do acampamento, e disse: Quem

está ao lado de יהוה venha a mim. Ao que

se ajuntaram a ele todos os filhos de Levi.

יהוה 27 Então ele lhes disse: Assim diz

Elohey de Yisra-EL: Cada um ponha a sua

espada sobre a coxa; e passai e tornai pelo

acampamento de porta em porta, e mate

cada um a seu irmão, e cada um a seu

amigo, e cada um a seu vizinho. 28 E os

filhos de Levi fizeram conforme a palavra

de Moshe; e caíram do povo naquele dia

cerca de três mil homens. 29 Porquanto

Moshe tinha dito: Consagrai-vos hoje a

; porque cada um será contra o seu יהוה

יהוה filho, e contra o seu irmão; para que

vos conceda hoje uma bênção. 30 No dia

seguinte disse Moshe ao povo Vocês têm

cometido grande erro; agora porém

subirei a יהוה ; acaso farei expiação por seu

erro. 31 Assim tornou Moshe a יהוה e

disse: Oh! Este povo cometeu um grande

erro, fazendo para si um elohim de ouro.

32 Agora, perdoa o seu erro; ou se não,

risca-me do teu rolo, que tens escrito. 33

Então disse יהוה a Moshe: A pessoa que

tiver erro contra mim, a este riscarei do

meu rolo. 34 Vai agora, conduze este povo

para o lugar de que te hei dito; o meu

mensageiro irá adiante de ti; porém no dia

da minha visitação, sobre eles visitarei o

seu erro. 35 Feriu, יהוה ao povo, por ter

feito o bezerro que Aharôn formara.



נָּא מִ‏ סִ‏ פְּ‏ רְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר כָּתָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ : )33(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | מִ‏ י אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ טָּ‏ א לִ‏ י אֶ‏ מְּ‏ חֶ‏ נּו מִ‏ סִ‏ פְּ‏ רִ‏ י:‏ )34(

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְֵך נְּחֵ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל אֲשֶ‏ ר

דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לְָּך הִ‏ נֵה מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ י יֵלְֵך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

| ‏ּובְּ‏ יוֹם פָּ‏ קְּ‏ דִ‏ י ‏ּופָּ‏ קַ‏ דְּ‏ תִ‏ י עֲלֵיהֶ‏ ם

חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם:‏ )35( וַיִ‏ גֹ‏ ף יהוה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

| עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשּו אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ גֶל אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה ‏ַאהֲרֹן:‏

Shemot capítulo 33

)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה לְֵך עֲ‏ ‏ֵלה

מִ‏ זֶה אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר הֶ‏ עֱלִ‏ יתָּ‏

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

לֵאמֹ‏ ר לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה:‏ )2( וְּ‏ שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך מַ‏ לְּ‏ אָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ גֵרַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י:‏ )3( אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב

‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש | כִ‏ י ‏ֹלא אֶ‏ עֱלֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך כִ‏ י עַ‏ ם

קְּ‏ שֵ‏ ה עֹ‏ רֶ‏ ף אַ‏ תָּ‏ ה פֶן אֲכֶלְּ‏ ‏ָך בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏

)4( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הָּ‏ רָּ‏ ע

הַ‏ זֶה וַיִ‏ תְּ‏ אַ‏ בָּ‏ לּו | וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ תּו אִ‏ יש עֶ‏ דְּ‏ יוֹ‏

עָּ‏ לָּיו:‏

)5( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

289

Torah Israelita

[216 Moshe e o decreto]

1 Disse mais יהוה a Moshe: Vai, sobe daqui,

tu e o povo que fizeste subir da terra do

Mitzraim, para a terra a respeito da qual

jurei a Avraham, a Yitzhák, e a Yaacov,

dizendo: a tua descendência a darei. 2 E

enviarei um mensageiro adiante de ti (e

lançarei fora os cananeus, e os amorreus, e

os heteus, e os perizeus, e os heveus, e os

Yvusiy), 3 para uma terra que mana leite e

mel; porque eu não subirei no meio de ti,

uma vez que és povo de cerviz dura; para

que não te consuma eu no caminho. 4 E

quando o povo ouviu esta má notícia, pôsse

a prantear, e nenhum deles vestiu os

seus atavios. 5 Pois יהוה tinha dito a

Moshe: Dize aos bney-ysraEL: És um povo

de dura cerviz; se por um só momento eu

subir no meio de ti, te consumirei; por

conseguinte agora despe os teus atavios,

para que eu saiba o que te hei de fazer. 6

Então os bney-ysraEL se despojaram dos

seus atavios, desde o monte Horev em

diante. 7 Naquele momento, Moshe

costumava tomar a tenda e armá-la fora

do acampamento, bem longe do

acampamento; e chamou-lhe a tenda da

revelação. E todo aquele que buscava a

saía à tenda da revelação, que estava יהוה

fora do acampamento. 8 Quando Moshe

saía à tenda, levantava-se todo o povo e

ficava em pé cada um à porta da sua tenda,

e olhava a Moshe pelas costas, até entrar


אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אַ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ם קְּ‏ שֵ‏ ה

עֹ‏ רֶ‏ ף רֶ‏ גַע אֶ‏ חָּ‏ ד אֶ‏ עֱלֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ כִ‏ לִ‏ יתִ‏ יָך | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הוֹרֵ‏ ד עֶ‏ דְּ‏ יְָּך מֵ‏ עָּ‏ לֶיָך

וְּ‏ אֵ‏ דְּ‏ עָּ‏ ה מָּ‏ ה אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה לְָּך:‏ )6(

וַיִ‏ תְּ‏ נַצְּ‏ לּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת עֶ‏ דְּ‏ יָּם מֵ‏ הַ‏ ר

חוֹרֵ‏ ב:‏ )7( ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה יִקַ‏ ח אֶ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

וְּ‏ נָּטָּ‏ ה לוֹ‏ מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה הַ‏ רְּ‏ חֵ‏ ק מִ‏ ן

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ א לוֹ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ הָּ‏ יָּה

כָּל מְּ‏ בַ‏ קֵ‏ ש יהוה יֵצֵ‏ א אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד אֲשֶ‏ ר מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )8(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כְּ‏ צֵ‏ את מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל יָּקּומּו

כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ נִצְּ‏ בּו אִ‏ יש פֶ‏ תַ‏ ח ‏ָאהֳלוֹ‏ |

וְּ‏ הִ‏ בִ‏ יטּו ‏ַאחֲרֵ‏ י מֹ‏ שֶ‏ ה עַ‏ ד בֹאוֹ‏

הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה:‏ )9( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כְּ‏ בֹא מֹשֶ‏ ה

הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה יֵרֵ‏ ד עַ‏ מּוד הֶ‏ עָּ‏ נָּן וְּ‏ עָּ‏ מַ‏ ד

פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר עִ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )10(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת עַ‏ מּוד הֶ‏ עָּ‏ נָּן עֹ‏ מֵ‏ ד

פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | וְּ‏ קָּ‏ ם כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו אִ‏ יש פֶ‏ תַ‏ ח ‏ָאהֳלוֹ:‏ )11(

וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה פָּנִים אֶ‏ ל פָּנִים

כַאֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ יש אֶ‏ ל רֵ‏ עֵ‏ הּו | וְּ‏ שָּ‏ ב

אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה ‏ּומְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ תוֹ‏ יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון

נַעַ‏ ר ‏ֹלא יָּמִ‏ יש מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏

)12( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה

רְּ‏ אֵ‏ ה אַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ מֵ‏ ר אֵ‏ לַי הַ‏ עַ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא הוֹדַ‏ עְּ‏ תַ‏ נִי אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

תִ‏ שְּ‏ לַח עִ‏ מִ‏ י | וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ יְּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ יָך

290

Torah Israelita

ele na tenda. 9 E quando Moshe entrava na

tenda, a coluna de nuvem descia e ficava à

porta da tenda; e יהוה falava com Moshe.

10 Assim via todo o povo a coluna de

nuvem que estava à porta da tenda, e todo

o povo, levantando-se, adorava, cada um à

porta da sua tenda. 11 E falava יהוה a

Moshe face a face, como qualquer fala

com o seu amigo. Depois tornava Moshe

ao acampamento; mas o seu servidor, o

jovem Yehôshua, filho de Num, não se

apartava da tenda.

[217 O pedido de Moshe]

12 E Moshe disse a יהוה : Tu me dizes: Faze

subir a este povo; porém não me fazes

saber a quem tens de enviar comigo.

Disseste: Conheço-te por teu nome, e

achaste benevolência aos meus olhos. 13

Se eu, tenho achado benevolência aos teus

olhos, suplico-te que agora me mostres os

teus caminhos, para que eu te conheça, a

fim de que ache benevolência aos teus

olhos; e considera que esta nação é teu

povo. 14 Respondeu יהוה : Eu mesmo irei

contigo, e eu te darei descanso. 15 Então

Moshe lhe disse: Se tu mesmo não fores

conosco, não nos faças subir daqui. 16

Como, se saberá agora que tenho achado

benevolência aos teus olhos, eu e o teu

povo? Acaso não é por andares tu conosco,

de modo a sermos separados, eu e o teu


בְּ‏ שֵ‏ ם וְּ‏ גַם מָּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינָּי:‏ )13(

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך

הוֹדִ‏ עֵ‏ נִי נָּא אֶ‏ ת דְּ‏ רָּ‏ כֶָך וְּ‏ אֵ‏ דָּ‏ עֲָך לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

אֶ‏ מְּ‏ צָּ‏ א חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך | ‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה כִ‏ י עַ‏ מְּ‏ ‏ָך

הַ‏ גוֹי הַ‏ זֶה:‏ )14( וַיֹאמַ‏ ר | פָּנַי יֵלֵכּו

וַהֲנִחֹ‏ תִ‏ י לְָּך:‏ )15( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו | אִ‏ ם

אֵ‏ ין פָּנֶיָך הֹלְּ‏ כִ‏ ים ‏ַאל תַ‏ עֲלֵנּו מִ‏ זֶה:‏

)16( ‏ּובַ‏ מֶ‏ ה יִּוָּדַ‏ ע אֵ‏ פוֹא כִ‏ י מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י

חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך אֲנִי וְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ‏ָך הֲלוֹא בְּ‏ לֶכְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

עִ‏ מָּ‏ נּו | וְּ‏ נִפְּ‏ לֵינּו אֲנִי וְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)17( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה גַם אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה | כִ‏ י

מָּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינַי וָּאֵ‏ דָּ‏ עֲָך בְּ‏ שֵ‏ ם:‏

)18( וַיֹאמַ‏ ר | הַ‏ רְּ‏ אֵ‏ נִי נָּא אֶ‏ ת כְּ‏ בֹדֶ‏ ‏ָך:‏

)19( וַיֹאמֶ‏ ר אֲנִי ‏ַאעֲבִ‏ יר כָּל טּובִ‏ י

עַ‏ ל פָּנֶיָך וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

| וְּ‏ חַ‏ נֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר ‏ָאחֹ‏ ן וְּ‏ רִ‏ חַ‏ מְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

אֲשֶ‏ ר אֲרַ‏ חֵ‏ ם:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא תּוכַל

לִ‏ רְּ‏ אֹת אֶ‏ ת פָּנָּי | כִ‏ י ‏ֹלא יִרְּ‏ ‏ַאנִי הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

וָּחָּ‏ י:‏ )21( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה הִ‏ נֵה מָּ‏ קוֹם

אִ‏ תִ‏ י | וְּ‏ נִצַ‏ בְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ל הַ‏ צּור:‏ )22( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בַ‏ עֲבֹר כְּ‏ בֹדִ‏ י וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ יָך בְּ‏ נִקְּ‏ רַ‏ ת הַ‏ צּור

| וְּ‏ ‏ׂשַ‏ כֹתִ‏ י כַפִ‏ י עָּ‏ לֶיָך עַ‏ ד עָּ‏ בְּ‏ רִ‏ י:‏ )23(

וַהֲסִ‏ רֹתִ‏ י אֶ‏ ת כַפִ‏ י וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת אֲחֹ‏ רָּ‏ י |

‏ּופָּ‏ נַי ‏ֹלא יֵרָּ‏ אּו:‏

291

Torah Israelita

povo, de todos os povos que há sobre a

superfície da terra;

[218 O esplendor divino]

17 Ao que disse יהוה a Moshe: Farei

também isto que tens dito; uma vez que

achaste benevolência aos meus olhos, e te

conheço pelo teu nome. 18 Moshe disse

ainda: Suplico-te que me mostres a tua

kevod. 19 Respondeu יהוה : Eu farei passar

toda a minha bondade diante de ti, e te

proclamarei o meu nome יהוה ; e terei

clemência de quem eu tiver clemência, e

me compadecerei de quem me

compadecer. 20 E disse mais: Não poderás

ver a minha face, uma vez que homem

nenhum pode ver a minha face e viver. 21

Disse mais יהוה : Veja aqui um lugar junto

a mim; aqui, sobre a penha, te porás. 22 E

quando a minha kevod passar, eu te porei

numa fenda da penha, e te cobrirei com a

minha mão, até que eu tenha passado. 23

Depois, quando eu tirar a mão, me verás

pelas costas; porém a minha face não se

verá.


[219 As segundas tábuas]

1 Então disse יהוה a Moshe: Lavra duas

placas de pedra, como as primeiras; e eu


Shemot capítulo 34

)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה פְּ‏ סָּ‏ ל לְּ‏ ‏ָך

שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת אֲבָּ‏ נִים כָּרִ‏ אשֹנִים |

וְּ‏ כָּתַ‏ בְּ‏ תִ‏ י עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ רִ‏ אשֹנִים

אֲשֶ‏ ר שִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ : )2( וֶהְּ‏ יֵה נָּכוֹן לַבֹקֶ‏ ר

| וְּ‏ עָּ‏ לִ‏ יתָּ‏ בַ‏ בֹקֶ‏ ר אֶ‏ ל הַ‏ ר סִ‏ ינַי וְּ‏ נִצַ‏ בְּ‏ תָּ‏

לִ‏ י שָּ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )3( וְּ‏ אִ‏ יש

‏ֹלא יַעֲלֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ גַם אִ‏ יש ‏ַאל יֵרָּ‏ א

בְּ‏ כָּל הָּ‏ הָּ‏ ר | גַם הַ‏ צֹאן וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ַאל

יִרְּ‏ עּו אֶ‏ ל מּול הָּ‏ הָּ‏ ר הַ‏ הּוא:‏ )4(

וַיִ‏ פְּ‏ סֹ‏ ל שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת אֲבָּ‏ נִים כָּרִ‏ אשֹנִים

וַיַשְּ‏ כֵם מֹ‏ שֶ‏ ה בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיַעַ‏ ל אֶ‏ ל הַ‏ ר

סִ‏ ינַי כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ | וַיִ‏ קַ‏ ח

בְּ‏ יָּדוֹ‏ שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת אֲבָּ‏ נִים:‏ )5( וַיֵרֶ‏ ד

יהוה בֶ‏ עָּ‏ נָּן וַיִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב עִ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם |

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה:‏ )6( וַיַעֲבֹר יהוה

עַ‏ ל פָּנָּיו וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א יהוה יהוה אֵ‏ ל

רַ‏ חּום וְּ‏ חַ‏ נּון | אֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אַ‏ פַיִם וְּ‏ רַ‏ ב חֶ‏ סֶ‏ ד

וֶאֱמֶ‏ ת:‏ )7( נֹ‏ צֵ‏ ר חֶ‏ סֶ‏ ד לָּאֲלָּפִ‏ ים נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א

עָּ‏ וֹן וָּפֶ‏ שַ‏ ע וְּ‏ חַ‏ טָּ‏ ‏ָאה | וְּ‏ נַקֵ‏ ה ‏ֹלא יְּנַקֶ‏ ה

פֹ‏ קֵ‏ ד עֲוֹן ‏ָאבוֹת עַ‏ ל בָּ‏ נִים וְּ‏ עַ‏ ל בְּ‏ נֵי

בָּ‏ נִים עַ‏ ל שִ‏ לֵשִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל רִ‏ בֵ‏ עִ‏ ים:‏ )8(

וַיְּמַ‏ הֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיִ‏ קֹ‏ ד ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה

292

Torah Israelita

escreverei nelas as palavras que estavam

nas primeiras placas, que tu você quebrou.

2 Prepara-te para amanhã, e pela manhã

sobe ao monte Sinay, e apresenta-te a

mim ali no cume do monte. 3 Mas

ninguém suba contigo, nem apareça

homem algum em todo o monte; nem

mesmo se apascentem defronte dele

ovelhas ou bois. 4 Então Moshe lavrou

duas placas de pedra, como as primeiras; e,

levantando-se de madrugada, subiu ao

monte Sinay, como יהוה lhe tinha

ordenado, levando na mão as duas placas

de יהוה pedra. 5 desceu numa nuvem e,

pondo-se ali junto a ele, proclamou o

nome 6 . Tendo יהוה passado perante

Moshe, proclamou: יהוה ELOHIM

clemente e compassivo, tardio em irar-se e

grande em beneficência e emet; 7 que usa

de beneficência com milhares; que perdoa

o delito, a transgressão e o erro; e de forma

alguma inocenta o culpado; que visita os

afastamentos da toráh dos pais sobre os

filhos e sobre os filhos dos filhos até a

terceira e quarta geração. 8 Então Moshe

se apressou a inclinar-se à terra, e adorou,

9 dizendo: ‏,יהוה se agora tenho achado

benevolência aos teus olhos, vá Soberano

no meio de nós; porque este é povo de

dura cerviz: ; e perdoa o nosso delito e o

nosso erro, e toma-nos por tua herança. 10

Então disse יהוה : Eu faço um pacto; farei

diante de todo o teu povo maravilhas quais

nunca foram feitas em toda a terra, nem


וַיִ‏ שְּ‏ תָּ‏ חּו:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר אִ‏ ם נָּא מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י

חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך יהוה יֵלְֶך נָּא יהוה

בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֵ‏ נּו | כִ‏ י עַ‏ ם קְּ‏ שֵ‏ ה עֹ‏ רֶ‏ ף הּוא

וְּ‏ סָּ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ לַעֲוֹנֵנּו ‏ּולְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אתֵ‏ נּו

‏ּונְּחַ‏ לְּ‏ תָּ‏ נּו:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר הִ‏ נֵה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

כֹרֵ‏ ת בְּ‏ רִ‏ ית נֶגֶד כָּל עַ‏ מְּ‏ ‏ָך אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

נִפְּ‏ לָּאֹ‏ ת אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא נִבְּ‏ רְּ‏ אּו בְּ‏ כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

‏ּובְּ‏ כָּל הַ‏ גוֹיִם | וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

אַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ אֶ‏ ת מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יהוה כִ‏ י

נוֹרָּ‏ א הּוא אֲשֶ‏ ר אֲנִי עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏

)11( שְּ‏ מָּ‏ ר לְּ‏ ‏ָך אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם | הִ‏ נְּנִי גֹ‏ רֵ‏ ש מִ‏ פָּנֶיָך אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י:‏ )12( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶן תִ‏ כְּ‏ רֹת

בְּ‏ רִ‏ ית לְּ‏ יוֹשֵ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א

עָּ‏ לֶיהָּ‏ | פֶן יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ מוֹקֵ‏ ש בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

)13( כִ‏ י אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם תִ‏ תֹ‏ צּון וְּ‏ אֶ‏ ת

מַ‏ צֵ‏ בֹתָּ‏ ם תְּ‏ שַ‏ בֵ‏ רּון | וְּ‏ אֶ‏ ת אֲשֵ‏ רָּ‏ יו

תִ‏ כְּ‏ רֹתּון:‏ )14( כִ‏ י ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶה

לְּ‏ אֵ‏ ל ‏ַאחֵ‏ ר | כִ‏ י יהוה קַ‏ נָּא שְּ‏ מוֹ‏ אֵ‏ ל

קַ‏ נָּא הּוא:‏ )15( פֶ‏ ן תִ‏ כְּ‏ רֹת בְּ‏ רִ‏ ית

לְּ‏ יוֹשֵ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ זָּנּו ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם

וְּ‏ זָּבְּ‏ חּו לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ א לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏

מִ‏ זִ‏ בְּ‏ חוֹ:‏ )16( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו

לְּ‏ בָּ‏ נֶיָך | וְּ‏ זָּנּו בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ן

וְּ‏ הִ‏ זְּ‏ נּו אֶ‏ ת בָּ‏ נֶיָך ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ן:‏

)17( אֱֹלהֵ‏ י מַ‏ סֵ‏ כָּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְָּך:‏

יהוה

293

Torah Israelita

dentro de nação alguma; e todo este povo,

יהוה no meio do qual estás, verá a obra de

; porque coisa terrível é o que faço contigo.

11 Guarda o que eu te ordeno hoje: eu

lançarei fora de diante de ti os amorreus,

os cananeus, os heteus, os perizeus, os

heveus e os Yvusiy. 12 Guarda-te de

fazeres pacto com os moradores da terra

em que tens de entrar, para que isso não

seja por laço no meio de ti. 13 Mas os seus

altares derrubareis, e as suas colunas

quebrareis, e os seus aserins cortareis 14

(porque não adorarás a nenhum outro

elohim; יהוה cujo nome é Zeloso, é

ELOHIM zeloso), 15 para que não faças

pacto com os moradores da terra, a fim de

que quando se prostituírem após os seus

elohim, e sacrificarem aos seus elohim, tu

não sejas convidado por eles, e não comas

do seu sacrifício; 16 e não tomes mulheres

das suas filhas para os teus filhos, para que

quando suas filhas se prostituírem após os

seus elohim, não façam que teus filhos se

prostituam após os seus elohim. 17 Não

farás para ti elohim de fundição. 18 A festa

dos pães sem fermento guardarás; sete

dias comerás pães sem fermento, como te

ordenei, ao tempo apontado no mês de

abibe; porque foi no mês de abibe que

saíste do Mitzraim. 19 Tudo o que abre a

madre é meu; até todo o teu gado, que

seja macho, que abre a madre de vacas ou


)18( אֶ‏ ת חַ‏ ג הַ‏ מַ‏ צוֹת תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים תֹ‏ אכַל מַ‏ צוֹת אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ‏ָך

לְּ‏ מוֹעֵ‏ ד חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב | כִ‏ י בְּ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש

הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב יָּצָּ‏ אתָּ‏ מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )19( כָּל

פֶ‏ טֶ‏ ר רֶ‏ חֶ‏ ם לִ‏ י | וְּ‏ כָּל מִ‏ קְּ‏ נְָּך תִ‏ זָּכָּר

פֶ‏ טֶ‏ ר שוֹר וָּׂשֶ‏ ה:‏ )20( ‏ּופֶ‏ טֶ‏ ר חֲמוֹר

תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה בְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה

וַעֲרַ‏ פְּ‏ תוֹ‏ | כֹל בְּ‏ כוֹר בָּ‏ נֶיָך תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

יֵרָּ‏ אּו פָּ‏ נַי רֵ‏ יקָּ‏ ם:‏ )21( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים

תַ‏ עֲבֹד ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י תִ‏ שְּ‏ בֹת |

בֶ‏ חָּ‏ רִ‏ יש ‏ּובַ‏ קָּ‏ צִ‏ יר תִ‏ שְּ‏ בֹת:‏ )22( וְּ‏ חַ‏ ג

שָּ‏ בֻׁעֹ‏ ת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך בִ‏ כּורֵ‏ י קְּ‏ צִ‏ יר

חִ‏ טִ‏ ים | וְּ‏ חַ‏ ג הָּ‏ ‏ָאסִ‏ יף תְּ‏ קּופַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ נָּה:‏

)23( שָּ‏ ‏ֹלש פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ נָּה | יֵרָּ‏ אֶ‏ ה

כָּל זְּ‏ כּורְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי הָּ‏ ‏ָאדֹן יהוה אֱֹל ‏ֵהי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )24( כִ‏ י אוֹרִ‏ יש גוֹיִם

מִ‏ פָּנֶיָך וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ חַ‏ בְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת גְּ‏ בּולֶָך | וְּ‏ ‏ֹלא

יַחְּ‏ מֹ‏ ד אִ‏ יש אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך בַ‏ עֲֹלתְּ‏ ‏ָך

לֵרָּ‏ אוֹת אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך שָּ‏ ‏ֹלש

פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ נָּה:‏ )25( ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ חַ‏ ט

עַ‏ ל חָּ‏ מֵ‏ ץ דַ‏ ם זִ‏ בְּ‏ חִ‏ י | וְּ‏ ‏ֹלא יָּלִ‏ ין לַבֹקֶ‏ ר

זֶבַ‏ ח חַ‏ ג הַ‏ פָּ‏ סַ‏ ח:‏ )26( רֵ‏ אשִ‏ ית

בִ‏ כּורֵ‏ י ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך תָּ‏ בִ‏ יא בֵ‏ ית יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ֹלא תְּ‏ בַ‏ שֵ‏ ל גְּ‏ דִ‏ י בַ‏ חֲלֵב

אִ‏ מוֹ:‏

)27( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה כְּ‏ תָּ‏ ב

לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה | כִ‏ י עַ‏ ל פִ‏ י

294

Torah Israelita

de ovelhas; 20 o jumento, porém, que

188

abrir a madre, resgatarás com um

cordeiro; mas se não quiseres resgatá-lo,

quebrar-lhe-ás a cerviz. Resgatarás todos

os primogênitos de teus filhos. E ninguém

aparecerá diante de mim com as mãos

vazias. 21 Seis dias trabalharás, mas ao

189

sétimo dia descansarás; na aradura e na

sega descansarás. 22 Também guardarás a

festa das semanas, que é a festa das

primícias da ceifa do trigo, e a festa da

colheita no fim do ano. 23 Três vezes no

ano todos os teus varões aparecerão

perante יהוה ELOHIM do Yisra-EL; 24

porque eu lançarei fora as nações de

diante de ti, e alargarei as tuas fronteiras;

ninguém cobiçará a tua terra, quando

subires para aparecer três vezes no ano

diante de יהוה teu Poderoso. 25 Não

sacrificarás o sangue do meu sacrifício com

pão levedado, nem o sacrifício da festa da

pessach ficará da noite para a manhã. 26

As primeiras das primícias da tua terra

trarás à casa de יהוה teu Poderoso. Não

cozerás o cabrito no leite de sua ima.

[220 O retorno de Moshe]

27 Disse mais יהוה a Moshe: Escreve estas

palavras; porque conforme o teor destas

palavras tenho feito pacto contigo e com


הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה כָּרַ‏ תִ‏ י אִ‏ תְּ‏ ‏ָך בְּ‏ רִ‏ ית

וְּ‏ אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )28( וַיְּהִ‏ י שָּ‏ ם עִ‏ ם

יהוה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לַיְּלָּה

לֶחֶ‏ ם ‏ֹלא ‏ָאכַל ‏ּומַ‏ יִם ‏ֹלא שָּ‏ תָּ‏ ה |

וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת אֵ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית

עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים:‏ )29( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ רֶ‏ דֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה מֵ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינַי ‏ּושְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת

בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ רִ‏ דְּ‏ תוֹ‏ מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר | ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה

‏ֹלא יָּדַ‏ ע כִ‏ י קָּ‏ רַ‏ ן עוֹר פָּנָּיו בְּ‏ דַ‏ בְּ‏ רוֹ‏

אִ‏ תוֹ:‏ )30( וַיַרְּ‏ א ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ כָּל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ הִ‏ נֵה קָּ‏ רַ‏ ן עוֹר

פָּנָּיו | וַיִ‏ ירְּ‏ אּו מִ‏ גֶשֶ‏ ת אֵ‏ לָּיו:‏ )31(

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֲלֵהֶ‏ ם מֹשֶ‏ ה וַיָּשֻׁבּו אֵ‏ לָּיו

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ כָּל הַ‏ נְּׂשִ‏ אִ‏ ים בָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה | וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֲלֵהֶ‏ ם:‏ )32( וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן נִגְּ‏ שּו

כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיְּצַ‏ ‏ּוֵם אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏ )33(

וַיְּכַל מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תָּ‏ ם | וַיִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל

פָּנָּיו מַ‏ סְּ‏ וֶה:‏ )34( ‏ּובְּ‏ בֹא מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ יָּסִ‏ יר אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ סְּ‏ וֶה

עַ‏ ד צֵ‏ אתוֹ‏ | וְּ‏ יָּצָּ‏ א וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יְּצֻּׁוֶה:‏ )35( וְּ‏ רָּ‏ אּו

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי מֹשֶ‏ ה כִ‏ י קָּ‏ רַ‏ ן

עוֹר פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה | וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

188

Ex 34:20 - 81 º Mandamento positivo: Redimir o primeiro dentre os nascidos da besta – ‘…redimí-lo-ás com um carneiro…’

Ex 34:20 - 82 º Mandamento positivo: Decapitá-lo, caso não o redima – ‘…se não o redimires, decapitá-lo-ás.’

189

Ex 34:21 - 135 º Mandamento positivo: Descansar do trabalho da terra – ‘…de arar e colher, descansarás…’

295

Torah Israelita

יהוה Yisra-EL. 28 E Moshe esteve ali com

quarenta dias e quarenta noites; não

comeu pão, nem bebeu água, e escreveu

nas placas as palavras do pacto, os dez

mitzvot. 29 Quando Moshe desceu do

monte Sinay, trazendo nas mãos as duas

tábuas do testemunho, sim, quando

desceu do monte, Moshe não sabia que a

pele do seu rosto resplandecia, por haver

ELOHIM falado com ele. 30 Quando,

Aharôn e todos os bney-ysraEL olharam

para Moshe, a pele do seu rosto

resplandecia, pelo que tiveram medo de

aproximar-se dele. 31 Então Moshe os

chamou, e Aharôn e todos os príncipes da

congregação tornaram a ele; e Moshe lhes

falou. 32 Depois chegaram também todos

os bney-ysraEL, e ele lhes ordenou tudo o

que יהוה lhe falara no monte Sinay. 33

Assim que Moshe acabou de falar com

eles, pôs um véu sobre o rosto. 34 Mas,

entrando Moshe perante יהוה para falar

com ele, tirava o véu até sair; e saindo, dizia

aos bney-ysraEL o que lhe era ordenado.

35 Assim, viam os bney-ysraEL o rosto de

Moshe, e que a pele do seu rosto

resplandecia; e tornava Moshe a pôr o véu

sobre o seu rosto, até entrar para falar com

ELOHIM.



הַ‏ מַ‏ סְּ‏ וֶה עַ‏ ל פָּנָּיו עַ‏ ד בֹאוֹ‏ לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

אִ‏ תוֹ:‏

Shemot capítulo 35

)1( וַיַקְּ‏ הֵ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם | אֵ‏ לֶה

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לַעֲׂשֹת

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )2( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה

מְּ‏ לָּאכָּה ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם

קֹ‏ דֶ‏ ש שַ‏ בַ‏ ת שַ‏ בָּ‏ תוֹן לַיהוָּה | כָּל

הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה בוֹ‏ מְּ‏ לָּאכָּה יּומָּ‏ ת:‏ )3( ‏ֹלא

תְּ‏ בַ‏ עֲרּו אֵ‏ ש בְּ‏ כֹל מֹ‏ שְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם | בְּ‏ יוֹם

הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת:‏

)4( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה ‏ֵלאמֹ‏ ר:‏ )5( קְּ‏ חּו מֵ‏ אִ‏ תְּ‏ כֶם

תְּ‏ רּומָּ‏ ה לַיהוָּה כֹל נְּדִ‏ יב לִ‏ בוֹ‏ יְּבִ‏ יאֶ‏ הָּ‏

אֵ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה | זָּהָּ‏ ב וָּכֶסֶ‏ ף

‏ּונְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )6( ‏ּותְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש וְּ‏ עִ‏ זִ‏ ים:‏ )7(

וְּ‏ עֹ‏ רֹת אֵ‏ ילִ‏ ם מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים וְּ‏ עֹ‏ רֹת

תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים וַעֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים:‏ )8( וְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

לַמָּ‏ אוֹר | ‏ּובְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מִ‏ ים לְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה

וְּ‏ לִ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים:‏ )9( וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵי שֹהַ‏ ם

296

Torah Israelita

22ª Porção: Vayakhel – E ajuntou



Conclusão: I Rs 7: 13-26 ;

I Rs 7: 40-50

Salmo Shabat Vayakhel: 61

[221 O shabat]

1 Então Moshe convocou toda a

congregação dos bney-ysraEL, e disse a

eles: Estas são as palavras que

ordenou que cumprísseis. 2 Seis dias se

trabalhará, mas o sétimo dia vos será

יהוה kadosh, shabat de descanso solene a

; todo aquele que nele fizer qualquer

trabalho será morto. 3 Não acendereis

fogo em nenhuma das suas moradas no

dia do shabat.


יהוה

[222 Material para o Mishkan]

4 Disse mais Moshe a toda a congregação

יהוה dos bney-ysraEL: Esta é a palavra que

ordenou dizendo: 5 Tomai de entre vocês

uma oferenda para יהוה ; cada um cujo lev

é voluntariamente disposto a trará por

oferenda elevada a יהוה : ouro, prata e

bronze, 6 como também azul, púrpura,

carmesim, linho fino, pelos de cabras, 7

peles de carneiros tintas de vermelho,

couro fino, madeira de acácia, 8 azeite para

a luz, especiarias para o óleo da unção e

para o incenso aromático, 9 pedras de

berilo e pedras de engaste para o éfode e

וְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵי מִ‏ לֻׁאִ‏ ים | לָּאֵ‏ פוֹד וְּ‏ לַחֹ‏ שֶ‏ ן:‏

)10( וְּ‏ כָּל חֲכַם לֵב בָּ‏ כֶם | יָּבֹאּו

וְּ‏ יַעֲׂשּו אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה:‏

)11( אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן אֶ‏ ת ‏ָאהֳלוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ הּו | אֶ‏ ת קְּ‏ רָּ‏ סָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת קְּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו אֶ‏ ת

בְּ‏ רִ‏ יחָּ‏ ו אֶ‏ ת עַ‏ מֻׁדָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אֲדָּ‏ נָּיו:‏ )12(

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת |

וְּ‏ אֵ‏ ת פָּ‏ רֹכֶת הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך:‏ )13( אֶ‏ ת

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו |

וְּ‏ אֵ‏ ת לֶחֶ‏ ם הַ‏ פָּנִים:‏ )14( וְּ‏ אֶ‏ ת מְּ‏ נֹ‏ רַ‏ ת

הַ‏ מָּ‏ אוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת כֵלֶיהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ |

וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מָּ‏ אוֹר:‏ )15( וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת

מָּ‏ סַ‏ ‏ְך הַ‏ פֶ‏ תַ‏ ח לְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ח הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )16(

אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ כְּ‏ בַ‏ ר

הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

כֵלָּיו | אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר וְּ‏ אֶ‏ ת כַנוֹ:‏ )17( אֵ‏ ת

קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר אֶ‏ ת עַ‏ מֻׁדָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אֲדָּ‏ נֶיהָּ‏

| וְּ‏ אֵ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר:‏ )18( אֶ‏ ת

יִתְּ‏ דֹת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת יִתְּ‏ דֹת הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

וְּ‏ אֶ‏ ת מֵ‏ יתְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )19( אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

הַ‏ שְּ‏ רָּ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

בָּ‏ נָּיו לְּ‏ כַהֵ‏ ן:‏ )20( וַיֵצְּ‏ אּו כָּל עֲדַ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )21(

וַיָּבֹאּו כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר נְּׂשָּ‏ אוֹ‏ לִ‏ בוֹ‏ |

297

Torah Israelita

para o peitoral. 10 E venham todos os

homens hábeis entre vocês, e façam tudo

o que יהוה tem ordenado: 11 o mishkan, a

sua tenda e a sua coberta, os seus

colchetes e as suas tábuas, os seus

travessões, as suas colunas e as suas bases;

12 a aron e os seus varais, o propiciatório,

e o véu e reposteiro; 13 a mesa e os seus

varais, todos os seus utensílios, e os pães

da proposição; 14 a menorah para a luz, os

seus utensílios, as suas lâmpadas, e o

azeite para a luz; 15 o altar do incenso e os

seus varais, o óleo da unção e o incenso

aromático, e o reposteiro da porta para a

entrada do mishkan; 16 o altar do sacrifício

com o seu crivo de bronze, os seus varais, e

todos os seus utensílios; a pia e a sua base;

17 as cortinas do átrio, as suas colunas e as

suas bases, o reposteiro para a porta do

átrio; 18 as estacas do mishkan, as estacas

do átrio, e as suas cordas; 19 as vestes

finamente tecidas, para o uso no ministério

no lugar kadosh, as vestes sagradas de

Aharôn, o kohen, e as vestes de seus filhos,

para administrarem o sacerdócio. 20 Então

toda a congregação dos bney-ysraEL saiu

da presença de Moshe. 21 E veio todo

homem cujo lev o moveu, e todo aquele

cujo ruach o estimulava, e trouxeram a

oferenda elevada de יהוה para a obra da

tenda da revelação, e para todo o serviço

dela, e para as vestes sagradas. 22 Vieram,

tanto homens como mulheres, todos

quantos eram bem dispostos de lev,


וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר נָּדְּ‏ בָּ‏ ה רּוחוֹ‏ אֹ‏ תוֹ‏ הֵ‏ בִ‏ יאּו

אֶ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה לִ‏ מְּ‏ לֶאכֶת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד ‏ּולְּ‏ כָּל עֲבֹדָּ‏ תוֹ‏ ‏ּולְּ‏ בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )22( וַיָּבֹאּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים עַ‏ ל

הַ‏ נָּשִ‏ ים | כֹל נְּדִ‏ יב לֵב הֵ‏ בִ‏ יאּו חָּ‏ ח

וָּנֶזֶם וְּ‏ טַ‏ בַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ כּומָּ‏ ז כָּל כְּ‏ לִ‏ י זָּהָּ‏ ב

וְּ‏ כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר הֵ‏ נִיף תְּ‏ נּופַ‏ ת זָּהָּ‏ ב

לַיהוָּה:‏ )23( וְּ‏ כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר נִמְּ‏ צָּ‏ א

אִ‏ תוֹ‏ תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי

וְּ‏ שֵ‏ ש וְּ‏ עִ‏ זִ‏ ים | וְּ‏ עֹ‏ רֹת אֵ‏ ילִ‏ ם מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים

וְּ‏ עֹ‏ רֹת תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים הֵ‏ בִ‏ יאּו:‏ )24( כָּל

מֵ‏ רִ‏ ים תְּ‏ רּומַ‏ ת כֶסֶ‏ ף ‏ּונְּחֹ‏ שֶ‏ ת הֵ‏ בִ‏ יאּו

אֵ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲ‏ ‏ֶשר נִמְּ‏ צָּ‏ א

אִ‏ תוֹ‏ עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים לְּ‏ כָּל מְּ‏ לֶאכֶת

הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה הֵ‏ בִ‏ יאּו:‏ )25( וְּ‏ כָּל אִ‏ שָּ‏ ה

חַ‏ כְּ‏ מַ‏ ת לֵב בְּ‏ יָּדֶ‏ יהָּ‏ טָּ‏ וּו | וַיָּבִ‏ יאּו

מַ‏ טְּ‏ וֶה אֶ‏ ת הַ‏ תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

אֶ‏ ת תוֹלַעַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ נִי וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ ש:‏ )26(

וְּ‏ כָּל הַ‏ נָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר נָּׂשָּ‏ א לִ‏ בָּ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ נָּה

בְּ‏ חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה | טָּ‏ וּו אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים:‏ )27(

וְּ‏ הַ‏ נְּׂשִ‏ אִ‏ ם הֵ‏ בִ‏ יאּו אֵ‏ ת ‏ַאבְּ‏ נֵי הַ‏ שֹהַ‏ ם

וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ַאבְּ‏ נֵי הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים | לָּאֵ‏ פוֹד

וְּ‏ לַחֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )28( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בֹׂשֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | לְּ‏ מָּ‏ אוֹר ‏ּולְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה

וְּ‏ לִ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים:‏ )29( כָּל אִ‏ יש

וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נָּדַ‏ ב לִ‏ בָּ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא

לְּ‏ כָּל הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

298

Torah Israelita

trazendo os braceletes, os brincos, os anéis

e os colares, sendo todos estes jóias de

ouro; assim veio todo aquele que queria

fazer oferenda de ouro a 23 . E todo

homem que possuía azul, púrpura,

carmesim, linho fino, pelos de cabras, peles

de carneiros tintas de vermelho, ou couro

fino, os trazia. 24 Todo aquele que tinha

prata ou metal para oferecer, o trazia por

oferenda elevada a יהוה ; e todo aquele

que possuía madeira de acácia, a trazia

para qualquer obra do serviço. 25 E todas

as mulheres hábeis fiavam com as mãos, e

traziam o que tinham fiado, o azul e a

púrpura, o carmesim e o linho fino. 26 E

todas as mulheres hábeis que quisessem

fiavam os pelos das cabras. 27 Os príncipes

traziam pedras de berilo e pedras de

engaste para o éfode e para o peitoral, 28

e as especiarias e o azeite para a luz, para o

óleo da unção e para o incenso aromático.

29 Trouxe uma oferenda todo homem e

mulher cujo lev voluntariamente se moveu

a trazer alguma coisa para toda a obra que

o adon ordenara se fizesse por intermédio

de Moshe; assim trouxeram os bneyysraEL

uma oferenda voluntária a

[223 Indicando os arquitetos]


יהוה

30 . Depois disse Moshe aos bneyysraEL:

יהוה chamou por nome a Bezaleel,

filho de îri, filho de Hur, da tribo de

Yehudah, 31 e o encheu do ruach do

Criador, com relação à sabedoria, ao

לַעֲׂשוֹת בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה | הֵ‏ בִ‏ יאּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נְּדָּ‏ בָּ‏ ה לַיהוָּה:‏

)30( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

רְּ‏ אּו קָּ‏ רָּ‏ א יהוה בְּ‏ שֵ‏ ם | בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל בֶ‏ ן

אּורִ‏ י בֶ‏ ן חּור לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה:‏ )31(

וַיְּמַ‏ לֵא אֹ‏ תוֹ‏ רּוחַ‏ אֱֹלהִ‏ ים | בְּ‏ חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה

בִ‏ תְּ‏ בּונָּה ‏ּובְּ‏ דַ‏ עַ‏ ת ‏ּובְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה:‏

)32( וְּ‏ לַחְּ‏ שֹב מַ‏ חַ‏ שָּ‏ בֹת | לַעֲׂשֹת

בַ‏ זָּהָּ‏ ב ‏ּובַ‏ כֶסֶ‏ ף ‏ּובַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )33(

‏ּובַ‏ חֲרֹשֶ‏ ת אֶ‏ בֶ‏ ן לְּ‏ מַ‏ ‏ֹּלאת ‏ּובַ‏ חֲרֹשֶ‏ ת

עֵ‏ ץ | לַעֲׂשוֹת בְּ‏ כָּל מְּ‏ לֶאכֶת

מַ‏ חֲשָּ‏ בֶ‏ ת:‏ )34( ‏ּולְּ‏ הוֹרֹת נָּתַ‏ ן בְּ‏ לִ‏ בוֹ‏ |

הּוא וְּ‏ ‏ָאהֳלִ‏ יָאב בֶ‏ ן אֲחִ‏ יסָּ‏ מָּ‏ ‏ְך לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

דָּ‏ ן:‏ )35( מִ‏ לֵא אֹ‏ תָּ‏ ם חָּ‏ כְּ‏ מַ‏ ת לֵב

לַעֲׂשוֹת כָּל מְּ‏ לֶאכֶת חָּ‏ רָּ‏ ש וְּ‏ חֹ‏ שֵ‏ ב

וְּ‏ רֹקֵ‏ ם בַ‏ תְּ‏ כֵלֶת ‏ּובָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן בְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ נִי ‏ּובַ‏ שֵ‏ ש וְּ‏ אֹ‏ רֵ‏ ג | עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ י כָּל

מְּ‏ לָּאכָּה וְּ‏ חֹ‏ שְּ‏ בֵ‏ י מַ‏ חֲשָּ‏ בֹת:‏

יהוה

Shemot capítulo 36

)1( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאהֳלִ‏ יָאב וְּ‏ כֹל

אִ‏ יש חֲכַם לֵב אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה

חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה ‏ּותְּ‏ בּונָּה בָּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לָּדַ‏ עַ‏ ת

לַעֲׂשֹת אֶ‏ ת כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדַ‏ ת

299

Torah Israelita

entendimento, à ciência e a todo ofício, 32

para inventar obras artísticas, para

trabalhar em ouro, em prata e em bronze,

33 em lavramento de pedras para

engastar, em entalhadura de madeira,

enfim, para trabalhar em toda obra fina. 34

Também lhe dispôs o lev para ensinar a

outros; a ele e a Aoliabe, filho de

Aisamaque, da tribo de Dã, 35 a estes

encheu de sabedoria do lev para

exercerem todo ofício, seja de gravador, de

desenhista, de bordador em azul, púrpura,

carmesim e linho fino, de tecelão, enfim,

dos que exercem qualquer ofício e dos que

inventam obras artísticas.


1 Assim trabalharão Bezaleel e Aoliabe, e

todo homem hábil, a quem יהוה deu

sabedoria e entendimento, para saberem

exercer todo ofício para o serviço do lugar

sagrado, conforme tudo o que יהוה tem

ordenado. 2 Então Moshe chamou a

Bezaleel e a Aoliabe, e a todo homem hábil,

em cujo lev Criador tinha posto sabedoria,

isto é, a todo aquele cujo lev o moveu a se

chegar à obra para fazê-la; 3 e receberam

de Moshe toda a oferenda elevada, que os

bney-ysraEL tinham do para a obra do

serviço do lugar sagrado, para fazê-la; e

ainda eles lhe traziam cada manhã ofertas

voluntárias. 4 Então todos os sábios que

faziam toda a obra do lugar sagrado

vieram, cada um da obra que fazia, 5 e


הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | לְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה:‏ )2(

וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ָאהֳלִ‏ יָאב וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל אִ‏ יש חֲכַם לֵב

אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ לִ‏ בוֹ‏ | כֹל

אֲשֶ‏ ר נְּׂשָּ‏ אוֹ‏ לִ‏ בוֹ‏ לְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ ל

הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה לַעֲׂשֹת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )3( וַיִ‏ קְּ‏ חּו

מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת כָּל הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

הֵ‏ בִ‏ יאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לִ‏ מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדַ‏ ת

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לַעֲׂשֹת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הֵ‏ ם הֵ‏ בִ‏ יאּו

אֵ‏ לָּיו עוֹד נְּדָּ‏ בָּ‏ ה בַ‏ בֹקֶ‏ ר בַ‏ בֹקֶ‏ ר:‏ )4(

וַיָּבֹאּו כָּל הַ‏ חֲכָּמִ‏ ים הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים אֵ‏ ת כָּל

מְּ‏ לֶאכֶת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | אִ‏ יש אִ‏ יש

מִ‏ מְּ‏ לַאכְּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר הֵ‏ מָּ‏ ה עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏ )5(

וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר מַ‏ רְּ‏ בִ‏ ים

הָּ‏ עָּ‏ ם לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא | מִ‏ דֵ‏ י הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה

לַמְּ‏ לָּאכָּה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לַעֲׂשֹת

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )6( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה וַיַעֲבִ‏ ירּו קוֹל

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה לֵאמֹ‏ ר אִ‏ יש וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ַאל

יַעֲׂשּו עוֹד מְּ‏ לָּאכָּה לִ‏ תְּ‏ רּומַ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

| וַיִ‏ כָּלֵא הָּ‏ עָּ‏ ם מֵ‏ הָּ‏ בִ‏ יא:‏ )7(

וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה הָּ‏ יְּתָּ‏ ה דַ‏ יָּם לְּ‏ כָּל

הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה לַעֲׂשוֹת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הוֹתֵ‏ ר:‏

)8( וַיַעֲׂשּו כָּל חֲכַם לֵב

בְּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ י הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר

יְּרִ‏ יעֹ‏ ת | שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר ‏ּותְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )9( אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

300

Torah Israelita

disseram a Moshe: O povo traz muito mais

do que é necessário para o serviço da obra

que יהוה ordenou se fizesse. 6 Pelo que

Moshe deu ordem, a qual fizeram

proclamar por todo o acampamento,

dizendo: Nenhum homem, nem mulher,

faça mais obra alguma para a oferenda

elevada do lugar sagrado. Assim o povo foi

proibido de trazer mais. 7 Porque o

material que tinham era bastante para

toda a obra, e ainda sobejava.

[224 Construindo o Mishkan]

8 Assim todos os homens hábeis, no meio

dos que trabalhavam na obra, fizeram o

mishkan de dez cortinas de linho fino

torcido, de azul, de púrpura e de carmesim,

com querubins, obra de artífice. 9 O

comprimento de cada cortina era de vinte

e oito cúbitos, e a largura de quatro

cúbitos; todas as cortinas eram da mesma

medida. 10 Ligaram cinco cortinas uma

com outra; e as outras cinco da mesma

maneira. 11 Fizeram laçadas de azul na

borda da última cortina do primeiro grupo;

assim, também fizeram na borda da

primeira cortina do segundo grupo. 12

Cinquenta laçadas fizeram na borda de

uma cortina, e cinquenta laçadas na borda

da outra, do segundo grupo; as laçadas

eram contrapostas uma à outra. 13

Também fizeram cinquenta colchetes de

ouro, e com estes colchetes uniram as


הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ מֹ‏ נֶה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ רֹחַ‏ ב ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת

| מִ‏ דָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת לְּ‏ כָּל הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת:‏ )10(

וַיְּחַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת חֲמֵ‏ ש הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת ‏ַאחַ‏ ת אֶ‏ ל

אֶ‏ חָּ‏ ת | וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש יְּרִ‏ יעֹ‏ ת חִ‏ בַ‏ ר ‏ַאחַ‏ ת אֶ‏ ל

אֶ‏ חָּ‏ ת:‏ )11( וַיַעַ‏ ‏ׂש לֻׁלְּ‏ אֹ‏ ת תְּ‏ כֵלֶת עַ‏ ל

‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה

בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ ת | כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בִ‏ ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הַ‏ קִ‏ יצוֹנָּה בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )12(

חֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת

הַ‏ שֵ‏ נִית | מַ‏ קְּ‏ בִ‏ יֹלת הַ‏ לֻׁלָּאֹת ‏ַאחַ‏ ת אֶ‏ ל

אֶ‏ חָּ‏ ת:‏ )13( וַיַעַ‏ ‏ׂש חֲמִ‏ שִ‏ ים קַ‏ רְּ‏ סֵ‏ י

זָּהָּ‏ ב | וַיְּחַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ יְּרִ‏ עֹ‏ ת ‏ַאחַ‏ ת אֶ‏ ל

‏ַאחַ‏ ת בַ‏ קְּ‏ רָּ‏ סִ‏ ים וַיְּהִ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)14( וַיַעַ‏ ‏ׂש יְּרִ‏ יעֹ‏ ת עִ‏ זִ‏ ים

לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

יְּרִ‏ יעֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )15( אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך

הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע אַ‏ מוֹת רֹחַ‏ ב הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת

| מִ‏ דָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת לְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה יְּרִ‏ יעֹ‏ ת:‏

)16( וַיְּחַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת חֲמֵ‏ ש הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ ד

| וְּ‏ אֶ‏ ת שֵ‏ ש הַ‏ יְּרִ‏ יעֹ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ ד:‏ )17(

וַיַעַ‏ ‏ׂש לֻׁלָּאֹ‏ ת חֲמִ‏ שִ‏ ים עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הַ‏ קִ‏ יצֹנָּה בַ‏ מַ‏ חְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ ת |

וַחֲמִ‏ שִ‏ ים לֻׁלָּאֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת

301

Torah Israelita

cortinas, uma com outra; e o mishkan veio

a ser um todo.

[225 Construindo a tenda externa]

14 Fizeram também cortinas de pelos de

cabras para servirem de tenda sobre o

mishkan; onze cortinas fizeram. 15 O

comprimento de cada cortina era de trinta

cúbitos, e a largura de quatro cúbitos; as

onze cortinas eram da mesma medida. 16

Uniram cinco destas cortinas à parte, e as

outras seis à parte. 17 Fizeram cinquenta

laçadas na borda da última cortina do

primeiro grupo, e cinquenta laçadas na

borda da primeira cortina do segundo

grupo. 18 Fizeram também cinquenta

colchetes de bronze, para ajuntar a tenda,

para que viesse a ser um todo. 19 Fizeram

para a tenda uma cobertura de peles de

carneiros tintas de vermelho, e por cima

desta uma cobertura de couro fino.

[226 Construindo as pranchas]

20 Também fizeram, de madeira de

acácia, as tábuas para o mishkan, as quais

foram colocadas verticalmente. 21 O

comprimento de cada tábua era de dez

cúbitos, e a largura de um cúbito e meio.

22 Cada tábua tinha duas couceiras, unidas

uma à outra; assim fizeram com todas as

tábuas do mishkan. 23 Assim, fizeram as

tábuas para o mishkan; vinte tábuas para o

lado que dá para o sul; 24 e fizeram

quarenta bases de prata para se pôr


הַ‏ יְּרִ‏ יעָּ‏ ה הַ‏ חֹ‏ בֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )18(

וַיַעַ‏ ‏ׂש קַ‏ רְּ‏ סֵ‏ י נְּחֹ‏ שֶ‏ ת חֲמִ‏ שִ‏ ים | לְּ‏ חַ‏ בֵ‏ ר

אֶ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל לִ‏ הְּ‏ יֹת אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )19( וַיַעַ‏ ‏ׂש

מִ‏ כְּ‏ סֶ‏ ה לָּאֹ‏ הֶ‏ ל עֹ‏ רֹת אֵ‏ לִ‏ ים מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים |

‏ּומִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עֹ‏ רֹת תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה:‏

)20( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים

לַמִ‏ שְּ‏ כָּן | עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים עֹ‏ מְּ‏ דִ‏ ים:‏ )21(

עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר אַ‏ מֹ‏ ת אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ קָּ‏ רֶ‏ ש | וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וַחֲצִ‏ י הָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רֹחַ‏ ב הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)22( שְּ‏ תֵ‏ י יָּדֹת לַקֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

מְּ‏ שֻׁלָּבֹת ‏ַאחַ‏ ת אֶ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ ת | כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

לְּ‏ כֹל קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )23( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים לַמִ‏ שְּ‏ כָּן | עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים

לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת נֶגֶב תֵ‏ ימָּ‏ נָּה:‏ )24( וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

‏ַאדְּ‏ נֵי כֶסֶ‏ ף עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים | שְּ‏ נֵי אֲדָּ‏ נִים תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י יְּדֹתָּ‏ יו ‏ּושְּ‏ נֵי אֲדָּ‏ נִים

תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י יְּדֹתָּ‏ יו:‏

)25( ‏ּולְּ‏ צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן הַ‏ שֵ‏ נִית לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת

צָּ‏ פוֹן | עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים:‏ )26(

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף | שְּ‏ נֵי



‏ּולְּ‏ יַרְּ‏ כְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יָּמָּ‏ ה | עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה שִ‏ שָּ‏ ה

קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים:‏ )28( ‏ּושְּ‏ נֵי קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

לִ‏ מְּ‏ קֻׁ‏ צְּ‏ עֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | בַ‏ יַרְּ‏ כָּתָּ‏ יִם:‏ )29(

וְּ‏ הָּ‏ יּו תוֹאֲמִ‏ ם מִ‏ לְּ‏ מַ‏ טָּ‏ ה וְּ‏ יַחְּ‏ דָּ‏ ו יִהְּ‏ יּו

302

Torah Israelita

debaixo das vinte tábuas: duas bases

debaixo de uma tábua para as suas duas

couceiras, e duas debaixo de outra, para as

duas couceiras dela. 25 Também para o

segundo lado do mishkan, o que dá para o

norte, fizeram vinte tábuas, 26 com as suas

quarenta bases de prata, duas bases

debaixo de uma tábua, e duas bases

debaixo de outra. 27 Para o lado posterior

do mishkan, o que dá para o ocidente,

fizeram seis tábuas. 28 E para os dois

cantos do mishkan no lado posterior,

fizeram mais duas tábuas. 29 Por baixo

eram duplas, do mesmo modo se

estendendo até a primeira argola, em

cima; assim fizeram com as duas tábuas

nos dois cantos. 30 Assim havia oito tábuas

com as suas bases de prata, a saber,

dezesseis bases, duas debaixo de cada

tábua. 31 Fizeram também travessões de

madeira de acácia: cinco travessões para as

tábuas de um lado do mishkan, 32 e cinco

para as tábuas do outro lado do mishkan, e

outros cinco para as tábuas do mishkan no

lado posterior, o que dá para o ocidente.

33 Fizeram que o travessão do meio

passasse ao meio das tábuas duma

extremidade até a outra. 34 E cobriram as

tábuas de ouro, e de ouro fizeram as suas

argolas como lugares para os travessões;

também os travessões cobriu de ouro. 35

Fizeram então o véu de azul, púrpura,

carmesim e linho fino torcido; com

querubins, obra de artífice, o fizeram. 36 E


תַ‏ מִ‏ ים אֶ‏ ל רֹאשוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ טַ‏ בַ‏ עַ‏ ת

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם לִ‏ שְּ‏ נֵי

הַ‏ מִ‏ קְּ‏ צֹעֹ‏ ת:‏ )30( וְּ‏ הָּ‏ יּו שְּ‏ מֹ‏ נָּה

קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם כֶסֶ‏ ף שִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

אֲדָּ‏ נִים | שְּ‏ נֵי אֲדָּ‏ נִים שְּ‏ נֵי אֲדָּ‏ נִים

תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )31( וַיַעַ‏ ‏ׂש

בְּ‏ רִ‏ יחֵ‏ י עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | חֲמִ‏ שָּ‏ ה לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י

צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת:‏ )32( וַחֲמִ‏ שָּ‏ ה

בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י צֶ‏ לַע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

הַ‏ שֵ‏ נִית | וַחֲמִ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם לְּ‏ קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן לַיַרְּ‏ כָּתַ‏ יִם יָּמָּ‏ ה:‏ )33( וַיַעַ‏ ‏ׂש

אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יחַ‏ הַ‏ תִ‏ יכֹן | לִ‏ בְּ‏ רֹחַ‏ בְּ‏ תוְֹך

הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ קָּ‏ צֶ‏ ה אֶ‏ ל הַ‏ קָּ‏ צֶ‏ ה:‏

)34( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ רָּ‏ שִ‏ ים צִ‏ פָּה זָּהָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת

טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ ם עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב בָּ‏ תִ‏ ים לַבְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם |

וַיְּצַ‏ ף אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יחִ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )35( וַיַעַ‏ ‏ׂש

אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת

שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר | מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים:‏ )36( וַיַעַ‏ ‏ׂש לָּּה

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עַ‏ מּודֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים וַיְּצַ‏ פֵם זָּהָּ‏ ב

וָּוֵיהֶ‏ ם זָּהָּ‏ ב | וַיִ‏ צֹק לָּהֶ‏ ם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

‏ַאדְּ‏ נֵי כָּסֶ‏ ף:‏ )37( וַיַעַ‏ ‏ׂש מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך לְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ח

הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי

וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר | מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֹקֵ‏ ם:‏ )38(

וְּ‏ אֶ‏ ת עַ‏ מּודָּ‏ יו חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת וָּוֵיהֶ‏ ם

וְּ‏ צִ‏ פָּ‏ ה רָּ‏ אשֵ‏ יהֶ‏ ם וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם זָּהָּ‏ ב |

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏

303

Torah Israelita

fizeram-lhe quatro colunas de madeira de

acácia e as cobriram de ouro; e seus

colchetes fizeram de ouro; e fundiram-lhes

quatro bases de prata. 37 Fizeram também

para a porta da tenda um reposteiro de

azul, púrpura, carmesim e linho fino

torcido, obra de bordador, 38 com as suas

cinco colunas e os seus colchetes; e de

ouro cobriu os seus capitéis e as suas

faixas; e as suas cinco bases eram de

bronze.


[227 Construindo a arca]

1 Fez também Bezaleel a aron de madeira

de acácia; o seu comprimento era de dois

cúbitos e meio, a sua largura de um cúbito

e meio, e a sua altura de um cúbito e meio.

2 Cobriu-a de ouro puro por dentro e por

fora, fez-lhe uma moldura de ouro ao

redor, 3 e fundiu-lhe quatro argolas de

ouro nos seus quatro cantos, duas argolas

num lado e duas no outro. 4 Também fez

varais de madeira de acácia, e os cobriu de

ouro; 5 e meteu os varais pelas argolas aos

lados da aron, para se levar a aron. 6 Fez

também um propiciatório de ouro puro; o

seu comprimento era de dois cúbitos e

meio, e a sua largura de um cúbito e meio.

7 Fez também dois querubins de ouro; de


Shemot capítulo 37

)1( וַיַעַ‏ ‏ׂש בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן עֲצֵ‏ י

שִ‏ טִ‏ ים | אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם וָּחֵ‏ צִ‏ י ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וָּחֵ‏ צִ‏ י רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וָּחֵ‏ צִ‏ י קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )2(

וַיְּצַ‏ פֵהּו זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר מִ‏ בַ‏ יִת ‏ּומִ‏ חּוץ |

וַיַעַ‏ ‏ׂש לוֹ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )3( וַיִ‏ צֹק

לוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

פַ‏ עֲמֹ‏ תָּ‏ יו | ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ ע ‏ֹו

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בָּ‏ עוֹת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ עוֹ‏

הַ‏ שֵ‏ נִית:‏ )4( וַיַעַ‏ ‏ׂש בַ‏ דֵ‏ י עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים

| וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )5( וַיָּבֵ‏ א אֶ‏ ת

הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים בַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן |

לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֹן:‏ )6( וַיַעַ‏ ‏ׂש כַפֹ‏ רֶ‏ ת

זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר | אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם וָּחֵ‏ צִ‏ י ‏ָארְּ‏ כָּּה

וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וָּחֵ‏ צִ‏ י רָּ‏ חְּ‏ בָּ‏ ‏ּה:‏ )7( וַיַעַ‏ ‏ׂש שְּ‏ נֵי

כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים זָּהָּ‏ ב | מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם

מִ‏ שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת:‏ )8( כְּ‏ רּוב

אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה מִ‏ זֶה ‏ּוכְּ‏ רּוב אֶ‏ חָּ‏ ד

מִ‏ קָּ‏ צָּ‏ ה מִ‏ זֶה | מִ‏ ן הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים מִ‏ שְּ‏ נֵי קצוותו ‏]קְּ‏ צוֹתָּ‏ יו

קרי[:‏ )9( וַיִ‏ הְּ‏ יּו הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים פֹ‏ רְּ‏ ‏ׂשֵ‏ י

כְּ‏ נָּפַ‏ יִם לְּ‏ מַ‏ עְּ‏ לָּה סֹ‏ כְּ‏ כִ‏ ים בְּ‏ כַנְּפֵ‏ יהֶ‏ ם

304

Torah Israelita

ouro batido os fez nas duas extremidades

do propiciatório, 8 um querubim numa

extremidade, e o outro querubim na outra;

de uma só peça com o propiciatório fez os

querubins nas duas extremidades dele. 9 E

os querubins estendiam as suas asas por

cima do propiciatório, cobrindo-o com as

asas, tendo as faces voltadas um para o

outro; para o propiciatório estavam

voltadas as faces dos querubins.

[228 Construindo a mesa]

10 Fez também a mesa de madeira de

acácia; o seu comprimento era de dois

cúbitos, a sua largura de um cúbito, e a sua

altura de um cúbito e meio. 11 Cobriu-a de

ouro puro, e fez-lhe uma moldura de ouro

ao redor. 12 Fez-lhe ao redor uma

guarnição de quatro dedos de largura, e ao

redor na guarnição fez uma moldura de

ouro. 13 Fundiu-lhe nos quatro cantos que

estavam sobre os seus quatro pés. 14

Junto da guarnição estavam as argolas

para os lugares dos varais, para se levar a

mesa. 15 Fez também estes varais de

madeira de acácia, e os cobriu de ouro,

para se levar a mesa. 16 E de ouro puro fez

os utensílios que haviam de estar sobre a

mesa, os seus pratos e as suas colheres, as

suas tigelas e os seus cântaros, com que se

haviam de oferecer as libações.

[229 Construindo a menorah]


עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת ‏ּופְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו

| אֶ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת הָּ‏ יּו פְּ‏ נֵי הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים:‏

)10( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים

| אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וָּחֵ‏ צִ‏ י קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )11( וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏ זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר | וַיַעַ‏ ‏ׂש לוֹ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)12( וַיַעַ‏ ‏ׂש לוֹ‏ מִ‏ סְּ‏ גֶרֶ‏ ת טֹפַ‏ ח סָּ‏ בִ‏ יב |

וַיַעַ‏ ‏ׂש זֵר זָּהָּ‏ ב לְּ‏ מִ‏ סְּ‏ גַרְּ‏ תוֹ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)13( וַ‏ יִ‏ צֹק לוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב |

וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע הַ‏ פֵאֹ‏ ת

אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע רַ‏ גְּ‏ לָּיו:‏ )14( לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת

הַ‏ מִ‏ סְּ‏ גֶרֶ‏ ת הָּ‏ יּו הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת | בָּ‏ תִ‏ ים

לַבַ‏ דִ‏ ים לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן:‏ )15(

וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים וַיְּצַ‏ ף

אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב | לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן:‏

)16( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ כֵלִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן אֶ‏ ת קְּ‏ עָּ‏ רֹתָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כַפֹ‏ תָּ‏ יו

וְּ‏ אֵ‏ ת מְּ‏ נַקִ‏ יֹתָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ ‏ׂשָּ‏ וֹת אֲשֶ‏ ר

יֻׁסַ‏ ‏ְך בָּ‏ הֵ‏ ן | זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏

)17( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר |

מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה יְּרֵ‏ כָּּה

וְּ‏ קָּ‏ נָּּה גְּ‏ בִ‏ יעֶ‏ יהָּ‏ כַפְּ‏ תֹ‏ רֶ‏ יהָּ‏ ‏ּופְּ‏ רָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏

מִ‏ מֶ‏ נָּה הָּ‏ יּו:‏ )18( וְּ‏ שִ‏ שָּ‏ ה קָּ‏ נִים

יֹצְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ צִ‏ דֶ‏ יהָּ‏ | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה קְּ‏ נֵי מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה

מִ‏ צִ‏ דָּ‏ ‏ּה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה קְּ‏ נֵי מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה

מִ‏ צִ‏ דָּ‏ ‏ּה הַ‏ שֵ‏ נִי:‏ )19( שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים

305

Torah Israelita

17 Fez também a menorah de ouro puro;

de ouro batido fez a menorah, tanto o seu

pedestal como a sua haste; os seus copos,

os seus cálices e as suas corolas formavam

com ele uma só peça. 18 Dos seus lados

saíam seis braços: três de um lado do

candelabro e três do outro lado. 19 Em um

braço havia três copos a modo de flores de

amêndoa, com cálice e corola; igualmente

no outro braço três copos a modo de flores

de amêndoa, com cálice e corola; assim se

fez com os seis braços que saíam do

candelabro. 20 Mas na haste central havia

quatro copos a modo de flores de

amêndoa, com os seus cálices e as suas

corolas; 21 também havia um cálice

debaixo de dois braços, formando com a

haste uma só peça, e outro cálice debaixo

de dois outros braços, de uma só peça com

a haste, e ainda outro cálice debaixo de

dois outros braços, de uma só peça com a

haste; e assim se fez para os seis braços

que saíam da haste. 22 Os seus cálices e os

seus braços formavam uma só peça com a

haste; o todo era uma obra batida de ouro

puro. 23 Também de ouro puro lhe fez as

lâmpadas, em número de sete, com os

seus espevitadores e os seus cinzeiros. 24

De um talento de ouro puro fez a menorah

e todos os seus utensílios.

[230 Construindo o altar de incenso]

25 De madeira de acácia fez o altar do

incenso; de um cúbito era o seu


מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים בַ‏ קָּ‏ נֶה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד כַפְּ‏ תֹ‏ ר וָּפֶ‏ רַ‏ ח

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים בְּ‏ קָּ‏ נֶה

אֶ‏ חָּ‏ ד כַפְּ‏ תֹ‏ ר וָּפָּ‏ רַ‏ ח | כֵן לְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת


‏ּובַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה גְּ‏ בִ‏ עִ‏ ים | מְּ‏ שֻׁקָּ‏ דִ‏ ים

כַפְּ‏ תֹ‏ רֶ‏ יהָּ‏ ‏ּופְּ‏ רָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ : )21( וְּ‏ כַפְּ‏ תֹ‏ ר



תַ‏ חַ‏ ת שְּ‏ נֵי הַ‏ קָּ‏ נִים מִ‏ מֶ‏ נָּה | לְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת

הַ‏ קָּ‏ נִים הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נָּה:‏ )22(

כַפְּ‏ תֹ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ּוקְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ מֶ‏ נָּה הָּ‏ יּו | כֻׁלָּּה

מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏ )23(

וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה | ‏ּומַ‏ לְּ‏ קָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏

‏ּומַ‏ חְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏ )24( כִ‏ כָּר

זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

כֵלֶיהָּ‏ :

)25( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת עֲצֵ‏ י

שִ‏ טִ‏ ים | אַ‏ מָּ‏ ה ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏

רָּ‏ בּועַ‏ וְּ‏ אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם קֹ‏ מָּ‏ תוֹ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו הָּ‏ יּו

קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו:‏ )26( וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏ זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר

אֶ‏ ת גַגוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת קִ‏ ירֹתָּ‏ יו סָּ‏ בִ‏ יב וְּ‏ אֶ‏ ת

קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו | וַיַעַ‏ ‏ׂש לוֹ‏ זֵר זָּהָּ‏ ב סָּ‏ בִ‏ יב:‏

)27( ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לוֹ‏

מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת לְּ‏ זֵרוֹ‏ עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ יו עַ‏ ל

שְּ‏ נֵי צִ‏ דָּ‏ יו | לְּ‏ בָּ‏ תִ‏ ים לְּ‏ בַ‏ דִ‏ ים לָּׂשֵ‏ את

אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )28( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים

עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם זָּהָּ‏ ב:‏ )29(

306

Torah Israelita

comprimento, e de um cúbito a sua

largura, quadrado, e de dois cúbitos a sua

altura; as suas pontas formavam uma só

peça com ele. 26 Cobriu-o de ouro puro,

tanto a face superior como as suas paredes

ao redor, e as suas pontas, e fez-lhe uma

moldura de ouro ao redor. 27 Fez-lhe duas

argolas de ouro debaixo da sua moldura,

nos dois cantos de ambos os lados, como

lugares dos varais, para com eles se levar o

altar. 28 E os varais fez de madeira de

acácia, e os cobriu de ouro. 29 Também fez

o óleo sagrado da unção, e o incenso

aromático, puro, qual obra do perfumista.


[231 Construindo o altar de sacrifício]

1 Fez também o altar do sacrifício de

madeira de acácia; de cinco cúbitos era o

seu comprimento e de cinco cúbitos a sua

largura, quadrado, e de três cúbitos a sua

altura. 2 E fez-lhe pontas nos seus quatro

cantos; as suas pontas formavam uma só

peça com ele; e cobriu-o de bronze. 3 Fez

também todos os utensílios do altar: os

cinzeiros, as pás, as bacias, os garfos e os

braseiros; todos os seus utensílios fez de

bronze. 4 Fez também para o altar um crivo

de bronze em forma de rede, em baixo da

borda ao redor, chegando ele até o meio

do altar. 5 E fundiu quatro argolas para as

quatro extremidades do crivo de bronze,

como lugares dos varais. 6 E fez os varais de


וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים טָּ‏ הוֹר | מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֹקֵ‏ חַ‏ :

Shemot capítulo 38

)1( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה עֲצֵ‏ י

שִ‏ טִ‏ ים | חָּ‏ מֵ‏ ש אַ‏ מוֹת ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ חָּ‏ מֵ‏ ש

אַ‏ מוֹת רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ רָּ‏ בּועַ‏ וְּ‏ שָּ‏ ‏ֹלש אַ‏ מוֹת

קֹ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )2( וַיַעַ‏ ‏ׂש קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

פִ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו מִ‏ מֶ‏ נּו הָּ‏ יּו קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו | וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )3( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ אֶ‏ ת הַ‏ סִ‏ ירֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יָּעִ‏ ים

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ קֹ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ לָּגֹ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ חְּ‏ תֹ‏ ת | כָּל כֵלָּיו עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏

)4( וַיַעַ‏ ‏ׂש לַמִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ מִ‏ כְּ‏ בָּ‏ ר מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

רֶ‏ שֶ‏ ת נְּחֹ‏ שֶ‏ ת | תַ‏ חַ‏ ת כַרְּ‏ כֻׁבוֹ‏ מִ‏ לְּ‏ מַ‏ טָּ‏ ה

עַ‏ ד חֶ‏ צְּ‏ יוֹ:‏ )5( וַיִ‏ צֹק ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע הַ‏ קְּ‏ צָּ‏ וֹת לְּ‏ מִ‏ כְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת |

בָּ‏ תִ‏ ים לַבַ‏ דִ‏ ים:‏ )6( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת

הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים | וַיְּצַ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )7( וַיָּבֵ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים

בַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל צַ‏ לְּ‏ עֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לָּׂשֵ‏ את

אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ הֶ‏ ם | נְּבּוב לֻׁחֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ:‏

)8( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֵ‏ ת הַ‏ כִ‏ יוֹר נְּחֹ‏ שֶ‏ ת

וְּ‏ אֵ‏ ת כַנוֹ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת | בְּ‏ מַ‏ רְּ‏ אֹ‏ ת הַ‏ צֹבְּ‏ אֹ‏ ת

307

Torah Israelita

madeira de acácia, e os cobriu de bronze. 7

E meteu os varais pelas argolas aos lados

do altar, para com eles se levar o altar; fêlo

oco, de tábuas.

[232 Construindo o lavatório]

8 Fez também a pia de bronze com a sua

base de bronze, dos espelhos das mulheres

que se reuniam e ministravam à porta da

tenda da revelação.

[233 Construindo o átrio]

9 Fez também o átrio. Para o lado

meridional as cortinas eram de linho fino

torcido, de cem cúbitos de comprimento.

10 As suas colunas eram vinte, e vinte as

suas bases, todas de bronze; os colchetes

das colunas e as suas faixas eram de prata.

11 Para o lado setentrional as cortinas

eram de cem cúbitos; as suas colunas eram

vinte, e vinte as suas bases, todas de

bronze; os colchetes das colunas e as suas

faixas eram de prata. 12 Para o lado

ocidental as cortinas eram de cinquenta

cúbicos; as suas colunas eram dez, e as

suas bases dez; os colchetes das colunas e

as suas faixas eram de prata. 13 E para o

lado oriental eram as cortinas de cinquenta

cúbitos. 14 As cortinas para um lado da

porta eram de quinze cúbitos; as suas

colunas eram três e as suas bases três. 15

Do mesmo modo para o outro lado; de um

e de outro lado da porta do átrio havia

cortinas de quinze cúbitos; as suas colunas


אֲשֶ‏ ר צָּ‏ בְּ‏ אּו פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏

)9( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר | לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת

נֶגֶב תֵ‏ ימָּ‏ נָּה קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר

מֵ‏ ‏ָאה בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה:‏ )10( עַ‏ מּודֵ‏ יהֶ‏ ם

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים נְּחֹ‏ שֶ‏ ת |

וָּוֵי הָּ‏ עַ‏ מֻׁדִ‏ ים וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )11(

וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת צָּ‏ פוֹן מֵ‏ ‏ָאה בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

עַ‏ מּודֵ‏ יהֶ‏ ם עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים נְּחֹ‏ שֶ‏ ת | וָּוֵי הָּ‏ עַ‏ מּודִ‏ ים

וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )12( וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת יָּם

קְּ‏ לָּעִ‏ ים חֲמִ‏ שִ‏ ים בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה עַ‏ מּודֵ‏ יהֶ‏ ם

עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה | וָּוֵי

הָּ‏ עַ‏ מֻׁדִ‏ ים וַחֲשּוקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )13(

וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ ‏ַאת קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה חֲמִ‏ שִ‏ ים

אַ‏ מָּ‏ ה:‏ )14( קְּ‏ לָּעִ‏ ים חֲמֵ‏ ש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה

אַ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ ל הַ‏ כָּתֵ‏ ף | עַ‏ מּודֵ‏ יהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה:‏ )15( וְּ‏ לַכָּתֵ‏ ף

הַ‏ שֵ‏ נִית מִ‏ זֶה ‏ּומִ‏ זֶה לְּ‏ שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

קְּ‏ לָּעִ‏ ים חֲמֵ‏ ש עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה אַ‏ מָּ‏ ה |

עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה:‏

)16( כָּל קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב שֵ‏ ש

מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏ )17( וְּ‏ הָּ‏ אֲדָּ‏ נִים לָּעַ‏ מֻׁדִ‏ ים

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וָּוֵי הָּ‏ עַ‏ מּודִ‏ ים וַחֲשּוקֵ‏ יהֶ‏ ם

כֶסֶ‏ ף וְּ‏ צִ‏ פּוי רָּ‏ אשֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף | וְּ‏ הֵ‏ ם

מְּ‏ חֻׁשָּ‏ קִ‏ ים כֶסֶ‏ ף כֹל עַ‏ מֻׁדֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר:‏

)18( ‏ּומָּ‏ סַ‏ ‏ְך שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

רֹקֵ‏ ם תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי

308

Torah Israelita

eram três e as suas bases três. 16 Todas as

cortinas do átrio ao redor eram de linho

fino torcido. 17 As bases das colunas eram

de bronze; os colchetes das colunas e as

suas faixas eram de prata; o revestimento

dos seus capitéis era de prata; e todas as

colunas do átrio eram cingidas de faixas de

prata. 18 O reposteiro da porta do átrio era

de azul, púrpura, carmesim e linho fino

torcido, obra de bordador; o comprimento

era de vinte cúbitos, e a altura, na largura,

de cinco cúbitos, conforme a altura das

cortinas do átrio. 19 As suas colunas eram

quatro, e quatro as suas bases, todas de

bronze; os seus colchetes eram de prata,

como também o revestimento dos

capitéis, e as suas faixas. 20 E todas as

estacas do mishkan e do átrio ao redor

eram de bronze.

23ª Porção: Pekude - Enumeração



Conclusão: II Rs 11: 17-12: 17

Salmo Pekude: 45

[234 A contabilidade]

21 Esta é a enumeração das coisas para o

mishkan, a saber, o mishkan do

testemunho, que por ordem de Moshe

foram contadas para o ministério dos

levitas, por intermédio de Itamar, filho de


וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר | וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים אַ‏ מָּ‏ ה אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך

וְּ‏ קוֹמָּ‏ ה בְּ‏ רֹחַ‏ ב חָּ‏ מֵ‏ ש אַ‏ מוֹת לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת

קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר:‏ )19( וְּ‏ עַ‏ מֻׁדֵ‏ יהֶ‏ ם

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה נְּחֹ‏ שֶ‏ ת |

וָּוֵיהֶ‏ ם כֶסֶ‏ ף וְּ‏ צִ‏ פּוי רָּ‏ אשֵ‏ יהֶ‏ ם

וַחֲשֻׁקֵ‏ יהֶ‏ ם כָּסֶ‏ ף:‏ )20( וְּ‏ כָּל הַ‏ יְּתֵ‏ דֹת

לַמִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ לֶחָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏

)21( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

מִ‏ שְּ‏ כַן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת אֲשֶ‏ ר פֻׁקַ‏ ד עַ‏ ל פִ‏ י

מֹ‏ שֶ‏ ה | עֲבֹדַ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם בְּ‏ יַד אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר

בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )22( ‏ּובְּ‏ צַ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל בֶ‏ ן

אּורִ‏ י בֶ‏ ן חּור לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה | עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)23( וְּ‏ אִ‏ תוֹ‏ ‏ָאהֳלִ‏ יָאב בֶ‏ ן אֲחִ‏ יסָּ‏ מָּ‏ ‏ְך

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה דָּ‏ ן חָּ‏ רָּ‏ ש וְּ‏ חֹ‏ שֵ‏ ב | וְּ‏ רֹקֵ‏ ם

בַ‏ תְּ‏ כֵלֶת ‏ּובָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן ‏ּובְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ נִי

)24( כָּל הַ‏ זָּהָּ‏ ב ‏ּובַ‏ שֵ‏ ש:‏

הֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשּוי לַמְּ‏ לָּאכָּה בְּ‏ כֹל מְּ‏ לֶאכֶת

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | וַיְּהִ‏ י זְּ‏ הַ‏ ב הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה תֵ‏ שַ‏ ע

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים כִ‏ כָּר ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )25(

וְּ‏ כֶסֶ‏ ף פְּ‏ קּודֵ‏ י הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה מְּ‏ ‏ַאת כִ‏ כָּר |

וְּ‏ אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שָּ‏ ה

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )26(

בֶ‏ קַ‏ ע לַגֻׁלְּ‏ גֹ‏ לֶת מַ‏ חֲצִ‏ ית הַ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | לְּ‏ כֹ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה

309

Torah Israelita

Aharôn, o kohen. 22 Fez, Bezaleel, filho de

îri, filho de Hur, da tribo de Yehudah, tudo

quanto יהוה tinha ordenado a Moshe; 23

e com ele Aoliabe, filho de Aisamaque, da

tribo de Dã, gravador, desenhista, e

bordador em azul, púrpura, carmesim e

linho fino.

[235 Os materiais]

24 Todo o ouro gasto na obra, em toda a

obra do lugar sagrado, a saber, o ouro da

oferenda, foi vinte e nove talentos e

setecentos e trinta siclos, conforme o siclo

do lugar sagrado. 25 A prata dos arrolados

da congregação montou em cem talentos

e mil setecentos setenta e cinco siclos,

conforme o siclo do lugar sagrado; 26 um

beca para cada cabeça, isto é, meio siclo,

conforme o siclo do lugar sagrado, de todo

aquele que passava para os arrolados, da

idade de vinte anos e acima, que foram

seiscentos e três mil quinhentos e

cinquenta. 27 E houve cem talentos de

prata para fundir as bases do lugar sagrado

e as bases do véu; para cem bases eram

cem talentos, um talento para cada base.

28 Mas dos mil setecentos e setenta e

cinco siclos, fez colchetes para as colunas,

e cobriu os seus capitéis e fez-lhes as faixas.

29 E o bronze da oferenda foi setenta

talentos e dois mil e quatrocentos siclos. 30

Dele fez as bases da porta da tenda da

revelação, o altar de bronze, e o crivo de

bronze para ele, todos os utensílios do


לְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏ )27( וַיְּהִ‏ י

מְּ‏ ‏ַאת כִ‏ כַר הַ‏ כֶסֶ‏ ף לָּצֶ‏ קֶ‏ ת אֵ‏ ת ‏ַאדְּ‏ נֵי

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ַאדְּ‏ נֵי הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת | מְּ‏ ‏ַאת

אֲדָּ‏ נִים לִ‏ מְּ‏ ‏ַאת הַ‏ כִ‏ כָּר כִ‏ כָּר לָָּאדֶ‏ ן:‏

)28( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע הַ‏ מֵ‏ אוֹת

וַחֲ‏ מִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה וָּוִ‏ ים

לָּעַ‏ מּודִ‏ ים | וְּ‏ צִ‏ פָּ‏ ה רָּ‏ אשֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ק

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )29( ‏ּונְּחֹ‏ שֶ‏ ת הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה

שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים כִ‏ כָּר | וְּ‏ ‏ַאלְּ‏ פַיִם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

מֵ‏ אוֹת שָּ‏ קֶ‏ ל:‏ )30( וַיַעַ‏ ‏ׂש בָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ת

‏ַאדְּ‏ נֵי פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ כְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

לוֹ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )31(

וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ נֵי הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ נֵי

שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל יִתְּ‏ דֹת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל יִתְּ‏ דֹת הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

סָּ‏ בִ‏ יב:‏

Shemot capítulo 39

)1( ‏ּומִ‏ ן הַ‏ תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ הָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ נִי עָּ‏ ‏ׂשּו בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת

בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | וַיַעֲׂשּו אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

310

Torah Israelita

altar, 31 as bases do átrio ao redor e as

bases da porta do átrio, todas as estacas do

mishkan e todas as estacas do átrio ao

redor.


1 Fizeram também de azul, púrpura e

carmesim as vestes, finamente tecidas,

para ministrar no lugar kadosh, e fizeram

יהוה as vestes sagradas para Aharôn, como

ordenara a Moshe.

[236 Fazendo éfode]

2 Assim se fez o éfode de ouro, azul,

púrpura, carmesim e linho fino torcido; 3

bateram o ouro em lâminas delgadas, as

quais cortaram em fios, para entretecê-lo

no azul, na púrpura, no carmesim e no

linho fino, em obra de desenhista; 4

fizeram-lhe ombreiras que se uniam; assim

pelos seus dois cantos superiores foi ele

unido. 5 E o cinto da obra esmerada do

éfode, que estava sobre ele, formava com

ele uma só peça e era de obra semelhante,

de ouro, azul, púrpura, carmesim e linho

fino torcido, como יהוה ordenara a Moshe.

[237 Assentando as sardônicas]

6 Também prepararam as pedras de

berilo, engastadas em ouro, lavradas como

a gravura de um selo, com os nomes dos

bney-ysraEL; 7 as quais puseram sobre as


אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)2( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד | זָּהָּ‏ ב תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏

קְּ‏ עּו אֶ‏ ת פַ‏ חֵ‏ י הַ‏ זָּהָּ‏ ב וְּ‏ קִ‏ צֵ‏ ץ

פְּ‏ תִ‏ ילִ‏ ם לַעֲׂשוֹת בְּ‏ תוְֹך הַ‏ תְּ‏ כֵלֶת

‏ּובְּ‏ תוְֹך הָּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן ‏ּובְּ‏ תוְֹך תוֹלַעַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ נִי ‏ּובְּ‏ תוְֹך הַ‏ שֵ‏ ש | מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב:‏

)4( כְּ‏ תֵ‏ פֹ‏ ת עָּ‏ ‏ׂשּו לוֹ‏ חֹ‏ בְּ‏ רֹת | עַ‏ ל שְּ‏ נֵי

קצוותו ‏]קְּ‏ צוֹתָּ‏ יו קרי[‏ חֻׁבָּ‏ ר:‏ )5(

וְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב אֲפֻׁדָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו מִ‏ מֶ‏ נּו

הּוא כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ הּו זָּהָּ‏ ב תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר | כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )6( וַיַעֲׂשּו אֶ‏ ת

‏ַאבְּ‏ נֵי הַ‏ שֹהַ‏ ם מֻׁסַ‏ בֹת מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צֹת זָּהָּ‏ ב |

מְּ‏ פֻׁתָּ‏ חֹ‏ ת פִ‏ תּוחֵ‏ י חוֹתָּ‏ ם עַ‏ ל שְּ‏ מוֹת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7( וַיָּׂשֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

כִ‏ תְּ‏ פֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד ‏ַאבְּ‏ נֵי זִ‏ כָּרוֹן לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת


)3( וַיְּרַ‏

)8( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה חֹ‏ שֵ‏ ב

כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֵ‏ פֹ‏ ד | זָּהָּ‏ ב תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי וְּ‏ שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏ )9(

רָּ‏ בּועַ‏ הָּ‏ יָּה כָּפּול עָּ‏ ‏ׂשּו אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן |

זֶרֶ‏ ת ‏ָארְּ‏ כוֹ‏ וְּ‏ זֶרֶ‏ ת רָּ‏ חְּ‏ בוֹ‏ כָּפּול:‏ )10(

וַיְּמַ‏ לְּ‏ אּו בוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה טּורֵ‏ י ‏ָאבֶ‏ ן | טּור

311

Torah Israelita

ombreiras do éfode para servirem de

pedras de memorial para os bney-ysraEL,

como יהוה ordenara a Moshe.

[238 Fazendo o peitoral]

8 Fez-se o peitoral de obra de desenhista,

semelhante à obra do éfode, de ouro, azul,

púrpura, carmesim e linho fino torcido. 9

Quadrado e duplo fizeram o peitoral; o seu

comprimento era de um palmo, e a sua

largura de um palmo, dobrado. 10 E

engastaram nele quatro fileiras de pedras:

a primeira delas era de um sárdio, um

topázio e um carbúnculo; 11 a segunda

fileira era de uma esmeralda, uma safira e

um diamante; 12 a terceira fileira era de

um jacinto, uma ágata e uma ametista; 13

e a quarta fileira era de um berilo, um ônix

e um jaspe; eram elas engastadas nos seus

engastes de ouro. 14 Estas pedras, eram

doze, segundo os nomes dos bney-ysraEL;

eram semelhantes a gravuras de selo, cada

uma com o nome de uma das doze tribos.

15 Também fizeram sobre o peitoral

cadeiazinhas, semelhantes a cordas, obra

de trança, de ouro puro. 16 Fizeram

também dois engastes de ouro e duas

argolas de ouro, e fixaram as duas argolas

nas duas extremidades do peitoral. 17 E

meteram as duas cadeiazinhas de trança

de ouro nas duas argolas, nas

extremidades do peitoral. 18 E as outras

duas pontas das duas cadeiazinhas de

trança meteram nos dois engastes, e as


אֹ‏ דֶ‏ ם פִ‏ טְּ‏ דָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ רֶ‏ קֶ‏ ת הַ‏ טּור הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏

)11( וְּ‏ הַ‏ טּור הַ‏ שֵ‏ נִי | נֹ‏ פֶ‏ ‏ְך סַ‏ פִ‏ יר

וְּ‏ יָּהֲֹלם:‏ )12( וְּ‏ הַ‏ טּור הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י |

לֶשֶ‏ ם שְּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ ‏ַאחְּ‏ לָּמָּ‏ ה:‏ )13( וְּ‏ הַ‏ טּור

הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י תַ‏ רְּ‏ שִ‏ יש שֹהַ‏ ם וְּ‏ יָּשְּ‏ פֵ‏ ה |

מּוסַ‏ בֹת מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צוֹת זָּהָּ‏ ב בְּ‏ מִ‏ לֻׁאֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)14( וְּ‏ הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים עַ‏ ל שְּ‏ מֹ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הֵ‏ נָּה שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה עַ‏ ל

שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם | פִ‏ תּוחֵ‏ י חֹ‏ תָּ‏ ם אִ‏ יש עַ‏ ל שְּ‏ מ ‏ֹו

לִ‏ שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר שָּ‏ בֶ‏ ט:‏ )15( וַיַעֲׂשּו עַ‏ ל

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן שַ‏ רְּ‏ שְּ‏ רֹת גַבְּ‏ לֻׁת מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה עֲבֹת

| זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר:‏ )16( וַיַעֲׂשּו שְּ‏ תֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צֹת זָּהָּ‏ ב ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב |

וַיִ‏ תְּ‏ נּו אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת עַ‏ ל שְּ‏ נֵי

קְּ‏ צוֹת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )17( וַיִ‏ תְּ‏ נּו שְּ‏ תֵ‏ י

הָּ‏ עֲבֹתֹ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ טַ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת |

עַ‏ ל קְּ‏ צוֹת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן:‏ )18( וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י

קְּ‏ צוֹת שְּ‏ תֵ‏ י הָּ‏ עֲבֹתֹ‏ ת נָּתְּ‏ נּו עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ בְּ‏ צֹת | וַיִ‏ תְּ‏ נֻׁם עַ‏ ל כִ‏ תְּ‏ פֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד

אֶ‏ ל מּול פָּנָּיו:‏ )19( וַיַעֲׂשּו שְּ‏ תֵ‏ י

טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב וַיָּׂשִ‏ ימּו עַ‏ ל שְּ‏ נֵי קְּ‏ צוֹת

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן | עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר אֶ‏ ל עֵ‏ בֶ‏ ר

הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד בָּ‏ יְּתָּ‏ ה:‏ )20( וַיַעֲׂשּו שְּ‏ תֵ‏ י

טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת זָּהָּ‏ ב וַיִ‏ תְּ‏ נֻׁם עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י כִ‏ תְּ‏ פֹ‏ ת

הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד מִ‏ לְּ‏ מַ‏ טָּ‏ ה מִ‏ מּול פָּנָּיו לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת

מֶ‏ חְּ‏ בַ‏ רְּ‏ תוֹ‏ | מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל לְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד:‏

)21( וַיִ‏ רְּ‏ כְּ‏ סּו אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן מִ‏ טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ תָּ‏ יו

312

Torah Israelita

puseram sobre as ombreiras do éfode, na

parte dianteira dele. 19 Fizeram outras

duas argolas de ouro, que puseram nas

duas extremidades do peitoral, na sua

borda que estava junto ao éfode por

dentro. 20 Fizeram mais duas argolas de

ouro, que puseram nas duas ombreiras do

éfode, debaixo, na parte dianteira dele,

junto à sua costura, acima do cinto de obra

esmerada do éfode. 21 E ligaram o

peitoral, pelas suas argolas, às argolas do

éfode por meio de um cordão azul, para

que estivesse sobre o cinto de obra

esmerada do éfode, e o peitoral não se

separasse do éfode, como יהוה ordenara a

Moshe.

[239 Fazendo o manto]

22 Fez-se o manto do éfode de obra

tecida, todo de azul, 23 e a abertura do

manto no meio dele, como a abertura de

cota de malha; esta abertura tinha um

debrum em volta, para que não se

rompesse. 24 Nas abas do manto fizeram

romãs de azul, púrpura e carmesim, de fio

torcido. 25 Fizeram também campainhas

de ouro puro, pondo as campainhas nas

abas do manto ao redor, entremeadas

com as romãs; 26 uma campainha e uma

romã, outra campainha e outra romã, nas

abas do manto ao redor, para uso no

ministério, como יהוה ordenara a Moshe.

[240 Fazendo outras vestes]


אֶ‏ ל טַ‏ בְּ‏ עֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד בִ‏ פְּ‏ תִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת

לִ‏ הְּ‏ יֹת עַ‏ ל חֵ‏ שֶ‏ ב הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד וְּ‏ ‏ֹלא יִזַח

הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )22( וַיַעַ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת

מְּ‏ עִ‏ יל הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֹ‏ רֵ‏ ג | כְּ‏ לִ‏ יל

תְּ‏ כֵלֶת:‏ )23( ‏ּופִ‏ י הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל בְּ‏ תוֹכוֹ‏

כְּ‏ פִ‏ י תַ‏ חְּ‏ רָּ‏ א | ‏ׂשָּ‏ פָּ‏ ה לְּ‏ פִ‏ יו סָּ‏ בִ‏ יב ‏ֹלא

יִקָּ‏ רֵ‏ עַ‏ : )24( וַיַעֲׂשּו עַ‏ ל שּולֵי

הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל רִ‏ מוֹנֵי תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי | מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏ )25( וַיַעֲׂשּו

פַ‏ עֲמֹ‏ נֵי זָּהָּ‏ ב טָּ‏ הוֹר | וַיִ‏ תְּ‏ נּו אֶ‏ ת

הַ‏ פַ‏ עֲמֹ‏ נִים בְּ‏ תוְֹך הָּ‏ רִ‏ מֹנִים עַ‏ ל שּולֵי

הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל סָּ‏ בִ‏ יב בְּ‏ תוְֹך הָּ‏ רִ‏ מֹנִים:‏ )26(

פַ‏ עֲמֹ‏ ן וְּ‏ רִ‏ מֹן פַ‏ עֲמֹ‏ ן וְּ‏ רִ‏ מֹן עַ‏ ל שּולֵי

הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל סָּ‏ בִ‏ יב | לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

27( וַיַעֲׂשּו

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

(

אֶ‏ ת הַ‏ כָּתְּ‏ נֹ‏ ת שֵ‏ ש מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֹ‏ רֵ‏ ג |

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו:‏ )28( וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת

שֵ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת פַ‏ אֲרֵ‏ י הַ‏ מִ‏ גְּ‏ בָּ‏ עֹ‏ ת שֵ‏ ש | וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ כְּ‏ נְּסֵ‏ י הַ‏ בָּ‏ ד שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר:‏ )29( וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵט שֵ‏ ש מָּ‏ שְּ‏ זָּר ‏ּותְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ ‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן

וְּ‏ תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה רֹקֵ‏ ם | כַאֲשֶ‏ ר

)30

( צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

וַיַעֲׂשּו אֶ‏ ת צִ‏ יץ נֵזֶר הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש זָּהָּ‏ ב

טָּ‏ הוֹר | וַיִ‏ כְּ‏ תְּ‏ בּו עָּ‏ לָּיו מִ‏ כְּ‏ תַ‏ ב פִ‏ תּוחֵ‏ י

חוֹתָּ‏ ם קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה:‏ )31( וַיִ‏ תְּ‏ נּו

עָּ‏ לָּיו פְּ‏ תִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת לָּתֵ‏ ת עַ‏ ל

313

Torah Israelita

27 Fizeram também as túnicas de linho

fino, de obra tecida, para Aharôn e para

seus filhos, 28 e o turbante de linho fino, e

o ornato das tiaras de linho fino, e os

calções de linho fino torcido, 29 e o cinto

de linho fino torcido, e de azul, púrpura e

יהוה carmesim, obra de bordador, como

ordenara a Moshe.

[241 Fazendo a lâmina]

30 Fizeram também, de ouro puro, a

lâmina da coroa sagrada, e nela gravaram

uma inscrição como a gravura de um selo:

SANTO AELOHIM 31 . E a ela ataram

um cordão azul, para prendê-la à parte

superior do turbante, como יהוה ordenara

a Moshe.


יהוה

[242 O tabernáculo é completado]

32 Assim se acabou toda a obra do

Mishekan da tenda da revelação; e os

bney-ysraEL fizeram conforme tudo o que

fizeram. ordenara a Moshe; assim o יהוה

[243 Moshe aprova]

33 Depois trouxeram a Moshe o

Mishekan, a tenda e todos os seus

utensílios, os seus colchetes, as suas

tábuas, os seus travessões, as suas colunas

e as suas bases; 34 e a cobertura de peles

de carneiros tintas de vermelho, e a

cobertura de couro fino, e o véu do

reposteiro; 35 a aron do testemunho com

os seus varais, e o propiciatório; 36 a mesa

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

)32( וַתֵ‏ כֶל יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

כָּל עֲבֹדַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

וַיַעֲׂשּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו:‏

)33( וַיָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו | קְּ‏ רָּ‏ סָּ‏ יו

קְּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו בריחו ‏]בְּ‏ רִ‏ יחָּ‏ יו קרי[‏

וְּ‏ עַ‏ מֻׁדָּ‏ יו וַאֲדָּ‏ נָּיו:‏ )34( וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה

עוֹרֹת הָּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם הַ‏ מְּ‏ אָּ‏ דָּ‏ מִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עֹ‏ רֹת הַ‏ תְּ‏ חָּ‏ שִ‏ ים | וְּ‏ אֵ‏ ת פָּ‏ רֹכֶת

הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך:‏ )35( אֶ‏ ת אֲרֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת

בַ‏ דָּ‏ יו | וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת:‏ )36( אֶ‏ ת

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו וְּ‏ אֵ‏ ת לֶחֶ‏ ם

הַ‏ פָּנִים:‏ )37( אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ הֹרָּ‏ ה

אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ נֵרֹת הַ‏ מַ‏ עֲרָּ‏ כָּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

כֵלֶיהָּ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מָּ‏ אוֹר:‏ )38(

וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ זָּהָּ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים | וְּ‏ אֵ‏ ת

מָּ‏ סַ‏ ‏ְך פֶתַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏ )39( אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ כְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

לוֹ‏ אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו | אֶ‏ ת

הַ‏ כִ‏ יֹר וְּ‏ אֶ‏ ת כַנוֹ:‏ )40( אֵ‏ ת קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י

הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר אֶ‏ ת עַ‏ מֻׁדֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת אֲדָּ‏ נֶיהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך לְּ‏ שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר אֶ‏ ת מֵ‏ יתָּ‏ רָּ‏ יו

וִ‏ יתֵ‏ דֹתֶ‏ יהָּ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי עֲבֹדַ‏ ת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )41( אֶ‏ ת

314

Torah Israelita

com todos os seus utensílios, e os pães da

proposição; 37 a menorah puro com suas

lâmpadas todas em ordem, com todos os

seus utensílios, e o azeite para a luz; 38

também o altar de ouro, o óleo da unção e

o incenso aromático, e o reposteiro para a

porta da tenda; 39 o altar de bronze e o seu

crivo de bronze, os seus varais, e todos os

seus utensílios; a pia e a sua base; 40 as

cortinas do átrio, as suas colunas e as suas

bases, e o reposteiro para a porta do átrio,

as suas cordas e as suas estacas, e todos os

utensílios do serviço do Mishekan, para a

tenda da revelação; 41 as vestes finamente

tecidas para uso no ministério no lugar

kadosh, e as vestes sagradas para Aharôn,

o kohen, e as vestes para seus filhos, para

administrarem o sacerdócio. 42 Conforme

tudo o que יהוה ordenara a Moshe, assim

fizeram os bney-ysraEL toda a obra. 43 Viu,

Moshe toda a obra, e a tinham feito; como

ordenara, assim a fizeram; então

Moshe os abençoou.


יהוה


[244 As ordens para erguer o Mishekan]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 No primeiro

mês, no primeiro dia do mês, levantarás o

Mishekan a tenda da comunhão, 3 e porás

nele a aron do testemunho, e resguardaras

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ שְּ‏ רָּ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | אֶ‏ ת

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י בָּ‏ נָּיו לְּ‏ כַהֵ‏ ן:‏ )42( כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה | כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה:‏ )43( וַיַרְּ‏ א

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה וְּ‏ הִ‏ נֵה עָּ‏ ‏ׂשּו

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו |

וַיְּבָּ‏ רֶ‏ ‏ְך אֹ‏ תָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

Shemot capítulo 40


יוֹם הַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

לַחֹ‏ דֶ‏ ש | תָּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )3( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם אֵ‏ ת אֲרוֹן

הָּ‏ עֵ‏ דּות | וְּ‏ סַ‏ כֹתָּ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן אֶ‏ ת

הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת:‏ )4( וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן

וְּ‏ עָּ‏ רַ‏ כְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ כוֹ‏ | וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ עֲלֵיתָּ‏ אֶ‏ ת נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ : )5(

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ זָּהָּ‏ ב לִ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֲרוֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת | וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך

הַ‏ פֶ‏ תַ‏ ח לַמִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )6( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֵ‏ ת

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה | לִ‏ פְּ‏ נֵי פֶ‏ תַ‏ ח מִ‏ שְּ‏ כַן

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )7( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר בֵ‏ ין

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם

)2( בְּ‏

315

Torah Israelita

a aron com o véu. 4 Depois colocarás nele

a mesa, e porás em ordem o que se deve

pôr em ordem nela; também colocarás

nele a menorah, e acenderás as suas

lâmpadas. 5 E porás o altar de ouro para o

incenso diante da aron do testemunho;

então pendurarás o reposteiro da porta do

Mishekan. 6 E porás o altar do sacrifício

diante da porta do Mishekan da tenda da

revelação. 7 E porás a pia entre a tenda da

revelação e o altar, e nela deitarás água. 8

Depois levantarás as cortinas do átrio ao

redor, e pendurarás o reposteiro da porta

do átrio. 9 Então tomarás o óleo da unção

e ungirás o Mishekan, e tudo o que há nele;

e o santificarás, a ele e a todos os seus

móveis; e será kadosh. 10 Ungirás também

o altar do sacrifício, e todos os seus

utensílios, e santificarás o altar; e o altar

será santíssimo. 11 Então ungirás a pia e a

sua base, e a santificarás. 12 E farás chegar

Aharôn e seus filhos à porta da tenda da

revelação, e os lavarás com água. 13 E

vestirás Aharôn das vestes sagradas, e o

ungirás, e o santificarás, para que me

administre o sacerdócio. 14 Também farás

chegar seus filhos, e os vestirás de túnicas,

15 e os ungirás como ungiste a seu abba,

para que me administrem o sacerdócio, e

a sua unção lhes será por sacerdócio

vitalício pelas suas gerações. 16 E Moshe

fez conforme tudo o que יהוה lhe ordenou;

assim o fez.


מָּ‏ יִם:‏ )8( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר:‏ )9(

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ |

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו וְּ‏ הָּ‏ יָּה

קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )10( ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו | וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים:‏ )11( ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר

וְּ‏ אֶ‏ ת כַנוֹ‏ | וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ:‏ )12(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו אֶ‏ ל

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ צְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )13( וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

אֵ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ כִ‏ הֵ‏ ן לִ‏ י:‏ )14( וְּ‏ אֶ‏ ת

בָּ‏ נָּיו תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב | וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

כֻׁתֳנֹ‏ ת:‏ )15( ‏ּומָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר

מָּ‏ שַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ כִ‏ הֲנּו לִ‏ י |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לִ‏ הְּ‏ יֹת לָּהֶ‏ ם מָּ‏ שְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ם לִ‏ כְּ‏ הֻׁנַת

עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏ )16( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה |

כְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏

)17( וַיְּהִ‏ י בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שֵ‏ נִית בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש | הּוקַ‏ ם

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )18( וַיָּקֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת אֲדָּ‏ נָּיו וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת

קְּ‏ רָּ‏ שָּ‏ יו וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יחָּ‏ יו | וַיָּקֶ‏ ם אֶ‏ ת

עַ‏ מּודָּ‏ יו:‏ )19( וַיִ‏ פְּ‏ רֹׂש אֶ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

316

Torah Israelita

[245 O tabernáculo é erguido]

17 E no primeiro mês do segundo ano, no

primeiro dia do mês, o Mishekan foi

levantado. 18 Levantou, Moshe o

Mishekan: lançou as suas bases; armou as

suas tábuas e nestas meteu os seus

travessões; levantou as suas colunas; 19

estendeu a tenda por cima do Mishekan, e

pôs a cobertura da tenda sobre ela, em

cima, como יהוה lhe ordenara.

[246 Colocando a arca]

20 Então tomou o testemunho e pô-lo na

aron, ajustou à aron os varais, e pôs-lhe o

propiciatório em cima. 21 Depois

introduziu a aron no Beit HaMikdash, e

pendurou o véu do reposteiro, e assim

resguardou a aron do testemunho, como

ordenara. lhe יהוה

[247 Colocando a mesa]

22 Pôs também a mesa na tenda da

revelação, ao lado do Mishekan para o

norte, fora do véu, 23 e sobre ela pôs em

ordem o pão perante יהוה como יהוה lhe

ordenara.

[248 Colocando a lâmpada]

24 Pôs também na tenda da revelação a

menorah defronte da mesa, ao lado do

Mishekan para o sul, 25 e acendeu as

lâmpadas perante יהוה como יהוה lhe

ordenara.


עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

עָּ‏ לָּיו מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

)20( וַיִ‏ קַ‏ ח וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ דִ‏ ים

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן | וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֹן מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה:‏ )21( וַיָּבֵ‏ א אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֹן אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וַיָּׂשֶ‏ ם אֵ‏ ת פָּ‏ רֹכֶת

הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך וַיָּסֶ‏ ‏ְך עַ‏ ל אֲרוֹן הָּ‏ עֵ‏ דּות |

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)22( וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד עַ‏ ל יֶרֶ‏ ‏ְך הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן צָּ‏ פֹ‏ נָּה

| מִ‏ חּוץ לַפָּרֹכֶת:‏ )23( וַיַעֲרְֹך עָּ‏ לָּיו

עֵ‏ רֶ‏ ‏ְך לֶחֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

)24( וַיָּׂשֶ‏ ם יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד נֹ‏ כַח

הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן | עַ‏ ל יֶרֶ‏ ‏ְך הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן נֶגְּ‏ בָּ‏ ה:‏

)25( וַיַעַ‏ ל הַ‏ נֵרֹת לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | כַאֲשֶ‏ ר

( צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ זָּהָּ‏ ב בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

| לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת:‏ )27( וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר עָּ‏ לָּיו

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת סַ‏ מִ‏ ים | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת


)26

)28( וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך הַ‏ פֶ‏ תַ‏ ח

לַמִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )29( וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה

‏ׂשָּ‏ ם פֶ‏ תַ‏ ח מִ‏ שְּ‏ כַן אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וַיַעַ‏ ל

עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

317

Torah Israelita

[249 Colocando o altar de incenso]

26 Pôs o altar de ouro na tenda da

revelação diante do véu, 27 e sobre ele

queimou o incenso de especiarias

aromáticas, como יהוה lhe ordenara.

[250 O reposteiro e o altar]

28 Pendurou o reposteiro à: porta do

Mishekan, 29 e pôs o altar do sacrifício à

porta do Mishekan da tenda da revelação,

e sobre ele ofereceu o sacrifício e a

oferenda de cereais, como יהוה lhe

ordenara.

[251 Colocando o lavatório]

30 Depois: colocou a pia entre a tenda da

revelação e o altar, e nela deitou água para

a as abluções. 31 E junto dela Moshe, e

Aharôn e seus filhos lavaram as mãos e os

pés. 32 Quando entravam na tenda da

revelação, e quando chegavam ao altar,

lavavam-se, como יהוה ordenara a Moises.

[252 Montando o átrio]

33 Levantou também as cortinas do átrio

ao redor do Mishekan e do altar e

pendurou o reposteiro da porta do átrio.

Assim Moshe acabou a obra.

[253 A nuvem]

34 Então a nuvem cobriu a tenda da

revelação, e a kevod de יהוה encheu o

Mishekan; 35 de maneira que Moshe não


)30( וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר בֵ‏ ין

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וַיִ‏ תֵ‏ ן

שָּ‏ מָּ‏ ה מַ‏ יִם לְּ‏ רָּ‏ חְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )31( וְּ‏ רָּ‏ חֲצּו

מִ‏ מֶ‏ נּו מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו | אֶ‏ ת

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת רַ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם:‏ )32( בְּ‏ בָֹאם

אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ יִרְּ‏ חָּ‏ צּו | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

)33( וַיָּקֶ‏ ם אֶ‏ ת אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב לַמִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ לַמִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַיִ‏ תֵ‏ ן

אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר | וַיְּכַל מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ לָּאכָּה:‏

)34( וַיְּכַס הֶ‏ עָּ‏ נָּן אֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

‏ּוכְּ‏ בוֹד יהוה מָּ‏ לֵא אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏

)35( וְּ‏ ‏ֹלא יָּכֹל מֹ‏ שֶ‏ ה לָּבוֹא אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד כִ‏ י שָּ‏ כַן עָּ‏ לָּיו הֶ‏ עָּ‏ נָּן | ‏ּוכְּ‏ בוֹד

יהוה מָּ‏ לֵא אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )36(

‏ּובְּ‏ הֵ‏ עָּ‏ לוֹת הֶ‏ עָּ‏ נָּן מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יִסְּ‏ עּו

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | בְּ‏ כֹ‏ ל מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )37(

וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יֵעָּ‏ לֶה הֶ‏ עָּ‏ נָּן | וְּ‏ ‏ֹלא יִסְּ‏ עּו עַ‏ ד

יוֹם הֵ‏ עָּ‏ ‏ֹלתוֹ:‏ )38( כִ‏ י עֲנַן יהוה עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יוֹמָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ הְּ‏ יֶה לַיְּלָּה בוֹ‏

| לְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ כָּל

מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם:‏

318

Torah Israelita


podia entrar na tenda da revelação, uma

vez que a nuvem repousava sobre ela, e a

kevod de יהוה enchia o Mishekan. 36

Quando, a nuvem se levantava de sobre o

Mishekan, prosseguiam os bney-ysraEL,

em todas as suas jornadas; 37 se a nuvem,

porém, não se levantava, não caminhavam

até o dia em que ela se levantasse. 38

Porquanto a nuvem de יהוה estava de dia

sobre o Mishekan, e o fogo estava de noite

sobre ele, perante os olhos de toda a casa

de Yisra-EL, em todas as suas jornadas.

319

Torah Israelita

- Vayicra - Levíticos סֵ‏ פֶ‏ ר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

3 Vaycra - Levíticos

סֵ‏ פֶ‏ ר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

Sefer V ayicra

E chamou

Vaycrá - Levíticos Capítulo, 1

סֵ‏ פֶ‏ ר וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

24ª Porção: Vayicra – E ele chamou

Vayicra: E ele chamou

Porção semanal: Lv 1: 1-6: 7

Última leitura: Lv 6: 5-7

Conclusão: Is 43: 21- 44: 23

Salmo Shabat Vayicrah: 50

[254 Holocaustos de gado]

1 Naquele momento, chamou יהוה a

Moshe e, da tenda da revelação, lhe disse: 2

Fala aos bney-ysraEL e dize-lhes: Quando

יהוה algum de vocês oferecer oferenda a

oferecereis as suas ofertas do gado, isto é,

do gado vacum e das ovelhas. 3 190 Se a sua

oferenda for sacrifício de gado vacum,

oferecerá ele um macho sem defeito; à

porta da tenda da revelação o oferecerá,

Vayicrah capítulo 1

)1( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה

אֵ‏ לָּיו מֵ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לֵאמֹ‏ ר:‏ )2(

דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י יַקְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ כֶם קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ן

לַיהוָּה | מִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ צֹאן תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ נְּכֶם:‏ )3(

אִ‏ ם עֹ‏ לָּה קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר זָּכָּר

תָּ‏ מִ‏ ים יַקְּ‏ רִ‏ יבֶ‏ נּו | אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד יַקְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ רְּ‏ צֹנוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה:‏ )4( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך יָּדוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש

הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וְּ‏ נִרְּ‏ צָּ‏ ה לוֹ‏ לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו:‏ )5(

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת בֶ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

|

190

Lv 1:3 - 63 º Mandamento positivo: Feitio do sacrifício” olá’ – ‘Se for seu sacrifício ‘olá…’

320

Torah Israelita

para que ache favor perante 4 . Porá a

sua mão sobre a cabeça do sacrifício, e este

será aceito a favor dele, para a sua expiação.

5 Depois imolará o novilho perante יהוה ; e

os filhos de Aharôn, os kohanim, oferecerão

o sangue, e aspergirão o sangue em redor

sobre o altar que está à porta da tenda da

revelação. 6 Então esfolará o sacrifício, e o

partirá nos seus pedaços. 7 E os filhos de

Aharôn, o kohen, porão fogo sobre o altar,

pondo em ordem a lenha sobre o fogo; 8

também os filhos de Aharôn, os kohanim,

porão em ordem os pedaços, a cabeça e a

gordura, sobre a lenha que está no fogo em

cima do altar; 9 a fressura, porém, e as

pernas, ele as lavará com água; e o kohen

queimará tudo isso sobre o altar como

sacrifício, oferenda queimada, de aroma

‏.יהוה agradável a


יהוה

[255 Holocausto de pequenos animais]

10 Se a sua oferenda for sacrifício de gado

miúdo, seja das ovelhas seja das cabras,

oferecerá ele um macho sem defeito, 11 e o

imolará ao lado do altar que dá para o norte,

perante יהוה ; e os filhos de Aharôn, os

kohanim, aspergirão o sangue em redor

sobre o altar. 12 Então o partirá nos seus

pedaços, juntamente com a cabeça e a

gordura; e o kohen os porá em ordem sobre

a lenha que está no fogo sobre o altar; 13 a

fressura, porém, e as pernas, ele as lavará

com água; e o kohen oferecerá tudo isso, e

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ ם וְּ‏ זָּרְּ‏ קּו אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ ‏ַח

סָּ‏ בִ‏ יב אֲשֶ‏ ר פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )6(

וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ שִ‏ יט אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וְּ‏ נִתַ‏ ח אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

לִ‏ נְּתָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ : )7( וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֵ‏ ש עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ עָּ‏ רְּ‏ כּו

עֵ‏ צִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )8( וְּ‏ עָּ‏ רְּ‏ כּו בְּ‏ נֵי

‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים אֵ‏ ת הַ‏ נְּתָּ‏ חִ‏ ים אֶ‏ ת

הָּ‏ רֹאש וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּדֶ‏ ר | עַ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ :

)9( וְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ ‏ּוכְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ יו יִרְּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מָּ‏ יִם |

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כֹל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה

עֹ‏ לָּה אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחוֹחַ‏ לַיהוָּה:‏

)10( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ צֹאן קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏

מִ‏ ן הַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים אוֹ‏ מִ‏ ן הָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים לְּ‏ עֹ‏ לָּה |

זָּכָּר תָּ‏ מִ‏ ים יַקְּ‏ רִ‏ יבֶ‏ נּו:‏ )11( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט

אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל יֶרֶ‏ ‏ְך הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ צָּ‏ פֹ‏ נָּה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה | וְּ‏ זָּרְּ‏ קּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים

אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )12(

וְּ‏ נִתַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ נְּתָּ‏ חָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת רֹאש ‏ֹו

וְּ‏ אֶ‏ ת פִ‏ דְּ‏ רוֹ‏ | וְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ‏ְך הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )13( וְּ‏ הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ רָּ‏ עַ‏ יִם

יִרְּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

הַ‏ כֹל וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עֹ‏ לָּה הּוא

אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏

321

Torah Israelita

o queimará sobre o altar; sacrifício é,

oferenda queimada, de aroma agradável a

[256 Holocausto de pássaros]


for יהוה . Se a sua oferenda a 14 יהוה

sacrifício tirado de aves, então de rolas ou

de pombinhos oferecerá a sua oferenda. 15

E o kohen a trará ao altar, tirar-lhe-á a

cabeça e a queimará sobre o altar; e o seu

sangue será espremido na parede do altar;

16 e o seu papo com as suas penas tirará e

o lançará junto ao altar, para o lado do

oriente, no lugar da cinza; 17 e fendê-la-á

junto às suas asas, mas não a partirá; e o

kohen a queimará em cima do altar sobre a

lenha que está no fogo; sacrifício é,


. יהוה

)14( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ ן הָּ‏ עוֹף עֹ‏ לָּה קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏

לַיהוָּה | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ ן הַ‏ תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏ מִ‏ ן

בְּ‏ נֵי הַ‏ יוֹנָּה אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ:‏ )15(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ ‏ּומָּ‏ לַק

אֶ‏ ת רֹאשוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה |

וְּ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ ה דָּ‏ מוֹ‏ עַ‏ ל קִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )16(

וְּ‏ הֵ‏ סִ‏ יר אֶ‏ ת מֻׁרְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ בְּ‏ נֹ‏ צָּ‏ תָּ‏ ‏ּה |

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ לִ‏ יְך אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֵ‏ צֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה

אֶ‏ ל מְּ‏ קוֹם הַ‏ דָּ‏ שֶ‏ ן:‏ )17( וְּ‏ שִ‏ סַ‏ ע אֹ‏ תוֹ‏

בִ‏ כְּ‏ נָּפָּ‏ יו ‏ֹלא יַבְּ‏ דִ‏ יל וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר אֹ‏ תוֹ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש | עֹ‏ לָּה הּוא אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חַ‏ לַיה וָּה:‏



[257 A oblação]

1 191 Quando alguém fizer a יהוה uma

oferenda de cereais, a sua oferenda será de

flor de farinha; deitará nela azeite, e sobre

ela porá incenso; 2 e a trará aos filhos de

Aharôn, os kohanim, um dos quais lhe

tomará um punhado da flor de farinha e do

azeite com todo o incenso, e o queimará

)1( וְּ‏ נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן מִ‏ נְּחָּ‏ ה

לַיהוָּה סֹ‏ לֶת יִהְּ‏ יֶה קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | וְּ‏ יָּצַ‏ ק

עָּ‏ לֶיהָּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן וְּ‏ נָּתַ‏ ן עָּ‏ לֶיהָּ‏ לְּ‏ בֹנָּה:‏ )2(

וֶהֱבִ‏ יאָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים

וְּ‏ קָּ‏ מַ‏ ץ מִ‏ שָּ‏ ם מְּ‏ ‏ֹלא קֻׁ‏ מְּ‏ צוֹ‏ מִ‏ סָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ ‏ּה

‏ּומִ‏ שַ‏ מְּ‏ נָּּה עַ‏ ל כָּל לְּ‏ בֹנָּתָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה

אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏ )3(

191

Lv 2:1 - 67 º Mandamento positivo: Feitio do sacrifício ‘minchá’ – ‘E a alma que apresentar sacrifício minchá …’

322

Torah Israelita

sobre o altar por oferenda memorial,


3 . O que restar da oferenda de cereais

pertencerá a Aharôn e a seus filhos; é coisa

santíssima entre as ofertas queimadas a

[258 Oferenda cozida]


יהוה

יהוה

4 . Quando fizerdes oferenda de

cereais assada ao forno, será de bolos sem

fermento de flor de farinha, amassados

com azeite, e coscorões sem fermento

untados com azeite.

[259 Oferenda da frigideira]

5 E se a tua oferenda for oferenda de

cereais assada na assadeira, será de flor de

farinha sem fermento, amassada com

azeite. 6 Em pedaços a partirás, e sobre ela

deitarás azeite; é oferenda de cereais.

יהוה

[260 Oferenda frita na panela]

7 E se a tua oferenda for oferenda de

cereais cozida na frigideira, far-se-á de flor

יהוה de farinha com azeite. 8 Então trarás a

a oferenda de cereais que for feita destas

coisas; e será apresentada ao kohen, o qual

a levará ao altar. 9 E o kohen tomará da

oferenda de cereais o memorial dela, e o

queimará sobre o altar; é oferenda

queimada, de aroma agradável a 10 .

E o que restar da oferenda de cereais

pertencerá a Aharôn e a seus filhos; é coisa

santíssima entre as ofertas queimadas a

11 . Nenhuma oferenda de cereais, que

וְּ‏ הַ‏ נוֹתֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ ן הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו | קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י

4( וְּ‏ כִ‏ י תַ‏ קְּ‏ רִ‏ ב קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן מִ‏ נְּחָּ‏ ה יהוה

מַ‏ אֲפֵ‏ ה תַ‏ נּור | סֹ‏ לֶת חַ‏ לוֹת מַ‏ צֹת

בְּ‏ לּוֹלת בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ּורְּ‏ קִ‏ יקֵ‏ י מַ‏ צוֹת

)5( וְּ‏ אִ‏ ם מְּ‏ שֻׁחִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן:‏

מִ‏ נְּחָּ‏ ה עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲבַ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נֶָך | סֹ‏ לֶת

בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן מַ‏ צָּ‏ ה תִ‏ הְּ‏ יֶה:‏ )6(

פָּ‏ תוֹת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה פִ‏ תִ‏ ים וְּ‏ יָּצַ‏ קְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏

)7( וְּ‏ אִ‏ ם שָּ‏ מֶ‏ ן | מִ‏ נְּחָּ‏ ה הִ‏ וא:‏

מִ‏ נְּחַ‏ ת מַ‏ רְּ‏ חֶ‏ שֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נֶָך | סֹ‏ לֶת

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה:‏ )8( וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ לֶה לַיהוָּה

| וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ גִ‏ ישָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )9( וְּ‏ הֵ‏ רִ‏ ים הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ן

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה אֶ‏ ת ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה | אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ ‏ַח

לַיהוָּה:‏ )10( וְּ‏ הַ‏ נוֹתֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ ן

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו | קֹ‏ דֶ‏ ש

יהוה

: (

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י יהוה:‏ )11( כָּל

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה ‏ֹלא

תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה חָּ‏ מֵ‏ ץ | כִ‏ י כָּל ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ר וְּ‏ כָּל

דְּ‏ בַ‏ ש ‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ טִ‏ ירּו מִ‏ מֶ‏ נּו אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה:‏ )12( קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן רֵ‏ אשִ‏ ית

תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אֹ‏ תָּ‏ ם לַיהוָּה | וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

‏ֹלא יַעֲלּו לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ : )13( וְּ‏ כָּל

קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן מִ‏ נְּחָּ‏ תְּ‏ ‏ָך בַ‏ מֶ‏ לַח תִ‏ מְּ‏ לָּח וְּ‏ ‏ֹלא

323

Torah Israelita

fizerdes a יהוה será preparada com

fermento; porque não queimareis

fermento algum nem mel algum como

oferenda queimada a 12 . Como

; יהוה oferenda de primícias oferecereis a

mas sobre o altar não subirão por aroma

agradável. 13 Todas as suas ofertas de

192

cereais temperarás com sal; não deixarás

faltar a elas o sal do pacto do teu Criador;

em todas as tuas ofertas oferecerás sal.


יהוה

[261 Oferenda dos primeiros grãos]

14 Se fizeres a יהוה oferenda de cereais de

primícias, oferecerás, como oferenda de

cereais das tuas primícias, espigas tostadas

ao fogo, isto é, o grão trilhado de espigas

verdes. 15 Sobre ela deitarás azeite, e lhe

porás por cima incenso; é oferenda de

cereais. 16 O kohen queimará o memorial

dela, isto é, parte do grão trilhado e parte do

azeite com todo o incenso; é oferenda

. יהוה queimada a


[262 Oferenda de pazes de gado]

1 Se a oferenda de alguém for sacrifício

pacífico: se a fizer de gado vacum, seja

macho ou fêmea, oferecerá sem defeito

diante de 2 ; porá a mão sobre a

cabeça da sua oferenda e a imolará à porta

תַ‏ שְּ‏ בִ‏ ית מֶ‏ לַח בְּ‏ רִ‏ ית אֱֹלהֶ‏ יָך מֵ‏ עַ‏ ל

מִ‏ נְּחָּ‏ תֶ‏ ‏ָך | עַ‏ ל כָּל קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נְָּך תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

14( וְּ‏ אִ‏ ם תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ נְּחַ‏ ת מֶ‏ לַ‏

בִ‏ כּורִ‏ ים לַיהוָּה | ‏ָאבִ‏ יב קָּ‏ לּוי בָּ‏ אֵ‏ ש

גֶרֶ‏ ‏ׂש כַרְּ‏ מֶ‏ ל תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֵ‏ ת מִ‏ נְּחַ‏ ת

בִ‏ כּורֶ‏ יָך:‏ )15( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏ לְּ‏ בֹנָּה | מִ‏ נְּחָּ‏ ה הִ‏ וא:‏

)16( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה

מִ‏ גִ‏ רְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ‏ּה ‏ּומִ‏ שַ‏ מְּ‏ נָּּה עַ‏ ל כָּל לְּ‏ בֹנָּתָּ‏ ‏ּה |

אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏

יהוה

( ח:‏


)1( וְּ‏ אִ‏ ם זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמִ‏ ים קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | אִ‏ ם

מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר הּוא מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אִ‏ ם זָּכָּר אִ‏ ם

נְּקֵ‏ בָּ‏ ה תָּ‏ מִ‏ ים יַקְּ‏ רִ‏ יבֶ‏ נּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)2( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך יָּדוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏

‏ּושְּ‏ חָּ‏ טוֹ‏ פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ זָּרְּ‏ קּו

בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )3( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ זֶבַ‏ ח

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה | אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב

הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ חֵ‏ לֶב

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב:‏ )4( וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עֲלֵהֶ‏ ן

192

Lv 2:13 - 62 º Mandamento positivo: Salgar todos os sacrifícios – ‘Sobre todo sacrifício, sal…’

324

Torah Israelita

da tenda da revelação; e os filhos de

Aharôn, os kohanim, aspergirão o sangue

sobre o altar em redor. 3 Então, do sacrifício

de oferenda pacífica, fará uma oferenda

queimada a יהוה ; a gordura que cobre a

fressura, sim, toda a gordura que está sobre

ela, 4 os dois rins e a gordura que está sobre

eles, e a que está junto aos lombos, e o

redenho que está sobre o fígado,

juntamente com os rins, ele os tirará. 5 E os

filhos de Aharôn queimarão isso sobre o

altar, em cima do sacrifício que está sobre a

lenha no fogo; é oferenda queimada, de

aroma agradável a

[263 Oferendas de pazes de rebanho]


. E se a sua oferenda por sacrifício 6 יהוה

pacífico a יהוה for de gado miúdo, seja

macho ou fêmea, sem defeito o oferecerá.

7 Se oferecer um cordeiro por sua oferenda,

oferecê-lo-á perante 8 ; e porá a mão

sobre a cabeça da sua oferenda, e a imolará

diante da tenda da revelação; e os filhos de

Aharôn aspergirão o sangue sobre o altar

em redor. 9 Então, do sacrifício de oferenda

pacífica, fará uma oferenda queimada a

; a gordura da oferenda, a cauda gorda יהוה

inteira, tirá-la-á junto ao espinhaço; e a

gordura que cobre a fressura, sim, toda a

gordura que está sobre ela, 10 os dois rins e

a gordura que está sobre eles, e a que está

junto aos lombos, e o redenho que está

sobre o fígado, juntamente com os rins, tirá-

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ סָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת

עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לָּיוֹת יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏

)5( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ ירּו אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ לָּה אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ צִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש | אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏

)6( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ צֹאן קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לְּ‏ זֶבַ‏ ח

שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה | זָּכָּר אוֹ‏ נְּקֵ‏ בָּ‏ ה

תָּ‏ מִ‏ ים יַקְּ‏ רִ‏ יבֶ‏ נּו:‏ )7( אִ‏ ם כֶׂשֶ‏ ב הּוא

מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תוֹ‏

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )8( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל

רֹאש קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ זָּרְּ‏ קּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת

דָּ‏ מוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )9(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏ הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ יָּה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה

לְּ‏ עֻׁמַ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ צֶ‏ ה יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב

הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ חֵ‏ לֶב

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב:‏ )10( וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י

הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עֲלֵהֶ‏ ן

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ סָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת

עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏

)11( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ ירוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה |

לֶחֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏

)12( וְּ‏ אִ‏ ם עֵ‏ ז קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבוֹ‏

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )13( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדוֹ‏

יהוה

325

Torah Israelita

los-á. 11 E o kohen queimará isso sobre o

altar; é o alimento da oferenda queimada a

[264 Oferendas de pazes de cabras]

cabra, E se a sua oferenda for uma יהוה . 12

perante יהוה a oferecerá; 13 e lhe porá a

mão sobre a cabeça, e a imolará diante da

tenda da revelação; e os filhos de Aharôn

aspergirão o sangue da cabra sobre o altar

em redor. 14 Depois oferecerá dela a sua

oferenda, isto é, uma oferenda queimada a

sim, ; a gordura que cobre a fressura, יהוה

toda a gordura que está sobre ela, 15 os dois

rins e a gordura que está sobre eles, e a que

está junto aos lombos, e o redenho que está

sobre o fígado, juntamente com os rins, tirálos-á.

16 E o kohen queimará isso sobre o

altar; é o alimento da oferenda queimada,

de aroma agradável. Toda a gordura

pertencerá a 17 . Estatuto vitalício,

pelas suas gerações, em todas as suas

habitações, será isto: nenhuma gordura

nem sangue algum comereis.


עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ זָּרְּ‏ קּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏

עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )14( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

מִ‏ מֶ‏ נּו קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה | אֶ‏ ת

הַ‏ חֵ‏ לֶב הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב:‏ )15( וְּ‏ אֵ‏ ת

שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר

עֲלֵהֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ סָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת

יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏ )16( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ ירָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה | לֶחֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ ‏ַח

כָּל חֵ‏ לֶב לַיהוָּה:‏ )17( חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם בְּ‏ כֹל מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם | כָּל

חֵ‏ לֶב וְּ‏ כָּל דָּ‏ ם ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו:‏

יהוה



)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר

נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תֶ‏ חֱטָּ‏ א בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה מִ‏ כֹל

מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ינָּה |

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה מֵ‏ ‏ַאחַ‏ ת מֵ‏ הֵ‏ נָּה:‏ )3( אִ‏ ם

הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מָּ‏ שִ‏ יחַ‏ יֶחֱטָּ‏ א לְּ‏ אַ‏ שְּ‏ מַ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב עַ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ טָּ‏ א פַר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר תָּ‏ מִ‏ ים לַיהוָּה

326

Torah Israelita


[265 Oferendas de pecado para o sumo

sacerdote]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Fala aos bneyysraEL,

dizendo: Se alguém errar por

ignorância com relação a qualquer das

coisas que יהוה ordenou que não se

fizessem, fazendo qualquer delas; 3 se for o

kohen ungido que errar, assim tornando o

povo culpado, oferecerá a יהוה pelo erro

que cometeu, um novilho sem defeito

como oferenda pelo erro. 4 Trará o novilho

יהוה à porta da tenda da revelação, perante

; porá a mão sobre a cabeça do novilho e o

imolará perante 5 . Então o kohen

ungido tomará do sangue do novilho, e o

trará à tenda da revelação; 6 e, molhando o

dedo no sangue, aspergirá do sangue sete

vezes perante יהוה diante do véu do lugar

sagrado. 7 Também o kohen porá daquele


יהוה

sangue perante יהוה sobre as pontas do

altar do incenso aromático, que está na

tenda da revelação; e todo o resto do

sangue do novilho derramará à base do

altar do sacrifício, que está à porta da tenda

da revelação. 8 E tirará toda a gordura do

novilho da oferenda pelo erro; a gordura

que cobre a fressura, sim, toda a gordura

que está sobre ela, 9 os dois rins e a gordura

que está sobre eles, e a que está junto aos

lombos, e o redenho que está sobre o

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏ )4( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ ר אֶ‏ ל

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש הַ‏ פָּר

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הַ‏ פָּר לִ‏ פְּ‏ נֵי

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מָּ‏ שִ‏ יחַ‏ מִ‏ דַ‏ ם הַ‏ פָּר |

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )6(

וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ בַ‏ דָּ‏ ם |

|

יהוה:‏ )5(

וְּ‏ הִ‏ זָּה מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי פָּ‏ רֹכֶת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )7(

וְּ‏ נָּתַ‏ ן הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נוֹת

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח קְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל דַ‏ ם

הַ‏ פָּ‏ ר יִשְּ‏ פֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ל יְּסוֹד מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה

אֲשֶ‏ ר פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )8( וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל חֵ‏ לֶב פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את יָּרִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נּו |

אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת

כָּל הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב:‏ )9(

וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר

עֲלֵיהֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ סָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לָּיוֹת

יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏ )10( כַאֲשֶ‏ ר יּורַ‏ ם מִ‏ שוֹר

זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ ירָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

עַ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )11( וְּ‏ אֶ‏ ת עוֹר

הַ‏ פָּ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ל

כְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ יו | וְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ ‏ּופִ‏ רְּ‏ שוֹ:‏ )12(

וְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת כָּל הַ‏ פָּר אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם טָּ‏ הוֹר אֶ‏ ל שֶ‏ פֶ‏ ‏ְך

327

Torah Israelita

fígado, juntamente com os rins, tirá-los-á,

10 assim como se tira do boi do sacrifício

pacífico; e o kohen os queimará sobre o

altar do sacrifício. 11 Mas o couro do

novilho, e toda a sua carne, com a cabeça,

as pernas, a fressura e o excremento, 12

enfim, o novilho todo, levá-lo-á para fora do

acampamento a um lugar limpo, em que se

lança a cinza, e o queimará sobre a lenha;

onde se lança a cinza, aí se queimará.

[266 Oferenda de pecado para a

comunidade]

13 Se toda a congregação de Yisra-EL

193

errar, sendo isso oculto aos olhos da

assembleia, e eles tiverem feito qualquer de

todas as coisas que יהוה ordenou que não

se fizessem, assim tornando-se culpados;

14 quando o erro que cometeram for

conhecido, a assembleia oferecerá um

novilho como oferenda pelo erro, e o trará

diante da tenda da revelação. 15 Os

longevos da congregação porão as mãos

sobre a cabeça do novilho perante יהוה ; e

imolar-se-á o novilho perante 16 .

Então o kohen ungido trará do sangue do

novilho à tenda da revelação; 17 e o kohen

molhará o dedo no sangue, e o aspergirá

sete vezes perante יהוה diante do véu. 18 E

do sangue porá sobre as pontas do altar,

que está perante יהוה na tenda da


הַ‏ דֶ‏ שֶ‏ ן וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל עֵ‏ צִ‏ ים בָּ‏ אֵ‏ ש

| עַ‏ ל שֶ‏ פֶ‏ ‏ְך הַ‏ דֶ‏ שֶ‏ ן יִשָּ‏ רֵ‏ ף:‏

)13( וְּ‏ אִ‏ ם כָּל עֲדַ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִשְּ‏ גּו

וְּ‏ נֶעְּ‏ לַם דָּ‏ בָּ‏ ר מֵ‏ עֵ‏ ינֵי הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו

‏ַאחַ‏ ת מִ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ינָּה וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ מּו:‏ )14( וְּ‏ נוֹדְּ‏ עָּ‏ ה

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טְּ‏ אּו עָּ‏ לֶיהָּ‏ |

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל פַ‏ ר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יאּו אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )15( וְּ‏ סָּ‏ מְּ‏ כּו זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הַ‏ פָּ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה | וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)16( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מָּ‏ שִ‏ יחַ‏ מִ‏ דַ‏ ם

הַ‏ פָּ‏ ר | אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )17( וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם | וְּ‏ הִ‏ זָּה

שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֵ‏ ת פְּ‏ נֵי

הַ‏ פָּ‏ רֹכֶת:‏ )18( ‏ּומִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם יִתֵ‏ ן עַ‏ ל

קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דָּ‏ ם

יִשְּ‏ פֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ל יְּסוֹד מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה אֲשֶ‏ ר

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )19( וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏ יָּרִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נּו | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )20( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לַפָּ‏ ר

כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את כֵן

יהוה

193

Lv 4:13 - 68 º Mandamento positivo: Trazer ao Bet Din um sacrifício, caso hajam cometido um erro na promulgação de alguma toráh – ‘Se todo o povo

de Israel errar…’

328

Torah Israelita

revelação; e todo o resto do sangue

derramará à base do altar do sacrifício, que

está diante da tenda da revelação. 19 E

tirará dele toda a sua gordura, e queimá-laá

sobre o altar. 20 Assim fará com o novilho;

como fez ao novilho da oferenda pelo erro,

assim fará a este; e o kohen fará expiação

por eles, e eles serão perdoados. 21 Depois

levará o novilho para fora do

acampamento, e o queimará como

queimou o primeiro novilho; é oferenda

pelo erro da assembleia.

[267 Oferendas de pecado para o rei]

22 Quando um príncipe errar, fazendo por

ignorância qualquer das coisas que יהוה seu

Poderoso ordenou que não se fizessem, e

assim se tornar culpado; 23 se o erro que

cometeu lhe for notificado, então trará por

sua oferenda um bode, sem defeito; 24

porá a mão sobre a cabeça do bode e o

imolará no lugar em que se imola o

sacrifício, perante יהוה ; é oferenda pelo

erro. 25 Depois o kohen, com o dedo,

tomará do sangue da oferenda pelo erro e

pô-lo-á sobre as pontas do altar do

sacrifício; então o resto do sangue

derramará à base do altar do sacrifício. 26

Também queimará sobre o altar toda a sua

gordura como a gordura do sacrifício da

oferenda pacífica; assim o kohen fará por

ele expiação do seu erro, e ele será

perdoado.


יַעֲׂשֶ‏ ה לוֹ‏ | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עֲלֵהֶ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לָּהֶ‏ ם:‏ )21( וְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת

הַ‏ פָּ‏ ר אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף אֹ‏ תוֹ‏

כַאֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף אֵ‏ ת הַ‏ פָּר הָּ‏ רִ‏ אשוֹן |

חַ‏ טַ‏ את הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל הּוא:‏

)22( אֲשֶ‏ ר נָּׂשִ‏ יא יֶחֱטָּ‏ א | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת מִ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֱֹלהָּ‏ יו

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ינָּה בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם:‏

)23( אוֹ‏ הוֹדַ‏ ע אֵ‏ לָּיו חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ טָּ‏ א בָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר

עִ‏ זִ‏ ים זָּכָּר תָּ‏ מִ‏ ים:‏ )24( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך יָּדוֹ‏

עַ‏ ל רֹאש הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֹ‏ תוֹ‏

בִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | חַ‏ ‏ָּטאת הּוא:‏ )25(

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דַ‏ ם הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏ יִשְּ‏ פֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ל יְּסוֹד

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )26( וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏

יַקְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה כְּ‏ חֵ‏ לֶב זֶבַ‏ ח

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן

מֵ‏ חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ:‏

)27( וְּ‏ אִ‏ ם נֶפֶ‏ ש ‏ַאחַ‏ ת תֶ‏ חֱטָּ‏ א

בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה מֵ‏ עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | בַ‏ עֲׂשֹתָּ‏ ‏ּה

‏ַאחַ‏ ת מִ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ינָּה וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם:‏ )28( אוֹ‏ הוֹדַ‏ ע

אֵ‏ לָּיו חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א | וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא

329

Torah Israelita

[268 Oferendas de pecado para pessoas

comuns]

27 E se alguém no meio da plebe errar por

ignorância, fazendo qualquer das coisas que

ordenou que não se fizessem, e assim יהוה

se tornar culpado; 28 se o erro que cometeu

lhe for notificado, então trará por sua

oferenda uma cabra, sem defeito, pelo erro

cometido; 29 porá a mão sobre a cabeça da

oferenda pelo erro, e a imolará no lugar do

sacrifício. 30 Depois o kohen, com o dedo,

tomará do sangue da oferenda, e o porá

sobre as pontas do altar do sacrifício; e todo

o resto do sangue derramará à base do

altar. 31 Tirará toda a gordura, como se tira

a gordura do sacrifício pacífico, e a

queimará sobre o altar, por aroma

agradável a יהוה ; e o kohen fará expiação

por ele, e ele será perdoado.

[269 Cordeiros como oferendas de

pecado]

32 Ou, se pela sua oferenda trouxer uma

cordeira como oferenda pelo erro, sem

defeito a trará; 33 porá a mão sobre a

cabeça da oferenda pelo erro, e a imolará

por oferenda pelo erro, no lugar em que se

imola o sacrifício. 34 Depois o kohen, com o

dedo, tomará do sangue da oferenda pelo

erro, e o porá sobre as pontas do altar do

sacrifício; então todo o resto do sangue da

oferenda derramará à base do altar. 35

Tirará toda a gordura, como se tira a


קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ ‏ׂשְּ‏ עִ‏ ירַ‏ ת עִ‏ זִ‏ ים תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה

נְּקֵ‏ בָּ‏ ה עַ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א:‏

)29( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את

בִ‏ מְּ‏ קוֹם הָּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )30( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן

מִ‏ דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ ת

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה יִשְּ‏ פֹ‏ ‏ְך

אֶ‏ ל יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )31( וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

חֶ‏ לְּ‏ בָּ‏ ‏ּה יָּסִ‏ יר כַאֲשֶ‏ ר הּוסַ‏ ר חֵ‏ לֶב

מֵ‏ עַ‏ ל זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏

לַיהוָּה | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ נִסְּ‏ לַח

לוֹ:‏

)32( וְּ‏ אִ‏ ם כֶבֶ‏ ‏ׂש יָּבִ‏ יא קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את | נְּקֵ‏ בָּ‏ ה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה יְּבִ‏ יאֶ‏ נָּה:‏

)33( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ עַ‏ ל רֹאש

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את

בִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה:‏

)34( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דַ‏ ם הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נֹ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח

הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה יִשְּ‏ פֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ל

יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )35( וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

חֶ‏ לְּ‏ בָּ‏ ה יָּסִ‏ יר כַאֲשֶ‏ ר יּוסַ‏ ר חֵ‏ לֶב

הַ‏ כֶׂשֶ‏ ב מִ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל אִ‏ שֵ‏ י

330

Torah Israelita

gordura do cordeiro do sacrifício pacífico e a

queimará sobre o altar, em cima das ofertas

queimadas de יהוה ; assim o kohen fará por

ele expiação do erro que cometeu, e ele

será perdoado.


יהוה | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל

חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ:‏



[270 A oferenda de culpa ajustável]

1 194 Se alguém, tendo-se ajuramentado

como testemunha, errar por não denunciar

o que viu, ou o que soube, levará a sua

transgressão. 2 195 Se alguém tocar alguma

coisa imunda, seja cadáver de besta-fera

imunda, seja cadáver de gado impuro, seja

cadáver de réptil impuro, embora faça sem

se aperceber, contudo será ele impuro e

culpado. 3 Se alguém, sem se aperceber

tocar a imundícia de um homem, seja qual

for a imundícia com que este se tornar

impuro, quando o souber será culpado. 4 Se

alguém, sem se aperceber, jurar

temerariamente com os seus lábios fazer

)1( וְּ‏ נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תֶ‏ חֱטָּ‏ א וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עָּ‏ ה קוֹל

‏ָאלָּה וְּ‏ הּוא עֵ‏ ד אוֹ‏ רָּ‏ ‏ָאה אוֹ‏ יָּדָּ‏ ע |

אִ‏ ם לוֹא יַגִ‏ יד וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א עֲוֹנוֹ:‏ )2( אוֹ‏

נֶפֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר תִ‏ גַע בְּ‏ כָּל דָּ‏ בָּ‏ ר טָּ‏ מֵ‏ א אוֹ‏

בְּ‏ נִבְּ‏ לַת חַ‏ יָּה טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה אוֹ‏ בְּ‏ נִבְּ‏ לַת

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה אוֹ‏ בְּ‏ נִבְּ‏ לַת שֶ‏ רֶ‏ ץ

טָּ‏ מֵ‏ א | וְּ‏ נֶעְּ‏ לַם מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ הּוא טָּ‏ מֵ‏ א

וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם:‏ )3( אוֹ‏ כִ‏ י יִגַע בְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ַאת

‏ָאדָּ‏ ם לְּ‏ כֹל טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר יִטְּ‏ מָּ‏ א בָּ‏ ‏ּה

| וְּ‏ נֶעְּ‏ לַם מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ הּוא יָּדַ‏ ע וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם:‏

)4( אוֹ‏ נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע לְּ‏ בַ‏ טֵ‏ א

בִ‏ ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תַ‏ יִם לְּ‏ הָּ‏ רַ‏ ע אוֹ‏ לְּ‏ הֵ‏ יטִ‏ יב לְּ‏ כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר יְּבַ‏ טֵ‏ א הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם בִ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה וְּ‏ נֶעְּ‏ לַם

מִ‏ מֶ‏ נּו | וְּ‏ הּוא יָּדַ‏ ע וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם לְּ‏ ‏ַאחַ‏ ת

מֵ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )5( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יֶאְּ‏ שַ‏ ם לְּ‏ ‏ַאחַ‏ ת

מֵ‏ אֵ‏ לֶה | וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ וַדָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א

194

Lv 5:1 - 69 º Mandamento positivo: Apresentar a pessoa que transgrediu um mandamento negativo sobre o qual incorre em pena de ‘carêt’, caso haja

transgredido inconscientemente – ‘quanto à alma que errar…’.

Lv 5:1 - 178 º Mandamento positivo: Testemunhar no tribunal quem tiver testemunho de algo – ‘…e ele é testemunha, ou viu ou soube…’.

195

Nm 5:2 - 31º Mandamento positivo: Enviar os impuros do meio do acampamento da ‘Shekhiná’ , isto é, do Templo – ‘Enviarão do acampamento todo o

que tenha ‘tzará’at’ e todo o que tenha fluxo, e todo o que esteja impuro…’

331

Torah Israelita

mal ou fazer bem, em tudo o que o homem

pronunciar temerariamente com

juramento, quando o souber, culpado será

numa destas coisas. 5 Deverá, quando for

culpado numa destas coisas, confessar

aquilo em que houver erro. 6 E como sua

oferenda pela culpa, ele trará a יהוה pelo

erro que cometeu, uma fêmea de gado

miúdo; uma cordeira, ou uma cabrinha,

trará como oferenda pelo erro; e o kohen

fará por ele expiação do seu erro. 7 Mas, se

as suas posses não bastarem para gado

miúdo, então trará a יהוה como sua

oferenda pela culpa por aquilo em que

houver erro, duas rolas, ou dois pombinhos;

um como oferenda pelo erro, e o outro

como sacrifício; 8 e os trará ao kohen, o qual

oferecerá primeiro aquele que é para a

oferenda pelo erro, e com a unha lhe

fenderá a cabeça junto ao pescoço, mas não

o partirá; 9 e do sangue da oferenda pelo

erro aspergirá sobre a parede do altar,

porém o que restar, daquele sangue

espremer-se-á à base do altar; é oferenda

pelo erro. 10 E do outro fará sacrifício

conforme a ordenança; assim o kohen fará

expiação por ele do erro que cometeu, e ele

será perdoado.

[271 Oblação por culpa]

11 196 Se, porém, as suas posses não

bastarem para duas rolas, ou dois


עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )6( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת אֲשָּ‏ מוֹ‏

לַיהוָּה עַ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א

נְּקֵ‏ בָּ‏ ה מִ‏ ן הַ‏ צֹאן כִ‏ ‏ׂשְּ‏ בָּ‏ ה אוֹ‏ ‏ׂשְּ‏ עִ‏ ירַ‏ ת

עִ‏ זִ‏ ים לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן

מֵ‏ חַ‏ טָּ‏ אתוֹ:‏ )7( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ גִ‏ יַע יָּדוֹ‏

דֵ‏ י ‏ׂשֶ‏ ה וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת אֲשָּ‏ מוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ טָּ‏ א שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏ שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה

לַיהוָּה | אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )8( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר לַחַ‏ טָּ‏ את

רִ‏ אשוֹנָּה | ‏ּומָּ‏ לַק אֶ‏ ת רֹאשוֹ‏ מִ‏ מּול

עָּ‏ רְּ‏ פוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יַבְּ‏ דִ‏ יל:‏ )9( וְּ‏ הִ‏ זָּה מִ‏ דַ‏ ם

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את עַ‏ ל קִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָאר

בַ‏ דָּ‏ ם יִמָּ‏ צֵ‏ ה אֶ‏ ל יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ |

חַ‏ טָּ‏ את הּוא:‏ )10( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ נִי

יַעֲׂשֶ‏ ה עֹ‏ לָּה כַמִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו

הַ‏ כֹהֵ‏ ן מֵ‏ חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א וְּ‏ נִסְּ‏ לַח

11( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ‏

לִ‏ שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏ לִ‏ שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א

עֲׂשִ‏ ירִ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פָּ‏ ה סֹ‏ לֶת לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את | ‏ֹלא

יָּׂשִ‏ ים עָּ‏ לֶיהָּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן וְּ‏ ‏ֹלא יִתֵ‏ ן עָּ‏ לֶי ‏ָּה

לְּ‏ בֹנָּה כִ‏ י חַ‏ טָּ‏ את הִ‏ יא:‏ )12(

וֶהֱבִ‏ יאָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ קָּ‏ מַ‏ ץ הַ‏ כֹהֵ‏ ן

מִ‏ מֶ‏ נָּה מְּ‏ לוֹא קֻׁ‏ מְּ‏ צוֹ‏ אֶ‏ ת ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ה

( לוֹ:‏

196

Lv 5:1-11 - 72 º Mandamento positivo: Sacrifício ”olê veiorêd’ – ‘Caso não alcance sua mão…’

332

Torah Israelita

pombinhos, então, como oferenda por

aquilo em que houver erro, trará a décima

parte duma efa de flor de farinha como

oferenda pelo erro; não lhe deitará azeite

nem lhe porá em cima incenso, uma vez

que é oferenda pelo erro; 12 e o trará ao

kohen, o qual lhe tomará um punhado

como o memorial da oferenda, e a

queimará sobre o altar em cima das ofertas

queimadas de יהוה ; é oferenda pelo erro.

13 Assim o kohen fará por ele expiação do

seu erro, que houver cometido em alguma

destas coisas, e ele será perdoado; e o

restante pertencerá ao kohen, como a

oferenda de cereais.

[272 Sacrifício da malversação]

14 Disse mais יהוה a Moshe: 15 Se alguém

cometer uma transgressão, e errar por

ignorância nas coisas sagradas de

então trará a יהוה como a sua oferenda pela

culpa, um carneiro sem defeito, do

rebanho, conforme a tua avaliação em

siclos de prata, segundo o siclo do lugar

sagrado, para oferenda pela culpa. 16 Assim

fará restituição pelo erro que houver

cometido na coisa sagrada, e ainda lhe

acrescentará a quinta parte, e a dará ao

kohen; e com o carneiro da oferenda pela

culpa, o kohen fará expiação por ele, e ele

será perdoado.


יהוה

[273 Oferenda por culpa questionável]

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל אִ‏ שֵ‏ י יהוה |

חַ‏ טָּ‏ את הִ‏ וא:‏ )13( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו

הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א

מֵ‏ ‏ַאחַ‏ ת מֵ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ‏ | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

)14( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר לַכֹהֵ‏ ן כַמִ‏ נְּחָּ‏ ה:‏

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏ )15( נֶפֶ‏ ש

כִ‏ י תִ‏ מְּ‏ עֹ‏ ל מַ‏ עַ‏ ל וְּ‏ חָּ‏ טְּ‏ ‏ָאה בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה

מִ‏ קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י יהוה | וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת אֲשָּ‏ מ ‏ֹו

לַיהוָּה ‏ַאיִל תָּ‏ מִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ צֹאן

בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך כֶסֶ‏ ף שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לְּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם:‏ )16( וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

חָּ‏ טָּ‏ א מִ‏ ן הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש יְּשַ‏ לֵם וְּ‏ אֶ‏ ת

חֲמִ‏ ישִ‏ תוֹ‏ יוֹסֵ‏ ף עָּ‏ לָּיו וְּ‏ נָּתַ‏ ן אֹ‏ תוֹ‏

לַכֹהֵ‏ ן | וְּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן יְּכַפֵר עָּ‏ לָּיו בְּ‏ אֵ‏ יל

הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ:‏

)17( וְּ‏ אִ‏ ם נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תֶ‏ חֱטָּ‏ א וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת מִ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ינָּה | וְּ‏ ‏ֹלא יָּדַ‏ ע וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א

עֲוֹנוֹ:‏ )18( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא ‏ַאיִל תָּ‏ מִ‏ ים מִ‏ ן

הַ‏ צֹאן בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן |

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל שִ‏ גְּ‏ גָּתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

שָּ‏ גָּג וְּ‏ הּוא ‏ֹלא יָּדַ‏ ע וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ:‏

)19( אָּ‏ שָּ‏ ם הּוא | אָּ‏ שֹם אָּ‏ שַ‏ ם

לַיהוָּה:‏

)20( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

לֵאמֹ‏ ר:‏ )21( נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תֶ‏ חֱטָּ‏ א

333

Torah Israelita

17 197 Se alguém errar, fazendo qualquer de

todas as coisas que יהוה ordenou que não

se fizessem, ainda que não o soubesse,

contudo será ele culpado, e levará a sua

transgressão; 18 e como oferenda pela

culpa trará ao kohen um carneiro sem

defeito, do rebanho, conforme a tua

avaliação; e o kohen fará por ele expiação

do erro que involuntariamente houver

cometido sem o saber; e ele será perdoado.

19 É oferenda pela culpa; certamente ele se

. יהוה tornou culpado diante de


[274 Cinzas do holocausto]

1 Disse ainda יהוה a Moshe: 2 Se alguém

errar e cometer uma transgressão contra

e se houver dolosamente para com o יהוה

seu próximo com relação a um depósito, ou

penhor, ou roubo, ou tiver oprimido a seu

próximo; 3 198 se achar o perdido, e nisso se

houver dolosamente e jurar falso; ou se

fizer qualquer de todas as coisas em que o

homem costuma errar; 4 se, houver erro e

for culpado, restituirá o que roubou, ou o


‏ּומָּ‏ עֲלָּה מַ‏ עַ‏ ל בַ‏ יהוָּה | וְּ‏ כִ‏ חֵ‏ ש

בַ‏ עֲמִ‏ יתוֹ‏ בְּ‏ פִ‏ קָּ‏ דוֹן אוֹ‏ בִ‏ תְּ‏ ‏ׂשּומֶ‏ ת יָּד

אוֹ‏ בְּ‏ גָּזֵל אוֹ‏ עָּ‏ שַ‏ ק אֶ‏ ת עֲמִ‏ יתוֹ:‏

)22( אוֹ‏ מָּ‏ צָּ‏ א אֲבֵ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ כִ‏ חֶ‏ ש בָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ נִשְּ‏ בַ‏ ע עַ‏ ל שָּ‏ קֶ‏ ר | עַ‏ ל ‏ַאחַ‏ ת מִ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם לַחֲטֹא בָּ‏ הֵ‏ נָּה:‏

)23( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יֶחֱטָּ‏ א וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ם וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב

אֶ‏ ת הַ‏ גְּ‏ זֵלָּה אֲשֶ‏ ר גָּזָּל אוֹ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ עֹ‏ שֶ‏ ק אֲשֶ‏ ר עָּ‏ שָּ‏ ק אוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פִ‏ קָּ‏ דוֹן

אֲשֶ‏ ר הָּ‏ פְּ‏ קַ‏ ד אִ‏ תוֹ‏ | אוֹ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֲבֵ‏ דָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר מָּ‏ צָּ‏ א:‏ )24( אוֹ‏ מִ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר

יִשָּ‏ בַ‏ ע עָּ‏ לָּיו לַשֶ‏ קֶ‏ ר וְּ‏ שִ‏ לַם אֹ‏ תוֹ‏

בְּ‏ רֹאשוֹ‏ וַחֲמִ‏ שִ‏ תָּ‏ יו יֹסֵ‏ ף עָּ‏ לָּיו |

לַאֲשֶ‏ ר הּוא לוֹ‏ יִתְּ‏ נֶנּו בְּ‏ יוֹם

אַ‏ שְּ‏ מָּ‏ תוֹ:‏ )25( וְּ‏ אֶ‏ ת אֲשָּ‏ מוֹ‏ יָּבִ‏ יא

לַיהוָּה | ‏ַאיִל תָּ‏ מִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ צֹאן

בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )26(

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ‏ | עַ‏ ל ‏ַאחַ‏ ת מִ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר

יַעֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ אַ‏ שְּ‏ מָּ‏ ה בָּ‏ ‏ּה:‏


197

Lv 5:17, 18 - 70 º Mandamento positivo: Apresentar a pessoa que tem dúvida se transgrediu um mandamento negativo sobre o qual deveria trazer um

sacrifício ‘chatát’, sendo este o chamado ‘asham talúi ‘- ‘E não soube, e achou-se culpado…trará seu sacrifício asham’

Lv 5:17 - 118 º Mandamento positivo: Pagar o que inconscientemente transgrediu o mandamento que proíbe a utilização de coisas santificadas seu valor

estabelecido na Torá, acrescendo ao valor sua quinta parte – ‘…o que tirou do que é santificado, pagará…

198

Lv 6:3 – 30º Mandamento positivo: Levantar o resquício do carvão queimado de sobre o altar – ‘…erguerá a cinza…’

334

Torah Israelita

que obteve pela opressão, ou o depósito

que lhe foi dado em guarda, ou o perdido

que achou, 5 ou qualquer coisa sobre que

jurou falso; por inteiro o restituirá, e ainda a

isso acrescentará a quinta parte; a quem

pertence, lhe dará no dia em que trouxer a

sua oferenda pela culpa. 6 199 E como a sua

oferenda pela culpa, trará a יהוה um

carneiro sem defeito, do rebanho;

conforme a tua avaliação para oferenda

pela culpa trá-lo-á ao kohen;

[275 Leis da oblação]

7 e o kohen fará expiação por ele diante de

e ele será perdoado de todas as coisas יהוה

que tiver feito, nas quais se tenha tornado

culpado.

25ª Porção: Tsav - Ordena

Tsav: Ordena

Porção semanal Tsav: Lv 6: 8-8: 36

Última leitura Zachor: Dt 25: 17-19

Conclusão Zachor: I Sm 1: 15-34

Salmo Tsav: 107

8 Disse mais יהוה a Moshe: 9 200 Dá ordem a

Aharôn e a seus filhos, dizendo: Esta é a

toráh do sacrifício: o sacrifício ficará a noite



)2( צַ‏ ו אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו לֵאמֹ‏ ר

זֹאת תוֹרַ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה | הִ‏ וא הָּ‏ עֹ‏ לָּה עַ‏ ל

מוֹקְּ‏ דָּ‏ ה עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ כָּל הַ‏ לַיְּלָּה עַ‏ ד

הַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ אֵ‏ ש הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ תּוקַ‏ ד בוֹ:‏ )3(

וְּ‏ לָּבַ‏ ש הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דוֹ‏ בַ‏ ד ‏ּומִ‏ כְּ‏ נְּסֵ‏ י בַ‏ ד

יִלְּ‏ בַ‏ ש עַ‏ ל בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ הֵ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ דֶ‏ שֶ‏ ן

אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אכַל הָּ‏ אֵ‏ ש אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מוֹ‏ אֵ‏ צֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )4(

‏ּופָּ‏ שַ‏ ט אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ לָּבַ‏ ש בְּ‏ גָּדִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים | וְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת הַ‏ דֶ‏ שֶ‏ ן אֶ‏ ל

מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם טָּ‏ הוֹר:‏

)5( וְּ‏ הָּ‏ אֵ‏ ש עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ תּוקַ‏ ד בוֹ‏

‏ֹלא תִ‏ כְּ‏ בֶ‏ ה ‏ּובִ‏ עֵ‏ ר עָּ‏ לֶיהָּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן עֵ‏ צִ‏ ים

בַ‏ בֹקֶ‏ ר בַ‏ בֹקֶ‏ ר | וְּ‏ עָּ‏ רַ‏ ‏ְך עָּ‏ לֶיהָּ‏ הָּ‏ עֹ‏ לָּה

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר עָּ‏ לֶיהָּ‏ חֶ‏ לְּ‏ בֵ‏ י הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏

)6( אֵ‏ ש תָּ‏ מִ‏ יד תּוקַ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

)7( וְּ‏ זֹאת תוֹרַ‏ ת ‏ֹלא תִ‏ כְּ‏ בֶ‏ ה:‏

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה | הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ב אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֶ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )8(

וְּ‏ הֵ‏ רִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ נּו בְּ‏ קֻׁ‏ מְּ‏ צוֹ‏ מִ‏ סֹלֶת

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה ‏ּומִ‏ שַ‏ מְּ‏ נָּּה וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ לְּ‏ בֹנָּה

199

Lv 6:6 – 29º Mandamento positivo: Esh tamid (Fogo contínuo) – ‘Fogo contínuo estará aceso sobre o altar; não se apagará.’ – (Vayikra – Levíticos 6:6). Os

Cohanim são ordenados a manter o fogo aceso no altar, todos os dias, constantemente.

Lv 6:6 - 329 º Mandamento negativo: Que não se apague o fogo de sobre o Altar – ‘…fogo perpétuo arderá sobre o Altar, não se apagará…’.

200

Lv 6:9 - 88 º Mandamento positivo: Comer os cohanim os restojos do sacrifício minchá – ‘Suas sobras comerão Aharon e seus filhos…’

335

Torah Israelita

toda, até pela manhã, sobre a lareira do

altar, e nela se conservará aceso o fogo do

altar. 10 E o kohen vestirá a sua veste de

linho, e vestirá as calças de linho sobre a sua

carne; e levantará a cinza, quando o fogo

houver consumido o sacrifício sobre o altar,

e a porá junto ao altar. 11 Depois despirá as

suas vestes, e vestirá outras vestes; e levará

a cinza para fora do acampamento a um

lugar limpo.

[276 Oferenda do grande sacerdote]

12 O fogo sobre o altar se conservará

aceso; não se apagará. O kohen acenderá

lenha nele todos os dias pela manhã, e

sobre ele porá em ordem o sacrifício, e

queimará a gordura das ofertas pacíficas. 13

201

O fogo se conservará continuamente

aceso sobre o altar; não se apagará. 14 Esta

é a toráh da oferenda de cereais: os filhos

de Aharôn a oferecerão perante יהוה diante

do altar. 15 O kohen tomará dela um

punhado, isto é, da flor de farinha da

oferenda de cereais e do azeite dela, e todo

o incenso que estiver sobre a oferenda de

cereais, e os queimará sobre o altar por

aroma agradável a יהוה como o memorial

da oferenda. 16 E Aharôn e seus filhos

comerão o restante dela; comê-lo-ão sem

fermento em lugar kadosh; no átrio da

tenda da revelação o comerão.


אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה

לַיהוָּה:‏ )9( וְּ‏ הַ‏ נוֹתֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ מֶ‏ נָּה

יֹאכְּ‏ לּו ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו | מַ‏ צוֹת תֵ‏ ‏ָאכֵל

בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דֹש בַ‏ חֲצַ‏ ר אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

יֹאכְּ‏ לּוהָּ‏ : )10( ‏ֹלא תֵ‏ ‏ָאפֶ‏ ה חָּ‏ מֵ‏ ץ

חֶ‏ לְּ‏ קָּ‏ ם נָּתַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה מֵ‏ אִ‏ שָּ‏ י | קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הִ‏ וא כַחַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ כָּאָּ‏ שָּ‏ ם:‏

)11( כָּל זָּכָּר בִ‏ בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן יֹאכֲלֶנָּה

חָּ‏ ק עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י יהוה

כֹל אֲשֶ‏ ר יִגַע בָּ‏ הֶ‏ ם יִקְּ‏ דָּ‏ ש:‏

|


לֵאמֹ‏ ר:‏ )13( זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה בְּ‏ יוֹם הִ‏ מָּ‏ שַ‏ ח

אֹ‏ תוֹ‏ עֲׂשִ‏ ירִ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פָּ‏ ה סֹלֶת מִ‏ נְּחָּ‏ ה

תָּ‏ מִ‏ יד | מַ‏ חֲצִ‏ יתָּ‏ ‏ּה בַ‏ בֹקֶ‏ ר ‏ּומַ‏ חֲצִ‏ יתָּ‏ ‏ּה

בָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )14( עַ‏ ל מַ‏ חֲבַ‏ ת בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מֻׁרְּ‏ בֶ‏ כֶת תְּ‏ בִ‏ יאֶ‏ נָּה | תֻׁפִ‏ ינֵי

מִ‏ נְּחַ‏ ת פִ‏ תִ‏ ים תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ ‏ַח

לַיהוָּה:‏ )15( וְּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מָּ‏ שִ‏ יחַ‏

תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו מִ‏ בָּ‏ נָּיו יַעֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | חָּ‏ ק

עוֹלָּם לַיהוָּה כָּלִ‏ יל תָּ‏ קְּ‏ טָּ‏ ר:‏ )16(

וְּ‏ כָּל מִ‏ נְּחַ‏ ת כֹהֵ‏ ן כָּלִ‏ יל תִ‏ הְּ‏ יֶה ‏ֹלא

תֵ‏ ‏ָאכֵל:‏

201

Lv 6:13 – 40 º Mandamento positivo: Apresentar o Cohen Gadol ‘Minchá’ (oferta) a cada dia – ‘…Esta é a oferta de Aharon e de seus filhos…’

336

Torah Israelita

[277 Leis das oferendas de pecado]

17 Levedado não se cozerá. Como a sua

porção das minhas ofertas queimadas lhe

tenho dado; coisa santíssima é, como a

oferenda pelo erro, e como a oferenda pela

culpa. 18 Todo homem entre os filhos de

202

Aharôn comerá dela, como a sua porção

; יהוה das ofertas queimadas de

regulamento vitalício será para as suas

gerações; tudo o que as tocar será kadosh.

19 Disse mais יהוה a Moshe: 20 Esta é a

oferenda de Aharôn e de seus filhos, a qual

oferecerão a יהוה no dia em que ele for

ungido: a décima parte duma efa de flor de

farinha, como oferenda de cereais,

perpetuamente, a metade dela pela

amanhã, e a outra metade à tarde. 21

Numa assadeira se fará com azeite; bem

embebida a trarás; em pedaços cozidos

oferecerás a oferenda de cereais por aroma

agradável a 22 . Também o kohen que,

de entre seus filhos, for ungido em seu

lugar, a oferecerá; por regulamento vitalício


יהוה

יהוה

será ela toda queimada a 23 . Assim

toda oferenda de cereais do kohen será

totalmente queimada; não se comerá. 24

Disse mais יהוה a Moshe: 25 Fala a Aharôn

e a seus filhos, dizendo: Esta é a toráh da

oferenda pelo erro: no lugar em que se

imola o sacrifício se imolará a oferenda pelo

erro perante יהוה ; coisa santíssima é. 26 O


לֵאמֹ‏ ר:‏ )18( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל

בָּ‏ נָּיו לֵאמֹ‏ ר זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את |

בִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר תִ‏ שָּ‏ חֵ‏ ט הָּ‏ עֹ‏ לָּה

תִ‏ שָּ‏ חֵ‏ ט הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הִ‏ וא:‏ )19( הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מְּ‏ חַ‏ טֵ‏ א

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה יֹאכֲלֶנָּה | בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דֹש

תֵ‏ ‏ָאכֵל בַ‏ חֲצַ‏ ר אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )20(

כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִגַע בִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ‏ּה יִקְּ‏ דָּ‏ ש |

וַאֲשֶ‏ ר יִזֶה מִ‏ דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל הַ‏ בֶ‏ גֶד אֲשֶ‏ ר

יִזֶה עָּ‏ לֶיהָּ‏ תְּ‏ כַבֵ‏ ס בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דֹש:‏

)21( ‏ּוכְּ‏ לִ‏ י חֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש אֲשֶ‏ ר תְּ‏ בֻׁשַ‏ ל בוֹ‏

יִשָּ‏ בֵ‏ ר | וְּ‏ אִ‏ ם בִ‏ כְּ‏ לִ‏ י נְּחֹ‏ שֶ‏ ת בֻׁשָּ‏ לָּה

‏ּומֹ‏ רַ‏ ק וְּ‏ שֻׁטַ‏ ף בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )22( כָּל זָּכָּר

בַ‏ כֹהֲנִים יֹאכַל אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים

הִ‏ וא:‏ )23( וְּ‏ כָּל חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר יּובָּ‏ א

מִ‏ דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לְּ‏ כַפֵר

בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ֹלא תֵ‏ ‏ָאכֵל | בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ שָּ‏ רֵ‏ ף:‏


)1( וְּ‏ זֹאת תוֹרַ‏ ת הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם | קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא:‏ )2( בִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר

יִשְּ‏ חֲטּו אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה יִשְּ‏ חֲטּו אֶ‏ ת

202

Lv 6:18 - 64 º Mandamento positivo: Feitio do sacrifício ‘hatát’ – ‘Esta é a toráh do sacrifício hatát…’

337

Torah Israelita

kohen que a oferecer pelo erro a comerá;

comê-la-á em lugar kadosh, no átrio da

tenda da revelação. 27 Tudo o que tocar a

carne da oferenda será kadosh; e quando o

sangue dela for aspergido sobre qualquer

roupa, lavarás em lugar kadosh a roupa

sobre a qual ele tiver sido aspergido. 28 Mas

o vaso de barro em que for cozida será

quebrado; e se for cozida num vaso de

bronze, este será esfregado, e lavado, na

água. 29 Todo homem entre os kohanim

comerá dela; coisa santíssima é. 30 Contudo

não se comerá nenhuma oferenda pelo

erro, da qual uma parte do sangue é trazida

dentro da tenda da revelação, para fazer

expiação no lugar kadosh; no fogo será

queimada.


[278 Leis das oferendas de culpa]

1 203 Esta é a toráh da oferenda pela culpa:

coisa santíssima é. 2 No lugar em que

imolam o sacrifício, imolarão a oferenda

pela culpa, e o sangue dela se aspergirá

sobre o altar em redor. 3 Dela se oferecerá


הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם | וְּ‏ אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏ יִזְּ‏ רֹק עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )3( וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏

יַקְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ מֶ‏ נּו | אֵ‏ ת הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ יָּה וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ חֵ‏ לֶב הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב:‏ )4(

וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר

עֲלֵיהֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ סָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת עַ‏ ל הַ‏ כָּבֵ‏ ד עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת

יְּסִ‏ ירֶ‏ נָּה:‏ )5( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר אֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה | אָּ‏ שָּ‏ ם

הּוא:‏ )6( כָּל זָּכָּר בַ‏ כֹהֲנִים יֹאכְּ‏ לֶנּו

| בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דוֹש יֵָאכֵל קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא:‏ )7( כַחַ‏ טָּ‏ את כָּאָּ‏ שָּ‏ ם

תוֹרָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת לָּהֶ‏ ם | הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֲשֶ‏ ר

יְּכַפֶ‏ ר בוֹ‏ לוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה:‏ )8( וְּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן

הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת עֹ‏ לַת אִ‏ יש | עוֹר

הָּ‏ עֹ‏ לָּה אֲשֶ‏ ר הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב לַכֹהֵ‏ ן לוֹ‏

יִהְּ‏ יֶה:‏ )9( וְּ‏ כָּל מִ‏ נְּחָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר תֵ‏ ‏ָאפֶ‏ ה

בַ‏ תַ‏ נּור וְּ‏ כָּל נַעֲׂשָּ‏ ה בַ‏ מַ‏ רְּ‏ חֶ‏ שֶ‏ ת וְּ‏ עַ‏ ל

מַ‏ חֲבַ‏ ת | לַכֹהֵ‏ ן הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לוֹ‏

תִ‏ הְּ‏ יֶה:‏ )10( וְּ‏ כָּל מִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן וַחֲרֵ‏ בָּ‏ ה | לְּ‏ כָּל בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

תִ‏ הְּ‏ יֶה אִ‏ יש כְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו:‏

)11( וְּ‏ זֹאת תוֹרַ‏ ת זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים |

אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יב לַיהוָּה:‏ )12( אִ‏ ם עַ‏ ל

תוֹדָּ‏ ה יַקְּ‏ רִ‏ יבֶ‏ נּו וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב עַ‏ ל זֶבַ‏ ח

203

Lv 7:1 - 65 º Mandamento positivo: Feitio do sacrifício ‘acham’ – ‘Esta é a toráh do sacrifício acham…’

338

Torah Israelita

toda a gordura: a cauda gorda, e a gordura

que cobre a fressura, 4 os dois rins e a

gordura que está sobre eles, e a que está

junto aos lombos, e o redenho sobre o

fígado, juntamente com os rins, os tirará; 5

e o kohen os queimará sobre o altar em

oferenda queimada a יהוה ; é uma oferenda

pela culpa. 6 Todo homem entre os

kohanim comerá dela; num lugar kadosh se

comerá; coisa santíssima é. 7 Como é a

oferenda pelo erro, assim será a oferenda

pela culpa; há uma só Toráh para elas, a

saber, pertencerá ao kohen que com ela

houver feito expiação. 8 Também o kohen

que oferecer o sacrifício de alguém terá

para si o couro do animal que tiver

oferecido. 9 Igualmente toda oferenda de

cereais que se assar ao forno, como tudo o

que se preparar na frigideira e na assadeira,

pertencerá ao kohen que a oferecer. 10

Também toda oferenda de cereais, seja ela

amassada com azeite, ou seja seca,

pertencerá a todos os filhos de Aharôn,

tanto a um como a outro.

[279 Leis das oferendas de pazes]

11 Esta é a toráh do sacrifício das ofertas

pacíficas que se oferecerá a 12 : Se

alguém o oferecer por oferenda de ações

benevolentes, com o sacrifício de ações

benevolentes oferecerá bolos sem

fermento amassados com azeite, e

coscorões sem fermento untados com

azeite, e bolos amassados com azeite, de


הַ‏ תוֹדָּ‏ ה חַ‏ לוֹת מַ‏ צוֹת בְּ‏ לּוֹלת

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ּורְּ‏ קִ‏ יקֵ‏ י מַ‏ צוֹת מְּ‏ שֻׁחִ‏ ים

בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | וְּ‏ סֹ‏ לֶת מֻׁרְּ‏ בֶ‏ כֶת חַ‏ ‏ֹּלת

בְּ‏ לּוֹלת בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן:‏ )13( עַ‏ ל חַ‏ ‏ֹּלת

לֶחֶ‏ ם חָּ‏ מֵ‏ ץ יַקְּ‏ רִ‏ יב קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | עַ‏ ל זֶבַ‏ ח

תוֹדַ‏ ת שְּ‏ לָּמָּ‏ יו:‏ )14( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב מִ‏ מֶ‏ נּו

אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ כָּל קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ן תְּ‏ רּומָּ‏ ה לַיהוָּה |

לַכֹהֵ‏ ן הַ‏ זֹרֵ‏ ק אֶ‏ ת דַ‏ ם הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים לוֹ‏

יִהְּ‏ יֶה:‏ )15( ‏ּובְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר זֶבַ‏ ח תוֹדַ‏ ת

שְּ‏ לָּמָּ‏ יו בְּ‏ יוֹם קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ יֵָאכֵל | ‏ֹלא

יַנִיחַ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר:‏ )16( וְּ‏ אִ‏ ם

נֶדֶ‏ ר אוֹ‏ נְּדָּ‏ בָּ‏ ה זֶבַ‏ ח קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ בְּ‏ יוֹם

הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבוֹ‏ אֶ‏ ת זִ‏ בְּ‏ חוֹ‏ יֵָאכֵל | ‏ּומִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת

וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר מִ‏ מֶ‏ נּו יֵָאכֵל:‏ )17( וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר

מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ זָּבַ‏ ח | בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י

בָּ‏ אֵ‏ ש יִשָּ‏ רֵ‏ ף:‏ )18( וְּ‏ אִ‏ ם הֵ‏ ‏ָאכֹל

יֵָאכֵל מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמָּ‏ יו בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י ‏ֹלא יֵרָּ‏ צֶ‏ ה הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תוֹ‏

‏ֹלא יֵחָּ‏ שֵ‏ ב לוֹ‏ פִ‏ גּול יִהְּ‏ יֶה | וְּ‏ הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הָּ‏ אֹ‏ כֶלֶת מִ‏ מֶ‏ נּו עֲוֹנָּּה תִ‏ שָּ‏ א:‏ )19(

וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יִגַע בְּ‏ כָּל טָּ‏ מֵ‏ א ‏ֹלא

יֵָאכֵל בָּ‏ אֵ‏ ש יִשָּ‏ רֵ‏ ף | וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כָּל

טָּ‏ הוֹר יֹאכַל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )20( וְּ‏ הַ‏ נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אכַל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר מִ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר לַיהוָּה וְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ עָּ‏ לָּיו |

וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ :

)21( וְּ‏ נֶפֶ‏ ש כִ‏ י תִ‏ גַע בְּ‏ כָּל טָּ‏ מֵ‏ א

יהוה

339

Torah Israelita

flor de farinha, bem embebidos. 13 Com os

bolos oferecerá pão levedado como sua

oferenda, com o sacrifício de ofertas

pacíficas por ações benevolentes. 14 E dele

oferecerá um de cada oferenda por

oferenda elevada a יהוה o qual pertencerá

ao kohen que aspergir o sangue da

oferenda pacífica. 15 Ora, a carne do

sacrifício de ofertas pacíficas por ações

benevolentes se comerá no dia do seu

oferecimento; nada se deixará dela até pela

manhã. 16 Se, porém, o sacrifício da sua

oferenda for voto, ou oferenda voluntária,

no dia em que for oferecido se comerá, e no

dia seguinte se comerá o que dele ficar; 17

204

mas o que ainda ficar da carne do

sacrifício até o terceiro dia será queimado

no fogo. 18 Se alguma parte da carne do

sacrifício da sua oferenda pacífica se comer

ao terceiro dia, aquele sacrifício não será

aceito, nem será imputado àquele que o

tiver oferecido; coisa execrável será, e

quem dela comer levará o seu delito. 19 205 A

carne que tocar alguma coisa imunda não

se comerá; será queimada no fogo; mas da

outra carne, qualquer que estiver limpo

comerá dela; 20 contudo, se alguma

pessoa, estando imunda, comer a carne do

sacrifício da oferenda pacífica, que pertence

a יהוה essa pessoa será extirpada do seu

povo. 21 E, se alguma pessoa, tendo tocado


בְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ַאת ‏ָאדָּ‏ ם אוֹ‏ בִ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה

אוֹ‏ בְּ‏ כָּל שֶ‏ קֶ‏ ץ טָּ‏ מֵ‏ א וְּ‏ ‏ָאכַל מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר

זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לַיהוָּה |

וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ :


לֵאמֹ‏ ר:‏ )23( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לֵאמֹ‏ ר | כָּל חֵ‏ לֶב שוֹר וְּ‏ כֶׂשֶ‏ ב וָּעֵ‏ ז

‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו:‏ )24( וְּ‏ חֵ‏ לֶב נְּבֵ‏ לָּה

וְּ‏ חֵ‏ לֶב טְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה |

וְּ‏ ‏ָאכֹ‏ ל ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לֻׁהּו:‏ )25( כִ‏ י כָּל

אֹ‏ כֵל חֵ‏ לֶב מִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יב

מִ‏ מֶ‏ נָּה אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ נֶפֶ‏ ש הָּ‏ אֹ‏ כֶלֶת מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ : )26( וְּ‏ כָּל

דָּ‏ ם ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו בְּ‏ כֹל מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם |

לָּעוֹף וְּ‏ לַבְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )27( כָּל נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אכַל כָּל דָּ‏ ם | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ :



לֵאמֹ‏ ר | הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמָּ‏ יו

לַיהוָּה יָּבִ‏ יא אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לַיהוָּה

מִ‏ זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמָּ‏ יו:‏ )30( יָּדָּ‏ יו

תְּ‏ בִ‏ יאֶ‏ ינָּה אֵ‏ ת אִ‏ שֵ‏ י יהוה | אֶ‏ ת

הַ‏ חֵ‏ לֶב עַ‏ ל הֶ‏ חָּ‏ זֶה יְּבִ‏ יאֶ‏ נּו אֵ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ זֶה

204

Lv 7:17 - 91 º Mandamento positivo: Queimar o resto dos sacrifícios – ‘…o que ficar da carne do sacrifício, no terceiro dia queimar-se-á…’

205

Lv 7:19 - 90 º Mandamento positivo: Incinerar a carne dos sacrifícios que se impurificou – ‘…quanto à carne na qual toque qualquer impuro…’

340

Torah Israelita

alguma coisa imunda, como imundícia de

homem, ou gado impuro, ou qualquer

abominação imunda, comer da carne do

sacrifício da oferenda pacífica, que pertence

a יהוה essa pessoa será extirpada do seu

povo. 22 Depois disse יהוה a Moshe: 23 Fala

aos bney-ysraEL, dizendo: Nenhuma

206gordura חֵ‏ לֶב de boi, nem de carneiro, nem

de cabra comereis. 24 Contudo pode-se

usar a gordura do animal que morre por si

mesmo, e a gordura do que é dilacerado por

feras, para qualquer outro fim; mas de

maneira alguma comereis dela. 25 Pois

quem quer que comer da gordura do

animal, do qual se oferecer oferenda

queimada a יהוה sim, a pessoa que dela

comer será extirpada do seu povo. 26 E

nenhum sangue comereis, quer de aves,

quer de gado, em qualquer das suas

habitações. 27 Toda pessoa que comer

algum sangue será extirpada do seu povo.

[280 A porção do sacerdote]

28 Disse mais יהוה a Moshe: 29 Fala aos

bney-ysraEL, dizendo: Quem oferecer

sacrifício de oferenda pacífica a יהוה trará a

a respectiva oblação da sua oferenda יהוה

pacífica. 30 Com as próprias mãos trará as

ofertas queimadas de יהוה ; o peito com a

gordura trará, para movê-lo por oferenda

de movimento perante 31 . E o kohen


לְּ‏ הָּ‏ נִיף אֹ‏ תוֹ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)31( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה הֶ‏ חָּ‏ זֶה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו:‏ )32( וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין

תִ‏ תְּ‏ נּו תְּ‏ רּומָּ‏ ה לַכֹהֵ‏ ן | מִ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י

שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ יכֶם:‏ )33( הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת דַ‏ ם

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב מִ‏ בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן |

לוֹ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶה שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין לְּ‏ מָּ‏ נָּה:‏ )34(

כִ‏ י אֶ‏ ת חֲזֵה הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק

הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מִ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם | וָּ‏ אֶ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם

מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )35( זֹאת

מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת ‏ַאהֲרֹן ‏ּומִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת בָּ‏ נָּיו מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י

יהוה | בְּ‏ יוֹם הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ כַהֵ‏ ן

לַיהוָּה:‏ )36( אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לָּתֵ‏ ת

לָּהֶ‏ ם בְּ‏ יוֹם מָּ‏ שְּ‏ חוֹ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏

)37( זֹאת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה לָּעֹ‏ לָּה לַמִ‏ נְּחָּ‏ ה

וְּ‏ לַחַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ לָּאָּ‏ שָּ‏ ם | וְּ‏ לַמִ‏ לּואִ‏ ים

‏ּולְּ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏ )38( אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינָּי | בְּ‏ יוֹם

צַ‏ ‏ּוֹתוֹ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת

קָּ‏ רְּ‏ בְּ‏ נֵיהֶ‏ ם לַיהוָּה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏

יהוה

206

Lv 7: 23 – “gordura - לֶב ‏:”חֵ‏ A palavra “chelev” significa: Gordura, sebo ou fartura. A tradução adequada se dará conforme o contexto. O Eterno proíbe o

ser humano fazer da gordura(sebo) animal sua alimentação. Ver Ex. 29: 13. Segundo uma pesquisa feita pela Journal of the American Medical Association

(JAMA) Internal Medicine. Afirma que gordura animal, faz mal ao organismo humano.

341

Torah Israelita

queimará a gordura sobre o altar, mas o

peito pertencerá a Aharôn e a seus filhos. 32

E dos sacrifícios das suas ofertas pacíficas,

dareis a coxa direita ao kohen por oferenda

elevada. 33 A pessoa no meio dos filhos de

Aharôn que oferecer o sangue da oferenda

pacífica, e a gordura, esse terá a coxa direita

por sua porção; 34 porque o peito movido e

a coxa alçada tenho tomado dos bneyysraEL,

dos sacrifícios das suas ofertas

pacíficas, e os tenho dado a Aharôn, o

kohen, e a seus filhos, como sua porção,

para sempre, da parte dos bney-ysraEL. 35

Esta é a porção sagrada de Aharôn e a

porção sagrada de seus filhos, das ofertas

queimadas de יהוה desde o dia em que ele

os apresentou para administrar o

sacerdócio a 36 ; a qual יהוה no dia em

que os ungiu, ordenou que se lhes desse da

parte dos bney-ysraEL; é a sua porção para

sempre, pelas suas gerações. 37 Esta é a

toráh do sacrifício, da oferenda de cereais,

da oferenda pelo erro, da oferenda pela

culpa, da oferenda das consagrações, e do

יהוה sacrifício das ofertas pacíficas; 38 a qual

entregou a Moshe no monte Sinay, no dia

em que este estava ordenando aos bneyysraEL

que oferecessem as suas ofertas a

Sinay. no deserto do יהוה


יהוה


[281 Consagração dos sacerdotes]



)2( קַ‏ ח אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏

וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ בְּ‏ גָּדִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה |

וְּ‏ אֵ‏ ת פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ נֵי

הָּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ת סַ‏ ל הַ‏ מַ‏ צוֹת:‏ )3(

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הַ‏ קְּ‏ הֵ‏ ל | אֶ‏ ל פֶתַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )4( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ | וַתִ‏ קָּ‏ הֵ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )5(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה | זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו |

וַיִ‏ רְּ‏ חַ‏ ץ אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )7( וַיִ‏ תֵ‏ ן עָּ‏ לָּיו

אֶ‏ ת הַ‏ כֻׁתֹ‏ נֶת וַיַחְּ‏ גֹ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵט

וַיַלְּ‏ בֵ‏ ש אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ עִ‏ יל וַיִ‏ תֵ‏ ן עָּ‏ לָּיו

אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד | וַיַחְּ‏ גֹ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ חֵ‏ שֶ‏ ב

הָּ‏ אֵ‏ פֹ‏ ד וַיֶאְּ‏ פֹ‏ ד לוֹ‏ בוֹ:‏ )8( וַיָּׂשֶ‏ ם

עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן | וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ל הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ן

אֶ‏ ת הָּ‏ אּורִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תֻׁמִ‏ ים:‏ )9(

וַיָּׂשֶ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ |

וַיָּׂשֶ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת אֶ‏ ל מּול פָּנָּיו

אֵ‏ ת צִ‏ יץ הַ‏ זָּהָּ‏ ב נֵזֶר הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה

לַעֲׂשוֹת:‏ )6(

יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה:‏ )10( וַיִ‏ קַ‏ ח

342

Torah Israelita

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Toma a

Aharôn e a seus filhos com ele, e os vestidos,

e o óleo da unção, e o novilho da oferenda

pelo erro, e os dois carneiros, e o cesto de

pães sem fermento, 3 e reúne a

congregação toda à porta da tenda da

revelação. 4 Fez, Moshe como יהוה lhe

ordenara; e a congregação se reuniu à porta

da tenda da revelação. 5 E disse Moshe à

congregação: Isto é o que יהוה ordenou que

se fizesse. 6 Então Moshe fez chegar Aharôn

e seus filhos, e os lavou com água, 7 e vestiu

Aharôn com a túnica, cingiu-o com o cinto,

e vestiu-lhe o manto, e pôs sobre ele o

éfode, e cingiu-o com o cinto de obra

esmerada, e com ele lhe apertou o éfode. 8

Colocou-lhe, então, o peitoral, no qual pôs o

Urim e o Tumim; 9 e pôs sobre a sua cabeça

o turbante, e sobre esta, na parte dianteira,

pôs a lâmina de ouro, a coroa sagrada;

como יהוה lhe ordenara. 10 Então Moshe,

tomando o óleo da unção, ungiu o

Mishekan e tudo o que nele havia, e os

santificou; 11 e dele aspergiu sete vezes

sobre o altar, e ungiu o altar e todos os seus

utensílios, como também a pia e a sua base,

para santificá-los. 12 Em seguida derramou

do óleo da unção sobre a cabeça de Aharôn,

e ungiu-o, para santificá-lo. 13 Depois

Moshe fez chegar aos filhos de Aharôn, e os

vestiu de túnicas, e os cingiu com cintos, e

lhes atou tiaras; como יהוה lhe ordenara. 14

Então fez chegar o novilho da oferenda pelo

erro; e Aharôn e seus filhos puseram as


מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה וַיִ‏ מְּ‏ שַ‏ ח

אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ |

וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )11( וַיַז מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים | וַיִ‏ מְּ‏ שַ‏ ח אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כִ‏ יֹר

וְּ‏ אֶ‏ ת כַנוֹ‏ לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שָּ‏ ם:‏ )12( וַיִ‏ צֹק

מִ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל רֹאש ‏ַאהֲרֹן |

וַיִ‏ מְּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שוֹ:‏ )13( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן וַיַלְּ‏ בִ‏ שֵ‏ ם

כֻׁתֳנֹ‏ ת וַיַחְּ‏ גֹ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ַאבְּ‏ נֵט וַיַחֲבֹש

לָּהֶ‏ ם מִ‏ גְּ‏ בָּ‏ עוֹת | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )14( וַיַגֵש אֵ‏ ת פַ‏ ר

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וַיִ‏ סְּ‏ מֹ‏ ‏ְך ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש פַר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏

)15( וַיִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ט וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם

וַיִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נוֹת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ וַיְּחַ‏ טֵ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ ם יָּצַ‏ ק אֶ‏ ל יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

וַיְּקַ‏ דְּ‏ שֵ‏ הּו לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו:‏ )16( וַיִ‏ קַ‏ ח

אֶ‏ ת כָּל הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת

יֹתֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ כָּבֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת

וְּ‏ אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ בְּ‏ הֶ‏ ן | וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )17( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת

עֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת פִ‏ רְּ‏ שוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף

בָּ‏ אֵ‏ ש מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )18( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֵ‏ ת

אֵ‏ יל הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וַיִ‏ סְּ‏ מְּ‏ כּו ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

343

Torah Israelita

mãos sobre a cabeça do novilho da

oferenda pelo erro; 15 e, depois de imolar o

novilho, Moshe tomou o sangue, e pôs dele

com o dedo sobre as pontas do altar em

redor, e purificou o altar; depois derramou

o resto do sangue à base do altar, e o

santificou, para fazer expiação por ele. 16

Então tomou toda a gordura que estava na

fressura, e o redenho do fígado, e os dois

rins com a sua gordura, e os queimou sobre

o altar. 17 Mas o novilho com o seu couro,

com a sua carne e com o seu excremento,

queimou-o com fogo fora do

acampamento; como יהוה lhe ordenara. 18

Depois fez chegar o carneiro do sacrifício; e

Aharôn e seus filhos puseram as mãos sobre

a cabeça do carneiro. 19 Havendo imolado

o carneiro, Moshe aspergiu o sangue sobre

o altar em redor. 20 Partiu também o

carneiro nos seus pedaços, e queimou dele

a cabeça, os pedaços e a gordura. 21 Mas a

fressura e as pernas lavou com água; então

Moshe queimou o carneiro todo sobre o

altar; era sacrifício de aroma agradável, uma

oferenda queimada a יהוה ; como יהוה lhe

ordenara. 22 Depois fez chegar o outro

carneiro, o carneiro da consagração; e

Aharôn e seus filhos puseram as mãos sobre

a cabeça do carneiro; 23 e tendo Moshe

imolado o carneiro, tomou do sangue deste

e o pôs sobre a ponta da orelha direita de

Aharôn, sobre o polegar da sua mão direita,

e sobre o polegar do seu pé direito. 24

Moshe fez chegar também os filhos de


אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הָּ‏ ‏ָאיִל:‏ )19(

וַיִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ט | וַיִ‏ זְּ‏ רֹק מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )20( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל

נִתַ‏ ח לִ‏ נְּתָּ‏ חָּ‏ יו | וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הָּ‏ רֹאש וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נְּתָּ‏ חִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ דֶ‏ ר:‏

)21( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ רָּ‏ עַ‏ יִם

רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מָּ‏ יִם | וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ַאיִל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עֹ‏ לָּה הּוא לְּ‏ רֵ‏ י ‏ַח

נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה הּוא לַיהוָּה כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה:‏ )22( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל הַ‏ שֵ‏ נִי אֵ‏ יל הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים |

וַיִ‏ סְּ‏ מְּ‏ כּו ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל

רֹאש הָּ‏ ‏ָאיִל:‏ )23( וַיִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ט וַיִ‏ קַ‏ ח

מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ דָּ‏ מוֹ‏ וַיִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן

‏ַאהֲרֹן הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן יָּדוֹ‏

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית:‏

)24( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן וַיִ‏ תֵ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל תְּ‏ נּוְך ‏ָאזְּ‏ נָּם

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן יָּדָּ‏ ם הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל

בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לָּם הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | וַ‏ יִ‏ זְּ‏ רֹק מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )25(

וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ יָּה וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל הַ‏ חֵ‏ לֶב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֵ‏ ת

יֹתֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ כָּבֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת

וְּ‏ אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ בְּ‏ הֶ‏ ן | וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין:‏

)26( ‏ּומִ‏ סַ‏ ל הַ‏ מַ‏ צוֹת אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה לָּקַ‏ ח חַ‏ לַת מַ‏ צָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת וְּ‏ חַ‏ לַת

344

Torah Israelita

Aharôn, e pôs daquele sangue sobre a

ponta da orelha direita deles, e sobre o

polegar da sua mão direita, e sobre o

polegar do seu pé direito; e aspergiu o

sangue sobre o altar em redor. 25 E tomou

a gordura, e a cauda gorda, e toda a gordura

que estava na fressura, e o redenho do

fígado, e os dois rins com a sua gordura, e a

coxa direita; 26 também do cesto dos pães

יהוה sem fermento, que estava diante de

tomou um bolo ázimo, e um bolo de pão

azeitado, e um coscorão, e os pôs sobre a

gordura e sobre a coxa direita; 27 e pôs tudo

nas mãos de Aharôn e de seus filhos, e o

ofereceu por oferenda movida perante

28 . Então Moshe os tomou das mãos

deles, e os queimou sobre o altar em cima

do sacrifício; os quais eram uma

consagração, por aroma agradável,


יהוה

יהוה

oferenda queimada a 29 . Em seguida

tomou Moshe o peito, e o ofereceu por

oferenda movida perante יהוה ; era a parte

do carneiro da consagração que tocava a

Moshe, como יהוה lhe ordenara. 30 Tomou

Moshe do óleo da unção, e do sangue que

estava sobre o altar, e o aspergiu sobre

Aharôn e suas vestes, e sobre seus filhos e

as vestes de seus filhos com ele; e assim

santificou tanto a Aharôn e suas vestes,

como a seus filhos e as vestes de seus filhos

com ele. 31 E disse Moshe a Aharôn e seus

filhos: Cozei a carne à porta da tenda da

revelação; e ali a comereis com o pão que

está no cesto da consagração, como

לֶחֶ‏ ם שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ַאחַ‏ ת וְּ‏ רָּ‏ קִ‏ יק אֶ‏ חָּ‏ ד |

וַיָּׂשֶ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל שוֹק

הַ‏ יָּמִ‏ ין:‏ )27( וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כֹל עַ‏ ל

כַפֵי ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ עַ‏ ל כַפֵי בָּ‏ נָּיו | וַיָּנֶף

אֹ‏ תָּ‏ ם תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )28(

וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל כַפֵיהֶ‏ ם

וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ לָּה |

מִ‏ לֻׁאִ‏ ים הֵ‏ ם לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה הּוא

לַיהוָּה:‏ )29( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הֶ‏ חָּ‏ זֶה וַיְּנִיפֵ‏ הּו תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה |

מֵ‏ אֵ‏ יל הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים לְּ‏ מֹשֶ‏ ה הָּ‏ יָּה לְּ‏ מָּ‏ נָּה

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )30(

וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ דָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַיַז עַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ ל בָּ‏ נָּיו וְּ‏ עַ‏ ל

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ‏ | וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י

בָּ‏ נָּיו אִ‏ תוֹ:‏ )31( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו בַ‏ שְּ‏ לּו אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ שָּ‏ ם תֹ‏ אכְּ‏ לּו אֹ‏ תוֹ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לֶחֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר בְּ‏ סַ‏ ל הַ‏ מִ‏ לֻׁאִ‏ ים |

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוֵיתִ‏ י לֵאמֹ‏ ר ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

יֹאכְּ‏ לֻׁהּו:‏ )32( וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר בַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

‏ּובַ‏ לָּחֶ‏ ם | בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹפּו:‏ )33(

‏ּומִ‏ פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ֹלא תֵ‏ צְּ‏ אּו

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים עַ‏ ד יוֹם מְּ‏ ‏ֹלאת יְּמֵ‏ י

מִ‏ לֻׁאֵ‏ יכֶם | כִ‏ י שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים יְּמַ‏ לֵא

345

Torah Israelita

ordenei, dizendo: Aharôn e seus filhos a

comerão. 32 Mas o que restar da carne e do

pão, queimá-lo-eis ao fogo. 33 Durante sete

dias não saireis da porta da tenda da

revelação, até que se cumpram os dias da

sua consagração; uma vez que por sete dias

ele vos consagrará. 34 Como se fez neste

dia, assim o adon ordenou que se proceda,

para fazer expiação por vocês. 35

Permanecereis, à porta da tenda da

revelação dia e noite por sete dias, e

guardareis as ordenanças de יהוה para que

não morrais; porque assim me foi

ordenado. 36 E Aharôn e seus filhos fizeram

todas as coisas que יהוה ordenara por

intermédio de Moshe.


26ª Porção: Shemini - Oitavo

Shemini: Oitavo




Salmo Shemini: 128

[282 O oitavo dia]

1 Ora, ao dia oitavo, Moshe chamou a

Aharôn e seus filhos, e os longevos de Yisra-


אֶ‏ ת יֶדְּ‏ כֶם:‏ )34( כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה | צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לַעֲׂשֹת לְּ‏ כַפֵר

עֲלֵיכֶם:‏ )35( ‏ּופֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

תֵ‏ שְּ‏ בּו יוֹמָּ‏ ם וָּלַיְּלָּה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת יהוה וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ מּותּו | כִ‏ י כֵן צֻּׁוֵיתִ‏ י:‏ )36( וַיַעַ‏ ‏ׂש

‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו | אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏


)1( וַיְּהִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי קָּ‏ רָּ‏ א מֹשֶ‏ ה

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו | ‏ּולְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)2( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך עֵ‏ גֶל

בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ ‏ַאיִל לְּ‏ עֹ‏ לָּה

תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ב לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )3(

וְּ‏ אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר לֵאמֹ‏ ר |

קְּ‏ חּו ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ עֵ‏ גֶל

וָּכֶבֶ‏ ‏ׂש בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏

)4( וְּ‏ שוֹר וַָּאיִל לִ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים לִ‏ זְּ‏ בֹחַ‏

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן |

כִ‏ י הַ‏ יוֹם יהוה נִרְּ‏ ‏ָאה אֲלֵיכֶם:‏ )5(

וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה מֹשֶ‏ ה אֶ‏ ל פְּ‏ נֵי

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

וַיַעַ‏ מְּ‏ דּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר

346

Torah Israelita

EL, 2 e disse a Aharôn: Toma um bezerro

tenro para oferenda pelo erro, e um

carneiro para sacrifício, ambos sem defeito,

e oferece-os perante 3 . E falarás aos

bney-ysraEL, dizendo: Tomai um bode para

oferenda pelo erro; e um bezerro e um

cordeiro, ambos de um ano, e sem defeito,

como sacrifício; 4 também um boi e um

carneiro para ofertas pacíficas, para

sacrificar perante יהוה e oferenda de

cereais, amassada com azeite; uma vez que

hoje יהוה vos aparecerá. 5 Então trouxeram

até a entrada da tenda da revelação o que

Moshe ordenara, e chegou-se toda a

יהוה congregação, e ficou de pé diante de

יהוה . 6 E disse Moshe: Esta é a coisa que

ordenou que fizésseis; e a kevod de יהוה vos

aparecerá. 7 Depois disse Moshe a Aharôn:

Chega-te ao altar, e apresenta a tua

oferenda pelo erro e o teu sacrifício, e faze

expiação por ti e pelo povo; também

apresenta a oferenda do povo, e faze


יהוה

יהוה

expiação por ele, como ordenou 8 .

Aharôn, chegou-se ao altar, e imolou o

bezerro que era a sua própria oferenda pelo

erro. 9 Os filhos de Aharôn trouxeram-lhe o

sangue; e ele molhou o dedo no sangue, e o

pôs sobre as pontas do altar, e derramou o

sangue à base do altar; 10 mas a gordura, e

os rins, e o redenho do fígado, tirados da

oferenda pelo erro, queimou-os sobre o

altar, como יהוה ordenara a Moshe. 11 E

queimou ao fogo fora do acampamento a

carne e o couro.12 Depois imolou o

מֹ‏ שֶ‏ ה זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

תַ‏ עֲׂשּו | וְּ‏ יֵרָּ‏ א אֲלֵיכֶם כְּ‏ בוֹד יהוה:‏

)7( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן קְּ‏ רַ‏ ב

אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וַעֲׂשֵ‏ ה אֶ‏ ת חַ‏ טָּ‏ אתְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ אֶ‏ ת עֹ‏ לָּתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ כַפֵר בַ‏ עַ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד

הָּ‏ עָּ‏ ם | וַעֲׂשֵ‏ ה אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ כַפֵר

בַ‏ עֲדָּ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה:‏ )8(

וַיִ‏ קְּ‏ רַ‏ ב ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וַיִ‏ שְּ‏ חַ‏ ט

אֶ‏ ת עֵ‏ גֶל הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר לוֹ:‏ )9(

וַיַקְּ‏ רִ‏ בּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם אֵ‏ לָּיו

וַיִ‏ טְּ‏ בֹל אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ בַ‏ דָּ‏ ם וַיִ‏ תֵ‏ ן עַ‏ ל

קַ‏ רְּ‏ נוֹת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם יָּצַ‏ ק אֶ‏ ל

יְּסוֹד הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )10( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֵ‏ לֶב

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ ן הַ‏ כָּבֵ‏ ד

מִ‏ ן הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה |

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )11(

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עוֹר | ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף

בָּ‏ אֵ‏ ש מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )12( וַיִ‏ שְּ‏ חַ‏ ט

אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וַיַמְּ‏ צִ‏ אּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

אֵ‏ לָּיו אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם וַיִ‏ זְּ‏ רְּ‏ קֵ‏ הּו עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )13( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה

הִ‏ מְּ‏ צִ‏ יאּו אֵ‏ לָּיו לִ‏ נְּתָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ רֹאש | וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )14(

וַיִ‏ רְּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת הַ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ יִם |

וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ לָּה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )15(

וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֵ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר לָּעָּ‏ ם

347

Torah Israelita

sacrifício, e os filhos de Aharôn lhe

entregaram o sangue, e ele o aspergiu sobre

o altar em redor. 13 Também lhe

entregaram o sacrifício, pedaço por pedaço,

e a cabeça; e ele os queimou sobre o altar.

14 E lavou a fressura e as pernas, e as

queimou sobre o sacrifício no altar. 15

Então apresentou a oferenda do povo e,

tomando o bode que era a oferenda pelo

erro do povo, imolou-o e o ofereceu pelo

erro, como fizera com o primeiro. 16

Apresentou também o sacrifício, e o

ofereceu segundo a ordenança. 17 E

apresentou a oferenda de cereais e,

tomando dela um punhado, queimou-o

sobre o altar, além do sacrifício da manhã.

18 Imolou também o boi e o carneiro em

sacrifício de oferenda pacífica pelo povo. E

os filhos de Aharôn entregaram-lhe o

sangue, que ele aspergiu sobre o altar em

redor, 19 como também a gordura do boi e

do carneiro, a cauda gorda, e o que cobre a

fressura, e os rins, e o redenho do fígado; 20

e puseram a gordura sobre os peitos, e ele

queimou a gordura sobre o altar; 21 mas os

peitos e a coxa direita, ofereceu-os Aharôn

por oferenda movida perante יהוה como

Moshe tinha ordenado. 22 Depois Aharôn,

levantando as mãos para o povo, o

abençoou e desceu, tendo acabado de

oferecer a oferenda pelo erro, o sacrifício e

as ofertas pacíficas. 23 E Moshe e Aharôn

entraram na tenda da revelação; depois

saíram, e abençoaram o povo; e a kevod de


וַיִ‏ שְּ‏ חָּ‏ טֵ‏ הּו וַיְּחַ‏ טְּ‏ אֵ‏ הּו כָּרִ‏ אשוֹן:‏

רֵ‏ ב אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה | וַיַעֲׂשֶ‏ הָּ‏

כַמִ‏ שְּ‏ פָּט:‏ )17( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה

וַיְּמַ‏ לֵא כַפוֹ‏ מִ‏ מֶ‏ נָּה וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ בֹקֶ‏ ר:‏ )18(

וַיִ‏ שְּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הַ‏ שוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַאיִל זֶבַ‏ ח

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לָּעָּ‏ ם | וַיַמְּ‏ צִ‏ אּו בְּ‏ נֵי

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם אֵ‏ לָּיו וַיִ‏ זְּ‏ רְּ‏ קֵ‏ הּו עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )19( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ שוֹר | ‏ּומִ‏ ן הָּ‏ ‏ַאיִל

הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ יָּה וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ כַסֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ לָּיֹת וְּ‏ יֹתֶ‏ רֶ‏ ת

הַ‏ כָּבֵ‏ ד:‏ )20( וַיָּׂשִ‏ ימּו אֶ‏ ת הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים

עַ‏ ל הֶ‏ חָּ‏ זוֹת | וַיַקְּ‏ טֵ‏ ר הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )21( וְּ‏ אֵ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ זוֹת וְּ‏ אֵ‏ ת

שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין הֵ‏ נִיף ‏ַאהֲרֹן תְּ‏ נּופָּ‏ ה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)22( וַיִ‏ שָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת ידו ‏]יָּדָּ‏ יו

קרי[‏ אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם וַיְּבָּ‏ רְּ‏ כֵם | וַיֵרֶ‏ ד

מֵ‏ עֲׂשֹת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ הָּ‏ עֹ‏ לָּה

וְּ‏ הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏ )23( וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וַיֵצְּ‏ אּו

וַיְּבָּ‏ רֲ‏ כּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיֵרָּ‏ א כְּ‏ בוֹד יהוה

אֶ‏ ל כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )24( וַ‏ תֵ‏ צֵ‏ א אֵ‏ ש

מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וַתֹ‏ אכַל עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ ‏ַח

אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים | וַיַרְּ‏ א כָּל

הָּ‏ עָּ‏ ם וַיָּרֹנּו וַיִ‏ פְּ‏ לּו עַ‏ ל פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏

)16( וַיַקְּ‏

348

Torah Israelita

apareceu a todo o povo, 24 saiu fogo de יהוה

diante de יהוה e consumiu o sacrifício e a

gordura sobre o altar; o que vendo todo o

povo, jubilaram e prostraram-se sobre os

seus rostos.


1 Ora, Nadabe, e Abiú, filhos de Aharôn,

tomaram cada um o seu incensário e,

pondo neles fogo e sobre ele deitando

incenso, ofereceram fogo estranho perante

o que ele não lhes ordenara. 2 Então יהוה

saiu fogo de diante de יהוה e os devorou; e

morreram perante 3 . Disse Moshe a

Aharôn: Isto é o que יהוה falou, dizendo:

Serei santificado naqueles que se chegarem

a mim, e serei exaltado diante de todo o

povo. Mas Aharôn guardou silêncio. 4 E

Moshe chamou a Misael e a Elzafã, filhos de

Uziel, tio de Aharôn, e disse a eles: Chegaivos,

levai seus irmãos de diante do lugar

sagrado, para fora do acampamento. 5

Chegaram-se, e levaram-nos como

estavam, nas próprias túnicas, para fora do

acampamento, como Moshe lhes dissera. 6

Então disse Moshe a Aharôn, e a seus filhos

Eleazar e Itamar: Não descubrais as suas

cabeças, nem rasgueis as suas vestes, para

que não morrais, nem venha a ira sobre

toda a congregação; mas seus irmãos, toda


יהוה


)1( וַיִ‏ קְּ‏ חּו בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן נָּדָּ‏ ב

וַאֲבִ‏ יהּוא אִ‏ יש מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ תוֹ‏ וַיִ‏ תְּ‏ נּו בָּ‏ הֵ‏ ן

אֵ‏ ש וַיָּׂשִ‏ ימּו עָּ‏ לֶיהָּ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת | וַיַקְּ‏ רִ‏ בּו

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֵ‏ ש זָּרָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא צִ‏ ‏ּוָּה

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )2( וַתֵ‏ צֵ‏ א אֵ‏ ש מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וַתֹ‏ אכַל אוֹתָּ‏ ם | וַיָּמֻׁתּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)3( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן הּוא

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה לֵאמֹ‏ ר בִ‏ קְּ‏ רֹבַ‏ י

אֶ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש וְּ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ כָּבֵ‏ ד |

וַיִ‏ דֹם ‏ַאהֲרֹן:‏ )4( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

מִ‏ ישָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ צָּ‏ פָּ‏ ן בְּ‏ נֵי עֻׁזִ‏ יאֵ‏ ל

דֹד ‏ַאהֲרֹן | וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם קִ‏ רְּ‏ בּו

‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת אֲחֵ‏ יכֶם מֵ‏ אֵ‏ ת פְּ‏ נֵי הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )5( וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו

וַיִ‏ שָּ‏ אֻׁם בְּ‏ כֻׁתֳנֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה | כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )6(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

‏ּולְּ‏ אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בָּ‏ נָּיו רָּ‏ אשֵ‏ יכֶם ‏ַאל

תִ‏ פְּ‏ רָּ‏ עּו ‏ּובִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יכֶם ‏ֹלא תִ‏ פְּ‏ רֹמּו וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ מֻׁתּו וְּ‏ עַ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה יִקְּ‏ צֹף |

וַאֲחֵ‏ יכֶם כָּל בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִבְּ‏ כּו אֶ‏ ת

הַ‏ שְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף יהוה:‏ )7(

‏ּומִ‏ פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ֹלא תֵ‏ צְּ‏ אּו פֶן

349

Torah Israelita

a casa de Yisra-EL, lamentem este incêndio

que יהוה acendeu. 7 E não saireis da porta

da tenda da revelação, para que não

morrais; porque está sobre vocês o óleo da

unção de יהוה . E eles fizeram conforme a

palavra de Moshe.

[283 Embriaguez]

8 Falou também יהוה a Aharôn, dizendo: 9

207

Não bebereis vinho nem bebida forte,

nem tu nem teus filhos contigo, quando

adentrar na tenda da revelação, para que

não morrais; regulamento vitalício será isso

pelas suas gerações, 10 não somente para

fazer separação entre o kadosh e o profano,

e entre o impuro e o limpo, 11 mas também

para ensinar aos bney-ysraEL todos os

regulamentos que יהוה lhes tem dado por


[284 Completando o serviço]

12 Também disse Moshe a Aharôn, e a

Eleazar e Itamar, seus filhos que lhe ficaram:

Tomai a oferenda de cereais que resta das

ofertas queimadas de יהוה e comei-a sem

levedura junto do altar, uma vez que é coisa

santíssima. 13 Comê-la-eis em lugar kadosh,

porque isto é a tua porção, e a porção de

; יהוה teus filhos, das ofertas queimadas de

porque assim me foi ordenado. 14 Também

o peito da oferenda movida e a coxa da


תָּ‏ מֻׁ‏ תּו כִ‏ י שֶ‏ מֶ‏ ן מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת יהוה

עֲלֵיכֶם | וַיַעֲׂשּו כִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר מֹשֶ‏ ה:‏

)8( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏

)9( יַיִן וְּ‏ שֵ‏ כָּר ‏ַאל תֵ‏ שְּ‏ תְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך

אִ‏ תָּ‏ ‏ְך בְּ‏ בֹאֲכֶם אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ מֻׁתּו | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏

)10( ‏ּולֲהַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל בֵ‏ ין הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ חֹ‏ ל | ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ טָּ‏ הוֹר:‏

)11( ‏ּולְּ‏ הוֹרֹת אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אֵ‏ ת

כָּל הַ‏ חֻׁקִ‏ ים אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

אֲלֵיהֶ‏ ם בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)12( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר וְּ‏ אֶ‏ ל אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בָּ‏ נָּיו הַ‏ נוֹתָּ‏ רִ‏ ים

קְּ‏ חּו אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה הַ‏ נוֹתֶ‏ רֶ‏ ת מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י

יהוה וְּ‏ אִ‏ כְּ‏ לּוהָּ‏ מַ‏ צוֹת אֵ‏ צֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ ‏ַח

| כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הִ‏ וא:‏ )13(

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דֹש כִ‏ י

חָּ‏ קְּ‏ ‏ָך וְּ‏ חָּ‏ ק בָּ‏ נֶיָך הִ‏ וא מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י יהוה

כִ‏ י כֵן צֻּׁוֵיתִ‏ י:‏ )14( וְּ‏ אֵ‏ ת חֲזֵה

הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת שוֹק הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה

תֹ‏ אכְּ‏ לּו בְּ‏ מָּ‏ קוֹם טָּ‏ הוֹר אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך

‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך | כִ‏ י חָּ‏ קְּ‏ ‏ָך וְּ‏ חָּ‏ ק בָּ‏ נֶיָך

נִתְּ‏ נּו מִ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)15( שוֹק הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה וַחֲזֵה הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה

|

207

Lv 10:9-11 - 321 º Mandamento negativo: Que não entre ao Templo nem declare uma resolução legislativa da Torá alguém que haja tomado vinho –

‘…vinho e bebida forte não tomareis ao vir ao Tabernáculo…’ – ‘…e para ensinar aos filhos de Israel…’.

350

Torah Israelita

oferenda elevada, comê-los-eis em lugar

limpo, tu, e teus filhos e tuas filhas contigo;

uma vez que são eles dados como tua

porção, e como porção de teus filhos, dos

sacrifícios das ofertas pacíficas dos bneyysraEL.

15 Trarão a coxa da oferenda

elevada e o peito da oferenda movida

juntamente com as ofertas queimadas da

gordura, para movê-los como oferenda

movida perante יהוה ; isso te pertencerá

como porção, a ti e a teus filhos contigo,

para sempre, como יהוה tem ordenado. 16

E Moshe buscou diligentemente o bode da

oferenda pelo erro, e já tinha sido

queimado; pelo que se indignou

grandemente contra Eleazar e contra

Itamar, os filhos que de Aharôn ficaram, e

lhes disse: 17 Por que não comestes a

oferenda pelo erro em lugar kadosh, visto

que é coisa santíssima, e יהוה a deu a vocês

para levardes o delito da congregação, para

? יהוה fazerdes expiação por eles diante de

18 Não se trouxe o seu sangue para dentro

do lugar sagrado; certamente a devíeis ter

comido em lugar kadosh, como eu havia

ordenado. 19 Então disse Aharôn a Moshe:

Hoje ofereceram a sua oferenda pelo erro e

o seu sacrifício perante יהוה e tais coisas

como essas me têm acontecido; se eu

tivesse comido hoje a oferenda pelo erro,

acaso teria sido isso coisa agradável na visão

de 20 ? Ouvindo Moshe isto, pareceulhe

razoável.


עַ‏ ל אִ‏ שֵ‏ י הַ‏ חֲלָּבִ‏ ים יָּבִ‏ יאּו לְּ‏ הָּ‏ נִיף

תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך אִ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה:‏ )16( וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את דָּ‏ רֹש דָּ‏ רַ‏ ש מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ הִ‏ נֵה

‏ׂשֹרָּ‏ ף | וַיִ‏ קְּ‏ צֹף עַ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר וְּ‏ עַ‏ ל

אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ נוֹתָּ‏ רִ‏ ם לֵאמֹ‏ ר:‏

)17( מַ‏ דּועַ‏ ‏ֹלא אֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את בִ‏ מְּ‏ קוֹם הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הִ‏ וא | וְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה נָּתַ‏ ן לָּכֶם

לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת עֲוֹן הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ כַפֵר

עֲלֵיהֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )18( הֵ‏ ן ‏ֹלא

הּובָּ‏ א אֶ‏ ת דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש פְּ‏ נִימָּ‏ ה

| ‏ָאכוֹל תֹ‏ אכְּ‏ לּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוֵיתִ‏ י:‏ )19( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה הֵ‏ ן הַ‏ יוֹם הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אֶ‏ ת

חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת עֹ‏ לָּתָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וַתִ‏ קְּ‏ רֶ‏ אנָּה אֹ‏ תִ‏ י כָּאֵ‏ לֶה | וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תִ‏ י

חַ‏ טָּ‏ את הַ‏ יוֹם הַ‏ יִ‏ יטַ‏ ב בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה:‏

) וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע מֹ‏ שֶ‏ ה וַיִ‏ יטַ‏ ב בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו:‏

יהוה


20(


‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם:‏ )2( דַ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ל

351

Torah Israelita


[285 Leis dietéticas]

1 Falou יהוה a Moshe e a Aharôn, dizendolhes:

2 208 Dizei aos bney-ysraEL: Estes são os

animais que podereis comer no meio de

todos os animais que há sobre a terra: 3 no

meio dos animais, todo o que tem a unha

fendida, de sorte que se divide em duas, o

que rumina, esse podereis comer. 4 Os

seguintes, contudo, não tereis por alimento,

no meio dos que ruminam e no meio dos

que têm a unha fendida: o camelo, porque

rumina mas não tem a unha fendida, esse

vos será impuro; 5 o querogrilo, porque

rumina mas não tem a unha fendida, esse

vos será impuro; 6 a lebre, porque rumina

mas não tem a unha fendida, essa vos será

imunda; 7 e o porco, porque tem a unha

fendida, de sorte que se divide em duas,

mas não rumina, esse vos será impuro. 8 Da

sua carne não tereis por alimento, nem

tocareis nos seus corpos; esses vos serão

imundos. 9 209 Estes são os que podereis

comer de todos os que há nas águas: todo o

que tem barbatanas e escamas, nas águas,

nos mares e nos rios, esse podereis comer.

10 Mas todo o que não tem barbatanas,


בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | זֹאת הַ‏ חַ‏ יָּה

אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )3( כֹל מַ‏ פְּ‏ רֶ‏ סֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה

וְּ‏ שֹסַ‏ עַ‏ ת שֶ‏ סַ‏ ע פְּ‏ רָּ‏ סֹ‏ ת מַ‏ עֲלַת גֵרָּ‏ ה

בַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה תֹ‏ אכֵלּו:‏ )4( אַ‏ ‏ְך

אֶ‏ ת זֶה ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ מַ‏ עֲלֵי הַ‏ גֵרָּ‏ ה

‏ּומִ‏ מַ‏ פְּ‏ רִ‏ יסֵ‏ י הַ‏ פַרְּ‏ סָּ‏ ה | אֶ‏ ת הַ‏ גָּמָּ‏ ל כִ‏ י

מַ‏ עֲלֵה גֵרָּ‏ ה הּוא ‏ּופַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה אֵ‏ ינֶנּו

מַ‏ פְּ‏ רִ‏ יס טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם:‏ )5( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ פָּ‏ ן כִ‏ י מַ‏ עֲלֵה גֵרָּ‏ ה הּוא ‏ּופַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה

‏ֹלא יַפְּ‏ רִ‏ יס | טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם:‏ )6(

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ נֶבֶ‏ ת כִ‏ י מַ‏ עֲלַת גֵרָּ‏ ה הִ‏ וא

‏ּופַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה ‏ֹלא הִ‏ פְּ‏ רִ‏ יסָּ‏ ה | טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה הִ‏ וא

לָּכֶם:‏ )7( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֲזִ‏ יר כִ‏ י מַ‏ פְּ‏ רִ‏ יס

פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה הּוא וְּ‏ שֹסַ‏ ע שֶ‏ סַ‏ ע פַרְּ‏ סָּ‏ ה

וְּ‏ הּוא גֵרָּ‏ ה ‏ֹלא יִגָּר | טָּ‏ מֵ‏ א הּוא

לָּכֶם:‏ )8( מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו

‏ּובְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ גָּעּו | טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים הֵ‏ ם

לָּכֶם:‏ )9( אֶ‏ ת זֶה תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר בַ‏ מָּ‏ יִם | כֹל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ סְּ‏ נַפִ‏ יר

וְּ‏ קַ‏ ‏ׂשְּ‏ קֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת בַ‏ מַ‏ יִם בַ‏ יַמִ‏ ים ‏ּובַ‏ נְּחָּ‏ לִ‏ ים

אֹ‏ תָּ‏ ם תֹ‏ אכֵלּו:‏ )10( וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין

לוֹ‏ סְּ‏ נַפִ‏ יר וְּ‏ קַ‏ ‏ׂשְּ‏ קֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת בַ‏ יַמִ‏ ים

‏ּובַ‏ נְּחָּ‏ לִ‏ ים מִ‏ כֹל שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ מַ‏ יִם ‏ּומִ‏ כֹל

208

Lv 11:2 - 149 º Mandamento positivo: Verificar sinais dos animais, discernindo entre o puro e o impuro – ‘…esses serão os animais que serão comidos…’

209 Lv 11:9 - 152 º Mandamento positivo: Verificar sinais dos peixes, discernindo entre o puro e o impuro – ‘Estes comereis, de tudo quanto há nas águas…’

352

Torah Israelita

nem escamas, nos mares e nos rios, todo

réptil das águas, e todos os animais que

vivem nas águas, estes vos serão

abomináveis, 11 eles são execráveis; da sua

carne não tereis por alimento, e

abominareis os seus corpos. 12 Tudo o que

não tem barbatanas nem escamas, nas

águas, será para vocês execrável. 13 Dentre

as aves, a estas abominareis; não se

comerão, serão abomináveis: a águia, o

quebrantosso, o xofrango, 14 o açor, o

falcão segundo a sua linhagem, 15 todo

corvo segundo a sua linhagem, 16 o

avestruz, o mocho, a gaivota, o gavião

segundo a sua linhagem, 17 o bufo, o corvo

marinho, a coruja, 18 o porfirião, o pelicano,

o abutre, 19 a cegonha, a garça segundo a

sua, linhagem, a poupa e o morcego. 20

Todos os insetos alados que andam sobre

quatro pés, serão para vocês uma

abominação. 21 210 Contudo, estes há que

podereis comer de todos os insetos alados

que andam sobre quatro pés: os que têm

pernas sobre os seus pés, para saltar com

elas sobre a terra. 22 Deles, comereis estes:

a locusta, segundo a sua linhagem, o

gafanhoto devorador, segundo a sua

linhagem, o grilo, segundo a sua linhagem,

e o gafanhoto, segundo a sua linhagem. 23

Mas todos os outros insetos que voam, que

têm quatro pés, serão para vocês uma

abominação. 24 Também por eles vos


נֶפֶ‏ ש הַ‏ חַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר בַ‏ מָּ‏ יִם | שֶ‏ קֶ‏ ץ הֵ‏ ם

לָּכֶם:‏ )11( וְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ץ יִהְּ‏ יּו לָּכֶם |

מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו וְּ‏ אֶ‏ ת נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם

תְּ‏ שַ‏ קֵ‏ צּו:‏ )12( כֹל אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין לוֹ‏

סְּ‏ נַפִ‏ יר וְּ‏ קַ‏ ‏ׂשְּ‏ קֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת בַ‏ מָּ‏ יִם | שֶ‏ קֶ‏ ץ

הּוא לָּכֶם:‏ )13( וְּ‏ אֶ‏ ת אֵ‏ לֶה תְּ‏ שַ‏ קְּ‏ צּו

מִ‏ ן הָּ‏ עוֹף ‏ֹלא יֵָאכְּ‏ לּו שֶ‏ קֶ‏ ץ הֵ‏ ם | אֶ‏ ת

הַ‏ נֶשֶ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פֶ‏ רֶ‏ ס וְּ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ זְּ‏ נִיָּה:‏

)14( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ‏ָאה וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אַ‏ יָּה

לְּ‏ מִ‏ ינָּּה:‏ )15( אֵ‏ ת כָּל עֹ‏ רֵ‏ ב לְּ‏ מִ‏ ינוֹ:‏

)16( וְּ‏ אֵ‏ ת בַ‏ ת הַ‏ יַעֲנָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תַ‏ חְּ‏ מָּ‏ ס

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ חַ‏ ף | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֵץ לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו:‏

)17( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כוֹס וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ לְָּך וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יַנְּשּוף:‏ )18( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תִ‏ נְּשֶ‏ מֶ‏ ת

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קָּ‏ ‏ָאת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ם:‏ )19( וְּ‏ אֵ‏ ת

הַ‏ חֲסִ‏ ידָּ‏ ה הָּ‏ אֲנָּפָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה | וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ דּוכִ‏ יפַ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֲטַ‏ לֵף:‏ )20( כֹל

שֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ עוֹף הַ‏ הֹלְֵך עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע |

)21( אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת שֶ‏ קֶ‏ ץ הּוא לָּכֶם:‏

זֶה תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ כֹל שֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ עוֹף הַ‏ הֹלְֵך

עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע | אֲשֶ‏ ר לא ‏]לוֹ‏ קרי[‏

כְּ‏ רָּ‏ עַ‏ יִם מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל לְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לָּיו לְּ‏ נַתֵ‏ ר בָּ‏ הֵ‏ ן

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )22( אֶ‏ ת אֵ‏ לֶה מֵ‏ הֶ‏ ם

תֹ‏ אכֵלּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ סָּ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ רְּ‏ גֹ‏ ל

210

Lv 11:21 - 151 º Mandamento positivo: Verificar sinais dos gafanhotos, discernindo entre o puro e o impuro

353

Torah Israelita

tornareis imundos; qualquer que tocar nos

seus corpos, será impuro até a tarde, 25 e

quem levar qualquer parte dos seus corpos,

lavará as suas vestes, e será impuro até a

tarde, 26 de todo animal que tem unhas

fendidas, e que a fenda não as divide em

duas, nem rumina, será para vocês impuro;

qualquer que tocar neles será impuro. 27

Todos os que andam na planta dos pés no

meio dos quadrúpedes, esses vos serão

imundos; qualquer que tocar nos seus

corpos será impuro até a tarde, 28 e o que

levar os seus corpos, lavará as suas vestes, e

será impuro até a tarde; eles serão para

vocês imundos.

[286 Animais menores]

29 211 Estes também vos serão por imundos

entre os animais que se arrastam sobre a

terra: a doninha, o rato, o crocodilo da terra

segundo a sua linhagem, 30 o musaranho, o

crocodilo da água, a lagartixa, o lagarto e a

toupeira. 31 Esses vos serão imundos no

meio de todos os animais rasteiros;

qualquer que os tocar, depois de mortos,

será impuro até a tarde; 32 e tudo aquilo

sobre o que cair o cadáver de qualquer

deles será impuro; seja vaso de madeira, ou

vestidura, ou pele, ou saco, seja qualquer

instrumento com que se faz alguma obra,

será metido na água, e será impuro até a

tarde; então será limpo. 33 E quanto a todo


לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו וְּ‏ אֶ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ גָּב לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו:‏ )23(

וְּ‏ כֹ‏ ל שֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ עוֹף אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

רַ‏ גְּ‏ לָּיִם | שֶ‏ קֶ‏ ץ הּוא לָּכֶם:‏ )24(

‏ּולְּ‏ אֵ‏ לֶה תִ‏ טַ‏ מָּ‏ אּו | כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )25(

וְּ‏ כָּל הַ‏ נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א מִ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם | יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )26( לְּ‏ כָּל

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר הִ‏ וא מַ‏ פְּ‏ רֶ‏ סֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה

וְּ‏ שֶ‏ סַ‏ ע אֵ‏ ינֶנָּה שֹסַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ גֵרָּ‏ ה אֵ‏ ינֶנָּה

מַ‏ עֲלָּה טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים הֵ‏ ם לָּכֶם | כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בָּ‏ הֶ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )27( וְּ‏ כֹ‏ ל הוֹלְֵך עַ‏ ל

כַפָּיו בְּ‏ כָּל הַ‏ חַ‏ יָּה הַ‏ הֹלֶכֶת עַ‏ ל

‏ַארְּ‏ בַ‏ ע טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים הֵ‏ ם לָּכֶם | כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )28(

וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א אֶ‏ ת נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב | טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים הֵ‏ מָּ‏ ה

29( וְּ‏ זֶה לָּכֶם הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

בַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ שֹרֵ‏ ץ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | הַ‏ חֹ‏ לֶד

וְּ‏ הָּ‏ עַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ הַ‏ צָּ‏ ב לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו:‏ )30(

וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּקָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ כֹחַ‏ וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ טָּ‏ ‏ָאה | וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ מֶ‏ ט

וְּ‏ הַ‏ תִ‏ נְּשָּ‏ מֶ‏ ת:‏ )31( אֵ‏ לֶה הַ‏ טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים

לָּכֶם בְּ‏ כָּל הַ‏ שָּ‏ רֶ‏ ץ | כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בָּ‏ הֶ‏ ם

בְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )32( וְּ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר יִפֹ‏ ל עָּ‏ לָּיו מֵ‏ הֶ‏ ם בְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א

מִ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י עֵ‏ ץ אוֹ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ עוֹר אוֹ‏

( לָּכֶם:‏

211

Lv 11:29 - 96 º Mandamento positivo: Serem oito os seres impurificadores – ‘Estes serão para vós impuros…’

354

Torah Israelita

vaso de barro dentro do qual cair algum

deles, tudo o que houver nele será impuro,

e o vaso quebrareis. 34 212 Todo alimento

depositado nele, que se pode comer, sobre

o qual vier água, será impuro; e toda bebida

que se pode beber, sendo depositada em

qualquer destes vasos será imunda. 35 E

tudo aquilo sobre o que cair: alguma parte

dos corpos deles será impuro; seja forno,

seja fogão, será quebrado; imundos são e

para vocês serão imundos. 36 Contudo,

uma fonte ou cisterna, em que há depósito

de água, será limpa; mas quem tocar no

cadáver será impuro. 37 E, se dos seus

corpos cair alguma coisa sobre alguma

semente que se houver de semear, esta

será limpa; 38 mas se for deitada água sobre

a semente, e se dos corpos cair alguma

coisa sobre ela, então ela será para vocês

imunda.

[287 Outras leis envolvendo animais]

39 213 E se morrer algum dos animais de que

vos é permitido comer, quem tocar no seu

cadáver será impuro até a tarde; 40 e quem

comer do cadáver dele lavará as suas

vestes, e será impuro até a tarde;

igualmente quem levar o cadáver dele

lavará as suas vestes, e será impuro até a

tarde. 41 Também todo animal rasteiro que

se move sobre a terra será abominação;


‏ׂשָּ‏ ק כָּל כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מְּ‏ לָּאכָּה

בָּ‏ הֶ‏ ם | בַ‏ מַ‏ יִם יּובָּ‏ א וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד

הָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )33( וְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י חֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש

אֲשֶ‏ ר יִפֹ‏ ל מֵ‏ הֶ‏ ם אֶ‏ ל תוֹכוֹ‏ | כֹל אֲשֶ‏ ר

בְּ‏ תוֹכוֹ‏ יִטְּ‏ מָּ‏ א וְּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ תִ‏ שְּ‏ בֹרּו:‏ )34(

מִ‏ כָּל הָּ‏ אֹ‏ כֶל אֲשֶ‏ ר יֵָאכֵל אֲשֶ‏ ר יָּבוֹא

עָּ‏ לָּיו מַ‏ יִם יִטְּ‏ מָּ‏ א | וְּ‏ כָּל מַ‏ שְּ‏ קֶ‏ ה

אֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ תֶ‏ ה בְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )35(

וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִפֹ‏ ל מִ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם עָּ‏ לָּיו

יִטְּ‏ מָּ‏ א תַ‏ נּור וְּ‏ כִ‏ ירַ‏ יִם יֻׁתָּ‏ ץ טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים

הֵ‏ ם | ‏ּוטְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים יִהְּ‏ יּו לָּכֶם:‏ )36( אַ‏ ‏ְך

מַ‏ עְּ‏ יָּן ‏ּובוֹר מִ‏ קְּ‏ וֵה מַ‏ יִם יִהְּ‏ יֶה טָּ‏ הוֹר

| וְּ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )37( וְּ‏ כִ‏ י

יִפֹ‏ ל מִ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם עַ‏ ל כָּל זֶרַ‏ ע זֵרּועַ‏

אֲשֶ‏ ר יִזָּרֵ‏ עַ‏ | טָּ‏ הוֹר הּוא:‏ )38( וְּ‏ כִ‏ י

יֻׁתַ‏ ן מַ‏ יִם עַ‏ ל זֶרַ‏ ע וְּ‏ נָּפַ‏ ל מִ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם

( עָּ‏ לָּיו | טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם:‏

וְּ‏ כִ‏ י יָּמּות מִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר הִ‏ יא

לָּכֶם לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה | הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ‏ּה

יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )40( וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ כֵל

מִ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ‏ּה יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד

הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב | וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א אֶ‏ ת נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ‏ּה יְּכַבֵ‏ ס

בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )41( וְּ‏ כָּל

הַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ שֹרֵ‏ ץ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | שֶ‏ קֶ‏ ץ

)39

212

Lv 11:34 - 97 º Mandamento positivo: Serem os alimentos aptos para receber impureza – ‘…de todo alimento…’

213

Lv 11:39 - 95 º Mandamento positivo: Ser impuro todo o que tocou em ‘nevelá’ – ‘quando morrer algum animal…’

355

Torah Israelita

não se comerá. 42 Tudo o que anda sobre o

ventre, tudo o que anda sobre quatro pés, e

tudo o que tem muitos pés, enfim todos os

animais rasteiros que se movem sobre a

terra, desses não tereis por alimento, uma

vez que são abomináveis. 43 Não vos

tomareis abomináveis por nenhum animal

rasteiro, nem neles vos contaminareis, para

não vos tornardes imundos por eles. 44

Porque eu sou יהוה seu Poderoso; por

conseguinte santificai-vos, e sede

kadoshim, porque eu sou kadosh; e não vos

contaminareis com nenhum animal rasteiro

que se move sobre a terra; 45 porque eu

sou יהוה que vos fiz subir da terra do

Mitzraim, para ser o seu Poderoso, sereis

kadoshim, porque eu sou kadosh. 46 Esta é

a toráh sobre os animais e as aves, e sobre

toda criatura vivente que se move nas

águas e toda criatura que se arrasta sobre a

terra; 47 para fazer separação entre o

impuro e o limpo, e entre os animais que se

podem comer e os animais que não se

podem comer.


[288 Dar á luz]


הּוא ‏ֹלא יֵָאכֵל:‏ )42( כֹל הוֹלְֵך עַ‏ ל

גָּחוֹן וְּ‏ כֹ‏ ל הוֹלְֵך עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע עַ‏ ד כָּל

מַ‏ רְּ‏ בֵ‏ ה רַ‏ גְּ‏ לַיִם לְּ‏ כָּל הַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ שֹרֵ‏ ץ

עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּום כִ‏ י שֶ‏ קֶ‏ ץ

הֵ‏ ם:‏ )43( ‏ַאל תְּ‏ שַ‏ קְּ‏ צּו אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם בְּ‏ כָּל הַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ שֹרֵ‏ ץ |

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ טַ‏ מְּ‏ אּו בָּ‏ הֶ‏ ם וְּ‏ נִטְּ‏ מֵ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏

)44( כִ‏ י אֲנִי יהוה ‏ֱאֹלהֵ‏ יכֶם

וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם קְּ‏ דֹשִ‏ ים כִ‏ י

קָּ‏ דוֹש ‏ָאנִי | וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ טַ‏ מְּ‏ אּו אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם בְּ‏ כָּל הַ‏ שֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ רֹמֵ‏ ‏ׂש עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )45( כִ‏ י אֲנִי יהוה הַ‏ מַ‏ עֲלֶה

אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ הְּ‏ יֹת לָּכֶם

לֵאֹלהִ‏ ים | וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם קְּ‏ דֹשִ‏ ים כִ‏ י

קָּ‏ דוֹש ‏ָאנִי:‏ )46( זֹאת תוֹרַ‏ ת

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ עוֹף וְּ‏ כֹל נֶפֶ‏ ש הַ‏ חַ‏ יָּה

הָּ‏ רֹמֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת בַ‏ מָּ‏ יִם | ‏ּולְּ‏ כָּל נֶפֶ‏ ש

הַ‏ שֹרֶ‏ צֶ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )47( לְּ‏ הַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל

בֵ‏ ין הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ טָּ‏ הֹר | ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ חַ‏ יָּה הַ‏ נֶאֱכֶלֶת ‏ּובֵ‏ ין הַ‏ חַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא תֵ‏ ‏ָאכֵל:‏


27ª Porção: Tazria - Conceber

356

Torah Israelita

Tazria: Conceber



Conclusão: Ez 45: 16-46: 18

Salmos Tazria: 106


יה


dizendo: A mulher que conceber e

tiver um menino, será imunda sete dias;

assim como nos dias da impureza da sua

enfermidade, será imunda. 3 E no dia

214

oitavo se circuncidará ao menino a carne do

seu prepúcio. 4 Depois permanecerá ela

trinta e três dias no sangue da sua

purificação; em nada sagrada tocará, nem

entrará no lugar sagrado até que se

cumpram os dias da sua purificação. 5 Mas,

se tiver uma menina, então será imunda

duas semanas, como na sua impureza;

depois permanecerá sessenta e seis dias no

sangue da sua purificação. 6 E, quando

215

forem cumpridos os dias da sua purificação,

seja por filho ou por filha, trará um cordeiro

de um ano para sacrifício, e um pombinho

ou uma rola para oferenda pelo erro, à

porta da tenda da revelação, o ao kohen, 7

o qual o oferecerá perante וה e fará,

expiação por ela; então ela será limpa do

fluxo do seu sangue. Esta é a toráh da que

der à luz menino ou menina. 8 Mas, se as


)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר

אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י תַ‏ זְּ‏ רִ‏ יעַ‏ וְּ‏ יָּלְּ‏ דָּ‏ ה זָּכָּר |

וְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים כִ‏ ימֵ‏ י נִדַ‏ ת

דְּ‏ וֹתָּ‏ ‏ּה תִ‏ טְּ‏ מָּ‏ א:‏ )3( ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי

| יִמוֹל בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר עָּ‏ רְּ‏ לָּתוֹ:‏ )4( ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

יוֹם ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תֵ‏ שֵ‏ ב בִ‏ דְּ‏ מֵ‏ י

טָּ‏ הֳרָּ‏ ה | בְּ‏ כָּל קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ֹלא תִ‏ גָּע וְּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש ‏ֹלא תָּ‏ בֹא עַ‏ ד מְּ‏ ‏ֹלאת יְּמֵ‏ י

טָּ‏ הֳרָּ‏ ‏ּה:‏ )5( וְּ‏ אִ‏ ם נְּקֵ‏ בָּ‏ ה תֵ‏ לֵד

וְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה שְּ‏ בֻׁעַ‏ יִם כְּ‏ נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים

יוֹם וְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תֵ‏ שֵ‏ ב עַ‏ ל דְּ‏ מֵ‏ י

טָּ‏ הֳרָּ‏ ה:‏ )6( ‏ּובִ‏ מְּ‏ ‏ֹלאת יְּמֵ‏ י טָּ‏ הֳרָּ‏ ‏ּה

לְּ‏ בֵ‏ ן אוֹ‏ לְּ‏ בַ‏ ת תָּ‏ בִ‏ יא כֶבֶ‏ ‏ׂש בֶ‏ ן שְּ‏ נָּתוֹ‏

לְּ‏ עֹ‏ לָּה ‏ּובֶ‏ ן יוֹנָּה אוֹ‏ תֹ‏ ר לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את |

אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)7( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וְּ‏ כִ‏ פֶר

עָּ‏ לֶיהָּ‏ וְּ‏ טָּ‏ הֲרָּ‏ ה מִ‏ מְּ‏ קֹ‏ ר דָּ‏ מֶ‏ יהָּ‏ | זֹאת

תוֹרַ‏ ת הַ‏ יֹלֶדֶ‏ ת לַזָּכָּר אוֹ‏ לַנְּקֵ‏ בָּ‏ ה:‏

)8( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א יָּדָּ‏ ‏ּה דֵ‏ י ‏ׂשֶ‏ ה

וְּ‏ לָּקְּ‏ חָּ‏ ה שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏ שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי

יוֹנָּה אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את |

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לֶיהָּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ רָּ‏ ה:‏

214

Lv 12:3 - 215 º Mandamento positivo: Circuncidar o filho – ‘…no dia oitavo, cortará a carne de seu prepúcio.’

215

Lv 12:6 - 77 º Mandamento positivo: Apresentar a parturiente um sacrifício após estar purificada – ‘Ao completar-se os dias de sua purificação…’

357

Torah Israelita

suas posses não bastarem para um

cordeiro, então tomará duas rolas, ou dois

pombinhos: um para o sacrifício e outro

para a oferenda pelo erro; assim o kohen

fará expiação por ela, e ela será limpa.


[289 A maldição leprosa]

1 Falou mais יהוה a Moshe e a Aharôn,

dizendo: 2 Quando um homem tiver na pele

da sua carne inchação, ou pústula, ou

mancha lustrosa, e esta se tornar na sua

pele como praga de lepra, então será

levado a Aharôn o kohen, ou a um de seus

filhos, os kohanim, 3 e o kohen examinará a

praga na pele da carne. Se o pelo na praga

se tiver tornado branco, e a praga parecer

mais profunda que a pele, é praga de lepra;

o kohen, verificando isto, o declarará

impuro. 4 Mas, se a mancha lustrosa na sua

pele for branca, e não parecer mais

profunda que a pele, e o pelo não se tiver

tornado branco, o kohen encerrará por sete

dias aquele que tem a praga. 5 Ao sétimo

dia o kohen o examinará; se a praga, na sua

opinião, tiver parado e não se tiver

estendido na pele, o kohen o encerrará por

outros sete dias. 6 Ao sétimo dia o kohen o

examinará outra vez; se a praga tiver

escurecido, não se tendo estendido na pele,




‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה

בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת אוֹ‏ סַ‏ פַ‏ חַ‏ ת אוֹ‏

בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ לְּ‏ נֶגַע

צָּ‏ רָּ‏ עַ‏ ת | וְּ‏ הּובָּ‏ א אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן אוֹ‏

אֶ‏ ל ‏ַאחַ‏ ד מִ‏ בָּ‏ נָּיו הַ‏ כֹהֲנִים:‏ )3(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע בְּ‏ עוֹר

הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר בַ‏ נֶגַע הָּ‏ פַ‏ ‏ְך לָּבָּ‏ ן

‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה הַ‏ נֶגַע עָּ‏ מֹ‏ ק מֵ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏

נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הּוא | וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א אֹ‏ תוֹ:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ ם בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ נָּה

הִ‏ וא בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ עָּ‏ מֹק אֵ‏ ין מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ הָּ‏

מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר ‏ּוׂשְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה ‏ֹלא הָּ‏ פַ‏ ‏ְך לָּבָּ‏ ן |

וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים:‏ )5( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה הַ‏ נֶגַע עָּ‏ מַ‏ ד בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו

‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶגַע בָּ‏ עוֹר | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ ירוֹ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים שֵ‏ נִית:‏ )6(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

שֵ‏ נִית וְּ‏ הִ‏ נֵה כֵהָּ‏ ה הַ‏ נֶגַע וְּ‏ ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

הַ‏ נֶגַע בָּ‏ עוֹר | וְּ‏ טִ‏ הֲרוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן

מִ‏ סְּ‏ פַחַ‏ ת הִ‏ יא וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏

)7( וְּ‏ אִ‏ ם פָּׂשֹה תִ‏ פְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הַ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

בָּ‏ עוֹר ‏ַאחֲרֵ‏ י הֵ‏ רָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן

358

Torah Israelita

o kohen o declarará limpo; é uma pústula. O

homem lavará as suas vestes, e será limpo.

7 Mas se a pústula se estender muito na

pele, depois de se ter mostrado ao kohen

para a sua purificação, mostrar-se-á de

novo ao kohen, 8 o qual o examinará; se a

pústula se tiver estendido na pele, o kohen

o declarará impuro; é lepra.

[290 Carne viva numa mancha]

9 Quando num homem houver praga de

lepra, será ele levado ao kohen, 10 o qual o

examinará; se houver na pele inchação

branca que tenha tornado branco o pelo, e

houver carne viva na inchação, 11 lepra

inveterada é na sua pele. Por conseguinte, o

kohen o declarará impuro; não o encerrará,

porque impuro é. 12 Se a lepra se espalhar

muito na pele, e cobrir toda a pele do que

tem a praga, desde a cabeça até os pés,

quanto podem ver os olhos do kohen, 13

este o examinará; e, se a lepra tiver coberto

a carne toda, declarará limpo o que tem a

praga; ela toda se tornou branca; o homem

é limpo. 14 Mas no dia em que nele

aparecer carne viva será impuro. 15

Examinará, o kohen a carne viva, e declarará

o homem impuro; a carne viva é imunda; é

lepra. 16 Ou, se a carne viva mudar, e ficar

de novo branca, ele virá ao kohen, 17 e este

o examinará; se a praga se tiver tornado

branca, o kohen declarará limpo o que tem

a praga; limpo está.


לְּ‏ טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ נִרְּ‏ ‏ָאה שֵ‏ נִית אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)8( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה פָּׂשְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת בָּ‏ עוֹר | וְּ‏ טִ‏ מְּ‏ אוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן

צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הִ‏ וא:‏

)9( נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת כִ‏ י תִ‏ הְּ‏ יֶה בְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם |

וְּ‏ הּובָּ‏ א אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )10( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ נָּה בָּ‏ עוֹר

וְּ‏ הִ‏ יא הָּ‏ פְּ‏ כָּה ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר לָּבָּ‏ ן | ‏ּומִ‏ חְּ‏ יַת

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר חַ‏ י בַ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת:‏ )11( צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת

נוֹשֶ‏ נֶת הִ‏ וא בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ טִ‏ מְּ‏ אוֹ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן | ‏ֹלא יַסְּ‏ גִ‏ רֶ‏ נּו כִ‏ י טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏

)12( וְּ‏ אִ‏ ם פָּרוֹחַ‏ תִ‏ פְּ‏ רַ‏ ח הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת

בָּ‏ עוֹר וְּ‏ כִ‏ סְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת אֵ‏ ת כָּל עוֹר

הַ‏ נֶגַע מֵ‏ רֹאשוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ד רַ‏ גְּ‏ לָּיו | לְּ‏ כָּל

מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה עֵ‏ ינֵי הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )13( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה כִ‏ סְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת אֶ‏ ת כָּל

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ טִ‏ הַ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ נָּגַע | כֻׁלוֹ‏ הָּ‏ פַ‏ ‏ְך

לָּבָּ‏ ן טָּ‏ הוֹר הּוא:‏ )14( ‏ּובְּ‏ יוֹם

הֵ‏ רָּ‏ אוֹת בוֹ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר חַ‏ י יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )15(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר הַ‏ חַ‏ י

וְּ‏ טִ‏ מְּ‏ אוֹ‏ | הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר הַ‏ חַ‏ י טָּ‏ מֵ‏ א הּוא

צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הּוא:‏ )16( אוֹ‏ כִ‏ י יָּשּוב

הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר הַ‏ חַ‏ י וְּ‏ נֶהְּ‏ פְַך לְּ‏ לָּבָּ‏ ן | ‏ּובָּ‏ א אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )17( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה

נֶהְּ‏ פַ‏ ‏ְך הַ‏ נֶגַע לְּ‏ לָּבָּ‏ ן | וְּ‏ טִ‏ הַ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע טָּ‏ הוֹר הּוא:‏

359

Torah Israelita

[291 Lepra numa infecção]

18 Quando também a carne tiver na sua

pele alguma úlcera, se esta sarar, 19 e em

seu lugar vier inchação branca ou mancha

lustrosa, tirando a vermelho, mostrar-se-á

ao kohen, 20 e este a examinará; se ela

parecer mais profunda que a pele, e o pelo

se tiver tornado branco, o kohen declarará

impuro o homem; é praga de lepra, que

brotou na úlcera. 21 Se, porém, o kohen a

examinar, e nela não houver pelo branco e

não estiver mais profunda que a pele, mas

tiver escurecido, o kohen encerrará por sete

dias o homem. 22 Se ela se estender na

pele, o kohen o declarará impuro; é praga.

23 Mas se a mancha lustrosa parar no seu

lugar, não se estendendo, é a cicatriz da

úlcera; o kohen, o declarará limpo.

[292 Lepra e queimadura]

24 Ou, quando na pele da carne houver

queimadura de fogo, e a carne viva da

queimadura se tornar em mancha lustrosa,

tirando a vermelho ou branco, 25 o kohen a

examinará, e se o pelo na mancha lustrosa

se tiver tornado branco, e ela parecer mais

profunda que a pele, é lepra; brotou na

queimadura; por conseguinte o kohen o

declarará impuro; é praga de lepra. 26 Mas

se o kohen a examinar, e na mancha

lustrosa não houver pelo branco, nem

estiver mais profunda que a pele, mas tiver

escurecido, o kohen o encerrará por sete


)18( ‏ּובָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ בְּ‏ עֹ‏ רוֹ‏

שְּ‏ חִ‏ ין | וְּ‏ נִרְּ‏ פָּ‏ א:‏ )19( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בִ‏ מְּ‏ קוֹם

הַ‏ שְּ‏ חִ‏ ין ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ נָּה אוֹ‏ בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת

לְּ‏ בָּ‏ נָּה אֲדַ‏ מְּ‏ דָּ‏ מֶ‏ ת | וְּ‏ נִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )20( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה

מַ‏ רְּ‏ אֶ‏ הָּ‏ שָּ‏ פָּ‏ ל מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר ‏ּוׂשְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ‏ּה

הָּ‏ פַ‏ ‏ְך לָּבָּ‏ ן | וְּ‏ טִ‏ מְּ‏ אוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן נֶגַע

צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הִ‏ וא בַ‏ שְּ‏ חִ‏ ין פָּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה:‏ )21(

וְּ‏ אִ‏ ם יִרְּ‏ אֶ‏ נָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה אֵ‏ ין בָּ‏ ‏ּה

‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר לָּבָּ‏ ן ‏ּושְּ‏ פָּ‏ לָּה אֵ‏ ינֶנָּה מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר

וְּ‏ הִ‏ יא כֵהָּ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ ירוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים:‏ )22( וְּ‏ אִ‏ ם פָּׂשֹה תִ‏ פְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה

בָּ‏ עוֹר | וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תוֹ‏ נֶגַע הִ‏ וא:‏

וְּ‏ אִ‏ ם תַ‏ חְּ‏ תֶ‏ יהָּ‏ תַ‏ עֲמֹ‏ ד הַ‏ בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת

‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ תָּ‏ ה צָּ‏ רֶ‏ בֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ חִ‏ ין הִ‏ וא |

)23(

24( אוֹ‏

( וְּ‏ טִ‏ הֲרוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ עֹ‏ רוֹ‏ מִ‏ כְּ‏ וַת אֵ‏ ש |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה מִ‏ חְּ‏ יַת הַ‏ מִ‏ כְּ‏ וָּה בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ נָּה

אֲדַ‏ מְּ‏ דֶ‏ מֶ‏ ת אוֹ‏ לְּ‏ בָּ‏ נָּה:‏ )25( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה נֶהְּ‏ פַ‏ ‏ְך ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר לָּבָּ‏ ן

בַ‏ בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת ‏ּומַ‏ רְּ‏ אֶ‏ הָּ‏ עָּ‏ מֹ‏ ק מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר

צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הִ‏ וא בַ‏ מִ‏ כְּ‏ וָּה פָּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה | וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א

אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הִ‏ וא:‏ )26(

וְּ‏ אִ‏ ם יִרְּ‏ אֶ‏ נָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה אֵ‏ ין

בַ‏ בֶ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר לָּבָּ‏ ן ‏ּושְּ‏ פָּ‏ לָּה אֵ‏ ינֶנָּה

מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר וְּ‏ הִ‏ וא כֵהָּ‏ ה | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר ‏ֹו

הַ‏ כֹהֵ‏ ן שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )27( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו

360

Torah Israelita

dias. 27 Ao sétimo dia o kohen o examinará.

Se ela se houver estendido na pele, o kohen

o declarará impuro; é praga de lepra. 28

Mas se a mancha lustrosa tiver parado no

seu lugar, não se estendendo na pele, e tiver

escurecido, é a inchação da queimadura;

por conseguinte o kohen o declarará limpo;

porque é a cicatriz da queimadura.

[293 Pedaços de calva]

29 E quando homem (ou mulher) tiver

praga na cabeça ou na barba, 30 o kohen

examinará a praga, e se ela parecer mais

profunda que a pele, e nela houver pelo fino

amarelo, o kohen o declarará impuro; é

tinha, é lepra da cabeça ou da barba. 31

Mas se o kohen examinar a praga da

calvície, e ela não parecer mais profunda

que a pele, e nela não houver pelo preto, o

kohen encerrará por sete dias o que tem a

praga da calvície. 32 Ao sétimo dia o kohen

examinará a praga; se a tinha não se tiver

estendido, e nela não houver pelo amarelo,

nem a tinha parecer mais profunda que a

pele, 33 o homem se rapará, mas não

rapará a tinha; e o kohen encerrará por mais

sete dias o que tem a tinha. 34 Ao sétimo

dia o kohen examinará a tinha; se ela não se

houver estendido na pele, e não parecer

mais profunda que a pele, o kohen

declarará limpo o homem; o qual lavará as

suas vestes, e será limpo. 35 Mas se, depois

da sua purificação, a tinha estender na pele,

36 o kohen o examinará; se a tinha se tiver


הַ‏ כֹהֵ‏ ן בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י | אִ‏ ם פָּ‏ ‏ׂשֹה

תִ‏ פְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה בָּ‏ עוֹר וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תוֹ‏

נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הִ‏ וא:‏ )28( וְּ‏ אִ‏ ם

תַ‏ חְּ‏ תֶ‏ יהָּ‏ תַ‏ עֲמֹ‏ ד הַ‏ בַ‏ הֶ‏ רֶ‏ ת ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה

בָּ‏ עוֹר וְּ‏ הִ‏ וא כֵהָּ‏ ה ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ מִ‏ כְּ‏ וָּה

הִ‏ וא | וְּ‏ טִ‏ הֲרוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן כִ‏ י צָּ‏ רֶ‏ בֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ כְּ‏ וָּה הִ‏ וא:‏

)29( וְּ‏ אִ‏ יש אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏

נָּגַע | בְּ‏ רֹאש אוֹ‏ בְּ‏ זָּקָּ‏ ן:‏ )30( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע וְּ‏ הִ‏ נֵה מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ הּו

עָּ‏ מֹ‏ ק מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר ‏ּובוֹ‏ ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר צָּ‏ הֹב דָּ‏ ק |

וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן נֶתֶ‏ ק הּוא צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת

הָּ‏ רֹאש אוֹ‏ הַ‏ זָּקָּ‏ ן הּוא:‏ )31( וְּ‏ כִ‏ י

יִרְּ‏ אֶ‏ ה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת נֶגַע הַ‏ נֶתֶ‏ ק וְּ‏ הִ‏ נֵה

אֵ‏ ין מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ הּו עָּ‏ מֹ‏ ק מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר וְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר

שָּ‏ חֹ‏ ר אֵ‏ ין בוֹ‏ | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

נֶגַע הַ‏ נֶתֶ‏ ק שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )32(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶתֶ‏ ק

וְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ יָּה בוֹ‏ ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר צָּ‏ הֹב | ‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה

הַ‏ נֶתֶ‏ ק אֵ‏ ין עָּ‏ מֹ‏ ק מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר:‏ )33(

וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ גַלָּח וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֶתֶ‏ ק ‏ֹלא יְּגַלֵחַ‏ |

וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נֶתֶ‏ ק שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים שֵ‏ נִית:‏ )34( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

הַ‏ נֶתֶ‏ ק בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא

פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶתֶ‏ ק בָּ‏ עוֹר ‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ הּו אֵ‏ ינֶנּו

עָּ‏ מֹ‏ ק מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר | וְּ‏ טִ‏ הַ‏ ר אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן

361

Torah Israelita

estendido na pele, o kohen não buscará

pelo amarelo; o homem está impuro. 37

Mas se a tinha, a seu ver, tiver parado, e

nela tiver crescido pelo preto, a tinha terá

sarado; limpo está o homem; por

conseguinte o kohen o declarará limpo.

[294 Manchas brancas turvas]

38 Quando homem (ou mulher) tiver na

pele da sua carne manchas lustrosas, isto é,

manchas lustrosas brancas, 39 o kohen as

examinará; se essas manchas lustrosas

forem brancas tirando a escuro, é impigem

que brotou na pele; o homem é limpo.

[295 Calvície]

40 Quando a cabeça do homem se pelar,

ele é calvo; contudo é limpo. 41 E, se a

frente da sua cabeça se pelar, ele é meio

calvo; contudo é limpo. 42 Mas se na calva,

ou na meia calva, houver praga branca

tirando a vermelho, é lepra que lhe está

brotando na calva ou na meia calva. 43

Então o kohen o examinará, e se a inchação

da praga na calva ou na meia calva for

branca tirando a vermelho, como parece a

lepra na pele da carne, 44 leproso é aquele

homem, é impuro; o kohen certamente o

declarará impuro; na sua cabeça está a

praga. 45 216 Também as vestes do leproso,

em quem está a praga, serão rasgadas; ele


וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )35( וְּ‏ אִ‏ ם

פָּ‏ ‏ׂשֹה יִפְּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הַ‏ נֶתֶ‏ ק בָּ‏ עוֹר | ‏ַאחֲרֵ‏ י

טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ:‏ )36( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאהּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה

פָּׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶתֶ‏ ק בָּ‏ עוֹר | ‏ֹלא יְּבַ‏ קֵ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

לַשֵ‏ עָּ‏ ר הַ‏ צָּ‏ הֹב טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏ )37(

וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו עָּ‏ מַ‏ ד הַ‏ נֶתֶ‏ ק וְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עָּ‏ ר

שָּ‏ חֹ‏ ר צָּ‏ מַ‏ ח בוֹ‏ נִרְּ‏ פָּ‏ א הַ‏ נֶתֶ‏ ק טָּ‏ הוֹר

)38( וְּ‏ אִ‏ יש הּוא | וְּ‏ טִ‏ הֲרוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם

בֶ‏ הָּ‏ רֹת | בֶ‏ הָּ‏ רֹת לְּ‏ בָּ‏ נֹ‏ ת:‏ )39( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה בְּ‏ עוֹר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם בֶ‏ הָּ‏ רֹת

כֵהוֹת לְּ‏ בָּ‏ נֹ‏ ת | בֹהַ‏ ק הּוא פָּ‏ רַ‏ ח בָּ‏ עוֹר

)40( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י טָּ‏ הוֹר הּוא:‏

יִמָּ‏ רֵ‏ ט רֹאשוֹ‏ | קֵ‏ רֵ‏ חַ‏ הּוא טָּ‏ הוֹר

הּוא:‏ )41( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ פְּ‏ ‏ַאת פָּנָּיו יִמָּ‏ רֵ‏ ט

רֹאשוֹ‏ | גִ‏ בֵ‏ חַ‏ הּוא טָּ‏ הוֹר הּוא:‏ )42(

וְּ‏ כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בַ‏ קָּ‏ רַ‏ חַ‏ ת אוֹ‏ בַ‏ גַבַ‏ חַ‏ ת נֶגַע

לָּבָּ‏ ן אֲדַ‏ מְּ‏ דָּ‏ ם | צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת פֹ‏ רַ‏ חַ‏ ת הִ‏ וא

בְּ‏ קָּ‏ רַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ אוֹ‏ בְּ‏ גַבַ‏ חְּ‏ תוֹ:‏ )43( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ נֶגַע לְּ‏ בָּ‏ נָּה

אֲדַ‏ מְּ‏ דֶ‏ מֶ‏ ת בְּ‏ קָּ‏ רַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ אוֹ‏ בְּ‏ גַבַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ |

כְּ‏ מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת עוֹר בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )44(

אִ‏ יש צָּ‏ רּועַ‏ הּוא טָּ‏ מֵ‏ א הּוא | טַ‏ מֵ‏ א

יְּטַ‏ מְּ‏ אֶ‏ נּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן בְּ‏ רֹאשוֹ‏ נִגְּ‏ עוֹ:‏ )45(

וְּ‏ הַ‏ צָּ‏ רּועַ‏ אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ הַ‏ נֶגַע בְּ‏ גָּדָּ‏ יו יִהְּ‏ יּו

216

Lv 13:45 - 112 º Mandamento positivo: Estar o ‘metzor’á reconhecido por todos através das coisas que estão ditas a seu respeito: suas roupas estarão

descosturadas, sua cabeça estará pelada, e deverá cobrir o rosto até o bigode com sua veste, devendo gritar: ‘tamê, tamê! ‘ (‘impuro, impuro!’).

362

Torah Israelita

ficará com a cabeça descoberta e de cabelo

solto, mas cobrirá o bigode, e clamará:

Imundo, impuro. 46 Por todos os dias em

que a praga estiver nele, será impuro;

impuro é; habitará só; a sua habitação será

fora do acampamento.

[296 Descoloração das roupas]

47 Quando também houver praga de lepra

em alguma vestidura, seja em vestidura de

lã ou em vestidura de linho, 48 quer na

urdidura, quer na trama, seja de linho ou

seja de lã; ou em pele, ou em qualquer obra

de pele; 49 se a praga na vestidura, quer na

urdidura, quer na trama, ou na pele, ou em

qualquer coisa de pele, for verde ou

vermelha, é praga de lepra, pelo que se

mostrará ao kohen; 50 o kohen examinará

a praga, e encerrará por sete dias aquilo que

tem a praga. 51 Ao sétimo dia examinará a

praga; se ela se houver estendido na

vestidura, quer na urdidura, quer na trama,

ou na pele, seja qual for a obra em que se

empregue, a praga é lepra roedora; é

imunda. 52 Pelo que se queimará aquela

vestidura, seja a urdidura ou a trama, seja

de lã ou de linho, ou qualquer obra de pele,

em que houver a praga, porque é lepra

roedora; queimar-se-á ao fogo. 53 Mas se o

kohen a examinar, e ela não se tiver

estendido na vestidura, seja na urdidura,

seja na trama, ou em qualquer obra de pele,

54 o kohen ordenará que se lave aquilo, em

que está a praga, e o encerrará por mais


פְּ‏ רֻׁ‏ מִ‏ ים וְּ‏ רֹאשוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה פָּ‏ רּועַ‏ וְּ‏ עַ‏ ל

‏ׂשָּ‏ פָּ‏ ם יַעְּ‏ טֶ‏ ה | וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א טָּ‏ מֵ‏ א יִקְּ‏ רָּ‏ א:‏

)46( כָּל יְּמֵ‏ י אֲשֶ‏ ר הַ‏ נֶגַע בוֹ‏ יִטְּ‏ מָּ‏ א

טָּ‏ מֵ‏ א הּוא | בָּ‏ דָּ‏ ד יֵשֵ‏ ב מִ‏ חּוץ

)47( וְּ‏ הַ‏ בֶ‏ גֶד לַמַ‏ חֲנֶה מוֹשָּ‏ בוֹ:‏

כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ נֶגַע צָּ‏ רָּ‏ עַ‏ ת | בְּ‏ בֶ‏ גֶד צֶ‏ מֶ‏ ר

אוֹ‏ בְּ‏ בֶ‏ גֶד פִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים:‏ )48( אוֹ‏ בִ‏ שְּ‏ תִ‏ י

אוֹ‏ בְּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב לַפִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים וְּ‏ לַצָּ‏ מֶ‏ ר | אוֹ‏

בְּ‏ עוֹר אוֹ‏ בְּ‏ כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עוֹר:‏ )49(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ נֶגַע יְּרַ‏ קְּ‏ רַ‏ ק אוֹ‏ אֲדַ‏ מְּ‏ דָּ‏ ם

בַ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ בָּ‏ עוֹר אוֹ‏ בַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ בָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב

אוֹ‏ בְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י עוֹר נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הּוא |

וְּ‏ הָּ‏ רְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )50( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ נָּגַע | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )51( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת

הַ‏ נֶגַע בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י כִ‏ י פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

הַ‏ נֶגַע בַ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ בַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ בָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב אוֹ‏

בָּ‏ עוֹר לְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הָּ‏ עוֹר

לִ‏ מְּ‏ לָּאכָּה | צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת מַ‏ מְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע

טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏ )52( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף אֶ‏ ת הַ‏ בֶ‏ גֶד

אוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב בַ‏ צֶ‏ מֶ‏ ר

אוֹ‏ בַ‏ פִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים אוֹ‏ אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ לִ‏ י הָּ‏ עוֹר

אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ הַ‏ נָּגַע | כִ‏ י צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת

מַ‏ מְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ת הִ‏ וא בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ שָּ‏ רֵ‏ ף:‏ )53(

וְּ‏ אִ‏ ם יִרְּ‏ אֶ‏ ה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

הַ‏ נֶגַע בַ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ בַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ בָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב |

אוֹ‏ בְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י עוֹר:‏ )54( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוָּה

363

Torah Israelita

sete dias. 55 O kohen examinará a praga,

depois de lavada, e se ela não tiver mudado

de cor, nem se tiver estendido, é imunda;

no fogo a queimarás; é praga penetrante,

seja por dentro, seja por fora. 56 Mas se o

kohen a examinar, e a praga tiver

escurecido, depois de lavada, então a

rasgará da vestidura, ou da pele, ou da

urdidura, ou da trama; 57 se ela ainda

aparecer na vestidura, seja na urdidura, seja

na trama, ou em qualquer coisa de pele, é

lepra brotante; no fogo queimarás aquilo

em que há a praga. 58 Mas a vestidura, quer

a urdidura, quer a trama, ou qualquer coisa

de pele, que lavares, e de que a praga se

retirar, se lavará segunda vez, e será limpa.

59 Esta é a toráh da praga da lepra na

vestidura de lã, ou de linho, quer na

urdidura, quer na rama, ou em qualquer

coisa de pele, para declará-la limpa, ou para

declará-la imunda.


28ª Porção: Metsora - Lepra

Metsora: Lepra

Porção semanal Metsora:

Lv 14: 1-15: 33



הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ כִ‏ בְּ‏ סּו אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ הַ‏ נָּגַע |

וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ ירוֹ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים שֵ‏ נִית:‏ )55(

וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן ‏ַאחֲרֵ‏ י הֻׁכַבֵ‏ ס אֶ‏ ת

הַ‏ נֶגַע וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא הָּ‏ פַ‏ ‏ְך הַ‏ נֶגַע אֶ‏ ת

עֵ‏ ינוֹ‏ וְּ‏ הַ‏ נֶגַע ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה טָּ‏ מֵ‏ א הּוא

בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ פֶ‏ נּו | פְּ‏ חֶ‏ תֶ‏ ת הִ‏ וא

בְּ‏ קָּ‏ רַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ אוֹ‏ בְּ‏ גַבַ‏ חְּ‏ תוֹ:‏ )56( וְּ‏ אִ‏ ם

רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה כֵהָּ‏ ה הַ‏ נֶגַע ‏ַאחֲרֵ‏ י

הֻׁכַבֵ‏ ס אֹ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ קָּ‏ רַ‏ ע אֹ‏ תוֹ‏ מִ‏ ן הַ‏ בֶ‏ גֶד

אוֹ‏ מִ‏ ן הָּ‏ עוֹר אוֹ‏ מִ‏ ן הַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ מִ‏ ן

הָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב:‏ )57( וְּ‏ אִ‏ ם תֵ‏ רָּ‏ אֶ‏ ה עוֹד

בַ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ בַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ בָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב אוֹ‏ בְּ‏ כָּל

כְּ‏ לִ‏ י עוֹר פֹ‏ רַ‏ חַ‏ ת הִ‏ וא | בָּ‏ אֵ‏ ש

תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ פֶ‏ נּו אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ הַ‏ נָּגַע:‏ )58(

וְּ‏ הַ‏ בֶ‏ גֶד אוֹ‏ הַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ הָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב אוֹ‏ כָּל

כְּ‏ לִ‏ י הָּ‏ עוֹר אֲשֶ‏ ר תְּ‏ כַבֵ‏ ס וְּ‏ סָּ‏ ר מֵ‏ הֶ‏ ם

הַ‏ נָּגַע | וְּ‏ כֻׁבַ‏ ס שֵ‏ נִית וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )59(

זֹאת תוֹרַ‏ ת נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת בֶ‏ גֶד הַ‏ צֶ‏ מֶ‏ ר

אוֹ‏ הַ‏ פִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים אוֹ‏ הַ‏ שְּ‏ תִ‏ י אוֹ‏ הָּ‏ עֵ‏ רֶ‏ ב

אוֹ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י עוֹר | לְּ‏ טַ‏ הֲרוֹ‏ אוֹ‏

לְּ‏ טַ‏ מְּ‏ אוֹ:‏


364

Torah Israelita

Conclusão: II Rs 7: 3-20

Salmo Metsora: 120

[297 Purificação de um leproso]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 217 Esta será a

toráh do leproso no dia da sua purificação:

será levado ao kohen, 3 e este sairá para

fora do acampamento, e o examinará; se a

praga do leproso tiver sarado, 4 o kohen

ordenará que, para aquele que se há de

purificar, se tomem duas aves vivas e

limpas, pau de cedro, carmesim e hissopo. 5

Mandará também que se imole uma das

aves num vaso de barro sobre águas vivas.

6 Tomará a ave viva, e com ela o pau de

cedro, o carmesim e o hissopo, os quais

molhará, juntamente com a ave viva, no

sangue da ave que foi imolada sobre as

águas vivas; 7 e o aspergirá sete vezes sobre

aquele que se há de purificar da lepra; então

o declarará limpo, e soltará a ave viva sobre

o campo aberto. 8 A pessoa que se há de

purificar lavará as suas vestes, rapará todo o

seu pelo e se lavará em água; assim será

limpo. Depois entrará no acampamento,

mas ficará fora da sua tenda por sete dias. 9

218

Ao sétimo dia rapará todo o seu pelo,

tanto a cabeça como a barba e as

sobrancelhas, sim, rapará todo o pelo;

também lavará as suas vestes, e banhará o



)2( זֹאת תִ‏ הְּ‏ יֶה תוֹרַ‏ ת הַ‏ מְּ‏ צֹרָּ‏ ע

בְּ‏ יוֹם טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ הּובָּ‏ א אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)3( וְּ‏ יָּצָּ‏ א הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה

| וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הִ‏ נֵה נִרְּ‏ פָּ‏ א נֶגַע

הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת מִ‏ ן הַ‏ צָּ‏ רּועַ‏ : )4( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוָּה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ לָּקַ‏ ח לַמִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר שְּ‏ תֵ‏ י צִ‏ פֳרִ‏ ים

חַ‏ יוֹת טְּ‏ הֹרוֹת | וְּ‏ עֵ‏ ץ אֶ‏ רֶ‏ ז ‏ּושְּ‏ נִי

תוֹלַעַ‏ ת וְּ‏ אֵ‏ זֹב:‏ )5( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת הַ‏ צִ‏ פוֹר הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | אֶ‏ ל כְּ‏ לִ‏ י

חֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש עַ‏ ל מַ‏ יִם חַ‏ יִ‏ ים:‏ )6( אֶ‏ ת

הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ חַ‏ יָּה יִקַ‏ ח אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת עֵ‏ ץ

הָּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ז וְּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ נִי הַ‏ תוֹלַעַ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֵ‏ זֹב | וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל אוֹתָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר

הַ‏ חַ‏ יָּה בְּ‏ דַ‏ ם הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ שְּ‏ חֻׁטָּ‏ ה עַ‏ ל

הַ‏ מַ‏ יִם הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים:‏ )7( וְּ‏ הִ‏ זָּה עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ ן הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים

| וְּ‏ טִ‏ הֲרוֹ‏ וְּ‏ שִ‏ לַח אֶ‏ ת הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ חַ‏ יָּה

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )8( וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר

אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ גִ‏ לַח אֶ‏ ת כָּל ‏ׂשְּ‏ עָּ‏ רוֹ‏

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יָּבוֹא אֶ‏ ל

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | וְּ‏ יָּשַ‏ ב מִ‏ חּוץ לְּ‏ ‏ָאהֳל ‏ֹו

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )9( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י יְּגַלַח אֶ‏ ת כָּל ‏ׂשְּ‏ עָּ‏ רוֹ‏ אֶ‏ ת

217

Lv 14:2 - 110 º Mandamento positivo: Ser a purificação da ‘tzará’at’, tanto de seres humanos como de casas, por intermédio de madeira de cedro,

hissopo, ‘shani tolá’at’ e dois passarinhos e água viva – ‘Esta é a toráh do ‘metzor’á:…’

218

Lv 14:9 - 111 º Mandamento positivo: Estar o ‘metzor’á totalmente depilado – ‘Será que no sétimo dia, depilar-se-á …’

365

Torah Israelita

seu corpo em água; assim será limpo. 10 219

Ao oitavo dia tomará dois cordeiros sem

defeito, e uma cordeira sem defeito, de um

ano, e três décimos de efa de flor de farinha

para oferenda de cereais, amassada com

azeite, e um logue de azeite; 11 e o kohen

que faz a purificação apresentará o homem

que se há de purificar, bem como aquelas

coisas, perante יהוה à porta da tenda da

revelação. 12 E o kohen tomará um dos

cordeiros, o oferecerá como oferenda pela

culpa; e, tomando também o logue de

azeite, os moverá por oferenda de

movimento perante 13 . E imolará o

cordeiro no lugar em que se imola a

oferenda pelo erro e o sacrifício, no lugar

kadosh; porque, como a oferenda pelo erro

pertence ao kohen, assim também a

oferenda pela culpa; é coisa santíssima. 14

Então o kohen tomará do sangue da

oferenda pela culpa e o porá sobre a ponta

da orelha direita daquele que se há de

purificar, e sobre o dedo polegar da sua

mão direita, e sobre o dedo polegar do seu

pé direito. 15 Tomará também do logue de

azeite, e o derramará na palma da sua

própria mão esquerda; 16 então molhará o

dedo direito no azeite que está na mão

esquerda, e daquele azeite aspergirá com o


יהוה

יהוה

dedo sete vezes perante 17 . Do

restante do azeite que está na sua mão, o

kohen porá sobre a ponta da orelha direita

daquele que se há de purificar, e sobre o

רֹאשוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת זְּ‏ קָּ‏ נוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת גַבֹת עֵ‏ ינָּיו

וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל ‏ׂשְּ‏ עָּ‏ רוֹ‏ יְּגַלֵחַ‏ | וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס אֶ‏ ת

בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )10( ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי יִקַ‏ ח

שְּ‏ נֵי כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ים וְּ‏ כַבְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת בַ‏ ת שְּ‏ נָּתָּ‏ ‏ּה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה | ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים סֹ‏ לֶת מִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן וְּ‏ ‏ֹלג אֶ‏ חָּ‏ ד שָּ‏ מֶ‏ ן:‏ )11(

וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ יד הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ מְּ‏ טַ‏ הֵ‏ ר אֵ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש

הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר וְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )12( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תוֹ‏ לְּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ֹלג הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | וְּ‏ הֵ‏ נִיף אֹ‏ תָּ‏ ם

תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )13( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט

אֶ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש בִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ חַ‏ ט

אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה בִ‏ מְּ‏ קוֹם

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | כִ‏ י כַחַ‏ טָּ‏ את הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם הּוא

לַכֹהֵ‏ ן קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא:‏ )14(

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דַ‏ ם הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם וְּ‏ נָּתַ‏ ן

הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן יָּדוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית

וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית:‏ )15(

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ‏ֹּלג הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | וְּ‏ יָּצַ‏ ק עַ‏ ל

כַף הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ שְּ‏ מָּ‏ אלִ‏ ית:‏ )16( וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית מִ‏ ן

הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַפוֹ‏ הַ‏ שְּ‏ מָּ‏ אלִ‏ ית |

219

Lv 14:10 - 76 º Mandamento positivo: Apresentar o ‘metzorá ‘ um sacrifício após estar purificado – ‘…no dia oitavo, tomará…’

366

Torah Israelita

dedo polegar da sua mão direita, e sobre o

dedo polegar do seu pé direito, por cima do

sangue da oferenda pela culpa; 18 e o

restante do azeite que está na sua mão, pôlo-á

sobre a cabeça daquele que se há de

purificar; assim o kohen fará expiação por

ele perante 19 . Também o kohen

oferecerá a oferenda pelo erro, e fará

expiação por aquele que se há de purificar

por causa a sua imundícia; e depois imolará

o sacrifício, 20 e oferecerá o sacrifício e a

oferenda de cereais sobre o altar; assim o

kohen fará expiação por ele, e ele será

limpo.


יהוה

[298 A oferenda do leproso pobre]

21 Mas se for pobre, e as suas posses não

bastarem para tanto, tomará um cordeiro

para oferenda pela culpa como oferenda de

movimento, para fazer expiação por ele, um

décimo de efa de flor de farinha amassada

com azeite, para oferenda de cereais, um

logue de azeite, 22 e duas rolas ou dois

pombinhos, conforme suas posses

permitirem; dos quais um será oferenda

pelo erro, e o outro sacrifício. 23 Ao oitavo

dia os trará, para a sua purificação, ao

kohen, à porta da tenda da revelação,

perante 24 ; e o kohen tomará o

cordeiro da oferenda pela culpa, e o logue

de azeite, e os moverá por oferenda de

movimento perante 25 . Então imolará

o cordeiro da oferenda pela culpa e,

tomando do sangue da oferenda pela culpa,

וְּ‏ הִ‏ זָּה מִ‏ ן הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ שֶ‏ בַ‏ ע

פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )17( ‏ּומִ‏ יֶתֶ‏ ר

הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַפוֹ‏ יִתֵ‏ ן הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל

תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל

בֹהֶ‏ ן יָּדוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | עַ‏ ל דַ‏ ם הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם:‏ )18(

וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַף הַ‏ כֹהֵ‏ ן

יִתֵ‏ ן עַ‏ ל רֹאש הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו

הַ‏ כֹהֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )19( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יִשְּ‏ חַ‏ ט

אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )20( וְּ‏ הֶ‏ עֱלָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה

יהוה

יהוה

)21

( | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏

וְּ‏ אִ‏ ם דַ‏ ל הּוא וְּ‏ אֵ‏ ין יָּדוֹ‏ מַ‏ שֶ‏ גֶת

וְּ‏ לָּקַ‏ ח כֶבֶ‏ ‏ׂש אֶ‏ חָּ‏ ד אָּ‏ שָּ‏ ם לִ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה

לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ עִ‏ שָּ‏ רוֹן סֹ‏ לֶת אֶ‏ חָּ‏ ד

בָּ‏ לּול בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לְּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלג שָּ‏ מֶ‏ ן:‏

)22( ‏ּושְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏ שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה

אֲשֶ‏ ר תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ‏ | וְּ‏ הָּ‏ יָּה אֶ‏ חָּ‏ ד

חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד עֹ‏ לָּה:‏ )23( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא

אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי לְּ‏ טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן | אֶ‏ ל פֶתַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה:‏ )24( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת כֶבֶ‏ ‏ׂש

הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ֹלג הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | וְּ‏ הֵ‏ נִיף

אֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)25( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת כֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם

367

Torah Israelita

pô-lo-á sobre a ponta da orelha direita

daquele que se há de purificar, e sobre o

dedo polegar da sua mão direita, e sobre o

dedo polegar do seu pé direito. 26 Também

o kohen derramará do azeite na palma da

sua própria mão esquerda; 27 e com o dedo

direito aspergirá do azeite que está na mão

esquerda, sete vezes perante 28 ;

igualmente, do azeite que está na mão,

porá na ponta da orelha direita daquele que

se há de purificar, e no dedo polegar da sua

mão direita, e no dedo polegar do seu pé

direito, em cima do lugar do sangue da

oferenda pela culpa; 29 e o restante do

azeite que está na mão porá sobre a cabeça

daquele que se há de purificar, para fazer


יהוה

יהוה

expiação por ele perante 30 . Então

oferecerá uma das rolas ou um dos

pombinhos, conforme as suas posses lhe

permitirem, 31 sim, conforme as suas

posses, um para oferenda pelo erro, e o

outro como sacrifício, juntamente com a

oferenda de cereais; assim fará o kohen,

perante יהוה expiação por aquele que se há

de purificar. 32 Esta é a toráh daquele em

quem estiver a praga da lepra, e cujas

posses não lhe permitirem apresentar a

oferenda estipulada para a sua purificação.

[299 Descoloração em casas]

33 Disse mais יהוה a Moshe e a Aharôn: 34

Quando tiverdes entrado na terra de

Kanaan, que vos dou em possessão, e eu

puser a praga da lepra em alguma casa da

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דַ‏ ם הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל

תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר הַ‏ יְּמָּ‏ נִית | וְּ‏ עַ‏ ל

בֹהֶ‏ ן יָּדוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית:‏ )26( ‏ּומִ‏ ן הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן יִצֹק

הַ‏ כֹהֵ‏ ן | עַ‏ ל כַף הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ שְּ‏ מָּ‏ אלִ‏ ית:‏

)27( וְּ‏ הִ‏ זָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית מִ‏ ן הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַפוֹ‏

הַ‏ שְּ‏ מָּ‏ אלִ‏ ית | שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה:‏ )28( וְּ‏ נָּתַ‏ ן הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ן הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַפוֹ‏ עַ‏ ל תְּ‏ נּוְך אֹ‏ זֶן

הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן יָּדוֹ‏

הַ‏ יְּמָּ‏ נִית וְּ‏ עַ‏ ל בֹהֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏ הַ‏ יְּמָּ‏ נִית |

עַ‏ ל מְּ‏ קוֹם דַ‏ ם הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם:‏ )29(

וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר מִ‏ ן הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל כַף

הַ‏ כֹהֵ‏ ן יִתֵ‏ ן עַ‏ ל רֹאש הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר |

לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו לִ‏ פְּ‏ נֵי

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ ן הַ‏ תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏

מִ‏ ן בְּ‏ נֵי הַ‏ יוֹנָּה | מֵ‏ אֲשֶ‏ ר תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ:‏

)31( אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד עֹ‏ לָּה עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ טַ‏ הֵ‏ ר

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )32( זֹאת תוֹרַ‏ ת אֲשֶ‏ ר

בוֹ‏ נֶגַע צָּ‏ רָּ‏ עַ‏ ת | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ‏

בְּ‏ טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ:‏

יהוה:‏ )30(


‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )34( כִי תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל

אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם

368

Torah Israelita

terra da sua possessão, 35 aquele a quem

pertencer a casa virá e informará ao kohen,

dizendo: Parece-me que há como que

praga em minha casa. 36 E o kohen

ordenará que despejem a casa, antes que

entre para examinar a praga, para que não

se torne impuro tudo o que está na casa;

depois entrará o kohen para examinar a

casa; 37 examinará a praga, e se ela estiver

nas paredes da casa em covinhas verdes ou

vermelhas, e estas parecerem mais

profundas que a superfície, 38 o kohen,

saindo daquela casa, deixá-la-á fechada por

sete dias. 39 Ao sétimo dia voltará o kohen

e a examinará; se a praga se tiver estendido

nas paredes da casa, 40 o kohen ordenará

que arranquem as pedras em que estiver a

praga, e que as excluam da cidade, num

lugar impuro; 41 e fará raspar a casa por

dentro ao redor, e o pó que houverem

raspado deitarão fora da cidade, num lugar

impuro; 42 depois tomarão outras pedras, e

as porão no lugar das primeiras; e outra

argamassa se tomará, e se rebocará a casa.

43 Se, porém, a praga tornar a brotar na

casa, depois de arrancadas as pedras,

raspada a casa e de novo rebocada, 44 o

kohen entrará, e a examinará; se a praga se

tiver estendido na casa, lepra roedora há na

casa; é imunda. 45 Por conseguinte se

derrubará a casa, as suas pedras, e a sua

madeira, como também toda a argamassa

da casa, e se levará tudo para fora da

cidade, a um lugar impuro. 46 A pessoa que


לַאֲחֻׁזָּה | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י נֶגַע צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת בְּ‏ בֵ‏ ית

אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲחֻׁזַתְּ‏ כֶם:‏ )35( ‏ּובָּ‏ א אֲשֶ‏ ר לוֹ‏

הַ‏ בַ‏ יִת וְּ‏ הִ‏ גִ‏ יד לַכֹהֵ‏ ן לֵאמֹ‏ ר | כְּ‏ נֶגַע

נִרְּ‏ ‏ָאה לִ‏ י בַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )36( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן

‏ּופִ‏ נּו אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ יִת בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם יָּבֹא הַ‏ כֹהֵ‏ ן

לִ‏ רְּ‏ אוֹת אֶ‏ ת הַ‏ נֶגַע וְּ‏ ‏ֹלא יִטְּ‏ מָּ‏ א כָּל

אֲשֶ‏ ר בַ‏ בָּ‏ יִת | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר כֵן יָּבֹא הַ‏ כֹהֵ‏ ן

לִ‏ רְּ‏ אוֹת אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )37( וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת

הַ‏ נֶגַע וְּ‏ הִ‏ נֵה הַ‏ נֶגַע בְּ‏ קִ‏ ירֹת הַ‏ בַ‏ יִת

שְּ‏ קַ‏ עֲרּורֹת יְּרַ‏ קְּ‏ רַ‏ קֹ‏ ת אוֹ‏ אֲדַ‏ מְּ‏ דַ‏ מֹת |

‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ יהֶ‏ ן שָּ‏ פָּ‏ ל מִ‏ ן הַ‏ קִ‏ יר:‏ )38(

וְּ‏ יָּצָּ‏ א הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ן הַ‏ בַ‏ יִת אֶ‏ ל פֶתַ‏ ח

הַ‏ בָּ‏ יִת | וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ יִת שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים:‏ )39( וְּ‏ שָּ‏ ב הַ‏ כֹהֵ‏ ן בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י | וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה וְּ‏ הִ‏ נֵה פָּׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶגַע

בְּ‏ קִ‏ ירֹת הַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )40( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוָּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ חִ‏ לְּ‏ צּו אֶ‏ ת הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים אֲשֶ‏ ר בָּ‏ הֵ‏ ן

הַ‏ נָּגַע | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ לִ‏ יכּו אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ

לָּעִ‏ יר אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם טָּ‏ מֵ‏ א:‏ )41( וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ בַ‏ יִת יַקְּ‏ צִ‏ עַ‏ מִ‏ בַ‏ יִת סָּ‏ בִ‏ יב | וְּ‏ שָּ‏ פְּ‏ כּו

אֶ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר הִ‏ קְּ‏ צּו אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ

לָּעִ‏ יר אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם טָּ‏ מֵ‏ א:‏ )42(

וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו אֲבָּ‏ נִים אֲחֵ‏ רוֹת וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יאּו אֶ‏ ל

תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים | וְּ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר ‏ַאחֵ‏ ר יִקַ‏ ח

וְּ‏ טָּ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ יִת:‏ )43( וְּ‏ אִ‏ ם יָּשּוב

הַ‏ נֶגַע ‏ּופָּ‏ רַ‏ ח בַ‏ בַ‏ יִת ‏ַאחַ‏ ר חִ‏ לֵץ אֶ‏ ת

הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים | וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י הִ‏ קְּ‏ צוֹת אֶ‏ ת

369

Torah Israelita

entrar na casa, enquanto estiver fechada,

será impuro até a tarde. 47 A pessoa que se

deitar na casa lavará, as suas vestes; e quem

comer na casa lavara as suas vestes. 48 Mas,

tornando o kohen a entrar, e examinando a

casa, se a praga não se tiver estendido nela,

depois de ter sido rebocada, o kohen

declarará limpa a casa, porque a praga está

curada. 49 E, para purificar a casa, tomará

duas aves, pau de cedro, carmesim e

hissopo; 50 imolará uma das aves num vaso

de barro sobre águas vivas; 51 tomará o pau

de cedro, o hissopo, o carmesim e a ave

viva, e os molhará no sangue da ave

imolada e nas águas vivas, e aspergirá a casa

sete vezes; 52 assim purificará a casa com o

sangue da ave, com as águas vivas, com a

ave viva, com o pau de cedro, com o hissopo

e com o carmesim; 53 mas soltará a ave viva

para fora da cidade para o campo aberto;

assim fará expiação pela casa, e ela será

limpa. 54 Esta é a toráh de toda sorte de

praga de lepra e área com crosta; 55 da

lepra das vestes e das casas; 56 da inchação,

das pústulas e das manchas lustrosas; 57

para ensinar quando alguma coisa será

imunda, e quando será limpa. Esta é a toráh

da lepra.



הַ‏ בַ‏ יִת וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י הִ‏ טוֹחַ‏ : )44( ‏ּובָּ‏ א

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה וְּ‏ הִ‏ נֵה פָּׂשָּ‏ ה הַ‏ נֶגַע

בַ‏ בָּ‏ יִת | צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת מַ‏ מְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ת הִ‏ וא בַ‏ בַ‏ יִת

טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏ )45( וְּ‏ נָּתַ‏ ץ אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ יִת

אֶ‏ ת אֲבָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת עֵ‏ צָּ‏ יו וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל עֲפַ‏ ר

הַ‏ בָּ‏ יִת | וְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לָּעִ‏ יר

אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם טָּ‏ מֵ‏ א:‏ )46( וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ א אֶ‏ ל

הַ‏ בַ‏ יִת כָּל יְּמֵ‏ י הִ‏ סְּ‏ גִ‏ יר אֹ‏ תוֹ‏ | יִטְּ‏ מָּ‏ א

עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )47( וְּ‏ הַ‏ שֹכֵב בַ‏ בַ‏ יִת

יְּכַבֵ‏ ס אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו | וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ כֵל בַ‏ בַ‏ יִת

יְּכַבֵ‏ ס אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו:‏ )48( וְּ‏ אִ‏ ם בֹא

יָּבֹא הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה וְּ‏ הִ‏ נֵה ‏ֹלא פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

הַ‏ נֶגַע בַ‏ בַ‏ יִת ‏ַאחֲרֵ‏ י הִ‏ טֹחַ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ יִת

| וְּ‏ טִ‏ הַ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ יִת כִ‏ י נִרְּ‏ פָּא

הַ‏ נָּגַע:‏ )49( וְּ‏ לָּקַ‏ ח לְּ‏ חַ‏ טֵ‏ א אֶ‏ ת

הַ‏ בַ‏ יִת שְּ‏ תֵ‏ י צִ‏ פֳרִ‏ ים | וְּ‏ עֵ‏ ץ אֶ‏ רֶ‏ ז ‏ּושְּ‏ נִי

תוֹלַעַ‏ ת וְּ‏ אֵ‏ זֹב:‏ )50( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת

הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת | אֶ‏ ל כְּ‏ לִ‏ י חֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש עַ‏ ל

מַ‏ יִם חַ‏ יִ‏ ים:‏ )51( וְּ‏ לָּקַ‏ ח אֶ‏ ת עֵ‏ ץ

הָּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ז וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ זֹב וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ נִי

הַ‏ תוֹלַעַ‏ ת וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ חַ‏ יָּה וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל

אֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ דַ‏ ם הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ שְּ‏ חּוטָּ‏ ה

‏ּובַ‏ מַ‏ יִם הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים | וְּ‏ הִ‏ זָּה אֶ‏ ל הַ‏ בַ‏ יִת

שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים:‏ )52( וְּ‏ חִ‏ טֵ‏ א אֶ‏ ת

הַ‏ בַ‏ יִת בְּ‏ דַ‏ ם הַ‏ צִ‏ פוֹר ‏ּובַ‏ מַ‏ יִם הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים

| ‏ּובַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ חַ‏ יָּה ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ץ הָּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ז ‏ּובָּ‏ אֵ‏ זֹב

‏ּובִ‏ שְּ‏ נִי הַ‏ תוֹלָּעַ‏ ת:‏ )53( וְּ‏ שִ‏ לַח אֶ‏ ת

370

Torah Israelita

[300 Fluxo masculino]

1 Disse ainda יהוה a Moshe e a Aharôn: 2 220

Falai aos bney-ysraEL, e dizei-lhes: Qualquer

homem que tiver fluxo da sua carne, por

causa do seu fluxo será impuro. 3 Esta, será

a sua imundícia por causa do seu fluxo: se a

sua carne vasa o seu fluxo, ou se a sua carne

estanca o seu fluxo, esta é a sua imundícia.

4 Toda cama em que se deitar aquele que

tiver fluxo será imunda; e toda coisa sobre o

que se sentar, será imunda. 5 E, qualquer

que tocar na cama dele lavará as suas

vestes, e se banhará em água, e será impuro

até a tarde. 6 E aquele que se sentar sobre

aquilo em que se sentou o que tem o fluxo,

lavará as suas vestes, e se banhará em água;

e será impuro até a tarde, 7 Também aquele

que tocar na carne do que tem o fluxo,

lavará as suas vestes, e se banhará em água,

e será impuro até a tarde. 8 Quando o que

tem o fluxo cuspir sobre um limpo, então

lavará este as suas vestes, e se banhará em

água, e será impuro até a tarde. 9 Também

toda sela, em que cavalgar o que tem o

fluxo, será imunda. 10 E qualquer que tocar

em alguma coisa que tiver estado debaixo

dele será impuro até a tarde; e aquele que

levar alguma dessas coisas, lavará as suas

vestes, e se banhará em água, e será impuro

até a tarde. 11 Também todo aquele em

quem tocar o que tiver o fluxo, sem haver


הַ‏ צִ‏ פֹ‏ ר הַ‏ חַ‏ יָּה אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לָּעִ‏ יר אֶ‏ ל

פְּ‏ נֵי הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ בַ‏ יִת

וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )54( זֹאת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה | לְּ‏ כָּל

נֶגַע הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ לַנָּתֶ‏ ק:‏ )55(

‏ּולְּ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת הַ‏ בֶ‏ גֶד וְּ‏ לַבָּ‏ יִת:‏ )56(

וְּ‏ לַׂשְּ‏ אֵ‏ ת וְּ‏ לַסַ‏ פַ‏ חַ‏ ת וְּ‏ לַבֶ‏ הָּ‏ רֶ‏ ת:‏ )57(

לְּ‏ הוֹרֹת בְּ‏ יוֹם הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א ‏ּובְּ‏ יוֹם הַ‏ טָּ‏ הֹר

| זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ צָּ‏ רָּ‏ עַ‏ ת:‏



‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( דַ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַאֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֲלֵהֶ‏ ם | אִ‏ יש

אִ‏ יש כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה זָּב מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ זוֹב ‏ֹו

טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏ )3( וְּ‏ זֹאת תִ‏ הְּ‏ יֶה

טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ בְּ‏ זוֹבוֹ‏ | רָּ‏ ר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ אֶ‏ ת זוֹבוֹ‏

אוֹ‏ הֶ‏ חְּ‏ תִ‏ ים בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ מִ‏ זוֹבוֹ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏

הִ‏ וא:‏ )4( כָּל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּב אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב

עָּ‏ לָּיו הַ‏ זָּב יִטְּ‏ מָּ‏ א | וְּ‏ כָּל הַ‏ כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר

יֵשֵ‏ ב עָּ‏ לָּיו יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )5( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

יִגַע בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּבוֹ‏ | יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ

בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )6(

וְּ‏ הַ‏ יֹשֵ‏ ב עַ‏ ל הַ‏ כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר יֵשֵ‏ ב עָּ‏ לָּיו

220

Lv 15:2 - 316 º Mandamento negativo: Que não entre um cohen ao Santuário em qualquer momento – ‘…não virá a qualquer momento ao Santuário’.

371

Torah Israelita

antes lavado as mãos em água, lavará as

suas vestes, e se banhará em água, e será

impuro até a tarde. 12 Todo vaso de barro

em que tocar o que tiver o fluxo será

quebrado; porém todo vaso de madeira

será lavado em água. 13 Quando, o que

tiver o fluxo e ficar limpo do seu fluxo,

contará para si sete dias para a sua

purificação, lavará as suas vestes, banhará o

seu corpo em águas vivas, e será limpo. 14

Ao oitavo dia tomará para si duas rolas, ou

dois pombinhos, e virá perante יהוה à porta

da tenda da revelação, e os dará ao kohen,

15 o qual os oferecerá, um para oferenda

pelo erro, e o outro para sacrifício; e assim o

יהוה kohen fará por ele expiação perante

por causa do seu fluxo.

[301 Descargas seminais]

16 Também se sair de um homem o seu

sêmen banhará o seu corpo todo em água,

e será impuro até a tarde. 17 E toda

vestidura, e toda pele sobre que houver

sêmen serão lavadas em água, e serão

imundas até a tarde. 18 Igualmente quanto

à mulher com quem o homem se deitar

com sêmen ambos se banharão em água, e

serão imundos até a tarde.

[302 Menstruação]

19 Mas a mulher, quando tiver fluxo, e o

fluxo na sua carne for sangue, ficará na sua

impureza por sete dias, e qualquer que nela

tocar será impuro até a tarde. 20 E tudo


הַ‏ זָּב | יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )7( וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הַ‏ זָּב | יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ

בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )8( וְּ‏ כִ‏ י

יָּרֹק הַ‏ זָּב בַ‏ טָּ‏ הוֹר | וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )9(

וְּ‏ כָּל הַ‏ מֶ‏ רְּ‏ כָּב אֲשֶ‏ ר יִרְּ‏ כַב עָּ‏ לָּיו הַ‏ זָּב

יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )10( וְּ‏ כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

יִהְּ‏ יֶה תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב |

וְּ‏ הַ‏ נוֹׂשֵ‏ א אוֹתָּ‏ ם יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ

בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )11( וְּ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר יִגַע בוֹ‏ הַ‏ זָּב וְּ‏ יָּדָּ‏ יו ‏ֹלא שָּ‏ טַ‏ ף

בַ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )12( ‏ּוכְּ‏ לִ‏ י חֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש

אֲשֶ‏ ר יִגַע בוֹ‏ הַ‏ זָּב יִשָּ‏ בֵ‏ ר | וְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י

עֵ‏ ץ יִשָּ‏ טֵ‏ ף בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )13( וְּ‏ כִ‏ י יִטְּ‏ הַ‏ ר

הַ‏ זָּב מִ‏ זוֹבוֹ‏ וְּ‏ סָּ‏ פַ‏ ר לוֹ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים

לְּ‏ טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו | וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בְּ‏ מַ‏ יִם חַ‏ יִ‏ ים וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )14(

‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי יִקַ‏ ח לוֹ‏ שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים

אוֹ‏ שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה | ‏ּובָּ‏ א לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֶ‏ ל פֶתַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ּונְּתָּ‏ נָּם אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )15( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד עֹ‏ לָּה | וְּ‏ כִ‏ פֶר

עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה מִ‏ זוֹבוֹ:‏

)16( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י תֵ‏ צֵ‏ א מִ‏ מֶ‏ נּו

שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זָּרַ‏ ע | וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם אֶ‏ ת כָּל

372

Torah Israelita

aquilo sobre o que ela se deitar durante a

sua impureza, será impuro; e tudo sobre o

que se sentar, será impuro. 21 Também

qualquer que tocar na sua cama, lavará as

suas vestes, e se banhará em água, e será

impuro até a tarde. 22 E quem tocar em

alguma coisa, sobre o que ela se tiver

sentado, lavará as suas vestes, e se banhará

em água, e será impuro até a tarde. 23 Se o

sangue estiver sobre a cama, ou sobre

alguma coisa em que ela se sentar, quando

alguém tocar nele, será impuro até a tarde.

24 E se, com efeito, qualquer homem se

deitar com ela, e a sua imundícia ficar sobre

ele, impuro será por sete dias; também toda

cama, sobre que ele se deitar, será imunda.

[303 Fluxos femininos]

25 A mulher que tiver um fluxo de sangue

por muitos dias fora do tempo da sua

impureza, ou quando tiver fluxo de sangue

por mais tempo do que a sua impureza, por

todos os dias do fluxo da sua imundícia será

como nos dias da sua impureza; imunda

será. 26 Toda cama sobre que ela se deitar

durante todos os dias do seu fluxo ser-lhe-á

como a cama da sua impureza; e toda coisa

sobre que se sentar será imunda, conforme

a imundícia da sua impureza. 27 E qualquer

que tocar nessas coisas será impuro; por

conseguinte lavará as suas vestes, e se

banhará em água, e será impuro até a tarde.

28 Quando ela ficar limpa do seu fluxo,

contará para si sete dias, e depois será


בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )17( וְּ‏ כָּל

בֶ‏ גֶד וְּ‏ כָּל עוֹר אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה עָּ‏ לָּיו

שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זָּרַ‏ ע | וְּ‏ כֻׁבַ‏ ס בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏

)18( וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אִ‏ יש אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זָּרַ‏ ע | וְּ‏ רָּ‏ חֲצּו בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ אּו

עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )19( וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י תִ‏ הְּ‏ יֶה

זָּבָּ‏ ה דָּ‏ ם יִהְּ‏ יֶה זֹבָּ‏ ‏ּה בִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ‏ּה |

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תִ‏ הְּ‏ יֶה בְּ‏ נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ כָּל

הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בָּ‏ ‏ּה יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )20(

וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תִ‏ שְּ‏ כַב עָּ‏ לָּיו בְּ‏ נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה

יִטְּ‏ מָּ‏ א | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תֵ‏ שֵ‏ ב עָּ‏ לָּיו

יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏ )21( וְּ‏ כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּבָּ‏ ‏ּה

| יְּ‏ כַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )22( וְּ‏ כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ כָּל

כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר תֵ‏ שֵ‏ ב עָּ‏ לָּיו | יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏

)23( וְּ‏ אִ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּב הּוא אוֹ‏ עַ‏ ל

הַ‏ כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר הִ‏ וא יֹשֶ‏ בֶ‏ ת עָּ‏ לָּיו

בְּ‏ נָּגְּ‏ עוֹ‏ בוֹ‏ | יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )24(

וְּ‏ אִ‏ ם שָּ‏ כֹ‏ ב יִשְּ‏ כַב אִ‏ יש אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ּותְּ‏ הִ‏ י

נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה עָּ‏ לָּיו וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים |

וְּ‏ כָּל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּב אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב עָּ‏ לָּיו

יִטְּ‏ מָּ‏ א:‏

)25( וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יָּזּוב זוֹב דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה

יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים בְּ‏ ‏ֹלא עֶ‏ ת נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה אוֹ‏ כִ‏ י

373

Torah Israelita

limpa. 29 Ao oitavo dia tomará para si duas

rolas, ou dois pombinhos, e os trará ao

kohen, à porta da tenda da revelação. 30

Então o kohen oferecerá um deles para

oferenda pelo erro, e o outro para sacrifício;

יהוה e o kohen fará por ela expiação perante

por causa do fluxo da sua imundícia. 31

Assim separareis os bney-ysraEL da sua

imundícia, para que não morram na sua

imundícia, contaminando a minho

Mishekan, que está no meio deles. 32 Esta

é a toráh daquele que tem o fluxo e daquele

de quem sai o sêmen de modo que por eles

se torna impuro; 33 como também da

mulher enferma com a sua impureza e

daquele que tem o fluxo, tanto do homem

como da mulher, e do homem que se deita

com mulher imunda.


29ª Porção: Acharei mot – Depois da morte

Acharei Mot: Depois da Morte



Conclusão Shabat Hagadol:

Ml 3: 4-24

Salmo Acharei Mot: 26

[304 O serviço de Iom ipur]


תָּ‏ זּוב עַ‏ ל נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה | כָּל יְּמֵ‏ י זוֹב

טֻׁמְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ‏ּה כִ‏ ימֵ‏ י נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה תִ‏ הְּ‏ יֶה טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה

הִ‏ וא:‏ )26( כָּל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּב אֲשֶ‏ ר

תִ‏ שְּ‏ כַב עָּ‏ לָּיו כָּל יְּמֵ‏ י זוֹבָּ‏ ‏ּה כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כַב

נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה יִהְּ‏ יֶה לָּּה | וְּ‏ כָּל הַ‏ כְּ‏ לִ‏ י אֲשֶ‏ ר

תֵ‏ שֵ‏ ב עָּ‏ לָּיו טָּ‏ מֵ‏ א יִהְּ‏ יֶה כְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ַאת

נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )27( וְּ‏ כָּל הַ‏ נוֹגֵעַ‏ בָּ‏ ם יִטְּ‏ מָּ‏ א

| וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )28( וְּ‏ אִ‏ ם טָּ‏ הֲרָּ‏ ה

מִ‏ זוֹבָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ סָּ‏ פְּ‏ רָּ‏ ה לָּּה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים

וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר תִ‏ טְּ‏ הָּ‏ ר:‏ )29( ‏ּובַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי תִ‏ קַ‏ ח לָּּה שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים אוֹ‏

שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה | וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יָאה אוֹתָּ‏ ם אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל פֶתַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )30(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד עֹ‏ לָּה | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לֶיהָּ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה מִ‏ זוֹב טֻׁמְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ‏ּה:‏

)31( וְּ‏ הִ‏ זַרְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מִ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא יָּמֻׁתּו בְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ם

בְּ‏ טַ‏ מְּ‏ ‏ָאם אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כָּנִי אֲשֶ‏ ר בְּ‏ תוֹכָּם:‏

)32( זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ זָּב | וַ‏ אֲשֶ‏ ר תֵ‏ צֵ‏ א

מִ‏ מֶ‏ נּו שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זֶרַ‏ ע לְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה בָּ‏ ‏ּה:‏

)33( וְּ‏ הַ‏ דָּ‏ וָּה בְּ‏ נִדָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הַ‏ זָּב אֶ‏ ת זוֹבוֹ‏

לַזָּכָּר וְּ‏ לַנְּקֵ‏ בָּ‏ ה | ‏ּולְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

יִשְּ‏ כַב עִ‏ ם טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה:‏

374

Torah Israelita

1 Falou יהוה a Moshe, depois da morte dos

dois filhos de Aharôn, que morreram

quando se chegaram diante de 2 .

Então disse יהוה a Moshe: Dize a Aharôn,

teu irmão, que não entre em todo tempo

no lugar kadosh, para dentro do véu, diante

do propiciatório que está sobre a aron, para

que não morra; porque aparecerei na

nuvem sobre o propiciatório. 3 Com isto

221

entrará Aharôn no lugar kadosh: com um

novilho, para oferenda pelo erro, e um

carneiro para sacrifício. 4 Vestirá ele a túnica

sagrada de linho, e terá as calças de linho

sobre a sua carne, e cingir-se-á com o cinto

de linho, e porá na cabeça o turbante de

linho; essas são as vestes sagradas; por isso

banhará o seu corpo em água, e as vestirá.

5 E da congregação dos bney-ysraEL tomará

dois bodes para oferenda pelo erro e um

carneiro para sacrifício. 6 Depois Aharôn

oferecerá o novilho da oferenda pelo erro,

o qual será para ele, e fará expiação por si e

pela sua casa. 7 Também tomará os dois

bodes, e os porá perante יהוה à porta da

tenda da revelação. 8 E Aharôn lançará

sortes sobre os dois bodes: uma pelo יהוה e

a outra por Azazel. 9 Então apresentará o

bode sobre o qual cair a sorte pelo יהוה e o

oferecerá como oferenda pelo erro; 10 mas

o bode sobre que cair a sorte para Azazel

será posto vivo perante יהוה para fazer


יהוה


)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה ‏ַאחֲרֵ‏ י

מוֹת שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן | בְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ תָּ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וַיָּמֻׁתּו:‏ )2( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן

‏ָאחִ‏ יָך וְּ‏ ‏ַאל יָּבֹא בְּ‏ כָּל עֵ‏ ת אֶ‏ ל

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש מִ‏ בֵ‏ ית לַפָּ‏ רֹכֶת | אֶ‏ ל פְּ‏ נֵי

הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֹן וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות

כִ‏ י בֶ‏ עָּ‏ נָּן אֵ‏ רָּ‏ אֶ‏ ה עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת:‏ )3(

בְּ‏ זֹאת יָּבֹא ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | בְּ‏ פַ‏ ר

בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ ‏ַאיִל לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )4(

כְּ‏ תֹ‏ נֶת בַ‏ ד קֹ‏ דֶ‏ ש יִלְּ‏ בָּ‏ ש ‏ּומִ‏ כְּ‏ נְּסֵ‏ י בַ‏ ד

יִהְּ‏ יּו עַ‏ ל בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ ‏ּובְּ‏ ‏ַאבְּ‏ נֵט בַ‏ ד יַחְּ‏ גֹ‏ ר

‏ּובְּ‏ מִ‏ צְּ‏ נֶפֶ‏ ת בַ‏ ד יִצְּ‏ נֹ‏ ף | בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש

הֵ‏ ם וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏

‏ּולְּ‏ בֵ‏ שָּ‏ ם:‏ )5( ‏ּומֵ‏ אֵ‏ ת עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִקַ‏ ח שְּ‏ נֵי ‏ׂשְּ‏ עִ‏ ירֵ‏ י עִ‏ זִ‏ ים

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )6(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את

אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ | וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר בַ‏ עֲדוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד בֵ‏ יתוֹ:‏

)7( וְּ‏ לָּקַ‏ ח אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי הַ‏ שְּ‏ עִ‏ ירִ‏ ם |

וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ יד אֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )8( וְּ‏ נָּתַ‏ ן ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל

221

Lv 16:3 - 49 º Mandamento positivo: Realizar trabalho especial no Templo no dia de kipur (expiação) – ‘Com isto virá Aharon ao Santuário: com um

novilho…’

375

Torah Israelita

expiação com ele a fim de enviá-lo ao

deserto para Azazel. 11 Aharôn,

apresentará o novilho da oferenda pelo

erro, que é por ele, e fará expiação por si e

pela sua casa; e imolará o novilho que é a

sua oferenda pelo erro. 12 Então tomará

um incensário cheio de brasas de fogo de

sobre o altar, diante de יהוה e dois

punhados de incenso aromático bem

moído, e os trará para dentro do véu; 13 222

יהוה e porá o incenso sobre o fogo perante

a fim de que a nuvem o incenso cubra o

propiciatório, que está sobre o testemunho,

para que não morra. 14 Tomará do sangue

do novilho, e o aspergirá com o dedo sobre

o propiciatório ao lado oriental; e perante o

propiciatório aspergirá do sangue sete

vezes com o dedo. 15 Depois imolará o

bode da oferenda pelo erro, que é pelo

povo, e trará o sangue o bode para dentro

do véu; e fará com ele como fez com o

sangue do novilho, aspergindo-o sobre o

propiciatório, e perante o propiciatório; 16

e fará expiação pelo lugar sagrado por causa

das imundícias dos bney-ysraEL e das suas

transgressões, sim, de todas as suas

transgressões. Assim também fará pela

tenda da revelação, que permanece com

eles no meio das suas imundícias. 17

Nenhum homem estará na tenda da

revelação quando Aharôn entrar para fazer

expiação no lugar kadosh, até que ele saia,


שְּ‏ נֵי הַ‏ שְּ‏ עִ‏ ירִ‏ ם גוֹרָּ‏ לוֹת | גוֹרָּ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ ד

לַיהוָּה וְּ‏ גוֹרָּ‏ ל אֶ‏ חָּ‏ ד לַעֲזָּאזֵל:‏

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ לָּה עָּ‏ לָּיו הַ‏ גוֹרָּ‏ ל לַיהוָּה | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ הּו

חַ‏ טָּ‏ את:‏ )10( וְּ‏ הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּה

עָּ‏ לָּיו הַ‏ גוֹרָּ‏ ל לַעֲזָּאזֵל יָּעֳמַ‏ ד חַ‏ י

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו | לְּ‏ שַ‏ לַח

אֹ‏ תוֹ‏ לַעֲזָּאזֵל הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )11(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את

אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר בַ‏ עֲדוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד בֵ‏ יתוֹ‏ |

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת פַ‏ ר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר לוֹ:‏

)12( וְּ‏ לָּקַ‏ ח מְּ‏ ‏ֹלא הַ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ה גַחֲלֵי

אֵ‏ ש מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

‏ּומְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ פְּ‏ נָּיו קְּ‏ טֹרֶ‏ ת סַ‏ מִ‏ ים דַ‏ קָּ‏ ה |

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא מִ‏ בֵ‏ ית לַפָּרֹכֶת:‏ )13( וְּ‏ נָּתַ‏ ן

אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

וְּ‏ כִ‏ סָּ‏ ה עֲנַן הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דּות וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות:‏ )14(

וְּ‏ לָּקַ‏ ח מִ‏ דַ‏ ם הַ‏ פָּר וְּ‏ הִ‏ זָּה בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת יַזֶה שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ:‏ )15( וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר לָּעָּ‏ ם וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת

דָּ‏ מוֹ‏ אֶ‏ ל מִ‏ בֵ‏ ית לַפָּ‏ רֹכֶת | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת

דָּ‏ מוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ דַ‏ ם הַ‏ פָּ‏ ר וְּ‏ הִ‏ זָּה

)9(

|

222

Lv 15:13 - 74 º Mandamento positivo: Apresentar o ‘zav’ um sacrifício após estar purificado – ‘Quando estiver purificado o ‘zav’…’

376

Torah Israelita

depois de ter feito expiação por si mesmo, e

pela sua casa, e por toda a congregação de

Yisra-EL. 18 Então sairá ao altar, que está

perante יהוה e fará expiação pelo altar;

tomará do sangue do novilho, e do sangue

do bode, e o porá sobre as pontas do altar

ao redor. 19 E do sangue aspergirá com o

dedo sete vezes sobre o altar, purificando-o

e santificando-o das imundícias dos bneyysraEL.

20 Quando Aharôn houver acabado

de fazer expiação pelo lugar kadosh, pela

tenda da revelação, e pelo altar,

apresentará o bode vivo; 21 e, pondo as

mãos sobre a cabeça do bode vivo,

confessará sobre ele todas os afastamentos

da toráh dos bney-ysraEL, e todas as suas

transgressões, sim, todas as suas

transgressões; e os porá sobre a cabeça do

bode, e enviá-lo-á para o deserto, pela mão

de um homem designado para isso. 22

Assim aquele bode levará sobre si todas os

afastamentos da toráh deles para uma

região desolada; e esse homem soltará o

bode no deserto. 23 Depois Aharôn entrará

na tenda da revelação, e despirá as vestes

de linho, que havia vestido quando entrara

no lugar kadosh, e ali as deixará. 24 E

banhará o seu corpo em água num lugar

kadosh, e vestirá as suas próprias vestes;

então sairá e oferecerá o seu sacrifício, e o

sacrifício do povo, e fará expiação por si e

pelo povo. 25 Também queimará sobre o

altar a gordura da oferenda pelo erro. 26 E

aquele que tiver soltado o bode para Azazel


אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת:‏

)16( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש מִ‏ טֻׁמְּ‏ אֹ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ פִ‏ שְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ כָּל

חַ‏ טֹאתָּ‏ ם | וְּ‏ כֵן יַעֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

הַ‏ שֹכֵן אִ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ תוְֹך טֻׁמְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )17(

וְּ‏ כָּל ‏ָאדָּ‏ ם ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

בְּ‏ בֹאוֹ‏ לְּ‏ כַפֵר בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש עַ‏ ד צֵ‏ אתוֹ‏ |

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר בַ‏ עֲדוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד בֵ‏ יתוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד כָּל

קְּ‏ הַ‏ ל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )18( וְּ‏ יָּצָּ‏ א אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וְּ‏ כִ‏ פֶר

עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ לָּקַ‏ ח מִ‏ דַ‏ ם הַ‏ פָּ‏ ר ‏ּומִ‏ דַ‏ ם

הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל קַ‏ רְּ‏ נוֹת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )19( וְּ‏ הִ‏ זָּה עָּ‏ לָּיו מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ ם

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים | וְּ‏ טִ‏ הֲר ‏ֹו

וְּ‏ קִ‏ דְּ‏ שוֹ‏ מִ‏ טֻׁמְּ‏ אֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)20( וְּ‏ כִ‏ לָּה מִ‏ כַפֵר אֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר הֶ‏ חָּ‏ י:‏ )21( וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ ‏ְך

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י ידו ‏]יָּדָּ‏ יו קרי[‏ עַ‏ ל

רֹאש הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ חַ‏ י וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ וַדָּ‏ ה עָּ‏ לָּיו

אֶ‏ ת כָּל עֲוֹנֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

פִ‏ שְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ כָּל חַ‏ טֹאתָּ‏ ם | וְּ‏ נָּתַ‏ ן

אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל רֹאש הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ שִ‏ לַח בְּ‏ יַד

אִ‏ יש עִ‏ תִ‏ י הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )22( וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א

הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת כָּל עֲוֹנֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל

אֶ‏ רֶ‏ ץ גְּ‏ זֵרָּ‏ ה | וְּ‏ שִ‏ לַח אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )23( ‏ּובָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

377

Torah Israelita

lavará as suas vestes, e banhará o seu corpo

em água, e depois entrará no

acampamento. 27 Mas o novilho da

oferenda pelo erro e o bode da oferenda

pelo erro, cujo sangue foi trazido para fazer

expiação no lugar kadosh, serão levados

para fora do acampamento; e lhes

queimarão no fogo as peles, a carne e o

excremento. 28 223 A pessoa que os queimar

lavará as suas vestes, banhara o seu corpo

em água, e depois entrará no

acampamento. 29 Também isto vos será

por regulamento vitalício: no sétimo mês,

aos dez do mês, afligireis as suas almas, e

não fareis trabalho algum, nem o natural

nem o estrangeiro que peregrina entre vos;

30 porque nesse dia se fará expiação por

vocês, para purificar-vos; de todos os seus

224 יהוה . 31 erros sereis purificados perante

Será shabat de descanso solene para vocês,

e afligireis as suas almas; é regulamento

vitalício. 32 E o kohen que for ungido e que

for sagrado para administrar o sacerdócio

no lugar de seu abba, fará a expiação,

havendo vestido as vestes de linho, isto é, as

vestes sagradas; 33 assim fará expiação

pelo lugar sagrado; também fará expiação

pela tenda da revelação e pelo altar;

igualmente fará expiação e pelos kohanim e

por todo o povo da congregação. 34 Isto vos

será por regulamento vitalício, para fazer


מוֹעֵ‏ ד ‏ּופָּ‏ שַ‏ ט אֶ‏ ת בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ בָּ‏ ד אֲשֶ‏ ר

לָּבַ‏ ש בְּ‏ בֹאוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | וְּ‏ הִ‏ נִיחָּ‏ ם

שָּ‏ ם:‏ )24( וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מַ‏ יִם

בְּ‏ מָּ‏ קוֹם קָּ‏ דוֹש וְּ‏ לָּבַ‏ ש אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו |

וְּ‏ יָּצָּ‏ א וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת עֹ‏ לָּתוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת עֹ‏ לַת

הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר בַ‏ עֲדוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

)25( וְּ‏ אֵ‏ ת חֵ‏ לֶב הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את יַקְּ‏ טִ‏ יר

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה:‏ )26( וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ עִ‏ יר לַעֲזָּאזֵל יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן

יָּבוֹא אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )27( וְּ‏ אֵ‏ ת פַ‏ ר

הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר

הּובָּ‏ א אֶ‏ ת דָּ‏ מָּ‏ ם לְּ‏ כַפֵר בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

יוֹצִ‏ יא אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רְּ‏ פּו

בָּ‏ אֵ‏ ש אֶ‏ ת עֹ‏ רֹתָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

פִ‏ רְּ‏ שָּ‏ ם:‏ )28( וְּ‏ הַ‏ שֹרֵ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם יְּכַבֵ‏ ס

בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מָּ‏ יִם |

וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יָּבוֹא אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )29(

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לָּכֶם לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם | בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י בֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשוֹר לַחֹ‏ דֶ‏ ש תְּ‏ עַ‏ נּו אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם וְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו

הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח וְּ‏ הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם:‏ )30(

כִ‏ י בַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה יְּכַפֵר עֲלֵיכֶם לְּ‏ טַ‏ הֵ‏ ר

אֶ‏ תְּ‏ כֶם | מִ‏ כֹל חַ‏ טֹאתֵ‏ יכֶם לִ‏ פְּ‏ נֵי

223

Lv 15:28 - 75 º Mandamento positivo: Apresentar a ‘zavá’ um sacrifício após estar purificada – ‘Se estiver purificada…’

224

Lv 16:31 - 165 º Mandamento positivo: Descansar no dia deste jejum.

378

Torah Israelita

expiação uma vez no ano pelos bney-ysraEL

por causa de todas as suas transgressões. E

fez Aharôn como יהוה ordenara a Moshe.


[305 Sacrifício de animais]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Fala a Aharôn

e aos seus filhos, e a todos os bney-ysraEL, e

dize-lhes: Isto é o que יהוה tem ordenado:

3 Qualquer homem da casa de Yisra-EL que

imolar boi, ou cordeiro, ou cabra, no

acampamento, ou fora do acampamento, 4

e não o trouxer à porta da tenda da

revelação, para o oferecer como oferenda a

a esse יהוה diante do Mishekan de יהוה

homem será imputado o sangue; derramou

sangue, pelo que será extirpado do seu

povo; 5 a fim de que os bney-ysraEL tragam

os seus sacrifícios, que oferecem no campo,

isto é, a fim de que os tragam a יהוה à porta

da tenda da revelação, ao kohen, e os

ofereçam por sacrifícios de ofertas, pacíficas

a 6 . E o kohen aspergirá o sangue

sobre o altar de יהוה à porta da tenda da

revelação, e queimará a gordura por aroma


יהוה

יהוה

agradável a 7 . E nunca mais

oferecerão os seus sacrifícios aos sátiros,

após os quais eles se prostituem; isso lhes

será por regulamento vitalício pelas suas

gerações. 8 Dir-lhes-ás : Qualquer homem

יהוה תִ‏ טְּ‏ הָּ‏ רּו:‏ )31( שַ‏ בַ‏ ת שַ‏ בָּ‏ תוֹן

הִ‏ יא לָּכֶם וְּ‏ עִ‏ נִיתֶ‏ ם אֶ‏ ת נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם |

חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם:‏ )32( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֲשֶ‏ ר יִמְּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ וַאֲשֶ‏ ר יְּמַ‏ לֵא אֶ‏ ת

יָּדוֹ‏ לְּ‏ כַהֵ‏ ן תַ‏ חַ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו | וְּ‏ לָּבַ‏ ש אֶ‏ ת

בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ בָּ‏ ד בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ י הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )33(

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דַ‏ ש הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ יְּכַפֵר | וְּ‏ עַ‏ ל

הַ‏ כֹהֲנִים וְּ‏ עַ‏ ל כָּל עַ‏ ם הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל יְּכַפֵר:‏

)34( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה זֹאת לָּכֶם לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת

עוֹלָּם לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ כָּל

חַ‏ טֹאתָּ‏ ם ‏ַאחַ‏ ת בַ‏ שָּ‏ נָּה | וַיַעַ‏ ‏ׂש

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה:‏



)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ל

כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵיהֶ‏ ם |

זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לֵאמֹ‏ ר:‏

)3( אִ‏ יש אִ‏ יש מִ‏ בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר

יִשְּ‏ חַ‏ ט שוֹר אוֹ‏ כֶׂשֶ‏ ב אוֹ‏ עֵ‏ ז

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה | אוֹ‏ אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ חַ‏ ט מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )4( וְּ‏ אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

‏ֹלא הֱבִ‏ יאוֹ‏ לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ן לַיהוָּה

379

Torah Israelita

da casa de Yisra-EL, ou dos estrangeiros que

entre vocês peregrinam, que oferecer

sacrifício ou sacrifício, 9 e não o trouxer à

porta da tenda da revelação, para oferecêlo

a יהוה esse homem será extirpado do seu

povo. 10 Também, qualquer homem da

casa de Yisra-EL, ou dos estrangeiros que

peregrinam entre eles, que comer algum

sangue, contra aquela vida porei o meu

rosto, e a extirparei do seu povo. 11 Porque

a vida da carne está no sangue; pelo que volo

tenho dado sobre o altar, para fazer

expiação pelas suas almas; uma vez que é o

sangue que faz expiação, em virtude da

vida. 12 Por conseguinte tenho dito aos

bney-ysraEL: Nenhum de vocês comerá

sangue; nem o estrangeiro que peregrina

entre vocês comerá sangue. 13 225 Também,

qualquer homem dos bney-ysraEL, ou dos

estrangeiros que peregrinam entre eles,

que apanhar caça de fera ou de ave que se

pode comer, derramará o sangue dela e o

cobrirá com pó. 14 Pois, quanto à vida de

toda a carne, o seu sangue é uma e a

mesma coisa com a sua vida; por isso eu

disse aos bney-ysraEL: Não comereis o

sangue de nenhuma carne, porque a vida

de toda a carne é o seu sangue; qualquer

que o comer será extirpado. 15 E todo

homem, quer natural quer estrangeiro, que

comer do que morre por si ou do que é

dilacerado por feras, lavará as suas vestes, e


לִ‏ פְּ‏ נֵי מִ‏ שְּ‏ כַן יהוה | דָּ‏ ם יֵחָּ‏ שֵ‏ ב

לָּאִ‏ יש הַ‏ הּוא דָּ‏ ם שָּ‏ פָּ‏ ‏ְך וְּ‏ נִכְּ‏ רַ‏ ת

הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מוֹ:‏ )5(

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲשֶ‏ ר יָּבִ‏ יאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ יהֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם זֹבְּ‏ חִ‏ ים עַ‏ ל פְּ‏ נֵי

הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וֶהֱבִ‏ יאֻׁם לַיהוָּה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן | וְּ‏ זָּבְּ‏ חּו זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י

שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה אוֹתָּ‏ ם:‏ )6( וְּ‏ זָּרַ‏ ק

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ חֵ‏ לֶב

לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏ )7( וְּ‏ ‏ֹלא

יִזְּ‏ בְּ‏ חּו עוֹד אֶ‏ ת זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ יהֶ‏ ם לַשְּ‏ עִ‏ ירִ‏ ם

אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם זֹנִים ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם | חֻׁקַ‏ ת

עוֹלָּם תִ‏ הְּ‏ יֶה זֹאת לָּהֶ‏ ם לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם:‏

)8( וַאֲלֵהֶ‏ ם תֹ‏ אמַ‏ ר אִ‏ יש אִ‏ יש

מִ‏ בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֵר אֲשֶ‏ ר יָּגּור

בְּ‏ תוֹכָּם | אֲשֶ‏ ר יַעֲלֶה עֹ‏ לָּה אוֹ‏ זָּבַ‏ ח:‏

)9( וְּ‏ אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ֹלא

יְּבִ‏ יאֶ‏ נּו לַעֲׂשוֹת אֹ‏ תוֹ‏ לַיהוָּה |

וְּ‏ נִכְּ‏ רַ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא מֵ‏ עַ‏ מָּ‏ יו:‏ )10(

וְּ‏ אִ‏ יש אִ‏ יש מִ‏ בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֵר

הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכָּם אֲשֶ‏ ר יֹאכַל כָּל דָּ‏ ם |

וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י פָּ‏ נַי בַ‏ נֶפֶ‏ ש הָּ‏ אֹ‏ כֶלֶת אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם

וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )11(

כִ‏ י נֶפֶ‏ ש הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בַ‏ דָּ‏ ם הִ‏ וא וַאֲנִי

225

Lv 17:13 - 147 º Mandamento positivo: Cobrir o sangue de animais campestres e da ave com terra, após a degola – ‘…cobrindo-o com terra…’

380

Torah Israelita

se banhará em água, e será impuro até a

tarde; depois será limpo. 16 Mas, se não as

lavar, nem banhar o seu corpo, levará sobre

si o seu delito


[306 Leis sexuais]


e dize-lhes: Eu sou יהוה seu

Poderoso. 3 226 Não fareis segundo as obras

da terra do Mitzraim, em que habitastes;

nem fareis segundo as obras da terra de

Kanaan, para a qual eu vos levo; nem

andareis segundo os seus regulamentos. 4

Os meus preceitos observareis, e os meus

regulamentos guardareis, para você andar

neles. Eu sou יהוה seu Poderoso. 5

Guardareis, os meus regulamentos e as

minhas ordenanças, pelas quais o homem,

observando-as, viverá.

[307 Incesto]

6 .Eu sou יהוה Nenhum de vocês se chegará

àquela que lhe é próxima por sangue, para

descobrir a sua nudez. Eu sou YHVH

[308 Pais]


נְּתַ‏ תִ‏ יו לָּכֶם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם | כִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם הּוא בַ‏ נֶפֶ‏ ש

יְּכַפֵר:‏ )12( עַ‏ ל כֵן ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כָּל נֶפֶ‏ ש מִ‏ כֶם ‏ֹלא תֹ‏ אכַל

דָּ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם ‏ֹלא יֹאכַל

)13( וְּ‏ אִ‏ יש אִ‏ יש מִ‏ בְּ‏ נֵי דָּ‏ ם:‏

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכָּם אֲשֶ‏ ר

יָּצּוד צֵ‏ יד חַ‏ יָּה אוֹ‏ עוֹף אֲשֶ‏ ר יֵָאכֵל

| וְּ‏ שָּ‏ פַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת דָּ‏ מוֹ‏ וְּ‏ כִ‏ סָּ‏ הּו בֶ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר:‏

)14( כִ‏ י נֶפֶ‏ ש כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר דָּ‏ מוֹ‏ בְּ‏ נַפְּ‏ ש ‏ֹו

הּוא וָּאֹ‏ מַ‏ ר לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל דַ‏ ם כָּל

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו | כִ‏ י נֶפֶ‏ ש כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

דָּ‏ מוֹ‏ הִ‏ וא כָּל אֹ‏ כְּ‏ לָּיו יִכָּרֵ‏ ת:‏ )15(

וְּ‏ כָּל נֶפֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אכַל נְּבֵ‏ לָּה

‏ּוטְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה בָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח ‏ּובַ‏ גֵר | וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב

וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר:‏ )16( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יְּכַבֵ‏ ס ‏ּובְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏

‏ֹלא יִרְּ‏ חָּ‏ ץ | וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א עֲוֹנוֹ:‏



)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

226

Lv 18:3 - 320 º Mandamento negativo: Que não ocupem-se os levitas no trabalho dos cohanim, nem os cohanim no trabalho dos levitas – ‘aos utensílios

sagrados não deverão vir, nem se aproximem do altar, tanto eles como vós …’.

381

Torah Israelita

. 7 Não descobrirás a nudez de teu abba,

nem tampouco a de tua ima; ela é tua ima,

não descobrirás a sua nudez.

[309 Madrasta]

8 Não descobrirás a nudez da mulher de

teu abba; é nudez de teu abba.

[310 Irmã]

9 A nudez de tua irmã por parte de abba ou

por parte de ima, quer nascida em casa ou

fora de casa, não a descobrirás.

[311 Netos]

10 Nem tampouco descobrirás a nudez da

filha de teu filho, ou da filha de tua filha;

porque é tua nudez.

[312 Meia irmã]

11 A nudez da filha da mulher de teu abba,

gerada de teu abba, a qual é tua irmã, não a

descobrirás.

[313 Tias]

12 Não descobrirás a nudez da irmã de teu

abba; ela é parenta chegada de teu abba. 13

Não descobrirás a nudez da irmã de tua ima,

ela é parenta chegada de tua ima. 14 Não

descobrirás a nudez do irmão de teu abba;

não te chegarás à sua mulher; ela é tua tia.

[314 Nora]


אֲלֵהֶ‏ ם | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )3(

כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר

יְּשַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו | ‏ּוכְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן אֲשֶ‏ ר אֲנִי מֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם

שָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו ‏ּובְּ‏ חֻׁקֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ֹלא

תֵ‏ לֵכּו:‏ )4( אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּטַ‏ י תַ‏ עֲׂשּו

וְּ‏ אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו לָּלֶכֶת בָּ‏ הֶ‏ ם |

אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )5( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טַ‏ י אֲשֶ‏ ר

יַעֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וָּחַ‏ י בָּ‏ הֶ‏ ם | אֲנִי

6( אִ‏ יש אִ‏ יש אֶ‏ ל כָּל שְּ‏ אֵ‏ ר יהוה

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו לְּ‏ גַלוֹת עֶ‏ רְּ‏ וָּה |

7( עֶ‏ רְּ‏ וַת ‏ָאבִ‏ יָך אֲנִי יהוה

וְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ וַת אִ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | אִ‏ מְּ‏ ‏ָך הִ‏ וא

)8( עֶ‏ רְּ‏ וַת ‏ֹלא תְּ‏ גַלֶה עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה:‏

אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | עֶ‏ רְּ‏ וַת

)9( עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲחוֹתְּ‏ ‏ָך ‏ָאבִ‏ יָך הִ‏ וא:‏

בַ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך אוֹ‏ בַ‏ ת אִ‏ מֶ‏ ‏ָך מוֹלֶדֶ‏ ת בַ‏ יִת

אוֹ‏ מוֹלֶדֶ‏ ת חּוץ | ‏ֹלא תְּ‏ גַלֶה

)10( עֶ‏ רְּ‏ וַת בַ‏ ת בִ‏ נְָּך עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ן:‏

אוֹ‏ בַ‏ ת בִ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֶה עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ן | כִ‏ י

)11( עֶ‏ רְּ‏ וַת בַ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וָּתְּ‏ ‏ָך הֵ‏ נָּה:‏

אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך מוֹלֶדֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך אֲחוֹתְּ‏ ‏ָך

( הִ‏ וא | ‏ֹלא תְּ‏ גַלֶה עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה:‏

עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲחוֹת ‏ָאבִ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה |

)13( עֶ‏ רְּ‏ וַת שְּ‏ אֵ‏ ר ‏ָאבִ‏ יָך הִ‏ וא:‏

אֲחוֹת אִ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | כִ‏ י שְּ‏ אֵ‏ ר

: (

: (

)12

382

Torah Israelita

15 Não descobrirás a nudez de tua nora; ela

é mulher de teu filho; não descobrirás a sua

nudez.

[315 Cunhada]

16 Não descobrirás a nudez da mulher de

teu irmão; é a nudez de teu irmão.

[316 Outras relações proibidas]

17 Não descobrirás a nudez duma mulher e

de sua filha. Não tomarás a filha de seu filho,

nem a filha de sua filha, para descobrir a sua

nudez; são parentas chegadas; é maldade.

18 E não tomarás uma mulher juntamente

com sua irmã, durante a vida desta, para

tornar-lhe rival, descobrindo a sua nudez ao

lado da outra. 19 Também não te chegarás

a mulher enquanto for impura em virtude

da sua imundícia, para lhe descobrir a

nudez. 20 Nem te deitarás com a mulher de

teu próximo, contaminando-te com ela. 21

227

Não oferecerás a Moloque nenhum dos

teus filhos, fazendo-o passar pelo fogo; nem

profanarás o nome de teu Criador. Eu sou

Não te deitarás com homem, como יהוה . 22

se fosse mulher; é abominação. 23 Nem te

deitarás com animal algum, contaminandote

com ele; nem a mulher se porá perante

um animal, para ajuntar-se com ele; é

confusão. 24 Não vos contamineis com

nenhuma dessas coisas, porque com todas

elas se contaminaram as nações que eu


)14( עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲחִ‏ י אִ‏ מְּ‏ ‏ָך הִ‏ וא:‏

‏ָאבִ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | אֶ‏ ל אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ ‏ֹלא

)15( עֶ‏ רְּ‏ וַת תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ ב דֹדָּ‏ תְּ‏ ‏ָך הִ‏ וא:‏

כַלָּתְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | אֵ‏ שֶ‏ ת בִ‏ נְָּך הִ‏ וא

)16( עֶ‏ רְּ‏ וַת ‏ֹלא תְּ‏ גַלֶה עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה:‏

אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | עֶ‏ רְּ‏ וַת

( עֶ‏ רְּ‏ וַת אִ‏ שָּ‏ ה ‏ָאחִ‏ יָך הִ‏ וא:‏

‏ּובִ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | אֶ‏ ת בַ‏ ת בְּ‏ נָּּה וְּ‏ אֶ‏ ת

בַ‏ ת בִ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח לְּ‏ גַלוֹת עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה

שַ‏ אֲרָּ‏ ה הֵ‏ נָּה זִ‏ מָּ‏ ה הִ‏ וא:‏ )18(

וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל אֲחֹ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא תִ‏ קָּ‏ ח | לִ‏ צְּ‏ רֹר

לְּ‏ גַלוֹת עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה עָּ‏ לֶיהָּ‏ בְּ‏ חַ‏ יֶיהָּ‏ : )19(

וְּ‏ אֶ‏ ל אִ‏ שָּ‏ ה בְּ‏ נִדַ‏ ת טֻׁמְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ‏ּה | ‏ֹלא

תִ‏ קְּ‏ רַ‏ ב לְּ‏ גַלוֹת עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה:‏ )20( וְּ‏ אֶ‏ ל

אֵ‏ שֶ‏ ת עֲמִ‏ יתְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן שְּ‏ כָּבְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ זָּרַ‏ ע | לְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה בָּ‏ ‏ּה:‏ )21( ‏ּומִ‏ זַרְּ‏ עֲָך

‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ הַ‏ עֲבִ‏ יר לַמֹלְֶך | וְּ‏ ‏ֹלא

תְּ‏ חַ‏ לֵל אֶ‏ ת שֵ‏ ם אֱֹלהֶ‏ יָך אֲנִי יהוה:‏

)22( וְּ‏ אֶ‏ ת זָּכָּר ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ כַב מִ‏ שְּ‏ כְּ‏ בֵ‏ י

אִ‏ שָּ‏ ה | תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה הִ‏ וא:‏ )23( ‏ּובְּ‏ כָּל

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן שְּ‏ כָּבְּ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה

בָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲמֹד לִ‏ פְּ‏ נֵי בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ רִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ‏ּה תֶ‏ בֶ‏ ל הּוא:‏ )24( ‏ַאל

תִ‏ טַ‏ מְּ‏ אּו בְּ‏ כָּל אֵ‏ לֶה | כִ‏ י בְּ‏ כָּל אֵ‏ לֶה

נִטְּ‏ מְּ‏ אּו הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר אֲנִי מְּ‏ שַ‏ לֵ‏ ‏ַח

)17

227

Lv 18:21 - 255 º Mandamento negativo: Não fazer passar o filho sobre o fogo para Môlekh – ‘…de tua semente, não dareis a Môlekh.’.

383

Torah Israelita

expulso de diante de vocês; 25 e, uma vez

que a terra está contaminada, eu visito

sobre ela o seu delito, e a terra vomita os

seus moradores. 26 Vocês, guardareis os

meus regulamentos e os meus preceitos, e

nenhuma dessas abominações fareis, nem

o natural, nem o estrangeiro que peregrina

entre vocês 27 (porque todas essas

abominações cometeram os homens da

terra, que nela estavam antes de vocês, e a

terra ficou contaminada); 28 para que a

terra não seja contaminada por vocês e não

vos vomite a vocês, como vomitou a nação

que nela estava antes de vocês. 29 Pois

qualquer que cometer alguma dessas

abominações, sim, aqueles que as

cometerem serão extirpados do seu povo.

30 Por conseguinte guardareis a minha

mitzvá, de modo que não caiais em nenhum

desses abomináveis costumes que antes de

vocês foram seguidos, e para que não vos

contamineis com eles. Eu sou יהוה seu

Poderoso.


מִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם:‏ )25( וַתִ‏ טְּ‏ מָּ‏ א הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וָּאֶ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד עֲוֹנָּּה עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וַתָּ‏ קִ‏ א הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ ת יֹשְּ‏ בֶ‏ יהָּ‏ : )26( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אַ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּטַ‏ י וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו

מִ‏ כֹל הַ‏ תוֹעֵ‏ בֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה | הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח

וְּ‏ הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם:‏ )27( כִ‏ י אֶ‏ ת

כָּל הַ‏ תוֹעֵ‏ בֹת הָּ‏ אֵ‏ ל עָּ‏ ‏ׂשּו ‏ַאנְּשֵ‏ י

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | וַתִ‏ טְּ‏ מָּ‏ א

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )28( וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ קִ‏ יא הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ טַ‏ מַ‏ אֲכֶם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | כַאֲשֶ‏ ר

קָּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת הַ‏ גוֹי אֲשֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם:‏

)29( כִ‏ י כָּל אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה מִ‏ כֹל

הַ‏ תוֹעֵ‏ בוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תּו

הַ‏ נְּפָּ‏ שוֹת הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֹת מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ם:‏

)30( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י עֲׂשוֹת מֵ‏ חֻׁקוֹת הַ‏ תוֹעֵ‏ בֹת

אֲשֶ‏ ר נַעֲׂשּו לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ טַ‏ מְּ‏ אּו

בָּ‏ הֶ‏ ם | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏


30ª Porção: Kedoshim - Separados

Kedoshim: Santos-Separados




)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם קְּ‏ דֹשִ‏ ים תִ‏ הְּ‏ יּו | כִ‏ י

קָּ‏ דוֹש אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )3(

384

Torah Israelita


Conclusão: Am 9: 7-15

Salmos Kedoshim: 15

[317 Leis de santidade]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Fala a toda a

congregação dos bney-ysraEL, e dize-lhes:

Sereis kadoshim, porque eu, יהוה seu

Poderoso, sou kadosh. 3 Temerá cada um a

sua ima e a seu abba; e guardareis os meus

shabatot. Eu sou יהוה seu Poderoso. 4 228

Não vos volteis para os ídolos, nem façais

יהוה para vocês elohim de fundição. Eu sou

יהוה seu Poderoso. 5 Quando oferecerdes a

sacrifício de oferenda pacífica, oferecê-loeis

de modo a serdes aceitos. 6 No mesmo

dia, em que o oferecerdes, e no dia

seguinte, se comerá; mas o que sobejar até

o terceiro dia será queimado no fogo. 7 E se,

na emet, alguma coisa dele for comida ao

terceiro dia, é coisa execrável; não será

aceito. 8 E qualquer que o comer levará

sobre si o seu delito, uma vez que profanou

a coisa santa de יהוה ; por isso tal vida será

extirpada do seu povo. 9 Quando fizeres a

colheita da tua terra, não segarás

totalmente os cantos do teu campo, nem

colherás as espigas caídas da tua sega. 10

Semelhantemente não rabiscarás a tua

vinha, nem colherás os bagos caídos da tua

vinha; deixá-los-ás para o pobre e para o


אִ‏ יש אִ‏ מוֹ‏ וְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו תִ‏ ירָּ‏ אּו וְּ‏ אֶ‏ ת

שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו | אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )4( ‏ַאל תִ‏ פְּ‏ נּו אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱלִ‏ ילִ‏ ים וֵאֹלהֵ‏ י מַ‏ סֵ‏ כָּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו

לָּכֶם | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )5( וְּ‏ כִ‏ י

תִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חּו זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה |

לִ‏ רְּ‏ צֹנְּכֶם תִ‏ זְּ‏ בָּ‏ חֻׁהּו:‏ )6( בְּ‏ יוֹם

זִ‏ בְּ‏ חֲכֶם יֵָאכֵל ‏ּומִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת | וְּ‏ הַ‏ נוֹתָּ‏ ר

עַ‏ ד יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י בָּ‏ אֵ‏ ש יִשָּ‏ רֵ‏ ף:‏ )7(

וְּ‏ אִ‏ ם הֵ‏ ‏ָאכֹל יֵָאכֵל בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י |

פִ‏ גּול הּוא ‏ֹלא יֵרָּ‏ צֶ‏ ה:‏ )8( וְּ‏ אֹ‏ כְּ‏ לָּיו

עֲוֹנוֹ‏ יִשָּ‏ א כִ‏ י אֶ‏ ת קֹ‏ דֶ‏ ש יהוה חִ‏ לֵל

| וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ :

)9( ‏ּובְּ‏ קֻׁ‏ צְּ‏ רְּ‏ כֶם אֶ‏ ת קְּ‏ צִ‏ יר ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם

‏ֹלא תְּ‏ כַלֶה פְּ‏ ‏ַאת ‏ׂשָּ‏ דְּ‏ ‏ָך לִ‏ קְּ‏ צֹר | וְּ‏ לֶקֶ‏ ט

קְּ‏ צִ‏ ירְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ לַקֵ‏ ט:‏ )10( וְּ‏ כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך

‏ֹלא תְּ‏ עוֹלֵל ‏ּופֶ‏ רֶ‏ ט כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ לַקֵ‏ ט

| לֶעָּ‏ נִי וְּ‏ לַגֵר תַ‏ עֲזֹב אֹ‏ תָּ‏ ם אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )11( ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ בּו | וְּ‏ ‏ֹלא

תְּ‏ כַחֲשּו וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ שַ‏ קְּ‏ רּו אִ‏ יש

בַ‏ עֲמִ‏ יתוֹ:‏ )12( וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ בְּ‏ עּו

בִ‏ שְּ‏ מִ‏ י לַשָּ‏ קֶ‏ ר | וְּ‏ חִ‏ לַלְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שֵ‏ ם

אֱֹלהֶ‏ יָך אֲנִי יהוה:‏ )13( ‏ֹלא תַ‏ עֲשֹק

אֶ‏ ת רֵ‏ עֲָך וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ זֹל | ‏ֹלא תָּ‏ לִ‏ ין

פְּ‏ עֻׁלַת ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר אִ‏ תְּ‏ ‏ָך עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר:‏ )14(

228

Lv 19:4 - 251 º Mandamento negativo: Não fazer objetos de idolatria, mesmo que seja para outros – ‘…elohim de imagens, não fareis…’.

Lv 19:4 - 258 º Mandamento negativo: Não dirigir-se à idolatria – ‘Não vos dirigireis aos ídolos…’.

385

Torah Israelita

estrangeiro. Eu sou ELOHIM seu Poderoso.

11 Não furtareis; não enganareis, nem

mentireis uns aos outros; 12 não jurareis

falso pelo meu nome, assim profanando o

יהוה . 13 nome do seu Poderoso. Eu sou

Não oprimirás o teu próximo, nem o

roubarás; a paga do jornaleiro não ficará

contigo até pela manhã. 14 Não

amaldiçoarás ao surdo, nem porás tropeço

diante do cego; mas temerás a teu Criador.

Eu sou 15 . יהוה Não farás injustiça no

229

juízo; não farás acepção da pessoa do

pobre, nem honrarás o poderoso; mas com

justiça julgarás o teu próximo. 16 Não

andarás como mexeriqueiro entre o teu

povo; não fique quieto quando a vida do teu

יהוה . 17 próximo estiver em perigo. Eu sou

230

Não odiarás a teu irmão no teu lev; não

deixarás de repreender o teu próximo, e

não levarás sobre ti erro por causa dele. 18

Não te vingarás nem guardarás ira contra os

filhos do teu povo; mas amarás o teu

יהוה . 19 próximo como a ti mesmo. Eu sou

Guardareis os meus regulamentos. Não

permitirás que se cruze o teu gado com o de

linhagem diversa; não semearás o teu

campo com semente diversa; nem vestirás

roupa tecida de materiais diversos. 20 E,

quando um homem fizer sexo com uma

mulher que for escrava, recém casada com


‏ֹלא תְּ‏ קַ‏ לֵל חֵ‏ רֵ‏ ש וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי עִ‏ ‏ּוֵר ‏ֹלא

תִ‏ תֵ‏ ן מִ‏ כְּ‏ שֹל | וְּ‏ יָּרֵ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֱֹלהֶ‏ יָך אֲנִי

יהוה:‏ )15( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו עָּ‏ וֶל

בַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א פְּ‏ נֵי דָּ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא

תֶ‏ הְּ‏ דַ‏ ר פְּ‏ נֵי גָּדוֹל | בְּ‏ צֶ‏ דֶ‏ ק תִ‏ שְּ‏ פֹ‏ ט

עֲמִ‏ יתֶ‏ ‏ָך:‏ )16( ‏ֹלא תֵ‏ לְֵך רָּ‏ כִ‏ יל

בְּ‏ עַ‏ מֶ‏ יָך ‏ֹלא תַ‏ עֲמֹ‏ ד עַ‏ ל דַ‏ ם רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך |

אֲנִי יהוה:‏ )17( ‏ֹלא תִ‏ ‏ׂשְּ‏ נָּא אֶ‏ ת

‏ָאחִ‏ יָך בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך | הוֹכֵחַ‏ תוֹכִ‏ יחַ‏ אֶ‏ ת

עֲמִ‏ יתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א עָּ‏ לָּיו חֵ‏ טְּ‏ א:‏

)18( ‏ֹלא תִ‏ קֹ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ טֹר אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

עַ‏ מֶ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ רֵ‏ עֲָך כָּמוָֹך | אֲנִי

יהוה:‏ )19( אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו

בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תַ‏ רְּ‏ בִ‏ יעַ‏ כִ‏ לְּ‏ ‏ַאיִם ‏ׂשָּ‏ דְּ‏ ‏ָך

‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע כִ‏ לְּ‏ ‏ָאיִם | ‏ּובֶ‏ גֶד כִ‏ לְּ‏ ‏ַאיִם

שַ‏ עַ‏ טְּ‏ נֵז ‏ֹלא יַעֲלֶה עָּ‏ לֶיָך:‏

)20( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת אִ‏ שָּ‏ ה

שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זֶרַ‏ ע וְּ‏ הִ‏ וא שִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ה נֶחֱרֶ‏ פֶ‏ ת

לְּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ הָּ‏ פְּ‏ דֵ‏ ה ‏ֹלא נִפְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ה אוֹ‏

חֻׁפְּ‏ שָּ‏ ה ‏ֹלא נִתַ‏ ן לָּּה | בִ‏ קֹ‏ רֶ‏ ת תִ‏ הְּ‏ יֶה

‏ֹלא יּומְּ‏ תּו כִ‏ י ‏ֹלא חֻׁפָּשָּ‏ ה:‏ )21(

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת אֲשָּ‏ מוֹ‏ לַיהוָּה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | אֵ‏ יל אָּ‏ שָּ‏ ם:‏ )22(

229

Lv 19:15 - 177 º Mandamento positivo: Equiparar os indivíduos a serem julgados em questões pendentes entre si quando se encontrem perante o

tribunal – ‘…com justiça julgarás…’

230

Lv 19:17 - 205 º Mandamento positivo: Amar todos os filhos do pacto – ‘Amarás a teu irmão como a ti mesmo…’

Lv 19:17 - 206 º Mandamento positivo: Exortar ao que erra – ‘…exortarás a teu irmão sem levar sobre ti culpa por ele…’

386

Torah Israelita

um homem, e que não for resgatada, nem

se lhe houver dado liberdade, então ambos

serão açoitados; não morrerão, ela não era

livre. 21 231 E como a sua oferenda pela culpa,

trará o homem a יהוה à porta da tenda da

revelação, um carneiro para expiação de

culpa; 22 e, com o carneiro da oferenda pela

culpa, o kohen fará expiação por ele

perante יהוה pelo erro que cometeu; e este

lhe será perdoado.

[318 Práticas proibidas]

23 Quando tiverdes entrado na terra e

tiverdes plantado toda qualidade de

árvores para delas comerdes, tereis o seu

fruto como incircunciso; por três anos ele

vos será como incircunciso; dele não se

comerá. 24 232 No quarto ano, porém, todo o

seu o fruto será kadosh, para oferenda de

louvor a 25 . יהוה E partindo do quinto ano

comereis o seu fruto; para que elas vos

aumentem a sua produção. Eu sou יהוה seu

Poderoso. 26 233 Não comereis coisa alguma

com o sangue; não usáreis de

encantamentos, nem de agouros. 27 234 Não


וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו הַ‏ כֹהֵ‏ ן בְּ‏ אֵ‏ יל הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה עַ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א

| וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ‏ מֵ‏ חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א:‏

)23( וְּ‏ כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

‏ּונְּטַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כָּל עֵ‏ ץ מַ‏ אֲכָּל וַעֲרַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם

עָּ‏ רְּ‏ לָּתוֹ‏ אֶ‏ ת פִ‏ רְּ‏ יוֹ‏ | שָּ‏ ‏ֹלש שָּ‏ נִים

יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם עֲרֵ‏ לִ‏ ים ‏ֹלא יֵָאכֵל:‏ )24(

‏ּובַ‏ שָּ‏ נָּה הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת יִהְּ‏ יֶה כָּל פִ‏ רְּ‏ יוֹ‏ |

קֹ‏ דֶ‏ ש הִ‏ לּולִ‏ ים לַיהוָּה:‏ )25(

‏ּובַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ חֲמִ‏ ישִ‏ ת תֹ‏ אכְּ‏ לּו אֶ‏ ת פִ‏ רְּ‏ יוֹ‏

לְּ‏ הוֹסִ‏ יף לָּכֶם תְּ‏ בּוָאתוֹ‏ | אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )26( ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו עַ‏ ל

הַ‏ דָּ‏ ם | ‏ֹלא תְּ‏ נַחֲשּו וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ עוֹנֵנּו:‏

)27( ‏ֹלא תַ‏ קִ‏ פּו פְּ‏ ‏ַאת רֹאשְּ‏ כֶם | וְּ‏ ‏ֹלא

תַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית אֵ‏ ת פְּ‏ ‏ַאת זְּ‏ קָּ‏ נֶָך:‏ )28(

וְּ‏ ‏ׂשֶ‏ רֶ‏ ט לָּנֶפֶ‏ ש ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ נּו בִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ רְּ‏ כֶם

‏ּוכְּ‏ תֹ‏ בֶ‏ ת קַ‏ עֲקַ‏ ע ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ נּו בָּ‏ כֶם | אֲנִי

יהוה:‏ )29( ‏ַאל תְּ‏ חַ‏ לֵל אֶ‏ ת בִ‏ תְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ הַ‏ זְּ‏ נוֹתָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ נֶה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

‏ּומָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ זִ‏ מָּ‏ ה:‏ )30( אֶ‏ ת

231

Lv 19:21 - 257 º Mandamento negativo: Não fazer trabalho de ‘ide’oni’ – ‘…e, aos ‘ide’onim’ …’.

232

Lv 19:24 - 119 º Mandamento positivo: Ser todo o produto de plantação sagrado em seu quarto ano neta’ revá’i – ‘…será todo seu fruto santidade de

louvores…’

233

Lv 19:26 - 282 º Mandamento negativo: Não adivinhar – ‘…e não adivinhareis’.

234

לֹא תַ‏ קִ‏ פּו פְ‏ אַ‏ ת רֹאשְ‏ כֶם | וְלֹא תַ‏ שְ‏ חִ‏ ית אֵ‏ ת פְ‏ אַ‏ ת זְ‏ קָ‏ נֶך laterais”: “Não cortem o cabelo nas

Lv 19:27 - 292 º Mandamento negativo: Não cortar o cabelo arredondado, tirando as porções que se encontram na parte dianteira às orelhas (‘peôt’), que

era o costume dos sacerdotes idólatras da antiguidade.

Lv 19:27 - 293 º Mandamento negativo: Não tirar toda a barba, conforme faziam os idólatras no passado.

387

Torah Israelita

cortem o cabelo nas laterais da cabeça nem

desfigurareis os cantos da sua barba. 28 235

Não fareis lacerações na sua carne pelos

mortos; nem no seu corpo imprimireis

qualquer marca. Eu sou 29 . יהוה Não

profanarás a tua filha, fazendo-a prostituirse;

para que a terra não se prostitua e não

se encha de maldade. 30 Guardareis os

meus shabatot, e o meu lugar sagrado

236 יהוה . 31 reverenciareis. Eu sou YHVH

Não vos voltareis para os que consultam os

mortos nem para os feiticeiros; não os

busqueis para não ficardes contaminados

por eles. Eu sou יהוה seu Poderoso. 32 237

Diante das cãs te levantarás, e honrarás a

face do longevo, e temerás o teu Criador. Eu

sou YHVH 33 . יהוה Quando um estrangeiro

peregrinar convosco na sua terra, não o

maltratareis. 34 Como um natural entre

vocês será o estrangeiro que peregrinar

convosco; amá-lo-eis como a vocês

mesmos; estrangeiros fostes na terra do

Mitzraim. Eu sou יהוה seu Poderoso. 35 Não

cometereis injustiça no juízo, nem na vara,

nem no peso, nem na medida. 36 Balanças

justas, pesos tzadikim, efa justa, e tzadik him

tereis. Eu sou יהוה seu Poderoso, que

libertou vocês da terra do Mitzraim. 37 Pelo

que guardareis todos os meus


שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו ‏ּומִ‏ קְּ‏ דָּ‏ שִ‏ י תִ‏ ירָּ‏ אּו |

אֲנִי יהוה:‏ )31( ‏ַאל תִ‏ פְּ‏ נּו אֶ‏ ל

הָּ‏ אֹ‏ בֹת וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ יִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִים ‏ַאל תְּ‏ בַ‏ קְּ‏ שּו

לְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה בָּ‏ הֶ‏ ם | אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )32( מִ‏ פְּ‏ נֵי ‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ ה תָּ‏ קּום

וְּ‏ הָּ‏ דַ‏ רְּ‏ תָּ‏ פְּ‏ נֵי זָּקֵ‏ ן | וְּ‏ יָּרֵ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֱֹלהֶ‏ יָך

: אֲנִי יהוה

)33( וְּ‏ כִ‏ י יָּגּור אִ‏ תְּ‏ ‏ָך גֵר בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם |

‏ֹלא תוֹנּו אֹ‏ תוֹ:‏ )34( כְּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח מִ‏ כֶם

יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר אִ‏ תְּ‏ כֶם

וְּ‏ ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תָּ‏ לוֹ‏ כָּמוָֹך כִ‏ י גֵרִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )35( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו עָּ‏ וֶל

בַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט | בַ‏ מִ‏ דָּ‏ ה בַ‏ מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ ל

‏ּובַ‏ מְּ‏ ‏ׂשּורָּ‏ ה:‏ )36( מֹ‏ אזְּ‏ נֵי צֶ‏ דֶ‏ ק ‏ַאבְּ‏ נֵי

צֶ‏ דֶ‏ ק אֵ‏ יפַ‏ ת צֶ‏ דֶ‏ ק וְּ‏ הִ‏ ין צֶ‏ דֶ‏ ק יִהְּ‏ יֶה

לָּכֶם | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר

הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)37( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת כָּל חֻׁקֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טַ‏ י וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | אֲנִי

יהוה :

235

Lv 19:28 - 290 º Mandamento negativo: Não escrever sobre o corpo, conforme fazem os idólatras – ‘…tatuagens, não fareis sobre vós…’.

236

Lv 19:31 - 256 º Mandamento negativo: Não fazer trabalho de ôv – ‘Não dirigir-te-ás aos ‘ovôt’ …’.

237

Lv 19:32 - 209 º Mandamento positivo: Honrar aos sábios da Torá – ‘…diante da velhice, levanta-te…’

388

Torah Israelita

regulamentos e todos os meus preceitos, e

. יהוה os cumprireis. Eu sou


[319 Penalidades]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Também dirás

aos bney-ysraEL: Qualquer dos bney-ysraEL,

ou dos estrangeiros peregrinos em Yisra-EL,

que der de seus filhos a Moloque,

certamente será morto; o povo da terra o

apedrejará. 3 Eu porei o meu rosto contra

esse homem, e o extirparei do meio do seu

povo; uma vez que eu de seus filhos a

Moloque, assim contaminando o meu lugar

sagrado e profanando o meu kadosh nome.

4 E, se o povo da terra de alguma maneira

esconder os olhos para não ver esse

homem, quando der de seus filhos a

Moloque, e não matar, 5 eu porei o meu

rosto contra esse homem, e contra a sua

família, e o extirparei do meio do seu povo,

bem como a todos os que forem após ele,

prostituindo-se após Moloque. 6 Quanto

àquele que se voltar para os que consultam

os mortos e para os feiticeiros, prostituindose

após eles, porei o meu rosto contra

aquele homem, e o extirparei do meio do

seu povo. 7 Por conseguinte santificai-vos, e

sede kadoshim, eu sou יהוה seu Poderoso.




)2( וְּ‏ אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תֹ‏ אמַ‏ ר אִ‏ יש

אִ‏ יש מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֵר הַ‏ גָּר

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן מִ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ לַמֹ‏ לְֶך

מוֹת יּומָּ‏ ת | עַ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ יִרְּ‏ גְּ‏ מֻׁהּו

בָּ‏ ‏ָאבֶ‏ ן:‏ )3( וַאֲנִי אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת פָּנַי

בָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב

עַ‏ מוֹ‏ | כִ‏ י מִ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ נָּתַ‏ ן לַמֹ‏ לְֶך לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

טַ‏ מֵ‏ א אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ שִ‏ י ‏ּולְּ‏ חַ‏ לֵל אֶ‏ ת שֵ‏ ם

קָּ‏ דְּ‏ שִ‏ י:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ ם הַ‏ עְּ‏ לֵם יַעְּ‏ לִ‏ ימּו עַ‏ ם

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֶ‏ ת עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם מִ‏ ן הָּ‏ אִ‏ יש

הַ‏ הּוא בְּ‏ תִ‏ תוֹ‏ מִ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ לַמֹ‏ לְֶך |

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הָּ‏ מִ‏ ית אֹ‏ תוֹ:‏ )5( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י

אֲנִי אֶ‏ ת פָּנַי בָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא

‏ּובְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת

כָּל הַ‏ זֹנִים ‏ַאחֲרָּ‏ יו לִ‏ זְּ‏ נוֹת ‏ַאחֲרֵ‏ י

הַ‏ מֹ‏ לְֶך מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ם:‏ )6( וְּ‏ הַ‏ נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר תִ‏ פְּ‏ נֶה אֶ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ בֹת וְּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ יִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִים לִ‏ זְּ‏ נוֹת ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת פָּנַי בַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏

מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מוֹ:‏ )7( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם

וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם קְּ‏ דֹשִ‏ ים | כִ‏ י אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )8( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | אֲנִי יהוה

389

Torah Israelita

8 Guardai os meus regulamentos, e cumprios.

Eu sou יהוה que vos santifico. 9

Qualquer que amaldiçoar a seu abba ou a

sua ima, certamente será morto;

amaldiçoou a seu abba ou a sua ima; o seu

sangue será sobre ele. 10 238 O homem que

adulterar com a mulher de outro, sim,

aquele que adulterar com a mulher do seu

próximo, certamente será morto, tanto o

adúltero, como a adúltera. 11 O homem

que fazer sexo com a mulher de seu abba

terá descoberto a nudez de seu abba;

ambos os adúlteros certamente serão

mortos; o seu sangue será sobre eles. 12 O

homem que fazer sexo com a sua nora,

ambos certamente serão mortos;

cometeram uma confusão; o seu sangue

será sobre eles. 13 O homem que se deitar

com outro homem, como se fosse com

mulher, ambos terão praticado

abominação; certamente serão mortos; o

seu sangue será sobre eles. 14 239 O homem

que tomar uma mulher e a ima dela, é

maldade; serão queimados no fogo, tanto

ele quanto elas, para que não tenha

maldade no meio de vocês. {14 240 } 15 O

homem que se ajuntar com um animal,

certamente será morto; também matareis

o animal. 16 A mulher que se chegar a

algum animal, para ajuntar-se com ele,


מְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )9( כִ‏ י אִ‏ יש אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

יְּקַ‏ לֵל אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ מוֹ‏ מוֹת

יּומָּ‏ ת | ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ קִ‏ לֵל דָּ‏ מָּ‏ יו בוֹ:‏

)10( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִנְַּאף אֶ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת

אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִנְַּאף אֶ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו |

מוֹת יּומַ‏ ת הַ‏ נֹ‏ אֵ‏ ף וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ ‏ָאפֶ‏ ת:‏ )11(

וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו

עֶ‏ רְּ‏ וַת ‏ָאבִ‏ יו גִ‏ לָּה | מוֹת יּומְּ‏ תּו

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם דְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏ )12( וְּ‏ אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת כַלָּתוֹ‏ מוֹת יּומְּ‏ תּו

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | תֶ‏ בֶ‏ ל עָּ‏ ‏ׂשּו דְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏

)13( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת זָּכָּר

מִ‏ שְּ‏ כְּ‏ בֵ‏ י אִ‏ שָּ‏ ה תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

| מוֹת יּומָּ‏ תּו דְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏ )14(

וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִקַ‏ ח אֶ‏ ת אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת

אִ‏ מָּ‏ ‏ּה זִ‏ מָּ‏ ה הִ‏ וא | בָּ‏ אֵ‏ ש יִׂשְּ‏ רְּ‏ פּו אֹ‏ תוֹ‏

וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה זִ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם:‏

)15( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן שְּ‏ כָּבְּ‏ תוֹ‏

בִ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה מוֹת יּומָּ‏ ת | וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

תַ‏ הֲרֹגּו:‏ )16( וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ רַ‏ ב

אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ הָּ‏ רַ‏ גְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה |

מוֹת יּומָּ‏ תּו דְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏ )17(

וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִקַ‏ ח אֶ‏ ת אֲחֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ ת

238

Lv 20:10 - 227 º Mandamento positivo: Matar o Sanedrin os condenados por enforcamento – ‘…morrerão o adúltero e a adúltera…’.

239

Lv 20:14 - 228 º Mandamento positivo: Matar o sanedrin por fogo – ‘…em fogo queimarão tanto a ele como a elas…’.

240

390

Torah Israelita

matarás a mulher e bem assim o animal;

certamente serão mortos; o seu sangue

será sobre eles: 17 O homem que tomar a

sua irmã, por parte de abba, ou por parte de

ima, e vir a nudez dela, e ela a dele, é

torpeza; por conseguinte serão extirpados

aos olhos dos filhos do seu povo; terá

descoberto a nudez de sua irmã; levará

sobre si o seu delito. 18 O homem que fazer

sexo com uma mulher no tempo da

enfermidade dela, e lhe descobrir a nudez,

descobrindo lhe a fonte, e ela descobrir a

fonte do seu sangue, ambos serão

extirpados do meio do seu povo. 19 Não

descobrirás a nudez da irmã de tua ima, ou

da irmã de teu abba, uma vez que isso será

descobrir a sua parenta chegada; levarão

sobre si o seu delito. 20 O homem que fazer

sexo com a sua tia, terá descoberto a nudez

de seu tio; levarão sobre si o seu erro; sem

filhos morrerão. 21 O homem que tomar a

mulher de seu irmão, é imundícia; terá

descoberto a nudez de seu irmão; sem

filhos ficarão. 22 Guardareis, todos os meus

regulamentos e todos os meus preceitos, e

os cumprireis; a fim de que a terra, para a

qual eu vos levo, para nela morardes, não

vos vomite. 23 E não andareis nos costumes

dos povos que eu expulso de diante de

vocês; porque eles fizeram todas estas

coisas, e eu os abominei. 24 Mas a vocês vos

tenho dito: Herdareis a sua terra, e eu te

darei para a possuirdes, terra que mana

leite e mel. Eu sou יהוה seu Poderoso, que


‏ָאבִ‏ יו אוֹ‏ בַ‏ ת אִ‏ מוֹ‏ וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת

עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הִ‏ יא תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וָּת ‏ֹו

חֶ‏ סֶ‏ ד הּוא וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תּו לְּ‏ עֵ‏ ינֵי בְּ‏ נֵי עַ‏ מָּ‏ ם

| עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲחֹ‏ תוֹ‏ גִ‏ לָּה עֲוֹנוֹ‏ יִשָּ‏ א:‏

)18( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת אִ‏ שָּ‏ ה

דָּ‏ וָּה וְּ‏ גִ‏ לָּה אֶ‏ ת עֶ‏ רְּ‏ וָּתָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ת מְּ‏ קֹ‏ רָּ‏ ‏ּה

הֶ‏ עֱרָּ‏ ה וְּ‏ הִ‏ יא גִ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת מְּ‏ קוֹר

דָּ‏ מֶ‏ יהָּ‏ | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תּו שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב

עַ‏ מָּ‏ ם:‏ )19( וְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ וַת אֲחוֹת אִ‏ מְּ‏ ‏ָך

וַאֲחוֹת ‏ָאבִ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ גַלֵה | כִ‏ י אֶ‏ ת

שְּ‏ אֵ‏ רוֹ‏ הֶ‏ עֱרָּ‏ ה עֲוֹנָּם יִשָּ‏ אּו:‏ )20(

וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כַב אֶ‏ ת דֹדָּ‏ תוֹ‏ עֶ‏ רְּ‏ וַת

דֹדוֹ‏ גִ‏ לָּה | חֶ‏ טְּ‏ ‏ָאם יִשָּ‏ אּו עֲרִ‏ ירִ‏ ים

יָּמֻׁתּו:‏ )21( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִקַ‏ ח אֶ‏ ת

אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו נִדָּ‏ ה הִ‏ וא | עֶ‏ רְּ‏ וַת ‏ָאחִ‏ יו

גִ‏ לָּה עֲרִ‏ ירִ‏ ים יִהְּ‏ יּו:‏ )22( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ת כָּל חֻׁקֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טַ‏ י

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ קִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אֲנִי מֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם

שָּ‏ מָּ‏ ה לָּשֶ‏ בֶ‏ ת בָּ‏ ‏ּה:‏ )23( וְּ‏ ‏ֹלא תֵ‏ לְּ‏ כּו

בְּ‏ חֻׁקֹ‏ ת הַ‏ גוֹי אֲשֶ‏ ר אֲנִי מְּ‏ שַ‏ לֵחַ‏

מִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | כִ‏ י אֶ‏ ת כָּל אֵ‏ לֶה עָּ‏ ‏ׂשּו

וָָּאקֻׁ‏ ץ בָּ‏ ם:‏ )24( וָּאֹ‏ מַ‏ ר לָּכֶם אַ‏ תֶ‏ ם

תִ‏ ירְּ‏ שּו אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תָּ‏ ם וַאֲנִי אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה

לָּכֶם לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב

‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר

הִ‏ בְּ‏ דַ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ ן הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים:‏ )25(

391

Torah Israelita

vos separei dos povos. 25 Fareis, diferença

entre os animais limpos e os imundos, e

entre as aves imundas e as limpas; e não

fareis abomináveis as suas almas por causa

de animais, ou de aves, ou de qualquer

coisa de tudo de que está cheia a terra, as

quais coisas apartei de vocês como

imundas. 26 E sereis para mim kadoshim;

porque eu, יהוה sou kadosh, e vos separei

dos povos, para serdes meus. 27 O homem

ou mulher que consultar os mortos ou for

feiticeiro, certamente será morto. Serão

apedrejados, e o seu sangue será sobre eles.


31ª Porção: Emor - Fala

Emor: Fala




Salmo Emor: 42

[320 As leis sacerdotais]

1 Depois disse o adon a Moshe: Fala aos

kohanim, filhos de Aharôn, e dize-lhes: O

kohen não se contaminará por causa dum

morto entre o seu povo, 2 salvo por um seu

parente mais chegado: por sua ima ou por

seu abba, por seu filho ou por sua filha, por


וְּ‏ הִ‏ בְּ‏ דַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם בֵ‏ ין הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ הֹרָּ‏ ה

לַטְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה ‏ּובֵ‏ ין הָּ‏ עוֹף הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א לַטָּ‏ הֹר

| וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ שַ‏ קְּ‏ צּו אֶ‏ ת נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם

בַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ עוֹף ‏ּובְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ מֹ‏ ‏ׂש

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר הִ‏ בְּ‏ דַ‏ לְּ‏ תִ‏ י לָּכֶם

לְּ‏ טַ‏ מֵ‏ א:‏ )26( וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם לִ‏ י קְּ‏ דֹשִ‏ ים

כִ‏ י קָּ‏ דוֹש אֲנִי יהוה | וַָּאבְּ‏ דִ‏ ל אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מִ‏ ן הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים לִ‏ הְּ‏ יוֹת לִ‏ י:‏ )27( וְּ‏ אִ‏ יש

אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בָּ‏ הֶ‏ ם אוֹב אוֹ‏

יִדְּ‏ עֹ‏ נִי מוֹת יּומָּ‏ תּו | בָּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן יִרְּ‏ גְּ‏ מּו

אֹ‏ תָּ‏ ם דְּ‏ מֵ‏ יהֶ‏ ם בָּ‏ ם:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֱמֹ‏ ר

אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֲנִים בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ ‏ָּת

אֲלֵהֶ‏ ם לְּ‏ נֶפֶ‏ ש ‏ֹלא יִטַ‏ מָּ‏ א בְּ‏ עַ‏ מָּ‏ יו:‏

)2( כִי אִ‏ ם לִ‏ שְּ‏ אֵ‏ רוֹ‏ הַ‏ קָּ‏ רֹב אֵ‏ לָּיו |

לְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ ‏ּולְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נוֹ‏ ‏ּולְּ‏ בִ‏ תוֹ‏

‏ּולְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו:‏ )3( וְּ‏ לַאֲחֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ בְּ‏ תּולָּה

הַ‏ קְּ‏ רוֹבָּ‏ ה אֵ‏ לָּיו אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

לְּ‏ אִ‏ יש | לָּּה יִטַ‏ מָּ‏ א:‏ )4( ‏ֹלא יִטַ‏ מָּ‏ א

בַ‏ עַ‏ ל בְּ‏ עַ‏ מָּ‏ יו | לְּ‏ הֵ‏ חַ‏ לוֹ:‏ )5( ‏ֹלא

יקרחה ‏]יִקְּ‏ רְּ‏ חּו קרי[‏ קָּ‏ רְּ‏ חָּ‏ ה

בְּ‏ רֹאשָּ‏ ם ‏ּופְּ‏ ‏ַאת זְּ‏ קָּ‏ נָּם ‏ֹלא יְּגַלֵחּו |

392

Torah Israelita

seu irmão, 3 241 ou por sua irmã virgem

betulah, que lhe é chegada, que nunca tem

marido; por ela também pode contaminarse.

4 O kohen, sendo homem principal entre

o seu povo, não se profanará, assim

contaminando-se. 5 Não farão os kohanim

calva na cabeça, e não raparão os cantos da

barba, nem farão lacerações na sua carne. 6

242

Santos serão para seu Poderoso, e não

profanarão o nome do seu Poderoso;

porque oferecem as ofertas queimadas do

adon, que são o pão do seu Poderoso; por

conseguinte serão kadoshim. 7 Não

tomarão mulher prostituta ou desonrada,

nem tomarão mulher repudiada de seu

marido; o kohen é kadosh para seu

Poderoso. 8

243

Por conseguinte o

santificarás; uma vez que oferece o pão do

teu Criador, kadosh te será; eu, יהוה que vos

santifico, sou kadosh. 9 E se a filha dum

kohen se profanar, tornando-se prostituta,

profana a seu abba; no fogo será queimada.

[321 O sumo sacerdote]

10 A pessoa que é grande kohen entre seus

irmãos, sobre cuja cabeça foi derramado o

óleo da unção, e que foi consagrado para

vestir as vestes sagradas, não descobrirá a


‏ּובִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם ‏ֹלא יִׂשְּ‏ רְּ‏ טּו ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ טֶ‏ ת:‏ )6(

קְּ‏ דֹשִ‏ ים יִהְּ‏ יּו לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא

יְּחַ‏ לְּ‏ לּו שֵ‏ ם אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם | כִ‏ י אֶ‏ ת אִ‏ שֵ‏ י

יהוה לֶחֶ‏ ם אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם הֵ‏ ם מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבִ‏ ם

וְּ‏ הָּ‏ יּו קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )7( אִ‏ שָּ‏ ה זֹנָּה וַחֲלָּלָּה

‏ֹלא יִקָּ‏ חּו וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה גְּ‏ רּושָּ‏ ה מֵ‏ אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה

‏ֹלא יִקָּ‏ חּו | כִ‏ י קָּ‏ דֹש הּוא לֵאֹלהָּ‏ יו:‏

)8( וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תוֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ ת לֶחֶ‏ ם אֱֹלהֶ‏ יָך

הּוא מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב | קָּ‏ דֹש יִהְּ‏ יֶה לְָּך כִ‏ י

קָּ‏ דוֹש אֲנִי יהוה מְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )9(

‏ּובַ‏ ת אִ‏ יש כֹהֵ‏ ן כִ‏ י תֵ‏ חֵ‏ ל לִ‏ זְּ‏ נוֹת | אֶ‏ ת

‏ָאבִ‏ יהָּ‏ הִ‏ יא מְּ‏ חַ‏ לֶלֶת בָּ‏ אֵ‏ ש תִ‏ שָּ‏ רֵ‏ ף:‏

)10( וְּ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ גָּדוֹל

מֵ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר יּוצַ‏ ק עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה ‏ּומִ‏ לֵא אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ לִ‏ לְּ‏ בֹש אֶ‏ ת

הַ‏ בְּ‏ גָּדִ‏ ים | אֶ‏ ת רֹאשוֹ‏ ‏ֹלא יִפְּ‏ רָּ‏ ע

‏ּובְּ‏ גָּדָּ‏ יו ‏ֹלא יִפְּ‏ רֹם:‏ )11( וְּ‏ עַ‏ ל כָּל

נַפְּ‏ שֹת מֵ‏ ת ‏ֹלא יָּבֹא | לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו ‏ּולְּ‏ אִ‏ מוֹ‏

‏ֹלא יִטַ‏ מָּ‏ א:‏ )12( ‏ּומִ‏ ן הַ‏ מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש ‏ֹלא

יֵצֵ‏ א וְּ‏ ‏ֹלא יְּחַ‏ לֵל אֵ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דַ‏ ש אֱֹלהָּ‏ יו

| כִ‏ י נֵזֶר שֶ‏ מֶ‏ ן מִ‏ שְּ‏ חַ‏ ת אֱֹלהָּ‏ יו עָּ‏ לָּיו

אֲנִי יהוה:‏ )13( וְּ‏ הּוא אִ‏ שָּ‏ ה

241

Lv 21:3 - 37º Mandamento positivo: Impurificar-se os cohanim (lit.: sacerdotes – desc. da casta aarônica) por seus familiares, enlutando-se por eles, assim

como os demais filhos de Israel, que são ordenados sobre o luto – ‘…Por ela se impurificará.’

242

Lv 21:6 - 323 º Mandamento negativo: Que não trabalhe um cohen que haja feito imerso enquanto não haja entrado o sol – ‘…e não profanarão…’.

243

Lv 21:8 – 32º Mandamento positivo: Honrar aos descendentes de Aharon, dando-lhes o primeiro lugar em todo assunto de santidade – ‘Portanto, o

santificarás…’

393

Torah Israelita

cabeça nem rasgará a sua vestidura; 11 e

não se chegará a cadáver algum; nem

sequer por causa de seu abba ou de sua,

ima se contaminará; 12 não sairá do lugar

sagrado, nem profanará o lugar sagrado do

seu Poderoso; a coroa do óleo da unção do

. יהוה seu Poderoso está sobre ele. Eu sou

13 244 E ele tomará por esposa uma mulher

na sua virgindade. 14 Viúva, ou repudiada,

ou desonrada, ou prostituta, destas não

tomará; mas virgem betulah do seu povo

tomará por mulher. 15 E não profanará a

sua descendência entre o seu povo; porque

eu sou יהוה que o santifico.

[322 Sacerdotes defeituosos]

16 Disse mais יהוה a Moshe: 17 245 Fala a

Aharôn, dizendo: Ninguém no meio dos

teus descendentes, por todas as suas

gerações, que tiver defeito, se chegará para

oferecer o pão do seu Poderoso. 18 246 Pois

nenhum homem que tiver algum defeito se

chegará: como homem cego, ou coxo, ou

de nariz chato, ou de membros

demasiadamente compridos, 19 ou

homem que tiver o pé quebrado, ou a mão

quebrada, 20 ou for corcunda, ou anão, ou

que tiver belida, ou sarna, ou impigens, ou

que tiver testículo lesado; 21 nenhum


בִ‏ בְּ‏ תּולֶיהָּ‏ יִקָּ‏ ח:‏ )14( ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה

‏ּוגְּ‏ רּושָּ‏ ה וַחֲלָּלָּה זֹנָּה אֶ‏ ת אֵ‏ לֶה ‏ֹלא

יִקָּ‏ ח | כִ‏ י אִ‏ ם בְּ‏ תּולָּה מֵ‏ עַ‏ מָּ‏ יו יִקַ‏ ח

אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )15( וְּ‏ ‏ֹלא יְּחַ‏ לֵל זַרְּ‏ עוֹ‏

בְּ‏ עַ‏ מָּ‏ יו | כִ‏ י אֲנִי יהוה מְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שוֹ:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )17( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר

| אִ‏ יש מִ‏ זַרְּ‏ עֲָך לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה

בוֹ‏ מּום ‏ֹלא יִקְּ‏ רַ‏ ב לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב לֶחֶ‏ ם

אֱֹלהָּ‏ יו:‏ )18( כִ‏ י כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר בוֹ‏

מּום ‏ֹלא יִקְּ‏ רָּ‏ ב | אִ‏ יש עִ‏ ‏ּוֵר אוֹ‏ פִ‏ סֵ‏ ‏ַח

אוֹ‏ חָּ‏ רֻׁ‏ ם אוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ רּועַ‏ : )19( אוֹ‏ אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ שֶ‏ בֶ‏ ר רָּ‏ גֶל | אוֹ‏ שֶ‏ בֶ‏ ר

יָּד:‏ )20( אוֹ‏ גִ‏ בֵ‏ ן אוֹ‏ דַ‏ ק אוֹ‏ תְּ‏ בַ‏ לֻׁל

בְּ‏ עֵ‏ ינוֹ‏ | אוֹ‏ גָּרָּ‏ ב אוֹ‏ יַלֶפֶ‏ ת אוֹ‏ מְּ‏ רוֹחַ‏

אָּ‏ שֶ‏ ‏ְך:‏ )21( כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ מּום

מִ‏ זֶרַ‏ ע ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן ‏ֹלא יִגַש

לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת אִ‏ שֵ‏ י יהוה | מּום ב ‏ֹו

אֵ‏ ת לֶחֶ‏ ם אֱֹלהָּ‏ יו ‏ֹלא יִגַש לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב:‏

)22( לֶחֶ‏ ם אֱֹלהָּ‏ יו מִ‏ קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י

הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים | ‏ּומִ‏ ן הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים יֹאכֵל:‏

)23( אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ל הַ‏ פָּרֹכֶת ‏ֹלא יָּבֹא וְּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ ‏ֹלא יִגַש כִ‏ י מּום בוֹ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא

244

Lv 21:13 – 38º Mandamento positivo: Casar-se o Cohen Gadol (lit.: sumo-sacerdote) somente com virgem –‘…Ele tomará para si uma moça virgem.’

245

Lv 21:17 - 318 º Mandamento negativo: Que não trabalhe um cohen defeituoso no Templo –‘…que tenha algum defeito…’.

246

Lv 21:18 - 319 º Mandamento negativo: Que não trabalhe no Templo o Cohen que tenha um defeito passageiro –‘…todo homem que tiver algum defeito

não se aproxime…’.

394

Torah Israelita

homem no meio dos descendentes de

Aharôn, o kohen, que tiver algum defeito,

se chegará para oferecer as ofertas

queimadas de יהוה ; ele tem defeito; não se

chegará para oferecer o pão do seu

Poderoso. 22 Comerá do pão do seu

Poderoso, tanto do santíssimo como do

kadosh; 23 contudo, não entrará até o

247

véu, nem se chegará ao altar, uma vez que

tem defeito; para que não profane os meus

santuários; porque eu sou יהוה que os

santifico. 24 Moshe, assim falou a Aharôn e

a seus filhos, e a todos os bney-ysraEL.


[323 Pureza sacerdotal]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 Dize a

248

Aharôn e a seus filhos que se abstenham

das coisas sagradas dos bney-ysraEL, as

quais eles a mim me santificam, e que não

profanem o meu kadosh nome. Eu sou

Dize-lhes: Todo homem no meio dos יהוה . 3

seus descendentes pelas suas gerações que,

tendo sobre si a sua imundícia, se chegar às

coisas sagradas que os bney-ysraEL

santificam a יהוה aquela vida será extirpada

יהוה . 4 da minha presença. Eu sou


יְּחַ‏ לֵל אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ שַ‏ י כִ‏ י אֲנִי יהוה

מְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שָּ‏ ם:‏ )24( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו | וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי




)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל בָּ‏ נָּיו וְּ‏ יִנָּזְּ‏ רּו

מִ‏ קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא יְּחַ‏ לְּ‏ לּו

אֶ‏ ת שֵ‏ ם קָּ‏ דְּ‏ שִ‏ י | אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם מַ‏ קְּ‏ דִ‏ שִ‏ ים

לִ‏ י אֲנִי יהוה:‏ )3( אֱמֹ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם כָּל אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִקְּ‏ רַ‏ ב

מִ‏ כָּל זַרְּ‏ עֲכֶם אֶ‏ ל הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

יַקְּ‏ דִ‏ ישּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לַיהוָּה

וְּ‏ טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ‏ עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נַי אֲנִי יהוה:‏ )4( אִ‏ יש

אִ‏ יש מִ‏ זֶרַ‏ ע ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ הּוא צָּ‏ רּועַ‏ אוֹ‏

זָּב בַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים ‏ֹלא יֹאכַל עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר

יִטְּ‏ הָּ‏ ר | וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ כָּל טְּ‏ מֵ‏ א נֶפֶ‏ ש אוֹ‏

אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר תֵ‏ צֵ‏ א מִ‏ מֶ‏ נּו שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זָּרַ‏ ע:‏

)5( אוֹ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִגַע בְּ‏ כָּל שֶ‏ רֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר יִטְּ‏ מָּ‏ א לוֹ‏ | אוֹ‏ בְּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

247

Lv 21:23 - 317 º Mandamento negativo: Que não entre um cohen defeituoso do Altar para dentro – ‘…não virá ao ‘parôkhet’.

248

Lv 22:2 - 323 º Mandamento negativo: Que não trabalhe um cohen impuro – ‘…se abstenham dos ‘qodashim’ dos filhos de Israel…’.

395

Torah Israelita

Ninguém no meio dos descendentes de

Aharôn que for leproso, ou tiver fluxo,

comerá das coisas sagradas, até que seja

limpo. Também o que tocar em alguma

coisa tornada imunda por causa e um

morto, ou aquele de quem sair o sêmen 5

ou qualquer que tocar em algum animal

que se arrasta, pelo qual se torne impuro,

ou em algum homem, pelo qual se torne

impuro, seja qual for a sua imundícia, 6 o

homem que tocar em tais coisas será

impuro até a tarde, e não comerá das coisas

sagradas, mas banhará o seu corpo em água

7 e, posto o sol, então será limpo; depois

comerá das coisas sagradas, porque isso é o

seu pão. 8 Do animal que morrer por si, ou

do que for dilacerado por feras, não comerá

o homem, para que não se contamine com

ele. Eu sou 9 . יהוה Guardarão, a minha

mitzvá, para que, havendo-o profanado,

não levem erro sobre si e morram nele. Eu

sou יהוה que os santifico. 10 Também

nenhum estranho comerá das coisas

sagradas; nem o hóspede do kohen, nem o

jornaleiro, comerá delas. 11 Mas aquele

que o kohen tiver comprado com o seu

dinheiro, e o nascido na sua casa, esses

comerão do seu pão. 12 Se a filha de um

kohen se casar com um estranho, ela não

comerá da oferenda elevada das coisas

sagradas. 13 Mas quando a filha do kohen

for viúva ou repudiada, e não tiver filhos, e

houver tornado para a moradia de seu

abba, como na sua mocidade, do pão de seu


יִטְּ‏ מָּ‏ א לוֹ‏ לְּ‏ כֹל טֻׁמְּ‏ ‏ָאתוֹ:‏ )6( נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר תִ‏ גַע בוֹ‏ וְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב |

וְּ‏ ‏ֹלא יֹאכַל מִ‏ ן הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים כִ‏ י אִ‏ ם

רָּ‏ חַ‏ ץ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )7( ‏ּובָּ‏ א

הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יֹאכַל מִ‏ ן

הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים כִ‏ י לַחְּ‏ מוֹ‏ הּוא:‏ )8(

נְּבֵ‏ לָּה ‏ּוטְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה ‏ֹלא יֹאכַל לְּ‏ טָּ‏ מְּ‏ ‏ָאה

בָּ‏ ‏ּה | אֲנִי יהוה:‏ )9( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תִ‏ י וְּ‏ ‏ֹלא יִׂשְּ‏ אּו עָּ‏ לָּיו חֵ‏ טְּ‏ א

‏ּומֵ‏ תּו בוֹ‏ כִ‏ י יְּחַ‏ לְּ‏ לֻׁהּו | אֲנִי יהוה

מְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שָּ‏ ם:‏ )10( וְּ‏ כָּל זָּר ‏ֹלא יֹאכַל

קֹ‏ דֶ‏ ש | תוֹשַ‏ ב כֹהֵ‏ ן וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר ‏ֹלא יֹאכַל

קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )11( וְּ‏ כֹ‏ הֵ‏ ן כִ‏ י יִקְּ‏ נֶה נֶפֶ‏ ש

קִ‏ נְּיַן כַסְּ‏ פוֹ‏ הּוא יֹאכַל בוֹ‏ | וִ‏ ילִ‏ יד

בֵ‏ יתוֹ‏ הֵ‏ ם יֹאכְּ‏ לּו בְּ‏ לַחְּ‏ מוֹ:‏ )12(

‏ּובַ‏ ת כֹהֵ‏ ן כִ‏ י תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ אִ‏ יש זָּר | הִ‏ וא

בִ‏ תְּ‏ רּומַ‏ ת הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים ‏ֹלא תֹ‏ אכֵל:‏

)13( ‏ּובַ‏ ת כֹ‏ הֵ‏ ן כִ‏ י תִ‏ הְּ‏ יֶה ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה

‏ּוגְּ‏ רּושָּ‏ ה וְּ‏ זֶרַ‏ ע אֵ‏ ין לָּּה וְּ‏ שָּ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ ל

בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ כִ‏ נְּעּורֶ‏ יהָּ‏ מִ‏ לֶחֶ‏ ם ‏ָאבִ‏ יהָּ‏

תֹ‏ אכֵל | וְּ‏ כָּל זָּר ‏ֹלא יֹאכַל בוֹ:‏

)14( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י יֹאכַל קֹ‏ דֶ‏ ש

בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה | וְּ‏ יָּסַ‏ ף חֲמִ‏ שִ‏ יתוֹ‏ עָּ‏ לָּיו וְּ‏ נָּתַ‏ ן

לַכֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )15( וְּ‏ ‏ֹלא

יְּחַ‏ לְּ‏ לּו אֶ‏ ת קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אֵ‏ ת

אֲשֶ‏ ר יָּרִ‏ ימּו לַיהוָּה:‏ )16( וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יאּו

396

Torah Israelita

abba comerá; mas nenhum estranho

comerá dele. 14 Se alguém por engano

comer a coisa sagrada, repô-la-á, acrescida

da quinta parte, e a dará ao kohen como a

coisa sagrada. 15 Assim não profanarão as

coisas sagradas dos bney-ysraEL, que eles

oferecem יהוה a 16 nem os farão levar

sobre si o delito que envolve culpa,

comendo as suas coisas sagradas; eu sou

santifico. que as יהוה

[324 Animais defeituosos]

17 Disse mais יהוה a Moshe: 18 Fala a

Aharôn, e a seus filhos, e a todos os bneyysraEL,

e dize-lhes: Todo homem da casa de

Yisra-EL, ou dos estrangeiros em Yisra-EL,

que oferecer a sua oferenda, seja dos seus

votos, seja das suas ofertas voluntárias que

oferecerem a יהוה em sacrifício, 19 para

que sejais aceitos, oferecereis macho sem

defeito, ou dos novilhos, ou dos cordeiros,

ou das cabras. 20 Nada, porém, que tiver

defeito oferecereis, porque não será aceita

a seu favor. 21 E, quando alguém oferecer

249

sacrifício de oferenda pacífica a יהוה para

cumprir um voto, ou para oferenda

voluntária, seja do gado vacum, seja do

gado miúdo, o animal será perfeito, para

que seja aceito; nenhum defeito terá nele.

22 O cego, ou quebrado, ou aleijado, ou que

tiver úlceras, ou sarna, ou impigens, estes

você não oferecerá a יהוה nem deles poreis


אוֹתָּ‏ ם עֲוֹן אַ‏ שְּ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּם אֶ‏ ת

קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ יהֶ‏ ם | כִ‏ י אֲנִי יהוה מְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שָּ‏ ם:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )18( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל

בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם | אִ‏ יש אִ‏ יש מִ‏ בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֵר בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יב

קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לְּ‏ כָּל נִדְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ּולְּ‏ כָּל

נִדְּ‏ בוֹתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה

לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )19( לִ‏ רְּ‏ צֹנְּכֶם | תָּ‏ מִ‏ ים זָּכָּר

בַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר בַ‏ כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים ‏ּובָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים:‏ )20( כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ מּום ‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו | כִ‏ י ‏ֹלא

לְּ‏ רָּ‏ צוֹן יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם:‏ )21( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י

יַקְּ‏ רִ‏ יב זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה לְּ‏ פַ‏ לֵא

נֶדֶ‏ ר אוֹ‏ לִ‏ נְּדָּ‏ בָּ‏ ה בַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר אוֹ‏ בַ‏ צֹאן |

תָּ‏ מִ‏ ים יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ רָּ‏ צוֹן כָּל מּום ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה בוֹ:‏ )22( עַ‏ ‏ּוֶרֶ‏ ת אוֹ‏ שָּ‏ בּור אוֹ‏

חָּ‏ רּוץ אוֹ‏ יַבֶ‏ לֶת אוֹ‏ גָּרָּ‏ ב אוֹ‏ יַלֶפֶ‏ ת

‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אֵ‏ לֶה לַיהוָּה | וְּ‏ אִ‏ שֶ‏ ה

‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ נּו מֵ‏ הֶ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לַיהוָּה:‏ )23( וְּ‏ שוֹר וָּׂשֶ‏ ה ‏ׂשָּ‏ רּועַ‏

וְּ‏ קָּ‏ לּוט | נְּדָּ‏ בָּ‏ ה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ ‏ּולְּ‏ נֵדֶ‏ ר

‏ֹלא יֵרָּ‏ צֶ‏ ה:‏ )24( ‏ּומָּ‏ עּוְך וְּ‏ כָּתּות

וְּ‏ נָּתּוק וְּ‏ כָּרּות ‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה |

‏ּובְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏ )25( ‏ּומִ‏ יַד

249

Lv 22:21 - 61 º Mandamento positivo: Serem todos os animais a serem sacrificados sem defeito – ‘sem defeito serão…

397

Torah Israelita

oferenda queimada a יהוה sobre o altar. 23

Contudo, um novilho, ou um cordeiro, que

tenha algum membro comprido ou curto

demais, poderás oferecer por oferenda

voluntária, mas para cumprir voto não será

aceito. 24 Você não oferecerá a יהוה um

animal que tiver testículo machucado, ou

moído, ou arrancado, ou lacerado; não

fareis isso na sua terra. 25 Nem da mão do

estrangeiro oferecereis de alguma dessas

coisas o pão do seu Poderoso; porque a sua

corrupção nelas está; há defeito nelas; não

serão aceitas a seu favor.

[325 Animais aceitáveis]

26 Disse mais יהוה a Moshe: 27 Quando

250

nascer um novilho, ou uma ovelha, ou uma

cabra, por sete dias ficará debaixo de sua

ima; depois, desde o dia oitavo em diante,

יהוה será aceito por oferenda queimada a

. 28 Também, seja vaca ou seja ovelha, não

a imolareis a ela e à sua cria, ambas no

יהוה mesmo dia. 29 E, quando oferecerdes a

sacrifício de ações benevolentes, oferecêlo-eis

de modo a serdes aceitos. 30 No

mesmo dia se comerá; nada deixareis ficar

יהוה . 31 dele até pela manhã. Eu sou

Guardareis os meus mitzvot, e os

cumprireis. Eu sou 32 . יהוה Não

251

profanareis o meu kadosh nome, e serei


בֶ‏ ן נֵכָּר ‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אֶ‏ ת לֶחֶ‏ ם

אֱֹלהֵ‏ יכֶם מִ‏ כָּל אֵ‏ לֶה | כִ‏ י מָּ‏ שְּ‏ חָּ‏ תָּ‏ ם

בָּ‏ הֶ‏ ם מּום בָּ‏ ם ‏ֹל א יֵרָּ‏ צּו לָּכֶם:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )27( שוֹר אוֹ‏ כֶׂשֶ‏ ב אוֹ‏ עֵ‏ ז

כִ‏ י יִּוָּלֵד וְּ‏ הָּ‏ יָּה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תַ‏ חַ‏ ת

אִ‏ מוֹ‏ | ‏ּומִ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי וָּהָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה

יֵרָּ‏ צֶ‏ ה לְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏ )28(

וְּ‏ שוֹר אוֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה | אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נוֹ‏ ‏ֹלא

תִ‏ שְּ‏ חֲטּו בְּ‏ יוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )29( וְּ‏ כִ‏ י

תִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חּו זֶבַ‏ ח תוֹדָּ‏ ה לַיהוָּה |

לִ‏ רְּ‏ צֹנְּכֶם תִ‏ זְּ‏ בָּ‏ חּו:‏ )30( בַ‏ יוֹם

הַ‏ הּוא יֵָאכֵל ‏ֹלא תוֹתִ‏ ירּו מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד

בֹקֶ‏ ר | אֲנִי יהוה:‏ )31( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | אֲנִי יהוה:‏

)32( וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ חַ‏ לְּ‏ לּו אֶ‏ ת שֵ‏ ם קָּ‏ דְּ‏ שִ‏ י

וְּ‏ נִקְּ‏ דַ‏ שְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אֲנִי

יהוה מְּ‏ קַ‏ דִ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )33( הַ‏ מוֹצִ‏ יא

אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ הְּ‏ יוֹת לָּכֶם

לֵאֹלהִ‏ ים | אֲנִי יהוה

:


250

Lv 22:27 - 60 º Mandamento positivo: Serem todos os sacrifícios de animais a partir do oitavo dia – ‘Do oitavo dia, em diante …’

251

Lv 22:32 - 9º Mandamento positivo: Kidush HaShem (Santificar Seu nome) – ‘…Santificar-me-ei no meio dos filhos de Israel…’

Lv 22:32 - 311 º Mandamento negativo: Não profanar o nome do Santo, Bendito é Ele – ‘…Não profanareis meu Santo Nome…’.

398

Torah Israelita

santificado no meio dos bney-ysraEL. Eu sou

que vos santifico, 33 que libertou vocês יהוה

da terra do Mitzraim para ser o seu

. יהוה Poderoso. Eu sou


[326 Dias especiais: o shabat]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 Fala aos

bney-ysraEL, e dize-lhes: As festas fixas de

que proclamareis como santas

convocações, são estas: 3 Seis dias se fará

trabalho, mas o sétimo dia é o shabat do

descanso solene, uma sagrada convocação;

יהוה nenhum trabalho fareis; é shabat de

em todas as suas habitações.

[327 Pessach]


יהוה

יהוה

4 São estas as festas fixas de יהוה santas

convocações, que proclamareis no seu

tempo determinado: 5 No mês primeiro,

dia catorze do mês, à tardinha, é a pessach

de 6 . E aos quinze dias desse mês é a

festa dos pães sem fermento de יהוה ; sete

dias comereis pães sem fermento. 7 No

primeiro dia tereis sagrada convocação;

nenhum trabalho servil fareis. 8 Mas por

sete dias oferecereis oferenda queimada a

; ao sétimo dia terá sagrada

convocação; nenhum trabalho servil fareis.



אֲלֵהֶ‏ ם מוֹעֲדֵ‏ י יהוה אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו

אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש | אֵ‏ לֶה הֵ‏ ם

מוֹעֲדָּ‏ י:‏ )3( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תֵ‏ עָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה

מְּ‏ לָּאכָּה ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י שַ‏ בַ‏ ת

שַ‏ בָּ‏ תוֹן מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש כָּל מְּ‏ לָּאכָּה

‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו | שַ‏ בָּ‏ ת הִ‏ וא לַיהוָּה בְּ‏ כֹל

מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם:‏

)4( אֵ‏ לֶה מוֹעֲדֵ‏ י יהוה מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ י

קֹ‏ דֶ‏ ש | אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו אֹ‏ תָּ‏ ם

בְּ‏ מוֹעֲדָּ‏ ם:‏ )5( בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר לַחֹ‏ דֶ‏ ש בֵ‏ ין

הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם | פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה:‏ )6(

‏ּובַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה

חַ‏ ג הַ‏ מַ‏ צוֹת לַיהוָּה | שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים

מַ‏ צוֹת תֹ‏ אכֵלּו:‏ )7( בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם | כָּל

מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏ )8(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים | בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש

כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏



אֲלֵהֶ‏ ם כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

יהוה

399

Torah Israelita

[328 O ômer]


252

bney-ysraEL, e dize-lhes: Quando

houverdes entrado na terra que eu vos dou,

e segardes a sua sega, então trareis ao

kohen um molho das primícias da sua sega;

11 e ele moverá o molho perante יהוה para

que sejais aceitos. No dia seguinte ao shabat

o kohen o moverá. 12 E no dia em que

moverdes o molho, oferecereis um cordeiro

sem defeito, de um ano, em sacrifício a

13 . Sua oferenda de cereais será dois

décimos de efa de flor de farinha, amassada

com azeite, para oferenda queimada em

aroma agradável a יהוה ; e a sua oferenda

de libação será de vinho, um quarto de him.

14 E não tereis por alimento pão, nem trigo

torrado, nem espigas verdes, até aquele

mesmo dia, em que trouxerdes a oferenda

do seu Poderoso; é regulamento vitalício

pelas suas gerações, em todas as suas

habitações.


יהוה

[329 Contagem do ômer; Shavuot]

15 253 Contareis para vocês, desde o dia

depois do shabat, isto é, desde o dia em que

houverdes trazido o molho da oferenda de

movimento, sete semanas inteiras; 16 até o

dia seguinte ao sétimo shabat, contareis

cinquenta dias; então oferecereis nova

אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם ‏ּוקְּ‏ צַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת קְּ‏ צִ‏ ירָּ‏ ‏ּה

| וַהֲבֵ‏ אתֶ‏ ם אֶ‏ ת עֹ‏ מֶ‏ ר רֵ‏ אשִ‏ ית

קְּ‏ צִ‏ ירְּ‏ כֶם אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )11( וְּ‏ הֵ‏ נִיף

אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לִ‏ רְּ‏ צֹנְּכֶם |

מִ‏ מָּ‏ חֳרַ‏ ת הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת יְּנִיפֶ‏ נּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)12( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם בְּ‏ יוֹם הֲנִיפְּ‏ כֶם אֶ‏ ת

הָּ‏ עֹ‏ מֶ‏ ר | כֶבֶ‏ ‏ׂש תָּ‏ מִ‏ ים בֶ‏ ן שְּ‏ נָּתוֹ‏

לְּ‏ עֹ‏ לָּה לַיהוָּה:‏ )13( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏ שְּ‏ נֵי

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ | וְּ‏ נִסְּ‏ כֹה יַיִן

רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת הַ‏ הִ‏ ין:‏ )14( וְּ‏ לֶחֶ‏ ם וְּ‏ קָּ‏ לִ‏ י

וְּ‏ כַרְּ‏ מֶ‏ ל ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו עַ‏ ד עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה עַ‏ ד הֲבִ‏ יאֲכֶם אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם

)15

( בְּ‏ כֹל מֹ‏ שְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם:‏

‏ּוסְּ‏ פַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם לָּכֶם מִ‏ מָּ‏ חֳרַ‏ ת הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת

מִ‏ יוֹם הֲבִ‏ יאֲכֶם אֶ‏ ת עֹ‏ מֶ‏ ר הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה |

שֶ‏ בַ‏ ע שַ‏ בָּ‏ תוֹת תְּ‏ מִ‏ ימֹ‏ ת תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה:‏

)16( עַ‏ ד מִ‏ מָּ‏ חֳרַ‏ ת הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת תִ‏ סְּ‏ פְּ‏ רּו חֲמִ‏ שִ‏ ים יוֹם |

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם מִ‏ נְּחָּ‏ ה חֲדָּ‏ שָּ‏ ה לַיהוָּה:‏

)17( מִ‏ מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם תָּ‏ בִ‏ יּאּו לֶחֶ‏ ם

תְּ‏ נּופָּ‏ ה שְּ‏ תַ‏ יִם שְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים סֹ‏ לֶת

תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה חָּ‏ מֵ‏ ץ תֵ‏ ‏ָאפֶ‏ ינָּה | בִ‏ כּורִ‏ ים

252

Lv 23:10 - 44 º Mandamento positivo: Apresentar a ‘minchá’ (oferta) do ‘omer no dia seguinte ao primeiro dia do ‘Pêssach’ com um carneiro –‘…Trareis

o ‘omer…’

253

Lv 23:15 - 161 º Mandamento positivo: Contar desde o primeiro dia de colheita do ‘ômer 49 dias –‘Contareis para vós no dia seguinte…’

400

Torah Israelita

oferenda de cereais a 17 . יהוה Das suas

254

habitações trareis, para oferenda de

movimento, dois pães de dois décimos de

efa; serão de flor de farinha, e levedados se

cozerão; são primícias a 18 . Com os

pães oferecereis sete cordeiros sem defeito,

de um ano, um novilho e dois carneiros;

serão sacrifício a יהוה com as respectivas

ofertas de cereais e de libação, por

oferenda queimada de aroma agradável a


יהוה

. Também oferecereis um bode para 19 יהוה

oferenda pelo erro, e dois cordeiros de um

ano para sacrifício de ofertas pacíficas. 20

Então o kohen os moverá, juntamente com

os pães das primícias, por oferenda de

movimento perante יהוה com os dois

cordeiros; kadoshim serão a יהוה para uso

do kohen. 21 E fareis proclamação nesse

255

mesmo dia, tereis sagrada convocação;

nenhum trabalho servil fareis; é

regulamento vitalício em todas as suas

habitações pelas suas gerações. 22 Quando

fizeres a sega da tua terra, não segarás

totalmente os cantos do teu campo, nem

colherás as espigas caídas da tua sega; para

o pobre e para o estrangeiro as deixarás. Eu

sou יהוה seu Poderoso.

[330 Rosh HaShaná]

לַיהוָּה:‏ )18( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ לֶחֶ‏ ם שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם בְּ‏ נֵי

שָּ‏ נָּה ‏ּופַ‏ ר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם

שְּ‏ נָּיִם | יִהְּ‏ יּו עֹ‏ לָּה לַיהוָּה ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם

וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏

)19( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את | ‏ּושְּ‏ נֵי כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

לְּ‏ זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏ )20( וְּ‏ הֵ‏ נִיף הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֹ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל לֶחֶ‏ ם הַ‏ בִ‏ כּורִ‏ ים תְּ‏ נּופָּ‏ ה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה עַ‏ ל שְּ‏ נֵי ‏ְּכבָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים | קֹ‏ דֶ‏ ש

יִהְּ‏ יּו לַיהוָּה לַכֹהֵ‏ ן:‏ )21( ‏ּוקְּ‏ רָּ‏ אתֶ‏ ם

בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש

יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּו | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם בְּ‏ כָּל

מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )22(

‏ּובְּ‏ קֻׁ‏ צְּ‏ רְּ‏ כֶם אֶ‏ ת קְּ‏ צִ‏ יר ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם ‏ֹלא

תְּ‏ כַלֶה פְּ‏ ‏ַאת ‏ׂשָּ‏ דְּ‏ ‏ָך בְּ‏ קֻׁ‏ צְּ‏ רֶ‏ ‏ָך וְּ‏ לֶקֶ‏ ט

קְּ‏ צִ‏ ירְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ לַקֵ‏ ט | לֶעָּ‏ נִי וְּ‏ לַגֵר

תַ‏ עֲזֹב אֹ‏ תָּ‏ ם אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏

)23( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏ )24( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם שַ‏ בָּ‏ תוֹן

זִ‏ כְּ‏ רוֹן תְּ‏ רּועָּ‏ ה מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )25(

254

Lv 23:17 - 46 º Mandamento positivo: Trazer o pão com os sacrifícios a ser apresentados no dia de ‘atzêret – ‘Desde vossas habitações, trareis…’

255

Lv 23:21 - 162 º Mandamento positivo: Descansar no quinquagésimo dia após o primeiro dia de pêssach – ‘…declarareis esse mesmo dia…’

401

Torah Israelita

23 Disse mais יהוה a Moshe: 24 256 Fala aos

bney-ysraEL: No sétimo mês, no primeiro

dia do mês, terá para vocês descanso

solene, em memorial, com sonido de

shofarot, uma sagrada convocação. 25

Nenhum trabalho servil fareis, e oferecereis

oferenda queimada a

[331 Iom Kipur]

Moshe: 27 257 a יהוה Disse mais יהוה . 26

Ora, o décimo dia desse sétimo mês será o

dia da expiação; tereis sagrada convocação,

e afligireis as suas almas; e oferecereis

oferenda queimada a 28 . Nesse dia

não fareis trabalho algum; porque é o dia da

expiação, para nele fazer-se expiação por

vocês perante יהוה seu Poderoso. 29 Pois

toda pessoa que não se afligir nesse dia,

será extirpada do seu povo. 30 Também

toda pessoa que nesse dia fizer algum

trabalho, eu a destruirei do meio do seu

povo. 31 Não fareis nele trabalho algum;

isso será regulamento vitalício pelas suas

gerações em todas as suas habitações. 32

Shabat de descanso vos será, e afligireis as

suas almas; desde a tardinha do dia nono do

mês até a outra tarde, guardareis o seu

shabat.


יהוה

[332 Sucot]

כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו |

( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏

וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)27( אַ‏ ‏ְך בֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשוֹר לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

הַ‏ זֶה יוֹם הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים הּוא מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם וְּ‏ עִ‏ נִיתֶ‏ ם אֶ‏ ת

נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם | וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה

לַיהוָּה:‏ )28( וְּ‏ כָּל מְּ‏ לָּאכָּה ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּו בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה | כִ‏ י יוֹם

כִ‏ פֻׁרִ‏ ים הּוא לְּ‏ כַפֵר עֲלֵיכֶם לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )29( כִ‏ י כָּל הַ‏ נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תְּ‏ עֻׁנֶה בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה |

וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ : )30( וְּ‏ כָּל הַ‏ נֶפֶ‏ ש

אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כָּל מְּ‏ לָּאכָּה בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה | וְּ‏ הַ‏ אֲבַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )31( כָּל

מְּ‏ לָּאכָּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם בְּ‏ כֹ‏ ל מֹ‏ שְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם:‏ )32(

שַ‏ בַ‏ ת שַ‏ בָּ‏ תוֹן הּוא לָּכֶם וְּ‏ עִ‏ נִיתֶ‏ ם

אֶ‏ ת נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם | בְּ‏ תִ‏ שְּ‏ עָּ‏ ה לַחֹ‏ דֶ‏ ש

בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב מֵ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ ד עֶ‏ רֶ‏ ב תִ‏ שְּ‏ בְּ‏ תּו

שַ‏ בַ‏ תְּ‏ כֶם:‏

)26



256

Lv 23:24 - 163 º Mandamento positivo: Descansar no primeiro dia do sétimo mês (rôsh ha-shaná) – ‘…no primeiro do mês, será para vós…’

257

Lv 23:27 - 164 º Mandamento positivo: Jejuar no dia décimo deste décimo mês (Yom HaKipurim) – ‘Mas aos dez dias deste sétimo mês, é o dia das

expiações Yom HaKipurim; convocação de santidade será para vós, e afligireis vossas almas…’

402

Torah Israelita


bney-ysraEL, dizendo: Desde o dia quinze

desse sétimo mês terá a festa dos

tabernáculos a יהוה por sete dias. 35 No

258

primeiro dia terá sagrada convocação;

nenhum trabalho servil fareis. 36 Por sete

259

; יהוה dias oferecereis ofertas queimadas a

ao oitavo dia tereis sagrada convocação, e

oferecereis oferenda queimada a יהוה ; será

uma assembleia solene; nenhum trabalho

servil fareis. 37 Estas são as festas fixas de

que proclamareis como santas

convocações, para oferecer-se a

oferenda queimada, sacrifício e oferenda

de cereais, sacrifícios e ofertas de libação,

cada qual em seu dia próprio; 38 além dos

shabatot de יהוה e além dos seus dons, e

além de todos os seus votos, e além de

todas as suas ofertas voluntárias que derdes


יהוה

יהוה

יהוה

a 39 . Desde o dia quinze do sétimo

mês, quando tiverdes colhido os frutos da

terra, celebrareis a festa de יהוה por sete

dias; no primeiro dia terá descanso solene,

e no oitavo dia terá descanso solene. 40 260

No primeiro dia tomareis para vocês o fruto

de árvores formosas, folhas de palmeiras,

ramos de árvores frondosas e salgueiros de

ribeiras; e vos alegrareis perante יהוה seu

Poderoso por sete dias. 41 E a celebrareis

לֵאמֹ‏ ר | בַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י הַ‏ זֶה חַ‏ ג הַ‏ סֻׁכוֹת שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים לַיהוֹ‏ 35( בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש | כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה

‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏ )36( שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים

תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה | בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם

‏ָּה:‏ (

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה עֲצֶ‏ רֶ‏ ת

הִ‏ וא כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּו:‏ )37( אֵ‏ לֶה מוֹעֲדֵ‏ י יהוה

אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש |

לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה עֹ‏ לָּה ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ ה

זֶבַ‏ ח ‏ּונְּסָּ‏ כִ‏ ים דְּ‏ בַ‏ ר יוֹם בְּ‏ יוֹמוֹ:‏ )38(

מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ ת יהוה | ‏ּומִ‏ ‏ְּלבַ‏ ד

מַ‏ תְּ‏ נוֹתֵ‏ יכֶם ‏ּומִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד כָּל נִדְּ‏ רֵ‏ יכֶם

‏ּומִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד כָּל נִדְּ‏ בוֹתֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נּו

לַיהוָּה:‏ )39( אַ‏ ‏ְך בַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י בְּ‏ ‏ָאסְּ‏ פְּ‏ כֶם אֶ‏ ת

תְּ‏ בּוַאת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ תָּ‏ חֹ‏ גּו אֶ‏ ת חַ‏ ג יהוה

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים | בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

שַ‏ בָּ‏ תוֹן ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי שַ‏ בָּ‏ תוֹן:‏

)40( ‏ּולְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם לָּכֶם בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן

פְּ‏ רִ‏ י עֵ‏ ץ הָּ‏ דָּ‏ ר כַפֹ‏ ת תְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים וַעֲנַף

258

Lv 23:35 - 166 º Mandamento positivo: Descansar no primeiro dia da festividade de sucôt (cabanas) –‘…no primeiro dia…’

259

Lv 23:36 - 167 º Mandamento positivo: Descansar no oitavo dia desta festividade –‘…o oitavo dia, será…

260

Lv 23:40 - 169 º Mandamento positivo: Levantar (nesta festividade) por suas mãos as quatro espécies (‘netilat lulav’ ), que são: folhas de tamareira, folhas

de salgueiro, folhas de mirta e uma cidra (o fruto).

403

Torah Israelita

como festa a יהוה por sete dias cada ano;

regulamento vitalício será pelas suas

gerações; no mês sétimo a celebrareis. 42 261

Por sete dias habitareis em tendas de

ramos; todos os naturais em Yisra-EL

habitarão em tendas de ramos, 43 para que

as suas gerações saibam que eu fiz habitar

em tendas de ramos os bney-ysraEL,

quando os tirei da terra do Mitzraim. Eu sou

seu Poderoso. 44 Assim declarou

Moshe aos bney-ysraEL as festas fixas de

. יהוה


יהוה


[333 A lâmpada]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Ordena aos

bney-ysraEL que te tragam, para o

candeeiro, azeite de oliveira, puro, batido, a

fim de manter uma lâmpada acesa

continuamente. 3 Aharôn a conservará em

ordem perante יהוה continuamente, desde

a tarde até a manhã, fora do véu do

testemunho, na tenda da revelação; será

regulamento vitalício pelas suas gerações. 4

Sobre a menorah de ouro puro conservará

em ordem as lâmpadas perante

continuamente.

עֵ‏ ץ עָּ‏ בֹת וְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֵ‏ י נָּחַ‏ ל | ‏ּוׂשְּ‏ מַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏

)41( וְּ‏ חַ‏ גֹ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תוֹ‏ חַ‏ ג לַיהוָּה

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ נָּה | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י תָּ‏ חֹ‏ גּו

אֹ‏ תוֹ:‏ )42( בַ‏ סֻׁכֹת תֵ‏ שְּ‏ בּו שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים | כָּל הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יֵשְּ‏ בּו

בַ‏ סֻׁכֹת:‏ )43( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יֵדְּ‏ עּו דֹרֹתֵ‏ יכֶם

כִ‏ י בַ‏ סֻׁכוֹת הוֹשַ‏ בְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ הוֹצִ‏ יאִ‏ י אוֹתָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )44(

וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת מֹ‏ עֲדֵ‏ י יהוה | אֶ‏ ל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

יהוה



)2( צַ‏ ו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ יִקְּ‏ חּו

אֵ‏ לֶיָך שֶ‏ מֶ‏ ן זַיִת זְָּך כָּתִ‏ ית לַמָּ‏ אוֹר |

לְּ‏ הַ‏ עֲֹלת נֵר תָּ‏ מִ‏ יד:‏ )3( מִ‏ חּוץ

לְּ‏ פָּ‏ רֹכֶת הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד יַעֲרְֹך

אֹ‏ תוֹ‏ ‏ַאהֲרֹן מֵ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה תָּ‏ מִ‏ יד | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )4( עַ‏ ל הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה

261

Lv 23:42 - 168 º Mandamento positivo: Habitar na ‘sucá'(cabana) por sete dias.

404

Torah Israelita

[334 O pão da exposição]

5 Também tomarás flor de farinha, e dela

cozerás doze pães; cada pão será de dois

יהוה décimos de efa. 6 E pô-los-ás perante

em duas fileiras, seis em cada fileira, sobre a

mesa de ouro puro. 7 Sobre cada fileira

porás incenso puro, para que seja sobre os

pães como memorial, isto é, como oferenda

queimada a 8 ; em cada dia de shabat,

isso se porá em ordem perante

continuamente; e, a favor dos bney-ysraEL,

um pacto vitalício. 9 Pertencerão os pães a

Aharôn e a seus filhos, que os comerão em

lugar kadosh, por serem coisa santíssima

para eles, das ofertas queimadas a יהוה por

regulamento vitalício.


יהוה

יהוה

[335 O blasfemador]

10 Naquele tempo apareceu no meio dos

bney-ysraEL o filho duma mulher ysraelita,

o qual era filho dum egípcio; e o filho da

ysraelita e um homem ysraelita pelejaram

no acampamento; 11 e o filho da mulher

ysraelita blasfemou o Nome, e praguejou;

pelo que o trouxeram a Moshe. Ora, o

nome de sua ima era Selomite, filha de

Dibri, da tribo de Dã. 12 Puseram-no, em

detenção, até que se lhes fizesse declaração

pela boca de

[336 Penalidades por blasfêmia]

a Moshe: 14 Tira יהוה Então disse יהוה . 13

para fora do acampamento o que tem

הַ‏ טְּ‏ הֹרָּ‏ ה יַעֲרְֹך אֶ‏ ת הַ‏ נֵרוֹת | לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה תָּ‏ מִ‏ יד:‏

)5( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ סֹלֶת וְּ‏ ‏ָאפִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה חַ‏ לוֹת | שְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים

יִהְּ‏ יֶה הַ‏ חַ‏ לָּה הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ת:‏ )6( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏

אוֹתָּ‏ ם שְּ‏ תַ‏ יִם מַ‏ עֲרָּ‏ כוֹת שֵ‏ ש

הַ‏ מַ‏ עֲרָּ‏ כֶת | עַ‏ ל הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן הַ‏ טָּ‏ הֹר

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )7( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ עַ‏ ל

הַ‏ מַ‏ עֲרֶ‏ כֶת לְּ‏ בֹנָּה זַכָּה | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

לַלֶחֶ‏ ם לְּ‏ ‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ ה אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏ )8(

בְּ‏ יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת בְּ‏ יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת יַעַ‏ רְּ‏ כֶנּו

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה תָּ‏ מִ‏ יד | מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ רִ‏ ית עוֹלָּם:‏ )9( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה

לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו וַאֲכָּלֻׁהּו בְּ‏ מָּ‏ קוֹם

קָּ‏ דֹש | כִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא ל ‏ֹו

)10

( מֵ‏ אִ‏ שֵ‏ י יהוה חָּ‏ ק עוֹלָּם:‏

וַיֵצֵ‏ א בֶ‏ ן אִ‏ שָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רְּ‏ אֵ‏ לִ‏ ית וְּ‏ הּוא בֶ‏ ן

אִ‏ יש מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וַיִ‏ נָּצּו בַ‏ מַ‏ חֲנֶה בֶ‏ ן הַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ אֵ‏ לִ‏ ית

וְּ‏ אִ‏ יש הַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י:‏ )11( וַיִ‏ קֹ‏ ב בֶ‏ ן

הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ אֵ‏ לִ‏ ית אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ ם

וַיְּקַ‏ לֵל וַיָּבִ‏ יאּו אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | וְּ‏ שֵ‏ ם

אִ‏ מוֹ‏ שְּ‏ ‏ֹלמִ‏ ית בַ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רִ‏ י לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה דָּ‏ ן:‏

)12( וַיַנִיחֻׁהּו בַ‏ מִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ר | לִ‏ פְּ‏ רֹש

לָּהֶ‏ ם עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

:

405

Torah Israelita

blasfemado; todos os que o ouviram porão

as mãos sobre a cabeça dele, e toda a

congregação o apedrejará. 15 E dirás aos

bney-ysraEL: Todo homem que amaldiçoar

o seu Poderoso, levará sobre si o seu erro.

יהוה 16 E aquele que blasfemar o nome de

certamente será morto; toda a

congregação certamente o apedrejará.

Tanto o estrangeiro como o natural, que

blasfemar o nome de יהוה será morto. 17

Quem matar a alguém, certamente será

morto; 18 e quem matar um animal, fará

restituição por ele, vida por vida. 19 Se

alguém desfigurar o seu próximo, como ele

fez, assim lhe será feito: 20 quebradura por

quebradura, olho por olho, dente por

dente; como ele tiver desfigurado algum

homem, assim lhe será feito. 21 Quem,

matar um animal, fará restituição por ele;

mas quem matar um homem, será morto.

22 Uma mesma toráh tereis, tanto para o

estrangeiro como para o natural; eu sou

seu Poderoso. 23 Então falou Moshe יהוה

aos bney-ysraEL. Depois eles levaram para

fora do acampamento aquele que tinha

blasfemado e o apedrejaram. Fizeram, os

bney-ysraEL como יהוה ordenara a Moshe.


32ª Porção: Behar – No monte



לֵאמֹ‏ ר:‏ )14( הוֹצֵ‏ א אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ קַ‏ לֵל

אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה וְּ‏ סָּ‏ מְּ‏ כּו כָּל

הַ‏ שֹמְּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאשוֹ‏ |

וְּ‏ רָּ‏ גְּ‏ מּו אֹ‏ תוֹ‏ כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )15( וְּ‏ אֶ‏ ל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | אִ‏ יש

אִ‏ יש כִ‏ י יְּקַ‏ לֵל אֱֹלהָּ‏ יו וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א חֶ‏ טְּ‏ אוֹ:‏

)16( וְּ‏ נֹ‏ קֵ‏ ב שֵ‏ ם יהוה מוֹת יּומָּ‏ ת

רָּ‏ גוֹם יִרְּ‏ גְּ‏ מּו בוֹ‏ כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה | כַגֵר

כָּאֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח בְּ‏ נָּקְּ‏ בוֹ‏ שֵ‏ ם יּומָּ‏ ת:‏ )17(

וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י יַכֶה כָּל נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם | מוֹת

יּומָּ‏ ת:‏ )18( ‏ּומַ‏ כֵה נֶפֶ‏ ש בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

יְּשַ‏ לְּ‏ מֶ‏ נָּה | נֶפֶ‏ ש תַ‏ חַ‏ ת נָּפֶ‏ ש:‏ )19(

וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י יִתֵ‏ ן מּום בַ‏ עֲמִ‏ יתוֹ‏ | כַאֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה כֵן יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לוֹ:‏ )20( שֶ‏ בֶ‏ ר

תַ‏ חַ‏ ת שֶ‏ בֶ‏ ר עַ‏ יִן תַ‏ חַ‏ ת עַ‏ יִן שֵ‏ ן תַ‏ חַ‏ ת

שֵ‏ ן | כַאֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן מּום בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם כֵן

יִנָּתֶ‏ ן בוֹ:‏ )21( ‏ּומַ‏ כֵה בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

יְּשַ‏ לְּ‏ מֶ‏ נָּה | ‏ּומַ‏ כֵה ‏ָאדָּ‏ ם יּומָּ‏ ת:‏ )22(

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט אֶ‏ חָּ‏ ד יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם כַגֵר

כָּאֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח יִהְּ‏ יֶה | כִ‏ י אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )23( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיוֹצִ‏ יאּו אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ קַ‏ לֵל

אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה וַיִ‏ רְּ‏ גְּ‏ מּו אֹ‏ תוֹ‏

‏ָאבֶ‏ ן | ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עָּ‏ ‏ׂשּו כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת ‏ֹמ שֶ‏ ה:‏

406

Torah Israelita

Behar: No monte


Última leitura: Lv 25: 55-26: 2

Conclusão: Jr 32: 6-27

Salmo Behar: 112

[337 Ano sabático]

1 Disse mais יהוה a Moshe no monte Sinay:

2 Fala aos bney-ysraEL e dize-lhes: Quando

tiverdes entrado na terra que eu vos dou, a

terra guardará um shabat a 3 . Seis

anos semearás a tua terra, e seis anos

podarás a tua vinha, e colherás os seus

frutos; 4 mas no sétimo ano terá shabat de

descanso solene para a terra, um shabat a

; não semearás o teu campo, nem יהוה

podarás a tua vinha. 5 O que nascer de si

mesmo da tua sega não segarás, e as uvas

da tua vide não tratada não vindimarás; ano

de descanso solene será para a terra. 6 Mas

os frutos do shabat da terra vos serão por

alimento, a ti, e ao teu servo, e à tua serva,

e ao teu jornaleiro, e ao estrangeiro que

peregrina contigo, 7 e ao teu gado, e aos

animais que estão na tua terra; todo o seu

produto será por mantimento.


יהוה

[338 O jubileu]

8 262 Também contarás sete shabatot de

anos, sete vezes sete anos; de maneira que

os dias dos sete shabatot de anos serão


)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ הַ‏ ר

סִ‏ ינַי לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם |

וְּ‏ שָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ שַ‏ בָּ‏ ת לַיהוָּה:‏ )3(

שֵ‏ ש שָּ‏ נִים תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ‏ָך וְּ‏ שֵ‏ ש שָּ‏ נִים

תִ‏ זְּ‏ מֹ‏ ר כַרְּ‏ מֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָאסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

תְּ‏ בּוָאתָּ‏ ‏ּה:‏ )4( ‏ּובַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת

שַ‏ בַ‏ ת שַ‏ בָּ‏ תוֹן יִהְּ‏ יֶה לָָּארֶ‏ ץ שַ‏ בָּ‏ ת

לַיהוָּה | ‏ׂשָּ‏ דְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ע וְּ‏ כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא

תִ‏ זְּ‏ מֹ‏ ר:‏ )5( אֵ‏ ת סְּ‏ פִ‏ יחַ‏ קְּ‏ צִ‏ ירְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא

תִ‏ קְּ‏ צוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת עִ‏ נְּבֵ‏ י נְּזִ‏ ירֶ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ בְּ‏ צֹר

| שְּ‏ נַת שַ‏ בָּ‏ תוֹן יִהְּ‏ יֶה לָָּארֶ‏ ץ:‏ )6(

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה שַ‏ בַ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּכֶם לְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה

לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וְּ‏ לַאֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ לִ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ ירְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ תוֹשָּ‏ בְּ‏ ‏ָך הַ‏ גָּרִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )7(

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ לַחַ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך |

)8

( תִ‏ הְּ‏ יֶה כָּל תְּ‏ בּוָאתָּ‏ ‏ּה לֶאֱכֹל:‏

וְּ‏ סָּ‏ פַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ ‏ָך שֶ‏ בַ‏ ע שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ ת שָּ‏ נִים

שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים | וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ ‏ָך

יְּמֵ‏ י שֶ‏ בַ‏ ע שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ ת הַ‏ שָּ‏ נִים תֵ‏ שַ‏ ע

262

Lv 25:8 - 140 º Mandamento positivo: Contar os anos de ‘iovel’ (quinquagésimo ano) e ‘shemitá’ (sétimo ano) – ‘…contarás para ti sete…’

407

Torah Israelita

quarenta e nove anos. 9 263 Então, no décimo

dia do sétimo mês, farás soar fortemente a

shofar; no dia da expiação fareis soar a

shofar por toda a sua terra. 10 264 E

santificareis o ano quinquagésimo, e

apregoareis liberdade na terra a todos os

seus moradores; ano de jubileu será para

vocês; tornareis, cada um à sua possessão,

e cada um à sua família. 11 Esse ano

quinquagésimo será para vocês jubileu; não

semeareis, nem segareis o que nele nascer

de si mesmo, nem nele vindimareis as uvas

das vides não tratadas. 12 Porque é jubileu;

kadosh será para vocês; diretamente do

campo comereis o seu produto. 13 Nesse

ano do jubileu tornareis, cada um à sua

possessão. 14 Se venderdes alguma coisa

ao seu próximo ou a comprardes da mão do

seu próximo, não vos defraudareis uns aos

outros. 15 Conforme o número de anos

desde o jubileu é que comprarás ao teu

próximo, e conforme o número de anos das

colheitas é que ele te venderá. 16 Quanto

mais forem os anos, tanto mais aumentarás

o preço, e quanto menos forem os anos,

tanto mais abaixarás o preço; porque é o

número das colheitas que ele te vende. 17

Nenhum de vocês oprimirá ao seu próximo;

mas temerás o teu Criador; porque eu sou

seu Poderoso. 18 Pelo que observareis יהוה

os meus regulamentos, e guardareis os


וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה:‏ )9( וְּ‏ הַ‏ עֲבַ‏ רְּ‏ תָּ‏

שוֹפַ‏ ר תְּ‏ רּועָּ‏ ה בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ עִ‏ י

בֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשוֹר לַחֹ‏ דֶ‏ ש | בְּ‏ יוֹם הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים

תַ‏ עֲבִ‏ ירּו שוֹפָּ‏ ר בְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם:‏ )10(

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת שְּ‏ נַת הַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה

‏ּוקְּ‏ רָּ‏ אתֶ‏ ם דְּ‏ רוֹר בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לְּ‏ כָּל יֹשְּ‏ בֶ‏ יהָּ‏

| יוֹבֵ‏ ל הִ‏ וא תִ‏ הְּ‏ יֶה לָּכֶם וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם

אִ‏ יש אֶ‏ ל אֲחֻׁזָּתוֹ‏ וְּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ תָּ‏ שֻׁבּו:‏ )11( יוֹבֵ‏ ל הִ‏ וא

שְּ‏ נַת הַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה תִ‏ הְּ‏ יֶה לָּכֶם |

‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ רָּ‏ עּו וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ צְּ‏ רּו אֶ‏ ת

סְּ‏ פִ‏ יחֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ בְּ‏ צְּ‏ רּו אֶ‏ ת נְּזִ‏ רֶ‏ יהָּ‏ :

)12( כִ‏ י יוֹבֵ‏ ל הִ‏ וא קֹ‏ דֶ‏ ש תִ‏ הְּ‏ יֶה

לָּכֶם | מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה תֹ‏ אכְּ‏ לּו אֶ‏ ת

תְּ‏ בּוָאתָּ‏ ‏ּה:‏ )13( בִ‏ שְּ‏ נַת הַ‏ יוֹבֵ‏ ל

הַ‏ זֹאת | תָּ‏ שֻׁבּו אִ‏ יש אֶ‏ ל אֲחֻׁזָּתוֹ:‏

)14( וְּ‏ כִ‏ י תִ‏ מְּ‏ כְּ‏ רּו מִ‏ מְּ‏ כָּר לַעֲמִ‏ יתֶ‏ ‏ָך

אוֹ‏ קָּ‏ נֹ‏ ה מִ‏ יַד עֲמִ‏ יתֶ‏ ‏ָך | ‏ַאל תוֹנּו

אִ‏ יש אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו:‏ )15( בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר

שָּ‏ נִים ‏ַאחַ‏ ר הַ‏ יוֹבֵ‏ ל תִ‏ קְּ‏ נֶה מֵ‏ אֵ‏ ת

עֲמִ‏ יתֶ‏ ‏ָך | בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר שְּ‏ נֵי תְּ‏ בּואֹ‏ ת

יִמְּ‏ כָּר לְָּך:‏ )16( לְּ‏ פִ‏ י רֹב הַ‏ שָּ‏ נִים

תַ‏ רְּ‏ בֶ‏ ה מִ‏ קְּ‏ נָּתוֹ‏ ‏ּולְּ‏ פִ‏ י מְּ‏ עֹ‏ ט הַ‏ שָּ‏ נִים

תַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט מִ‏ קְּ‏ נָּתוֹ‏ | כִ‏ י מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר תְּ‏ בּואֹת

263

Lv 25:9 - 137 º Mandamento positivo: Fazer soar o toque do shofar ao quinquagésimo ano – ‘…fareis passar shofar…’

264

Lv 25:10 - 136 º Mandamento positivo: Santificar o quinquagésimo ano com descanso, como o sétimo – ‘…santificareis o ano quinquagésimo…’

408

Torah Israelita

meus preceitos e os cumprireis; assim

habitareis seguros na terra. 19 Ela dará o

seu fruto, e comereis a fartar; e nela

habitareis seguros. 20 Se disserdes: Que

comeremos no sétimo ano, visto que não

haveremos de semear, nem fazer a nossa

colheita? 21 Então eu mandarei a minha

bênção sobre vocês no sexto ano, e a terra

produzirá fruto bastante para os três anos.

22 No oitavo ano semeareis, e comereis da

colheita velha; até o ano nono, até que

venha a colheita nova, comereis da velha.

23 Também não se venderá a terra em

perpetuidade, porque a terra é minha;

vocês estais comigo como estrangeiros e

peregrinos: 24 265 Por conseguinte em toda a

terra da sua possessão concedereis que seja

remida a terra.

[339 Redenção da terra]

25 Se teu irmão empobrecer e vender uma

parte da sua possessão, virá o seu parente

mais chegado e remirá o que seu irmão

vendeu. 26 E se alguém não tiver remido,

mas ele mesmo tiver enriquecido e achado

o que basta para o seu resgate, 27 contará

os anos desde a sua venda, e o que ficar do

preço da venda restituirá ao homem a

quem a vendeu, e tornará à sua possessão.

28 Mas, se as suas posses não bastarem

para reavê-la, aquilo que tiver vendido

ficará na mão do comprador até o ano do


הּוא מֹ‏ כֵר לְָּך:‏ )17( וְּ‏ ‏ֹלא תוֹנּו אִ‏ יש

אֶ‏ ת עֲמִ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ יָּרֵ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֱֹלהֶ‏ יָך | כִ‏ י

אֲנִי יְּהוֹ‏ ‏ָּה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )18( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם

אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּבֶ‏ טַ‏ ח:‏ )19( וְּ‏ נָּתְּ‏ נָּה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

פִ‏ רְּ‏ יָּּה וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם לָּׂשֹבַ‏ ע | וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם

לָּבֶ‏ טַ‏ ח עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )20( וְּ‏ כִ‏ י תֹ‏ אמְּ‏ רּו

מַ‏ ה נֹ‏ אכַל בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת | הֵ‏ ן ‏ֹלא

נִזְּ‏ רָּ‏ ע וְּ‏ ‏ֹלא נֶאֱסֹף אֶ‏ ת תְּ‏ בּוָאתֵ‏ נּו:‏

)21( וְּ‏ צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת בִ‏ רְּ‏ כָּתִ‏ י לָּכֶם

בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שִ‏ שִ‏ ית | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ת אֶ‏ ת

הַ‏ תְּ‏ בּוָאה לִ‏ שְּ‏ ‏ֹלש הַ‏ שָּ‏ נִים:‏ )22(

‏ּוזְּ‏ רַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת הַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִת

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ תְּ‏ בּוָאה יָּשָּ‏ ן | עַ‏ ד

הַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ תְּ‏ שִ‏ יעִ‏ ת עַ‏ ד בוֹא תְּ‏ בּוָאתָּ‏ ‏ּה

תֹ‏ אכְּ‏ לּו יָּשָּ‏ ן:‏ )23( וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ֹלא

תִ‏ מָּ‏ כֵר לִ‏ צְּ‏ מִ‏ תֻׁת כִי לִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | כִ‏ י

גֵרִ‏ ים וְּ‏ תוֹשָּ‏ בִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י:‏ )24(

‏ּובְּ‏ כֹ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲחֻׁזַתְּ‏ כֶם | גְּ‏ אֻׁלָּה תִ‏ תְּ‏ נּו

)25( כִ‏ י יָּמּוְך ‏ָאחִ‏ יָך לָָּארֶ‏ ץ:‏

‏ּומָּ‏ כַר מֵ‏ אֲחֻׁזָּתוֹ‏ | ‏ּובָּ‏ א גֹ‏ אֲלוֹ‏ הַ‏ קָּ‏ רֹב

אֵ‏ לָּיו וְּ‏ גַָּאל אֵ‏ ת מִ‏ מְּ‏ כַר ‏ָאחִ‏ יו:‏ )26(

וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לוֹ‏ גֹ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יגָּה יָּדוֹ‏ ‏ּומָּ‏ צָּ‏ א כְּ‏ דֵ‏ י גְּ‏ אֻׁלָּתוֹ:‏

265

Lv 25:24 - 138 º Mandamento positivo: Redimir a terra no ano quinquagésimo – ‘… em toda a terra…’

409

Torah Israelita

jubileu; porém no ano do jubileu sairá da

posse deste, e aquele que vendeu tornará à

sua possessão.

[340 Casas em cidades muradas]

29 266 Se alguém vender uma casa de

moradia em cidade murada, poderá remi-la

dentro de um ano inteiro depois da sua

venda; durante um ano inteiro terá o direito

de a libertar. 30 Mas se, passado um ano

inteiro, não tiver sido resgatada, essa casa

que está na cidade murada ficará, em

perpetuidade, pertencendo ao que a

comprou, e à sua descendência; não sairá o

seu poder no jubileu. 31 Contudo as casas

das aldeias que não têm muro ao redor

serão consideradas como o campo da terra;

poderão ser remidas, e sairão do poder do

comprador no jubileu. 32 Também, com

relação às cidades dos levitas, às casas das

cidades da sua possessão, terão eles direito

vitalício de remi-las. 33 E se alguém comprar

dos levitas uma casa, a casa comprada e a

cidade da sua possessão sairão do poder do

comprador no jubileu; porque as casas das

cidades dos levitas são a sua possessão no

meio dos bney-ysraEL. 34 Mas o campo ao

redor das suas cidades não se poderá

vender, porque lhes é possessão perpétua.

[341 Ajudar aos outros]


)27( וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ב אֶ‏ ת שְּ‏ נֵי מִ‏ מְּ‏ כָּרוֹ‏

וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ דֵ‏ ף לָּאִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

מָּ‏ כַר לוֹ‏ | וְּ‏ שָּ‏ ב לַאֲחֻׁזָּתוֹ:‏ )28( וְּ‏ אִ‏ ם

‏ֹלא מָּ‏ צְּ‏ ‏ָאה יָּדוֹ‏ דֵ‏ י הָּ‏ שִ‏ יב לוֹ‏ וְּ‏ הָּ‏ יָּה

מִ‏ מְּ‏ כָּרוֹ‏ בְּ‏ יַד הַ‏ קֹ‏ נֶה אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ד שְּ‏ נַת

הַ‏ יוֹבֵ‏ ל | וְּ‏ יָּצָּ‏ א בַ‏ יֹבֵ‏ ל וְּ‏ שָּ‏ ב לַאֲחֻׁזָּתוֹ:‏

)29( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י יִמְּ‏ כֹר בֵ‏ ית מוֹשַ‏ ב

עִ‏ יר חוֹמָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה גְּ‏ אֻׁלָּתוֹ‏ עַ‏ ד תֹ‏ ם

שְּ‏ נַת מִ‏ מְּ‏ כָּרוֹ‏ | יָּמִ‏ ים תִ‏ הְּ‏ יֶה גְּ‏ אֻׁלָּתוֹ:‏

)30(

וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל עַ‏ ד מְּ‏ ‏ֹלאת לוֹ‏

שָּ‏ נָּה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה וְּ‏ קָּ‏ ם הַ‏ בַ‏ יִת אֲשֶ‏ ר

בָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר לא ‏]לוֹ‏ קרי[‏ חֹ‏ מָּ‏ ה

לַצְּ‏ מִ‏ יתֻׁת לַקֹ‏ נֶה אֹ‏ תוֹ‏ לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ יו | ‏ֹלא

יֵצֵ‏ א בַ‏ יֹבֵ‏ ל:‏ )31( ‏ּובָּ‏ תֵ‏ י הַ‏ חֲצֵ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין לָּהֶ‏ ם חֹ‏ מָּ‏ ה סָּ‏ בִ‏ יב עַ‏ ל

‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ יֵחָּ‏ שֵ‏ ב | גְּ‏ אֻׁלָּה תִ‏ הְּ‏ יֶה

לוֹ‏ ‏ּובַ‏ יֹבֵ‏ ל יֵצֵ‏ א:‏ )32( וְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

בָּ‏ תֵ‏ י עָּ‏ רֵ‏ י אֲחֻׁזָּתָּ‏ ם | גְּ‏ אֻׁלַת עוֹלָּם

תִ‏ הְּ‏ יֶה לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )33( וַאֲשֶ‏ ר יִגְּ‏ ‏ַאל

מִ‏ ן הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם וְּ‏ יָּצָּ‏ א מִ‏ מְּ‏ כַר בַ‏ יִת וְּ‏ עִ‏ יר

אֲחֻׁזָּתוֹ‏ בַ‏ יֹבֵ‏ ל | כִ‏ י בָּ‏ תֵ‏ י עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

הִ‏ וא אֲחֻׁזָּתָּ‏ ם בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)34( ‏ּוׂשְּ‏ דֵ‏ ה מִ‏ גְּ‏ רַ‏ ש עָּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ֹלא

יִמָּ‏ כֵר | כִ‏ י אֲחֻׁזַת עוֹלָּם הּוא לָּהֶ‏ ם:‏

)35( וְּ‏ כִ‏ י יָּמּוְך ‏ָאחִ‏ יָך

266

Lv 25:29 - 139 º Mandamento positivo: Ser o redimir das casas construídas em cidades muradas até um ano – ‘E, o homem que vender sua casa…’

410

Torah Israelita

35 Também, se teu irmão empobrecer ao

teu lado, e lhe enfraquecerem as mãos,

sustentá-lo-ás; como estrangeiro e

peregrino viverá contigo. 36 Não tomarás

dele juros nem ganho, mas temerás o teu

Criador, para que teu irmão viva contigo. 37

Não lhe darás teu dinheiro a juros, nem os

teus víveres por lucro. 38 Eu sou יהוה seu

Poderoso, que libertou vocês da terra do

Mitzraim, para vos dar a terra de Kanaan,

para ser o seu Poderoso.

[342 Escravos]

39 Também, se teu irmão empobrecer ao

teu lado e vender-se a ti, não o farás servir

como servo. 40 Ele deve ser tratado como

um trabalhador contratado; até o ano do

jubileu te servirá; 41 então sairá do teu

serviço, e com ele seus filhos, e tornará à

sua família, à possessão de seus pais. 42

Porque são meus servos, que tirei da terra

do Mitzraim; não serão vendidos como

servos. 43 Não dominarás sobre ele com

rigor, mas temerás o teu Criador. 44 E

quanto aos servos ou às escravas que

chegares a possuir, das nações que

estiverem ao redor de vocês, delas é que os

comprareis. 45 Também os comprareis no

meio dos filhos dos estrangeiros que

peregrinarem entre vocês, tanto dentre

esses como no meio das suas famílias que

estiverem convosco, que tiverem eles

gerado na sua terra; e vos serão por


‏ּומָּ‏ טָּ‏ ה יָּדוֹ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ הֶ‏ חֱזַקְּ‏ תָּ‏ בוֹ‏ גֵר

וְּ‏ תוֹשָּ‏ ב וָּחַ‏ י עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )36( ‏ַאל תִ‏ קַ‏ ח

מֵ‏ אִ‏ תוֹ‏ נֶשֶ‏ ‏ְך וְּ‏ תַ‏ רְּ‏ בִ‏ ית וְּ‏ יָּרֵ‏ א ‏ָּת

מֵ‏ אֱֹלהֶ‏ יָך | וְּ‏ חֵ‏ י ‏ָאחִ‏ יָך עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )37(

אֶ‏ ת כַסְּ‏ פְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן לוֹ‏ בְּ‏ נֶשֶ‏ ‏ְך |

‏ּובְּ‏ מַ‏ רְּ‏ בִ‏ ית ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן ‏ָאכְּ‏ לֶָך:‏ )38(

אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י

אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לָּתֵ‏ ת לָּכֶם

אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן לִ‏ הְּ‏ יוֹת לָּכֶם

)39( וְּ‏ כִ‏ י יָּמּוְך לֵאֹלהִ‏ ים:‏

‏ָאחִ‏ יָך עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ נִמְּ‏ כַר לְָּך | ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹד

בוֹ‏ עֲבֹדַ‏ ת עָּ‏ בֶ‏ ד:‏ )40( כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר

כְּ‏ תוֹשָּ‏ ב יִהְּ‏ יֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | עַ‏ ד שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל

יַעֲבֹד עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )41( וְּ‏ יָּצָּ‏ א מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך

הּוא ‏ּובָּ‏ נָּיו עִ‏ מוֹ‏ | וְּ‏ שָּ‏ ב אֶ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל אֲחֻׁזַת אֲבֹתָּ‏ יו

יָּשּוב:‏ )42( כִ‏ י עֲבָּ‏ דַ‏ י הֵ‏ ם אֲשֶ‏ ר

הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | ‏ֹלא

יִמָּ‏ כְּ‏ רּו מִ‏ מְּ‏ כֶרֶ‏ ת עָּ‏ בֶ‏ ד:‏ )43( ‏ֹלא

תִ‏ רְּ‏ דֶ‏ ה בוֹ‏ בְּ‏ פָּ‏ רֶ‏ ‏ְך | וְּ‏ יָּרֵ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

)44( וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יּו לְָּך

| מֵ‏ אֵ‏ ת הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ יכֶם

מֵ‏ הֶ‏ ם תִ‏ קְּ‏ נּו עֶ‏ בֶ‏ ד וְּ‏ ‏ָאמָּ‏ ה:‏ )45( וְּ‏ גַם

מִ‏ בְּ‏ נֵי הַ‏ תוֹשָּ‏ בִ‏ ים הַ‏ גָּרִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ כֶם

מֵ‏ הֶ‏ ם תִ‏ קְּ‏ נּו ‏ּומִ‏ מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

עִ‏ מָּ‏ כֶם אֲשֶ‏ ר הוֹלִ‏ ידּו בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם |

וְּ‏ הָּ‏ יּו לָּכֶם לַאֲחֻׁזָּה:‏ )46(

411

Torah Israelita

possessão. 46 267 E deixá-los-eis por herança

aos seus filhos depois de vocês, para os

herdarem como possessão; desses

tomareis os seus servos para sempre; mas

sobre seus irmãos, os bney-ysraEL, não

dominareis com rigor, uns sobre os outros.

[343 Escravos de gentios]

47 Se um estrangeiro ou peregrino que

estiver contigo se tornar rico, e teu irmão,

que está com ele, empobrecer e vender-se

ao estrangeiro ou peregrino que está

contigo, ou à linhagem da família do

estrangeiro, 48 depois que se houver

vendido, poderá ser liberto; um de seus

irmãos o poderá libertar; 49 ou seu tio, ou o

filho de seu tio, ou qualquer parente

chegado da sua família poderá remi-lo; ou,

se ele se tiver tornado rico, poderá libertarse

a si mesmo. 50 E com aquele que o

comprou fará a conta desde o ano em que

se vendeu a ele até o ano do jubileu; e o

preço da sua venda será conforme o

número dos anos; conforme os dias de um

jornaleiro estará com ele. 51 Se ainda

faltarem muitos anos, conforme eles

restituirá, do dinheiro pelo qual foi

comprado, o preço da sua libertação; 52 e

se faltarem poucos anos até o ano do

jubileu, fará a conta com ele; segundo o

número dos anos restituirá o preço da sua

libertação. 53 Como servo contratado de


וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ נַחֲלְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ בְּ‏ נֵיכֶם

‏ַאחֲרֵ‏ יכֶם לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֲחֻׁזָּה לְּ‏ עֹ‏ לָּם בָּ‏ הֶ‏ ם

תַ‏ עֲבֹדּו | ‏ּובְּ‏ ‏ַאחֵ‏ יכֶם בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אִ‏ יש בְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ דֶ‏ ה בוֹ‏ בְּ‏ פָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏

)47( וְּ‏ כִ‏ י תַ‏ שִ‏ יג יַד גֵר

וְּ‏ תוֹשָּ‏ ב עִ‏ מָּ‏ ‏ְך ‏ּומָּ‏ ‏ְך ‏ָאחִ‏ יָך עִ‏ מוֹ‏ |

וְּ‏ נִמְּ‏ כַר לְּ‏ גֵר תוֹשָּ‏ ב עִ‏ מָּ‏ ‏ְך אוֹ‏ לְּ‏ עֵ‏ קֶ‏ ר

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת גֵר:‏ )48( ‏ַאחֲרֵ‏ י נִמְּ‏ כַר

גְּ‏ אֻׁלָּה תִ‏ הְּ‏ יֶה לוֹ‏ | אֶ‏ חָּ‏ ד מֵ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו

יִגְּ‏ ‏ָאלֶנּו:‏ )49( אוֹ‏ דֹדוֹ‏ אוֹ‏ בֶ‏ ן דֹדוֹ‏

יִגְּ‏ ‏ָאלֶנּו אוֹ‏ מִ‏ שְּ‏ אֵ‏ ר בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏

מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פַחְּ‏ תוֹ‏ יִגְּ‏ ‏ָאלֶנּו | אוֹ‏ הִ‏ שִ‏ יגָּה

יָּדוֹ‏ וְּ‏ נִגְּ‏ ‏ָאל:‏ )50( וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ב עִ‏ ם קֹ‏ נֵהּו

מִ‏ שְּ‏ נַת הִ‏ מָּ‏ כְּ‏ רוֹ‏ לוֹ‏ עַ‏ ד שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל |

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כֶסֶ‏ ף מִ‏ מְּ‏ כָּרוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר שָּ‏ נִים

כִ‏ ימֵ‏ י ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר יִהְּ‏ יֶה עִ‏ מוֹ:‏ )51( אִ‏ ם

עוֹד רַ‏ בוֹת בַ‏ שָּ‏ נִים | לְּ‏ פִ‏ יהֶ‏ ן יָּשִ‏ יב

גְּ‏ אֻׁלָּתוֹ‏ מִ‏ כֶסֶ‏ ף מִ‏ קְּ‏ נָּתוֹ:‏ )52( וְּ‏ אִ‏ ם

מְּ‏ עַ‏ ט נִשְּ‏ ‏ַאר בַ‏ שָּ‏ נִים עַ‏ ד שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל

וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ב לוֹ‏ | כְּ‏ פִ‏ י שָּ‏ נָּיו יָּשִ‏ יב אֶ‏ ת

גְּ‏ אֻׁלָּתוֹ:‏ )53( כִ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ יר שָּ‏ נָּה בְּ‏ שָּ‏ נָּה

יִהְּ‏ יֶה עִ‏ מוֹ‏ | ‏ֹלא יִרְּ‏ דֶ‏ נּו בְּ‏ פֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

לְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך:‏ )54( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל

בְּ‏ אֵ‏ לֶה | וְּ‏ יָּצָּ‏ א בִ‏ שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל הּוא

‏ּובָּ‏ נָּיו עִ‏ מוֹ:‏ )55( כִ‏ י לִ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

267

Lv 25:46 - 235 º Mandamento positivo: Escravizar o escravo cananeu para sempre – ‘…para sempre os dominareis para escravidão…’.

412

Torah Israelita

ano em ano, estará com o comprador; o

qual não dominará sobre ele com rigor

diante dos teus olhos. 54 E, se não for

liberto por nenhum desses meios, sairá livre

no ano do jubileu, e com ele seus filhos. 55

Porque os bney-ysraEL são meus servos;

eles são os meus servos que tirei da terra do

Mitzraim. Eu sou יהוה seu Poderoso.


1 Não fareis para vocês ídolos, nem para

268

vocês levantareis imagem esculpida, nem

coluna, nem poreis na sua terra pedra com

figuras, para vos inclinardes a ela; porque eu

sou יהוה seu Poderoso. 2 Guardareis os

meus shabatot, e reverenciareis o meu

. יהוה lugar sagrado. Eu sou

33ª Porção: Bechucotai – Em minhas leis

Bechucotai: Em minhas Leis



Conclusão: Jr 16: 19-17: 14; Ne: 5; Jr 34: 8-


עֲבָּ‏ דִ‏ ים עֲבָּ‏ דַ‏ י הֵ‏ ם אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י

אוֹתָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏


)1( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו לָּכֶם אֱלִ‏ ילִ‏ ם ‏ּופֶ‏ סֶ‏ ל

‏ּומַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה ‏ֹלא תָּ‏ קִ‏ ימּו לָּכֶם וְּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן

מַ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ ית ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ נּו בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם

לְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֹת עָּ‏ לֶיהָּ‏ | כִ‏ י אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )2( אֶ‏ ת שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו

‏ּומִ‏ קְּ‏ דָּ‏ שִ‏ י תִ‏ ירָּ‏ אּו | אֲנִי יהוה:‏

)3( אִ‏ ם בְּ‏ חֻׁקֹ‏ תַ‏ י תֵ‏ לֵכּו |

וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )4( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י גִ‏ שְּ‏ מֵ‏ יכֶם בְּ‏ עִ‏ תָּ‏ ם

| וְּ‏ נָּתְּ‏ נָּה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ יְּבּולָּּה וְּ‏ עֵ‏ ץ הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

יִתֵ‏ ן פִ‏ רְּ‏ יוֹ:‏ )5( וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יג לָּכֶם דַ‏ יִש

אֶ‏ ת בָּ‏ צִ‏ יר ‏ּובָּ‏ צִ‏ יר יַשִ‏ יג אֶ‏ ת זָּרַ‏ ע |

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם לַחְּ‏ מְּ‏ כֶם לָּׂשֹבַ‏ ע וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם

לָּבֶ‏ טַ‏ ח בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם:‏ )6( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י

שָּ‏ לוֹם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּושְּ‏ כַבְּ‏ תֶ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ין

מַ‏ חֲרִ‏ יד | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ בַ‏ תִ‏ י חַ‏ יָּה רָּ‏ עָּ‏ ה מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם:‏

268

Lv 26:1 - 260 º Mandamento negativo: Não preparar uma pedra para colocar sobre ela a cabeça quando orar (êven maskit’) – ‘ ‘Even-maskit’ não

colocareis em vossa Terra…’.

413

Torah Israelita

22

Salmo: 105

[344 Recompensas pela obediência]

3 Se você andar nos meus regulamentos, e

guardardes os meus mitzvot e os cumprires,

4 eu vos darei as suas chuvas a seu tempo,

e a terra dará o seu produto, e as árvores do

campo darão os seus frutos; 5 a debulha vos

continuará até a vindima, e a vindima até a

semeadura; comereis o seu pão a fartar, e

habitareis seguros na sua terra. 6 Também

darei shalom na terra, e vos deitareis, e

ninguém vos amedrontará. Farei

desaparecer da terra os animais nocivos, e

pela sua terra não passará espada. 7

Perseguireis os seus inimigos, e eles cairão à

espada diante de vocês. 8 Cinco de vocês

perseguirão a um cento deles, e cem de

vocês perseguirão a dez mil; e os seus

inimigos cairão à espada diante de vos. 9

Outrossim, olharei para vocês, e farei a

vocês frutificar, e vos multiplicarei, e

confirmarei o meu pacto convosco. 10 E

comereis da colheita velha por longo tempo

guardada, até afinal a removerdes para dar

lugar à nova. 11 Também porei a minho

Mishekan no meio de vocês, e a minha vida

não vos abominará. 12 Andarei no meio de

vocês, e serei o seu Poderoso, e vocês sereis

o meu povo. 13 Eu sou יהוה seu Poderoso,

que libertou vocês da terra dos egípcios,

para que não fôsseis seus servos; e quebrei


)7( ‏ּורְּ‏ דַ‏ פְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם | וְּ‏ נָּפְּ‏ לּו

לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם לֶחָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )8( וְּ‏ רָּ‏ דְּ‏ פּו מִ‏ כֶם

חֲמִ‏ שָּ‏ ה מֵ‏ ‏ָאה ‏ּומֵ‏ ‏ָאה מִ‏ כֶם רְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ה

יִרְּ‏ דֹפּו | וְּ‏ נָּפְּ‏ לּו אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם

לֶחָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )9( ‏ּופָּ‏ נִיתִ‏ י אֲלֵיכֶם

וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ רֵ‏ יתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֵ‏ יתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם |

וַהֲקִ‏ ימֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )10(

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם יָּשָּ‏ ן נוֹשָּ‏ ן | וְּ‏ יָּשָּ‏ ן מִ‏ פְּ‏ נֵי

חָּ‏ דָּ‏ ש תוֹצִ‏ יאּו:‏ )11( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י מִ‏ שְּ‏ כָּנִי

בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ עַ‏ ל נַפְּ‏ שִ‏ י

אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )12( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ הַ‏ לַכְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם

וְּ‏ הָּ‏ יִיתִ‏ י לָּכֶם לֵאֹלהִ‏ ים | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם תִ‏ הְּ‏ יּו

לִ‏ י לְּ‏ עָּ‏ ם:‏ )13( אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ הְּ‏ יֹת לָּהֶ‏ ם עֲבָּ‏ דִ‏ ים |

וָּאֶ‏ שְּ‏ בֹר מֹ‏ טֹת עֻׁלְּ‏ כֶם וָּאוֹלְֵך אֶ‏ תְּ‏ כֶם

קוֹמְּ‏ מִ‏ יּות:‏

)14( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו לִ‏ י | וְּ‏ ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּו אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏

)15( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ חֻׁקֹ‏ תַ‏ י תִ‏ מְּ‏ ‏ָאסּו וְּ‏ אִ‏ ם אֶ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טַ‏ י תִ‏ גְּ‏ עַ‏ ל נַפְּ‏ שְּ‏ כֶם | לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

עֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י לְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רְּ‏ כֶם אֶ‏ ת

בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י:‏ )16( ‏ַאף אֲנִי אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה זֹאת

לָּכֶם וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ קַ‏ דְּ‏ תִ‏ י עֲלֵיכֶם בֶ‏ הָּ‏ לָּה אֶ‏ ת

הַ‏ שַ‏ חֶ‏ פֶ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קַ‏ דַ‏ חַ‏ ת מְּ‏ כַלוֹת

עֵ‏ ינַיִם ‏ּומְּ‏ דִ‏ יבֹת נָּפֶ‏ ש | ‏ּוזְּ‏ רַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם

לָּרִ‏ יק זַרְּ‏ עֲכֶם וַאֲכָּלֻׁהּו אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏

414

Torah Israelita

os canzis do seu jugo, e vos fiz andar

erguidos.

[345 Punições por desobediência]

14 Mas, se não me ouvirem, e não

cumprirdes todos estes mitzvot, 15 e se

rejeitardes os meus regulamentos, e na sua

vida desprezar os meus preceitos, de modo

que não cumprais todos os meus mitzvot,

mas violeis o meu pacto, 16 então eu, com

efeito, isto farei a vocês: porei sobre vocês o

terror, a tísica e a febre ardente, que

consumirão os olhos e farão definhar a vida;

em vão semeareis a sua semente, os seus

inimigos a comerão. 17 Porei o meu rosto

contra vocês, e sereis feridos diante de seus

inimigos; os que vos odiarem dominarão

sobre vocês, e fugireis sem que ninguém

vos persiga. 18 Se nem ainda com isto me

ouvirem, prosseguirei em castigar-vos sete

vezes mais, por causa dos seus erros. 19

Pois quebrarei a soberba do seu poder, e

farei a vocês os céus como ferro e a terra

como bronze. 20 Em vão se gastará a sua

força, uma vez que a sua terra não dará o

seu produto, nem as árvores da terra darão

os seus frutos. 21 Ora, se você andar

contrariamente para comigo, e não me

quiseres ouvir, trarei sobre vos pragas sete

vezes mais, conforme os seus erros. 22

Enviarei para o meio de vocês as feras do

campo, as quais vos desfilharão, e

destruirão o seu gado, e vos reduzirão a

pequeno número; e os seus caminhos se


)17( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י פָּ‏ נַי בָּ‏ כֶם וְּ‏ נִגַפְּ‏ תֶ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם | וְּ‏ רָּ‏ דּו בָּ‏ כֶם ‏ׂשֹנְּאֵ‏ יכֶם

( וְּ‏ נַסְּ‏ תֶ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ין רֹדֵ‏ ף אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏

וְּ‏ אִ‏ ם עַ‏ ד אֵ‏ לֶה ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו לִ‏ י |

וְּ‏ יָּסַ‏ פְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ יַסְּ‏ רָּ‏ ה אֶ‏ תְּ‏ כֶם שֶ‏ בַ‏ ע עַ‏ ל

חַ‏ טֹאתֵ‏ יכֶם:‏ )19( וְּ‏ שָּ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

גְּ‏ אוֹן עֻׁזְּ‏ כֶם | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת שְּ‏ מֵ‏ יכֶם

כַבַ‏ רְּ‏ זֶל וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם כַנְּחֻׁשָּ‏ ה:‏

)20( וְּ‏ תַ‏ ם לָּרִ‏ יק כֹחֲכֶם | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן

‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם אֶ‏ ת יְּבּולָּּה וְּ‏ עֵ‏ ץ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ֹלא

יִתֵ‏ ן פִ‏ רְּ‏ יוֹ:‏ )21( וְּ‏ אִ‏ ם תֵ‏ לְּ‏ כּו עִ‏ מִ‏ י

קֶ‏ רִ‏ י וְּ‏ ‏ֹלא תֹ‏ אבּו לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ לִ‏ י | וְּ‏ יָּסַ‏ פְּ‏ תִ‏ י

עֲלֵיכֶם מַ‏ כָּה שֶ‏ בַ‏ ע כְּ‏ חַ‏ טֹאתֵ‏ יכֶם:‏

)22( וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י בָּ‏ כֶם אֶ‏ ת חַ‏ יַת

הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה וְּ‏ שִ‏ כְּ‏ לָּה אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רִ‏ יתָּ‏ ה

אֶ‏ ת בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ הִ‏ מְּ‏ עִ‏ יטָּ‏ ה אֶ‏ תְּ‏ כֶם |

וְּ‏ נָּשַ‏ מּו דַ‏ רְּ‏ כֵיכֶם:‏ )23( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ אֵ‏ לֶה

‏ֹלא תִ‏ ‏ּוָּסְּ‏ רּו לִ‏ י | וַהֲלַכְּ‏ תֶ‏ ם עִ‏ מִ‏ י קֶ‏ רִ‏ י:‏

)24( וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תִ‏ י ‏ַאף אֲנִי עִ‏ מָּ‏ כֶם בְּ‏ קֶ‏ רִ‏ י

| וְּ‏ הִ‏ כֵיתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם גַם ‏ָאנִי שֶ‏ בַ‏ ע עַ‏ ל

חַ‏ טֹאתֵ‏ יכֶם:‏ )25( וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י עֲלֵיכֶם

חֶ‏ רֶ‏ ב נֹ‏ קֶ‏ מֶ‏ ת נְּקַ‏ ם בְּ‏ רִ‏ ית וְּ‏ נֶאֱסַ‏ פְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ל עָּ‏ רֵ‏ יכֶם | וְּ‏ שִ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י דֶ‏ בֶ‏ ר

בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם וְּ‏ נִתַ‏ תֶ‏ ם בְּ‏ יַד אוֹיֵב:‏ )26(

בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ רִ‏ י לָּכֶם מַ‏ טֵ‏ ה לֶחֶ‏ ם וְּ‏ ‏ָאפּו

עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר נָּשִ‏ ים לַחְּ‏ מְּ‏ כֶם בְּ‏ תַ‏ נּור אֶ‏ חָּ‏ ד

וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יבּו לַחְּ‏ מְּ‏ כֶם בַ‏ מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ ל |

)18

415

Torah Israelita

tornarão desertos. 23 Se nem ainda com

isto quiserdes voltar a mim, mas

prosseguirdes a andar contrariamente para

comigo, 24 eu também andarei

contrariamente para convosco; e eu, eu

mesmo, vos ferirei sete vezes mais, por

causa dos seus erros. 25 Trarei sobre vocês

a espada, que executará a vingança do

pacto, e vos aglomerareis nas suas cidades;

então enviarei a doença contagiosa entre

vocês, e sereis entregues na mão do

inimigo. 26 Quando eu vos quebrar o

sustento do pão, dez mulheres cozerão o

seu pão num só forno, e de novo vo-lo

entregarão por peso; e comereis, mas não

vos fartareis.

[346 Destruição e arrependimento]

27 Se nem ainda com isto me ouvirem, mas

prosseguirdes a andar contrariamente para

comigo, 28 também eu andarei

contrariamente para convosco com furor; e

vos castigarei sete vezes mais, por causa dos

seus erros. 29 E comereis a carne de seus

filhos e a carne de suas filhas. 30 Destruirei

os seus altos, derrubarei as suas imagens do

sol, e lançarei os seus corpos sobre os

destroços dos seus ídolos; e o meu ser vos

abominará. 31 Reduzirei as suas cidades a

deserto, e assolarei os seus santuários, e

não cheirarei o seu aroma agradável. 32

Assolarei a terra, e sobre ela pasmarão os

seus inimigos que nela habitam. 33

Espalhar-vos-ei por entre as nações e,


)27( וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ ‏ׂשְּ‏ בָּ‏ עּו:‏

וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ זֹאת ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו לִ‏ י |

וַהֲלַכְּ‏ תֶ‏ ם עִ‏ מִ‏ י בְּ‏ קֶ‏ רִ‏ י:‏ )28(

וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תִ‏ י עִ‏ מָּ‏ כֶם בַ‏ חֲמַ‏ ת קֶ‏ רִ‏ י |

וְּ‏ יִסַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם ‏ַאף ‏ָאנִי שֶ‏ בַ‏ ע עַ‏ ל

חַ‏ טֹאתֵ‏ יכֶם:‏ )29( וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר

בְּ‏ נֵיכֶם | ‏ּובְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם תֹ‏ אכֵלּו:‏

)30( וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ מַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בָּ‏ מֹ‏ תֵ‏ יכֶם

וְּ‏ הִ‏ כְּ‏ רַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת חַ‏ מָּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

פִ‏ גְּ‏ רֵ‏ יכֶם עַ‏ ל פִ‏ גְּ‏ רֵ‏ י גִ‏ לּולֵיכֶם |

וְּ‏ גָּעֲלָּה נַפְּ‏ שִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )31( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת עָּ‏ רֵ‏ יכֶם חָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה וַהֲשִ‏ מוֹתִ‏ י אֶ‏ ת

מִ‏ קְּ‏ דְּ‏ שֵ‏ יכֶם | וְּ‏ ‏ֹלא ‏ָארִ‏ יחַ‏ בְּ‏ רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חֲכֶם:‏ )32( וַהֲשִ‏ מֹתִ‏ י אֲנִי אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ מּו עָּ‏ לֶיהָּ‏ אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם

הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים בָּ‏ ‏ּה:‏ )33( וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ כֶם אֱזָּרֶ‏ ה

בַ‏ גוֹיִם וַהֲרִ‏ יקֹ‏ תִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ יכֶם חָּ‏ רֶ‏ ב |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם שְּ‏ מָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ יכֶם

יִהְּ‏ יּו חָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה:‏ )34( ‏ָאז תִ‏ רְּ‏ צֶ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ ת שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ כֹל יְּמֵ‏ י הֳשַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם | ‏ָאז תִ‏ שְּ‏ בַ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ת אֶ‏ ת שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ : )35(

כָּל יְּמֵ‏ י הָּ‏ שַ‏ מָּ‏ ה תִ‏ שְּ‏ בֹת | אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא שָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תֵ‏ יכֶם בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תְּ‏ כֶם

עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )36( וְּ‏ הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָארִ‏ ים בָּ‏ כֶם

וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י מֹ‏ רֶ‏ ‏ְך בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ם בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֹת

אֹ‏ יְּבֵ‏ יהֶ‏ ם | וְּ‏ רָּ‏ דַ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ם קוֹל עָּ‏ לֶה

416

Torah Israelita

desembainhando a espada, vos perseguirei;

a sua terra será assolada, e as suas cidades

se tornarão em deserto. 34 Então a terra

folgará nos seus shabatot, todos os dias da

sua assolação, e vocês estareis na terra dos

seus inimigos; nesse tempo a terra

repousará, e folgará nos seus shabatot. 35

Por todos os dias da assolação repousará,

pelos dias que não descansou nos seus

shabatot, quando nela habitáveis. 36 E,

quanto aos que de vocês ficarem, eu lhes

meterei pavor no lev nas terras dos seus

inimigos; e o ruído de uma folha agitada os

porá em fuga; fugirão como quem foge da

espada, e cairão sem que ninguém os

persiga; 37 sim, embora não tenha quem os

persiga, tropeçarão uns sobre os outros

como diante da espada; e não podereis

resistir aos seus inimigos. 38 Assim

perecereis entre as nações, e a terra dos

seus inimigos vos devorará; 39 e os que de

vocês ficarem definharão pelo seu delito

nas terras dos seus inimigos, como também

pelo delito de seus pais. 40 Então

confessarão o seu delito, e o delito de seus

pais, com as suas transgressões, com que

transgrediram contra mim; igualmente

confessarão que, por terem andado

contrariamente para comigo, 41 eu

também andei contrariamente para com

eles, e os trouxe para a terra dos seus

inimigos. Se então o seu lev incircunciso se

humilhar, e tomarem por bem o castigo do

seu delito, 42 eu me lembrarei do meu


נִדָּ‏ ף וְּ‏ נָּסּו מְּ‏ נֻׁסַ‏ ת חֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ נָּפְּ‏ לּו וְּ‏ אֵ‏ ין

רֹדֵ‏ ף:‏ )37( וְּ‏ כָּשְּ‏ לּו אִ‏ יש בְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו

כְּ‏ מִ‏ פְּ‏ נֵי חֶ‏ רֶ‏ ב וְּ‏ רֹדֵ‏ ף ‏ָאיִן | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה

לָּכֶם תְּ‏ קּומָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏ )38(

וַאֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם בַ‏ גוֹיִם | וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לָּה אֶ‏ תְּ‏ כֶם

אֶ‏ רֶ‏ ץ אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏ )39( וְּ‏ הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָארִ‏ ים

בָּ‏ כֶם יִמַ‏ קּו בַ‏ עֲוֹנָּם בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֹת

אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם | וְּ‏ ‏ַאף בַ‏ עֲוֹנֹ‏ ת אֲבֹתָּ‏ ם אִ‏ תָּ‏ ם

יִמָּ‏ קּו:‏ )40( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ וַדּו אֶ‏ ת עֲוֹנָּם וְּ‏ אֶ‏ ת

עֲוֹן אֲבֹתָּ‏ ם בְּ‏ מַ‏ עֲלָּם אֲשֶ‏ ר מָּ‏ עֲלּו בִ‏ י

| וְּ‏ ‏ַאף אֲשֶ‏ ר הָּ‏ לְּ‏ כּו עִ‏ מִ‏ י בְּ‏ קֶ‏ רִ‏

‏ַאף אֲנִי אֵ‏ לְֵך עִ‏ מָּ‏ ם בְּ‏ קֶ‏ רִ‏ י וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י

אֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֹ‏ יְּבֵ‏ יהֶ‏ ם | אוֹ‏ ‏ָאז יִכָּנַע

לְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ם הֶ‏ עָּ‏ רֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאז יִרְּ‏ צּו אֶ‏ ת עֲוֹנָּם:‏

)42( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י יַעֲקוֹב |

וְּ‏ ‏ַאף אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י יִצְּ‏ חָּ‏ ק וְּ‏ ‏ַאף אֶ‏ ת

בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם אֶ‏ זְּ‏ כֹר וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ זְּ‏ כֹר:‏ )43( וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ תֵ‏ עָּ‏ זֵב מֵ‏ הֶ‏ ם

וְּ‏ תִ‏ רֶ‏ ץ אֶ‏ ת שַ‏ בְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ בָּ‏ הְּ‏ שַ‏ מָּ‏ ה מֵ‏ הֶ‏ ם

וְּ‏ הֵ‏ ם יִרְּ‏ צּו אֶ‏ ת עֲוֹנָּם | יַעַ‏ ן ‏ּובְּ‏ יַעַ‏ ן

בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטַ‏ י מָּ‏ ‏ָאסּו וְּ‏ אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תַ‏ י גָּעֲלָּה

נַפְּ‏ שָּ‏ ם:‏ )44( וְּ‏ ‏ַאף גַם זֹאת

בִ‏ הְּ‏ יוֹתָּ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ אֹ‏ יְּבֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ֹלא

מְּ‏ ‏ַאסְּ‏ תִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא גְּ‏ עַ‏ לְּ‏ תִ‏ ים לְּ‏ כַֹּלתָּ‏ ם

י:‏ )41(

לְּ‏ הָּ‏ פֵ‏ ר בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אִ‏ תָּ‏ ם | כִ‏ י אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )45( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תִ‏ י לָּהֶ‏ ם

בְּ‏ רִ‏ ית רִ‏ אשֹנִים | אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י

417

Torah Israelita

pacto com Yaacov, do meu pacto com

Yitzhák, e do meu pacto com Avraham; e

bem assim da terra me lembrarei. 43 A terra

também será deixada por eles e folgará nos

seus shabatot, sendo assolada por causa

deles; e eles tomarão por bem o castigo do

seu delito, em razão mesmo de que

rejeitaram os meus preceitos e na sua vida

desprezou os meus regulamentos. 44

Contudo, ainda assim, quando eles

estiverem na terra dos seus inimigos, não os

rejeitarei nem os abominarei a ponto de

consumi-los totalmente e quebrar o meu

pacto com eles; porque eu sou יהוה seu

Poderoso. 45 Antes por amor deles me

lembrarei do pacto com os seus

antepassados, que tirei da terra do

Mitzraim perante os olhos das nações, para

ser o seu Poderoso. Eu sou 46 . יהוה São

esses os regulamentos, os preceitos e as

Instruções ( ‏(ּתו que יהוה firmou entre si e os

bney-ysraEL, no monte Sinay, por



[347 Avaliações de doações]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 269 Fala aos

bney-ysraEL, e dize-lhes: Quando alguém


אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ עֵ‏ ינֵי הַ‏ גוֹיִם

לִ‏ הְּ‏ יֹת לָּהֶ‏ ם לֵאֹלהִ‏ ים אֲנִי יהוה:‏

)46( אֵ‏ לֶה הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ תוֹרֹת אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה בֵ‏ ינוֹ‏ ‏ּובֵ‏ ין

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינַי בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏




אֲלֵהֶ‏ ם אִ‏ יש כִ‏ י יַפְּ‏ לִ‏ א נֶדֶ‏ ר | בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

נְּפָּ‏ שֹת לַיהוָּה:‏ )3( וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

הַ‏ זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן

שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך חֲמִ‏ שִ‏ ים

שֶ‏ קֶ‏ ל כֶסֶ‏ ף בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ ם

נְּקֵ‏ בָּ‏ ה הִ‏ וא | וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

שָּ‏ קֶ‏ ל:‏ )5( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ בֶ‏ ן חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים

וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

הַ‏ זָּכָּר עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים | וְּ‏ לַנְּקֵ‏ בָּ‏ ה

עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים:‏ )6( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ בֶ‏ ן

חֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן חָּ‏ מֵ‏ ש שָּ‏ נִים וְּ‏ הָּ‏ יָּה

עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך הַ‏ זָּכָּר חֲמִ‏ שָּ‏ ה שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים כָּסֶ‏ ף |

וְּ‏ לַנְּקֵ‏ בָּ‏ ה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים

269

Lv 27:2 - 114 º Mandamento positivo: (Promessa ao Templo) Dar o que valorizou certa pessoa sobre outra ou sobre si mesma, o preço que valha a

pessoa de acordo com o que está na Torá – ‘O homem que jurar…’

418

Torah Israelita

fizer a יהוה um voto especial que envolve

pessoas, o voto será cumprido segundo a

tua avaliação das pessoas. 3 Se for de um

homem, desde a idade de vinte até

sessenta anos, a tua avaliação será de

cinquenta siclos de prata, segundo o siclo do

lugar sagrado. 4 Se for mulher, a tua

avaliação será de trinta siclos. 5 Se for de

cinco anos até vinte, a tua avaliação do

homem será de vinte siclos, e da mulher dez

siclos. 6 Se for de um mês até cinco anos, a

tua avaliação do homem será de cinco siclos

de prata, e da mulher três siclos de prata. 7

Se for de sessenta anos para cima, a tua

avaliação do homem será de quinze siclos, e

da mulher dez siclos. 8 Mas, se for mais

pobre do que a tua avaliação, será

apresentado perante o kohen, que o

avaliará conforme as posses daquele que

tiver feito o voto.

[348 Doações de animais e imóveis]

9 Se for animal dos que se oferecem em

יהוה tudo quanto der dele a יהוה oferenda a

será kadosh. 10 Não o mudará, nem o

trocará, bom por mal, ou mal por bom; mas

se de qualquer maneira trocar animal por

animal, tanto um como o outro será

kadosh. 11 270 Se for algum animal impuro,

dos que não se oferecem em oferenda a

kohen; apresentará o animal diante do יהוה


כָּסֶ‏ ף:‏ )7( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ בֶ‏ ן שִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה אִ‏ ם זָּכָּר וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר שָּ‏ קֶ‏ ל | וְּ‏ לַנְּקֵ‏ בָּ‏ ה

עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים:‏ )8( וְּ‏ אִ‏ ם מָּ‏ ‏ְך הּוא

מֵ‏ עֶ‏ רְּ‏ כֶָך וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ ידוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ הֶ‏ עֱרִ‏ יְך אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן | עַ‏ ל פִ‏ י אֲשֶ‏ ר

תַ‏ שִ‏ יג יַד הַ‏ נֹ‏ דֵ‏ ר יַעֲרִ‏ יכֶנּו הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)9( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

יַקְּ‏ רִ‏ יבּו מִ‏ מֶ‏ נָּה קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ן לַיהוָּה | כֹל

אֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן מִ‏ מֶ‏ נּו לַיהוָּה יִהְּ‏ יֶה

קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )10( ‏ֹלא יַחֲלִ‏ יפֶ‏ נּו וְּ‏ ‏ֹלא יָּמִ‏ יר

אֹ‏ תוֹ‏ טוֹב בְּ‏ רָּ‏ ע אוֹ‏ רַ‏ ע בְּ‏ טוֹב | וְּ‏ אִ‏ ם

הָּ‏ מֵ‏ ר יָּמִ‏ יר בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה בִ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ יָּה

הּוא ‏ּותְּ‏ מּורָּ‏ תוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )11(

וְּ‏ אִ‏ ם כָּל בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יַקְּ‏ רִ‏ יבּו מִ‏ מֶ‏ נָּה קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ן לַיהוָּה |

וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ יד אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)12( וְּ‏ הֶ‏ עֱרִ‏ יְך הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה בֵ‏ ין טוֹב

‏ּובֵ‏ ין רָּ‏ ע | כְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך הַ‏ כֹהֵ‏ ן כֵן יִהְּ‏ יֶה:‏

)13( וְּ‏ אִ‏ ם גָּאֹ‏ ל יִגְּ‏ ‏ָאלֶנָּה | וְּ‏ יָּסַ‏ ף

חֲמִ‏ ישִ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל עֶ‏ רְּ‏ כֶָך:‏ )14( וְּ‏ אִ‏ יש כִ‏ י

יַקְּ‏ דִ‏ ש אֶ‏ ת בֵ‏ יתוֹ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה

וְּ‏ הֶ‏ עֱרִ‏ יכוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן בֵ‏ ין טוֹב ‏ּובֵ‏ ין רָּ‏ ע |

כַאֲשֶ‏ ר יַעֲרִ‏ יְך אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן כֵן יָּקּום:‏

)15( וְּ‏ אִ‏ ם הַ‏ מַ‏ קְּ‏ דִ‏ יש יִגְּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת

270

Lv 27:11 - 115 º Mandamento positivo: (Promessa ao Templo) Dar o que valorizou determinado animal impuro, seu valor, de acordo com o preço

estabelecido na Torá – ‘…apresentará o animal…’

419

Torah Israelita

12 e o kohen o avaliará, seja bom ou seja

mal; segundo tu, kohen, o avaliares, assim

será. 13 Mas, se o homem, com efeito,

quiser remi-lo, acrescentará a quinta parte

sobre a tua avaliação. 14 271 Quando alguém

santificar a sua casa para ser santa a יהוה o

kohen a avaliará, seja boa ou seja má; como

o kohen a avaliar, assim será. 15 Mas, se

aquele que a tiver santificado quiser libertar

a sua casa, então acrescentará a quinta

parte do dinheiro sobre a tua avaliação, e

יהוה terá a casa. 16 272 Se alguém santificar a

uma parte do campo da sua possessão,

então a tua avaliação será segundo a sua

sementeira: um terreno que leva um hômer

de semente de cevada será avaliado em

cinquenta siclos de prata. 17 Se ele

santificar o seu campo a partir do ano do

jubileu, conforme a tua avaliação ficará. 18

Mas se santificar o seu campo depois do

ano do jubileu, o kohen lhe calculará o

dinheiro conforme os anos que restam até

o ano do jubileu, e assim será feita a tua

avaliação. 19 Se aquele que tiver santificado

o campo, com efeito, quiser remi-lo,

acrescentará a quinta parte do dinheiro da

tua avaliação, e lhe ficará assegurado o

campo. 20 Se não o quiser libertar, ou se

houver vendido o campo a outrem, nunca

mais poderá ser liberto. 21 Mas o campo,


בֵ‏ יתוֹ‏ | וְּ‏ יָּסַ‏ ף חֲמִ‏ ישִ‏ ית כֶסֶ‏ ף עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ לָּיו וְּ‏ הָּ‏ יָּה לוֹ:‏ )16( וְּ‏ אִ‏ ם מִ‏ שְּ‏ דֵ‏ ה

אֲחֻׁזָּתוֹ‏ יַקְּ‏ דִ‏ יש אִ‏ יש לַיהוָּה וְּ‏ הָּ‏ יָּה

עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך לְּ‏ פִ‏ י זַרְּ‏ עוֹ‏ | זֶרַ‏ ע חֹ‏ מֶ‏ ר ‏ׂשְּ‏ עֹ‏ רִ‏ ים

בַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל כָּסֶ‏ ף:‏ )17( אִ‏ ם

מִ‏ שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל יַקְּ‏ דִ‏ יש ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו |

כְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך יָּקּום:‏ )18( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ַאחַ‏ ר

הַ‏ יֹבֵ‏ ל יַקְּ‏ דִ‏ יש ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ב לוֹ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ כֶסֶ‏ ף עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ שָּ‏ נִים

הַ‏ נוֹתָּ‏ רֹת עַ‏ ד שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל | וְּ‏ נִגְּ‏ רַ‏ ע

מֵ‏ עֶ‏ רְּ‏ כֶָך:‏ )19( וְּ‏ אִ‏ ם גָּאֹ‏ ל יִגְּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה הַ‏ מַ‏ קְּ‏ דִ‏ יש אֹ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ יָּסַ‏ ף

חֲמִ‏ שִ‏ ית כֶסֶ‏ ף עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך עָּ‏ לָּיו וְּ‏ קָּ‏ ם לוֹ:‏

)20( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִגְּ‏ ‏ַאל אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

וְּ‏ אִ‏ ם מָּ‏ כַר אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר |

‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל עוֹד:‏ )21( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

בְּ‏ צֵ‏ אתוֹ‏ בַ‏ יֹבֵ‏ ל קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה כִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה

הַ‏ חֵ‏ רֶ‏ ם | לַכֹהֵ‏ ן תִ‏ הְּ‏ יֶה אֲחֻׁזָּתוֹ:‏ )22(

וְּ‏ אִ‏ ם אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה מִ‏ קְּ‏ נָּתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

מִ‏ שְּ‏ דֵ‏ ה אֲחֻׁזָּתוֹ‏ | יַקְּ‏ דִ‏ יש לַיהוָּה:‏

)23( וְּ‏ חִ‏ שַ‏ ב לוֹ‏ הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֵ‏ ת מִ‏ כְּ‏ סַ‏ ת

הָּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך עַ‏ ד שְּ‏ נַת הַ‏ יֹבֵ‏ ל | וְּ‏ נָּתַ‏ ן אֶ‏ ת

הָּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה:‏

)24( בִ‏ שְּ‏ נַת הַ‏ יוֹבֵ‏ ל יָּשּוב הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

271

Lv 27:14 - 116 º Mandamento positivo: (Promessa ao Templo) Dar sobre a própria casa o que avaliou o cohen – ‘…estabelecerá o cohen seu valor…’

272

Lv 27:16 - 117 º Mandamento positivo: (Promessa ao Templo) Aquele que ofereceu seu campo para o Santuário, que dá seu valor de acordo com o

estabelecido na Torá – ‘…será seu valor de acordo com sua sembra…’

420

Torah Israelita

quando sair livre no ano do jubileu, será

kadosh a יהוה como campo consagrado; a

possessão dele será do kohen. 22 Se alguém

santificar a יהוה um campo que tiver

comprado, o qual não for parte do campo

da sua possessão, 23 o kohen lhe contará o

valor da tua avaliação até o ano do jubileu;

e no mesmo dia dará a tua avaliação, como

coisa santa a 24 . No ano do jubileu o

campo tornará àquele de quem tiver sido

comprado, isto é, àquele a quem pertencer

a possessão do campo. 25 Ora, toda tua

avaliação se fará conforme o siclo do lugar

sagrado; o siclo será de vinte jeiras. 26

Contudo o primeiro filho dum animal, que

por ser primeiro filho já pertence ao adon,

ninguém o santificará; seja boi ou gado


יהוה

יהוה

miúdo, pertence a 27 . Mas se o

primeiro filho for dum animal impuro,

libertar-se-á segundo a tua avaliação, e a

esta se acrescentará a quinta parte; e se não

for liberto, será vendido segundo a tua

avaliação. 28 Contudo, nada consagrado a

por alguém, daquilo que possui, seja יהוה

homem, ou animal, ou campo da sua

possessão, será vendida nem será remida;

toda coisa consagrada será santíssima a

. Nenhuma pessoa que no meio dos 29 יהוה

homens for devotada será resgatada;

certamente será morta. 30 Também

273

todos os maaser da terra, quer dos cereais,

quer do fruto das árvores, pertencem ao

לַאֲשֶ‏ ר קָּ‏ נָּהּו מֵ‏ אִ‏ תוֹ‏ | לַאֲשֶ‏ ר לוֹ‏

אֲחֻׁזַת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )25( וְּ‏ כָּל עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים גֵרָּ‏ ה

)26( אַ‏ ‏ְך יִהְּ‏ יֶה הַ‏ שָּ‏ קֶ‏ ל:‏

בְּ‏ כוֹר אֲשֶ‏ ר יְּבֻׁכַר לַיהוָּה בִ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

‏ֹלא יַקְּ‏ דִ‏ יש אִ‏ יש אֹ‏ תוֹ‏ | אִ‏ ם שוֹר אִ‏ ם

‏ׂשֶ‏ ה לַיהוָּה הּוא:‏ )27( וְּ‏ אִ‏ ם

בַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה ‏ּופָּ‏ דָּ‏ ה בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כֶָך

וְּ‏ יָּסַ‏ ף חֲמִ‏ שִ‏ תוֹ‏ עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל

וְּ‏ נִמְּ‏ כַר בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כֶָך:‏ )28( אַ‏ ‏ְך כָּל חֵ‏ רֶ‏ ם

אֲשֶ‏ ר יַחֲרִ‏ ם אִ‏ יש לַיהוָּה מִ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר

לוֹ‏ מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּומִ‏ שְּ‏ דֵ‏ ה אֲחֻׁזָּתוֹ‏

‏ֹלא יִמָּ‏ כֵר וְּ‏ ‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל | כָּל חֵ‏ רֶ‏ ם

קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים הּוא לַיהוָּה:‏ )29(

כָּל חֵ‏ רֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר יָּחֳרַ‏ ם מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ֹלא

יִפָּ‏ דֶ‏ ה | מוֹת יּומָּ‏ ת:‏ )30( וְּ‏ כָּל

מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ זֶרַ‏ ע הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ פְּ‏ רִ‏ י

הָּ‏ עֵ‏ ץ לַיהוָּה הּוא | קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה:‏

)31( וְּ‏ אִ‏ ם גָּאֹ‏ ל יִגְּ‏ ‏ַאל אִ‏ יש

מִ‏ מַ‏ עַ‏ ‏ׂשְּ‏ רוֹ‏ | חֲמִ‏ שִ‏ יתוֹ‏ יֹסֵ‏ ף עָּ‏ לָּיו:‏

)32( וְּ‏ כָּל מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר בָּ‏ קָּ‏ ר וָּצֹאן כֹל

אֲשֶ‏ ר יַעֲבֹר תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ בֶ‏ ט | הָּ‏ עֲׂשִ‏ ירִ‏ י

יִהְּ‏ יֶה קֹ‏ דֶ‏ ש לַיהוָּה:‏ )33( ‏ֹלא יְּבַ‏ קֵ‏ ר

בֵ‏ ין טוֹב לָּרַ‏ ע וְּ‏ ‏ֹלא יְּמִ‏ ירֶ‏ נּו | וְּ‏ אִ‏ ם

הָּ‏ מֵ‏ ר יְּמִ‏ ירֶ‏ נּו וְּ‏ הָּ‏ יָּה הּוא ‏ּותְּ‏ מּורָּ‏ תוֹ‏

273

Lv 27:30 - 127 º Mandamento positivo: Separar a dízima de cada fruto da colheita (‘ma’asser levi’) para o levita – ‘…toda a dízima da terra…’

421

Torah Israelita

adon; kadoshim são a 31 . Se alguém

quiser libertar uma parte dos seus maaser,

acrescentar-lhe-á a quinta parte. 32 274

Quanto a todo maaser do gado e do

rebanho, de tudo o que passar debaixo da

275 יהוה . 33 vara, esse maaser será kadosh a

Não se examinará se é bom ou mal, nem se

trocará; mas se, com efeito, se trocar, tanto

um como o outro será kadosh; não serão

יהוה remidos. 34 São esses os mitzvot que

ordenou a Moshe, para os bney-ysraEL, no

monte Sinay.


יִהְּ‏ יֶה קֹ‏ דֶ‏ ש ‏ֹלא יִגָּאֵ‏ ל:‏ )34( אֵ‏ לֶה

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹת אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏

יהוה

274

Lv 27:32 - 78 º Mandamento positivo: Dizimar os animais – ‘Toda dízima de bois e rebanhos…’

275

Lv 27:33 - 87 º Mandamento positivo: Ser sagrado o substituto do sacrifício – ‘…será que ele e seu substituto serão sagrados…’

422

Torah Israelita

Be-midebar - Números

423

Torah Israelita


4 Be-midebar – Números

סֵ‏ פֶ‏ ר בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

Sefer Be-midebar

No deserto.

Bemidbar - Números Capítulo, 1

34ª Porção: Bemidbar – No deserto

Bemidbar: No deserto

Porção semanal: Nm 1: 1-4: 20


Conclusão: Os 2: 1-22

Salmo Bemidbar: 122

[349 O censo]

1 Falou יהוה a Moshe no deserto do Sinay,

na tenda da revelação, no primeiro dia do

segundo mês, no segundo ano depois da

saída dos bney-ysraEL da terra do Mitzraim,

dizendo: 2 Tomai a soma de toda a

congregação dos bney-ysraEL, segundo as

suas famílias, segundo todas casas de seus

pais, conforme o número dos nomes de

todo homem, cabeça por cabeça; 3 os da

idade de vinte anos para cima, isto é, todos

os que em Yisra-EL podem sair à guerra, a

Bemidbar capítulo 1

)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

סִ‏ ינַי בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שֵ‏ נִי בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שֵ‏ נִית לְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( ‏ׂשְּ‏ אּו

אֶ‏ ת רֹאש כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר

שֵ‏ מוֹת כָּל זָּכָּר לְּ‏ גֻׁלְּ‏ גְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם:‏ )3( מִ‏ בֶ‏ ן

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה כָּל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | תִ‏ פְּ‏ קְּ‏ דּו אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם

אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ תְּ‏ כֶם יִהְּ‏ יּו

אִ‏ יש אִ‏ יש לַמַ‏ טֶ‏ ה | אִ‏ יש רֹאש לְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ יו הּוא:‏ )5( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יַעַ‏ מְּ‏ דּו אִ‏ תְּ‏ כֶם |

לִ‏ רְּ‏ אּובֵ‏ ן אֱלִ‏ יצּור בֶ‏ ן שְּ‏ דֵ‏ יאּור:‏ )6(

424

Torah Israelita


esses contareis segundo os seus exércitos,

tu e Aharôn. 4 Estará convosco de cada

tribo um homem que seja líder da casa de

seus pais. 5 Estes, são os nomes dos

homens que vos assistirão: de Rúben Elizur,

filho de Sedeur; 6 de Shmeon, Selumiel,

filho de Zurisadai; 7 de Yehudah, Nasom,

filho de Aminadabe; 8 de Issacar, Netanel,

filho de Zuar; 9 de Zebulom, Eliabe, filho de

Helom; 10 dos filhos de Yosef: de Efraim,

Elisama, filho de Amiúde; de Manashé,

Gamaliel, filho de Pedazur; 11 de Biniamim,

Abidã, filho de Gideôni; 12 de Dã, Aizer,

filho de Amisadai; 13 de Aser, Pagiel, filho

de Ocrã; 14 de Gade, Eliasafe, filho de o

Deuel; 15 de Naftali, Airá, Filho de Enã. 16

São esses os que foram chamados da

congregação, os príncipes das tribos de

seus pais, os líderes dos milhares de Yisra-

EL. 17 Então tomaram Moshe e Aharôn a

esses homens que são designados por

nome; 18 e, tendo ajuntado toda a

congregação no primeiro dia do segundo

mês, declararam a linhagem deles segundo

as suas famílias, segundo todas casas de

seus pais, conforme o número dos nomes

dos de vinte anos para cima, cabeça por

cabeça; 19 como יהוה ordenara a Moshe,

assim este os contou no deserto do Sinay.

[350 Rúben]

20 Os filhos de Rúben o primeiro filho de

Yisra-EL, as suas gerações, pelas suas

famílias, segundo todas casas de seus pais,

לְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עוֹן שְּ‏ לֻׁמִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּורִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏

)7( לִ‏ יהּודָּ‏ ה נַחְּ‏ שוֹן בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב:‏

)8( לְּ‏ יִשָּ‏ שכָּר נְּתַ‏ נְּאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּועָּ‏ ר:‏ )9(

לִ‏ זְּ‏ בּולֻׁן אֱלִ‏ יָאב בֶ‏ ן חֵ‏ ‏ֹלן:‏ )10(

לִ‏ בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם אֱלִ‏ ישָּ‏ מָּ‏ ע בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ יהּוד | לִ‏ מְּ‏ נַשֶ‏ ה גַמְּ‏ לִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

פְּ‏ דָּ‏ הצּור:‏ )11( לְּ‏ בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן אֲבִ‏ ידָּ‏ ן בֶ‏ ן

גִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִי:‏ )12( לְּ‏ דָּ‏ ן אֲחִ‏ יעֶ‏ זֶר בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏ )13( לְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר פַ‏ גְּ‏ עִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

עָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ן:‏ )14( לְּ‏ גָּד אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף בֶ‏ ן

דְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏ )15( לְּ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י אֲחִ‏ ירַ‏ ע בֶ‏ ן

עֵ‏ ינָּן:‏ )16( אֵ‏ לֶה קריאי ‏]קְּ‏ רּואֵ‏ י

קרי[‏ הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י מַ‏ טוֹת אֲבוֹתָּ‏ ם |

רָּ‏ אשֵ‏ י ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הֵ‏ ם:‏ )17(

וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן | אֵ‏ ת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר נִקְּ‏ בּו בְּ‏ שֵ‏ מוֹת:‏ )18(

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הִ‏ קְּ‏ הִ‏ ילּו בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שֵ‏ נִי וַיִ‏ תְּ‏ יַלְּ‏ דּו עַ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר

שֵ‏ מוֹת מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה

לְּ‏ גֻׁלְּ‏ גְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם:‏ )19( כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיִ‏ פְּ‏ קְּ‏ דֵ‏ ם בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏

)20( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן בְּ‏ כֹ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם

| בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר שֵ‏ מוֹת לְּ‏ גֻׁלְּ‏ גְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם כָּל זָּכָּר

מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה כֹל יֹצֵ‏ א

צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )21( פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה רְּ‏ אּובֵ‏ ן

425

Torah Israelita


conforme o número dos nomes, cabeça por

cabeça, todo homem de vinte anos para

cima, todos os que podiam sair à guerra, 21

os que foram contados deles, da tribo de

Rúben eram quarenta e seis mil e

quinhentos.

[351 Shmeon]

22 Dos filhos de Shmeon, as suas gerações,

pelas suas famílias, segundo todas casas de

seus pais, conforme o número dos nomes,

cabeça por cabeça, todo homem de vinte

anos para cima, todos os que podiam sair à

guerra, 23 os que foram contados deles, da

tribo de Shmeon, eram cinquenta e nove

mil e trezentos.

[352 Gade]

24 Dos filhos de Gade, as suas gerações,



dos de vinte anos para cima, todos os que

podiam sair a guerra, 25 os que foram

contados deles, da tribo de Gade, eram

quarenta e cinco mil seiscentos e

cinquenta.

[353 Yehudah]

26 Dos filhos de Yehudah, as suas gerações,




| שִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת:‏

)22( לִ‏ בְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | פְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו

בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר שֵ‏ מוֹת לְּ‏ גֻׁלְּ‏ גְּ‏ ‏ֹלתָּ‏ ם כָּל זָּכָּר

מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה כֹל יֹצֵ‏ א

צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )23( פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

שִ‏ מְּ‏ עוֹן | תִ‏ שְּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף

‏ּושְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת:‏

)24( לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם



כֹל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )25( פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה גָּד | חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏

)26( לִ‏ בְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם


שֵ‏ מֹ‏ ת מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה


לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים

אֶ‏ לֶף וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

)28( לִ‏ בְּ‏ נֵי יִשָּ‏ שכָּר תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




426

Torah Israelita



contados deles, da tribo de Yehudah, eram

setenta e quatro mil e seiscentos.

[354 Issacar]

28 Dos filhos de Issacar, as suas gerações,





contados deles, da tribo de Issacar, eram

cinquenta e quatro mil e quatrocentos.

[355 Zebulom]

30 Dos filhos de Zebulom, as suas gerações,





contados deles, da tribo de Zebulom, eram

cinquenta e sete mil e quatrocentos.

[356 Efraim]

32 Dos filhos de Yosef: dos filhos de Efraim,

as suas gerações, pelas suas famílias,

segundo todas casas de seus pais,

conforme o número dos nomes dos de

vinte anos para cima, todos os que podiam

sair à guerra, 33 os que foram contados

deles, da tribo de Efraim, eram quarenta mil

e quinhentos;

[357 Manashé]

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יִשָּ‏ שכָּר | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים

אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏

)30( לִ‏ בְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה זְּ‏ בּולֻׁן | שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים


)32( לִ‏ בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף לִ‏ בְּ‏ נֵי אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם

תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם

| בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר שֵ‏ מֹ‏ ת מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה כֹל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )33(

פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

)34( לִ‏ בְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם



כֹ‏ ל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )35( פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה מְּ‏ נַשֶ‏ ה | שְּ‏ נַיִם ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

אֶ‏ לֶף ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏

)36( לִ‏ בְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




427

Torah Israelita


34 e dos filhos de Manashé, as suas

gerações, pelas suas famílias, segundo

todas casas de seus pais, conforme o

número dos nomes dos de vinte anos para



Manashé, eram trinta e dois mil e duzentos.

[358 Biniamim]

36 Dos filhos de Biniamim, as suas

gerações, pelas suas famílias, segundo

todas casas de seus pais, conforme o

número dos nomes dos de vinte anos para



Biniamim, eram trinta e cinco mil e

quatrocentos.

[359 Dã]

38 Dos filhos de Dã, as suas gerações, pelas


pais, conforme o número dos nomes dos de

vinte anos para cima, todos os que podiam

sair à guerra, 39 os que foram contados

deles, da tribo de Dã, eram sessenta e dois

mil e setecentos.

[360 Aser]

40 Dos filhos de Aser, as suas gerações,




podiam sair à guerra, 41 os que foram

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן | חֲמִ‏ שָּ‏ ה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים


)38( לִ‏ בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה דָּ‏ ן | שְּ‏ נַיִם וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף

‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏

)40( לִ‏ בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אָּ‏ שֵ‏ ר | אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

)42( בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י תוֹלְּ‏ דֹתָּ‏ ם




לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים


)44( אֵ‏ לֶה הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים אֲשֶ‏ ר פָּקַ‏ ד

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּונְּׂשִ‏ יאֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שְּ‏ נֵים

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אִ‏ יש | אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ יו הָּ‏ יּו:‏ )45( וַיִ‏ הְּ‏ יּו כָּל פְּ‏ קּודֵ‏ י

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | מִ‏ בֶ‏ ן

428

Torah Israelita


contados deles, da tribo de Aser, eram

quarenta e um mil e quinhentos.

[361 Naftali]

42 Dos filhos de Naftali, as suas gerações,





contados deles, da tribo de Naftali, eram

cinquenta e três mil e quatrocentos,

[362 Total]

44 São esses os que foram contados por

Moshe e Aharôn, e pelos príncipes de Yisra-

EL, sendo estes doze homens e

representando cada um a casa de seus pais.

45 Assim todos os que foram contados dos

bney-ysraEL, segundo todas casas de seus

pais, de vinte anos para cima, todos os de

Yisra-EL que podiam sair à guerra, 46 sim,

todos os que foram contados eram:


cinquenta. 47 Mas os levitas, segundo a

tribo de seus pais, não foram contados

entre eles;

[363 Os Levitas]

48 uma vez que יהוה dissera a Moshe: 49

Somente não contarás a tribo de Levi, nem

tomarás a soma deles entre os bney-ysraEL;

50 mas incumbe tu os levitas de cuidarem

do Mishekan do Testemunho, e de todos os

seus utensílios, e de tudo o que lhe

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה כָּל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )46( וַיִ‏ הְּ‏ יּו כָּל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים

שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים |

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏ )47(

וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אֲבֹתָּ‏ ם | ‏ֹלא

הָּ‏ תְּ‏ פָּקְּ‏ דּו בְּ‏ תוֹכָּם:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )49( אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת מַ‏ טֵ‏ ה לֵוִ‏ י ‏ֹלא

תִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד וְּ‏ אֶ‏ ת רֹאשָּ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א |

בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )50( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ פְּ‏ קֵ‏ ד אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם עַ‏ ל מִ‏ שְּ‏ כַן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת

וְּ‏ עַ‏ ל כָּל כֵלָּיו וְּ‏ עַ‏ ל כָּל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏

הֵ‏ מָּ‏ ה יִׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

כֵלָּיו וְּ‏ הֵ‏ ם יְּשָּ‏ רְּ‏ תֻׁהּו | וְּ‏ סָּ‏ בִ‏ יב

לַמִ‏ שְּ‏ כָּן יַחֲנּו:‏ )51( ‏ּובִ‏ נְּסֹ‏ עַ‏

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יוֹרִ‏ ידּו אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם ‏ּובַ‏ חֲנֹ‏ ת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יָּקִ‏ ימּו אֹ‏ תוֹ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ זָּר

הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב יּומָּ‏ ת:‏ )52( וְּ‏ חָּ‏ נּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אִ‏ יש עַ‏ ל מַ‏ חֲנֵהּו וְּ‏ אִ‏ יש עַ‏ ל

דִ‏ גְּ‏ לוֹ‏ לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )53( וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

יַחֲנּו סָּ‏ בִ‏ יב לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כַן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת וְּ‏ ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה קֶ‏ צֶ‏ ף עַ‏ ל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן

הָּ‏ עֵ‏ דּות:‏ )54( וַיַעֲׂשּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה כֵן

עָּ‏ ‏ׂשּו:‏

429

Torah Israelita


pertence; eles levarão o Mishekan e todos

os seus utensílios; eles ministrarão no Beit

HaMikdash e acampar-se-ão ao redor dele.

51 Quando o Mishekan houver de partir, os

levitas o desarmarão; e quando o Mishekan

se houver de assentar, os levitas o armarão;

e o estranho que se chegar será morto. 52

Os bney-ysraEL acampar-se-ão, cada um no

seu acampamento, e cada um junto ao seu

estandarte, segundo os seus exércitos. 53

Mas os levitas acampar-se-ão ao redor do

Mishekan do testemunho, para que não

suceda acender-se ira contra a congregação

dos bney-ysraEL; pelo que os levitas terão o

cuidado da guarda do Mishekan do

testemunho. 54 Assim fizeram os bneyysraEL;

conforme tudo o que יהוה ordenara

a Moshe, assim o fizeram.


[364 O acampamento: Yehudah ao

leste]

1 Disse יהוה a Moshe e a Aharôn: 2 Os bneyysraEL

acampar-se-ão, cada um junto ao

seu estandarte, com as insígnias das casas

de seus pais; ao redor, de frente para a

tenda da revelação, se acamparão. 3 Ao

lado oriental se acamparão os do

estandarte do acampamento de Yehudah,

segundo os seus exércitos; e Nasom, filho



‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( אִ‏ יש עַ‏ ל דִ‏ גְּ‏ ל ‏ֹו

בְּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם יַחֲנּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | מִ‏ נֶגֶד סָּ‏ בִ‏ יב לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

יַחֲנּו:‏ )3( וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ נִים קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה

דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה יְּהּודָּ‏ ה לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם |

וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה נַחְּ‏ שוֹן בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב:‏ )4( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ שֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת:‏ )5( וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ נִים עָּ‏ לָּיו מַ‏ טֵ‏ ה

יִשָּ‏ שכָּר | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי יִשָּ‏ שכָּר

נְּתַ‏ נְּאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּועָּ‏ ר:‏ )6( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף

)7( מַ‏ טֵ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏

זְּ‏ בּולֻׁן | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן אֱלִ‏ יָאב

בֶ‏ ן חֵ‏ ‏ֹלן:‏ )8( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו |

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

מֵ‏ אוֹת:‏ )9( כָּל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים לְּ‏ מַ‏ חֲנֵה

יְּהּודָּ‏ ה מְּ‏ ‏ַאת אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נִים אֶ‏ לֶף

וְּ‏ שֵ‏ שֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת

( לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | רִ‏ אשֹנָּה יִסָּ‏ עּו:‏

דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה רְּ‏ אּובֵ‏ ן תֵ‏ ימָּ‏ נָּה

לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן

|

)10

430

Torah Israelita


de Aminadabe, será o príncipe dos filhos de

Yehudah. 4 E o seu exército, os que foram

contados deles, era de setenta e quatro mil

e seiscentos. 5 Junto a eles se acamparão os

da tribo de Issacar; e Netanel, filho de Zuar,

será o príncipe dos filhos de Issacar. 6 E o

seu exército, os que foram contados deles,

era de cinquenta e quatro mil e

quatrocentos. 7 Depois a tribo de Zebulom;

e Eliabe, filho de Helom, será o príncipe dos

filhos de Zebulom. 8 E o seu exército, os que

foram contados deles, era de cinquenta e

sete mil e quatrocentos. 9 Todos os que

foram contados do acampamento de

Yehudah eram cento e oitenta e seis mil e

quatrocentos, segundo os seus exércitos.

Esses marcharão primeiro.

[365 Rúben ao sul]

10 O estandarte do acampamento de

Rúben segundo os seus exércitos, estará

para a banda do sul; e Elizur, filho de

Sedeur, será o príncipe dos filhos de Rúben.

11 E o seu exército, os que foram contados

deles, era de quarenta e seis mil e

quinhentos. 12 Junto a ele se acamparão os

da tribo de Shmeon; e Selumiel, filho de

Zurisadai, será o príncipe dos filhos de

Shmeon. 13 E o seu exército, os que foram

contados deles, era de cinquenta e nove mil

e trezentos. 14 Depois a tribo de Gade; e

Eliasafe, filho de Reuel, será o príncipe dos

filhos de Gade. 15 E o seu exército, os que

foram contados deles, era de quarenta e

אֱלִ‏ יצּור בֶ‏ ן שְּ‏ דֵ‏ יאּור:‏ )11( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו | שִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )12( וְּ‏ הַ‏ חוֹנִם עָּ‏ לָּיו

מַ‏ טֵ‏ ה שִ‏ מְּ‏ עוֹן | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן

שְּ‏ לֻׁמִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּורִ‏ י שַ‏ דָּ‏ י:‏ )13(

‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | תִ‏ שְּ‏ עָּ‏ ה

וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת:‏ )14(

וְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה גָּד | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף

בֶ‏ ן רְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏ )15( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

| חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ שֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏ )16( כָּל

הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים לְּ‏ מַ‏ חֲנֵה רְּ‏ אּובֵ‏ ן מְּ‏ ‏ַאת אֶ‏ לֶף

וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת

וַחֲמִ‏ שִ‏ ים לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ּושְּ‏ נִיִ‏ ם יִסָּ‏ עּו:‏

)17( וְּ‏ נָּסַ‏ ע אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

מַ‏ חֲנֵה הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם בְּ‏ תוְֹך הַ‏ מַ‏ חֲנֹ‏ ת |

כַאֲשֶ‏ ר יַחֲנּו כֵן יִסָּ‏ עּו אִ‏ יש עַ‏ ל יָּד ‏ֹו

)18( דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה לְּ‏ דִ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם:‏

אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם יָּמָּ‏ ה | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא

לִ‏ בְּ‏ נֵי אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם אֱלִ‏ ישָּ‏ מָּ‏ ע בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏ )19( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם |

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )20(

וְּ‏ עָּ‏ לָּיו מַ‏ טֵ‏ ה מְּ‏ נַשֶ‏ ה | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

מְּ‏ נַשֶ‏ ה גַמְּ‏ לִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן פְּ‏ דָּ‏ הצּור:‏ )21(

‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | שְּ‏ נַיִם ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

אֶ‏ לֶף ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏ )22( ‏ּומַ‏ טֵ‏ ה בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן

| וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן אֲבִ‏ ידָּ‏ ן בֶ‏ ן

431

Torah Israelita


cinco mil seiscentos e cinquenta. 16 Todos

os que foram contados do acampamento

de Rúben eram cento e cinquenta e um mil

quatrocentos e cinquenta, segundo os seus

exércitos. Esses marcharão em segundo

lugar.

[366 O tabernáculo na marcha]

17 Então partirá a tenda da revelação com

o acampamento dos levitas no meio dos

arraiais; como se acamparem, assim

marcharão, cada um no seu lugar, segundo

os seus estandartes.

[367 Efraim ao oeste]

18 Para a banda do ocidente estará o

estandarte do acampamento de Efraim,

segundo os seus exércitos; e Elisama, filho

de Amiúde, será o príncipe dos filhos de

Efraim. 19 E o seu exército, os que foram

contados deles, era de quarenta mil e

quinhentos. 20 Junto a eles estará a tribo de

Manashé; e Gamaliel, filho de Pedazur, será

o príncipe dos filhos de Manashé. 21 E o seu

exército, os que foram contados deles, era

de trinta e dois mil e duzentos. 22 Depois a

tribo de Biniamim; e Abidã, filho de Gideôni,

será o príncipe dos filhos de Biniamim. 23 E

o seu exército, os que foram contados

deles, era de trinta e cinco mil e

quatrocentos. 24 Todos os que foram

contados o acampamento de Efraim eram

cento e oito mil e cem, segundo os seus

גִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִי:‏ )23( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם |

חֲמִ‏ שָּ‏ ה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע


אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם מְּ‏ ‏ַאת אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ מֹנַת אֲלָּפִ‏ ים

‏ּומֵ‏ ‏ָאה לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ּושְּ‏ לִ‏ שִ‏ ים יִסָּ‏ עּו:‏

)25( דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה דָּ‏ ן צָּ‏ פֹ‏ נָּה

לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן אֲחִ‏ יעֶ‏ זֶר

בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏ )26( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | שְּ‏ נַיִם וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף

‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏ )27( וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ נִים עָּ‏ לָּיו

מַ‏ טֵ‏ ה אָּ‏ שֵ‏ ר | וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר

פַ‏ גְּ‏ עִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן עָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ן:‏ )28( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | אֶ‏ חָּ‏ ד וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )29( ‏ּומַ‏ טֵ‏ ה נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י |

וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י אֲחִ‏ ירַ‏ ע בֶ‏ ן

עֵ‏ ינָּן:‏ )30( ‏ּוצְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם |

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע


דָּ‏ ן מְּ‏ ‏ַאת אֶ‏ לֶף וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים

אֶ‏ לֶף וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת | לַָּאחֲרֹנָּה יִסְּ‏ עּו

לְּ‏ דִ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם:‏

)32( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | כָּל פְּ‏ קּודֵ‏ י הַ‏ מַ‏ חֲנֹ‏ ת

לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

אֲלָּפִ‏ ים וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏

)33( וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם ‏ֹלא הָּ‏ תְּ‏ פָּקְּ‏ דּו בְּ‏ תוְֹך

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

432

Torah Israelita


exércitos. Esses marcharão em terceiro

lugar.

[368 Dã ao norte]

25 Para a banda do norte estará o

estandarte do acampamento de Dã,

segundo os seus exércitos; e Aiezer, filho de

Amisadai, será o príncipe dos filhos de Dã.

26 E o seu exército, os que foram contados

deles, era de sessenta e dois mil e

setecentos. 27 Junto a eles se acamparão os

da tribo de Aser; e Pagiel, filho de Ocrã, será

o príncipe dos filhos de Aser. 28 E o seu

exército, os que foram contados deles, era

de quarenta e um mil e quinhentos. 29

Depois a tribo de Naftali; e Airá, filho de Enã,

será o príncipe dos filhos de Naftali. 30 E o

seu exército, os que foram contados deles,

era de cinquenta e três mil e quatrocentos.

31 Todos os que foram contados do

acampamento de Dã eram cento e

cinquenta e sete mil e seiscentos. Esses

marcharão em último lugar, segundo os

seus estandartes.

[369 Acampamento como um todo]

32 São esses os que foram contados dos

bney-ysraEL, segundo todas casas de seus

pais; todos os que foram contados dos

arraiais segundo os seus exércitos, eram


cinquenta. 33 Mas os levitas não foram

יהוה contados entre os bney-ysraEL, como

ordenara a Moshe. 34 Assim fizeram os

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )34( וַיַעֲׂשּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |


חָּ‏ נּו לְּ‏ דִ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם וְּ‏ כֵן נָּסָּ‏ עּו אִ‏ יש

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ יו עַ‏ ל בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ יו:‏


)1( וְּ‏ אֵ‏ לֶה תוֹלְּ‏ דֹת ‏ַאהֲרֹן ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה |

בְּ‏ יוֹם דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ הַ‏ ר

סִ‏ ינָּי:‏ )2( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

הַ‏ בְּ‏ כוֹר נָּדָּ‏ ב | וַאֲבִ‏ יהּוא אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

וְּ‏ אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר:‏ )3( אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי

‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ מְּ‏ שֻׁחִ‏ ים | אֲשֶ‏ ר

מִ‏ לֵא יָּדָּ‏ ם לְּ‏ כַהֵ‏ ן:‏ )4( וַיָּמָּ‏ ת נָּדָּ‏ ב

וַאֲבִ‏ יהּוא לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה בְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ בָּ‏ ם אֵ‏ ש

זָּרָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינַי ‏ּובָּ‏ נִים

‏ֹלא הָּ‏ יּו לָּהֶ‏ ם | וַיְּכַהֵ‏ ן אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

וְּ‏ אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן אֲבִ‏ יהֶ‏ ם:‏

)5( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)6( הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ת מַ‏ טֵ‏ ה לֵוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ עֲמַ‏ דְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן | וְּ‏ שֵ‏ רְּ‏ תּו

אֹ‏ תוֹ:‏ )7( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תוֹ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏

)8( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

433

Torah Israelita


יהוה

bney-ysraEL, conforme tudo o que

ordenara a Moshe; acamparam-se

segundo os seus estandartes, e

marcharam, cada qual segundo as suas

famílias, segundo todas casas de seus pais.


[370 Genealogia de Aharôn]

1 Estas, eram as gerações de Aharôn e de

Moshe, no dia em que יהוה falou com

Moshe no monte Sinay. 2 Os nomes dos

filhos de Aharôn são estes: o primeiro filho,

Nadabe; depois Abiú, Eleazar e Itamar. 3

São esses os nomes dos filhos de Aharôn,

dos kohanim que foram ungidos, a quem

ele consagrou para administrarem o

sacerdócio. 4 Mas Nadabe e Abiú

morreram perante יהוה quando

ofereceram fogo estranho perante יהוה no

deserto do Sinay, e não tiveram filhos;

porém Eleazar e Itamar administraram o

sacerdócio diante de Aharôn, seu abba.

[371 Status dos levitas]

5 Então disse יהוה a Moshe: 6 Faze chegar

a tribo de Levi, e põe-nos diante de Aharôn,

o kohen, para que o sirvam; 7 eles

cumprirão o que é devido a ele e a toda a

congregação, diante da tenda da revelação,

fazendo o serviço do Mishekan; 8 cuidarão

וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | לַעֲבֹד

אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )9( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה

אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו | נְּתּונִם

נְּתּונִם הֵ‏ מָּ‏ ה לוֹ‏ מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)10( וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו תִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד

וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת כְּ‏ הֻׁנָּתָּ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ זָּר הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב

יּומָּ‏ ת:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )12( וַאֲנִי הִ‏ נֵה לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תַ‏ חַ‏ ת כָּל

בְּ‏ כוֹר פֶטֶ‏ ר רֶ‏ חֶ‏ ם מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ הָּ‏ יּו לִ‏ י הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )13( כִ‏ י לִ‏ י כָּל

בְּ‏ כוֹר בְּ‏ יוֹם הַ‏ כֹתִ‏ י כָּל בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הִ‏ קְּ‏ דַ‏ שְּ‏ תִ‏ י לִ‏ י כָּל בְּ‏ כוֹר

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ ‏ָאדָּ‏ ם עַ‏ ד בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | לִ‏ י

14( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יִהְּ‏ יּו אֲנִי יהוה

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינַי

לֵאמֹ‏ ר:‏ )15( פְּ‏ קֹ‏ ד אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם | כָּל זָּכָּר

מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה תִ‏ פְּ‏ קְּ‏ דֵ‏ ם:‏ )16(

וַיִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד אֹ‏ תָּ‏ ם מֹשֶ‏ ה עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

כַאֲשֶ‏ ר צֻּׁוָּה:‏ )17( וַיִ‏ הְּ‏ יּו אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי

לֵוִ‏ י בִ‏ שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם | גֵרְּ‏ שוֹן ‏ּוקְּ‏ הָּ‏ ת

‏ּומְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י:‏ )18( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֵי

גֵרְּ‏ שוֹן לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם | לִ‏ בְּ‏ נִי וְּ‏ שִ‏ מְּ‏ עִ‏ י:‏

)19( ‏ּובְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם |

עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ ר חֶ‏ בְּ‏ רוֹן וְּ‏ עֻׁזִ‏ יאֵ‏ ל:‏

|

: (

434

Torah Israelita


de todos os móveis da tenda da revelação,

e zelarão pelo cumprimento dos deveres

dos bney-ysraEL, fazendo o serviço do

Mishekan. 9 Darás, os levitas a Aharôn e a

seus filhos; de todo lhes são dados da parte

dos bney-ysraEL. 10 Mas a Aharôn e a seus

filhos ordenarás que desempenhem o seu

sacerdócio; e o estranho que se chegar será

morto.

[372 Em lugar do primogênito]

11 Disse mais o adon a Moshe: 12 Eu, eu

mesmo tenho tomado os levitas do meio

dos bney-ysraEL, em lugar de todo primeiro

filho, que abre a madre, entre os bneyysraEL;

e os levitas serão meus, 13 porque

todos os primogênitos são meus. No dia em

que feri a todos os primogênitos na terra do

Mitzraim, santifiquei para mim todos os

primogênitos em Yisra-EL, tanto dos

homens como dos animais; meus serão.

[373 Censo dos levitas: Gérson]

Eu sou YHVH 14 . יהוה Disse mais יהוה a

Moshe no deserto do Sinay: 15 Conta os

filhos de Levi, segundo todas casas de seus

pais, pelas suas famílias; contarás todo

homem da idade de um mês, para cima. 16

E Moshe os contou conforme o mandado

de יהוה como lhe fora ordenado. 17 Estes,

foram os filhos de Levi, pelos seus nomes:

Gérson, Coate e Merári. 18 E estes são os

nomes dos filhos de Gérson pelas suas

famílias: Líbni e Simei. 19 E os filhos de

)20( ‏ּובְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם מַ‏ חְּ‏ לִ‏ י

‏ּומּושִ‏ י | אֵ‏ לֶה הֵ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ לֵוִ‏ י

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )21( לְּ‏ גֵרְּ‏ שוֹן

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ לִ‏ בְּ‏ נִי ‏ּומִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ שִ‏ מְּ‏ עִ‏ י

| אֵ‏ לֶה הֵ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי:‏ )22(

פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר כָּל זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן

חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה | פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

אֲלָּפִ‏ ים וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )23(

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי | ‏ַאחֲרֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

יַחֲנּו יָּמָּ‏ ה:‏ )24( ‏ּונְּׂשִ‏ יא בֵ‏ ית ‏ָאב

לַגֵרְּ‏ שֻׁנִי | אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף בֶ‏ ן לָּאֵ‏ ל:‏ )25(

‏ּומִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ נֵי גֵרְּ‏ שוֹן בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ הּו ‏ּומָּ‏ סַ‏ ‏ְך

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )26( וְּ‏ קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י

הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך פֶ‏ תַ‏ ח הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב |

וְּ‏ אֵ‏ ת מֵ‏ יתָּ‏ רָּ‏ יו לְּ‏ כֹל עֲבֹדָּ‏ תוֹ:‏ )27(

וְּ‏ לִ‏ קְּ‏ הָּ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ מִ‏ י

‏ּומִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ יִ‏ צְּ‏ הָּ‏ רִ‏ י ‏ּומִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ חֶ‏ בְּ‏ רֹנִי ‏ּומִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ זִ‏ יאֵ‏ לִ‏ י | אֵ‏ לֶה

הֵ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י:‏ )28(

בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר כָּל זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה

| שְּ‏ מֹ‏ נַת אֲלָּפִ‏ ים וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת שֹמְּ‏ רֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )29( מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת

בְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת יַחֲנּו | עַ‏ ל יֶרֶ‏ ‏ְך הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

תֵ‏ ימָּ‏ נָּה:‏ )30( ‏ּונְּׂשִ‏ יא בֵ‏ ית ‏ָאב

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י | אֶ‏ לִ‏ יצָּ‏ פָּ‏ ן בֶ‏ ן

435

Torah Israelita


Coate, pelas suas famílias: Ameram, Izar,

Hebrom e Uziel. 20 E os filhos de Merári,

pelas suas famílias: Mali e Musi. São essas

as famílias dos levitas, segundo todas casas

de seus pais. 21 De Gérson era a família dos

libnitas e a família dos simeítas. São estas as

famílias dos gersonitas. 22 Os que deles

foram contados, segundo o número de

todos os homens da idade de um mês para

cima, sim, os que deles foram contados

eram sete mil e quinhentos. 23 As famílias

dos gersonitas acampar-se-ão atrás da

Habitação, ao ocidente. 24 E o príncipe da

casa paterna dos gersonitas será Eliasafe,

filho de Lael. 25 E os filhos de Gérson terão

a seu cargo na tenda da revelação o

Mishekan a tenda, a sua coberta e o

reposteiro da porta da tenda da revelação,

26 e as cortinas do átrio, e o reposteiro da

porta do átrio, que está junto ao Beit

HaMikdash e junto ao altar, em redor,

como também as suas cordas para todo o

seu serviço.

[374 Coate e Merari]

27 De Coate era a família dos anramitas, e

a família dos izaritas, e a família dos

hebronitas, e a família dos uzielitas; são

estas as famílias dos coatitas. 28 Segundo o

número de todos os homens da idade de

um mês para cima, eram oito mil e

seiscentos os que tinham a seu cargo o

lugar sagrado. 29 As famílias dos filhos de

Coate acampar-se-ão ao lado do Mishekan

עֻׁזִ‏ יאֵ‏ ל:‏ )31( ‏ּומִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֹן

וְּ‏ הַ‏ שֻׁלְּ‏ חָּ‏ ן וְּ‏ הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ ת ‏ּוכְּ‏ לֵי

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר יְּשָּ‏ רְּ‏ תּו בָּ‏ הֶ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך

וְּ‏ כֹ‏ ל עֲבֹדָּ‏ תוֹ:‏ )32( ‏ּונְּׂשִ‏ יא נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י

הַ‏ לֵוִ‏ י אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן |

פְּ‏ קֻׁ‏ דַ‏ ת שֹמְּ‏ רֵ‏ י מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏

)33( לִ‏ מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ מַ‏ חְּ‏ לִ‏ י

‏ּומִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ מּושִ‏ י | אֵ‏ לֶה הֵ‏ ם

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י:‏ )34( ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר כָּל זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה

| שֵ‏ שֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏ )35(

‏ּונְּׂשִ‏ יא בֵ‏ ית ‏ָאב לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י

צּורִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן אֲבִ‏ יחָּ‏ יִל | עַ‏ ל יֶרֶ‏ ‏ְך

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יַחֲנּו צָּ‏ פֹ‏ נָּה:‏ )36( ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דַ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

‏ּובְּ‏ רִ‏ יחָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ מֻׁדָּ‏ יו וַאֲדָּ‏ נָּיו | וְּ‏ כָּל כֵלָּיו

וְּ‏ כֹ‏ ל עֲבֹדָּ‏ תוֹ:‏ )37( וְּ‏ עַ‏ מֻׁדֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר

סָּ‏ בִ‏ יב וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | וִ‏ יתֵ‏ דֹתָּ‏ ם

‏ּומֵ‏ יתְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )38( וְּ‏ הַ‏ חֹ‏ נִים לִ‏ פְּ‏ נֵי

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו שֹמְּ‏ רִ‏ ים

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הַ‏ זָּר הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב יּומָּ‏ ת:‏ )39(

כָּל פְּ‏ קּודֵ‏ י הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אֲשֶ‏ ר פָּ‏ קַ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל פִ‏ י יהוה לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם |

כָּל זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה שְּ‏ נַיִם

)40( וַיֹאמֶ‏ ר וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏

436

Torah Israelita


para a banda do sul. 30 E o príncipe da casa

paterna das famílias dos coatitas será

Elizafã, filho de Uziel. 31 Eles terão a seu

cargo a aron e a mesa, a menorah, os

altares e os utensílios do lugar sagrado com

que ministram, e o reposteiro com todo o

seu serviço. 32 E o príncipe dos príncipes de

Levi será Eleazar, filho de Aharôn, o kohen;

ele terá a superintendência dos que têm a

seu cargo o lugar sagrado. 33 De Merári era

a família dos malitas e a família dos musitas;

são estas as famílias de Merári. 34 Os que

deles foram contados, segundo o número

de todos os homens de um mês para cima,

eram seis mil e duzentos. 35 E o príncipe da

casa paterna das famílias de Merári será

Zuriel, filho de Abiail; eles se acamparão ao

lado do Mishekan, para a banda do norte.

36 Por designação os filhos de Merári terão

a seu cargo as armações do Mishekan e os

seus travessões, as suas colunas e as suas

bases, e todos os seus pertences, com todo

o seu serviço, 37 e as colunas do átrio em

redor e as suas bases, as suas estacas e as

suas cordas. 38 Diante do Mishekan, para a

banda do oriente, diante da tenda da

revelação, acampar-se-ão Moshe, e Aharôn

com seus filhos, que terão a seu cargo o

lugar sagrado, para zelarem pelo

cumprimento dos deveres dos bney-ysraEL;

e o estranho que se chegar será morto. 39

Todos os que foram contados dos levitas,

que Moshe e Aharôn contaram por

mandado de יהוה segundo as suas famílias,

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה פְּ‏ קֹ‏ ד כָּל בְּ‏ כֹר זָּכָּר

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה |

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ א אֵ‏ ת מִ‏ סְּ‏ פַ‏ ר שְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )41(

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לִ‏ י אֲנִי יהוה

תַ‏ חַ‏ ת כָּל בְּ‏ כֹ‏ ר בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ אֵ‏ ת

בֶ‏ הֱמַ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת כָּל בְּ‏ כוֹר

בְּ‏ בֶ‏ הֱמַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )42( וַיִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד

מֹ‏ שֶ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ | אֶ‏ ת

כָּל בְּ‏ כֹ‏ ר בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )43( וַיְּהִ‏ י

כָּל בְּ‏ כוֹר זָּכָּר בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר שֵ‏ מוֹת מִ‏ בֶ‏ ן

חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | שְּ‏ נַיִם

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ לֶף שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים

‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )45( קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת

כָּל בְּ‏ כוֹר בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת בֶ‏ הֱמַ‏ ת

הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יּו לִ‏ י

הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אֲנִי יהוה:‏ )46( וְּ‏ אֵ‏ ת פְּ‏ דּויֵי

הַ‏ שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מָּ‏ אתָּ‏ יִם |

הָּ‏ עֹ‏ דְּ‏ פִ‏ ים עַ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם מִ‏ בְּ‏ כוֹר בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )47( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ חֲמֵ‏ שֶ‏ ת

חֲמֵ‏ שֶ‏ ת שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים לַגֻׁלְּ‏ גֹ‏ לֶת | בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש תִ‏ קָּ‏ ח עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים גֵרָּ‏ ה הַ‏ שָּ‏ קֶ‏ ל:‏

)48( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ כֶסֶ‏ ף לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו

| פְּ‏ דּויֵי הָּ‏ עֹ‏ דְּ‏ פִ‏ ים בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )49( וַיִ‏ קַ‏ ח

מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת כֶסֶ‏ ף הַ‏ פִ‏ דְּ‏ יוֹם | מֵ‏ אֵ‏ ת

הָּ‏ עֹ‏ דְּ‏ פִ‏ ים עַ‏ ל פְּ‏ דּויֵי הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )50(

437

Torah Israelita


todos os homens de um mês para cima,

eram vinte e dois mil.

[375 Censo do primogênito]

40 Disse mais יהוה a Moshe: Conta todos

os primogênitos dos bney-ysraEL, da idade

de um mês para cima, e toma o número dos

seus nomes. 41 E para mim tomarás os

levitas (eu sou יהוה ) em lugar de todos os

primogênitos dos bney-ysraEL, e o gado dos

levitas em lugar de todos os primogênitos

entre o gado de Yisra-EL. 42 Moshe, contou,

como יהוה lhe ordenara, todos os

primogênitos entre os bney-ysraEL. 43 E

todos os primogênitos, pelo número dos

nomes, da idade de um mês para cima,

segundo os que foram contados deles,

eram vinte e dois mil duzentos e setenta e

três.

[376 Substituindo os levitas]

44 Disse ainda mais יהוה a Moshe: 45

Toma os levitas em lugar de todos os

primogênitos entre os bney-ysraEL, e o

gado dos levitas em lugar do gado deles;

uma vez que os levitas serão meus. Eu sou

Pela libertação dos duzentos e יהוה . 46

setenta e três primogênitos dos bneyysraEL,

que excedem o número dos levitas,

47 receberás por cabeça cinco siclos;

conforme o siclo do lugar sagrado os

receberás (o siclo tem vinte jeiras), 48 e

darás a Aharôn e a seus filhos o dinheiro da

libertação dos que excedem o número

מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ כוֹר בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לָּקַ‏ ח אֶ‏ ת

הַ‏ כָּסֶ‏ ף | חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש

מֵ‏ אוֹת וָּאֶ‏ לֶף בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )51(

וַיִ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת כֶסֶ‏ ף הַ‏ פְּ‏ דֻׁ‏ יִם לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו עַ‏ ל פִ‏ י יהוה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏



‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( נָּׂשֹא אֶ‏ ת רֹאש

בְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י |

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )3(

מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן

חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | כָּל בָּ‏ א לַצָּ‏ בָּ‏ א

לַעֲׂשוֹת מְּ‏ לָּאכָּה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )4(

זֹאת עֲבֹדַ‏ ת בְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

| קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים:‏ )5( ‏ּובָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן

‏ּובָּ‏ נָּיו בִ‏ נְּסֹ‏ עַ‏ הַ‏ מַ‏ חֲנֶה וְּ‏ הוֹרִ‏ דּו אֵ‏ ת

פָּ‏ רֹכֶת הַ‏ מָּ‏ סָּ‏ ‏ְך | וְּ‏ כִ‏ סּו בָּ‏ ‏ּה אֵ‏ ת אֲרֹן

הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת:‏ )6( וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו עָּ‏ לָּיו כְּ‏ סּוי עוֹר

תַ‏ חַ‏ ש ‏ּופָּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו בֶ‏ גֶד כְּ‏ לִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת

מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו בַ‏ דָּ‏ יו:‏ )7( וְּ‏ עַ‏ ל

שֻׁ‏ לְּ‏ חַ‏ ן הַ‏ פָּנִים יִפְּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו בֶ‏ גֶד תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ עָּ‏ רֹת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כַפֹ‏ ת

438

Torah Israelita


entre eles. 49 Então Moshe recebeu o

dinheiro da libertação dos que excederam

o número dos que foram remidos pelos

levitas; 50 dos primogênitos dos bneyysraEL

recebeu o dinheiro, mil trezentos e

sessenta e cinco siclos, segundo o siclo do

lugar sagrado. 51 E Moshe deu o dinheiro

da libertação a Aharôn e a seus filhos,

conforme יהוה lhe ordenara.


[377 Funções para Kehat]


Tomai a soma dos filhos de Coate, no meio

dos filhos de Levi, pelas suas famílias,

segundo todas casas de seus pais, 3 da

idade de trinta anos para cima até os

cinquenta anos, de todos os que entrarem

no serviço para fazerem o trabalho na

tenda da revelação. 4 Este será o serviço

dos filhos de Coate; na tenda da revelação,

com relação as coisas santíssimas: 5

Quando partir o acampamento, Aharôn e

seus filhos entrarão e, abaixando o véu do

reposteiro, com ele cobrirão a aron do

testemunho; 6 por-lhe-ão por cima uma

coberta de couro fino, e sobre ela

estenderão um pano todo de azul, e lhe

meterão os varais. 7 Sobre a mesa dos pães

da proposição estenderão um pano de azul,

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נַקִ‏ יֹת וְּ‏ אֵ‏ ת קְּ‏ ‏ׂשוֹת הַ‏ נָּסֶ‏ ‏ְך |

וְּ‏ לֶחֶ‏ ם הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד עָּ‏ לָּיו יִהְּ‏ יֶה:‏ )8(

‏ּופָּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו עֲלֵיהֶ‏ ם בֶ‏ גֶד תוֹלַעַ‏ ת שָּ‏ נִי

וְּ‏ כִ‏ סּו אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עוֹר תָּ‏ חַ‏ ש |

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו:‏ )9( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו בֶ‏ גֶד

תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ כִ‏ סּו אֶ‏ ת מְּ‏ נֹ‏ רַ‏ ת הַ‏ מָּ‏ אוֹר וְּ‏ אֶ‏ ת

נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ קָּ‏ חֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

מַ‏ חְּ‏ תֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי שַ‏ מְּ‏ נָּּה

אֲשֶ‏ ר יְּשָּ‏ רְּ‏ תּו לָּּה בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )10( וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלֶיהָּ‏ אֶ‏ ל מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עוֹר

תָּ‏ חַ‏ ש | וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו עַ‏ ל הַ‏ מוֹט:‏ )11( וְּ‏ עַ‏ ל

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח הַ‏ זָּהָּ‏ ב יִפְּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו בֶ‏ גֶד תְּ‏ כֵלֶת

וְּ‏ כִ‏ סּו אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עוֹר תָּ‏ חַ‏ ש |

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו אֶ‏ ת בַ‏ דָּ‏ יו:‏ )12( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו אֶ‏ ת

כָּל כְּ‏ לֵי הַ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יְּשָּ‏ רְּ‏ תּו בָּ‏ ם

בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו אֶ‏ ל בֶ‏ גֶד תְּ‏ כֵלֶת וְּ‏ כִ‏ סּו

אוֹתָּ‏ ם בְּ‏ מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה עוֹר תָּ‏ חַ‏ ש | וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו

עַ‏ ל הַ‏ מוֹט:‏ )13( וְּ‏ דִ‏ שְּ‏ נּו אֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | ‏ּופָּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו עָּ‏ לָּיו בֶ‏ גֶד

‏ַארְּ‏ גָּמָּ‏ ן:‏ )14( וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת כָּל

כֵלָּיו אֲשֶ‏ ר יְּשָּ‏ רְּ‏ תּו עָּ‏ לָּיו בָּ‏ הֶ‏ ם אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ חְּ‏ תֹ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ לָּגֹ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יָּעִ‏ ים

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ קֹ‏ ת כֹל כְּ‏ לֵי הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ |

‏ּופָּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו עָּ‏ לָּיו כְּ‏ סּוי עוֹר תַ‏ חַ‏ ש וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו

בַ‏ דָּ‏ יו:‏ )15( וְּ‏ כִ‏ לָּה ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

לְּ‏ כַסֹת אֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש בִ‏ נְּסֹ‏ עַ‏ הַ‏ מַ‏ חֲנֶה וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן

439

Torah Israelita


e sobre ela colocarão os pratos, as colheres,

as tigelas e os cântaros para as ofertas de

libação; também o pão contínuo estará

sobre ela. 8 Depois estender-lhe-ão por

cima um pano de carmesim, o qual cobrirão

com uma coberta de couro fino, e meterão

à mesa os varais. 9 Então tomarão um pano

de azul, e cobrirão a menorah da luminária,

as suas lâmpadas, os seus espevitadores, os

seus cinzeiros, e todos os seus vasos do

azeite, com que o preparam; 10 e o

envolverão, juntamente com todos os seus

utensílios, em uma coberta de couro fino, e

o colocarão sobre os varais. 11 Sobre o altar

de ouro estenderão um pano de azul, e com

uma coberta de couro fino o cobrirão, e lhe

meterão os varais. 12 Também tomarão

todos os utensílios do ministério, com que

servem no lugar sagrado, envolvê-los-ão

num pano de azul e, cobrindo-os com uma

coberta de couro fino, os colocarão sobre

os varais. 13 E, tirando as cinzas do altar,

estenderão sobre ele um pano de púrpura;

14 colocarão nele todos os utensílios com

que o servem: os seus braseiros, garfos, as

pás e as bacias, todos os utensílios do altar;

e sobre ele estenderão uma coberta de

couro fino, e lhe meterão os varais. 15

Quando Aharôn e seus filhos, ao partir o

acampamento, acabarem de cobrir o lugar

sagrado e todos os seus móveis, os filhos de

Coate virão para levá-lo; mas nas coisas

sagradas não tocarão, para que não

morram; esse é o cargo dos filhos de Coate

יָּבֹאּו בְּ‏ נֵי קְּ‏ הָּ‏ ת לָּׂשֵ‏ את וְּ‏ ‏ֹלא יִגְּ‏ עּו

אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וָּמֵ‏ תּו | אֵ‏ לֶה מַ‏ שָּ‏ א בְּ‏ נֵי

קְּ‏ הָּ‏ ת בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )16( ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דַ‏ ת

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן שֶ‏ מֶ‏ ן

הַ‏ מָּ‏ אוֹר ‏ּוקְּ‏ טֹרֶ‏ ת הַ‏ סַ‏ מִ‏ ים ‏ּומִ‏ נְּחַ‏ ת

הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד וְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן הַ‏ מִ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה | פְּ‏ קֻׁ‏ דַ‏ ת כָּל

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר בוֹ‏ בְּ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

)17( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה ‏ּובְּ‏ כֵלָּיו:‏

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )18(

‏ַאל תַ‏ כְּ‏ רִ‏ יתּו אֶ‏ ת שֵ‏ בֶ‏ ט מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת

הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י | מִ‏ תוְֹך הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )19( וְּ‏ זֹאת

עֲׂשּו לָּהֶ‏ ם וְּ‏ חָּ‏ יּו וְּ‏ ‏ֹלא יָּמֻׁ‏ תּו בְּ‏ גִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם

אֶ‏ ת קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים | ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו

יָּבֹאּו וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו אוֹתָּ‏ ם אִ‏ יש אִ‏ יש עַ‏ ל

עֲבֹדָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל מַ‏ שָּ‏ אוֹ:‏ )20( וְּ‏ ‏ֹלא

יָּבֹאּו לִ‏ רְּ‏ אוֹת כְּ‏ בַ‏ לַע אֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

וָּמֵ‏ תּו:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )22( נָּׂשֹא אֶ‏ ת רֹאש בְּ‏ נֵי

גֵרְּ‏ שוֹן גַם הֵ‏ ם | לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )23( מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה עַ‏ ד בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה

תִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד אוֹתָּ‏ ם | כָּל הַ‏ בָּ‏ א לִ‏ צְּ‏ בֹא צָּ‏ בָּ‏ א

לַעֲבֹד עֲבֹדָּ‏ ה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )24(

זֹאת עֲבֹדַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי |

לַעֲבֹד ‏ּולְּ‏ מַ‏ שָּ‏ א:‏ )25( וְּ‏ נָּׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת

יְּרִ‏ יעֹ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

440

Torah Israelita


na tenda da revelação. 16 Eleazar, filho de

Aharôn, o kohen, terá a seu cargo o azeite

da luminária, o incenso aromático, a

oferenda contínua de cereais e o óleo da

unção; isto é, terá a seu cargo todo o

Mishekan, e tudo o que nele há, o lugar

sagrado e os seus móveis.

[378 Precauções para os kehatitas]


Não cortareis a tribo das famílias dos

coatitas do meio dos levitas; 19 mas isto

lhes fareis, para que vivam e não morram,

quando se aproximarem das coisas

santíssimas: Aharôn e seus filhos entrarão e

lhes designarão a cada um o seu serviço e o

seu cargo; 20 mas eles não entrarão a ver,

nem por um momento, as coisas sagradas,

para que não morram.

35ª Porção: Nasso – Fazei uma contagem

Nasso: Fazei uma contagem



Conclusão: Jz 13: 2-25

Salmo Nasso: 67

[379 Funções de Guershon]

21 Disse mais יהוה a Moshe: 22 Toma

também a soma dos filhos de Gérsom

מִ‏ כְּ‏ סֵ‏ הּו ‏ּומִ‏ כְּ‏ סֵ‏ ה הַ‏ תַ‏ חַ‏ ש אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו

מִ‏ לְּ‏ מָּ‏ עְּ‏ לָּה | וְּ‏ אֶ‏ ת מָּ‏ סַ‏ ‏ְך פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )26( וְּ‏ אֵ‏ ת קַ‏ לְּ‏ עֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת

מָּ‏ סַ‏ ‏ְך פֶ‏ תַ‏ ח שַ‏ עַ‏ ר הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ סָּ‏ בִ‏ יב וְּ‏ אֵ‏ ת

מֵ‏ יתְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כְּ‏ לֵי עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם |

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לָּהֶ‏ ם וְּ‏ עָּ‏ בָּ‏ דּו:‏

)27( עַ‏ ל פִ‏ י ‏ַאהֲרֹן ‏ּובָּ‏ נָּיו תִ‏ הְּ‏ יֶה כָּל

עֲבֹדַ‏ ת בְּ‏ נֵי הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי לְּ‏ כָּל מַ‏ שָּ‏ ‏ָאם

‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם | ‏ּופְּ‏ קַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם עֲלֵהֶ‏ ם

בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת אֵ‏ ת כָּל מַ‏ שָּ‏ ‏ָאם:‏ )28(

זֹאת עֲבֹדַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | ‏ּומִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ יַד

אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏

)29( בְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ ם תִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )30( מִ‏ בֶ‏ ן

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן

חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה תִ‏ פְּ‏ קְּ‏ דֵ‏ ם | כָּל הַ‏ בָּ‏ א

לַצָּ‏ בָּ‏ א לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )31( וְּ‏ זֹאת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת מַ‏ שָּ‏ ‏ָאם

לְּ‏ כָּל עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | קַ‏ רְּ‏ שֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן ‏ּובְּ‏ רִ‏ יחָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ מּודָּ‏ יו וַאֲדָּ‏ נָּיו:‏

)32( וְּ‏ עַ‏ מּודֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ צֵ‏ ר סָּ‏ בִ‏ יב

וְּ‏ ‏ַאדְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וִ‏ יתֵ‏ דֹתָּ‏ ם ‏ּומֵ‏ יתְּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ כָּל

כְּ‏ לֵיהֶ‏ ם ‏ּולְּ‏ כֹל עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם | ‏ּובְּ‏ שֵ‏ מֹ‏ ת

תִ‏ פְּ‏ קְּ‏ דּו אֶ‏ ת כְּ‏ לֵי מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת מַ‏ שָּ‏ ‏ָאם:‏

)33( זֹאת עֲבֹדַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי

441

Torah Israelita


segundo todas casas de seus pais, segundo

as suas famílias; 23 da idade de trinta anos

para cima até os cinquenta os contarás, a

todos os que entrarem no serviço para

fazerem o trabalho na tenda da revelação.

24 Este será o serviço das famílias dos

gersonitas, ao servirem e ao levarem as

cargas: 25 levarão as cortinas do Mishekan,

a tenda da revelação, a sua coberta, a

coberta de couro fino, que está por cima, o

reposteiro da porta da tenda da revelação,

26 as cortinas do átrio, o reposteiro da

porta do átrio, que está junto ao Beit

HaMikdash e junto ao altar em redor, as

suas cordas, e todos os instrumentos do seu

serviço; enfim tudo quanto se houver de

fazer com relação a essas coisas, nisso hão

de servir. 27 Todo o trabalho dos filhos dos

gersonitas, em todo o seu cargo, e em todo

o seu serviço, será segundo o mandado de

Aharôn e de seus filhos; e lhes designareis

os cargos em que deverão servir. 28 Este é

o serviço das famílias dos filhos dos

gersonitas na tenda da revelação; e o seu

trabalho estará sob a direção de Itamar,

filho de Aharôn, o kohen.

[380 Funções de Marari; apuração de

Kehat]

29 Quanto aos filhos de Merári, contá-losás

segundo as suas famílias, segundo as

casas e seus pais; 30 da idade de trinta anos

para cima até os cinquenta os contarás, a

todos os que entrarem no serviço para

מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י לְּ‏ כָּל עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

בְּ‏ יַד אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )34(

וַיִ‏ פְּ‏ קֹ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּונְּׂשִ‏ יאֵ‏ י הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

‏ּולְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )35( מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה

| כָּל הַ‏ בָּ‏ א לַצָּ‏ בָּ‏ א לַעֲבֹדָּ‏ ה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )36( וַיִ‏ הְּ‏ יּו פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ַאלְּ‏ פַיִם שְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת

וַחֲמִ‏ שִ‏ ים:‏ )37( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י כָּל הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ד בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | אֲשֶ‏ ר פָּ‏ קַ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל

)38( ‏ּופְּ‏ קּודֵ‏ י פִ‏ י יהוה בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

בְּ‏ נֵי גֵרְּ‏ שוֹן | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חוֹתָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )39( מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | כָּל

הַ‏ בָּ‏ א לַצָּ‏ בָּ‏ א לַעֲבֹדָּ‏ ה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏

)40( וַיִ‏ הְּ‏ יּו פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | ‏ַאלְּ‏ פַיִם וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים:‏ )41( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי גֵרְּ‏ שוֹן כָּל הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ד

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | אֲשֶ‏ ר פָּ‏ קַ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל פִ‏ י יהוה:‏ )42( ‏ּופְּ‏ קּודֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )43( מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה

| כָּל הַ‏ בָּ‏ א לַצָּ‏ בָּ‏ א לַעֲבֹדָּ‏ ה בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

442

Torah Israelita


fazerem o trabalho da tenda da revelação,

31 Este será o seu encargo, segundo todo o

seu serviço na tenda da revelação: as

armações do Mishekan e os seus varais, as

suas colunas e as suas bases, 32 como

também as colunas do átrio em redor e as

suas bases, as suas estacas e as suas cordas,

com todos os seus objetos, e com todo o

seu serviço; e por nome lhes designareis os

objetos que ficarão a seu cargo. 33 Este é o

serviço das famílias dos filhos de Merári,

segundo todo o seu trabalho na tenda da

revelação, sob a direção de Itamar, filho de

Aharôn, o kohen. 34 Moshe, e Aharôn e os

príncipes da congregação contaram os

filhos dos coatitas, segundo as suas famílias,

segundo as casas e seus pais, 35 da idade de

trinta anos para cima até os cinquenta,

todos os que entraram no serviço para o

trabalho na tenda da revelação; 36 os que

deles foram contados, segundo as suas

famílias, eram dois mil setecentos e

cinquenta. 37 Esses são os que foram

contados das famílias dos coatitas, isto é,

todos os que haviam de servir na tenda da

revelação, aos quais Moshe e Aharôn

contaram, conforme o mandado de

por intermédio de Moises.

[381 Apuração de Guershon e Merari]

יהוה

38 Semelhantemente os que foram

contados dos filhos de Gérsom segundo as


pais, 39 da idade de trinta anos para cima

מוֹעֵ‏ ד:‏ )44( וַיִ‏ הְּ‏ יּו פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם | שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים

‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏ )45( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י | אֲשֶ‏ ר פָּ‏ קַ‏ ד

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל פִ‏ י יהוה בְּ‏ יַד

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )46( כָּל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

פָּ‏ קַ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ּונְּׂשִ‏ יאֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם | לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ ם:‏ )47( מִ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ עַ‏ ד בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה | כָּל

הַ‏ בָּ‏ א לַעֲבֹד עֲבֹדַ‏ ת עֲבֹדָּ‏ ה וַעֲבֹדַ‏ ת

מַ‏ שָּ‏ א בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )48( וַיִ‏ הְּ‏ יּו

פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | שְּ‏ מֹ‏ נַת אֲלָּפִ‏ ים וַחֲמֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נִים:‏ )49( עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

פָּ‏ קַ‏ ד אוֹתָּ‏ ם בְּ‏ יַד מֹשֶ‏ ה אִ‏ יש אִ‏ יש

עַ‏ ל עֲבֹדָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ל מַ‏ שָּ‏ אוֹ‏ | ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏



)2( צַ‏ ו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וִ‏ ישַ‏ לְּ‏ חּו מִ‏ ן

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה כָּל צָּ‏ רּועַ‏ וְּ‏ כָּל זָּב | וְּ‏ כֹ‏ ל

טָּ‏ מֵ‏ א לָּנָּפֶ‏ ש:‏ )3( מִ‏ זָּכָּר עַ‏ ד נְּקֵ‏ בָּ‏ ה

תְּ‏ שַ‏ לֵחּו אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה

443

Torah Israelita


até os cinquenta, todos os que entraram no

serviço, para o trabalho na tenda da

revelação, 40 os que deles foram contados,

segundo as suas famílias, segundo todas

casas de seus pais, eram dois mil seiscentos

e trinta. 41 Esses são os que foram

contados das famílias dos filhos de Gérsom

todos os que haviam de servir na tenda da

revelação, aos quais Moshe e Aharôn

. יהוה contaram, conforme o mandado de

42 E os que foram contados das famílias dos

filhos de Merári, segundo as suas famílias,



cinquenta, todos os que entraram no

serviço, para o trabalho na tenda da

revelação, 44 os que deles foram contados,

segundo as suas famílias, eram três mil e

duzentos. 45 Esses são os que foram

contados das famílias dos filhos de Merári,

aos quais Moshe e Aharôn contaram,

conforme o mandado de יהוה por

intermédio de Moshe. 46 Todos os que

foram contados dos levitas, aos quais

contaram Moshe e Aharôn e os príncipes

de Yisra-EL, segundo as suas famílias,



cinquenta, todos os que entraram no

serviço para trabalharem e para levarem

cargas na tenda da revelação, 48 os que

deles foram contados eram oito mil

quinhentos e oitenta. 49 Conforme o

mandado de יהוה foram contados por

תְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חּום | וְּ‏ ‏ֹלא יְּטַ‏ מְּ‏ אּו אֶ‏ ת

מַ‏ חֲנֵיהֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר אֲנִי שֹכֵן בְּ‏ תוֹכָּם:‏

)4( וַיַעֲׂשּו כֵן בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיְּשַ‏ לְּ‏ חּו

אוֹתָּ‏ ם אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה | כַאֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו בְּ‏ נֵי



)6( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אִ‏ יש אוֹ‏

אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יַעֲׂשּו מִ‏ כָּל חַ‏ טֹאת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

לִ‏ מְּ‏ עֹ‏ ל מַ‏ עַ‏ ל בַ‏ יהוָּה | וְּ‏ אָּ‏ שְּ‏ מָּ‏ ה

הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא:‏ )7( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ וַדּו אֶ‏ ת

חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשּו וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב אֶ‏ ת

אֲשָּ‏ מוֹ‏ בְּ‏ רֹאשוֹ‏ וַחֲמִ‏ ישִ‏ תוֹ‏ יֹסֵ‏ ף

עָּ‏ לָּיו | וְּ‏ נָּתַ‏ ן לַאֲשֶ‏ ר אָּ‏ שַ‏ ם לוֹ:‏ )8(

וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ין לָּאִ‏ יש גֹ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ הָּ‏ שִ‏ יב

הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם אֵ‏ לָּיו הָּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם הַ‏ מּושָּ‏ ב

לַיהוָּה לַכֹהֵ‏ ן | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד אֵ‏ יל הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר יְּכַפֶר בוֹ‏ עָּ‏ לָּיו:‏ )9( וְּ‏ כָּל

תְּ‏ רּומָּ‏ ה לְּ‏ כָּל קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יבּו לַכֹהֵ‏ ן לוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה:‏ )10(

וְּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת קֳ‏ דָּ‏ שָּ‏ יו לוֹ‏ יִהְּ‏ יּו | אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר יִתֵ‏ ן לַכֹהֵ‏ ן לוֹ‏ יִהְּ‏ יֶה:‏



וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם | אִ‏ יש אִ‏ יש כִ‏ י

תִ‏ ‏ׂשְּ‏ טֶ‏ ה אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ ‏ּומָּ‏ עֲלָּה בוֹ‏ מָּ‏ עַ‏ ל:‏

444

Torah Israelita


Moshe, cada qual segundo o seu serviço, e

segundo o seu cargo; assim foram contados

por ele, como יהוה lhe ordenara.


[382 Purificando o acampamento]


bney-ysraEL que excluam do

acampamento a todo leproso, e a todo o

que padece fluxo, e a todo o que está

oriundo por ter tocado num morto; 3 276

tanto homem como mulher os lançareis

para fora, sim, para fora do acampamento

os lançareis; para que não contaminem o

seu acampamento, no meio do qual eu

habito. 4 Assim fizeram os bney-ysraEL,

lançando-os para fora do acampamento;

como יהוה falara a Moshe, assim fizeram os

bney-ysraEL.

[383 Oferendas]

5 Disse mais יהוה a Moshe: 6 Dize aos

277

bney-ysraEL: Quando homem ou mulher

errar contra o seu próximo, transgredindo

os mitzvot de יהוה e tornando-se assim

culpado, 7 confessará o erro que tiver

)13( וְּ‏ שָּ‏ כַב אִ‏ יש אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה שִ‏ כְּ‏ בַ‏ ת זֶרַ‏ ע

וְּ‏ נֶעְּ‏ לַם מֵ‏ עֵ‏ ינֵי אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ תְּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ הִ‏ יא

נִטְּ‏ מָּ‏ ‏ָאה | וְּ‏ עֵ‏ ד אֵ‏ ין בָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הִ‏ וא ‏ֹלא

נִתְּ‏ פָּׂשָּ‏ ה:‏ )14( וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ר עָּ‏ לָּיו רּוחַ‏

קִ‏ נְָּאה וְּ‏ קִ‏ נֵא אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ וא

נִטְּ‏ מָּ‏ ‏ָאה | אוֹ‏ עָּ‏ בַ‏ ר עָּ‏ לָּיו רּוחַ‏ קִ‏ נְָּאה

וְּ‏ קִ‏ נֵא אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ יא ‏ֹלא נִטְּ‏ מָּ‏ ‏ָאה:‏

)15( וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא הָּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּּה עָּ‏ לֶיהָּ‏

עֲׂשִ‏ ירִ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ יפָּ‏ ה קֶ‏ מַ‏ ח ‏ׂשְּ‏ עֹ‏ רִ‏ ים | ‏ֹלא

יִצֹק עָּ‏ לָּיו שֶ‏ מֶ‏ ן וְּ‏ ‏ֹלא יִתֵ‏ ן עָּ‏ לָּיו

לְּ‏ בֹנָּה כִ‏ י מִ‏ נְּחַ‏ ת קְּ‏ נָּאֹ‏ ת הּוא מִ‏ נְּחַ‏ ת

זִ‏ כָּרוֹן מַ‏ זְּ‏ כֶרֶ‏ ת עָּ‏ וֹן:‏ )16( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן | וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ דָּ‏ ‏ּה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)17( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מַ‏ יִם קְּ‏ דֹשִ‏ ים

בִ‏ כְּ‏ לִ‏ י חָּ‏ רֶ‏ ‏ׂש | ‏ּומִ‏ ן הֶ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה

בְּ‏ קַ‏ רְּ‏ קַ‏ ע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יִקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ נָּתַ‏ ן

אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )18( וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ יד הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה ‏ּופָּ‏ רַ‏ ע אֶ‏ ת

רֹאש הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל כַפֶיהָּ‏ אֵ‏ ת

מִ‏ נְּחַ‏ ת הַ‏ זִ‏ כָּרוֹן מִ‏ נְּחַ‏ ת קְּ‏ נָּאֹ‏ ת הִ‏ וא |

‏ּובְּ‏ יַד הַ‏ כֹהֵ‏ ן יִהְּ‏ יּו מֵ‏ י הַ‏ מָּ‏ רִ‏ ים

הַ‏ מְּ‏ ‏ָארֲ‏ רִ‏ ים:‏ )19( וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ בִ‏ יעַ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אִ‏ ם ‏ֹלא

276

Nm 5:3 - 324 º Mandamento negativo: Que não entre um sacerdote impuro ao átrio – ‘…e não profanarão seu acampamento…’.

277

Nm 5:6 - 73 º Mandamento positivo: Confessar perante Elohim por toda transgressão que haja realizado, tanto no momento do sacrifício como não no

momento do sacrifício – ‘E confessarão sua transgressão…’

445

Torah Israelita


cometido, e pela sua culpa fará plena

restituição, e ainda lhe acrescentará a sua

quinta parte; e a dará àquele contra quem

se fez culpado. 8 Mas, se esse homem não

tiver parente chegado, a quem se possa

fazer a restituição pela culpa, esta será feita

a יהוה e será do kohen, além do carneiro da

expiação com que se fizer expiação por ele.

9 Semelhantemente toda oferenda elevada

de todas as coisas consagradas dos bneyysraEL,

que estes trouxerem ao kohen, será

dele. 10 Enfim, as coisas consagradas de

cada um serão do kohen; tudo o que

alguém lhe der será dele.

[384 A suspeita de adultério]


bney-ysraEL, e dize-lhes: Se a mulher de

alguém se desviar pecando contra ele, 13 e

algum homem fazer sexo com ela, sendo

isso oculto aos olhos de seu marido e

conservado encoberto, se ela se tiver

contaminado, e contra ela não houver

testemunha, por não ter sido apanhada em

flagrante; 14 se o ruach de ciúmes vier

sobre ele, e de sua mulher tiver ciúmes, por

ela se haver contaminado, ou se sobre ele

vier o ruach de ciúmes, e de sua mulher

tiver ciúmes, mesmo que ela não se tenha

contaminado; 15 o homem trará sua

mulher perante o kohen, e juntamente

trará a sua oferenda por ela, a décima parte

de uma efa de farinha de cevada, sobre a

qual não deitará azeite nem porá incenso;

שָּ‏ כַב אִ‏ יש אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא ‏ׂשָּ‏ טִ‏ ית

טֻׁ‏ מְּ‏ ‏ָאה תַ‏ חַ‏ ת אִ‏ ישֵ‏ ‏ְך | הִ‏ נָּקִ‏ י מִ‏ מֵ‏ י

הַ‏ מָּ‏ רִ‏ ים הַ‏ מְּ‏ ‏ָארֲ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )20(

וְּ‏ אַ‏ תְּ‏ כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ טִ‏ ית תַ‏ חַ‏ ת אִ‏ ישֵ‏ ‏ְך וְּ‏ כִ‏ י

נִטְּ‏ מֵ‏ את | וַיִ‏ תֵ‏ ן אִ‏ יש בָּ‏ ‏ְך אֶ‏ ת שְּ‏ כָּבְּ‏ תוֹ‏

מִ‏ בַ‏ לְּ‏ עֲדֵ‏ י אִ‏ ישֵ‏ ‏ְך:‏ )21( וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ בִ‏ יעַ‏

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה בִ‏ שְּ‏ בֻׁעַ‏ ת הָּ‏ ‏ָאלָּה

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן לָּאִ‏ שָּ‏ ה יִתֵ‏ ן יהוה

אוֹתָּ‏ ‏ְך לְּ‏ ‏ָאלָּה וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה בְּ‏ תוְֹך עַ‏ מֵ‏ ‏ְך

| בְּ‏ תֵ‏ ת יהוה אֶ‏ ת יְּרֵ‏ כְֵך נֹ‏ פֶ‏ לֶת וְּ‏ אֶ‏ ת

בִ‏ טְּ‏ נְֵך צָּ‏ בָּ‏ ה:‏ )22( ‏ּובָּ‏ אּו הַ‏ מַ‏ יִם

הַ‏ מְּ‏ ‏ָארְּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ מֵ‏ עַ‏ יְִך לַצְּ‏ בוֹת

בֶ‏ טֶ‏ ן וְּ‏ לַנְּפִ‏ ל יָּרֵ‏ ‏ְך | וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

‏ָאמֵ‏ ן ‏ָאמֵ‏ ן:‏ )23( וְּ‏ כָּתַ‏ ב אֶ‏ ת הָּ‏ אָּ‏ ‏ֹלת

הָּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ כֹהֵ‏ ן בַ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר | ‏ּומָּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ל מֵ‏ י

הַ‏ מָּ‏ רִ‏ ים:‏ )24( וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קָּ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

אֶ‏ ת מֵ‏ י הַ‏ מָּ‏ רִ‏ ים הַ‏ מְּ‏ ‏ָארֲ‏ רִ‏ ים | ‏ּובָּ‏ אּו

בָּ‏ ‏ּה הַ‏ מַ‏ יִם הַ‏ מְּ‏ ‏ָארֲ‏ רִ‏ ים לְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים:‏ )25(

וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ יַד הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֵ‏ ת מִ‏ נְּחַ‏ ת

הַ‏ קְּ‏ נָּאֹ‏ ת | וְּ‏ הֵ‏ נִיף אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ :

)26( וְּ‏ קָּ‏ מַ‏ ץ הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ ן הַ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה אֶ‏ ת

‏ַאזְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ טִ‏ יר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר

יַשְּ‏ קֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )27(

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה אִ‏ ם

נִטְּ‏ מְּ‏ ‏ָאה וַתִ‏ מְּ‏ עֹ‏ ל מַ‏ עַ‏ ל בְּ‏ אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה

‏ּובָּ‏ אּו בָּ‏ ‏ּה הַ‏ מַ‏ יִם הַ‏ מְּ‏ ‏ָארֲ‏ רִ‏ ים לְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים

446

Torah Israelita


uma vez que é oferenda de cereais por

ciúmes, oferenda memorativa, que traz o

delito à memória. 16 O kohen fará a mulher

chegar, e a porá perante 17 . E o kohen

tomará num vaso de barro água sagrada;

também tomará do pó que houver no chão

do Mishekan, e o deitará na água. 18 Então

apresentará a mulher perante יהוה e

descobrirá a cabeça da mulher, e lhe porá

na mão a oferenda de cereais memorativa,

que é a oferenda de cereais por ciúmes; e o

kohen terá na mão a água de amargura,

que traz consigo a maldição; 19 e a fará

jurar, e a ela dirá: Se nenhum homem se

deitou contigo, e se não te desviaste para a

imundícia, violando o voto conjugal, sejas tu

livre desta água de amargura, que traz

consigo a maldição; 20 mas se te desviaste,

violando o voto conjugal, e te

contaminaste, e algum homem que não é

teu marido se deitou contigo, 21 então o

kohen, fazendo que a mulher tome o

juramento de maldição, lhe dirá: יהוה te

ponha por maldição e praga no meio do teu

povo, fazendo-te יהוה consumir-se a tua

coxa e inchar o teu ventre; 22 e esta água

que traz consigo a maldição entrará nas

tuas entranhas, para te fazer inchar o

ventre, e te fazer consumir-se a coxa. Então

a mulher dirá: Assim seja, assim seja. 23

Então o kohen escreverá estas maldições

num rolo, e na água de amargura as

apagará; 24 e fará que a mulher beba a

água de amargura, que traz consigo a

וְּ‏ צָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ ה בִ‏ טְּ‏ נָּּה וְּ‏ נָּפְּ‏ לָּה יְּרֵ‏ כָּּה |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לְּ‏ ‏ָאלָּה בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏

)28( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא נִטְּ‏ מְּ‏ ‏ָאה הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

‏ּוטְּ‏ הֹרָּ‏ ה הִ‏ וא | וְּ‏ נִקְּ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ נִזְּ‏ רְּ‏ עָּ‏ ה זָּרַ‏ ע:‏

)29( זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ קְּ‏ נָּאֹ‏ ת | אֲשֶ‏ ר

תִ‏ ‏ׂשְּ‏ טֶ‏ ה אִ‏ שָּ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ נִטְּ‏ מָּ‏ ‏ָאה:‏ )30( אוֹ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

תַ‏ עֲבֹר עָּ‏ לָּיו רּוחַ‏ קִ‏ נְָּאה וְּ‏ קִ‏ נֵא אֶ‏ ת

אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ הֶ‏ עֱמִ‏ יד אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לָּּה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת:‏ )31( וְּ‏ נִקָּ‏ ה הָּ‏ אִ‏ יש

מֵ‏ עָּ‏ וֹן | וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ הִ‏ וא תִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת

עֲוֹנָּּה:‏

יהוה




אֲלֵהֶ‏ ם | אִ‏ יש אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י יַפְּ‏ לִ‏ א

לִ‏ נְּדֹר נֶדֶ‏ ר נָּזִ‏ יר לְּ‏ הַ‏ זִ‏ יר לַיהוָּה:‏ )3(

מִ‏ יַיִן וְּ‏ שֵ‏ כָּר יַזִ‏ יר חֹ‏ מֶ‏ ץ יַיִן וְּ‏ חֹ‏ מֶ‏ ץ

שֵ‏ כָּר ‏ֹלא יִשְּ‏ תֶ‏ ה | וְּ‏ כָּל מִ‏ שְּ‏ רַ‏ ת

עֲנָּבִ‏ ים ‏ֹלא יִשְּ‏ תֶ‏ ה וַעֲנָּבִ‏ ים לַחִ‏ ים

וִ‏ יבֵ‏ שִ‏ ים ‏ֹלא יֹאכֵל:‏ )4( כֹל יְּמֵ‏ י

נִזְּ‏ רוֹ‏ | מִ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מִ‏ גֶפֶ‏ ן הַ‏ יַיִן

447

Torah Israelita


maldição; e a água que traz consigo a

maldição entrará nela para se tornar

amarga. 25 E o kohen tomará da mão da

mulher a oferenda de cereais por ciúmes, e

יהוה moverá a oferenda de cereais perante

e a trará ao altar; 26 também tomará um

punhado da oferenda de cereais como

memorial da oferenda, e o queimará sobre

o altar, e depois fará que a mulher beba a

água. 27 Quando ele tiver feito que ela

beba a água, sucederá que, se ela se tiver

contaminado, e tiver errado contra seu

marido, a água, que traz consigo a

maldição, entrará nela, tornando-se

amarga; inchar-lhe-á o ventre e a coxa se

lhe consumirá; e a mulher será por

maldição no meio do seu povo. 28 E, se a

mulher não se tiver contaminado, mas for

inocente, então será livre, e conceberá

filhos. 29 Esta é a toráh dos ciúmes, com

relação à mulher que, violando o voto

conjugal, se desviar e for contaminada; 30

278

ou com relação ao homem sobre quem

vier o ruach de ciúmes, e se enciumar de

sua mulher; ele apresentará a mulher

perante יהוה e o kohen cumprirá para com

ela toda esta toráh. 31 Esse homem será

livre do delito; a mulher, porém, levará

sobre si o seu delito.

מֵ‏ חַ‏ רְּ‏ צַ‏ נִים וְּ‏ עַ‏ ד זָּג ‏ֹלא יֹאכֵל:‏ )5(

כָּל יְּמֵ‏ י נֶדֶ‏ ר נִזְּ‏ רוֹ‏ תַ‏ עַ‏ ר ‏ֹלא יַעֲבֹר עַ‏ ל

רֹאשוֹ‏ | עַ‏ ד מְּ‏ ‏ֹלאת הַ‏ יָּמִ‏ ם אֲשֶ‏ ר יַזִ‏ יר

לַיהוָּה קָּ‏ דֹש יִהְּ‏ יֶה גַדֵ‏ ל פֶ‏ רַ‏ ע ‏ׂשְּ‏ עַ‏ ר

רֹאשוֹ:‏ )6( כָּל יְּמֵ‏ י הַ‏ זִ‏ ירוֹ‏ לַיהוָּה |

עַ‏ ל נֶפֶ‏ ש מֵ‏ ת ‏ֹלא יָּבֹא:‏ )7( לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו

‏ּולְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו ‏ּולְּ‏ ‏ַאחֹ‏ תוֹ‏ ‏ֹלא יִטַ‏ מָּ‏ א

לָּהֶ‏ ם בְּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם | כִ‏ י נֵזֶר אֱֹלהָּ‏ יו עַ‏ ל

רֹאשוֹ:‏ )8( כֹל יְּמֵ‏ י נִזְּ‏ רוֹ‏ | קָּ‏ דֹש

הּוא לַיהוָּה:‏ )9( וְּ‏ כִ‏ י יָּמּות מֵ‏ ת

עָּ‏ לָּיו בְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ע פִ‏ תְּ‏ אֹ‏ ם וְּ‏ טִ‏ מֵ‏ א רֹאש

נִזְּ‏ רוֹ‏ | וְּ‏ גִ‏ לַח רֹאשוֹ‏ בְּ‏ יוֹם טָּ‏ הֳרָּ‏ תוֹ‏

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י יְּגַלְּ‏ חֶ‏ נּו:‏ )10(

‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי יָּבִ‏ א שְּ‏ תֵ‏ י תֹ‏ רִ‏ ים א ‏ֹו

שְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יוֹנָּה | אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )11( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את וְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר

עָּ‏ לָּיו מֵ‏ אֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ א עַ‏ ל הַ‏ נָּפֶ‏ ש |

וְּ‏ קִ‏ דַ‏ ש אֶ‏ ת רֹאשוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא:‏

)12( וְּ‏ הִ‏ זִ‏ יר לַיהוָּה אֶ‏ ת יְּמֵ‏ י נִזְּ‏ רוֹ‏

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא כֶבֶ‏ ‏ׂש בֶ‏ ן שְּ‏ נָּתוֹ‏ לְּ‏ אָּ‏ שָּ‏ ם |

וְּ‏ הַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ רִ‏ אשֹנִים יִפְּ‏ לּו כִ‏ י טָּ‏ מֵ‏ א

נִזְּ‏ רוֹ:‏ )13( וְּ‏ זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ נָּזִ‏ יר |

בְּ‏ יוֹם מְּ‏ ‏ֹלאת יְּמֵ‏ י נִזְּ‏ רוֹ‏ יָּבִ‏ יא אֹ‏ תוֹ‏

אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )14(

278

Nm 5:30 - 223 º Mandamento positivo: Fazer com a ‘sotá’ (mulher sobre a qual recai suspeita de adultério) conforme o escrito na Torá – ‘…fará a ela o

cohen…’

448

Torah Israelita


יהוה


[385 O nazirita]


e dize-lhes: Quando alguém, seja

homem, seja mulher, fizer voto especial de

nazireu, a fim de se separar para 3

abster-se-á de vinho e de bebida forte; não

beberá, vinagre de vinho, nem vinagre de

bebida forte, nem bebida alguma feita de

uvas, nem comerá uvas frescas nem secas.

4 Por todos os dias do seu nazireado não

comerá de coisa alguma que se faz da uva,

desde os caroços até as cascas. 5 Por

279

todos os dias do seu voto de nazireado,

navalha não passará sobre a sua cabeça; até

que se cumpram os dias pelos quais ele se

tenha separado para יהוה será kadosh;

deixará crescer as guedelhas do cabelo da

sua cabeça. 6 Por todos os dias da sua

separação para יהוה não se aproximará de

cadáver algum. 7 Não se contaminará nem

por seu abba, nem por sua ima, nem por

seu irmão, nem por sua irmã, quando estes

morrerem; uma vez que o nazireado do seu

Poderoso está sobre a sua cabeça: 8 Por

todos os dias do seu nazireado será kadosh

a 9 . יהוה Se alguém morrer subitamente

280

junto dele, contaminando-se assim a

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לַיהוָּה כֶבֶ‏ ‏ׂש בֶ‏ ן

שְּ‏ נָּתוֹ‏ תָּ‏ מִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ עֹ‏ לָּה וְּ‏ כַבְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת בַ‏ ת שְּ‏ נָּתָּ‏ ‏ּה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את |

וְּ‏ ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד תָּ‏ מִ‏ ים לִ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏ )15(

וְּ‏ סַ‏ ל מַ‏ צוֹת סֹ‏ לֶת חַ‏ ‏ֹּלת בְּ‏ לּוֹלת

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ּורְּ‏ קִ‏ יקֵ‏ י מַ‏ צוֹת מְּ‏ שֻׁחִ‏ ים

בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם:‏ )16(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב הַ‏ כֹהֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אֶ‏ ת חַ‏ טָּ‏ אתוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת עֹ‏ לָּתוֹ:‏ )17( וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ַאיִל יַעֲׂשֶ‏ ה זֶבַ‏ ח שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה

עַ‏ ל סַ‏ ל הַ‏ מַ‏ צוֹת | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

מִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת נִסְּ‏ כוֹ:‏ )18( וְּ‏ גִ‏ לַח

הַ‏ נָּזִ‏ יר פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אֶ‏ ת רֹאש

נִזְּ‏ רוֹ‏ | וְּ‏ לָּקַ‏ ח אֶ‏ ת ‏ׂשְּ‏ עַ‏ ר רֹאש נִזְּ‏ רוֹ‏

וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל הָּ‏ אֵ‏ ש אֲשֶ‏ ר תַ‏ חַ‏ ת זֶבַ‏ ח

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים:‏ )19( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ת

הַ‏ זְּ‏ רֹעַ‏ בְּ‏ שֵ‏ לָּה מִ‏ ן הָּ‏ ‏ַאיִל וְּ‏ חַ‏ לַת מַ‏ צָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת מִ‏ ן הַ‏ סַ‏ ל ‏ּורְּ‏ קִ‏ יק מַ‏ צָּ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ ד |

וְּ‏ נָּתַ‏ ן עַ‏ ל כַפֵי הַ‏ נָּזִ‏ יר ‏ַאחַ‏ ר הִ‏ תְּ‏ גַלְּ‏ ח ‏ֹו

אֶ‏ ת נִזְּ‏ רוֹ:‏ )20( וְּ‏ הֵ‏ נִיף אוֹתָּ‏ ם הַ‏ כֹהֵ‏ ן

תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה קֹ‏ דֶ‏ ש הּוא לַכֹהֵ‏ ן

עַ‏ ל חֲזֵה הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל שוֹק

הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יִשְּ‏ תֶ‏ ה הַ‏ נָּזִ‏ יר יָּיִן:‏

)21( זֹאת תוֹרַ‏ ת הַ‏ נָּזִ‏ יר אֲשֶ‏ ר יִדֹר

279

Nm 6:5 - 92 º Mandamento positivo: O ‘nazir’, que deixe crescer seu cabelo – ‘…deixará crescer o cabelo de sua cabeça…’

280

Nm 6:9 - 93 º Mandamento positivo: Raspar o ‘nazir’ sua cabeça ao trazer seu sacrifício, completando seus dias de ‘nazir’, ou dentro deles, caso haja-se

impurificado – ‘…caso morra sobre ele alguém de sua família…’

449

Torah Israelita


cabeça do seu nazireado, rapará a sua

cabeça no dia da sua purificação, ao sétimo

dia a rapará. 10 Ao oitavo dia trará duas

rolas ou dois pombinhos, ao kohen, à porta

da tenda da revelação; 11 e o kohen

oferecerá um como oferenda pelo erro, e o

outro como sacrifício, e fará expiação por

esse que errou com relação ao morto;

assim naquele mesmo dia santificará a sua

cabeça. 12 Então separará a יהוה os dias do

seu nazireado, e para oferenda pela culpa

trará um cordeiro de um ano; mas os dias

antecedentes serão perdidos, uma vez que

o seu nazireado foi contaminado. 13 Esta, é

a toráh do nazireu: no dia em que se

cumprirem os dias do seu nazireado ele

será trazido à porta da tenda da revelação,

14 e oferecerá a sua oferenda a יהוה : um

cordeiro de um ano, sem defeito, como

sacrifício, e uma cordeira de um ano, sem

defeito, como oferenda pelo erro, e um

carneiro sem defeito como oferenda

pacífica; 15 e um cesto de pães sem

fermento, bolos de flor de farinha

amassados com azeite como também as

respectivas ofertas de cereais e de libação.

16 E o kohen os apresentará perante יהוה e

oferecerá a oferenda pelo erro, e o

sacrifício; 17 também oferecerá o carneiro

em sacrifício de oferenda pacífica a

com o cesto de pães sem fermento e as

respectivas ofertas de cereais e de libação.

18 Então o nazireu, à porta da tenda da

revelação, rapará o cabelo do seu

קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לַיהוָּה עַ‏ ל נִזְּ‏ רוֹ‏ מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד אֲשֶ‏ ר

תַ‏ שִ‏ יג יָּדוֹ‏ | כְּ‏ פִ‏ י נִדְּ‏ רוֹ‏ אֲשֶ‏ ר יִדֹר כֵן

יַעֲׂשֶ‏ ה עַ‏ ל תוֹרַ‏ ת נִזְּ‏ רוֹ:‏

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

יהוה )22( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר לֵאמֹ‏ ר:‏ )23( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל

בָּ‏ נָּיו לֵאמֹ‏ ר כֹה תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כּו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ָאמוֹר לָּהֶ‏ ם:‏

( יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה וְּ‏ יִשְּ‏ מְּ‏ רֶ‏ ‏ָך:‏

( פָּנָּיו אֵ‏ לֶיָך וִ‏ יחֻׁנֶךָּ:‏

יהוה יָּאֵ‏ ר )26( יִשָּ‏ א יהוה פָּנָּיו אֵ‏ לֶיָך

וְּ‏ יָּׂשֵ‏ ם לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ לוֹם:‏

)27( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מּו אֶ‏ ת שְּ‏ מִ‏ י עַ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַאֲנִי

אֲבָּ‏ רֲ‏ כֵם:‏

יהוה


)24

)25

)1( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ יוֹם כַלוֹת מֹשֶ‏ ה לְּ‏ הָּ‏ קִ‏ ים

אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן וַיִ‏ מְּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש

אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל כֵלָּיו | וַיִ‏ מְּ‏ שָּ‏ חֵ‏ ם וַיְּקַ‏ דֵ‏ ש

אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )2( וַיַקְּ‏ רִ‏ יבּו נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

רָּ‏ אשֵ‏ י בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | הֵ‏ ם נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י

הַ‏ מַ‏ טֹת הֵ‏ ם הָּ‏ עֹ‏ מְּ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים:‏

)3( וַיָּבִ‏ יאּו אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

שֵ‏ ש עֶ‏ גְּ‏ ‏ֹלת צָּ‏ ב ‏ּושְּ‏ נֵי עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר בָּ‏ קָּ‏ ר

450

Torah Israelita


nazireado, tomá-lo-á e o porá sobre o fogo

que está debaixo do sacrifício das ofertas

pacíficas. 19 Depois o kohen tomará a

espádua cozida do carneiro, e um pão

ázimo do cesto, e um coscorão ázimo, e os

porá nas mãos do nazireu, depois de haver

este rapado o cabelo do seu nazireado; 20

e o kohen os moverá como oferenda de

movimento perante יהוה ; isto é kadosh

para o kohen, juntamente com o peito da

oferenda de movimento, e com a espádua

da oferenda elevada; e depois o nazireu

poderá beber vinho. 21 Esta é a toráh do

que fizer voto de nazireu, e da sua oferenda

a יהוה pelo seu nazireado, afora qualquer

outra coisa que as suas posses lhe

permitirem oferecer; segundo o seu voto,

que fizer, assim fará conforme a toráh o seu

nazireado.

[386 A benção do sacerdote]

22 Disse mais יהוה a Moshe: 23 281 Fala a

Aharôn, e a seus filhos, dizendo: Assim

abençoareis os bney-ysraEL; dir-lhes-eis: 24

faça יהוה guarde; 25 te abençoe e te יהוה

resplandecer o seu rosto sobre ti, e tenha

clemência de יהוה ti; 26 levante sobre ti o

seu rosto, e te dê a shalom. 27 Assim porão

עֲגָּלָּה עַ‏ ל שְּ‏ נֵי הַ‏ נְּׂשִ‏ אִ‏ ים וְּ‏ שוֹר

לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | וַיַקְּ‏ רִ‏ יבּו אוֹתָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏ )5( קַ‏ ח מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הָּ‏ יּו

לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אוֹתָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אִ‏ יש כְּ‏ פִ‏ י

עֲבֹדָּ‏ תוֹ:‏ )6( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הָּ‏ עֲגָֹּלת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר | וַיִ‏ תֵ‏ ן אוֹתָּ‏ ם

אֶ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )7( אֵ‏ ת שְּ‏ תֵ‏ י הָּ‏ עֲגָֹּלת

וְּ‏ אֵ‏ ת ‏ַארְּ‏ בַ‏ עַ‏ ת הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר נָּתַ‏ ן לִ‏ בְּ‏ נֵי

גֵרְּ‏ שוֹן | כְּ‏ פִ‏ י עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם:‏ )8( וְּ‏ אֵ‏ ת

‏ַארְּ‏ בַ‏ ע הָּ‏ עֲגָֹּלת וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ מֹ‏ נַת הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר

נָּתַ‏ ן לִ‏ בְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י | כְּ‏ פִ‏ י עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ יַד

אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )9( וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי

קְּ‏ הָּ‏ ת ‏ֹלא נָּתָּ‏ ן | כִ‏ י עֲבֹדַ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

עֲלֵהֶ‏ ם בַ‏ כָּתֵ‏ ף יִשָּ‏ אּו:‏ )10( וַיַקְּ‏ רִ‏ יבּו

הַ‏ נְּׂשִ‏ אִ‏ ים אֵ‏ ת חֲנֻׁכַת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ בְּ‏ יוֹם

הִ‏ מָּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ | וַיַקְּ‏ רִ‏ יבּו הַ‏ נְּׂשִ‏ יאִ‏ ם

אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּם לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )11(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד

לַיוֹם נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד לַיוֹם יַקְּ‏ רִ‏ יבּו אֶ‏ ת

( קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּם לַחֲנֻׁכַת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ :

וַיְּהִ‏ י הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן אֶ‏ ת

קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ | נַחְּ‏ שוֹן בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

)12

281

Nm 6:23 – 26º Mandamento positivo: Um dos auges da oração em público é a Bênção dos Cohanim, quando estes sobem a frente da Arca Sagrada e

abençoam o público. Devemos ressaltar que quem está dando a bênção é Elohim, e os Cohanim são os mensageiros. A bênção é: “Elohim te abençoe e te

proteja. Elohim faça Sua face brilhar sobre ti e seja gracioso para contigo. Elohim levante Sua face para ti e te dê paz.” – ‘Fala a Aarão e a seus filhos, dizendo:

Assim abençoareis aos filhos de Yisrael;’

451

Torah Israelita


o meu nome sobre os bney-ysraEL, e eu os

abençoarei.


[387 A oferenda dos líderes]

1 No dia em que Moshe acabou de levantar

o Mishekan, tendo-o ungido e santificado

juntamente com todos os seus móveis,

bem como o altar e todos os seus utensílios,

depois de ungi-los e santificá-los, 2 os

príncipes de Yisra-EL, líderes das casas de

seus pais, fizeram as suas ofertas. Estes

eram os príncipes das tribos, os que

estavam sobre os que foram contados. 3

Trouxeram eles a sua oferenda perante

: seis carros cobertos, e doze bois; por יהוה

dois príncipes um carro, e por cada um, um

boi; e os apresentaram diante do

Mishekan. 4 Então disse יהוה a Moshe: 5

Recebe-os deles, para serem utilizados no

serviço da tenda da revelação; e os darás

aos levitas, a cada qual segundo o seu

serviço: 6 Assim Moshe recebeu os carros e

os bois, e os deu aos levitas. 7 Dois carros e

quatro bois deu aos filhos de Gérson

segundo o seu serviço; 8 e quatro carros e

oito bois deu aos filhos de Merári, segundo

o seu serviço, sob as ordens de Itamar, filho

יְּהּודָּ‏ ה:‏ )13( וְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ קַ‏ עֲרַ‏ ת כֶסֶ‏ ף

‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומֵ‏ ‏ָאה מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לָּּה

מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ק אֶ‏ חָּ‏ ד כֶסֶ‏ ף שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל

בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם מְּ‏ לֵאִ‏ ים

סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לְּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה:‏ )14(

כַף ‏ַאחַ‏ ת עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב מְּ‏ לֵָאה

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏ )15( פַ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ַאיִל

אֶ‏ חָּ‏ ד כֶבֶ‏ ‏ׂש אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן שְּ‏ נָּתוֹ‏ לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏

)16( ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏

)17( ‏ּולְּ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם

אֵ‏ ילִ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה עַ‏ תּודִ‏ ים חֲמִ‏ שָּ‏ ה

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן

נַחְּ‏ שוֹן בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב:‏

)18( בַ‏ יוֹם הַ‏ שֵ‏ נִי הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב נְּתַ‏ נְּאֵ‏ ל בֶ‏ ן

צּועָּ‏ ר | נְּׂשִ‏ יא יִשָּ‏ שכָּר:‏ )19( הִ‏ קְּ‏ רִ‏ ב

אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ קַ‏ עֲרַ‏ ת כֶסֶ‏ ף ‏ַאחַ‏ ת

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומֵ‏ ‏ָאה מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לָּּה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ק

אֶ‏ חָּ‏ ד כֶסֶ‏ ף שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם מְּ‏ לֵאִ‏ ים סֹלֶת

בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לְּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה:‏ )20( כַף

‏ַאחַ‏ ת עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב מְּ‏ לֵָאה קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏

)21( פַר אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד

כֶבֶ‏ ‏ׂש אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן שְּ‏ נָּתוֹ‏ לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )22(

‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏ )23(

‏ּולְּ‏ זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם אֵ‏ ילִ‏ ם

חֲמִ‏ שָּ‏ ה עַ‏ תּודִ‏ ים חֲמִ‏ שָּ‏ ה כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים

452

Torah Israelita


de Aharôn, o kohen. 9 282 Mas aos filhos de

Coate não deu nenhum, uma vez que lhes

pertencia o serviço de levar o lugar sagrado,

e o levavam aos ombros. 10 Os príncipes

fizeram também oferenda para a

dedicação do altar, no dia em que foi

ungido; e os príncipes apresentaram as suas

ofertas perante o altar. 11 E disse יהוה a

Moshe: Cada príncipe oferecerá a sua

oferenda, cada qual no seu dia, para a

dedicação do altar.

[388 As oferendas de dedicação:

Yehudah]

12 O que ofereceu a sua oferenda no

primeiro dia foi Nasom, filho de

Aminadabe, da tribo de Yehudah. 13 A sua

oferenda foi uma salva de prata do peso de

cento e trinta siclos, uma bacia de prata de

setenta siclos, segundo o siclo do lugar

sagrado; ambas cheias de flor de farinha

amassada com azeite, para oferenda de

cereais; 14 uma colher de ouro de dez

siclos, cheia de incenso; 15 um novilho, um

carneiro, um cordeiro de um ano, para

sacrifício; 16 um bode para oferenda pelo

erro; 17 e para sacrifício de ofertas pacíficas

dois bois, cinco carneiros, cinco bodes,

cinco cordeiros de um ano; esta foi a

oferenda de Nasom, filho de Aminadabe.

[389 O segundo: Issachar]

בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן נְּתַ‏ נְּאֵ‏ ל

בֶ‏ ן צּועָּ‏ ר:‏

)24( בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

זְּ‏ בּולֻׁן | אֱלִ‏ יָאב בֶ‏ ן חֵ‏ ‏ֹלן:‏ )25(

קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ קַ‏ עֲרַ‏ ת כֶסֶ‏ ף ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

‏ּומֵ‏ ‏ָאה מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לָּּה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ק אֶ‏ חָּ‏ ד כֶסֶ‏ ף

שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים שֶ‏ קֶ‏ ל בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש |

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם מְּ‏ לֵאִ‏ ים סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

לְּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה:‏ )26( כַף ‏ַאחַ‏ ת עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה

זָּהָּ‏ ב מְּ‏ לֵָאה קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏ )27( פַ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד

בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד כֶבֶ‏ ‏ׂש אֶ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן

שְּ‏ נָּתוֹ‏ לְּ‏ עֹ‏ לָּה:‏ )28( ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים

אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏ )29( ‏ּולְּ‏ זֶבַ‏ ח

הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם אֵ‏ ילִ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה

עַ‏ תֻׁדִ‏ ים חֲמִ‏ שָּ‏ ה כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֱלִ‏ יָאב בֶ‏ ן חֵ‏ ‏ֹלן:‏

)30( בַ‏ יוֹם הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

רְּ‏ אּובֵ‏ ן | אֱלִ‏ יצּור בֶ‏ ן שְּ‏ דֵ‏ יאּור:‏ )31(








282

Nm 7:9 – 34º Mandamento positivo: Transportar a arca sobre o ombro, quando necessitar ser transportada – ‘Sobre o ombro o levarão …’

453

Torah Israelita


18 No segundo dia fez a sua oferenda

Netanel, filho de Zuar, príncipe de Issacar.

19 E como sua oferenda ofereceu uma

salva de prata do peso de cento e trinta

siclos, uma bacia de prata de setenta siclos,

segundo o siclo do lugar sagrado; ambos

cheios de flor de farinha amassada com

azeite, para oferenda de cereais; 20 uma

colher de ouro de dez siclos, cheia de

incenso; 21 um novilho, um carneiro, um

cordeiro de um ano, para sacrifício; 22 um

bode para oferenda pelo erro; 23 e para

sacrifício de ofertas pacíficas dois bois, cinco

carneiros, cinco bodes, cinco cordeiros de

um ano; esta foi a oferenda de Netanel,

filho de Zuar.

[390 O terceiro dia: Zebulun]

24 No terceiro dia fez a sua oferenda

Eliabe, filho de Helom, príncipe dos filhos de

Zebulom. 25 A sua oferenda foi uma salva

de prata do peso de cento e trinta siclos,

uma bacia de prata de setenta siclos,














חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֱלִ‏ יצּור בֶ‏ ן

שְּ‏ דֵ‏ יאּור:‏

)36( בַ‏ יוֹם הַ‏ חֲמִ‏ ישִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

שִ‏ מְּ‏ עוֹן | שְּ‏ לֻׁמִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּורִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏

)37( קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ קַ‏ עֲרַ‏ ת כֶסֶ‏ ף ‏ַאחַ‏ ת










חֲמִ‏ שָּ‏ ה עַ‏ תֻׁדִ‏ ים חֲמִ‏ שָּ‏ ה כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי

שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן שְּ‏ לֻׁמִ‏ יאֵ‏ ל

בֶ‏ ן צּורִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏

)42( בַ‏ יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד |

אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף בֶ‏ ן דְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏ )43( קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏

קַ‏ עֲרַ‏ ת כֶסֶ‏ ף ‏ַאחַ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומֵ‏ ‏ָאה

מִ‏ שְּ‏ קָּ‏ לָּּה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ק אֶ‏ חָּ‏ ד כֶסֶ‏ ף שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים

שֶ‏ קֶ‏ ל בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

454

Torah Israelita


um ano; esta foi a oferenda de Eliabe, filho

de Helom.

[391 O quarto dia: Reuben]

30 No quarto dia fez a sua oferenda Elizur,

filho de Sedeur, príncipe dos filhos de

Rúben. 31 A sua oferenda foi uma salva de

prata do peso de cento e trinta siclos, uma

bacia de prata de setenta siclos, segundo o

siclo do lugar sagrado; ambos cheios de flor

de farinha amassada com azeite, para

oferenda de cereais; 32 uma colher de ouro

de dez siclos, cheio de incenso; 33 um

novilho, um carneiro, um cordeiro de um

ano, para sacrifício; 34 um bode para

oferenda pelo erro; 35 e para sacrifício de

ofertas pacíficas dois bois, cinco carneiros,

cinco bodes, cinco cordeiros de um ano;

esta foi a oferenda de Elizur, filho de

Sedeur.

[392 O quinto dia: Simão]

36 No quinto dia fez a sua oferenda

Selumiel, filho de Zurisadai, príncipe dos

filhos de Shmeon. 37 A sua oferenda foi

uma salva de prata do peso de cento e

trinta siclos, uma bacia de prata de setenta

siclos, segundo o siclo do lugar sagrado;

ambos cheios de flor de farinha amassada

com azeite, para oferenda de cereais; 38

uma colher de ouro de dez siclos, cheia de




מְּ‏ לֵאִ‏ ים סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן








חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף בֶ‏ ן

דְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏

)48( בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם | אֱלִ‏ ישָּ‏ מָּ‏ ע בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏












שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֱלִ‏ ישָּ‏ מָּ‏ ע

בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏

455

Torah Israelita




um ano; esta foi a oferenda de Selumiel,

filho de Zurisadai.

[393 O sexto dia: Gade]

42 No sexto dia fez a sua oferenda Eliasafe,

filho de Deuel, príncipe dos filhos de Gade.

43 A sua oferenda foi uma salva de prata do

peso de cento e trinta siclos, uma bacia de

prata de setenta siclos, segundo o siclo do

lugar sagrado; ambos cheios de flor de

farinha amassada com azeite, para


do dez siclos, cheia de incenso; 45 um






esta foi a oferenda de Eliasafe, filho de

Deuel,

[394 O sétimo dia: Efraim]

48 No sétimo dia fez a sua oferenda

Elisama, filho de Amiúde, príncipe dos filhos

de Efraim. 49 A sua oferenda foi uma salva




cheios de flor de farinha amassado com




)54( בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

מְּ‏ נַשֶ‏ ה | גַמְּ‏ לִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן פְּ‏ דָּ‏ ה צּור:‏












שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן גַמְּ‏ לִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

פְּ‏ דָּ‏ הצּור:‏

)60( בַ‏ יוֹם הַ‏ תְּ‏ שִ‏ יעִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי

בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן | אֲבִ‏ ידָּ‏ ן בֶ‏ ן גִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִי:‏ )61(











456

Torah Israelita






um ano; esta foi a oferenda de Elisama, filho

de Amiúde.

[395 O oitavo dia: Manashé]

54 No oitavo dia fez a sua oferenda

Gamaliel, filho de Pedazur, príncipe dos

filhos de Manashé. 55 A sua oferenda foi

uma salva de prata do peso de cento e

trinta siclos, uma bacia de prata de setenta

siclos, segundo o siclo do lugar sagrado;

ambos cheios de flor de farinha amassada

com azeite, para oferenda de cereais; 56

uma colher de ouro de dez siclos, cheia de






um ano; esta foi a oferenda de Gamaliel,

filho de Pedazur.

[396 O nono dia: Beniamim]

60 No dia nono fez a sua oferenda Abidã,

filho de Gideôni, príncipe dos filhos de

Biniamim. 61 A sua oferenda foi uma salva







חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֲבִ‏ ידָּ‏ ן בֶ‏ ן

גִ‏ דְּ‏ עֹ‏ נִי:‏

)66( בַ‏ יוֹם הָּ‏ עֲׂשִ‏ ירִ‏ י נָּׂשִ‏ יא לִ‏ בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן

| אֲחִ‏ יעֶ‏ זֶר בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏ )67(












חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֲחִ‏ יעֶ‏ זֶר בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏

)72( בְּ‏ יוֹם עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם נָּׂשִ‏ יא

לִ‏ בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר | פַ‏ גְּ‏ עִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן עָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ן:‏







457

Torah Israelita








um ano; esta foi a oferenda de Abidã, filho

de Gideôni.

[397 O décimo dia: Dã]

66 No décimo dia fez a sua oferenda Aiezer,

filho de Amisadai, príncipe filhos de Dã. 67

A sua oferenda foi uma salva de prata do

peso de cento e trinta siclos, uma bacia de

prata de setenta siclos, segundo o siclo do

lugar sagrado; ambos cheios de flor de

farinha amassada com azeite, para


de dez siclos, cheia de incenso; 69 um






esta foi a oferenda de Aiezer, filho de

Amisadai.

[398 O décimo primeiro dia: Aser]

72 No dia undécimo fez a sua oferenda

Pagiel, filho de Ocrã, príncipe dos filhos de

Aser. 73 A sua oferenda foi uma salva de









שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן פַ‏ גְּ‏ עִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

עָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ן:‏

)78( בְּ‏

יוֹם שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם נָּׂשִ‏ יא

לִ‏ בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י | אֲחִ‏ ירַ‏ ע בֶ‏ ן עֵ‏ ינָּן:‏












שָּ‏ נָּה חֲמִ‏ שָּ‏ ה | זֶה קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן אֲחִ‏ ירַ‏ ע בֶ‏ ן

עֵ‏ ינָּן:‏

)84( זֹאת חֲנֻׁכַת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ בְּ‏ יוֹם

הִ‏ מָּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ מֵ‏ אֵ‏ ת נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

קַ‏ עֲרֹת כֶסֶ‏ ף שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה מִ‏ זְּ‏ רְּ‏ קֵ‏ י

כֶסֶ‏ ף שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כַפוֹת זָּהָּ‏ ב שְּ‏ תֵ‏ ים

458

Torah Israelita










esta foi a oferenda do Pagiel, filho do Ocrã.

[399 O décimo segundo dia: Naftali]

78 No duodécimo dia fez a sua oferenda

Airá, filho de Enã, príncipe dos filhos de

Naftali. 79 A sua oferenda foi uma salva de












esta foi a oferenda de Airá, filho de Enã.

[400 A dedicação do altar]

84 Esta foi a oferenda dedicatória do altar,

feita pelos príncipes de Yisra-EL, no dia em

que foi ungido: doze salvas de prata, doze

bacias de prata, doze colheres de ouro, 85

pesando cada salva de prata cento e trinta

siclos, e cada bacia setenta; toda a prata dos

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה:‏ )85( שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּומֵ‏ ‏ָאה

הַ‏ קְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ ה הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת כֶסֶ‏ ף וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ק הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | כֹל כֶסֶ‏ ף הַ‏ כֵלִ‏ ים

‏ַאלְּ‏ פַיִם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )86( כַפוֹת זָּהָּ‏ ב שְּ‏ תֵ‏ ים

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה מְּ‏ לֵאֹ‏ ת קְּ‏ טֹרֶ‏ ת עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה

הַ‏ כַף בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש | כָּל זְּ‏ הַ‏ ב

הַ‏ כַפוֹת עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים ‏ּומֵ‏ ‏ָאה:‏ )87( כָּל

הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר לָּעֹ‏ לָּה שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר פָּ‏ רִ‏ ים

אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם | ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ ירֵ‏ י

עִ‏ זִ‏ ים שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏ )88(

וְּ‏ כֹ‏ ל בְּ‏ קַ‏ ר זֶבַ‏ ח הַ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה פָּ‏ רִ‏ ים אֵ‏ ילִ‏ ם שִ‏ שִ‏ ים

עַ‏ תֻׁדִ‏ ים שִ‏ שִ‏ ים כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

שִ‏ שִ‏ ים | זֹאת חֲנֻׁכַת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י

הִ‏ מָּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ:‏ )89( ‏ּובְּ‏ בֹא מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אִ‏ תוֹ‏ וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ת

הַ‏ קוֹל מִ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לָּיו מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ כַפֹ‏ רֶ‏ ת

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל אֲרֹן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת מִ‏ בֵ‏ ין שְּ‏ נֵי

הַ‏ כְּ‏ רֻׁ‏ בִ‏ ים | וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לָּיו:‏


459

Torah Israelita


vasos foi dois mil e quatrocentos siclos,

segundo o siclo do lugar sagrado; 86 doze

colheres de ouro cheias de incenso,

pesando cada colher dez siclos, segundo o

siclo do lugar sagrado; todo o ouro das

colheres foi cento e vinte siclos. 87 Todos os

animais para sacrifício foram doze novilhos,

doze carneiros, e doze cordeiros de um ano,

com as respectivas ofertas de cereais; e

para oferenda pelo erro, doze bodes; 88 e

todos os animais para sacrifício das ofertas

pacíficas foram vinte e quatro novilhos,

sessenta carneiros, sessenta bodes, e

sessenta cordeiros de um ano. Esta foi a

oferenda dedicatória do altar depois que foi

ungido. 89 Quando Moshe entrava na

tenda da revelação para falar com

ouvia a voz que lhe falava de cima do

propiciatório, que está sobre a aron do

testemunho entre os dois querubins; assim

ele lhe falava.

יהוה


36ª Porção: Behaalotecha – Quando

subires

Behaalotecha: Quando subires




)2( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו |

בְּ‏ הַ‏ עֲֹלתְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ נֵרֹת אֶ‏ ל מּול פְּ‏ נֵי

הַ‏ מְּ‏ נוֹרָּ‏ ה יָּאִ‏ ירּו שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ נֵרוֹת:‏ )3(

וַיַעַ‏ ‏ׂש כֵן ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל מּול פְּ‏ נֵי

הַ‏ מְּ‏ נוֹרָּ‏ ה הֶ‏ עֱלָּה נֵרֹתֶ‏ יהָּ‏ | כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )4( וְּ‏ זֶה

מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה זָּהָּ‏ ב עַ‏ ד

יְּרֵ‏ כָּּה עַ‏ ד פִ‏ רְּ‏ חָּ‏ ‏ּה מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה הִ‏ וא |

כַמַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר הֶ‏ רְּ‏ ‏ָאה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ נֹ‏ רָּ‏ ה:‏


)6( קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ טִ‏ הַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )7( וְּ‏ כֹ‏ ה

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לָּהֶ‏ ם לְּ‏ טַ‏ הֲרָּ‏ ם הַ‏ זֵה עֲלֵיהֶ‏ ם

מֵ‏ י חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ הֶ‏ עֱבִ‏ ירּו תַ‏ עַ‏ ר עַ‏ ל כָּל

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם וְּ‏ כִ‏ בְּ‏ סּו בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ הִ‏ טֶ‏ הָּ‏ רּו:‏

)8( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו פַ‏ ר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏

סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | ‏ּופַ‏ ר שֵ‏ נִי בֶ‏ ן

בָּ‏ קָּ‏ ר תִ‏ קַ‏ ח לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏ )9( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד |

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ הַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)10( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי

| וְּ‏ סָּ‏ מְּ‏ כּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

יהוה עַ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )11( וְּ‏ הֵ‏ נִיף

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי

מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הָּ‏ יּו

יהוה 460

Torah Israelita


Conclusão: Zc 2: 10-4: 7

Salmo Behaalotecha: 68

[401 Acendendo a lâmpada]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Fala a Aharôn,

e dize-lhe: Quando acenderes as lâmpadas,

as sete lâmpadas alumiarão o espaço em

frente do candelabro. 3 Aharôn, assim fez;

acendeu as lâmpadas do candelabro de

modo que alumiassem o espaço em frente

do mesmo, como יהוה ordenara a Moshe.

4 Esta era a obra do candelabro, obra de

ouro batido; desde o seu pedestal até as

suas corolas, era ele de ouro batido;

conforme o modelo que יהוה mostrara a

Moshe, assim ele tinha feito a menorah.

[402 Inauguração dos levitas]

5 Disse mais יהוה a Moshe: 6 Toma os

levitas do meio dos bney-ysraEL, e purificaos;

7 e assim lhes farás, para os purificar:

asperge sobre eles a água da purificação; e

eles farão passar a navalha sobre todo o seu

corpo, e lavarão os seus vestidos, e se

purificarão. 8 Depois tomarão um novilho,

com a sua oferenda de cereais de flor de

farinha amassada com azeite; e tomarás tu

outro novilho para oferenda pelo erro. 9

Também farás chegar os levitas perante a

tenda da revelação, e ajuntarás toda a

congregação dos bney-ysraEL. 10

Apresentarás, os levitas perante יהוה e os

filhos do Yisra-EL porão as suas mãos sobre

os levitas. 11 E Aharôn oferecerá os levitas

לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת יהוה:‏ )12(

וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם יִסְּ‏ מְּ‏ כּו אֶ‏ ת יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל רֹאש

הַ‏ פָּ‏ רִ‏ ים | וַעֲׂשֵ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד עֹ‏ לָּה לַיהוָּה לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל

הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )13( וְּ‏ הַ‏ עֲמַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי בָּ‏ נָּיו | וְּ‏ הֵ‏ נַפְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם תְּ‏ נּופָּ‏ ה לַיהוָּה:‏ )14(

וְּ‏ הִ‏ בְּ‏ דַ‏ לְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הָּ‏ יּו לִ‏ י הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )15(

וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יָּבֹאּו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לַעֲבֹד אֶ‏ ת

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ טִ‏ הַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הֵ‏ נַפְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם תְּ‏ נּופָּ‏ ה:‏ )16( כִ‏ י נְּתֻׁנִים

נְּתֻׁנִים הֵ‏ מָּ‏ ה לִ‏ י מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

תַ‏ חַ‏ ת פִ‏ טְּ‏ רַ‏ ת כָּל רֶ‏ חֶ‏ ם בְּ‏ כוֹר כֹל

מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ י:‏

)17( כִ‏ י לִ‏ י כָּל בְּ‏ כוֹר בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | בְּ‏ יוֹם הַ‏ כֹתִ‏ י כָּל

בְּ‏ כוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הִ‏ קְּ‏ דַ‏ שְּ‏ תִ‏ י

אֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ י:‏ )18( וָּאֶ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

תַ‏ חַ‏ ת כָּל בְּ‏ כוֹר בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )19(

וָּאֶ‏ תְּ‏ נָּה אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם נְּתֻׁנִים לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לַעֲבֹד

אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד ‏ּולְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נֶגֶף בְּ‏ גֶשֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )20( וַיַעַ‏ ‏ׂש

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

461

Torah Israelita


perante יהוה como oferenda de

movimento, da parte dos bney-ysraEL, para

que sirvam no ministério de 12 . Os

levitas porão as suas mãos sobre a cabeça

dos novilhos; então tu sacrificarás um como

oferenda pelo erro, e o outro como

sacrifício a יהוה para fazeres expiação pelos

levitas. 13 E porás os levitas perante

Aharôn, e perante os seus filhos, e os

oferecerás como oferenda de movimento a

14 . Assim separarás os levitas do meio

dos bney-ysraEL; e os levitas serão meus. 15

Depois disso os levitas entrarão para

fazerem o serviço da tenda da revelação,

depois de os teres purificado e oferecido

como oferenda de movimento. 16

Porquanto eles me são dados inteiramente

no meio dos bney-ysraEL; em lugar de todo

aquele que abre a madre, isto é, do

primeiro filho de todos os bney-ysraEL, para

mim os tenho tomado. 17 Porque meu é

todo primeiro filho entre os bney-ysraEL,

tanto entre os homens como entre os

animais; no dia em que, na terra do

Mitzraim, feri a todo primeiro filho, os

santifiquei para mim. 18 Mas tomei os

levitas em lugar de todos os primogênitos

entre os bney-ysraEL. 19 Dentre os bneyysraEL

tenho dado os levitas a Aharôn e a

seus filhos, para fazerem o serviço dos

bney-ysraEL na tenda da revelação, e para

fazerem expiação por eles, a fim de que não

tenha praga entre eles, quando se

aproximarem do lugar sagrado. 20 Assim

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם | כְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )21( וַיִ‏ תְּ‏ חַ‏ טְּ‏ אּו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

וַיְּכַבְּ‏ סּו בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם וַיָּנֶף ‏ַאהֲרֹן אֹ‏ תָּ‏ ם

תְּ‏ נּופָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וַיְּכַפֵר עֲלֵיהֶ‏ ם

‏ַאהֲרֹן לְּ‏ טַ‏ הֲרָּ‏ ם:‏ )22( וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן

בָּ‏ אּו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

בָּ‏ נָּיו | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה

( עַ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם:‏

וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏

)24( זֹאת אֲשֶ‏ ר לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם | מִ‏ בֶ‏ ן חָּ‏ מֵ‏ ש

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה יָּבוֹא לִ‏ צְּ‏ בֹא

צָּ‏ בָּ‏ א בַ‏ עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )25(

‏ּומִ‏ בֶ‏ ן חֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ נָּה יָּשּוב מִ‏ צְּ‏ בָּ‏ א

הָּ‏ עֲבֹדָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ֹלא יַעֲבֹד עוֹד:‏ )26(

וְּ‏ שֵ‏ רֵ‏ ת אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

יהוה

יהוה

)23

לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת וַעֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא יַעֲבֹד |

כָּכָּה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רֹתָּ‏ ם:‏


)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

סִ‏ ינַי בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שֵ‏ נִית לְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן לֵאמֹ‏ ר:‏

462

Torah Israelita


Moshe e Aharôn e toda a congregação dos

bney-ysraEL fizeram aos levitas; conforme

tudo o que יהוה ordenara a Moshe com

relação aos levitas, assim os bney-ysraEL

lhes fizeram. 21 Os levitas, purificaram-se, e

lavaram os seus vestidos; e Aharôn os

ofereceu como oferenda de movimento

perante יהוה e fez expiação por eles, para

purificá-los. 22 Depois disso entraram os

levitas, para fazerem o seu serviço na tenda

da revelação, perante Aharôn e seus filhos;

como יהוה ordenara a Moshe acerca dos

levitas, assim lhes fizeram.

[403 Termos de serviço levítico]

23 Disse mais יהוה a Moshe: 24 Este será o

encargo dos levitas: Da idade de vinte e

cinco anos para cima entrarão para se

ocuparem no serviço a tenda da revelação;

25 e aos cinquenta anos de idade sairão

desse serviço e não servirão mais. 26

Continuarão a servir, porém, com seus

irmãos na tenda da revelação, orientandoos

no cumprimento dos seus encargos; mas

não farão trabalho. Assim farás para com os

levitas com relação aos seus cargos.


[404 Pessach no deserto]

)2( וְּ‏ יַעֲׂשּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ סַ‏ ח

בְּ‏ מוֹעֲדוֹ:‏ )3( בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם

בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה בֵ‏ ין הָּ‏ עֲרְּ‏ בַ‏ יִם תַ‏ עֲׂשּו

אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מוֹעֲדוֹ‏ | כְּ‏ כָּל חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּוכְּ‏ כָּל

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ יו תַ‏ עֲׂשּו אֹ‏ תוֹ:‏ )4( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לַעֲׂשֹת

הַ‏ פָּ‏ סַ‏ ח:‏ )5( וַיַעֲׂשּו אֶ‏ ת הַ‏ פֶסַ‏ ח

בָּ‏ רִ‏ אשוֹן בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם

לַחֹ‏ דֶ‏ ש בֵ‏ ין הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בַ‏ יִם בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי |


עָּ‏ ‏ׂשּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )6( וַיְּהִ‏ י אֲנָּשִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים לְּ‏ נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא

יָּכְּ‏ לּו לַעֲׂשֹת הַ‏ פֶסַ‏ ח בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא |

וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא:‏ )7( וַיֹאמְּ‏ רּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

הָּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֵ‏ לָּיו אֲנַחְּ‏ נּו טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים לְּ‏ נֶפֶ‏ ש

‏ָאדָּ‏ ם | לָּמָּ‏ ה נִגָּרַ‏ ע לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הַ‏ קְּ‏ רִ‏ ב אֶ‏ ת

קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן יהוה בְּ‏ מֹ‏ עֲדוֹ‏ בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה |

עִ‏ מְּ‏ דּו וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ מְּ‏ עָּ‏ ה מַ‏ ה יְּצַ‏ ‏ּוֶה יהוה

לָּכֶם:‏


)10( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר |

אִ‏ יש אִ‏ יש כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה טָּ‏ מֵ‏ א לָּנֶפֶ‏ ש אוֹ‏

בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך רְּ‏ חֹ‏ קָּ‏ ה לָּכֶם אוֹ‏ לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה:‏ )11( בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שֵ‏ נִי בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם בֵ‏ ין

463

Torah Israelita


1 Também falou יהוה a Moshe no deserto

do Sinay, no primeiro mês do segundo ano

depois que saíram da terra do Mitzraim,

dizendo: 2 Celebrem os bney-ysraEL a

pessach a seu tempo determinado. 3 No dia

catorze deste mês, à tardinha, a seu tempo

determinado, a celebrareis; segundo todos

os seus regulamentos, e segundo todas as

suas ordenanças a celebrareis. 4 Então

disse Moshe aos bney-ysraEL que

celebrassem a pessach. 5 Então celebraram

a pessach no dia catorze do primeiro mês, à

tardinha, no deserto do Sinay; conforme

tudo o que יהוה ordenara a Moshe, assim

fizeram os bney-ysraEL. 6 Ora, havia alguns

que se achavam imundos por terem tocado

o cadáver de um homem, de modo que não

podiam celebrar a pessach naquele dia;

pelo que no mesmo dia se chegaram

perante Moshe e Aharôn; 7 e aqueles

homens disseram-lhes: Estamos imundos

por havermos tocado o cadáver de um

homem; por que seríamos privados de

oferecer a oferenda de יהוה a seu tempo

determinado no meio dos bney-ysraEL? 8

Respondeu a eles Moshe: Esperai, para que

eu ouça o que יהוה há de ordenar acerca de

vocês.

[405 Preparando a oferenda de pessach]


bney-ysraEL, dizendo: Se alguém no meio

de vocês, ou no meio dos seus

descendentes estiver impuro por ter

הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בַ‏ יִם יַעֲׂשּו אֹ‏ תוֹ‏ | עַ‏ ל מַ‏ צוֹת

‏ּומְּ‏ רֹרִ‏ ים יֹאכְּ‏ לֻׁהּו:‏ )12( ‏ֹלא

יַשְּ‏ אִ‏ ירּו מִ‏ מֶ‏ נּו עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר וְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם ‏ֹלא

יִשְּ‏ בְּ‏ רּו בוֹ‏ | כְּ‏ כָּל חֻׁקַ‏ ת הַ‏ פֶ‏ סַ‏ ח יַעֲׂשּו

אֹ‏ תוֹ:‏ )13( וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר הּוא

טָּ‏ הוֹר ‏ּובְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך ‏ֹלא הָּ‏ יָּה וְּ‏ חָּ‏ דַ‏ ל

לַעֲׂשוֹת הַ‏ פֶ‏ סַ‏ ח וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ הִ‏ וא מֵ‏ עַ‏ מֶ‏ יהָּ‏ | כִ‏ י קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן יהוה ‏ֹלא

הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב בְּ‏ מֹ‏ עֲדוֹ‏ חֶ‏ טְּ‏ אוֹ‏ יִשָּ‏ א הָּ‏ אִ‏ יש

הַ‏ הּוא:‏ )14( וְּ‏ כִ‏ י יָּגּור אִ‏ תְּ‏ כֶם גֵר

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה כְּ‏ חֻׁקַ‏ ת הַ‏ פֶ‏ סַ‏ ח

‏ּוכְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טוֹ‏ כֵן יַעֲׂשֶ‏ ה | חֻׁקָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת

יִהְּ‏ יֶ‏ ה לָּכֶם וְּ‏ לַגֵר ‏ּולְּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רַ‏ ח הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)15( ‏ּובְּ‏ יוֹם הָּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

כִ‏ סָּ‏ ה הֶ‏ עָּ‏ נָּן אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן לְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת | ‏ּובָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב יִהְּ‏ יֶה עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן

כְּ‏ מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה אֵ‏ ש עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר:‏ )16( כֵן

יִהְּ‏ יֶה תָּ‏ מִ‏ יד הֶ‏ עָּ‏ נָּן יְּכַסֶ‏ נּו | ‏ּומַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה

אֵ‏ ש לָּיְּלָּה:‏ )17( ‏ּולְּ‏ פִ‏ י הֵ‏ עָּ‏ ‏ֹלת הֶ‏ עָּ‏ נָּן

מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י כֵן יִסְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ּובִ‏ מְּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ כָּן שָּ‏ ם

הֶ‏ עָּ‏ נָּן שָּ‏ ם יַחֲנּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )18(

עַ‏ ל פִ‏ י יהוה יִסְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ל

פִ‏ י יהוה יַחֲנּו | כָּל יְּמֵ‏ י אֲשֶ‏ ר יִ‏ ‏ְּשכֹן

הֶ‏ עָּ‏ נָּן עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יַחֲנּו:‏ )19(

‏ּובְּ‏ הַ‏ אֲרִ‏ יְך הֶ‏ עָּ‏ נָּן עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן יָּמִ‏ ים

רַ‏ בִ‏ ים | וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

464

Torah Israelita


tocado um cadáver, ou achar-se longe, em

viagem, contudo ainda celebrará a pessach

a 11 . יהוה No segundo mês, no dia:

283

catorze, à tardinha, a celebrarão; comê-laão

com pães sem fermento e ervas

amargas. 12 Dela não deixarão nada até

pela manhã, nem quebrarão dela osso

algum; segundo todo o regulamento da

pessach a celebrarão. 13 Mas o homem

que, estando limpo e não se achando em

viagem, deixar de celebrar a pessach, essa

vida será extirpada do seu povo; uma vez

que não ofereceu a oferenda de יהוה a seu

tempo determinado, tal homem levará o

seu erro. 14 Também se um estrangeiro

peregrinar entre vocês e celebrar a pessach

a יהוה segundo o regulamento da pessach

e segundo a sua ordenança a celebrará;

terá um só regulamento, quer para o

estrangeiro, quer para o natural da terra.

[406 Sinais divinos para partir]

15 No dia em que foi levantado o

Mishekan, a nuvem cobriu o Mishekan, isto

é, a própria tenda do testemunho; e desde

a tarde até pela manhã havia sobre o

Mishekan uma aparência de fogo. 16 Assim

acontecia de contínuo: a nuvem o cobria, e

de noite havia aparência de fogo. 17 Mas

sempre que a nuvem se alçava de sobre a

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת יהוה וְּ‏ ‏ֹלא יִסָּ‏ עּו:‏ )20(

וְּ‏ יֵש אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה הֶ‏ עָּ‏ נָּן יָּמִ‏ ים מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר

עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן | עַ‏ ל פִ‏ י יהוה יַחֲנּו וְּ‏ עַ‏ ל

פִ‏ י יהוה יִסָּ‏ עּו:‏ )21( וְּ‏ יֵש אֲשֶ‏ ר

יִהְּ‏ יֶה הֶ‏ עָּ‏ נָּן מֵ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ ד בֹקֶ‏ ר וְּ‏ נַעֲלָּה

הֶ‏ עָּ‏ נָּן בַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ נָּסָּ‏ עּו | אוֹ‏ יוֹמָּ‏ ם

וָּלַיְּלָּה וְּ‏ נַעֲלָּה הֶ‏ עָּ‏ נָּן וְּ‏ נָּסָּ‏ עּו:‏ )22(

אוֹ‏ יֹמַ‏ יִם אוֹ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש אוֹ‏ יָּמִ‏ ים

בְּ‏ הַ‏ אֲרִ‏ יְך הֶ‏ עָּ‏ נָּן עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן לִ‏ שְּ‏ כֹן

עָּ‏ לָּיו יַחֲנּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא יִסָּ‏ עּו |

‏ּובְּ‏ הֵ‏ עָּ‏ ‏ֹלתוֹ‏ יִסָּ‏ עּו:‏ )23( עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

יַחֲנּו וְּ‏ עַ‏ ל פִ‏ י יהוה יִסָּ‏ עּו | אֶ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת יהוה שָּ‏ מָּ‏ רּו עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏



)2( עֲׂשֵ‏ ה לְּ‏ ‏ָך שְּ‏ תֵ‏ י חֲצוֹצְּ‏ רֹת כֶסֶ‏ ף

מִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה ‏ּולְּ‏ מַ‏ סַ‏ ע אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ חֲנוֹת:‏ )3( וְּ‏ תָּ‏ קְּ‏ עּו בָּ‏ הֵ‏ ן | וְּ‏ נוֹעֲדּו

283

Nm 9:11 - 57 º Mandamento positivo: Fazer o segundo Pêssach – ‘No segundo mês, no dia catorze…’

Nm 9:11 - 58 º Mandamento positivo: Comer o segundo Pêssach com ‘matzá’ (pão ázimo) e ‘maror’ (erva amarga) – ‘Com ‘matzôt’ e com ‘merorim’ comélo-ão…’

465

Torah Israelita


tenda, os bney-ysraEL partiam; e no lugar

em que a nuvem parava, ali os bney-ysraEL

se acampavam. 18 a ordem de יהוה os

bney-ysraEL partiam, e à ordem de יהוה se

acampavam; por todos os dias em que a

nuvem parava sobre o Mishekan eles

ficavam acampados. 19 E, quando a nuvem

se detinha sobre o Mishekan muitos dias,

os bney-ysraEL cumpriam o mandado de

e não partiam. 20 as vezes a nuvem יהוה

ficava poucos dias sobre o Mishekan; então

à ordem de יהוה permaneciam acampados,

e à ordem de יהוה partiam. 21 Outras vezes

ficava a nuvem desde a tarde até pela

manhã; e quando pela manhã a nuvem se

alçava, eles partiam; ou de dia ou de noite,

alçando-se a nuvem, partiam. 22 Quer

fosse por dois dias, quer por um mês, quer

por mais tempo, que a nuvem se detinha

sobre o Mishekan, enquanto ficava sobre

ele os bney-ysraEL permaneciam

acampados, e não partiam; mas, alçandose

ela, eles partiam. 23 À ordem de יהוה se

acampavam, e à ordem de יהוה partiam;

cumpriam o mandado de יהוה que ele lhes

dera por intermédio de Moshe.


[407 As trombetas]

אֵ‏ לֶיָך כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד:‏ )4( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ת יִתְּ‏ קָּ‏ עּו

וְּ‏ נוֹעֲדּו אֵ‏ לֶיָך הַ‏ נְּׂשִ‏ יאִ‏ ים רָּ‏ אשֵ‏ י

‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )5( ‏ּותְּ‏ קַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם

תְּ‏ רּועָּ‏ ה | וְּ‏ נָּסְּ‏ עּו הַ‏ מַ‏ חֲנוֹת הַ‏ חֹ‏ נִים

קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )6( ‏ּותְּ‏ קַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם תְּ‏ רּועָּ‏ ה

שֵ‏ נִית וְּ‏ נָּסְּ‏ עּו הַ‏ מַ‏ חֲנוֹת הַ‏ חֹ‏ נִים

תֵ‏ ימָּ‏ נָּה | תְּ‏ רּועָּ‏ ה יִתְּ‏ קְּ‏ עּו

לְּ‏ מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )7( ‏ּובְּ‏ הַ‏ קְּ‏ הִ‏ יל אֶ‏ ת

הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל | תִ‏ תְּ‏ קְּ‏ עּו וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ רִ‏ יעּו:‏ )8(

‏ּובְּ‏ נֵי ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֲנִים יִתְּ‏ קְּ‏ עּו

בַ‏ חֲצֹצְּ‏ רוֹת | וְּ‏ הָּ‏ יּו לָּכֶם לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )9( וְּ‏ כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם עַ‏ ל הַ‏ צַ‏ ר הַ‏ צֹרֵ‏ ר אֶ‏ תְּ‏ כֶם

וַהֲרֵ‏ עֹ‏ תֶ‏ ם בַ‏ חֲצֹצְּ‏ רוֹת | וֲנִזְּ‏ כַרְּ‏ תֶ‏ ם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם וְּ‏ נוֹשַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם

מֵ‏ אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏ )10( ‏ּובְּ‏ יוֹם ‏ׂשִ‏ מְּ‏ חַ‏ תְּ‏ כֶם

‏ּובְּ‏ מוֹעֲדֵ‏ יכֶם ‏ּובְּ‏ רָּ‏ אשֵ‏ י חָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ יכֶם

‏ּותְּ‏ קַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם בַ‏ חֲצֹצְּ‏ רֹת עַ‏ ל עֹ‏ ‏ֹלתֵ‏ יכֶם

וְּ‏ עַ‏ ל זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ יכֶם | וְּ‏ הָּ‏ יּו לָּכֶם

לְּ‏ זִ‏ כָּרוֹן לִ‏ פְּ‏ נֵי אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲנִי יהוה

אֱֹל הֵ‏ יכֶם:‏

|

)11( וַיְּהִ‏ י בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שֵ‏ נִית בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שֵ‏ נִי בְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש | נַעֲלָּה

הֶ‏ עָּ‏ נָּן מֵ‏ עַ‏ ל מִ‏ שְּ‏ כַן הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת:‏ )12(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם

מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי | וַיִ‏ שְּ‏ כֹן הֶ‏ עָּ‏ נָּן בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

466

Torah Israelita


1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Faze-te duas

shofarot de prata; de obra batida as farás, e

elas te servirão para convocares a

congregação, e para ordenares a partida

dos arraiais. 3 Quando se tocarem as

shofarot, toda a congregação se ajuntará a

ti à porta da tenda da revelação. 4 Mas

quando se tocar uma só, a ti se congregarão

os príncipes, os líderes dos milhares de

Yisra-EL. 5 Quando se tocar retinindo,

partirão os arraiais que estão acampados

da banda do oriente. 6 Mas quando se tocar

retinindo, pela segunda, vez, partirão os

arraiais que estão acampados da banda do

sul; para as partidas dos arraiais se tocará

retinindo. 7 Mas quando se houver de

reunir a congregação, tocar-se-á sem

retinir: 8 Os filhos de Aharôn, kohanim,

tocarão as shofarot; e isto vos será por

regulamento vitalício nas suas gerações. 9

Ora, quando na sua terra sairdes à guerra

contra o inimigo que vos estiver oprimindo,

fareis retinir as shofarot; e perante יהוה seu

Poderoso sereis tidos em memória, e sereis

salvos dos seus inimigos. 10

284

Semelhantemente, no dia da sua alegria,

nas suas festas fixas, e nos princípios dos

seus meses, tocareis as shofarot sobre os

seus holocaustos, e sobre os sacrifícios de

suas ofertas pacíficas; e eles vos serão por

memorial perante seu Poderoso. Eu sou

Poderoso. seu יהוה

פָּ‏ ארָּ‏ ן:‏ )13( וַיִ‏ סְּ‏ עּו בָּ‏ רִ‏ אשֹנָּה | עַ‏ ל

פִ‏ י יהוה בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )14( וַיִ‏ סַ‏ ע

דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה בְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה בָּ‏ רִ‏ אשֹנָּה

לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ נַחְּ‏ שוֹן בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ ינָּדָּ‏ ב:‏ )15( וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי

יִׂשָּ‏ שכָּר | נְּתַ‏ נְּאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּועָּ‏ ר:‏ )16(

וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן | אֱלִ‏ יָאב

בֶ‏ ן חֵ‏ לוֹן:‏ )17( וְּ‏ הּורַ‏ ד הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן |

וְּ‏ נָּסְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי גֵרְּ‏ שוֹן ‏ּובְּ‏ נֵי מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ י

)18( וְּ‏ נָּסַ‏ ע דֶ‏ גֶל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן:‏

מַ‏ חֲנֵה רְּ‏ אּובֵ‏ ן לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ עַ‏ ל

צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ אֱלִ‏ יצּור בֶ‏ ן שְּ‏ דֵ‏ יאּור:‏ )19(

וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן |

שְּ‏ לֻׁמִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן צּורִ‏ י שַ‏ דָּ‏ י:‏ )20( וְּ‏ עַ‏ ל

צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי גָּד | אֶ‏ לְּ‏ יָּסָּ‏ ף בֶ‏ ן

דְּ‏ עּואֵ‏ ל:‏ )21( וְּ‏ נָּסְּ‏ עּו הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ ים

נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ י הַ‏ מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש | וְּ‏ הֵ‏ קִ‏ ימּו אֶ‏ ת

)22( וְּ‏ נָּסַ‏ ע הַ‏ מִ‏ שְּ‏ כָּן עַ‏ ד בָֹאם:‏

דֶ‏ גֶל מַ‏ חֲנֵה בְּ‏ נֵי אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם |

וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ אֱלִ‏ ישָּ‏ מָּ‏ ע בֶ‏ ן עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏

)23( וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה |

גַמְּ‏ לִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן פְּ‏ דָּ‏ ה צּור:‏ )24( וְּ‏ עַ‏ ל

צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן | אֲבִ‏ ידָּ‏ ן בֶ‏ ן

)25( וְּ‏ נָּסַ‏ ע דֶ‏ גֶל גִ‏ דְּ‏ עוֹנִי:‏

מַ‏ חֲנֵה בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן מְּ‏ אַ‏ סֵ‏ ף לְּ‏ כָּל הַ‏ מַ‏ חֲנֹ‏ ת

284

Nm 10:10 - 59 º Mandamento positivo: Fazer soar as Trombetas a cada sacrifício e nos períodos de angústia – ‘…e tocareis as trombetas…’

467

Torah Israelita


[408 A viagem do sinai]

11 Ora, aconteceu, no segundo ano, no

segundo mês, aos vinte do mês, que a

nuvem se alçou de sobre o Mishekan da

congregação. 12 Partiram, os bney-ysraEL

do deserto do Sinay para as suas jornadas;

e a nuvem parou no deserto de Parã. 13

Assim iniciaram a primeira caminhada, à

ordem de יהוה por intermédio de Moshe:

14 partiu primeiramente o estandarte do

acampamento dos filhos de Yehudah

segundo os seus exércitos; sobre o seu

exército estava Nasom, filho de

Aminadabe; 15 sobre o exército da tribo

dos filhos de Issacar, Netanel, filho de Zuar;

16 e sobre o exército da tribo dos filhos de

Zebulom, Eliabe, filho de Helom. 17 Então o

Mishekan foi desarmado, e os filhos de

Gérson e os filhos de Merári partiram,

levando o Mishekan. 18 Depois partiu o

estandarte do acampamento de Rúben


exército estava Elizur, filho de Sedeur; 19

sobre o exército da tribo dos filhos de

Shmeon, Selumiel, filho de Zurisadai; 20 e

sobre o exército da tribo dos filhos de Gade,

Eliasafe, filho de Deuel. 21 Então partiram

os coatitas, levando o lugar sagrado; e os

outros erigiam o Mishekan, enquanto estes

vinham. 22 Depois partiu o estandarte do

acampamento dos filhos de Efraim


exército estava Elisama, filho de Amiúde; 23

לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ אוֹ‏ אֲחִ‏ יעֶ‏ זֶר בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ ישַ‏ דָּ‏ י:‏ )26( וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי

אָּ‏ שֵ‏ ר | פַ‏ גְּ‏ עִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן עָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ ן:‏ )27(

וְּ‏ עַ‏ ל צְּ‏ בָּ‏ א מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י | אֲחִ‏ ירַ‏ ע

בֶ‏ ן עֵ‏ ינָּן:‏ )28( אֵ‏ לֶה מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ י בְּ‏ נֵי

( יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם | וַיִ‏ סָּ‏ עּו:‏

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ חֹ‏ בָּ‏ ב בֶ‏ ן רְּ‏ עּואֵ‏ ל

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִי חֹ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה נֹ‏ סְּ‏ עִ‏ ים אֲנַחְּ‏ נּו

אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר יהוה אֹ‏ ת ‏ֹו

אֶ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם | לְּ‏ כָּה אִ‏ תָּ‏ נּו וְּ‏ הֵ‏ טַ‏ בְּ‏ נּו לְָּך

כִ‏ י יהוה דִ‏ בֶ‏ ר טוֹב עַ‏ ל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)30( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו ‏ֹלא אֵ‏ לְֵך | כִ‏ י אִ‏ ם

אֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ צִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ל מוֹלַדְּ‏ תִ‏ י אֵ‏ לְֵך:‏ )31(

וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאל נָּא תַ‏ עֲזֹב אֹ‏ תָּ‏ נּו | כִ‏ י עַ‏ ל

כֵן יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ חֲנֹ‏ תֵ‏ נּו בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ לָּנּו

לְּ‏ עֵ‏ ינָּיִם:‏ )32( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י תֵ‏ לְֵך עִ‏ מָּ‏ נּו

| וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ טוֹב הַ‏ הּוא אֲשֶ‏ ר יֵיטִ‏ יב

יהוה עִ‏ מָּ‏ נּו וְּ‏ הֵ‏ טַ‏ בְּ‏ נּו לְָּך:‏ )33(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ הַ‏ ר יהוה דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

יָּמִ‏ ים | וַאֲרוֹן בְּ‏ רִ‏ ית יהוה נֹ‏ סֵ‏ ‏ַע

לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת יָּמִ‏ ים לָּתּור

לָּהֶ‏ ם מְּ‏ נּוחָּ‏ ה:‏ )34( וַעֲנַן יהוה

עֲלֵיהֶ‏ ם יוֹמָּ‏ ם | בְּ‏ נָּסְּ‏ עָּ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏

)35( וַיְּהִ‏ י בִ‏ נְּסֹ‏ עַ‏ הָּ‏ ‏ָארֹן

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה | קּומָּ‏ ה יהוה וְּ‏ יָּפֻׁצּו

אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך וְּ‏ יָּנֻׁסּו מְּ‏ ‏ׂשַ‏ נְּאֶ‏ יָך מִ‏ פָּנֶיָך:‏

)29

468

Torah Israelita



Manashé, Gamaliel, filho de Pedazur; 24 e


Biniamim, Abidã, filho de Gideôni. 25 Então

partiu o estandarte do acampamento dos

filhos de Dã, que era a retaguarda de todos

os arraiais, segundo os seus exércitos; sobre

o seu exército estava Aiezer, filho de

Amisadai; 26 sobre o exército da tribo dos

filhos de Aser, Pagiel, filho de Ocrã; 27 e


Naftali, Airá, filho de Enã. 28 Tal era a ordem

de partida dos bney-ysraEL segundo os seus

exércitos, quando partiam.

[409 Chovev]

29 Disse então Moshe a Hobabe, filho de

Reuel, o midianita, sogro de Moshe: Nós

יהוה caminhamos para aquele lugar de que

disse: Vo-lo darei. Vai conosco, e te faremos

bem; porque יהוה falou bem acerca de

Yisra-EL. 30 Respondeu ele: Não irei; antes

irei à minha terra e à minha parentela. 31

Tornou-lhe Moshe: Neste momento, não

nos deixes, uma vez que sabes onde

devamos acampar no deserto; de olhos nos

serviras. 32 Se, vieres conosco, o bem que

ti. 33 nos fizer, também nós faremos a יהוה

Assim partiram do monte de יהוה caminho

de três dias; e a aron do pacto de יהוה ia

adiante deles, para lhes buscar lugar de

descanso. 34 E a nuvem de יהוה ia sobre

)36( ‏ּובְּ‏ נֻׁחֹ‏ ה יֹאמַ‏ ר | שּובָּ‏ ה יהוה

רִ‏ בְּ‏ בוֹת ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏


)1( וַיְּהִ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם כְּ‏ מִ‏ תְּ‏ אֹ‏ נְּנִים רַ‏ ע

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי יהוה | וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה וַיִ‏ חַ‏ ר

אַ‏ פוֹ‏ וַתִ‏ בְּ‏ עַ‏ ר בָּ‏ ם אֵ‏ ש יהוה וַתֹ‏ אכַל

בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )2( וַיִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק הָּ‏ עָּ‏ ם

אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | וַיִ‏ תְּ‏ פַ‏ לֵל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה

וַתִ‏ שְּ‏ קַ‏ ע הָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )3( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא תַ‏ בְּ‏ עֵ‏ רָּ‏ ה | כִ‏ י בָּ‏ עֲרָּ‏ ה

בָּ‏ ם אֵ‏ ש יהוה:‏ )4( וְּ‏ הָּ‏ אסַ‏ פְּ‏ סֻׁף

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ הִ‏ תְּ‏ אַ‏ ‏ּוּו תַ‏ אֲוָּה | וַיָּשֻׁבּו

וַיִ‏ בְּ‏ כּו גַם בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיֹאמְּ‏ רּו מִ‏ י

יַאֲכִ‏ לֵנּו בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )5( זָּכַרְּ‏ נּו אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ גָּה

אֲשֶ‏ ר נֹ‏ אכַל בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם חִ‏ נָּם | אֵ‏ ת

הַ‏ קִ‏ שֻׁאִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ אֲבַ‏ טִ‏ חִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

הֶ‏ חָּ‏ צִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ צָּ‏ לִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שּומִ‏ ים:‏ )6( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה נַפְּ‏ שֵ‏ נּו יְּבֵ‏ שָּ‏ ה

אֵ‏ ין כֹל | בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ ן עֵ‏ ינֵינּו:‏ )7(

וְּ‏ הַ‏ מָּ‏ ן כִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע גַד הּוא | וְּ‏ עֵ‏ ינוֹ‏ כְּ‏ עֵ‏ ין

הַ‏ בְּ‏ דֹלַח:‏ )8( שָּ‏ טּו הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ לָּקְּ‏ טּו

וְּ‏ טָּ‏ חֲנּו בָּ‏ רֵ‏ חַ‏ יִם אוֹ‏ דָּ‏ כּו בַ‏ מְּ‏ דֹכָּה

‏ּובִ‏ שְּ‏ לּו בַ‏ פָּרּור וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו אֹ‏ תוֹ‏ עֻׁגוֹת |

469

Torah Israelita


eles de dia, quando partiam do

acampamento.

[410 A arca parte]

35 Quando, a aron partia, dizia Moshe:

Levanta-te, יהוה e dissipados sejam os teus

inimigos, e fujam diante de ti os que te

odeiam. 36 E, quando ela pousava, dizia:

Volta, ó יהוה para os muitos milhares de

Yisra-EL.


[411 Queixas]

1 Depois o povo tornou-se queixoso,

; יהוה falando o que era mal aos ouvidos de

e quando יהוה o ouviu, acendeu-se a sua

ira; o fogo de יהוה irrompeu entre eles, e

devorou as extremidades do

acampamento. 2 Então o povo clamou a

Moshe, e Moshe orou a יהוה e o fogo se

apagou. 3 Pelo que se chamou aquele lugar

Tabera, uma vez que o fogo de יהוה se

acendera entre eles. 4 Ora, o vulgo que

estava no meio deles veio a ter grande

desejo; pelo que os bney-ysraEL também

tornaram a chorar, e disseram: Quem nos

dará carne a comer? 5 Lembramo-nos dos

peixes que no Mitzraim comíamos sem

nada pagar, e dos pepinos, dos melões, dos

porros, das cebolas e dos alhos. 6 Mas

וְּ‏ הָּ‏ יָּה טַ‏ עְּ‏ מוֹ‏ כְּ‏ טַ‏ עַ‏ ם לְּ‏ שַ‏ ד הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן:‏

)9( ‏ּובְּ‏ רֶ‏ דֶ‏ ת הַ‏ טַ‏ ל עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה לָּיְּלָּה

| יֵרֵ‏ ד הַ‏ מָּ‏ ן עָּ‏ לָּיו:‏ )10( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם בֹכֶה לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ יו

אִ‏ יש לְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ח ‏ָאהֳלוֹ‏ | וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה

מְּ‏ אֹ‏ ד ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ינֵי מֹ‏ שֶ‏ ה רָּ‏ ע:‏ )11(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה לָּמָּ‏ ה הֲרֵ‏ עֹ‏ ‏ָּת

לְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דֶ‏ ‏ָך וְּ‏ לָּמָּ‏ ה ‏ֹלא מָּ‏ צָּ‏ תִ‏ י חֵ‏ ן

בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך | לָּׂשּום אֶ‏ ת מַ‏ שָּ‏ א כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה עָּ‏ לָּי:‏ )12( הֶ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הָּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אֵ‏ ת

כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה אִ‏ ם ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יְּלִ‏ דְּ‏ תִ‏ יהּו |

כִ‏ י תֹ‏ אמַ‏ ר אֵ‏ לַי ‏ׂשָּ‏ אֵ‏ הּו בְּ‏ חֵ‏ יקֶ‏ ‏ָך

כַאֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ א הָּ‏ אֹ‏ מֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ יֹנֵק עַ‏ ל

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תָּ‏ לַאֲבֹתָּ‏ יו:‏

)13( מֵ‏ ‏ַאיִן לִ‏ י בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר לָּתֵ‏ ת לְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה | כִ‏ י יִבְּ‏ כּו עָּ‏ לַי לֵאמֹ‏ ר תְּ‏ נָּה לָּנּו

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וְּ‏ נֹ‏ אכֵלָּה:‏ )14( ‏ֹלא אּוכַל

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י לְּ‏ בַ‏ דִ‏ י לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה | כִ‏ י כָּבֵ‏ ד מִ‏ מֶ‏ נִי:‏ )15( וְּ‏ אִ‏ ם

כָּכָּה אַ‏ תְּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לִ‏ י הָּ‏ רְּ‏ גֵנִי נָּא הָּ‏ רֹג

אִ‏ ם מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך | וְּ‏ ‏ַאל

אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה בְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ תִ‏ י:‏

)16( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה אֶ‏ סְּ‏ פָּ‏ ה

לִ‏ י שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אִ‏ יש מִ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲשֶ‏ ר יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י הֵ‏ ם זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם

וְּ‏ שֹטְּ‏ רָּ‏ יו | וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ יַצְּ‏ בּו שָּ‏ ם עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )17(

470

Torah Israelita


agora a nossa vida se seca; coisa nenhuma

há senão este maná diante dos nossos

olhos. 7 E era o maná como a semente do

coentro, e a sua aparência como a

aparência de bdélio. 8 O povo espalhava-se

e o colhia, e, triturando-o em moinhos ou

pisando-o num gral, em panelas o cozia, e

dele fazia bolos; e o seu sabor era como o

sabor de azeite fresco. 9 E, quando o

orvalho descia de noite sobre o

acampamento, sobre ele descia também o

maná. 10 Então Moshe ouviu chorar o

povo, todas as suas famílias, cada qual à

porta da sua tenda; e a ira de

grandemente se acendeu; e aquilo pareceu

mal aos olhos de Moshe. 11 Então disse

Moshe a יהוה : Por que fizeste mal a teu

servo, e por que não achei benevolência

aos teus olhos, que puseste sobre mim o

peso de todo este povo. 12 Concebi eu

acaso todo este povo? Dei-o eu à luz, para

que me dissesses: Leva-o ao teu colo, como

a ama leva a criança de peito, para a terra

que com juramento prometeste a seus

pais? 13 De onde teria eu carne para dar a

todo este povo? Porquanto choram diante

de mim, dizendo: Dá-nos carne a comer. 14

Eu só não posso: levar a todo este povo,

porque me é pesado demais. 15 Se tu me

tens de tratar assim, mata-me, peço a você,

se tenho achado benevolência aos teus

olhos; e não me deixes ver a minha miséria.

יהוה

[412 A promessa de carne]

וְּ‏ יָּרַ‏ דְּ‏ תִ‏ י וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י עִ‏ מְּ‏ ‏ָך שָּ‏ ם וְּ‏ ‏ָאצַ‏ לְּ‏ תִ‏ י

מִ‏ ן הָּ‏ רּוחַ‏ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לֶיָך וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תִ‏ י

עֲלֵיהֶ‏ ם | וְּ‏ נָּׂשְּ‏ אּו אִ‏ תְּ‏ ‏ָך בְּ‏ מַ‏ שָּ‏ א הָּ‏ עָּ‏ ם

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א אַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ בַ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )18( וְּ‏ אֶ‏ ל

הָּ‏ עָּ‏ ם תֹ‏ אמַ‏ ר הִ‏ תְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שּו לְּ‏ מָּ‏ חָּ‏ ר

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כִ‏ י בְּ‏ כִ‏ יתֶ‏ ם בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי

יהוה לֵאמֹ‏ ר מִ‏ י יַאֲכִ‏ לֵנּו בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כִ‏ י

טוֹב לָּנּו בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ נָּתַ‏ ן יהוה לָּכֶם

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם:‏ )19( ‏ֹלא יוֹם אֶ‏ חָּ‏ ד

תֹ‏ אכְּ‏ לּון וְּ‏ ‏ֹלא יוֹמָּ‏ יִם | וְּ‏ ‏ֹלא חֲמִ‏ שָּ‏ ה

יָּמִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה יָּמִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים יוֹם:‏ )20( עַ‏ ד חֹ‏ דֶ‏ ש יָּמִ‏ ים

עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר יֵצֵ‏ א מֵ‏ אַ‏ פְּ‏ כֶם וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם

לְּ‏ זָּרָּ‏ א | יַעַ‏ ן כִ‏ י מְּ‏ ‏ַאסְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת יהוה

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ כֶם וַתִ‏ בְּ‏ כּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו

לֵאמֹ‏ ר לָּמָּ‏ ה זֶה יָּצָּ‏ אנּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)21( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף

רַ‏ גְּ‏ לִ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ |

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ תֵ‏ ן לָּהֶ‏ ם

וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו חֹ‏ דֶ‏ ש יָּמִ‏ ים:‏ )22( הֲצֹאן

‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר יִשָּ‏ חֵ‏ ט לָּהֶ‏ ם ‏ּומָּ‏ צָּ‏ א לָּהֶ‏ ם | אִ‏ ם

אֶ‏ ת כָּל דְּ‏ גֵי הַ‏ יָּם יֵָאסֵ‏ ף לָּהֶ‏ ם ‏ּומָּ‏ צָּ‏ א

לָּהֶ‏ ם:‏

)23( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה הֲיַד

יהוה תִ‏ קְּ‏ צָּ‏ ר | עַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה הֲיִקְּ‏ רְּ‏ ‏ָך

דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ י אִ‏ ם ‏ֹלא:‏ )24( וַיֵצֵ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה

וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם אֵ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י יהוה

|

471

Torah Israelita


16 Disse então יהוה a Moshe: Ajunta-me

setenta homens dos longevos de Yisra-EL,

que sabes serem os longevos do povo e

seus oficiais; e os trarás perante a tenda da

revelação, para que estejam ali contigo. 17

Então descerei e ali falarei contigo, e tirarei

do ruach que está sobre ti, e o porei sobre

eles; e contigo levarão eles o peso do povo

para que tu não o leves só. 18 E dirás ao

povo: Santificai-vos para amanhã, e

comereis carne; uma vez que chorastes aos

ouvidos de יהוה dizendo: Quem nos dará

carne a comer? Pois bem nos ia no

Mitzraim. Pelo que יהוה vos dará carne, e

comereis. 19 Não comereis um dia, nem

dois dias, nem cinco dias, nem dez dias,

nem vinte dias; 20 mas um mês inteiro, até

vos sair pelas narinas, até que se vos torne

coisa nojenta; uma vez que rejeitastes a

que está no meio de vocês, e chorastes יהוה

diante dele, dizendo: Por que saímos do

Mitzraim? 21 Respondeu Moshe:

Seiscentos mil homens de pé é este povo no

meio do qual estou; contudo tu tens dito:

Dar-lhes-ei carne, e comerão um mês

inteiro. 22 Matar-se-ão para eles rebanhos

e gados, que lhes bastem? Ou ajuntar-seão,

para eles todos os peixes do mar, que

lhes bastem?

[413 A codorniz]

23 Pelo que replicou יהוה a Moshe: Por

? יהוה acaso tem-se encurtado a mão de

Agora mesmo verás se a minha palavra se

וַיֶאֱסֹ‏ ף שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אִ‏ יש מִ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם

וַיַעֲמֵ‏ ד אֹ‏ תָּ‏ ם סְּ‏ בִ‏ יבֹת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏ )25(

וַיֵרֶ‏ ד יהוה בֶ‏ עָּ‏ נָּן וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לָּיו

וַיָּאצֶ‏ ל מִ‏ ן הָּ‏ רּוחַ‏ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לָּיו וַיִ‏ תֵ‏ ן

עַ‏ ל שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אִ‏ יש הַ‏ זְּ‏ קֵ‏ נִים | וַיְּהִ‏ י

כְּ‏ נוֹחַ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם הָּ‏ רּוחַ‏ וַיִ‏ תְּ‏ נַבְּ‏ אּו וְּ‏ ‏ֹלא

יָּסָּ‏ פּו:‏ )26( וַיִ‏ שָּ‏ אֲרּו שְּ‏ נֵי אֲנָּשִ‏ ים

בַ‏ מַ‏ חֲנֶה שֵ‏ ם הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אֶ‏ לְּ‏ דָּ‏ ד וְּ‏ שֵ‏ ם

הַ‏ שֵ‏ נִי מֵ‏ ידָּ‏ ד וַתָּ‏ נַח עֲלֵיהֶ‏ ם הָּ‏ רּוחַ‏

וְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה בַ‏ כְּ‏ תֻׁבִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא יָּצְּ‏ אּו הָּ‏ אֹ‏ הֱלָּה

| וַיִ‏ תְּ‏ נַבְּ‏ אּו בַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )27( וַיָּרָּ‏ ץ

הַ‏ נַעַ‏ ר וַיַגֵד לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמַ‏ ר | אֶ‏ לְּ‏ דָּ‏ ד

‏ּומֵ‏ ידָּ‏ ד מִ‏ תְּ‏ נַבְּ‏ אִ‏ ים בַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )28(

וַיַעַ‏ ן יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון מְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת מֹשֶ‏ ה

מִ‏ בְּ‏ חֻׁרָּ‏ יו וַיֹאמַ‏ ר | אֲדֹנִי מֹ‏ שֶ‏ ה

כְּ‏ לָּאֵ‏ ם:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

הַ‏ מְּ‏ קַ‏ נֵא אַ‏ תָּ‏ ה לִ‏ י | ‏ּומִ‏ י יִתֵ‏ ן כָּל עַ‏ ם

יהוה נְּבִ‏ יאִ‏ ים כִ‏ י יִתֵ‏ ן יהוה אֶ‏ ת

רּוחוֹ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם:‏ )30( וַיֵָאסֵ‏ ף מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | הּוא וְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)31( וְּ‏ רּוחַ‏ נָּסַ‏ ע מֵ‏ אֵ‏ ת יהוה וַיָּגָּז

‏ׂשַ‏ לְּ‏ וִ‏ ים מִ‏ ן הַ‏ יָּם וַיִ‏ טֹש עַ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה

כְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יוֹם כֹה ‏ּוכְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יוֹם כֹה

סְּ‏ בִ‏ יבוֹת הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | ‏ּוכְּ‏ אַ‏ מָּ‏ תַ‏ יִם עַ‏ ל

פְּ‏ נֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )32( וַיָּקָּ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם כָּל

הַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא וְּ‏ כָּל הַ‏ לַיְּלָּה וְּ‏ כֹל יוֹם

הַ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַיַַאסְּ‏ פּו אֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ לָּו

472

Torah Israelita


há de cumprir ou não. 24 Saiu, Moshe, e

relatou ao povo as palavras de יהוה ; e

ajuntou setenta homens no meio dos

longevos do povo e os colocou ao redor da

tenda. 25 Então יהוה desceu: na nuvem, e

lhe falou; e, tirando do ruach que estava

sobre ele, pô-lo sobre aqueles setenta

longevos; e aconteceu que, quando o ruach

repousou sobre eles predisseram o futuro,

mas depois nunca mais o fizeram. 26 Mas

no acampamento ficaram dois homens;

chamava-se um Eldade, e o outro Medade;

e repousou sobre eles: o ruach, uma vez

que estavam entre os inscritos, ainda que

não saíram para irem à tenda; e

profetizavam no acampamento. 27 Correu,

um moço, e tenho dado os levitas a Aharôn

e a Eldade e Medade predisseram o futuro

no acampamento. 28 Então Yehôshua, filho

de Num, servidor de Moshe, um dos seus

jovens escolhidos, respondeu e disse: Meu

adon Moshe, proíbe-lhe. 29 Moshe, porém,

lhe disse: Tens tu ciúmes por mim? ELOHIM

queira que do povo de יהוה todos fossem

navim, que יהוה pusesse o seu ruach sobre

eles! 30 Depois Moshe se recolheu ao

acampamento, ele e os longevos de Yisra-

EL. 31 Soprou, então, um vento da parte de

e, do lado do mar, trouxe codornizes יהוה

que deixou cair junto ao acampamento

quase caminho de um dia de um e de outro

lado, à roda do acampamento, a cerca de

dois cúbitos da terra. 32 Então o povo,

levantando-se, colheu as codornizes por

הַ‏ מַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט ‏ָאסַ‏ ף עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה חֳמָּ‏ רִ‏ ים |

וַיִ‏ שְּ‏ טְּ‏ חּו לָּהֶ‏ ם שָּ‏ טוֹחַ‏ סְּ‏ בִ‏ יבוֹת

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )33( הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר עוֹדֶ‏ נּו בֵ‏ ין

שִ‏ נֵיהֶ‏ ם טֶ‏ רֶ‏ ם יִכָּרֵ‏ ת | וְּ‏ ‏ַאף יהוה

חָּ‏ רָּ‏ ה בָּ‏ עָּ‏ ם וַיְַך יהוה בָּ‏ עָּ‏ ם מַ‏ כָּה

רַ‏ בָּ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )34( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת שֵ‏ ם

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא קִ‏ בְּ‏ רוֹת הַ‏ תַ‏ אֲוָּה | כִ‏ י

שָּ‏ ם קָּ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ מִ‏ תְּ‏ אַ‏ ‏ּוִ‏ ים:‏

)35( מִ‏ קִ‏ בְּ‏ רוֹת הַ‏ תַ‏ אֲוָּה נָּסְּ‏ עּו הָּ‏ עָּ‏ ם

חֲצֵ‏ רוֹת | וַיִ‏ הְּ‏ יּו בַ‏ חֲצֵ‏ רוֹת:‏


)1( וַתְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר מִ‏ רְּ‏ יָּם וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן בְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

עַ‏ ל אֹ‏ דוֹת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ כֻׁשִ‏ ית אֲשֶ‏ ר

לָּקָּ‏ ח | כִ‏ י אִ‏ שָּ‏ ה כֻׁשִ‏ ית לָּקָּ‏ ח:‏ )2(

וַיֹאמְּ‏ רּו הֲרַ‏ ק אַ‏ ‏ְך בְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

הֲֹלא גַם בָּ‏ נּו דִ‏ בֵ‏ ר | וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה:‏

)3( וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יש מֹ‏ שֶ‏ ה ענו ‏]עָּ‏ נָּיו קרי[‏

מְּ‏ אֹ‏ ד | מִ‏ כֹל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי

)4( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

פִ‏ תְּ‏ אֹ‏ ם אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל

מִ‏ רְּ‏ יָּם צְּ‏ אּו שְּ‏ לָּשְּ‏ תְּ‏ כֶם אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | וַיֵצְּ‏ אּו שְּ‏ לָּשְּ‏ תָּ‏ ם:‏ )5( וַיֵרֶ‏ ד

יהוה בְּ‏ עַ‏ מּוד עָּ‏ נָּן וַיַעֲמֹ‏ ד פֶתַ‏ ח

473

Torah Israelita


todo aquele dia e toda aquela noite, e por

todo o dia seguinte; o que colheu menos,

colheu dez hômeres. E as estenderam para

si ao redor do acampamento. 33 Quando a

carne ainda estava entre os seus dentes,

antes que fosse mastigada, acendeu-se a ira

de יהוה contra o povo, e feriu יהוה ao povo

com um flagelo, mui grande. 34 Pelo que se

chamou aquele lugar Quibrote-Hataavá,

uma vez que ali enterraram o povo que

tivera o desejo. 35 De Quibrote-Hataavá

partiu o povo para Hazerote; e demorou-se

em Hazerote.


[414 Miriã e Aharôn se queixam]

1 Ora, falaram Miriã e Aharôn contra

Moshe, por causa da mulher cuxita que

este tomara; uma vez que tinha tomado

uma mulher cuxita. 2 E disseram: Por acaso

falou יהוה somente por Moshe? Não falou

também por nós? E יהוה o ouviu. 3 Ora,

Moshe era homem mui manso, mais do

que todos os homens que havia sobre a

terra.

[415 Punição de Miriã]

4 E logo יהוה disse a Moshe, a Aharôn e a

Miriã: Saí vos três à tenda da revelação. E

saíram eles três. 5 Então יהוה desceu em

הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א ‏ַאהֲרֹן ‏ּומִ‏ רְּ‏ יָּם וַיֵצְּ‏ אּו

שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר שִ‏ מְּ‏ עּו נָּא

דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ י | אִ‏ ם יִהְּ‏ יֶה נְּבִ‏ יאֲכֶם יהוה

בַ‏ מַ‏ רְּ‏ ‏ָאה אֵ‏ לָּיו אֶ‏ תְּ‏ וַדָּ‏ ע בַ‏ חֲלוֹם

אֲדַ‏ בֶ‏ ר בוֹ:‏ )7( ‏ֹלא כֵן עַ‏ בְּ‏ דִ‏ י מֹ‏ שֶ‏ ה |

בְּ‏ כָּל בֵ‏ יתִ‏ י נֶאֱמָּ‏ ן הּוא:‏ )8( פֶ‏ ה אֶ‏ ל

פֶ‏ ה אֲדַ‏ בֶ‏ ר בוֹ‏ ‏ּומַ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא בְּ‏ חִ‏ ידֹת

‏ּותְּ‏ מֻׁנַת יהוה יַבִ‏ יט | ‏ּומַ‏ דּועַ‏ ‏ֹלא

יְּרֵ‏ אתֶ‏ ם לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר בְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דִ‏ י בְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )9(

וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה בָּ‏ ם וַיֵלְַך:‏ )10(

וְּ‏ הֶ‏ עָּ‏ נָּן סָּ‏ ר מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וְּ‏ הִ‏ נֵה מִ‏ רְּ‏ יָּם

מְּ‏ צֹרַ‏ עַ‏ ת כַשָּ‏ לֶג | וַיִ‏ פֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל

מִ‏ רְּ‏ יָּם וְּ‏ הִ‏ נֵה מְּ‏ צֹרָּ‏ עַ‏ ת:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה | בִ‏ י אֲדֹנִי ‏ַאל נָּא

תָּ‏ שֵ‏ ת עָּ‏ לֵינּו חַ‏ טָּ‏ את אֲשֶ‏ ר נוַֹאלְּ‏ נּו

וַאֲשֶ‏ ר חָּ‏ טָּ‏ אנּו:‏ )12( ‏ַאל נָּא תְּ‏ הִ‏ י

כַמֵ‏ ת | אֲשֶ‏ ר בְּ‏ צֵ‏ אתוֹ‏ מֵ‏ רֶ‏ חֶ‏ ם אִ‏ מוֹ‏

וַיֵָאכֵל חֲצִ‏ י בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ:‏ )13( וַיִ‏ צְּ‏ עַ‏ ק

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה לֵאמֹ‏ ר | אֵ‏ ל נָּא רְּ‏ פָּ‏ א

נָּא לָּּה:‏

)14( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה וְּ‏ ‏ָאבִ‏ י ‏ָּה

יָּרֹק יָּרַ‏ ק בְּ‏ פָּ‏ נֶיהָּ‏ הֲֹלא תִ‏ כָּלֵם שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים | תִ‏ סָּ‏ גֵר שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר תֵ‏ ‏ָאסֵ‏ ף:‏ )15( וַתִ‏ סָּ‏ גֵר

מִ‏ רְּ‏ יָּם מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים |

וְּ‏ הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ֹלא נָּסַ‏ ע עַ‏ ד הֵ‏ ‏ָאסֵ‏ ף מִ‏ רְּ‏ יָּם:‏

474

Torah Israelita


uma coluna de nuvem, e se pôs à porta da

tenda; depois chamou a Aharôn e a Miriã, e

os dois acudiram. 6 Então disse: Ouvi agora

as minhas palavras: se entre vocês houver

navi, eu, יהוה a ele me farei conhecer em

visão, em sonhos falarei com ele. 7 Mas não

é assim com o meu servo Moshe, que é fiel

em toda a minha casa; 8 boca a boca falo

com ele, obviamente e não em enigmas;

ele contempla a forma de יהוה . Por que,

não temestes falar contra o meu servo,

contra Moshe? 9 Assim se acendeu a ira de

contra eles; e ele se retirou; 10 também יהוה

a nuvem se retirou de sobre a tenda; e Miriã

se tornara leprosa, branca como a neve; e

olhou Aharôn para Miriã e estava leprosa.

11 Pelo que Aharôn disse a Moshe: Ah, meu

adon! Suplico-te não ponhas sobre nós este

erro, porque procedemos loucamente, e

pecamos. 12 Não seja ela como um morto

que, ao sair do ventre de sua ima, tenha a

sua carne já meio consumida. 13 Clamou,

Moshe a יהוה dizendo: Ó ELOHIM, suplicote

que a cures.

[416 Miriam de quarentena]

14 Respondeu יהוה a Moshe: Se seu abba

lhe tivesse cuspido na cara não seria

envergonhada por sete dias? Esteja

fechada por sete dias fora do

acampamento, e depois se recolherá outra

vez. 15 Assim Miriã esteve fechada fora do

acampamento por sete dias; e o povo não

partiu, enquanto Miriã não se recolheu de

)16( וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר נָּסְּ‏ עּו הָּ‏ עָּ‏ ם מֵ‏ חֲצֵ‏ רוֹת |

וַיַחֲנּו בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר פָּארָּ‏ ן:‏



)2( שְּ‏ לַח לְּ‏ ‏ָך אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ יָּתֻׁרּו אֶ‏ ת

אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אֲבֹתָּ‏ יו תִ‏ שְּ‏ לָּחּו כֹל נָּׂשִ‏ יא

בָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )3( וַיִ‏ שְּ‏ לַח אֹ‏ תָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה

מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר פָּארָּ‏ ן עַ‏ ל פִ‏ י יהוה

אֲנָּשִ‏ ים רָּ‏ אשֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הֵ‏ מָּ‏ ה:‏

)4( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹתָּ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה רְּ‏ אּובֵ‏ ן

שַ‏ מּועַ‏ בֶ‏ ן זַכּור:‏ )5( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה שִ‏ מְּ‏ עוֹן

שָּ‏ פָּ‏ ט בֶ‏ ן חוֹרִ‏ י:‏ )6( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה

כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה:‏ )7( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יִשָּ‏ שכָּר

יִגְּ‏ ‏ָאל בֶ‏ ן יוֹסֵ‏ ף:‏ )8( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם

הוֹשֵ‏ עַ‏ בִ‏ ן נּון:‏ )9( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן

פַ‏ לְּ‏ טִ‏ י בֶ‏ ן רָּ‏ פּוא:‏ )10( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

זְּ‏ בּולֻׁן גַדִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן סוֹדִ‏ י:‏ )11(

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה מְּ‏ נַשֶ‏ ה | גַדִ‏ י בֶ‏ ן

סּוסִ‏ י:‏ )12( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה דָּ‏ ן עַ‏ מִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

גְּ‏ מַ‏ לִ‏ י:‏ )13( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה אָּ‏ שֵ‏ ר סְּ‏ תּור בֶ‏ ן

מִ‏ יכָּאֵ‏ ל:‏ )14( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י נַחְּ‏ בִ‏ י

| כֻׁלָּם

475

Torah Israelita


novo. 16 Mas depois o povo partiu de

Hazerote, e acampou-se no deserto de

Parã.


37ª Porção: Shelach - Envia

Shelach: Envia



Conclusão: Js 2: 1-24

Salmo Shelach: 64

[417 Explorando a terra prometida]

1 Então disse יהוה a Moshe: 2 Envia

homens que espiem a terra de Kanaan, que

eu hei de dar aos bney-ysraEL. De cada tribo

de seus pais enviarás um homem, sendo

cada qual príncipe entre eles. 3 Moshe,

expediu-os do deserto de Parã, segundo a

ordem de יהוה ; eram todos eles homens

principais no meio dos bney-ysraEL. 4 E

estes são os seus nomes: da tribo de Rúben,

Samua, filho de Zacur; 5 da tribo de

Shmeon, Safate, filho de Hori; 6 da tribo de

Yehudah, Kelev, filho de Yefoné; 7 da tribo

de Issacar, Ioal, filho de Yosef; 8 da tribo de

Efraim, Hoshea, filho de Num; 9 da tribo de

Biniamim, Palti, filho de Rafu; 10 da tribo de

Zebulom, Gadiel, filho de Sódi;11 da tribo

de Yosef, pela tribo de Manashé, Gadi, filho

de Susi; 12 da tribo de Dã, Amiel, filho de

בֶ‏ ן וָּפְּ‏ סִ‏ י:‏ )15( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה גָּד גְּ‏ אּואֵ‏ ל

בֶ‏ ן מָּ‏ כִ‏ י:‏ )16( אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר שָּ‏ לַח מֹשֶ‏ ה לָּתּור

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ הוֹשֵ‏ עַ‏

בִ‏ ן נּון יְּהוֹשֻׁעַ‏ : )17( וַיִ‏ שְּ‏ לַח אֹ‏ תָּ‏ ם

מֹ‏ שֶ‏ ה לָּתּור אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וַיֹאמֶ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם עֲלּו זֶה בַ‏ נֶגֶב וַ‏ עֲלִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת

הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )18( ‏ּורְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מַ‏ ה

הִ‏ וא | וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ יֹשֵ‏ ב עָּ‏ לֶיהָּ‏ הֶ‏ חָּ‏ זָּק

הּוא הֲרָּ‏ פֶ‏ ה הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט הּוא אִ‏ ם רָּ‏ ב:‏

)19( ‏ּומָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הּוא יֹשֵ‏ ב

בָּ‏ ‏ּה הֲטוֹבָּ‏ ה הִ‏ וא אִ‏ ם רָּ‏ עָּ‏ ה | ‏ּומָּ‏ ה

הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר הּוא יוֹשֵ‏ ב בָּ‏ הֵ‏ נָּה

הַ‏ בְּ‏ מַ‏ חֲנִים אִ‏ ם בְּ‏ מִ‏ בְּ‏ צָּ‏ רִ‏ ים:‏ )20(

‏ּומָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ שְּ‏ מֵ‏ נָּה הִ‏ וא אִ‏ ם רָּ‏ זָּה

הֲיֵש בָּ‏ ‏ּה עֵ‏ ץ אִ‏ ם ‏ַאיִן וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ חַ‏ זַקְּ‏ תֶ‏ ם

‏ּולְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם מִ‏ פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ הַ‏ יָּמִ‏ ים

יְּמֵ‏ י בִ‏ כּורֵ‏ י עֲנָּבִ‏ ים:‏ )21( וַיַעֲלּו

וַיָּתֻׁרּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן עַ‏ ד

רְּ‏ חֹ‏ ב לְּ‏ בֹא חֲמָּ‏ ת:‏ )22( וַיַעֲלּו בַ‏ נֶגֶב

וַיָּבֹא עַ‏ ד חֶ‏ בְּ‏ רוֹן וְּ‏ שָּ‏ ם אֲחִ‏ ימַ‏ ן שֵ‏ שַ‏ י

וְּ‏ תַ‏ לְּ‏ מַ‏ י יְּלִ‏ ידֵ‏ י הָּ‏ עֲנָּק | וְּ‏ חֶ‏ בְּ‏ רוֹן שֶ‏ בַ‏ ע

שָּ‏ נִים נִבְּ‏ נְּתָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי צֹעַ‏ ן מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)23( וַיָּבֹאּו עַ‏ ד נַחַ‏ ל אֶ‏ שְּ‏ כֹל וַיִ‏ כְּ‏ רְּ‏ תּו

מִ‏ שָּ‏ ם זְּ‏ מוֹרָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ שְּ‏ כוֹל עֲנָּבִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד

וַיִ‏ שָּ‏ אֻׁהּו בַ‏ מוֹט בִ‏ שְּ‏ נָּיִם | ‏ּומִ‏ ן

הָּ‏ רִ‏ מֹנִים ‏ּומִ‏ ן הַ‏ תְּ‏ אֵ‏ נִים:‏ )24(

476

Torah Israelita


Gemali; 13 da tribo de Aser, Setur, filho de

Micael; 14 da tribo de Naftali, Nabi, filho de

Vofsi; 15 da tribo de Gade, Geuel, filho de

Maqui. 16 Estes são os nomes dos homens

que Moshe expediu a espiar a terra. Ora, a

Oshea, filho de Num, Moshe chamou

Yehôshua. 17 Enviou-os, Moshe a espiar: a

terra de Kanaan, e disse a eles: Subi por aqui

para o Negebe, e penetrai nas montanhas;

18 e vede a terra, que tal é; e o povo que

nela mora, se é forte ou fraco, se pouco ou

muito; 19 que tal é a terra em que mora, se

boa ou má; que tais são as cidades em que

mora, se arraiais ou fortalezas; 20 e que tal

é a terra, se gorda ou magra; se nela há

árvores, ou não; e esforçai-vos, e tomai do

fruto da terra. Ora, a estação era da

primícias das uvas. 21 Assim subiram, e

espiaram a terra desde o deserto de Zim,

até Reobe, à entrada de Hamate. 22 E

subindo para o Negebe, vieram até

Hebrom, onde estavam Aimã, Sesai e

Talmai, filhos de Anaque. (Ora, Hebrom foi

edificada sete anos antes de Zoã no

Mitzraim. )23 Depois vieram até o vale de

Escol, e dali cortaram um ramo de vide com

um só cacho, o qual dois homens

trouxeram sobre uma verga; trouxeram

também romãs e figos. 24 Chamou-se

aquele lugar o vale de Escol, por causa do

cacho que dali cortaram os bney-ysraEL. 25

Ao fim de quarenta dias voltaram de espiar

a terra. 26 E, chegando, apresentaram-se a

Moshe e a Aharôn, e a toda a congregação

לַמָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא קָּ‏ רָּ‏ א נַחַ‏ ל אֶ‏ שְּ‏ כוֹל |

עַ‏ ל אֹ‏ דוֹת הָּ‏ אֶ‏ שְּ‏ כוֹל אֲשֶ‏ ר כָּרְּ‏ תּו

מִ‏ שָּ‏ ם בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )25( וַיָּשֻׁבּו

מִ‏ תּור הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | מִ‏ קֵ‏ ץ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם:‏

)26( וַיֵלְּ‏ כּו וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל

מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר פָּ‏ ארָּ‏ ן קָּ‏ דֵ‏ שָּ‏ ה | וַיָּשִ‏ יבּו אוֹתָּ‏ ם

דָּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה וַיַרְּ‏ אּום אֶ‏ ת

פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )27( וַיְּסַ‏ פְּ‏ רּו לוֹ‏

וַיֹאמְּ‏ רּו בָּ‏ אנּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

שְּ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ נּו | וְּ‏ גַם זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בַ‏ ש

הִ‏ וא וְּ‏ זֶה פִ‏ רְּ‏ יָּּה:‏ )28( אֶ‏ פֶ‏ ס כִ‏ י עַ‏ ז

הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ יֹשֵ‏ ב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

בְּ‏ צֻׁרוֹת גְּ‏ דֹֹלת מְּ‏ אֹ‏ ד וְּ‏ גַם יְּלִ‏ דֵ‏ י הָּ‏ עֲנָּק

רָּ‏ אִ‏ ינּו שָּ‏ ם:‏ )29( עֲמָּ‏ לֵק יוֹשֵ‏ ב

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ נֶגֶב | וְּ‏ הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י

וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י יוֹשֵ‏ ב בָּ‏ הָּ‏ ר וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי יֹשֵ‏ ב

עַ‏ ל הַ‏ יָּם וְּ‏ עַ‏ ל יַד הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן:‏ )30( וַיַהַ‏ ס

כָּלֵב אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה | וַיֹאמֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ֹלה נַעֲלֶה וְּ‏ יָּרַ‏ שְּ‏ נּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה כִ‏ י יָּכוֹל

נּוכַל לָּּה:‏ )31( וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ לּו עִ‏ מוֹ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו ‏ֹלא נּוכַל לַעֲלוֹת

אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם | כִ‏ י חָּ‏ זָּק הּוא מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )32(

וַיוֹצִ‏ יאּו דִ‏ בַ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תָּ‏ רּו

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר |

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו בָּ‏ ‏ּה לָּתּור אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

אֶ‏ רֶ‏ ץ אֹ‏ כֶלֶת יוֹשְּ‏ בֶ‏ יהָּ‏ הִ‏ וא וְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

477

Torah Israelita


dos bney-ysraEL, no deserto de Parã, em

Cades; e deram-lhes notícias, a eles e a toda

a congregação, e mostraram-lhes o fruto da

terra. 27 E, dando conta a Moshe, disseram:

Fomos à terra a que nos enviaste. Ela, em

emet, mana leite e mel; e este é o seu fruto.

28 Contudo o povo que mora nessa terra é

poderoso, e as cidades são fortificadas e

mui grandes. Vimos também ali os filhos de

Anaque. 29 Os amalequitas habitam na

terra do Negebe; os heteus, os Yvusiy e os

amorreus habitam nas montanhas; e os

cananeus habitam junto do mar, e ao longo

do rio Yordan. 30 Então Kelev, fazendo calar

o povo perante Moshe, disse: Subamos

animosamente, e apoderemo-nos dela;

porque bem poderemos prevalecer contra

ela. 31 Disseram, porém, os homens que

subiram com ele: Não poderemos subir

contra aquele povo, porque é mais forte do

que nós. 32 Assim, perante os bney-ysraEL

infamaram a terra que haviam espiado,

dizendo: A terra, pela qual passamos para

espiá-la, é terra que devora os seus

moradores; e todo o povo que vimos nela

são homens de grande estatura. 33

Também vimos ali os 285 nefilins, isto é, os

filhos de Anaque, que são descendentes

dos nefilins; éramos aos nossos olhos como

gafanhotos; e assim também éramos aos

seus olhos.

אֲשֶ‏ ר רָּ‏ אִ‏ ינּו בְּ‏ תוֹכָּּה ‏ַאנְּשֵ‏ י מִ‏ דוֹת:‏

)33( וְּ‏ שָּ‏ ם רָּ‏ אִ‏ ינּו אֶ‏ ת הַ‏ נְּפִ‏ ילִ‏ ים בְּ‏ נֵי

עֲנָּק מִ‏ ן הַ‏ נְּפִ‏ לִ‏ ים | וַנְּהִ‏ י בְּ‏ עֵ‏ ינֵינּו

כַחֲגָּבִ‏ ים וְּ‏ כֵן הָּ‏ יִינּו בְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם:‏


)1( וַתִ‏ שָּ‏ א כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה וַיִ‏ תְּ‏ נּו אֶ‏ ת

קוֹלָּם | וַיִ‏ בְּ‏ כּו הָּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ לַיְּלָּה הַ‏ הּוא:‏

)2( וַיִ‏ ‏ֹּלנּו עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן כֹל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיֹאמְּ‏ רּו אֲלֵהֶ‏ ם כָּל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לּו מַ‏ תְּ‏ נּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אוֹ‏

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה לּו מָּ‏ תְּ‏ נּו:‏ )3( וְּ‏ לָּמָּ‏ ה

יהוה מֵ‏ בִ‏ יא אֹ‏ תָּ‏ נּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת

לִ‏ נְּפֹ‏ ל בַ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב נָּשֵ‏ ינּו וְּ‏ טַ‏ פֵנּו יִהְּ‏ יּו לָּבַ‏ ז

| הֲלוֹא טוֹב לָּנּו שּוב מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏

)4( וַיֹאמְּ‏ רּו אִ‏ יש אֶ‏ ל ‏ָאחִ‏ יו | נִתְּ‏ נָּה

רֹאש וְּ‏ נָּשּובָּ‏ ה מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )5( וַיִ‏ פֹ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן עַ‏ ל פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | לִ‏ פְּ‏ נֵי כָּל

קְּ‏ הַ‏ ל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )6(

וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון וְּ‏ כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה מִ‏ ן

הַ‏ תָּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | קָּ‏ רְּ‏ עּו בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם:‏

)7( וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו

285

Nm 13: 33 – “nefilins”: Gn 6: 4, havia após o dilúvio homens gigantes na terra.

478

Torah Israelita



1 Então toda a congregação levantou a voz

e gritou; e o povo chorou naquela noite. 2 E

todos os bney-ysraEL murmuraram contra

Moshe e Aharôn; e toda a congregação lhes

disse: Antes tivéssemos morrido na terra do

Mitzraim, ou tivéssemos morrido neste

deserto! 3 Por que יהוה nos traz a esta terra

para cairmos à espada? Nossas mulheres e

nossos pequeninos serão por presa. Não

nos seria melhor voltarmos para o

Mitzraim? 4 E diziam entre eles:

Constituamos um por chefe o voltemos

para o Mitzraim. 5 Então Moshe e Aharôn

caíram com os rostos por terra perante

toda a assembleia da congregação dos

bney-ysraEL. 6 E Yehôshua, filho de Num, e

Kelev, filho de Yefoné, que eram dos que

espiaram a terra, rasgaram as suas vestes; 7

e falaram a toda a congregação dos bneyysraEL,

dizendo: A terra, pela qual

passamos para a espiar, é terra muitíssimo

boa. 8 Se יהוה se agradar de nós, então nos

introduzirá nesta terra e no-la dará; terra

que mana leite e mel. 9 Tão somente não

sejais rebeldes contra יהוה e não temais o

povo desta terra, uma vez que são eles

nosso pão. Retirou-se deles a sua defesa, e

está conosco; não os temais. 10 Mas יהוה

toda a congregação disse que fossem

יהוה apedrejados. Nisso a kevod de

בָּ‏ ‏ּה לָּתּור אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה טוֹבָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מְּ‏ אֹ‏ ד

מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )8( אִ‏ ם חָּ‏ פֵ‏ ץ בָּ‏ נּו יהוה

וְּ‏ הֵ‏ בִ‏ יא אֹ‏ תָּ‏ נּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת

‏ּונְּתָּ‏ נָּּה לָּנּו | אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הִ‏ וא זָּבַ‏ ת

חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏ )9( אַ‏ ‏ְך בַ‏ יהוָּה ‏ַאל

תִ‏ מְּ‏ רֹדּו וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם ‏ַאל תִ‏ ירְּ‏ אּו אֶ‏ ת עַ‏ ם

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ כִ‏ י לַחְּ‏ מֵ‏ נּו הֵ‏ ם | סָּ‏ ר צִ‏ לָּם

מֵ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם וַיהוָּה אִ‏ תָּ‏ נּו ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ אֻׁם:‏

)10( וַיֹאמְּ‏ רּו כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לִ‏ רְּ‏ גוֹם

אֹ‏ תָּ‏ ם בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים | ‏ּוכְּ‏ בוֹד יהוה נִרְּ‏ ‏ָאה

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)11( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה עַ‏ ד

‏ָאנָּה יְּנַאֲצֻׁנִי הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה | וְּ‏ עַ‏ ד ‏ָאנָּה

‏ֹלא יַאֲמִ‏ ינּו בִ‏ י בְּ‏ כֹ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ תוֹת אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )12( אַ‏ כֶנּו בַ‏ דֶ‏ בֶ‏ ר

וְּ‏ אוֹרִ‏ שֶ‏ נּו | וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ גוֹי גָּדוֹל

וְּ‏ עָּ‏ צּום מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )13( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ל יהוה | וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כִ‏ י

הֶ‏ עֱלִ‏ יתָּ‏ בְּ‏ כֹ‏ חֲָך אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ:‏ )14( וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל יוֹשֵ‏ ב

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת שָּ‏ מְּ‏ עּו כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה יהוה

בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה | אֲשֶ‏ ר עַ‏ יִן בְּ‏ עַ‏ יִן

נִרְּ‏ ‏ָאה אַ‏ תָּ‏ ה יהוה וַעֲנָּנְָּך עֹ‏ מֵ‏ ד

עֲלֵהֶ‏ ם ‏ּובְּ‏ עַ‏ מֻׁד עָּ‏ נָּן אַ‏ תָּ‏ ה הֹלְֵך

לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם יוֹמָּ‏ ם ‏ּובְּ‏ עַ‏ מּוד אֵ‏ ש לָּיְּלָּה:‏

)15( וְּ‏ הֵ‏ מַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה כְּ‏ אִ‏ יש

אֶ‏ חָּ‏ ד | וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר שָּ‏ מְּ‏ עּו

479

Torah Israelita


apareceu na tenda da revelação a todos os

bney-ysraEL.

[418 Ameaça de destruição]

11 Disse então יהוה a Moshe: Até quando

me desprezará este povo e até quando não

crerá em mim, apesar de todos os sinais

que tenho feito no meio dele? 12 Com

epidemia o ferirei, e o rejeitarei; e farei de ti

uma nação maior e mais forte do que ele.

13 Respondeu Moshe a יהוה : Assim os

egípcios o ouvirão, eles, do meio dos quais,

com a tua força, fizeste subir este povo, 14

e o dirão aos moradores desta terra. Eles

ouviram que tu, ó יהוה estás no meio deste

povo; tu, ó יהוה és visto face a face, e a tua

nuvem permanece sobre eles, e tu vais

adiante deles numa coluna de nuvem de

dia, e numa coluna de fogo de noite. 15 E se

matares este povo como a um só homem,

então as nações que têm ouvido da tua

fama, dirão: 16 Porquanto יהוה não podia

introduzir este povo na terra que com

juramento lhe prometera, por isso os

matou no deserto. 17 Agora, suplico-te que

o poder do יהוה se engrandeça, segundo

tens יהוה dito: 18 é tardio em irar-se, e

grande em clemência; perdoa o delito e a

transgressão; ao culpado não tem por

inocente, mas visita o delito dos pais nos

filhos até a terceira e a quarta geração. 19

Peço a você, perdoa o delito deste povo,

segundo a tua grande clemência, como o

tens perdoado desde o Mitzraim até, aqui.

אֶ‏ ת שִ‏ מְּ‏ עֲָך לֵאמֹ‏ ר:‏ )16( מִ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

יְּכֹ‏ לֶת יהוה לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לָּהֶ‏ ם |

וַיִ‏ שְּ‏ חָּ‏ טֵ‏ ם בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )17( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה

יִגְּ‏ דַ‏ ל נָּא כֹחַ‏ יהוה | כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ ‏ָּת

לֵאמֹ‏ ר:‏ )18( יהוה אֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אַ‏ פַיִם וְּ‏ רַ‏ ב

חֶ‏ סֶ‏ ד נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א עָּ‏ וֹן וָּפָּ‏ שַ‏ ע | וְּ‏ נַקֵ‏ ה ‏ֹלא

יְּנַקֶ‏ ה פֹ‏ קֵ‏ ד עֲוֹן ‏ָאבוֹת עַ‏ ל בָּ‏ נִים עַ‏ ל

שִ‏ לֵשִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל רִ‏ בֵ‏ עִ‏ ים:‏ )19( סְּ‏ לַח

נָּא לַעֲוֹן הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה כְּ‏ גֹ‏ דֶ‏ ל חַ‏ סְּ‏ דֶ‏ ‏ָך |

וְּ‏ כַאֲשֶ‏ ר נָּׂשָּ‏ אתָּ‏ ה לָּעָּ‏ ם הַ‏ זֶה

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ עַ‏ ד הֵ‏ נָּה:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר

יהוה סָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י כִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רֶ‏ ‏ָך:‏ )21( וְּ‏ אּולָּם

חַ‏ י ‏ָאנִי | וְּ‏ יִמָּ‏ לֵא כְּ‏ בוֹד יהוה אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )22( כִ‏ י כָּל הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

הָּ‏ רֹאִ‏ ים אֶ‏ ת כְּ‏ בֹדִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ תֹ‏ תַ‏ י אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּובַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וַיְּנַסּו

אֹ‏ תִ‏ י זֶה עֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ר פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מְּ‏ עּו

בְּ‏ קוֹלִ‏ י:‏ )23( אִ‏ ם יִרְּ‏ אּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לַאֲבֹתָּ‏ ם | וְּ‏ כָּל

מְּ‏ נַאֲצַ‏ י ‏ֹלא יִרְּ‏ אּוהָּ‏ : )24( וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דִ‏ י

כָּלֵב עֵ‏ קֶ‏ ב הָּ‏ יְּתָּ‏ ה רּוחַ‏ ‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת עִ‏ מוֹ‏

וַיְּמַ‏ לֵא ‏ַאחֲרָּ‏ י | וַהֲבִ‏ יאֹ‏ תִ‏ יו אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ זַרְּ‏ ע ‏ֹו

יוֹרִ‏ שֶ‏ נָּה:‏ )25( וְּ‏ הָּ‏ עֲמָּ‏ לֵקִ‏ י וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

יוֹשֵ‏ ב בָּ‏ עֵ‏ מֶ‏ ק | מָּ‏ חָּ‏ ר פְּ‏ נּו ‏ּוסְּ‏ עּו לָּכֶם

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יַם סּוף:‏

480

Torah Israelita


20 Disse יהוה : Conforme a tua palavra lhe

perdoei; 21 tão certo, porém, como eu vivo,

e como a kevod de יהוה encherá toda a

terra, 22 nenhum de todos os homens que

viram a minha kevod e os sinais que fiz no

Mitzraim e no deserto, e contudo me

tentaram estas dez vezes, não obedecendo

à minha voz, 23 nenhum deles verá a terra

que com juramento prometi o seus pais;

nenhum daqueles que me desprezaram a

verá. 24 Mas o meu servo Kelev, porque

nele houve outro ruach, e porque

perseverou em seguir-me, ele eu trarei à

terra em que entrou, e a sua posteridade a

possuirá. 25 Ora, os amalequitas e os

cananeus habitam no vale; tornai-vos

amanhã, e caminhai para o deserto em

direção ao mar de junco.

[419 O decreto dos 40 anos errantes]

26 Depois disse יהוה a Moshe e Aharôn: 27

Até quando sofrerei esta má congregação,

que murmura contra mim? Tenho ouvido

as murmurações dos bney-ysraEL, que eles

fazem contra mim. 28 Dize-lhes: Pela minha

vida, diz יהוה certamente conforme o que

vos ouvi falar, assim vos hei de fazer: 29

neste deserto cairão os seus corpos;

nenhum de todos vocês que fostes

contados, segundo toda a sua conta, de

vinte anos para cima, que contra mim

murmurastes, 30 certamente nenhum de

vocês entrará na terra a respeito da qual

jurei que vos faria habitar nela, salvo Kelev,


‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )27( עַ‏ ד מָּ‏ תַ‏ י לָּעֵ‏ דָּ‏ ה

הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר הֵ‏ מָּ‏ ה מַ‏ לִ‏ ינִים

עָּ‏ לָּי | אֶ‏ ת תְּ‏ לֻׁנוֹת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר

הֵ‏ מָּ‏ ה מַ‏ לִ‏ ינִים עָּ‏ לַי שָּ‏ מָּ‏ עְּ‏ תִ‏ י:‏ )28(

אֱמֹ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם חַ‏ י ‏ָאנִי נְּאֻׁם יהוה אִ‏ ם

‏ֹלא כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נָּי | כֵן

אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה לָּכֶם:‏ )29( בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה

יִפְּ‏ לּו פִ‏ גְּ‏ רֵ‏ יכֶם וְּ‏ כָּל פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יכֶם לְּ‏ כָּל

מִ‏ סְּ‏ פַרְּ‏ כֶם מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה

וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה | אֲשֶ‏ ר הֲלִ‏ ינֹ‏ תֶ‏ ם עָּ‏ לָּי:‏ )30(

אִ‏ ם אַ‏ תֶ‏ ם תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נָּׂשָּ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ת יָּדִ‏ י לְּ‏ שַ‏ כֵן אֶ‏ תְּ‏ כֶם בָּ‏ ‏ּה |

כִי אִ‏ ם כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן

נּון:‏ )31( וְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם אֲשֶ‏ ר אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

לָּבַ‏ ז יִהְּ‏ יֶה | וְּ‏ הֵ‏ בֵ‏ יאתִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ יָּדְּ‏ עּו

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר מְּ‏ ‏ַאסְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה:‏ )32(

‏ּופִ‏ גְּ‏ רֵ‏ יכֶם אַ‏ תֶ‏ ם | יִפְּ‏ לּו בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ זֶה:‏ )33( ‏ּובְּ‏ נֵיכֶם יִהְּ‏ יּו רֹעִ‏ ים

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה וְּ‏ נָּׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת

זְּ‏ נּותֵ‏ יכֶם | עַ‏ ד תֹ‏ ם פִ‏ גְּ‏ רֵ‏ יכֶם

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏ )34( בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר הַ‏ יָּמִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר תַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

יוֹם יוֹם לַשָּ‏ נָּה יוֹם לַשָּ‏ נָּה תִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו

אֶ‏ ת עֲוֹנֹ‏ תֵ‏ יכֶם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה |

וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת תְּ‏ נּוָאתִ‏ י:‏ )35( אֲנִי

יהוה דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י אִ‏ ם ‏ֹלא זֹאת אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

481

Torah Israelita


filho de Yefoné, e Yehôshua, filho de Num.

31 Mas aos seus pequeninos, dos quais

dissestes que seriam por presa, a estes

introduzirei na terra, e eles conhecerão a

terra que vocês rejeitastes. 32 Quanto a

vocês, porém, os seus corpos cairão neste

deserto; 33 e seus filhos serão

apascentadores no deserto quarenta anos,

e levarão sobre si as suas infidelidades, até

que os seus corpos se consumam neste

deserto. 34 Segundo o número dos dias em

que espiastes a terra, a saber, quarenta

dias, levareis sobre vocês as suas

transgressões por quarenta anos, um ano

por um dia, e conhecereis a minha

oposição. 35 Eu, יהוה tenho falado;

certamente assim o farei a toda esta má

congregação, aos que se sublevaram contra

mim; neste deserto se consumirão, e aqui

morrerão. 36 Ora, quanto aos homens que

Moshe mandara a espiar a terra e que,

voltando, fizeram murmurar toda a

congregação contra ele, infamando a terra,

37 aqueles mesmos homens que

infamaram a terra morreram de praga

perante 38 . יהוה Mas Yehôshua, filho de

Num, e Kelev, filho de Yefoné, que eram

dos homens que foram espiar a terra,

ficaram com vida. 39 Então Moshe falou

estas palavras a todos os bney-ysraEL, pelo

que o povo se entristeceu muito. 40 Eles,

levantando-se de manhã cedo, subiram ao

cume do monte, e disseram: Veja-nos aqui;

subiremos ao lugar que יהוה tem dito; uma

לְּ‏ כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה הַ‏ זֹאת הַ‏ נוֹעָּ‏ דִ‏ ים

עָּ‏ לָּי | בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה יִתַ‏ מּו וְּ‏ שָּ‏ ם

יָּמֻׁתּו:‏ )36( וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר שָּ‏ לַח

מֹ‏ שֶ‏ ה לָּתּור אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וַיָּשֻׁבּו

וילונו ‏]וַיַלִ‏ ינּו קרי[‏ עָּ‏ לָּיו אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ הוֹצִ‏ יא דִ‏ בָּ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)37( וַיָּמֻׁתּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים מוֹצִ‏ אֵ‏ י דִ‏ בַ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ רָּ‏ עָּ‏ ה | בַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)38( וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון וְּ‏ כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה

| חָּ‏ יּו מִ‏ ן הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם הַ‏ הֹלְּ‏ כִ‏ ים

לָּתּור אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )39( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֶ‏ ל כָּל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיִ‏ תְּ‏ אַ‏ בְּ‏ לּו הָּ‏ עָּ‏ ם מְּ‏ אֹ‏ ד:‏

)40( וַיַשְּ‏ כִ‏ מּו בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיַעֲלּו אֶ‏ ל

רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | הִ‏ נֶנּו וְּ‏ עָּ‏ לִ‏ ינּו אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר יהוה כִ‏ י

חָּ‏ טָּ‏ אנּו:‏ )41( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה לָּמָּ‏ ה

זֶה אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת פִ‏ י יהוה

וְּ‏ הִ‏ וא ‏ֹלא תִ‏ צְּ‏ לָּח:‏ )42( ‏ַאל תַ‏ עֲלּו

כִ‏ י אֵ‏ ין יהוה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ כֶם | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ נָּגְּ‏ פּו

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏ )43( כִ‏ י הָּ‏ עֲמָּ‏ לֵקִ‏ י

וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי שָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם ‏ּונְּפַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם

בֶ‏ חָּ‏ רֶ‏ ב | כִ‏ י עַ‏ ל כֵן שַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם מֵ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י

|

יהוה וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה יהוה עִ‏ מָּ‏ כֶם:‏ )44(

וַיַעְּ‏ פִ‏ לּו לַעֲלוֹת אֶ‏ ל רֹאש הָּ‏ הָּ‏ ר |

וַאֲרוֹן בְּ‏ רִ‏ ית יהוה ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה ‏ֹלא מָּ‏ שּו

מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )45( וַיֵרֶ‏ ד

482

Torah Israelita


vez que havemos errado. 41 Respondeu

Moshe: Neste momento, por que

transgredis o mandado de יהוה visto que

יהוה subais, isso não prosperará? 42 Não

não está no meio de vocês; para que não

sejais feridos diante dos seus inimigos. 43

Porque os amalequitas e os cananeus estão

ali diante da sua face, e caireis à espada;

uma vez que vos desviastes de Soberano,

não estará convosco. 44 Contudo,

temerariamente subiram eles ao cume do

monte; mas a aron do pacto de יהוה e

Moshe, não se apartaram do arrraial. 45

Então desceram os amalequitas e os

cananeus, que habitavam na montanha, e

os feriram, derrotando-os até Horma.

יהוה


[420 Oblações para sacrifícios]

1 Depois disse יהוה a Moshe: 2 Fala aos

bney-ysraEL e díze-lhes: Quando adentrar

na terra da sua habitação, que eu vos hei de

dar, 3 e a יהוה fizerdes, do gado eu do

rebanho, oferenda queimada, sacrifício ou

sacrifício, para cumprir um voto, ou como

oferenda voluntária, para fazer nas seus

festas fixas um aroma agradável a 4

Então aquele que fizer a sua oferenda, fará

a יהוה uma oferenda de cereais de um

décimo de efa de flor de farinha, misturada

הָּ‏ עֲמָּ‏ לֵקִ‏ י וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי הַ‏ יֹשֵ‏ ב בָּ‏ הָּ‏ ר

הַ‏ הּוא | וַיַכּום וַיַכְּ‏ תּום עַ‏ ד

הַ‏ חָּ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה:‏

יהוה



בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם | כִ‏ י תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם:‏

)3( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה עֹ‏ לָּה אוֹ‏

זֶבַ‏ ח לְּ‏ פַ‏ לֵא נֶדֶ‏ ר אוֹ‏ בִ‏ נְּדָּ‏ בָּ‏ ה אוֹ‏

בְּ‏ מֹ‏ עֲדֵ‏ יכֶם | לַעֲׂשוֹת רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ ‏ַח

לַיהוָּה מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר אוֹ‏ מִ‏ ן הַ‏ צֹאן:‏ )4(

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב הַ‏ מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נוֹ‏ לַיהוָּה |

מִ‏ נְּחָּ‏ ה סֹלֶת עִ‏ שָּ‏ רוֹן בָּ‏ לּול בִ‏ רְּ‏ בִ‏ עִ‏ ית

הַ‏ הִ‏ ין שָּ‏ מֶ‏ ן:‏ )5( וְּ‏ יַיִן לַנֶסֶ‏ ‏ְך רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ית

הַ‏ הִ‏ ין תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה עַ‏ ל הָּ‏ עֹ‏ לָּה אוֹ‏ לַזָּבַ‏ ח |

לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )6( אוֹ‏ לַָּאיִל

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה מִ‏ נְּחָּ‏ ה סֹ‏ לֶת שְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים |

בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן שְּ‏ לִ‏ שִ‏ ית הַ‏ הִ‏ ין:‏ )7(

וְּ‏ יַיִן לַנֶסֶ‏ ‏ְך שְּ‏ לִ‏ שִ‏ ית הַ‏ הִ‏ ין | תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏ )8( וְּ‏ כִ‏ י תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

)2( דַ‏

בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר עֹ‏ לָּה אוֹ‏ זָּבַ‏ ח | לְּ‏ פַ‏ לֵא נֶדֶ‏ ר

אוֹ‏ שְּ‏ לָּמִ‏ ים לַיהוָּה:‏ )9( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב

483

Torah Israelita


com a quarta parte de um him de azeite; 5

e de vinho para a oferenda de libação

prepararás a quarta parte de um him para

o sacrifício, ou para o sacrifício, para cada

cordeiro; 6 e para cada carneiro prepararás

como oferenda de cereais, dois décimos de

efa de flor de farinha, misturada com a

terça parte de um him de azeite; 7 e de

vinho para a oferenda de libação oferecerás

a terça parte de um him em aroma

agradável a 8 . Também, quando

preparares novilho para sacrifício ou

sacrifício, para cumprir um voto, ou um

sacrifício de ofertas pacíficas a 9 com

o novilho oferecerás uma oferenda de

cereais de três décimos de efa, de flor de

farinha, misturada com a metade de um

him de azeite; 10 e de vinho para a

oferenda de libação oferecerás a metade

de um him como oferenda queimada em

יהוה

יהוה

יהוה

aroma agradável a 11 . Assim se fará

com cada novilho, ou carneiro, ou com cada

um dos cordeiros ou dos cabritos. 12

Segundo o número que oferecerdes, assim

fareis com cada um deles. 13 Todo natural

assim fará estas coisas, ao oferecer

oferenda queimada em aroma agradável a

. Também se peregrinar convosco 14 יהוה

algum estrangeiro, ou quem quer que

estiver entre vos nas suas gerações, e ele

oferecer uma oferenda queimada de

aroma agradável a יהוה como vocês

fizerdes, assim fará ele. 15 Quanto à

assembleia, terá um mesmo regulamento

עַ‏ ל בֶ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר מִ‏ נְּחָּ‏ ה סֹלֶת שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים | בָּ‏ לּול בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן חֲצִ‏ י הַ‏ הִ‏ ין:‏

)10( וְּ‏ יַיִן תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב לַנֶסֶ‏ ‏ְך חֲצִ‏ י הַ‏ הִ‏ ין |

אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏ )11( כָּכָּה

יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לַשוֹר הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד אוֹ‏ לַָּאיִל

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | אוֹ‏ לַשֶ‏ ה בַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים א ‏ֹו

בָּ‏ עִ‏ זִ‏ ים:‏ )12( כַמִ‏ סְּ‏ פָּר אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשּו

| כָּכָּה תַ‏ עֲׂשּו לָּאֶ‏ חָּ‏ ד כְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ם:‏

)13( כָּל הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח יַעֲׂשֶ‏ ה כָּכָּה אֶ‏ ת

אֵ‏ לֶה | לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏

לַיהוָּה:‏ )14( וְּ‏ כִ‏ י יָּגּור אִ‏ תְּ‏ כֶם גֵר

אוֹ‏ אֲשֶ‏ ר בְּ‏ תוֹכְּ‏ כֶם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה | כַאֲשֶ‏ ר

תַ‏ עֲׂשּו כֵן יַעֲׂשֶ‏ ה:‏ )15( הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל חֻׁקָּ‏ ה

‏ַאחַ‏ ת לָּכֶם וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר | חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם כָּכֶם כַגֵר יִהְּ‏ יֶה לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה:‏ )16( תוֹרָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת ‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּט

אֶ‏ חָּ‏ ד יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם | וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר

אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏



וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם | בְּ‏ בֹאֲכֶם אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אֲנִי מֵ‏ בִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם שָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)19( וְּ‏ הָּ‏ יָּה בַ‏ אֲכָּלְּ‏ כֶם מִ‏ לֶחֶ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

| תָּ‏ רִ‏ ימּו תְּ‏ רּומָּ‏ ה לַיהוָּה:‏ )20(

רֵ‏ אשִ‏ ית עֲרִ‏ סֹ‏ תֵ‏ כֶם חַ‏ לָּה תָּ‏ רִ‏ ימּו

תְּ‏ רּומָּ‏ ה | כִ‏ תְּ‏ רּומַ‏ ת גֹ‏ רֶ‏ ן כֵן תָּ‏ רִ‏ ימּו

484

Torah Israelita


para vocês e para o estrangeiro que

peregrinar convosco, regulamento vitalício

nas suas gerações; como vocês, assim será

o peregrino perante 16 . Uma mesma

Toráh e uma mesma ordenança terá para

vocês e para o estrangeiro que peregrinar

convosco.

יהוה

[421 A oferenda da massa]


bney-ysraEL, e dize-lhes: Depois de terdes

entrado na terra em que vos hei de

introduzir, 19 será que, ao comerdes do

pão da terra, oferecereis a יהוה uma

oferenda elevada. 20 286 Das primícias da sua

massa oferecereis um bolo em oferenda

elevada; como a oferenda elevada da eira,

assim o oferecereis. 21 Das primícias das

suas massas dareis a יהוה oferenda elevada

durante as suas gerações.

[422 Oferendas de pecado comunal por

idolatria]

22 Igualmente, quando vierdes a errar, e

não observardes todos esses mitzvot, que

tem falado a Moshe, 23 sim, tudo יהוה

quanto יהוה vos tem ordenado por

intermédio do Moshe, desde o dia em que

começou a dar os seus mitzvot, e daí יהוה

em diante pelas suas gerações, 24 será que,

quando se fizer alguma coisa sem querer, e

isso for encoberto aos olhos da

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )21( מֵ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית עֲרִ‏ סֹ‏ תֵ‏ יכֶם

תִ‏ תְּ‏ נּו לַיהוָּה תְּ‏ רּומָּ‏ ה | לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏

)22( וְּ‏ כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ גּו וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו

אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה | אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

יהוה אֶ‏ ל ‏ֹמשֶ‏ ה:‏ )23( אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֲלֵיכֶם בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה | מִ‏ ן

הַ‏ יוֹם אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה וָּהָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה

לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם:‏ )24( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם מֵ‏ עֵ‏ ינֵי

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה נֶעֶ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה לִ‏ שְּ‏ גָּגָּה וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו כָּל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה פַ‏ ר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ עֹ‏ לָּה

לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ‏

כַמִ‏ שְּ‏ פָּט | ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד

לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ ת:‏ )25( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל כָּל

עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לָּהֶ‏ ם | כִ‏ י

שְּ‏ גָּגָּה הִ‏ וא וְּ‏ הֵ‏ ם הֵ‏ בִ‏ יאּו אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּם

אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה וְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

עַ‏ ל שִ‏ גְּ‏ גָּתָּ‏ ם:‏ )26( וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לְּ‏ כָּל

עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר בְּ‏ תוֹכָּם

( | כִ‏ י לְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה:‏

וְּ‏ אִ‏ ם נֶפֶ‏ ש ‏ַאחַ‏ ת תֶ‏ חֱטָּ‏ א בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה |

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה עֵ‏ ז בַ‏ ת שְּ‏ נָּתָּ‏ ‏ּה לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את:‏

)28( וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ל הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ שֹגֶגֶת בְּ‏ חֶ‏ טְּ‏ ‏ָאה בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה לִ‏ פְּ‏ נֵי

)27

יהוה | לְּ‏ כַפֵר עָּ‏ לָּיו וְּ‏ נִסְּ‏ לַח לוֹ:‏ )29(

הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר

286

Nm 15:20 - 133 º Mandamento positivo: Separar a ‘halá’ – parte da massa dos cereais – para o cohen – ‘Da primícia de vossa farinha…’

485

Torah Israelita


congregação, toda a congregação

oferecerá um novilho para sacrifício em

aroma agradável a יהוה juntamente com a

oferenda de cereais do mesmo e a sua

oferenda de libação, segundo a ordenança,

e um bode como sacrifício pelo erro. 25 E o

kohen fará expiação por toda a

congregação dos bney-ysraEL, e eles serão

perdoados; uma vez que foi erro, e

trouxeram a sua oferenda, oferenda

queimada a יהוה e o seu sacrifício pelo erro

perante יהוה por causa do seu erro. 26 Será,

perdoada toda a congregação dos bneyysraEL,

bem como o estrangeiro que

peregrinar entre eles; uma vez que sem

querer errou o povo todo.

[423 Oferendas de pecado individual por

idolatria]

27 E, se uma só pessoa errar sem querer,

oferecerá uma cabra de um ano como

sacrifício pelo erro. 28 E o kohen fará

perante יהוה expiação pela vida que peca,

quando errar sem querer; e, feita a

expiação por ela, será perdoada. 29 Terá

uma mesma Toráh para aquele que errar

sem querer, tanto para o natural entre os

bney-ysraEL, como para o estrangeiro que

peregrinar entre eles. 30 Mas a pessoa que

fizer alguma coisa presunçosamente, quer

seja natural, quer estrangeira, blasfema a

; tal pessoa será extirpada do meio do יהוה

seu povo, 31 por haver desprezado a

palavra de יהוה e quebrado o seu mitzvá;

בְּ‏ תוֹכָּם | תוֹרָּ‏ ה ‏ַאחַ‏ ת יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם

לָּעֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה:‏ )30( וְּ‏ הַ‏ נֶפֶ‏ ש אֲשֶ‏ ר

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בְּ‏ יָּד רָּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ ן הָּ‏ אֶ‏ זְּ‏ רָּ‏ ח ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ גֵר אֶ‏ ת יהוה הּוא מְּ‏ גַדֵ‏ ף | וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )31( כִ‏ י

דְּ‏ בַ‏ ר יהוה בָּ‏ זָּה וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וָּתוֹ‏ ‏ֵהפַ‏ ר |

הִ‏ כָּרֵ‏ ת תִ‏ כָּרֵ‏ ת הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא עֲוֹנָּה

בָּ‏ ‏ּה:‏

)32( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר |

וַיִ‏ מְּ‏ צְּ‏ אּו אִ‏ יש מְּ‏ קֹ‏ שֵ‏ ש עֵ‏ צִ‏ ים בְּ‏ יוֹם

הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת:‏ )33( וַיַקְּ‏ רִ‏ יבּו אֹ‏ תוֹ‏

הַ‏ מֹ‏ צְּ‏ אִ‏ ים אֹ‏ תוֹ‏ מְּ‏ קֹ‏ שֵ‏ ש עֵ‏ צִ‏ ים | אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏

)34( וַיַנִיחּו אֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ מִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ר | כִ‏ י ‏ֹלא

)35( וַיֹאמֶ‏ ר פֹ‏ רַ‏ ש מַ‏ ה יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לוֹ:‏

יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה מוֹת יּומַ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש |

רָּ‏ גוֹם אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )36( וַיֹצִ‏ יאּו אֹ‏ תוֹ‏

כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה

וַ‏ יִ‏ רְּ‏ גְּ‏ מּו אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וַיָּמֹ‏ ת | כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏



וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם צִ‏ יצִ‏ ת

עַ‏ ל כַנְּפֵ‏ י בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ דֹרֹתָּ‏ ם | וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו

עַ‏ ל צִ‏ יצִ‏ ת הַ‏ כָּנָּף פְּ‏ תִ‏ יל תְּ‏ כֵלֶת:‏ )39(

486

Torah Israelita


essa vida certamente será extirpada, e

sobre ela recairá a sua transgressão.

[424 O homem juntando lenha]

32 Estando, os bney-ysraEL no deserto,

acharam um homem apanhando lenha no

dia de shabat. 33 E os que o acharam

apanhando lenha trouxeram-no a Moshe e

a Aharôn, e a toda a congregação. 34 E o

meteram em prisão, uma vez que ainda

não estava declarado o que se lhe devia

fazer.

[425 A penalidade para violação do

shabat]

35 Então disse יהוה a Moshe: certamente

será morto o homem; toda a congregação

o apedrejará fora do acampamento. 36

Levaram-no, para fora do acampamento, e

o apedrejaram, de modo que ele morreu;

como יהוה ordenara a Moshe.

[426 Franjas]


bney-ysraEL, e dize-lhes que façam para si

tsitsit nas bordas das suas vestes, pelas suas

gerações; e que ponham nas tsitsit das

bordas um cordão azul. 39 287 Tê-lo-eis nas

tsitsit, para que o vejais, e vos lembreis de

todos os mitzvot de יהוה e os observeis; e

para que não vos deixeis arrastar à

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם לְּ‏ צִ‏ יצִ‏ ת ‏ּורְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תוֹ‏

‏ּוזְּ‏ כַרְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ תֻׁרּו ‏ַאחֲרֵ‏ י

לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י עֵ‏ ינֵיכֶם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם

זֹנִים ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )40( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ זְּ‏ כְּ‏ רּו

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ י | וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם

קְּ‏ דֹשִ‏ ים לֵאֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )41( אֲנִי יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ הְּ‏ יוֹת לָּכֶם

לֵאֹלהִ‏ ים | אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏


)1( וַיִ‏ קַ‏ ח קֹ‏ רַ‏ ח בֶ‏ ן יִצְּ‏ הָּ‏ ר בֶ‏ ן קְּ‏ הָּ‏ ת

בֶ‏ ן לֵוִ‏ י | וְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם בְּ‏ נֵי אֱלִ‏ יָאב

וְּ‏ אוֹן בֶ‏ ן פֶ‏ לֶת בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן:‏ )2(

וַיָּקֻׁ‏ מּו לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה וַאֲנָּשִ‏ ים מִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם | נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י

עֵ‏ דָּ‏ ה קְּ‏ רִ‏ אֵ‏ י מוֹעֵ‏ ד ‏ַאנְּשֵ‏ י שֵ‏ ם:‏ )3(

וַיִ‏ קָּ‏ הֲלּו עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן

וַיֹאמְּ‏ רּו אֲלֵהֶ‏ ם רַ‏ ב לָּכֶם כִ‏ י כָּל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה כֻׁלָּם קְּ‏ דֹשִ‏ ים ‏ּובְּ‏ תוֹכָּם יהוה

| ‏ּומַ‏ דּועַ‏ תִ‏ תְּ‏ נַשְּ‏ אּו עַ‏ ל קְּ‏ הַ‏ ל יהוה:‏

287

Nm 15:39 - 296 º Mandamento negativo: Não seguir o sentir do coração, ou após o que os olhos vêem – ‘…não seguireis após vossos corações e após

vossos olhos…’.

487

Torah Israelita


infidelidade pelo seu lev ou pela sua vista,

como antes o fazíeis; 40 para que vos

lembreis de todos os meus mitzvot, e os

observeis, e sejais kadoshim para com o seu

Poderoso. 41 Eu sou ELOHIM seu Poderoso,

que libertou vocês da terra do Mitzraim

para ser o seu Poderoso. Eu sou יהוה seu

Poderoso.


38ª Porção: Corach - Calvo

Corach: Coré (Calvo)



Conclusão: I Sm 11: 14-12: 22

Salmo Corah: 5

[427 A rebelião de Corach]

1 Ora, Corach, filho de Izar, filho de Coate,

filho de Levi, juntamente com Datã e

Abirão, filhos de Eliabe, e Om, filho de

Pelete, filhos de Rúben, tomando certos

homens, 2 levantaram-se perante Moshe,

juntamente com duzentos e cinquenta

homens dos bney-ysraEL, príncipes da

congregação, chamados à assembleia,

varões de renome; 3 e ajuntando-se contra

Moshe e contra Aharôn, disseram-lhes:

Demais é o que vos arrogais a vocês, visto

que toda a congregação é santa, todos eles

são kadoshim, e יהוה está no meio deles;

)4( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע מֹ‏ שֶ‏ ה וַיִ‏ פֹ‏ ל עַ‏ ל פָּנָּיו:‏

)5( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל קֹ‏ רַ‏ ח וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל עֲדָּ‏ תוֹ‏

לֵאמֹ‏ ר בֹקֶ‏ ר וְּ‏ יֹדַ‏ ע יהוה אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר ל ‏ֹו

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קָּ‏ דוֹש וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֵ‏ לָּיו | וְּ‏ אֵ‏ ת

אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר בוֹ‏ יַקְּ‏ רִ‏ יב אֵ‏ לָּיו:‏ )6(

זֹאת עֲׂשּו | קְּ‏ חּו לָּכֶם מַ‏ חְּ‏ תוֹת קֹ‏ רַ‏ ח

וְּ‏ כָּל עֲדָּ‏ תוֹ:‏ )7( ‏ּותְּ‏ נּו בָּ‏ הֵ‏ ן אֵ‏ ש

וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ימּו עֲלֵיהֶ‏ ן קְּ‏ טֹרֶ‏ ת לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

מָּ‏ חָּ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

הּוא הַ‏ קָּ‏ דוֹש | רַ‏ ב לָּכֶם בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י:‏

)8( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל קֹ‏ רַ‏ ח | שִ‏ מְּ‏ עּו

נָּא בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י:‏ )9( הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט מִ‏ כֶם כִ‏ י

הִ‏ בְּ‏ דִ‏ יל אֱֹלהֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ תְּ‏ כֶם

מֵ‏ עֲדַ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב אֶ‏ תְּ‏ כֶם

אֵ‏ לָּיו | לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן

יהוה וְּ‏ לַעֲמֹ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

לְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ם:‏ )10( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל ‏ַאחֶ‏ יָך בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י אִ‏ תָּ‏ ‏ְך | ‏ּובִ‏ קַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם

גַם כְּ‏ הֻׁנָּה:‏ )11( לָּכֵן אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ כָּל

עֲדָּ‏ תְּ‏ ‏ָך הַ‏ נֹ‏ עָּ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל יהוה | וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן

מַ‏ ה הּוא כִ‏ י תלונו ‏]תַ‏ לִ‏ ינּו קרי[‏

עָּ‏ לָּיו:‏ )12( וַיִ‏ שְּ‏ לַח מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ קְּ‏ רֹא

לְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ן וְּ‏ לַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם בְּ‏ נֵי אֱלִ‏ יָאב |

וַיֹאמְּ‏ רּו ‏ֹלא נַעֲלֶה:‏ )13( הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט כִ‏ י

הֶ‏ עֱלִ‏ יתָּ‏ נּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בַ‏ ש

לַהֲמִ‏ יתֵ‏ נּו בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | כִ‏ י תִ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ רֵ‏ ר

עָּ‏ לֵינּו גַם הִ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ רֵ‏ ר:‏ )14( ‏ַאף ‏ֹלא

488

Torah Israelita


por que, vos elevais sobre a assembleia de

4 ? Quando Moshe ouviu isso, caiu com

o rosto em terra; 5 depois falou a Corach e

a toda a sua companhia, dizendo: Amanhã

pela manhã יהוה fará saber quem é seu, e

quem é o kadosh, ao qual ele fará chegar a

si; e aquele a quem escolher fará chegar a

si. 6 Fazei isto: Corach e toda a sua

companhia, tomai para vocês incensários; 7

e amanhã, pondo fogo neles, sobre eles

deitai incenso perante יהוה ; e será que o

homem a quem יהוה escolher, esse será o

kadosh; demais é o que vos arrogais a

vocês, filhos de Levi. 8 Disse mais Moshe a

Corach: Ouvi agora, filhos de Levi! 9 Acaso é

pouco para vocês que o Criador de Yisra-EL

vos tenha separado da congregação de

Yisra-EL, para vos fazer chegar a si, a fim de

fazerdes o serviço do Mishekan de יהוה e

estardes perante a congregação para

ministrar-lhe, 10 e te fez chegar, e contigo

todos os teus irmãos, os filhos de Levi?

Procurais também o sacerdócio? 11 Pelo

que tu e toda a tua companhia estais

congregados contra יהוה ; e Aharôn, quem

é ele, para que murmureis contra ele? 12

Então Moshe mandou chamar a Datã e a

Abirão, filhos de Eliabe; eles porém

responderam: Não subiremos. 13 É pouco,

acaso, que nos tenhas feito subir de uma

terra que mana leite e mel, para nos

matares no deserto, para que queiras ainda

fazer-te príncipe sobre nós? 14 Ademais,

não nos introduziste em uma terra que

אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בַ‏ ש הֲבִ‏ יאֹ‏ תָּ‏ נּו

וַתִ‏ תֶ‏ ן לָּנּו נַחֲלַת ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה וָּכָּרֶ‏ ם | הַ‏ עֵ‏ ינֵי

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם תְּ‏ נַקֵ‏ ר ‏ֹלא נַעֲלֶה:‏

)15( וַיִ‏ חַ‏ ר לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל

יהוה ‏ַאל תֵ‏ פֶ‏ ן אֶ‏ ל מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם | ‏ֹלא

חֲמוֹר אֶ‏ חָּ‏ ד מֵ‏ הֶ‏ ם נָּׂשָּ‏ אתִ‏ י וְּ‏ ‏ֹלא

הֲרֵ‏ עֹ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת ‏ַאחַ‏ ד מֵ‏ הֶ‏ ם:‏ )16(

וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל קֹ‏ רַ‏ ח אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ כָּל

עֲדָּ‏ תְּ‏ ‏ָך הֱיּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | אַ‏ תָּ‏ ה וָּהֵ‏ ם

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן מָּ‏ חָּ‏ ר:‏ )17( ‏ּוקְּ‏ חּו אִ‏ יש

מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ תוֹ‏ ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם עֲלֵיהֶ‏ ם קְּ‏ טֹרֶ‏ ת

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אִ‏ יש

מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ תוֹ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם מַ‏ חְּ‏ תֹ‏ ת |

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אִ‏ יש מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ תוֹ:‏ )18(

וַיִ‏ קְּ‏ חּו אִ‏ יש מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ תוֹ‏ וַיִ‏ תְּ‏ נּו עֲלֵיהֶ‏ ם

אֵ‏ ש וַיָּׂשִ‏ ימּו עֲלֵיהֶ‏ ם קְּ‏ טֹרֶ‏ ת |

וַיַעַ‏ מְּ‏ דּו פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן:‏ )19( וַיַקְּ‏ הֵ‏ ל עֲלֵיהֶ‏ ם קֹ‏ רַ‏ ח

אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

| וַיֵרָּ‏ א כְּ‏ בוֹד יהוה אֶ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏

)20( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ֹמשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )21( הִ‏ בָּ‏ דְּ‏ לּו מִ‏ תוְֹך

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הַ‏ זֹאת | וַַאכַלֶה אֹ‏ תָּ‏ ם כְּ‏ רָּ‏ גַע:‏

)22( וַיִ‏ פְּ‏ לּו עַ‏ ל פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ ל

אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ רּוחֹ‏ ת לְּ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | הָּ‏ אִ‏ יש

יהוה

489

Torah Israelita


mana leite e mel, nem nos deste campos e

vinhas em herança; acaso cegarás os olhos

a estes homens? Não subiremos. 15 Então

יהוה Moshe irou-se grandemente, e disse a

: Não atentes para a sua oferenda; nem um

só jumento tenho tomado deles, nem a

nenhum deles tenho feito mal. 16 Disse

mais Moshe a Corach: Comparecei amanhã

tu e toda a tua companhia perante יהוה ; tu

e eles, e Aharôn. 17 Tome cada um o seu

incensário, e ponha nele incenso; cada um

traga perante יהוה o seu incensário,

duzentos e cinquenta incensários; também

tu e Aharôn, cada qual o seu incensário. 18

Tomou, cada qual o seu incensário, e nele

pôs fogo, e nele deitou incenso; e se

puseram à porta da tenda da revelação

com Moshe e Aharôn. 19 E Corach fez

ajuntar contra eles toda a congregação à

porta da tenda da revelação; então a kevod

de יהוה apareceu a toda a congregação.

[428 Moshe intercede por Ysrael]

20 Então disse o adon a Moshe e a Aharôn:

21 Apartai-vos do meio desta congregação,

para que eu, num momento, os possa

consumir. 22 Mas eles caíram com os rostos

em terra, e disseram: Ó ELOHIM, ELOHIM

dos espíritos de toda a carne, pecará um só

homem, e indignar-te-ás tu contra toda

esta congregação?

[429 A Punição de Corach]

אֶ‏ חָּ‏ ד יֶחֱטָּ‏ א וְּ‏ עַ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

תִ‏ קְּ‏ צֹף:‏

)23( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ֹמשֶ‏ ה

לֵאמֹ‏ ר:‏ )24( דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

לֵאמֹ‏ ר | הֵ‏ עָּ‏ לּו מִ‏ סָּ‏ בִ‏ יב לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כַן קֹ‏ רַ‏ ח

דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם:‏ )25( וַיָּקָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה

וַיֵלְֶך אֶ‏ ל דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם | וַיֵלְּ‏ כּו

‏ַאחֲרָּ‏ יו זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )26( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר

אֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר סּורּו נָּא מֵ‏ עַ‏ ל

‏ָאהֳלֵי הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ רְּ‏ שָּ‏ עִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

וְּ‏ ‏ַאל תִ‏ גְּ‏ עּו בְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם | פֶן

תִ‏ סָּ‏ פּו בְּ‏ כָּל חַ‏ טֹאתָּ‏ ם:‏ )27( וַיֵעָּ‏ לּו

מֵ‏ עַ‏ ל מִ‏ שְּ‏ כַן קֹ‏ רֶ‏ ח דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם

מִ‏ סָּ‏ בִ‏ יב | וְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם יָּצְּ‏ אּו

נִצָּ‏ בִ‏ ים פֶ‏ תַ‏ ח ‏ָאהֳלֵיהֶ‏ ם ‏ּונְּשֵ‏ יהֶ‏ ם

‏ּובְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וְּ‏ טַ‏ פָּ‏ ם:‏ )28( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

בְּ‏ זֹאת תֵ‏ דְּ‏ עּון כִ‏ י יהוה שְּ‏ לָּחַ‏ נִי

לַעֲׂשוֹת אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מַ‏ עֲׂשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה |

כִ‏ י ‏ֹלא מִ‏ לִ‏ בִ‏ י:‏ )29( אִ‏ ם כְּ‏ מוֹת כָּל

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם יְּמֻׁתּון אֵ‏ לֶה ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דַ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם יִפָּ‏ קֵ‏ ד עֲלֵיהֶ‏ ם | ‏ֹלא יהוה

שְּ‏ לָּחָּ‏ נִי:‏ )30( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ רִ‏ יָאה יִבְּ‏ רָּ‏ א

יהוה ‏ּופָּ‏ צְּ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ ת פִ‏ י ‏ָּה

‏ּובָּ‏ לְּ‏ עָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם

וְּ‏ יָּרְּ‏ דּו חַ‏ יִ‏ ים שְּ‏ אֹ‏ לָּה | וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם כִ‏ י

נִאֲצּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֶ‏ ת יהוה:‏

)31( וַיְּהִ‏ י כְּ‏ כַֹּלתוֹ‏ לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ ת כָּל

490

Torah Israelita


23 Respondeu יהוה a Moshe: 24 Fala a

toda esta congregação, dizendo: Subi do

derredor da habitação de Corach, Datã e

Abirão. 25 Então Moshe levantou-se, e foi

ter com Datã e Abirão; e seguiram-nos os

longevos de Yisra-EL. 26 E falou à

congregação, dizendo: Retirai-vos, peçovos,

das tendas desses homens infiéis, e

não toqueis nada do que é seu, para que

não pereçais em todas as suas

transgressões. 27 Subiram, do derredor da

habitação de Corach, Datã e Abirão. E Datã

e Abirão saíram, e se puseram à porta das

suas tendas, juntamente com suas

mulheres, e seus filhos e seus pequeninos.

28 Então disse Moshe: Nisto conhecereis

que יהוה me expediu a fazer todas estas

obras; não as tenho feito de mim mesmo.

288

29 Se estes morrerem como morrem todos

os homens, e se forem visitados como são

visitados todos os homens, יהוה não me

expediu. 30 Mas, se יהוה criar alguma coisa

nova, e a terra abrir a boca e os tragar com

tudo o que é deles, e vivos descerem à cova,

então compreendereis que estes homens

têm desprezado 31 . E aconteceu que,

acabando ele de falar todas estas palavras,

a terra que estava debaixo deles se fendeu;

32 e a terra abriu a boca e os tragou com as

suas famílias, como também a todos os

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה | וַתִ‏ בָּ‏ קַ‏ ע הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר תַ‏ חְּ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )32( וַתִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֶ‏ ת פִ‏ יהָּ‏ וַתִ‏ בְּ‏ לַע אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

בָּ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר

לְּ‏ קֹ‏ רַ‏ ח וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הָּ‏ רֲ‏ כּוש:‏ )33(

וַיֵרְּ‏ דּו הֵ‏ ם וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם חַ‏ יִ‏ ים

שְּ‏ אֹ‏ לָּה | וַתְּ‏ כַס עֲלֵיהֶ‏ ם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וַיֹאבְּ‏ דּו מִ‏ תוְֹך הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל:‏ )34( וְּ‏ כָּל

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ יהֶ‏ ם נָּסּו

לְּ‏ קֹ‏ לָּם | כִ‏ י ‏ָאמְּ‏ רּו פֶן תִ‏ בְּ‏ לָּעֵ‏ נּו

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )35( וְּ‏ אֵ‏ ש יָּצְּ‏ ‏ָאה מֵ‏ אֵ‏ ת

יהוה | וַתֹ‏ אכַל אֵ‏ ת הַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים

‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם אִ‏ יש מַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבֵ‏ י הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת:‏

יהוה



)2( אֱמֹ‏ ר אֶ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ יָּרֵ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ חְּ‏ תֹ‏ ת מִ‏ בֵ‏ ין

הַ‏ שְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ש זְּ‏ רֵ‏ ה הָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה | כִ‏ י

קָּ‏ דֵ‏ שּו:‏ )3( אֵ‏ ת מַ‏ חְּ‏ תוֹת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ אִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נַפְּ‏ שֹתָּ‏ ם וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו אֹ‏ תָּ‏ ם רִ‏ קֻׁ‏ עֵ‏ י

288

Nm 16: 28 – “ não as tenho feito de mim mesmo”: Moshe com sua humildade e santidade reconhece que era impotente para realizar qualquer milagre

e que todas as maravilhas e a escrita da toráh, eram feitas por vontade do Soberano. Tudo o que, o sagrado profeta Moshe fez foi ELOHIM (Louvado seja)

agindo nele.

491

Torah Israelita


homens que pertenciam a Corach, e a toda

a sua fazenda. 33 Assim eles e tudo o que

era seu desceram vivos à cova; e a terra os

cobriu, e pereceram do meio da

congregação. 34 E todo o Yisra-EL, que

estava ao seu redor, fugiu ao clamor deles,

dizendo: não suceda que a terra nos trague

a nós. 35 Então saiu fogo de יהוה e

consumiu os duzentos e cinquenta homens

que ofereciam o incenso. 36 Então disse

a Moshe: 37 Dize a Eleazar, filho de יהוה

Aharôn, o kohen, que tire os incensários do

meio do incêndio; e espalha tu o fogo longe;

porque se tornaram kadoshim 38 os

incensários daqueles que pecaram contra

as suas almas; deles se façam chapas, de

obra batida, para cobertura do altar; uma

vez que os trouxeram perante יהוה por isso

se tornaram kadoshim; e serão por sinal aos

bney-ysraEL. 39 Eleazar, o kohen, tomou os

incensários de bronze, os quais aqueles que

foram queimados tinham oferecido; e os

converteram em chapas para cobertura do

altar, 40 para servir de memória aos bneyysraEL,

a fim de que nenhum estranho,

ninguém que não seja da descendência de

Aharôn, se chegue para queimar incenso

perante יהוה para que não seja como

יהוה Corach e a sua companhia; conforme

dissera a Eleazar por intermédio de Moshe.

41 Mas no dia seguinte toda a congregação

dos bney-ysraEL murmurou contra Moshe

e Aharôn, dizendo: Vocês matastes o povo

de 42 . E tendo-se sublevado a

פַ‏ חִ‏ ים צִ‏ פּוי לַמִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ כִ‏ י הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבֻׁם

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וַיִ‏ קְּ‏ דָּ‏ שּו | וְּ‏ יִ‏ ‏ְּהיּו לְּ‏ אוֹת

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )4( וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֵ‏ ת מַ‏ חְּ‏ תוֹת הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו הַ‏ שְּ‏ רֻׁ‏ פִ‏ ים | וַיְּרַ‏ קְּ‏ עּום צִ‏ פּוי

לַמִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )5( זִ‏ כָּרוֹן לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִקְּ‏ רַ‏ ב אִ‏ יש זָּר אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא מִ‏ זֶרַ‏ ע ‏ַאהֲרֹן הּוא לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

קְּ‏ טֹרֶ‏ ת לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה

כְּ‏ קֹ‏ רַ‏ ח וְּ‏ כַעֲדָּ‏ תוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה לוֹ:‏ )6( וַיִ‏ ‏ֹּלנּו כָּל עֲדַ‏ ת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר | אַ‏ תֶ‏ ם הֲמִ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת עַ‏ ם

יהוה:‏ )7( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ הִ‏ קָּ‏ הֵ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה עַ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן וַיִ‏ פְּ‏ נּו אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ הִ‏ נֵה כִ‏ סָּ‏ הּו הֶ‏ עָּ‏ נָּן | וַיֵרָּ‏ א

כְּ‏ בוֹד

יהוה:‏ )8( וַ‏ יָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏


)10( הֵ‏ רֹמּו מִ‏ תוְֹך הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הַ‏ זֹאת

וַאֲכַלֶה אֹ‏ תָּ‏ ם כְּ‏ רָּ‏ גַע | וַיִ‏ פְּ‏ לּו עַ‏ ל

פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

‏ַאהֲרֹן קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ תֶ‏ ן עָּ‏ לֶיהָּ‏

אֵ‏ ש מֵ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים קְּ‏ טֹרֶ‏ ת

וְּ‏ הוֹלְֵך מְּ‏ הֵ‏ רָּ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ כַפֵר

עֲלֵיהֶ‏ ם | כִ‏ י יָּצָּ‏ א הַ‏ קֶ‏ צֶ‏ ף מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה הֵ‏ חֵ‏ ל הַ‏ ‏ָּנגֶף:‏ )12( וַיִ‏ קַ‏ ח

יהוה

492

Torah Israelita


congregação contra Moshe e Aharôn,

dirigiu-se para a tenda da revelação, e a

nuvem a cobriu, e a kevod de

apareceu. 43 Vieram, Moshe e Aharôn à

frente da tenda da revelação. 44 Então

disse יהוה a Moshe: 45 Levantai-vos do

meio desta congregação, para que eu, num

momento, a possa consumir. Então caíram

com o rosto em terra. 46 Depois disse

Moshe a Aharôn: Toma o teu incensário,

põe nele fogo do altar, deita incenso sobre

ele e leva-o depressa à congregação, e faze

expiação por eles; porque grande

indignação saiu de יהוה ; já começou a

praga. 47 Tomou-o Aharôn, como Moshe

tinha falado, e correu ao meio da

congregação; e já a praga havia começado

entre o povo; e deitando o incenso no

incensário, fez expiação pelo povo. 48 E

pôs-se em pé entre os mortos e os vivos, e

a praga cessou. 49 Ora, os que morreram

da praga foram catorze mil e setecentos,

além dos que morreram no caso de Corach.

50 E voltou Aharôn a Moshe à porta da

tenda da revelação, cessara a praga.

יהוה


[430 Os incensários]


bney-ysraEL, e toma deles uma vara para

‏ַאהֲרֹן כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה וַיָּרָּ‏ ץ אֶ‏ ל

תוְֹך הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל וְּ‏ הִ‏ נֵה הֵ‏ חֵ‏ ל הַ‏ נֶגֶף בָּ‏ עָּ‏ ם

| וַיִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ טֹרֶ‏ ת וַיְּכַפֵר עַ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

)13( וַיַעֲמֹ‏ ד בֵ‏ ין הַ‏ מֵ‏ תִ‏ ים ‏ּובֵ‏ ין

הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים | וַתֵ‏ עָּ‏ צַ‏ ר הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה:‏ )14(

וַיִ‏ הְּ‏ יּו הַ‏ מֵ‏ תִ‏ ים בַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד

הַ‏ מֵ‏ תִ‏ ים עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר קֹ‏ רַ‏ ח:‏ )15( וַיָּשָּ‏ ב

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | וְּ‏ הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה נֶעֱצָּ‏ רָּ‏ ה:‏



וְּ‏ קַ‏ ח מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם מַ‏ טֶ‏ ה מַ‏ טֶ‏ ה לְּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאב

מֵ‏ אֵ‏ ת כָּל נְּׂשִ‏ יאֵ‏ הֶ‏ ם לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם

שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר מַ‏ טוֹת | אִ‏ יש אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏

תִ‏ כְּ‏ תֹב עַ‏ ל מַ‏ טֵ‏ הּו:‏ )18( וְּ‏ אֵ‏ ת שֵ‏ ם

‏ַאהֲרֹן תִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב עַ‏ ל מַ‏ טֵ‏ ה לֵוִ‏ י | כִ‏ י

מַ‏ טֶ‏ ה אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ רֹאש בֵ‏ ית אֲבוֹתָּ‏ ם:‏

)19( וְּ‏ הִ‏ נַחְּ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד | לִ‏ פְּ‏ נֵי

הָּ‏ עֵ‏ דּות אֲשֶ‏ ר אִ‏ ‏ּוָּעֵ‏ ד לָּכֶם שָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)20( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר אֶ‏ בְּ‏ חַ‏ ר בוֹ‏

מַ‏ טֵ‏ הּו יִפְּ‏ רָּ‏ ח | וַהֲשִ‏ כֹתִ‏ י מֵ‏ עָּ‏ לַי אֶ‏ ת

תְּ‏ לֻׁנוֹת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם

מַ‏ לִ‏ ינִם עֲלֵיכֶם:‏ )21( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ תְּ‏ נּו אֵ‏ לָּיו כָּל

נְּׂשִ‏ יאֵ‏ יהֶ‏ ם מַ‏ טֶ‏ ה לְּ‏ נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד מַ‏ טֶ‏ ה

לְּ‏ נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם שְּ‏ נֵים

493

Torah Israelita


cada casa paterna de todos os seus

príncipes, segundo todas casas de seus pais,

doze varas; e escreve o nome de cada um

sobre a sua vara. 3 O nome de Aharôn

escreverás sobre a vara de Levi; porque

cada líder das casas de seus pais terá uma

vara. 4 E as porás na tenda da revelação,

perante o testemunho, onde venho a

vocês. 5 Então brotará a vara do homem

que eu escolher; assim farei cessar as

murmurações dos bney-ysraEL contra mim,

com que murmuram contra vocês.

[431 Temor e queixa]

6 Falou, Moshe aos bney-ysraEL, e todos os

seus príncipes deram-lhe varas, cada

príncipe uma, segundo todas casas de seus

pais, doze varas; e entre elas estava a vara

de Aharôn. 7 E Moshe depositou as varas

perante יהוה na tenda do testemunho. 8

Aconteceu, no dia seguinte, que Moshe

entrou na tenda do testemunho, e a vara de

Aharôn, pela casa de Levi, brotara,

produzira gomos, rebentara em flores e

dera amêndoas maduras.

[432 Aharôn salva o povo]

9 Então Moshe trouxe todas as varas de

diante de יהוה a todos os bney-ysraEL; e

eles olharam, e tomaram cada um a sua

vara. 10 Então יהוה disse a Moshe: Torna a

pôr a vara de Aharôn perante o

testemunho, para se guardar por sinal

contra os filhos rebeldes; para que possas

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר מַ‏ טוֹת | ‏ּומַ‏ טֵ‏ ה ‏ַאהֲרֹן בְּ‏ תוְֹך

מַ‏ טוֹתָּ‏ ם:‏ )22( וַיַנַח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ טֹת לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת:‏

)23( וַיְּהִ‏ י מִ‏ מָּ‏ חֳרָּ‏ ת וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

אֹ‏ הֶ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ דּות וְּ‏ הִ‏ נֵה פָּ‏ רַ‏ ח מַ‏ טֵ‏ ה

‏ַאהֲרֹן לְּ‏ בֵ‏ ית לֵוִ‏ י | וַיֹצֵ‏ א פֶ‏ רַ‏ ח וַיָּצֵ‏ ץ

צִ‏ יץ וַיִ‏ גְּ‏ מֹ‏ ל שְּ‏ קֵ‏ דִ‏ ים:‏ )24( וַיֹצֵ‏ א

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מַ‏ טֹת מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֶ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיִ‏ רְּ‏ אּו וַיִ‏ קְּ‏ חּו

25( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אִ‏ יש מַ‏ טֵ‏ ה

אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה הָּ‏ שֵ‏ ב אֶ‏ ת מַ‏ טֵ‏ ה ‏ַאהֲרֹן

לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דּות לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת לְּ‏ אוֹת

לִ‏ בְּ‏ נֵי מֶ‏ רִ‏ י | ‏ּותְּ‏ כַל תְּ‏ לּונֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ עָּ‏ לַי

וְּ‏ ‏ֹלא יָּמֻׁתּו:‏ )26( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה |

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ כֵן עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏

)27( וַיֹאמְּ‏ רּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | הֵ‏ ן גָּוַעְּ‏ נּו ‏ָאבַ‏ דְּ‏ נּו

כֻׁלָּנּו ‏ָאבַ‏ דְּ‏ נּו:‏ )28( כֹל הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב

הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ל מִ‏ שְּ‏ כַן יהוה יָּמּות | הַ‏ אִ‏ ם

תַ‏ מְּ‏ נּו לִ‏ גְּ‏ וֹעַ‏ :

( ‏ּו:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובָּ‏ נֶיָך ‏ּובֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך תִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת

494

Torah Israelita


fazer acabar as suas murmurações contra

mim, a fim de que não morram. 11 Assim

fez Moshe; como lhe ordenara יהוה assim

fez. 12 Então disseram os bney-ysraEL a

Moshe: Veja aqui, nós expiramos,

perecemos, todos nós perecemos. 13 Todo

aquele que se aproximar, sim, todo o que se

aproximar do Mishekan de יהוה morrerá;

acaso pereceremos todos?


[433 Deveres dos sacerdotes e levitas]

1 Depois disse יהוה a Aharôn: Tu e teus

filhos, e a casa de teu abba contigo, levareis

a transgressão do lugar sagrado; e tu e teus

filhos contigo levareis a transgressão do seu

sacerdócio. 2

289

Faze, chegar contigo

também teus irmãos, a tribo de Levi, a tribo

de teu abba, para que se ajuntem a ti, e te

sirvam; mas tu e teus filhos contigo estareis

perante a tenda do testemunho. 3 Eles

cumprirão as tuas ordens, e assumirão o

encargo de toda a tenda; mas não se

chegarão aos utensílios do lugar sagrado,

nem ao altar, para que não morram, assim

eles, como vocês. 4 290 Mas se ajuntarão a ti,

e assumirão o encargo da tenda da

revelação, para todo o serviço da tenda; e o

עֲוֹן הַ‏ מִ‏ קְּ‏ דָּ‏ ש | וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך

תִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת עֲוֹן כְּ‏ הֻׁנַתְּ‏ כֶם:‏ )2( וְּ‏ גַם

אֶ‏ ת ‏ַאחֶ‏ יָך מַ‏ טֵ‏ ה לֵוִ‏ י שֵ‏ בֶ‏ ט ‏ָאבִ‏ יָך

הַ‏ קְּ‏ רֵ‏ ב אִ‏ תָּ‏ ‏ְך וְּ‏ יִלָּוּו עָּ‏ לֶיָך וִ‏ ישָּ‏ רְּ‏ תּוָך |

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל

הָּ‏ עֵ‏ דֻׁ‏ ת:‏ )3( וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

‏ּומִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת כָּל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ל כְּ‏ לֵי

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ ‏ֹלא יִקְּ‏ רָּ‏ בּו וְּ‏ ‏ֹלא

יָּמֻׁתּו גַם הֵ‏ ם גַם אַ‏ תֶ‏ ם:‏ )4( וְּ‏ נִלְּ‏ וּו

עָּ‏ לֶיָך וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד לְּ‏ כֹל עֲבֹדַ‏ ת הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | וְּ‏ זָּר ‏ֹלא

יִקְּ‏ רַ‏ ב אֲלֵיכֶם:‏ )5( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת

הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה עוֹד קֶ‏ צֶ‏ ף עַ‏ ל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )6( וַאֲנִי הִ‏ נֵה לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת אֲחֵ‏ יכֶם הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם מִ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | לָּכֶם מַ‏ תָּ‏ נָּה נְּתֻׁנִים לַיהוָּה

לַעֲבֹד אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )7(

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ נֶיָך אִ‏ תְּ‏ ‏ָך תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת

כְּ‏ הֻׁנַתְּ‏ כֶם לְּ‏ כָּל דְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

‏ּולְּ‏ מִ‏ בֵ‏ ית לַפָּרֹכֶת וַעֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם | עֲבֹדַ‏ ת

מַ‏ תָּ‏ נָּה אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת כְּ‏ הֻׁנַתְּ‏ כֶם וְּ‏ הַ‏ זָּר

)8( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל הַ‏ קָּ‏ רֵ‏ ב יּומָּ‏ ת:‏

‏ַאהֲרֹן וַאֲנִי הִ‏ נֵה נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

289

Nm 18:2 – 22º Mandamento positivo: Vigiar o Templo sempre — ‘…Tu, e contigo, teus filhos, diante da Tenda do Testemunho…’

290

Nm 18:4 - 322 º Mandamento negativo: Que não trabalhe um estranho no Templo – ‘…e estranho não aproximar-se-á de vós…’.

495

Torah Israelita


estranho não se chegará a vocês. 5 291 Vocês,

assumireis o encargo do lugar sagrado e o

encargo do altar, para que não tenha outra

vez furor sobre os bney-ysraEL. 6 Eu tenho

tomado seus irmãos, os levitas, do meio dos

bney-ysraEL; eles vos são uma dádiva, feita

a יהוה para fazerem o serviço da tenda da

revelação. 7 Mas tu e teus filhos contigo

cumprireis o seu sacerdócio com relação a

tudo o que é do altar, e a tudo o que está

dentro do véu; nisso servireis. Eu vos dou o

sacerdócio como dádiva ministerial, e o

estranho que se chegar será morto.

[434 A parte sacerdotal]

8 Disse mais יהוה a Aharôn: Eu te tenho

dado as minhas ofertas alçadas, com todas

as coisas santificadas dos bney-ysraEL; a ti

as tenho dado como porção, e a teus filhos

como direito vitalício. 9 Das coisas

santíssimas reservadas do fogo serão tuas

todas as suas ofertas, a saber, todas as

ofertas de cereais, todas as ofertas pelo

erro e todas as ofertas pela culpa, que me

entregarem; estas coisas serão santíssimas

para ti e para teus filhos. 10 Num lugar

kadosh as comerás; delas todo homem

comerá; santas te serão. 11 Também isto

será teu: a oferenda elevada das suas

dádivas, com todas as ofertas de

movimento dos bney-ysraEL; a ti, a teus

filhos, e a tuas filhas contigo, as tenho dado

מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת תְּ‏ רּומֹ‏ תָּ‏ י | לְּ‏ כָּל קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ ‏ָך נְּתַ‏ תִ‏ ים לְּ‏ מָּ‏ שְּ‏ חָּ‏ ה

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם:‏ )9( זֶה יִהְּ‏ יֶה

לְּ‏ ‏ָך מִ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים מִ‏ ן הָּ‏ אֵ‏ ש | כָּל

קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נָּם לְּ‏ כָּל מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ כָּל

חַ‏ טָּ‏ אתָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ כָּל אֲשָּ‏ מָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יָּשִ‏ יבּו

לִ‏ י קֹ‏ דֶ‏ ש קָּ‏ דָּ‏ שִ‏ ים לְּ‏ ‏ָך הּוא ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך:‏

)10( בְּ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים תֹ‏ אכֲלֶנּו |

כָּל זָּכָּר יֹאכַל אֹ‏ תוֹ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לְָּך:‏

)11( וְּ‏ זֶה לְּ‏ ‏ָך תְּ‏ רּומַ‏ ת מַ‏ תָּ‏ נָּם לְּ‏ כָּל

תְּ‏ נּופֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ ‏ָך נְּתַ‏ תִ‏ ים

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך אִ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם

| כָּל טָּ‏ הוֹר בְּ‏ בֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך יֹאכַל אֹ‏ תוֹ:‏

)12( כֹל חֵ‏ לֶב יִצְּ‏ הָּ‏ ר וְּ‏ כָּל חֵ‏ לֶב

תִ‏ ירוֹש וְּ‏ דָּ‏ גָּן | רֵ‏ אשִ‏ יתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יִתְּ‏ נּו

לַיהוָּה לְּ‏ ‏ָך נְּתַ‏ תִ‏ ים:‏ )13( בִ‏ כּורֵ‏ י כָּל

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יָּבִ‏ יאּו לַיהוָּה

לְּ‏ ‏ָך יִהְּ‏ יֶה | כָּל טָּ‏ הוֹר בְּ‏ בֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך

יֹאכֲלֶנּו:‏ )14( כָּל חֵ‏ רֶ‏ ם בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ ‏ָך יִהְּ‏ יֶה:‏ )15( כָּל פֶ‏ טֶ‏ ר רֶ‏ חֶ‏ ם לְּ‏ כָּל

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יַקְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה יִהְּ‏ יֶה לְָּך | אַ‏ ‏ְך פָּ‏ דֹה

תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה אֵ‏ ת בְּ‏ כוֹר הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ כוֹר

הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה הַ‏ טְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה:‏ )16(

‏ּופְּ‏ דּויָּו מִ‏ בֶ‏ ן חֹ‏ דֶ‏ ש תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה בְּ‏ עֶ‏ רְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

291

Nm 18:5 - 315 º Mandamento negativo: Não deixar sem guarda o Templo – ‘guardareis a vigília sagrada…’.

496

Torah Israelita


como porção, para sempre. Todo o que na

tua casa estiver limpo, comerá delas. 12

Tudo o que do azeite há de melhor, e tudo

o que do vinho novo e do grão há de

melhor, as primícias destes que eles derem

a יהוה a ti as tenho dado. 13 Os primeiros

frutos de tudo o que houver na sua terra,

que trouxerem a יהוה serão teus. Todo o

que na tua casa estiver limpo comerá deles.

14 Toda coisa consagrada em Yisra-EL será

tua. 15 Todo primeiro filho de toda a

292

carne, que oferecerem a יהוה tanto de

homens como de animais, será teu;

contudo os primogênitos dos homens

certamente remirás; também os

primogênitos dos animais imundos

remirás. 16 Os que deles se houverem de

libertar, desde a idade de um mês os

remirás, segundo a tua avaliação, por cinco

siclos de dinheiro, segundo o siclo do lugar

sagrado, que é de vinte jeiras. 17 Mas o

primeiro filho da vaca, o primeiro filho da

ovelha, e o primeiro filho da cabra não

remirás, porque eles são kadoshim.

Espargirás o seu sangue sobre o altar, e

queimarás a sua gordura em oferenda

יהוה

queimada, de aroma agradável a 18 .

E a carne deles será tua, bem como serão

teus o peito da oferenda de movimento e a

coxa direita. 19 Todas as ofertas alçadas das

coisas sagradas, que os bney-ysraEL

י

oferecerem a הוה eu as tenho dado a ti, a

כֶסֶ‏ ף חֲמֵ‏ שֶ‏ ת שְּ‏ קָּ‏ לִ‏ ים בְּ‏ שֶ‏ קֶ‏ ל הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

| עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים גֵרָּ‏ ה הּוא:‏ )17( אַ‏ ‏ְך בְּ‏ כוֹר

שוֹר אוֹ‏ בְּ‏ כוֹר כֶׂשֶ‏ ב אוֹ‏ בְּ‏ כוֹר עֵ‏ ז ‏ֹלא

תִ‏ פְּ‏ דֶ‏ ה קֹ‏ דֶ‏ ש הֵ‏ ם | אֶ‏ ת דָּ‏ מָּ‏ ם תִ‏ זְּ‏ רֹק

עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ בָּ‏ ם תַ‏ קְּ‏ טִ‏ יר

אִ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏ )18(

‏ּובְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם יִהְּ‏ יֶה לְָּך | כַחֲזֵה הַ‏ תְּ‏ נּופָּ‏ ה

‏ּוכְּ‏ שוֹק הַ‏ יָּמִ‏ ין לְּ‏ ‏ָך יִהְּ‏ יֶה:‏ )19( כֹל

תְּ‏ רּומֹ‏ ת הַ‏ קֳ‏ דָּ‏ שִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יָּרִ‏ ימּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לַיהוָּה נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך אִ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ חָּ‏ ק עוֹלָּם | בְּ‏ רִ‏ ית

מֶ‏ לַח עוֹלָּם הִ‏ וא לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אִ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה

אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ נְּחָּ‏ ל וְּ‏ חֵ‏ לֶק

‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ תוֹכָּם | אֲנִי חֶ‏ לְּ‏ קְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ נַחֲלָּתְּ‏ ‏ָך בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)21( וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י הִ‏ נֵה נָּתַ‏ תִ‏ י

כָּל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ נַחֲלָּה | חֵ‏ לֶף

עֲבֹדָּ‏ תָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ דִ‏ ים אֶ‏ ת

עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )22( וְּ‏ ‏ֹלא

יִקְּ‏ רְּ‏ בּו עוֹד בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד | לָּׂשֵ‏ את חֵ‏ טְּ‏ א לָּמּות:‏ )23(

וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ד הַ‏ לֵוִ‏ י הּוא אֶ‏ ת עֲבֹדַ‏ ת אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד וְּ‏ הֵ‏ ם יִׂשְּ‏ אּו עֲוֹנָּם | חֻׁקַ‏ ת

עוֹלָּם לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם ‏ּובְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

292

Nm 18:15 - 80 º Mandamento positivo: Redimir todo primogênito humano – ‘…redimirás todo primogênito…’

497

Torah Israelita


teus filhos e a tuas filhas contigo, como

porção, para sempre; é um pacto vitalício

de sal perante יהוה para ti e para a tua

descendência contigo. 20 Disse יהוה a

Aharôn: Na sua terra herança nenhuma

terás, e no meio deles nenhuma porção

terás; eu sou a tua porção e a tua herança

entre os bney-ysraEL.

[435 A parte dos levitas]

21 Aos filhos de Levi tenho dado todos os

maaser em Yisra-EL por herança, pelo

serviço que prestam, o serviço da tenda da

revelação. 22 Ora, nunca mais os bneyysraEL

se chegarão à tenda da revelação,

para que não levem sobre si o erro e

morram. 23 293 Mas os levitas farão o serviço

da tenda da revelação, e eles levarão sobre

si o seu delito; pelas suas gerações

regulamento vitalício será; e no meio dos

bney-ysraEL nenhuma herança terão. 24

Porque os maaser que os bney-ysraEL

oferecerem a יהוה em oferenda elevada,

eu os tenho dado por herança aos levitas;

uma vez que eu lhes disse que nenhuma

herança teriam entre os bney-ysraEL.

[436 Os donativos sacerdotais dos

levitas]

25 Disse mais יהוה a Moshe: 26 Também

falarás aos levitas, e lhes dirás: Quando dos

bney-ysraEL receberdes os maaser, que

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא יִנְּחֲלּו נַחֲלָּה:‏ )24( כִ‏ י

אֶ‏ ת מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר יָּרִ‏ ימּו

לַיהוָּה תְּ‏ רּומָּ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

לְּ‏ נַחֲלָּה | עַ‏ ל כֵן ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לָּהֶ‏ ם בְּ‏ תוְֹך

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא יִנְּחֲלּו נַחֲלָּה:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )26( וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם כִ‏ י תִ‏ קְּ‏ חּו מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י

לָּכֶם מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ נַחֲלַתְּ‏ כֶם | וַהֲרֵ‏ מֹ‏ תֶ‏ ם

מִ‏ מֶ‏ נּו תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר מִ‏ ן

הַ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר:‏ )27( וְּ‏ נֶחְּ‏ שַ‏ ב לָּכֶם

תְּ‏ רּומַ‏ תְּ‏ כֶם | כַדָּ‏ גָּן מִ‏ ן הַ‏ גֹ‏ רֶ‏ ן

וְּ‏ כַמְּ‏ לֵָאה מִ‏ ן הַ‏ יָּקֶ‏ ב:‏ )28( כֵן

תָּ‏ רִ‏ ימּו גַם אַ‏ תֶ‏ ם תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה מִ‏ כֹל

מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹתֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר תִ‏ קְּ‏ חּו מֵ‏ אֵ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם מִ‏ מֶ‏ נּו אֶ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת

יהוה לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )29( מִ‏ כֹל

מַ‏ תְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם תָּ‏ רִ‏ ימּו אֵ‏ ת כָּל תְּ‏ רּומַ‏ ת

יהוה | מִ‏ כָּל חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏ אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דְּ‏ ש ‏ֹו

מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )30( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם |

בַ‏ הֲרִ‏ ימְּ‏ כֶם אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ נֶחְּ‏ שַ‏ ב

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם כִ‏ תְּ‏ בּוַאת גֹ‏ רֶ‏ ן וְּ‏ כִ‏ תְּ‏ בּוַאת

יָּקֶ‏ ב:‏ )31( וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ כָּל

מָּ‏ קוֹם אַ‏ תֶ‏ ם ‏ּובֵ‏ יתְּ‏ כֶם | כִ‏ י ‏ׂשָּ‏ כָּר הּוא

293

Nm 18:23 – 23º Mandamento positivo: Trabalhar o levita no Templo – ‘Trabalhará o levita…’

498

Torah Israelita


deles vos tenho dado por herança, então

desses maaser fareis a יהוה uma oferenda

elevada, o maaser dos maaser. 27 294 E

computar-se-á a sua oferenda elevada,

como o grão da eira, e como a plenitude do

lagar. 28 Assim fareis a יהוה uma oferenda

elevada de todos os seus maaser, que

receberdes dos bney-ysraEL; e desses

maaser dareis a oferenda elevada de יהוה a

Aharôn, o kohen. 29 De todas as dádivas

que vos forem feitas, oferecereis, do

melhor delas, toda a oferenda elevada de

a sua santa parte. 30 Por conseguinte יהוה

lhes dirás: Quando fizerdes oferenda

elevada do melhor dos maaser, será ela

computada aos levitas, como a novidade da

eira e como a novidade do lagar. 31 E o

comereis em qualquer lugar, vocês e as

suas famílias; porque é a sua recompensa

pelo seu serviço na tenda da revelação. 32

Pelo que não levareis sobre vocês erro, se

tiverdes alçado o que deles há de melhor; e

não profanareis as coisas sagradas dos

bney-ysraEL, para que não morrais.


39ª Porção: Chukat e a Rocha da Salvação

Chukat: Estatuto e a Rocha da Salvação


לָּכֶם חֵ‏ לֶף עֲבֹדַ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏

)32( וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ ‏ׂשְּ‏ אּו עָּ‏ לָּיו חֵ‏ טְּ‏ א

בַ‏ הֲרִ‏ ימְּ‏ כֶם אֶ‏ ת חֶ‏ לְּ‏ בוֹ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו | וְּ‏ אֶ‏ ת

קָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא תְּ‏ חַ‏ לְּ‏ לּו וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ מּותּו:‏



‏ַאהֲרֹן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2( זֹאת חֻׁקַ‏ ת

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לֵאמֹ‏ ר |

דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ יִקְּ‏ חּו אֵ‏ לֶיָך

פָּ‏ רָּ‏ ה אֲדֻׁ‏ מָּ‏ ה תְּ‏ מִ‏ ימָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין בָּ‏ ‏ּה

מּום אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא עָּ‏ לָּה עָּ‏ לֶיהָּ‏ עֹ‏ ל:‏ )3(

‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן |

וְּ‏ הוֹצִ‏ יא אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה

וְּ‏ שָּ‏ חַ‏ ט אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ פָּ‏ נָּיו:‏ )4( וְּ‏ לָּקַ‏ ח

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן מִ‏ דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בָּ‏ עוֹ‏ |

וְּ‏ הִ‏ זָּה אֶ‏ ל נֹ‏ כַח פְּ‏ נֵי אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד

מִ‏ דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה שֶ‏ בַ‏ ע פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים:‏ )5( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ף

אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ רָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ינָּיו | אֶ‏ ת עֹ‏ רָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת דָּ‏ מָּ‏ ‏ּה עַ‏ ל פִ‏ רְּ‏ שָּ‏ ‏ּה

יִׂשְּ‏ רֹף:‏ )6( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן עֵ‏ ץ אֶ‏ רֶ‏ ז

294

Nm 18:27 - 129 º Mandamento positivo: Estarem os levitas separando a dízima do que foi recebido por eles dos demais israelitas, entregando-a ao

cohen – ‘…quanto aos levitas, dirás…’

499

Torah Israelita




Salmo Chucat: 95

[437 A vaca vermelha]


Este é o regulamento da Toráh que

ordenou, dizendo: Dize aos bney-ysraEL

295

que te tragam uma novilha vermelha sem

defeito, que não tenha mancha, e sobre a

qual não se tenha posto jugo: 3 Entregá-laeis

a Eleazar, o kohen; ele a tirará para fora

do acampamento, e a imolarão diante dele.

4 Eleazar, o kohen, tomará do sangue com

o dedo, e dele aspergirá para a frente da

tenda da revelação sete vezes. 5 Então à

vista dele se queimará a novilha, tanto o

couro e a carne, como o sangue e o

excremento; 6 e o kohen, tomando pau do

cedro, hissopo e carmesim, os lançará no

meio do fogo que queima a novilha. 7 Então

o kohen lavará as suas vestes e banhará o

seu corpo em água; depois entrará no

acampamento; e o kohen será impuro até a

tarde. 8 Também o que a tiver queimado

lavará as suas vestes e banhará o seu corpo

em água, e será impuro até a tarde. 9 E

296

um homem limpo recolherá a cinza da

novilha, e a depositará fora do

acampamento, num lugar limpo, e ficará

ela guardada para a congregação dos bney-

וְּ‏ אֵ‏ זוֹב ‏ּושְּ‏ נִי תוֹלָּעַ‏ ת | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ לִ‏ יְך אֶ‏ ל

תוְֹך ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ פַ‏ ת הַ‏ פָּרָּ‏ ה:‏ )7( וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס

בְּ‏ גָּדָּ‏ יו הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רוֹ‏ בַ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר יָּבוֹא אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

הַ‏ כֹהֵ‏ ן עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )8( וְּ‏ הַ‏ שֹרֵ‏ ף אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ֹו

בַ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )9(

וְּ‏ ‏ָאסַ‏ ף אִ‏ יש טָּ‏ הוֹר אֵ‏ ת אֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ פָּ‏ רָּ‏ ה

וְּ‏ הִ‏ נִיחַ‏ מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה בְּ‏ מָּ‏ קוֹם

טָּ‏ הוֹר | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לַעֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת לְּ‏ מֵ‏ י נִדָּ‏ ה חַ‏ טָּ‏ את הִ‏ וא:‏

)10( וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס הָּ‏ אֹ‏ סֵ‏ ף אֶ‏ ת אֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ פָּרָּ‏ ה

אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ לַגֵר הַ‏ גָּר

בְּ‏ תוֹכָּם לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת עוֹלָּם:‏ )11( הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בְּ‏ מֵ‏ ת לְּ‏ כָּל נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם | וְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏ )12( הּוא יִתְּ‏ חַ‏ טָּ‏ א

בוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

יִטְּ‏ הָּ‏ ר | וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יִתְּ‏ חַ‏ טָּ‏ א בַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י ‏ֹלא

יִטְּ‏ הָּ‏ ר:‏ )13( כָּל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ מֵ‏ ת בְּ‏ נֶפֶ‏ ש

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר יָּמּות וְּ‏ ‏ֹלא יִתְּ‏ חַ‏ טָּ‏ א אֶ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ כַן יהוה טִ‏ מֵ‏ א וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש

הַ‏ הִ‏ וא מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כִ‏ י מֵ‏ י נִדָּ‏ ה ‏ֹלא

יהוה

295

Nm 19: 02 – “bney-ysraEL”: Filhos de Israel ou Israelitas

296

Nm 19:9 - 113 º Mandamento positivo: Fazer com que esteja pronta para o uso a cinza da vaca vermelha – ‘Será para a congregação dos filhos de

Israel…’

500

Torah Israelita


ysraEL, para a água de purificação; é

oferenda pelo erro. 10 E o que recolher a

cinza da novilha lavará as suas vestes e será

impuro até a tarde; isto será por

regulamento vitalício aos bney-ysraEL e ao

estrangeiro que peregrina entre eles. 11 A

pessoa que tocar o cadáver de algum

homem, será impuro sete dias. 12 Ao

terceiro dia o mesmo se purificará com

aquela água, e ao sétimo dia se tornará

limpo; mas, se ao terceiro dia não se

purificar, não se tornará limpo ao sétimo

dia. 13 Todo aquele que tocar o cadáver de

algum homem que tenha morrido, e não se

purificar, contamina o Mishekan de יהוה ; e

essa pessoa será extirpada de Yisra-EL;

porque a água da purificação não foi

aspergida sobre ele, continua impuro; a sua

imundícia está ainda sobre ele. 14 Esta é a

instrução, quando um homem morrer

numa tenda: todo aquele que entrar na

tenda, e todo aquele que nela estiver, será

impuro sete dias. 15 Também, todo vaso

aberto, sobre que não houver pano atado,

será impuro. 16 E todo aquele que no

campo tocar alguém que tenha sido morto

pela espada, ou outro cadáver, ou um osso

de algum homem, ou uma sepultura, será

impuro sete dias. 17 Para o impuro,

tomarão da cinza da queima da oferenda

pelo erro, e sobre ela deitarão água viva

num vaso; 18 e um homem limpo tomará

hissopo, e o molhará na água, e a aspergirá

sobre a tenda, sobre todos os objetos e

זֹרַ‏ ק עָּ‏ לָּיו טָּ‏ מֵ‏ א יִהְּ‏ יֶה עוֹד טֻׁמְּ‏ ‏ָאת ‏ֹו

זֹאת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י

יָּמּות בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל | כָּל הַ‏ בָּ‏ א אֶ‏ ל הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל

וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר בָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל יִטְּ‏ מָּ‏ א שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים:‏ )15( וְּ‏ כֹ‏ ל כְּ‏ לִ‏ י פָּ‏ תּוחַ‏ אֲשֶ‏ ר

אֵ‏ ין צָּ‏ מִ‏ יד פָּ‏ תִ‏ יל עָּ‏ לָּיו | טָּ‏ מֵ‏ א הּוא:‏

)16( וְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר יִגַע עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

בַ‏ חֲלַל חֶ‏ רֶ‏ ב אוֹ‏ בְּ‏ מֵ‏ ת אוֹ‏ בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם

‏ָאדָּ‏ ם אוֹ‏ בְּ‏ קָּ‏ בֶ‏ ר | יִטְּ‏ מָּ‏ א שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים:‏ )17( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו לַטָּ‏ מֵ‏ א מֵ‏ עֲפַ‏ ר

‏ׂשְּ‏ רֵ‏ פַ‏ ת הַ‏ חַ‏ טָּ‏ את | וְּ‏ נָּתַ‏ ן עָּ‏ לָּיו מַ‏ יִם

חַ‏ יִ‏ ים אֶ‏ ל כֶלִ‏ י:‏ )18( וְּ‏ לָּקַ‏ ח אֵ‏ זוֹב

וְּ‏ טָּ‏ בַ‏ ל בַ‏ מַ‏ יִם אִ‏ יש טָּ‏ הוֹר וְּ‏ הִ‏ זָּה עַ‏ ל

הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ל כָּל הַ‏ כֵלִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל

הַ‏ נְּפָּ‏ שוֹת אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו שָּ‏ ם | וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏

בַ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם אוֹ‏ בֶ‏ חָּ‏ לָּל אוֹ‏ בַ‏ מֵ‏ ת אוֹ‏

בַ‏ קָּ‏ בֶ‏ ר:‏ )19( וְּ‏ הִ‏ זָּה הַ‏ טָּ‏ הֹר עַ‏ ל

הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י ‏ּובַ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י | וְּ‏ חִ‏ טְּ‏ אוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

וְּ‏ כִ‏ בֶ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ רָּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר

בָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )20( וְּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יִטְּ‏ מָּ‏ א

וְּ‏ ‏ֹלא יִתְּ‏ חַ‏ טָּ‏ א וְּ‏ נִכְּ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ הִ‏ וא

מִ‏ תוְֹך הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל | כִ‏ י אֶ‏ ת מִ‏ קְּ‏ דַ‏ ש יהוה

טִ‏ מֵ‏ א מֵ‏ י נִדָּ‏ ה ‏ֹלא זֹרַ‏ ק עָּ‏ לָּיו טָּ‏ מֵ‏ א

הּוא:‏ )21( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לָּהֶ‏ ם לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת

עוֹלָּם | ‏ּומַ‏ זֵה מֵ‏ י הַ‏ נִדָּ‏ ה יְּכַבֵ‏ ס בְּ‏ גָּדָּ‏ יו

וְּ‏ הַ‏ נֹ‏ גֵעַ‏ בְּ‏ מֵ‏ י הַ‏ נִדָּ‏ ה יִטְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד

בוֹ:‏ )14(

501

Torah Israelita


sobre as pessoas que ali estiverem, como

também sobre aquele que tiver tocado o

osso, ou o que foi morto, ou o que faleceu,

ou a sepultura. 19 Também o limpo, ao

terceiro dia e ao sétimo dia, a aspergirá

sobre o impuro, e ao sétimo dia o purificará;

e o que era impuro lavará as suas vestes, e

se banhará em água, e à tarde será limpo.

20 Mas o que estiver impuro e não se

purificar, esse será extirpado do meio da

assembleia, uma vez que contaminou o

lugar sagrado de יהוה ; a água de

purificação não foi aspergida sobre ele; é

impuro. 21 Isto lhes será por regulamento

vitalício: o que aspergir a água de

purificação lavará as suas vestes; e o que

tocar a água de purificação será impuro até

a tarde. 22 E tudo quanto o impuro tocar

também será impuro; e a pessoa que tocar

naquilo será imunda até a tarde.


[438 A morte de Miriã - Falta de água]

1 Os bney-ysraEL, a congregação toda,

chegaram ao deserto de Zim no primeiro

mês, e o povo ficou em Cades. Ali morreu

Miriã, e ali foi sepultada. 2 Ora, não havia

água para a congregação; pelo que se

ajuntaram contra Moshe e Aharôn. 3 E o

povo contendeu com Moshe, dizendo:

הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )22( וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִגַע בוֹ‏

הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א יִטְּ‏ מָּ‏ א | וְּ‏ הַ‏ נֶפֶ‏ ש הַ‏ נֹ‏ גַעַ‏ ת

תִ‏ טְּ‏ מָּ‏ א עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב:‏


)1( וַיָּבֹאּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן וַיֵשֶ‏ ב

הָּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש | וַתָּ‏ מָּ‏ ת שָּ‏ ם מִ‏ רְּ‏ יָּם

וַתִ‏ קָּ‏ בֵ‏ ר שָּ‏ ם:‏ )2( וְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ יָּה מַ‏ יִם

לָּעֵ‏ דָּ‏ ה | וַיִ‏ קָּ‏ הֲלּו עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן:‏ )3( וַיָּרֶ‏ ב הָּ‏ עָּ‏ ם עִ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה |

וַיֹאמְּ‏ רּו לֵאמֹ‏ ר וְּ‏ לּו גָּוַ‏ עְּ‏ נּו בִ‏ גְּ‏ וַע

‏ַאחֵ‏ ינּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )4( וְּ‏ לָּמָּ‏ ה

הֲבֵ‏ אתֶ‏ ם אֶ‏ ת קְּ‏ הַ‏ ל יהוה אֶ‏ ל

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה | לָּמּות שָּ‏ ם אֲנַחְּ‏ נּו

‏ּובְּ‏ עִ‏ ירֵ‏ נּו:‏ )5( וְּ‏ לָּמָּ‏ ה הֶ‏ עֱלִ‏ יתֻׁנּו

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא אֹ‏ תָּ‏ נּו אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם

הָּ‏ רָּ‏ ע הַ‏ זֶה | ‏ֹלא מְּ‏ קוֹם זֶרַ‏ ע ‏ּותְּ‏ אֵ‏ נָּה

וְּ‏ גֶפֶ‏ ן וְּ‏ רִ‏ מוֹן ‏ּומַ‏ יִם ‏ַאיִן לִ‏ שְּ‏ תוֹת:‏ )6(

וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן מִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל אֶ‏ ל

פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וַיִ‏ פְּ‏ לּו עַ‏ ל פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

| וַיֵרָּ‏ א כְּ‏ בוֹד יהוה אֲלֵיהֶ‏ ם:‏


)8( קַ‏ ח אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ הֵ‏ ל אֶ‏ ת

502

Torah Israelita


ELOHIM queira tivéssemos perecido

quando pereceram nossos irmãos perante

4 ! Por que trouxestes a congregação

de יהוה a este deserto, para que morramos

aqui, nós e os nossos animais? 5 E por que

nos fizestes subir do Mitzraim, para nos

trazer a este mal lugar? Lugar onde não há

semente, nem figos, nem vides, nem

romãs, nem mesmo água para beber. 6

Então Moshe e Aharôn se foram da

presença da assembleia até a porta da

tenda da revelação, e se lançaram com o

rosto em terra; e a kevod de יהוה lhes

apareceu.

יהוה

[439 Água da rocha]

7 E יהוה disse a Moshe: 8 Toma a vara, e

ajunta a congregação, tu e Aharôn, teu

irmão, e falai à rocha perante os seus olhos,

que ela dê as suas águas. Assim lhes tirarás

água da rocha, e darás a beber à

congregação e aos seus animais. 9 Moshe,

tomou a vara de diante do adon, como este

lhe ordenou. 10 Moshe e Aharôn reuniram

a assembleia diante da rocha, e Moshe

disse a eles: Ouvi agora, rebeldes! Por acaso

tiraremos água desta rocha para vocês? 11

Então Moshe levantou a mão, e 297 feriu a

rocha duas vezes com a sua vara, e saiu

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ל הַ‏ סֶ‏ לַע לְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם וְּ‏ נָּתַ‏ ן מֵ‏ ימָּ‏ יו |

וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתָּ‏ לָּהֶ‏ ם מַ‏ יִם מִ‏ ן הַ‏ סֶ‏ לַע

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ם:‏

)9( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּהּו:‏ )10( וַיַקְּ‏ הִ‏ לּו

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל אֶ‏ ל פְּ‏ נֵי

הַ‏ סָּ‏ לַע | וַיֹאמֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם שִ‏ מְּ‏ עּו נָּא

הַ‏ מֹ‏ רִ‏ ים הֲמִ‏ ן הַ‏ סֶ‏ לַע הַ‏ זֶה נוֹצִ‏ יא

לָּכֶם מָּ‏ יִם:‏ )11( וַיָּרֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

יָּדוֹ‏ וַיְַך אֶ‏ ת הַ‏ סֶ‏ לַע בְּ‏ מַ‏ טֵ‏ הּו פַ‏ עֲמָּ‏ יִם

| וַיֵצְּ‏ אּו מַ‏ יִם רַ‏ בִ‏ ים וַתֵ‏ שְּ‏ תְּ‏ הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה

)12( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה ‏ּובְּ‏ עִ‏ ירָּ‏ ם:‏

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן יַעַ‏ ן ‏ֹלא

הֶ‏ אֱמַ‏ נְּתֶ‏ ם בִ‏ י לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ דִ‏ ישֵ‏ נִי לְּ‏ עֵ‏ ינֵי בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | לָּכֵן ‏ֹלא תָּ‏ בִ‏ יאּו אֶ‏ ת הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל

הַ‏ זֶה אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י לָּהֶ‏ ם:‏

)13( הֵ‏ מָּ‏ ה מֵ‏ י מְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר רָּ‏ בּו

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת יהוה | וַיִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש בָּ‏ ם:‏

)14( וַיִ‏ שְּ‏ לַח מֹשֶ‏ ה

מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש אֶ‏ ל מֶ‏ לְֶך אֱדוֹם |

כֹה ‏ָאמַ‏ ר ‏ָאחִ‏ יָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אַ‏ תָּ‏ ה יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏

אֵ‏ ת כָּל הַ‏ תְּ‏ לָָּאה אֲשֶ‏ ר מְּ‏ צָּ‏ ‏ָאתְּ‏ נּו:‏

)15( וַיֵרְּ‏ דּו אֲבֹתֵ‏ ינּו מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה וַנֵשֶ‏ ב

297

Nm 20: 11 – “e feriu a rocha duas vezes com a sua vara, e saiu água copiosamente”: Moshe faz dois furos na grande rocha e de cada furo seis córregos

de água, no total foram doze córregos. Naquele dia mais de 2 milhões de hebreus saciaram a sede.

503

Torah Israelita


água copiosamente, e a congregação

bebeu, e os seus animais.

[440 Punição de Moshe e Aharôn]

12 Pelo que יהוה disse a Moshe e a Aharôn:

Porquanto não me crestes a mim, para me

santificardes diante dos bney-ysraEL, por

isso não introduzireis esta congregação na

terra que lhes dei. 13 Estas são as águas de

Meribá, porque ali os bney-ysraEL

contenderam com יהוה que neles se

santificou.

[441 Encontro com Edom]

14 De Cades, Moshe expediu mensageiros

ao melech de Edom, dizendo: Assim diz teu

irmão Yisra-EL: Tu sabes todo o trabalho

que nos tem sobrevindo; 15 como nossos

pais desceram ao Mitzraim, e nós no

Mitzraim habitamos muito tempo; e como

os egípcios nos maltrataram, a nós e a

יהוה nossos pais; 16 e quando clamamos a

ele ouviu a nossa voz, e mandou um

mensageiro, e nos tirou do Mitzraim; e

estamos em Cades, cidade na extremidade

dos teus termos. 17 Deixa-nos, passar pela

tua terra; não passaremos pelos campos,

nem pelas vinhas, nem beberemos a água

dos poços; iremos pela estrada real, não

nos desviando para a direita nem para a

esquerda, até que tenhamos passado os

teus termos. 18 Respondeu Edom: Não

passaras por mim, para que eu não saia

com a espada ao teu encontro. 19 Os bney-

בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים | וַיָּרֵ‏ עּו לָּנּו

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ לַאֲבֹתֵ‏ ינּו:‏ )16( וַנִצְּ‏ עַ‏ ק

אֶ‏ ל יהוה וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע קֹ‏ לֵנּו וַיִ‏ שְּ‏ לַח

מַ‏ לְּ‏ אָּ‏ ‏ְך וַיֹצִ‏ אֵ‏ נּו מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הִ‏ נֵה

אֲנַחְּ‏ נּו בְּ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש עִ‏ יר קְּ‏ צֵ‏ ה גְּ‏ בּולֶָך:‏

)17( נַעְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה נָּא בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך ‏ֹלא נַעֲבֹר

בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה ‏ּובְּ‏ כֶרֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא נִשְּ‏ תֶ‏ ה מֵ‏ י בְּ‏ אֵ‏ ר

| דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ מֶ‏ לְֶך נֵלְֵך ‏ֹלא נִטֶ‏ ה יָּמִ‏ ין

‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אול עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר נַעֲבֹר גְּ‏ בּולֶָך:‏

)18( וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו אֱדוֹם ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר

בִ‏ י | פֶן בַ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב אֵ‏ צֵ‏ א לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֶ‏ ‏ָך:‏

)19( וַיֹאמְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בַ‏ מְּ‏ סִ‏ לָּה נַעֲלֶה וְּ‏ אִ‏ ם מֵ‏ ימֶ‏ יָך נִשְּ‏ תֶ‏ ה

אֲנִי ‏ּומִ‏ קְּ‏ נַי וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י מִ‏ כְּ‏ רָּ‏ ם | רַ‏ ק אֵ‏ ין

דָּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לַי אֶ‏ עֱבֹרָּ‏ ה:‏ )20( וַיֹאמֶ‏ ר

‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר | וַיֵצֵ‏ א אֱדוֹם לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏

בְּ‏ עַ‏ ם כָּבֵ‏ ד ‏ּובְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה:‏ )21(

וַיְּמָּ‏ אֵ‏ ן אֱדוֹם נְּתֹ‏ ן אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עֲבֹר

בִ‏ גְּ‏ בֻׁלוֹ‏ | וַיֵט יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ עָּ‏ לָּיו:‏

)22( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש | וַיָּבֹאּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )23(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל ‏ַאהֲרֹן

בְּ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר | עַ‏ ל גְּ‏ בּול אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם

לֵאמֹ‏ ר:‏ )24( יֵָאסֵ‏ ף ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ל עַ‏ מָּ‏ יו

כִ‏ י ‏ֹלא יָּבֹא אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר מְּ‏ רִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת

פִ‏ י לְּ‏ מֵ‏ י מְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה:‏ )25( קַ‏ ח אֶ‏ ת

504

Torah Israelita


ysraEL lhe replicaram: Subiremos pela

estrada real; e se bebermos das tuas águas,

eu e o meu gado, darei o preço delas; sob

condição de eu nada mais fazer, deixa-me

somente passar a pé. 20 Edom, porém,

respondeu: Não passarás. E saiu-lhe ao

encontro com muita gente e com poderosa

mão. 21 Assim recusou Edom deixar Yisra-

EL passar pelos seus termos; pelo que Yisra-

EL se desviou dele.

[442 A morte de Aharôn]

22 Então partiram de Cades; e os bneyysraEL,

a congregação toda, chegaram ao

monte Hor. 23 E falou יהוה a Moshe e a

Aharôn no monte Hor, nos termos da terra

de Edom, dizendo: 24 Aharôn será

recolhido a seu povo, porque não entrará

na terra que dei aos bney-ysraEL, uma vez

que fostes rebeldes contra a minha palavra

com relação às águas de Meribá. 25 Toma a

Aharôn e a Eleazar, seu filho, e faze-os subir

ao monte Hor; 26 e despe a Aharôn as suas

vestes, e as veste a Eleazar, seu filho,

porque Aharôn será recolhido, e morrerá

ali. 27 Fez, Moshe como יהוה lhe ordenara;

e subiram ao monte Hor perante os olhos

de toda a congregação. 28 Moshe despiu a

Aharôn as vestes, e as vestiu a Eleazar, seu

filho; e morreu Aharôn ali sobre o cume do

monte; e Moshe e Eleazar desceram do

monte. 29 Vendo, toda a congregação que

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בְּ‏ נוֹ‏ | וְּ‏ הַ‏ עַ‏ ל אֹ‏ תָּ‏ ם

הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )26( וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ שֵ‏ ט אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ בַ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

בְּ‏ נוֹ‏ | וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן יֵָאסֵ‏ ף ‏ּומֵ‏ ת שָּ‏ ם:‏ )27(

וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

וַיַעֲלּו אֶ‏ ל הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר לְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )28( וַיַפְּ‏ שֵ‏ ט מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת בְּ‏ גָּדָּ‏ יו וַיַלְּ‏ בֵ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בְּ‏ נוֹ‏ וַיָּמָּ‏ ת ‏ַאהֲרֹן שָּ‏ ם בְּ‏ רֹאש

הָּ‏ הָּ‏ ר | וַיֵרֶ‏ ד מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר מִ‏ ן

הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )29( וַיִ‏ רְּ‏ אּו כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה כִ‏ י

גָּוַע ‏ַאהֲרֹן | וַיִ‏ בְּ‏ כּו אֶ‏ ת ‏ַאהֲרֹן

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים יוֹם כֹל בֵ‏ ית יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

|


)1( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי מֶ‏ לְֶך עֲרָּ‏ ד יֹשֵ‏ ב

הַ‏ נֶגֶב כִ‏ י בָּ‏ א יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הָּ‏ אֲתָּ‏ רִ‏ ים

| וַיִ‏ לָּחֶ‏ ם בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ שְּ‏ בְּ‏ מִ‏ מֶ‏ נּו

שֶ‏ בִ‏ י:‏ )2( וַיִ‏ דַ‏ ר יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נֶדֶ‏ ר לַיהוָּה

וַיֹאמַ‏ ר | אִ‏ ם נָּתֹ‏ ן תִ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה

בְּ‏ יָּדִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חֲרַ‏ מְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת עָּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )3(

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה בְּ‏ קוֹל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיִ‏ תֵ‏ ן

אֶ‏ ת הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי וַיַחֲרֵ‏ ם אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

505

Torah Israelita


Aharôn era morto, chorou-o toda a casa de

Yisra-EL por trinta dias.


[443 Confrontação com Canaã]

1 Ora, ouvindo o cananeu, melech de

Arade, que habitava no Negebe, que Yisra-

EL vinha pelo caminho de Atarim, pelejou

contra Yisra-EL, e levou dele alguns

prisioneiros. 2 Então Yisra-EL fez um voto a

dizendo: Se na emet entregares este יהוה

povo nas minhas mãos, destruirei

totalmente as suas יהוה cidades. 3 ouviu a

voz de Yisra-EL, e entregou-lhe os

cananeus; e os bney-ysraEL os destruíram

totalmente, a eles e às suas cidades; e

chamou-se aquele lugar Horma.

[444 As serpentes: jornadas

posteriores]

4 Então partiram do monte Hor, pelo

caminho que vai ao mar de junco, para

rodearem a terra de Edom; e a alma do

povo impacientou-se por causa do

caminho. 5 E o povo falou contra ELOHIM e

contra Moshe: Por que nos fizestes subir do

Mitzraim, para morrermos no deserto? Pois

aqui não há pão e não há água: e a nossa

vida tem fastio deste miserável pão. 6 Então

mandou entre o povo serpentes יהוה

עָּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א שֵ‏ ם הַ‏ מָּ‏ קוֹם

חָּ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה:‏

)4( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יַם סּוף

לִ‏ סְּ‏ בֹב אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם | וַתִ‏ קְּ‏ צַ‏ ר

נֶפֶ‏ ש הָּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )5( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר הָּ‏ עָּ‏ ם

בֵ‏ אֹלהִ‏ ים ‏ּובְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה לָּמָּ‏ ה הֶ‏ עֱלִ‏ יתֻׁנּו

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לָּמּות בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | כִ‏ י אֵ‏ ין

לֶחֶ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ין מַ‏ יִם וְּ‏ נַפְּ‏ שֵ‏ נּו קָּ‏ צָּ‏ ה

בַ‏ לֶחֶ‏ ם הַ‏ קְּ‏ ‏ֹלקֵ‏ ל:‏ )6( וַיְּשַ‏ לַח יהוה

בָּ‏ עָּ‏ ם אֵ‏ ת הַ‏ נְּחָּ‏ שִ‏ ים הַ‏ שְּ‏ רָּ‏ פִ‏ ים

וַיְּנַשְּ‏ כּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם | וַיָּמָּ‏ ת עַ‏ ם רָּ‏ ב

מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7( וַיָּבֹא הָּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה וַיֹאמְּ‏ רּו חָּ‏ טָּ‏ אנּו כִ‏ י דִ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו

בַ‏ יהוָּה וָּבָּ‏ ‏ְך הִ‏ תְּ‏ פַלֵל אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ יָּסֵ‏ ר

מֵ‏ עָּ‏ לֵינּו אֶ‏ ת הַ‏ נָּחָּ‏ ש | וַיִ‏ תְּ‏ פַ‏ לֵל מֹ‏ שֶ‏ ה

בְּ‏ עַ‏ ד הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )8( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה עֲׂשֵ‏ ה לְּ‏ ‏ָך ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ף וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל

נֵס | וְּ‏ הָּ‏ יָּה כָּל הַ‏ נָּשּוְך וְּ‏ רָּ‏ ‏ָאה אֹ‏ תוֹ‏

וָּחָּ‏ י:‏ )9( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה נְּחַ‏ ש נְּחֹ‏ שֶ‏ ת

וַיְּׂשִ‏ מֵ‏ הּו עַ‏ ל הַ‏ נֵס | וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם נָּשַ‏ ‏ְך

הַ‏ נָּחָּ‏ ש אֶ‏ ת אִ‏ יש וְּ‏ הִ‏ בִ‏ יט אֶ‏ ל נְּחַ‏ ש

הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת וָּחָּ‏ י:‏ )10( וַיִ‏ סְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיַחֲנּו בְּ‏ אֹ‏ בֹת:‏ )11( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ אֹ‏ בֹת | וַיַחֲנּו בְּ‏ עִ‏ יֵי הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי מוָֹאב

מִ‏ מִ‏ זְּ‏ רַ‏ ח הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ש:‏ )12( מִ‏ שָּ‏ ם נָּסָּ‏ עּו

| וַיַחֲנּו בְּ‏ נַחַ‏ ל זָּרֶ‏ ד:‏ )13( מִ‏ שָּ‏ ם

506

Torah Israelita


abrasadoras, que o mordiam; e morreu

muita gente em Yisra-EL. 7 Pelo que o povo

veio a Moshe, e disse: Pecamos, uma vez

que temos falado contra יהוה e contra ti;

ora a יהוה para que tire de nós estas

serpentes. Moshe, orou pelo povo. 8 Então

disse יהוה a Moshe: Faze uma serpente de

bronze, e põe-na sobre uma haste; e será

que todo mordido que olhar para ela viverá.

9 Fez, Moshe uma serpente de bronze, e

pô-la sobre uma haste; e sucedia que,

tendo uma serpente mordido a alguém,

quando esse olhava para a serpente de

bronze, vivia. 10 Partiram, então, os bneyysraEL,

e acamparam-se em Obote. 11

Depois partiram de Obote, e acamparamse

em Ije-Abarim, no deserto que está

defronte de Moav, para o nascente. 12 Dali

partiram, e acamparam-se no vale de

Zerede. 13 E, partindo dali, acamparam-se

além do Arnom, que está no deserto e sai

dos termos do emori; porque o Arnom é o

termo de Moav, entre Moav e os amorreus.

14 Pelo que se diz no rolo das guerras de

Arnom, : Vaebe em Sufa, e os vales do יהוה

15 e o declive dos vales, que se inclina para

a situação Ar, e se encosta aos termos de

Moabe 16 Dali vieram a Beer; esse é o poço

do qual יהוה disse a Moshe: Ajunta o povo,

e lhe darei água.

[445 Cântico do poço]

17 Então Yisra-EL cantou este cântico:

Brota, ó poço! E vocês, entoai-lhe cânticos!

נָּסָּ‏ עּו וַיַחֲנּו מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר ‏ַארְּ‏ נוֹן אֲשֶ‏ ר

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ יֹצֵ‏ א מִ‏ גְּ‏ בּול הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י | כִ‏ י

‏ַארְּ‏ נוֹן גְּ‏ בּול מוָֹאב בֵ‏ ין מוָֹאב ‏ּובֵ‏ ין

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י:‏ )14( עַ‏ ל כֵן יֵָאמַ‏ ר בְּ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר

מִ‏ לְּ‏ חֲמֹ‏ ת יהוה | אֶ‏ ת וָּהֵ‏ ב בְּ‏ סּופָּ‏ ה

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נְּחָּ‏ לִ‏ ים ‏ַארְּ‏ נוֹן:‏ )15( וְּ‏ אֶ‏ שֶ‏ ד

הַ‏ נְּחָּ‏ לִ‏ ים אֲשֶ‏ ר נָּטָּ‏ ה לְּ‏ שֶ‏ בֶ‏ ת עָּ‏ ר |

וְּ‏ נִשְּ‏ עַ‏ ן לִ‏ גְּ‏ בּול מוָֹאב:‏ )16( ‏ּומִ‏ שָּ‏ ם

בְּ‏ אֵ‏ רָּ‏ ה | הִ‏ וא הַ‏ בְּ‏ אֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר

יהוה לְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה אֱסֹ‏ ף אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ נָּה

)17( ‏ָאז יָּשִ‏ יר לָּהֶ‏ ם מָּ‏ יִם:‏

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת | עֲלִ‏ י

בְּ‏ אֵ‏ ר עֱנּו לָּּה:‏ )18( בְּ‏ אֵ‏ ר חֲפָּ‏ רּוהָּ‏

‏ׂשָּ‏ רִ‏ ים כָּרּוהָּ‏ נְּדִ‏ יבֵ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם בִ‏ מְּ‏ חֹ‏ קֵ‏ ק

בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ עֲנֹ‏ תָּ‏ ם | ‏ּומִ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר מַ‏ תָּ‏ נָּה:‏ )19(

‏ּומִ‏ מַ‏ תָּ‏ נָּה נַחֲלִ‏ יאֵ‏ ל | ‏ּומִ‏ נַחֲלִ‏ יאֵ‏ ל

בָּ‏ מוֹת:‏ )20( ‏ּומִ‏ בָּ‏ מוֹת הַ‏ גַיְּא אֲשֶ‏ ר

בִ‏ ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה מוָֹאב רֹאש הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה |

וְּ‏ נִשְּ‏ קָּ‏ פָּ‏ ה עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ יְּשִ‏ ימֹ‏ ן:‏

)21( וַיִ‏ שְּ‏ לַח יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים אֶ‏ ל

סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י לֵאמֹ‏ ר:‏ )22(

אֶ‏ עְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך ‏ֹלא נִטֶ‏ ה בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ה

‏ּובְּ‏ כֶרֶ‏ ם ‏ֹלא נִשְּ‏ תֶ‏ ה מֵ‏ י בְּ‏ אֵ‏ ר | בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

הַ‏ מֶ‏ לְֶך נֵלְֵך עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר נַעֲבֹר גְּ‏ בֻׁלֶָך:‏

)23( וְּ‏ ‏ֹלא נָּתַ‏ ן סִ‏ יחֹ‏ ן אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

עֲבֹר בִ‏ גְּ‏ בֻׁלוֹ‏ וַיֶאֱסֹ‏ ף סִ‏ יחֹ‏ ן אֶ‏ ת כָּל

עַ‏ מוֹ‏ וַיֵצֵ‏ א לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

507

Torah Israelita


18 Ao poço que os príncipes cavaram, que

os nobres do povo escavaram com o

bastão, e com os seus bordões. Do deserto

vieram a Matana; 19 de Matana a Naaliel;

de Naaliel a Bamote; 20 e de Bamote ao

vale que está no campo de Moav, ao cume

de Pisga, que dá para o deserto.

[446 Confrontações com Siom e Og]

21 Então Yisra-EL mandou mensageiros a

Siom, melech do emori, a dizer-lhe: 22

Deixa-me passar pela tua terra; não nos

desviaremos para os campos nem para as

vinhas; as águas dos poços não beberemos;

iremos pela estrada real até que tenhamos

passado os teus termos. 23 Siom, porém,

não deixou Yisra-EL passar pelos seus

termos; pelo contrário, ajuntou todo o seu

povo, saiu ao encontro de Yisra-EL no

deserto e, vindo a Yaza, pelejou contra ele.

24 Mas Yisra-EL o feriu ao fio da espada, e

apoderou-se da sua terra, desde o Arnom

até o Yabok, até os amonitas; uma vez que

a fronteira dos amonitas era fortificada. 25

Assim Yisra-EL tomou todas as cidades do

emori e habitou nelas, em Hesbom e em

todas as suas aldeias. 26 Porque Hesbom

era a cidade de Siom, melech do emori, que

pelejara contra o precedente melech de

Moav, e tomara da mão dele toda a sua

terra até o Arnom. 27 Pelo que dizem os

que falam por provérbios: Vinde a Hesbom!

Edifique-se e estabeleça-se a cidade de

Siom! 28 Porque fogo saiu de Hesbom, e

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה וַיָּבֹא יָּהְּ‏ צָּ‏ ה | וַיִ‏ לָּחֶ‏ ם

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )24( וַיַכֵהּו יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ פִ‏ י

חָּ‏ רֶ‏ ב | וַיִ‏ ירַ‏ ש אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צוֹ‏ מֵ‏ ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן עַ‏ ד

יַבֹק עַ‏ ד בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן כִ‏ י עַ‏ ז גְּ‏ בּול בְּ‏ נֵי

עַ‏ מוֹן:‏ )25( וַיִ‏ קַ‏ ח יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֵ‏ ת כָּל

הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה | וַיֵשֶ‏ ב יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ כָּל

עָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י בְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן ‏ּובְּ‏ כָּל

בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ : )26( כִ‏ י חֶ‏ שְּ‏ בוֹן עִ‏ יר סִ‏ יחֹ‏ ן

מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י הִ‏ וא | וְּ‏ הּוא נִלְּ‏ חַ‏ ם

בְּ‏ מֶ‏ לְֶך מוָֹאב הָּ‏ רִ‏ אשוֹן וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

כָּל ‏ַארְּ‏ צוֹ‏ מִ‏ יָּדוֹ‏ עַ‏ ד ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן:‏ )27( עַ‏ ל

כֵן יֹאמְּ‏ רּו הַ‏ מֹשְּ‏ לִ‏ ים בֹאּו חֶ‏ שְּ‏ בוֹן |

תִ‏ בָּ‏ נֶה וְּ‏ תִ‏ כוֹנֵן עִ‏ יר סִ‏ יחוֹן:‏ )28( כִ‏ י

אֵ‏ ש יָּצְּ‏ ‏ָאה מֵ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן לֶהָּ‏ בָּ‏ ה מִ‏ קִ‏ רְּ‏ יַת

סִ‏ יחֹ‏ ן | ‏ָאכְּ‏ לָּה עָּ‏ ר מוָֹאב בַ‏ עֲלֵי

בָּ‏ מוֹת ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן:‏ )29( אוֹי לְּ‏ ‏ָך מוָֹאב

‏ָאבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ם כְּ‏ מוֹש | נָּתַ‏ ן בָּ‏ נָּיו פְּ‏ לֵיטִ‏ ם

‏ּובְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו בַ‏ שְּ‏ בִ‏ ית לְּ‏ מֶ‏ לְֶך אֱמֹ‏ רִ‏ י

סִ‏ יחוֹן:‏ )30( וַנִירָּ‏ ם ‏ָאבַ‏ ד חֶ‏ שְּ‏ בוֹן

עַ‏ ד דִ‏ יבוֹן | וַנַשִ‏ ים עַ‏ ד נֹ‏ פַ‏ ח אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ד מֵ‏ ידְּ‏ בָּ‏ א:‏ )31( וַיֵשֶ‏ ב יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י:‏ )32( וַיִ‏ שְּ‏ לַח מֹ‏ שֶ‏ ה

לְּ‏ רַ‏ גֵל אֶ‏ ת יַעְּ‏ זֵר וַיִ‏ לְּ‏ כְּ‏ דּו בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ |

ויירש ‏]וַיוֹרֶ‏ ש קרי[‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י

אֲשֶ‏ ר שָּ‏ ם:‏ )33( וַיִ‏ פְּ‏ נּו וַיַעֲלּו דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן | וַיֵצֵ‏ א עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן

לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ם הּוא וְּ‏ כָּל עַ‏ מוֹ‏ לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה

508

Torah Israelita


uma chama da cidade de Siom; e devorou a

Ar de Moav, aos senhores dos altos do

Arnom. 29 Ai de ti, Moav! Perdido estás,

povo de Quemós! Entregou seus filhos

como fugitivos, e suas filhas como cativas, a

Siom, melech do emori. 30 Nós os

asseteamos; Hesbom está destruída até

Dibom, e os assolamos até Nofá, que se

estende até Medeba. 31 Assim habitou

Yisra-EL na terra do emori. 32 Depois

Moshe mandou espiar a Yazer, e tomaram

as suas aldeias e expulsaram os amorreus

que ali estavam. 33 Então viraram-se, e

subiram pelo caminho de Basham. E Ogue,

melech de Basham, saiu-lhes ao encontro,

ele e todo o seu povo, para lhes dar guerra

em Edrei. 34 Então disse יהוה a Moshe: Não

o temas, porque eu te entreguei na mão, a

ele, a todo o seu povo, e à sua terra; e farlhe-ás

como fizeste a Siom, melech do

emori, que habitava em Hesbom. 35 Assim

o feriram, a ele e seus filhos, e a todo o seu

povo, até que nenhum lhe ficou restando;

também se apoderaram da terra dele.


[447 Balac e Bileam]

1 Depois os bney-ysraEL partiram, e

acamparam-se nas planícies de Moav, além

do Yordan, na altura de Yeriho.

אֶ‏ דְּ‏ רֶ‏ עִ‏ י:‏ )34( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ כִ‏ י בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך נָּתַ‏ תִ‏ י

אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל עַ‏ מוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צוֹ‏ |

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לְּ‏ סִ‏ יחֹ‏ ן

מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן:‏

)35( וַיַכּו אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

עַ‏ מוֹ‏ עַ‏ ד בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הִ‏ שְּ‏ אִ‏ יר לוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ רִ‏ יד |

וַיִ‏ ירְּ‏ שּו אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏


)1( וַיִ‏ סְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַיַחֲנּו

בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בוֹת מוָֹאב מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר לְּ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן

)2( וַיַרְּ‏ א בָּ‏ לָּק בֶ‏ ן צִ‏ פוֹר | יְּרֵ‏ חוֹ:‏

אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לָּאֱמֹ‏ רִ‏ י:‏ )3( וַיָּגָּר מוָֹאב מִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם

מְּ‏ אֹ‏ ד כִ‏ י רַ‏ ב הּוא | וַיָּקָּ‏ ץ מוָֹאב מִ‏ פְּ‏ נֵי

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר מוָֹאב אֶ‏ ל

זִ‏ קְּ‏ נֵי מִ‏ דְּ‏ יָּן עַ‏ תָּ‏ ה יְּלַחֲכּו הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל אֶ‏ ת

כָּל סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ ינּו כִ‏ לְּ‏ חֹ‏ ‏ְך הַ‏ שוֹר אֵ‏ ת

יֶרֶ‏ ק הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | ‏ּובָּ‏ לָּק בֶ‏ ן צִ‏ פוֹר מֶ‏ לְֶך

לְּ‏ מוָֹאב בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא:‏ )5( וַיִ‏ שְּ‏ לַח

מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בֶ‏ ן בְּ‏ עוֹר

פְּ‏ תוֹרָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל הַ‏ נָּהָּ‏ ר אֶ‏ רֶ‏ ץ בְּ‏ נֵי

עַ‏ מוֹ‏ לִ‏ קְּ‏ רֹא לוֹ‏ | לֵאמֹ‏ ר הִ‏ נֵה עַ‏ ם יָּצָּ‏ א

509

Torah Israelita


40ª Porção: Balac – Destruidor a

Balac: Destruidor



Conclusão: Mq 5: 6-6: 8

Salmo Balac: 79

2 Ora, Balaq, filho de Tsipor, viu tudo o que

Yisra-EL fizera aos amorreus. 3 E Moav tinha

grande medo do povo, porque era muito; e

Moav andava angustiado por causa dos

bney-ysraEL. 4 Por isso disse aos longevos

de 298 Midyam: Agora está multidão lamberá

tudo quanto houver ao redor de nós, como

o boi lambe a vegetação do campo. Nesse

tempo Balaq, filho de Tsipor, era melech de

Moav. 5 Ele expediu mensageiros a Bileam,

filho de Beor, a Petor, que está junto ao rio,

à terra dos filhos do seu povo, a fim de

chamá-lo, dizendo: Saiu do Mitzraim um

povo, que cobre a superfície da terra e

estaciona defronte de mim. 6 Vem agora,

suplico-te, amaldiçoar-me este povo, mais

poderoso é do que eu; acaso prevalecerei,

de modo que o possa ferir e expulsar da

terra; porque eu sei que será abençoado

aquele a quem tu abençoares, e

amaldiçoado aquele a quem tu

amaldiçoares. 7 Foram-se, os longevos de

Moav e os longevos de Midyam, com o

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הִ‏ נֵה כִ‏ סָּ‏ ה אֶ‏ ת עֵ‏ ין הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

וְּ‏ הּוא יֹשֵ‏ ב מִ‏ מֻׁלִ‏ י:‏ )6( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כָּה

נָּא ‏ָארָּ‏ ה לִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה כִ‏ י עָּ‏ צּום

הּוא מִ‏ מֶ‏ נִי אּולַי אּוכַל נַכֶה בוֹ‏

וַאֲגָּרְּ‏ שֶ‏ נּו מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | כִ‏ י יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֵ‏ ת

אֲשֶ‏ ר תְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך מְּ‏ בֹרָּ‏ ‏ְך וַאֲשֶ‏ ר תָּ‏ אֹ‏ ר

יּוָאר:‏ )7( וַיֵלְּ‏ כּו זִ‏ קְּ‏ נֵי מוָֹאב וְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי

מִ‏ דְּ‏ יָּן ‏ּוקְּ‏ סָּ‏ מִ‏ ים בְּ‏ יָּדָּ‏ ם | וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיְּדַ‏ בְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י בָּ‏ לָּק:‏

)8( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם לִ‏ ינּו פֹ‏ ה הַ‏ לַיְּלָּה

וַהֲשִ‏ בֹתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם דָּ‏ בָּ‏ ר כַאֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר

יהוה אֵ‏ לָּי | וַיֵשְּ‏ בּו ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מוָֹאב עִ‏ ם

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם:‏ )9( וַיָּבֹא אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמֶ‏ ר מִ‏ י הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )10( וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | בָּ‏ לָּק בֶ‏ ן צִ‏ פֹ‏ ר מֶ‏ לְֶך מוָֹאב

שָּ‏ לַח אֵ‏ לָּי:‏ )11( הִ‏ נֵה הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ יֹצֵ‏ א

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיְּכַס אֶ‏ ת עֵ‏ ין הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

עַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ כָּה קָּ‏ בָּ‏ ה לִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ אּולַי אּוכַל

לְּ‏ הִ‏ לָּחֶ‏ ם בוֹ‏ וְּ‏ גֵרַ‏ שְּ‏ תִ‏ יו:‏ )12( וַיֹאמֶ‏ ר

אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם ‏ֹלא תֵ‏ לְֵך עִ‏ מָּ‏ הֶ‏ ם

| ‏ֹלא תָּ‏ אֹ‏ ר אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם כִ‏ י בָּ‏ רּוְך הּוא:‏

)13( וַיָּקָּ‏ ם בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל

‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י בָּ‏ לָּק לְּ‏ כּו אֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם | כִ‏ י מֵ‏ אֵ‏ ן

יהוה לְּ‏ תִ‏ תִ‏ י לַהֲֹלְך עִ‏ מָּ‏ כֶם:‏ )14(

298

Nm 22: 04 – “Midyam”: Midiã, os midianitas são descendentes diretos de Abraão com Qentura.

510

Torah Israelita


preço dos encantamentos nas mãos e,

chegando a Bileam, referiram-lhe as

palavras de Balaq. 8 Ele respondeu a eles:

Passai aqui esta noite, e vos trarei a

resposta, como וה me falar. Então os

príncipes de Moav ficaram com Bileam. 9

Então veio Criador a Bileam, e perguntou:

Quem são estes homens que estão

contigo? 10 Respondeu Bileam ELOHIM:

Balaq, filho de Tsipor, melech de Moav,

expediu, dizendo: 11 O povo que saiu do

Mitzraim cobre a superfície da terra; vem

agora amaldiçoar-; acaso poderei guerrear

contra ele e expulsá-lo. 12 E ELOHIM disse a

Bileam: Não irás com eles; não

amaldiçoarás a este povo, uma vez que é

bendito. 13 Levantando-se Bileam pela

manhã, disse aos príncipes de Balaq: Vão

para a sua terra, porque יהוה recusa deixarme

ir convosco. 14 Levantaram-se, os

príncipes de Moav, vieram a Balaq e

disseram: Bileam recusou vir conosco. 15

Balaq, porém, tornou a enviar príncipes, em

maior número e mais honrados do que

aqueles. 16 Estes vieram a Bileam e lhe

disseram: Assim diz Balaq, filho de Tsipor:

Suplico-te que não te demores em vir a

mim, 17 porque grandemente te honrarei,

e farei tudo o que me disseres; vem suplicote,

amaldiçoar-me este povo. 18

Respondeu Bileam aos servos de Balaq:

Ainda que Balaq me quisesse dar a sua casa

cheia de prata e de ouro, eu não poderia ir

além da ordem de יהוה meu ELOHIM, para

וַיָּקּומּו ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מוָֹאב וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק

| וַיֹאמְּ‏ רּו מֵ‏ אֵ‏ ן בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם הֲֹלְך עִ‏ מָּ‏ נּו:‏

)15( וַיֹסֶ‏ ף עוֹד בָּ‏ לָּק | שְּ‏ ‏ֹלחַ‏ ‏ׂשָּ‏ רִ‏ ים

רַ‏ בִ‏ ים וְּ‏ נִכְּ‏ בָּ‏ דִ‏ ים מֵ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )16(

וַיָּבֹאּו אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמְּ‏ רּו לוֹ‏ כֹה

‏ָאמַ‏ ר בָּ‏ לָּק בֶ‏ ן צִ‏ פוֹר ‏ַאל נָּא תִ‏ מָּ‏ נַע

מֵ‏ הֲֹלְך אֵ‏ לָּי:‏ )17( כִ‏ י כַבֵ‏ ד אֲכַבֶ‏ דְּ‏ ‏ָך

מְּ‏ אֹ‏ ד וְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אמַ‏ ר אֵ‏ לַי אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

| ‏ּולְּ‏ כָּה נָּא קָּ‏ בָּ‏ ה לִ‏ י אֵ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה:‏

)18( וַיַעַ‏ ן בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ י

בָּ‏ לָּק אִ‏ ם יִתֶ‏ ן לִ‏ י בָּ‏ לָּק מְּ‏ ‏ֹלא בֵ‏ יתוֹ‏

כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב | ‏ֹלא אּוכַל לַעֲבֹר אֶ‏ ת פִ‏ י

יהוה אֱֹלהָּ‏ י לַעֲׂשוֹת קְּ‏ טַ‏ ‏ָּנה א ‏ֹו

גְּ‏ דוֹלָּה:‏ )19( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה שְּ‏ בּו נָּא בָּ‏ זֶה

גַם אַ‏ תֶ‏ ם הַ‏ לָּיְּלָּה | וְּ‏ אֵ‏ דְּ‏ עָּ‏ ה מַ‏ ה יֹסֵ‏ ף

יהוה דַ‏ בֵ‏ ר עִ‏ מִ‏ י:‏ )20( וַיָּבֹא אֱֹלהִ‏ ים

אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לַיְּלָּה וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ אִ‏ ם

לִ‏ קְּ‏ רֹא לְּ‏ ‏ָך בָּ‏ אּו הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים קּום לְֵך

אִ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר אֲדַ‏ בֵ‏ ר

אֵ‏ לֶיָך אֹ‏ תוֹ‏ תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה:‏ )21( וַיָּקָּ‏ ם

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיַחֲבֹש אֶ‏ ת אֲתֹ‏ נוֹ‏ |

וַיֵלְֶך עִ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מוָֹאב:‏ )22( וַיִ‏ חַ‏ ר

‏ַאף אֱֹלהִ‏ ים כִ‏ י הוֹלְֵך הּוא וַיִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב

מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ טָּ‏ ן לוֹ‏ |

וְּ‏ הּוא רֹכֵב עַ‏ ל אֲתֹ‏ נוֹ‏ ‏ּושְּ‏ נֵי נְּעָּ‏ רָּ‏ יו

עִ‏ מוֹ:‏ )23( וַתֵ‏ רֶ‏ א הָּ‏ ‏ָאתוֹן אֶ‏ ת

מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה נִצָּ‏ ב בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ חַ‏ רְּ‏ ב ‏ֹו

יה

511

Torah Israelita


fazer coisa alguma, nem pequena nem

grande. 19 Agora, peço a vocês que fiqueis

aqui ainda esta noite, para que eu saiba o

que יהוה me dirá mais. 20 Veio, ELOHIM a

Bileam, de noite, e disse: Já que esses

homens te vieram chamar, levanta-te, vai

com eles; contudo, farás somente aquilo

que eu te disser. 21 Então levantou-se

Bileam pela manhã, albardou a sua

jumenta, e partiu com os príncipes de

Moav. 22 A ira do Criador se acendeu,

porque ele ia, e o mensageiro de יהוה pôsse-lhe

no caminho por adversário. Ora, ele

ia montado na sua jumenta, tendo consigo

os seus dois servos. 23 A jumenta viu o

mensageiro de יהוה parado no caminho,

com a sua espada desembainhada na mão

e, desviando-se do caminho, meteu-se pelo

campo; pelo que Bileam espancou a

jumenta para fazê-la tornar ao caminho. 24

Mas o mensageiro de יהוה pôs-se numa

vereda entre as vinhas, havendo uma sebe

de um e de outro lado. 25 Vendo, a jumenta

o mensageiro de יהוה coseu-se com a sebe,

e apertou contra a sebe o pé de Bileam;

pelo que ele tornou a espancá-la. 26 Então

o mensageiro de יהוה passou mais adiante,

e pôs-se num lugar estreito, onde não havia

caminho para se desviar nem para a direita

nem para a esquerda. 27 E, vendo a

jumenta o mensageiro de יהוה deitou-se

debaixo de Bileam; e a ira de Bileam se

acendeu, e ele espancou a jumenta com o

bordão. 28 Nisso abriu יהוה a boca da

שְּ‏ לּופָּ‏ ה בְּ‏ יָּדוֹ‏ וַתֵ‏ ט הָּ‏ ‏ָאתוֹן מִ‏ ן

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וַתֵ‏ לְֶך בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | וַיְַך בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָאתוֹן לְּ‏ הַ‏ טֹתָּ‏ ‏ּה הַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך:‏ )24(

וַיַעֲמֹ‏ ד מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ עוֹל

הַ‏ כְּ‏ רָּ‏ מִ‏ ים | גָּדֵ‏ ר מִ‏ זֶה וְּ‏ גָּדֵ‏ ר מִ‏ זֶה:‏

)25( וַתֵ‏ רֶ‏ א הָּ‏ ‏ָאתוֹן אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך

יהוה וַתִ‏ לָּחֵ‏ ץ אֶ‏ ל הַ‏ קִ‏ יר וַתִ‏ לְּ‏ חַ‏ ץ אֶ‏ ת

רֶ‏ גֶל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ קִ‏ יר | וַיֹסֶ‏ ף

לְּ‏ הַ‏ כֹתָּ‏ ‏ּה:‏ )26( וַיוֹסֶ‏ ף מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה

עֲבוֹר | וַיַעֲמֹ‏ ד בְּ‏ מָּ‏ קוֹם צָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין

דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך לִ‏ נְּטוֹת יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אול:‏ )27(

וַתֵ‏ רֶ‏ א הָּ‏ ‏ָאתוֹן אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה

וַתִ‏ רְּ‏ בַ‏ ץ תַ‏ חַ‏ ת בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיְַך אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאתוֹן בַ‏ מַ‏ קֵ‏ ל:‏ )28(

וַיִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח יהוה אֶ‏ ת פִ‏ י הָּ‏ ‏ָאתוֹן |

וַתֹ‏ אמֶ‏ ר לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י לְּ‏ ‏ָך כִ‏ י

הִ‏ כִ‏ יתַ‏ נִי זֶה שָּ‏ ‏ֹלש רְּ‏ גָּלִ‏ ים:‏ )29(

וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לָָּאתוֹן כִ‏ י הִ‏ תְּ‏ עַ‏ לַלְּ‏ תְּ‏

בִ‏ י | לּו יֶש חֶ‏ רֶ‏ ב בְּ‏ יָּדִ‏ י כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה

הֲרַ‏ גְּ‏ תִ‏ יְך:‏ )30( וַתֹ‏ אמֶ‏ ר הָּ‏ ‏ָאתוֹן אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם הֲלוֹא ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֲתֹ‏ נְָּך אֲשֶ‏ ר

רָּ‏ כַבְּ‏ תָּ‏ עָּ‏ לַי מֵ‏ עוֹדְּ‏ ‏ָך עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

הַ‏ הַ‏ סְּ‏ כֵן הִ‏ סְּ‏ כַנְּתִ‏ י לַעֲׂשוֹת לְּ‏ ‏ָך כֹה |

וַיֹאמֶ‏ ר ‏ֹלא:‏ )31( וַיְּגַל יהוה אֶ‏ ת

עֵ‏ ינֵי בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה

נִצָּ‏ ב בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ חַ‏ רְּ‏ בוֹ‏ שְּ‏ לֻׁפָּ‏ ה בְּ‏ יָּדוֹ‏ |

וַיִ‏ קֹ‏ ד וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו לְּ‏ אַ‏ פָּיו:‏ )32( וַיֹאמֶ‏ ר

512

Torah Israelita


jumenta, a qual perguntou a Bileam: Que te

fiz eu, para que me espancasses estas três

vezes? 29 Respondeu Bileam à jumenta:

Porque zombaste de mim; oxalá tivesse eu

uma espada na mão, agora te mataria. 30

Tornou a jumenta a Bileam: Por acaso não

sou a tua jumenta, em que cavalgaste toda

a tua vida até hoje? Por acaso tem sido o

meu costume fazer assim para contigo? E

ele respondeu: Não. 31 Então יהוה abriu os

olhos a Bileam, e ele viu o mensageiro de

parado no caminho, e a sua espada יהוה

desembainhada na mão; pelo que inclinou

a cabeça, e prostrou-se com o rosto em

terra. 32 Disse o mensageiro do adon: Por

que já três vezes espancaste a tua jumenta?

Eu te saí como adversário, uma vez que o

teu caminho é perverso diante de mim; 33

a jumenta, porém, me viu, e já três vezes se

desviou de diante de mim; se ela não se

tivesse desviado de mim, na emet que eu te

haveria matado, deixando a ela com vida.

34 Respondeu Bileam ao mensageiro de

: errei, porque não sabia que estavas יהוה

parado no caminho para te opores a mim;

e agora, se parece mal aos teus olhos,

voltarei. 35 Tornou o mensageiro de יהוה a

Bileam: Vá com os homens mas diga a

palavra que eu te disser é que falarás. Assim

Bileam seguiu com os príncipes de Balaq: 36

Tendo, Balaq ouvido que Bileam vinha

chegando, saiu-lhe ao encontro até Ir-

Moav, cidade fronteira que está à margem

do Arnom. 37 Perguntou Balaq a Bileam:

אֵ‏ לָּיו מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה עַ‏ ל מָּ‏ ה הִ‏ כִ‏ י ‏ָּת

אֶ‏ ת אֲתֹ‏ נְָּך זֶה שָּ‏ לוֹש רְּ‏ גָּלִ‏ ים | הִ‏ נֵה

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יָּצָּ‏ אתִ‏ י לְּ‏ ‏ׂשָּ‏ טָּ‏ ן כִ‏ י יָּרַ‏ ט הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

לְּ‏ נֶגְּ‏ דִ‏ י:‏ )33( וַתִ‏ רְּ‏ ‏ַאנִי הָּ‏ ‏ָאתוֹן וַתֵ‏ ט

לְּ‏ פָּ‏ נַי זֶה שָּ‏ ‏ֹלש רְּ‏ גָּלִ‏ ים | אּולַי נָּטְּ‏ תָּ‏ ה

מִ‏ פָּנַי כִ‏ י עַ‏ תָּ‏ ה גַם אֹ‏ תְּ‏ כָּה הָּ‏ רַ‏ גְּ‏ תִ‏ י

וְּ‏ אוֹתָּ‏ ‏ּה הֶ‏ חֱיֵיתִ‏ י:‏ )34( וַיֹאמֶ‏ ר

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך יהוה חָּ‏ טָּ‏ אתִ‏ י כִ‏ י

‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִי אַ‏ תָּ‏ ה נִצָּ‏ ב לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י

בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה אִ‏ ם רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך

אָּ‏ שּובָּ‏ ה לִ‏ י:‏ )35( וַיֹאמֶ‏ ר מַ‏ לְּ‏ אַ‏ ‏ְך

יהוה אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לְֵך עִ‏ ם הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

וְּ‏ אֶ‏ פֶ‏ ס אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר אֲדַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לֶיָך

אֹ‏ תוֹ‏ תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר | וַיֵלְֶך בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם עִ‏ ם ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

בָּ‏ לָּק:‏ )36( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בָּ‏ לָּק כִ‏ י בָּ‏ א

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיֵצֵ‏ א לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתוֹ‏ אֶ‏ ל עִ‏ יר

מוָֹאב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל גְּ‏ בּול ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן אֲשֶ‏ ר

בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ גְּ‏ בּול:‏ )37( וַיֹאמֶ‏ ר בָּ‏ לָּק

אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם הֲֹלא שָּ‏ ‏ֹלחַ‏ שָּ‏ לַחְּ‏ תִ‏ י

אֵ‏ לֶיָך לִ‏ קְּ‏ רֹא לְָּך לָּמָּ‏ ה ‏ֹלא הָּ‏ לַכְּ‏ ‏ָּת

אֵ‏ לָּי | הַ‏ אֻׁמְּ‏ נָּם ‏ֹלא אּוכַל כַבְּ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏

)38( וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק הִ‏ נֵה

בָּ‏ אתִ‏ י אֵ‏ לֶיָך עַ‏ תָּ‏ ה הֲיָּכוֹל אּוכַל

דַ‏ בֵ‏ ר מְּ‏ אּומָּ‏ ה | הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יָּׂשִ‏ ים

אֱֹלהִ‏ ים בְּ‏ פִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ אֲדַ‏ בֵ‏ ר:‏ )39(

וַיֵלְֶך בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם עִ‏ ם בָּ‏ לָּק | וַיָּבֹאּו קִ‏ רְּ‏ יַת

חֻׁצוֹת:‏ )40( וַיִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח בָּ‏ לָּק בָּ‏ קָּ‏ ר

513

Torah Israelita


Por acaso não te enviei diligentemente

mensageiros a chamar-te? Por que não

vieste a mim? Não posso eu, na emet,

honrar-te? 38 Respondeu Bileam a Balaq:

Sou vindo a ti; acaso poderei eu agora, de

mim mesmo, falar alguma coisa? A palavra

que ELOHIM puser na minha boca, essa

falarei. 39 E Bileam foi com Balaq, e

chegaram a Quiriate-Huzote. 40 Então

Balaq ofereceu em sacrifício bois e ovelhas,

e deles expediu a Bileam e aos príncipes

que estavam com ele. 41 E aconteceu que,

pela manhã, Balaq tomou a Bileam, e o

levou aos altos de Baal, e viu ele dali a parte

extrema do povo.


1 Disse Bileam a Balaq: Edifica-me aqui sete

altares e prepara-me aqui sete novilhos e

sete carneiros. 2 Fez, Balaq como Bileam

dissera; e Balaq e Bileam ofereceram um

novilho e um carneiro sobre cada altar. 3

Então Bileam disse a Balaq: Fica aqui em pé

יהוה junto ao teu sacrifício, e eu irei; acaso

me sairá ao encontro, e o que ele me

mostrar, eu te direi. E foi a um lugar alto. 4

E quando Criador se encontrou com

Bileam, este lhe disse: Preparei os sete

altares, e ofereci um novilho e um carneiro

sobre cada altar. 5 Então o adon pôs uma

וָּצֹאן | וַיְּשַ‏ לַח לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ לַשָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר אִ‏ תוֹ:‏ )41( וַיְּהִ‏ י בַ‏ בֹקֶ‏ ר וַיִ‏ קַ‏ ח

בָּ‏ לָּק אֶ‏ ת בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיַעֲלֵהּו בָּ‏ מוֹת בָּ‏ עַ‏ ל

| וַיַרְּ‏ א מִ‏ שָּ‏ ם קְּ‏ צֵ‏ ה הָּ‏ עָּ‏ ם:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק בְּ‏ נֵה לִ‏ י

בָּ‏ זֶה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ ת | וְּ‏ הָּ‏ כֵן לִ‏ י בָּ‏ זֶה

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה פָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה אֵ‏ ילִ‏ ים:‏ )2(

וַיַעַ‏ ‏ׂש בָּ‏ לָּק כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם |

וַיַעַ‏ ל בָּ‏ לָּק ‏ּובִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם פָּ‏ ר וַָּאיִל

בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )3( וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ לָּק

הִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב עַ‏ ל עֹ‏ לָּתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ אֵ‏ לְּ‏ כָּה אּולַי

יִקָּ‏ רֵ‏ ה יהוה לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתִ‏ י ‏ּודְּ‏ בַ‏ ר מַ‏ ה

יַרְּ‏ אֵ‏ נִי וְּ‏ הִ‏ גַדְּ‏ תִ‏ י לְָּך | וַיֵלְֶך שֶ‏ פִ‏ י:‏ )4(

וַיִ‏ קָּ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמֶ‏ ר

אֵ‏ לָּיו אֶ‏ ת שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ ת עָּ‏ רַ‏ כְּ‏ תִ‏ י

וַָּאעַ‏ ל פָּר וַָּאיִל בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )5( וַיָּׂשֶ‏ ם

יהוה דָּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ פִ‏ י בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיֹאמֶ‏ ר שּוב

אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק וְּ‏ כֹ‏ ה תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר:‏ )6( וַיָּשָּ‏ ב

אֵ‏ לָּיו וְּ‏ הִ‏ נֵה נִצָּ‏ ב עַ‏ ל עֹ‏ לָּתוֹ‏ | הּוא

וְּ‏ כָּל ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מוָֹאב:‏ )7( וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏

וַיֹאמַ‏ ר | מִ‏ ן אֲרָּ‏ ם יַנְּחֵ‏ נִי בָּ‏ לָּק מֶ‏ לְֶך

מוָֹאב מֵ‏ הַ‏ רְּ‏ רֵ‏ י קֶ‏ דֶ‏ ם לְּ‏ כָּה ‏ָארָּ‏ ה לִ‏ י

514

Torah Israelita


palavra na boca de Bileam, e disse: Volta

para Balaq, e assim falarás. 6 Voltou, para

ele, e estava em pé junto ao seu sacrifício,

ele e todos os príncipes de Moav. 7 Então

proferiu Bileam a sua ilustração, dizendo:

De Arã me mandou trazer Balaq, o melech

de Moav, desde as montanhas do Oriente,

dizendo: Vem, amaldiçoa-me a Yaacov;

vem, denuncia a Yisra-EL. 8 Como

amaldiçoarei a quem ELOHIM não

amaldiçoou? E como denunciarei a quem

não denunciou? 9 Pois do cume das יהוה

penhas o vejo, e dos outeiros o contemplo;

é um povo que mora só, e entre as nações

não será contado. 10 Quem poderá contar

o pó de Yaacov e o número da quarta parte

de Yisra-EL? Que eu morra a morte dos

tzadikim, e seja o meu fim como o deles. 11

Então disse Balaq a Bileam: Que me fizeste?

Chamei-te para amaldiçoares os meus

inimigos, e inteiramente os abençoaste. 12

E ele respondeu: Por acaso não terei

cuidado de falar o que יהוה me puser na

boca? 13 Então Balaq lhe disse: Suplico-te

que venhas comigo a outro lugar, de onde

o poderás ver; verás somente a última

parte dele, mas a todo ele não verás; e

amaldiçoa- dali. 14 Assim o levou ao campo

de Zofim, ao cume de Pisga; e construiu

sete altares, e ofereceu um novilho e um

carneiro sobre cada altar. 15 Disse Bileam a

Balaq: Fica aqui em pé junto ao teu

sacrifício, enquanto eu vou ali ao encontro

de 16 . E, encontrando-se יהוה com

יַעֲקֹ‏ ב ‏ּולְּ‏ כָּה זֹעֲמָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )8(

מָּ‏ ה אֶ‏ קֹ‏ ב ‏ֹלא קַ‏ בֹה אֵ‏ ל | ‏ּומָּ‏ ה אֶ‏ זְּ‏ עֹ‏ ם

‏ֹלא זָּעַ‏ ם יהוה:‏ )9( כִ‏ י מֵ‏ רֹאש

צֻׁרִ‏ ים אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ נּו ‏ּומִ‏ גְּ‏ בָּ‏ עוֹת אֲשּורֶ‏ נּו |

הֶ‏ ן עָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ דָּ‏ ד יִשְּ‏ כֹן ‏ּובַ‏ גוֹיִם ‏ֹלא

יִתְּ‏ חַ‏ שָּ‏ ב:‏ )10( מִ‏ י מָּ‏ נָּה עֲפַ‏ ר יַעֲקֹ‏ ב

‏ּומִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר אֶ‏ ת רֹבַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | תָּ‏ מֹ‏ ת

נַפְּ‏ שִ‏ י מוֹת יְּשָּ‏ רִ‏ ים ‏ּותְּ‏ הִ‏ י ‏ַאחֲרִ‏ יתִ‏ י

כָּמֹ‏ הּו:‏ )11( וַיֹאמֶ‏ ר בָּ‏ לָּק אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לִ‏ י | לָּקֹ‏ ב אֹ‏ יְּבַ‏ י

לְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תִ‏ יָך וְּ‏ הִ‏ נֵה בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך:‏ )12(

וַיַעַ‏ ן וַיֹאמַ‏ ר | הֲֹלא אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יָּׂשִ‏ ים

יהוה בְּ‏ פִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר:‏ )13(

וַיֹאמֶ‏ ר אֵ‏ לָּיו בָּ‏ לָּק לך ‏]לְּ‏ כָּה קרי[‏

נָּא אִ‏ תִ‏ י אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם ‏ַאחֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר

תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ נּו מִ‏ שָּ‏ ם אֶ‏ פֶ‏ ס קָּ‏ צֵ‏ הּו תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה

וְּ‏ כֻׁלוֹ‏ ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה | וְּ‏ קָּ‏ בְּ‏ נוֹ‏ לִ‏ י מִ‏ שָּ‏ ם:‏

)14( וַיִ‏ קָּ‏ חֵ‏ הּו ‏ׂשְּ‏ דֵ‏ ה צֹפִ‏ ים אֶ‏ ל רֹאש

הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה | וַיִ‏ בֶ‏ ן שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ ת וַיַעַ‏ ל

פָּ‏ ר וַָּאיִל בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ : )15( וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל

בָּ‏ לָּק הִ‏ תְּ‏ יַצֵ‏ ב כֹה עַ‏ ל עֹ‏ לָּתֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

אִ‏ קָּ‏ רֶ‏ ה כֹה:‏ )16( וַיִ‏ קָּ‏ ר יהוה אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיָּׂשֶ‏ ם דָּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ פִ‏ יו | וַיֹאמֶ‏ ר

שּוב אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק וְּ‏ כֹה תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר:‏ )17(

וַיָּבֹא אֵ‏ לָּיו וְּ‏ הִ‏ נוֹ‏ נִצָּ‏ ב עַ‏ ל עֹ‏ לָּתוֹ‏

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מוָֹאב אִ‏ תוֹ‏ | וַיֹאמֶ‏ ר לוֹ‏ בָּ‏ לָּק

מַ‏ ה דִ‏ בֶ‏ ר יהוה:‏ )18( וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏

יהוה

515

Torah Israelita


Bileam, pôs-lhe na boca uma palavra, e

disse: Volta para Balaq, e assim falarás. 17

Voltou, para ele, e estava em pé junto ao

seu sacrifício, e os príncipes de Moav com

? יהוה ele. Perguntou-lhe, Balaq: Que falou

18 Então proferiu Bileam a sua ilustração,

dizendo: Levanta-te, Balaq, e ouve; escutame,

filho de Tsipor; 19 ELOHIM não é

homem, para que minta; nem filho do

homem, para que se arrependa. Por acaso,

tendo ele dito, não o fará? Ou, havendo

falado, não o cumprirá? 20 Recebi

mandado de abençoar; ele tem abençoado,

e eu não o posso revogar. 21 Não se

observa delito em Yaacov, nem se vê

maldade em Yisra-EL; ELOHIM seu

Poderoso é com ele, no meio dele se ouve

a aclamação dum melech; 22 É ELOHIM

que os vem tirando do Mitzraim; as suas

forças são como as do boi selvagem. 23

Contra Yaacov, não há encantamento, nem

adivinhação contra Yisra-EL. Agora se dirá

de Yaacov e de Yisra-EL: Que coisas ELOHIM

tem feito! 24 O povo se levanta como leoa,

e se ergue como leão; não se deitará até

que devore a presa, e beba o sangue dos

que foram mortos: 25 Então Balaq disse a

Bileam: Nem o amaldiçoes, nem tampouco

o abençoes: 26 Respondeu, porém, Bileam

a Balaq: Não te falei eu, dizendo: Tudo o

que יהוה falar, isso tenho de fazer? 27

Tornou Balaq a Bileam: Vem agora, e te

levarei a outro lugar; acaso parecerá bem

aos olhos do Criador que dali amaldiçoes.

וַיֹאמַ‏ ר | קּום בָּ‏ לָּק ‏ּושֲמָּ‏ ע הַ‏ אֲזִ‏ ינָּה

עָּ‏ דַ‏ י בְּ‏ נוֹ‏ צִ‏ פֹ‏ ר:‏ )19( ‏ֹלא אִ‏ יש אֵ‏ ל

וִ‏ יכַזֵב ‏ּובֶ‏ ן ‏ָאדָּ‏ ם וְּ‏ יִתְּ‏ נֶחָּ‏ ם | הַ‏ הּוא

‏ָאמַ‏ ר וְּ‏ ‏ֹלא יַעֲׂשֶ‏ ה וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר וְּ‏ ‏ֹלא

יְּקִ‏ ימֶ‏ נָּה:‏ )20( הִ‏ נֵה בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך לָּקָּ‏ חְּ‏ תִ‏ י |

‏ּובֵ‏ רֵ‏ ‏ְך וְּ‏ ‏ֹלא אֲשִ‏ יבֶ‏ נָּה:‏ )21( ‏ֹלא

הִ‏ בִ‏ יט ‏ָאוֶן בְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ ‏ֹלא רָּ‏ ‏ָאה עָּ‏ מָּ‏ ל

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | יהוה אֱֹלהָּ‏ יו עִ‏ מ ‏ֹו

‏ּותְּ‏ רּועַ‏ ת מֶ‏ לְֶך בוֹ:‏ )22( אֵ‏ ל

מוֹצִ‏ יָאם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | כְּ‏ תוֹעֲפֹ‏ ת רְּ‏ אֵ‏ ם

לוֹ:‏ )23( כִ‏ י ‏ֹלא נַחַ‏ ש בְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ ‏ֹלא

קֶ‏ סֶ‏ ם בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כָּעֵ‏ ת יֵָאמֵ‏ ר לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

‏ּולְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מַ‏ ה פָּעַ‏ ל אֵ‏ ל:‏ )24( הֶ‏ ן

עָּ‏ ם כְּ‏ לָּבִ‏ יא יָּקּום וְּ‏ כַאֲרִ‏ י יִתְּ‏ נַשָּ‏ א |

‏ֹלא יִשְּ‏ כַב עַ‏ ד יֹאכַל טֶ‏ רֶ‏ ף וְּ‏ דַ‏ ם

חֲלָּלִ‏ ים יִשְּ‏ תֶ‏ ה:‏ )25( וַיֹאמֶ‏ ר בָּ‏ לָּק

אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם גַם קֹ‏ ב ‏ֹלא תִ‏ קֳ‏ בֶ‏ נּו | גַם

בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך ‏ֹלא תְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כֶנּו:‏ )26( וַיַעַ‏ ן בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם

וַיֹאמֶ‏ ר אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק | הֲֹלא דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

אֵ‏ לֶיָך לֵאמֹ‏ ר כֹל אֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה

אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה:‏ )27( וַיֹאמֶ‏ ר בָּ‏ לָּק אֶ‏ ל

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לְּ‏ כָּה נָּא אֶ‏ קָּ‏ חֲָך אֶ‏ ל מָּ‏ קוֹם

‏ַאחֵ‏ ר | אּולַי יִישַ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

וְּ‏ קַ‏ בֹתוֹ‏ לִ‏ י מִ‏ שָּ‏ ם:‏ )28( וַיִ‏ קַ‏ ח בָּ‏ לָּק

אֶ‏ ת בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | רֹאש הַ‏ פְּ‏ עוֹר הַ‏ נִשְּ‏ קָּ‏ ף

עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הַ‏ יְּשִ‏ ימֹ‏ ן:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק בְּ‏ נֵה לִ‏ י בָּ‏ זֶה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

516

Torah Israelita


28 Então Balaq levou Bileam ao cume de

Peor, que dá para o deserto. 29 E Bileam

disse a Balaq: Edifica-me aqui sete altares, e

prepara-me aqui sete novilhos e sete

carneiros. 30 Balaq, fez como dissera

Bileam; e ofereceu um novilho e um

carneiro sobre cada altar.

מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ ת | וְּ‏ הָּ‏ כֵן לִ‏ י בָּ‏ זֶה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

פָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה אֵ‏ ילִ‏ ים:‏ )30( וַיַעַ‏ ‏ׂש

בָּ‏ לָּק כַאֲשֶ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם | וַיַעַ‏ ל פָּ‏ ר

וַָּאיִל בַ‏ מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏ :



1 299 Vendo Bileam que parecia bem na visão

de יהוה que abençoasse a Yisra-EL, não foi,

como era costume, ao encontro dos

encantamentos, mas voltou o rosto para o

deserto. 2 E, levantando Bileam os olhos,

viu a Yisra-EL que se achava acampado

segundo as suas tribos; e veio sobre ele o

ruach do Criador. 3 Então proferiu Bileam a

sua ilustração, dizendo: Fala Bileam, filho de

Beor; fala o homem que tem os olhos

abertos; 4 fala aquele que ouve as palavras

do Criador, o que vê a visão do Soberano-

Poderoso, que cai, e se lhe abrem os olhos:

5 Quão formosas são as tuas tendas, ó

Yaacov! As tuas moradas, ó Yisra-EL! 6

Como vales, elas se estendem; são como

jardins à beira dos rios, como árvores de

aloés que יהוה plantou, como cedros junto

às águas. 7 De seus baldes manarão águas,

)1( וַיַרְּ‏ א בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם כִ‏ י טוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יהוה לְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ לְַך

כְּ‏ פַ‏ עַ‏ ם בְּ‏ פַ‏ עַ‏ ם לִ‏ קְּ‏ רַ‏ את נְּחָּ‏ שִ‏ ים |

וַיָּשֶ‏ ת אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר פָּנָּיו:‏ )2( וַיִ‏ שָּ‏ א

בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ת עֵ‏ ינָּיו וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

שֹכֵן לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ טָּ‏ יו | וַתְּ‏ הִ‏ י עָּ‏ לָּיו רּוחַ‏

אֱֹלהִ‏ ים:‏ )3( וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏ וַיֹאמַ‏ ר |

נְּאֻׁם בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏ בְּ‏ עֹ‏ ר ‏ּונְּאֻׁם הַ‏ גֶבֶ‏ ר

שְּ‏ תֻׁם הָּ‏ עָּ‏ יִן:‏ )4( נְּאֻׁם שֹמֵ‏ עַ‏ אִ‏ מְּ‏ רֵ‏ י

אֵ‏ ל | אֲשֶ‏ ר מַ‏ חֲזֵה שַ‏ דַ‏ י יֶחֱזֶה נֹ‏ פֵ‏ ל

‏ּוגְּ‏ לּוי עֵ‏ ינָּיִם:‏ )5( מַ‏ ה טֹבּו אֹ‏ הָּ‏ לֶיָך

יַעֲקֹ‏ ב | מִ‏ שְּ‏ כְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )6(

כִ‏ נְּחָּ‏ לִ‏ ים נִטָּ‏ יּו כְּ‏ גַנֹ‏ ת עֲלֵי נָּהָּ‏ ר |

כַאֲהָּ‏ לִ‏ ים נָּטַ‏ ע יהוה כַאֲרָּ‏ זִ‏ ים עֲלֵי

מָּ‏ יִם:‏ )7( יִזַל מַ‏ יִם מִ‏ דָּ‏ לְּ‏ יָּו וְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏

בְּ‏ מַ‏ יִם רַ‏ בִ‏ ים | וְּ‏ יָּרֹם מֵ‏ אֲגַג מַ‏ לְּ‏ כוֹ‏

וְּ‏ תִ‏ נַשֵ‏ א מַ‏ לְּ‏ כֻׁתוֹ:‏ )8( אֵ‏ ל מוֹצִ‏ יאוֹ‏

299

Nm 24:1 - 222 º Mandamento positivo: Divorciar por documento – ‘…escreverá para ela…’

517

Torah Israelita


e a sua semente estará em muitas águas; o

seu melech se exaltará mais do que Agague,

e o seu malchut será exaltado. 8 É ELOHIM

que os vem tirando do Mitzraim; as suas

forças são como as do boi selvagem; ele

devorará as nações, seus adversários, lhes

quebrará os ossos, e com as suas setas os

atravessará. 9 Agachou-se, deitou-se como

leão, e como leoa; quem o despertará?

Benditos os que te abençoarem, e malditos

os que te amaldiçoarem. 10 Pelo que a ira

de Balaq se acendeu contra Bileam, e

batendo ele as palmas, disse a Bileam: Para

amaldiçoares os meus inimigos é que

chamei você; e já três vezes os abençoaste.

11 Agora, foge para o teu lugar; eu tinha

יהוה dito que certamente te honraria, mas

te privou dessa honra. 12 Então respondeu

Bileam a Balaq: Não falei eu também aos

teus mensageiros, que me enviaste,

dizendo: 13 Ainda que Balaq me quisesse

dar a sua casa cheia de prata e de ouro, eu

não poderia ir além da ordem de יהוה para

fazer, de mim mesmo, o bem ou o mal; o

que יהוה falar, isso falarei eu? 14 Agora, me

vou ao meu povo; vem, avisar-te-ei do que

este povo fará ao teu povo nos últimos dias.

15 Então proferiu Bileam a sua ilustração,

dizendo: Fala Bileam, filho de Beor; fala o

homem que tem os olhos abertos; 16 fala

aquele que ouve as palavras do Criador e

conhece os desígnios de ELOHIM, que vê a

visão do Soberano-Poderoso, que cai, e se

lhe abrem os olhos: 17 Eu o vejo, mas não

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כְּ‏ תוֹעֲפֹ‏ ת רְּ‏ אֵ‏ ם לוֹ‏ | יֹאכַל

גוֹיִם צָּ‏ רָּ‏ יו וְּ‏ עַ‏ צְּ‏ מֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם יְּגָּרֵ‏ ם וְּ‏ חִ‏ צָּ‏ יו

יִמְּ‏ חָּ‏ ץ:‏ )9( כָּרַ‏ ע שָּ‏ כַב כַאֲרִ‏ י

‏ּוכְּ‏ לָּבִ‏ יא מִ‏ י יְּקִ‏ ימֶ‏ נּו | מְּ‏ בָּ‏ רֲ‏ כֶיָך בָּ‏ רּוְך

וְּ‏ אֹ‏ רְּ‏ רֶ‏ יָך ‏ָארּור:‏ )10( וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף בָּ‏ לָּק

אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיִ‏ סְּ‏ פֹ‏ ק אֶ‏ ת כַפָּיו | וַיֹאמֶ‏ ר

בָּ‏ לָּק אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם לָּקֹ‏ ב אֹ‏ יְּבַ‏ י קְּ‏ רָּ‏ אתִ‏ יָך

וְּ‏ הִ‏ נֵה בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך זֶה שָּ‏ ‏ֹלש

פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים:‏ )11( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ רַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ל

מְּ‏ קוֹמֶ‏ ‏ָך | ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י כַבֵ‏ ד אֲכַבֶ‏ דְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ הִ‏ נֵה מְּ‏ נָּעֲָך יהוה מִ‏ כָּבוֹד:‏ )12(

וַיֹאמֶ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם אֶ‏ ל בָּ‏ לָּק | הֲֹלא גַם

אֶ‏ ל מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכֶיָך אֲשֶ‏ ר שָּ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לַי

דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לֵאמֹ‏ ר:‏ )13( אִ‏ ם יִתֶ‏ ן לִ‏ י

בָּ‏ לָּק מְּ‏ ‏ֹלא בֵ‏ יתוֹ‏ כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב ‏ֹלא

אּוכַל לַעֲבֹר אֶ‏ ת פִ‏ י יהוה לַעֲׂשוֹת

טוֹבָּ‏ ה אוֹ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה מִ‏ לִ‏ בִ‏ י | אֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר

יהוה אֹ‏ תוֹ‏ אֲדַ‏ בֵ‏ ר:‏ )14( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ נְּנִי

הוֹלְֵך לְּ‏ עַ‏ מִ‏ י | לְּ‏ כָּה אִ‏ יעָּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

יַעֲׂשֶ‏ ה הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה לְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך בְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ ית

הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )15( וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏ וַיֹאמַ‏ ר |

נְּאֻׁם בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בְּ‏ נוֹ‏ בְּ‏ עֹ‏ ר ‏ּונְּאֻׁם הַ‏ גֶבֶ‏ ר

שְּ‏ תֻׁם הָּ‏ עָּ‏ יִן:‏ )16( נְּאֻׁם שֹמֵ‏ עַ‏ אִ‏ מְּ‏ רֵ‏ י

אֵ‏ ל וְּ‏ יֹדֵ‏ עַ‏ דַ‏ עַ‏ ת עֶ‏ לְּ‏ יוֹן | מַ‏ חֲזֵה שַ‏ דַ‏ י

יֶחֱזֶה נֹ‏ פֵ‏ ל ‏ּוגְּ‏ לּוי עֵ‏ ינָּיִם:‏ )17(

אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ נּו וְּ‏ ‏ֹלא עַ‏ תָּ‏ ה אֲשּורֶ‏ נּו וְּ‏ ‏ֹלא

קָּ‏ רוֹב | דָּ‏ רַ‏ ‏ְך כוֹכָּב מִ‏ יַעֲקֹ‏ ב וְּ‏ קָּ‏ ם

518

Torah Israelita


no presente; eu o contemplo, mas não de

perto; de Yaacov procederá uma estrela, de

Yisra-EL se levantará um cetro que ferirá os

termos de Moav, e destruirá todos os filhos

de orgulho. 18 E Edom lhe será uma

possessão, e assim também Seir, os quais

eram os seus inimigos; Yisra-EL fará

proezas. 19 De Yaacov um dominará e

destruirá os sobreviventes da cidade. 20

Também viu Bileam a Amaleque e proferiu

a sua ilustração, dizendo: Amaleque era a

primeira das nações, mas o seu fim será a

destruição. 21 E, vendo os quenitas,

proferiu a sua ilustração, dizendo: Firme

está a tua habitação; e posto na penha está

o teu ninho; 22 contudo será o quenita

assolado, até que Assur te leve por

prisioneiro. 23 Proferiu ainda a sua

ilustração, dizendo: Ai, quem viverá,

quando Criador fizer isto? 24 Naus virão das

costas de Quitim, e afligirão a Assur;

igualmente afligirão a Eber, que será para

destruição. 25 Então, tendo-se Bileam

levantado, partiu e voltou para o seu lugar;

e Balaq se foi pelo seu caminho.

שֵ‏ בֶ‏ ט מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ּומָּ‏ חַ‏ ץ פַאֲתֵ‏ י מוָֹאב

וְּ‏ קַ‏ רְּ‏ קַ‏ ר כָּל בְּ‏ נֵי שֵ‏ ת:‏ )18( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

אֱדוֹם יְּרֵ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ יָּה יְּרֵ‏ שָּ‏ ה ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר

אֹ‏ יְּבָּ‏ יו | וְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה חָּ‏ יִל:‏ )19(

וְּ‏ יֵרְּ‏ דְּ‏ מִ‏ יַעֲקֹ‏ ב | וְּ‏ הֶ‏ אֱבִ‏ יד ‏ׂשָּ‏ רִ‏ יד

מֵ‏ עִ‏ יר:‏ )20( וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת עֲמָּ‏ לֵק וַיִ‏ שָּ‏ א

מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏ וַיֹאמַ‏ ר | רֵ‏ אשִ‏ ית גוֹיִם עֲמָּ‏ לֵק

וְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ יתוֹ‏ עֲדֵ‏ י אֹ‏ בֵ‏ ד:‏ )21( וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת

הַ‏ קֵ‏ ינִי וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏ וַיֹאמַ‏ ר | אֵ‏ יתָּ‏ ן

מוֹשָּ‏ בֶ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בַ‏ סֶ‏ לַע קִ‏ נֶָך:‏ )22( כִ‏ י

אִ‏ ם יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ בָּ‏ עֵ‏ ר קָּ‏ יִן | עַ‏ ד מָּ‏ ה אַ‏ שּור

תִ‏ שְּ‏ בֶ‏ ךָּ:‏ )23( וַיִ‏ שָּ‏ א מְּ‏ שָּ‏ לוֹ‏ וַיֹאמַ‏ ר |

אוֹי מִ‏ י יִחְּ‏ יֶה מִ‏ שֻׁמוֹ‏ אֵ‏ ל:‏ )24(

וְּ‏ צִ‏ ים מִ‏ יַד כִ‏ תִ‏ ים וְּ‏ עִ‏ נּו אַ‏ שּור וְּ‏ עִ‏ נּו

עֵ‏ בֶ‏ ר | וְּ‏ גַם הּוא עֲדֵ‏ י אֹ‏ בֵ‏ ד:‏ )25(

וַיָּקָּ‏ ם בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיֵלְֶך וַיָּשָּ‏ ב לִ‏ מְּ‏ קֹ‏ מוֹ‏ |

וְּ‏ גַם בָּ‏ לָּק הָּ‏ לְַך לְּ‏ דַ‏ רְּ‏ כוֹ:‏



[448 Ysrael peca com Moav]

)1( וַיֵשֶ‏ ב יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בַ‏ שִ‏ טִ‏ ים | וַיָּחֶ‏ ל

הָּ‏ עָּ‏ ם לִ‏ זְּ‏ נוֹת אֶ‏ ל בְּ‏ נוֹת מוָֹאב:‏ )2(

וַתִ‏ קְּ‏ רֶ‏ אןָּ‏ לָּעָּ‏ ם לְּ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ן |

וַיֹאכַל הָּ‏ עָּ‏ ם וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ן:‏

)3( וַיִ‏ צָּ‏ מֶ‏ ד יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ בַ‏ עַ‏ ל פְּ‏ עוֹר |

519

Torah Israelita


1 Ora, Yisra-EL demorava-se em Sitim, e o

povo começou a prostituir-se com as filhas

de Moav, 2 elas convidaram o povo aos

sacrifícios dos seus elohim; e o povo comeu,

e inclinou-se aos seus elohim. 3 Porquanto

Yisra-EL se juntou a Baal-Peor, a ira de

acendeu-se contra ele. 4 Então disse יהוה a

Moshe: Toma todos os roshim do povo, e

301enforca-os 300 a ELOHIM diante do sol, para

que a grande ira de יהוה se retire de Yisra-

EL. 5 Então Moshe disse aos shoftim de

Yisra-EL: Mate cada um os seus homens

que se juntaram a Baal-Peor. 6 E veio um

302

homem dos bney-ysraEL, e trouxe a seus

irmãos uma midianita à vista de Moshe e à

vista de toda a congregação dos bneyysraEL,

enquanto estavam chorando à

porta da tenda da revelação. 7 Vendo isso

Finéias, filho de Eleazar, filho do kohen

Aharôn, levantou-se do meio da

congregação, e tomou na mão uma lança; 8

o foi após o ysraelita, e entrando na sua

tenda, os atravessou a ambos, ao ysraelita

e à mulher, pelo ventre. Então a praga

cessou de sobre os bney-ysraEL. 9 Ora, os

que morreram daquela praga foram vinte e

quatro mil.

וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )4(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה קַ‏ ח אֶ‏ ת כָּל

רָּ‏ אשֵ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ הוֹקַ‏ ע אוֹתָּ‏ ם לַיהוָּה

נֶגֶד הַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ש | וְּ‏ יָּשֹב חֲרוֹן ‏ַאף יהוה

מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )5( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

שֹפְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | הִ‏ רְּ‏ גּו אִ‏ יש אֲנָּשָּ‏ יו

הַ‏ נִצְּ‏ מָּ‏ דִ‏ ים לְּ‏ בַ‏ עַ‏ ל פְּ‏ עוֹר:‏ )6( וְּ‏ הִ‏ נֵה

אִ‏ יש מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בָּ‏ א וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ל

אֶ‏ חָּ‏ יו אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִית לְּ‏ עֵ‏ ינֵי מֹ‏ שֶ‏ ה

‏ּולְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

בֹכִ‏ ים פֶ‏ תַ‏ ח אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )7( וַיַרְּ‏ א

פִ‏ ינְּחָּ‏ ס בֶ‏ ן אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן |

וַיָּקָּ‏ ם מִ‏ תוְֹך הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה וַיִ‏ קַ‏ ח רֹמַ‏ ח

בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )8( וַיָּבֹא ‏ַאחַ‏ ר אִ‏ יש יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ל הַ‏ קֻׁ‏ בָּ‏ ה וַיִ‏ דְּ‏ קֹ‏ ר אֶ‏ ת שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֵ‏ ת

אִ‏ יש יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֶ‏ ל

קֳ‏ בָּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וַתֵ‏ עָּ‏ צַ‏ ר הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה מֵ‏ עַ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )9( וַיִ‏ הְּ‏ יּו הַ‏ מֵ‏ תִ‏ ים בַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה

| ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )11( פִ‏ ינְּחָּ‏ ס בֶ‏ ן אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן

‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן הֵ‏ שִ‏ יב אֶ‏ ת חֲמָּ‏ תִ‏ י מֵ‏ עַ‏ ל

יהו ה

300

Nm 25: 4 – “roshim”: Cabeças.

301

Nm 25: 4 – “enforca-os”: O Eterno executou sua ira. Ele pediu para o profeta Moshe enforcar os líderes das tribos, porque eles foram os responsáveis por

permitir que o povo adorasse outros elohim. É proibido para um servo do ELOHIM participar de liturgias idolatras ou mesmo entrar num templo idolatra.

302

Nm 25: 05 – “Baal-Peor”: O senhor de Peor, um deus do sexo. Israel adorou o deus dos moabitas através do sexo ilícito, homens com homens, mulheres

com mulheres, homens casados em adultério, mulheres casadas em adultério e homens com animais. Para adorar o deus Quemós o sexo era necessário.

Núm 25: 1-18; De 4: 3; Sal 106: 28; Os 9: 10; Re 2: 14, I Reis 11: 07

520

Torah Israelita


41ª Porção: Pinechas – Finéias (pele

escura)

Pinechas: Finéias (Pele Escura)



Conclusão: l Rs 18: 46-19: 21

Salmo Pinechas: 50

[449 A recompensa de Finéias]

10 Então disse יהוה a Moshe: 11 Finéias,

filho de Eleazar, filho do kohen Aharôn,

desviou a minha ira de sobre os bneyysraEL,

foi zeloso com o meu zelo no meio

deles, de modo que no meu zelo não

consumi os bney-ysraEL. 12 Por

conseguinte dize: Lhe dou o meu pacto de

shalom, 13 e será para ele e para a sua

descendência depois dele, o pacto de um

sacerdócio vitalício; uma vez que foi zeloso

pelo seu Poderoso, e fez expiação pelos

bney-ysraEL. 14 O nome do ysraelita que foi

morto com a midianita era Zinri, filho de

Salu, príncipe duma casa paterna entre os

simeonitas. 15 E o nome da mulher

midianita morta era Cozbi, filha de Zur; o

qual era líder do povo duma casa paterna

em Midyam.

[450 Ordens para atacar Midiã]

16 Disse mais יהוה a Moshe: 17 Afligi vocês

os midianitas e feri-os; 18 porque eles vos

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ קַ‏ נְּאוֹ‏ אֶ‏ ת קִ‏ נְָּאתִ‏ י

בְּ‏ תוֹכָּם | וְּ‏ ‏ֹלא כִ‏ לִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ קִ‏ נְָּאתִ‏ י:‏ )12( לָּכֵן אֱמֹ‏ ר |

הִ‏ נְּנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לוֹ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י שָּ‏ לוֹם:‏

)13( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לוֹ‏ ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו

בְּ‏ רִ‏ ית כְּ‏ הֻׁנַת עוֹלָּם | תַ‏ חַ‏ ת אֲשֶ‏ ר קִ‏ נֵא

לֵאֹלהָּ‏ יו וַיְּכַפֵר עַ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)14( וְּ‏ שֵ‏ ם אִ‏ יש יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הַ‏ מֻׁכֶה

אֲשֶ‏ ר הֻׁכָּה אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִית זִ‏ מְּ‏ רִ‏ י בֶ‏ ן

סָּ‏ לּוא | נְּׂשִ‏ יא בֵ‏ ית ‏ָאב לַשִ‏ מְּ‏ עֹ‏ נִי:‏

)15( וְּ‏ שֵ‏ ם הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ מֻׁכָּה הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִית

כָּזְּ‏ בִ‏ י בַ‏ ת צּור | רֹאש אֻׁמוֹת בֵ‏ ית ‏ָאב

בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּן הּוא:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )17( צָּ‏ רוֹר אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִים |

וְּ‏ הִ‏ כִ‏ יתֶ‏ ם אוֹתָּ‏ ם:‏ )18( כִ‏ י צֹרְּ‏ רִ‏ ים

הֵ‏ ם לָּכֶם בְּ‏ נִכְּ‏ לֵיהֶ‏ ם אֲשֶ‏ ר נִכְּ‏ לּו לָּכֶם

עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר פְּ‏ עוֹר | וְּ‏ עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר כָּזְּ‏ בִ‏ י בַ‏ ת

נְּׂשִ‏ יא מִ‏ דְּ‏ יָּן אֲחֹ‏ תָּ‏ ם הַ‏ מֻׁכָּה בְּ‏ יוֹם

הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר פְּ‏ עוֹר:‏ )19( וַיְּהִ‏ י

‏ַאחֲרֵ‏ י הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה:‏ |


521

Torah Israelita


afligiram a vocês com as suas ciladas com

que vos enganaram no caso de Peor, e no

caso de Cozbi, sua irmã, filha do príncipe de

Midyam, a qual foi morta no dia da praga

no caso de Peor.


[451 O novo censo: Reuben]

1 Depois daquela praga disse יהוה a Moshe

e a Eleazar, filho do kohen Aharôn: 2 Tomai

a soma de toda a congregação dos bneyysraEL,

da idade de vinte anos para cima,

segundo as casas e seus pais, todos os que

em Yisra-EL podem sair à guerra. 3 Falaramlhes,

Moshe e Eleazar o kohen, nas planícies

de Moav, junto ao Yordan, na altura de

Yeriho, dizendo: 4 Contai o povo da idade

י הוה

de vinte anos para cima; como

ordenara a Moshe e aos bney-ysraEL que

saíram da terra do Mitzraim. 5 Rúben, o

primeiro filho de Yisra-EL; os filhos de

Rúben: de Hanoque, a família dos

hanoquitas; de Palu, a família dos paluítas;

6 de Hezrom, a família dos hezronitas; de

Carmi, a família dos carmitas. 7 Estas são as

famílias dos rubenitas; os que foram deles

contados eram quarenta e três mil

setecentos e trinta. 8 E o filho de Palu:

Eliabe. 9 Os filhos de Eliabe: Nemuel, Dato e

Abirão. Estes são aqueles Datã e Abirão que


אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בֶ‏ ן ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן לֵאמֹ‏ ר:‏ )2(

‏ׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת רֹאש כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה לְּ‏ בֵ‏ ית

אֲבֹתָּ‏ ם | כָּל יֹצֵ‏ א צָּ‏ בָּ‏ א בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)3( וַ‏ יְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֹ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב | עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן

יְּרֵ‏ חוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר:‏ )4( מִ‏ בֶ‏ ן עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

שָּ‏ נָּה וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )5( רְּ‏ אּובֵ‏ ן בְּ‏ כוֹר

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן חֲנוְֹך מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ חֲנֹ‏ כִ‏ י לְּ‏ פַ‏ לּוא מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ פַ‏ לֻׁאִ‏ י:‏

)6( לְּ‏ חֶ‏ צְּ‏ רֹן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ צְּ‏ רוֹנִי |

לְּ‏ כַרְּ‏ מִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ כַרְּ‏ מִ‏ י:‏ )7( אֵ‏ לֶה

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הָּ‏ רֻׁ‏ אּובֵ‏ נִי | וַיִ‏ הְּ‏ יּו פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע

מֵ‏ אוֹת ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים:‏ )8( ‏ּובְּ‏ נֵי פַ‏ לּוא

אֱלִ‏ יָאב:‏ )9( ‏ּובְּ‏ נֵי אֱלִ‏ יָאב נְּמּואֵ‏ ל

וְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם | הּוא דָּ‏ תָּ‏ ן וַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם

קרואי ‏]קְּ‏ רִ‏ יאֵ‏ י קרי[‏ הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

הִ‏ צּו עַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ל ‏ַאהֲרֹן בַ‏ עֲדַ‏ ת

קֹ‏ רַ‏ ח בְּ‏ הַ‏ צֹתָּ‏ ם עַ‏ ל

וַתִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֶ‏ ת פִ‏ יהָּ‏ וַתִ‏ בְּ‏ לַע

אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת קֹ‏ רַ‏ ח בְּ‏ מוֹת הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה |

בַ‏ אֲכֹל הָּ‏ אֵ‏ ש אֵ‏ ת חֲמִ‏ שִ‏ ים ‏ּומָּ‏ אתַ‏ יִם

אִ‏ יש וַיִ‏ הְּ‏ יּו לְּ‏ נֵס:‏ )11( ‏ּובְּ‏ נֵי קֹ‏ רַ‏ ח

יהוה:‏ )10(

522

Torah Israelita


foram chamados da congregação, os quais

contenderam contra Moshe e contra

Aharôn na companhia de Corach, quando

contenderam contra 10 e a terra abriu

a boca, e os tragou juntamente com

Corach, quando pereceu aquela

companhia; quando o fogo devorou

duzentos e cinquenta homens, os quais

serviram de advertência. 11 Contudo os

filhos de Corach não morreram.

יהוה

[452 Simão]

12 Os filhos de Shmeon, segundo as suas

famílias: de Nemuel, a família dos

nemuelitas; de Yamim, a família dos

Yaminitas; de Yaquim, a família dos

Yaquinitas; 13 de Zerá, a família dos

zeraítas; de Shaul, a família dos saulitas. 14

Estas são as famílias dos simeonitas, vinte e

dois mil e duzentos.

[453 Gade]

15 Os filhos de Gade, segundo as suas

famílias: de Zefom, a família dos zefonitas;

de Hagui, a família dos haguitas; de Suni, a

família dos sunitas; 16 de Ozni, a família dos

oznitas; de Eri, a família dos eritas; 17 de

Arode, a família dos aroditas; de Areli, a

família dos arelitas. 18 Estas são as famílias

dos filhos de Gade, segundo os que foram

deles contados, quarenta mil e quinhentos.

[454 Yehudah]

)12( בְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן ‏ֹלא מֵ‏ תּו:‏

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ נְּמּואֵ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ נְּמּואֵ‏ לִ‏ י לְּ‏ יָּמִ‏ ין מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ יָּמִ‏ ינִי |

לְּ‏ יָּכִ‏ ין מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ יָּכִ‏ ינִי:‏ )13( לְּ‏ זֶרַ‏ ח

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ זַרְּ‏ חִ‏ י | לְּ‏ שָּ‏ אּול מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ אּולִ‏ י:‏ )14( אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת

הַ‏ שִ‏ מְּ‏ עֹ‏ נִי | שְּ‏ נַיִם וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ לֶף

)15( בְּ‏ נֵי גָּד ‏ּומָּ‏ אתָּ‏ יִם:‏

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לִ‏ צְּ‏ פוֹן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ צְּ‏ פוֹנִי לְּ‏ חַ‏ גִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חַ‏ גִ‏ י |

לְּ‏ שּונִי מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שּונִי:‏ )16(

לְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נִי מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ ‏ָאזְּ‏ נִי | לְּ‏ עֵ‏ רִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ רִ‏ י:‏ )17( לַאֲרוֹד

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אֲרוֹדִ‏ י | לְּ‏ ‏ַארְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י:‏ )18( אֵ‏ לֶה

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי גָּד לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם |

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

)19( בְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה עֵ‏ ר וְּ‏ אוֹנָּן |

וַיָּמָּ‏ ת עֵ‏ ר וְּ‏ אוֹנָּן בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )20(

וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי יְּהּודָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ שֵ‏ לָּה מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שֵ‏ לָּנִי לְּ‏ פֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ פַרְּ‏ צִ‏ י | לְּ‏ זֶרַ‏ ח מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ זַרְּ‏ חִ‏ י:‏ )21( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי פֶ‏ רֶ‏ ץ

לְּ‏ חֶ‏ צְּ‏ רֹן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ צְּ‏ רֹנִי | לְּ‏ חָּ‏ מּול

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הֶ‏ חָּ‏ מּולִ‏ י:‏ )22( אֵ‏ לֶה

מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת יְּהּודָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | שִ‏ שָּ‏ ה

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

523

Torah Israelita


19 Os filhos de Yehudah: Er e Onã; mas Er

e Onã morreram na terra de Kanaan. 20

Assim os filhos de Yehudah, segundo as

suas famílias, eram: de Selá, a família dos

selanitas; de Pérez, a família dos perezitas;

de Zerá, a família dos zeraítas. 21 E os filhos

de Pérez eram: de Hezrom, a família dos

hezronitas; de Hamul, a família dos

hamulitas. 22 Estas são as famílias de

Yehudah, segundo os que foram deles

contados, setenta e seis mil e quinhentos.

[455 Issacar]

23 Os filhos de Issacar, segundo as suas

famílias: de Tola, a família dos tolaítas; de

Puva, a família dos puvitas; 24 de Jasube, a

família dos jasubitas; de Sinrom, a família

dos sinronitas. 25 Estas são as famílias de

Issacar, segundo os que foram deles

contados, sessenta e quatro mil e

trezentos:

[456 Zebulom]

26 Os filhos de Zebulom, segundo as suas

famílias: de Serede, a família dos sereditas;

de Elom, a família dos elonitas; de Jaleel, a

família dos jaleelitas. 27 Estas são as

famílias dos zebulonitas, segundo os que

foram deles contados, sessenta mil e

quinhentos.

[457 Manashé]

28 Os filhos de Yosef, segundo as suas

famílias: Manashé e Efraim. 29 Os filhos de

)23( בְּ‏ נֵי יִשָּ‏ שכָּר

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם תוֹלָּע מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

הַ‏ תוֹלָּעִ‏ י | לְּ‏ פֻׁוָּה מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ פּונִי:‏

)24( לְּ‏ יָּשּוב מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ יָּשּובִ‏ י |

לְּ‏ שִ‏ מְּ‏ רֹן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שִ‏ מְּ‏ רֹנִי:‏ )25(

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת יִשָּ‏ שכָּר לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם |

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלש

)26( בְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן מֵ‏ אוֹת:‏

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ סֶ‏ רֶ‏ ד מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

הַ‏ סַ‏ רְּ‏ דִ‏ י לְּ‏ אֵ‏ לוֹן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ‏ֹלנִי |

לְּ‏ יַחְּ‏ לְּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ יַחְּ‏ לְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י:‏ )27(

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת הַ‏ זְּ‏ בּוֹלנִי לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

| שִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

)28( בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

| מְּ‏ נַשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ פְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )29( בְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה

לְּ‏ מָּ‏ כִ‏ יר מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ מָּ‏ כִ‏ ירִ‏ י ‏ּומָּ‏ כִ‏ יר

הוֹלִ‏ יד אֶ‏ ת גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד | לְּ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ דִ‏ י:‏ )30( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד

אִ‏ יעֶ‏ זֶר מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יעֶ‏ זְּ‏ רִ‏ י | לְּ‏ חֵ‏ לֶק

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ לְּ‏ קִ‏ י:‏ )31( וְּ‏ אַ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ יאֵ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ אַ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ אֵ‏ לִ‏ י | וְּ‏ שֶ‏ כֶם

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שִ‏ כְּ‏ מִ‏ י:‏ )32( ‏ּושְּ‏ מִ‏ ידָּ‏ ע

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ידָּ‏ עִ‏ י | וְּ‏ חֵ‏ פֶ‏ ר

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ פְּ‏ רִ‏ י:‏ )33( ‏ּוצְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד

בֶ‏ ן חֵ‏ פֶ‏ ר ‏ֹלא הָּ‏ יּו לוֹ‏ בָּ‏ נִים כִ‏ י אִ‏ ם

בָּ‏ נוֹת | וְּ‏ שֵ‏ ם בְּ‏ נוֹת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד מַ‏ חְּ‏ לָּה

וְּ‏ נֹ‏ עָּ‏ ה חָּ‏ גְּ‏ לָּה מִ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ תִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )34(

524

Torah Israelita


Manashé: de Maquir, a família dos

maquiritas; e Maquir gerou a Gileade; de

Gileade, a família dos gileaditas. 30 Estes

são os filhos de Gileade: de Iezer, a família

dos iezritas; de Heleque, a família dos

helequitas; 31 de Asriel, a família dos

asrielitas; de Siquém, a família dos

siquemitas; 32 e de Semida, a família dos

semidaítas; e de Hefer, a família dos

heferitas. 33 Ora, Zelofeade, filho de Hefer,

não tinha filhos, senão filhas; e as filhas de

Zelofeade chamavam-se Macla, Noa,

Hogla, Milca e Tirza. 34 Estas são as famílias

de Manashé; os que foram deles contados,

eram cinquenta e dois mil e setecentos.

[458 Efraim]

35 Estes são os filhos de Efraim, segundo as

suas famílias: de Sutela, a família dos

sutelaítas; de Bequer, a família dos

bequeritas; de Taã, a família dos taanitas.

36 E estes são os filhos de Sutela: de Erã, a

família dos eranitas. 37 Estas são as famílias

dos filhos de Efraim, segundo os que foram

deles contados, trinta e dois mil e

quinhentos. Estes são os filhos de Yosef,

segundo as suas famílias.

[459 Beniamim]

38 Os filhos de Biniamim, segundo as suas

famílias: de Belá, a família dos belaítas; de

Asbel, a família dos asbelitas; de Airão, a

família dos airamitas; 39 de Sefufã, a família

dos sufamitas; de Hufão, a família dos

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת מְּ‏ נַשֶ‏ ה | ‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

שְּ‏ נַיִם וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏

)35( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ שּותֶ‏ לַח מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שֻׁתַ‏ לְּ‏ חִ‏ י לְּ‏ בֶ‏ כֶר מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ בַ‏ כְּ‏ רִ‏ י |

לְּ‏ תַ‏ חַ‏ ן מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ תַ‏ חֲנִי:‏ )36(

וְּ‏ אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי שּותָּ‏ לַח | לְּ‏ עֵ‏ רָּ‏ ן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הָּ‏ עֵ‏ רָּ‏ נִי:‏ )37( אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי

אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם שְּ‏ נַיִם ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת | אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף

)38( בְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם:‏

מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

לְּ‏ בֶ‏ לַע לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

לְּ‏ אַ‏ שְּ‏ בֵ‏ ל הַ‏ בַ‏ לְּ‏ עִ‏ י הָּ‏ אַ‏ שְּ‏ בֵ‏ לִ‏ י | לַאֲחִ‏ ירָּ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

לִ‏ שְּ‏ פּופָּ‏ ם

)39( הָּ‏ אֲחִ‏ ירָּ‏ מִ‏ י:‏ לְּ‏ חּופָּ‏ ם

| הַ‏ שּופָּ‏ מִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חּופָּ‏ מִ‏ י:‏ )40( וַיִ‏ הְּ‏ יּו בְּ‏ נֵי

בֶ‏ לַע ‏ַארְּ‏ דְּ‏ וְּ‏ נַעֲמָּ‏ ן | מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ דִ‏ י

לְּ‏ נַעֲמָּ‏ ן מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ נַעֲמִ‏ י:‏ )41(

אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם |

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

)42( אֵ‏ לֶה בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן וְּ‏ שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ שּוחָּ‏ ם מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שּוחָּ‏ מִ‏ י | אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת דָּ‏ ן

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )43( כָּל מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת

הַ‏ שּוחָּ‏ מִ‏ י לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם | ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏

525

Torah Israelita


hufamitas. 40 E os filhos de Belá eram Arde

e Naamã: de Arde a família dos arditas; de

Naamã, a família dos naamitas. 41 Estes são

os filhos de Biniamim, segundo as suas

famílias; os que foram deles contados,

eram quarenta e cinco mil e seiscentos.

[460 Dã]

42 Estes são os filhos de Dã, segundo as

suas famílias: de Suão a família dos

suamitas. Estas são as famílias de Dã,

segundo as suas famílias. 43 Todas as

famílias dos suamitas, segundo os que

foram deles contados, eram sessenta e

quatro mil e quatrocentos.

[461 Aser]

44 Os filhos de Aser, segundo as suas

famílias: de Imná, a família dos imnitas; de

Isvi, a família dos isvitas; de Berias, a família

dos beritas. 45 Dos filhos de Berias: de

Heber, a família dos heberitas; de Malquiel,

a família dos malquielitas. 46 E a filha de

Aser chamava-se Sera. 47 Estas são as

famílias dos filhos de Aser, segundo os que

foram deles contados, cinquenta e três mil

e quatrocentos.

[462 Naftali - Total]

48 Os filhos de Naftali, segundo as suas

famílias: de Yazeel, a família dos jazeelitas;

de Guni, a família dos gunitas; 49 de Yezer,

a família dos jezeritas; de Silém, a família

dos silemitas. 50 Estas são as famílias de

)44( בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ יִמְּ‏ נָּה מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ יִ‏ מְּ‏ נָּה לְּ‏ יִשְּ‏ וִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ יִ‏ שְּ‏ וִ‏ י | לִ‏ בְּ‏ רִ‏ יעָּ‏ ה

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ יעִ‏ י:‏ )45( לִ‏ בְּ‏ נֵי

בְּ‏ רִ‏ יעָּ‏ ה לְּ‏ חֶ‏ בֶ‏ ר מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ בְּ‏ רִ‏

לְּ‏ מַ‏ לְּ‏ כִ‏ יאֵ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ מַ‏ לְּ‏ כִ‏ יאֵ‏ לִ‏ י:‏

)46( וְּ‏ שֵ‏ ם בַ‏ ת אָּ‏ שֵ‏ ר ‏ׂשָּ‏ רַ‏ ח:‏ )47(

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר לִ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

| שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וַחֲמִ‏ שִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע

י |

)48( בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י מֵ‏ אוֹת:‏

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ יַחְּ‏ צְּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ יַחְּ‏ צְּ‏ אֵ‏ לִ‏ י | לְּ‏ גּונִי מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ גּונִי:‏

)49( לְּ‏ יֵצֶ‏ ר מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ יִ‏ צְּ‏ רִ‏ י |

לְּ‏ שִ‏ לֵם מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שִ‏ לֵמִ‏ י:‏ )50(

אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם |

‏ּופְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם חֲמִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת:‏ )51( אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י

בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף וָָּאלֶף

| שְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )53( לָּאֵ‏ לֶה תֵ‏ חָּ‏ לֵק הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

בְּ‏ נַחֲלָּה בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר שֵ‏ מוֹת:‏ )54( לָּרַ‏ ב

תַ‏ רְּ‏ בֶ‏ ה נַחֲלָּתוֹ‏ וְּ‏ לַמְּ‏ עַ‏ ט תַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט

נַחֲלָּתוֹ‏ | אִ‏ יש לְּ‏ פִ‏ י פְּ‏ קֻׁ‏ דָּ‏ יו יֻׁתַ‏ ן

נַחֲלָּתוֹ:‏ )55( אַ‏ ‏ְך בְּ‏ גוֹרָּ‏ ל יֵחָּ‏ לֵק אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | לִ‏ שְּ‏ מוֹת מַ‏ טוֹת אֲבֹתָּ‏ ם

יִנְּחָּ‏ לּו:‏ )56( עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ גוֹרָּ‏ ל תֵ‏ חָּ‏ לֵק

526

Torah Israelita


Naftali, segundo as suas famílias; os que

foram deles contados, eram quarenta e

cinco mil e quatrocentos. 51 Estes são os

que foram contados dos bney-ysraEL,

seiscentos e um mil setecentos e trinta.

[463 Dividindo a terra]

52 Disse mais o adon a Moshe: 53 A estes

se repartirá a terra em herança segundo o

número dos nomes. 54 À tribo de muitos

darás herança maior, e à de poucos darás

herança menor; a cada qual se dará a sua

herança segundo os que foram deles

contados. 55 Contudo a terra se repartirá

por sortes; segundo os nomes das tribos de

seus pais a herdarão. 56 Segundo sair a

sorte, se repartirá a herança deles entre as

tribos de muitos e as de poucos.

[464 Contagem dos levitas]

57 Também estes são os que foram

contados dos levitas, segundo as suas

famílias: de Gérson, a família dos

gersonitas; de Coate, a família dos coatitas;

de Merári, a família os meraritas. 58 Estas

são as famílias de Levi: a família dos libnitas,

a família dos hebronitas, a família dos

malitas, a família dos musitas, a família dos

coraítas. Ora, Coate gerou a Ameram. 59 E

a mulher de Ameram chamava-se Yokbed,

filha de Levi, a qual nasceu a Levi no

Mitzraim; e de Ameram ela teve Aharôn e

Moshe, e Miriã, irmã deles. 60 E a Aharôn

nasceram Nadabe e Abiú, Eleazar e Itamar.

)57( נַחֲלָּתוֹ‏ | בֵ‏ ין רַ‏ ב לִ‏ מְּ‏ עָּ‏ ט:‏

וְּ‏ אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י הַ‏ לֵוִ‏ י לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם

לְּ‏ גֵרְּ‏ שוֹן מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ גֵרְּ‏ שֻׁנִי לִ‏ קְּ‏ הָּ‏ ת

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קְּ‏ הָּ‏ תִ‏ י | לִ‏ מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ מְּ‏ רָּ‏ רִ‏ י:‏ )58( אֵ‏ לֶה מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת לֵוִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ לִ‏ בְּ‏ נִי מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ חֶ‏ בְּ‏ רֹנִי

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ מַ‏ חְּ‏ לִ‏ י מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת הַ‏ מּושִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת הַ‏ קָּ‏ רְּ‏ חִ‏ י | ‏ּוקְּ‏ הָּ‏ ת הוֹלִ‏ ד אֶ‏ ת

עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )59( וְּ‏ שֵ‏ ם אֵ‏ שֶ‏ ת עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם

יוֹכֶבֶ‏ ד בַ‏ ת לֵוִ‏ י אֲשֶ‏ ר יָּלְּ‏ דָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

לְּ‏ לֵוִ‏ י בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַתֵ‏ לֶד לְּ‏ עַ‏ מְּ‏ רָּ‏ ם אֶ‏ ת

‏ַאהֲרֹן וְּ‏ אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ רְּ‏ יָּם

אֲחֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )60( וַיִ‏ ‏ּוָּלֵד לְּ‏ ‏ַאהֲרֹן אֶ‏ ת

נָּדָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת אֲבִ‏ יהּוא | אֶ‏ ת אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ יתָּ‏ מָּ‏ ר:‏ )61( וַיָּמָּ‏ ת נָּדָּ‏ ב

וַאֲבִ‏ יהּוא | בְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ם אֵ‏ ש זָּרָּ‏ ה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )62( וַיִ‏ הְּ‏ יּו פְּ‏ קֻׁ‏ דֵ‏ יהֶ‏ ם

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ לֶף כָּל זָּכָּר מִ‏ בֶ‏ ן

חֹ‏ דֶ‏ ש וָּמָּ‏ עְּ‏ לָּה | כִ‏ י ‏ֹלא הָּ‏ תְּ‏ פָּ‏ קְּ‏ דּו

בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כִ‏ י ‏ֹלא נִתַ‏ ן לָּהֶ‏ ם

נַחֲלָּה בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )63(

אֵ‏ לֶה פְּ‏ קּודֵ‏ י מֹשֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן |

אֲשֶ‏ ר פָּ‏ קְּ‏ דּו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ:‏

)64( ‏ּובְּ‏ אֵ‏ לֶה ‏ֹלא הָּ‏ יָּה אִ‏ יש

מִ‏ פְּ‏ קּודֵ‏ י מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן | אֲשֶ‏ ר

פָּ‏ קְּ‏ דּו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

527

Torah Israelita


61 Mas Nadabe e Abiú morreram quando

. יהוה ofereceram fogo estranho perante

62 E os que foram deles contados eram

vinte e três mil, todos os homens da idade

de um mês para cima; porque não foram

contados entre os bney-ysraEL, uma vez

que não lhes foi dada herança entre os

bney-ysraEL. 63 Esses são os que foram

contados por Moshe e Eleazar, o kohen,

que contaram os bney-ysraEL nas planícies


Yeriho. 64 Entre esses, porém, não se

achava nenhum daqueles que tinham sido

contados por Moshe e Aharôn, o kohen,

quando contaram os bney-ysraEL no

deserto do Sinay. 65 Porque o adon dissera

deles: Certamente morrerão no deserto;

pelo que nenhum deles ficou, senão Kelev,

filho de Yefoné, e Yehôshua, filho de Num.


[465 As filhas de zelofeade]

1 Então vieram as filhas de Zelofeade, filho

de Hefer, filho de Gileade, filho de Maquir,

filho de Manashé, das famílias de Manashé,

filho de Yosef; e os nomes delas são estes:

Macla, Noa, Hogla, Milca e Tirza; 2

apresentaram-se diante de Moshe, e de

Eleazar, o kohen, e diante dos príncipes e de

toda a congregação à porta da tenda da

סִ‏ ינָּי:‏ )65( כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר יהוה לָּהֶ‏ ם

מוֹת יָּמֻׁתּו בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | וְּ‏ ‏ֹלא נוֹתַ‏ ר

מֵ‏ הֶ‏ ם אִ‏ יש כִ‏ י אִ‏ ם כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה

וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון:‏


)1( וַתִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ נָּה בְּ‏ נוֹת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד בֶ‏ ן

חֵ‏ פֶ‏ ר בֶ‏ ן גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד בֶ‏ ן מָּ‏ כִ‏ יר בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת מְּ‏ נַשֶ‏ ה בֶ‏ ן יוֹסֵ‏ ף | וְּ‏ אֵ‏ לֶה

שְּ‏ מוֹת בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו מַ‏ חְּ‏ לָּה נֹ‏ עָּ‏ ה וְּ‏ חָּ‏ גְּ‏ לָּה

‏ּומִ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ תִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ה:‏ )2( וַתַ‏ עֲמֹ‏ דְּ‏ נָּה

לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ נְּׂשִ‏ יאִ‏ ם וְּ‏ כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה | פֶ‏ תַ‏ ח

אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד לֵאמֹ‏ ר:‏ )3( ‏ָאבִ‏ ינּו מֵ‏ ת

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ הּוא ‏ֹלא הָּ‏ יָּה בְּ‏ תוְֹך

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה הַ‏ נוֹעָּ‏ דִ‏ ים עַ‏ ל יהוה בַ‏ עֲדַ‏ ת

קֹ‏ רַ‏ ח | כִ‏ י בְּ‏ חֶ‏ טְּ‏ אוֹ‏ מֵ‏ ת ‏ּובָּ‏ נִים ‏ֹלא

הָּ‏ יּו לוֹ:‏ )4( לָּמָּ‏ ה יִגָּרַ‏ ע שֵ‏ ם ‏ָאבִ‏ ינּו

מִ‏ תוְֹך מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ כִ‏ י אֵ‏ ין לוֹ‏ בֵ‏ ן |

תְּ‏ נָּה לָּנּו אֲחֻׁזָּה בְּ‏ תוְֹך אֲחֵ‏ י ‏ָאבִ‏ ינּו:‏

)5( וַיַקְּ‏ רֵ‏ ב מֹשֶ‏ ה אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי

: (

6( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה יהוה

לֵאמֹ‏ ר:‏ )7( כֵן בְּ‏ נוֹת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד

דֹבְּ‏ רֹת נָּתֹ‏ ן תִ‏ תֵ‏ ן לָּהֶ‏ ם אֲחֻׁזַת נַחֲלָּה

528

Torah Israelita


revelação, dizendo: 3 Nosso abba morreu

no deserto, e não se achou na companhia

daqueles que se ajuntaram contra יהוה isto

é, na companhia de Corach; porém morreu

no seu próprio erro, e não teve filhos. 4 Por

que se tiraria o nome de nosso abba no

meio da sua família, por não ter tido um

filho? Dai-nos possessão entre os irmãos de

nosso abba. 5 Moshe, levou a causa delas

perante

[466 Herança para filhas]

a Moshe: 7 O que יהוה Então disse יהוה . 6

as filhas de Zelofeade falam é tzadik;

certamente lhes darás possessão de

herança entre os irmãos de seu abba; a

herança de seu abba farás passar a elas. 8 E

dirás aos bney-ysraEL: Se morrer um

homem, e não tiver filho, fareis passar a sua

herança à sua filha. 9 E, se não tiver filha,

dareis a sua herança a seus irmãos. 10 Mas,

se não tiver irmãos, dareis a sua herança

aos irmãos de seu abba. 11 303 Se seu abba

não tiver irmãos, então dareis a sua

herança a seu parente mais chegado no

meio da sua família, para que a possua; isto

será para os bney-ysraEL regulamento de

direito, como יהוה ordenou a Moshe.

[467 Moshe mandado preparar-se para

a morte]

בְּ‏ תוְֹך אֲחֵ‏ י אֲבִ‏ יהֶ‏ ם | וְּ‏ הַ‏ עֲבַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

נַחֲלַת אֲבִ‏ יהֶ‏ ן לָּהֶ‏ ן:‏ )8( וְּ‏ אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | אִ‏ יש כִ‏ י

יָּמּות ‏ּובֵ‏ ן אֵ‏ ין לוֹ‏ וְּ‏ הַ‏ עֲבַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

נַחֲלָּתוֹ‏ לְּ‏ בִ‏ תוֹ:‏ )9( וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ין לוֹ‏ בַ‏ ת

| ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת נַחֲלָּתוֹ‏ לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )10(

וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ין לוֹ‏ ‏ַאחִ‏ ים | ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

נַחֲלָּתוֹ‏ לַאֲחֵ‏ י ‏ָאבִ‏ יו:‏ )11( וְּ‏ אִ‏ ם אֵ‏ ין

‏ַאחִ‏ ים לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת נַחֲלָּתוֹ‏

לִ‏ שְּ‏ אֵ‏ רוֹ‏ הַ‏ קָּ‏ רֹב אֵ‏ לָּיו מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פַחְּ‏ תוֹ‏

וְּ‏ יָּרַ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

)12( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה עֲלֵה אֶ‏ ל הַ‏ ר הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים

הַ‏ זֶה | ‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )13( וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ נֶאֱסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל עַ‏ מֶ‏ יָך גַם אָּ‏ תָּ‏ ה |

כַאֲשֶ‏ ר נֶאֱסַ‏ ף ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך:‏ )14(

כַאֲשֶ‏ ר מְּ‏ רִ‏ יתֶ‏ ם פִ‏ י בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן

בִ‏ מְּ‏ רִ‏ יבַ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ דִ‏ ישֵ‏ נִי בַ‏ מַ‏ יִם

לְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם | הֵ‏ ם מֵ‏ י מְּ‏ רִ‏ יבַ‏ ת קָּ‏ דֵ‏ ש

מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן:‏

)15( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל יהוה

לֵאמֹ‏ ר:‏ )16( יִפְּ‏ קֹ‏ ד יהוה אֱֹלהֵ‏ י

הָּ‏ רּוחֹ‏ ת לְּ‏ כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר | אִ‏ יש עַ‏ ל

303

Nm 27:11 - 248 º Mandamento positivo: Julgar os casos de herança da Terra: ‘Quando morrer um homem, e não tiver filho…’.

529

Torah Israelita


12 Depois disse יהוה a Moshe: sobe a este

monte de Abarim, e vê a terra que tenho

dado aos bney-ysraEL. 13 E, tendo-a visto,

serás tu também recolhido ao teu povo,

assim como o foi teu irmão Aharôn; 14 uma

vez que no deserto de Zim, na contenda da

congregação, fostes rebeldes à minha

palavra, não me santificando diante dos

seus olhos, com relação às águas (estas são

as águas de Meribá de Cades, no deserto de

Zim). 15 Respondeu Moshe a YHVH

[468 Yehoshua escolhido para substituir

Moshe]

16 Que o Soberano, ELOHIM dos espíritos

de toda a carne, ponha um homem sobre a

congregação, 17 o qual saia diante deles e

entre diante deles, e os faça sair e os faça

entrar; para que a congregação de יהוה não

seja como ovelhas que não têm

apascentador. 18 Então disse יהוה a

Moshe: Toma a Yehôshua, filho de Num,

homem em quem há o ruach, e impõe-lhe

a mão; 19 e apresenta-o perante Eleazar, o

kohen, e perante toda a congregação, e dálhe

a comissão à vista deles; 20 e sobre ele

porás da tua kevod, para que lhe obedeça

toda a congregação dos bney-ysraEL. 21

Ele, se apresentará perante Eleazar, o

kohen, o qual por ele inquirirá segundo o

juízo do Urim, perante יהוה ; segundo a

ordem de Eleazar sairão, e segundo a

ordem de Eleazar entrarão, ele e todos os

bney-ysraEL, isto é, toda a congregação. 22

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )17( אֲשֶ‏ ר יֵצֵ‏ א לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

וַ‏ אֲשֶ‏ ר יָּבֹא לִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַאֲשֶ‏ ר יוֹצִ‏ יאֵ‏ ם

וַאֲשֶ‏ ר יְּבִ‏ יאֵ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה עֲדַ‏ ת

יהוה כַצֹאן אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין לָּהֶ‏ ם רֹעֶ‏ ה:‏

)18( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה קַ‏ ח לְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ ת יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר רּוחַ‏

בוֹ‏ | וְּ‏ סָּ‏ מַ‏ כְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך עָּ‏ לָּיו:‏ )19(

וְּ‏ הַ‏ עֲמַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה | וְּ‏ צִ‏ ‏ּוִ‏ יתָּ‏ ה אֹ‏ ת ‏ֹו

לְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם:‏ )20( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה מֵ‏ הוֹדְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ לָּיו | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִשְּ‏ מְּ‏ עּו כָּל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )21( וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

יַעֲמֹ‏ ד וְּ‏ שָּ‏ ‏ַאל לוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פַט הָּ‏ אּורִ‏ ים

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | עַ‏ ל פִ‏ יו יֵצְּ‏ אּו וְּ‏ עַ‏ ל פִ‏ יו

יָּבֹאּו הּוא וְּ‏ כָּל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אִ‏ תוֹ‏

וְּ‏ כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )22( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ | וַיִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת

יְּהוֹשֻׁעַ‏ וַיַעֲמִ‏ דֵ‏ הּו לִ‏ פְּ‏ נֵי אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )23(

וַ‏ יִ‏ סְּ‏ מֹ‏ ‏ְך אֶ‏ ת יָּדָּ‏ יו עָּ‏ לָּיו וַיְּצַ‏ ‏ּוֵהּו |

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה בְּ‏ יַד מֹשֶ‏ ה:‏


530

Torah Israelita


Então Moshe fez como יהוה lhe ordenara:

tomou a Yehôshua, apresentou-o perante

Eleazar, o kohen, e perante toda a

congregação, 23 impôs-lhe as mãos, e lhe

deu a comissão; como יהוה falara por


יהוה


[469 O sacrifício diário]


bney-ysraEL, e dize-lhes: A minha oferenda,

o alimento para as minhas ofertas

queimadas, de aroma agradável para mim,

tereis cuidado para ma oferecer aos seus

tempos determinados. 3 Também lhes

304

dirás: Esta é a oferenda queimada que

oferecereis a יהוה : dois cordeiros de um

ano, sem defeito, cada dia, em contínuo

sacrifício. 4 Um cordeiro oferecerás pela

manhã, e o outro à tardinha, 5 juntamente

com a décima parte de uma efa de flor de

farinha em oferenda de cereais, misturada

com a quarta parte de um him de azeite

batido. 6 Este é o sacrifício contínuo,

instituído no monte Sinay, em aroma

agradável, oferenda queimada a 7 . A

oferenda de libação do mesmo será a

quarta parte de um him para um cordeiro;


)2( צַ‏ ו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם | אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ נִי לַחְּ‏ מִ‏ י לְּ‏ אִ‏ שַ‏ י

רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו לְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יב לִ‏ י

בְּ‏ מוֹעֲדוֹ:‏ )3( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לָּהֶ‏ ם זֶה

הָּ‏ אִ‏ שֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו לַיהוָּה |

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם שְּ‏ נַיִם

לַיוֹם עֹ‏ לָּה תָּ‏ מִ‏ יד:‏ )4( אֶ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש

אֶ‏ חָּ‏ ד תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בַ‏ בֹקֶ‏ ר | וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש

הַ‏ שֵ‏ נִי תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בֵ‏ ין הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם:‏ )5(

וַעֲׂשִ‏ ירִ‏ ית הָּ‏ אֵ‏ יפָּ‏ ה סֹלֶת לְּ‏ מִ‏ נְּחָּ‏ ה |

בְּ‏ לּולָּה בְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן כָּתִ‏ ית רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת הַ‏ הִ‏ ין:‏

)6( עֹ‏ לַת תָּ‏ מִ‏ יד | הָּ‏ עֲׂשֻׁיָּה בְּ‏ הַ‏ ר סִ‏ ינַי

לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏ )7(

וְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת הַ‏ הִ‏ ין לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד |

בַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ סֵ‏ ‏ְך נֶסֶ‏ ‏ְך שֵ‏ כָּר לַיהוָּה:‏ )8(

וְּ‏ אֵ‏ ת הַ‏ כֶבֶ‏ ‏ׂש הַ‏ שֵ‏ נִי תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה בֵ‏ ין

הָּ‏ עַ‏ רְּ‏ בָּ‏ יִם | כְּ‏ מִ‏ נְּחַ‏ ת הַ‏ בֹקֶ‏ ר ‏ּוכְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ‏

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה:‏

)9( ‏ּובְּ‏ יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת שְּ‏ נֵי כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי

שָּ‏ נָּה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם | ‏ּושְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים סֹ‏ לֶת

מִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן וְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ:‏ )10(

עֹ‏ לַת שַ‏ בַ‏ ת בְּ‏ שַ‏ בַ‏ תוֹ‏ | עַ‏ ל עֹ‏ לַת

)11( הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

304

Nm 28:3 – 39 º Mandamento positivo: Sacrificar todos os dias os sacrifícios chamados ‘tamid’ – (isto é, sacrifícios obrigatórios cotidianos – um pelo

amanhecer, outro pelo entardecer -) ‘…Dois por dia, holocausto perpétuo…’

531

Torah Israelita


no lugar kadosh oferecerás a libação de

bebida forte a 8 . E o outro cordeiro,

oferecê-lo-ás à tardinha; com as ofertas de

cereais e de libação, como o da manhã, o

oferecerás, oferenda queimada de aroma

‏.יהוה agradável a

יהוה

[470 A oferenda adicional de shabat]

9 305 No dia de shabat oferecerás dois

cordeiros de um ano, sem defeito, e dois

décimos de efa de flor de farinha,

misturada com azeite, em oferenda de

cereais, com a sua oferenda de libação; 10

é o sacrifício de todos os shabatot, além do

sacrifício contínuo e a sua oferenda de

libação.

[471 A oferenda da lua nova]

11 No começo de cada mês oferecereis

306

em sacrifício a יהוה : dois novilhos, um

carneiro e sete cordeiros de um ano, sem

defeito; 12 e três décimos de efa de flor de

farinha, misturada com azeite, em

oferenda de cereais, para cada novilho; e

dois décimos de efa de flor de farinha,

misturada com azeite, em oferenda de

cereais, para o carneiro; 13 e um décimo de

efa de flor de farinha, misturada com azeite,

em oferenda de cereais, para cada

cordeiro; é sacrifício de aroma agradável,

oferenda queimada a 14 . As ofertas

‏ּובְּ‏ רָּ‏ אשֵ‏ י חָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ יכֶם תַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבּו עֹ‏ לָּה

לַיהוָּה | פָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ נֵי בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם וְּ‏ ‏ַאיִל

אֶ‏ חָּ‏ ד כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )12( ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים

סֹ‏ לֶת מִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לַפָּר

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | ‏ּושְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים סֹ‏ לֶת מִ‏ נְּחָּ‏ ה

בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לַָּאיִל הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )13(

וְּ‏ עִ‏ שָּ‏ רֹן עִ‏ שָּ‏ רוֹן סֹ‏ לֶת מִ‏ נְּחָּ‏ ה בְּ‏ לּולָּה

בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | עֹ‏ לָּה רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה לַיהוָּה:‏ )14( וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם

חֲצִ‏ י הַ‏ הִ‏ ין יִהְּ‏ יֶה לַפָּ‏ ר ‏ּושְּ‏ לִ‏ ישִ‏ ת

הַ‏ הִ‏ ין לַָּאיִל ‏ּורְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת הַ‏ הִ‏ ין לַכֶבֶ‏ ‏ׂש

יָּיִן | זֹאת עֹ‏ לַת חֹ‏ דֶ‏ ש בְּ‏ חָּ‏ דְּ‏ שוֹ‏

לְּ‏ חָּ‏ דְּ‏ שֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ נָּה:‏ )15( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים

אֶ‏ חָּ‏ ד לְּ‏ חַ‏ טָּ‏ את לַיהוָּה | עַ‏ ל עֹ‏ לַת

יהוה

)16

( הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה וְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ:‏

‏ּובַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש | פֶסַ‏ ח לַיהוָּה:‏ )17(

‏ּובַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ זֶה חָּ‏ ג

| שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים מַ‏ צוֹת יֵָאכֵל:‏ )18(

בַ‏ יוֹם הָּ‏ רִ‏ אשוֹן מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש | כָּל


וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אִ‏ שֶ‏ ה עֹ‏ לָּה לַיהוָּה פָּרִ‏ ים

בְּ‏ נֵי בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם וְּ‏ ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד | וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם יִהְּ‏ יּו

305

Nm 28:9 – 41 º Mandamento positivo: Acrescentar um sacrifício a cada Shabát – ‘…no dia de Shabát, dois carneiros …

306

Nm 28:11 - 42 º Mandamento positivo: Acrescentar um sacrifício a cada ‘rôsh chôdesh’ – ‘e no dia primeiro de teus meses…’

532

Torah Israelita


de libação do mesmo serão a metade de

um him de vinho para um novilho, e a terça

parte de um him para um carneiro, e a

quarta parte de um him para um cordeiro;

este é o sacrifício de cada mês, por todos os

meses do ano. 15 Também oferecerás a

erro; um bode como oferenda pelo יהוה

oferecer-se-á esse além do sacrifício

contínuo, com a sua oferenda de libação.

[472 A oferenda de pessach]

16 No primeiro mês, aos catorze dias do

mês, é a pessach de YHVH 17 E aos quinze

dias do mesmo mês terá festa; por sete dias

se comerão pães sem fermento. 18 No

primeiro dia terá sagrada convocação;

nenhum trabalho servil fareis; 19 mas

oferecereis oferenda queimada em

sacrifício a יהוה : dois novilhos, um carneiro

e sete cordeiros de um ano, todos eles sem

defeito; 20 e a sua oferenda de cereais, de

flor de farinha misturada com azeite;

oferecereis três décimos de efa para cada

novilho, dois décimos para o carneiro, 21 e

um décimo para cada um dos sete

cordeiros; 22 e em oferenda pelo erro

oferecereis um bode, para fazer expiação

por vos. 23 Essas coisas oferecereis, além

do sacrifício da manhã, o qual é o sacrifício

contínuo. 24 Assim, cada dia oferecereis,

por sete dias, o alimento da oferenda

; יהוה queimada em aroma agradável a

oferecer-se-á além do sacrifício contínuo

com a sua oferenda de libação; 25 e no

לָּכֶם:‏ )20( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם סֹלֶת בְּ‏ לּולָּה

בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַפָּ‏ ר ‏ּושְּ‏ נֵי

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַָּאיִל תַ‏ עֲׂשּו:‏ )21(

עִ‏ שָּ‏ רוֹן עִ‏ שָּ‏ רוֹן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לַכֶבֶ‏ ‏ׂש

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏

‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר חַ‏ טָּ‏ את אֶ‏ חָּ‏ ד | לְּ‏ כַפֵר

עֲלֵיכֶם:‏ )23( מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ בֹקֶ‏ ר

אֲשֶ‏ ר לְּ‏ עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד | תַ‏ עֲׂשּו אֶ‏ ת

אֵ‏ לֶה:‏ )24( כָּאֵ‏ לֶה תַ‏ עֲׂשּו לַיוֹם

שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים לֶחֶ‏ ם אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ ‏ַח

לַיהוָּה | עַ‏ ל עוֹלַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה

וְּ‏ נִסְּ‏ כוֹ:‏ )25( ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם | כָּל

( מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏

‏ּובְּ‏ יוֹם הַ‏ בִ‏ כּורִ‏ ים בְּ‏ הַ‏ קְּ‏ רִ‏ יבְּ‏ כֶם

מִ‏ נְּחָּ‏ ה חֲדָּ‏ שָּ‏ ה לַיהוָּה בְּ‏ שָּ‏ בֻׁעֹ‏ תֵ‏ יכֶם

קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם כָּל


)22(

)26

| מִ‏

וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עוֹלָּה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏

לַיהוָּה פָּרִ‏ ים בְּ‏ נֵי בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם ‏ַאיִל

אֶ‏ חָּ‏ ד | שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה:‏

)28( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן

| שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַפָּר הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד שְּ‏ נֵי

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַָּאיִל הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )29(

עִ‏ שָּ‏ רוֹן עִ‏ שָּ‏ רוֹן לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד |

לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏ )30( ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר

עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד | לְּ‏ כַפֵר עֲלֵיכֶם:‏ )31(

533

Torah Israelita


sétimo dia tereis sagrada convocação;

nenhum trabalho servil fareis.

[473 A oferenda de shavuot]

26 307 Semelhantemente tereis sagrada

convocação no dia das primícias, quando

fizerdes a יהוה oferenda nova de cereais na

sua festa de semanas; nenhum trabalho

servil fareis. 27 Então oferecereis um

sacrifício em aroma agradável a יהוה : dois

novilhos, um carneiro e sete cordeiros de

um ano; 28 e a sua oferenda de cereais, de

flor de farinha misturada com azeite, três

décimos de efa para cada novilho, dois

décimos para o carneiro, 29 e um décimo

para cada um dos sete cordeiros; 30 e um

bode para fazer expiação por vocês. 31

Além do sacrifício contínuo e a sua

oferenda de cereais, os oferecereis, com as

suas ofertas de libação; eles serão sem

defeito.


[474 A oferenda de ano novo]

1 308 No sétimo mês, no primeiro dia do mês,

tereis uma sagrada convocação; nenhum

trabalho servil fareis; será para vocês dia de

מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תוֹ‏ תַ‏ עֲׂשּו

| תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם יִהְּ‏ יּו לָּכֶם וְּ‏ נִ‏ סְּ‏ כֵיהֶ‏ ם:‏


)1( ‏ּובַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

לַחֹ‏ דֶ‏ ש מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם כָּל

מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו | יוֹם

תְּ‏ רּועָּ‏ ה יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם:‏ )2( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם

עֹ‏ לָּה לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה פַ‏ ר בֶ‏ ן

בָּ‏ קָּ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי

שָּ‏ נָּה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )3( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם

סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַפָּ‏ ר שְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לָָּאיִל:‏

)4( וְּ‏ עִ‏ שָּ‏ רוֹן אֶ‏ חָּ‏ ד לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד |

לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏ )5( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר

עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את | לְּ‏ כַפֵר עֲלֵיכֶם:‏

)6( מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם

כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטָּ‏ ם | לְּ‏ רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ אִ‏ שֶ‏ ה

7( ‏ּובֶ‏ עָּ‏ ‏ׂשוֹר לַחֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י הַ‏ זֶה מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה

לָּכֶם וְּ‏ עִ‏ נִיתֶ‏ ם אֶ‏ ת נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם | כָּל

( לַיהוָּה:‏

307

Nm 28:26 - 45 º Mandamento positivo: Aumentar um sacrifício no dia de ‘atzêret – ‘E no dia das primícias…’

308

Nm 29:1 - 47 º Mandamento positivo: Aumentar um sacrifício em Rosh ha-Shaná – ‘No sétimo mês, no dia primeiro…’

Nm 29:1 - 170 º Mandamento positivo: Ouvir o toque do shofar em rosh ha-Shaná – ‘…dia de sonido de shofar será para vós…’

534

Torah Israelita


sonido de shofarot. 2 Oferecereis um

sacrifício em aroma agradável a יהוה : um

novilho, um carneiro e sete cordeiros de um

ano, todos sem defeito; 3 e a sua oferenda

de cereais, de flor de farinha misturada com

azeite, três décimos de efa para o novilho,

dois décimos para o carneiro, 4 e um

décimo para cada um dos sete cordeiros; 5

e um bode para oferenda pelo erro, para

fazer expiação por vocês; 6 além do

sacrifício do mês e a sua oferenda de

cereais, e do sacrifício contínuo e a sua

oferenda de cereais, com as suas ofertas de

libação, segundo a ordenança, em aroma

agradável, oferenda queimada a

[475 A oferenda de Iom Kipur]

309 Também no dia dez deste sétimo יהוה . 7

mês tereis sagrada convocação, e afligireis

as suas almas; nenhum trabalho fareis; 8

mas oferecereis um sacrifício, em aroma

agradável a יהוה : um novilho, um carneiro

e sete cordeiros de um ano, todos eles sem



décimos de efa para o novilho, dois

décimos para o carneiro, 10 e um décimo

para cada um dos sete cordeiros; 11 e um

bode para oferenda pelo erro, além da

oferenda pelo erro, com a qual se faz

expiação, e do sacrifício contínuo com a sua

oferenda de cereais e as suas ofertas de

מְּ‏ לָּאכָּה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו:‏ )8( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם

עֹ‏ לָּה לַיהוָּה רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ פַ‏ ר בֶ‏ ן בָּ‏ קָּ‏ ר

אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ַאיִל אֶ‏ חָּ‏ ד | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם יִהְּ‏ יּו לָּכֶם:‏ )9(

‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם סֹלֶת בְּ‏ לּולָּה בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן |

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַפָּר שְּ‏ נֵי עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים

לַָּאיִל הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )10( עִ‏ שָּ‏ רוֹן עִ‏ שָּ‏ רוֹן

לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏

)11( ‏ׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את |

מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד חַ‏ טַ‏ את הַ‏ כִ‏ פֻׁרִ‏ ים וְּ‏ עֹ‏ לַת

הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם:‏

)12( ‏ּובַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם לַחֹ‏ דֶ‏ ש

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י מִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א קֹ‏ דֶ‏ ש יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם

כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּו |

וְּ‏ חַ‏ גֹ‏ תֶ‏ ם חַ‏ ג לַיהוָּה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים:‏

)13( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ לָּה אִ‏ שֵ‏ ה רֵ‏ יחַ‏

נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה פָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ נֵי בָּ‏ קָּ‏ ר

שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נָּיִם | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים

בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם

יִהְּ‏ יּו:‏ )14( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם סֹ‏ לֶת בְּ‏ לּולָּה

בַ‏ שָּ‏ מֶ‏ ן | שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַפָּר

הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר פָּ‏ רִ‏ ים שְּ‏ נֵי

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹנִים לַָּאיִל הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לִ‏ שְּ‏ נֵי

הָּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם:‏ )15( וְּ‏ עִ‏ שָּ‏ רוֹן עִ‏ שָּ‏ רוֹן

לַכֶבֶ‏ ‏ׂש הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד | לְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

309 Nm 29:7, 8 - 48 º Mandamento positivo: Aumentar um sacrifício no dia do jejum, i.e., no dia de kipur (expiação) – ‘No décimo dia do sétimo mês…’

535

Torah Israelita


libação. 12 Semelhantemente, aos quinze

dias deste sétimo mês tereis sagrada

convocação; nenhum trabalho servil fareis;

. יהוה mas por sete dias celebrareis festa a

13 310 Oferecereis um sacrifício em oferenda

: יהוה queimada, de aroma agradável a

treze novilhos, dois carneiros e catorze

cordeiros de um ano, todos eles sem



décimos de efa para cada um dos treze

novilhos, dois décimos para cada um dos

dois carneiros,

[476 A oferenda de sucot: primeiro dia]

15 e um décimo para cada um dos catorze

cordeiros; 16 e um bode para oferenda pelo

erro, além do sacrifício contínuo com a sua

oferenda de cereais e a sua oferenda de

libação.

[477 Segundo dia]

17 No segundo dia, doze novilhos, dois

carneiros, catorze cordeiros de um ano,

sem defeito; 18 e a sua oferenda de cereais,

e as suas ofertas de libação para os

novilhos, para os carneiros e para os

cordeiros, conforme o seu número,

segundo a ordenança; 19 e um bode para

oferenda pelo erro, além do sacrifício

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים:‏ )16( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד

חַ‏ טָּ‏ את | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד

)17( ‏ּובַ‏ יוֹם מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

הַ‏ שֵ‏ נִי פָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ נֵי בָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נֵים עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נָּיִם | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )18(

‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם לַפָּ‏ רִ‏ ים לָּאֵ‏ ילִ‏ ם

וְּ‏ לַכְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ם כַמִ‏ שְּ‏ פָּט:‏

)19( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את |

מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה

)20( ‏ּובַ‏ יוֹם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם:‏

הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י פָּרִ‏ ים עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֵ‏ ילִ‏ ם

שְּ‏ נָּיִם | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )21( ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם

וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם לַפָּ‏ רִ‏ ים לָּאֵ‏ ילִ‏ ם וְּ‏ לַכְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים

בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ם כַמִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט:‏ )22( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר

חַ‏ טָּ‏ את אֶ‏ חָּ‏ ד | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד

)23( ‏ּובַ‏ יוֹם ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

הָּ‏ רְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י פָּרִ‏ ים עֲׂשָּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נָּיִם |

כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר

תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )24( מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם

לַפָּ‏ רִ‏ ים לָּאֵ‏ ילִ‏ ם וְּ‏ לַכְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים

בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ם כַמִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט:‏ )25( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר

עִ‏ זִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד חַ‏ טָּ‏ את | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת

)26( הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

310

Nm 29:13 - 50 º Mandamento positivo: Aumentar um sacrifício na festividade de Sucôt – ‘Apresentareis um sacrifício ‘olá…’

536

Torah Israelita


contínuo com a sua oferenda de cereais e

as suas ofertas de libação:

[478 O terceiro dia]

20 No terceiro dia, onze novilhos, dois








contínuo com a sua oferenda de cereais e a

sua oferenda de libação.

[479 Quarto dia]

23 No quarto dia, dez novilhos, dois










[480 Quinto dia]

26 No quinto dia, nove novilhos, dois






‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ חֲמִ‏ ישִ‏ י פָּ‏ רִ‏ ים תִ‏ שְּ‏ עָּ‏ ה





)28( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר חַ‏ טָּ‏ את אֶ‏ חָּ‏ ד | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד

עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד ‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

)29( ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שִ‏ שִ‏ י פָּ‏ רִ‏ ים

שְּ‏ מֹ‏ נָּה אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ נָּיִם | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי

שָּ‏ נָּה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )30(




עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ּונְּסָּ‏ כֶיהָּ‏ :

)32( ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י פָּרִ‏ ים שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה



‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵהֶ‏ ם לַפָּרִ‏ ים לָּאֵ‏ ילִ‏ ם

וְּ‏ לַכְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ רָּ‏ ם כְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטָּ‏ ם:‏


עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏

)35( בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ינִי עֲצֶ‏ רֶ‏ ת תִ‏ הְּ‏ יֶה

לָּכֶם | כָּל מְּ‏ לֶאכֶת עֲבֹדָּ‏ ה ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּו:‏ )36( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ לָּה אִ‏ שֵ‏ ה

רֵ‏ יחַ‏ נִיחֹ‏ חַ‏ לַיהוָּה פַ‏ ר אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ַאיִל

אֶ‏ חָּ‏ ד | כְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ נֵי שָּ‏ נָּה שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

537

Torah Israelita






[481 Sexto dia]

29 No sexto dia, oito novilhos, dois










[482 Sétimo dia]

32 No sétimo dia, sete novilhos, dois










[483 A oferenda de shemini atseret]

35 311 No oitavo dia tereis assembleia

solene; nenhum trabalho servil fareis; 36

תְּ‏ מִ‏ ימִ‏ ם:‏ )37( מִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נִסְּ‏ כֵיהֶ‏ ם

לַפָּ‏ ר לַָּאיִל וְּ‏ לַכְּ‏ בָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּרָּ‏ ם

כַמִ‏ שְּ‏ פָּט:‏ )38( ‏ּוׂשְּ‏ עִ‏ יר חַ‏ טָּ‏ את

אֶ‏ חָּ‏ ד | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד עֹ‏ לַת הַ‏ תָּ‏ מִ‏ יד

‏ּומִ‏ נְּחָּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נִסְּ‏ כָּּה:‏ )39( אֵ‏ לֶה תַ‏ עֲׂשּו

לַיהוָּה בְּ‏ מוֹעֲדֵ‏ יכֶם | לְּ‏ בַ‏ ד מִ‏ נִדְּ‏ רֵ‏ יכֶם

וְּ‏ נִדְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם לְּ‏ עֹ‏ ‏ֹלתֵ‏ יכֶם ‏ּולְּ‏ מִ‏ נְּחֹ‏ תֵ‏ יכֶם

‏ּולְּ‏ נִסְּ‏ כֵיכֶם ‏ּולְּ‏ שַ‏ לְּ‏ מֵ‏ יכֶם:‏


)1( וַיֹאמֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

כְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)2( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹשֶ‏ ה אֶ‏ ל רָּ‏ אשֵ‏ י הַ‏ מַ‏ טוֹת

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | זֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה:‏ )3( אִ‏ יש כִ‏ י יִדֹר

נֶדֶ‏ ר לַיהוָּה אוֹ‏ הִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה

לֶאְּ‏ סֹר אִ‏ סָּ‏ ר עַ‏ ל נַפְּ‏ שוֹ‏ ‏ֹלא יַחֵ‏ ל

דְּ‏ בָּ‏ רוֹ‏ | כְּ‏ כָּל הַ‏ יֹצֵ‏ א מִ‏ פִ‏ יו יַעֲׂשֶ‏ ה:‏

)4( וְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י תִ‏ דֹר נֶדֶ‏ ר לַיהוָּה |

וְּ‏ ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ סָּ‏ ר בְּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ בִ‏ נְּעֻׁרֶ‏ יהָּ‏ :

)5( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ ע ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ אֶ‏ ת נִדְּ‏ רָּ‏ ‏ּה וֶאֱסָּ‏ רָּ‏ ‏ּה

אֲשֶ‏ ר ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הֶ‏ חֱרִ‏ יש

311

Nm 29:35 - 51 º Mandamento positivo: Acrescentar um sacrifício no dia de Shemini ‘Atzêret, por ser uma festa à parte – ‘No dia oitavo…’

538

Torah Israelita


mas oferecereis um sacrifício em oferenda

queimada de aroma agradável a יהוה : um

novilho, um carneiro, sete cordeiros de um

ano, sem defeito; 37 e a sua oferenda de

cereais, e as suas ofertas de libação para o

novilho, para o carneiro e para os cordeiros,

conforme o seu número, segundo a

ordenança; 38 e um bode para oferenda

pelo erro, além do sacrifício contínuo com a

sua oferenda de cereais e a sua oferenda de

יהוה libação. 39 Oferecereis essas coisas a

nas suas festas fixas, além dos seus votos, e

das suas ofertas voluntárias, tanto para os

seus holocaustos, como para as suas

ofertas de cereais, as suas ofertas de

libações e os seus sacrifícios de ofertas

pacíficas. 40 Falou, Moshe aos bney-ysraEL,

conforme tudo o que יהוה lhe ordenara.


42ª Porção: Matot - Tribos

Matot: Tribos



Conclusão: Jr 1: 1-2: 3

Salmo Matot: 111

[484 Votos]

1 Depois disse Moshe aos líderes das tribos

dos bney-ysraEL: Isto é o que יהוה ordenou:

לָּּה ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ | וְּ‏ קָּ‏ מּו כָּל נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ כָּל

אִ‏ סָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה יָּקּום:‏

)6( וְּ‏ אִ‏ ם הֵ‏ נִיא ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה בְּ‏ יוֹם

שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ כָּל נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ וֶאֱסָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ אֲשֶ‏ ר

‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא יָּקּום | וַיהוָּה

יִסְּ‏ לַח לָּּה כִ‏ י הֵ‏ נִיא ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )7(

וְּ‏ אִ‏ ם הָּ‏ יוֹ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ אִ‏ יש ‏ּונְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏

עָּ‏ לֶיהָּ‏ | אוֹ‏ מִ‏ בְּ‏ טָּ‏ א ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תֶ‏ יהָּ‏ אֲשֶ‏ ר

‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה:‏ )8( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ ע

אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה בְּ‏ יוֹם שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ וְּ‏ הֶ‏ חֱרִ‏ יש לָּּה |

וְּ‏ קָּ‏ מּו נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ וֶאֱסָּ‏ רֶ‏ הָּ‏ אֲשֶ‏ ר ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה

עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה יָּקֻׁ‏ מּו:‏ )9( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ יוֹם

שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה יָּנִיא אוֹתָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הֵ‏ פֵ‏ ר אֶ‏ ת

נִדְּ‏ רָּ‏ ‏ּה אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לֶיהָּ‏ וְּ‏ אֵ‏ ת מִ‏ בְּ‏ טָּ‏ א

‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תֶ‏ יהָּ‏ אֲשֶ‏ ר ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה |

וַיהוָּה יִסְּ‏ לַח לָּּה:‏ )10( וְּ‏ נֵדֶ‏ ר

‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה ‏ּוגְּ‏ רּושָּ‏ ה | כֹל אֲשֶ‏ ר ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה

עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה יָּקּום עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )11( וְּ‏ אִ‏ ם

בֵ‏ ית אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה נָּדָּ‏ רָּ‏ ה | אוֹ‏ ‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה אִ‏ סָּ‏ ר

עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה בִ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה:‏ )12( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ ע

אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הֶ‏ חֱרִ‏ ש לָּּה ‏ֹלא הֵ‏ נִיא אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה |

וְּ‏ קָּ‏ מּו כָּל נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ וְּ‏ כָּל אִ‏ סָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

‏ָאסְּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה יָּקּום:‏ )13( וְּ‏ אִ‏ ם

הָּ‏ פֵ‏ ר יָּפֵ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה בְּ‏ יוֹם שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏

כָּל מוֹצָּ‏ א ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תֶ‏ יהָּ‏ לִ‏ נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ ‏ּולְּ‏ אִ‏ סַ‏ ר

נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא יָּקּום | אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה הֲפֵ‏ רָּ‏ ם

וַיהוָּה יִסְּ‏ לַח לָּּה:‏ )14( כָּל נֵדֶ‏ ר וְּ‏ כָּל

539

Torah Israelita


2 Quando um homem fizer voto a יהוה ou

jurar, ligando-se com obrigação, não violará

a sua palavra; segundo tudo o que sair da

sua boca fará. 3 Também quando uma

mulher, na sua mocidade, estando ainda na

moradia de seu abba, fizer voto a יהוה e

com obrigação se ligar, 4 e seu abba souber

do seu voto e da obrigação com que se

ligou, e se calar para com ela, então todos

os seus votos serão válidos, e toda a

obrigação com que se ligou será válida. 5

Mas se seu abba lhe vedar no dia em que o

souber, todos os seus votos e as suas

obrigações, com que se tiver ligado,

deixarão de ser válidos; e יהוה lhe perdoará,

uma vez que seu abba lhes vedou. 6 Se ela

se casar enquanto ainda estiverem sobre

ela os seus votos ou o dito irrefletido dos

seus lábios, com que se tiver obrigado, 7 e

seu marido o souber e se calar para com ela

no dia em que o souber, os votos dela serão

válidos; e as obrigações com que se ligou

serão válidas. 8 Mas se seu marido lhe

vedar no dia em que o souber, anulará o

voto que estiver sobre ela, como também o

dito irrefletido dos seus lábios, com que se

tiver obrigado; e o adon lhe perdoará. 9

Concernente ao voto de uma viúva ou de

uma repudiada, tudo com que se obrigar

ser-lhe-á válido. 10 Se ela, porém, fez voto

na casa de seu marido, ou se obrigou com

juramento, 11 e seu marido o soube e se

calou para com ela, não lhe vedando, todos

os seus votos serão válidos; e toda a

שְּ‏ בֻׁעַ‏ ת אִ‏ סָּ‏ ר לְּ‏ עַ‏ נֹ‏ ת נָּפֶ‏ ש | אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה

יְּקִ‏ ימֶ‏ נּו וְּ‏ אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה יְּפֵ‏ רֶ‏ נּו:‏ )15( וְּ‏ אִ‏ ם

הַ‏ חֲרֵ‏ ש יַחֲרִ‏ יש לָּּה אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה מִ‏ יוֹם אֶ‏ ל

יוֹם וְּ‏ הֵ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת כָּל נְּדָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ אוֹ‏ אֶ‏ ת

כָּל אֱסָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ אֲשֶ‏ ר עָּ‏ לֶיהָּ‏ | הֵ‏ קִ‏ ים

אֹ‏ תָּ‏ ם כִ‏ י הֶ‏ חֱרִ‏ ש לָּּה בְּ‏ יוֹם שָּ‏ מְּ‏ עוֹ:‏

)16( וְּ‏ אִ‏ ם הָּ‏ פֵ‏ ר יָּפֵ‏ ר אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ י

שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ | וְּ‏ נָּׂשָּ‏ א אֶ‏ ת עֲוֹנָּּה:‏ )17(

אֵ‏ לֶה הַ‏ חֻׁקִ‏ ים אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה בֵ‏ ין אִ‏ יש לְּ‏ אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ | בֵ‏ ין ‏ָאב

לְּ‏ בִ‏ תוֹ‏ בִ‏ נְּעֻׁרֶ‏ יהָּ‏ בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ :



)2( נְּקֹ‏ ם נִקְּ‏ מַ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֵ‏ ת

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּנִים | ‏ַאחַ‏ ר תֵ‏ ‏ָאסֵ‏ ף אֶ‏ ל עַ‏ מֶ‏ יָך:‏

)3( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר

הֵ‏ חָּ‏ לְּ‏ צּו מֵ‏ אִ‏ תְּ‏ כֶם אֲנָּשִ‏ ים לַצָּ‏ בָּ‏ א |

וְּ‏ יִהְּ‏ יּו עַ‏ ל מִ‏ דְּ‏ יָּן לָּתֵ‏ ת נִקְּ‏ מַ‏ ת יהוה

בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ יָּן:‏ )4( אֶ‏ לֶף לַמַ‏ טֶ‏ ה אֶ‏ לֶף

לַמַ‏ טֶ‏ ה | לְּ‏ כֹל מַ‏ טוֹת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

תִ‏ שְּ‏ לְּ‏ חּו לַצָּ‏ בָּ‏ א:‏ )5( וַיִ‏ מָּ‏ סְּ‏ רּו

מֵ‏ ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ לֶף לַמַ‏ טֶ‏ ה | שְּ‏ נֵים

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ לֶף חֲלּוצֵ‏ י צָּ‏ בָּ‏ א:‏ )6(

540

Torah Israelita


obrigação com que se ligou será válida. 12

Se, porém, seu marido de todo lhes anulou

no dia em que os soube, deixará de ser

válido tudo quanto saiu dos lábios dela,

quer com relação aos seus votos, quer com

relação àquilo a que se obrigou; seu marido

lhes anulou; e o adon lhe perdoará. 13 Todo

voto, e todo juramento de obrigação, que

ela tiver feito para afligir a vida, seu marido

pode confirmá-lo, ou pode anulá-lo. 14 Se,

porém, seu marido, de dia em dia, se calar

inteiramente para com ela, confirma todos

os votos e todas as obrigações que

estiverem sobre ela; ele lhes confirmou,

uma vez que se calou para com ela no dia

em que os soube. 15 Mas se de todo lhes

anular depois de os ter sabido, ele levará

sobre si o delito dela. 16 Esses são os

regulamentos que יהוה ordenou a Moshe,

entre o marido e sua mulher, entre o abba

e sua filha, na sua mocidade, em moradia

de seu abba.


[485 Atacando os medianitas]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Vinga os bneyysraEL

dos midianitas; depois serás

recolhido ao teu povo. 3 Falou, Moshe ao

povo, dizendo: Armai homens no meio de

vocês para a guerra, a fim de que saiam

וַיִ‏ שְּ‏ לַח אֹ‏ תָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ לֶף לַמַ‏ טֶ‏ ה

לַצָּ‏ בָּ‏ א | אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת פִ‏ ינְּחָּ‏ ס בֶ‏ ן

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן לַצָּ‏ בָּ‏ א ‏ּוכְּ‏ לֵי הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש

וַחֲצֹצְּ‏ רוֹת הַ‏ תְּ‏ רּועָּ‏ ה בְּ‏ יָּדוֹ:‏ )7(

וַיִ‏ צְּ‏ בְּ‏ אּו עַ‏ ל מִ‏ דְּ‏ יָּן כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיַהַ‏ רְּ‏ גּו כָּל זָּכָּר:‏ )8(

וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ כֵי מִ‏ דְּ‏ יָּן הָּ‏ רְּ‏ גּו עַ‏ ל חַ‏ לְּ‏ לֵיהֶ‏ ם

אֶ‏ ת אֱוִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת רֶ‏ קֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת צּור וְּ‏ אֶ‏ ת

חּור וְּ‏ אֶ‏ ת רֶ‏ בַ‏ ע חֲמֵ‏ שֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ כֵי מִ‏ דְּ‏ יָּן

| וְּ‏ אֵ‏ ת בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בֶ‏ ן בְּ‏ עוֹר הָּ‏ רְּ‏ גּו בֶ‏ חָּ‏ רֶ‏ ב:‏

)9( וַיִ‏ שְּ‏ בּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת נְּשֵ‏ י

מִ‏ דְּ‏ יָּן וְּ‏ אֶ‏ ת טַ‏ פָּ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל מִ‏ קְּ‏ נֵהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל חֵ‏ ילָּם

בָּ‏ זָּזּו:‏ )10( וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל עָּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם

בְּ‏ מוֹשְּ‏ בֹתָּ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל טִ‏ ירֹתָּ‏ ם | ‏ׂשָּ‏ רְּ‏ פּו

בָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )11( וַיִ‏ קְּ‏ חּו אֶ‏ ת כָּל הַ‏ שָּ‏ לָּל

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מַ‏ לְּ‏ קוֹחַ‏ | בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה:‏ )12( וַיָּבִ‏ אּו אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה

וְּ‏ אֶ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ל עֲדַ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת הַ‏ שְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ לְּ‏ קוֹחַ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ לָּל אֶ‏ ל הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | אֶ‏ ל עַ‏ רְּ‏ בֹת

)13

( מוָֹאב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ:‏

וַיֵצְּ‏ אּו מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ כָּל

נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ ם | אֶ‏ ל מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה:‏ )14( וַיִ‏ קְּ‏ צֹף מֹ‏ שֶ‏ ה עַ‏ ל

פְּ‏ קּודֵ‏ י הֶ‏ חָּ‏ יִל | ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ אֲלָּפִ‏ ים וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ מֵ‏ אוֹת הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים מִ‏ צְּ‏ בָּ‏ א הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה:‏

541

Torah Israelita


contra Midyam, para executarem a

vingança de יהוה sobre Midyam. 4 Enviareis

à guerra mil de cada tribo entre todas as

tribos de Yisra-EL. 5 Assim foram entregues

dos milhares de Yisra-EL, mil de cada tribo,

doze mil armados para a guerra. 6 E Moshe

mandou à guerra esses mil de cada tribo, e

com eles Finéias, filho de Eleazar, o kohen,

o qual levava na mão os vasos do lugar

sagrado e as shofarot para tocarem o

alarme. 7 E pelejaram contra Midyam,

como o adon ordenara a Moshe; e

mataram a todos os homens. 8 Com eles

mataram também os melechim de

Midyam, a saber, Evi, Requem, Zur, Hur e

Reba, cinco melechim de Midyam;

igualmente mataram à espada a Bileam,

filho de Beor. 9 Também os bney-ysraEL

levaram presas as mulheres dos midianitas

e os seus pequeninos; e despojaram-nos de

todo o seu gado, e de todos os seus

rebanhos, enfim, de todos os seus

pertences; 10 queimaram a fogo todas as

cidades em que eles habitavam e todos os

seus acampamentos; 11 tomaram todo o

despojo e toda a presa, tanto de homens

como de animais; 12 e trouxeram os cativos

e a presa e o despojo a Moshe, a Eleazar, o

kohen, e à congregação dos bney-ysraEL,

ao acampamento, nas planícies de Moav,

que estão junto do Yordan, na altura de

Yeriho. 13 Saíram, Moshe e Eleazar, o

kohen, e todos os príncipes da

congregação, ao encontro deles fora do

)15( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה |

הַ‏ חִ‏ יִ‏ יתֶ‏ ם כָּל נְּקֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )16( הֵ‏ ן הֵ‏ נָּה

הָּ‏ יּו לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם

לִ‏ מְּ‏ סָּ‏ ר מַ‏ עַ‏ ל בַ‏ יהוָּה עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר פְּ‏ עוֹר |

וַתְּ‏ הִ‏ י הַ‏ מַ‏ גֵפָּ‏ ה בַ‏ עֲדַ‏ ת

וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ רְּ‏ גּו כָּל זָּכָּר בַ‏ טָּ‏ ף | וְּ‏ כָּל

אִ‏ שָּ‏ ה יֹדַ‏ עַ‏ ת אִ‏ יש לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ כַב זָּכָּר

הֲרֹגּו:‏ )18( וְּ‏ כֹ‏ ל הַ‏ טַ‏ ף בַ‏ נָּשִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו מִ‏ שְּ‏ כַב זָּכָּר | הַ‏ חֲיּו

לָּכֶם:‏ )19( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם חֲנּו מִ‏ חּוץ

לַמַ‏ חֲנֶה שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים | כֹל הֹרֵ‏ ג

יהוה:‏ )17(

נֶפֶ‏ ש וְּ‏ כֹ‏ ל נֹ‏ גֵעַ‏ בֶ‏ חָּ‏ לָּל תִ‏ תְּ‏ חַ‏ טְּ‏ אּו

בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

אַ‏ תֶ‏ ם ‏ּושְּ‏ בִ‏ יכֶם:‏ )20( וְּ‏ כָּל בֶ‏ גֶד וְּ‏ כָּל

כְּ‏ לִ‏ י עוֹר וְּ‏ כָּל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה עִ‏ זִ‏ ים וְּ‏ כָּל כְּ‏ לִ‏ י

)21( וַיֹאמֶ‏ ר עֵ‏ ץ | תִ‏ תְּ‏ חַ‏ טָּ‏ אּו:‏

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א

הַ‏ בָּ‏ אִ‏ ים לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | זֹאת חֻׁקַ‏ ת

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)22( אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כָּסֶ‏ ף |

אֶ‏ ת הַ‏ נְּחֹ‏ שֶ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ בַ‏ רְּ‏ זֶל אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עֹ‏ פָּ‏ רֶ‏ ת:‏ )23( כָּל דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

יָּבֹא בָּ‏ אֵ‏ ש תַ‏ עֲבִ‏ ירּו בָּ‏ אֵ‏ ש וְּ‏ טָּ‏ הֵ‏ ר אַ‏ ‏ְך

בְּ‏ מֵ‏ י נִדָּ‏ ה יִתְּ‏ חַ‏ טָּ‏ א | וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יָּבֹא בָּ‏ אֵ‏ ש תַ‏ עֲבִ‏ ירּו בַ‏ מָּ‏ יִם:‏ )24(

וְּ‏ כִ‏ בַ‏ סְּ‏ תֶ‏ ם בִ‏ גְּ‏ דֵ‏ יכֶם בַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י

542

Torah Israelita


acampamento. 14 E indignou-se Moshe

contra os oficiais do exército, chefes dos

milhares e chefes das centenas, que

vinham do serviço da guerra, 15 e lhes

disse: Deixastes viver todas as mulheres? 16

Estas foram as que, por conselho de Bileam,

fizeram que os bney-ysraEL pecassem

contra יהוה no caso de Peor, pelo que

יהוה houve a praga entre a congregação de

. 17 Agora, matai todos os meninos entre as

crianças, e todas as mulheres que

conheceram homem, deitando-se com ele.

18 Mas todas as meninas, que não

conheceram homem, deitando-se com ele,

deixai-as viver para vocês. 19 Acampai-vos

por sete dias fora do acampamento; todos

vocês, tanto o que tiver matado alguma

pessoa, como o que tiver tocado algum

morto, ao terceiro dia e ao sétimo dia

purificai-vos, a vocês e aos seus cativos. 20

Também purificai-vos com relação a todo

vestido, e todo artigo de peles, e toda obra

de pelos de cabras, e todo utensílio de

madeira.

[486 Purificação depois da guerra]

21 Então Eleazar, o kohen, disse aos

homens de guerra que tinham saído à

guerra: Este é o regulamento da toráh que

ordenou a Moshe: 22 o ouro, a prata, o יהוה

bronze, o ferro, o estanho, o chumbo, 23

tudo o que pode resistir ao fogo, fá-lo-eis

passar pelo fogo, e ficará limpo; contudo

será purificado com a água de purificação; e

‏ּוטְּ‏ הַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר תָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )26( ‏ׂשָּ‏ א אֵ‏ ת רֹאש מַ‏ לְּ‏ קוֹחַ‏

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ י בָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּובַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | אַ‏ תָּ‏ ה

וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ רָּ‏ אשֵ‏ י אֲבוֹת

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )27( וְּ‏ חָּ‏ צִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מַ‏ לְּ‏ קוֹחַ‏

בֵ‏ ין תֹ‏ פְּ‏ ‏ׂשֵ‏ י הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים

לַצָּ‏ בָּ‏ א | ‏ּובֵ‏ ין כָּל הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה:‏ )28(

וַהֲרֵ‏ מֹ‏ תָּ‏ מֶ‏ כֶס לַיהוָּה מֵ‏ אֵ‏ ת ‏ַאנְּשֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים לַצָּ‏ בָּ‏ א אֶ‏ חָּ‏ ד

נֶפֶ‏ ש מֵ‏ חֲמֵ‏ ש הַ‏ מֵ‏ אוֹת | מִ‏ ן הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

‏ּומִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּומִ‏ ן הַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ צֹאן:‏ )29( מִ‏ מַ‏ חֲצִ‏ יתָּ‏ ם תִ‏ קָּ‏ חּו |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה לְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן תְּ‏ רּומַ‏ ת

יהוה:‏ )30( ‏ּומִ‏ מַ‏ חֲצִ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

תִ‏ קַ‏ ח אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ָאחֻׁז מִ‏ ן הַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר מִ‏ ן הַ‏ חֲמֹ‏ רִ‏ ים ‏ּומִ‏ ן

הַ‏ צֹאן מִ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֹ‏ תָּ‏ ם

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם שֹמְּ‏ רֵ‏ י מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן

יהוה:‏ )31( וַיַעַ‏ ‏ׂש מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )32( וַיְּהִ‏ י הַ‏ מַ‏ לְּ‏ קוֹחַ‏ יֶתֶ‏ ר

הַ‏ בָּ‏ ז אֲשֶ‏ ר בָּ‏ זְּ‏ זּו עַ‏ ם הַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א | צֹאן

שֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים אֶ‏ לֶף

וַחֲמֵ‏ שֶ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים:‏ )33( ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר שְּ‏ נַיִם

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏ )34( וַחֲמֹ‏ רִ‏ ים אֶ‏ חָּ‏ ד

543

Torah Israelita


tudo o que não pode resistir ao fogo, fá-loeis

passar pela água. 24 Também lavareis as

suas vestes ao sétimo dia, e ficareis limpos,

e depois entrareis no acampamento.

[487 Dedicando uma parte da presa]

25 Disse mais יהוה a Moshe: 26 Faze a

soma da presa que foi tomada, tanto de

homens como de animais, tu e Eleazar, o

kohen, e os líderes das casas paternas da

congregação; 27 e divide-a em duas partes

iguais, entre os que, hábeis na guerra,

saíram à guerra, e toda a congregação. 28 E

tomarás para יהוה um tributo dos homens

de guerra, que saíram à guerra; um em

quinhentos, assim dos homens, como dos

bois, dos jumentos e dos rebanhos; 29 da

sua metade o tomareis, e o dareis a Eleazar,

יהוה o kohen, para a oferenda elevada de

. 30 Mas da metade que pertence aos bneyysraEL

tomarás um de cada cinquenta,

tanto dos homens, como dos bois, dos

jumentos, dos rebanhos, enfim, de todos os

animais, e os darás aos levitas, que estão

encarregados do serviço do Mishekan de

31 . Fizeram, Moshe e Eleazar, o kohen,

como יהוה ordenara a Moshe. 32 Ora, a

presa, o restante do despojo que os

homens de guerra tomaram, foi de

seiscentas e setenta e cinco mil ovelhas, 33

setenta e dois mil bois, 34 e sessenta e um

mil jumentos; 35 e trinta e duas mil pessoas,

ao todo, do sexo feminino, que ainda se

conservavam virgens. 36 Assim a metade,

וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏ )35( וְּ‏ נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם מִ‏ ן

הַ‏ נָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו מִ‏ שְּ‏ כַב זָּכָּר

| כָּל נֶפֶ‏ ש שְּ‏ נַיִם ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏

)36( וַתְּ‏ הִ‏ י הַ‏ מֶ‏ חֱצָּ‏ ה חֵ‏ לֶק הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים

בַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א | מִ‏ סְּ‏ פַר הַ‏ צֹאן שְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת

אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים אֶ‏ לֶף וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

אֲלָּפִ‏ ים וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )37( וַיְּהִ‏ י

הַ‏ מֶ‏ כֶס לַיהוָּה מִ‏ ן הַ‏ צֹאן | שֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת חָּ‏ מֵ‏ ש וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים:‏ )38(

וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר שִ‏ שָּ‏ ה ‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ָאלֶף |

‏ּומִ‏ כְּ‏ סָּ‏ ם לַיהוָּה שְּ‏ נַיִם וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים:‏

)39( וַחֲמֹ‏ רִ‏ ים שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש

מֵ‏ אוֹת | ‏ּומִ‏ כְּ‏ סָּ‏ ם לַיהוָּה אֶ‏ חָּ‏ ד

וְּ‏ שִ‏ שִ‏ ים:‏ )40( וְּ‏ נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם שִ‏ שָּ‏ ה

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ָאלֶף | ‏ּומִ‏ כְּ‏ סָּ‏ ם לַיהוָּה שְּ‏ נַיִם

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים נָּפֶ‏ ש:‏ )41( וַיִ‏ תֵ‏ ן מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ת מֶ‏ כֶס תְּ‏ רּומַ‏ ת יהוה לְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר

הַ‏ כֹהֵ‏ ן | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת

מֹ‏ שֶ‏ ה:‏ )42( ‏ּומִ‏ מַ‏ חֲצִ‏ ית בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

| אֲשֶ‏ ר חָּ‏ צָּ‏ ה מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ ן הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

הַ‏ צֹבְּ‏ אִ‏ ים:‏ )43( וַתְּ‏ הִ‏ י מֶ‏ חֱצַ‏ ת

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה מִ‏ ן הַ‏ צֹאן | שְּ‏ ‏ֹלש מֵ‏ אוֹת אֶ‏ לֶף

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים אֶ‏ לֶף שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת אֲלָּפִ‏ ים

וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )44( ‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר שִ‏ שָּ‏ ה

‏ּושְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ָאלֶף:‏ )45( וַחֲמֹ‏ רִ‏ ים

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים אֶ‏ לֶף וַחֲמֵ‏ ש מֵ‏ אוֹת:‏ )46(

וְּ‏ נֶפֶ‏ ש ‏ָאדָּ‏ ם שִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר ‏ָאלֶף:‏ )47(

יהוה

544

Torah Israelita


que era a porção dos que saíram à guerra,

foi em número de trezentas e trinta e sete

mil e quinhentas ovelhas; 37 e das ovelhas

foi o tributo para יהוה seiscentas e setenta

e cinco. 38 E foram os bois trinta e seis mil,

dos quais foi o tributo para יהוה setenta e

dois. 39 E foram os jumentos trinta mil e

יהוה quinhentos, dos quais foi o tributo para

sessenta e um. 40 E houve de pessoas

dezesseis mil, das quais foi o tributo para

trinta e duas pessoas. 41 Moshe, deu a יהוה

Eleazar, o kohen, o tributo, que era a

יהוה como יהוה oferenda elevada de

ordenara a Moises. 42 E da metade que era

dos bney-ysraEL, que Moshe separara da

que era dos homens que pelejaram 43 ( a

metade que coube à congregação foi, das

ovelhas, trezentas e trinta e sete mil e

quinhentas; 44 dos bois trinta e seis mil; 45

dos jumentos trinta mil e quinhentos; 46 e

das pessoas dezesseis mil), 47 isto é, da

metade que era dos bney-ysraEL, Moshe

tomou um de cada cinquenta, tanto dos

homens como dos animais, e os deu aos

levitas, que estavam encarregados do

יהוה ; como יהוה serviço do Mishekan de

ordenara a Moshe. 48 Então chegaram-se a

Moshe os oficiais que estavam sobre os

milhares do exército, os chefes de mil e os

chefes de cem, 49 e disseram a ele: Teus

servos tomaram a soma dos homens de

guerra que estiveram sob o nosso

comando; e não falta nenhum de nós. 50

יהוה Pelo que trouxemos a oferenda de

וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה מִ‏ מַ‏ חֲצִ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאחֻׁז אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ ן הַ‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים מִ‏ ן

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם ‏ּומִ‏ ן הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | וַיִ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם שֹמְּ‏ רֵ‏ י מִ‏ שְּ‏ מֶ‏ רֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ כַן יהוה

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה:‏ )48(

וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה הַ‏ פְּ‏ קֻׁ‏ דִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

לְּ‏ ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י הַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א | ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ אֲלָּפִ‏ ים

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ מֵ‏ אוֹת:‏ )49( וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך נָּׂשְּ‏ אּו אֶ‏ ת רֹאש ‏ַאנְּשֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בְּ‏ יָּדֵ‏ נּו | וְּ‏ ‏ֹלא נִפְּ‏ קַ‏ ד

מִ‏ מֶ‏ נּו אִ‏ יש:‏ )50( וַנַקְּ‏ רֵ‏ ב אֶ‏ ת קָּ‏ רְּ‏ בַ‏ ן

יהוה אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר מָּ‏ צָּ‏ א כְּ‏ לִ‏ י זָּהָּ‏ ב

אֶ‏ צְּ‏ עָּ‏ דָּ‏ ה וְּ‏ צָּ‏ מִ‏ יד טַ‏ בַ‏ עַ‏ ת עָּ‏ גִ‏ יל וְּ‏ כּומָּ‏ ז

| לְּ‏ כַפֵר עַ‏ ל נַפְּ‏ שֹתֵ‏ ינּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏

)51( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם | כֹל כְּ‏ לִ‏ י מַ‏ עֲׂשֶ‏ ה:‏

)52( וַיְּהִ‏ י כָּל זְּ‏ הַ‏ ב הַ‏ תְּ‏ רּומָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

הֵ‏ רִ‏ ימּו לַיהוָּה שִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֶ‏ לֶף

שְּ‏ בַ‏ ע מֵ‏ אוֹת וַחֲמִ‏ שִ‏ ים שָּ‏ קֶ‏ ל | מֵ‏ אֵ‏ ת

‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ אֲלָּפִ‏ ים ‏ּומֵ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ מֵ‏ אוֹת:‏

)53( ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א בָּ‏ זְּ‏ זּו אִ‏ יש לוֹ:‏

)54( וַיִ‏ קַ‏ ח מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן

אֶ‏ ת הַ‏ זָּהָּ‏ ב מֵ‏ אֵ‏ ת ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ אֲלָּפִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ מֵ‏ אוֹת | וַיָּבִ‏ אּו אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל אֹ‏ הֶ‏ ל

מוֹעֵ‏ ד זִ‏ כָּרוֹן לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה :

545

Torah Israelita


cada um o que achou, artigos de ouro,

correntes, braceletes, anéis, brincos e

colares, para fazer expiação pelas nossas

almas perante 51 . Assim Moshe e

Eleazar, o kohen, tomaram deles o ouro,

todo feito em jóias. 52 E todo o ouro da

oferenda elevada que os chefes de mil e os

chefes de cem fizeram a יהוה foi dezesseis

mil setecentos e cinquenta siclos 53 ( os

homens de guerra haviam tomado

despojo, cada um para si). 54 Assim

receberam Moshe e Eleazar, o kohen, o

ouro dos chefes de mil e dos chefes de cem,

e o puseram na tenda da revelação por

יהוה memorial para os bney-ysraEL perante

.

יהוה


[488 A petição de Reuben e Gade]

1 Ora, os filhos de Rúben e os filhos de Gade

tinham gado em grande quantidade; e

quando viram a terra de Yazer, e a terra de

Gileade, e que a região era própria para o

gado, 2 vieram os filhos de Gade e os filhos

de Rúben a Moshe e a Eleazar, o kohen, e

aos príncipes da congregação e falaramlhes,

dizendo: 3 Atarote, Dibom, Yazer,

Ninra, Hesbom, Eleale, Sebã, Nebo e Beom,

4 a terra que יהוה feriu diante da


)1( ‏ּומִ‏ קְּ‏ נֶה רַ‏ ב הָּ‏ יָּה לִ‏ בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד עָּ‏ צּום מְּ‏ אֹ‏ ד | וַיִ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ ת

אֶ‏ רֶ‏ ץ יַעְּ‏ זֵר וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד וְּ‏ הִ‏ נֵה

הַ‏ מָּ‏ קוֹם מְּ‏ קוֹם מִ‏ קְּ‏ נֶה:‏ )2( וַיָּבֹאּו

בְּ‏ נֵי גָּד ‏ּובְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן | וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל

מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ל

נְּׂשִ‏ יאֵ‏ י הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לֵאמֹ‏ ר:‏ )3( עֲטָּ‏ רוֹת

וְּ‏ דִ‏ יבֹן וְּ‏ יַעְּ‏ זֵר וְּ‏ נִמְּ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן

וְּ‏ אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ לֵה | ‏ּוׂשְּ‏ בָּ‏ ם ‏ּונְּבוֹ‏ ‏ּובְּ‏ עֹ‏ ן:‏ )4(

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הִ‏ כָּה יהוה לִ‏ פְּ‏ נֵי עֲדַ‏ ת

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ קְּ‏ נֶה הִ‏ וא | וְּ‏ לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך

)5( וַיֹאמְּ‏ רּו אִ‏ ם מִ‏ קְּ‏ נֶה:‏

מָּ‏ צָּ‏ אנּו חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך יֻׁתַ‏ ן אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ זֹאת לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך לַאֲחֻׁזָּה | ‏ַאל

תַ‏ עֲבִ‏ רֵ‏ נּו אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן:‏ )6( וַיֹאמֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן |

הַ‏ ‏ַאחֵ‏ יכֶם יָּבֹאּו לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם

תֵ‏ שְּ‏ בּו פֹ‏ ה:‏ )7( וְּ‏ לָּמָּ‏ ה תנואון

‏]תְּ‏ נִיאּון קרי[‏ אֶ‏ ת לֵב בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

מֵ‏ עֲבֹר אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לָּהֶ‏ ם

יהוה:‏ )8( כֹה עָּ‏ ‏ׂשּו אֲבֹתֵ‏ יכֶם |

בְּ‏ שָּ‏ לְּ‏ חִ‏ י אֹ‏ תָּ‏ ם מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש בַ‏ רְּ‏ נֵעַ‏ לִ‏ רְּ‏ אוֹת

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )9( וַיַעֲלּו עַ‏ ד נַחַ‏ ל

546

Torah Israelita


congregação de Yisra-EL, é terra para gado,

e os teus servos têm gado.

[489 Moshe objeta]

5 Disseram mais: Se temos achado

benevolência aos teus olhos, dê-se esta

terra em possessão aos teus servos, e não

nos faças passar o Yordan. 6 Moshe, porém,

respondeu aos filhos de Gade e aos filhos

de Rúben: Irão seus irmãos à guerra, e

ficareis vocês sentados aqui? 7 Por que,

desanimais o lev dos bney-ysraEL, para eles

não passarem à terra que יהוה lhes deu? 8

Assim fizeram seus pais, quando os mandei

de Cadesh-Barnea a ver a terra. 9 Pois,

tendo eles subido até o vale de Escol, e visto

a terra, desanimaram o lev dos bneyysraEL,

para que não entrassem na terra

יהוה lhes dera. 10 Então a ira de יהוה que

se acendeu naquele mesmo dia, e ele jurou,

dizendo: 11 De certo os homens que

subiram do Mitzraim, de vinte anos para

cima, não verão a terra que prometi com

juramento a Avraham, a Yitzhák, e a

Yaacov! Porquanto não perseveraram em

seguir-me; 12 exceto Kelev, filho de Yefoné

o quenezeu, e Yehôshua, filho de Num,

uma vez que perseveraram em seguir a

יהוה . Assim se acendeu a ira de 13

contra Yisra-EL, e ele os fez andar errantes

no deserto quarenta anos, até que se

consumiu toda aquela geração que fizera

mal na visão de 14 . E vocês, uma

geração de homens transgressores, vos

אֶ‏ שְּ‏ כוֹל וַיִ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וַיָּנִיאּו

אֶ‏ ת לֵב בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י בֹא אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לָּהֶ‏ ם

וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא |

וַיִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע לֵאמֹ‏ ר:‏ )11( אִ‏ ם יִרְּ‏ אּו

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ עֹ‏ לִ‏ ים מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֶ‏ ן

עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה וָּמַ‏ עְּ‏ לָּה אֵ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב | כִ‏ י ‏ֹלא מִ‏ לְּ‏ אּו ‏ַאחֲרָּ‏ י:‏ )12(

בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה הַ‏ קְּ‏ נִזִ‏ י וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏

יהוה

יהוה

יהוה:‏ )10(

בִ‏ ן נּון | כִ‏ י מִ‏ לְּ‏ אּו ‏ַאחֲרֵ‏ י יהוה:‏ )13(

וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיְּנִעֵ‏ ם

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה | עַ‏ ד תֹ‏ ם כָּל

הַ‏ דוֹר הָּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הָּ‏ רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה:‏

)14( וְּ‏ הִ‏ נֵה קַ‏ מְּ‏ תֶ‏ ם תַ‏ חַ‏ ת אֲבֹתֵ‏ יכֶם

תַ‏ רְּ‏ בּות אֲנָּשִ‏ ים חַ‏ טָּ‏ אִ‏ ים | לִ‏ סְּ‏ פוֹת

עוֹד עַ‏ ל חֲרוֹן ‏ַאף יהוה אֶ‏ ל

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )15( כִ‏ י תְּ‏ שּובֻׁן מֵ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו

וְּ‏ יָּסַ‏ ף עוֹד לְּ‏ הַ‏ נִיחוֹ‏ בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר |

( וְּ‏ שִ‏ חַ‏ תֶ‏ ם לְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה:‏

וַיִ‏ גְּ‏ שּו אֵ‏ לָּיו וַיֹאמְּ‏ רּו גִ‏ דְּ‏ רֹת צֹאן

נִבְּ‏ נֶה לְּ‏ מִ‏ קְּ‏ נֵנּו פֹ‏ ה | וְּ‏ עָּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ טַ‏ פֵנּו:‏

)17( וַאֲנַחְּ‏ נּו נֵחָּ‏ לֵץ חֻׁשִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר אִ‏ ם הֲבִ‏ יאֹ‏ נֻׁם

אֶ‏ ל מְּ‏ קוֹמָּ‏ ם | וְּ‏ יָּשַ‏ ב טַ‏ פֵנּו בְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ י

)16

הַ‏ מִ‏ בְּ‏ צָּ‏ ר מִ‏ פְּ‏ נֵי יֹשְּ‏ בֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )18(

‏ֹלא נָּשּוב אֶ‏ ל בָּ‏ תֵ‏ ינּו | עַ‏ ד הִ‏ תְּ‏ נַחֵ‏ ל

547

Torah Israelita


levantastes em lugar de seus pais, para

ainda mais aumentardes o furor da ira de

contra Yisra-EL. 15 Se não quiserdes יהוה

segui-lo, também ele tornará a deixá-los no

deserto; assim destruireis a todo este povo:

[490 Um pedido de ajuda]

16 Então chegaram-se a ele, e disseram:

Construiremos aqui currais para o nosso

gado, e cidades para os nossos pequeninos;

17 nós, porém, nos armaremos,

apressando-nos adiante dos bney-ysraEL,

até os levarmos ao seu lugar; e ficarão os

nossos pequeninos nas cidades fortificadas,

por causa dos moradores da terra. 18 Não

voltaremos para nossas casas até que os

bney-ysraEL estejam de posse, cada um, da

sua herança. 19 Porque não herdaremos

com eles além do Yordan, nem mais

adiante; visto que já possuímos a nossa

herança aquém do Yordan, ao oriente.

[491 As condições de Moshe]

20 Então respondeu a eles Moshe: se isto

fizerdes, se vos armardes para a guerra

perante 21 e cada um de vocês,

armado, passar o Yordan perante יהוה até

que ele tenha retirado fora os seus inimigos

de diante dele, 22 e a terra esteja subjugada

perante o adon, então, sim, voltareis e

sereis inculpáveis perante יהוה e perante

Yisra-EL; e esta terra vos será por possessão

perante 23 . Mas se não fizerdes

assim, estareis pecando contra יהוה ; e estai

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אִ‏ יש נַחֲלָּתוֹ:‏ )19( כִ‏ י

‏ֹלא נִנְּחַ‏ ל אִ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר לַיַרְּ‏ דֵ‏ ן

וָּהָּ‏ לְּ‏ ‏ָאה | כִ‏ י בָּ‏ ‏ָאה נַחֲלָּתֵ‏ נּו אֵ‏ לֵינּו

מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה:‏

)20( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה אִ‏ ם

תַ‏ עֲׂשּון אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה | אִ‏ ם

תֵ‏ חָּ‏ לְּ‏ צּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)21( וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ר לָּכֶם כָּל חָּ‏ לּוץ אֶ‏ ת

הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | עַ‏ ד הוֹרִ‏ ישוֹ‏ אֶ‏ ת

אֹ‏ יְּבָּ‏ יו מִ‏ פָּנָּיו:‏ )22( וְּ‏ נִכְּ‏ בְּ‏ שָּ‏ ה

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר תָּ‏ שֻׁבּו

וִ‏ הְּ‏ יִיתֶ‏ ם נְּקִ‏ יִ‏ ים מֵ‏ יְּהוָּה ‏ּומִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת לָּכֶם לַאֲחֻׁזָּה

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )23( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּון

כֵן הִ‏ נֵה חֲטָּ‏ אתֶ‏ ם לַיהוָּה | ‏ּודְּ‏ עּו

חַ‏ טַ‏ אתְּ‏ כֶם אֲשֶ‏ ר תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏

)24( בְּ‏ נּו לָּכֶם עָּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם

‏ּוגְּ‏ דֵ‏ רֹת לְּ‏ צֹנַאֲכֶם | וְּ‏ הַ‏ יֹצֵ‏ א מִ‏ פִ‏ יכֶם

תַ‏ עֲׂשּו:‏ )25( וַיֹאמֶ‏ ר בְּ‏ נֵי גָּד ‏ּובְּ‏ נֵי

רְּ‏ אּובֵ‏ ן אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה לֵאמֹ‏ ר | עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך

יַעֲׂשּו כַאֲשֶ‏ ר אֲדֹנִי מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה:‏ )26(

טַ‏ פֵנּו נָּשֵ‏ ינּו מִ‏ קְּ‏ נֵנּו וְּ‏ כָּל בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֵ‏ נּו |

יִהְּ‏ יּו שָּ‏ ם בְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד:‏ )27(

וַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך יַעַ‏ בְּ‏ רּו כָּל חֲלּוץ צָּ‏ בָּ‏ א

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | כַאֲשֶ‏ ר אֲדֹנִי

דֹבֵ‏ ר:‏ )28( וַיְּצַ‏ ו לָּהֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה אֵ‏ ת

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ אֵ‏ ת יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון |

יהוה

יהוה

548

Torah Israelita


certos de que o seu erro vos há de atingir.

24 Edificai cidades para os seus pequeninos,

e currais para as suas ovelhas; e cumpri o

que saiu da sua boca. 25 Então os filhos de

Gade e os filhos de Rúben disseram a

Moshe: Como ordena meu adon, assim

farão teus servos. 26 Os nossos

pequeninos, as nossas mulheres, os nossos

rebanhos e todo o nosso gado ficarão nas

cidades de Gileade; 27 mas os teus servos

passarão, cada um que está armado para a

guerra, a guerrear perante יהוה como diz o

meu adon. 28 Então Moshe deu ordem

acerca deles a Eleazar, o kohen, e a

Yehôshua, filho de Num, e aos líderes das

casas paternas nas tribos dos bney-ysraEL;

29 e disse a eles Moshe: Se os filhos de

Gade e os filhos de Rúben passarem

convosco o Yordan, armado cada um para

a guerra perante יהוה e a terra for

subjugada diante de vocês, então lhes

dareis a terra de Gileade por possessão; 30

se, porém, não passarem armados

convosco, terão possessões entre vocês na

terra de Kanaan. 31 Ao que responderam

os filhos de Gade e os filhos de Rúben:

Como o adon disse a teus servos, assim

faremos. 32 Nós passaremos armados

perante o adon para a terra de Kanaan, e

teremos a possessão de nossa herança

aquém do Yordan. 33 Assim deu Moshe aos

filhos de Gade e aos filhos de Rúben, e à

meia tribo de Manashé, filho de Yosef, o

malchut de Siom, melech do emori, e o

וְּ‏ אֶ‏ ת רָּ‏ אשֵ‏ י אֲבוֹת הַ‏ מַ‏ טוֹת לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )29( וַיֹאמֶ‏ ר מֹשֶ‏ ה אֲלֵהֶ‏ ם

אִ‏ ם יַעַ‏ בְּ‏ רּו בְּ‏ נֵי גָּד ‏ּובְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן

אִ‏ תְּ‏ כֶם אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן כָּל חָּ‏ לּוץ

לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה וְּ‏ נִכְּ‏ בְּ‏ שָּ‏ ה

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | ‏ּונְּתַ‏ תֶ‏ ם לָּהֶ‏ ם אֶ‏ ת

אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד לַאֲחֻׁזָּה:‏ )30( וְּ‏ אִ‏ ם

‏ֹלא יַעַ‏ בְּ‏ רּו חֲלּוצִ‏ ים אִ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ נֹ‏ אחֲזּו

בְּ‏ תֹ‏ כְּ‏ כֶם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )31( וַיַעֲנּו

בְּ‏ נֵי גָּד ‏ּובְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן לֵאמֹ‏ ר | אֵ‏ ת

אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל עֲבָּ‏ דֶ‏ יָך כֵן

נַעֲׂשֶ‏ ה:‏ )32( נַחְּ‏ נּו נַעֲבֹר חֲלּוצִ‏ ים

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן | וְּ‏ אִ‏ תָּ‏ נּו

אֲחֻׁזַת נַחֲלָּתֵ‏ נּו מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר לַיַרְּ‏ דֵ‏ ן:‏ )33(

וַיִ‏ תֵ‏ ן לָּהֶ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי גָּד וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי

רְּ‏ אּובֵ‏ ן וְּ‏ לַחֲצִ‏ י שֵ‏ בֶ‏ ט מְּ‏ נַשֶ‏ ה בֶ‏ ן

יוֹסֵ‏ ף אֶ‏ ת מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת עוֹג מֶ‏ לְֶך

הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן | הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ בִ‏ גְּ‏ בֹֻׁלת עָּ‏ רֵ‏ י

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )34( וַיִ‏ בְּ‏ נּו בְּ‏ נֵי גָּד

אֶ‏ ת דִ‏ יבֹן וְּ‏ אֶ‏ ת עֲטָּ‏ רֹת | וְּ‏ אֵ‏ ת עֲרֹעֵ‏ ר:‏

)35( וְּ‏ אֶ‏ ת עַ‏ טְּ‏ רֹת שוֹפָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת יַעְּ‏ זֵר

וְּ‏ יָּגְּ‏ בֳהָּ‏ ה:‏ )36( וְּ‏ אֶ‏ ת בֵ‏ ית נִמְּ‏ רָּ‏ ה

וְּ‏ אֶ‏ ת בֵ‏ ית הָּ‏ רָּ‏ ן | עָּ‏ רֵ‏ י מִ‏ בְּ‏ צָּ‏ ר וְּ‏ גִ‏ דְּ‏ רֹת

צֹאן:‏ )37( ‏ּובְּ‏ נֵי רְּ‏ אּובֵ‏ ן בָּ‏ נּו אֶ‏ ת

חֶ‏ שְּ‏ בוֹן וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ לֵא | וְּ‏ אֵ‏ ת

קִ‏ רְּ‏ יָּתָּ‏ יִם:‏ )38( וְּ‏ אֶ‏ ת נְּבוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בַ‏ עַ‏ ל

549

Torah Israelita


malchut de Ogue, melech de Basham, a

terra com as suas cidades e os respectivos

territórios ao redor. 34 Os filhos de Gade,

edificaram a Dibom, Atarote, Aroer, 35

Atarote-Sofã, Yazer, Jogbeá, 36 Bete-Ninra

e Bete-Harã, cidades fortificadas; e

construíram currais de ovelhas. 37 E os

filhos de Rúben edificaram a Hesbom,

Eleale e Quiriataim; 38 e Nebo e Baal-

Meom (mudando-lhes os nomes), e Sibma;

e deram outros nomes às cidades que

edificaram. 39 E os filhos de Maquir, filho de

Manashé, foram a Gileade e a tomaram, e

desapossaram aos amorreus que aí

estavam. 40 Deu, Moshe a terra de Gileade

a Maquir, filho de Manashé, o qual habitou

nela. 41 E foi Yaoer, filho de Manashé, e

tomou as aldeias dela, e chamou-lhes

Havote-Yaoer. 42 Também foi Nobá, e

tomou a Quenate com as suas aldeias; e

chamou-lhe Nobá, segundo o seu próprio

nome.


43ª Porção: Massai - Partidas

Massai - Partidas



Conclusão: Jr 2: 4-28, Jr 3: 4,

Jr 4: 1-2

Salmo Massei: 49

מְּ‏ עוֹן מּוסַ‏ בֹת שֵ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ׂשִ‏ בְּ‏ מָּ‏ ה |

וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ אּו בְּ‏ שֵ‏ מֹ‏ ת אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר בָּ‏ נּו:‏ )39( וַיֵלְּ‏ כּו בְּ‏ נֵי מָּ‏ כִ‏ יר

בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ דָּ‏ ה וַיִ‏ לְּ‏ כְּ‏ דֻׁ‏ הָּ‏ | וַיוֹרֶ‏ ש

אֶ‏ ת הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ּה:‏ )40( וַיִ‏ תֵ‏ ן

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד לְּ‏ מָּ‏ כִ‏ יר בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה

| וַיֵשֶ‏ ב בָּ‏ ‏ּה:‏ )41( וְּ‏ יָּאִ‏ יר בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה

הָּ‏ לְַך וַיִ‏ לְּ‏ כֹד אֶ‏ ת חַ‏ ‏ּוֹתֵ‏ יהֶ‏ ם | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן חַ‏ ‏ּוֹת יָּאִ‏ יר:‏ )42( וְּ‏ נֹ‏ בַ‏ ח הָּ‏ לְַך

וַיִ‏ לְּ‏ כֹד אֶ‏ ת קְּ‏ נָּת וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יהָּ‏ | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

לָּה נֹ‏ בַ‏ ח בִ‏ שְּ‏ מוֹ:‏


)1( אֵ‏ לֶה מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ י בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֲשֶ‏ ר

יָּצְּ‏ אּו מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ צִ‏ בְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם |

בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן:‏ )2( וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת מוֹצָּ‏ אֵ‏ יהֶ‏ ם לְּ‏ מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל

פִ‏ י יהוה | וְּ‏ אֵ‏ לֶה מַ‏ סְּ‏ עֵ‏ יהֶ‏ ם

לְּ‏ מוֹצָּ‏ אֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )3( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ רַ‏ עְּ‏ מְּ‏ סֵ‏ ס

בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן בַ‏ חֲמִ‏ שָּ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם

לַחֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ רִ‏ אשוֹן | מִ‏ מָּ‏ חֳרַ‏ ת הַ‏ פֶסַ‏ ח

יָּצְּ‏ אּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ יָּד רָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ינֵי

כָּל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )4( ‏ּומִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מְּ‏ קַ‏ בְּ‏ רִ‏ ים

אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר הִ‏ כָּה יהוה בָּ‏ הֶ‏ ם כָּל בְּ‏ כוֹר

550

Torah Israelita


[492 A jornada: o êxodo até a morte de

Aharân]

1 São estas as jornadas dos bney-ysraEL,

pelas quais saíram da terra do Mitzraim,

segundo os seus exércitos, sob o comando

de Moshe e Aharôn. 2 Moshe registrou os

pontos de partida, segundo as suas

jornadas, conforme o mandado de יהוה ; e

estas são as suas jornadas segundo os

pontos de partida: 3 Partiram de Ramessés

no primeiro mês, no dia quinze do mês; no

dia seguinte ao da pessach saíram os bneyysraEL

afoitamente à vista de todos os

egípcios, 4 enquanto estes enterravam a

יהוה todos os seus primogênitos, a quem

havia ferido entre eles, havendo o adon

executado juízos também contra os seus

elohim. 5 Partiram, os bney-ysraEL de

Ramessés, e acamparam-se em Sucote. 6

Partiram de Sucote, e acamparam-se em

Etã, que está na extremidade do deserto. 7

Partiram de Etã, e voltando a Pi-Hairote,

que está defronte de Baal-Zefom,

acamparam-se diante de Migdol. 8

Partiram de Pi-Hairote, e passaram pelo

meio do mar ao deserto; e andaram

caminho de três dias no deserto de Etã, e

acamparam-se em Mara. 9 Partiram de

Mara, e vieram a Elim, onde havia doze

fontes de água e setenta palmeiras, e

acamparam-se ali. 10 Partiram de Elim, e

acamparam-se junto ao mar de junco. 11

Partiram do mar de junco, e acamparam-se

| ‏ּובֵ‏ אֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים:‏

)5( וַ‏ יִ‏ סְּ‏ עּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ רַ‏ עְּ‏ מְּ‏ סֵ‏ ס |

וַיַחֲנּו בְּ‏ סֻׁכֹת:‏ )6( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ סֻׁכֹת |

וַיַחֲנּו בְּ‏ אֵ‏ תָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏

)7( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ אֵ‏ תָּ‏ ם וַיָּשָּ‏ ב עַ‏ ל פִ‏ י

הַ‏ חִ‏ ירֹת אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי בַ‏ עַ‏ ל צְּ‏ פוֹן |

וַיַחֲנּו לִ‏ פְּ‏ נֵי מִ‏ גְּ‏ דֹל:‏ )8( וַ‏ יִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ פְּ‏ נֵי

הַ‏ חִ‏ ירֹת וַיַעַ‏ בְּ‏ רּו בְּ‏ תוְֹך הַ‏ יָּם

הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה | וַיֵלְּ‏ כּו דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך שְּ‏ ‏ֹלשֶ‏ ת

יָּמִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר אֵ‏ תָּ‏ ם וַיַחֲנּו בְּ‏ מָּ‏ רָּ‏ ה:‏

)9( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מָּ‏ רָּ‏ ה וַיָּבֹאּו אֵ‏ ילִ‏ מָּ‏ ה |

‏ּובְּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם שְּ‏ תֵ‏ ים עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֵ‏ ה עֵ‏ ינֹ‏ ת מַ‏ יִם

וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים תְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים וַיַחֲנּו שָּ‏ ם:‏ )10(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ אֵ‏ ילִ‏ ם | וַיַחֲנּו עַ‏ ל יַם סּוף:‏

)11( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ יַם סּוף | וַיַחֲנּו

בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ין:‏ )12( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

סִ‏ ין | וַיַחֲנּו בְּ‏ דָּ‏ פְּ‏ קָּ‏ ה:‏ )13( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מִ‏ דָּ‏ פְּ‏ קָּ‏ ה | וַיַחֲנּו בְּ‏ ‏ָאלּוש:‏ )14(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ ‏ָאלּוש | וַיַחֲנּו בִ‏ רְּ‏ פִ‏ ידִ‏ ם

וְּ‏ ‏ֹלא הָּ‏ יָּה שָּ‏ ם מַ‏ יִם לָּעָּ‏ ם לִ‏ שְּ‏ תוֹת:‏

)15( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ רְּ‏ פִ‏ ידִ‏ ם | וַיַחֲנּו

בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר סִ‏ ינָּי:‏ )16( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

סִ‏ ינָּי | וַיַחֲנּו בְּ‏ קִ‏ בְּ‏ רֹת הַ‏ תַ‏ אֲוָּה:‏ )17(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ קִ‏ בְּ‏ רֹת הַ‏ תַ‏ אֲוָּה | וַיַחֲנּו

בַ‏ חֲצֵ‏ רֹת:‏ )18( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ חֲצֵ‏ רֹת |

וַיַחֲנּו בְּ‏ רִ‏ תְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )19( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ רִ‏ תְּ‏ מָּ‏ ה | וַיַחֲנּו בְּ‏ רִ‏ מֹן פָּ‏ רֶ‏ ץ:‏ )20(

551

Torah Israelita


no deserto de Sim. 12 Partiram do deserto

de Sim, e acamparam-se em Dofca. 13

Partiram de Dofca, e acamparam-se em

Alus. 14 Partiram de Alus, e acamparam-se

em Refidim; porém não havia ali água para

o povo beber. 15 Partiram, de Refidim, e

acamparam-se no deserto do Sinay. 16

Partiram do deserto do Sinay, e

acamparam-se em Quibrote-Hataavá. 17

Partiram de Quibrote-Hataavá, e

acamparam-se em Hazerote. 18 Partiram

de Hazerote, e acamparam-se em Ritma. 19

Partiram de Ritma, e acamparam-se em

Rimom-Pérez. 20 Partiram de Rimom-

Pérez, e acamparam-se em Libna. 21

Partiram de Libna, e acamparam-se em

Rissa. 22 Partiram de Rissa, e acamparamse

em Queelata. 23 Partiram de Queelata, e

acamparam-se no monte Rolo. 24 Partiram

do monte Rolo, e acamparam-se em

Harada. 25 Partiram de Harada, e

acamparam-se em Maquelote. 26 Partiram

de Maquelote, e acamparam-se em Taate.

27 Partiram de Taate, e acamparam-se em

Tera. 28 Partiram de Tera, e acamparam-se

em Mitca. 29 Partiram de Mitca, e

acamparam-se em Hasmona. 30 Partiram

de Hasmona, e acamparam-se em

Moserote. 31 Partiram de Moserote, e

acamparam-se em Bene-Yaacã. 32

Partiram de Bene-Yaacã, e acamparam-se

em Hor-Hagidgade. 33 Partiram de Hor-

Hagidgade, e acamparam-se em Jotbatá.

34 Partiram de Jotbatá, e acamparam-se

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ רִ‏ מֹן פָּ‏ רֶ‏ ץ | וַיַחֲנּו בְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נָּה:‏

)21( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ לִ‏ בְּ‏ נָּה | וַיַחֲנּו בְּ‏ רִ‏ סָּ‏ ה:‏

)22( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ רִ‏ סָּ‏ ה | וַיַחֲנּו

בִ‏ קְּ‏ הֵ‏ לָּתָּ‏ ה:‏ )23( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ קְּ‏ הֵ‏ לָּתָּ‏ ה |

וַיַחֲנּו בְּ‏ הַ‏ ר שָּ‏ פֶ‏ ר:‏ )24( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ הַ‏ ר

שָּ‏ פֶ‏ ר | וַיַחֲנּו בַ‏ חֲרָּ‏ דָּ‏ ה:‏ )25( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ חֲרָּ‏ דָּ‏ ה | וַיַחֲנּו בְּ‏ מַ‏ קְּ‏ הֵ‏ ‏ֹלת:‏ )26(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מַ‏ קְּ‏ הֵ‏ ‏ֹלת | וַיַחֲנּו בְּ‏ תָּ‏ חַ‏ ת:‏

)27( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ תָּ‏ חַ‏ ת | וַ‏ יַחֲנּו בְּ‏ תָּ‏ רַ‏ ח:‏

)28( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ תָּ‏ רַ‏ ח | וַיַחֲנּו

בְּ‏ מִ‏ תְּ‏ קָּ‏ ה:‏ )29( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מִ‏ תְּ‏ קָּ‏ ה |

וַיַחֲנּו בְּ‏ חַ‏ שְּ‏ מֹ‏ נָּה:‏ )30( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ חַ‏ שְּ‏ מֹ‏ נָּה | וַיַחֲנּו בְּ‏ מֹ‏ סֵ‏ רוֹת:‏ )31(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ מֹ‏ סֵ‏ רוֹת | וַיַחֲנּו בִ‏ בְּ‏ נֵי יַעֲקָּ‏ ן:‏

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ בְּ‏ נֵי יַעֲקָּ‏ ן | וַיַחֲנּו בְּ‏ חֹ‏ ר

הַ‏ גִ‏ דְּ‏ גָּד:‏ )33( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ חֹ‏ ר הַ‏ גִ‏ דְּ‏ גָּד |

וַיַחֲנּו בְּ‏ יָּטְּ‏ בָּ‏ תָּ‏ ה:‏ )34( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מִ‏ יָּטְּ‏ בָּ‏ תָּ‏ ה | וַיַחֲנּו בְּ‏ עַ‏ בְּ‏ רֹנָּה:‏ )35(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ עַ‏ בְּ‏ רֹנָּה | וַיַחֲנּו בְּ‏ עֶ‏ צְּ‏ יוֹן

גָּבֶ‏ ר:‏ )36( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ עֶ‏ צְּ‏ יוֹן גָּבֶ‏ ר |

וַיַחֲנּו בְּ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן הִ‏ וא קָּ‏ דֵ‏ ש:‏ )37(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש | וַיַחֲנּו בְּ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר

בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה אֶ‏ רֶ‏ ץ אֱדוֹם:‏ )38( וַיַעַ‏ ל

‏ַאהֲרֹן הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֶ‏ ל הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר עַ‏ ל פִ‏ י

יהוה וַיָּמָּ‏ ת שָּ‏ ם | בִ‏ שְּ‏ נַת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

לְּ‏ צֵ‏ את בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בַ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הַ‏ חֲמִ‏ ישִ‏ י בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש:‏

)32(

552

Torah Israelita


em Abrona. 35 Partiram de Abrona, e

acamparam-se em Eziom-Geber. 36

Partiram de Eziom-Geber, e acamparam-se

no deserto de Zim, que é Cades. 37

Partiram de Cades, e acamparam-se no

monte Hor, na fronteira da terra de Edom.

38 Então Aharôn, o kohen, subiu ao monte

Hor, conforme o mandado de יהוה e ali

morreu no quadragésimo ano depois da

saída dos bney-ysraEL da terra do Mitzraim,

no quinto mês, no primeiro dia do mês. 39

E Aharôn tinha cento e vinte e três anos de

idade, quando morreu no monte Hor.

[493 As jornadas finais]

40 Ora, o cananeu, melech de Arade, que

habitava o sul da terra de Kanaan, ouviu

que os bney-ysraEL chegavam. 41 Partiram

do monte Hor, e acamparam-se em

Zalmona. 42 Partiram de Zalmona, e

acamparam-se em Punom. 43 Partiram de

Punom, e acamparam-se em Obote. 44

Partiram de Obote, e acamparam-se em Ije-

Abarim, na fronteira de Moav. 45 Partiram

de Ije-Abarim, e acamparam-se em Dibom-

Gade. 46 Partiram de Dibom-Fade, e

acamparam-se em Almom-Diblataim. 47

Partiram de Almom-Diblataim, e

acamparam-se nos montes de Abarim,

defronte de Nebo. 48 Partiram dos montes

de Abarim e acamparam-se nas campinas


Yeriho. 49 E acamparam-se junto ao

)39( וְּ‏ ‏ַאהֲרֹן בֶ‏ ן שָּ‏ ‏ֹלש וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

‏ּומְּ‏ ‏ַאת שָּ‏ נָּה | בְּ‏ מֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר:‏

)40( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי מֶ‏ לְֶך

עֲרָּ‏ ד וְּ‏ הּוא יֹשֵ‏ ב בַ‏ נֶגֶב בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן |

בְּ‏ בֹא בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )41( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר | וַיַחֲנּו בְּ‏ צַ‏ לְּ‏ מֹ‏ נָּה:‏ )42(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ צַ‏ לְּ‏ מֹ‏ נָּה | וַיַחֲנּו בְּ‏ פּונֹ‏ ן:‏

)43( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ פּונֹ‏ ן | וַיַחֲנּו בְּ‏ אֹ‏ בֹת:‏

)44( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ אֹ‏ בֹת | וַיַחֲנּו בְּ‏ עִ‏ יֵי

הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים בִ‏ גְּ‏ בּול מוָֹאב:‏ )45(

וַיִ‏ סְּ‏ עּו מֵ‏ עִ‏ יִ‏ ים | וַיַחֲנּו בְּ‏ דִ‏ יבֹן גָּד:‏

)46( וַיִ‏ סְּ‏ עּו מִ‏ דִ‏ יבֹן גָּד | וַיַחֲנּו

בְּ‏ עַ‏ לְּ‏ מֹ‏ ן דִ‏ בְּ‏ לָּתָּ‏ יְּמָּ‏ ה:‏ )47( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ עַ‏ לְּ‏ מֹ‏ ן דִ‏ בְּ‏ לָּתָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וַיַחֲנּו בְּ‏ הָּ‏ רֵ‏ י

הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים לִ‏ פְּ‏ נֵי נְּבוֹ:‏ )48( וַיִ‏ סְּ‏ עּו

מֵ‏ הָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים | וַיַחֲנּו בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת

)50

|

מוָֹאב עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ:‏ )49( וַיַחֲנּו

עַ‏ ל הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן מִ‏ בֵ‏ ית הַ‏ יְּשִ‏ מֹ‏ ת עַ‏ ד ‏ָאבֵ‏ ל

( הַ‏ שִ‏ טִ‏ ים | בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב:‏

וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת

מוָֹאב | עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר:‏ )51(

דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֲלֵהֶ‏ ם

כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן אֶ‏ ל

אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )52( וְּ‏ הוֹרַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת כָּל

יֹשְּ‏ בֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ אִ‏ בַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת

כָּל מַ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ יֹתָּ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל צַ‏ לְּ‏ מֵ‏ י

מַ‏ סֵ‏ כֹתָּ‏ ם תְּ‏ אַ‏ בֵ‏ דּו וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל בָּ‏ מֹ‏ תָּ‏ ם

553

Torah Israelita


Yordan, desde Bete-Jesimote até Hevel-

Sitim, nas campinas de Moav.

[494 Ocupando a terra]

50 Também disse יהוה a Moshe, nas

planícies de Moav, junto ao Yordan, na

altura de Yeriho: 51 Fala aos bney-ysraEL, e

dize-lhes: Quando houverdes passado o

Yordan para a terra de Kanaan, 52 lançareis

fora todos os moradores da terra de diante

de vocês, e destruireis todas as suas pedras

em que há figuras; também destruireis

todas as suas imagens de fundição, e

desfareis todos os seus altos; 53 e tomareis

a terra em possessão, e nela habitareis;

uma vez que a vocês vos tenho dado esta

terra para a possuirdes. 54 Herdareis a terra

por meio de sortes, segundo as suas

famílias: à família que for grande, dareis

uma herança maior, e à família que for

pequena, dareis uma herança menor; o

lugar que por sorte sair para alguém, esse

lhe pertencerá; segundo as tribos de seus

pais recebereis as heranças. 55 Mas se não

lançardes fora os moradores da terra de

diante de vocês, os que deixardes ficar vos

serão como espinhos nos olhos, e como

abrolhos nas ilhargas, e vos perturbarão na

terra em que habitardes; 56 e eu farei a

vocês a vocês como pensei em fazer-lhes a

eles.

תַ‏ שְּ‏ מִ‏ ידּו:‏ )53( וְּ‏ הוֹרַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה | כִ‏ י לָּכֶם נָּתַ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )54(

וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ נַחַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בְּ‏ גוֹרָּ‏ ל

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יכֶם לָּרַ‏ ב תַ‏ רְּ‏ בּו אֶ‏ ת

נַחֲלָּתוֹ‏ וְּ‏ לַמְּ‏ עַ‏ ט תַ‏ מְּ‏ עִ‏ יט אֶ‏ ת נַחֲלָּתוֹ‏

אֶ‏ ל אֲשֶ‏ ר יֵצֵ‏ א לוֹ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה הַ‏ גוֹרָּ‏ ל לוֹ‏

יִהְּ‏ יֶה | לְּ‏ מַ‏ טוֹת אֲבֹתֵ‏ יכֶם תִ‏ תְּ‏ נֶחָּ‏ לּו:‏

)55( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תוֹרִ‏ ישּו אֶ‏ ת יֹשְּ‏ בֵ‏ י

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ הָּ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר תוֹתִ‏ ירּו

מֵ‏ הֶ‏ ם לְּ‏ ‏ׂשִ‏ כִ‏ ים בְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם וְּ‏ לִ‏ צְּ‏ נִינִם

בְּ‏ צִ‏ דֵ‏ יכֶם | וְּ‏ צָּ‏ רֲ‏ רּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם יֹשְּ‏ בִ‏ ים בָּ‏ ‏ּה:‏ )56( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ מִ‏ יתִ‏ י לַעֲׂשוֹת לָּהֶ‏ ם אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

לָּכֶם:‏



)2( צַ‏ ו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ אִ‏ ים אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

כְּ‏ נָּעַ‏ ן | זֹאת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תִ‏ פֹ‏ ל לָּכֶם

בְּ‏ נַחֲלָּה אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן לִ‏ גְּ‏ בֹֻׁלתֶ‏ יהָּ‏ : )3(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם פְּ‏ ‏ַאת נֶגֶב מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר צִ‏ ן

עַ‏ ל יְּדֵ‏ י אֱדוֹם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם גְּ‏ בּול נֶגֶב

554

Torah Israelita



[495 Os limites da terra]

1 Disse mais יהוה a Moshe: 2 Dá ordem aos

bney-ysraEL, e dize-lhes: Quando adentrar

na terra de Kanaan, terra esta que vos há de

cair em herança, por toda a sua extensão, 3

a banda do sul será desde o deserto de Zim,

ao longo de Edom; e o limite do sul se

estenderá da extremidade do Mar Salgado,

para o oriente; 4 e este limite irá rodeando

para o sul da subida de Acrabim, e

continuará até Zim; e, saindo ao sul de

Cadesh-Barnea, seguirá para Hazar-Hadar,

e continuará até Azmom; 5 e daí irá

rodeando até o ribeiro do Mitzraim, e

terminará na praia do mar. 6 Para o

ocidente, o Mar Grande vos será por limite;

o próprio mar será o seu limite ocidental. 7

Este será o seu limite setentrional: desde o

Mar Grande marcareis para vocês até o

Monte Hor; 8 desde o monte Hor marcareis

até a entrada de Hamate; daí ele se

estenderá até Zedade; 9 dali continuará até

Zifrom, e irá terminar em Hazar-Enã. Este

será o seu limite setentrional. 10 Marcareis

o seu limite oriental desde Hazar-Enã até

Sefã; 11 este limite descerá de Sefã até

Ribla, ao oriente de Aim; depois irá

descendo ao longo da borda do mar de

Quinerete ao oriente; 12 descerá ainda

para o Yordan, e irá terminar no Mar

מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה יָּם הַ‏ מֶ‏ לַח קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )4( וְּ‏ נָּסַ‏ ב

לָּכֶם הַ‏ גְּ‏ בּול מִ‏ נֶגֶב לְּ‏ מַ‏ עֲלֵה

עַ‏ קְּ‏ רַ‏ בִ‏ ים וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ר צִ‏ נָּה והיה ‏]וְּ‏ הָּ‏ יּו

קרי[‏ תוֹצְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ יו מִ‏ נֶגֶב לְּ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש בַ‏ רְּ‏ נֵעַ‏

| וְּ‏ יָּצָּ‏ א חֲצַ‏ ר אַ‏ דָּ‏ ר וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ ר עַ‏ צְּ‏ מֹ‏ נָּה:‏

)5( וְּ‏ נָּסַ‏ ב הַ‏ גְּ‏ בּול מֵ‏ עַ‏ צְּ‏ מוֹן נַחְּ‏ לָּה

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ הָּ‏ יּו תוֹצְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ יו הַ‏ יָּמָּ‏ ה:‏ )6(

‏ּוגְּ‏ בּול יָּם וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּכֶם הַ‏ יָּם הַ‏ גָּדוֹל

‏ּוגְּ‏ בּול | זֶה יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם גְּ‏ בּול יָּם:‏

)7( וְּ‏ זֶה יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם גְּ‏ בּול צָּ‏ פוֹן | מִ‏ ן

הַ‏ יָּם הַ‏ גָּדֹל תְּ‏ תָּ‏ אּו לָּכֶם הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר:‏

)8( מֵ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר תְּ‏ תָּ‏ אּו לְּ‏ בֹא חֲמָּ‏ ת |

וְּ‏ הָּ‏ יּו תוֹצְּ‏ אֹ‏ ת הַ‏ גְּ‏ בֻׁל צְּ‏ דָּ‏ דָּ‏ ה:‏ )9(

וְּ‏ יָּצָּ‏ א הַ‏ גְּ‏ בֻׁל זִ‏ פְּ‏ רֹנָּה וְּ‏ הָּ‏ יּו תוֹצְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ יו

חֲצַ‏ ר עֵ‏ ינָּן | זֶה יִהְּ‏ יֶה לָּכֶם גְּ‏ בּול

צָּ‏ פוֹן:‏ )10( וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ אַ‏ ‏ּוִ‏ יתֶ‏ ם לָּכֶם

לִ‏ גְּ‏ בּול קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה | מֵ‏ חֲצַ‏ ר עֵ‏ ינָּן

שְּ‏ פָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )11( וְּ‏ יָּרַ‏ ד הַ‏ גְּ‏ בֻׁל מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ם

הָּ‏ רִ‏ בְּ‏ לָּה מִ‏ קֶ‏ דֶ‏ ם לָּעָּ‏ יִן | וְּ‏ יָּרַ‏ ד הַ‏ גְּ‏ בּול

‏ּומָּ‏ חָּ‏ ה עַ‏ ל כֶתֶ‏ ף יָּם כִ‏ נֶרֶ‏ ת קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה:‏

)12( וְּ‏ יָּרַ‏ ד הַ‏ גְּ‏ בּול הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ נָּה וְּ‏ הָּ‏ יּו

תוֹצְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ יו יָּם הַ‏ מֶ‏ לַח | זֹאת תִ‏ הְּ‏ יֶה

לָּכֶם הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ לִ‏ גְּ‏ בֹֻׁלתֶ‏ יהָּ‏ סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )13(

וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר |

זֹאת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נַחֲלּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

בְּ‏ גוֹרָּ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לָּתֵ‏ ת

לְּ‏ תִ‏ שְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ מַ‏ טוֹת וַחֲצִ‏ י הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה:‏

555

Torah Israelita


Salgado. Esta será a sua terra, segundo os

seus limites em redor. 13 Moshe, deu

ordem aos bney-ysraEL, dizendo: Esta é a

יהוה terra que herdareis por sortes, a qual

mandou que se desse às nove tribos e à

meia tribo; 14 porque a tribo dos filhos de

Rúben, segundo todas casas de seus pais, e

a tribo dos filhos de Gade, segundo todas

casas de seus pais, como também a meia

tribo de Manashé, já receberam a sua

herança; 15 isto é, duas tribos e meia já

receberam a sua herança aquém do

Yordan, na altura de Yeriho, do lado

oriental.

[496 Nova liderança]

16 Disse mais יהוה a Moshe: 17 Estes são

os nomes dos homens que vos repartirão a

terra por herança: Eleazar, o kohen, e

Yehôshua, filho de Num; 18 também

tomareis de cada tribo um príncipe, para

repartir a terra em herança. 19 E estes são

os nomes dos homens: Da tribo de

Yehudah, Kelev, filho de Yefoné: 20 da tribo

dos filhos de Shmeon, Semuel, filho de

Amiúde; 21 da tribo de Biniamim, Elidá,

filho de Quislom; 22 da tribo dos filhos de

Dã o príncipe Buqui, filho de Jógli; 23 dos

filhos de Yosef: da tribo dos filhos de

Manashé o príncipe Haniel, filho de Éfode;

24 da tribo dos filhos de Efraim o príncipe

Quemuel, filho de Siftã; 25 da tribo dos

filhos de Zebulom o príncipe Elizafã, filho de

Parnaque; 26 da tribo dos filhos de Issacar o

)14( כִ‏ י לָּקְּ‏ חּו מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי הָּ‏ ראּובֵ‏ נִי

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם ‏ּומַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי הַ‏ גָּדִ‏ י

לְּ‏ בֵ‏ ית אֲבֹתָּ‏ ם | וַחֲצִ‏ י מַ‏ טֵ‏ ה מְּ‏ נַשֶ‏ ה

לָּקְּ‏ חּו נַחֲלָּתָּ‏ ם:‏ )15( שְּ‏ נֵי הַ‏ מַ‏ טוֹת

וַחֲצִ‏ י הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה | לָּקְּ‏ חּו נַחֲלָּתָּ‏ ם מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר

לְּ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ‏ קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה:‏


לֵאמֹ‏ ר:‏ )17( אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר יִנְּחֲלּו לָּכֶם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר הַ‏ כֹהֵ‏ ן וִ‏ יהוֹשֻׁ‏ עַ‏ בִ‏ ן נּון:‏

)18( וְּ‏ נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד נָּׂשִ‏ יא אֶ‏ חָּ‏ ד

מִ‏ מַ‏ טֶ‏ ה | תִ‏ קְּ‏ חּו לִ‏ נְּחֹ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)19( וְּ‏ אֵ‏ לֶה שְּ‏ מוֹת הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים |

לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה יְּהּודָּ‏ ה כָּלֵב בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה:‏ )20(

‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי שִ‏ מְּ‏ עוֹן שְּ‏ מּואֵ‏ ל בֶ‏ ן

עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏ )21( לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן

אֱלִ‏ ידָּ‏ ד בֶ‏ ן כִ‏ סְּ‏ לוֹן:‏ )22( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

בְּ‏ נֵי דָּ‏ ן נָּׂשִ‏ יא | בֻׁקִ‏ י בֶ‏ ן יָּגְּ‏ לִ‏ י:‏ )23(

לִ‏ בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף לְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה נָּׂשִ‏ יא

| חַ‏ נִיאֵ‏ ל בֶ‏ ן אֵ‏ פֹ‏ ד:‏ )24( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי

אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם נָּׂשִ‏ יא | קְּ‏ מּואֵ‏ ל בֶ‏ ן שִ‏ פְּ‏ טָּ‏ ן:‏

)25( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי זְּ‏ בּולֻׁן נָּׂשִ‏ יא |

אֱלִ‏ יצָּ‏ פָּ‏ ן בֶ‏ ן פַרְּ‏ נְָּך:‏ )26( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

בְּ‏ נֵי יִׂשָּ‏ שכָּר נָּׂשִ‏ יא | פַ‏ לְּ‏ טִ‏ יאֵ‏ ל בֶ‏ ן

עַ‏ זָּן:‏ )27( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי אָּ‏ שֵ‏ ר נָּׂשִ‏ יא

| אֲחִ‏ יהּוד בֶ‏ ן שְּ‏ ‏ֹלמִ‏ י:‏ )28( ‏ּולְּ‏ מַ‏ טֵ‏ ה

בְּ‏ נֵי נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י נָּׂשִ‏ יא | פְּ‏ דַ‏ הְּ‏ אֵ‏ ל בֶ‏ ן

556

Torah Israelita


príncipe Paltiel, filho de Azã; 27 da tribo dos

filhos de Aser o príncipe Aiúde, filho de

Selômi; 28 da tribo dos filhos de Naftali o

príncipe Pedael, filho de Amiúde. 29 Estes

são aqueles a quem יהוה ordenou que

repartissem a herança pelos bney-ysraEL na

terra de Kanaan.

עַ‏ מִ‏ יהּוד:‏ )29( אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה | לְּ‏ נַחֵ‏ ל אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏



[497 As cidades dos levitas]

1 Disse mais יהוה a Moshe nas planícies de

Moav, junto ao Yordan, na altura de Yeriho:

2 312 Dá ordem aos bney-ysraEL que da

herança da sua possessão deem aos levitas

cidades em que habitem; também dareis

aos levitas que vivem ao redor delas. 3

Terão eles estas cidades para habitarem; e

os arredores delas serão para os seus

gados, e para a sua fazenda, e para todos os

seus animais. 4 Os arredores que dareis aos

levitas se estenderão, do muro da cidade

para fora, mil cúbitos em redor. 5 E fora da

cidade medireis para o lado oriental dois mil

cúbitos, para o lado meridional dois mil

cúbitos, para o lado ocidental dois mil

cúbitos, e para o lado setentrional dois mil

cúbitos; e a cidade estará no meio. Isso

terão por arredores das cidades. 6 Entre as

)1( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת

מוָֹאב | עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר:‏ )2(

צַ‏ ו אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם

מִ‏ נַחֲלַת אֲחֻׁזָּתָּ‏ ם עָּ‏ רִ‏ ים לָּשָּ‏ בֶ‏ ת |

‏ּומִ‏ גְּ‏ רָּ‏ ש לֶעָּ‏ רִ‏ ים סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ יהֶ‏ ם תִ‏ תְּ‏ נּו

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )3( וְּ‏ הָּ‏ יּו הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים לָּהֶ‏ ם

לָּשָּ‏ בֶ‏ ת | ‏ּומִ‏ גְּ‏ רְּ‏ שֵ‏ יהֶ‏ ם יִהְּ‏ יּו

לִ‏ בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ לִ‏ רְּ‏ כֻׁשָּ‏ ם ‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל חַ‏ יָּתָּ‏ ם:‏

)4( ‏ּומִ‏ גְּ‏ רְּ‏ שֵ‏ י הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נּו

לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם | מִ‏ קִ‏ יר הָּ‏ עִ‏ יר וָּחּוצָּ‏ ה אֶ‏ לֶף

אַ‏ מָּ‏ ה סָּ‏ בִ‏ יב:‏ )5( ‏ּומַ‏ דֹתֶ‏ ם מִ‏ חּוץ

לָּעִ‏ יר אֶ‏ ת פְּ‏ ‏ַאת קֵ‏ דְּ‏ מָּ‏ ה ‏ַאלְּ‏ פַיִם

בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת פְּ‏ ‏ַאת נֶגֶב ‏ַאלְּ‏ פַיִם

בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת פְּ‏ ‏ַאת יָּם ‏ַאלְּ‏ פַיִם בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ אֵ‏ ת פְּ‏ ‏ַאת צָּ‏ פוֹן ‏ַאלְּ‏ פַיִם בָּ‏ אַ‏ מָּ‏ ה

וְּ‏ הָּ‏ עִ‏ יר בַ‏ תָּ‏ וְֶך | זֶה יִהְּ‏ יֶה לָּהֶ‏ ם

מִ‏ גְּ‏ רְּ‏ שֵ‏ י הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים:‏ )6( וְּ‏ אֵ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נּו לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אֵ‏ ת שֵ‏ ש עָּ‏ רֵ‏ י

312

Nm 35:2 - 183 º Mandamento positivo: Dar aos levitas cidades para que nelas habitem, sendo também elas refúgio – ‘…darão aos levitas cidades…’

557

Torah Israelita


cidades que dareis aos levitas terá seis

cidades de refúgio, as quais dareis para que

nelas se acolha o homicida; e além destas

lhes dareis quarenta e duas cidades. 7

Todas as cidades que dareis aos levitas

serão quarenta e oito, juntamente com os

seus arredores. 8 Ora, com relação às

cidades que dareis da possessão dos bneyysraEL,

da tribo que for grande tomareis

muitas, e da que for pequena tomareis

poucas; cada uma segundo a herança que

receber dará as suas cidades aos levitas.

[498 Cidades refúgio: assassínio]


bney-ysraEL, e dize-lhes: Quando passardes

o Yordan para a terra de Kanaan, 11

escolhereis para vocês cidades que vos

sirvam de cidades de refúgio, para que se

refugie ali o homicida que tiver matado

alguém involuntariamente. 12 E estas

cidades vos serão por refúgio do vingador,

para que não morra o homicida antes de

ser apresentado perante a congregação

para julgamento. 13 Serão seis as cidades

que haveis de dar por cidades de refúgio

para vocês. 14 Dareis três cidades aquém

do Yordan, e três na terra de Kanaan;

cidades de refúgio serão. 15 Estas seis

cidades serão por refúgio aos bney-ysraEL,

ao estrangeiro, e ao peregrino no meio

deles, para que se refugie ali todo aquele

que tiver matado alguém

involuntariamente. 16 Mas se alguém ferir

הַ‏ מִ‏ קְּ‏ לָּט אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נּו לָּנֻׁס שָּ‏ מָּ‏ ה

הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ | וַעֲלֵיהֶ‏ ם תִ‏ תְּ‏ נּו ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

‏ּושְּ‏ תַ‏ יִם עִ‏ יר:‏ )7( כָּל הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

תִ‏ תְּ‏ נּו לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה עִ‏ יר

| אֶ‏ תְּ‏ הֶ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ גְּ‏ רְּ‏ שֵ‏ יהֶ‏ ן:‏ )8(

וְּ‏ הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר תִ‏ תְּ‏ נּו מֵ‏ אֲחֻׁזַת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מֵ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ רַ‏ ב תַ‏ רְּ‏ בּו ‏ּומֵ‏ אֵ‏ ת

הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט תַ‏ מְּ‏ עִ‏ יטּו | אִ‏ יש כְּ‏ פִ‏ י נַחֲלָּתוֹ‏

אֲשֶ‏ ר יִנְּחָּ‏ לּו יִתֵ‏ ן מֵ‏ עָּ‏ רָּ‏ יו לַלְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏


בֵ‏ ר אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏

אֲלֵהֶ‏ ם | כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ה כְּ‏ נָּעַ‏ ן:‏ )11( וְּ‏ הִ‏ קְּ‏ רִ‏ יתֶ‏ ם לָּכֶם

עָּ‏ רִ‏ ים עָּ‏ רֵ‏ י מִ‏ קְּ‏ לָּט תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה לָּכֶם |

וְּ‏ נָּס שָּ‏ מָּ‏ ה רֹצֵ‏ חַ‏ מַ‏ כֵה נֶפֶ‏ ש בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה:‏

)12( וְּ‏ הָּ‏ יּו לָּכֶם הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ מִ‏ קְּ‏ לָּט

מִ‏ גֹ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ ‏ֹלא יָּמּות הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ עַ‏ ד עָּ‏ מְּ‏ דוֹ‏

לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה לַמִ‏ שְּ‏ פָּט:‏ )13(

וְּ‏ הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר תִ‏ תֵ‏ נּו | שֵ‏ ש עָּ‏ רֵ‏ י

מִ‏ קְּ‏ לָּט תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה לָּכֶם:‏ )14( אֵ‏ ת

שְּ‏ ‏ֹלש הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים תִ‏ תְּ‏ נּו מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר לַיַרְּ‏ דֵ‏ ן

וְּ‏ אֵ‏ ת שְּ‏ ‏ֹלש הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים תִ‏ תְּ‏ נּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

כְּ‏ נָּעַ‏ ן | עָּ‏ רֵ‏ י מִ‏ קְּ‏ לָּט תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה:‏ )15(

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ לַגֵר וְּ‏ לַתוֹשָּ‏ ב

בְּ‏ תוֹכָּם תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה שֵ‏ ש הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

לְּ‏ מִ‏ קְּ‏ לָּט | לָּנּוס שָּ‏ מָּ‏ ה כָּל מַ‏ כֵה נֶפֶ‏ ש

בִ‏ שְּ‏ גָּגָּה:‏ )16( וְּ‏ אִ‏ ם בִ‏ כְּ‏ לִ‏ י בַ‏ רְּ‏ זֶל

)10( דַ‏

558

Torah Israelita


a outrem com instrumento de ferro de

modo que venha a morrer, homicida é; e o

homicida será morto. 17 Ou se o ferir com

uma pedra na mão, que possa causar a

morte, e ele morrer, homicida é; e o

homicida será morto. 18 Ou se o ferir com

instrumento de pau na mão, que possa

causar a morte, e ele morrer, homicida é;

será morto o homicida. 19 O vingador do

sangue matará ao homicida; ao encontrálo,

o matará. 20 Ou se alguém empurrar a

outrem por ódio ou de emboscada lançar

contra ele alguma coisa de modo que

venha a morrer, 21 ou por inimizade o ferir

com a mão de modo que venha a morrer,

será morto aquele que o feriu; homicida é.

O vingador do sangue, ao encontrá-lo, o

matará. 22 Mas se o empurrar

acidentalmente, sem inimizade, ou contra

ele lançar algum instrumento, sem ser de

emboscada, 23 ou sobre ele atirar alguma

pedra, não o vendo, e o ferir de modo que

venha a morrer, sem que fosse seu inimigo

nem procurasse o seu mal, 24 então a

congregação julgará entre aquele que feriu

e o vingador do sangue, segundo estas

Instruções ( 25 ‏,(ּתו 313 e a congregação livrará

o homicida da mão do vingador do sangue,

fazendo-o voltar à sua cidade de refúgio a

que se acolhera; ali ficará ele morando até

a morte do grande kohen, que foi ungido

הִ‏ כָּהּו וַיָּמֹ‏ ת רֹצֵ‏ חַ‏ הּוא | מוֹת יּומַ‏ ת

הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ : )17( וְּ‏ אִ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ בֶ‏ ן יָּד אֲשֶ‏ ר

יָּמּות בָּ‏ ‏ּה הִ‏ כָּהּו וַיָּמֹ‏ ת רֹצֵ‏ חַ‏ הּוא |

מוֹת יּומַ‏ ת הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ : )18( אוֹ‏ בִ‏ כְּ‏ לִ‏ י

עֵ‏ ץ יָּד אֲשֶ‏ ר יָּמּות בוֹ‏ הִ‏ כָּהּו וַיָּמֹ‏ ת

רֹצֵ‏ חַ‏ הּוא | מוֹת יּומַ‏ ת הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ : )19(

גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם הּוא יָּמִ‏ ית אֶ‏ ת הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ |

בְּ‏ פִ‏ גְּ‏ עוֹ‏ בוֹ‏ הּוא יְּמִ‏ יתֶ‏ נּו:‏ )20( וְּ‏ אִ‏ ם

בְּ‏ ‏ׂשִ‏ נְָּאה יֶהְּ‏ דָּ‏ פֶ‏ נּו | אוֹ‏ הִ‏ שְּ‏ לִ‏ יְך עָּ‏ לָּיו

בִ‏ צְּ‏ דִ‏ יָּה וַיָּמֹ‏ ת:‏ )21( אוֹ‏ בְּ‏ אֵ‏ יבָּ‏ ה

הִ‏ כָּהּו בְּ‏ יָּדוֹ‏ וַיָּמֹ‏ ת מוֹת יּומַ‏ ת הַ‏ מַ‏ כֶה

רֹצֵ‏ חַ‏ הּוא | גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם יָּמִ‏ ית אֶ‏ ת

הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ בְּ‏ פִ‏ גְּ‏ עוֹ‏ בוֹ:‏ )22( וְּ‏ אִ‏ ם

בְּ‏ פֶ‏ תַ‏ ע בְּ‏ ‏ֹלא אֵ‏ יבָּ‏ ה הֲדָּ‏ פוֹ‏ | אוֹ‏

הִ‏ שְּ‏ לִ‏ יְך עָּ‏ לָּיו כָּל כְּ‏ לִ‏ י בְּ‏ ‏ֹלא צְּ‏ דִ‏ יָּה:‏

)23( אוֹ‏ בְּ‏ כָּל אֶ‏ בֶ‏ ן אֲשֶ‏ ר יָּמּות בָּ‏ ‏ּה

בְּ‏ ‏ֹלא רְּ‏ אוֹת וַיַפֵל עָּ‏ לָּיו וַיָּמֹ‏ ת | וְּ‏ הּוא

‏ֹלא אוֹיֵב לוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא מְּ‏ בַ‏ קֵ‏ ש רָּ‏ עָּ‏ תוֹ:‏

)24( וְּ‏ שָּ‏ פְּ‏ טּו הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה בֵ‏ ין הַ‏ מַ‏ כֶה

‏ּובֵ‏ ין גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם | עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )25( וְּ‏ הִ‏ צִ‏ ילּו הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ת

הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ מִ‏ יַד גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יבּו אֹ‏ תוֹ‏

הָּ‏ עֵ‏ דָּ‏ ה אֶ‏ ל עִ‏ יר מִ‏ קְּ‏ לָּטוֹ‏ אֲשֶ‏ ר נָּס

שָּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ יָּשַ‏ ב בָּ‏ ‏ּה עַ‏ ד מוֹת הַ‏ כֹהֵ‏ ן

הַ‏ גָּדֹל אֲשֶ‏ ר מָּ‏ שַ‏ ח אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

313

Nm 35:25 - 225 º Mandamento positivo: Enviar para o exílio numa das cidades de refúgio o assassino não intencional, morando lá até o falecimento do

Cohen Gadol – ‘…viverá nela até morrer o Cohen…’

559

Torah Israelita


com o óleo sagrado. 26 Mas, se de algum

modo o homicida sair dos limites da sua

cidade de refúgio, onde se acolhera, 27 e o

vingador do sangue o achar fora dos limites

da sua cidade de refúgio, e o matar, não

será culpado de sangue; 28 o homicida

deverá ficar na sua cidade de refúgio até a

morte do grande kohen; mas depois da

morte do grande kohen o homicida voltará

para a terra da sua possessão. 29 Estas

coisas vos serão por regulamento de direito

pelas suas gerações, em todos os lugares da

sua habitação. 30 Todo aquele que matar

alguém, será morto conforme o

depoimento de testemunhas; mas uma só

testemunha não deporá contra alguém,

para condená-lo à morte. 31 Não aceitareis

resgate pela vida de um homicida que é réu

de morte; porém ele certamente será

morto. 32 Também não aceitareis resgate

por aquele que se tiver acolhido à sua

cidade de refúgio, a fim de que ele possa

tornar a habitar na terra antes da morte do

grande kohen. 33 Assim não profanareis a

terra da sua habitação, porque o sangue

profana a terra; e nenhuma expiação se

poderá fazer pela terra por causa do sangue

que nela for derramado, senão com o

sangue daquele que o derramou. 34 Não

contaminareis, a terra em que haveis de

habitar, no meio da qual eu também

habitarei; eu, יהוה habito no meio dos

bney-ysraEL.

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש:‏ )26( וְּ‏ אִ‏ ם יָּצֹא יֵצֵ‏ א הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏

| אֶ‏ ת גְּ‏ בּול עִ‏ יר מִ‏ קְּ‏ לָּטוֹ‏ אֲשֶ‏ ר יָּנּוס

שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )27( ‏ּומָּ‏ צָּ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם

מִ‏ חּוץ לִ‏ גְּ‏ בּול עִ‏ יר מִ‏ קְּ‏ לָּטוֹ‏ | וְּ‏ רָּ‏ צַ‏ ח

גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ אֵ‏ ין לוֹ‏ דָּ‏ ם:‏

)28( כִ‏ י בְּ‏ עִ‏ יר מִ‏ קְּ‏ לָּטוֹ‏ יֵשֵ‏ ב עַ‏ ד

מוֹת הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ גָּדֹל | וְּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י מוֹת

הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ גָּדֹל יָּשּוב הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

אֲחֻׁזָּתוֹ:‏ )29( וְּ‏ הָּ‏ יּו אֵ‏ לֶה לָּכֶם

לְּ‏ חֻׁקַ‏ ת מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט לְּ‏ דֹרֹתֵ‏ יכֶם | בְּ‏ כֹ‏ ל

מוֹשְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם:‏ )30( כָּל מַ‏ כֵה נֶפֶ‏ ש

לְּ‏ פִ‏ י עֵ‏ דִ‏ ים יִרְּ‏ צַ‏ ח אֶ‏ ת הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ | וְּ‏ עֵ‏ ד

אֶ‏ חָּ‏ ד ‏ֹלא יַעֲנֶה בְּ‏ נֶפֶ‏ ש לָּמּות:‏ )31(

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ חּו כֹפֶ‏ ר לְּ‏ נֶפֶ‏ ש רֹצֵ‏ חַ‏ אֲשֶ‏ ר

הּוא רָּ‏ שָּ‏ ע לָּמּות | כִ‏ י מוֹת יּומָּ‏ ת:‏

)32( וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ חּו כֹפֶ‏ ר לָּנּוס אֶ‏ ל עִ‏ יר

מִ‏ קְּ‏ לָּטוֹ‏ | לָּשּוב לָּשֶ‏ בֶ‏ ת בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ עַ‏ ד

מוֹת הַ‏ כֹהֵ‏ ן:‏ )33( וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ חֲנִיפּו אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה כִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם הּוא

יַחֲנִיף אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ לָָּארֶ‏ ץ ‏ֹלא יְּכֻׁפַר

לַדָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר שֻׁפְַך בָּ‏ ‏ּה כִ‏ י אִ‏ ם בְּ‏ דַ‏ ם

שֹפְּ‏ כוֹ:‏ )34( וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ טַ‏ מֵ‏ א אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם יֹשְּ‏ בִ‏ ים בָּ‏ ‏ּה אֲשֶ‏ ר

אֲנִי שֹכֵן בְּ‏ תוֹכָּּה | כִ‏ י אֲנִי יהוה

שֹכֵן בְּ‏ תוֹ‏ ‏ְך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

560

Torah Israelita




[499 Casamento entre as tribos]

1 Chegaram-se então os líderes das casas

paternas da família dos filhos de Gileade,

filho de Maquir, filho de Manashé, das

famílias dos filhos de Yosef, e falaram

diante de Moshe, e diante dos príncipes,

líderes das casas paternas dos bney-ysraEL,

2 e disseram: יהוה mandou a meu adon que

por sortes repartisse a terra em herança aos

bney-ysraEL; e meu adon recebeu ordem

do adon de dar a herança do nosso irmão

Zelofeade às filhas deste. 3 E, se elas se

casarem com os filhos das outras tribos de

Yisra-EL, então a sua herança será

diminuída da herança de nossos pais, e

acrescentada à herança da tribo a que

vierem a pertencer; assim será tirada da

sorte da nossa herança. 4 Vindo também o

ano do jubileu dos bney-ysraEL, a herança

delas será acrescentada à herança da tribo

a que pertencerem; assim a sua herança

será tirada da herança da tribo de nossos

pais. 5 Então Moshe falou aos bney-ysraEL,

segundo a palavra do adon, dizendo: A tribo

dos filhos de Yosef fala o que é tzadik. 6 Isto

é o que o adon ordenou acerca das filhas de

Zelofeade, dizendo: Casem com quem bem

parecer aos seus olhos, contanto que se

casem na família da tribo de seu abba. 7

)1( וַיִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּו רָּ‏ אשֵ‏ י הָּ‏ ‏ָאבוֹת

לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת בְּ‏ נֵי גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד בֶ‏ ן מָּ‏ כִ‏ יר בֶ‏ ן

מְּ‏ נַשֶ‏ ה מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף |

וַיְּדַ‏ בְּ‏ רּו לִ‏ פְּ‏ נֵי מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ נְּׂשִ‏ אִ‏ ים

רָּ‏ אשֵ‏ י ‏ָאבוֹת לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )2(

וַיֹאמְּ‏ רּו אֶ‏ ת אֲדֹנִי צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לָּתֵ‏ ת

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ בְּ‏ נַחֲלָּה בְּ‏ גוֹרָּ‏ ל לִ‏ בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וַאדֹנִי צֻּׁוָּה בַ‏ יהוָּה לָּתֵ‏ ת

אֶ‏ ת נַחֲלַת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד ‏ָאחִ‏ ינּו לִ‏ בְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו:‏

)3( וְּ‏ הָּ‏ יּו לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ בְּ‏ נֵי שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ נִגְּ‏ רְּ‏ עָּ‏ ה נַחֲלָּתָּ‏ ן

מִ‏ נַחֲלַת אֲבֹתֵ‏ ינּו וְּ‏ נוֹסַ‏ ף עַ‏ ל נַחֲלַת

הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה לָּהֶ‏ ם | ‏ּומִ‏ גֹ‏ רַ‏ ל

נַחֲלָּתֵ‏ נּו יִגָּרֵ‏ עַ‏ : )4( וְּ‏ אִ‏ ם יִהְּ‏ יֶה

הַ‏ יֹבֵ‏ ל לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ נוֹסְּ‏ פָּ‏ ה נַחֲלָּתָּ‏ ן

עַ‏ ל נַחֲלַת הַ‏ מַ‏ טֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה

לָּהֶ‏ ם | ‏ּומִ‏ נַחֲלַת מַ‏ טֵ‏ ה אֲבֹתֵ‏ ינּו יִגָּרַ‏ ע

נַחֲלָּתָּ‏ ן:‏ )5( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל עַ‏ ל פִ‏ י יהוה לֵאמֹ‏ ר | כֵן

מַ‏ טֵ‏ ה בְּ‏ נֵי יוֹסֵ‏ ף דֹבְּ‏ רִ‏ ים:‏ )6( זֶה

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה לִ‏ בְּ‏ נוֹת

צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד לֵאמֹ‏ ר לַטוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינֵיהֶ‏ ם

תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה לְּ‏ נָּשִ‏ ים | אַ‏ ‏ְך לְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

מַ‏ טֵ‏ ה אֲבִ‏ יהֶ‏ ם תִ‏ הְּ‏ יֶינָּה לְּ‏ נָּשִ‏ ים:‏ )7(

561

Torah Israelita


Assim a herança dos bney-ysraEL não

passará de tribo em tribo, os bney-ysraEL se

apegarão cada um a herança da tribo de

seus pais. 8 E toda filha que possuir herança

em qualquer tribo dos bney-ysraEL se

casará com alguém da família da tribo de

seu abba, para que os bney-ysraEL

possuam cada um a herança de seus pais. 9

Assim nenhuma herança passará de uma

tribo a outra, as tribos dos bney-ysraEL se

apegarão cada uma à sua herança. 10

Como יהוה ordenara a Moshe, assim

fizeram as filhas de Zelofeade; 11 Macla,

Tirza, Hogla, Milca e Noa, filhas de

Zelofeade, se casaram com os filhos de seus

tios paternos. 12 Casaram-se nas famílias

dos filhos de Manashé, filho de Yosef; assim

a sua herança permaneceu na tribo da

família de seu abba. 13 São esses os mitzvot

e os preceitos que יהוה ordenou aos bneyysraEL

por intermédio de Moshe nas

planícies de Moav, junto ao Yordan, na

altura de Yeriho.

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ סֹב נַחֲלָּה לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

מִ‏ מַ‏ טֶ‏ ה אֶ‏ ל מַ‏ טֶ‏ ה | כִ‏ י אִ‏ יש בְּ‏ נַחֲלַת

מַ‏ טֵ‏ ה אֲבֹתָּ‏ יו יִדְּ‏ בְּ‏ קּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)8( וְּ‏ כָּל בַ‏ ת יֹרֶ‏ שֶ‏ ת נַחֲלָּה מִ‏ מַ‏ טוֹת

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פַחַ‏ ת

מַ‏ טֵ‏ ה ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

יִירְּ‏ שּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אִ‏ יש נַחֲלַת

אֲבֹתָּ‏ יו:‏ )9( וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ סֹב נַחֲלָּה

מִ‏ מַ‏ טֶ‏ ה לְּ‏ מַ‏ טֶ‏ ה ‏ַאחֵ‏ ר | כִ‏ י אִ‏ יש

בְּ‏ נַחֲלָּתוֹ‏ יִדְּ‏ בְּ‏ קּו מַ‏ טוֹת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )10( כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה | כֵן עָּ‏ ‏ׂשּו בְּ‏ נוֹת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד:‏

)11( וַתִ‏ הְּ‏ יֶינָּה מַ‏ חְּ‏ לָּה תִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ה

וְּ‏ חָּ‏ גְּ‏ לָּה ‏ּומִ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ נֹ‏ עָּ‏ ה בְּ‏ נוֹת צְּ‏ לָּפְּ‏ חָּ‏ ד

| לִ‏ בְּ‏ נֵי דֹדֵ‏ יהֶ‏ ן לְּ‏ נָּשִ‏ ים:‏ )12(

מִ‏ מִ‏ שְּ‏ פְּ‏ חֹ‏ ת בְּ‏ נֵי מְּ‏ נַשֶ‏ ה בֶ‏ ן יוֹסֵ‏ ף הָּ‏ יּו

לְּ‏ נָּשִ‏ ים | וַתְּ‏ הִ‏ י נַחֲלָּתָּ‏ ן עַ‏ ל מַ‏ טֵ‏ ה

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ חַ‏ ת אֲבִ‏ יהֶ‏ ן:‏ )13( אֵ‏ לֶה

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹת וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה בְּ‏ יַד מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב עַ‏ ל יַרְּ‏ דֵ‏ ן יְּרֵ‏ חוֹ:‏

562

Torah Israelita

Devarim - Deuteronômio ‏-סֵ‏ פֶ‏ ר דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

563

Torah Israelita


5 Devarim – Deuteronômio

סֵ‏ פֶ‏ ר דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

Sefer Devarim

Palavras

Devarim - Deuteronômio Capítulo, 1

44ª Porção: Devarim - Palavras

Devarim: Palavras

Porção semanal: Dt 1: 1-3: 22



Salmo Devarim: 137

[500 Introdução]

1 Estas são as palavras que Moshe falou a

todo Yisra-EL além do Yordan, no deserto,

na ‘Arabah defronte de Sufe, entre Parã,

Tofel, Labã, Hazerote e Di-Zaabe. 2 São

onze dias de viagem desde Horev, pelo

caminho da montanha de Seir, até Cadesh-

Barnea. 3 No ano quadragésimo, no mês

undécimo, no primeiro dia do mês, Moshe

falou aos bney-ysraEL, conforme tudo o

que o Soberano lhes mandara por seu

Devarim capítulo 1

)1( אֵ‏ לֶה הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

אֶ‏ ל כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן |

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר בָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה מוֹל סּוף בֵ‏ ין

פָּ‏ ארָּ‏ ן ‏ּובֵ‏ ין תֹ‏ פֶ‏ ל וְּ‏ לָּבָּ‏ ן וַחֲצֵ‏ רֹת וְּ‏ דִ‏ י

זָּהָּ‏ ב:‏ )2( ‏ַאחַ‏ ד עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר יוֹם מֵ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב

דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ ר ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר | עַ‏ ד קָּ‏ דֵ‏ ש בַ‏ רְּ‏ נֵעַ‏ :

)3( וַיְּהִ‏ י בְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה בְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תֵ‏ י

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר חֹ‏ דֶ‏ ש בְּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד לַחֹ‏ דֶ‏ ש | דִ‏ בֶ‏ ר

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֹ‏ תוֹ‏ אֲלֵהֶ‏ ם:‏ )4( ‏ַאחֲרֵ‏ י

הַ‏ כֹתוֹ‏ אֵ‏ ת סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר

יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן | וְּ‏ אֵ‏ ת עוֹג מֶ‏ לְֶך

הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן אֲשֶ‏ ר יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תָּ‏ רֹת

בְּ‏ אֶ‏ דְּ‏ רֶ‏ עִ‏ י:‏ )5( בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

564

Torah Israelita


intermédio, 4 depois que derrotou a Siom,

melech do emori, que habitava em

Hesbom, e a Ogue, melech de Basham, que

habitava em Astarote, em Edrei. 5 Além do

Yordan, na terra de Moav, Moshe se pôs a

explicar esta toráh, e יהוה disse: 6 nosso

Criador nos falou em Horev, dizendo: Assaz

vos haveis demorado neste monte. 7

Voltai, ponde a caminho, e ide à região

montanhosa do emori, e a todos os lugares

vizinhos, na ‘Arabah, na região

montanhosa, no vale e no sul; à beira do

mar, à terra dos kenaanitas, e ao Líbano,

até o grande rio, o rio Eufrates. 8 Tenho

posto esta terra diante de vocês; entrai e

possuí a terra que יהוה prometeu com

juramento dar a seus pais, Avraham,

Yitzhák, e Yaacov, a eles e à sua

descendência depois deles. 9 Nesse

mesmo tempo eu vos disse: Eu sozinho não

posso יהוה levar-vos, 10 seu Elohey já vos

tem multiplicado, e hoje são tão

numerosos como as estrelas dos céus. 11 O

Elohey de seus pais vos faça mil vezes יהוה

mais numerosos do que são; e vos

abençoe, como prometeu para vocês. 12

Como posso eu sozinho suportar o seu

peso, as suas cargas e as suas contendas?

13 Selecionem homens sábios, entendidos

e experimentados, segundo as suas tribos,

e eu os porei como líderes sobre vocês. 14

Então me respondestes: bom fazermos o

que disseste. 15 Selecionei, os líderes de

suas tribos, homens sábios e

מוָֹאב | הוֹאִ‏ יל מֹ‏ שֶ‏ ה בֵ‏ אֵ‏ ר אֶ‏ ת

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לֵאמֹ‏ ר:‏ )6( יהוה

אֱֹלהֵ‏ ינּו דִ‏ בֶ‏ ר אֵ‏ לֵינּו בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב לֵאמֹ‏ ר |

רַ‏ ב לָּכֶם שֶ‏ בֶ‏ ת בָּ‏ הָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏ )7( פְּ‏ נּו

‏ּוסְּ‏ עּו לָּכֶם ‏ּובֹאּו הַ‏ ר הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ל

כָּל שְּ‏ כֵנָּיו בָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה בָּ‏ הָּ‏ ר ‏ּובַ‏ שְּ‏ פֵ‏ לָּה

‏ּובַ‏ נֶגֶב ‏ּובְּ‏ חוֹף הַ‏ יָּם | אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ בָּ‏ נוֹן עַ‏ ד הַ‏ נָּהָּ‏ ר הַ‏ גָּדֹל נְּהַ‏ ר

פְּ‏ רָּ‏ ת:‏ )8( רְּ‏ אֵ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | בֹאּו ‏ּורְּ‏ שּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב לָּתֵ‏ ת לָּהֶ‏ ם ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עָּ‏ ם

‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )9( וָּאֹ‏ מַ‏ ר אֲלֵכֶם בָּ‏ עֵ‏ ת

הַ‏ הִ‏ וא לֵאמֹ‏ ר | ‏ֹלא אּוכַל לְּ‏ בַ‏ דִ‏ י

‏ׂשְּ‏ אֵ‏ ת אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )10( יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

הִ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ הִ‏ נְּכֶם הַ‏ יוֹם

כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לָּרֹב:‏ )11( יהוה

אֱֹלהֵ‏ י אֲבוֹתֵ‏ כֶם יֹסֵ‏ ף עֲלֵיכֶם כָּכֶם

אֶ‏ לֶף פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים | וִ‏ יבָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ תְּ‏ כֶם כַאֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר לָּכֶם:‏ )12( אֵ‏ יכָּה אֶ‏ שָּ‏ א לְּ‏ בַ‏ דִ‏ י

| טָּ‏ רְּ‏ חֲכֶם ‏ּומַ‏ שַ‏ אֲכֶם וְּ‏ רִ‏ יבְּ‏ כֶם:‏ )13(

הָּ‏ בּו לָּכֶם אֲנָּשִ‏ ים חֲכָּמִ‏ ים ‏ּונְּבֹנִים

וִ‏ ידֻׁ‏ עִ‏ ים לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם | וַאֲׂשִ‏ ימֵ‏ ם

בְּ‏ רָּ‏ אשֵ‏ יכֶם:‏ )14( וַתַ‏ עֲנּו אֹ‏ תִ‏ י |

וַתֹ‏ אמְּ‏ רּו טוֹב הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏

לַעֲׂשוֹת:‏ )15( וָּאֶ‏ קַ‏ ח אֶ‏ ת רָּ‏ אשֵ‏ י

שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם אֲנָּשִ‏ ים חֲכָּמִ‏ ים וִ‏ ידֻׁ‏ עִ‏ ים

565

Torah Israelita


experimentados, e os constituí por líderes

sobre vocês, chefes de mil, chefes de cem,

chefes de cinquenta e chefes de dez, por

oficiais, segundo as suas tribos. 16 E no

mesmo tempo ordenei a seus shoftim,

dizendo: Ouvi as causas entre seus irmãos,

e deliberai com justiça entre o homem e

seu irmão, ou o estrangeiro que está com

ele. 17 Não fareis acepção de pessoas em

juízo; de um mesmo modo ouvireis o

pequeno e o grande; não temereis a face

de ninguém, porque a deliberação é de

ELOHIM; e a causa que vos for difícil

demais, a trareis a mim, e eu a ouvirei. 18

Assim naquele tempo vos ordenei todas as

coisas que devíeis fazer. 19 Então partimos

de Horev, e caminhamos por todo aquele

grande e terrível deserto que vistes, pelo

caminho das montanhas do emori, como

nosso Elohey nos ordenara; e

chegamos a Cadesh-Barnea. 20 Então eu

vos disse: Chegados são às montanhas do

emori, que יהוה nosso Criador nos dá. 21

Veja aqui יהוה teu Poderoso tem posto esta

terra diante de ti; sobe, apodera-te dela,

como te falou יהוה ELOHIM de teus pais;

não tenha medo, e não te assustes. 22

Então todos vocês vos chegaram a mim, e

dissestes: Mandemos homens adiante de

nós, para que nos espiem a terra e, de volta,

nos ensinem o caminho pelo qual devemos

subir, e as cidades a que devemos ir. 23 Isto

me pareceu bem; de modo que no meio de

vocês tomei doze homens, de cada tribo

וָּאֶ‏ תֵ‏ ן אֹ‏ תָּ‏ ם רָּ‏ אשִ‏ ים עֲלֵיכֶם | ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י

אֲלָּפִ‏ ים וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י מֵ‏ אוֹת וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י חֲמִ‏ שִ‏ ים

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י עֲׂשָּ‏ רֹת וְּ‏ שֹטְּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם:‏

)16( וָּאֲצַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ ת שֹפְּ‏ טֵ‏ יכֶם בָּ‏ עֵ‏ ת

הַ‏ הִ‏ וא לֵאמֹ‏ ר | שָּ‏ מֹ‏ עַ‏ בֵ‏ ין אֲחֵ‏ יכֶם

‏ּושְּ‏ פַ‏ טְּ‏ תֶ‏ ם צֶ‏ דֶ‏ ק בֵ‏ ין אִ‏ יש ‏ּובֵ‏ ין ‏ָאחִ‏ יו

‏ּובֵ‏ ין גֵרוֹ:‏ )17( ‏ֹלא תַ‏ כִ‏ ירּו פָּ‏ נִים

בַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט כַקָּ‏ טֹן כַגָּדֹל תִ‏ שְּ‏ מָּ‏ עּון ‏ֹלא

תָּ‏ גּורּו מִ‏ פְּ‏ נֵי אִ‏ יש כִ‏ י הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט

לֵאֹלהִ‏ ים הּוא | וְּ‏ הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יִקְּ‏ שֶ‏ ה

מִ‏ כֶם תַ‏ קְּ‏ רִ‏ בּון אֵ‏ לַי ‏ּושְּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ יו:‏ )18(

וָּאֲצַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא | אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשּון:‏ )19( וַנִסַ‏ ע

מֵ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב וַנֵלְֶך אֵ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ גָּדוֹל

וְּ‏ הַ‏ נוֹרָּ‏ א הַ‏ הּוא אֲשֶ‏ ר רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

הַ‏ ר הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֱֹלהֵ‏ ינּו אֹ‏ תָּ‏ נּו | וַנָּבֹא עַ‏ ד קָּ‏ דֵ‏ ש

בַ‏ רְּ‏ נֵעַ‏ : )20( וָּאֹ‏ מַ‏ ר אֲלֵכֶם | בָּ‏ אתֶ‏ ם

עַ‏ ד הַ‏ ר הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו

נֹ‏ תֵ‏ ן לָּנּו:‏ )21( רְּ‏ אֵ‏ ה נָּתַ‏ ן יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | עֲלֵה רֵ‏ ש

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֶ‏ יָך לְָּך

‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ א וְּ‏ ‏ַאל תֵ‏ חָּ‏ ת:‏ )22(

וַתִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּון אֵ‏ לַי כֻׁלְּ‏ כֶם וַתֹ‏ אמְּ‏ רּו

נִשְּ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה אֲנָּשִ‏ ים לְּ‏ פָּ‏ נֵינּו וְּ‏ יַחְּ‏ פְּ‏ רּו לָּנּו

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ יָּשִ‏ בּו אֹ‏ תָּ‏ נּו דָּ‏ בָּ‏ ר אֶ‏ ת

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר נַעֲלֶה בָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֵ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

יהוה

566

Torah Israelita


um homem; 24 foram-se eles e, subindo as

montanhas, chegaram até o vale de Escol e

espiaram a terra. 25 Tomaram do fruto da

terra nas mãos, e no-lo trouxeram; e nos

informaram, dizendo: Boa é a terra que nos

dá יהוה nosso Criador. 26 Contudo, vocês

não quiseram subir, mas fostes rebeldes ao

mandado de יהוה nosso Criador; 27 e

murmurastes nas suas tendas, e dissestes:

Porquanto יהוה nos odeia, tirou-nos da

terra do Mitzraim para nos entregar nas

mãos do emori, a fim de nos destruir. 28

Para onde estamos nós subindo? Nossos

irmãos fizeram com que se derretesse o

nosso lev, dizendo: Maior e mais alto é o

povo do que nós; as cidades são grandes e

fortificadas até os céus; e vimos ali os filhos

dos anaquins. 29 Então eu vos disse: Não

vos atemorizeis, e não tenhais medo deles.

seu Poderoso, que vai adiante de יהוה 30

vocês, ele pelejará por vocês, conforme

tudo o que tem feito por vocês diante dos

seus olhos, no Mitzraim, 31 como também

no deserto, onde vistes como יהוה seu

Poderoso vos levou, como um homem leva

seu filho, por todo o caminho que andastes,

até chegardes a este lugar. 32 Mas nem

ainda assim confiastes no יהוה seu

Poderoso, 33 que ia adiante de vocês no

caminho, de noite no fogo e de dia na

nuvem, para vos achar o lugar onde devíeis

acampar, e para vos mostrar o caminho por

onde havíeis de andar. 34 Ouvindo, יהוה a

voz das suas palavras, indignou-se e jurou,

אֲשֶ‏ ר נָּבֹא אֲלֵיהֶ‏ ן:‏ )23( וַיִ‏ יטַ‏ ב

בְּ‏ עֵ‏ ינַי הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר | וָּאֶ‏ קַ‏ ח מִ‏ כֶם שְּ‏ נֵים

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲנָּשִ‏ ים אִ‏ יש אֶ‏ חָּ‏ ד לַשָּ‏ בֶ‏ ט:‏

)24( וַיִ‏ פְּ‏ נּו וַיַעֲלּו הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה וַיָּבֹאּו עַ‏ ד

נַחַ‏ ל אֶ‏ שְּ‏ כֹל | וַיְּרַ‏ גְּ‏ לּו אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )25(

וַיִ‏ קְּ‏ חּו בְּ‏ יָּדָּ‏ ם מִ‏ פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וַיוֹרִ‏ דּו

אֵ‏ לֵינּו | וַיָּשִ‏ בּו אֹ‏ תָּ‏ נּו דָּ‏ בָּ‏ ר וַיֹאמְּ‏ רּו

טוֹבָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו

נֹ‏ תֵ‏ ן לָּנּו:‏ )26( וְּ‏ ‏ֹלא אֲבִ‏ יתֶ‏ ם לַעֲֹלת |

וַתַ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת פִ‏ י יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏

)27( וַתֵ‏ רָּ‏ גְּ‏ נּו בְּ‏ ‏ָאהֳלֵיכֶם וַתֹ‏ אמְּ‏ רּו

בְּ‏ ‏ׂשִ‏ נְַּאת יהוה אֹ‏ תָּ‏ נּו הוֹצִ‏ יָאנּו

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לָּתֵ‏ ת אֹ‏ תָּ‏ נּו בְּ‏ יַד

הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ידֵ‏ נּו:‏ )28( ‏ָאנָּה

אֲנַחְּ‏ נּו עֹ‏ לִ‏ ים ‏ַאחֵ‏ ינּו הֵ‏ מַ‏ סּו אֶ‏ ת

לְּ‏ בָּ‏ בֵ‏ נּו לֵאמֹ‏ ר עַ‏ ם גָּדוֹל וָּרָּ‏ ם מִ‏ מֶ‏ נּו

עָּ‏ רִ‏ ים גְּ‏ דֹֹלת ‏ּובְּ‏ צּורֹת בַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ גַם

בְּ‏ נֵי עֲנָּקִ‏ ים רָּ‏ אִ‏ ינּו שָּ‏ ם:‏ )29( וָּאֹ‏ מַ‏ ר

אֲלֵכֶם | ‏ֹלא תַ‏ עַ‏ רְּ‏ צּון וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ ירְּ‏ אּון

מֵ‏ הֶ‏ ם:‏ )30( יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם הַ‏ הֹלְֵך

לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם הּוא יִלָּחֵ‏ ם לָּכֶם | כְּ‏ כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אִ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם:‏ )31( ‏ּובַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ אֲשֶ‏ ר נְּׂשָּ‏ אֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

כַאֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ א אִ‏ יש אֶ‏ ת בְּ‏ נוֹ‏ | בְּ‏ כָּל

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר הֲלַכְּ‏ תֶ‏ ם עַ‏ ד בֹאֲכֶם עַ‏ ד

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה:‏ )32( ‏ּובַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה |

567

Torah Israelita


dizendo: 35 Nenhum dos homens desta

geração perversa verá a boa terra que

prometi com juramento dar a seus pais, 36

salvo Kelev, filho de Yefoné; ele a verá, e a

terra que pisou darei a ele e a seus filhos,

uma vez que perseverou em seguir a YHVH

37 Também contra mim יהוה se indignou

por sua causa, dizendo: Igualmente tu lá

não entrarás. 38 Yehôshua, filho de Num,

que te serve, ele ali entrará; anima-o,

porque ele fará que Yisra-EL a receba por

herança. 39 E seus pequeninos, dos quais

dissestes que seriam por presa, e seus filhos

que hoje não conhecem nem o bem nem o

mal, esses lá entrarão, a eles a darei e eles a

possuirão. 40 Quanto a vocês, porém, viraivos,

e parti para o deserto, pelo caminho do

mar de junco. 41 Então respondestes, e me

dissestes: Pecamos contra יהוה ; nós

subiremos e pelejaremos, conforme tudo o

que nos ordenou יהוה nosso Criador.

Vocês, vos armastes, cada um, dos seus

instrumentos de guerra, e temerariamente

propusestes subir a montanha. 42 E disseme

יהוה : Dize-lhes: Não subais nem

pelejeis, não estou no meio de vocês; para

que não sejais feridos diante de seus

inimigos. 43 Assim vos falei, mas não

ouvistes; antes fostes rebeldes à ordem de

e, agindo presunçosamente, subistes à יהוה

montanha. 44 E os amorreus, que

habitavam naquela montanha, vos saíram

ao encontro e, perseguindo-vos como

fazem as abelhas, vos destroçaram desde

אֵ‏ ינְּכֶם מַ‏ אֲמִ‏ ינִם בַ‏ יהוָּה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏

)33( הַ‏ הֹלְֵך לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך לָּתּור

לָּכֶם מָּ‏ קוֹם לַחֲנֹ‏ תְּ‏ כֶם | בָּ‏ אֵ‏ ש לַיְּלָּה

לַרְּ‏ אֹ‏ תְּ‏ כֶם בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר תֵ‏ לְּ‏ כּו בָּ‏ ‏ּה

‏ּובֶ‏ עָּ‏ נָּן יוֹמָּ‏ ם:‏ )34( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה

אֶ‏ ת קוֹל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם | וַיִ‏ קְּ‏ צֹף וַיִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע

לֵאמֹ‏ ר:‏ )35( אִ‏ ם יִרְּ‏ אֶ‏ ה אִ‏ יש

בָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ דוֹר הָּ‏ רָּ‏ ע הַ‏ זֶה |

אֵ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ טוֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

לָּתֵ‏ ת לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם:‏ )36( זּולָּתִ‏ י כָּלֵב

בֶ‏ ן יְּפֻׁנֶה הּוא יִרְּ‏ אֶ‏ נָּה וְּ‏ לוֹ‏ אֶ‏ תֵ‏ ן אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר דָּ‏ רַ‏ ‏ְך בָּ‏ ‏ּה ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נָּיו | יַעַ‏ ן

אֲשֶ‏ ר מִ‏ לֵא ‏ַאחֲרֵ‏ י יהוה:‏ )37( גַם

בִ‏ י הִ‏ תְּ‏ אַ‏ נַף יהוה בִ‏ גְּ‏ לַלְּ‏ כֶם לֵאמֹ‏ ר |

גַם אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא תָּ‏ בֹא שָּ‏ ם:‏ )38(

יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון הָּ‏ עֹ‏ מֵ‏ ד לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הּוא

יָּבֹא שָּ‏ מָּ‏ ה | אֹ‏ תוֹ‏ חַ‏ זֵק כִ‏ י הּוא

יַנְּחִ‏ לֶנָּה אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )39( וְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם

אֲשֶ‏ ר אֲמַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם לָּבַ‏ ז יִהְּ‏ יֶה ‏ּובְּ‏ נֵיכֶם

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו הַ‏ יוֹם טוֹב וָּרָּ‏ ע הֵ‏ מָּ‏ ה

יָּבֹאּו שָּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ לָּהֶ‏ ם אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה וְּ‏ הֵ‏ ם

יִירָּ‏ שּוהָּ‏ : )40( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם פְּ‏ נּו לָּכֶם |

‏ּוסְּ‏ עּו הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יַם סּוף:‏ )41(

וַתַ‏ עֲנּו וַתֹ‏ אמְּ‏ רּו אֵ‏ לַי חָּ‏ טָּ‏ אנּו לַיהוָּה

אֲנַחְּ‏ נּו נַעֲלֶה וְּ‏ נִלְּ‏ חַ‏ מְּ‏ נּו כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּנּו יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו | וַתַ‏ חְּ‏ גְּ‏ רּו ‏ִאיש

אֶ‏ ת כְּ‏ לֵי מִ‏ לְּ‏ חַ‏ מְּ‏ תוֹ‏ וַתָּ‏ הִ‏ ינּו לַעֲֹלת

568

Torah Israelita


Seir até Horma. 45 Voltastes, e chorastes

perante יהוה ; mas יהוה não ouviu a sua

voz, nem para vocês inclinou os ouvidos. 46

Assim foi grande a sua demora em Cades,

ali vos demorastes muitos dias.


1 Depois viramo-nos, e caminhamos para o

deserto, pelo caminho do mar de junco,

como יהוה me tinha dito, e por muitos dias

rodeamos o monte Seir.

[501 Encontrando Esav]

2 Então יהוה me disse: 3 Basta de

rodeardes este monte; virai-vos para o

norte. 4 Dá ordem ao povo, dizendo: Haveis

de passar pelo território de seus irmãos, os

filhos de Esav, que habitam em Seir; e eles

terão medo de vocês. Por conseguinte,

guardai-vos bem; 5 não contendais com

eles, porque não vos darei da sua terra nem

sequer o que pisar a planta de um pé; uma

vez que a Esav dei o monte Seir por

herança. 6 Comprareis deles por dinheiro

mantimento para comerdes, como

também comprareis deles água para

beberdes. 7 Pois יהוה teu Poderoso te há

abençoado em toda obra das tuas mãos;

ele tem conhecido o teu caminho por este

הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )42( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי

אֱמֹ‏ ר לָּהֶ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ עֲלּו וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ לָּחֲמּו

כִ‏ י אֵ‏ ינֶנִי בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ כֶם | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ נָּגְּ‏ פּו

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם:‏ )43( וָּאֲדַ‏ בֵ‏ ר

אֲלֵיכֶם וְּ‏ ‏ֹלא שְּ‏ מַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם | וַתַ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת

פיִ‏ יהוה וַתָּ‏ זִ‏ דּו וַתַ‏ עֲלּו הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה:‏

)44( וַיֵצֵ‏ א הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י הַ‏ יֹשֵ‏ ב בָּ‏ הָּ‏ ר

הַ‏ הּוא לִ‏ קְּ‏ רַ‏ אתְּ‏ כֶם וַיִ‏ רְּ‏ דְּ‏ פּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם

כַאֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ינָּה הַ‏ דְּ‏ בֹרִ‏ ים | וַיַכְּ‏ תּו

אֶ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר עַ‏ ד חָּ‏ רְּ‏ מָּ‏ ה:‏ )45(

וַתָּ‏ שֻׁבּו וַתִ‏ בְּ‏ כּו לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ ‏ֹלא

שָּ‏ מַ‏ ע יהוה בְּ‏ קֹ‏ לְּ‏ כֶם וְּ‏ ‏ֹלא הֶ‏ אֱזִ‏ ין

אֲלֵיכֶם:‏ )46( וַתֵ‏ שְּ‏ בּו בְּ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש יָּמִ‏ ים

רַ‏ בִ‏ ים | כַיָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יְּשַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם:‏

Devarim capítulo 2

)1( וַנֵפֶ‏ ן וַנִסַ‏ ע הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ ה דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך יַם

סּוף כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לָּי | וַנָּסָּ‏ ב

( אֶ‏ ת הַ‏ ר ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים:‏

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי לֵאמֹ‏ ר:‏ )3( רַ‏ ב

לָּכֶם סֹ‏ ב אֶ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר הַ‏ זֶה | פְּ‏ נּו לָּכֶם

צָּ‏ פֹ‏ נָּה:‏ )4( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם צַ‏ ו לֵאמֹ‏ ר

אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים בִ‏ גְּ‏ בּול אֲחֵ‏ יכֶם בְּ‏ נֵי

עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר | וְּ‏ יִירְּ‏ אּו

)2

569

Torah Israelita


יהוה grande deserto; estes quarenta anos

teu Poderoso tem estado contigo; nada te

há faltado. 8 Assim, passamos por nossos

irmãos, os filhos de Esav, que habitam em

Seir, desde o caminho da ‘Arabah de Elate

e de Eziom-Geber:

[502 Encontrando Moav]

Depois nós viramos e passamos pelo

יהוה caminho do deserto de Moav. 9 Então

me disse: Não molestes aos de Moav, e não

contendas com eles em guerra, porque

nada te darei da sua terra por herança; uma

vez que dei Ar por herança aos filhos de Lót.

10 (Antes haviam habitado nela os emins,

povo grande e numeroso, e alto como os

anaquins; 11 eles também são

considerados refains como os anaquins;

mas os moabitas lhes chamam emins. 12

Em outro tempo os horeus também

habitaram em Seir; porém os filhos de Esav

os desapossaram, e os destruíram de

diante de si, e habitaram no lugar deles,

assim como Yisra-EL fez à terra da sua

herança, que יהוה lhe deu. )13 Levantai-vos

agora, e passai o ribeiro de Zerede.

Passamos, o ribeiro de Zerede. 14 E os dias

que caminhamos, desde Cadesh-Barnea

até passarmos o ribeiro de Zerede, foram

trinta e oito anos, até que toda aquela

geração dos homens de guerra se

consumiu do meio do acampamento,

como יהוה lhes jurara. 15 Também foi

contra eles a mão de יהוה para os destruir

מִ‏ כֶם וְּ‏ נִשְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )5( ‏ַאל

תִ‏ תְּ‏ גָּרּו בָּ‏ ם כִ‏ י ‏ֹלא אֶ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם

מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם עַ‏ ד מִ‏ דְּ‏ רַ‏ ‏ְך כַף רָּ‏ גֶל | כִ‏ י

יְּרֻׁ‏ שָּ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ ר ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר:‏

)6( אֹ‏ כֶל תִ‏ שְּ‏ בְּ‏ רּו מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם בַ‏ כֶסֶ‏ ף

וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם | וְּ‏ גַם מַ‏ יִם תִ‏ כְּ‏ רּו מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם

בַ‏ כֶסֶ‏ ף ‏ּושְּ‏ תִ‏ יתֶ‏ ם:‏ )7( כִ‏ י יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כֹל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יָּדֶ‏ ‏ָך יָּדַ‏ ע

לֶכְּ‏ תְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ גָּדֹל הַ‏ זֶה | זֶה

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך עִ‏ מָּ‏ ‏ְך

‏ֹלא חָּ‏ סַ‏ רְּ‏ תָּ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )8( וַנַעֲבֹר מֵ‏ אֵ‏ ת

‏ַאחֵ‏ ינּו בְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר

מִ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ ילַת ‏ּומֵ‏ עֶ‏ צְּ‏ יֹן

וַנֵפֶ‏ ן וַנַעֲבֹר דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר גָּבֶ‏ ר |

מוָֹאב:‏ )9( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי ‏ַאל

תָּ‏ צַ‏ ר אֶ‏ ת מוָֹאב וְּ‏ ‏ַאל תִ‏ תְּ‏ גָּר בָּ‏ ם

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | כִ‏ י ‏ֹלא אֶ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ‏

יְּרֻׁ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י לִ‏ בְּ‏ נֵי לוֹט נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת עָּ‏ ר

יְּרֻׁ‏ שָּ‏ ה:‏ )10( הָּ‏ אֵ‏ מִ‏ ים לְּ‏ פָּ‏ נִים יָּשְּ‏ בּו

בָּ‏ ‏ּה | עַ‏ ם גָּדוֹל וְּ‏ רַ‏ ב וָּרָּ‏ ם כָּעֲנָּקִ‏ ים:‏

)11( רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים יֵחָּ‏ שְּ‏ בּו ‏ַאף הֵ‏ ם

כָּעֲנָּקִ‏ ים | וְּ‏ הַ‏ מֹ‏ ‏ָאבִ‏ ים יִקְּ‏ רְּ‏ אּו לָּהֶ‏ ם

אֵ‏ מִ‏ ים:‏ )12( ‏ּובְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר יָּשְּ‏ בּו

הַ‏ חֹ‏ רִ‏ ים לְּ‏ פָּ‏ נִים ‏ּובְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו יִירָּ‏ שּום

וַיַשְּ‏ מִ‏ ידּום מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַיֵשְּ‏ בּו תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ם

| כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

יְּרֻׁ‏ שָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה לָּהֶ‏ ם:‏ )13(

570

Torah Israelita


do meio do acampamento, até os haver

consumido. 16 Ora, aconteceu que, sendo

já consumidos pela morte todos os homens

de guerra no meio do povo,

[503 Encontrando Amon]

Ar, me disse: 18 Hoje passarás por יהוה 17

o limite de Moav; 19 e quando chegares

defronte dos amonitas, não os molestes, e

com eles não contendas, porque nada te

darei da terra dos amonitas por herança;

uma vez que aos filhos de Lót a dei por

herança. 20 (Também essa é considerada

terra de refains; em outro tempo

habitavam nela refains, mas os amonitas

lhes chamam zanzumins, 21 povo grande e

numeroso, e alto como os anaquins; mas

os destruiu de diante dos amonitas; e יהוה

estes, tendo-os desapossado, habitaram no

lugar deles; 22 assim como fez pelos filhos

de Esav, que habitam em Seir, quando de

diante deles destruiu os horeus; e os filhos

de Esav, havendo-os desapossado,

habitaram no lugar deles até hoje. 23

Também os caftorins, que saíram de Caftor,

destruíram os aveus, que habitavam em

aldeias até Gaza, e habitaram no lugar

deles. )24 Levantai-vos, parti e passai o

ribeiro de Arnom; entreguei nas tuas mãos

a Siom, o amorreu, melech de Hesbom, e à

sua terra; começa a te apoderares dela,

contendendo com eles em guerra. 25

Neste dia começarei a meter terror e medo

de ti aos povos que estão debaixo de todo

עַ‏ תָּ‏ ה קֻׁ‏ מּו וְּ‏ עִ‏ בְּ‏ רּו לָּכֶם אֶ‏ ת נַחַ‏ ל זָּרֶ‏ ד

| וַנַעֲבֹר אֶ‏ ת נַחַ‏ ל זָּרֶ‏ ד:‏ )14(

וְּ‏ הַ‏ יָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר הָּ‏ לַכְּ‏ נּו מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש בַ‏ רְּ‏ נֵעַ‏

עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו אֶ‏ ת נַחַ‏ ל זֶרֶ‏ ד

שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים ‏ּושְּ‏ מֹ‏ נֶה שָּ‏ נָּה | עַ‏ ד תֹ‏ ם כָּל

הַ‏ דוֹר ‏ַאנְּשֵ‏ י הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה כַאֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לָּהֶ‏ ם:‏

)15( וְּ‏ גַם יַד יהוה הָּ‏ יְּתָּ‏ ה בָּ‏ ם לְּ‏ הֻׁמָּ‏ ם

מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הַ‏ מַ‏ חֲנֶה | עַ‏ ד תֻׁמָּ‏ ם:‏ )16(

וַיְּהִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר תַ‏ מּו כָּל ‏ַאנְּשֵ‏ י

הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה לָּמּות מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

)17( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי

לֵאמֹ‏ ר:‏ )18( אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ בֵ‏ ר הַ‏ יוֹם אֶ‏ ת

גְּ‏ בּול מוָֹאב אֶ‏ ת עָּ‏ ר:‏ )19( וְּ‏ קָּ‏ רַ‏ בְּ‏ תָּ‏

מּול בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן ‏ַאל תְּ‏ צֻׁרֵ‏ ם וְּ‏ ‏ַאל

תִ‏ תְּ‏ גָּר בָּ‏ ם | כִ‏ י ‏ֹלא אֶ‏ תֵ‏ ן מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ בְּ‏ נֵי

עַ‏ מוֹן לְּ‏ ‏ָך יְּרֻׁ‏ שָּ‏ ה כִ‏ י לִ‏ בְּ‏ נֵי לוֹט

נְּתַ‏ תִ‏ יהָּ‏ יְּרֻׁ‏ שָּ‏ ה:‏ )20( אֶ‏ רֶ‏ ץ רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים

תֵ‏ חָּ‏ שֵ‏ ב ‏ַאף הִ‏ וא | רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים יָּשְּ‏ בּו בָּ‏ ‏ּה

לְּ‏ פָּ‏ נִים וְּ‏ הָּ‏ עַ‏ מֹנִים יִקְּ‏ רְּ‏ אּו לָּהֶ‏ ם

זַמְּ‏ זֻׁמִ‏ ים:‏ )21( עַ‏ ם גָּדוֹל וְּ‏ רַ‏ ב וָּרָּ‏ ם

כָּעֲנָּקִ‏ ים | וַיַשְּ‏ מִ‏ ידֵ‏ ם יהוה מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

וַיִ‏ ירָּ‏ שֻׁם וַיֵשְּ‏ בּו תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ם:‏ )22(

כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לִ‏ בְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים

בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר | אֲשֶ‏ ר הִ‏ שְּ‏ מִ‏ יד אֶ‏ ת הַ‏ חֹ‏ רִ‏ י

מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וַיִ‏ ירָּ‏ שֻׁם וַיֵשְּ‏ בּו תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ד

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה:‏ )23( וְּ‏ הָּ‏ עַ‏ ‏ּוִ‏ ים הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים

571

Torah Israelita


os céus; os quais, ao ouvirem a tua fama,

tremerão e se angustiarão por causa de ti.

26 Então, do deserto de Quedemote,

mandei mensageiros a Siom, melech de

Hesbom, com palavras de shalom, dizendo:

27 Deixa-me passar pela tua terra; somente

pela estrada irei, não me desviando nem

para a direita nem para a esquerda. 28 Por

dinheiro me venderás mantimento, para

que eu coma; e por dinheiro me darás a

água, para que eu beba. Tão-somente

deixa-me passar a pé, 29 assim como me

fizeram os filhos de Esav, que habitam em

Seir, e os moabitas que habitam em Ar; até

יהוה que eu passe o Yordan para a terra que

nosso Criador nos dá. 30 Mas Siom, melech

de Hesbom, não nos quis deixar passar por

sua terra, uma vez que יהוה teu Poderoso

lhe endurecera o ruach, e lhe fizera

obstinado o lev, para te entregar nas mãos,

como hoje se vê.

[504 Últimos episódios no deserto]

31 Disse-me, יהוה : Veja aqui, comecei a

entregar-te Siom e a sua terra; começa, a te

apoderares dela, para possuíres a sua terra

por herança. 32 Então Siom nos saiu ao

encontro, ele e todo o seu povo, à guerra,

em Yaza; 33 e יהוה nosso Criador no-lo

entregou, e o ferimos a ele, e a seus filhos,

e a todo o seu povo. 34 Também naquele

tempo lhe apoderamos todas as cidades, e

fizemos perecer a todos, homens,

mulheres e pequeninos, não deixando

בַ‏ חֲצֵ‏ רִ‏ ים עַ‏ ד עַ‏ זָּה | כַפְּ‏ תֹ‏ רִ‏ ים

הַ‏ יֹצְּ‏ אִ‏ ים מִ‏ כַפְּ‏ תוֹר הִ‏ שְּ‏ מִ‏ ידֻׁ‏ ם וַיֵשְּ‏ בּו

תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ם:‏ )24( קּומּו סְּ‏ עּו וְּ‏ עִ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ת

נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן רְּ‏ אֵ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך חֶ‏ שְּ‏ בוֹן הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צוֹ‏ הָּ‏ חֵ‏ ל רָּ‏ ש | וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ גָּר בוֹ‏

מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )25( הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה ‏ָאחֵ‏ ל תֵ‏ ת

פַ‏ חְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאתְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים

תַ‏ חַ‏ ת כָּל הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ מְּ‏ עּון

שִ‏ מְּ‏ עֲָך וְּ‏ רָּ‏ גְּ‏ זּו וְּ‏ חָּ‏ לּו מִ‏ פָּנֶיָך:‏ )26(

וָּאֶ‏ שְּ‏ לַח מַ‏ לְּ‏ ‏ָאכִ‏ ים מִ‏ מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר קְּ‏ דֵ‏ מוֹת

אֶ‏ ל סִ‏ יחוֹן מֶ‏ לְֶך חֶ‏ שְּ‏ בוֹן | דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

שָּ‏ לוֹם לֵאמֹ‏ ר:‏ )27( אֶ‏ עְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֵ‏ לְֵך | ‏ֹלא

‏ָאסּור יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אול:‏ )28( אֹ‏ כֶל

בַ‏ כֶסֶ‏ ף תַ‏ שְּ‏ בִ‏ רֵ‏ נִי וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תִ‏ י ‏ּומַ‏ יִם

בַ‏ כֶסֶ‏ ף תִ‏ תֶ‏ ן לִ‏ י וְּ‏ שָּ‏ תִ‏ יתִ‏ י | רַ‏ ק

אֶ‏ עְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לָּי:‏ )29( כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשּו

לִ‏ י בְּ‏ נֵי עֵ‏ ‏ׂשָּ‏ ו הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים בְּ‏ ‏ׂשֵ‏ עִ‏ יר

וְּ‏ הַ‏ מוָֹאבִ‏ ים הַ‏ יֹשְּ‏ בִ‏ ים בְּ‏ עָּ‏ ר | עַ‏ ד

אֲשֶ‏ ר אֶ‏ עֱבֹר אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו נֹ‏ תֵ‏ ן לָּנּו:‏ )30(

וְּ‏ ‏ֹלא ‏ָאבָּ‏ ה סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך חֶ‏ שְּ‏ בוֹן

הַ‏ עֲבִ‏ רֵ‏ נּו בוֹ‏ | כִ‏ י הִ‏ קְּ‏ שָּ‏ ה יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת רּוחוֹ‏ וְּ‏ אִ‏ מֵ‏ ץ אֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ תוֹ‏ בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך כַיוֹם הַ‏ זֶה:‏

)31( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי

572

Torah Israelita


sobrevivente algum; 35 somente

apoderamos por presa o gado para nós,

juntamente com o despojo das cidades que

havíamos tomado. 36 Desde Aroer, que

está à borda do vale do Arnom, e desde a

cidade que está no vale, até Gileade,

nenhuma cidade houve tão alta que de nós

escapasse; tudo יהוה nosso Criador no-lo

entregou. 37 Somente à terra dos amonitas

não chegastes, nem a parte alguma da

borda do ribeiro de Yabok, nem a cidade

alguma da região montanhosa, nem a coisa

alguma que יהוה nosso Criador proibira.


1 Depois nós viramos e subimos pelo

caminho de Basham; e Ogue, melech de

Basham, nos saiu ao encontro, ele e todo o

יהוה seu povo, à guerra, em Edrei. 2 Então

me disse: Não o temas, porque te entreguei

nas mãos, a ele e a todo o seu povo, e a sua

terra; e farás a ele como fizeste a Siom,


Hesbom. 3 Assim יהוה nosso Criador nos

entregou nas mãos também a Ogue,

melech de Basham, e a todo o seu povo; de

maneira que o ferimos, até que não lhe

ficou sobrevivente algum. 4 E naquele

tempo apoderamos todas as suas cidades;

nenhuma cidade houve que não lhes

רְּ‏ אֵ‏ ה הַ‏ חִ‏ ‏ֹּלתִ‏ י תֵ‏ ת לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך אֶ‏ ת סִ‏ יחֹ‏ ן

וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צוֹ‏ | הָּ‏ חֵ‏ ל רָּ‏ ש לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )32( וַיֵצֵ‏ א סִ‏ יחֹ‏ ן לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֵ‏ נּו

הּוא וְּ‏ כָּל עַ‏ מוֹ‏ לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה יָּהְּ‏ צָּ‏ ה:‏

)33( וַיִ‏ תְּ‏ נֵהּו יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו ‏ְּלפָּ‏ נֵינּו

| וַנְַך אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת בנו ‏]בָּ‏ נָּיו קרי[‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל עַ‏ מוֹ:‏ )34( וַנִלְּ‏ כֹד אֶ‏ ת כָּל עָּ‏ רָּ‏ יו

בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא וַנַחֲרֵ‏ ם אֶ‏ ת כָּל עִ‏ יר

מְּ‏ תִ‏ ם וְּ‏ הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ טָּ‏ ף | ‏ֹלא הִ‏ שְּ‏ ‏ַארְּ‏ נּו

‏ׂשָּ‏ רִ‏ יד:‏ )35( רַ‏ ק הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה בָּ‏ זַזְּ‏ נּו לָּנּו

| ‏ּושְּ‏ לַל הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לָּכָּדְּ‏ נּו:‏ )36(

מֵ‏ עֲרֹעֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן

וְּ‏ הָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר בַ‏ נַחַ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ד הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד ‏ֹלא

הָּ‏ יְּתָּ‏ ה קִ‏ רְּ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ גְּ‏ בָּ‏ ה מִ‏ מֶ‏ נּו |

אֶ‏ ת הַ‏ כֹל נָּתַ‏ ן יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו לְּ‏ פָּ‏ נֵינּו:‏

)37( רַ‏ ק אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן ‏ֹלא

קָּ‏ רָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ | כָּל יַד נַחַ‏ ל יַבֹק וְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ הָּ‏ ר

וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו:‏

Devarim capítulo 3

)1( וַנֵפֶ‏ ן וַנַעַ‏ ל דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן | וַיֵצֵ‏ א

עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֵ‏ נּו הּוא

וְּ‏ כָּל עַ‏ מוֹ‏ לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה אֶ‏ דְּ‏ רֶ‏ עִ‏ י:‏ )2(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי ‏ַאל תִ‏ ירָּ‏ א אֹ‏ ת ‏ֹו כִ‏ י

573

Torah Israelita


tomássemos: sessenta cidades, toda a

região de Argobe, o malchut de Ogue em

Basham, 5 cidades estas todas fortificadas

com altos muros, portas e ferrolhos, além

de muitas cidades sem muros. 6 E

destruímo-las totalmente, como fizéramos

a Siom, melech de Hesbom, fazendo

perecer a todos, homens, mulheres e

pequeninos. 7 Mas todo o gado e o despojo

das cidades, apoderamos por presa para

nós. 8 Assim naquele tempo apoderamos a

terra da mão daqueles dois melechim do

emori, que estavam além do Yordan, desde

o rio Arnom até o monte Hermom 9 (ao

Hermom os sidônios chamam Siriom, e os

amorreus chamam-lhe Senir), 10 todas as

cidades do planalto, e todo o Gileade, e

todo o Basham, até Salca e Edrei, cidades

do malchut de Ogue em Basham. 11

Porque só Ogue, melech de Basham, ficou

de resto dos refains; o seu leito, um leito de

ferro, não está acaso em Rabá dos

amonitas? O seu comprimento é de nove

cúbitos, e de quatro cúbitos a sua largura,

segundo o cúbito em uso. 12 Naquele

tempo, apoderamos essa terra por

possessão. Desde Aroer, que está junto do

vale do Arnom, e a metade da região

montanhosa de Gileade, com as suas

cidades, dei aos nibenitas e gaditas; 13 e dei

à meia tribo de Manashé o resto de

Gileade, como também todo o Basham, o

malchut de Ogue, isto é, toda a região de

Argobe com todo o Basham. (O mesmo se

בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך נָּתַ‏ תִ‏ י אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל עַ‏ מוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צוֹ‏ | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

לְּ‏ סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר יוֹשֵ‏ ב

בְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן:‏ )3( וַיִ‏ תֵ‏ ן יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו

בְּ‏ יָּדֵ‏ נּו גַם אֶ‏ ת עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן וְּ‏ אֶ‏ ת

כָּל עַ‏ מוֹ‏ | וַנַכֵהּו עַ‏ ד בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י הִ‏ שְּ‏ אִ‏ יר

לוֹ‏ ‏ׂשָּ‏ רִ‏ יד:‏ )4( וַנִלְּ‏ כֹד אֶ‏ ת כָּל עָּ‏ רָּ‏ יו

בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא ‏ֹלא הָּ‏ יְּתָּ‏ ה קִ‏ רְּ‏ יָּה אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא לָּקַ‏ חְּ‏ נּו מֵ‏ אִ‏ תָּ‏ ם | שִ‏ שִ‏ ים עִ‏ יר כָּל

חֶ‏ בֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ גֹ‏ ב מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת עוֹג בַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן:‏

)5( כָּל אֵ‏ לֶה עָּ‏ רִ‏ ים בְּ‏ צֻׁרוֹת חוֹמָּ‏ ה

גְּ‏ בֹהָּ‏ ה דְּ‏ לָּתַ‏ יִם ‏ּובְּ‏ רִ‏ יחַ‏ | לְּ‏ בַ‏ ד מֵ‏ עָּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ פְּ‏ רָּ‏ זִ‏ י הַ‏ רְּ‏ בֵ‏ ה מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )6( וַנַחֲרֵ‏ ם

אוֹתָּ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ינּו לְּ‏ סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך

חֶ‏ שְּ‏ בוֹן | הַ‏ חֲרֵ‏ ם כָּל עִ‏ יר מְּ‏ תִ‏ ם

הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ טָּ‏ ף:‏ )7( וְּ‏ כָּל הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה

‏ּושְּ‏ לַל הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים בַ‏ זוֹנּו לָּנּו:‏ )8( וַנִקַ‏ ח

בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ יַד שְּ‏ נֵי

מַ‏ לְּ‏ כֵי הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן |

מִ‏ נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן עַ‏ ד הַ‏ ר חֶ‏ רְּ‏ מוֹן:‏ )9(

צִ‏ ידֹנִים יִקְּ‏ רְּ‏ אּו לְּ‏ חֶ‏ רְּ‏ מוֹן ‏ׂשִ‏ רְּ‏ יֹן |

וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י יִקְּ‏ רְּ‏ אּו לוֹ‏ ‏ׂשְּ‏ נִיר:‏ )10( כֹל

עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ מִ‏ ישֹר וְּ‏ כָּל הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד וְּ‏ כָּל

הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן עַ‏ ד סַ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ אֶ‏ דְּ‏ רֶ‏ עִ‏ י | עָּ‏ רֵ‏ י

מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת עוֹג בַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן:‏ )11( כִ‏ י רַ‏ ק

עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן נִשְּ‏ ‏ַאר מִ‏ יֶתֶ‏ ר

הָּ‏ רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים הִ‏ נֵה עַ‏ רְּ‏ ‏ׂשוֹ‏ עֶ‏ רֶ‏ ‏ׂש בַ‏ רְּ‏ זֶל

574

Torah Israelita


chamava a terra dos refains. 14 Yaoer, filho

de Manashé, tomou toda a região de

Argobe, até a fronteira dos resuritas e dos

maacatitas, e lhes chamou, inclusive o

Basham, pelo seu nome, Havote-Yaoer, até

hoje). 15 E a Maquir dei Gileade. 16 Mas

aos rubenitas e gaditas dei desde Gileade

até o vale do Arnom, tanto o meio do vale

como a sua borda, e até o ribeiro de Yabok,

o termo dos amonitas; 17 como também a

‘Arabah, com o Yordan por termo, desde

Quinerete até o mar da ‘Arabah, o Mar

Salgado, pelas faldas de Pisga para o

oriente. 18 No mesmo tempo também vos

ordenei, dizendo: יהוה seu Poderoso vos

deu esta terra, para a possuirdes; vocês,

todos os homens valentes, passareis

armados adiante de seus irmãos, os bneyysraEL.

19 Tão-somente suas mulheres, e

seus pequeninos, e seu gado (porque eu sei

que têm muito gado) ficarão nas cidades

que já vos dei; 20 até que יהוה dê descanso

a seus irmãos como a vocês, e eles também

possuam a terra que יהוה seu Poderoso

lhes dá além do Yordan: Então voltareis

cada qual à sua herança que já vos tenho

dado. 21 Também dei ordem a Yehôshua

no mesmo tempo, dizendo: Os teus olhos

viram tudo o que יהוה seu Poderoso tem

יהוה feito a esses dois melechim; assim fará

a todos os reinos a que tu estás passando.

יהוה 22 Não tenhais medo deles, porque

seu Poderoso é o que guerra por nós.

הֲֹלה הִ‏ וא בְּ‏ רַ‏ בַ‏ ת בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן | תֵ‏ שַ‏ ע

אַ‏ מוֹת ‏ָארְּ‏ כָּּה וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע אַ‏ מוֹת רָּ‏ חְּ‏ בָּ‏ ‏ּה

בְּ‏ אַ‏ מַ‏ ת אִ‏ יש:‏ )12( וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ זֹאת יָּרַ‏ שְּ‏ נּו בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא | מֵ‏ עֲרֹעֵ‏ ר

אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן וַחֲצִ‏ י הַ‏ ר

הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד וְּ‏ עָּ‏ רָּ‏ יו נָּתַ‏ תִ‏ י לָּרֻׁ‏ אּובֵ‏ נִי

וְּ‏ לַגָּדִ‏ י:‏ )13( וְּ‏ יֶתֶ‏ ר הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד וְּ‏ כָּל

הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן מַ‏ מְּ‏ לֶכֶת עוֹג נָּתַ‏ תִ‏ י לַחֲצִ‏ י

שֵ‏ בֶ‏ ט הַ‏ מְּ‏ נַשֶ‏ ה | כֹ‏ ל חֶ‏ בֶ‏ ל הָּ‏ ‏ַארְּ‏ גֹ‏ ב

לְּ‏ כָּל הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן הַ‏ הּוא יִקָּ‏ רֵ‏ א אֶ‏ רֶ‏ ץ

רְּ‏ פָּ‏ אִ‏ ים:‏ )14( יָּאִ‏ יר בֶ‏ ן מְּ‏ נַשֶ‏ ה לָּקַ‏ ח

אֶ‏ ת כָּל חֶ‏ בֶ‏ ל ‏ַארְּ‏ גֹ‏ ב עַ‏ ד גְּ‏ בּול

הַ‏ גְּ‏ שּורִ‏ י וְּ‏ הַ‏ מַ‏ עֲכָּתִ‏ י | וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א אֹ‏ תָּ‏ ם

עַ‏ ל שְּ‏ מוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן חַ‏ ‏ּוֹת יָּאִ‏ יר עַ‏ ד

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה:‏ )15( ‏ּולְּ‏ מָּ‏ כִ‏ יר נָּתַ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת

הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד:‏ )16( וְּ‏ לָּרֻׁ‏ אּובֵ‏ נִי וְּ‏ לַגָּדִ‏ י

נָּתַ‏ תִ‏ י מִ‏ ן הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד וְּ‏ עַ‏ ד נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן

תוְֹך הַ‏ נַחַ‏ ל ‏ּוגְּ‏ בֻׁל | וְּ‏ עַ‏ ד יַבֹק הַ‏ נַחַ‏ ל

גְּ‏ בּול בְּ‏ נֵי עַ‏ מוֹן:‏ )17( וְּ‏ הָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה

וְּ‏ הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן ‏ּוגְּ‏ בֻׁל | מִ‏ כִ‏ נֶרֶ‏ ת וְּ‏ עַ‏ ד יָּם

הָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה יָּם הַ‏ מֶ‏ לַח תַ‏ חַ‏ ת אַ‏ שְּ‏ דֹת

הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה:‏ )18( וָּאֲצַ‏ ו אֶ‏ תְּ‏ כֶם

בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא לֵאמֹ‏ ר | יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

נָּתַ‏ ן לָּכֶם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה

חֲלּוצִ‏ ים תַ‏ עַ‏ בְּ‏ רּו לִ‏ פְּ‏ נֵי אֲחֵ‏ יכֶם בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כָּל בְּ‏ נֵי חָּ‏ יִל:‏ )19( רַ‏ ק

נְּשֵ‏ יכֶם וְּ‏ טַ‏ פְּ‏ כֶם ‏ּומִ‏ קְּ‏ נֵכֶם יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י כִ‏ י

575

Torah Israelita


45ª Porção: Vaetchanan – E eu supliquei

Vaetchanan: E eu supliquei




Salmo Vaetchanan: 90

[505 Moshe implora para entrar na

terra santa]

23 Também roguei a יהוה nesse tempo,

dizendo: 24 Ó יהוה tu já começaste a

mostrar ao teu servo a tua grandeza e a tua

forte mão; que ELOHIM há nos céus ou na

terra, que possa fazer segundo as tuas

obras, e segundo os teus grandes feitos? 25

Suplico-te que me deixes passar, para que

veja essa boa terra que está além do

Yordan, essa boa região montanhosa, e o

Líbano! 26 Mas יהוה indignou-se muito

contra mim por causa de vocês, e não me

ouviu; antes me disse: Basta; não me fales

mais nisto. 27 Sobe ao cume do Pisga, e

levanta os olhos para o ocidente, para o

norte, para o sul e para o oriente, e

contempla com os teus olhos; porque não

passarás este Yordan. 28 Mas dá ordens a

Yehôshua, anima-o, e fortalece-o, porque

ele passará adiante deste povo, e o levará a

possuir a terra que tu verás. 29 Assim

ficamos no vale defronte de Bete-Peor.

מִ‏ קְּ‏ נֶה רַ‏ ב לָּכֶם | יֵשְּ‏ בּו בְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ יכֶם

אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י לָּכֶם:‏ )20( עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר

יָּנִיחַ‏ יהוה לַאֲחֵ‏ יכֶם כָּכֶם וְּ‏ יָּרְּ‏ שּו גַם

הֵ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

נֹ‏ תֵ‏ ן לָּהֶ‏ ם בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן | וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם

אִ‏ יש לִ‏ ירֻׁ‏ שָּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י לָּכֶם:‏

)21( וְּ‏ אֶ‏ ת יְּהוֹשּועַ‏ צִ‏ ‏ּוֵיתִ‏ י בָּ‏ עֵ‏ ת

הַ‏ הִ‏ וא לֵאמֹ‏ ר | עֵ‏ ינֶיָך הָּ‏ רֹאֹ‏ ת אֵ‏ ת כָּל

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם לִ‏ שְּ‏ נֵי

הַ‏ מְּ‏ לָּכִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה כֵן יַעֲׂשֶ‏ ה יהוה

לְּ‏ כָּל הַ‏ מַ‏ מְּ‏ לָּכוֹת אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ בֵ‏ ר

שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )22( ‏ֹלא תִ‏ ירָּ‏ אּום | כִ‏ י יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם הּוא הַ‏ נִלְּ‏ חָּ‏ ם לָּכֶם:‏

)23( וָּאֶ‏ תְּ‏ חַ‏ נַן אֶ‏ ל יהוה

בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא לֵאמֹ‏ ר:‏ )24( יהוה

יְּהוִ‏ ה אַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ חִ‏ לוֹתָּ‏ לְּ‏ הַ‏ רְּ‏ אוֹת אֶ‏ ת

עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת גָּדְּ‏ לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך הַ‏ חֲזָּקָּ‏ ה |

אֲשֶ‏ ר מִ‏ י אֵ‏ ל בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּובָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

|

יַעֲׂשֶ‏ ה כְּ‏ מַ‏ עֲׂשֶ‏ יָך וְּ‏ כִ‏ גְּ‏ בּורֹתֶ‏ ‏ָך:‏ )25(

אֶ‏ עְּ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה נָּא וְּ‏ אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ טוֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן | הָּ‏ הָּ‏ ר

הַ‏ טוֹב הַ‏ זֶה וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ בָּ‏ נוֹן:‏ )26( וַיִ‏ תְּ‏ עַ‏ בֵ‏ ר

יהוה בִ‏ י לְּ‏ מַ‏ עַ‏ נְּכֶם וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ ע אֵ‏ לָּי |

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי רַ‏ ב לְָּך ‏ַאל תוֹסֶ‏ ף

דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לַי עוֹד בַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏ )27(

עֲלֵה רֹאש הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ א עֵ‏ ינֶיָך יָּמָּ‏ ה

וְּ‏ צָּ‏ פֹ‏ נָּה וְּ‏ תֵ‏ ימָּ‏ נָּה ‏ּומִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה ‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה

576

Torah Israelita



[506 Fundamentos da fé]

1 Agora, ó Yisra-EL, ouve os regulamentos e

os preceitos que eu vos ensino, para os

observardes, a fim de que vivais, e entreis e

possuais a terra que יהוה ELOHIM de seus

pais vos dá. 2 Não acrescentareis à palavra

que vos mando, nem diminuireis dela, para

que obedeçam os mitzvot de יהוה seu

Poderoso, que eu vos mando. 3 Seus olhos

viram o que יהוה fez por causa de Baal-

Peor; a todo homem que seguiu a Baal-

Peor, יהוה seu Poderoso o consumiu do

meio de vocês. 4 Mas vocês, que vos

apegastes a יהוה seu Poderoso, todos

estais hoje vivos. 5 Vos ensinei

regulamentos e preceitos, como יהוה meu

ELOHIM me ordenou, para que os

observeis no meio da terra na qual estais

entrando para a possuirdes. 6 Guardai-os e

observai-os, porque isso é a sua sabedoria

e o seu entendimento à vista dos povos,

que ouvirão todos estes, regulamentos, e

dirão: Esta grande nação é em emet povo

sábio e entendido. 7 Pois que grande nação

há que tenha elohim tão chegados a si

como o é a nós יהוה nosso Criador todas as

vezes que o invocamos? 8 E que grande

nação há que tenha regulamentos e

preceitos tão tzadikim como toda esta

בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך | כִ‏ י ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן

הַ‏ זֶה:‏ )28( וְּ‏ צַ‏ ו אֶ‏ ת יְּהוֹשֻׁעַ‏ וְּ‏ חַ‏ זְּ‏ קֵ‏ הּו

וְּ‏ אַ‏ מְּ‏ צֵ‏ הּו | כִ‏ י הּוא יַעֲבֹר לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ זֶה וְּ‏ הּוא יַנְּחִ‏ יל אוֹתָּ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏ )29( וַנֵשֶ‏ ב בַ‏ גָּיְּא

מּול בֵ‏ ית פְּ‏ עוֹר:‏

Devarim capítulo 4

)1( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל שְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ל

הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ לַמֵ‏ ד אֶ‏ תְּ‏ כֶם לַעֲׂשוֹת | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ חְּ‏ יּו

‏ּובָּ‏ אתֶ‏ ם וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֵ‏ יכֶם נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם:‏

)2( ‏ֹלא תֹ‏ סִ‏ פּו עַ‏ ל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ רְּ‏ עּו מִ‏ מֶ‏ נּו |

לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )3(

עֵ‏ ינֵיכֶם הָּ‏ רֹאֹ‏ ת אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

יהוה בְּ‏ בַ‏ עַ‏ ל פְּ‏ עוֹר | כִ‏ י כָּל הָּ‏ אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר הָּ‏ לְַך ‏ַאחֲרֵ‏ י בַ‏ עַ‏ ל פְּ‏ עוֹר

הִ‏ שְּ‏ מִ‏ ידוֹ‏ יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

)4( וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם הַ‏ דְּ‏ בֵ‏ קִ‏ ים בַ‏ יהוָּה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | חַ‏ יִ‏ ים כֻׁלְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם:‏ )5(

רְּ‏ אֵ‏ ה לִ‏ מַ‏ דְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם חֻׁקִ‏ ים

577

Torah Israelita


toráh que hoje ponho perante vocês? 9

Tão-somente guarda-te a ti mesmo, e

guarda bem a tua vida, para que não te

esqueças das coisas que os teus olhos

viram, e que elas não se apaguem do teu

lev todos os dias da tua vida; porém as

contarás a teus filhos, e aos filhos de teus

filhos; 10 o dia em que estiveste perante

יהוה teu Poderoso em Horev, quando יהוה

me disse: Ajunta-me este povo, e os farei

ouvir as minhas palavras, e aprendê-las-ão,

para me temerem todos os dias que na

terra viverem, e as ensinarão a seus filhos.

11 Então vocês vos chegastes, e vos

pusestes ao pé do monte; e o monte ardia

em fogo até o meio dos céus, e havia trevas,

e nuvens e escuridão. 12 E יהוה vos falou

do meio do fogo; ouvistes o som de

palavras, mas não vistes forma alguma; tãosomente

ouvistes uma voz. 13 Então ele

vos anunciou o seu pacto, o qual ordenou

vocês que observásseis, isto é, os dez

mitzvot; e os escreveu em duas placas de

pedra. 14 Também יהוה me ordenou ao

mesmo tempo que vos ensinasse

regulamentos e preceitos, para que os

cumprísseis na terra a que estais passando

para a possuirdes. 15 Guardai, com

diligência as suas almas, porque não vistes

forma alguma no dia em que יהוה seu

Poderoso, em Horev, falou convosco do

meio do fogo; 16 para que não vos

corrompais, fazendo para vocês alguma

imagem esculpida, na forma de qualquer

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוַנִי יהוה אֱֹלהָּ‏ י

| לַעֲׂשוֹת כֵן בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

אַ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ אִ‏ ים שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )6(

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם כִ‏ י הִ‏ וא

חָּ‏ כְּ‏ מַ‏ תְּ‏ כֶם ‏ּובִ‏ ינַתְּ‏ כֶם לְּ‏ עֵ‏ ינֵי הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים |

אֲשֶ‏ ר יִשְּ‏ מְּ‏ עּון אֵ‏ ת כָּל הַ‏ חֻׁקִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו רַ‏ ק עַ‏ ם חָּ‏ כָּם וְּ‏ נָּבוֹן

הַ‏ גוֹי הַ‏ גָּדוֹל הַ‏ זֶה:‏ )7( כִ‏ י מִ‏ י גוֹי

גָּדוֹל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ אֱֹלהִ‏ ים קְּ‏ רֹבִ‏ ים אֵ‏ לָּיו

| כַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ ינּו בְּ‏ כָּל קָּ‏ רְּ‏ אֵ‏ נּו אֵ‏ לָּיו:‏

)8( ‏ּומִ‏ י גוֹי גָּדוֹל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ חֻׁקִ‏ ים

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם | כְּ‏ כֹ‏ ל הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נֹ‏ תֵ‏ ן לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם

הַ‏ יוֹם:‏ )9( רַ‏ ק הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך ‏ּושְּ‏ מֹ‏ ר

נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך מְּ‏ אֹ‏ ד פֶן תִ‏ שְּ‏ כַח אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר רָּ‏ אּו עֵ‏ ינֶיָך ‏ּופֶ‏ ן יָּסּורּו מִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך

כֹל יְּמֵ‏ י חַ‏ יֶיָך | וְּ‏ הוֹדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵי בָּ‏ נֶיָך:‏ )10( יוֹם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ מַ‏ דְּ‏ תָּ‏

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב בֶ‏ אֱמֹ‏ ר

יהוה אֵ‏ לַי הַ‏ קְּ‏ הֶ‏ ל לִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

וְּ‏ אַ‏ שְּ‏ מִ‏ עֵ‏ ם אֶ‏ ת דְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ י | אֲשֶ‏ ר יִלְּ‏ מְּ‏ דּון

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֹ‏ תִ‏ י כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר הֵ‏ ם

חַ‏ יִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

יְּלַמֵ‏ דּון:‏ )11( וַתִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּון וַתַ‏ עַ‏ מְּ‏ דּון

תַ‏ חַ‏ ת הָּ‏ הָּ‏ ר | וְּ‏ הָּ‏ הָּ‏ ר בֹעֵ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש עַ‏ ד

לֵב הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך עָּ‏ נָּן וַעֲרָּ‏ פֶ‏ ל:‏

)12( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר

יהוה

אֲלֵיכֶם מִ‏ תוְֹך

578

Torah Israelita


figura, semelhança de homem ou de

mulher; 17 ou semelhança de qualquer

animal que há na terra, ou de qualquer ave

que voa pelos céus; 18 ou semelhança de

qualquer animal que se arrasta sobre a

terra, ou de qualquer peixe que há nas

águas debaixo da terra; 19 e para que não

suceda que, levantando os olhos para os

céus, e vendo o sol, a lua e as estrelas, todo

esse exército dos céus, sejais levados a vos

inclinardes perante eles, prestando culto a

essas coisas que יהוה seu Poderoso

repartiu a todos os povos debaixo de todo

os céus. 20 Mas יהוה vos tomou, e vos tirou

da fornalha de ferro do Mitzraim, a fim de

lhe serdes um povo hereditário, como hoje

o יהוה são. 21 se indignou contra mim por

sua causa, e jurou que eu não passaria o

Yordan, e que não entraria na boa terra que

herança; 22 seu Poderoso vos dá por יהוה

mas eu tenho de morrer nesta terra; não

poderei passar o Yordan; porém vocês o

passareis, e possuireis essa boa terra. 23

Guardai-vos de que vos esqueçais do pacto

de יהוה seu Poderoso, que ele fez

convosco, e não façais para vocês nenhuma

imagem esculpida, semelhança de alguma

coisa que יהוה seu Poderoso vos proibiu. 24

Porque יהוה seu Poderoso é um fogo

consumidor, um ELOHIM zeloso.

[507 Obediência ao ELOHIM]

25 Quando, tiverdes filhos, e filhos de

filhos, e envelhecerdes na terra, e vos

הָּ‏ אֵ‏ ש | קוֹל דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אַ‏ תֶ‏ ם שֹמְּ‏ עִ‏ ים

‏ּותְּ‏ מּונָּה אֵ‏ ינְּכֶם רֹאִ‏ ים זּולָּתִ‏ י קוֹל:‏

)13( וַיַגֵד לָּכֶם אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה אֶ‏ תְּ‏ כֶם לַעֲׂשוֹת עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים | וַיִ‏ כְּ‏ תְּ‏ בֵ‏ ם עַ‏ ל שְּ‏ נֵי לֻׁחוֹת

אֲבָּ‏ נִים:‏ )14( וְּ‏ אֹ‏ תִ‏ י צִ‏ ‏ּוָּה יהוה בָּ‏ עֵ‏ ת

הַ‏ הִ‏ וא לְּ‏ לַמֵ‏ ד אֶ‏ תְּ‏ כֶם חֻׁקִ‏ ים

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים | לַעֲׂשֹתְּ‏ כֶם אֹ‏ תָּ‏ ם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)15( וְּ‏ נִשְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם מְּ‏ אֹ‏ ד לְּ‏ נַפְּ‏ שֹתֵ‏ יכֶם |

כִ‏ י ‏ֹלא רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם כָּל תְּ‏ מּונָּה בְּ‏ יוֹם

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֲלֵיכֶם בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב מִ‏ תוְֹך

הָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )16( פֶן תַ‏ שְּ‏ חִ‏ תּון וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם

לָּכֶם פֶ‏ סֶ‏ ל תְּ‏ מּונַת כָּל סָּ‏ מֶ‏ ל | תַ‏ בְּ‏ נִית

זָּכָּר אוֹ‏ נְּקֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )17( תַ‏ בְּ‏ נִית כָּל

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | תַ‏ בְּ‏ נִית כָּל

צִ‏ פוֹר כָּנָּף אֲשֶ‏ ר תָּ‏ עּוף בַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏

)18( תַ‏ בְּ‏ נִית כָּל רֹמֵ‏ ‏ׂש בָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה |

תַ‏ בְּ‏ נִית כָּל דָּ‏ גָּה אֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ יִם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

לָָּארֶ‏ ץ:‏ )19( ‏ּופֶ‏ ן תִ‏ שָּ‏ א עֵ‏ ינֶיָך

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יְּמָּ‏ ה וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ יָּרֵ‏ חַ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ כוֹכָּבִ‏ ים כֹל צְּ‏ בָּ‏ א

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ נִדַ‏ חְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתָּ‏ לָּהֶ‏ ם

וַעֲבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ ם | אֲשֶ‏ ר חָּ‏ לַק יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ כֹ‏ ל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים תַ‏ חַ‏ ת כָּל

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )20( וְּ‏ אֶ‏ תְּ‏ כֶם לָּקַ‏ ח יהוה

וַיוֹצִ‏ א אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ כּור הַ‏ בַ‏ רְּ‏ זֶל

579

Torah Israelita


corromperdes, fazendo alguma imagem

esculpida, semelhança de alguma coisa, e

יהוה praticando o que é mal aos olhos de

seu Poderoso, para o provocar a ira, 26 hoje

tomo por testemunhas contra vocês os

céus e a terra, que, bem cedo perecereis da

terra a qual, passado o Yordan, ides possuir.

Não prolongareis os seus dias nela, antes

sereis de todo destruídos. 27 E יהוה vos

espalhará entre os povos, e ficareis poucos

em número entre as nações para as quais

vos conduzirá. 28 Lá servireis a elohim יהוה

que são obra de mãos de homens, madeira

e pedra, que não veem, nem ouvem, nem

comem, nem cheiram. 29 Mas de lá

buscarás a יהוה teu Poderoso, e o acharás,

quando o buscares de todo o teu lev e com

toda a tua vida. 30 Quando estiveres em

angústia, e todas estas coisas te

alcançarem, então nos últimos dias voltarás

para יהוה teu Poderoso, e ouvirás a sua voz;

31 uma vez que יהוה teu Poderoso é

ELOHIM clemente, e não te desamparará,

nem te destruirá, nem se esquecerá do

pacto que jurou a teus pais. 32 Agora,

pergunta aos tempos passados que te

precederam desde o dia em que ELOHIM

criou o homem sobre a terra, desde uma

extremidade dos céus até a outra, se

aconteceu jamais coisa tão grande como

esta, ou se jamais se ouviu coisa

semelhante? 33 Ou se algum povo ouviu a

voz do Criador falar do meio do fogo, como

tu a ouviste, e ainda ficou vivo? 34 Ou se

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לִ‏ הְּ‏ יוֹת לוֹ‏ לְּ‏ עַ‏ ם נַחֲלָּה

כַיוֹם הַ‏ זֶה:‏ )21( וַיהוָּה הִ‏ תְּ‏ אַ‏ נֶף בִ‏ י

עַ‏ ל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם | וַיִ‏ שָּ‏ בַ‏ ע לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י עָּ‏ בְּ‏ רִ‏ י

אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן ‏ּולְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י בֹא אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ טוֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

נַחֲלָּה:‏ )22( כִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מֵ‏ ת בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ זֹאת אֵ‏ ינֶנִי עֹ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן | וְּ‏ אַ‏ תֶ‏ ם

עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ טוֹבָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת:‏ )23( הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו לָּכֶם פֶן

תִ‏ שְּ‏ כְּ‏ חּו אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ ית יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

אֲשֶ‏ ר כָּרַ‏ ת עִ‏ מָּ‏ כֶם | וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם לָּכֶם

פֶ‏ סֶ‏ ל תְּ‏ מּונַת כֹל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )24( כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֵ‏ ש

אֹ‏ כְּ‏ לָּה הּוא | אֵ‏ ל קַ‏ נָּא:‏

)25( כִ‏ י תוֹלִ‏ יד בָּ‏ נִים ‏ּובְּ‏ נֵי בָּ‏ נִים

וְּ‏ נוֹשַ‏ נְּתֶ‏ ם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ חַ‏ תֶ‏ ם

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם פֶסֶ‏ ל תְּ‏ מּונַת כֹל וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם

הָּ‏ רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לְּ‏ הַ‏ כְּ‏ עִ‏ יסוֹ:‏ )26( הַ‏ עִ‏ ידֹתִ‏ י בָּ‏ כֶם

הַ‏ יוֹם אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ כִ‏ י

‏ָאבֹד תֹ‏ אבֵ‏ דּון מַ‏ הֵ‏ ר מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן שָּ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | ‏ֹלא תַ‏ אֲרִ‏ יכֻׁן יָּמִ‏ ים עָּ‏ לֶי ‏ָּה

כִי הִ‏ שָּ‏ מֵ‏ ד תִ‏ שָּ‏ מֵ‏ דּון:‏ )27( וְּ‏ הֵ‏ פִ‏ יץ

יהוה אֶ‏ תְּ‏ כֶם בָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים | וְּ‏ נִשְּ‏ ‏ַארְּ‏ תֶ‏ ם

מְּ‏ תֵ‏ י מִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר בַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר יְּנַהֵ‏ ג יהוה

אֶ‏ תְּ‏ כֶם שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )28( וַעֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם שָּ‏ ם

580

Torah Israelita


ELOHIM intentou ir tomar para si uma

nação do meio de outra nação, por meio de

provas, de sinais, de maravilhas, de guerra,

de mão poderosa, de braço estendido, bem

como de grandes espantos, segundo tudo

quanto fez a teu favor יהוה teu Poderoso,

no Mitzraim, diante dos teus olhos? 35 A ti

te foi mostrado para que soubesses que

ele. é ELOHIM; nenhum outro há senão וה

36 Do céu te fez ouvir a sua voz, para te

instruir, e sobre a terra te mostrou o seu

grande fogo, do meio do qual ouviste as

suas palavras. 37 E, uma vez que amou a

teus pais, não somente escolheu a sua

descendência depois deles, mas também

te tirou do Mitzraim com a sua presença e

com a sua grande força; 38 para desapossar

de diante de ti nações maiores e mais

poderosas do que tu, para te introduzir na

sua terra e dar por herança, como neste dia

se vê. 39 Pelo que hoje deves saber e

considerar no teu lev que só יהוה é

ELOHIM, em cima nos céus e embaixo na

terra; não há nenhum outro. 40 E

guardarás os seus regulamentos e os seus

mitzvot, que eu te ordeno hoje, para que te

vá bem a ti, e a teus filhos depois de ti, e

para que prolongues os dias na terra que

teu Poderoso te dá, para todo o

sempre.

[508 Cidades refúgio]

יה

יהוה

41 Então Moshe separou três cidades além

do Yordan, para o nascente, 42 para que se

אֱֹלהִ‏ ים מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יְּדֵ‏ י ‏ָאדָּ‏ ם | עֵ‏ ץ וָּאֶ‏ בֶ‏ ן

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִרְּ‏ אּון וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ מְּ‏ עּון וְּ‏ ‏ֹלא

יֹאכְּ‏ לּון וְּ‏ ‏ֹלא יְּרִ‏ יחֻׁן:‏ )29( ‏ּובִ‏ קַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם

מִ‏ שָּ‏ ם אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ּומָּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ | כִ‏ י

תִ‏ דְּ‏ רְּ‏ שֶ‏ נּו בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏

)30( בַ‏ צַ‏ ר לְּ‏ ‏ָך ‏ּומְּ‏ צָּ‏ אּוָך כֹל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה | בְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ ית הַ‏ יָּמִ‏ ים וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ד

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קֹ‏ לוֹ:‏ )31(

כִ‏ י אֵ‏ ל רַ‏ חּום יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ֹלא

יַרְּ‏ פְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא יַשְּ‏ חִ‏ יתֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ֹלא יִשְּ‏ כַח

אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ ית אֲבֹתֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע

לָּהֶ‏ ם:‏ )32( כִ‏ י שְּ‏ ‏ַאל נָּא לְּ‏ יָּמִ‏ ים

רִ‏ אשֹנִים אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך לְּ‏ מִ‏ ן

הַ‏ יוֹם אֲשֶ‏ ר בָּ‏ רָּ‏ א אֱֹלהִ‏ ים ‏ָאדָּ‏ ם עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ ‏ּולְּ‏ מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ עַ‏ ד קְּ‏ צֵ‏ ה

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | הֲנִהְּ‏ יָּה כַדָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ גָּדוֹל הַ‏ זֶה

אוֹ‏ הֲנִשְּ‏ מַ‏ ע כָּמֹ‏ הּו:‏ )33( הֲשָּ‏ מַ‏ ע

עָּ‏ ם קוֹל אֱֹלהִ‏ ים מְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש

כַאֲשֶ‏ ר שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וַיֶחִ‏ י:‏ )34( אוֹ‏

הֲנִסָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים לָּבוֹא לָּקַ‏ חַ‏ ת לוֹ‏ גוֹי

מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב גוֹי בְּ‏ מַ‏ סֹת בְּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת

‏ּובְּ‏ מוֹפְּ‏ תִ‏ ים ‏ּובְּ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה

‏ּובִ‏ זְּ‏ רוֹעַ‏ נְּטּויָּה ‏ּובְּ‏ מוֹרָּ‏ אִ‏ ים גְּ‏ דֹלִ‏ ים |

כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לָּכֶם יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך:‏ )35(

אַ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ רְּ‏ אֵ‏ תָּ‏ לָּדַ‏ עַ‏ ת כִ‏ י יהוה הּוא

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | אֵ‏ ין עוֹד מִ‏ לְּ‏ בַ‏ דוֹ:‏ )36(

581

Torah Israelita


refugiasse ali o homicida que

involuntariamente tivesse matado o seu

próximo a quem dantes não tivesse ódio

algum; para que, refugiando-se numa

destas cidades, vivesse: 43 a Bezer, no

deserto, no planalto, para os rubenitas; a

Ramote, em Gileade, para os paditas; e a

Golã, em Basham, para os manassitas. 44

Esta é a toráh que Moshe propôs aos bneyysraEL;

45 estes são os testemunhos, os

regulamentos e os preceitos que Moshe

falou aos bney-ysraEL, depois que saíram

do Mitzraim, 46 além do Yordan, no vale

defronte de Bete-Peor, na terra de Siom,


Hesbom, a quem Moshe e os bney-ysraEL

derrotaram, depois que saíram do

Mitzraim; 47 tomaram a terra deles em

possessão, como também a terra de Ogue,

melech de Basham, sendo esses os dois

melechim do emori, que estavam além do

Yordan, para o nascente; 48 desde Aroer,

que está à borda do ribeiro de Arnom, até

o monte de Siom, que é Hermom, 49 e toda

a ‘Arabah, além do Yordan, para o oriente,

até o mar da ‘Arabah, pelas faldas de Pisga.


[509 Revisão dos dez mandamentos]

מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם הִ‏ שְּ‏ מִ‏ יעֲָך אֶ‏ ת קֹ‏ לוֹ‏

לְּ‏ יַסְּ‏ רֶ‏ ךָּ‏ | וְּ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הֶ‏ רְּ‏ אֲָך אֶ‏ ת אִ‏ ש ‏ֹו

הַ‏ גְּ‏ דוֹלָּה ‏ּודְּ‏ בָּ‏ רָּ‏ יו שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ מִ‏ תוְֹך

הָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )37( וְּ‏ תַ‏ חַ‏ ת כִ‏ י ‏ָאהַ‏ ב אֶ‏ ת

אֲבֹתֶ‏ יָך וַיִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר בְּ‏ זַרְּ‏ עוֹ‏ ‏ַאחֲרָּ‏ יו |

וַיוֹצִ‏ אֲָך בְּ‏ פָּ‏ נָּיו בְּ‏ כֹ‏ חוֹ‏ הַ‏ גָּדֹל

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )38( לְּ‏ הוֹרִ‏ יש גוֹיִם

גְּ‏ דֹלִ‏ ים וַעֲצֻׁמִ‏ ים מִ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ פָּנֶיָך |

לַהֲבִ‏ יאֲָך לָּתֶ‏ ת לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם נַחֲלָּה

כַיוֹם הַ‏ זֶה:‏ )39( וְּ‏ יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ הַ‏ יוֹם

וַהֲשֵ‏ בֹתָּ‏ אֶ‏ ל לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך כִ‏ י יהוה הּוא

הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל וְּ‏ עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ מִ‏ תָּ‏ חַ‏ ת | אֵ‏ ין עוֹד:‏ )40(

וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת חֻׁקָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם אֲשֶ‏ ר יִיטַ‏ ב

לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך | ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תַ‏ אֲרִ‏ יְך

יָּמִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏

)41( ‏ָאז יַבְּ‏ דִ‏ יל מֹ‏ שֶ‏ ה שָּ‏ ‏ֹלש עָּ‏ רִ‏ ים

בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן | מִ‏ זְּ‏ רְּ‏ חָּ‏ ה שָּ‏ מֶ‏ ש:‏ )42(

לָּנֻׁס שָּ‏ מָּ‏ ה רוֹצֵ‏ חַ‏ אֲשֶ‏ ר יִרְּ‏ צַ‏ ח אֶ‏ ת

רֵ‏ עֵ‏ הּו בִ‏ בְּ‏ לִ‏ י דַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ הּוא ‏ֹלא ‏ׂשֹנֵא לוֹ‏

מִ‏ תְּ‏ מוֹל שִ‏ לְּ‏ שוֹם | וְּ‏ נָּס אֶ‏ ל ‏ַאחַ‏ ת מִ‏ ן

הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ ל וָּחָּ‏ י:‏ )43( אֶ‏ ת בֶ‏ צֶ‏ ר

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ מִ‏ ישֹר לָּרֻׁ‏ אּובֵ‏ נִי |

וְּ‏ אֶ‏ ת רָּ‏ אמֹ‏ ת בַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד לַגָּדִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת גוֹלָּן

בַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן לַמְּ‏ נַשִ‏ י:‏ )44( וְּ‏ זֹאת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

582

Torah Israelita


1 Chamou, Moshe a todo o Yisra-EL, e disse

a eles: Ouve, ó Yisra-EL, os regulamentos e

preceitos que hoje vos falo aos ouvidos,

para que os aprendais e cuideis em os

יהוה cumprir. 2 nosso Criador fez um pacto

conosco em Horev. 3 Não com nossos pais

fez יהוה esse pacto, mas conosco, sim, com

todos nós que hoje estamos aqui vivos. 4

Face a face falou יהוה conosco no monte,

entre o fogo 5 (estava eu nesse tempo

entre יהוה e vocês, para vos anunciar a

palavra de יהוה ; porque tivestes medo por

causa do fogo, e não subistes ao monte),

dizendo ele: 6 Eu sou יהוה teu Poderoso,

314

que te tirei da terra do Mitzraim, da casa da

servidão.

7 Não terás outro Poderoso diante de mim.

8 Não farás para ti imagem esculpida, nem

figura alguma do que há em cima nos céus,

nem embaixo na terra, nem nas águas

debaixo da terra;

9 não te encurvarás diante delas, nem as

servirás; porque eu, יהוה teu Poderoso, sou

Poderoso zeloso, que visito o delito dos pais

nos filhos até a terceira e quarta geração

daqueles que me odeiam, 10 e uso de

clemência com milhares dos que me amam

e guardam os meus mitzvot.

| אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ ם מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)45( אֵ‏ לֶה הָּ‏ עֵ‏ דֹת וְּ‏ הַ‏ חֻׁקִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים | אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל

בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)46( בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן בַ‏ גַיְּא מּול בֵ‏ ית

פְּ‏ עוֹר בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י

אֲשֶ‏ ר יוֹשֵ‏ ב בְּ‏ חֶ‏ שְּ‏ בוֹן | אֲשֶ‏ ר הִ‏ כָּה

מֹ‏ שֶ‏ ה ‏ּובְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ צֵ‏ אתָּ‏ ם

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )47( וַיִ‏ ירְּ‏ שּו אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צוֹ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן שְּ‏ נֵי

מַ‏ לְּ‏ כֵי הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן |

מִ‏ זְּ‏ רַ‏ ח שָּ‏ מֶ‏ ש:‏ )48( מֵ‏ עֲרֹעֵ‏ ר אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל ‏ׂשְּ‏ פַ‏ ת נַחַ‏ ל ‏ַארְּ‏ נֹ‏ ן וְּ‏ עַ‏ ד הַ‏ ר ‏ׂשִ‏ יאֹ‏ ן

הּוא חֶ‏ רְּ‏ מוֹן:‏ )49( וְּ‏ כָּל הָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה

עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן מִ‏ זְּ‏ רָּ‏ חָּ‏ ה וְּ‏ עַ‏ ד יָּם

הָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה | תַ‏ חַ‏ ת אַ‏ שְּ‏ דֹת הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה:‏

Devarim capítulo 5

)1( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם שְּ‏ מַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י דֹבֵ‏ ר בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיכֶם הַ‏ יוֹם |

314

MP1. O primeiro preceito dentre os preceitos positivos: saber que existe a Divindade, conforme está escrito: ‘Eu sou Eterno, teu Elohim…’ – Ex 20: 2; Dt 5:

6.

583

Torah Israelita


11 Não tomarás o nome de יהוה teu

Poderoso em 315 falsidade; porque יהוה não

terá por inocente aquele que tomar o seu

nome em vão.

12 Guarda o dia do shabat, para o santificar,

como te ordenou ELOHIM teu Criador; 13

seis dias trabalharás, e farás todo o teu

trabalho; 14 mas o sétimo dia é o shabat de

teu Poderoso; nesse dia não farás

trabalho algum, nem tu, nem teu filho, nem

tua filha, nem o teu servo, nem a tua serva,

nem o teu boi, nem o teu jumento, nem

animal algum teu, nem o estrangeiro que

está dentro das tuas portas; para que o teu

servo e a tua serva descansem assim como

tu. 15 Você deve lembrar de que foste

servo na terra do Mitzraim, e que יהוה teu

Poderoso te tirou dali com poderosa mão e

braço estendido; pelo que יהוה teu

Poderoso te ordenou que guardasses o dia

do shabat.

יהוה

16 Honra a teu abba e a tua ima, como

ELOHIM teu Criador te ordenou, para que

se prolonguem os teus dias, e para que te

vá bem na terra que יהוה teu Poderoso te

dá.

17 Não 316 assassinarás.

18 Não adulterarás.

‏ּולְּ‏ מַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם לַעֲׂשֹתָּ‏ ם:‏

יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו כָּרַ‏ ת עִ‏ מָּ‏ נּו בְּ‏ רִ‏ ית

בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב:‏ )3( ‏ֹלא אֶ‏ ת אֲבֹתֵ‏ ינּו כָּרַ‏ ת

יהוה אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית הַ‏ זֹאת | כִ‏ י אִ‏ תָּ‏ נּו

אֲנַחְּ‏ נּו אֵ‏ לֶה פֹ‏ ה הַ‏ יוֹם כֻׁלָּנּו חַ‏ יִ‏ ים:‏

)4( פָּנִים בְּ‏ פָּ‏ נִים דִ‏ בֶ‏ ר יהוה עִ‏ מָּ‏ כֶם

בָּ‏ הָּ‏ ר מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש:‏ )5( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י עֹ‏ מֵ‏ ד

בֵ‏ ין יהוה ‏ּובֵ‏ ינֵיכֶם בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא

לְּ‏ הַ‏ גִ‏ יד לָּכֶם אֶ‏ ת דְּ‏ בַ‏ ר יהוה | כִ‏ י

יְּרֵ‏ אתֶ‏ ם מִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֵ‏ ש וְּ‏ ‏ֹלא עֲלִ‏ יתֶ‏ ם

)6( ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יהוה בָּ‏ הָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר:‏

אֱֹלהֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתִ‏ יָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ | )7( ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים עַ‏ ל פָּנָּיַ:‏

)8( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך פֶ‏ סֶ‏ ל כָּל תְּ‏ מּונָּה

אֲשֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם מִ‏ מַ‏ עַ‏ ל וַאֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

מִ‏ תָּ‏ חַ‏ ת | וַאֲשֶ‏ ר בַ‏ מַ‏ יִם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

לָָּארֶ‏ ץ:‏ )9( ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוֶה לָּהֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא

)2(

תָּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דֵ‏ ם | כִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֵ‏ ל

קַ‏ נָּא פֹ‏ קֵ‏ ד עֲוֹן ‏ָאבוֹת עַ‏ ל בָּ‏ נִים וְּ‏ עַ‏ ל

שִ‏ לֵשִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל רִ‏ בֵ‏ עִ‏ ים לְּ‏ ‏ׂשֹנְָּאי:‏ |

)10( וְּ‏ עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה חֶ‏ סֶ‏ ד לַאֲלָּפִ‏ ים לְּ‏ אֹ‏ הֲבַ‏ י

‏ּולְּ‏ שֹמְּ‏ רֵ‏ י מצותו ‏]מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ י קרי[:‏

)11( ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ת שֵ‏ ם

315

Dt 5: 11 – “em falsidade”: Outras bíblias traduziram por “em vão”.

316

Dt 5: 17 – “não assassinarás”: outras bíblias trazem “não matarás”, no hebraico “ תִ‏ רְ‏ צָּח - Tiretsach” que significa claramente: “assassinar” e não “matar”.

584

Torah Israelita


19 Não furtarás.

20 Não dirás falso testemunho contra o teu

próximo.

21 Não cobiçarás a mulher do teu próximo;

não desejarás a casa do teu próximo; nem

o seu campo, nem o seu servo, nem a sua

serva, nem o seu boi, nem o seu jumento,

nem coisa alguma do teu próximo.

[510 Depois da revelação]

22 ELOHIM falou todas essas palavras para

toda a sua assembleia no monte, do meio

do fogo, da nuvem e da escuridão, com

grande voz; e nada acrescentou. E

escreveu-as em duas placas de pedra, que

ele me deu. 23 Mas quando ouvistes a voz

do meio das trevas, enquanto ardia o

monte em fogo, viestes ter comigo, mesmo

todos os líderes das suas tribos, e seus

longevos, 24 e dissestes: יהוה nosso Criador

nos fez ver a sua kevod e a sua grandeza, e

ouvimos a sua voz do meio do fogo; hoje

vimos que ELOHIM fala com o homem, e

este ainda continua vivo. 25 Agora, por que

havemos de morrer? Este grande fogo nos

consumirá; se ainda mais ouvirmos a voz de

morreremos. 26 nosso Criador, יהוה

Porque, quem há de toda a carne, que

tenha ouvido a voz do Criador vivente a

falar do meio do fogo, como nós a ouvimos,

e ainda continue vivo? 27 Chega-te tu, e

ouve tudo o que יהוה nosso Criador falar; e

tu nos dirás tudo o que ele te disser; assim

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לַשָּ‏ וְּ‏ א | כִ‏ י ‏ֹלא יְּנַקֶ‏ ה

יהוה אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ א אֶ‏ ת שְּ‏ מ ‏ֹו

)12( שָּ‏ מֹ‏ ור אֶ‏ ת יוֹם לַשָּ‏ וְּ‏ א:‏

הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת לְּ‏ קַ‏ דְּ‏ שֹו | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )13( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תַ‏ עֲבֹד

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ כָּל מְּ‏ לַאכְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )14( וְּ‏ יוֹם

הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י שַ‏ בָּ‏ ת לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כָּל מְּ‏ לָּאכָּה אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובִ‏ נְָּך

‏ּובִ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ שוֹרְּ‏ ‏ָך

וַחֲמֹ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ כָּל בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ גֵרְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יָּנּוחַ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תְּ‏ ‏ָך

כָּמֹ‏ וָך:‏ | )15( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד הָּ‏ יִיתָּ‏

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיֹצִ‏ אֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

מִ‏ שָּ‏ ם בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה ‏ּובִ‏ זְּ‏ רֹעַ‏ נְּטּויָּה עַ‏ ל

כֵן צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת

)16( כַבֵ‏ ד אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יָך יוֹם הַ‏ שַ‏ בָּ‏ ת:‏

וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ מֶ‏ ‏ָך כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

| לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יַאֲרִ‏ יכֻׁן יָּמֶ‏ יָך ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב

לְָּך עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

)17( ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ צָּ‏ ח:‏ נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך:‏

( ) וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ נְָּאף:‏ |

)20( וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲנֶה וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ נֹ‏ ב:‏

)21( וְּ‏ ‏ֹלא בְּ‏ רֵ‏ עֲָך עֵ‏ ד שָּ‏ וְּ‏ א:‏

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ אַ‏ ‏ּוֶה תַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ד אֵ‏ שֶ‏ ת רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך |

בֵ‏ ית רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך ‏ׂשָּ‏ דֵ‏ הּו וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דוֹ‏ וַאֲמָּ‏ ת ‏ֹו

שוֹרוֹ‏ וַחֲמֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏

)22( אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

18(

)19

585

Torah Israelita


o ouviremos e o cumpriremos. 28 Ouvindo,

faláveis, as suas palavras, quando me יהוה

disse-me: Eu ouvi as palavras deste povo,

que eles te disseram; falaram bem em tudo

quanto disseram. 29 Quem dera que eles

tivessem tal lev que me temessem, e

guardassem em todo o tempo todos os

meus mitzvot, para que bem lhes fosse a

eles, e a seus filhos para sempre! 30 Vai,

dize-lhes: Voltai às suas tendas. 31 Tu,

porém, deixa-te ficar aqui comigo, e eu te

direi todos os mitzvot, regulamentos e

preceitos que tu lhes tens de ensinar, para

que eles os cumpram na terra que eu lhes

dou para a possuírem. 32 Olhai, que façais

como ordenou vocês יהוה seu Poderoso;

não vos desviareis nem para a direita nem

para a esquerda. 33 Andareis em todo o

caminho que ordenou vocês a יהוה seu

Poderoso, para que vivais e bem vos

suceda, e prolongueis os seus dias na terra

que haveis de possuir.


1 Estes, são os mitzvot, os regulamentos e

os preceitos que יהוה teu Poderoso

mandou ensinar-te, a fim de que os

cumprisses na terra a que estás passando:

יהוה para a possuíres; 2 para que temas a

teu Poderoso, e guardes todos os seus

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל כָּל קְּ‏ הַ‏ לְּ‏ כֶם בָּ‏ הָּ‏ ר

מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש הֶ‏ עָּ‏ נָּן וְּ‏ הָּ‏ עֲרָּ‏ פֶ‏ ל קוֹל

גָּדוֹל וְּ‏ ‏ֹלא יָּסָּ‏ ף | וַיִ‏ כְּ‏ תְּ‏ בֵ‏ ם עַ‏ ל שְּ‏ נֵי

לֻׁחֹ‏ ת אֲבָּ‏ נִים וַיִ‏ תְּ‏ נֵם אֵ‏ לָּי:‏ )23( וַיְּהִ‏ י

כְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עֲכֶם אֶ‏ ת הַ‏ קוֹל מִ‏ תוְֹך הַ‏ חֹ‏ שֶ‏ ‏ְך

וְּ‏ הָּ‏ הָּ‏ ר בֹעֵ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש | וַתִ‏ קְּ‏ רְּ‏ בּון אֵ‏ לַי כָּל

רָּ‏ אשֵ‏ י שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם וְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵיכֶם:‏ )24(

וַתֹ‏ אמְּ‏ רּו הֵ‏ ן הֶ‏ רְּ‏ ‏ָאנּו יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו

אֶ‏ ת כְּ‏ בֹדוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת גָּדְּ‏ לוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ת קֹ‏ לוֹ‏

שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ נּו מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש | הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה

רָּ‏ אִ‏ ינּו כִ‏ י יְּדַ‏ בֵ‏ ר אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם

וָּחָּ‏ י:‏ )25( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה לָּמָּ‏ ה נָּמּות כִ‏ י

תֹ‏ אכְּ‏ לֵנּו הָּ‏ אֵ‏ ש הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה הַ‏ זֹאת | אִ‏ ם

יֹסְּ‏ פִ‏ ים אֲנַחְּ‏ נּו לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ אֶ‏ ת קוֹל יהוה

אֱֹלהֵ‏ ינּו עוֹד וָּמָּ‏ תְּ‏ נּו:‏ )26( כִ‏ י מִ‏ י

כָּל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר שָּ‏ מַ‏ ע קוֹל אֱֹלהִ‏ ים

חַ‏ יִ‏ ים מְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש כָּמֹ‏ נּו

וַיֶחִ‏ י:‏ )27( קְּ‏ רַ‏ ב אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּושֲמָּ‏ ע אֵ‏ ת

כָּל אֲשֶ‏ ר יֹאמַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו | וְּ‏ אַ‏ ‏ְּת

תְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֵ‏ לֵינּו אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר

יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו אֵ‏ לֶיָך וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ נּו

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ ינּו:‏ )28( וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה אֶ‏ ת

קוֹל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ יכֶם בְּ‏ דַ‏ בֶ‏ רְּ‏ כֶם אֵ‏ לָּי |

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת קוֹל

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה אֲשֶ‏ ר דִ‏ בְּ‏ רּו אֵ‏ לֶיָך

הֵ‏ יטִ‏ יבּו כָּל אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֵ‏ רּו:‏ )29( מִ‏ י

יִתֵ‏ ן וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ם זֶה לָּהֶ‏ ם לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה

586

Torah Israelita


regulamentos e mitzvot, que eu te ordeno,

tu, e teu filho, e o filho de teu filho, todos os

dias da tua vida, e para que se prolonguem

os teus dias. 3 Ouve, ó Yisra-EL, e atenta em

que os guardes, para que te vá bem, e

muito te multipliques na terra que mana

leite e mel, como te prometeu

ELOHIM de teus pais.

[511 Shemá: o credo]

יהוה

4 Shemah Yisra-EL Hashem eloheinu,

Hashem echad 317 Ouve, ó Yisra-EL; יהוה é

nosso Criador, יהוה é 318 um. 5 319 Amarás, a

teu Poderoso de todo o teu lev, de toda יהוה

a tua vida e de todas as tuas forças. 6 E estas

palavras, que hoje te ordeno, estarão no

teu lev; 7 { 320 321 } e as ensinarás a teus filhos,

e delas falarás sentado em tua casa e

andando pelo caminho, ao deitar-te e ao

levantar-te. 8 { 322323 } Também as atarás por

sinal na tua mão e te serão por frontais

אֹ‏ תִ‏ י וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י כָּל

הַ‏ יָּמִ‏ ים | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב לָּהֶ‏ ם וְּ‏ לִ‏ בְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

לְּ‏ עֹ‏ לָּם:‏ )30( לְֵך אֱמֹ‏ ר לָּהֶ‏ ם | שּובּו

לָּכֶם לְּ‏ ‏ָאהֳלֵיכֶם:‏ )31( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה פֹ‏ ה

עֲמֹ‏ ד עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י וַאֲדַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה אֵ‏ לֶיָך אֵ‏ ת כָּל

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה וְּ‏ הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

תְּ‏ לַמְּ‏ דֵ‏ ם | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשּו בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

נֹ‏ תֵ‏ ן לָּהֶ‏ ם לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )32( ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

לַעֲׂשוֹת כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

אֶ‏ תְּ‏ כֶם | ‏ֹלא תָּ‏ סֻׁרּו יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אל:‏

)33( בְּ‏ כָּל הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֶ‏ תְּ‏ כֶם תֵ‏ לֵכּו | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

תִ‏ חְּ‏ יּון וְּ‏ טוֹב לָּכֶם וְּ‏ הַ‏ אֲרַ‏ כְּ‏ תֶ‏ ם יָּמִ‏ ים

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תִ‏ ירָּ‏ שּון:‏

Devarim capítulo 6

317

Dt 6:4 – 2º Mandamento positivo: Proclamar Sua unidade – O ‘Eterno é nosso Elohim, O Eterno é um’.

318

- Dt 6: 4 - "um": Em outras bíblias a palavra usada para traduzir "echad" do hebraico é "único". Portanto essa tradução é errada. No hebraico a palavra

original é "echad" que significa "um" de forma quantitativa e não qualitativa. "Yachid" que significa "único" é uma conotação de qualidade e não quantidade.

Portanto a melhor tradução da palavra hebraica "echad" é "um".

319

Dt 6:5 – 3º Mandamento positivo: Amá-Lo – ‘Amarás ELOHIM teu Elohim…’

320

Dt 6:7 - 10º Mandamento positivo: Recitar o ‘Shemah Israel’ duas vezes a cada dia – ‘…falarás nelas, ao te deitares e ao te levantares.’

321

Dt 6:7 – 11º Mandamento positivo: Estudar a Torá, e ensiná-la – ‘As ensinareis a teus filhos…’

322

Dt 6:8 – 12º Mandamento positivo: Prender as instruções na fronte – ‘…e serão por filactérios entre os teus olhos’

323

Dt 6:8 - 13º Mandamento positivo: Prender as instruções pela força – ‘E as atarás como sinal na tua mão…’

587

Torah Israelita


entre os teus olhos; 9 324 e as escreverás nos

umbrais de tua casa, e nas tuas portas.

[512 Perigos da prosperidade]

10 Quando, יהוה teu Poderoso te

introduzir na terra que com juramento

prometeu a teus pais, Avraham, Yitzhák e

Yaacov, que te daria, com grandes e boas

cidades, que tu não edificaste, 11 e casas

cheias de todo o bem, as quais tu não

encheste, e poços cavados, que tu não

cavaste, vinhas e olivais, que tu não

plantaste, e quando comeres e te fartares;

יהוה 12 guarda-te, que não te esqueças de

que te tirou da terra do Mitzraim, da casa

da servidão. 13 Temerás a יהוה teu

325

Poderoso e o servirás, e pelo seu nome

jurarás. 14 Não seguirás outros elohim, os

elohim dos povos que houver ao redor de

ti; 15 porque יהוה teu Poderoso é um

ELOHIM zeloso no meio de ti; para que a ira

de יהוה teu Poderoso não se acenda contra

ti, e ele te destrua de sobre a superfície da

terra.

[513 Guardando os mandamentos]

16 326 Não testem יהוה seu Poderoso, como

o tentastes em Massá. 17 Diligentemente

guardarás os mitzvot de יהוה teu Poderoso,

)1( וְּ‏ זֹאת הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה הַ‏ חֻׁקִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם לְּ‏ לַמֵ‏ ד אֶ‏ תְּ‏ כֶם | לַעֲׂשוֹת

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )2( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ ירָּ‏ א אֶ‏ ת

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת כָּל חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו

‏ּומִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶָך אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובִ‏ נְָּך ‏ּובֶ‏ ן בִ‏ נְָּך כֹל יְּמֵ‏ י חַ‏ יֶיָך | ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

יַאֲרִ‏ כֻׁן יָּמֶ‏ יָך:‏ )3( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לַעֲׂשוֹת אֲשֶ‏ ר יִיטַ‏ ב לְּ‏ ‏ָך

וַאֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ בּון מְּ‏ אֹ‏ ד | כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

יהוה

אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֶ‏ יָך לְָּך אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת

חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏

)4( שְּ‏ מַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו

יהוה אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )5( וְּ‏ ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך | בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ כָּל מְּ‏ אֹ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )6( וְּ‏ הָּ‏ יּו הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם עַ‏ ל

לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )7( וְּ‏ שִ‏ נַנְּתָּ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ נֶיָך וְּ‏ דִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏

בָּ‏ ם | בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תְּ‏ ‏ָך בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ לֶכְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך ‏ּובְּ‏ שָּ‏ כְּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ קּומֶ‏ ‏ָך:‏ )8(

‏ּוקְּ‏ שַ‏ רְּ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ אוֹת עַ‏ ל יָּדֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ הָּ‏ יּו

לְּ‏ טֹטָּ‏ פֹ‏ ת בֵ‏ ין עֵ‏ ינֶיָך:‏ )9( ‏ּוכְּ‏ תַ‏ בְּ‏ תָּ‏ ם

324

Dt 6:9 - 15º Mandamento positivo: Colocar mezuzá (pergaminho contendo as duas primeiras partes do ‘Shemah Israel’) nos umbrais das portas.

325

Dt 6:13 - 4º Mandamento positivo: Temê-Lo – ‘AELOHIM teu Elohim, temerás…’

326

Dt 6:16 - 312 º Mandamento negativo: Não por a prova a palavra de Elohim – ‘Não provareis ao ELOHIM vosso Elohim…’.

588

Torah Israelita


como também os seus testemunhos, e

seus regulamentos, que te ordenou. 18

Também praticarás o que é reto e bom na

visão de יהוה para que te vá bem, e entres,

e possuas a boa terra, a qual יהוה prometeu

com juramento a teus pais; 19 para que

lance fora de diante de ti todos os teus

inimigos, como disse 20 . Quando teu

filho te perguntar no futuro, dizendo: Que

significam os testemunhos, regulamentos e

preceitos que יהוה nosso Criador ordenou

vocês? 21 Responderás a teu filho: Éramos

יהוה servos de Paroh no Mitzraim, porém

com poderosa mão, nos tirou de lá; 22 e,

aos nossos olhos, יהוה fez sinais e

maravilhas grandes e penosas contra o

Mitzraim, contra Paroh e contra toda a sua

casa; 23 mas nos tirou de lá, para nos

introduzir e nos dar a terra que com

juramento prometera a nossos pais. 24

Pelo que יהוה nos ordenou que

observássemos todos estes regulamentos,

que temêssemos יהוה nosso Criador, para

o nosso bem em todo o tempo, a fim de

que ele nos preservasse em vida, assim

como hoje se vê. 25 E será justiça para nós,

se tivermos cuidado de cumprir todos estes

mitzvot perante יהוה nosso Criador, como

ele nos ordenou.

יהוה


עַ‏ ל מְּ‏ זּוזֹת בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ּובִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏

)10( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יְּבִ‏ יאֲָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע

לַאֲבֹתֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

לָּתֶ‏ ת לְָּך | עָּ‏ רִ‏ ים גְּ‏ דֹֹלת וְּ‏ טֹבֹת אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא בָּ‏ נִיתָּ‏ : )11( ‏ּובָּ‏ תִ‏ ים מְּ‏ לֵאִ‏ ים כָּל

טּוב אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא מִ‏ לֵאתָּ‏ ‏ּובֹרֹת

חֲצּובִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא חָּ‏ צַ‏ בְּ‏ תָּ‏ כְּ‏ רָּ‏ מִ‏ ים

וְּ‏ זֵיתִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא נָּטָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ | וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ : )12( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶן

תִ‏ שְּ‏ כַח אֶ‏ ת יהוה | אֲשֶ‏ ר הוֹצִ‏ יאֲָך

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )13(

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך תִ‏ ירָּ‏ א וְּ‏ אֹ‏ ת ‏ֹו

תַ‏ עֲבֹד | ‏ּובִ‏ שְּ‏ מוֹ‏ תִ‏ שָּ‏ בֵ‏ עַ‏ : )14( ‏ֹלא

תֵ‏ לְּ‏ כּון ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים |

מֵ‏ אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבוֹתֵ‏ יכֶם:‏

)15( כִ‏ י אֵ‏ ל קַ‏ נָּא יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך | פֶן יֶחֱרֶ‏ ה ‏ַאף יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בָּ‏ ‏ְך וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ מִ‏ ידְּ‏ ‏ָך מֵ‏ עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)16( ‏ֹלא תְּ‏ נַסּו אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | כַאֲשֶ‏ ר נִסִ‏ יתֶ‏ ם בַ‏ מַ‏ סָּ‏ ה:‏

)17( שָּ‏ מוֹר תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּון אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹת

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם | וְּ‏ עֵ‏ דֹתָּ‏ יו וְּ‏ חֻׁקָּ‏ יו

אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְָּך:‏ )18( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ הַ‏ יָּשָּ‏ ר

וְּ‏ הַ‏ טוֹב בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב

לְָּך ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ וְּ‏ יָּרַ‏ שְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ טֹבָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֶ‏ יָך:‏ )19(

589

Torah Israelita


[514 Advertência contra a assimilação]

1 Quando יהוה teu Poderoso te houver

introduzido na terra a que vais a fim de

possuí-la, e tiver retirado fora de diante de

ti muitas nações, a saber, os heteus, os

girgaseus, os amorreus, os cananeus, os

perizeus, os heveus e os Yvusiy, sete nações

mais numerosas e mais poderosas do que

tu; 2 327 e quando יהוה teu Poderoso tiver

entregue, e as ferires, totalmente as

destruirás; não farás com elas pacto algum,

nem terás piedade delas; 3 328 não contrairás

com elas matrimônios; não darás tuas filhas

a seus filhos, e não tomarás suas filhas para

teus filhos; 4 fariam teus filhos desviaremse

de mim, para servirem a outros elohim;

e a ira de יהוה se acenderia contra vocês, e

depressa vos consumiria. 5 Mas assim lhes

fareis: Derrubareis os seus altares,

quebrareis as suas colunas, cortareis os

seus aserins, e queimareis a fogo as suas

imagens esculpidas. 6 Porque tu és povo

kadosh a יהוה teu Poderoso; יהוה teu

Poderoso te escolheu, a fim de lhe seres o

seu próprio povo, acima de todos os povos

que há sobre a יהוה terra. 7 não tomou

prazer em vocês nem vos escolheu porque

fôsseis mais numerosos do que todos os

outros povos, éreis menos em número do

לַהֲדֹף אֶ‏ ת כָּל אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך מִ‏ פָּנֶיָך |

20( כִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

יִשְּ‏ ‏ָאלְּ‏ ‏ָך בִ‏ נְָּך מָּ‏ חָּ‏ ר לֵאמֹ‏ ר | מָּ‏ ה

הָּ‏ עֵ‏ דֹת וְּ‏ הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )21(

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ בִ‏ נְָּך עֲבָּ‏ דִ‏ ים הָּ‏ יִינּו לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וַיוֹצִ‏ יאֵ‏ נּו יהוה מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה:‏ )22( וַיִ‏ תֵ‏ ן יהוה אוֹתֹ‏ ת

‏ּומֹ‏ פְּ‏ תִ‏ ים גְּ‏ דֹלִ‏ ים וְּ‏ רָּ‏ עִ‏ ים בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

בְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּובְּ‏ כָּל בֵ‏ יתוֹ‏ לְּ‏ עֵ‏ ינֵינּו:‏ )23(

וְּ‏ אוֹתָּ‏ נּו הוֹצִ‏ יא מִ‏ שָּ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הָּ‏ בִ‏ יא

אֹ‏ תָּ‏ נּו לָּתֶ‏ ת לָּנּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֵ‏ ינּו:‏ )24( וַיְּצַ‏ ‏ּוֵנּו יהוה

לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל הַ‏ חֻׁקִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו | לְּ‏ טוֹב

לָּנּו כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים לְּ‏ חַ‏ יֹתֵ‏ נּו כְּ‏ הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה:‏ )25( ‏ּוצְּ‏ דָּ‏ קָּ‏ ה תִ‏ הְּ‏ יֶה לָּנּו | כִ‏ י

נִשְּ‏ מֹ‏ ר לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה

הַ‏ זֹאת לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו כַאֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוָּנּו:‏

: (

Devarim capítulo 7

327

Dt 7:2 - 297 º Mandamento negativo: Não fazer pacto com nenhum dos sete povos que habitavam outrora a Terra de Israel –‘…Não fareis pacto com

eles…’.

Dt 7:2 - 299 º Mandamento negativo: Não ter piedade dos idólatras –‘…Não tereis piedade deles…’.

328

Dt 7:3 - 300 º Mandamento negativo: Não casar-se com os idólatras – ‘…Não vos casareis com eles…’.

590

Torah Israelita


que qualquer povo; 8 mas, porque יהוה vos

amou, e porque quis guardar o juramento

que fizera a seus pais, foi que vos tirou com

poderosa mão e vos resgatou da casa da

servidão, da mão de Paroh, melech do

Mitzraim. 9 Saberás, que יהוה teu

Poderoso é que é ELOHIM, o Criador fiel,

que guarda o pacto e a clemência, até mil

gerações, aos que o amam e guardam os

seus mitzvot; 10 e que retribui diretamente

aos que o odeiam, para os destruir; não

será vagaroso para quem o odeia,

diretamente lhe retribuirá. 11 Guardarás,

os mitzvot, os regulamentos e os preceitos

que hoje ordeno a você, para os cumprires.

46ª Porção: Ekev - Porque

Ekev: Porque




Salmo Ekev: 75

[515 Recompensas pela obediência]

12 Sucederá, que, por ouvirem estes

preceitos, e os guardardes e cumprirdes,

teu Poderoso te guardará o pacto e a יהוה

clemência que com juramento prometeu a

teus pais; 13 ele te amará, te abençoará e

te fará multiplicar; abençoará o fruto do teu

ventre, e o fruto da tua terra, o teu grão, o

teu vinho novo e o teu azeite, a criação das

)1( כִ‏ י יְּבִ‏ יאֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ נָּשַ‏ ל גוֹיִם רַ‏ בִ‏ ים מִ‏ פָּנֶיָך

הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הַ‏ גִ‏ רְּ‏ גָּשִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י וְּ‏ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י וְּ‏ הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה

גוֹיִם רַ‏ בִ‏ ים וַעֲצּומִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ ךָּ:‏ )2(

‏ּונְּתָּ‏ נָּם יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ הִ‏ כִ‏ יתָּ‏ ם | הַ‏ חֲרֵ‏ ם תַ‏ חֲרִ‏ ים אֹ‏ תָּ‏ ם ‏ֹלא

תִ‏ כְּ‏ רֹת לָּהֶ‏ ם בְּ‏ רִ‏ ית וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ חָּ‏ נֵם:‏ )3(

וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ חַ‏ תֵ‏ ן בָּ‏ ם | בִ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן

לִ‏ בְּ‏ נוֹ‏ ‏ּובִ‏ תוֹ‏ ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח לִ‏ בְּ‏ נֶָך:‏ )4( כִ‏ י

יָּסִ‏ יר אֶ‏ ת בִ‏ נְָּך מֵ‏ ‏ַאחֲרַ‏ י וְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דּו

אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים | וְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ה ‏ַאף יהוה

בָּ‏ כֶם וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ מִ‏ ידְּ‏ ‏ָך מַ‏ הֵ‏ ר:‏ )5( כִ‏ י אִ‏ ם

כֹה תַ‏ עֲׂשּו לָּהֶ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם תִ‏ תֹ‏ צּו

‏ּומַ‏ צֵ‏ בֹתָּ‏ ם תְּ‏ שַ‏ בֵ‏ רּו | וַאֲשֵ‏ ירֵ‏ הֶ‏ ם

תְּ‏ גַדֵ‏ עּון ‏ּופְּ‏ סִ‏ ילֵיהֶ‏ ם תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ פּון בָּ‏ אֵ‏ ש:‏

)6( כִ‏ י עַ‏ ם קָּ‏ דוֹש אַ‏ תָּ‏ ה לַיהוָּה

אֱֹלהֶ‏ יָך | בְּ‏ ‏ָך בָּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לִ‏ הְּ‏ יוֹת לוֹ‏ לְּ‏ עַ‏ ם סְּ‏ גֻׁלָּה מִ‏ כֹל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים

( אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

‏ֹלא מֵ‏ רֻׁ‏ בְּ‏ כֶם מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים חָּ‏ שַ‏ ק

יהוה בָּ‏ כֶם וַיִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר בָּ‏ כֶם | כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם

הַ‏ מְּ‏ עַ‏ ט מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים:‏ )8( כִ‏ י

מֵ‏ ‏ַאהֲבַ‏ ת יהוה אֶ‏ תְּ‏ כֶם ‏ּומִ‏ שָּ‏ מְּ‏ רוֹ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ שְּ‏ בֻׁעָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם

)7

591

Torah Israelita


tuas vacas, e as crias dos teus rebanhos, na

terra que com juramento prometeu a teus

pais te daria. 14 Bendito serás mais do que

todos os povos; não terá estéril no meio de

ti, seja homem, seja mulher, nem entre os

teus animais. 15 E יהוה desviará de ti toda

enfermidade; não porá sobre ti nenhuma

das más doenças dos egípcios, que bem

conheces; no entanto as porás sobre todos

os que te odiarem. 16 Consumirás todos os

povos que יהוה teu Poderoso te entregar;

os teus olhos não terão piedade deles; e

não servirás a seus elohim, isso te seria por

laço.

[516 Confiança]

17 Se disseres no teu lev: Estas nações são

mais numerosas do que eu; como as

poderei desapossar? 18 Delas não terás

medo; antes lembrar-te-ás do que יהוה teu

Poderoso fez a Paroh e a todos os egípcios;

19 das grandes provas que os teus olhos

viram, e dos sinais, e das maravilhas, e da

mão forte, e do braço estendido, com que

יהוה teu Poderoso te tirou: Assim fará יהוה

teu Poderoso a todos os povos, diante dos

quais tu temes. 20 Além disso יהוה teu

Poderoso mandará entre eles vespões, até

que pereçam os restantes que se tiverem

escondido de ti. 21 Não te espantes

329

diante deles, porque יהוה teu Poderoso

está no meio de ti, ELOHIM grande e

הוֹצִ‏ יא יהוה אֶ‏ תְּ‏ כֶם בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה |

וַיִ‏ פְּ‏ דְּ‏ ‏ָך מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים מִ‏ יַד פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה

מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )9( וְּ‏ יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך הּוא הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים | הָּ‏ אֵ‏ ל

הַ‏ נֶאֱמָּ‏ ן שֹמֵ‏ ר הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית וְּ‏ הַ‏ חֶ‏ סֶ‏ ד

לְּ‏ אֹ‏ הֲבָּ‏ יו ‏ּולְּ‏ שֹמְּ‏ רֵ‏ י מצותו ‏]מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

קרי[‏ לְּ‏ אֶ‏ לֶף דוֹר:‏ )10( ‏ּומְּ‏ שַ‏ לֵם

לְּ‏ ‏ׂשֹנְָּאיו אֶ‏ ל פָּנָּיו לְּ‏ הַ‏ אֲבִ‏ ידוֹ‏ | ‏ֹלא

יְַּאחֵ‏ ר לְּ‏ ‏ׂשֹנְּאוֹ‏ אֶ‏ ל פָּנָּיו יְּשַ‏ לֶם לוֹ:‏

)11( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם לַ‏ עֲׂשוֹתָּ‏ ם:‏

)12( וְּ‏ הָּ‏ יָּה עֵ‏ קֶ‏ ב תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּון אֵ‏ ת

הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה ‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֶ‏ סֶ‏ ד

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֶ‏ יָך:‏ )13(

וַאֲהֵ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך | ‏ּובֵ‏ רַ‏ ‏ְך פְּ‏ רִ‏ י

בִ‏ טְּ‏ נְָּך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֶ‏ ‏ָך דְּ‏ גָּנְָּך וְּ‏ תִ‏ ירֹשְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ ‏ָך שְּ‏ גַר אֲלָּפֶ‏ יָך וְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תְּ‏ רֹת

צֹאנֶָך עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע

לַאֲבֹתֶ‏ יָך לָּתֶ‏ ת לְָּך:‏ )14( בָּ‏ רּוְך

תִ‏ הְּ‏ יֶה מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים | ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ ‏ָך

עָּ‏ קָּ‏ ר וַעֲקָּ‏ רָּ‏ ה ‏ּובִ‏ בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )15(

וְּ‏ הֵ‏ סִ‏ יר יהוה מִ‏ מְּ‏ ‏ָך כָּל חֹ‏ לִ‏ י | וְּ‏ כָּל

329

Dt 7:21 - 306 º Mandamento negativo: Não temerem os homens de guerra quando houver, não ter medo de algum de seus inimigos.

592

Torah Israelita


terrível. 22 E יהוה teu Poderoso lançará fora

de diante de ti, pouco a pouco, estas

nações; não poderás destruí-las todas de

pronto, para que as feras do campo não se

multipliquem contra ti. 23 E יהוה entregará

todas a você, e lhes infligirá uma grande

derrota, até que sejam destruídas. 24

Também os seus melechim te entregará

nas tuas mãos, e farás desaparecer o nome

deles de debaixo dos céus; nenhum te

poderá resistir, até que os tenhas

destruído. 25 330 As imagens esculpidas de

seus elohim queimarás a fogo; não

cobiçarás a prata nem o ouro que estão

sobre elas, nem deles te apropriarás, para

que não te enlaces neles; são abominação

a יהוה teu Poderoso. 26 331 Não meterás,

uma abominação em tua casa, para que

não sejas afastado, semelhante a ela; de

todo a detestarás, e de todo a abominarás,

são coisas que afastam.


[517 Perigos da superconfiança]

1 Todos os mitzvot que hoje eu vos ordeno

cuidareis de observar, para que vivais, e vos

מַ‏ דְּ‏ וֵי מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הָּ‏ רָּ‏ עִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏

‏ֹלא יְּׂשִ‏ ימָּ‏ ם בָּ‏ ‏ְך ‏ּונְּתָּ‏ נָּם בְּ‏ כָּל ‏ׂשֹנְּאֶ‏ יָך:‏

)16( וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך ‏ֹלא תָּ‏ חֹ‏ ס עֵ‏ ינְָּך

עֲלֵיהֶ‏ ם | וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹד אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם

)17( כִ‏ י כִ‏ י מוֹקֵ‏ ש הּוא לְָּך:‏

תֹ‏ אמַ‏ ר בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך רַ‏ בִ‏ ים הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה

מִ‏ מֶ‏ נִי | אֵ‏ יכָּה אּוכַל לְּ‏ הוֹרִ‏ ישָּ‏ ם:‏

)18( ‏ֹלא תִ‏ ירָּ‏ א מֵ‏ הֶ‏ ם | זָּכֹ‏ ר תִ‏ זְּ‏ כֹר

אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ כָּל מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )19( הַ‏ מַ‏ סֹת

הַ‏ גְּ‏ דֹֹלת אֲשֶ‏ ר רָּ‏ אּו עֵ‏ ינֶיָך וְּ‏ הָּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת

וְּ‏ הַ‏ מֹ‏ פְּ‏ תִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ יָּד הַ‏ חֲזָּקָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ זְּ‏ רֹעַ‏

הַ‏ נְּטּויָּה אֲשֶ‏ ר הוֹצִ‏ אֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

| כֵן יַעֲׂשֶ‏ ה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ כָּל

הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה יָּרֵ‏ א מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏

)20( וְּ‏ גַם אֶ‏ ת הַ‏ צִ‏ רְּ‏ עָּ‏ ה יְּשַ‏ לַח יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בָּ‏ ם | עַ‏ ד אֲבֹד הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָארִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ נִסְּ‏ תָּ‏ רִ‏ ים מִ‏ פָּנֶיָך:‏ )21( ‏ֹלא תַ‏ עֲרֹץ

מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך

אֵ‏ ל גָּדוֹל וְּ‏ נוֹרָּ‏ א:‏ )22( וְּ‏ נָּשַ‏ ל יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ פָּנֶיָך

מְּ‏ עַ‏ ט מְּ‏ עָּ‏ ט | ‏ֹלא תּוכַל כַֹּלתָּ‏ ם מַ‏ הֵ‏ ר

330

Dt 7:25 - 271 º Mandamento negativo: Não tirar proveito do que pertence ou pertenceu à idolatria – ‘…não desejarás nem o ouro nem a prata que

esteja sobre eles…’.

331

Dt 7:26 - 274 º Mandamento negativo: Não tirar proveito de nenhuma idolatria, nem de seus utensílios, nem do que apresentam diante dela (velas,

vinho, hóstias, incenso etc.), nem do vinho despejado em seu altar – ‘…abominação não trareis para tua casa…’.

593

Torah Israelita


multipliqueis, e entreis, e possuais a terra

que יהוה com juramento, prometeu a seus

pais. 2 E te lembrarás de todo o caminho

pelo qual יהוה teu Poderoso tem te

conduzido durante estes quarenta anos no

deserto, com a finalidade de humilhar você

e te provar, para saber o que estava no teu

lev, se guardarias ou não os seus mitzvot. 3

Sim, ele te humilhou, e te deixou ter fome,

e te sustentou com o maná, que nem tu

nem teus pais conhecíeis; para te dar a

entender que o homem não vive só de pão,

mas de tudo o que sai da boca de יהוה disso

vive o homem. 4 Não se envelheceram as

tuas vestes sobre ti, nem se inchou o teu pé,

nestes quarenta anos. 5 Saberás, no teu lev

que, como um homem corrige a seu filho,

assim te corrige יהוה teu Poderoso. 6 E

guardarás os mitzvot de יהוה teu Poderoso,

para andares nos seus caminhos, e para o

temeres. 7 Porque יהוה teu Poderoso te

está introduzindo numa boa terra, terra de

ribeiros de águas, de fontes e de nascentes,

que brotam nos vales e nos outeiros; 8 terra

de trigo e cevada; de vides, figueiras e

romeiras; terra de oliveiras, de azeite e de

mel; 9 terra em que comerás o pão sem

escassez, e onde não te faltará coisa

alguma; terra cujas pedras são ferro, e de

cujos montes poderás cavar o cobre. 10 -

332

פֶן תִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ה עָּ‏ לֶיָך חַ‏ יַת הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )23(

‏ּונְּתָּ‏ נָּם יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | וְּ‏ הָּ‏ מָּ‏ ם

מְּ‏ הּומָּ‏ ה גְּ‏ דֹלָּה עַ‏ ד הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ם:‏ )24(

וְּ‏ נָּתַ‏ ן מַ‏ לְּ‏ כֵיהֶ‏ ם בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ אֲבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

שְּ‏ מָּ‏ ם מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | ‏ֹלא יִתְּ‏ יַצֵ‏ ב

אִ‏ יש בְּ‏ פָּ‏ נֶיָך עַ‏ ד הִ‏ שְּ‏ מִ‏ דְּ‏ ‏ָך אֹ‏ תָּ‏ ם:‏

)25( פְּ‏ סִ‏ ילֵי אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ פּון

בָּ‏ אֵ‏ ש | ‏ֹלא תַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ד כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב

עֲלֵיהֶ‏ ם וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ לְָּך פֶן תִ‏ ‏ּוָּקֵ‏ ש בוֹ‏ כִ‏ י

תוֹעֲבַ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך הּוא:‏ )26(

וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ בִ‏ יא תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה אֶ‏ ל בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הָּ‏ יִי ‏ָּת

חֵ‏ רֶ‏ ם כָּמֹ‏ הּו | שַ‏ קֵ‏ ץ תְּ‏ שַ‏ קְּ‏ צֶ‏ נּו וְּ‏ תַ‏ עֵ‏ ב

תְּ‏ תַ‏ עֲבֶ‏ נּו כִ‏ י חֵ‏ רֶ‏ ם הּוא:‏

Devarim capítulo 8

)1( כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּון לַעֲׂשוֹת | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

תִ‏ חְּ‏ יּון ‏ּורְּ‏ בִ‏ יתֶ‏ ם ‏ּובָּ‏ אתֶ‏ ם וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה

לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם:‏ )2( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת כָּל

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר הֹלִ‏ יכֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

זֶה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

332

Dt 8:10 – 18º Mandamento positivo: Escrever o rei um segundo Sêfer Torá para si mesmo, um a mais do que todas as pessoas, para que tenha dois rolos

da Torá – ‘…escreverá para si cópia desta Torá…’

594

Torah Israelita


333

יהוה Comerás, e te fartarás, e louvarás a

teu Poderoso pela boa terra que te deu. 11

Guarda-te, que não te esqueças de יהוה teu

Poderoso, deixando de observar os seus

mitzvot, os seus preceitos e os seus

regulamentos, que hoje ordeno a você; 12

para não suceder que, depois de teres

comido e estares farto, depois de teres

edificado boas casas e estares morando

nelas, 13 depois de se multiplicarem as tuas

manadas e es teus rebanhos, a tua prata e

o teu ouro, sim, depois de se multiplicar

tudo quanto tens, 14 se exalte e teu lev e te

esqueças de יהוה teu Poderoso, que te

tirou da terra o Mitzraim, da casa da

servidão; 15 que te conduziu por aquele

grande e terrível deserto de serpentes

abrasadoras e de escorpiões, e de terra

árida em que não havia água, e onde te fez

sair água da rocha pederneira; 16 que no

deserto te alimentou com o maná, no qual

teus pais desconheciam; com a finalidade

de humilhar você e te provar, para nos teus

últimos dias te fazer bem; 17 e fale no teu

lev: A minha força, e a fortaleza da minha

mão me adquiriram estas riquezas. 18

Antes te lembrarás de יהוה teu Poderoso,

porque ele é o que te dá força para

adquirires riquezas; a fim de confirmar o

seu pacto, que jurou a teus pais, como hoje

se vê.

עַ‏ נֹ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ נַסֹתְּ‏ ‏ָך לָּדַ‏ עַ‏ ת אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך הֲתִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר מצותו ‏]מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

קרי[‏ אִ‏ ם ‏ֹלא:‏ )3( וַיְּעַ‏ נְָּך וַיַרְּ‏ עִ‏ בֶ‏ ‏ָך

וַיַאֲכִ‏ לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ ן אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּון אֲבֹתֶ‏ יָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הוֹדִ‏ עֲָך

כִ‏ י ‏ֹלא עַ‏ ל הַ‏ לֶחֶ‏ ם לְּ‏ בַ‏ דוֹ‏ יִחְּ‏ יֶה

הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם כִ‏ י עַ‏ ל כָּל מוֹצָּ‏ א פִ‏ י יהוה

יִחְּ‏ יֶה הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם:‏ )4( ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לָּתְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא

בָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה מֵ‏ עָּ‏ לֶיָך וְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא בָּ‏ צֵ‏ קָּ‏ ה |

זֶה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה:‏ )5( וְּ‏ יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ עִ‏ ם

לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך | כִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר יְּיַסֵ‏ ר אִ‏ יש אֶ‏ ת

בְּ‏ נוֹ‏ יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מְּ‏ יַסְּ‏ רֶ‏ ךָּ:‏ )6(

וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך |

לָּלֶכֶת בִ‏ דְּ‏ רָּ‏ כָּיו ‏ּולְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֹ‏ תוֹ:‏ )7(

כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מְּ‏ בִ‏ יאֲָך אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ

טוֹבָּ‏ ה | אֶ‏ רֶ‏ ץ נַחֲלֵי מָּ‏ יִם עֲיָּנֹ‏ ת

‏ּותְּ‏ הֹמֹ‏ ת יֹצְּ‏ אִ‏ ים בַ‏ בִ‏ קְּ‏ עָּ‏ ה ‏ּובָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )8(

אֶ‏ רֶ‏ ץ חִ‏ טָּ‏ ה ‏ּוׂשְּ‏ עֹ‏ רָּ‏ ה וְּ‏ גֶפֶ‏ ן ‏ּותְּ‏ אֵ‏ נָּה

וְּ‏ רִ‏ מוֹן | אֶ‏ רֶ‏ ץ זֵית שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏ )9(

אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ כֵנֻׁת תֹ‏ אכַל בָּ‏ ‏ּה

לֶחֶ‏ ם ‏ֹלא תֶ‏ חְּ‏ סַ‏ ר כֹל בָּ‏ ‏ּה | אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

אֲבָּ‏ נֶיהָּ‏ בַ‏ רְּ‏ זֶל ‏ּומֵ‏ הֲרָּ‏ רֶ‏ יהָּ‏ תַ‏ חְּ‏ צֹב

נְּחֹ‏ שֶ‏ ת:‏ )10( וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ |

‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ טֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לְָּך:‏ )11( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר

333

Dt 8:10 – 19º Mandamento positivo: Bendizer após o alimento – ‘…comerás, te fartarás, e bendirás…:

595

Torah Israelita


יהוה

[518 Advertência contra idolatria]

19 Sucederá, porém, que, se de qualquer

maneira te esqueceres de יהוה teu

Poderoso, e se seguires após outros elohim,

e os servires, e te encurvares perante eles,

testifico hoje contra ti que certamente

perecerás. 20 Como as nações que

destruiu de diante de vocês, assim

perecereis; uma vez que não quisestes

obedecer à voz de ELOHIM יהוה seu

Poderoso.


[519 Advertência contra

autointegridade]

1 Ouve, ó Yisra-EL: hoje tu vais passar o

Yordan para entrares para desapossares

nações maiores e mais fortes do que tu,

cidades grandes e muradas até os céus; 2

um povo grande e alto, filhos dos anaquins,

que tu conhecestes, e dos quais tens

ouvido dizer: Quem poderá resistir aos

filhos de Anaque? 3 Sabe, hoje que יהוה teu

Poderoso é o que passa adiante de ti como

um fogo consumidor; ele os destruirá, e os

subjugará diante de ti; e tu os lançarás fora,

e cedo os desfarás, como יהוה te

prometeu. 4 Depois que יהוה teu Poderoso

os tiver retirado fora de diante de ti, não

fale no teu lev: por causa da minha justiça é

לְּ‏ ‏ָך פֶן תִ‏ שְּ‏ כַח אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך |

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י שְּ‏ מֹ‏ ר מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו ‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ יו

וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם:‏

)12( פֶן תֹ‏ אכַל וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ | ‏ּובָּ‏ תִ‏ ים

טוֹבִ‏ ים תִ‏ בְּ‏ נֶה וְּ‏ יָּשָּ‏ בְּ‏ תָּ‏ : )13( ‏ּובְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ צֹאנְָּך יִרְּ‏ בְּ‏ יֻׁן וְּ‏ כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב יִרְּ‏ בֶ‏ ה לְָּך

| וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך יִרְּ‏ בֶ‏ ה:‏ )14( וְּ‏ רָּ‏ ם

לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ שָּ‏ כַחְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

הַ‏ מוֹצִ‏ יאֲָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית

עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )15( הַ‏ מוֹלִ‏ יכֲָך בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ גָּדֹל וְּ‏ הַ‏ נוֹרָּ‏ א נָּחָּ‏ ש ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ף וְּ‏ עַ‏ קְּ‏ רָּ‏ ב

וְּ‏ צִ‏ מָּ‏ אוֹן אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ין מָּ‏ יִם | הַ‏ מוֹצִ‏ יא

לְּ‏ ‏ָך מַ‏ יִם מִ‏ צּור הַ‏ חַ‏ לָּמִ‏ יש:‏ )16(

הַ‏ מַ‏ אֲכִ‏ לְּ‏ ‏ָך מָּ‏ ן בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יָּדְּ‏ עּון אֲבֹתֶ‏ יָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן עַ‏ נֹ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

נַסֹתֶ‏ ‏ָך לְּ‏ הֵ‏ יטִ‏ בְּ‏ ‏ָך בְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ יתֶ‏ ‏ָך:‏ )17(

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך | כֹחִ‏ י וְּ‏ עֹ‏ צֶ‏ ם יָּדִ‏ י

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ יִל הַ‏ זֶה:‏ )18(

וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך כִ‏ י הּוא

הַ‏ נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך כֹחַ‏ לַעֲׂשוֹת חָּ‏ יִל | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

הָּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתוֹ‏ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע

לַאֲבֹתֶ‏ יָך כַיוֹם הַ‏ זֶה:‏

)19( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם שָּ‏ כֹחַ‏ תִ‏ שְּ‏ כַח אֶ‏ ת

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תָּ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים וַעֲבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתָּ‏ לָּהֶ‏ ם

| הַ‏ עִ‏ דֹתִ‏ י בָּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם כִ‏ י ‏ָאבֹד

תֹ‏ אבֵ‏ דּון:‏ )20( כַגוֹיִם אֲשֶ‏ ר יהוה

596

Torah Israelita


que יהוה me introduziu nesta terra para a

possuir. Porque pelo delito destas nações é

que יהוה as lança fora de diante de ti. 5 Não

é por causa da tua justiça, nem pela retidão

do teu lev que entras a possuir a sua terra,

mas pelo delito destas nações יהוה teu

Poderoso as lança fora de diante de ti, e

para confirmar a palavra que יהוה teu

Poderoso jurou a teus pais, Avraham,

Yitzhák e Yaacov. 6 Sabe, que não é por

causa da tua justiça que יהוה teu Poderoso

te dá esta boa terra para a possuíres, tu és

povo de dura cerviz. 7 Você deve lembrar,

e não te esqueças, de como provocaste à

ira יהוה teu Poderoso no deserto; desde o

dia em que saíste da terra do Mitzraim, até

que chegaste a este lugar, foste rebelde

יהוה

contra 8 ; também em Horev

provocastes à ira יהוה e יהוה se irou contra

vocês para vos destruir. 9 Quando caminhei

em direção ao monte para receber as

placas de pedra, as tábuas do pacto que

fizera convosco, fiquei no monte יהוה

quarenta dias e quarenta noites; não comi

pão, nem bebi água. 10 E יהוה me deu as

duas placas de pedra, escritas com o dedo

do Criador; e nelas estavam escritas todas

aquelas palavras que יהוה tinha falado

convosco no monte, do meio do fogo, no

dia da assembleia. 11 Aconteceu, que ao

fim dos quarenta dias e quarenta noites,

me deu as duas placas de pedra, as יהוה

tábuas do pacto. 12 E יהוה me disse:

Levanta-te, desce logo daqui, porque o teu

מַ‏ אֲבִ‏ יד מִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם כֵן תֹ‏ אבֵ‏ דּון | עֵ‏ קֶ‏ ב

‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּון בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏

Devarim capítulo 9

)1( שְּ‏ מַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ בֵ‏ ר הַ‏ יוֹם

אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן לָּבֹא לָּרֶ‏ שֶ‏ ת גוֹיִם גְּ‏ דֹלִ‏ ים

וַעֲצֻׁמִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ ךָּ‏ | עָּ‏ רִ‏ ים גְּ‏ דֹֹלת ‏ּובְּ‏ צֻׁרֹת

בַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )2( עַ‏ ם גָּדוֹל וָּרָּ‏ ם בְּ‏ נֵי

עֲנָּקִ‏ ים | אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ מִ‏ י יִתְּ‏ יַצֵ‏ ב לִ‏ פְּ‏ נֵי בְּ‏ נֵי עֲנָּק:‏

)3( וְּ‏ יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ הַ‏ יוֹם כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

הּוא הָּ‏ עֹ‏ בֵ‏ ר לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך אֵ‏ ש אֹ‏ כְּ‏ לָּה הּוא

יַשְּ‏ מִ‏ ידֵ‏ ם וְּ‏ הּוא יַכְּ‏ נִיעֵ‏ ם לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך |

וְּ‏ הוֹרַ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ הַ‏ ‏ַאבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ ם מַ‏ הֵ‏ ר כַאֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה לְָּך:‏ )4( ‏ַאל תֹ‏ אמַ‏ ר

בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך בַ‏ הֲדֹף יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֹ‏ תָּ‏ ם

מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך לֵאמֹ‏ ר בְּ‏ צִ‏ דְּ‏ קָּ‏ תִ‏ י הֱבִ‏ יַאנִי

יהוה לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָא ‏ֶרץ הַ‏ זֹאת |

‏ּובְּ‏ רִ‏ שְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה יהוה

מוֹרִ‏ ישָּ‏ ם מִ‏ פָּנֶיָך:‏ )5( ‏ֹלא בְּ‏ צִ‏ דְּ‏ קָּ‏ תְּ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ יֹשֶ‏ ר לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם | כִ‏ י בְּ‏ רִ‏ שְּ‏ עַ‏ ת הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מוֹרִ‏ ישָּ‏ ם מִ‏ פָּנֶיָך

‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הָּ‏ קִ‏ ים אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר

597

Torah Israelita


povo, que tiraste do Mitzraim, já se

corrompeu; cedo se desviaram do caminho

que eu lhes ordenei; fizeram para si uma

imagem de fundição. 13 Disse-me ainda

: Atentei para este povo, e ele é povo יהוה

de dura cerviz; 14 deixa-me que o destrua,

e apague o seu nome de debaixo dos céus;

e farei de ti nação mais poderosa e mais

numerosa do que esta. 15 Então me virei, e

desci do monte, o qual ardia em fogo; e as

duas tábuas do pacto estavam nas minhas

duas mãos. 16 Olhei, e havíeis errado

contra יהוה seu Poderoso; tínheis feito para

vocês um bezerro de fundição; depressa

יהוה vos tínheis desviado do caminho que

vos ordenara. 17 Peguei então das duas

tábuas e, arrojando-as das minhas mãos,

quebrei-as diante dos seus olhos. 18

Prostrei-me perante יהוה como antes,

quarenta dias e quarenta noites; não comi

pão, nem bebi água, por causa de todo o

seu erro que havíeis cometido, fazendo o

que era mal na visão de יהוה para o

provocar a ira. 19 Porque temi por causa da

ira e do furor com que יהוה estava irado

contra vocês para vos destruir; porém

ainda essa vez יהוה me יהוה ouviu. 20 se

irou muito contra Aharôn para o destruir;

mas também orei a favor de Aharôn ao

mesmo tempo. 21 Então eu tomei o seu

erro, o bezerro que tínheis feito, e o

queimei a fogo e o pisei, moendo-o bem,

até que se desfez em pó; e o seu pó lancei

no ribeiro que descia do monte. 22

נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )6( וְּ‏ יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י ‏ֹלא

בְּ‏ צִ‏ דְּ‏ קָּ‏ תְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ טוֹבָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | כִ‏ י

עַ‏ ם קְּ‏ שֵ‏ ה עֹ‏ רֶ‏ ף אָּ‏ תָּ‏ ה:‏ )7( זְּ‏ כֹ‏ ר ‏ַאל

תִ‏ שְּ‏ כַח אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר הִ‏ קְּ‏ צַ‏ פְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | לְּ‏ מִ‏ ן הַ‏ יוֹם אֲשֶ‏ ר

יָּצָּ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם עַ‏ ד בֹאֲכֶם עַ‏ ד

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה מַ‏ מְּ‏ רִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם עִ‏ ם

יהוה:‏ )8( ‏ּובְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב הִ‏ קְּ‏ צַ‏ פְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

יהוה | וַיִ‏ תְּ‏ אַ‏ נַף יהוה בָּ‏ כֶם

לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ יד אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )9( בַ‏ עֲֹלתִ‏ י

הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה לָּקַ‏ חַ‏ ת לּוחֹ‏ ת הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים לּוחֹ‏ ת

הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר כָּרַ‏ ת יהוה עִ‏ מָּ‏ כֶם |

וָּאֵ‏ שֵ‏ ב בָּ‏ הָּ‏ ר ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

לַיְּלָּה לֶחֶ‏ ם ‏ֹלא ‏ָאכַלְּ‏ תִ‏ י ‏ּומַ‏ יִם ‏ֹלא

שָּ‏ תִ‏ יתִ‏ י:‏ )10( וַיִ‏ תֵ‏ ן יהוה אֵ‏ לַי אֶ‏ ת

שְּ‏ נֵי לּוחֹ‏ ת הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים כְּ‏ תֻׁבִ‏ ים

בְּ‏ אֶ‏ צְּ‏ בַ‏ ע אֱֹלהִ‏ ים | וַ‏ עֲלֵיהֶ‏ ם כְּ‏ כָּל

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה עִ‏ מָּ‏ כֶם

בָּ‏ הָּ‏ ר מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש בְּ‏ יוֹם הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל:‏

)11( וַיְּהִ‏ י מִ‏ קֵ‏ ץ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לָּיְּלָּה | נָּתַ‏ ן יהוה אֵ‏ לַי אֶ‏ ת

שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים לֻׁחוֹת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית:‏

)12( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי קּום רֵ‏ ד

מַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ זֶה כִ‏ י שִ‏ חֵ‏ ת עַ‏ מְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

הוֹצֵ‏ אתָּ‏ מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | סָּ‏ רּו מַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ ן

598

Torah Israelita


Igualmente em Tabera, e em Massá, e em

. יהוה Quibrote-Hataavá provocastes à ira

23 Quando também יהוה vos expediu de

Cadesh-Barnea, dizendo: Subi, e possuí a

terra que vos dei; vocês vos rebelastes

contra o mandado de יהוה seu Poderoso, e

não o crestes, e não obedecestes à sua voz.

24 Tendes sido rebeldes contra יהוה desde

o dia em que vos conheci. 25 Assim me

prostrei perante יהוה ; quarenta dias e

quarenta noites estive prostrado, uma vez

que יהוה ameaçara destruir-vos. 26 Orei a

não destruas o teu יהוה dizendo: Ó יהוה

povo, a tua herança, que resgataste com a

tua grandeza, que tiraste do Mitzraim com

poderosa mão. 27 Você deve lembrar dos

teus servos, Avraham, Yitzhák e Yaacov;

não atentes para a dureza deste povo, nem

para a sua transgressão, nem para o seu

erro; 28 para que o povo da terra de onde

nos tiraste não diga: Porquanto יהוה não

pôde introduzi-los na terra que lhes

prometera, passou a odiá-los, e os tirou

para os matar no deserto. 29 Contudo são

eles o teu povo, a sua herança, que tiraste

com a sua grande força e com o teu braço

estendido.

יהוה


[520 As segundas tábuas]

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ם עָּ‏ ‏ׂשּו לָּהֶ‏ ם

מַ‏ סֵ‏ כָּה:‏ )13( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי

לֵאמֹ‏ ר | רָּ‏ אִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה וְּ‏ הִ‏ נֵה

עַ‏ ם קְּ‏ שֵ‏ ה עֹ‏ רֶ‏ ף הּוא:‏ )14( הֶ‏ רֶ‏ ף

מִ‏ מֶ‏ נִי וְּ‏ אַ‏ שְּ‏ מִ‏ ידֵ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ מְּ‏ חֶ‏ ה אֶ‏ ת שְּ‏ מָּ‏ ם

מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה אוֹתְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ גוֹי עָּ‏ צּום וָּרָּ‏ ב מִ‏ מֶ‏ נּו:‏ )15( וָּאֵ‏ פֶ‏ ן

וָּאֵ‏ רֵ‏ ד מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ הָּ‏ ר בֹעֵ‏ ר בָּ‏ אֵ‏ ש |

‏ּושְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י יָּדָּ‏ י:‏

)16( וָּאֵ‏ רֶ‏ א וְּ‏ הִ‏ נֵה חֲטָּ‏ אתֶ‏ ם לַיהוָּה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם עֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם לָּכֶם עֵ‏ גֶל מַ‏ סֵ‏ כָּה

| סַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם מַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ ן הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה

יהוה אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )17( וָּאֶ‏ תְּ‏ פֹ‏ ‏ׂש בִ‏ שְּ‏ נֵי

הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת וָּאַ‏ שְּ‏ לִ‏ כֵם מֵ‏ עַ‏ ל שְּ‏ תֵ‏ י יָּדָּ‏ י |

וָּאֲשַ‏ בְּ‏ רֵ‏ ם לְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם:‏ )18( וָּאֶ‏ תְּ‏ נַפַ‏ ל

לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה כָּרִ‏ אשֹנָּה ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם

וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לַיְּלָּה לֶחֶ‏ ם ‏ֹלא ‏ָאכַלְּ‏ תִ‏ י

‏ּומַ‏ יִם ‏ֹלא שָּ‏ תִ‏ יתִ‏ י | עַ‏ ל כָּל חַ‏ טַ‏ אתְּ‏ כֶם

אֲשֶ‏ ר חֲטָּ‏ אתֶ‏ ם לַעֲׂשוֹת הָּ‏ רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יהוה לְּ‏ הַ‏ כְּ‏ עִ‏ יסוֹ:‏ )19( כִ‏ י יָּגֹ‏ רְּ‏ תִ‏ י

מִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ ‏ַאף וְּ‏ הַ‏ חֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר קָּ‏ צַ‏ ף

יהוה ‏ֲעלֵיכֶם לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ יד אֶ‏ תְּ‏ כֶם |

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה אֵ‏ לַי גַם בַ‏ פַ‏ עַ‏ ם

הַ‏ הִ‏ וא:‏ )20( ‏ּובְּ‏ ‏ַאהֲרֹן הִ‏ תְּ‏ אַ‏ נַף יהוה

מְּ‏ אֹ‏ ד לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ ידוֹ‏ | וָּאֶ‏ תְּ‏ פַ‏ לֵל גַם בְּ‏ עַ‏ ד

‏ַאהֲרֹן בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא:‏ )21( וְּ‏ אֶ‏ ת

חַ‏ טַ‏ אתְּ‏ כֶם אֲשֶ‏ ר עֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ עֵ‏ גֶל

599

Torah Israelita


: יהוה 1 Naquele mesmo tempo me disse

Alisa duas placas de pedra, como as

primeiras, e sobe a mim ao monte, e faze

uma aron de madeira. 2 Nessas placas

escreverei as palavras que estavam nas

primeiras tábuas, que você quebrou, e as

porás na aron. 3 Assim, fiz uma aron de

madeira de acácia, planifiquei duas placas

de pedra, como as primeiras, e subi ao

monte com as duas tábuas nas mãos. 4

Então יהוה escreveu nas tábuas, conforme

a primeira escritura, os dez mitzvot, que ele

vos falara no monte, do meio do fogo, no

dia da assembleia; e ה mas deu a mim.

5 Virei-me, desci do monte e pus as tábuas

יהוה na aron que fizera; e ali estão, como

me ordenou. 6 (Ora, partiram os bneyysraEL

de Beerote-Bene-Yaacã para

Mosera. Ali faleceu Aharôn e foi sepultado;

e Eleazar, seu filho, administrou o

sacerdócio em seu lugar. 7 Dali partiram

para Gudgoda, e de Gudgoda para Jotbatá,

terra de ribeiros de águas. 8 Por esse tempo

separou a tribo de Levi, para levar a יהוה

aron do pacto de יהוה para estar diante de

servindo-o, e para abençoar em seu יהוה

nome até o dia de hoje. 9 Pelo que Levi não

tem parte nem herança com seus irmãos;

teu יהוה é a sua herança, como יהוה

Poderoso lhe disse. )10 Também, como

334

antes, eu estive no monte quarenta dias e

quarenta noites; e יהוה me ouviu ainda

essa vez; יהוה não te quis destruir; 11 antes

לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י וָּאֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹף אֹ‏ תוֹ‏ בָּ‏ אֵ‏ ש וָּאֶ‏ כֹת

אֹ‏ תוֹ‏ טָּ‏ חוֹן הֵ‏ יטֵ‏ ב עַ‏ ד אֲשֶ‏ ר דַ‏ ק

לְּ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר | וָּאַ‏ שְּ‏ לִ‏ ‏ְך אֶ‏ ת עֲפָּ‏ רוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ נַחַ‏ ל

הַ‏ יֹרֵ‏ ד מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר:‏ )22( ‏ּובְּ‏ תַ‏ בְּ‏ עֵ‏ רָּ‏ ה

‏ּובְּ‏ מַ‏ סָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ קִ‏ בְּ‏ רֹת הַ‏ תַ‏ אֲוָּה |

יהו

מַ‏ קְּ‏ צִ‏ פִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם אֶ‏ ת יהוה:‏ )23(

‏ּובִ‏ שְּ‏ ‏ֹלחַ‏ יהוה אֶ‏ תְּ‏ כֶם מִ‏ קָּ‏ דֵ‏ ש בַ‏ רְּ‏ ‏ֵנ ‏ַע

לֵאמֹ‏ ר עֲלּו ‏ּורְּ‏ שּו אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נָּתַ‏ תִ‏ י לָּכֶם | וַתַ‏ מְּ‏ רּו אֶ‏ ת פִ‏ י יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם וְּ‏ ‏ֹלא הֶ‏ אֱמַ‏ נְּתֶ‏ ם לוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

שְּ‏ מַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם בְּ‏ קֹ‏ לוֹ:‏ )24( מַ‏ מְּ‏ רִ‏ ים

הֱיִיתֶ‏ ם עִ‏ ם יהוה | מִ‏ יוֹם דַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )25( וָּאֶ‏ תְּ‏ נַפַל לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֵ‏ ת ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים הַ‏ יוֹם וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים

הַ‏ לַיְּלָּה אֲשֶ‏ ר הִ‏ תְּ‏ נַפָּלְּ‏ תִ‏ י | כִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר

יהוה לְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ יד אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )26(

וָּאֶ‏ תְּ‏ פַ‏ לֵל אֶ‏ ל יהוה וָּאֹ‏ מַ‏ ר יהוה

יְּהוִ‏ ה ‏ַאל תַ‏ שְּ‏ חֵ‏ ת עַ‏ מְּ‏ ‏ָך וְּ‏ נַחֲלָּתְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר פָּדִ‏ יתָּ‏ בְּ‏ גָּדְּ‏ לֶָך | אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתָּ‏

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה:‏ )27( זְּ‏ כֹ‏ ר

לַעֲבָּ‏ דֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

| ‏ַאל תֵ‏ פֶ‏ ן אֶ‏ ל קְּ‏ שִ‏ י הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה וְּ‏ אֶ‏ ל

רִ‏ שְּ‏ עוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל חַ‏ טָּ‏ אתוֹ:‏ )28( פֶן

יֹאמְּ‏ רּו הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הוֹצֵ‏ אתָּ‏ נּו מִ‏ שָּ‏ ם

מִ‏ בְּ‏ לִ‏ י יְּכֹ‏ לֶת יהוה לַהֲבִ‏ יָאם אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם | ‏ּומִ‏ שִ‏ נְָּאת ‏ֹו

334

Dt 10:20 - 6º Mandamento positivo: Ligar-se; Aproximar-se a Ele – ‘Dele te aproximarás…’

600

Torah Israelita


disse-me יהוה : Levanta-te, põe-te a

caminho diante do povo; eles entrarão e

possuirão a terra que com juramento

prometi a seus pais lhes daria.

[521 Seguindo o caminho de ELOHIM]

12 Agora, ó Yisra-EL, que é que יהוה teu

Poderoso requer de ti, senão que temas

teu Poderoso, que andes em todos os יהוה

seus caminhos, e o ames, e sirvas a יהוה teu

Poderoso de todo o teu lev e com toda a

יהוה tua vida, 13 que guardes os mitzvot de

e os seus regulamentos, que hoje ordeno a

você para o teu bem? 14 De יהוה teu

Poderoso são os céus e os céus dos céus, a

terra e tudo o que nela há. 15 Entretanto

se afeiçoou a teus pais para os amar; e יהוה

escolheu a sua descendência depois deles,

isto é, a vocês, no meio de todos os povos,

como hoje se vê. 16 Circuncidai, o prepúcio

do seu lev, e não mais endureçam a sua

cerviz. 17 Pois יהוה seu Poderoso, é o

Criador dos elohim, e יהוה dos senhores, o

Criador grande, poderoso e terrível, que

não faz acepção de pessoas, nem recebe

subornos; 18 que faz justiça ao órfão e à

viúva, e ama o estrangeiro, dando-lhe pão

e roupa. 19

335

Pelo que amareis o

estrangeiro, fostes estrangeiros na terra do

Mitzraim. 20 Ao יהוה teu Poderoso

336

אוֹתָּ‏ ם הוֹצִ‏ יָאם לַהֲמִ‏ תָּ‏ ם בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר:‏

)29( וְּ‏ הֵ‏ ם עַ‏ מְּ‏ ‏ָך וְּ‏ נַחֲלָּתֶ‏ ‏ָך | אֲשֶ‏ ר

הוֹצֵ‏ אתָּ‏ בְּ‏ כֹ‏ חֲָך הַ‏ גָּדֹל ‏ּובִ‏ זְּ‏ רֹעֲָך

הַ‏ נְּטּויָּה:‏

Devarim capítulo 10

)1( בָּ‏ עֵ‏ ת הַ‏ הִ‏ וא ‏ָאמַ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי

פְּ‏ סָּ‏ ל לְּ‏ ‏ָך שְּ‏ נֵי לּוחֹ‏ ת אֲבָּ‏ נִים

כָּרִ‏ אשֹנִים וַעֲלֵה אֵ‏ לַי הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה |

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ לְּ‏ ‏ָך אֲרוֹן עֵ‏ ץ:‏ )2( וְּ‏ אֶ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב

עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר הָּ‏ יּו

עַ‏ ל הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת הָּ‏ רִ‏ אשֹנִים אֲשֶ‏ ר שִ‏ בַ‏ רְּ‏ תָּ‏ |

וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ ם בָּ‏ ‏ָארוֹן:‏ )3( וַָּאעַ‏ ‏ׂש אֲרוֹן

עֲצֵ‏ י שִ‏ טִ‏ ים וָּאֶ‏ פְּ‏ סֹל שְּ‏ נֵי לֻׁחֹ‏ ת

אֲבָּ‏ נִים כָּרִ‏ אשֹנִים | וַָּאעַ‏ ל הָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ה

‏ּושְּ‏ נֵי הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת בְּ‏ יָּדִ‏ י:‏ )4( וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב עַ‏ ל

הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת כַמִ‏ כְּ‏ תָּ‏ ב הָּ‏ רִ‏ אשוֹן אֵ‏ ת

עֲׂשֶ‏ רֶ‏ ת הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה

אֲלֵיכֶם בָּ‏ הָּ‏ ר מִ‏ תוְֹך הָּ‏ אֵ‏ ש בְּ‏ יוֹם

הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל | וַיִ‏ תְּ‏ נֵם יהוה אֵ‏ לָּי:‏ )5( וָּאֵ‏ פֶ‏ ן

וָּאֵ‏ רֵ‏ ד מִ‏ ן הָּ‏ הָּ‏ ר וָּאָּ‏ ‏ׂשִ‏ ם אֶ‏ ת הַ‏ לֻׁחֹ‏ ת

335

Dt 10:19 - 207 º Mandamento positivo: Amar ao convertido ao pacto – ‘Amarás ao peregrino…’

336

Dt 10:20 - 7º Mandamento positivo: Jurar em Seu Nome – ‘Em seu nome, jurarás…’

601

Torah Israelita


temerás; a ele servirás, e a ele te apegarás,

e pelo seu nome; jurarás. 21 Ele é o teu

louvor e o teu Criador, que te fez estas

grandes e terríveis coisas que os teus olhos

têm visto. 22 Com setenta almas teus pais

desceram ao Mitzraim; e agora יהוה teu

Poderoso te fez, em número, como as

estrelas dos céus.


1 Amarás, a יהוה teu Poderoso, e guardarás

as suas ordenanças, os seus regulamentos,

os seus preceitos e os seus mitzvot, por

todos os dias. 2 Considerai hoje ( não falo

com seus filhos, que não conheceram, nem

viram) a instrução de יהוה seu Poderoso, a

sua grandeza, a sua mão forte, e o seu

braço estendido; 3 os seus sinais, as suas

obras, que fez no meio do Mitzraim a

Paroh, melech do Mitzraim, e a toda a sua

terra; 4 o que fez ao exército dos egípcios,

aos seus cavalos e aos seus carros; como fez

passar sobre eles as águas do mar de junco,

quando vos perseguiam, e como יהוה os

destruiu até o dia de hoje; 5 o que vos fez

no deserto, até chegardes a este lugar; 6 e

o que fez a Datã e a Abirão, filhos de Eliabe,

filho de Rúben; como a terra abriu a sua

boca e os tragou com as suas casas e as suas

tendas, e bem assim todo ser vivente que

בָּ‏ ‏ָארוֹן אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י | וַיִ‏ הְּ‏ יּו שָּ‏ ם

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוַנִי יהוה:‏ )6( ‏ּובְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל נָּסְּ‏ עּו מִ‏ בְּ‏ אֵ‏ רֹת בְּ‏ נֵי יַעֲקָּ‏ ן

מוֹסֵ‏ רָּ‏ ה | שָּ‏ ם מֵ‏ ת ‏ַאהֲרֹן וַיִ‏ קָּ‏ בֵ‏ ר שָּ‏ ם

וַיְּכַהֵ‏ ן אֶ‏ לְּ‏ עָּ‏ זָּר בְּ‏ נוֹ‏ תַ‏ חְּ‏ תָּ‏ יו:‏ )7(

מִ‏ שָּ‏ ם נָּסְּ‏ עּו הַ‏ גֻׁדְּ‏ גֹ‏ דָּ‏ ה | ‏ּומִ‏ ן הַ‏ גֻׁדְּ‏ גֹ‏ דָּ‏ ה

יָּטְּ‏ בָּ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ רֶ‏ ץ נַחֲלֵי מָּ‏ יִם:‏ )8( בָּ‏ עֵ‏ ת

הַ‏ הִ‏ וא הִ‏ בְּ‏ דִ‏ יל יהוה אֶ‏ ת שֵ‏ בֶ‏ ט הַ‏ לֵוִ‏ י

לָּׂשֵ‏ את אֶ‏ ת אֲרוֹן בְּ‏ רִ‏ ית יהוה

לַעֲמֹ‏ ד לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה לְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ תוֹ‏ ‏ּולְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך

בִ‏ שְּ‏ מוֹ‏ עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה:‏ )9( עַ‏ ל כֵן

‏ֹלא הָּ‏ יָּה לְּ‏ לֵוִ‏ י חֵ‏ לֶק וְּ‏ נַחֲלָּה עִ‏ ם

אֶ‏ חָּ‏ יו | יהוה הּוא נַחֲלָּתוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לוֹ:‏ )10( וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

עָּ‏ מַ‏ דְּ‏ תִ‏ י בָּ‏ הָּ‏ ר כַיָּמִ‏ ים הָּ‏ רִ‏ אשֹנִים

‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יוֹם וְּ‏ ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים לָּיְּלָּה |

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה אֵ‏ לַי גַם בַ‏ פַ‏ עַ‏ ם הַ‏ הִ‏ וא

‏ֹלא ‏ָאבָּ‏ ה יהוה הַ‏ שְּ‏ חִ‏ יתֶ‏ ‏ָך:‏ )11(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לַי קּום לְֵך לְּ‏ מַ‏ סַ‏ ע

לִ‏ פְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם | וְּ‏ יָּבֹאּו וְּ‏ יִרְּ‏ שּו אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לַאֲבֹתָּ‏ ם לָּתֵ‏ ת

לָּהֶ‏ ם:‏

|

)12( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מָּ‏ ה יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך שֹאֵ‏ ל מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | כִ‏ י אִ‏ ם

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לָּלֶכֶת

בְּ‏ כָּל דְּ‏ רָּ‏ כָּיו ‏ּולְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ לַעֲבֹד

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל

602

Torah Israelita


lhes pertencia, no meia de todo o Yisra-EL;

7 uma vez que os seus olhos são os que

יהוה viram todas as grandes obras que fez

. 8 Guardareis, todos os mitzvot que eu vos

ordeno hoje, para que sejais fortes, e

entreis, e ocupeis a terra a que estais

passando para a possuirdes; 9 e para que

prolongueis os dias nessa terra que

com juramento, prometeu dar a seus pais e

à sua descendência, terra que mana leite e

mel.

יהוה

[522 Uma terra exigente]

10 Pois a terra na qual estais entrando para

a possuirdes não é como a terra do

Mitzraim, de onde saístes, em que

semeáveis a sua semente, e a regáveis com

o seu pé, como a uma horta; 11 mas a terra

a que estais passando para a possuirdes é

terra de montes e de vales; da chuva dos

יהוה céus bebe as águas; 12 terra de que

teu Poderoso toma cuidado; os olhos de

teu Poderoso estão sobre ela

continuamente, desde o princípio até o fim

do ano.

[523 Jugo dos mandamentos]

יהוה

13 E há de ser que, se diligentemente

obedeceres a meus mitzvot que hoje

ordeno a você, de amar a יהוה teu

Poderoso, e de o servir de todo o teu lev e

com toda a tua vida, 14 darei a chuva da tua

terra a seu tempo, a temporã e a serôdia,

para que recolhas o teu grão, o teu vinho

נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )13( לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹת

יהוה וְּ‏ אֶ‏ ת חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם | לְּ‏ טוֹב לְָּך:‏ )14( הֵ‏ ן לַיהוָּה

אֱֹלהֶ‏ יָך הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּושְּ‏ מֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם |

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ כָּל אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ּה:‏ )15( רַ‏ ק

בַ‏ אֲבֹתֶ‏ יָך חָּ‏ שַ‏ ק יהוה לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה

אוֹתָּ‏ ם | וַיִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר בְּ‏ זַרְּ‏ עָּ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם

בָּ‏ כֶם מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים כַיוֹם הַ‏ זֶה:‏ )16(

‏ּומַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם אֵ‏ ת עָּ‏ רְּ‏ לַת לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם |

וְּ‏ עָּ‏ רְּ‏ פְּ‏ כֶם ‏ֹלא תַ‏ קְּ‏ שּו עוֹד:‏ )17( כִ‏ י

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם הּוא אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים

וַאֲדֹנֵי הָּ‏ אֲדֹנִים | הָּ‏ אֵ‏ ל הַ‏ גָּדֹל הַ‏ גִ‏ בֹר

וְּ‏ הַ‏ נוֹרָּ‏ א אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִשָּ‏ א פָּ‏ נִים וְּ‏ ‏ֹלא

יִקַ‏ ח שֹחַ‏ ד:‏ )18( עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה מִ‏ שְּ‏ פַט

יָּתוֹם וְּ‏ ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה | וְּ‏ אֹ‏ הֵ‏ ב גֵר לָּתֶ‏ ת ל ‏ֹו

לֶחֶ‏ ם וְּ‏ ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לָּה:‏ )19( וַאֲהַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

הַ‏ גֵר | כִ‏ י גֵרִ‏ ים הֱיִיתֶ‏ ם בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )20( אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

תִ‏ ירָּ‏ א אֹ‏ תוֹ‏ תַ‏ עֲבֹד | ‏ּובוֹ‏ תִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ק

‏ּובִ‏ שְּ‏ מוֹ‏ תִ‏ שָּ‏ בֵ‏ עַ‏ : )21( הּוא תְּ‏ הִ‏ לָּתְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ הּוא אֱֹלהֶ‏ יָך | אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה אִ‏ תְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

הַ‏ גְּ‏ דֹֹלת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נוֹרָּ‏ אֹ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר

רָּ‏ אּו עֵ‏ ינֶיָך:‏ )22( בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עִ‏ ים נֶפֶ‏ ש

יָּרְּ‏ דּו אֲבֹתֶ‏ יָך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יְּמָּ‏ ה | וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה

יהוה ‏ׂשָּ‏ מְּ‏ ‏ָך

אֱֹלהֶ‏ יָך כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לָּרֹב:‏

603

Torah Israelita


novo e o teu azeite; 15 e darei vegetação no

teu campo para o teu gado, e comerás e

fartar-te-ás. 16 Guardai-vos para que o seu

lev não se engane, e vos desvieis, e sirvais a

outros elohim, e os adoreis; 17 e a ira de

se acenda contra vocês, e feche ele os יהוה

céus, e não caia chuva, e a terra não dê o

seu fruto, e cedo pereçais da boa terra que

vos dá. 18 E todos vocês devem colocar יהוה

estas minhas palavras no coração e em sua

alma. E você deve ligá-los 337 como um sinal

em suas mãos. E eles serão como uma

338memória entre seus olhos.; 19 e ensinálas-eis

a seus filhos, falando delas sentados

em suas casas e andando pelo caminho, ao

deitar-vos e ao levantar-vos; 20 e escrevêlas-eis

nos umbrais de suas casas, e nas suas

portas; 21 para que se multipliquem os

seus dias e os dias de seus filhos na terra

que יהוה com juramento, prometeu dar a

seus pais, enquanto os céus cobrir a terra.

[524 Promessa de vitória]

22 Porque, se diligentemente guardardes

todos estes mitzvot que eu vos ordeno, se

amardes a יהוה seu Poderoso, e você andar

em todos os seus caminhos, e a ele vos

apegardes, 23 também יהוה lançará fora de

diante de vocês todas estas nações, e

possuireis nações maiores e mais

poderosas do que vocês. 24 Todo lugar que


)1( וְּ‏ ‏ָאהַ‏ בְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך |

וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ מִ‏ שְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תוֹ‏ וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ יו ‏ּומִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏

)2( וִ‏ ידַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם הַ‏ יוֹם כִ‏ י ‏ֹלא אֶ‏ ת

בְּ‏ נֵיכֶם אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו וַאֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

רָּ‏ אּו אֶ‏ ת מּוסַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם | אֶ‏ ת

גָּדְּ‏ לוֹ‏ אֶ‏ ת יָּדוֹ‏ הַ‏ חֲזָּקָּ‏ ה ‏ּוזְּ‏ רֹעוֹ‏

הַ‏ נְּטּויָּה:‏ )3( וְּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ תֹ‏ תָּ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת

מַ‏ עֲׂשָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה בְּ‏ תוְֹך מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה מֶ‏ לְֶך מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּולְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏

)4( וַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ חֵ‏ יל מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

לְּ‏ סּוסָּ‏ יו ‏ּולְּ‏ רִ‏ כְּ‏ בוֹ‏ אֲשֶ‏ ר הֵ‏ צִ‏ יף אֶ‏ ת מֵ‏ י

יַם סּוף עַ‏ ל פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם בְּ‏ רָּ‏ דְּ‏ פָּ‏ ם

‏ַאחֲרֵ‏ יכֶם | וַיְּאַ‏ בְּ‏ דֵ‏ ם יהוה עַ‏ ד הַ‏ י ‏ֹום

הַ‏ זֶה:‏ )5( וַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לָּכֶם

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | עַ‏ ד בֹאֲכֶם עַ‏ ד הַ‏ מָּ‏ קוֹם

הַ‏ זֶה:‏ )6( וַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ דָּ‏ תָּ‏ ן

וְּ‏ לַאֲבִ‏ ירָּ‏ ם בְּ‏ נֵי אֱלִ‏ יָאב בֶ‏ ן רְּ‏ אּובֵ‏ ן

אֲשֶ‏ ר פָּ‏ צְּ‏ תָּ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֶ‏ ת פִ‏ יהָּ‏

וַתִ‏ בְּ‏ לָּעֵ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת

‏ָאהֳלֵיהֶ‏ ם | וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ יְּקּום אֲשֶ‏ ר

337

Dt 11:18 – “como um sinal em suas mãos”: Significa fazer o maior esforço para obedecer. Assim como diz o mandamento “Com toda a sua força”.

338

Dt 11:18 – “como uma memória entre os olhos”: Tradução baseada na toráh samaritana. “memorial entre os olhos” significa que os mandamentos no

coração é como um memorial entre os olhos, ou seja, nunca poderá ser esquecido.

604

Torah Israelita


pisar a planta do seu pé será seu; o seu

termo se estenderá do deserto ao Líbano, e

do rio, o rio Eufrates, até o mar ocidental.

25 Ninguém vos poderá resistir; יהוה seu

Poderoso porá o medo e o terror de vocês

sobre toda a terra que pisardes, assim

como vos disse.

47ª Porção: Ree - Observe




Salmo Ree: 97

[525 A escolha]

26 Vede que hoje eu ponho diante de vocês

a bênção e a maldição: 27 A bênção, se

obedecerdes aos mitzvot de יהוה seu

Poderoso, que eu hoje vos ordeno; 28

porém a maldição, se não obedecerdes aos

mitzvot de יהוה seu Poderoso, mas vos

desviardes do caminho que eu hoje vos

ordeno, para seguirdes outros elohim que

nunca conhecestes.

[526 Adoração unificada]

29 Ora, quando יהוה teu Poderoso te

introduzir na terra a que vais para possuí-la,

pronunciarás a bênção sobre o monte

Gerizim, e a maldição sobre o monte Ebal.

בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֵיהֶ‏ ם בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7(

כִ‏ י עֵ‏ ינֵיכֶם הָּ‏ רֹאֹ‏ ת אֶ‏ ת כָּל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

יהוה הַ‏ גָּדֹל | אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה:‏ )8(

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֶ‏ חֶ‏ זְּ‏ קּו

‏ּובָּ‏ אתֶ‏ ם וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )9(

‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תַ‏ אֲרִ‏ יכּו יָּמִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם לָּתֵ‏ ת

לָּהֶ‏ ם ‏ּולְּ‏ זַרְּ‏ עָּ‏ ם | אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב

)10( כִ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏

אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא כְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם הִ‏ וא אֲשֶ‏ ר יְּצָּ‏ אתֶ‏ ם מִ‏ שָּ‏ ם |

אֲשֶ‏ ר תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע אֶ‏ ת זַרְּ‏ עֲָך וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ קִ‏ יתָּ‏

בְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לְּ‏ ‏ָך כְּ‏ גַן הַ‏ יָּרָּ‏ ק:‏ )11( וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה

אֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ רִ‏ ים ‏ּובְּ‏ קָּ‏ עֹ‏ ת | לִ‏ מְּ‏ טַ‏ ר הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

תִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה מָּ‏ יִם:‏ )12( אֶ‏ רֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך דֹרֵ‏ ש אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה | תָּ‏ מִ‏ יד עֵ‏ ינֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בָּ‏ ‏ּה מֵ‏ רֵ‏ שִ‏ ית הַ‏ שָּ‏ נָּה

)13( וְּ‏ הָּ‏ יָּה וְּ‏ עַ‏ ד ‏ַאחֲרִ‏ ית שָּ‏ נָּה:‏

אִ‏ ם שָּ‏ מֹ‏ עַ‏ תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל מִ‏ צְּ‏ וֹתַ‏ י אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם | לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם ‏ּולְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דוֹ‏ בְּ‏ כָּל

לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )14(

וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י מְּ‏ טַ‏ ר ‏ַארְּ‏ צְּ‏ כֶם בְּ‏ עִ‏ תוֹ‏ יוֹרֶ‏ ה

‏ּומַ‏ לְּ‏ קוֹש | וְּ‏ ‏ָאסַ‏ פְּ‏ תָּ‏ דְּ‏ גָּנֶָך וְּ‏ תִ‏ ירֹשְּ‏ ‏ָך

605

Torah Israelita


30 Por acaso não estão eles além do

Yordan, atrás do caminho do pôr do sol, na

terra dos kenaanitas, que habitam na

‘Arabah defronte de Gilgal, junto aos

carvalhos de Moré? 31 Porque estais a

passar o Yordan para adentrar a possuir a

terra que יהוה seu Poderoso vos dá; e a

possuireis, e nela habitareis. 32 Tende,

cuidado em observar todos os

regulamentos e os preceitos que eu hoje

vos proponho.


1 São estes os regulamentos e os preceitos

que tereis cuidado em observar na terra

que יהוה ELOHIM de seus pais vos deu para

a possuirdes por todos os dias que viverdes

sobre a terra. 2 339 Certamente destruireis

todos os lugares em que as nações que

haveis de subjugar serviram aos seus

elohim, sobre as altas montanhas, sobre os

outeiros, e debaixo de toda árvore

frondosa; 3 340 e derrubareis os seus altares,

quebrareis as suas colunas, queimareis a

fogo os seus aserins, abatereis as imagens

esculpidas dos seus elohim e apagareis o

seu nome daquele lugar. 4 Não fareis assim

וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ ‏ָך:‏ )15( וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ דְּ‏ ‏ָך

לִ‏ בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ : )16(

הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו לָּכֶם פֶן יִפְּ‏ תֶ‏ ה לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם |

וְּ‏ סַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם וַעֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים

וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתֶ‏ ם לָּהֶ‏ ם:‏ )17( וְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ה

‏ַאף יהוה בָּ‏ כֶם וְּ‏ עָּ‏ צַ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה מָּ‏ טָּ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן

אֶ‏ ת יְּבּולָּּה | וַאֲבַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם מְּ‏ הֵ‏ רָּ‏ ה מֵ‏ עַ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ טֹבָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יהוה נֹ‏ תֵ‏ ן

לָּכֶם:‏ )18( וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת דְּ‏ בָּ‏ רַ‏ י אֵ‏ לֶה

עַ‏ ל לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם וְּ‏ עַ‏ ל נַפְּ‏ שְּ‏ כֶם | ‏ּוקְּ‏ שַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם

אֹ‏ תָּ‏ ם לְּ‏ אוֹת עַ‏ ל יֶדְּ‏ כֶם וְּ‏ הָּ‏ יּו

לְּ‏ טוֹטָּ‏ פֹ‏ ת בֵ‏ ין עֵ‏ ינֵיכֶם:‏ )19(

וְּ‏ לִ‏ מַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת בְּ‏ נֵיכֶם לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

בָּ‏ ם | בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תְּ‏ ‏ָך בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ לֶכְּ‏ תְּ‏ ‏ָך

בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך ‏ּובְּ‏ שָּ‏ כְּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ קּומֶ‏ ‏ָך:‏ )20(

‏ּוכְּ‏ תַ‏ בְּ‏ תָּ‏ ם עַ‏ ל מְּ‏ זּוזוֹת בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך

‏ּובִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏ )21( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִרְּ‏ בּו

יְּמֵ‏ יכֶם וִ‏ ימֵ‏ י בְּ‏ נֵיכֶם עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֵ‏ יכֶם לָּתֵ‏ ת

לָּהֶ‏ ם | כִ‏ ימֵ‏ י הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏

)22( כִ‏ י אִ‏ ם שָּ‏ מֹ‏ ר תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּון

אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם לַעֲׂשֹתָּ‏ ‏ּה | לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה

339

Dt 12:2 - 185 º Mandamento positivo: Destruir a idolatria e tudo e todo o que lhe for servidor – ‘…destruirás…’

340

Dt 12:3,4 - 313 º Mandamento negativo: Não destruir o Templo, sinagogas ou casas de estudo de Torá. Similarmente, não apagar os nomes santificados

de Elohim, idem escritos sagrados – ‘…destruí-los-á; não fareis assim a Ad’ vosso Elohim!’.

606

Torah Israelita


para com יהוה seu Poderoso; 5 mas

341

recorrereis ao lugar que יהוה seu Poderoso

escolher de todas as suas tribos para ali pôr

o seu nome, para sua habitação, e ali vireis.

6 A esse lugar trareis os seus holocaustos e

sacrifícios, e os seus maaser e a oferenda

elevada da sua mão, e os seus votos e

ofertas voluntárias, e os primogênitos das

suas vacas e ovelhas; 7 e ali tereis por

alimento perante יהוה seu Poderoso, e vos

alegrareis, vocês e as suas casas, em tudo

יהוה em que puserdes a sua mão, no que

seu Poderoso vos tiver abençoado. 8 Não

fareis conforme tudo o que hoje fazemos

aqui, cada qual tudo o que bem lhe parece

aos olhos. 9 Porque até agora não entrastes

no descanso e na herança que יהוה seu

Poderoso vos dá; 10 mas quando passardes

o Yordan, e habitardes na terra que

ELOHIM seu Poderoso vos faz herdar, ele

vos dará repouso de todos os seus inimigos

em redor, e morareis seguros. 11 Então

terá um lugar que יהוה seu Poderoso

escolherá para ali fazer habitar o seu nome;

a esse lugar trareis tudo o que eu vos

ordeno: os seus holocaustos e sacrifícios, os

seus maaser, a oferenda elevada da sua

mão, e tudo o que de melhor oferecerdes a

em cumprimento dos votos que

יהוה fizerdes. 12 E vos alegrareis perante

seu Poderoso, vocês, seus filhos e suas

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם לָּלֶכֶת בְּ‏ כָּל

דְּ‏ רָּ‏ כָּיו ‏ּולְּ‏ דָּ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה בוֹ:‏ )23( וְּ‏ הוֹרִ‏ יש

יהוה אֶ‏ ת כָּל הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה

מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם גוֹיִם גְּ‏ דֹלִ‏ ים

וַעֲצֻׁמִ‏ ים מִ‏ כֶם:‏ )24( כָּל הַ‏ מָּ‏ קוֹם

אֲשֶ‏ ר תִ‏ דְּ‏ רְֹך כַף רַ‏ גְּ‏ לְּ‏ כֶם בוֹ‏ לָּכֶם

יִהְּ‏ יֶה | מִ‏ ן הַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ בָּ‏ נוֹן מִ‏ ן

הַ‏ נָּהָּ‏ ר נְּהַ‏ ר פְּ‏ רָּ‏ ת וְּ‏ עַ‏ ד הַ‏ יָּם הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן

יִהְּ‏ יֶה גְּ‏ בֻׁלְּ‏ כֶם:‏ )25( ‏ֹלא יִתְּ‏ יַצֵ‏ ב

אִ‏ יש בִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | פַ‏ חְּ‏ דְּ‏ כֶם ‏ּומוֹרַ‏ אֲכֶם

יִתֵ‏ ן יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם עַ‏ ל פְּ‏ נֵי כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תִ‏ דְּ‏ רְּ‏ כּו בָּ‏ ‏ּה כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

26( רְּ‏ אֵ‏ ה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נֹ‏ תֵ‏ ן

לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם הַ‏ יוֹם | בְּ‏ רָּ‏ כָּה ‏ּוקְּ‏ לָּלָּה:‏

)27( אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה | אֲשֶ‏ ר תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו

אֶ‏ ל מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם:‏ )28(

וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֶ‏ ל מִ‏ צְּ‏ וֹת

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם וְּ‏ סַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם |

לָּלֶכֶת ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

)29( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י ‏ֹלא יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם:‏

יְּבִ‏ יאֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה עַ‏ ל הַ‏ ר גְּ‏ רִ‏ זִ‏ ים

יהוה

( לָּכֶם:‏

341

Dt 12:5,6 - 83 º Mandamento positivo: Trazer todos os sacrifícios sobre os quais se obrigara, ou se comprometera no primeiro dos três festivais anuais

com o qual se deparar – ‘Ali virás, e ali trarás…’

607

Torah Israelita


filhas, seus servos e suas servas, bem como

o levita que está dentro das suas portas,

convosco não tem parte nem herança. 13

Guarda-te de ofereceres os teus

holocaustos em qualquer lugar que vires;

14 342 mas no lugar que יהוה escolher numa

das tuas tribos, ali oferecerás os teus

holocaustos, e ali farás tudo o que eu te

ordeno. 15 343 Contudo, conforme todo o

teu desejo, poderás degolar, e comer carne

dentro das tuas portas, segundo a bênção

de יהוה teu Poderoso que ele te houver

dado; tanto o impuro como o limpo

comerão dela, como da gazela e do veado;

16 tão-somente não comerás do sangue;

sobre a terra o derramarás como água. 17

Dentro das tuas portas não poderás comer

o maaser do teu grão, do teu vinho novo e

do teu azeite, nem os primogênitos das

tuas vacas e das tuas ovelhas, nem

qualquer das tuas ofertas votivas, nem as

tuas ofertas voluntárias, nem a oferenda

elevada da tua mão; 18 mas os comerás

perante יהוה teu Poderoso, no lugar que

ele escolher, tu, teu filho, tua filha, o teu

servo, a tua serva, e bem assim e levita que

está no meio das tuas portas; e perante

teu Poderoso te alegrarás em tudo em יהוה

que puseres a mão. 19 Guarda-te, que não

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה עַ‏ ל הַ‏ ר עֵ‏ יבָּ‏ ל:‏ )30(

הֲֹלא הֵ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן ‏ַאחֲרֵ‏ י דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

מְּ‏ בוֹא הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

הַ‏ יֹשֵ‏ ב בָּ‏ עֲרָּ‏ בָּ‏ ה | מּול הַ‏ גִ‏ לְּ‏ גָּל אֵ‏ צֶ‏ ל

אֵ‏ לוֹנֵי מֹ‏ רֶ‏ ה:‏ )31( כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים

אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן לָּבֹא לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם נֹ‏ תֵ‏ ן לָּכֶם |

וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ּה:‏ )32(

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם לַעֲׂשוֹת אֵ‏ ת כָּל הַ‏ חֻׁקִ‏ ים

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים | אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י נֹ‏ תֵ‏ ן

לִ‏ פְּ‏ נֵ‏ יכֶם הַ‏ יוֹם:‏


)1( אֵ‏ לֶה הַ‏ חֻׁקִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּטִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּון לַעֲׂשוֹת בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נָּתַ‏ ן יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם

חַ‏ יִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )2( אַ‏ בֵ‏ ד

תְּ‏ אַ‏ בְּ‏ דּון אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מְּ‏ קֹ‏ מוֹת אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ בְּ‏ דּו שָּ‏ ם הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם

יֹרְּ‏ שִ‏ ים אֹ‏ תָּ‏ ם אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם | עַ‏ ל

342

Dt 12: 14 - 84 º Mandamento positivo: Sacrificar todos os sacrifícios unicamente no Templo – ‘Ali farás …’

343

Dt 12:15 – 86 º Mandamento positivo: Redimir os animais designados a serem sacrificados que tenham algum defeito, para que sejam permitidos para

alimentação geral – ‘…conforme todo desejo de tua alma comerás… o puro e o impuro, dela comerá, como se come veado e o cervo’

608

Torah Israelita


desampares o levita por todos os dias que

viveres na tua terra.

[527 Carne não-sacrificial]

20 Quando יהוה teu Poderoso dilatar os

teus termos, como te prometeu, e tu

disseres: Comerei carne (uma vez que tens

desejo de comer carne); conforme todo o

teu desejo poderás comê-la. 21 Se estiver

344

longe de ti o lugar que יהוה teu Poderoso

escolher para ali pôr o seu nome, então

degolarás do teu gado e do teu rebanho,

que יהוה te houver dado, como te ordenei;

e poderás comer dentro das tuas portas,

conforme todo o teu desejo. 22 Como se

come a gazela e o veado, assim comerás

dessas carnes; o impuro e o limpo

igualmente comerão delas. 23 Tãosomente

guarda-te de comeres o sangue; o

sangue é a vida; pelo que não comerás a

vida com a carne. 24 Não o comerás; sobre

a terra o derramarás como água. 25 Não o

comerás, para que te vá bem a ti, a teus

filhos depois de ti, quando fizeres o que é

reto na visão de 26 . יהוה Somente

345

tomarás as coisas santas que tiveres, e as

יהוה tuas ofertas votivas, e irás ao lugar que

escolher; 27 oferecerás os teus

holocaustos, a carne e o sangue sobre o

הֶ‏ הָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ רָּ‏ מִ‏ ים וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ גְּ‏ בָּ‏ עוֹת

וְּ‏ תַ‏ חַ‏ ת כָּל עֵ‏ ץ רַ‏ עֲנָּן:‏ )3( וְּ‏ נִתַ‏ צְּ‏ תֶ‏ ם

אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ שִ‏ בַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

מַ‏ צֵ‏ בֹתָּ‏ ם וַאֲשֵ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם תִ‏ ‏ׂשְּ‏ רְּ‏ פּון בָּ‏ אֵ‏ ש

‏ּופְּ‏ סִ‏ ילֵי אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם תְּ‏ גַדֵ‏ עּון |

וְּ‏ אִ‏ בַ‏ דְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת שְּ‏ מָּ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ מָּ‏ קוֹם

הַ‏ הּוא:‏ )4( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשּון כֵן לַיהוָּה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )5( כִ‏ י אִ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם

אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם מִ‏ כָּל

שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם לָּׂשּום אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם |

לְּ‏ שִ‏ כְּ‏ נוֹ‏ תִ‏ דְּ‏ רְּ‏ שּו ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )6(

וַהֲבֵ‏ אתֶ‏ ם שָּ‏ מָּ‏ ה עֹ‏ ‏ֹלתֵ‏ יכֶם וְּ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ יכֶם

וְּ‏ אֵ‏ ת מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹתֵ‏ יכֶם וְּ‏ אֵ‏ ת תְּ‏ רּומַ‏ ת

יֶדְּ‏ כֶם | וְּ‏ נִדְּ‏ רֵ‏ יכֶם וְּ‏ נִדְּ‏ בֹתֵ‏ יכֶם ‏ּובְּ‏ כֹרֹת

בְּ‏ קַ‏ רְּ‏ כֶם וְּ‏ צֹאנְּכֶם:‏ )7( וַאֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם

שָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם ‏ּוׂשְּ‏ מַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם

בְּ‏ כֹ‏ ל מִ‏ שְּ‏ לַח יֶדְּ‏ כֶם אַ‏ תֶ‏ ם ‏ּובָּ‏ תֵ‏ יכֶם |

אֲשֶ‏ ר בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )8( ‏ֹלא

תַ‏ עֲׂשּון כְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר אֲנַחְּ‏ נּו עֹ‏ ‏ׂשִ‏ ים פֹ‏ ה

הַ‏ יוֹם | אִ‏ יש כָּל הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו:‏ )9(

כִ‏ י ‏ֹלא בָּ‏ אתֶ‏ ם עַ‏ ד עָּ‏ תָּ‏ ה | אֶ‏ ל

הַ‏ מְּ‏ נּוחָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ נַחֲלָּה אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך:‏ )10( וַעֲבַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת

344

Dt 12:21 - 146 º Mandamento positivo: Degolar o animal e a ave, para que estejam apropriados para a alimentação – ‘…degolarás de teu gado bovino e

ovino…’

345

Dt 12:26 - 85 º Mandamento positivo: Cuidar do transporte dos sacrifícios do exterior da Terra de Israel, para o Templo – ‘Tão somente tuas cousas

santificadas que tiveres, e tuas promessas tomarás, e virás…’

609

Torah Israelita


altar de יהוה teu Poderoso; e o sangue dos

teus sacrifícios se derramará sobre o altar

de יהוה teu Poderoso, porém a carne

comerás. 28 Ouve e guarda todas estas

palavras que eu te ordeno, para que te vá

bem a ti, e a teus filhos depois de ti, para

sempre, se fizeres o que é bom e reto aos

olhos de יהוה teu Poderoso.

[528 Adoração de D'us com práticas

idólatras]

29 Quando יהוה teu Poderoso exterminar

de diante de ti as nações aonde estás

entrando para as possuir, e as desapossares

e habitares na sua terra, 30 guarda-te para

que não te enlaces para as seguires, depois

que elas forem destruídas diante de ti; e

que não perguntes acerca dos seus elohim,

dizendo: De que modo serviam estas

nações os seus elohim? Pois do mesmo

modo também farei eu. 31 Não farás assim

para com יהוה teu Poderoso; porque tudo

o que é execrável a יהוה e que ele detesta,

fizeram elas para com os seus elohim; até

seus filhos e suas filhas queimam no fogo

aos seus elohim. 32 Tudo o que eu te

ordeno, observarás; nada lhe acrescentarás

nem diminuirás.


הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם מַ‏ נְּחִ‏ יל אֶ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ הֵ‏ נִיחַ‏

לָּכֶם מִ‏ כָּל אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם מִ‏ סָּ‏ בִ‏ יב

וִ‏ ישַ‏ בְּ‏ תֶ‏ ם בֶ‏ טַ‏ ח:‏ )11( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הַ‏ מָּ‏ קוֹם

אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם ב ‏ֹו

לְּ‏ שַ‏ כֵן שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם שָּ‏ מָּ‏ ה תָּ‏ בִ‏ יאּו אֵ‏ ת

כָּל אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם |

עוֹֹלתֵ‏ יכֶם וְּ‏ זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ יכֶם מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשְּ‏ רֹתֵ‏ יכֶם

‏ּותְּ‏ רֻׁ‏ מַ‏ ת יֶדְּ‏ כֶם וְּ‏ כֹ‏ ל מִ‏ בְּ‏ חַ‏ ר נִדְּ‏ רֵ‏ יכֶם

אֲשֶ‏ ר תִ‏ דְּ‏ רּו לַיהוָּה:‏ )12(

‏ּוׂשְּ‏ מַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

אַ‏ תֶ‏ ם ‏ּובְּ‏ נֵיכֶם ‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יכֶם וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דֵ‏ יכֶם

וְּ‏ ‏ַאמְּ‏ הֹתֵ‏ יכֶם | וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י אֲשֶ‏ ר

בְּ‏ שַ‏ עֲרֵ‏ יכֶם כִ‏ י אֵ‏ ין לוֹ‏ חֵ‏ לֶק וְּ‏ נַחֲלָּה

אִ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )13( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶן תַ‏ עֲלֶה

עֹ‏ ‏ֹלתֶ‏ יָך | בְּ‏ כָּל מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏

)14( כִ‏ י אִ‏ ם בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

יהוה בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ בָּ‏ טֶ‏ יָך שָּ‏ ם תַ‏ עֲלֶה

עֹ‏ ‏ֹלתֶ‏ יָך | וְּ‏ שָּ‏ ם תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כֹל אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶךָּ:‏ )15( רַ‏ ק בְּ‏ כָּל אַ‏ ‏ּוַת

נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך תִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כְּ‏ בִ‏ רְּ‏ כַת

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נָּ‏ ‏ַתן לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כָּל

שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך | הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א וְּ‏ הַ‏ טָּ‏ הוֹר יֹאכְּ‏ לֶנּו

כַצְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ כָּאַ‏ יָּל:‏ )16( רַ‏ ק הַ‏ דָּ‏ ם ‏ֹלא

תֹ‏ אכֵלּו | עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ תִ‏ שְּ‏ פְּ‏ כֶנּו

כַמָּ‏ יִם:‏ )17( ‏ֹלא תּוכַל לֶאֱכֹל

בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר דְּ‏ גָּנְָּך וְּ‏ תִ‏ ירֹשְּ‏ ‏ָך

610

Torah Israelita


1 Se levantar no meio de ti navi, ou

sonhador, e te anunciar um sinal ou

prodígio,

[529 O profeta idólatra]

2 e suceder o sinal ou prodígio de que te

houver falado, e ele disser: Vamos após

outros elohim, os quais nunca conheceste,

e sirvamo-los! 3 Não ouvirás as palavras

daquele navi, ou daquele sonhador; uma

vez que יהוה seu Poderoso vos está

provando, para saber se amais יהוה seu

Poderoso de todo o seu lev e com toda a

sua vida. 4 Após יהוה seu Poderoso

346

andareis, e a ele temereis; os seus mitzvot

guardareis, e a sua voz ouvireis; a ele

servireis, e a ele vos apegareis. 5 E aquele

navi, ou aquele sonhador, morrerá, falou

rebeldia contra יהוה seu Poderoso, que vos

tirou da terra do Mitzraim e vos resgatou da

casa da servidão, para vos desviar do

caminho em que יהוה seu Poderoso

ordenou vocês que andásseis; assim

exterminareis o mal do meio vocês. 6

Quando teu irmão, filho da tua ima, ou teu

filho, ou tua filha, ou a mulher do teu seio,

ou teu amigo que te é como a tua vida, te

incitar em segredo, dizendo: Vamos e

sirvamos a outros elohim, os quais nunca

conheceste, nem tu nem teus pais,

וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כֹרֹת בְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ צֹאנֶָך | וְּ‏ כָּל

נְּדָּ‏ רֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר תִ‏ דֹר וְּ‏ נִדְּ‏ בֹתֶ‏ יָך

‏ּותְּ‏ רּומַ‏ ת יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )18( כִ‏ י אִ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך תֹ‏ אכְּ‏ לֶנּו בַ‏ מָּ‏ קוֹם

אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בוֹ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובִ‏ נְָּך ‏ּובִ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י

אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹל מִ‏ שְּ‏ לַח יָּדֶ‏ ‏ָך:‏

)19( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶן תַ‏ עֲזֹב אֶ‏ ת הַ‏ לֵוִ‏ י

( | כָּל יָּמֶ‏ יָך עַ‏ ל ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏

כִ‏ י יַרְּ‏ חִ‏ יב יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת גְּ‏ בּולְּ‏ ‏ָך

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לְָּך וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ כְּ‏ לָּה

בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר כִ‏ י תְּ‏ אַ‏ ‏ּוֶה נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך לֶאֱכֹ‏ ל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר |

בְּ‏ כָּל אַ‏ ‏ּוַת נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך תֹ‏ אכַל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )21(

כִ‏ י יִרְּ‏ חַ‏ ק מִ‏ מְּ‏ ‏ָך הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לָּׂשּום שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם

וְּ‏ זָּבַ‏ חְּ‏ תָּ‏ מִ‏ בְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך ‏ּומִ‏ צֹאנְָּך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן

יהוה לְּ‏ ‏ָך כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ ‏ָּת

בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך בְּ‏ כֹ‏ ל אַ‏ ‏ּוַת נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )22(

אַ‏ ‏ְך כַאֲשֶ‏ ר יֵָאכֵל אֶ‏ ת הַ‏ צְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ אַ‏ יָּל כֵן תֹ‏ אכְּ‏ לֶנּו | הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א וְּ‏ הַ‏ טָּ‏ הוֹר

יַחְּ‏ דָּ‏ ו יֹאכְּ‏ לֶנּו:‏ )23( רַ‏ ק חֲזַק

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י אֲכֹל הַ‏ דָּ‏ ם כִ‏ י הַ‏ דָּ‏ ם הּוא

הַ‏ נָּפֶ‏ ש | וְּ‏ ‏ֹלא תֹ‏ אכַל הַ‏ נֶפֶ‏ ש עִ‏ ם

הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר:‏ )24( ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לֶנּו | עַ‏ ל

)20

346

Dt 13: 4 - 277 º Mandamento negativo: Não ouvir o profeta que fala em nome de idolatrias – ‘…não escutarás as palavras daquele profeta…’.

611

Torah Israelita


[530 Missionários idólatras]

7 de entre os elohim dos povos que estão

em redor de ti, perto ou longe de ti, desde

uma extremidade da terra até a outra; 8

não consentirás com ele, nem o ouvirás,

nem o teu olho terá piedade dele, nem o

pouparás, nem o esconderás, 9 347 mas

certamente o matarás; a tua mão será a

primeira contra ele para o matar, e depois

a mão de todo o povo; 10 e o apedrejarás,

יהוה até que morra, procurou apartar-te de

teu Poderoso, que te tirou da terra do

Mitzraim, da casa da servidão. 11 Todo o

Yisra-EL o ouvirá, e temerá, e não se tornará

a praticar semelhante transgressão no

meio de ti. 12 348 Se, a respeito de alguma

das tuas cidades que יהוה teu Poderoso te

dá para ali habitares, ouvires dizer:

[531 A cidade apóstata]

13 Uns homens, filhos de Belial, saindo do

meio de ti, incitaram os moradores da sua

cidade, dizendo: Vamos, e sirvamos a

outros elohim, os quais nunca conheceste;

14 então inquirirás e investigarás,

perguntando com diligência; e se for emet,

se for certo que se fez tal abominação no

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ תִ‏ שְּ‏ פְּ‏ כֶנּו כַמָּ‏ יִם:‏ )25( ‏ֹלא

תֹ‏ אכְּ‏ לֶנּו | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב לְּ‏ ‏ָך ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך

‏ַאחֲרֶ‏ יָך כִ‏ י תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יהוה:‏ )26( רַ‏ ק קָּ‏ דָּ‏ שֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יּו

לְּ‏ ‏ָך ‏ּונְּדָּ‏ רֶ‏ יָך | תִ‏ שָּ‏ א ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עֹ‏ ‏ֹלתֶ‏ יָך הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר וְּ‏ הַ‏ דָּ‏ ם עַ‏ ל

מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | וְּ‏ דַ‏ ם זְּ‏ בָּ‏ חֶ‏ יָך

יִשָּ‏ פֵ‏ ‏ְך עַ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

וְּ‏ הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר תֹ‏ אכֵל:‏ )28( שְּ‏ מֹ‏ ר

וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶךָּ‏ | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב לְּ‏ ‏ָך

‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֶיָך ‏ַאחֲרֶ‏ יָך עַ‏ ד עוֹלָּם כִ‏ י תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

הַ‏ טוֹב וְּ‏ הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

יהוה:‏ )27(

)29( כִ‏ י יַכְּ‏ רִ‏ ית יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א

שָּ‏ מָּ‏ ה לָּרֶ‏ שֶ‏ ת אוֹתָּ‏ ם מִ‏ פָּנֶיָך | וְּ‏ יָּרַ‏ שְּ‏ תָּ‏

אֹ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם:‏ )30( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר

לְּ‏ ‏ָך פֶן תִ‏ נָּקֵ‏ ש ‏ַאחֲרֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ַאחֲרֵ‏ י

הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ם מִ‏ פָּנֶיָך | ‏ּופֶ‏ ן תִ‏ דְּ‏ רֹש

לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם לֵאמֹ‏ ר אֵ‏ יכָּה יַעַ‏ בְּ‏ דּו

הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ עֱׂשֶ‏ ה

347

Dt 13:9 - 265 º Mandamento negativo: Não amar o desviador (‘messit’) – ‘…não o quererás…’.

Dt 13:9 - 266 º Mandamento negativo: Não deixar de odiar ao ‘messit’ – ‘…não o ouvireis…’.

Dt 13:9 - 268 º Mandamento negativo: Não livrar o ‘messit’ da morte de forma alguma, mas deixá-lo morrer apesar da possibilidade que possa ter de salválo

– ‘…não terás dele piedade…’.

Dt 13:9 - 269 º Mandamento negativo: Não buscar méritos para o ‘messit’, quem foi por ele contatado para servir idolatrias – ‘…Não terás misericórdia

dele…’.

348

Dt 13:12 - 264 º Mandamento negativo: Não desviar nem sequer um filho de Israel após idolatrias (‘messit’).

612

Torah Israelita


meio de ti, 15 certamente ferirás ao fio da

349

espada os moradores daquela cidade,

destruindo a ela e a tudo o que nela houver,

até os animais. 16 E ajuntarás todo o seu

despojo no meio da sua praça; e a cidade e

todo o seu despojo queimarás totalmente

para יהוה teu Poderoso, e será montão

vitalício; nunca mais será edificada. 17 350

Não se te pegará às mãos nada do que é

rejeitado; para que יהוה se aparte do ardor

da sua ira, e te faça clemência, e tenha

piedade de ti, e te multiplique; como jurou

a teus pais, 18 se ouvires a voz de יהוה teu

Poderoso, para guardares todos os seus

mitzvot, que hoje ordeno a você, para

fazeres o que é reto aos olhos de יהוה teu

Poderoso.


[532 Responsabilidade como povo

escolhido]

1 351 Filhos são de יהוה seu Poderoso; não

vos cortareis a vocês mesmos, nem abrireis

calva entre seus olhos por causa de algum

morto. 2 Porque és povo kadosh a יהוה teu

כֵן גַם ‏ָאנִי:‏ )31( ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כֵן

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | כִ‏ י כָּל תוֹעֲבַ‏ ת

יהוה אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ נֵא עָּ‏ ‏ׂשּו לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם כִ‏ י

גַם אֶ‏ ת בְּ‏ נֵיהֶ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ת בְּ‏ נֹ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם יִׂשְּ‏ רְּ‏ פּו

בָּ‏ אֵ‏ ש לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם:‏


)1( אֵ‏ ת כָּל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה

אֶ‏ תְּ‏ כֶם אֹ‏ תוֹ‏ תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו לַעֲׂשוֹת | ‏ֹלא

תֹ‏ סֵ‏ ף עָּ‏ לָּיו וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ גְּ‏ רַ‏ ע מִ‏ מֶ‏ נּו:‏

)2( כִ‏ י יָּקּום בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך נָּבִ‏ יא אוֹ‏ חֹ‏ לֵם

חֲלוֹם | וְּ‏ נָּתַ‏ ן אֵ‏ לֶיָך אוֹת אוֹ‏ מוֹפֵ‏ ת:‏

)3( ‏ּובָּ‏ א הָּ‏ אוֹת וְּ‏ הַ‏ מוֹפֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

אֵ‏ לֶיָך לֵאמֹ‏ ר | נֵלְּ‏ כָּה ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יְּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ נָּעָּ‏ בְּ‏ דֵ‏ ם:‏

)4( ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ נָּבִ‏ יא

הַ‏ הּוא אוֹ‏ אֶ‏ ל חוֹלֵם הַ‏ חֲלוֹם הַ‏ הּוא

| כִ‏ י מְּ‏ נַסֶ‏ ה

יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם אֶ‏ תְּ‏ כֶם

349

Dt 13:15 - 179 º Mandamento positivo: Inquirir muitíssimo as testemunhas – ‘Averiguarás e inquirirás, e perguntarás bem…’

350

Dt: 13:17 - 186 º Mandamento positivo: Matar os habitantes da cidade desviada (‘ir nidáhat) e queimá-la –‘…e queimarás a cidade por fogo, com tudo o

que nela há…’

Dt 13:17 - 189 º Mandamento positivo: Lembrar o que nos fez ‘Amaleq, sempre –‘Lembra do que te fez ‘Amaleq…

Dt 13:17 - 272 º Mandamento negativo: Não reconstruir qualquer ”ir nidáchat’ (‘cidade desviada para a idolatria’) para que seja como antes –‘…não será

reconstruída…’.

351

Dt 14:1 - 294 º Mandamento negativo: Não fazer arranhamentos no corpo, por ser costume dos idólatras.

613

Torah Israelita


Poderoso, e יהוה te escolheu para lhe seres

o seu próprio povo, acima de todos os

povos que há sobre a superfície da terra.

[533 Animais proibidos]

3 Nada execrável tereis por alimento. 4

Estes são os animais que tereis por

alimento: o boi, a ovelha, a cabra, 5 o

veado, a gazela, o cabrito montês, a cabra

montesa, o antílope, o órix e a ovelha

montesa. 6 Dentre os animais, todo o que

tem a unha fendida, dividida em duas, e

que rumina, esse podereis comer. 7 Porém,

dos que ruminam, ou que têm a unha

fendida, não podereis comer os seguintes:

o camelo, a lebre e o querogrilo, porque

ruminam, mas não têm a unha fendida;

imundos vos serão; 8 nem o porco, porque

tem unha fendida, mas não rumina; impuro

vos será. Não comereis da carne destes, e

não tocareis nos seus corpos.

[534 Criaturas aquáticas]

9 Isto podereis comer de tudo o que há nas

águas: tudo o que tem barbatanas e

escamas podereis comer; 10 mas tudo o

que não tem barbatanas nem escamas não

tereis por alimento; impuro vos será.

[535 Pássaros]

11 352 De todas as aves limpas podereis

comer. 12 Mas estas são as de que não

לָּדַ‏ עַ‏ ת הֲיִשְּ‏ כֶם אֹ‏ הֲבִ‏ ים אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם בְּ‏ כָּל לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם ‏ּובְּ‏ כָּל

נַפְּ‏ שְּ‏ כֶם:‏ )5( ‏ַאחֲרֵ‏ י יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

תֵ‏ לֵכּו וְּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ תִ‏ ירָּ‏ אּו | וְּ‏ אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ רּו ‏ּובְּ‏ קֹ‏ לוֹ‏ תִ‏ שְּ‏ מָּ‏ עּו וְּ‏ אֹ‏ תוֹ‏

תַ‏ עֲבֹדּו ‏ּובוֹ‏ תִ‏ דְּ‏ בָּ‏ קּון:‏ )6( וְּ‏ הַ‏ נָּבִ‏ יא

הַ‏ הּוא אוֹ‏ חֹ‏ לֵם הַ‏ חֲלוֹם הַ‏ הּוא יּומָּ‏ ת

כִ‏ י דִ‏ בֶ‏ ר סָּ‏ רָּ‏ ה עַ‏ ל יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם

הַ‏ מוֹצִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ כֶם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

וְּ‏ הַ‏ פֹ‏ דְּ‏ ‏ָך מִ‏ בֵ‏ ית עֲבָּ‏ דִ‏ ים לְּ‏ הַ‏ דִ‏ יחֲָך מִ‏ ן

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לָּלֶכֶת בָּ‏ ‏ּה | ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

)7( כִ‏ י יְּסִ‏ יתְּ‏ ‏ָך ‏ָאחִ‏ יָך בֶ‏ ן אִ‏ מֶ‏ ‏ָך אוֹ‏

בִ‏ נְָּך אוֹ‏ בִ‏ תְּ‏ ‏ָך אוֹ‏ אֵ‏ שֶ‏ ת חֵ‏ יקֶ‏ ‏ָך א ‏ֹו

רֵ‏ עֲָך אֲשֶ‏ ר כְּ‏ נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך בַ‏ סֵ‏ תֶ‏ ר לֵאמֹ‏ ר |

נֵלְּ‏ כָּה וְּ‏ נַעַ‏ בְּ‏ דָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וַאֲבֹתֶ‏ יָך:‏ )8(

מֵ‏ אֱֹלהֵ‏ י הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתֵ‏ יכֶם

הַ‏ קְּ‏ רֹבִ‏ ים אֵ‏ לֶיָך אוֹ‏ הָּ‏ רְּ‏ חֹ‏ קִ‏ ים מִ‏ מֶ‏ ךָּ‏ |

מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ עַ‏ ד קְּ‏ צֵ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )9(

‏ֹלא תֹ‏ אבֶ‏ ה לוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֵ‏ לָּיו |

וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ חוֹס עֵ‏ ינְָּך עָּ‏ לָּיו וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ חְּ‏ מֹ‏ ל

וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ כַסֶ‏ ה עָּ‏ לָּיו:‏ )10( כִ‏ י הָּ‏ רֹג

תַ‏ הַ‏ רְּ‏ גֶנּו יָּדְּ‏ ‏ָך תִ‏ הְּ‏ יֶה בוֹ‏ בָּ‏ רִ‏ אשוֹנָּה

לַהֲמִ‏ יתוֹ‏ | וְּ‏ יַד כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם בָּ‏ ‏ַאחֲרֹנָּה:‏

352

Dt 14:11 - 150 º Mandamento positivo: Verificar sinais das aves, discernindo entre a pura e a impura – ‘Todo pássaro…’

614

Torah Israelita


tereis por alimento: a águia, o

quebrantosso, o xofrango, 13 o açor, o

falcão, o milhafre segundo a sua linhagem,

14 todo corvo segundo a sua linhagem, 15

o avestruz, o mocho, a gaivota, o gavião

segundo a sua linhagem, 16 o bufo, a

coruja, o porfirião, 17 o pelicano, o abutre,

o corvo marinho, 18 a cegonha, a garça

353

segundo a sua linhagem, a poupa e o

morcego. 19 Também todos os insetos

alados vos serão imundos; não se comerão.

20 De todas as aves limpas podereis comer.

21 Não comerás nenhum animal que tenha

morrido por si; ao peregrino que está

dentro das tuas portas o darás a comer, ou

o venderás ao estrangeiro; uma vez que és

povo kadosh a יהוה teu Poderoso. Não

cozerás o cabrito no leite de sua ima.

[536 O segundo dízimo]

22 354 Certamente darás os maaser de todo

o produto da tua semente que cada ano se

recolher do campo. 23 E, perante יהוה teu

Poderoso, no lugar que escolher para ali

fazer habitar o seu nome, comerás os

maaser do teu grão, do teu vinho novo e do

teu azeite, e os primogênitos das tuas vacas

e das tuas ovelhas; para que aprendas a

temer a יהוה teu Poderoso por todos os

dias. 24 Mas se o caminho te for tão

)11( ‏ּוסְּ‏ קַ‏ לְּ‏ תוֹ‏ בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וָּמֵ‏ ת | כִ‏ י

בִ‏ קֵ‏ ש לְּ‏ הַ‏ דִ‏ יחֲָך מֵ‏ עַ‏ ל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

הַ‏ מוֹצִ‏ יאֲָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם מִ‏ בֵ‏ ית

עֲבָּ‏ דִ‏ ים:‏ )12( וְּ‏ כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִשְּ‏ מְּ‏ עּו

וְּ‏ יִרָּ‏ אּון | וְּ‏ ‏ֹלא יוֹסִ‏ פּו לַעֲׂשוֹת כַדָּ‏ בָּ‏ ר

)13( כִ‏ י הָּ‏ רָּ‏ ע הַ‏ זֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ת עָּ‏ רֶ‏ יָך אֲשֶר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך לָּשֶ‏ בֶ‏ ת שָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר:‏

)14( יָּצְּ‏ אּו אֲנָּשִ‏ ים בְּ‏ נֵי בְּ‏ לִ‏ יַעַ‏ ל

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך וַיַדִ‏ יחּו אֶ‏ ת יֹשְּ‏ בֵ‏ י עִ‏ ירָּ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר | נֵלְּ‏ כָּה וְּ‏ נַעַ‏ בְּ‏ דָּ‏ ה אֱֹלהִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם:‏ )15(

וְּ‏ דָּ‏ רַ‏ שְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ חָּ‏ קַ‏ רְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ שָּ‏ ‏ַאלְּ‏ תָּ‏ הֵ‏ יטֵ‏ ב |

וְּ‏ הִ‏ נֵה אֱמֶ‏ ת נָּכוֹן הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר נֶעֶ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה

הַ‏ תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה הַ‏ זֹאת בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )16(

הַ‏ כֵה תַ‏ כֶה אֶ‏ ת יֹשְּ‏ בֵ‏ י הָּ‏ עִ‏ יר ההוא

‏]הַ‏ הִ‏ יא קרי[‏ לְּ‏ פִ‏ י חָּ‏ רֶ‏ ב | הַ‏ חֲרֵ‏ ם

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר בָּ‏ ‏ּה וְּ‏ אֶ‏ ת

בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ פִ‏ י חָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )17( וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

שְּ‏ לָּלָּּה תִ‏ קְּ‏ בֹץ אֶ‏ ל תוְֹך רְּ‏ חֹ‏ בָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רַ‏ פְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ אֵ‏ ש אֶ‏ ת הָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת כָּל

שְּ‏ לָּלָּּה כָּלִ‏ יל לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך |

וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה תֵ‏ ל עוֹלָּם ‏ֹלא תִ‏ בָּ‏ נֶה עוֹד:‏

)18( וְּ‏ ‏ֹלא יִדְּ‏ בַ‏ ק בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך מְּ‏ אּומָּ‏ ה מִ‏ ן

353

Dt 13:18 - 273 º Mandamento negativo: Não tirar proveito do dinheiro da ‘cidade desviada’ – ‘…não se prenderá à sua mão nada…’.

354

Dt 18:4 - 126 º Mandamento positivo: Separar ‘terumá guedolá’ – a oferta aos cohanim – de cada fruto da colheita – ‘…o princípio de tua colheita darlhe-ás…’

615

Torah Israelita


comprido que não possas levar os maaser,

por estar longe de ti o lugar que יהוה teu

Poderoso escolher para ali por o seu nome,

quando יהוה teu Poderoso te tiver

abençoado; 25 então vende-os, ata o

יהוה dinheiro na tua mão e vai ao lugar que

teu Poderoso escolher. 26 E aquele

dinheiro darás por tudo o que desejares,

por bois, por ovelhas, por vinho, por bebida

forte, e por tudo o que te pedir a tua

mente; comerás ali perante יהוה teu

Eterno, e te regozijarás, tu e a tua casa. 27

Mas não desampararás o levita que está

dentro das tuas portas, não tem parte nem

herança contigo.

[537 Dízimos para o pobre]

28 355 Ao fim de cada terceiro ano levarás

todos os maaser da tua colheita do mesmo

ano, e os depositarás dentro das tuas

portas. 29 Então virá o levita ( nem parte

nem herança tem contigo), o peregrino, o

órfão, e a viúva, que estão dentro das tuas

portas, e comerão, e fartar-se-ão; para que

teu Poderoso te abençoe em toda obra יהוה

que as tuas mãos fizerem.


הַ‏ חֵ‏ רֶ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יָּשּוב יהוה מֵ‏ חֲרוֹן

אַ‏ פוֹ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ ן לְּ‏ ‏ָך רַ‏ חֲמִ‏ ים וְּ‏ רִ‏ חַ‏ מְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך כַאֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֶ‏ יָך:‏

)19( כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם | לַעֲׂשוֹת הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏


)1( בָּ‏ נִים אַ‏ תֶ‏ ם לַיהוָּ‏ ה אֱֹלהֵ‏ יכֶם |

‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ גֹ‏ דְּ‏ דּו וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ימּו קָּ‏ רְּ‏ חָּ‏ ה

בֵ‏ ין עֵ‏ ינֵיכֶם לָּמֵ‏ ת:‏ )2( כִ‏ י עַ‏ ם

קָּ‏ דוֹש אַ‏ תָּ‏ ה לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ּובְּ‏ ‏ָך

בָּ‏ חַ‏ ר יהוה לִ‏ הְּ‏ יוֹת לוֹ‏ לְּ‏ עַ‏ ם סְּ‏ גֻׁלָּה

מִ‏ כֹל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי

)3( ‏ֹלא תֹ‏ אכַל כָּל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה:‏

תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )4( זֹאת הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

תֹ‏ אכֵלּו | שוֹר ‏ׂשֵ‏ ה כְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בִ‏ ים וְּ‏ ‏ׂשֵ‏ ה

עִ‏ זִ‏ ים:‏ )5( אַ‏ יָּל ‏ּוצְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ יַחְּ‏ מּור |

וְּ‏ אַ‏ קוֹ‏ וְּ‏ דִ‏ ישֹן ‏ּותְּ‏ אוֹ‏ וָּזָּמֶ‏ ר:‏ )6( וְּ‏ כָּל

בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה מַ‏ פְּ‏ רֶ‏ סֶ‏ ת פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה וְּ‏ שֹסַ‏ עַ‏ ת

שֶ‏ סַ‏ ע שְּ‏ תֵ‏ י פְּ‏ רָּ‏ סוֹת מַ‏ עֲלַת גֵרָּ‏ ה

355

Dt 14:28 - 130 º Mandamento positivo: Separar a dízima de cada fruto da colheita para o pobre nos anos terceiro e sexto (‘ma’asser ‘ani’) em lugar da

dízima do levita (‘ma’asser levi’) – ‘…ao fim de cada três anos, tirarás toda dízima de tua colheita…’

616

Torah Israelita


[538 O ano da remissão]

1 Ao fim de cada sete anos farás remissão.

2 E este é o modo da remissão: todo

356

credor remitirá o que tiver emprestado ao

seu próximo; não o exigirá do seu próximo

ou do seu irmão, a remissão de יהוה é

apregoada. 3 Do estrangeiro poderás exigilo;

mas o que é teu e estiver em poder de

teu irmão, a tua mão o remitirá. 4 Contudo

יהוה

não terá entre ti pobre algum (

יהוה certamente te abençoará na terra que

teu Poderoso te dá por herança, para a

possuíres), 5 contanto que ouças

diligentemente a voz de יהוה teu Poderoso

para cuidares em cumprir todo esta mitzvá

que hoje ordeno a você. 6 Porque יהוה teu

Poderoso te abençoará, como te

prometeu; assim, emprestarás a muitas

nações, mas não tomarás empréstimos; e

dominarás sobre muitas nações, porém

elas não dominarão sobre ti.

[539 Emprestando dinheiro]

7 Quando no meio de ti houver algum

pobre, no meio de teus irmãos, em

יהוה qualquer das tuas cidades na terra que

teu Poderoso te dá, não endurecerás o teu

lev, nem fecharás a mão a teu irmão pobre;

8 357 antes lhe abrirás a tua mão, e

certamente lhe emprestarás o que lhe

בַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה תֹ‏ אכֵלּו:‏ )7( אַ‏ ‏ְך אֶ‏ ת

זֶה ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ מַ‏ עֲלֵי הַ‏ גֵרָּ‏ ה

‏ּומִ‏ מַ‏ פְּ‏ רִ‏ יסֵ‏ י הַ‏ פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה הַ‏ שְּ‏ סּועָּ‏ ה | אֶ‏ ת

הַ‏ גָּמָּ‏ ל וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ַארְּ‏ נֶבֶ‏ ת וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ פָּ‏ ן כִ‏ י

מַ‏ עֲלֵה גֵרָּ‏ ה הֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּופַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה ‏ֹלא

הִ‏ פְּ‏ רִ‏ יסּו טְּ‏ מֵ‏ אִ‏ ים הֵ‏ ם לָּכֶם:‏ )8(

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ חֲזִ‏ יר כִ‏ י מַ‏ פְּ‏ רִ‏ יס פַ‏ רְּ‏ סָּ‏ ה הּוא

וְּ‏ ‏ֹלא גֵרָּ‏ ה טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם | מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ רָּ‏ ם

‏ֹלא תֹ‏ אכֵלּו ‏ּובְּ‏ נִבְּ‏ לָּתָּ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ גָּעּו:‏

)9( אֶ‏ ת זֶה תֹ‏ אכְּ‏ לּו מִ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר בַ‏ מָּ‏ יִם | כֹל אֲשֶ‏ ר לוֹ‏ סְּ‏ נַפִ‏ יר

וְּ‏ קַ‏ ‏ׂשְּ‏ קֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת תֹ‏ אכֵלּו:‏ )10( וְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

אֵ‏ ין לוֹ‏ סְּ‏ נַפִ‏ יר וְּ‏ קַ‏ ‏ׂשְּ‏ קֶ‏ ‏ׂשֶ‏ ת ‏ֹלא

)11

( תֹ‏ אכֵלּו | טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם:‏

כָּל צִ‏ פוֹר טְּ‏ הֹרָּ‏ ה תֹ‏ אכֵלּו:‏ )12( וְּ‏ זֶה

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו מֵ‏ הֶ‏ ם | הַ‏ נֶשֶ‏ ר

וְּ‏ הַ‏ פֶ‏ רֶ‏ ס וְּ‏ הָּ‏ עָּ‏ זְּ‏ נִיָּה:‏ )13( וְּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ‏ָאה

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אַ‏ יָּה וְּ‏ הַ‏ דַ‏ יָּה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה:‏ )14(

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל עֹ‏ רֵ‏ ב לְּ‏ מִ‏ ינוֹ:‏ )15( וְּ‏ אֵ‏ ת בַ‏ ת

הַ‏ יַעֲנָּה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ תַ‏ חְּ‏ מָּ‏ ס וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ חַ‏ ף |

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֵץ לְּ‏ מִ‏ ינֵהּו:‏ )16( אֶ‏ ת הַ‏ כוֹס

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ יַנְּשּוף וְּ‏ הַ‏ תִ‏ נְּשָּ‏ מֶ‏ ת:‏ )17(

וְּ‏ הַ‏ קָּ‏ ‏ָאת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ לְָּך:‏

)18( וְּ‏ הַ‏ חֲסִ‏ ידָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ אֲנָּפָּ‏ ה לְּ‏ מִ‏ ינָּּה |

356

Dt 15:2 - 141 º Mandamento positivo: Desfazer-se das dívidas contraídas para consigo no ano sétimo – ‘…todo o que emprestou…’

357

Dt 15:8 - 195 º Mandamento positivo: Dar esmola – ‘Abrirás tua mão…’

617

Torah Israelita


falta, quanto baste para a sua necessidade.

9 Guarda-te, que não tenha pensamento vil

no teu lev e venhas a dizer: Vai-se

aproximando o sétimo ano, o ano da

remissão; e que o teu olho não seja

malévolo para com teu irmão pobre, e não

lhe dês nada; e que ele clame contra ti a

e tenha em ti erro. 10 Livremente lhe יהוה

darás, e não fique pesaroso o teu lev

quando lhe deres; por esta causa te

abençoará יהוה teu Poderoso em toda a

tua obra, e em tudo no que puseres a mão.

11 Pois nunca deixará de haver pobres na

terra; pelo que eu te ordeno, dizendo:

Livremente abrirás a mão para o teu irmão,

para o teu necessitado, e para o teu pobre

na tua terra.

[540 O escravo israelita]

12 Se te for vendido um teu irmão 358 yvri ou

irmã hebréia, seis anos te servirá, mas no

sétimo ano o libertarás. 13 E, quando o

libertares, não o deixarás ir de mãos vazias;

14 359 liberalmente o fornecerás do teu

rebanho, e da tua eira, e do teu lagar;

conforme יהוה teu Poderoso tiver

abençoado te darás. 15 Pois lembrar-te-ás

de que foste servo na terra do Mitzraim, e

de que יהוה teu Poderoso te resgatou; pelo

que hoje ordeno a você isso. 16 Mas se ele

te disser: Não sairei de junto de ti; uma vez

וְּ‏ הַ‏ דּוכִ‏ יפַ‏ ת וְּ‏ הָּ‏ עֲטַ‏ לֵף:‏ )19( וְּ‏ כֹל

שֶ‏ רֶ‏ ץ הָּ‏ עוֹף טָּ‏ מֵ‏ א הּוא לָּכֶם | ‏ֹלא

יֵָאכֵלּו:‏ )20( כָּל עוֹף טָּ‏ הוֹר

תֹ‏ אכֵלּו:‏ )21( ‏ֹלא תֹ‏ אכְּ‏ לּו כָּל נְּבֵ‏ לָּה

לַגֵר אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך תִ‏ תְּ‏ נֶנָּה וַאֲכָּלָּּה

אוֹ‏ מָּ‏ כֹ‏ ר לְּ‏ נָּכְּ‏ רִ‏ י כִ‏ י עַ‏ ם קָּ‏ דוֹש אַ‏ תָּ‏ ה

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ֹלא תְּ‏ בַ‏ שֵ‏ ל גְּ‏ דִ‏ י

בַ‏ חֲלֵב אִ‏ מוֹ:‏

)22( עַ‏ שֵ‏ ר תְּ‏ עַ‏ שֵ‏ ר אֵ‏ ת כָּל תְּ‏ בּוַאת

זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך | הַ‏ יֹצֵ‏ א הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה שָּ‏ נָּה שָּ‏ נָּה:‏

)23( וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר לְּ‏ שַ‏ כֵן שְּ‏ מוֹ‏

שָּ‏ ם מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר דְּ‏ גָּנְָּך תִ‏ ירֹשְּ‏ ‏ָך וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ כֹ‏ רֹת בְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך וְּ‏ צֹאנֶָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ לְּ‏ מַ‏ ד

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך כָּל

הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )24( וְּ‏ כִ‏ י יִרְּ‏ בֶ‏ ה מִ‏ מְּ‏ ‏ָך

הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך כִ‏ י ‏ֹלא תּוכַל ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ תוֹ‏ כִ‏ י יִרְּ‏ חַ‏ ק

מִ‏ מְּ‏ ‏ָך הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך לָּׂשּום שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם | כִ‏ י יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )25( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה בַ‏ כָּסֶ‏ ף |

וְּ‏ צַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הַ‏ כֶסֶ‏ ף בְּ‏ יָּדְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בוֹ:‏ )26( וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה הַ‏ כֶסֶ‏ ף בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

תְּ‏ אַ‏ ‏ּוֶה נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך בַ‏ בָּ‏ קָּ‏ ר ‏ּובַ‏ צֹאן ‏ּובַ‏ יַיִן

358

“yvri”: hebreu

359

Dt 15:14 - 196 º Mandamento positivo: Dar presente ao escravo hebreu – bem como à escrava hebréia.

618

Torah Israelita


que te ama a ti e a tua casa, por estar bem

contigo; 17 então tomarás uma sovela, e

lhe furarás a orelha contra a porta, e ele

será teu servo para sempre; e assim farás à

tua serva. 18 Não seja duro aos teus olhos

de teres de libertá-lo, seis anos te prestou

serviço equivalente ao dobro do salário

dum mercenário; e יהוה teu Poderoso te

abençoará em tudo o que fizeres.

יהוה

[541 Animais primogênitos]

19 Todo primeiro filho que nascer das

360

tuas vacas e das tuas ovelhas santificarás a

teu Poderoso; com o primeiro filho do יהוה

teu boi não trabalharás, nem tosquiarás o

primeiro filho das tuas ovelhas. 20 Perante

teu Poderoso os comerás, tu e a tua יהוה

casa, de ano em ano, no lugar que

escolher. 21 Mas se nele houver algum

defeito, como se for coxo, ou cego, ou tiver

qualquer outra deformidade, não o

sacrificarás a יהוה teu Poderoso. 22 Nas

tuas portas o comerás; o impuro e o limpo

igualmente o comerão, como da gazela ou

do veado. 23 Somente do seu sangue não

comerás; sobre a terra o derramarás como

água.


‏ּובַ‏ שֵ‏ כָּר ‏ּובְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר תִ‏ שְּ‏ ‏ָאלְּ‏ ‏ָך נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך

| וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך:‏ )27( וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י

אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך ‏ֹלא תַ‏ עַ‏ זְּ‏ בֶ‏ נּו | כִ‏ י אֵ‏ ין

( לוֹ‏ חֵ‏ לֶק וְּ‏ נַחֲלָּה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏

מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה שָּ‏ ‏ֹלש שָּ‏ נִים תוֹצִ‏ יא אֶ‏ ת כָּל

מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר תְּ‏ בּוָאתְּ‏ ‏ָך בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ הִ‏ וא |

וְּ‏ הִ‏ נַחְּ‏ תָּ‏ בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏ )29( ‏ּובָּ‏ א הַ‏ לֵוִ‏ י

כִ‏ י אֵ‏ ין לוֹ‏ חֵ‏ לֶק וְּ‏ נַחֲלָּה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ הַ‏ גֵר

וְּ‏ הַ‏ יָּתוֹם וְּ‏ הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך

וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בֵ‏ עּו | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כָּל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יָּדְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה:‏


)28

)1( מִ‏ קֵ‏ ץ שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

שְּ‏ מִ‏ טָּ‏ ה:‏ )2( וְּ‏ זֶה דְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ שְּ‏ מִ‏ טָּ‏ ה

שָּ‏ מוֹט כָּל בַ‏ עַ‏ ל מַ‏ שֵ‏ ה יָּדוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

יַשֶ‏ ה בְּ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו | ‏ֹלא יִגֹ‏ ‏ׂש אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו

וְּ‏ אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יו כִ‏ י קָּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מִ‏ טָּ‏ ה לַיהוָּה:‏

)3( אֶ‏ ת הַ‏ נָּכְּ‏ רִ‏ י תִ‏ גֹ‏ ‏ׂש | וַאֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה

לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת ‏ָאחִ‏ יָך תַ‏ שְּ‏ מֵ‏ ט יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )4(

אֶ‏ פֶ‏ ס כִ‏ י ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ ‏ָך אֶ‏ בְּ‏ יוֹן | כִ‏ י

360

Dt 15:19 - 79 º Mandamento positivo: Separar e sacrificar todo primogênito de animais puros – ‘Todo primogênito…’

619

Torah Israelita


[542 Pessach]

1 Guarda o mês de abibe, e celebra a

pessach a יהוה teu Poderoso; porque no

mes de abibe, de noite, יהוה teu Poderoso

tirou-te do Mitzraim. 2 Então, das ovelhas e

das vacas, sacrificarás a pessach a יהוה teu

Poderoso, no lugar que יהוה escolher para

ali fazer habitar o seu nome. 3 Nela não

comerás pão levedado; por sete dias

comerás pães sem fermento, pão de aflição

(uma vez que apressadamente saíste da

terra do Mitzraim), para que te lembres do

dia da tua saída da terra do Mitzraim, todos

os dias da tua vida. 4 O fermento não

aparecerá contigo por sete dias em todos

os teus termos; também da carne que

sacrificares à tarde, no primeiro dia, nada

ficará até pela manhã. 5 Não poderás

sacrificar a pessach em qualquer uma das

tuas cidades que יהוה teu Poderoso te dá,

6 mas no lugar que יהוה teu Poderoso

escolher para ali fazer habitar o seu nome;

ali sacrificarás a pessach à tarde, ao pôr do

sol, ao tempo determinado da tua saída do

Mitzraim. 7 Então a cozerás, e comerás no

lugar que יהוה teu Poderoso escolher;

depois, pela manhã, voltarás e irás às tuas

tendas. 8 Seis dias comerás pães sem

fermento, e no sétimo dia terá assembleia

solene a יהוה teu Poderoso; nele nenhum

trabalho farás.

[543 Shavuot]

בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )5( רַ‏ ק אִ‏ ם שָּ‏ מוֹעַ‏ תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע

בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה הַ‏ זֹאת

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם:‏ )6( כִ‏ י

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לְָּך

| וְּ‏ הַ‏ עֲבַ‏ טְּ‏ תָּ‏ גוֹיִם רַ‏ בִ‏ ים וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא

תַ‏ עֲבֹט ‏ּומָּ‏ שַ‏ לְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ גוֹיִם רַ‏ בִ‏ ים ‏ּובְּ‏ ‏ָך

)7( כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא יִמְּ‏ שֹלּו:‏

אֶ‏ בְּ‏ יוֹן מֵ‏ ‏ַאחַ‏ ד ‏ַאחֶ‏ יָך בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך

בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך

| ‏ֹלא תְּ‏ אַ‏ מֵ‏ ץ אֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ קְּ‏ פֹ‏ ץ

אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך מֵ‏ ‏ָאחִ‏ יָך הָּ‏ אֶ‏ בְּ‏ יוֹן:‏ )8( כִ‏ י

פָּ‏ תֹ‏ חַ‏ תִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך לוֹ‏ | וְּ‏ הַ‏ עֲבֵ‏ ט

תַ‏ עֲבִ‏ יטֶ‏ נּו דֵ‏ י מַ‏ חְּ‏ סֹ‏ רוֹ‏ אֲשֶ‏ ר יֶחְּ‏ סַ‏ ר

לוֹ:‏ )9( הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר לְּ‏ ‏ָך פֶן יִהְּ‏ יֶה דָּ‏ בָּ‏ ר

עִ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך בְּ‏ לִ‏ יַעַ‏ ל לֵאמֹ‏ ר קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה

שְּ‏ נַת הַ‏ שֶ‏ בַ‏ ע שְּ‏ נַת הַ‏ שְּ‏ מִ‏ טָּ‏ ה וְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה

עֵ‏ ינְָּך בְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך הָּ‏ אֶ‏ בְּ‏ יוֹן וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן לוֹ‏ |

וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ א עָּ‏ לֶיָך אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ ‏ָך

חֵ‏ טְּ‏ א:‏ )10( נָּתוֹן תִ‏ תֵ‏ ן לוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יֵרַ‏ ע

לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך בְּ‏ תִ‏ תְּ‏ ‏ָך לוֹ‏ | כִ‏ י בִ‏ גְּ‏ לַל הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ זֶה יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כָּל

מַ‏ עֲׂשֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כֹ‏ ל מִ‏ שְּ‏ לַח יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )11( כִ‏ י

‏ֹלא יֶחְּ‏ דַ‏ ל אֶ‏ בְּ‏ יוֹן מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | עַ‏ ל

כֵן ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך לֵאמֹ‏ ר פָּתֹ‏ חַ‏ תִ‏ פְּ‏ תַ‏ ח

620

Torah Israelita


9 Sete semanas contarás; desde o dia em

que começares a meter a foice na

plantação, começarás a contar as sete

semanas. 10 Depois celebrarás a festa das

semanas a יהוה teu Poderoso segundo a

medida da oferenda voluntária da tua mão,

que darás conforme יהוה teu Poderoso te

houver abençoado. 11 E te regozijarás

perante יהוה teu Poderoso, tu, teu filho e

tua filha, teu servo e tua serva, o levita que

está dentro das tuas portas, o peregrino, o

órfão e a viúva que estão no meio de ti, no

lugar que יהוה teu Poderoso escolher para

ali fazer habitar o seu nome. 12 Também te

lembrarás de que foste servo no Mitzraim,

e guardarás estes regulamentos, e os

cumpriras.

[544 Sucot]

13 A festa dos tabernáculos celebrarás por

sete dias, quando tiveres colhido da tua eira

e do teu lagar. 14 361 E na tua festa te

regozijarás, tu, teu filho e tua filha, teu

servo e tua serva, e o levita, o peregrino, o

órfão e a viúva que estão dentro das tuas

יהוה portas. 15 Sete dias celebrarás a festa a

teu Poderoso, no lugar que o adon

escolher; porque יהוה teu Poderoso te há

de abençoar em toda a tua colheita, e em

todo trabalho das tuas mãos; pelo que

estarás de todo alegre. 16 362 Três vezes no

אֶ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך לַעֲנִיֶָך ‏ּולְּ‏ אֶ‏ בְּ‏ יֹנְָּך

)12( כִ‏ י יִמָּ‏ כֵר לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך:‏

‏ָאחִ‏ יָך הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ י אוֹ‏ הָּ‏ עִ‏ בְּ‏ רִ‏ יָּה וַעֲבָּ‏ דְּ‏ ‏ָך

שֵ‏ ש שָּ‏ נִים | ‏ּובַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ ת

תְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו חָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )13( וְּ‏ כִ‏ י

תְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו חָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | ‏ֹלא

תְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו רֵ‏ יקָּ‏ ם:‏ )14( הַ‏ עֲנֵיק

תַ‏ עֲנִיק לוֹ‏ מִ‏ צֹאנְָּך ‏ּומִ‏ גָּרְּ‏ נְָּך ‏ּומִ‏ יִ‏ קְּ‏ בֶ‏ ‏ָך

| אֲשֶ‏ ר בֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך תִ‏ תֶ‏ ן לוֹ:‏

)15( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד הָּ‏ יִיתָּ‏ בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיִ‏ פְּ‏ דְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ַעל כֵן

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה הַ‏ יוֹם:‏

)16( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יֹאמַ‏ ר אֵ‏ לֶיָך ‏ֹלא אֵ‏ צֵ‏ א

מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך | כִ‏ י אֲהֵ‏ בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך כִ‏ י

טוֹב לוֹ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )17( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ מַ‏ רְּ‏ צֵ‏ עַ‏ וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נוֹ‏ ‏ּובַ‏ דֶ‏ לֶת

וְּ‏ הָּ‏ יָּה לְּ‏ ‏ָך עֶ‏ בֶ‏ ד עוֹלָּם | וְּ‏ ‏ַאף לַאֲמָּ‏ תְּ‏ ‏ָך

תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה כֵן:‏ )18( ‏ֹלא יִקְּ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ עֵ‏ ינֶָך

בְּ‏ שַ‏ לֵחֲָך אֹ‏ תוֹ‏ חָּ‏ פְּ‏ שִ‏ י מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך כִ‏ י

מִ‏ שְּ‏ נֶה ‏ׂשְּ‏ כַר ‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר עֲבָּ‏ דְּ‏ ‏ָך שֵ‏ ש

שָּ‏ נִים | ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה:‏

)19( כָּל הַ‏ בְּ‏ כוֹר אֲשֶ‏ ר יִּוָּ‏ לֵד בִ‏ בְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך

‏ּובְּ‏ צֹאנְָּך הַ‏ זָּכָּר תַ‏ קְּ‏ דִ‏ יש לַיהוָּה

361

Dt 16:14 - 54 º Mandamento positivo: Alegrar-se nos ‘Regalim’ – ‘Alegrar-te-ás em tuas festas…’

362

Dt 16:16 - 53 º Mandamento positivo: Comparecer nos ‘Regalim’ no Templo – ‘Três vezes ao ano ver-se-á cada um…’

621

Torah Israelita


ano todos os teus homens aparecerão

perante יהוה teu Poderoso, no lugar que

ele escolher: na festa dos pães sem

fermento, na festa das semanas, e na festa

dos tabernáculos. Não aparecerão vazios

perante 17 ; cada qual oferecerá

conforme puder, conforme a bênção que

dado. teu Poderoso lhe houver יהוה

יהוה

48ª Porção: Shoftim - Juizes

Shofetim: Juízes




Salmo Shofetim: 17

[545 Juizes e justiça]

18 Shoftim e oficiais porás em todas as tuas

cidades que יהוה teu Poderoso te dá,

segundo as tuas tribos, para que julguem o

povo com justiça. 19 Não torcerás o juízo;

não farás acepção de pessoas, nem

receberás subornos; porque a suborno

cega os olhos dos sábios, e perverte a causa

dos tzadikim. 20 A justiça, somente a justiça

seguirás, para que vivas, e possuas em

herança a terra que יהוה teu Poderoso te

dá.

[546 Árvores e pilares sagrados]

אֱֹלהֶ‏ יָך | ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹד בִ‏ בְּ‏ כֹ‏ ר שוֹרֶ‏ ‏ָך

וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ גֹ‏ ז בְּ‏ כוֹר צֹאנֶָך:‏ )20( לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך תֹ‏ אכֲלֶנּו שָּ‏ נָּה בְּ‏ שָּ‏ נָּה

בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה | אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך:‏ )21( וְּ‏ כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ מּום

פִ‏ סֵ‏ חַ‏ אוֹ‏ עִ‏ ‏ּוֵר כֹל מּום רָּ‏ ע | ‏ֹלא

תִ‏ זְּ‏ בָּ‏ חֶ‏ נּו לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )22(

בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך תֹ‏ אכֲלֶנּו | הַ‏ טָּ‏ מֵ‏ א וְּ‏ הַ‏ טָּ‏ הוֹר

יַחְּ‏ דָּ‏ ו כַצְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ כָּאַ‏ יָּל:‏ )23( רַ‏ ק אֶ‏ ת

דָּ‏ מוֹ‏ ‏ֹלא תֹ‏ אכֵל | עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

תִ‏ שְּ‏ פְּ‏ כֶנּו כַמָּ‏ יִם:‏


)1( שָּ‏ מוֹר אֶ‏ ת חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | כִ‏ י

בְּ‏ חֹ‏ דֶ‏ ש הָּ‏ ‏ָאבִ‏ יב הוֹצִ‏ יאֲָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לָּיְּלָּה:‏ )2(

וְּ‏ זָּבַ‏ חְּ‏ תָּ‏ פֶ‏ סַ‏ ח לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך צֹאן

‏ּובָּ‏ קָּ‏ ר | בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

לְּ‏ שַ‏ כֵן שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם:‏ )3( ‏ֹלא תֹ‏ אכַל

עָּ‏ לָּיו חָּ‏ מֵ‏ ץ שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תֹ‏ אכַל

עָּ‏ לָּיו מַ‏ צוֹת לֶחֶ‏ ם עֹ‏ נִי | כִ‏ י בְּ‏ חִ‏ פָּזוֹן

יָּצָּ‏ אתָּ‏ מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ זְּ‏ כֹר

אֶ‏ ת יוֹם צֵ‏ אתְּ‏ ‏ָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם כֹל

622

Torah Israelita


21 Não plantarás nenhuma árvore como

363

poste-ídolo, ao pé do altar de יהוה teu

Poderoso, que fizeres, 22 nem levantarás

364

para ti coluna, coisas que יהוה teu

Poderoso detesta.


[547 Sacrifício com defeito]

1 Ao יהוה teu Poderoso não sacrificarás boi

ou ovelha em que tenha defeito ou

qualquer deformidade; isso é abominação

a יהוה teu Poderoso.

[548 Castigo por idolatria]

2 Se no meio de ti, em alguma das tuas

cidades que te dá יהוה teu Poderoso, for

encontrado algum homem ou mulher que

יהוה tenha feito o que é mal aos olhos de

teu Poderoso, transgredindo o seu pacto, 3

que tenha ido e servido a outros elohim,

adorando-os, a eles, ou ao sol, ou à lua, ou

a qualquer astro do exército dos céus (o

que não ordenei), 4 e isso te for

denunciado, e o ouvires, então o inquirirás

bem; e, sendo realmente emet que se fez

tal abominação em Yisra-EL, 5 então levarás

יְּמֵ‏ י חַ‏ יֶיָך:‏ )4( וְּ‏ ‏ֹלא יֵרָּ‏ אֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך ‏ׂשְּ‏ אֹ‏ ר

בְּ‏ כָּל גְּ‏ בֻׁלְּ‏ ‏ָך שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים | וְּ‏ ‏ֹלא יָּלִ‏ ין

מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר תִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח בָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב בַ‏ יוֹם

הָּ‏ רִ‏ אשוֹן לַבֹקֶ‏ ר:‏ )5( ‏ֹלא תּוכַל

לִ‏ זְּ‏ בֹחַ‏ אֶ‏ ת הַ‏ פָּ‏ סַ‏ ח | בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך:‏ )6( כִ‏ י

אִ‏ ם אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ שַ‏ כֵן שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם תִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח אֶ‏ ת

הַ‏ פֶ‏ סַ‏ ח בָּ‏ עָּ‏ רֶ‏ ב | כְּ‏ בוֹא הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש מוֹעֵ‏ ד

צֵ‏ אתְּ‏ ‏ָך מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )7( ‏ּובִ‏ שַ‏ לְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בוֹ‏ | ‏ּופָּ‏ נִיתָּ‏ בַ‏ בֹקֶ‏ ר וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תָּ‏

לְּ‏ אֹ‏ הָּ‏ לֶיָך:‏ )8( שֵ‏ שֶ‏ ת יָּמִ‏ ים תֹ‏ אכַל

מַ‏ צוֹת | ‏ּובַ‏ יוֹם הַ‏ שְּ‏ בִ‏ יעִ‏ י עֲצֶ‏ רֶ‏ ת

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה מְּ‏ לָּאכָּה:‏

)9( שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה שָּ‏ בֻׁעֹ‏ ת תִ‏ סְּ‏ פָּ‏ ר

לְָּך | מֵ‏ הָּ‏ חֵ‏ ל חֶ‏ רְּ‏ מֵ‏ ש בַ‏ קָּ‏ מָּ‏ ה תָּ‏ חֵ‏ ל

לִ‏ סְּ‏ פֹ‏ ר שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה שָּ‏ בֻׁעוֹת:‏ )10(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ חַ‏ ג שָּ‏ בֻׁעוֹת לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך

מִ‏ סַ‏ ת נִדְּ‏ בַ‏ ת יָּדְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר תִ‏ תֵ‏ ן | כַאֲשֶ‏ ר

יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )11(

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובִ‏ נְָּך ‏ּובִ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י

אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך וְּ‏ הַ‏ גֵר וְּ‏ הַ‏ יָּתוֹם

363

Dt 16:21 - 261 º Mandamento negativo: Não plantar árvores no Templo. Era de costume pagão plantar árvores especialmente para serem adoradas, ou

para servir de local de ajuntamento popular idólatra. Tal árvore tem o nome de “asherá” na Torá. – ‘Não plantarás para ti ‘asherá’…’.

364

Dt 16:22 - 259 º Mandamento negativo: Não levantar lápide própria para idolatria – ‘Não erguereis ‘matzevá’ …’.

623

Torah Israelita


às tuas portas o homem, ou a mulher, que

tiver cometido esta maldade, e apedrejarás

o tal homem, ou mulher, até que morra. 6

Pela boca de duas ou de três testemunhas,

será morto o que houver de morrer; pela

boca duma só testemunha não morrerá. 7

A mão das testemunhas será a primeira

contra ele, para matá-lo, e depois a mão de

todo o povo; assim exterminarás o mal do

meio de ti.

[549 O supremo tribunal]

8 Se alguma causa te for difícil demais em

juízo, entre sangue e sangue, entre

demanda e demanda, entre ferida e ferida,

tornando-se motivo de controvérsia nas

tuas portas, então te levantarás e subirás

ao lugar que יהוה teu Poderoso escolher; 9

365

virás aos levitas kohanim, e ao juiz que

houver nesses dias, e inquirirás; e eles te

anunciarão a sentença da juízo. 10 Depois

cumprirás fielmente a sentença que te

anunciarem no lugar que יהוה escolher; e

terás cuidado de fazer conforme tudo o

que te ensinarem. 11 366 Conforme o teor da

toráh que te ensinarem, e conforme o juízo

que pronunciarem, farás da palavra que te

disserem não te desviarás, nem para a

direita nem para a esquerda. 12 O homem

que se houver soberbamente, não dando

וְּ‏ הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך | בַ‏ מָּ‏ קוֹם

אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ שַ‏ כֵן

שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם:‏ )12( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד

הָּ‏ יִיתָּ‏ בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏

אֶ‏ ת הַ‏ חֻׁקִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏

)13( חַ‏ ג הַ‏ סֻׁכֹת תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ ‏ָך שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת

יָּמִ‏ ים | בְּ‏ ‏ָאסְּ‏ פְּ‏ ‏ָך מִ‏ גָּרְּ‏ נְָּך ‏ּומִ‏ יִ‏ קְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

)14( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ חַ‏ גֶָך | אַ‏ תָּ‏ ה ‏ּובִ‏ נְָּך

‏ּובִ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ בְּ‏ דְּ‏ ‏ָך וַאֲמָּ‏ תֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ גֵר

וְּ‏ הַ‏ יָּתוֹם וְּ‏ הָּ‏ ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏

)15( שִ‏ בְּ‏ עַ‏ ת יָּמִ‏ ים תָּ‏ חֹ‏ ג לַיהוָּה

אֱֹלהֶ‏ יָך בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה

כִ‏ י יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹל

תְּ‏ בּוָאתְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כֹל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יָּדֶ‏ יָך וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏

אַ‏ ‏ְך ‏ׂשָּ‏ מֵ‏ חַ‏ : )16( שָּ‏ לוֹש פְּ‏ עָּ‏ מִ‏ ים

בַ‏ שָּ‏ נָּה יֵרָּ‏ אֶ‏ ה כָּל זְּ‏ כּורְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חָּ‏ ר

בְּ‏ חַ‏ ג הַ‏ מַ‏ צוֹת ‏ּובְּ‏ חַ‏ ג הַ‏ שָּ‏ בֻׁעוֹת ‏ּובְּ‏ חַ‏ ג

הַ‏ סֻׁכוֹת | וְּ‏ ‏ֹלא יֵרָּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי יהוה

רֵ‏ יקָּ‏ ם:‏ )17( אִ‏ יש כְּ‏ מַ‏ תְּ‏ נַת יָּדוֹ‏ |

כְּ‏ בִ‏ רְּ‏ כַת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן

18( שֹפְּ‏ טִ‏ ים וְּ‏ שֹטְּ‏ רִ‏ ים תִ‏ תֶ‏ ן

לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כָּל שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך לִ‏ שְּ‏ בָּ‏ טֶ‏ יָך | וְּ‏ שָּ‏ פְּ‏ טּו אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

|

( לְָּך:‏

365

Dt 17:9 - 270 º Mandamento negativo: Não calar-se aquele que foi contatado pelo ‘messit’ no que concerne em achar motivos para que seja morto –

‘…não o defendas…’.

366

Dt 17:11 - 174 º Mandamento positivo: Ouvir tudo o que disser o Bet Din ha-Gadol (Sanedrin) – ‘…de acordo com o juízo que eles te disserem, farás…’

624

Torah Israelita


ouvidos ao kohen, que está ali para servir a

teu Poderoso, nem ao juiz, esse

homem morrerá; assumirá de Yisra-EL o

mal. 13 E todo o povo, ouvindo isso, temerá

e nunca mais se ensoberbecerá.

יהוה

[550 O monarca]

יהוה 14 Quando você entrar na terra que

teu Poderoso te dá, e a possuíres e, nela

habitando, disseres: Porei sobre mim um

melech, como o fazem todas as nações que

estão em redor de mim; 15 367 porás

certamente sobre ti como melech aquele

que יהוה teu Poderoso escolher. Porás um

no meio dos teus irmãos como melech

sobre ti; não poderás pôr sobre ti um

estrangeiro, homem que não seja de teus

irmãos. 16 368 Ele, porém, não multiplicará

para si cavalos, nem fará voltar o povo ao

Mitzraim, para multiplicar cavalos; יהוה vos

tem dito: Nunca mais voltareis por este

caminho. 17 Tampouco multiplicará para si

mulheres, para que o seu lev não se desvie;

nem multiplicará muito para si a prata e o

ouro. 18 369 Será também que, quando se

assentar sobre o trono do seu malchut,

escreverá para si, num rolo, uma cópia

desta toráh, do exemplar que está diante

dos levitas kohanim. 19 E o terá consigo, e

מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט צֶ‏ דֶ‏ ק:‏ )19( ‏ֹלא תַ‏ טֶ‏ ה

מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט ‏ֹלא תַ‏ כִ‏ יר פָּנִים | וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח

שֹחַ‏ ד כִ‏ י הַ‏ שֹחַ‏ ד יְּעַ‏ ‏ּוֵר עֵ‏ ינֵי חֲכָּמִ‏ ים

וִ‏ יסַ‏ לֵף דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י צַ‏ דִ‏ יקִ‏ ם:‏ )20( צֶ‏ דֶ‏ ק

צֶ‏ דֶ‏ ק תִ‏ רְּ‏ דֹף | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ חְּ‏ יֶה וְּ‏ יָּרַ‏ שְּ‏ תָּ‏

אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן

21( ‏ֹלא תִ‏ טַ‏ ע לְּ‏ ‏ָך אֲשֵ‏ רָּ‏ ה

כָּל עֵ‏ ץ | אֵ‏ צֶ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

)22( וְּ‏ ‏ֹלא אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְָּך:‏

תָּ‏ קִ‏ ים לְּ‏ ‏ָך מַ‏ צֵ‏ בָּ‏ ה | אֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ נֵא יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

( לְָּך:‏


)1( ‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך שוֹר

וָּׂשֶ‏ ה אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה בוֹ‏ מּום כֹל דָּ‏ בָּ‏ ר

רָּ‏ ע | כִ‏ י תוֹעֲבַ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך הּוא:‏

)2( כִ‏ י יִמָּ‏ צֵ‏ א בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך

בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך | אִ‏ יש אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה

אֶ‏ ת הָּ‏ רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לַעֲבֹר

367

Dt 18:15 - 172 º Mandamento positivo: Escutar tudo o que disser um profeta em qualquer geração, desde que não aumente nem diminua o que está na

Torá –‘…a ele ouvireis…’

368

Dt 17:16 - 295 º Mandamento negativo: Não habitar na Terra do Egito –‘…não voltareis mais por este caminho..’.

369

Dt 17:18 - 176 º Mandamento positivo: Nomear juízes e policiais para toda comunidade israelita –‘Juízes e policiais…’

625

Torah Israelita


nele lerá todos os dias da sua vida, para que

aprenda a temer a יהוה seu Poderoso, e a

guardar todas as palavras desta toráh, e

estes regulamentos, a fim de os cumprir; 20

para que seu lev não se exalte sobre seus

irmãos, e não se aparte do mitzvá, nem

para a direita nem para a esquerda; a fim

de que prolongue os seus dias no seu

malchut, ele e seus filhos, no meio de Yisra-

EL.


[551 Os sacerdotes levitas]

1 Os levitas sacerdotes, e toda a tribo de

Levi, não terão parte nem herança com

Yisra-EL. Comerão das ofertas queimadas

de יהוה e da herança dele. 2 Não terão

herança no meio de seus irmãos; יהוה é a

sua herança, como lhes tem dito.

[552 A porção dos sacerdotes]

3 370 Este, será o direito dos kohanim, a

receber do povo, dos que oferecerem

sacrifícios de boi ou de ovelha: o ofertante

dará ao kohen a espádua, as queixadas e o

bucho. 4 371 Ao kohen darás as primícias do

בְּ‏ רִ‏ יתוֹ:‏ )3( וַיֵלְֶך וַיַעֲבֹד אֱֹלהִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חּו לָּהֶ‏ ם | וְּ‏ לַשֶ‏ מֶ‏ ש אוֹ‏

לַיָּרֵ‏ חַ‏ אוֹ‏ לְּ‏ כָּל צְּ‏ בָּ‏ א הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י:‏ )4( וְּ‏ הֻׁגַד לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ |

וְּ‏ דָּ‏ רַ‏ שְּ‏ תָּ‏ הֵ‏ יטֵ‏ ב וְּ‏ הִ‏ נֵה אֱמֶ‏ ת נָּכוֹן

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר נֶעֶ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה הַ‏ תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה הַ‏ זֹאת

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )5( וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש

הַ‏ הּוא אוֹ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה הַ‏ הִ‏ וא אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשּו אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הָּ‏ רָּ‏ ע הַ‏ זֶה אֶ‏ ל

שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש אוֹ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה |

‏ּוסְּ‏ קַ‏ לְּ‏ תָּ‏ ם בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וָּמֵ‏ תּו:‏ )6( עַ‏ ל

פִ‏ י שְּ‏ נַיִם עֵ‏ דִ‏ ים אוֹ‏ שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֵ‏ דִ‏ ים

יּומַ‏ ת הַ‏ מֵ‏ ת | ‏ֹלא יּומַ‏ ת עַ‏ ל פִ‏ י עֵ‏ ד

אֶ‏ חָּ‏ ד:‏ )7( יַד הָּ‏ עֵ‏ דִ‏ ים תִ‏ הְּ‏ יֶה בוֹ‏

בָּ‏ רִ‏ אשֹנָּה לַהֲמִ‏ יתוֹ‏ וְּ‏ יַד כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

בָּ‏ ‏ַאחֲרֹנָּה | ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

)8( כִ‏ י יִפָּ‏ לֵא מִ‏ מְּ‏ ‏ָך דָּ‏ בָּ‏ ר לַמִ‏ שְּ‏ פָּט

בֵ‏ ין דָּ‏ ם לְּ‏ דָּ‏ ם בֵ‏ ין דִ‏ ין לְּ‏ דִ‏ ין ‏ּובֵ‏ ין נֶגַע

לָּנֶגַע דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י רִ‏ יבֹת בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך | וְּ‏ קַ‏ מְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ עָּ‏ לִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בוֹ:‏ )9( ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם וְּ‏ אֶ‏ ל הַ‏ שֹפֵ‏ ט אֲשֶ‏ ר

יִהְּ‏ יֶה בַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם | וְּ‏ דָּ‏ רַ‏ שְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ הִ‏ גִ‏ ידּו

370

Dt 15:2 - 141 º Mandamento positivo: Desfazer-se das dívidas contraídas para consigo no ano sétimo – ‘…todo o que emprestou…’

371

Dt 18:4 - 126 º Mandamento positivo: Separar ‘terumá guedolá’ – a oferta aos cohanim – de cada fruto da colheita –‘…o princípio de tua colheita darlhe-ás…’

Dt 18:4 - 144 º Mandamento positivo: Dar ao cohen a primícia da tosquia –‘… o princípio de tua tosquia, dar-lhe-ás…’

626

Torah Israelita


teu grão, do teu vinho novo e do teu azeite,

e as primícias da tosquia das tuas ovelhas. 5

Porque יהוה teu Poderoso o escolheu no

meio de todas as tribos, para assistir e

ministrar em nome de יהוה ele e seus filhos,

para sempre.

[553 Serviço especial]

6 Se um levita, saindo de alguma das tuas

372

cidades de todo o Yisra-EL em que ele

estiver habitando, vier com todo o desejo

da sua vida ao lugar que יהוה escolher, 7 e

ministrar em nome de יהוה seu Poderoso,

como o fazem todos os seus irmãos, os

levitas, que assistem ali perante 8

comerá porção igual à deles, fora a das

vendas do seu patrimônio.

[554 Adivinhação e profecia]

יהוה

יהוה 9 Quando você entrar na terra que

teu Poderoso te dá, não aprenderás a fazer

conforme as abominações daqueles povos.

10 Não se achará no meio de ti quem faça

passar pelo fogo o seu filho ou a sua filha,

nem adivinhador, nem prognosticador,

nem agoureiro, nem feiticeiro, 11 373 nem

encantador, nem quem consulte um ruach

adivinhador, nem mágico, nem quem

לְּ‏ ‏ָך אֵ‏ ת דְּ‏ בַ‏ ר הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט:‏ )10(

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יַגִ‏ ידּו

לְּ‏ ‏ָך מִ‏ ן הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ הּוא אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

יהוה | וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לַעֲׂשוֹת כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר

עַ‏ ל פִ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

יוֹרּוָך וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט אֲשֶ‏ ר יֹאמְּ‏ רּו

לְּ‏ ‏ָך תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה | ‏ֹלא תָּ‏ סּור מִ‏ ן הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

אֲשֶ‏ ר יַגִ‏ ידּו לְּ‏ ‏ָך יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אל:‏ )12(

וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה בְּ‏ זָּדוֹן לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ אֶ‏ ל הַ‏ כֹהֵ‏ ן הָּ‏ עֹ‏ מֵ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֶ‏ ת שָּ‏ ם

יוֹרּוָך:‏ )11(

אֶ‏ ת יהוה ‏ֱאֹלהֶ‏ יָך אוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ שֹפֵ‏ ט |

‏ּומֵ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע

מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )13( וְּ‏ כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם יִשְּ‏ מְּ‏ עּו

( וְּ‏ יִרָּ‏ אּו | וְּ‏ ‏ֹלא יְּזִ‏ ידּון עוֹד:‏

כִ‏ י תָּ‏ בֹא אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏ ה

בָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אָּ‏ ‏ׂשִ‏ ימָּ‏ ה עָּ‏ לַי מֶ‏ לְֶך

כְּ‏ כָּל הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹתָּ‏ י:‏ )15(

‏ׂשוֹם תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים עָּ‏ לֶיָך מֶ‏ לְֶך אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

)14

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בוֹ‏ | מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב ‏ַאחֶ‏ יָך

תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים עָּ‏ לֶיָך מֶ‏ לְֶך ‏ֹלא תּוכַל לָּתֵ‏ ת

עָּ‏ לֶיָך אִ‏ יש נָּכְּ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא ‏ָאחִ‏ יָך

372

Dt 18:6-8 – 36° Mandamento positivo: Estar os cohanim (lit sacerdotes – desc. da casta aarônica) trabalhando no Templo por vigílias, e nos festivais,

todos juntos – ‘Quando vier o levita…além das vendas de seu patrimônio.’

373

Dt 18:11 - 284 º Mandamento negativo: Não fazer ‘hôver’ – e, que é ‘hôver’? -por exemplo, alguém diz: ‘Se você proferir certas palavras assim e assim, a

cobra não te fará mal algum!’ – ou que diz palavras inintelegíveis, pensando que aquelas pronunciações servem para algo, tudo isso é ‘hôver’.

Dt 18:11 - 286 º Mandamento negativo: Não consultar ‘ide’oni’ – e, que é ‘ide’oni’? – Alguém coloca na boca um osso de certa ave, acende incenso e faz

mais alguns feitios estranhos, até cair como que desmaiado, balbuciando certas palavras.

Dt 18:11 - 287 º Mandamento negativo: Não consultar os mortos através de sonho.

627

Torah Israelita


consulte os mortos; 12 todo aquele que faz

estas coisas é execrável a יהוה e é por causa

destas abominações que יהוה teu

Poderoso os lança fora de diante de ti. 13

Perfeito serás para com יהוה teu Poderoso.

14 Porque estas nações, que tens de

possuir, ouvem os prognosticadores e os

adivinhadores; porém, quanto a ti, יהוה teu

Poderoso não te permitiu tal coisa. 15 374

teu Poderoso te suscitará do meio de יהוה

ti, no meio dos teus irmãos, um navi

semelhante a mim; a ele ouvirás; 16

conforme tudo o que pediste a יהוה teu

Poderoso em Horev, no dia da assembleia,

dizendo: Não ouvirei mais a voz de

meu ELOHIM, nem mais verei este grande

יהוה fogo, para que não morra. 17 Então

me disse: Falaram bem naquilo que

disseram. 18 Do meio de seus irmãos lhes

suscitarei um navi semelhante a ti; e porei

as minhas palavras na sua boca, e ele lhes

falará tudo o que eu lhe ordenar. 19 E de

qualquer que não ouvir as minhas palavras,

que ele falar em meu nome, eu exigirei

contas. 20 Mas o navi que tiver a

375

presunção de falar em meu nome alguma

palavra que eu não tenha mandado falar,

ou o que falar em nome de outros elohim,

esse navi morrerá. 21 E, se disseres no teu

lev: Como conheceremos qual seja a

הּוא:‏ )16( רַ‏ ק ‏ֹלא יַרְּ‏ בֶ‏ ה לוֹ‏ סּוסִ‏ ים

וְּ‏ ‏ֹלא יָּשִ‏ יב אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

הַ‏ רְּ‏ בוֹת סּוס | וַיהוָּה ‏ָאמַ‏ ר לָּכֶם ‏ֹלא

תֹ‏ סִ‏ פּון לָּשּוב בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך הַ‏ זֶה עוֹד:‏

)17( וְּ‏ ‏ֹלא יַרְּ‏ בֶ‏ ה לוֹ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ ‏ֹלא יָּסּור

לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏ | וְּ‏ כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב ‏ֹלא יַרְּ‏ בֶ‏ ה לוֹ‏

מְּ‏ אֹ‏ ד:‏ )18( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל כִ‏ סֵ‏ א

מַ‏ מְּ‏ לַכְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ כָּתַ‏ ב לוֹ‏ אֶ‏ ת מִ‏ שְּ‏ נֵה

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת עַ‏ ל סֵ‏ פֶ‏ ר מִ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם:‏ )19( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה עִ‏ מוֹ‏

וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ א בוֹ‏ כָּל יְּמֵ‏ י חַ‏ יָּיו | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִלְּ‏ מַ‏ ד

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהָּ‏ יו לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת

כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ חֻׁקִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה לַעֲׂשֹתָּ‏ ם:‏ )20(

לְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י רּום לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏ מֵ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו ‏ּולְּ‏ בִ‏ לְּ‏ תִ‏ י

סּור מִ‏ ן הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אול |

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יַאֲרִ‏ יְך יָּמִ‏ ים עַ‏ ל מַ‏ מְּ‏ לַכְּ‏ תוֹ‏

הּוא ‏ּובָּ‏ נָּיו בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

יהוה


374

Dt 18:15 - 172 º Mandamento positivo: Escutar tudo o que disser um profeta em qualquer geração, desde que não aumente nem diminua o que está na

Torá – ‘…a ele ouvireis…’

375

Dt 18:20 - 275 º Mandamento negativo: Não profetizar em seu nome – ‘…aquele que falar em nome de outros elohim…’.

Dt 18:20 - 276 º Mandamento negativo: Não profetizar falsamente – ‘…que falar intencionalmente em Meu Nome o que não ordenei…’.

628

Torah Israelita


palavra que יהוה falou? 22 376 Quando o navi

falar em nome de יהוה e tal palavra não se

cumprir, nem suceder assim, esta é a

palavra que יהוה não falou; com presunção

a falou o navi; não o temerás.


[555 Cidades refúgio]

1 Quando יהוה teu Poderoso desarraigar as

nações cuja terra ele te dá, e tu as

desapossares, e morares nas suas cidades e

nas suas casas, 2 designarás para ti no meio

da terra que יהוה teu Poderoso te dá para

a possuíres, três cidades; 3 377 preparar-lheás

caminhos, e partirás em três os termos

da tua terra, que יהוה teu Poderoso te dará

em herança; isto será para que todo

homicida se acolha nessas cidades. 4 Este,

é o caso com relação ao homicida que se

acolher ali para que viva: aquele que

involuntariamente matar o seu próximo, a

quem dantes não odiava; 5 como, por

exemplo, aquele que entrar com o seu

próximo no bosque para cortar lenha e,

pondo força na sua mão com o machado

para cortar a árvore, o ferro saltar do cabo

e ferir o seu próximo de sorte que venha a

)1( ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לַכֹהֲנִים הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם כָּל

שֵ‏ בֶ‏ ט לֵוִ‏ י חֵ‏ לֶק וְּ‏ נַחֲלָּה עִ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

| אִ‏ שֵ‏ י יהוה וְּ‏ נַחֲלָּתוֹ‏ יֹאכֵלּון:‏ )2(

וְּ‏ נַחֲלָּה ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לוֹ‏ בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב אֶ‏ חָּ‏ יו |

יהוה הּוא נַחֲלָּתוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לוֹ:‏

)3( וְּ‏ זֶה יִהְּ‏ יֶה מִ‏ שְּ‏ פַט

הַ‏ כֹהֲנִים מֵ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם מֵ‏ אֵ‏ ת זֹבְּ‏ חֵ‏ י

הַ‏ זֶבַ‏ ח אִ‏ ם שוֹר אִ‏ ם ‏ׂשֶ‏ ה | וְּ‏ נָּתַ‏ ן לַכֹהֵ‏ ן

הַ‏ זְּ‏ רֹעַ‏ וְּ‏ הַ‏ לְּ‏ חָּ‏ יַיִם וְּ‏ הַ‏ קֵ‏ בָּ‏ ה:‏ )4(

רֵ‏ אשִ‏ ית דְּ‏ גָּנְָּך תִ‏ ירֹשְּ‏ ‏ָך וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ רֶ‏ ‏ָך

וְּ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית גֵז צֹאנְָּך תִ‏ תֶ‏ ן לוֹ:‏ )5( כִ‏ י

בוֹ‏ בָּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מִ‏ כָּל שְּ‏ בָּ‏ טֶ‏ יָך

| לַעֲמֹ‏ ד לְּ‏ שָּ‏ רֵ‏ ת בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה הּוא

)6( וְּ‏ כִ‏ י יָּבֹא ‏ּובָּ‏ נָּיו כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏

הַ‏ לֵוִ‏ י מֵ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך מִ‏ כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲשֶ‏ ר הּוא גָּר שָּ‏ ם | ‏ּובָּ‏ א בְּ‏ כָּל אַ‏ ‏ּוַת

נַפְּ‏ שוֹ‏ אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

יהוה:‏ )7( וְּ‏ שֵ‏ רֵ‏ ת בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה

אֱֹלהָּ‏ יו | כְּ‏ כָּל אֶ‏ חָּ‏ יו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם הָּ‏ עֹ‏ מְּ‏ דִ‏ ים

שָּ‏ ם לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה:‏ )8( חֵ‏ לֶק כְּ‏ חֵ‏ לֶק

יֹאכֵלּו | לְּ‏ בַ‏ ד מִ‏ מְּ‏ כָּרָּ‏ יו עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָאבוֹת:‏

)9( כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך | ‏ֹלא

תִ‏ לְּ‏ מַ‏ ד לַעֲׂשוֹת כְּ‏ תוֹעֲבֹת הַ‏ גוֹיִם

376

Dt 18:22 - 278 º Mandamento negativo: Não deixar de matar o profeta falso, e não temê-lo – ‘…não o temerás.

377

Dt 19:3 - 182 º Mandamento positivo: Preparar seis cidades de refúgio para que nelas se refugie o homicida inconsciente – ‘…prepara teu caminho…’

629

Torah Israelita


morrer; o tal se acolherá a uma dessas

cidades, e viverá; 6 para que o vingador do

sangue não persiga o homicida, enquanto

estiver abrasado o seu lev, e o alcance, por

ser comprido o caminho, e lhe tire a vida,

não havendo nele culpa de morte, que

dantes não odiava o seu próximo. 7 Pelo

que eu te deu esta ordem: Três cidades

designarás para ti. 8 E, se יהוה teu Poderoso

dilatar os teus termos, como jurou a teus

pais, e te der toda a terra que prometeu dar

a teus pais 9 (quando guardares, para o

cumprires, todo esta mitzvá que hoje

ordeno a você, de amar יהוה teu Poderoso

e de andar sempre nos seus caminhos),

então acrescentarás a estas três, mais três

cidades; 10 378 para que não se derrame

sangue inocente no meio da tua terra, que

teu Poderoso te dá por herança, e não יהוה

tenha sangue sobre ti.

[556 Assassino]

11 Mas se alguém, odiando a seu próximo

e lhe armando ciladas, se levantar contra

ele e o ferir de modo que venha a morrer, e

se acolher a alguma destas cidades, 12

então os longevos da sua cidade,

mandando tirá-lo dali, o entregarão nas

mãos do vingador do sangue, para que

morra. 13 O teu olho não terá piedade dele;

הָּ‏ הֵ‏ ם:‏ )10( ‏ֹלא יִמָּ‏ צֵ‏ א בְּ‏ ‏ָך מַ‏ עֲבִ‏ יר

בְּ‏ נוֹ‏ ‏ּובִ‏ תוֹ‏ בָּ‏ אֵ‏ ש | קֹ‏ סֵ‏ ם קְּ‏ סָּ‏ מִ‏ ים

מְּ‏ עוֹנֵן ‏ּומְּ‏ נַחֵ‏ ש ‏ּומְּ‏ כַשֵ‏ ף:‏ )11(

וְּ‏ חֹ‏ בֵ‏ ר חָּ‏ בֶ‏ ר | וְּ‏ שֹאֵ‏ ל אוֹב וְּ‏ יִדְּ‏ עֹ‏ נִי

וְּ‏ דֹרֵ‏ ש אֶ‏ ל הַ‏ מֵ‏ תִ‏ ים:‏ )12( כִ‏ י תוֹעֲבַ‏ ת

יהוה כָּל עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ ה אֵ‏ לֶה | ‏ּובִ‏ גְּ‏ לַל

הַ‏ תוֹעֵ‏ בֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

מוֹרִ‏ יש אוֹתָּ‏ ם מִ‏ פָּנֶיָך:‏ )13( תָּ‏ מִ‏ ים

( תִ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ ם יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

כִ‏ י הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה יוֹרֵ‏ ש

אוֹתָּ‏ ם אֶ‏ ל מְּ‏ עֹ‏ נְּנִים וְּ‏ אֶ‏ ל קֹ‏ סְּ‏ מִ‏ ים

יִשְּ‏ מָּ‏ עּו | וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא כֵן נָּתַ‏ ן לְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )15( נָּבִ‏ יא מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך

מֵ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך כָּמֹ‏ נִי יָּקִ‏ ים לְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך | אֵ‏ לָּיו תִ‏ שְּ‏ מָּ‏ עּון:‏ )16( כְּ‏ כֹל

אֲשֶ‏ ר שָּ‏ ‏ַאלְּ‏ תָּ‏ מֵ‏ עִ‏ ם יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב בְּ‏ יוֹם הַ‏ קָּ‏ הָּ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | ‏ֹלא

אֹ‏ סֵ‏ ף לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ אֶ‏ ת קוֹל יהוה אֱֹלהָּ‏ י

וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ש הַ‏ גְּ‏ דֹלָּה הַ‏ זֹאת ‏ֹלא

אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה עוֹד וְּ‏ ‏ֹלא ‏ָאמּות:‏ )17(

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לָּי | הֵ‏ יטִ‏ יבּו אֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֵ‏ רּו:‏ )18( נָּבִ‏ יא ‏ָאקִ‏ ים לָּהֶ‏ ם

מִ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב אֲחֵ‏ יהֶ‏ ם כָּמוָֹך | וְּ‏ נָּתַ‏ תִ‏ י דְּ‏ בָּ‏ רַ‏ י

בְּ‏ פִ‏ יו וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר אֲלֵיהֶ‏ ם אֵ‏ ת כָּל אֲשֶ‏ ר

)14

378

Dt 18:10 - 280 º Mandamento negativo: Não fazer encantos (não fazer truques imaginários, nos quais a pessoa pensa estar vendo algo extraordinário,

que na realidade, não ocorreu) – ‘…não se achará em ti…’.

Dt 18:10 - 283 º Mandamento negativo: Não fazer nenhum tipo de feitiço ou magia (branca ou negra) – ‘Não se achará em teu meio… feiticeiro…’.

630

Torah Israelita


antes tirarás de Yisra-EL o sangue inocente,

para que te vá bem.

[557 Preservando limites]

14 Não removerás os marcos do teu

próximo, colocados pelos teus

antecessores na tua herança que

receberás, na terra que יהוה teu Poderoso

te dá para a possuíres.

יהוה

[558 testemunhas]

15 Uma só testemunha não se levantará

contra alguém por qualquer delito, ou por

qualquer erro, seja qual for o erro

cometido; pela boca de duas ou de três

testemunhas se estabelecerá o fato. 16 Se

uma testemunha iníqua se levantar contra

alguém, para o acusar de transgressão, 17

então aqueles dois homens que tiverem a

demanda se apresentarão perante

diante dos kohanim e dos shoftim que

houver nesses dias. 18 E os shoftim

inquirirão cuidadosamente; e, sendo a

testemunha falsa, e falso o testemunho

que deu contra seu irmão, 19 far-lhe-ás

379

como ele cuidava fazer a seu irmão; e assim

exterminarás o mal do meio de ti. 20 Os

restantes, ouvindo isso, temerão e nunca

mais cometerão semelhante mal no meio

de ti. 21 O teu olho não terá piedade dele;

אֲצַ‏ ‏ּוֶנּו:‏ )19( וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יִשְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ל דְּ‏ בָּ‏ רַ‏ י אֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר בִ‏ שְּ‏ מִ‏ י

| ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ דְּ‏ רֹש מֵ‏ עִ‏ מוֹ:‏ )20( אַ‏ ‏ְך

הַ‏ נָּבִ‏ יא אֲשֶ‏ ר יָּזִ‏ יד לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר דָּ‏ בָּ‏ ר

בִ‏ שְּ‏ מִ‏ י אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ יו לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

וַאֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר בְּ‏ שֵ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים |

‏ּומֵ‏ ת הַ‏ נָּבִ‏ יא הַ‏ הּוא:‏ )21( וְּ‏ כִ‏ י

תֹ‏ אמַ‏ ר בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך | אֵ‏ יכָּה נֵדַ‏ ע אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא דִ‏ בְּ‏ רוֹ‏ יהוה:‏ )22(

אֲשֶ‏ ר יְּדַ‏ בֵ‏ ר הַ‏ נָּבִ‏ יא בְּ‏ שֵ‏ ם יהוה וְּ‏ ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ ‏ֹלא יָּבוֹא הּוא הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא דִ‏ בְּ‏ רוֹ‏ יהוה | בְּ‏ זָּדוֹן דִ‏ בְּ‏ ר ‏ֹו

הַ‏ נָּבִ‏ יא ‏ֹלא תָּ‏ גּור מִ‏ מֶ‏ נּו:‏


)1( כִ‏ י יַכְּ‏ רִ‏ ית יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת

הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ ת ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם | וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏

בְּ‏ עָּ‏ רֵ‏ יהֶ‏ ם ‏ּובְּ‏ בָּ‏ תֵ‏ יהֶ‏ ם:‏ )2( שָּ‏ לוֹש

עָּ‏ רִ‏ ים תַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל לְָּך | בְּ‏ תוְֹך ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )3( תָּ‏ כִ‏ ין לְּ‏ ‏ָך הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

379

Dt 19:19 - 180 º Mandamento positivo: Fazer com as falsas testemunhas o que buscaram causar a sua vítima no julgamento – ‘…fareis a ele o que

intentou fazer…’

631

Torah Israelita


vida por vida, olho por olho, dente por

dente, mão por mão, pé por pé.


[559 Preparando para a guerra]

1 Quando você sair à guerra, contra teus

inimigos, e vires cavalos, e carros, e povo

mais numeroso do que tu, deles não terás

temor, contigo está יהוה teu Poderoso que

te fez subir da terra do Mitzraim. 2 380

Quando estiveres para entrar na guerra, o

kohen se chegará e falará ao povo, 3 e lhe

dirá: Ouvi, é Yisra-EL; vocês estais hoje para

entrar na guerra contra os seus inimigos;

não se amoleça o seu lev; não temais nem

tremais, nem vos aterrorizeis diante deles;

4 e יהוה seu Poderoso é o que vai convosco,

a guerrear por vocês contra os seus

inimigos, para vos salvar. 5 Então os oficiais

falarão ao povo, dizendo: Qual é o homem

que construiu uma casa nova e ainda não a

dedicou? Vá, e torne para casa; não suceda

que morra na guerra e outro a dedique. 6 E

qual é o homem que plantou uma vinha e

ainda não a desfrutou, vá, e torne para

casa; não suceda que morra na guerra e

outro a desfrute. 7 Também qual é e

homem que está desposado com uma

וְּ‏ שִ‏ לַשְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת גְּ‏ בּול ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

יַנְּחִ‏ ילְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | וְּ‏ הָּ‏ יָּה לָּנּוס

שָּ‏ מָּ‏ ה כָּל רֹצֵ‏ חַ‏ : )4( וְּ‏ זֶה דְּ‏ בַ‏ ר

הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ אֲשֶ‏ ר יָּנּוס שָּ‏ מָּ‏ ה וָּחָּ‏ י | אֲשֶ‏ ר

יַכֶה אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו בִ‏ בְּ‏ לִ‏ י דַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ הּוא ‏ֹלא

‏ׂשֹנֵא לוֹ‏ מִ‏ תְּ‏ מֹ‏ ל שִ‏ לְּ‏ שֹם:‏ )5( וַאֲשֶ‏ ר

יָּבֹא אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו בַ‏ יַעַ‏ ר לַחְּ‏ טֹב עֵ‏ צִ‏ ים

וְּ‏ נִדְּ‏ חָּ‏ ה יָּדוֹ‏ בַ‏ גַרְּ‏ זֶן לִ‏ כְּ‏ רֹת הָּ‏ עֵ‏ ץ וְּ‏ נָּשַ‏ ל

הַ‏ בַ‏ רְּ‏ זֶל מִ‏ ן הָּ‏ עֵ‏ ץ ‏ּומָּ‏ צָּ‏ א אֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו

וָּמֵ‏ ת | הּוא יָּנּוס אֶ‏ ל ‏ַאחַ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה וָּחָּ‏ י:‏ )6( פֶן יִרְּ‏ דֹף גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם

‏ַאחֲרֵ‏ י הָּ‏ רֹצֵ‏ חַ‏ כִ‏ י יֵחַ‏ ם לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏ וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יג ‏ֹו

כִ‏ י יִרְּ‏ בֶ‏ ה הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ הִ‏ כָּהּו נָּפֶ‏ ש | וְּ‏ לוֹ‏

אֵ‏ ין מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט מָּ‏ וֶת כִ‏ י ‏ֹלא ‏ׂשֹנֵא הּוא

לוֹ‏ מִ‏ תְּ‏ מוֹל שִ‏ לְּ‏ שוֹם:‏ )7( עַ‏ ל כֵן

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך לֵאמֹ‏ ר | שָּ‏ ‏ֹלש עָּ‏ רִ‏ ים

)8( וְּ‏ אִ‏ ם יַרְּ‏ חִ‏ יב תַ‏ בְּ‏ דִ‏ יל לְָּך:‏

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת גְּ‏ בֻׁלְּ‏ ‏ָך ‏ַכאֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֶ‏ יָך | וְּ‏ נָּתַ‏ ן לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לָּתֵ‏ ת לַאֲבֹתֶ‏ יָך:‏

)9( כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה

הַ‏ זֹאת לַעֲׂשֹתָּ‏ ‏ּה אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

וְּ‏ לָּלֶכֶת בִ‏ דְּ‏ רָּ‏ כָּיו כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים | וְּ‏ יָּסַ‏ פְּ‏ ‏ָּת

לְּ‏ ‏ָך עוֹד שָּ‏ ‏ֹלש עָּ‏ רִ‏ ים עַ‏ ל הַ‏ שָּ‏ ‏ֹלש

380

Dt 20:2 - 191 º Mandamento positivo: Ungir um cohen para a guerra – ‘E será, quando te aproximares da guerra, aproximar-se-á o cohen…’

632

Torah Israelita


mulher e ainda não a recebeu? Vá, e torne

para casa; não suceda que morra na guerra

e outro a receba. 8 Assim continuarão os

oficiais a falar ao povo, dizendo: Qual é o

homem medroso e de lev tímido? Vá, e

torne para casa, a fim de que o lev de seus

irmãos não se derreta como o seu lev. 9

Então, tendo os oficiais, acabado de falar ao

povo, designarão chefes das tropas para

estarem à frente do povo.

[560 Tomando cativos]

10 Quando te aproximares duma cidade

381

para combatê-la, propõe a ela a shalom. 11

Se ela te responder em shalom, e te abrir as

portas, todo o povo que se achar nela será

sujeito a trabalhos forçados e te servirá. 12

Se ela, pelo contrário, não fizer shalom

contigo, mas guerra, então a sitiarás, 13 e

logo que יהוה teu Poderoso a entregar nas

tuas mãos, passarás ao fio da espada todos

os homens que nela houver; 14 porém as

mulheres, os pequeninos, os animais e

tudo o que houver na cidade, todo o seu

despojo, tomarás por presa; e comerás o

despojo dos teus inimigos, que יהוה teu

Poderoso te deu. 15 Assim farás a todas as

cidades que estiverem mais longe de ti, que

não são das cidades destas nações. 16 382

יהוה Mas, das cidades destes povos, que

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )10( וְּ‏ ‏ֹלא יִשָּ‏ פֵ‏ ‏ְך דָּ‏ ם נָּקִ‏ י

בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה עָּ‏ לֶיָך דָּ‏ מִ‏ ים:‏

)11( וְּ‏ כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה אִ‏ יש ‏ׂשֹנֵא

לְּ‏ רֵ‏ עֵ‏ הּו וְּ‏ ‏ָארַ‏ ב לוֹ‏ וְּ‏ קָּ‏ ם עָּ‏ לָּיו וְּ‏ הִ‏ כָּהּו

נֶפֶ‏ ש וָּמֵ‏ ת | וְּ‏ נָּס אֶ‏ ל ‏ַאחַ‏ ת הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )12( וְּ‏ שָּ‏ לְּ‏ חּו זִ‏ קְּ‏ נֵי עִ‏ ירוֹ‏

וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו אֹ‏ תוֹ‏ מִ‏ שָּ‏ ם | וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו אֹ‏ תוֹ‏ בְּ‏ יַד

גֹ‏ אֵ‏ ל הַ‏ דָּ‏ ם וָּמֵ‏ ת:‏ )13( ‏ֹלא תָּ‏ חוֹס

עֵ‏ ינְָּך עָּ‏ לָּיו | ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ דַ‏ ם הַ‏ נָּקִ‏ י

( מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ טוֹב לְָּך:‏

תַ‏ סִ‏ יג גְּ‏ בּול רֵ‏ עֲָך אֲשֶ‏ ר גָּבְּ‏ לּו

רִ‏ אשֹנִים | בְּ‏ נַחֲלָּתְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר תִ‏ נְּחַ‏ ל

בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

)15( ‏ֹלא יָּקּום עֵ‏ ד לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

אֶ‏ חָּ‏ ד בְּ‏ אִ‏ יש לְּ‏ כָּל עָּ‏ וֹן ‏ּולְּ‏ כָּל חַ‏ טָּ‏ את

בְּ‏ כָּל חֵ‏ טְּ‏ א אֲשֶ‏ ר יֶחֱטָּ‏ א | עַ‏ ל פִ‏ י שְּ‏ נֵי

עֵ‏ דִ‏ ים אוֹ‏ עַ‏ ל פִ‏ י שְּ‏ ‏ֹלשָּ‏ ה עֵ‏ דִ‏ ים יָּקּום

דָּ‏ בָּ‏ ר:‏ )16( כִ‏ י יָּקּום עֵ‏ ד חָּ‏ מָּ‏ ס

בְּ‏ אִ‏ יש | לַעֲנוֹת בוֹ‏ סָּ‏ רָּ‏ ה:‏ )17(

וְּ‏ עָּ‏ מְּ‏ דּו שְּ‏ נֵי הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים אֲשֶ‏ ר לָּהֶ‏ ם

14( ‏ֹלא

הָּ‏ רִ‏ יב לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | לִ‏ פְּ‏ נֵי הַ‏ כֹהֲנִים

וְּ‏ הַ‏ שֹפְּ‏ טִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יּו בַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם:‏

)18( וְּ‏ דָּ‏ רְּ‏ שּו הַ‏ שֹפְּ‏ טִ‏ ים הֵ‏ יטֵ‏ ב |

381

Dt 20:10 - 190 º Mandamento positivo: Fazer a guerra permissiva de acordo com o escrito na Torá – ‘Quando te aproximares de alguma cidade…’

382

Dt 20:16 - 298 º Mandamento negativo: Não deixar em vida nenhum dos sete povos (os cananeus) que povoaram a Terra de Israel – ‘…Não deixareis

viva nehuma alma…’.

633

Torah Israelita


teu Poderoso te dá em herança, nada que

tem fôlego deixarás com vida; 17 383 antes

destrui-los-ás totalmente: aos heteus, aos

amorreus, aos cananeus, aos perizeus, aos

heveus, e aos Yvusiy; como יהוה teu

Poderoso te ordenou; 18 para que não vos

ensinem a fazer conforme todas as

abominações que eles fazem a seus elohim,

e assim pequeis contra יהוה seu Poderoso.

[561 Conduzindo um cerco]

19 384 Quando sitiares uma cidade por

muitos dias, pelejando contra ela para a

tomar, não destruirás o seu arvoredo,

metendo nele o machado, porque dele

poderás comer; pelo que não o cortarás;

acaso a árvore do campo é homem, para

que seja sitiada por ti? 20 385 Somente as

árvores que souberes não serem árvores

cujo fruto se pode comer, é que destruirás

e cortarás, e contra a cidade que guerrear

contra ti edificarás baluartes, até que seja

vencida.


49ª Porção: Ki tetse – Quando saíres

וְּ‏ הִ‏ נֵה עֵ‏ ד שֶ‏ קֶ‏ ר הָּ‏ עֵ‏ ד שֶ‏ קֶ‏ ר עָּ‏ נָּה

בְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו:‏ )19( וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם לוֹ‏ כַאֲשֶ‏ ר

זָּמַ‏ ם לַעֲׂשוֹת לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו | ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )20( וְּ‏ הַ‏ נִשְּ‏ ‏ָארִ‏ ים יִשְּ‏ מְּ‏ עּו

וְּ‏ יִרָּ‏ אּו | וְּ‏ ‏ֹלא יֹסִ‏ פּו לַעֲׂשוֹת עוֹד

כַדָּ‏ בָּ‏ ר הָּ‏ רָּ‏ ע הַ‏ זֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )21( וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ חוֹס עֵ‏ ינֶָך | נֶפֶ‏ ש בְּ‏ נֶפֶ‏ ש עַ‏ יִן בְּ‏ עַ‏ יִן

שֵ‏ ן בְּ‏ שֵ‏ ן יָּד בְּ‏ יָּד רֶ‏ גֶל בְּ‏ רָּ‏ גֶל:‏


)1( כִ‏ י תֵ‏ צֵ‏ א לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ל אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך

וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ סּוס וָּרֶ‏ כֶב עַ‏ ם רַ‏ ב מִ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא

תִ‏ ירָּ‏ א מֵ‏ הֶ‏ ם | כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך עִ‏ ‏ָּמְך

הַ‏ מַ‏ עַ‏ לְּ‏ ‏ָך מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )2( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

כְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ בְּ‏ כֶם אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ נִגַש

הַ‏ כֹהֵ‏ ן וְּ‏ דִ‏ בֶ‏ ר אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם:‏ )3( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר

אֲלֵהֶ‏ ם שְּ‏ מַ‏ ע יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אַ‏ תֶ‏ ם קְּ‏ רֵ‏ בִ‏ ים

הַ‏ יוֹם לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ל אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם | ‏ַאל

יֵרַ‏ ‏ְך לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם ‏ַאל תִ‏ ירְּ‏ אּו וְּ‏ ‏ַאל תַ‏ חְּ‏ פְּ‏ זּו

וְּ‏ ‏ַאל תַ‏ עַ‏ רְּ‏ צּו מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )4( כִ‏ י יהוה

383

Dt 13:17 - 189 º Mandamento positivo: Lembrar o que nos fez ‘Amaleq, sempre – ‘Lembra do que te fez ‘Amaleq…

384

Dt 20: 19 - 305 º Mandamento negativo: Não destruir árvores frutíferas – ‘…Não destruireis suas árvores…’.

385

Dt 20:23 - 279 º Mandamento negativo: Não andar de acordo com a forma de andar dos idólatras (costumes, vestimentas etc.), nem segundo suas leis –

‘…não andareis segundo as leis das nações…’.

634

Torah Israelita





Salmo Ki Tetse: 32

Salmos Adicionais: 31, 32, 33 e 27

[562 O assassinato não solucionado]

1 Se na terra que יהוה teu Poderoso te dá

para a possuíres, for encontrado algum

morto caído no campo, sem que se saiba

quem o matou, 2 sairão os teus longevos e

os teus shoftim, e medirão as distâncias dali

até as cidades que estiverem em redor do

morto; 3 e será que, na cidade mais

próxima do morto, os longevos da mesma

tomarão uma novilha da manada, que

nunca tenha trabalhado nem tenha puxado

na canga, 4 386 trarão a novilha a um vale de

águas correntes, que nunca tenha sido

lavrado nem semeado, e ali, naquele vale,

quebrarão o pescoço à novilha. 5 Então se

יהוה Levi; achegarão os kohanim, filhos de

teu Poderoso os escolheu para o servirem,

e para abençoarem em nome de יהוה ; e

segundo a sua sentença se determinará

toda demanda e todo ferimento; 6 e todos

os longevos da mesma cidade, a mais

próxima do morto, lavarão as mãos sobre a

novilha cujo pescoço foi quebrado no vale,

7 e, protestando, dirão: As nossas mãos não

derramaram este sangue, nem os nossos

olhos o viram. 8 Perdoa, ó יהוה ao teu povo

אֱֹלהֵ‏ יכֶם הַ‏ הֹלְֵך עִ‏ מָּ‏ כֶם | לְּ‏ הִ‏ לָּחֵ‏ ם

לָּכֶם עִ‏ ם אֹ‏ יְּבֵ‏ יכֶם לְּ‏ הוֹשִ‏ יעַ‏ אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏

)5( וְּ‏ דִ‏ בְּ‏ רּו הַ‏ שֹטְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם

לֵאמֹ‏ ר מִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר בָּ‏ נָּה בַ‏ יִת

חָּ‏ דָּ‏ ש וְּ‏ ‏ֹלא חֲנָּכוֹ‏ יֵלְֵך וְּ‏ יָּשֹב לְּ‏ בֵ‏ יתוֹ‏

פֶן יָּמּות בַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר

יַחְּ‏ נְּכֶנּו:‏ )6( ‏ּומִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר נָּטַ‏ ע

כֶרֶ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא חִ‏ לְּ‏ לוֹ‏ יֵלְֵך וְּ‏ יָּשֹב לְּ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ |

פֶן יָּמּות בַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר

יְּחַ‏ לְּ‏ לֶנּו:‏ )7( ‏ּומִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר אֵ‏ רַ‏ ‏ׂש

|

אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא לְּ‏ קָּ‏ חָּ‏ ‏ּה יֵלְֵך וְּ‏ יָּשֹב לְּ‏ בֵ‏ ית ‏ֹו

| פֶן יָּמּות בַ‏ מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר

יִקָּ‏ חֶ‏ נָּה:‏ )8( וְּ‏ יָּסְּ‏ פּו הַ‏ שֹטְּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר

אֶ‏ ל הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו מִ‏ י הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ יָּרֵ‏ א

וְּ‏ רַ‏ ‏ְך הַ‏ לֵבָּ‏ ב יֵלְֵך וְּ‏ יָּשֹב לְּ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא

יִמַ‏ ס אֶ‏ ת לְּ‏ בַ‏ ב אֶ‏ חָּ‏ יו כִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בוֹ:‏ )9(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה כְּ‏ כַֹּלת הַ‏ שֹטְּ‏ רִ‏ ים לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ל

הָּ‏ עָּ‏ ם | ‏ּופָּ‏ קְּ‏ דּו ‏ׂשָּ‏ רֵ‏ י צְּ‏ בָּ‏ אוֹת בְּ‏ רֹאש

)10( כִ‏ י תִ‏ קְּ‏ רַ‏ ב אֶ‏ ל עִ‏ יר הָּ‏ עָּ‏ ם:‏

לְּ‏ הִ‏ לָּחֵ‏ ם עָּ‏ לֶיהָּ‏ | וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ אתָּ‏ אֵ‏ לֶיהָּ‏

לְּ‏ שָּ‏ לוֹם:‏ )11( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם שָּ‏ לוֹם

תַ‏ עַ‏ נְָּך ‏ּופָּ‏ תְּ‏ חָּ‏ ה לְָּך | וְּ‏ הָּ‏ יָּה כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

הַ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ א בָּ‏ ‏ּה יִהְּ‏ יּו לְּ‏ ‏ָך לָּמַ‏ ס וַעֲבָּ‏ דּוָך:‏

)12( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ שְּ‏ לִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ ‏ְך

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה עִ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ צַ‏ רְּ‏ תָּ‏

386

Dt 21:4 - 181 º Mandamento positivo: Decapitar a novilha conforme seu preceito – ‘…decapitarão a égua junto ao ribeiro…’

635

Torah Israelita


Yisra-EL, que tu resgataste, e não ponhas o

sangue inocente no meio de teu povo Yisra-

EL. E aquele sangue lhe será perdoado. 9

Assim tirarás do meio de ti o sangue

inocente, quando fizeres o que é reto na

visão de

[563 Mulheres cativas]

. Quando você sair à guerra contra 10 יהוה

os teus inimigos, e יהוה teu Poderoso os

entregar nas tuas mãos, e os levares

cativos, 11 se vires entre os cativas uma

387

mulher formosa à vista e, afeiçoando-te a

ela, quiseres tomá-la por mulher, 12 então

a trarás para a tua casa; e ela, tendo rapado

a cabeça, cortado as unhas, 13 e despido as

vestes do seu cativeiro, ficará na tua casa, e

chorará a seu abba e a sua ima um mes

inteiro; depois disso estarás com ela, e

serás seu marido e ela será tua mulher. 14

E, se te enfadares dela, deixá-la-ás ir à sua

vontade; mas de modo nenhum a venderás

por dinheiro, nem a tratarás como escrava,

porque a humilhaste.

[564 A porção do primogênito]

15 O homem que tiver duas mulheres,

uma a quem ama e outra a quem despreza,

e ambas lhe tiverem dado filhos, e o

primeiro filho for da desprezada, 16

quando fizer herdar a seus filhos o que

עָּ‏ לֶיהָּ‏ : )13( ‏ּונְּתָּ‏ נָּּה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ הִ‏ כִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת כָּל זְּ‏ כּורָּ‏ ‏ּה לְּ‏ פִ‏ י

חָּ‏ רֶ‏ ב:‏ )14( רַ‏ ק הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ טַ‏ ף

וְּ‏ הַ‏ בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ כֹל אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה בָּ‏ עִ‏ יר כָּל

שְּ‏ לָּלָּּה תָּ‏ בֹז לְָּך | וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת שְּ‏ לַל

אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְָּך:‏

)15( כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ כָּל הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ רְּ‏ חֹ‏ קֹ‏ ת מִ‏ מְּ‏ ‏ָך מְּ‏ אֹ‏ ד | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

מֵ‏ עָּ‏ רֵ‏ י הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה הֵ‏ נָּה:‏ )16( רַ‏ ק

מֵ‏ עָּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה | ‏ֹלא תְּ‏ חַ‏ יֶה

כָּל נְּשָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )17( כִ‏ י הַ‏ חֲרֵ‏ ם

תַ‏ חֲרִ‏ ימֵ‏ ם הַ‏ חִ‏ תִ‏ י וְּ‏ הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י הַ‏ כְּ‏ נַעֲנִי

וְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ זִ‏ י הַ‏ חִ‏ ‏ּוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ יְּבּוסִ‏ י | כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )18( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יְּלַמְּ‏ דּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם לַעֲׂשוֹת כְּ‏ כֹ‏ ל

תוֹעֲבֹתָּ‏ ם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשּו לֵאֹלהֵ‏ יהֶ‏ ם |

( וַחֲטָּ‏ אתֶ‏ ם לַיהוָּה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏

כִ‏ י תָּ‏ צּור אֶ‏ ל עִ‏ יר יָּמִ‏ ים רַ‏ בִ‏ ים

לְּ‏ הִ‏ לָּחֵ‏ ם עָּ‏ לֶיהָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ פְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא

תַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית אֶ‏ ת עֵ‏ צָּ‏ ‏ּה לִ‏ נְּדֹחַ‏ עָּ‏ לָּיו גַרְּ‏ זֶן

כִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נּו תֹ‏ אכֵל וְּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ ‏ֹלא תִ‏ כְּ‏ רֹת |

כִ‏ י הָּ‏ ‏ָאדָּ‏ ם עֵ‏ ץ הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה לָּבֹא מִ‏ פָּנֶיָך

בַ‏ מָּ‏ צוֹר:‏ )20( רַ‏ ק עֵ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תֵ‏ דַ‏ ע כִ‏ י

‏ֹלא עֵ‏ ץ מַ‏ אֲכָּל הּוא אֹ‏ תוֹ‏ תַ‏ שְּ‏ חִ‏ ית

)19

387

Dt 21:11 - 221 º Mandamento positivo: Fazer com a mulher conquistada durante a guerra conforme o que está escrito na Torá – ‘…verás no meio dos

presos de guerra uma mulher bonita…’

636

Torah Israelita


tiver, não poderá dar a primogenitura ao

filho da amada, preferindo-o ao filha da

desprezada, que é o primeiro filho; 17 mas

ao filho da aborrecida reconhecerá por

primeiro filho, dando-lhe dobrada porção

de tudo quanto tiver, uma vez que ele é as

primícias da sua força; o direito da

primogenitura é dele.

[565 O filho rebelde]

18 Se alguém tiver um filho contumaz e

rebelde, que não obedeça à voz de seu

abba e à voz de sua ima, e que, embora o

castiguem, não lhes dê ouvidos, 19 seu

abba e sua ima, pegando nele, o levarão

aos longevos da sua cidade, e à porta do

seu lugar; 20 e dirão aos longevos da

cidade: Este nosso filho é contumaz e

rebelde; não dá ouvidos à nossa voz; é

comilão e beberrão. 21 Então todos os

homens da sua cidade o apedrejarão, até

que morra; assim exterminarás o mal do

meio de ti; e todo o Yisra-EL, ouvindo isso,

temerá.

[566 Enforcamento e enterro]

22 O homem que tiver cometido uma

transgressão digna de morte, e for morto, e

o tiveres pendurado numa arvore , 23 388 o

seu corpo não permanecerá toda a noite na

arvore, mas certamente o enterrarás no

mesmo dia; uma vez que aquele que é

וְּ‏ כָּרָּ‏ תָּ‏ | ‏ּובָּ‏ נִיתָּ‏ מָּ‏ צוֹר עַ‏ ל הָּ‏ עִ‏ יר אֲשֶ‏ ר

הִ‏ וא עֹ‏ ‏ׂשָּ‏ ה עִ‏ מְּ‏ ‏ָך מִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ד

רִ‏ דְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏


)1( כִ‏ י יִמָּ‏ צֵ‏ א חָּ‏ לָּל בָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה נֹ‏ פֵ‏ ל

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה | ‏ֹלא נוֹדַ‏ ע מִ‏ י הִ‏ כָּהּו:‏ )2(

וְּ‏ יָּצְּ‏ אּו זְּ‏ קֵ‏ נֶיָך וְּ‏ שֹפְּ‏ טֶ‏ יָך | ‏ּומָּ‏ דְּ‏ דּו אֶ‏ ל

הֶ‏ עָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר סְּ‏ בִ‏ יבֹת הֶ‏ חָּ‏ לָּל:‏ )3(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ קְּ‏ רֹבָּ‏ ה אֶ‏ ל הֶ‏ חָּ‏ לָּל |

וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ הִ‏ וא עֶ‏ גְּ‏ לַת

בָּ‏ קָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא עֻׁבַ‏ ד בָּ‏ ‏ּה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

מָּ‏ שְּ‏ כָּה בְּ‏ עֹ‏ ל:‏ )4( וְּ‏ הוֹרִ‏ דּו זִ‏ קְּ‏ נֵי

הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ הִ‏ וא אֶ‏ ת הָּ‏ עֶ‏ גְּ‏ לָּה אֶ‏ ל נַחַ‏ ל

אֵ‏ יתָּ‏ ן אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יֵעָּ‏ בֵ‏ ד בוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יִזָּרֵ‏ עַ‏

| וְּ‏ עָּ‏ רְּ‏ פּו שָּ‏ ם אֶ‏ ת הָּ‏ עֶ‏ גְּ‏ לָּה בַ‏ נָּחַ‏ ל:‏ )5(

וְּ‏ נִגְּ‏ שּו הַ‏ כֹהֲנִים בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י כִ‏ י בָּ‏ ם בָּ‏ חַ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ שָּ‏ רְּ‏ תוֹ‏ ‏ּולְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך בְּ‏ שֵ‏ ם

יהוה | וְּ‏ עַ‏ ל פִ‏ יהֶ‏ ם יִהְּ‏ יֶה כָּל רִ‏ יב וְּ‏ כָּל

נָּגַע:‏ )6( וְּ‏ כֹ‏ ל זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ הִ‏ וא

הַ‏ קְּ‏ רֹבִ‏ ים אֶ‏ ל הֶ‏ חָּ‏ לָּל | יִרְּ‏ חֲצּו אֶ‏ ת

יְּדֵ‏ יהֶ‏ ם עַ‏ ל הָּ‏ עֶ‏ גְּ‏ לָּה הָּ‏ עֲרּופָּ‏ ה בַ‏ נָּחַ‏ ל:‏

388

Dt 21:23 - 314 º Mandamento negativo: Que não pernoite o crucificado sobre o madeiro – ‘…não pernoitará seu cadáver sobre o madeiro…’.

637

Torah Israelita


pendurado é maldição de Elohim. Assim

não contaminarás a tua terra, que יהוה teu

Poderoso te dá em herança.


[567 O retorno de artigos perdidos]

1 389 Se vires extraviado o boi ou a ovelha de

teu irmão, não te desviarás deles; sem falta

os reconduzirás a teu irmão. 2 E se teu

irmão não estiver perto de ti ou não o

conheceres, levá-los-ás para tua casa e

ficarão contigo até que teu irmão os venha

procurar; então lhes restituirás. 3 Assim

farás também com o seu jumento, bem

como com as suas vestes, e com toda coisa

que teu irmão tiver perdido e tu achares;

não te poderás desviar deles.

[568 O animal caído]

4 390 Se vires o jumento ou o boi de teu

irmão caídos no caminho, não te desviarás

deles; sem falta o ajudarás a levantá-los.

[569 Travestismo]

)7( וְּ‏ עָּ‏ נּו וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו | יָּדֵ‏ ינּו ‏ֹלא שפכה

‏]שָּ‏ פְּ‏ כּו קרי[‏ אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ ם הַ‏ זֶה וְּ‏ עֵ‏ ינֵינּו

‏ֹלא רָּ‏ אּו:‏ )8( כַפֵר לְּ‏ עַ‏ מְּ‏ ‏ָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֲשֶ‏ ר פָּ‏ דִ‏ יתָּ‏ יהוה וְּ‏ ‏ַאל תִ‏ תֵ‏ ן דָּ‏ ם נָּקִ‏ י

בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב עַ‏ מְּ‏ ‏ָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ נִכַפֵר לָּהֶ‏ ם

הַ‏ דָּ‏ ם:‏ )9( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תְּ‏ בַ‏ עֵ‏ ר הַ‏ דָּ‏ ם הַ‏ נָּקִ‏ י

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך | כִ‏ י תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה הַ‏ יָּשָּ‏ ר בְּ‏ עֵ‏ ינֵי

10( כִ‏ י תֵ‏ צֵ‏ א לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה עַ‏ ל יהוה

אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך | ‏ּונְּתָּ‏ נוֹ‏ יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך

וְּ‏ שָּ‏ בִ‏ יתָּ‏ שִ‏ בְּ‏ יוֹ:‏ )11( וְּ‏ רָּ‏ אִ‏ יתָּ‏ בַ‏ שִ‏ בְּ‏ יָּה

אֵ‏ שֶ‏ ת יְּפַ‏ ת תֹ‏ ‏ַאר | וְּ‏ חָּ‏ שַ‏ קְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏ לְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )12( וַהֲבֵ‏ אתָּ‏ ‏ּה

: (

אֶ‏ ל תוְֹך בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ גִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה אֶ‏ ת רֹאשָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת צִ‏ פָּ‏ רְּ‏ נֶיהָּ‏ : )13(

וְּ‏ הֵ‏ סִ‏ ירָּ‏ ה אֶ‏ ת ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לַת שִ‏ בְּ‏ יָּּה מֵ‏ עָּ‏ לֶיהָּ‏

וְּ‏ יָּשְּ‏ בָּ‏ ה בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך ‏ּובָּ‏ כְּ‏ תָּ‏ ה אֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יהָּ‏

וְּ‏ אֶ‏ ת אִ‏ מָּ‏ ‏ּה יֶרַ‏ ח יָּמִ‏ ים | וְּ‏ ‏ַאחַ‏ ר כֵן

תָּ‏ בוֹא אֵ‏ לֶיהָּ‏ ‏ּובְּ‏ עַ‏ לְּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏ )14( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם ‏ֹלא חָּ‏ פַ‏ צְּ‏ תָּ‏

בָּ‏ ‏ּה וְּ‏ שִ‏ לַחְּ‏ תָּ‏ ‏ּה לְּ‏ נַפְּ‏ שָּ‏ ‏ּה ‏ּומָּ‏ כֹ‏ ר ‏ֹלא

תִ‏ מְּ‏ כְּ‏ רֶ‏ נָּה בַ‏ כָּסֶ‏ ף | ‏ֹלא תִ‏ תְּ‏ עַ‏ מֵ‏ ר בָּ‏ ‏ּה

)15( כִ‏ י תַ‏ חַ‏ ת אֲשֶ‏ ר עִ‏ נִיתָּ‏ ‏ּה:‏

תִ‏ הְּ‏ יֶיןָּ‏ לְּ‏ אִ‏ יש שְּ‏ תֵ‏ י נָּשִ‏ ים הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת

אֲהּובָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ ‏ַאחַ‏ ת ‏ׂשְּ‏ נּוָאה וְּ‏ יָּלְּ‏ דּו לוֹ‏

389

Dt 22:1 - 204 º Mandamento positivo: Devolver um objeto perdido – ‘devolvê-lo-ás a teu irmão.’

390

Dt 22: 4 - 203 º Mandamento positivo: Erguer a carga de outro israelita, colocando-a sobre ele, auxiliando-o, bem como sobre seu animal.

638

Torah Israelita


5 391 Não terá traje de homem na mulher, e

não vestirá o homem vestido de mulher,

porque qualquer que faz isto é abominação

a יהוה teu Poderoso.

[570 O ninho dos pássaros]

6 Se encontrares pelo caminho, numa

árvore ou no chão, um ninho de ave com

passarinhos ou ovos, e a ima posta sobre os

passarinhos, ou sobre os ovos, não tomarás

a ima com os filhotes; 7 392 sem falta deixarás

ir a ima, porém os filhotes poderás tomar;

para que te vá bem, e para que prolongues

os teus dias.

[571 Parapeito; agricultura mista]

8 393 Quando edificares uma casa nova,

farás no terraço um parapeito, para que

não tragas sangue sobre a tua casa, se

alguém dali cair. 9 Não semearás a tua

vinha de duas linhagens de semente, para

que não fique estragado todo o produto,

tanto da semente que semeares como do

fruto da vinha.

[572 Combinações proibidas]

בָּ‏ נִים הָּ‏ אֲהּובָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ שְּ‏ נּוָאה | וְּ‏ הָּ‏ יָּה

הַ‏ בֵ‏ ן הַ‏ בְּ‏ כוֹר לַשְּ‏ נִיָאה:‏ )16( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בְּ‏ יוֹם הַ‏ נְּחִ‏ ילוֹ‏ אֶ‏ ת בָּ‏ נָּיו אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר

יִהְּ‏ יֶה לוֹ‏ | ‏ֹלא יּוכַל לְּ‏ בַ‏ כֵר אֶ‏ ת בֶ‏ ן

הָּ‏ אֲהּובָּ‏ ה עַ‏ ל פְּ‏ נֵי בֶ‏ ן הַ‏ שְּ‏ נּוָאה

הַ‏ בְּ‏ כֹר:‏ )17( כִ‏ י אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ כֹר בֶ‏ ן

הַ‏ שְּ‏ נּוָאה יַכִ‏ יר לָּתֶ‏ ת לוֹ‏ פִ‏ י שְּ‏ נַיִם

בְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יִמָּ‏ צֵ‏ א לוֹ‏ | כִ‏ י הּוא

רֵ‏ אשִ‏ ית אֹ‏ נוֹ‏ לוֹ‏ מִ‏ שְּ‏ פַט הַ‏ בְּ‏ כֹ‏ רָּ‏ ה:‏

)18( כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ אִ‏ יש בֵ‏ ן

סוֹרֵ‏ ר ‏ּומוֹרֶ‏ ה אֵ‏ ינֶנּו שֹמֵ‏ עַ‏ בְּ‏ קוֹל

‏ָאבִ‏ יו ‏ּובְּ‏ קוֹל אִ‏ מוֹ‏ | וְּ‏ יִסְּ‏ רּו אֹ‏ תוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

יִשְּ‏ מַ‏ ע אֲלֵיהֶ‏ ם:‏ )19( וְּ‏ תָּ‏ פְּ‏ ‏ׂשּו בוֹ‏

‏ָאבִ‏ יו וְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ | וְּ‏ הוֹצִ‏ יאּו אֹ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל זִ‏ קְּ‏ נֵי

עִ‏ ירוֹ‏ וְּ‏ אֶ‏ ל שַ‏ עַ‏ ר מְּ‏ קֹ‏ מוֹ:‏ )20(

וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל זִ‏ קְּ‏ נֵי עִ‏ ירוֹ‏ בְּ‏ נֵנּו זֶה סוֹרֵ‏ ר

‏ּומֹ‏ רֶ‏ ה אֵ‏ ינֶנּו שֹמֵ‏ עַ‏ בְּ‏ קֹ‏ לֵנּו | זוֹלֵל

וְּ‏ סֹ‏ בֵ‏ א:‏ )21( ‏ּורְּ‏ גָּמֻׁהּו כָּל ‏ַאנְּשֵ‏ י

עִ‏ ירוֹ‏ בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וָּ‏ מֵ‏ ת ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע

מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל יִשְּ‏ מְּ‏ עּו

)22( וְּ‏ כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה וְּ‏ יִרָּ‏ אּו:‏

בְּ‏ אִ‏ יש חֵ‏ טְּ‏ א מִ‏ שְּ‏ פַט מָּ‏ וֶת וְּ‏ הּומָּ‏ ת |

391

Dt 22:5 - 288 º Mandamento negativo: Não vestir a mulher indumentárias próprias para homens, ou enfeites maculinos –‘Não estará utensílio

masculino sobre a mulher…’.

Dt 22:5 - 289 º Mandamento negativo: Não vestir o homem indumentárias próprias para mulheres, ou enfeites femininos –‘Não estará sobre o homem

utensílio feminino…’.

392

Dt 22:7 - 148 º Mandamento positivo: Enviar do ninho o pássaro-mãe – ‘…enviarás a mãe…’

393

Dt 22:8 - 184 º Mandamento positivo: Construir um pretil – ‘…construirás um pretil para teu teto…’

639

Torah Israelita


10 Não lavrarás com boi e jumento

juntamente. 11 394 Não te vestirás de estofo

misturado, de lã e linho juntamente.

[573 Franjas]

12 395 Porás tsitsit nos quatro cantos da tua

manta, com que te cobrires.

[574 A mulher difamada]

13 O homem que tomar uma mulher por

esposa, e, tendo coabitado com ela, vier a

desprezá-la, 14 396 e lhe atribuir coisas

escandalosas, e contra ela divulgar má

fama, dizendo: Tomei esta mulher e,

quando me cheguei a ela, não achei nela os

sinais da virgindade; 15 então o abba e a

ima da moça tomarão os sinais da

virgindade da moça, e os levarão aos

longevos da cidade, à porta; 16 e o abba da

moça dirá aos longevos: Eu dei minha filha

por mulher a este homem, e agora ele a

despreza, 17 e lhe atribuiu coisas

escandalosas, dizendo: Não achei na tua

filha os sinais da virgindade; porém veja

aqui os sinais da virgindade de minha filha.

E eles estenderão a roupa diante dos

longevos da cidade. 18 Então os longevos

daquela cidade, tomando o homem, o

וְּ‏ תָּ‏ לִ‏ יתָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ עַ‏ ל עֵ‏ ץ:‏ )23( ‏ֹלא תָּ‏ לִ‏ ין

נִבְּ‏ לָּתוֹ‏ עַ‏ ל הָּ‏ עֵ‏ ץ כִ‏ י קָּ‏ בוֹר תִ‏ קְּ‏ בְּ‏ רֶ‏ נּו

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא כִ‏ י קִ‏ לְּ‏ לַת אֱֹלהִ‏ ים תָּ‏ לּוי

| וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ טַ‏ מֵ‏ א אֶ‏ ת ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה:‏


)1( ‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת שוֹר ‏ָאחִ‏ יָך אוֹ‏

אֶ‏ ת ‏ׂשֵ‏ יוֹ‏ נִדָּ‏ חִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ לַמְּ‏ תָּ‏ מֵ‏ הֶ‏ ם |

הָּ‏ שֵ‏ ב תְּ‏ שִ‏ יבֵ‏ ם לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך:‏ )2( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא

קָּ‏ רוֹב ‏ָאחִ‏ יָך אֵ‏ לֶיָך וְּ‏ ‏ֹלא יְּדַ‏ עְּ‏ תוֹ‏ |

וַאֲסַ‏ פְּ‏ תוֹ‏ אֶ‏ ל תוְֹך בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך וְּ‏ הָּ‏ יָּה עִ‏ מְּ‏ ‏ָך

עַ‏ ד דְּ‏ רֹש ‏ָאחִ‏ יָך אֹ‏ תוֹ‏ וַהֲשֵ‏ בֹתוֹ‏ לוֹ:‏

)3( וְּ‏ כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לַחֲמֹ‏ רוֹ‏ וְּ‏ כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

לְּ‏ ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לָּתוֹ‏ וְּ‏ כֵן תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְּ‏ כָּל אֲבֵ‏ דַ‏ ת

‏ָאחִ‏ יָך אֲשֶ‏ ר תֹ‏ אבַ‏ ד מִ‏ מֶ‏ נּו ‏ּומְּ‏ צָּ‏ אתָּ‏ ‏ּה

( א תּוכַל לְּ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ לֵם:‏

‏ֹלא תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת חֲמוֹר ‏ָאחִ‏ יָך אוֹ‏

שוֹרוֹ‏ נֹ‏ פְּ‏ לִ‏ ים בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ לַמְּ‏ תָּ‏

| ‏ֹל

)4

394

Dt 22:11 - 291 º Mandamento negativo: Não vestir ‘sha’átnez’ – vestes compostas de lã e linho, que era o costume dos sacerdotes das idolatrias da

antiguidade – ‘Não vestirás ‘sha’átnez’…’.

395

Dt 22:12; Nm 15:37-38 - 14º Mandamento positivo: Fazer tzitzit (franjas) – “E falou ELOHIM a Moshê dizendo: ‘Fala aos filhos de Yisrael e dize-lhes que

façam para eles Tzitzit (franjas) sobre as bordas de suas vestes..'”

396

Dt 22:14 - 229 º Mandamento positivo: Matar o Sanedrin por apedrejamento – ‘…apedrejá-lo-eis…’.

640

Torah Israelita


castigarão, 19 397 e, multando-o em cem

siclos de prata, os darão ao abba da moça,

uma vez que divulgou má fama sobre uma

virgem de Yisra-EL. Ela ficará sendo sua

mulher, e ele por todos os seus dias não

poderá repudiá-la.

[575 Se a acusação é verdadeira]

20 Se, porém, esta acusação for

confirmada, não se achando na moça os

sinais da virgindade, 21 levarão a moça à

porta da moradia de seu abba, e os homens

da sua cidade a apedrejarão até que morra;

porque fez loucura em Yisra-EL,

prostituindo-se na moradia de seu abba.

Assim exterminarás o mal do meio de ti.

[576 Castigo por adultério]

22 398 O homem que for encontrado

deitado com mulher que tenha marido,

morrerão ambos, o homem que se tiver

deitado com a mulher, e a mulher. Assim

exterminarás o mal de Yisra-EL.

[577 A donzela comprometida]

23 399 Caso tenha moça virgem recém

casada e um homem a achar na cidade, e

fazer sexo com ela, 24 trareis ambos à porta

daquela cidade, e os apedrejareis até que

מֵ‏ הֶ‏ ם | הָּ‏ קֵ‏ ם תָּ‏ קִ‏ ים עִ‏ מוֹ:‏

)5( ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה כְּ‏ לִ‏ י גֶבֶ‏ ר עַ‏ ל אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

יִלְּ‏ בַ‏ ש גֶבֶ‏ ר ‏ׂשִ‏ מְּ‏ לַת אִ‏ שָּ‏ ה | כִ‏ י

אֱֹלהֶ‏ יָך כָּל עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ ה

אֵ‏ לֶה:‏

יהוה

תוֹעֲבַ‏ ת )6( כִ‏ י יִקָּ‏ רֵ‏ א קַ‏ ן צִ‏ פוֹר לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך

בְּ‏ כָּל עֵ‏ ץ אוֹ‏ עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֶ‏ פְּ‏ רֹחִ‏ ים אוֹ‏

בֵ‏ יצִ‏ ים וְּ‏ הָּ‏ אֵ‏ ם רֹבֶ‏ צֶ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ אֶ‏ פְּ‏ רֹחִ‏ ים

אוֹ‏ עַ‏ ל הַ‏ בֵ‏ יצִ‏ ים | ‏ֹלא תִ‏ קַ‏ ח הָּ‏ אֵ‏ ם עַ‏ ל

הַ‏ בָּ‏ נִים:‏ )7( שַ‏ לֵחַ‏ תְּ‏ שַ‏ לַח אֶ‏ ת הָּ‏ אֵ‏ ם

וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ בָּ‏ נִים תִ‏ קַ‏ ח לְָּך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִיטַ‏ ב

)8( כִ‏ י תִ‏ בְּ‏ נֶה לְָּך וְּ‏ הַ‏ אֲרַ‏ כְּ‏ תָּ‏ יָּמִ‏ ים:‏

בַ‏ יִת חָּ‏ דָּ‏ ש וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ מַ‏ עֲקֶ‏ ה לְּ‏ גַגֶָך |

וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ ‏ׂשִ‏ ים דָּ‏ מִ‏ ים בְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך כִ‏ י יִפֹ‏ ל

)9( ‏ֹלא תִ‏ זְּ‏ רַ‏ ע כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך הַ‏ נֹ‏ פֵ‏ ל מִ‏ מֶ‏ נּו:‏

כִ‏ לְּ‏ ‏ָאיִם | פֶן תִ‏ קְּ‏ דַ‏ ש הַ‏ מְּ‏ לֵָאה הַ‏ זֶרַ‏ ע

אֲשֶ‏ ר תִ‏ זְּ‏ רָּ‏ ע ‏ּותְּ‏ בּוַאת הַ‏ כָּרֶ‏ ם:‏

)10( ‏ֹלא תַ‏ חֲרֹש בְּ‏ שוֹר

( ‏ּובַ‏ חֲמֹ‏ ר יַחְּ‏ דָּ‏ ו:‏

תִ‏ לְּ‏ בַ‏ ש שַ‏ עַ‏ טְּ‏ נֵז צֶ‏ מֶ‏ ר ‏ּופִ‏ שְּ‏ תִ‏ ים

11( ‏ֹלא

)12( גְּ‏ דִ‏ לִ‏ ים תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה לְָּך | יַחְּ‏ דָּ‏ ו:‏

עַ‏ ל ‏ַארְּ‏ בַ‏ ע כַנְּפוֹת כְּ‏ סּותְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר

)13( כִ‏ י יִקַ‏ ח אִ‏ יש תְּ‏ כַסֶ‏ ה בָּ‏ ‏ּה:‏

397

Dt 22:19 - 219 º Mandamento positivo: Ficar o que inventou falsidades sobre sua esposa com ela para sempre, sem direito a divórcio –‘…não poderá

enviá-la por todos seus dias.’

398

Dt 21:22 - 230 º Mandamento positivo: Pendurar o cadáver daquele que, pela Torah, incorre nesta pena –‘…pendurá-lo-ás num madeiro…’.

399

Dt 21:23 - 231 º Mandamento positivo: Enterrar o condenado no mesmo dia –‘…sepultá-lo-ás naquele mesmo dia…’.

641

Torah Israelita


morram: a moça, uma vez que não gritou

na cidade, e o homem, uma vez que

humilhou a mulher do seu próximo. Assim

exterminarás o mal do meio de ti.

[578 Violação]

25 Mas se for no campo que o homem

achar a moça que é recém-casada, e o

homem a forçar, e fazer sexo com ela,

morrerá somente o homem que se deitou

com ela; 26 porém, à moça não farás nada.

Não há na moça erro digno de morte;

porque, como no caso de um homem que

se levanta contra o seu próximo e lhe tira a

vida, assim é este caso; 27 ele a achou no

campo; a moça recém-casada gritou, mas

não houve quem a livrasse.

[579 A jovem não desposada]

28 O homem que achar uma moça virgem

não recém casada e, pegando nela, deitarse

com ela, e forem apanhados, 29 400 o

homem que se deitou com a moça dará ao

abba dela cinquenta siclos de prata, e uma

vez que a humilhou, ela ficará sendo sua

mulher; não a poderá repudiar por todos os

seus dias.

[580 A mulher do pai]

אִ‏ שָּ‏ ה | ‏ּובָּ‏ א אֵ‏ לֶיהָּ‏ ‏ּוׂשְּ‏ נֵאָּ‏ ‏ּה:‏ )14(

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ם לָּּה עֲלִ‏ יֹלת דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים וְּ‏ הוֹצִ‏ יא

עָּ‏ לֶיהָּ‏ שֵ‏ ם רָּ‏ ע | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת לָּקַ‏ חְּ‏ תִ‏ י וָּאֶ‏ קְּ‏ רַ‏ ב אֵ‏ לֶיהָּ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י לָּּה בְּ‏ תּולִ‏ ים:‏ )15( וְּ‏ לָּקַ‏ ח

אֲבִ‏ י הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ וְּ‏ אִ‏ מָּ‏ ‏ּה |

וְּ‏ הוֹצִ‏ יאּו אֶ‏ ת בְּ‏ תּולֵי הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה

קרי[‏ אֶ‏ ל זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ שָּ‏ עְּ‏ רָּ‏ ה:‏ )16(

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר אֲבִ‏ י הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ אֶ‏ ל

הַ‏ זְּ‏ קֵ‏ נִים | אֶ‏ ת בִ‏ תִ‏ י נָּתַ‏ תִ‏ י לָּאִ‏ יש הַ‏ זֶה

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וַיִ‏ ‏ׂשְּ‏ נָּאֶ‏ הָּ‏ : )17( וְּ‏ הִ‏ נֵה הּוא

‏ׂשָּ‏ ם עֲלִ‏ יֹלת דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים לֵאמֹ‏ ר ‏ֹלא

מָּ‏ צָּ‏ אתִ‏ י לְּ‏ בִ‏ תְּ‏ ‏ָך בְּ‏ תּולִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ לֶה

בְּ‏ תּולֵי בִ‏ תִ‏ י | ‏ּופָּ‏ רְּ‏ ‏ׂשּו הַ‏ שִ‏ מְּ‏ לָּה לִ‏ פְּ‏ נֵי

זִ‏ קְּ‏ נֵי הָּ‏ עִ‏ יר:‏ )18( וְּ‏ לָּקְּ‏ חּו זִ‏ קְּ‏ נֵי

הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ הִ‏ וא אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש | וְּ‏ יִסְּ‏ רּו

אֹ‏ תוֹ:‏ )19( וְּ‏ עָּ‏ נְּשּו אֹ‏ תוֹ‏ מֵ‏ ‏ָאה כֶסֶ‏ ף

וְּ‏ נָּתְּ‏ נּו לַאֲבִ‏ י הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה כִ‏ י הוֹצִ‏ יא שֵ‏ ם

רָּ‏ ע עַ‏ ל בְּ‏ תּולַת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ לוֹ‏ תִ‏ הְּ‏ יֶה

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ֹלא יּוכַל לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ‏ּה כָּל יָּמָּ‏ יו:‏

)20( וְּ‏ אִ‏ ם אֱמֶ‏ ת הָּ‏ יָּה הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר

הַ‏ זֶה | ‏ֹלא נִמְּ‏ צְּ‏ אּו בְּ‏ תּולִ‏ ים לנער

‏]לַנַעֲרָּ‏ ה קרי[:‏ )21( וְּ‏ הוֹצִ‏ יאּו אֶ‏ ת

הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ אֶ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח בֵ‏ ית

‏ָאבִ‏ יהָּ‏ ‏ּוסְּ‏ קָּ‏ לּוהָּ‏ ‏ַאנְּשֵ‏ י עִ‏ ירָּ‏ ‏ּה

400

Dt 22:29 - 218 º Mandamento positivo: Quem forçou uma moça a ter relações consigo, tomá-la por esposa – ‘…para ele será por mulher…’

642

Torah Israelita


30 Nenhum homem tomará a mulher de

seu abba, e não levantará a cobertura de

seu abba.


[581 Genitais mutilados]

1 A pessoa a quem forem trilhados os

testículos, ou for cortado o membro viril,

não entrará na assembleia de

[582 O bastardo]

. Nenhum bastardo entrará na 2 יהוה

assembleia de יהוה ; nem ainda a sua

décima geração entrará na assembleia de

[583 Amonitas e Moabitas]

. Nenhum amonita nem moabita 3 יהוה

entrará na assembleia de יהוה ; nem ainda

a sua décima geração entrará jamais na

assembleia de 4; יהוה uma vez que não

401

saíram com pão e água a receber-vos no

caminho, quando saíeis do Mitzraim; e,

uma vez que alugaram contra ti a Bileam,

filho de Beor, de Petor, da Mesopotâmia,

para te amaldiçoar. 5 Contudo יהוה teu

Poderoso não quis ouvir a Bileam, antes

trocou-te a maldição em bênção; uma vez

que יהוה teu Poderoso te amava. 6 Não

בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וָּמֵ‏ תָּ‏ ה כִ‏ י עָּ‏ ‏ׂשְּ‏ תָּ‏ ה נְּבָּ‏ לָּה

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לִ‏ זְּ‏ נוֹת בֵ‏ ית ‏ָאבִ‏ יהָּ‏ |

( ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

כִ‏ י יִמָּ‏ צֵ‏ א אִ‏ יש שֹכֵב עִ‏ ם אִ‏ שָּ‏ ה

בְּ‏ עֻׁלַת בַ‏ עַ‏ ל ‏ּומֵ‏ תּו גַם שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ שֹכֵב עִ‏ ם הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה |

( ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה נער ‏]נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ בְּ‏ תּולָּה

מְּ‏ אֹ‏ רָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ אִ‏ יש | ‏ּומְּ‏ צָּ‏ אָּ‏ ‏ּה אִ‏ יש

בָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ שָּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )24( וְּ‏ הוֹצֵ‏ אתֶ‏ ם

אֶ‏ ת שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֶ‏ ל שַ‏ עַ‏ ר הָּ‏ עִ‏ יר הַ‏ הִ‏ וא

‏ּוסְּ‏ קַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם בָּ‏ אֲבָּ‏ נִים וָּמֵ‏ תּו אֶ‏ ת

הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ עַ‏ ל דְּ‏ בַ‏ ר אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא צָּ‏ עֲקָּ‏ ה בָּ‏ עִ‏ יר וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש עַ‏ ל

דְּ‏ בַ‏ ר אֲשֶ‏ ר עִ‏ נָּה אֶ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת רֵ‏ עֵ‏ הּו |

( ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

וְּ‏ אִ‏ ם בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה יִמְּ‏ צָּ‏ א הָּ‏ אִ‏ יש אֶ‏ ת הנער

‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ הַ‏ מְּ‏ אֹ‏ רָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה וְּ‏ הֶ‏ חֱזִ‏ יק

בָּ‏ ‏ּה הָּ‏ אִ‏ יש וְּ‏ שָּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה | ‏ּומֵ‏ ת הָּ‏ אִ‏ יש

אֲשֶ‏ ר שָּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה לְּ‏ בַ‏ דוֹ:‏ )26(

ולנער ‏]וְּ‏ לַנַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ ‏ֹלא תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה

דָּ‏ בָּ‏ ר אֵ‏ ין לנער ‏]לַנַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ חֵ‏ טְּ‏ א

מָּ‏ וֶת | כִ‏ י כַאֲשֶ‏ ר יָּקּום אִ‏ יש עַ‏ ל

רֵ‏ עֵ‏ הּו ‏ּורְּ‏ צָּ‏ חוֹ‏ נֶפֶ‏ ש כֵן הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏

)22

)23

)25

401

Dt 23:4 - 94 º Mandamento positivo: Cumprir toda pessoa tudo o que houverem pronunciado seus lábios, seja em concernência aos sacrifícios, esmola,

e assim por diante – ‘O que saíra de teus lábios, guardarás; e cumprirás’

Dt 23:4 - 301 º Mandamento negativo: Não se case um amonita ou moabita com uma filha de Israel para sempre – ‘…Não virá amonita ou moabita a

pertencer ao povo de Elohim…’.

643

Torah Israelita


lhes procurarás nem shalom nem

prosperidade por todos os teus dias para

sempre.

[584 Edomitas e Mitzrainitas]

7 Não abominarás o edomeu, é teu

402

irmão; nem abominarás o egípcio,

peregrino foste na sua terra. 8 Os filhos

403

que lhes nascerem na terceira geração

entrarão na assembleia de 9 . Quando

te acampares contra os teus inimigos,

então te guardarás de toda coisa má.

יהוה

[585 O acampamento]

10 Caso tenha no meio de ti alguém que

por algum acidente noturno não estiver

limpo, sairá fora do acampamento; não

entrará no meio dele. 11 404 Porém, ao cair

da tarde, ele se lavará em água; e depois do

sol posto, entrará no meio do

acampamento. 12 Também terás um lugar

fora do acampamento, para onde sairás. 13

405

Entre os teus utensílios terás uma pá; e

quando te assentares lá fora, então com ela

cavarás e, virando-te, cobrirás o teu

)27( כִ‏ י בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה מְּ‏ צָּ‏ אָּ‏ ‏ּה | צָּ‏ עֲקָּ‏ ה

הנער ‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ הַ‏ מְּ‏ אֹ‏ רָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

)28( כִ‏ י וְּ‏ אֵ‏ ין מוֹשִ‏ יעַ‏ לָּּה:‏

יִמְּ‏ צָּ‏ א אִ‏ יש נער ‏]נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏

בְּ‏ תּולָּה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא אֹ‏ רָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה ‏ּותְּ‏ פָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ‏ּה

וְּ‏ שָּ‏ כַב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ נִמְּ‏ צָּ‏ אּו:‏ )29( וְּ‏ נָּתַ‏ ן

הָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ שֹכֵב עִ‏ מָּ‏ ‏ּה לַאֲבִ‏ י הנער

‏]הַ‏ נַעֲרָּ‏ ה קרי[‏ חֲמִ‏ שִ‏ ים כָּסֶ‏ ף | וְּ‏ ל ‏ֹו

תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה תַ‏ חַ‏ ת אֲשֶ‏ ר עִ‏ נָּּה ‏ֹלא

יּוכַל שַ‏ לְּ‏ חָּ‏ ‏ּה כָּל יָּמָּ‏ יו:‏


)1( ‏ֹלא יִקַ‏ ח אִ‏ יש אֶ‏ ת אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו |

( וְּ‏ ‏ֹלא יְּגַלֶה כְּ‏ נַף ‏ָאבִ‏ יו:‏

‏ֹלא יָּבֹא פְּ‏ צּועַ‏ דַ‏ כָּא ‏ּוכְּ‏ רּות שָּ‏ פְּ‏ כָּה

3( ‏ֹלא יָּבֹא מַ‏ מְּ‏ זֵר בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל יהוה

בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל יהוה | גַם דוֹר עֲׂשִ‏ ירִ‏ י ‏ֹלא

)2

: (

402

Dt 23:7 - 304 º Mandamento negativo: Não intimar para paz o povo de amon e o povo de moab no momento de guerra, como se faz com as demais

nações – ‘…Não buscareis sua paz e seu bem…’.

403

Dt 23:8 - 302 º Mandamento negativo: Não distanciar os descendentes de Essav (Esaú) da possibilidade de pertencer ao povo judeu a não ser por

apenas três gerações – ‘…Não abominareis o idumeu…’.

Dt 23:8 - 303 º Mandamento negativo: Não distanciar os egípcios da possibilidade de pertencer ao povo judeu a não ser por apenas três gerações – ‘…Não

abominareis o egípcio…’.

404

Dt 23:11 - 325 º Mandamento negativo: Que não entre nenhum impuro ao acampamento dos levitas, que é o Monte Moriá após sua escolha por Elohim

por todas as gerações – ‘…não virá dentro do acampamento.’.

405

Dt 23:13 - 192 º Mandamento positivo: Preparar um local no acampamento para necessidades fisiológicas – ‘…um local terás fora do campamento…’

644

Torah Israelita


excremento; 14 406 uma vez que יהוה teu

Poderoso anda no meio do teu

acampamento, para te livrar, e para te

entregar a ti os teus inimigos; pelo que o

teu acampamento será kadosh, para que

ele não veja coisa impura em ti, e de ti se

aparte.

[586 Abrigando escravos]

15 Não entregarás a seu adon o servo que,

fugindo dele, se tiver acolhido a ti; 16

contigo ficará, no meio de ti, no lugar que

escolher em alguma das tuas cidades, onde

lhe agradar; não o oprimirás.

[587 Prostituição]

17 Não terá no meio das filhas de Yisra-EL

quem se prostitua no serviço do templo,

nem no meio dos bney-ysraEL terá quem o

faça; 18 não trarás o salário da prostituta

nem o aluguel do sodomita para a casa de

teu Poderoso por qualquer voto,

porque uma e outra coisa são igualmente

abomináveis a יהוה teu Poderoso.

[588 Juros deduzidos]

יהוה

19 Do teu irmão não exigirás juros; nem de

dinheiro, nem de comida, nem de qualquer

outra coisa que se empresta a juros. 20 Do

estrangeiro poderás exigir juros por

: )4(

יָּבֹא לוֹ‏ בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל יהוה

‏ֹלא יָּבֹא עַ‏ מוֹנִי ‏ּומוָֹאבִ‏ י בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל

יהוה | גַם דוֹר עֲׂשִ‏ ירִ‏ י ‏ֹלא יָּבֹא לָּהֶ‏ ם

בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל יהוה עַ‏ ד עוֹלָּם:‏ )5( עַ‏ ל

דְּ‏ בַ‏ ר אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא קִ‏ דְּ‏ מּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם בַ‏ לֶחֶ‏ ם

‏ּובַ‏ מַ‏ יִם בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בְּ‏ צֵ‏ אתְּ‏ כֶם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

וַאֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ כַר עָּ‏ לֶיָך אֶ‏ ת בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם בֶ‏ ן

בְּ‏ עוֹר מִ‏ פְּ‏ תוֹר אֲרַ‏ ם נַהֲרַ‏ יִם לְּ‏ קַ‏ לְּ‏ לֶךָּ:‏

)6( וְּ‏ ‏ֹלא ‏ָאבָּ‏ ה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ‏ַע

אֶ‏ ל בִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וַיַהֲפֹ‏ ‏ְך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ ת הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה לִ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה | כִ‏ י אֲהֵ‏ בְּ‏ ‏ָך

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )7( ‏ֹלא תִ‏ דְּ‏ רֹש

שְּ‏ ‏ֹלמָּ‏ ם וְּ‏ טֹבָּ‏ תָּ‏ ם | כָּל יָּמֶ‏ יָך לְּ‏ עוֹלָּם:‏

)8( ‏ֹלא תְּ‏ תַ‏ עֵ‏ ב אֲדֹמִ‏ י כִ‏ י

‏ֹלא תְּ‏ תַ‏ עֵ‏ ב מִ‏ צְּ‏ רִ‏ י כִ‏ י ‏ָאחִ‏ יָך הּוא |

גֵר הָּ‏ יִיתָּ‏ בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )9( בָּ‏ נִים אֲשֶ‏ ר

יִּוָּלְּ‏ דּו לָּהֶ‏ ם דוֹר שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ י | יָּבֹא לָּהֶ‏ ם

10( כִ‏ י תֵ‏ צֵ‏ א מַ‏ חֲנֶה בִ‏ קְּ‏ הַ‏ ל יהוה

עַ‏ ל אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך | וְּ‏ נִשְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏ מִ‏ כֹל דָּ‏ בָּ‏ ר רָּ‏ ע:‏

)11( כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה בְּ‏ ‏ָך אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה טָּ‏ הוֹר מִ‏ קְּ‏ רֵ‏ ה לָּיְּלָּה | וְּ‏ יָּצָּ‏ א אֶ‏ ל

מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה ‏ֹלא יָּבֹא אֶ‏ ל תוְֹך

הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )12( וְּ‏ הָּ‏ יָּה לִ‏ פְּ‏ נוֹת עֶ‏ רֶ‏ ב

יִרְּ‏ חַ‏ ץ בַ‏ מָּ‏ יִם | ‏ּוכְּ‏ בֹא הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש יָּבֹא

אֶ‏ ל תוְֹך הַ‏ מַ‏ חֲנֶה:‏ )13( וְּ‏ יָּד תִ‏ הְּ‏ יֶה

: (

406

Dt 23:14 - 193 º Mandamento positivo: Preparar um instrumento pequeno para cavar – ‘Uma cunha terás…’

645

Torah Israelita


dinheiro, 407 alimento ou qualquer outra

coisa que se possa cobrar juros; porém do

teu irmão não os exigirás, para que יהוה teu

Poderoso te abençoe em tudo a que

puseres a mão, na terra à qual vais para a

possuíres.

[589 Mantendo os votos]

21 408 Quando fizeres algum voto a יהוה teu

Poderoso, não tardarás em cumpri-lo;

porque יהוה teu Poderoso certamente o

requererá de ti, e em ti terá erro. 22 Se,

porém, te abstiveres de fazer voto, não terá

erro em ti. 23 O que tiver saído dos teus

lábios guardarás e cumprirás, tal como

voluntariamente o votaste a יהוה teu

Poderoso, prometendo-o pela tua boca.

[590 O trabalhador numa videira]

24 Quando você entrar na vinha do teu

próximo, poderás comer uvas conforme o

teu desejo, até te fartares, porém não as

porás no teu alforje.

[591 O trabalhador no campo]

25 409 Quando você entrar na plantação do

teu próximo, poderás colher espigas com a

לְּ‏ ‏ָך מִ‏ חּוץ לַמַ‏ חֲנֶה | וְּ‏ יָּצָּ‏ אתָּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה

חּוץ:‏ )14( וְּ‏ יָּתֵ‏ ד תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך עַ‏ ל

אֲזֵנֶָך | וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ שִ‏ בְּ‏ תְּ‏ ‏ָך חּוץ וְּ‏ חָּ‏ פַ‏ רְּ‏ תָּ‏ ה

בָּ‏ ‏ּה וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ כִ‏ סִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת צֵ‏ ‏ָאתֶ‏ ‏ָך:‏ )15(

כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך מִ‏ תְּ‏ הַ‏ לְֵך בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב

מַ‏ חֲנֶָך לְּ‏ הַ‏ צִ‏ ילְּ‏ ‏ָך וְּ‏ לָּתֵ‏ ת אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ הָּ‏ יָּה מַ‏ חֲנֶיָך קָּ‏ דוֹש | וְּ‏ ‏ֹלא יִרְּ‏ אֶ‏ ה בְּ‏ ‏ָך

( עֶ‏ רְּ‏ וַת דָּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ שָּ‏ ב מֵ‏ ‏ַאחֲרֶ‏ יָך:‏

‏ֹלא תַ‏ סְּ‏ גִ‏ יר עֶ‏ בֶ‏ ד אֶ‏ ל אֲדֹנָּיו | אֲשֶ‏ ר

יִנָּצֵ‏ ל אֵ‏ לֶיָך מֵ‏ עִ‏ ם אֲדֹנָּיו:‏ )17( עִ‏ מְּ‏ ‏ָך

יֵשֵ‏ ב בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר

בְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך בַ‏ טוֹב לוֹ‏ | ‏ֹלא

)16

( תוֹנֶנּו:‏

18( ‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה

קְּ‏ דֵ‏ שָּ‏ ה מִ‏ בְּ‏ נוֹת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה

קָּ‏ דֵ‏ ש מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )19( ‏ֹלא

תָּ‏ בִ‏ יא אֶ‏ תְּ‏ נַן זוֹנָּה ‏ּומְּ‏ חִ‏ יר כֶלֶב בֵ‏ ית

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ כָּל נֶדֶ‏ ר | כִ‏ י תוֹעֲבַ‏ ת

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך גַם שְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )20( ‏ֹלא

תַ‏ שִ‏ יְך לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך נֶשֶ‏ ‏ְך כֶסֶ‏ ף נֶשֶ‏ ‏ְך אֹ‏ כֶל

| נֶשֶ‏ ‏ְך כָּל דָּ‏ בָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר יִשָּ‏ ‏ְך:‏ )21(

לַנָּכְּ‏ רִ‏ י תַ‏ שִ‏ יְך ‏ּולְּ‏ ‏ָאחִ‏ יָך ‏ֹלא תַ‏ שִ‏ יְך |

לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹ‏ ל

מִ‏ שְּ‏ לַח יָּדֶ‏ ‏ָך עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

407

Dt 23: 20 –“alimento (okel)”: Essa palavra foi suprimida em várias bíblias.

408

Dt 23:21 - 198 º Mandamento positivo: Emprestar para o estrangeiro por juros.

409

Dt 23:25-26 - 201 º Mandamento positivo: Que possa o assalariado comer durante o tempo em que está empregado –‘…quando venhas ao parral de

teu irmão…’

646

Torah Israelita


mão, porém não meterás a foice na

plantação do teu próximo.


[592 Divórcio e novo casamento]

1 410 Quando um homem tomar uma

mulher e se casar com ela, se ela não achar

benevolência aos seus olhos, por haver ele

encontrado nela coisa vergonhosa, far-lheá

uma carta de divórcio e lha dará na mão,

e a despedirá de sua casa. 2 Se ela, saindo

da casa dele, for e se casar com outro

homem, 3 e este a desprezar e, fazendo-lhe

carta de divórcio, lha der na mão, e a

despedir de sua casa; ou se este último

homem, que a tomou para si por mulher,

vier a morrer; 4 então seu primeiro marido

que a despedira, não poderá tornar a tomála

por mulher, depois que foi contaminada;

isso é abominação perante יהוה . Não farás

errar a terra que יהוה teu Poderoso te dá

por herança.

[593 A nova noiva; a pedra do moinho]

5 411 Quando um homem for recém-casado

não sairá à guerra, nem se lhe imporá cargo

)22( כִ‏ י תִ‏ דֹר בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

נֶדֶ‏ ר לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ֹלא תְּ‏ ‏ַאחֵ‏ ר

לְּ‏ שַ‏ לְּ‏ מוֹ‏ | כִ‏ י דָּ‏ רֹש יִדְּ‏ רְּ‏ שֶ‏ נּו יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך מֵ‏ עִ‏ מָּ‏ ‏ְך וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ ‏ָך חֵ‏ טְּ‏ א:‏

)23( וְּ‏ כִ‏ י תֶ‏ חְּ‏ דַ‏ ל לִ‏ נְּדֹר | ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה

בְּ‏ ‏ָך חֵ‏ טְּ‏ א:‏ )24( מוֹצָּ‏ א ‏ׂשְּ‏ פָּ‏ תֶ‏ יָך

תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ | כַאֲשֶ‏ ר נָּדַ‏ רְּ‏ תָּ‏

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך נְּדָּ‏ בָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר דִ‏ בַ‏ רְּ‏ ‏ָּת

)25( כִ‏ י תָּ‏ בֹא בְּ‏ כֶרֶ‏ ם בְּ‏ פִ‏ יָך:‏

רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ עֲנָּבִ‏ ים כְּ‏ נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך ‏ׂשָּ‏ בְּ‏ עֶ‏ ‏ָך

( | וְּ‏ אֶ‏ ל כֶלְּ‏ יְָּך ‏ֹלא תִ‏ תֵ‏ ן:‏

כִ‏ י תָּ‏ בֹא בְּ‏ קָּ‏ מַ‏ ת רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך וְּ‏ קָּ‏ טַ‏ פְּ‏ תָּ‏

מְּ‏ לִ‏ יֹלת בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ חֶ‏ רְּ‏ מֵ‏ ש ‏ֹלא תָּ‏ נִיף

עַ‏ ל קָּ‏ מַ‏ ת רֵ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏


)26

כִ‏ י יִקַ‏ ח אִ‏ יש אִ‏ שָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ עָּ‏ לָּּה |

וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ מְּ‏ צָּ‏ א חֵ‏ ן בְּ‏ עֵ‏ ינָּיו כִ‏ י

מָּ‏ צָּ‏ א בָּ‏ ‏ּה עֶ‏ רְּ‏ וַת דָּ‏ בָּ‏ ר וְּ‏ כָּתַ‏ ב לָּּה סֵ‏ פֶ‏ ר

כְּ‏ רִ‏ יתֻׁת וְּ‏ נָּתַ‏ ן בְּ‏ יָּדָּ‏ ‏ּה וְּ‏ שִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ‏ּה

מִ‏ בֵ‏ יתוֹ:‏ )2( וְּ‏ יָּצְּ‏ ‏ָאה מִ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ |

)1(

410

Dt 24:1 - 213 º Mandamento positivo: Ter relações somente através de ‘qidushin’ – ‘Quando tomar um homem mulher…’

411

Dt 24:5 - 214 º Mandamento positivo: Alegrar o noivo sua (nova) esposa por um ano.

Dt 24:5 - 216 º Mandamento positivo: Tomar a esposa do irmão que falecera sem filhos (‘ibum’)

647

Torah Israelita


público; por um ano inteiro ficará livre na

sua casa, para se regozijar com a sua

mulher, que tomou. 6 Ninguém tomará em

penhor as duas mós, nem mesmo a mó de

cima, se penhoraria assim a vida.

[594 Sequestro]

7 Se for descoberto alguém que, havendo

furtado um no meio dos seus irmãos, dos

bney-ysraEL, e tenha escravizado, ou

vendido, esse ladrão morrerá. Assim

exterminarás o mal do meio de ti.

[595 Lepra]

8 Concernente à praga da lepra, toma

cuidado de observar diligentemente tudo o

que te ensinarem os levitas kohanim;

segundo lhes tenho ordenado, assim

cuidarás de fazer. 9 Você deve lembrar do

que יהוה teu Poderoso fez a Miriã no

caminho, quando saíste do Mitzraim.

[596 Garantia para empréstimos]

10 Quando emprestares alguma coisa ao

teu próximo, não entrarás em sua casa para

lhe tirar o penhor; 11 ficarás do lado de

fora, e o homem, a quem fizeste o

empréstimo, te trará para fora o penhor. 12

E se ele for pobre, não te deitarás com o seu

penhor; 13 412 ao pôr do sol, sem falta lhe

restituirás o penhor, para que durma na sua

וְּ‏ הָּ‏ לְּ‏ כָּה וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה לְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר:‏ )3(

‏ּוׂשְּ‏ נֵאָּ‏ ‏ּה הָּ‏ אִ‏ יש הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן וְּ‏ כָּתַ‏ ב לָּּה

סֵ‏ פֶ‏ ר כְּ‏ רִ‏ יתֻׁת וְּ‏ נָּתַ‏ ן בְּ‏ יָּדָּ‏ ‏ּה וְּ‏ שִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ‏ּה

מִ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ | אוֹ‏ כִ‏ י יָּמּות הָּ‏ אִ‏ יש

הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן אֲשֶ‏ ר לְּ‏ קָּ‏ חָּ‏ ‏ּה לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה:‏

)4( ‏ֹלא יּוכַל בַ‏ עְּ‏ לָּּה הָּ‏ רִ‏ אשוֹן אֲשֶ‏ ר

שִ‏ לְּ‏ חָּ‏ ‏ּה לָּשּוב לְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ‏ּה לִ‏ הְּ‏ יוֹת לוֹ‏

לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה ‏ַאחֲרֵ‏ י אֲשֶ‏ ר הֻׁטַ‏ מָּ‏ ‏ָאה כִ‏ י

תוֹעֵ‏ בָּ‏ ה הִ‏ וא לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה | וְּ‏ ‏ֹלא

תַ‏ חֲטִ‏ יא אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה

( אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה:‏

כִ‏ י יִקַ‏ ח אִ‏ יש אִ‏ שָּ‏ ה חֲדָּ‏ שָּ‏ ה ‏ֹלא יֵצֵ‏ א

בַ‏ צָּ‏ בָּ‏ א וְּ‏ ‏ֹלא יַעֲבֹר עָּ‏ לָּיו לְּ‏ כָּל דָּ‏ בָּ‏ ר |

נָּקִ‏ י יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ בֵ‏ יתוֹ‏ שָּ‏ נָּה אֶ‏ חָּ‏ ת וְּ‏ ‏ׂשִ‏ מַ‏ ח

( אֶ‏ ת אִ‏ שְּ‏ תוֹ‏ אֲשֶ‏ ר לָּקָּ‏ ח:‏

‏ֹלא יַחֲבֹל רֵ‏ חַ‏ יִם וָּרָּ‏ כֶב | כִ‏ י נֶפֶ‏ ש

)7( כִ‏ י יִמָּ‏ צֵ‏ א אִ‏ יש הּוא חֹ‏ בֵ‏ ל:‏

גֹ‏ נֵב נֶפֶ‏ ש מֵ‏ אֶ‏ חָּ‏ יו מִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ מֶ‏ ר בוֹ‏ ‏ּומְּ‏ כָּרוֹ‏ | ‏ּומֵ‏ ת הַ‏ גַנָּב

הַ‏ הּוא ‏ּובִ‏ עַ‏ רְּ‏ תָּ‏ הָּ‏ רָּ‏ ע מִ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏ )8(

הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ ר בְּ‏ נֶגַע הַ‏ צָּ‏ רַ‏ עַ‏ ת לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר מְּ‏ אֹ‏ ד

וְּ‏ לַעֲׂשוֹת | כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר יוֹרּו אֶ‏ תְּ‏ כֶם

הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ ם

)9( זָּכוֹר אֵ‏ ת תִ‏ שְּ‏ מְּ‏ רּו לַעֲׂשוֹת:‏

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ מִ‏ רְּ‏ יָּם |

)5

)6

412

Dt 24:13 - 199 º Mandamento positivo: Devolver o objeto dado como garantia para seu respectivo dono – ‘…devolver-lhe-ás…’

648

Torah Israelita


roupa, e te abençoe; e isso te será justiça

diante de יהוה teu Poderoso.

[597 Pagamento de salário em tempo]

14 Não oprimirás o trabalhador pobre e

necessitado, seja ele de teus irmãos, ou seja

dos estrangeiros que estão na tua terra e

dentro das tuas portas. 15 No mesmo dia

lhe pagarás o seu salário, e isso antes que o

sol se ponha; uma vez que é pobre e está

contando com isso; para que não clame

contra ti a יהוה e tenha em ti erro. 16 Não

se farão morrer os pais pelos filhos, nem os

filhos pelos pais; 413 cada qual morrerá pelo

seu próprio erro.

[598 Viúva e órfãos]

17 Não perverterás o direito do

estrangeiro nem do órfão; nem tomarás

em penhor o vestido da viúva. 18 Lembrarte-ás

de que foste servo no Mitzraim, e de

que יהוה teu Poderoso te resgatou dali; por

isso eu te dou esta mitzvá para o cumprires.

[599 Feixes esquecidos]

19 Quando no teu campo fizeres a tua sega

e esqueceres um molho no campo, não

voltarás para tomá-lo; para o estrangeiro

para o órfão, e para a viúva será, para que

)10( בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בְּ‏ צֵ‏ אתְּ‏ כֶם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

כִ‏ י תַ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ רֵ‏ עֲָך מַ‏ שַ‏ את מְּ‏ אּומָּ‏ ה |

‏ֹלא תָּ‏ בֹא אֶ‏ ל בֵ‏ יתוֹ‏ לַעֲבֹט עֲבֹטוֹ:‏

)11( בַ‏ חּוץ תַ‏ עֲמֹ‏ ד | וְּ‏ הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר

אַ‏ תָּ‏ ה נֹ‏ שֶ‏ ה בוֹ‏ יוֹצִ‏ יא אֵ‏ לֶיָך אֶ‏ ת

הַ‏ עֲבוֹט הַ‏ חּוצָּ‏ ה:‏ )12( וְּ‏ אִ‏ ם אִ‏ יש

עָּ‏ נִי הּוא | ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ כַב בַ‏ עֲבֹטוֹ:‏ )13(

הָּ‏ שֵ‏ ב תָּ‏ שִ‏ יב לוֹ‏ אֶ‏ ת הַ‏ עֲבוֹט כְּ‏ בֹא

הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש וְּ‏ שָּ‏ כַב בְּ‏ ‏ׂשַ‏ לְּ‏ מָּ‏ תוֹ‏ ‏ּובֵ‏ רֲ‏ כֶךָּ‏ |

‏ּולְּ‏ ‏ָך תִ‏ הְּ‏ יֶה צְּ‏ דָּ‏ קָּ‏ ה לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

)14( ‏ֹלא תַ‏ עֲשֹק אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

‏ׂשָּ‏ כִ‏ יר עָּ‏ נִי וְּ‏ אֶ‏ בְּ‏ יוֹן | מֵ‏ ‏ַאחֶ‏ יָך אוֹ‏

מִ‏ גֵרְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר בְּ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏

)15( בְּ‏ יוֹמוֹ‏ תִ‏ תֵ‏ ן ‏ׂשְּ‏ כָּרוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא תָּ‏ בוֹא

עָּ‏ לָּיו הַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ש כִ‏ י עָּ‏ נִי הּוא וְּ‏ אֵ‏ לָּיו

הּוא נֹ‏ ‏ׂשֵ‏ א אֶ‏ ת נַפְּ‏ שוֹ‏ | וְּ‏ ‏ֹלא יִקְּ‏ רָּ‏ א

עָּ‏ לֶיָך אֶ‏ ל יהוה וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ ‏ָך חֵ‏ טְּ‏ א:‏

)16( ‏ֹלא יּומְּ‏ תּו ‏ָאבוֹת עַ‏ ל

בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נִים ‏ֹלא יּומְּ‏ תּו עַ‏ ל ‏ָאבוֹת |

( אִ‏ יש בְּ‏ חֶ‏ טְּ‏ אוֹ‏ יּומָּ‏ תּו:‏

‏ֹלא תַ‏ טֶ‏ ה מִ‏ שְּ‏ פַ‏ ט גֵר יָּתוֹם | וְּ‏ ‏ֹלא

תַ‏ חֲבֹל בֶ‏ גֶד ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה:‏ )18( וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏

כִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד הָּ‏ יִיתָּ‏ בְּ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם וַיִ‏ פְּ‏ דְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך מִ‏ שָּ‏ ם | עַ‏ ל כֵן ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

)17

649

Torah Israelita


teu Poderoso te abençoe em todas as יהוה

obras das tuas mãos.

[600 Fruto restante]

20 Quando bateres a tua oliveira, não

voltarás para colher o fruto dos ramos; para

o estrangeiro, para o órfão, e para a viúva

será. 21 Quando vindimares a tua vinha,

não voltarás para rebuscá-la; para o

estrangeiro, para o órfão, e para a viúva

será. 22 E lembrar-te-ás de que foste servo

na terra do Mitzraim; por isso eu te dou

esta mitzvá para o cumprires.


[601 Açoite]

1 Caso tenha contenda entre alguns, e

vierem a juízo para serem julgados,

justificar-se-á ao inocente, e ao culpado

condenar-se-á. 2 414 E se o culpado merecer

açoites, o juiz fará que ele se deite e seja

açoitado na sua presença, de acordo com a

gravidade da sua culpa. 3 Até quarenta

açoites lhe poderá dar, não mais; para que,

acaso, se lhe der mais açoites do que estes,

teu irmão não fique envilecido aos teus

olhos. 4 Não atarás a boca ao boi quando

estiver debulhando.

)19( לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏

כִ‏ י תִ‏ קְּ‏ צֹר קְּ‏ צִ‏ ירְּ‏ ‏ָך בְּ‏ ‏ׂשָּ‏ דֶ‏ ‏ָך וְּ‏ שָּ‏ כַחְּ‏ תָּ‏

עֹ‏ מֶ‏ ר בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה ‏ֹלא תָּ‏ שּוב לְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תוֹ‏ לַגֵר

לַיָּתוֹם וְּ‏ לַָּאלְּ‏ מָּ‏ נָּה יִהְּ‏ יֶה | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

יְּבָּ‏ רֶ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹ‏ ל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה

יָּדֶ‏ יָך:‏ )20( כִ‏ י תַ‏ חְּ‏ בֹט זֵיתְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא

תְּ‏ פָּ‏ אֵ‏ ר ‏ַאחֲרֶ‏ יָך | לַגֵר לַיָּתוֹם

)21( כִ‏ י וְּ‏ לַָּאלְּ‏ מָּ‏ נָּה יִהְּ‏ יֶה:‏

תִ‏ בְּ‏ צֹר כַרְּ‏ מְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תְּ‏ עוֹלֵל ‏ַאחֲרֶ‏ יָך |

לַגֵר לַיָּתוֹם וְּ‏ לַָּאלְּ‏ מָּ‏ נָּה יִהְּ‏ יֶה:‏ )22(

וְּ‏ זָּכַרְּ‏ תָּ‏ כִ‏ י עֶ‏ בֶ‏ ד הָּ‏ יִיתָּ‏ בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם

| עַ‏ ל כֵן ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת

הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה:‏


)1( כִ‏ י יִהְּ‏ יֶה רִ‏ יב בֵ‏ ין אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ נִגְּ‏ שּו

אֶ‏ ל הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט ‏ּושְּ‏ פָּ‏ טּום | וְּ‏ הִ‏ צְּ‏ דִ‏ יקּו

אֶ‏ ת הַ‏ צַ‏ דִ‏ יק וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ שִ‏ יעּו אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ ע:‏

)2( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם בִ‏ ן הַ‏ כוֹת הָּ‏ רָּ‏ שָּ‏ ע |

וְּ‏ הִ‏ פִ‏ ילוֹ‏ הַ‏ שֹפֵ‏ ט וְּ‏ הִ‏ כָּהּו לְּ‏ פָּ‏ נָּיו כְּ‏ דֵ‏ י

רִ‏ שְּ‏ עָּ‏ תוֹ‏ בְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פָּר:‏ )3( ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים יַכֶנּו

‏ֹלא יֹסִ‏ יף | פֶן יֹסִ‏ יף לְּ‏ הַ‏ כֹתוֹ‏ עַ‏ ל אֵ‏ לֶה

מַ‏ כָּה רַ‏ בָּ‏ ה וְּ‏ נִקְּ‏ לָּה ‏ָאחִ‏ יָך לְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך:‏

414

Dt 25:2 - 224 º Mandamento positivo: Castigar os iníquos com açoites – ‘…derrubá-lo-á o juiz, e o golpeará…’

650

Torah Israelita


[602 O cunhado sem filhos]

5 Se irmãos morarem juntos, e um deles

morrer sem deixar filho, a mulher do

falecido não se casará com homem

estrangeiro; seu cunhado estará com ela, e

a tomará por mulher, fazendo a obrigação

de cunhado para com ela. 6 E o primeiro

filho que ela lhe der sucederá ao nome do

irmão falecido, para que o nome deste não

se apague de Yisra-EL. 7 Mas, se o homem

não quiser tomar sua cunhada, esta subirá

à porta, aos longevos, e dirá: Meu cunhado

recusa suscitar a seu irmão nome em Yisra-

EL; não quer cumprir para comigo o dever

de cunhado. 8 Então os longevos da sua

cidade o chamarão, e falarão com ele. Se

ele persistir, e disser: Não quero tomá-la; 9

415

sua cunhada se chegará a ele, na

presença dos longevos, e lhe descalçará o

sapato do pé, e lhe cuspirá ao rosto, e dirá:

Assim se fará ao homem que não construir

a casa de seu irmão. 10 E sua casa será

chamada em Yisra-EL a casa do descalçado.

[603 O atacante]

11 Quando pelejarem dois homens, um

contra o outro, e a mulher de um chegar

para livrar a seu marido da mão daquele

que o fere, e ela, estendendo a mão, lhe

)4( ‏ֹלא תַ‏ חְּ‏ סֹ‏ ם שוֹר

)5( כִ‏ י יֵשְּ‏ בּו ‏ַאחִ‏ ים בְּ‏ דִ‏ ישוֹ:‏

יַחְּ‏ דָּ‏ ו ‏ּומֵ‏ ת ‏ַאחַ‏ ד מֵ‏ הֶ‏ ם ‏ּובֵ‏ ן אֵ‏ ין לוֹ‏

‏ֹלא תִ‏ הְּ‏ יֶה אֵ‏ שֶ‏ ת הַ‏ מֵ‏ ת הַ‏ חּוצָּ‏ ה

לְּ‏ אִ‏ יש זָּר | יְּבָּ‏ מָּ‏ ‏ּה יָּבֹא עָּ‏ לֶיהָּ‏ ‏ּולְּ‏ קָּ‏ חָּ‏ ‏ּה

לוֹ‏ לְּ‏ אִ‏ שָּ‏ ה וְּ‏ יִבְּ‏ מָּ‏ ‏ּה:‏ )6( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

הַ‏ בְּ‏ כוֹר אֲשֶ‏ ר תֵ‏ לֵד יָּקּום עַ‏ ל שֵ‏ ם

‏ָאחִ‏ יו הַ‏ מֵ‏ ת | וְּ‏ ‏ֹלא יִמָּ‏ חֶ‏ ה שְּ‏ מוֹ‏

מִ‏ יִ‏ ‏ׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )7( וְּ‏ אִ‏ ם ‏ֹלא יַחְּ‏ פֹ‏ ץ

הָּ‏ אִ‏ יש לָּקַ‏ חַ‏ ת אֶ‏ ת יְּבִ‏ מְּ‏ תוֹ‏ | וְּ‏ עָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה

יְּבִ‏ מְּ‏ תוֹ‏ הַ‏ שַ‏ עְּ‏ רָּ‏ ה אֶ‏ ל הַ‏ זְּ‏ קֵ‏ נִים

וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה מֵ‏ אֵ‏ ין יְּבָּ‏ מִ‏ י לְּ‏ הָּ‏ קִ‏ ים לְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו

שֵ‏ ם בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל ‏ֹלא ‏ָאבָּ‏ ה יַבְּ‏ מִ‏ י:‏ )8(

וְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ אּו לוֹ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי עִ‏ ירוֹ‏ וְּ‏ דִ‏ בְּ‏ רּו אֵ‏ לָּיו |

וְּ‏ עָּ‏ מַ‏ ד וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר ‏ֹלא חָּ‏ פַ‏ צְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ קַ‏ חְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)9( וְּ‏ נִגְּ‏ שָּ‏ ה יְּבִ‏ מְּ‏ תוֹ‏ אֵ‏ לָּיו לְּ‏ עֵ‏ ינֵי

הַ‏ זְּ‏ קֵ‏ נִים וְּ‏ חָּ‏ לְּ‏ צָּ‏ ה נַעֲלוֹ‏ מֵ‏ עַ‏ ל רַ‏ גְּ‏ לוֹ‏

וְּ‏ יָּרְּ‏ קָּ‏ ה בְּ‏ פָּ‏ נָּיו | וְּ‏ עָּ‏ נְּתָּ‏ ה וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רָּ‏ ה כָּכָּה

יֵעָּ‏ ‏ׂשֶ‏ ה לָּאִ‏ יש אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִבְּ‏ נֶה אֶ‏ ת

בֵ‏ ית ‏ָאחִ‏ יו:‏ )10( וְּ‏ נִקְּ‏ רָּ‏ א שְּ‏ מוֹ‏

בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | בֵ‏ ית חֲלּוץ הַ‏ נָּעַ‏ ל:‏

)11( כִ‏ י יִנָּצּו אֲנָּשִ‏ ים יַחְּ‏ דָּ‏ ו

אִ‏ יש וְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו וְּ‏ קָּ‏ רְּ‏ בָּ‏ ה אֵ‏ שֶ‏ ת הָּ‏ אֶ‏ חָּ‏ ד

לְּ‏ הַ‏ צִ‏ יל אֶ‏ ת אִ‏ ישָּ‏ ‏ּה מִ‏ יַד מַ‏ כֵהּו |

וְּ‏ שָּ‏ לְּ‏ חָּ‏ ה יָּדָּ‏ ‏ּה וְּ‏ הֶ‏ חֱזִ‏ יקָּ‏ ה בִ‏ מְּ‏ בֻׁשָּ‏ יו:‏

415

Dt 25:9 - 217 º Mandamento positivo: Descalçar a mulher do irmão falecido o sapato do que deve tomá-la para si perante um tribunal, caso não aceite

tomá-la, deixando-a livre para casar-se com quem quer que seja. – ‘…tirará seu sapato de seu pé…’

651

Torah Israelita


pegar pelas suas vergonhas, 12 416 corte fora

a mão; o teu olho não terá piedade dela.

[604 Pesos e medidas]

13 Não terás na tua bolsa pesos diferentes,

um grande e um pequeno. 14 Não terás na

tua casa duas efas, uma grande e uma

pequena. 15 Terás peso inteiro e justo;

terás efa inteira e justa; para que se

יהוה prolonguem os teus dias na terra que

teu Poderoso te dá. 16 Porque é execrável

a יהוה teu Poderoso todo aquele que faz

tais coisas, todo aquele que pratica a

injustiça.

[605 Lembrando Amaleque]

17 Você deve lembrar do que te fez

Amaleque no caminho, quando saías do

Mitzraim; 18 como te saiu ao encontro no

caminho e feriu na tua retaguarda todos os

fracos que iam após ti, estando tu cansado

e afadigado; e não temeu ELOHIM. 19 417

Quando, יהוה teu Poderoso te houver dado

repouso de todos os teus inimigos em

redor, na terra que יהוה teu Poderoso te dá

por herança para a possuíres, apagarás a

memória de Amaleque de debaixo dos

céus; não te esquecerás.

)12( וְּ‏ קַ‏ צֹתָּ‏ ה אֶ‏ ת כַפָּּה | ‏ֹלא תָּ‏ חוֹס

)13( ‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כִ‏ יסְּ‏ ‏ָך עֵ‏ ינֶָך:‏

( אֶ‏ בֶ‏ ן וָָּאבֶ‏ ן | גְּ‏ דוֹלָּה ‏ּוקְּ‏ טַ‏ נָּה:‏

‏ֹלא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ בֵ‏ יתְּ‏ ‏ָך אֵ‏ יפָּ‏ ה וְּ‏ אֵ‏ יפָּ‏ ה |

גְּ‏ דוֹלָּה ‏ּוקְּ‏ טַ‏ נָּה:‏ )15( אֶ‏ בֶ‏ ן שְּ‏ לֵמָּ‏ ה

וָּצֶ‏ דֶ‏ ק יִהְּ‏ יֶה לְָּך אֵ‏ יפָּ‏ ה שְּ‏ לֵמָּ‏ ה וָּצֶ‏ דֶ‏ ק

יִהְּ‏ יֶה לְָּך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יַאֲרִ‏ יכּו יָּמֶ‏ יָך עַ‏ ל

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן

לְָּך:‏ )16( כִ‏ י תוֹעֲבַ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

כָּל עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ ה אֵ‏ לֶה | כֹל עֹ‏ ‏ׂשֵ‏ ה עָּ‏ וֶל:‏

)14

)17( זָּכוֹר אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ ‏ָך

עֲמָּ‏ לֵק | בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך בְּ‏ צֵ‏ אתְּ‏ כֶם מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏

)18( אֲשֶ‏ ר קָּ‏ רְּ‏ ‏ָך בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך וַיְּזַנֵב בְּ‏ ‏ָך כָּל

הַ‏ נֶחֱשָּ‏ לִ‏ ים ‏ַאחַ‏ רֶ‏ יָך וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה עָּ‏ יֵף וְּ‏ יָּגֵעַ‏

| וְּ‏ ‏ֹלא יָּרֵ‏ א אֱֹלהִ‏ ים:‏ )19( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בְּ‏ הָּ‏ נִיחַ‏ יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ָך מִ‏ כָּל

אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך מִ‏ סָּ‏ בִ‏ יב בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה

תִ‏ מְּ‏ חֶ‏ ה אֶ‏ ת זֵכֶר עֲמָּ‏ לֵק מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם | ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ כָּח:‏


416

Dt 25:12 - 247 º Mandamento positivo: Livrar o indivíduo perseguido de seu perseguidor, mesmo à custa da vida do perseguidor.

417

Dt 25:19 - 307 º Mandamento negativo: Não deixar passar de nosso coração o mau feitio de ‘Amaleq, conforme nos fez – ‘Não esquecereis…’.

652

Torah Israelita



50ª Porção: Ki tavo – Quando entrares




Salmo Ki Tavo: 51

Salmos Adicionais: 52, 53, 54 e 27

[606 Primeiros frutos]

1 Também, quando tiveres entrado na

terra que יהוה teu Poderoso te dá por

herança, e a possuíres, e nela habitares, 2

tomarás das primícias de todos os frutos do

solo que trouxeres da terra que ELOHIM

teu Criador te dá, e as porás num cesto, e

irás ao lugar que יהוה teu Poderoso

escolher para ali fazer habitar o seu nome.

3 E irás ao kohen que naqueles dias estiver

יהוה de serviço, e lhe dirás: Hoje declaro a

teu Poderoso que entrei na terra que o

Soberano com juramento prometeu a

nossos pais que nos daria. 4 O kohen,

tomará o cesto da tua mão, e o porá diante

do altar de יהוה teu Poderoso. 5 E

418

perante יהוה teu Poderoso dirás: Arameu

prestes a perecer era meu abba; e desceu

ao Mitzraim com pouca gente, para ali

morar; e veio a ser ali uma nação grande,

forte e numerosa. 6 Mas os egípcios nos

maltrataram e nos afligiram, e nos

)1( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י תָּ‏ בוֹא אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך נַחֲלָּה |

וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ יָּשַ‏ בְּ‏ תָּ‏ בָּ‏ ‏ּה:‏ )2( וְּ‏ לָּקַ‏ חְּ‏ תָּ‏

מֵ‏ רֵ‏ אשִ‏ ית כָּל פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

תָּ‏ בִ‏ יא מֵ‏ ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תָּ‏ בַ‏ טֶ‏ נֶא | וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חַ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

לְּ‏ שַ‏ כֵן שְּ‏ מוֹ‏ שָּ‏ ם:‏ )3( ‏ּובָּ‏ אתָּ‏ אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֵ‏ ן אֲשֶ‏ ר יִהְּ‏ יֶה בַ‏ יָּמִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם |

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ אֵ‏ לָּיו הִ‏ גַדְּ‏ תִ‏ י הַ‏ יוֹם לַיהוָּה

אֱֹלהֶ‏ יָך כִ‏ י בָּ‏ אתִ‏ י אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֵ‏ ינּו לָּתֶ‏ ת לָּנּו:‏

)4( וְּ‏ לָּקַ‏ ח הַ‏ כֹהֵ‏ ן הַ‏ טֶ‏ נֶא מִ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך |

וְּ‏ הִ‏ נִיחוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏

)5( וְּ‏ עָּ‏ נִיתָּ‏ וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך אֲרַ‏ מִ‏ י אֹ‏ בֵ‏ ד ‏ָאבִ‏ י וַיֵרֶ‏ ד

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יְּמָּ‏ ה וַיָּגָּר שָּ‏ ם בִ‏ מְּ‏ תֵ‏ י מְּ‏ עָּ‏ ט |

וַיְּהִ‏ י שָּ‏ ם לְּ‏ גוֹי גָּדוֹל עָּ‏ צּום וָּרָּ‏ ב:‏

)6( וַיָּרֵ‏ עּו אֹ‏ תָּ‏ נּו הַ‏ מִ‏ צְּ‏ רִ‏ ים וַיְּעַ‏ נּונּו |

וַיִ‏ תְּ‏ נּו עָּ‏ לֵינּו עֲבֹדָּ‏ ה קָּ‏ שָּ‏ ה:‏ )7(

וַנִצְּ‏ עַ‏ ק אֶ‏ ל יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֵ‏ ינּו |

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע יהוה אֶ‏ ת קֹ‏ לֵנּו וַיַרְּ‏ א אֶ‏ ת

עָּ‏ נְּיֵנּו וְּ‏ אֶ‏ ת עֲמָּ‏ לֵנּו וְּ‏ אֶ‏ ת לַחֲצֵ‏ נּו:‏ )8(

וַיוֹצִ‏ אֵ‏ נּו יהוה מִ‏ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בְּ‏ יָּד חֲזָּקָּ‏ ה

418

Dt 26:5 - 132 º Mandamento positivo: Recitar sobre as primícias – ‘…responderás, e dirás diante de Ado’nai teu Elohim:…’

653

Torah Israelita


impuseram uma dura servidão. 7 Então

clamamos a יהוה ELOHIM de nossos pais, e

ouviu a nossa voz, e atentou para a יהוה

nossa aflição, o nosso trabalho, e a nossa

opressão; 8 e הוה nos tirou do Mitzraim

com poderosa mão e braço estendido, com

grande pasmo, e com sinais e maravilhas; 9

e nos trouxe a este lugar, e nos deu esta

terra, terra que mana leite e mel. 10 E agora

te trago as primícias dos frutos da terra que

tu, ó יהוה me deste. Então as porás perante

teu Poderoso, e o adorarás; 11 e te יהוה

י

alegrarás por todo o bem que יהוה teu

Poderoso te tem dado a ti e à tua casa, tu e

o levita, e o estrangeiro que está no meio

de ti.

[607 Declaração pela remoção dos

dízimos]

12 Quando acabares de separar todos os

maaser da tua colheita do terceiro ano, que

é o ano dos maaser, você os dará ao levita,

ao estrangeiro, ao órfão e à viúva, para que

comam dentro das tuas portas, e se fartem.

13 419 E dirás perante יהוה teu Poderoso:

Tirei da minha casa as coisas consagradas, e

as dei ao levita, ao estrangeiro, ao órfão e à

viúva, conforme todos os teus mitzvot que

me tens ordenado; não transgredi nenhum

dos teus mitzvot, nem deles me esqueci. 14

Delas não comi no meu luto, nem delas tirei

coisa alguma estando eu impuro, nem

‏ּובִ‏ זְּ‏ רֹעַ‏ נְּטּויָּה ‏ּובְּ‏ מֹ‏ רָּ‏ א גָּדֹל |

‏ּובְּ‏ אֹ‏ תוֹת ‏ּובְּ‏ מֹ‏ פְּ‏ תִ‏ ים:‏ )9( וַיְּבִ‏ אֵ‏ נּו

אֶ‏ ל הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה | וַיִ‏ תֶ‏ ן לָּנּו אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב

‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏ )10( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה הִ‏ נֵה הֵ‏ בֵ‏ אתִ‏ י

אֶ‏ ת רֵ‏ אשִ‏ ית פְּ‏ רִ‏ י הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

נָּתַ‏ תָּ‏ ה לִ‏ י יהוה | וְּ‏ הִ‏ נַחְּ‏ תוֹ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )11( וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ כָּל

הַ‏ טוֹב אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן לְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

‏ּולְּ‏ בֵ‏ יתֶ‏ ‏ָך | אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ הַ‏ לֵוִ‏ י וְּ‏ הַ‏ גֵר אֲשֶ‏ ר

)12( כִ‏ י תְּ‏ כַלֶה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בֶ‏ ‏ָך:‏

לַעְּ‏ ‏ׂשֵ‏ ר אֶ‏ ת כָּל מַ‏ עְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר תְּ‏ בּוָאתְּ‏ ‏ָך

בַ‏ שָּ‏ נָּה הַ‏ שְּ‏ לִ‏ ישִ‏ ת שְּ‏ נַת הַ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ר |

וְּ‏ נָּתַ‏ תָּ‏ ה לַלֵוִ‏ י לַגֵר לַיָּתוֹם וְּ‏ לַָּאלְּ‏ מָּ‏ נָּה

וְּ‏ ‏ָאכְּ‏ לּו בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בֵ‏ עּו:‏ )13(

וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בִ‏ עַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

הַ‏ קֹ‏ דֶ‏ ש מִ‏ ן הַ‏ בַ‏ יִת וְּ‏ גַם נְּתַ‏ תִ‏ יו לַלֵוִ‏ י

וְּ‏ לַגֵר לַיָּתוֹם וְּ‏ לַָּאלְּ‏ מָּ‏ נָּה כְּ‏ כָּל

מִ‏ צְּ‏ וָּתְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתָּ‏ נִי | ‏ֹלא עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

מִ‏ מִ‏ צְּ‏ וֹתֶ‏ יָך וְּ‏ ‏ֹלא שָּ‏ כָּחְּ‏ תִ‏ י:‏ )14( ‏ֹלא

‏ָאכַלְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ אֹ‏ נִי מִ‏ מֶ‏ נּו וְּ‏ ‏ֹלא בִ‏ עַ‏ רְּ‏ תִ‏ י

מִ‏ מֶ‏ נּו בְּ‏ טָּ‏ מֵ‏ א וְּ‏ ‏ֹלא נָּתַ‏ תִ‏ י מִ‏ מֶ‏ נּו לְּ‏ מֵ‏ ת

| שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תִ‏ י בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהָּ‏ י עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתִ‏ י

כְּ‏ כֹ‏ ל אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתָּ‏ נִי:‏ )15( הַ‏ שְּ‏ קִ‏ יפָּ‏ ה

419

Dt 26:13 - 131 º Mandamento positivo: Confessar o ‘vidúi ma’asser’ – ‘…direis perante Ado’nai teu Elohim: ‘-Tirei todo o santificado de casa…’

654

Torah Israelita


delas dei para algum morto; ouvi a voz de

meu Criador; conforme tudo o que me יהוה

ordenaste, tenho feito. 15 Olha desde a tua

santa habitação, desde os céus, e abençoa

o teu povo de Yisra-EL, e a terra que nos

deste, como juraste a nossos pais, terra que

mana leite e mel.

[608 Concluindo os mandamentos]

16 Neste dia יהוה teu Poderoso te manda

observar estes regulamentos e preceitos;

por conseguinte os guardarás e os

observarás com todo o teu lev e com toda

a tua vida. 17 Hoje declaraste a יהוה que ele

te será pelo Poderoso, e que andarás nos

seus caminhos, e guardarás os seus

regulamentos, os seus mitzvot e os seus

preceitos, e darás ouvidos à sua voz. 18

Outrossim, יהוה hoje te declarou que lhe

serás por seu próprio povo, como te tem

dito, e que deverás guardar todos os seus

mitzvot; 19 para assim te exaltar em honra,

em fama e em kevod sobre todas as nações

que criou; e para que sejas um povo kadosh

a יהוה teu Poderoso, como ele disse.

מִ‏ מְּ‏ עוֹן קָּ‏ דְּ‏ שְּ‏ ‏ָך מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם ‏ּובָּ‏ רֵ‏ ‏ְך

אֶ‏ ת עַ‏ מְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וְּ‏ אֵ‏ ת הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תָּ‏ ה לָּנּו | כַאֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תָּ‏

לַאֲבֹתֵ‏ ינּו אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בָּ‏ ש:‏

)16( הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת הַ‏ חֻׁקִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טִ‏ ים | וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ רְּ‏ תָּ‏

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אוֹתָּ‏ ם בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל

נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏ )17( אֶ‏ ת יהוה הֶ‏ אֱמַ‏ רְּ‏ ‏ָּת

הַ‏ יוֹם | לִ‏ הְּ‏ יוֹת לְּ‏ ‏ָך לֵאֹלהִ‏ ים וְּ‏ לָּלֶכֶת

בִ‏ דְּ‏ רָּ‏ כָּיו וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר חֻׁקָּ‏ יו ‏ּומִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ יו וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ בְּ‏ קֹ‏ לוֹ:‏ )18(

וַיהוָּה הֶ‏ אֱמִ‏ ירְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם לִ‏ הְּ‏ יוֹת לוֹ‏

לְּ‏ עַ‏ ם סְּ‏ גֻׁלָּה כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לְָּך |

וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו:‏ )19( ‏ּולְּ‏ תִ‏ תְּ‏ ‏ָך

עֶ‏ לְּ‏ יוֹן עַ‏ ל כָּל הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה

לִ‏ תְּ‏ הִ‏ לָּה ‏ּולְּ‏ שֵ‏ ם ‏ּולְּ‏ תִ‏ פְּ‏ ‏ָארֶ‏ ת | וְּ‏ לִ‏ הְּ‏ יֹתְּ‏ ‏ָך

עַ‏ ם קָּ‏ דֹש לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך כַאֲשֶ‏ ר

דִ‏ בֵ‏ ר:‏



[609 As pedras escritas]

1 Moshe, com os longevos de Yisra-EL, deu

ordem ao povo, dizendo: Guardai todos

)1( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת

הָּ‏ עָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר | שָּ‏ מֹ‏ ר אֶ‏ ת כָּל הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם:‏ )2(

655

Torah Israelita


estes mitzvot que eu hoje vos ordeno. 2 E

no dia em que passares o Yordan para a

terra que יהוה teu Poderoso te dá,

levantarás umas pedras grandes e as

caiarás. 3 E escreverás nelas todas as

palavras desta toráh, quando tiveres

passado para entrar na terra que יהוה teu

Poderoso te dá, terra que mana leite e mel,

como יהוה Elohey de teus pais, te

prometeu. 4 Quando, houverdes

passado o Yordan, levantareis no

420monte Gerizim estas pedras, como eu

hoje vos ordeno, e as caiareis. 5

יהוה Também ali edificarás um altar a

teu Altíssimo, um altar de pedras; não

alçarás ferramenta sobre elas. 6 De

יהוה pedras brutas edificarás o altar de

teu Altíssimo, e sobre ele oferecerás

holocaustos a יהוה teu Altíssimo. 7

Também sacrificarás ofertas pacíficas, e

יהוה ali comerás, e te alegrarás perante

teu Altíssimo. 8 Naquelas pedras

escreverás todas as palavras desta

toráh, gravando-as bem nitidamente.

[610 Tornando-se uma nação]

וְּ‏ הָּ‏ יָּה בַ‏ יוֹם אֲשֶ‏ ר תַ‏ עַ‏ בְּ‏ רּו אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן

לְָּך | וַהֲקֵ‏ מֹ‏ תָּ‏ לְּ‏ ‏ָך אֲבָּ‏ נִים גְּ‏ דֹלוֹת

וְּ‏ ‏ׂשַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם בַ‏ שִ‏ יד:‏ )3( וְּ‏ כָּתַ‏ בְּ‏ תָּ‏

עֲלֵיהֶ‏ ן אֶ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת

בְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ רֶ‏ ‏ָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן אֲשֶ‏ ר תָּ‏ בֹא אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך נֹ‏ תֵ‏ ן לְּ‏ ‏ָך

אֶ‏ רֶ‏ ץ זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בַ‏ ש כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר

יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתֶ‏ יָך לְָּך:‏ )4( וְּ‏ הָּ‏ יָּה

בְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ רְּ‏ כֶם אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן תָּ‏ קִ‏ ימּו אֶ‏ ת

הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה

אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם בְּ‏ הַ‏ ר עֵ‏ יבָּ‏ ל | וְּ‏ ‏ׂשַ‏ דְּ‏ תָּ‏

אוֹתָּ‏ ם בַ‏ שִ‏ יד:‏ )5( ‏ּובָּ‏ נִיתָּ‏ שָּ‏ ם מִ‏ זְּ‏ בֵ‏ חַ‏

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך | מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח אֲבָּ‏ נִים ‏ֹלא

תָּ‏ נִיף עֲלֵיהֶ‏ ם בַ‏ רְּ‏ זֶל:‏ )6( אֲבָּ‏ נִים

שְּ‏ לֵמוֹת תִ‏ בְּ‏ נֶה אֶ‏ ת מִ‏ זְּ‏ בַ‏ ח יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך | וְּ‏ הַ‏ עֲלִ‏ יתָּ‏ עָּ‏ לָּיו עוֹֹלת

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )7( וְּ‏ זָּבַ‏ חְּ‏ תָּ‏

שְּ‏ לָּמִ‏ ים וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ מַ‏ חְּ‏ תָּ‏ לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )8( וְּ‏ כָּתַ‏ בְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ל

הָּ‏ אֲבָּ‏ נִים אֶ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

)9( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר הַ‏ זֹאת בַ‏ אֵ‏ ר הֵ‏ יטֵ‏ ב:‏

420

Dt 27:04 – “monte Gerizim”:

E não Ebal, houve um erro do copista. Fizemos essa restauração do verso baseada no

DSS (Pergaminhos do Mar Morto) e na Vulgata Latina. Não faz sentido citar as

maldições no monte Eival (Ebal) e depois usá-lo como o monte das bênçãos. Dt 27:13,

Fonte: Karen Winslow, Ph.D. , Professor e cadeira, estudos bíblicos e teológicos no

Seminário Azusa Pacific

656

Torah Israelita


9 Falou mais Moshe, e os levitas

kohanim, a todo o Yisra-EL, dizendo:

Guarda silêncio, e ouve, ó Yisra-EL!

Hoje vieste a ser o povo de יהוה teu

Altíssimo. 10 Por conseguinte

obedecerás à voz de יהוה teu Altíssimo,

e cumprirás os seus mitzvot e os seus

regulamentos, que hoje ordeno a você.

[611 Bênçãos e maldições]

11 Nesse mesmo dia Moshe deu

ordem ao povo, dizendo: 12 Quando

houverdes passado o Yordan, estes

estarão sobre o monte 421 Gerizim, para

abençoarem o povo: Shmeon, Levi,

Yehudah, Issacar, Yossef e Biniamim; 13

e estes estarão sobre o monte Ebal para

pronunciarem a maldição: Rúben, Gade,

Aser, Zebulom, Dã e Naftali. 14 E os levitas

dirão em voz alta a todos os homens de

Yisra-EL:

[612 1ª Maldição]

15 422 Maldito o homem que fizer imagem

יהוה esculpida, ou fundida, abominação a

obra da mão do artífice, e a puser em um

lugar escondido. E todo o povo,

respondendo, dirá: Assim seja.


מֹ‏ שֶ‏ ה וְּ‏ הַ‏ כֹהֲנִים הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם אֶ‏ ל כָּל

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵאמֹ‏ ר | הַ‏ סְּ‏ כֵת ‏ּושְּ‏ מַ‏ ע

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה נִהְּ‏ יֵיתָּ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם

לַיהוָּה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )10( וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏

בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת

מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ ו וְּ‏ אֶ‏ ת חֻׁקָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

)11( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ יוֹם:‏

בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא לֵאמֹ‏ ר:‏ )12( אֵ‏ לֶה

יַעַ‏ מְּ‏ דּו לְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם עַ‏ ל הַ‏ ר

גְּ‏ רִ‏ זִ‏ ים בְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ רְּ‏ כֶם אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן |

שִ‏ מְּ‏ עוֹן וְּ‏ לֵוִ‏ י וִ‏ יהּודָּ‏ ה וְּ‏ יִשָּ‏ שכָּר

וְּ‏ יוֹסֵ‏ ף ‏ּובִ‏ נְּיָּמִ‏ ן:‏ )13( וְּ‏ אֵ‏ לֶה יַעַ‏ מְּ‏ דּו

עַ‏ ל הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה בְּ‏ הַ‏ ר עֵ‏ יבָּ‏ ל | רְּ‏ אּובֵ‏ ן גָּד

וְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר ‏ּוזְּ‏ בּולֻׁן דָּ‏ ן וְּ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י:‏ )14(

וְּ‏ עָּ‏ נּו הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו אֶ‏ ל כָּל אִ‏ יש

( יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל קוֹל רָּ‏ ם:‏

הָּ‏ אִ‏ יש אֲשֶ‏ ר יַעֲׂשֶ‏ ה פֶ‏ סֶ‏ ל ‏ּומַ‏ סֵ‏ כָּה

תוֹעֲבַ‏ ת יהוה מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יְּדֵ‏ י חָּ‏ רָּ‏ ש

וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ ם בַ‏ סָּ‏ תֶ‏ ר | וְּ‏ עָּ‏ נּו כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו

15( ‏ָארּור

)16( ‏ָארּור מַ‏ קְּ‏ לֶה ‏ָאבִ‏ יו ‏ָאמֵ‏ ן:‏

וְּ‏ אִ‏ מוֹ‏ | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)17( ‏ָארּור מַ‏ סִ‏ יג גְּ‏ בּול

רֵ‏ עֵ‏ הּו | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)18( ‏ָארּור מַ‏ שְּ‏ גֶה עִ‏ ‏ּוֵר

421

Dt 27:12 – “Gerizim”: O monte Gerizim é uma das mais altas montanhas da Cisjordânia, elevando-se a 881 metros acima do nível do mar. Situa-se na

parte norte da Cisjordânia, ao sul do monte Eival, do qual é separado por um vale estreito. Na saída ocidental deste vale, está a cidade bíblica de Siquém,

atualmente Nablus. O monte Eival chama-se atualmente Yebel et-Tor e é uma montanha parcialmente estéril.

422

Dt 27:15 - 200 º Mandamento positivo: Pagar o salário do trabalhador a seu tempo – ‘…em seu dia, darás seu pagamento.’

657

Torah Israelita


16 Será maldito aquele que desprezar a

seu abba ou a sua ima. E todo o povo dirá:

Assim seja.


17 Será maldito aquele que remover os

marcos do seu próximo. E todo o povo dirá:

Assim seja.


18 Será maldito aquele que fizer que o

cego erre do caminho. E todo o povo dirá:

Assim seja. 19 Será maldito aquele que

perverter o direito do estrangeiro, do órfão

e da viúva. E todo o povo dirá: Assim seja,


20 Será maldito aquele que fazer sexo com

a mulher de seu abba, uma vez que

levantou a cobertura de seu abba. E todo o

povo dirá: Assim seja.



algum animal. E todo o povo dirá: Assim

seja.



sua irmã, filha de seu abba, ou filha de sua

ima. E todo o povo dirá: Assim seja.


בַ‏ דָּ‏ רֶ‏ ‏ְך | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)19( ‏ָארּור מַ‏ טֶ‏ ה מִ‏ שְּ‏ פַט גֵר

יָּתוֹם וְּ‏ ‏ַאלְּ‏ מָּ‏ נָּה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

)20( ‏ָארּור שֹכֵב עִ‏ ם אֵ‏ שֶ‏ ת ‏ָאמֵ‏ ן:‏

‏ָאבִ‏ יו כִ‏ י גִ‏ לָּה כְּ‏ נַף ‏ָאבִ‏ יו | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל

)21( ‏ָארּור שֹכֵב עִ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

כָּל בְּ‏ הֵ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)22( ‏ָארּור שֹכֵב עִ‏ ם אֲחֹ‏ תוֹ‏

בַ‏ ת ‏ָאבִ‏ יו אוֹ‏ בַ‏ ת אִ‏ מוֹ‏ | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל

)23( ‏ָארּור שֹכֵב עִ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

חֹ‏ תַ‏ נְּתוֹ‏ | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)24( ‏ָארּור מַ‏ כֵה רֵ‏ עֵ‏ הּו

בַ‏ סָּ‏ תֶ‏ ר | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

)25( ‏ָארּור ‏ֹלקֵ‏ חַ‏ שֹחַ‏ ד

לְּ‏ הַ‏ כוֹת נֶפֶ‏ ש דָּ‏ ם נָּקִ‏ י | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל

)26( ‏ָארּור אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא הָּ‏ עָּ‏ ם ‏ָאמֵ‏ ן:‏

יָּקִ‏ ים אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת

לַעֲׂשוֹת אוֹתָּ‏ ם | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר כָּל הָּ‏ עָּ‏ ם

‏ָאמֵ‏ ן:‏


)1( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם שָּ‏ מוֹעַ‏ תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קוֹל

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת

כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם

658

Torah Israelita



sua sogra. E todo o povo dirá: Assim seja.


24 Será maldito aquele que ferir ao seu

próximo em oculto. E todo o povo dirá:

Assim seja.


25 Será maldito aquele que receber

suborno para matar uma pessoa inocente.

E todo o povo dirá: Assim seja.


26 Será maldito aquele que não confirmar

as palavras desta toráh, para as cumprir. E

todo o povo dirá: Assim seja.

[623 12º Maldição]


[624 Bençãos pela obediência]

1 Se ouvires atentamente a voz de יהוה teu

Poderoso, tendo cuidado de guardar todos

os seus mitzvot que hoje ordeno a você,

teu Poderoso te exaltará sobre todas as יהוה

nações da terra; 2 e todas estas bênçãos

virão sobre ti e te alcançarão, se ouvires a

voz de יהוה teu Poderoso: 3 Bendito serás

na cidade, e bendito serás no campo. 4

Bendito o fruto do teu ventre, e o fruto do

teu solo, e o fruto dos teus animais, e as

| ‏ּונְּתָּ‏ נְָּך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך עֶ‏ לְּ‏ יוֹן עַ‏ ל כָּל

גוֹיֵי הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )2( ‏ּובָּ‏ אּו עָּ‏ לֶיָך כָּל

הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יגָֻׁך | כִ‏ י

תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )3(

בָּ‏ רּוְך אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ עִ‏ יר | ‏ּובָּ‏ רּוְך אַ‏ תָּ‏ ה

בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )4( בָּ‏ רּוְך פְּ‏ רִ‏ י בִ‏ טְּ‏ נְָּך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תֶ‏ ‏ָך | שְּ‏ גַר

אֲלָּפֶ‏ יָך וְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תְּ‏ רוֹת צֹאנֶָך:‏ )5( בָּ‏ רּוְך

טַ‏ נְּאֲָך ‏ּומִ‏ שְּ‏ ‏ַארְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )6( בָּ‏ רּוְך אַ‏ תָּ‏ ה

בְּ‏ בֹאֶ‏ ‏ָך | ‏ּובָּ‏ רּוְך אַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ צֵ‏ אתֶ‏ ‏ָך:‏

יִתֵ‏ ן יהוה אֶ‏ ת אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך הַ‏ קָּ‏ מִ‏ ים עָּ‏ לֶיָך

נִגָּפִ‏ ים לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ חָּ‏ ד יֵצְּ‏ אּו

אֵ‏ לֶיָך ‏ּובְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה דְּ‏ רָּ‏ כִ‏ ים יָּנּוסּו

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך:‏ )8( יְּצַ‏ ו יהוה אִ‏ תְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת

הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה בַ‏ אֲסָּ‏ מֶ‏ יָך ‏ּובְּ‏ כֹ‏ ל מִ‏ שְּ‏ לַח יָּדֶ‏ ‏ָך

| ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

נֹ‏ תֵ‏ ן לְָּך:‏ )9( יְּקִ‏ ימְּ‏ ‏ָך יהוה לוֹ‏ לְּ‏ עַ‏ ם

קָּ‏ דוֹש כַאֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע לְָּך | כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

אֶ‏ ת מִ‏ צְּ‏ וֹת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ הָּ‏ לַכְּ‏ ‏ָּת

בִ‏ דְּ‏ רָּ‏ כָּיו:‏ )10( וְּ‏ רָּ‏ אּו כָּל עַ‏ מֵ‏ י הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

כִ‏ י שֵ‏ ם יהוה נִקְּ‏ רָּ‏ א עָּ‏ לֶיָך | וְּ‏ יָּרְּ‏ אּו

מִ‏ מֶ‏ ךָּ:‏ )11( וְּ‏ הוֹתִ‏ רְּ‏ ‏ָך יהוה לְּ‏ טוֹבָּ‏ ה

בִ‏ פְּ‏ רִ‏ י בִ‏ טְּ‏ נְָּך ‏ּובִ‏ פְּ‏ רִ‏ י בְּ‏ הַ‏ מְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּובִ‏ פְּ‏ רִ‏ י

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֶ‏ ‏ָך | עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע

יהוה לַאֲבֹתֶ‏ יָך לָּתֶ‏ ת לְָּך:‏ )12(

יִפְּ‏ תַ‏ ח יהוה לְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת אוֹצָּ‏ רוֹ‏ הַ‏ טוֹב

אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לָּתֵ‏ ת מְּ‏ טַ‏ ר ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך

)7(

659

Torah Israelita


crias das tuas vacas e das tuas ovelhas. 5

Bendito o teu cesto, e a tua amassadeira. 6

Bendito serás quando você entrar, e

bendito serás quando saíres. 7

entregará, feridos diante de ti, os teus

inimigos que se levantarem contra ti; por

um caminho sairão contra ti, mas por sete

יהוה presença. 8 caminhos rugirão da tua

mandará que a bênção esteja contigo nos

teus celeiros e em tudo a que puseres a tua

mão; e te abençoará na terra que יהוה teu

Poderoso te יהוה dá. 9 te confirmará para

423

si por povo kadosh, como te jurou, se

guardares os mitzvot de יהוה teu Poderoso

e andares nos seus caminhos. 10 Assim

todos os povos da terra verão que és

chamado pelo nome de יהוה e terão temor

de ti. 11 E יהוה te fará prosperar

grandemente no fruto do teu ventre, no

fruto dos teus animais e no fruto do teu

solo, na terra que יהוה com juramento,

יהוה

prometeu a teus pais te יהוה dar. 12 te

abrirá o seu bom tesouro, os céus, para dar

à tua terra a chuva no seu tempo, e para

abençoar todas as obras das tuas mãos; e

emprestarás a muitas nações, porém tu

não tomarás emprestado. 13 E יהוה te porá

por cabeça, e não por cauda; e só estarás

por cima, e não por baixo; se obedeceres

aos mitzvot de יהוה teu Poderoso, que hoje

ordeno a você, para os guardar e cumprir,

בְּ‏ עִ‏ תוֹ‏ ‏ּולְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך אֵ‏ ת כָּל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יָּדֶ‏ ‏ָך |

וְּ‏ הִ‏ לְּ‏ וִ‏ יתָּ‏ גוֹיִם רַ‏ בִ‏ ים וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא

תִ‏ לְּ‏ וֶה:‏ )13( ‏ּונְּתָּ‏ נְָּך יהוה לְּ‏ רֹאש

וְּ‏ ‏ֹלא לְּ‏ זָּנָּב וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ רַ‏ ק לְּ‏ מַ‏ עְּ‏ לָּה וְּ‏ ‏ֹלא

תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ מָּ‏ טָּ‏ ה | כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע אֶ‏ ל מִ‏ צְּ‏ וֹת

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר וְּ‏ לַעֲׂשוֹת:‏ )14( וְּ‏ ‏ֹלא

תָּ‏ סּור מִ‏ כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוֶה אֶ‏ תְּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם יָּמִ‏ ין ‏ּוׂשְּ‏ מֹ‏ אול |

לָּלֶכֶת ‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים

)15( וְּ‏ הָּ‏ יָּה אִ‏ ם ‏ֹלא לְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ דָּ‏ ם:‏

תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם | ‏ּובָּ‏ אּו

עָּ‏ לֶיָך כָּל הַ‏ קְּ‏ לָּלוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה

וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יגּוָך:‏ )16( ‏ָארּור אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ עִ‏ יר |

וְּ‏ ‏ָארּור אַ‏ תָּ‏ ה בַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה:‏ )17( ‏ָארּור

טַ‏ נְּאֲָך ‏ּומִ‏ שְּ‏ ‏ַארְּ‏ תֶ‏ ‏ָך:‏ )18( ‏ָארּור פְּ‏ רִ‏ י

בִ‏ טְּ‏ נְָּך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֶ‏ ‏ָך | שְּ‏ גַר אֲלָּפֶ‏ יָך

וְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תְּ‏ רוֹת צֹאנֶָך:‏ )19( ‏ָארּור אַ‏ תָּ‏ ה

בְּ‏ בֹאֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ ‏ָארּור אַ‏ תָּ‏ ה בְּ‏ צֵ‏ אתֶ‏ ‏ָך:‏ )20(

יְּשַ‏ לַח יהוה בְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ מְּ‏ אֵ‏ רָּ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ מְּ‏ הּומָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מִ‏ גְּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ת בְּ‏ כָּל

מִ‏ שְּ‏ לַח יָּדְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשֶ‏ ה | עַ‏ ד

הִ‏ שָּ‏ מֶ‏ דְּ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ ד אֲבָּ‏ דְּ‏ ‏ָך מַ‏ הֵ‏ ר מִ‏ פְּ‏ נֵי רֹעַ‏

423

Dt 28:9 - 8º Mandamento positivo: Parecer-se com Ele em suas boas e retas ações – ‘Andareis por seus caminhos…’

660

Torah Israelita


14 não te desviando de nenhuma das

palavras que hoje ordeno a você, nem para

a direita nem para a esquerda, e não

andando após outros elohim, para os

servires.

[625 A maldição da desobediência]

15 Se, porém, não ouvires a voz de יהוה teu

Poderoso, se não cuidares em cumprir

todos os seus mitzvot e os seus

regulamentos, que hoje ordeno a você,

virão sobre ti todas estas maldições, e te

alcançarão: 16 Maldito serás na cidade, e

maldito serás no campo. 17 Maldito o teu

cesto, e a tua amassadeira. 18 Maldito o

fruto do teu ventre, e o fruto do teu solo, e

as crias das tuas vacas e das tuas ovelhas.

19 Maldito serás ao entrares, e maldito

serás ao יהוה saíres. 20 mandará sobre ti a

maldição, a derrota e o desapontamento,

em tudo a que puseres a mão para fazer,

até que sejas destruído, e até que

repentinamente pereças, por causa da

maldade das tuas obras, pelas quais me

יהוה deixaste. 21 fará pegar em ti a doença

contagiosa, até que te consuma da terra na

qual estás entrando para a possuíres. 22

te ferirá com a tísica e com a febre, com יהוה

a inflamação, com o calor forte, com a seca,

com crestamento e com ferrugem, que te

perseguirão até que pereças 23 O céus que

está sobre a tua cabeça será de bronze, e a

terra que está debaixo de ti será de ferro.

dará por chuva à tua terra pó; dos יהוה 24

מַ‏ עֲלָּלֶיָך אֲשֶ‏ ר עֲזַבְּ‏ תָּ‏ נִי:‏ )21( יַדְּ‏ בֵ‏ ק

יהוה בְּ‏ ‏ָך אֶ‏ ת הַ‏ דָּ‏ בֶ‏ ר | עַ‏ ד כַֹּלת ‏ֹו

אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א

שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )22( יַכְּ‏ כָּה יהוה

בַ‏ שַ‏ חֶ‏ פֶ‏ ת ‏ּובַ‏ קַ‏ דַ‏ חַ‏ ת ‏ּובַ‏ דַ‏ לֶקֶ‏ ת

‏ּובַ‏ חַ‏ רְּ‏ חֻׁר ‏ּובַ‏ חֶ‏ רֶ‏ ב ‏ּובַ‏ שִ‏ דָּ‏ פוֹן

‏ּובַ‏ יֵרָּ‏ קוֹן | ‏ּורְּ‏ דָּ‏ פּוָך עַ‏ ד ‏ָאבְּ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏ )23(

וְּ‏ הָּ‏ יּו שָּ‏ מֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל רֹאשְּ‏ ‏ָך נְּחֹ‏ שֶ‏ ת

| וְּ‏ הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר תַ‏ חְּ‏ תֶ‏ יָך בַ‏ רְּ‏ זֶל:‏ )24(

יִתֵ‏ ן יהוה אֶ‏ ת מְּ‏ טַ‏ ר ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך ‏ָאבָּ‏ ק

וְּ‏ עָּ‏ פָּ‏ ר | מִ‏ ן הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם יֵרֵ‏ ד עָּ‏ לֶיָך עַ‏ ד

הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ‏ְך:‏ )25( יִתֶ‏ נְָּך יהוה נִגָּף

לִ‏ פְּ‏ נֵי אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך בְּ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֶ‏ חָּ‏ ד תֵ‏ צֵ‏ א אֵ‏ לָּיו

‏ּובְּ‏ שִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ה דְּ‏ רָּ‏ כִ‏ ים תָּ‏ נּוס לְּ‏ פָּ‏ נָּיו |

וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ לְּ‏ זַעֲוָּה לְּ‏ כֹ‏ ל מַ‏ מְּ‏ לְּ‏ כוֹת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )26( וְּ‏ הָּ‏ יְּתָּ‏ ה נִבְּ‏ לָּתְּ‏ ‏ָך

לְּ‏ מַ‏ אֲכָּל לְּ‏ כָּל עוֹף הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

‏ּולְּ‏ בֶ‏ הֱמַ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ אֵ‏ ין מַ‏ חֲרִ‏ יד:‏

)27( יַכְּ‏ כָּה יהוה בִ‏ שְּ‏ חִ‏ ין מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם

ובעפלים ‏]ּובַ‏ טְּ‏ חֹ‏ רִ‏ ים קרי[‏ ‏ּובַ‏ גָּרָּ‏ ב

‏ּובֶ‏ חָּ‏ רֶ‏ ס | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תּוכַל לְּ‏ הֵ‏ רָּ‏ פֵ‏ א:‏

)28( יַכְּ‏ כָּה יהוה בְּ‏ שִ‏ גָּעוֹן ‏ּובְּ‏ עִ‏ ‏ּוָּרוֹן

| ‏ּובְּ‏ תִ‏ מְּ‏ הוֹן לֵבָּ‏ ב:‏ )29( וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏

מְּ‏ מַ‏ שֵ‏ ש בַ‏ צָּ‏ הֳרַ‏ יִם כַאֲשֶ‏ ר יְּמַ‏ שֵ‏ ש

הָּ‏ עִ‏ ‏ּוֵר בָּ‏ אֲפֵ‏ לָּה וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ צְּ‏ לִ‏ יחַ‏ אֶ‏ ת

דְּ‏ רָּ‏ כֶיָך | וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ אַ‏ ‏ְך עָּ‏ שּוק וְּ‏ גָּזּול כָּל

הַ‏ יָּמִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ין מוֹשִ‏ יעַ‏ : )30( אִ‏ שָּ‏ ה

661

Torah Israelita


céus descerá sobre ti a poeira, até que sejas

יהוה destruído. 25 fará que sejas ferido

diante dos teus inimigos; por um caminho

sairás contra eles, e por sete caminhos

fugirás deles; e serás espetáculo horrendo

a todos os reinos da terra. 26 Os teus

corpos servirão de alimento a todas as aves

dos céus, e aos animais da terra, e não terá

quem os יהוה enxote. 27 te ferirá com as

úlceras do Mitzraim, com tumores, com

sarna e com coceira, de que não possas

יהוה curar-te; 28 te ferirá com loucura, com

cegueira, e com pasmo de lev. 29 Apalparás

ao meio-dia como o cego apalpa nas trevas,

e não prosperarás nos teus caminhos; serás

oprimido e roubado todos os dias, e não

terá quem te salve. 30 Desposar-te-ás com

uma mulher, porém outro homem dormirá

com ela; edificarás uma casa, porém não

morarás nela; plantarás uma vinha, porém

não a desfrutarás. 31 O teu boi será morto

na tua presença, porém dele não comerás;

o teu jumento será roubado diante de ti, e

não te será restituído a ti; as tuas ovelhas

serão dadas aos teus inimigos, e não terá

quem te salve. 32 Teus filhos e tuas filhas

serão dados a outro povo, os teus olhos o

verão, e desfalecerão de saudades deles

todo o dia; porém não terá poder na tua

mão. 33 O fruto da tua terra e todo o teu

trabalho comê-los-á um povo que nunca

conheceste; e serás oprimido e esmagado

todos os dias. 34 E enlouquecerás pelo que

tens de ver com os teus olhos. 35 Com

תְּ‏ ‏ָארֵ‏ ‏ׂש וְּ‏ אִ‏ יש ‏ַאחֵ‏ ר ישגלנה

‏]יִשְּ‏ כָּבֶ‏ נָּה קרי[‏ בַ‏ יִת תִ‏ בְּ‏ נֶה וְּ‏ ‏ֹלא

תֵ‏ שֵ‏ ב בוֹ‏ | כֶרֶ‏ ם תִ‏ טַ‏ ע וְּ‏ ‏ֹלא תְּ‏ חַ‏ לְּ‏ לֶנּו:‏

)31( שוֹרְּ‏ ‏ָך טָּ‏ בּוחַ‏ לְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך וְּ‏ ‏ֹלא

תֹ‏ אכַל מִ‏ מֶ‏ נּו חֲמֹ‏ רְּ‏ ‏ָך גָּזּול מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וְּ‏ ‏ֹלא יָּשּוב לְָּך | צֹאנְָּך נְּתֻׁנוֹת

לְּ‏ אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך וְּ‏ אֵ‏ ין לְּ‏ ‏ָך מוֹשִ‏ יעַ‏ : )32(

בָּ‏ נֶיָך ‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך נְּתֻׁנִים לְּ‏ עַ‏ ם ‏ַאחֵ‏ ר

וְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך רֹאוֹת וְּ‏ כָּלוֹת אֲלֵיהֶ‏ ם כָּל

הַ‏ יוֹם | וְּ‏ אֵ‏ ין לְּ‏ אֵ‏ ל יָּדֶ‏ ‏ָך:‏ )33( פְּ‏ רִ‏ י

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ כָּל יְּגִ‏ יעֲָך יֹאכַל עַ‏ ם אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא יָּדָּ‏ עְּ‏ תָּ‏ | וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ רַ‏ ק עָּ‏ שּוק וְּ‏ רָּ‏ צּוץ

כָּל הַ‏ יָּמִ‏ ים:‏ )34( וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ מְּ‏ שֻׁגָּע |

מִ‏ מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה עֵ‏ ינֶיָך אֲשֶ‏ ר תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏ )35(

יַכְּ‏ כָּה יהוה בִ‏ שְּ‏ חִ‏ ין רָּ‏ ע עַ‏ ל הַ‏ בִ‏ רְּ‏ כַיִם

וְּ‏ עַ‏ ל הַ‏ שֹקַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תּוכַל

לְּ‏ הֵ‏ רָּ‏ פֵ‏ א | מִ‏ כַף רַ‏ גְּ‏ לְּ‏ ‏ָך וְּ‏ עַ‏ ד קָּ‏ דְּ‏ קֳ‏ דֶ‏ ‏ָך:‏

)36( יוֹלְֵך

יהוה אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת מַ‏ לְּ‏ כְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר תָּ‏ קִ‏ ים עָּ‏ לֶיָך אֶ‏ ל גוֹי אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וַאֲבֹתֶ‏ יָך | וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם

אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים עֵ‏ ץ וָָּאבֶ‏ ן:‏ )37(

וְּ‏ הָּ‏ יִיתָּ‏ לְּ‏ שַ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ מָּ‏ שָּ‏ ל וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ נִינָּה |

בְּ‏ כֹ‏ ל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים אֲשֶ‏ ר יְּנַהֶ‏ גְּ‏ ‏ָך יהוה

שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )38( זֶרַ‏ ע רַ‏ ב תוֹצִ‏ יא הַ‏ שָּ‏ דֶ‏ ה

| ‏ּומְּ‏ עַ‏ ט תֶ‏ אֱסֹף כִ‏ י יַחְּ‏ סְּ‏ לֶנּו הָּ‏ ‏ַארְּ‏ בֶ‏ ה:‏

)39( כְּ‏ רָּ‏ מִ‏ ים תִ‏ טַ‏ ע וְּ‏ עָּ‏ בָּ‏ דְּ‏ תָּ‏ | וְּ‏ יַיִן ‏ֹלא

תִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא תֶ‏ אֱגֹ‏ ר כִ‏ י תֹ‏ אכְּ‏ לֶנּו

662

Torah Israelita


úlceras malignas, de que não possas sarar,

sim, te ferirá nos joelhos e nas pernas, יהוה

desde a sola do pé até o alto da cabeça. 36

te levará a ti e a teu melech, que tiveres יהוה

posto sobre ti, a uma nação que não

conheceste, nem tu nem teus pais; e ali

servirás a outros elohim, ao pau e à pedra.

37 E virás a ser por pasmo, provérbio e

ludíbrio entre todos os povos a que יהוה te

levar. 38 Levarás muita semente para o teu

campo, porem colherás pouco; porque o

gafanhoto a consumirá. 39 Plantarás

vinhas, e as cultivarás, porém não lhes

beberás o vinho, nem colherás as uvas;

porque o bicho as devorará. 40 Terás

oliveiras em todos os teus termos, porém

não te ungirás com azeite; porque a

azeitona te cairá da oliveira. 41 Filhos e

filhas gerarás, porém não te pertencerão;

porque irão em cativeiro. 42 Todo o teu

arvoredo e o fruto do teu solo consumi-losá

o gafanhoto. 43 O estrangeiro que está no

meio de ti se elevará cada vez mais sobre ti,

e tu cada vez mais descerás; 44 ele

emprestará a ti, porém tu não emprestarás

a ele; ele será a cabeça, e tu serás a cauda.

45 Todas estas maldições virão sobre ti, e te

perseguirão, e te alcançarão, até que sejas

destruído, por não haveres dado ouvidos à

voz de יהוה teu Poderoso, para guardares

os seus mitzvot, e os seus regulamentos,

que te ordenou. 46 Estarão sobre ti por

sinal e por maravilha, como também sobre

a tua descendência para sempre. 47 Por

הַ‏ תֹ‏ לָּעַ‏ ת:‏ )40( זֵיתִ‏ ים יִהְּ‏ יּו לְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כָּל

גְּ‏ בּולֶָך | וְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן ‏ֹלא תָּ‏ סּוְך כִ‏ י יִשַ‏ ל

זֵיתֶ‏ ‏ָך:‏ )41( בָּ‏ נִים ‏ּובָּ‏ נוֹת תוֹלִ‏ יד |

וְּ‏ ‏ֹלא יִהְּ‏ יּו לְָּך כִ‏ י יֵלְּ‏ כּו בַ‏ שֶ‏ בִ‏ י:‏ )42(

כָּל עֵ‏ צְּ‏ ‏ָך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תֶ‏ ‏ָך | יְּיָּרֵ‏ ש

הַ‏ צְּ‏ לָּצַ‏ ל:‏ )43( הַ‏ גֵר אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך

יַעֲלֶה עָּ‏ לֶיָך מַ‏ עְּ‏ לָּה מָּ‏ עְּ‏ לָּה | וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

תֵ‏ רֵ‏ ד מַ‏ טָּ‏ ה מָּ‏ טָּ‏ ה:‏ )44( הּוא יַלְּ‏ וְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ לְּ‏ וֶנּו | הּוא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ רֹאש

וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תִ‏ הְּ‏ יֶה לְּ‏ זָּנָּב:‏ )45( ‏ּובָּ‏ אּו

עָּ‏ לֶיָך כָּל הַ‏ קְּ‏ לָּלוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה ‏ּורְּ‏ דָּ‏ פּוָך

וְּ‏ הִ‏ שִ‏ יגּוָך עַ‏ ד הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ‏ְך | כִ‏ י ‏ֹלא

שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קוֹל יהוה אֱֹל ‏ֶהיָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוְָּך:‏ )46(

וְּ‏ הָּ‏ יּו בְּ‏ ‏ָך לְּ‏ אוֹת ‏ּולְּ‏ מוֹפֵ‏ ת | ‏ּובְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך

עַ‏ ד עוֹלָּם:‏ )47( תַ‏ חַ‏ ת אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ ‏ׂשִ‏ מְּ‏ חָּ‏ ה

‏ּובְּ‏ טּוב לֵבָּ‏ ב | מֵ‏ רֹב כֹל:‏ )48(

וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תָּ‏ אֶ‏ ת אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר יְּשַ‏ לְּ‏ חֶ‏ נּו

יהוה בָּ‏ ‏ְך בְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ב ‏ּובְּ‏ צָּ‏ מָּ‏ א ‏ּובְּ‏ עֵ‏ ירֹם

‏ּובְּ‏ חֹ‏ סֶ‏ ר כֹל | וְּ‏ נָּתַ‏ ן עֹ‏ ל בַ‏ רְּ‏ זֶל עַ‏ ל

צַ‏ ‏ּוָּארֶ‏ ‏ָך עַ‏ ד הִ‏ שְּ‏ מִ‏ ידוֹ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )49(

יִשָּ‏ א יהוה עָּ‏ לֶיָך גוֹי מֵ‏ רָּ‏ חוֹק מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ כַאֲשֶ‏ ר יִדְּ‏ אֶ‏ ה הַ‏ נָּשֶ‏ ר | גוֹי

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע לְּ‏ שֹנוֹ:‏ )50( גוֹי

עַ‏ ז פָּנִים | אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יִשָּ‏ א פָּ‏ נִים לְּ‏ זָּקֵ‏ ן

וְּ‏ נַעַ‏ ר ‏ֹלא יָּחֹ‏ ן:‏ )51( וְּ‏ ‏ָאכַל פְּ‏ רִ‏ י

663

Torah Israelita


não haveres servido a יהוה teu Poderoso

com gosto e alegria de lev, por causa da

abundância de tudo, 48 servirás aos teus

inimigos, que יהוה enviará contra ti, em

fome e sede, e em nudez, e em falta de

tudo; e ele porá sobre o teu pescoço um

jugo de ferro, até que te tenha destruído.

[A profecia a cerca do declínio de Israel.]

levantará contra ti de longe, da יהוה 49

extremidade da terra, uma nação que voa

como a águia, nação cuja língua não

entenderás; 50 nação de rosto feroz, que

não respeitará ao velho, nem se

compadecerá do moço; 51 e comerá o

fruto dos teus animais e o fruto do teu solo,

até que sejas destruído; e não te deixará

grão, nem vinho novo, nem azeite, nem as

crias das tuas vacas e das tuas ovelhas, até

que te faça perecer; 52 e te sitiará em todas

as tuas portas, até que em toda a tua terra

venham a cair os teus altos e fortes muros,

em que confiavas; sim, te sitiará em todas

יהוה as tuas portas, em toda a tua terra que

teu Poderoso te deu. 53 E, no cerco e no

aperto com que os teus inimigos te

apertarão, comerás o fruto do teu ventre, a

carne de teus filhos e de tuas filhas, que

dado. 54 teu Poderoso te houver יהוה

Quanto ao homem mais mimoso e

delicado no meio de ti, o seu olho será

בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּופְּ‏ רִ‏ י ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך עַ‏ ד הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ‏ְך

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יַשְּ‏ אִ‏ יר לְּ‏ ‏ָך דָּ‏ גָּן תִ‏ ירוֹש

וְּ‏ יִצְּ‏ הָּ‏ ר שְּ‏ גַר אֲלָּפֶ‏ יָך וְּ‏ עַ‏ שְּ‏ תְּ‏ רֹת צֹאנֶָך

| עַ‏ ד הַ‏ אֲבִ‏ ידוֹ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ְך:‏ )52( וְּ‏ הֵ‏ צַ‏ ר לְּ‏ ‏ָך

בְּ‏ כָּל שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך עַ‏ ד רֶ‏ דֶ‏ ת חֹ‏ מֹ‏ תֶ‏ יָך

הַ‏ גְּ‏ בֹהוֹת וְּ‏ הַ‏ בְּ‏ צֻׁרוֹת אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה

בֹטֵ‏ חַ‏ בָּ‏ הֵ‏ ן בְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ הֵ‏ צַ‏ ר לְּ‏ ‏ָך

בְּ‏ כָּל שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך בְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צְּ‏ ‏ָך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לְָּך:‏ )53( וְּ‏ ‏ָאכַלְּ‏ תָּ‏ פְּ‏ רִ‏ י

בִ‏ טְּ‏ נְָּך בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר בָּ‏ נֶיָך ‏ּובְּ‏ נֹ‏ תֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ ן

לְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך | בְּ‏ מָּ‏ צוֹר ‏ּובְּ‏ מָּ‏ צוֹק

אֲשֶ‏ ר יָּצִ‏ יק לְּ‏ ‏ָך אֹ‏ יְּבֶ‏ ‏ָך:‏ )54( הָּ‏ אִ‏ יש

הָּ‏ רַ‏ ‏ְך בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הֶ‏ עָּ‏ נֹ‏ ג מְּ‏ אֹ‏ ד | תֵ‏ רַ‏ ע עֵ‏ ינ ‏ֹו

בְּ‏ ‏ָאחִ‏ יו ‏ּובְּ‏ אֵ‏ שֶ‏ ת חֵ‏ יקוֹ‏ ‏ּובְּ‏ יֶתֶ‏ ר בָּ‏ נָּיו

אֲשֶ‏ ר יוֹתִ‏ יר:‏ )55( מִ‏ תֵ‏ ת לְּ‏ ‏ַאחַ‏ ד

מֵ‏ הֶ‏ ם מִ‏ בְּ‏ ‏ׂשַ‏ ר בָּ‏ נָּיו אֲשֶ‏ ר יֹאכֵל מִ‏ בְּ‏ לִ‏ י

הִ‏ שְּ‏ אִ‏ יר לוֹ‏ כֹל | בְּ‏ מָּ‏ צוֹר ‏ּובְּ‏ מָּ‏ צוֹק

אֲשֶ‏ ר יָּצִ‏ יק לְּ‏ ‏ָך אֹ‏ יִבְּ‏ ‏ָך בְּ‏ כָּל שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏

)56( הָּ‏ רַ‏ כָּה בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הָּ‏ עֲנֻׁגָּה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא

נִסְּ‏ תָּ‏ ה כַף רַ‏ גְּ‏ לָּּה הַ‏ צֵ‏ ג עַ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

מֵ‏ הִ‏ תְּ‏ עַ‏ נֵג ‏ּומֵ‏ רְֹך | תֵ‏ רַ‏ ע עֵ‏ ינָּּה בְּ‏ אִ‏ יש

חֵ‏ יקָּ‏ ‏ּה ‏ּובִ‏ בְּ‏ נָּּה ‏ּובְּ‏ בִ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )57(

‏ּובְּ‏ שִ‏ לְּ‏ יָּתָּ‏ ‏ּה הַ‏ יוֹצֵ‏ ת מִ‏ בֵ‏ ין רַ‏ גְּ‏ לֶיהָּ‏

‏ּובְּ‏ בָּ‏ נֶיהָּ‏ אֲשֶ‏ ר תֵ‏ לֵד כִ‏ י תֹ‏ אכְּ‏ לֵם

בְּ‏ חֹ‏ סֶ‏ ר כֹל בַ‏ סָּ‏ תֶ‏ ר | בְּ‏ מָּ‏ צוֹר ‏ּובְּ‏ מָּ‏ צוֹק

אֲשֶ‏ ר יָּצִ‏ יק לְּ‏ ‏ָך אֹ‏ יִבְּ‏ ‏ָך בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך:‏

)58( אִ‏ ם ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת

664

Torah Israelita


mesquinho para com o seu irmão, para

com a mulher de seu regaço, e para com os

filhos que ainda lhe ficarem de resto; 55 de

sorte que não dará a nenhum deles da

carne de seus filhos que ele comer, uma vez

que nada lhe terá ficado de resto no cerco

e no aperto com que o teu inimigo te

apertará em todas as tuas portas. 56

Igualmente, quanto à mulher mais mimosa

e delicada no meio de ti, que de mimo e

delicadeza nunca tentou pôr a planta de

seu pé sobre a terra, será mesquinho o seu

olho para com o homem de seu regaço,

para com seu filho, e para com sua filha; 57

também ela será mesquinha para com as

suas páreas, que saírem no meio dos seus

pés, e para com os seus filhos que tiver;

porque os comerá às escondidas pela falta

de tudo, no cerco e no aperto com que o

teu inimigo te apertará nas tuas portas. 58

Se não tiveres cuidado de guardar todas as

palavras desta toráh, que estão escritas

neste rolo, para temeres este nome

majestoso e temível, יהוה teu Poderoso; 59

então יהוה fará espantosas as tuas pragas,

e os flagelos da tua descendência, grandes

e duradouras pragas, e enfermidades

malignas e duradouras; 60 e fará tornar

sobre ti todos os males do Mitzraim, de que

tiveste temor; e eles se apegarão a ti. 61

Também יהוה fará vir a ti toda

enfermidade, e toda praga que não está

escrita no rolo desta toráh, até que sejas

destruído. 62 Assim ficareis poucos em

כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת הַ‏ כְּ‏ תּובִ‏ ים

בַ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ זֶה | לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת הַ‏ שֵ‏ ם

הַ‏ נִכְּ‏ בָּ‏ ד וְּ‏ הַ‏ נוֹרָּ‏ א הַ‏ זֶה אֵ‏ ת יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )59( וְּ‏ הִ‏ פְּ‏ לָּא יהוה אֶ‏ ת

מַ‏ כֹתְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֵ‏ ת מַ‏ כוֹת זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך | מַ‏ כוֹת

גְּ‏ דֹלוֹת וְּ‏ נֶאֱמָּ‏ נוֹת וָּחֳלָּיִם רָּ‏ עִ‏ ים

וְּ‏ נֶאֱמָּ‏ נִים:‏ )60( וְּ‏ הֵ‏ שִ‏ יב בְּ‏ ‏ָך אֵ‏ ת כָּל

מַ‏ דְּ‏ וֵה מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם אֲשֶ‏ ר יָּגֹ‏ רְּ‏ תָּ‏ מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

| וְּ‏ דָּ‏ בְּ‏ קּו בָּ‏ ‏ְך:‏ )61( גַם כָּל חֳלִ‏ י וְּ‏ כָּל

מַ‏ כָּה אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא כָּתּוב בְּ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת | יַעְּ‏ לֵם יהוה עָּ‏ לֶיָך עַ‏ ד

הִ‏ שָּ‏ מְּ‏ דָּ‏ ‏ְך:‏ )62( וְּ‏ נִשְּ‏ ‏ַארְּ‏ תֶ‏ ם בִ‏ מְּ‏ תֵ‏ י

מְּ‏ עָּ‏ ט תַ‏ חַ‏ ת אֲשֶ‏ ר הֱיִיתֶ‏ ם כְּ‏ כוֹכְּ‏ בֵ‏ י

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם לָּרֹב | כִ‏ י ‏ֹלא שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קוֹל

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך:‏ )63( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כַאֲשֶ‏ ר

‏ׂשָּ‏ ‏ׂש יהוה עֲלֵיכֶם לְּ‏ הֵ‏ יטִ‏ יב אֶ‏ תְּ‏ כֶם

‏ּולְּ‏ הַ‏ רְּ‏ בוֹת אֶ‏ תְּ‏ כֶם כֵן יָּׂשִ‏ יׂש יהוה

עֲלֵיכֶם לְּ‏ הַ‏ אֲבִ‏ יד אֶ‏ תְּ‏ כֶם ‏ּולְּ‏ הַ‏ שְּ‏ מִ‏ יד

אֶ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ נִסַ‏ חְּ‏ תֶ‏ ם מֵ‏ עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)64( וֶהֱפִ‏ יצְּ‏ ‏ָך יהוה בְּ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים

מִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ וְּ‏ עַ‏ ד קְּ‏ צֵ‏ ה הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ |

וְּ‏ עָּ‏ בַ‏ דְּ‏ תָּ‏ שָּ‏ ם אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר

‏ֹלא יָּדַ‏ עְּ‏ תָּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה וַאֲבֹתֶ‏ יָך עֵ‏ ץ וָָּאבֶ‏ ן:‏

)65( ‏ּובַ‏ גוֹיִם הָּ‏ הֵ‏ ם ‏ֹלא תַ‏ רְּ‏ גִ‏ יעַ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

יִהְּ‏ יֶה מָּ‏ נוֹחַ‏ לְּ‏ כַף רַ‏ גְּ‏ לֶָך | וְּ‏ נָּתַ‏ ן יהוה

לְּ‏ ‏ָך שָּ‏ ם לֵב רַ‏ גָּז וְּ‏ כִ‏ לְּ‏ יוֹן עֵ‏ ינַיִם

665

Torah Israelita


número, depois de haverdes sido em

multidão como as estrelas dos céus; uma

vez que não deste ouvidos à voz de יהוה teu

יהוה Poderoso. 63 E será que, assim como

se deleitava em vocês, para fazer-vos o

bem e multiplicar-vos, assim יהוה se

deleitará em destruir-vos e consumir-vos; e

sereis desarraigados da terra na qual estais

entrando para a possuirdes. 64 E יהוה vos

espalhará entre todos os povos desde uma

extremidade da terra até a outra; e ali

servireis a outros elohim que não

conhecestes, nem vocês nem seus pais,

elohim de pau e de pedra. 65 E nem ainda

entre estas nações descansarás, nem a

planta de teu pé terá repouso; mas יהוה ali

te dará lev angustiado, e desfalecimento de

olhos, e desmaio de espírito. 66 E a tua vida

estará como em suspenso diante de ti; e

estremecerás de noite e de dia, e não terás

segurança da tua própria vida. 67 Pela

manhã dirás: Ah! Quem me dera ver a

tarde; E à tarde dirás: Ah! Quem me dera

ver a manhã! Pelo pasmo que terás em teu

lev, e pelo que verás com os teus olhos. 68

E יהוה te fará voltar ao Mitzraim em navios,

pelo caminho de que te disse: Nunca mais

o verás. Ali vos poreis a venda como servos

e escravas aos seus inimigos, mas não terá

quem vos compre.

וְּ‏ דַ‏ אֲבוֹן נָּפֶ‏ ש:‏ )66( וְּ‏ הָּ‏ יּו חַ‏ יֶיָך

תְּ‏ לֻׁאִ‏ ים לְּ‏ ‏ָך מִ‏ נֶגֶד | ‏ּופָּ‏ חַ‏ דְּ‏ תָּ‏ לַיְּלָּה

וְּ‏ יוֹמָּ‏ ם וְּ‏ ‏ֹלא תַ‏ אֲמִ‏ ין בְּ‏ חַ‏ יֶיָך:‏ )67(

בַ‏ בֹקֶ‏ ר תֹ‏ אמַ‏ ר מִ‏ י יִתֵ‏ ן עֶ‏ רֶ‏ ב ‏ּובָּ‏ עֶ‏ רֶ‏ ב

תֹ‏ אמַ‏ ר מִ‏ י יִתֵ‏ ן בֹקֶ‏ ר | מִ‏ פַ‏ חַ‏ ד לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר תִ‏ פְּ‏ חָּ‏ ד ‏ּומִ‏ מַ‏ רְּ‏ אֵ‏ ה עֵ‏ ינֶיָך אֲשֶ‏ ר

תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה:‏ )68( וֶהֱשִ‏ יבְּ‏ ‏ָך יהוה

מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם בָּ‏ אֳנִיוֹת בַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר

‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י לְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא תֹ‏ סִ‏ יף עוֹד לִ‏ רְּ‏ אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה

| וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ מַ‏ כַרְּ‏ תֶ‏ ם שָּ‏ ם לְּ‏ אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך לַעֲבָּ‏ דִ‏ ים

( וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ פָּ‏ חוֹת וְּ‏ אֵ‏ ין קֹ‏ נֶה:‏

אֵ‏ לֶה דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ כְּ‏ רֹת אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוָֹאב | מִ‏ לְּ‏ בַ‏ ד הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית אֲשֶ‏ ר

כָּרַ‏ ת אִ‏ תָּ‏ ם בְּ‏ חֹ‏ רֵ‏ ב:‏


)69

)1( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ל כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם | אַ‏ תֶ‏ ם רְּ‏ אִ‏ יתֶ‏ ם אֵ‏ ת

כָּל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה לְּ‏ עֵ‏ ינֵיכֶם

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רַ‏ יִם לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו

‏ּולְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )2( הַ‏ מַ‏ סוֹת הַ‏ גְּ‏ דֹֹלת

אֲשֶ‏ ר רָּ‏ אּו עֵ‏ ינֶיָך | הָּ‏ אֹ‏ תֹ‏ ת וְּ‏ הַ‏ מֹ‏ פְּ‏ תִ‏ ים

הַ‏ גְּ‏ דֹלִ‏ ים הָּ‏ הֵ‏ ם:‏ )3( וְּ‏ ‏ֹלא נָּתַ‏ ן יהוה

666

Torah Israelita



[626 Discurso final de Moshe]

יהוה 1 Estas são as palavras do pacto que

ordenou a Moshe que fizesse com os bneyysraEL

na terra de Moav, além do pacto que

fizera com eles em Horev. 2 Chamou,

Moshe a todo o Yisra-EL, e disse a eles:

Vistes tudo quanto יהוה fez perante seus

olhos, na terra do Mitzraim, a Paroh, a

todos os seus servos e a toda a sua terra; 3

as grandes provas que os teus olhos viram,

os sinais e aquelas grandes maravilhas. 4

Mas até hoje יהוה não vos tem dado um lev

para entender, nem olhos para ver, nem

ouvidos para ouvir. 5 Quarenta anos vos fiz

andar pelo deserto; não se envelheceu

sobre vocês a sua roupa, nem o sapato no

seu pé. 6 Pão não comestes, vinho e bebida

forte não bebestes; para que soubésseis

que eu sou יהוה seu Poderoso. 7 Quando,

viemos a este lugar, Siom, melech de

Hesbom, e Ogue, melech de Basham, nos

saíram ao encontro, à guerra, e nós os

ferimos; 8 e lhes apoderamos a terra, e a

demos por herança aos rubenitas, aos

gaditas e à meia tribo dos manassitas.

[627 A aliança renovada]

9 Guardai, as palavras deste pacto e

cumpri-as, para que prospereis em tudo

quanto fizerdes.

לָּכֶם לֵב לָּדַ‏ עַ‏ ת וְּ‏ עֵ‏ ינַיִם לִ‏ רְּ‏ אוֹת

וְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נַיִם לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ | עַ‏ ד הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה:‏ )4(

וָּאוֹלְֵך אֶ‏ תְּ‏ כֶם ‏ַארְּ‏ בָּ‏ עִ‏ ים שָּ‏ נָּה

בַ‏ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר | ‏ֹלא בָּ‏ לּו ‏ׂשַ‏ לְּ‏ מֹ‏ תֵ‏ יכֶם

מֵ‏ עֲלֵיכֶם וְּ‏ נַעַ‏ לְּ‏ ‏ָך ‏ֹלא בָּ‏ לְּ‏ תָּ‏ ה מֵ‏ עַ‏ ל

רַ‏ גְּ‏ לֶָך:‏ )5( לֶחֶ‏ ם ‏ֹלא אֲכַלְּ‏ תֶ‏ ם וְּ‏ יַיִן

וְּ‏ שֵ‏ כָּר ‏ֹלא שְּ‏ תִ‏ יתֶ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תֵ‏ דְּ‏ עּו כִ‏ י

אֲנִי יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם:‏ )6( וַתָּ‏ בֹאּו אֶ‏ ל

הַ‏ מָּ‏ קוֹם הַ‏ זֶה | וַיֵצֵ‏ א סִ‏ יחֹ‏ ן מֶ‏ לְֶך

חֶ‏ שְּ‏ בוֹן וְּ‏ עוֹג מֶ‏ לְֶך הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן לִ‏ קְּ‏ רָּ‏ אתֵ‏ נּו

לַמִ‏ לְּ‏ חָּ‏ מָּ‏ ה וַנַכֵם:‏ )7( וַנִקַ‏ ח אֶ‏ ת

‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם וַ‏ נִתְּ‏ נָּּה לְּ‏ נַחֲלָּה לָּראּובֵ‏ נִי

וְּ‏ לַגָּדִ‏ י | וְּ‏ לַחֲצִ‏ י שֵ‏ בֶ‏ ט הַ‏ מְּ‏ נַשִ‏ י:‏ )8(

‏ּושְּ‏ מַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית הַ‏ זֹאת

וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם אֹ‏ תָּ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תַ‏ ‏ׂשְּ‏ כִ‏ ילּו אֵ‏ ת

כָּל אֲשֶ‏ ר תַ‏ עֲׂשּון:‏

)9( אַ‏ תֶ‏ ם נִצָּ‏ בִ‏ ים הַ‏ יוֹם כֻׁלְּ‏ כֶם לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם | רָּ‏ אשֵ‏ יכֶם שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם

זִ‏ קְּ‏ נֵיכֶם וְּ‏ שֹטְּ‏ רֵ‏ יכֶם כֹל אִ‏ יש

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )10( טַ‏ פְּ‏ כֶם נְּשֵ‏ יכֶם וְּ‏ גֵרְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב מַ‏ חֲנֶיָך | מֵ‏ חֹ‏ טֵ‏ ב עֵ‏ צֶ‏ יָך

עַ‏ ד שֹאֵ‏ ב מֵ‏ ימֶ‏ יָך:‏ )11( לְּ‏ עָּ‏ בְּ‏ רְּ‏ ‏ָך

בִ‏ בְּ‏ רִ‏ ית יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ּובְּ‏ ‏ָאלָּתוֹ‏ |

אֲשֶ‏ ר יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך כֹ‏ ‏ֵרת עִ‏ מְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם:‏ )12( לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן הָּ‏ קִ‏ ים אֹ‏ תְּ‏ ‏ָך

הַ‏ יוֹם לוֹ‏ לְּ‏ עָּ‏ ם וְּ‏ הּוא יִהְּ‏ יֶה לְּ‏ ‏ָך

לֵאֹלהִ‏ ים כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר לְָּך | וְּ‏ כַאֲשֶ‏ ר

667

Torah Israelita


51ª Porção: Vayelech – E ele vai


Última leitura: Dt 30: 15-20, 31: 28-30


Salmos das Porções: 81, 65

10 Vocês todos estais hoje perante יהוה seu

Poderoso: os seus líderes, as suas tribos, os

seus longevos e os seus oficiais, a saber,

todos os homens de Yisra-EL, 11 os seus

pequeninos, as suas mulheres, e o

estrangeiro que está no meio do seu

acampamento, tanto o rachador da sua

lenha como o tirador da sua água; 12 para

adentrar no pacto de יהוה seu Poderoso, e

no seu juramento que יהוה seu Poderoso

hoje faz convosco; 13 para que hoje vos

estabeleça por seu povo, e ele vos seja pelo

Poderoso, como vos disse e como

prometeu com juramento a seus pais, a

Avraham, a Yitzhák e a Yaacov. 14 Ora, não

é somente convosco que faço este pacto e

este juramento, 15 mas é com aquele que

hoje está aqui conosco perante יהוה nosso

Criador, e com aquele que hoje não está

aqui conosco 16 (porque vocês sabeis

como habitamos na terra do Mitzraim, e

como passamos pelo meio das nações,

pelas quais passastes; 17 e vistes as suas

abominações, os seus ídolos de pau e de

pedra, de prata e de ouro, que havia entre

elas); 18 para que entre vocês não tenha

נִשְּ‏ בַ‏ ע לַאֲבֹתֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק

‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב:‏ )13( וְּ‏ ‏ֹלא אִ‏ תְּ‏ כֶם לְּ‏ בַ‏ דְּ‏ כֶם

| ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י כֹרֵ‏ ת אֶ‏ ת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית הַ‏ זֹאת וְּ‏ אֶ‏ ת

הָּ‏ ‏ָאלָּה הַ‏ זֹאת:‏ )14( כִ‏ י אֶ‏ ת אֲשֶ‏ ר

יֶשְּ‏ נוֹ‏ פֹ‏ ה עִ‏ מָּ‏ נּו עֹ‏ מֵ‏ ד הַ‏ יוֹם לִ‏ פְּ‏ נֵי

יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו | וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר אֵ‏ ינֶנּו פֹ‏ ה

עִ‏ מָּ‏ נּו הַ‏ יוֹם:‏ )15( כִ‏ י אַ‏ תֶ‏ ם יְּדַ‏ עְּ‏ תֶ‏ ם

אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר יָּשַ‏ בְּ‏ נּו בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם |

וְּ‏ אֵ‏ ת אֲשֶ‏ ר עָּ‏ בַ‏ רְּ‏ נּו בְּ‏ קֶ‏ רֶ‏ ב הַ‏ גוֹיִם

אֲשֶ‏ ר עֲבַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם:‏ )16( וַתִ‏ רְּ‏ אּו אֶ‏ ת

שִ‏ קּוצֵ‏ יהֶ‏ ם וְּ‏ אֵ‏ ת גִ‏ לֻׁלֵיהֶ‏ ם | עֵ‏ ץ וָּאֶ‏ בֶ‏ ן

כֶסֶ‏ ף וְּ‏ זָּהָּ‏ ב אֲשֶ‏ ר עִ‏ מָּ‏ הֶ‏ ם:‏ )17( פֶ‏ ן

יֵש בָּ‏ כֶם אִ‏ יש אוֹ‏ אִ‏ שָּ‏ ה אוֹ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ חָּ‏ ה

אוֹ‏ שֵ‏ בֶ‏ ט אֲשֶ‏ ר לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏ פֹ‏ נֶה הַ‏ יוֹם

מֵ‏ עִ‏ ם יהוה אֱֹלהֵ‏ ינּו לָּלֶכֶת לַעֲבֹד

אֶ‏ ת אֱֹלהֵ‏ י הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ הֵ‏ ם | פֶן יֵש בָּ‏ כֶם

שֹרֶ‏ ש פֹ‏ רֶ‏ ה רֹאש וְּ‏ לַעֲנָּה:‏ )18(

וְּ‏ הָּ‏ יָּה בְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ עוֹ‏ אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הָּ‏ ‏ָאלָּה

הַ‏ זֹאת וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך בִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בוֹ‏ לֵאמֹ‏ ר

שָּ‏ לוֹם יִהְּ‏ יֶה לִ‏ י כִ‏ י בִ‏ שְּ‏ רִ‏ רּות לִ‏ בִ‏ י

אֵ‏ לְֵך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן סְּ‏ פוֹת הָּ‏ רָּ‏ וָּה אֶ‏ ת

הַ‏ צְּ‏ מֵ‏ ‏ָאה:‏ )19( ‏ֹלא יֹאבֶ‏ ה יהוה

סְּ‏ ‏ֹלחַ‏ לוֹ‏ כִ‏ י ‏ָאז יֶעְּ‏ שַ‏ ן ‏ַאף יהוה

וְּ‏ קִ‏ נְָּאתוֹ‏ בָּ‏ אִ‏ יש הַ‏ הּוא וְּ‏ רָּ‏ בְּ‏ צָּ‏ ה בוֹ‏

כָּל הָּ‏ ‏ָאלָּה הַ‏ כְּ‏ תּובָּ‏ ה בַ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ זֶה |

‏ּומָּ‏ חָּ‏ ה יהוה אֶ‏ ת שְּ‏ מוֹ‏ מִ‏ תַ‏ חַ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם:‏ )20( וְּ‏ הִ‏ בְּ‏ דִ‏ ילוֹ‏ יהוה

668

Torah Israelita


homem, nem mulher, nem família, nem

tribo, cujo lev hoje se desvie de יהוה nosso

Criador, e vá servir aos elohim dessas

nações; para que entre vocês não tenha

raiz que produza veneno e fel, 19 e

aconteça que alguém, ouvindo as palavras

deste juramento, se abençoe no seu lev,

dizendo: Terei shalom, ainda que ande na

teimosia do meu lev para acrescentar à

sede a יהוה bebedeira. 20 não lhe quererá

perdoar, pelo contrário fumegará contra

esse homem a ira de יהוה e o seu zelo, e

toda maldição escrita neste rolo pousará

sobre ele, e יהוה lhe apagará o nome de

debaixo dos céus. 21 Assim יהוה o separará

para mal, no meio de todas as tribos de

Yisra-EL, conforme todas as maldições do

pacto escrito no rolo desta toráh. 22 Pelo

que a geração vindoura, os seus filhos que

se levantarem depois de vocês, e o

estrangeiro que vier de terras remotas

dirão, ao verem os flagelos desta terra, e as

suas doenças, com que יהוה a terá afligido,

23 e que toda a sua terra é enxofre e sal e

abrasamento, de sorte que não será

semeada, e nada produzirá, nem nela

crescerá vegetação alguma, assim como foi

a destruição de Sodoma e de Gomorra, de

Admá e de Zeboim, que יהוה destruiu na

sua ira e no seu furor; 24 sim, todas as

nações dirão: Por que fez יהוה assim com

esta terra? Que significa o furor de

tamanha ira? 25 Então se dirá: Porquanto

deixaram o pacto de יהוה Elohey de seus

לְּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה מִ‏ כֹל שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | כְּ‏ כֹל

‏ָאלוֹת הַ‏ בְּ‏ רִ‏ ית הַ‏ כְּ‏ תּובָּ‏ ה בְּ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֶה:‏ )21( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר הַ‏ דוֹר

הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן בְּ‏ נֵיכֶם אֲשֶ‏ ר יָּקּומּו

מֵ‏ ‏ַאחֲרֵ‏ יכֶם וְּ‏ הַ‏ נָּכְּ‏ רִ‏ י אֲשֶ‏ ר יָּבֹא

מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ רְּ‏ חוֹקָּ‏ ה | וְּ‏ רָּ‏ אּו אֶ‏ ת מַ‏ כוֹת

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ הִ‏ וא וְּ‏ אֶ‏ ת תַ‏ חֲלֻׁאֶ‏ יהָּ‏ אֲשֶ‏ ר

חִ‏ לָּה יהוה בָּ‏ ‏ּה:‏ )22( גָּפְּ‏ רִ‏ ית וָּמֶ‏ לַח

‏ׂשְּ‏ רֵ‏ פָּ‏ ה כָּל ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ‏ּה ‏ֹלא תִ‏ זָּרַ‏ ע וְּ‏ ‏ֹלא

תַ‏ צְּ‏ מִ‏ חַ‏ וְּ‏ ‏ֹלא יַעֲלֶה בָּ‏ ‏ּה כָּל עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב |

כְּ‏ מַ‏ הְּ‏ פֵכַת סְּ‏ דֹם וַעֲמֹ‏ רָּ‏ ה ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ ה

וצביים ‏]ּוצְּ‏ בוֹיִם קרי[‏ אֲשֶ‏ ר הָּ‏ פַ‏ ‏ְך

יהוה בְּ‏ אַ‏ פוֹ‏ ‏ּובַ‏ חֲמָּ‏ תוֹ:‏ )23( וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו

כָּל הַ‏ גוֹיִם עַ‏ ל מֶ‏ ה עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה כָּכָּה

לָָּארֶ‏ ץ הַ‏ זֹאת | מֶ‏ ה חֳרִ‏ י הָּ‏ ‏ַאף הַ‏ גָּדוֹל

הַ‏ זֶה:‏ )24( וְּ‏ ‏ָאמְּ‏ רּו עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר עָּ‏ זְּ‏ בּו

אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ ית יהוה אֱֹלהֵ‏ י אֲבֹתָּ‏ ם | אֲשֶ‏ ר

כָּרַ‏ ת עִ‏ מָּ‏ ם בְּ‏ הוֹצִ‏ יאוֹ‏ אֹ‏ תָּ‏ ם מֵ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם:‏ )25( וַיֵלְּ‏ כּו וַיַעַ‏ בְּ‏ דּו

אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים וַיִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲּוּו לָּהֶ‏ ם |

אֱֹלהִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יְּדָּ‏ עּום וְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ לַק

לָּהֶ‏ ם:‏ )26( וַיִ‏ חַ‏ ר ‏ַאף יהוה בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

הַ‏ הִ‏ וא | לְּ‏ הָּ‏ בִ‏ יא עָּ‏ לֶיהָּ‏ אֶ‏ ת כָּל

הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה הַ‏ כְּ‏ תּובָּ‏ ה בַ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ זֶה:‏

)27( וַיִ‏ תְּ‏ שֵ‏ ם יהוה מֵ‏ עַ‏ ל ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תָּ‏ ם

בְּ‏ ‏ַאף ‏ּובְּ‏ חֵ‏ מָּ‏ ה ‏ּובְּ‏ קֶ‏ צֶ‏ ף גָּדוֹל |

וַיַשְּ‏ לִ‏ כֵם אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ַאחֶ‏ רֶ‏ ת כַיוֹם

669

Torah Israelita


pais, que tinha feito com eles, quando os

tirou da terra do Mitzraim; 26 e se foram e

serviram a outros elohim, e os adoraram;

elohim que eles não tinham conhecido, e

que lhes não foram dados; 27 por isso é que

a ira de יהוה se acendeu contra esta terra,

para trazer sobre ela toda maldição que

está escrita neste rolo; 28 e יהוה os

arrancou da sua terra com ira, com furor e

com grande indignação, e os lançou em

outra terra, como neste dia se vê. 29 As

coisas encobertas pertencem a יהוה nosso

Criador, mas as reveladas nos pertencem a

nós e a nossos filhos para sempre, para que

observemos todas as palavras desta toráh.


[628 Arrependimento e restauração]

1 Quando te sobrevierem todas estas

coisas, a bênção ou a maldição, que pus

diante de ti, e te recordares delas entre

todas as nações para onde יהוה teu

Poderoso te houver retirado, 2 e te

converteres a יהוה teu Poderoso, e

obedeceres à sua voz conforme tudo o que

eu te ordeno hoje, tu e teus filhos, de todo

o teu lev e com toda a tua יהוה vida, 3 teu

Poderoso te fará voltar do teu cativeiro, e

se compadecerá de ti, e tornará a ajuntarte

no meio de todos os povos entre os quais

הַ‏ זֶה:‏ )28( הַ‏ נִסְּ‏ תָּ‏ רֹת לַיהוָּה

אֱֹלהֵ‏ ינּו | וְּ‏ הַ‏ נִגְּ‏ ‏ֹלת לָּנּו ‏ּולְּ‏ בָּ‏ נֵינּו עַ‏ ד

עוֹלָּם לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת:‏


)1( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י יָּבֹאּו עָּ‏ לֶיָך כָּל

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה

אֲשֶ‏ ר נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך | וַהֲשֵ‏ בֹתָּ‏ אֶ‏ ל

לְּ‏ בָּ‏ בֶ‏ ‏ָך בְּ‏ כָּל הַ‏ גוֹיִם אֲשֶ‏ ר הִ‏ דִ‏ יחֲָך

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך שָּ‏ מָּ‏ ה:‏ )2( וְּ‏ שַ‏ בְּ‏ תָּ‏ עַ‏ ד

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קֹ‏ לוֹ‏ כְּ‏ כֹ‏ ל

אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם | אַ‏ תָּ‏ ה

‏ּובָּ‏ נֶיָך בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏

)3( וְּ‏ שָּ‏ ב יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֶ‏ ת שְּ‏ בּותְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ רִ‏ חֲמֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ שָּ‏ ב וְּ‏ קִ‏ בֶ‏ צְּ‏ ‏ָך מִ‏ כָּל הָּ‏ עַ‏ מִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר הֱפִ‏ יצְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך שָּ‏ מָּ‏ ה:‏

)4( אִ‏ ם יִהְּ‏ יֶה נִדַ‏ חֲָך בִ‏ קְּ‏ צֵ‏ ה הַ‏ שָּ‏ מָּ‏ יִם

| מִ‏ שָּ‏ ם יְּקַ‏ בֶ‏ צְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך ‏ּומִ‏ שָּ‏ ם

יִקָּ‏ חֶ‏ ‏ָך:‏ )5( וֶהֱבִ‏ יאֲָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר יָּרְּ‏ שּו אֲבֹתֶ‏ יָך

וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה | וְּ‏ הֵ‏ יטִ‏ בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ הִ‏ רְּ‏ בְּ‏ ‏ָך

מֵ‏ אֲבֹתֶ‏ יָך:‏ )6( ‏ּומָּ‏ ל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

אֶ‏ ת לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ אֶ‏ ת לְּ‏ בַ‏ ב זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך |

670

Torah Israelita


te houver espalhado ELOHIM teu Criador. 4

Ainda que o teu desterro tenha sido para a

extremidade dos céus, desde ali te ajuntará

יהוה teu Poderoso, e dali te tomará; 5 e יהוה

teu Poderoso te trará à terra que teus pais

possuíram, e a possuirás; e te fará bem, e te

multiplicará mais do que a teus pais. 6

Também יהוה teu Poderoso circuncidará o

teu lev, e o lev de tua descendência, a fim

de que ames a יהוה teu Poderoso de todo

o teu lev e com toda a tua vida, para que

vivas. 7 E יהוה teu Poderoso porá todas

estas maldições sobre os teus inimigos,

sobre aqueles que te tiverem odiado e

perseguido. 8 Tu te tornarás, e obedecerás

à voz de יהוה e observarás todos os seus

mitzvot que hoje ordeno a você. 9 Então

teu Poderoso te fará prosperar יהוה

grandemente em todas as obras das tuas

mãos, no fruto do teu ventre, e no fruto dos

teus animais, e no fruto do teu solo; uma

vez que יהוה tornará a alegrar-se em ti para

te fazer bem, como se alegrou em teus pais;

10 quando obedeceres à voz de יהוה teu

Poderoso, guardando os seus mitzvot e os

seus regulamentos, escritos neste rolo da

toráh; quando te converteres a יהוה teu

Poderoso de todo o teu lev e com toda a

tua vida.

[629 Eficácia da torah]

11 Porque esta mitzvá, que hoje ordeno a

você, não te é difícil demais, nem

tampouco está longe de ti. 12 Não está nos

לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כָּל

לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שְּ‏ ‏ָך לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן חַ‏ יֶיָך:‏

)7( וְּ‏ נָּתַ‏ ן יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך אֵ‏ ת כָּל

הָּ‏ ‏ָאלוֹת הָּ‏ אֵ‏ לֶה | עַ‏ ל אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך וְּ‏ עַ‏ ל

‏ׂשֹנְּאֶ‏ יָך אֲשֶ‏ ר רְּ‏ דָּ‏ פּוָך:‏ )8( וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

תָּ‏ שּוב וְּ‏ שָּ‏ מַ‏ עְּ‏ תָּ‏ בְּ‏ קוֹל יהוה

וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשִ‏ יתָּ‏ אֶ‏ ת כָּל מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם:‏ )9( וְּ‏ הוֹתִ‏ ירְּ‏ ‏ָך יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בְּ‏ כֹל מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יָּדֶ‏ ‏ָך בִ‏ פְּ‏ רִ‏ י

בִ‏ טְּ‏ נְָּך ‏ּובִ‏ פְּ‏ רִ‏ י בְּ‏ הֶ‏ מְּ‏ תְּ‏ ‏ָך ‏ּובִ‏ פְּ‏ רִ‏ י

‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ טוֹבָּ‏ ה | כִ‏ י יָּשּוב יהוה

לָּׂשּוׂש עָּ‏ לֶיָך לְּ‏ טוֹב כַאֲשֶ‏ ר ‏ׂשָּ‏ ‏ׂש עַ‏ ל

אֲבֹתֶ‏ יָך:‏ )10( כִ‏ י תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע בְּ‏ קוֹל

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו

וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו הַ‏ כְּ‏ תּובָּ‏ ה בְּ‏ סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ תוֹרָּ‏ ה

הַ‏ זֶה | כִ‏ י תָּ‏ שּוב אֶ‏ ל יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

בְּ‏ כָּל לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ כָּל נַפְּ‏ שֶ‏ ‏ָך:‏

|

)11( כִ‏ י הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּ‏ ה הַ‏ זֹאת אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י

מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם | ‏ֹלא נִפְּ‏ לֵאת הִ‏ וא מִ‏ מְּ‏ ‏ָך

וְּ‏ ‏ֹלא רְּ‏ חֹ‏ קָּ‏ ה הִ‏ וא:‏ )12( ‏ֹלא בַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם

הִ‏ וא | לֵאמֹ‏ ר מִ‏ י יַעֲלֶה לָּנּו

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יְּמָּ‏ ה וְּ‏ יִקָּ‏ חֶ‏ הָּ‏ לָּנּו וְּ‏ יַשְּ‏ מִ‏ עֵ‏ נּו

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נַעֲׂשֶ‏ נָּה:‏ )13( וְּ‏ ‏ֹלא מֵ‏ עֵ‏ בֶ‏ ר

לַיָּם הִ‏ וא | לֵאמֹ‏ ר מִ‏ י יַעֲבָּ‏ ר לָּנּו אֶ‏ ל

עֵ‏ בֶ‏ ר הַ‏ יָּם וְּ‏ יִקָּ‏ חֶ‏ הָּ‏ לָּנּו וְּ‏ יַשְּ‏ מִ‏ עֵ‏ נּו

אֹ‏ תָּ‏ ‏ּה וְּ‏ נַעֲׂשֶ‏ נָּה:‏ )14( כִ‏ י קָּ‏ רוֹב

אֵ‏ לֶיָך הַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר מְּ‏ אֹ‏ ד | בְּ‏ פִ‏ יָך ‏ּובִ‏ לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך

671

Torah Israelita


י

céus para dizeres: Quem subirá por nós aos

céus, e no-lo trará, e no-lo fará ouvir, para

que o cumpramos? 13 Nem está além do

mar, para dizeres: Quem passará por nós

além do mar, e no-lo trará, e no-lo fará

ouvir, para que o cumpramos? 14 Mas a

palavra está mui perto de ti, na tua boca, e

no teu lev, para a cumprires.

[630 Livre-arbítrio]

15 Vê que hoje te pus diante de ti a vida e

o bem, a morte e o mal. 16 Se guardares a

mitzvá que hoje ordeno a você de amar a

teu Poderoso, de andar nos seus

caminhos, e de guardar os seus mitzvot, os

seus regulamentos e os seus preceitos,

então viverás, e te multiplicarás, e הוה teu

Poderoso te abençoará na terra em que

estás entrando para a possuíres. 17 Mas se

o teu lev se desviar, e não quiseres ouvir, e

fores seduzido para adorares outros

elohim, e os servires, 18 declaro-te hoje

que certamente perecerás; não

prolongarás os dias na terra para entrar na

qual estás passando o Yordan, a fim de a

possuíres. 19 O céus e a terra tomo hoje por

testemunhas contra ti de que te pus diante

de ti a vida e a morte, a bênção e a

maldição; escolhe, a vida, para que vivas, tu

יהוה e a tua descendência, 20 amando a

teu Poderoso, obedecendo à sua voz, e te

apegando a ele; ele é a tua vida, e o

prolongamento dos teus dias; e para que

habites na terra que יהוה prometeu com

)15( רְּ‏ אֵ‏ ה נָּתַ‏ תִ‏ י לַעֲׂשֹתוֹ:‏

לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הַ‏ יוֹם אֶ‏ ת הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ טוֹב

| וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ מָּ‏ וֶת וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ רָּ‏ ע:‏ )16( אֲשֶ‏ ר

‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מְּ‏ צַ‏ ‏ּוְּ‏ ‏ָך הַ‏ יוֹם לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך לָּלֶכֶת בִ‏ דְּ‏ רָּ‏ כָּיו וְּ‏ לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר

מִ‏ צְּ‏ וֹתָּ‏ יו וְּ‏ חֻׁקֹ‏ תָּ‏ יו ‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טָּ‏ יו | וְּ‏ חָּ‏ יִיתָּ‏

וְּ‏ רָּ‏ בִ‏ יתָּ‏ ‏ּובֵ‏ רַ‏ כְּ‏ ‏ָך יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך בָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)17( וְּ‏ אִ‏ ם יִפְּ‏ נֶה לְּ‏ בָּ‏ בְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא תִ‏ שְּ‏ מָּ‏ ע

| וְּ‏ נִדַ‏ חְּ‏ תָּ‏ וְּ‏ הִ‏ שְּ‏ תַ‏ חֲוִ‏ יתָּ‏ לֵאֹלהִ‏ ים

אֲחֵ‏ רִ‏ ים וַעֲבַ‏ דְּ‏ תָּ‏ ם:‏ )18( הִ‏ גַדְּ‏ תִ‏ י

לָּכֶם הַ‏ יוֹם כִ‏ י ‏ָאבֹד תֹ‏ אבֵ‏ דּון | ‏ֹלא

תַ‏ אֲרִ‏ יכֻׁן יָּמִ‏ ים עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן לָּבֹא שָּ‏ מָּ‏ ה

לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏ )19( הַ‏ עִ‏ ידֹתִ‏ י בָּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם

אֶ‏ ת הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ הַ‏ חַ‏ יִ‏ ים

וְּ‏ הַ‏ מָּ‏ וֶת נָּתַ‏ תִ‏ י לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה

וְּ‏ הַ‏ קְּ‏ לָּלָּה | ‏ּובָּ‏ חַ‏ רְּ‏ תָּ‏ בַ‏ חַ‏ יִ‏ ים לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן

תִ‏ חְּ‏ יֶה אַ‏ תָּ‏ ה וְּ‏ זַרְּ‏ עֶ‏ ‏ָך:‏ )20( לְּ‏ ‏ַאהֲבָּ‏ ה

אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ עַ‏ בְּ‏ קֹ‏ ל ‏ֹו

‏ּולְּ‏ דָּ‏ בְּ‏ קָּ‏ ה בוֹ‏ | כִ‏ י הּוא חַ‏ יֶיָך וְּ‏ אֹ‏ רֶ‏ ‏ְך

יָּמֶ‏ יָך לָּשֶ‏ בֶ‏ ת עַ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתֶ‏ יָך לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם

לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב לָּתֵ‏ ת לָּהֶ‏ ם:‏

יהוה


672

Torah Israelita


juramento a teus pais, a Avraham, a Yitzhák

e a Yaacov, que lhes havia de dar.


[631 Preparação para nova liderança]

1 Prosseguindo Moshe, falou ainda estas

palavras a todo o Yisra-EL, 2 dizendo-lhes:

Cento e vinte anos tenho eu hoje. Já não

posso mais sair e entrar; e יהוה me disse:

Não passarás este יהוה Yordan. 3 teu

Poderoso passará adiante de ti; ele

destruirá estas nações de diante de ti, para

que as possuas. Yehôshua passará adiante

de ti, como יהוה disse. 4 E יהוה lhes fará

como fez a Siom e a Ogue, melechim do

emori, e à sua terra, aos quais destruiu. 5

Quando, יהוה vo-los entregar, fareis com

eles conforme todo a mitzvá que vos tenho

ordenado. 6 Sede fortes e corajosos; não

temais, nem vos atemorizeis diante deles;

porque יהוה seu Poderoso é quem vai

convosco. Não vos deixará, nem vos

desamparará.

[632 Josué - a torah]

7 Então chamou Moshe a Yehôshua, e lhe

disse à vista de todo o Yisra-EL: Sê forte e

corajoso, porque tu entrarás com este povo

na terra que יהוה com juramento,

prometeu a teus pais lhes daria; e tu os

)1( וַיֵלְֶך מֹ‏ שֶ‏ ה | וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֶ‏ ל כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)2( וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם בֶ‏ ן מֵ‏ ‏ָאה

וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים שָּ‏ נָּה ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הַ‏ יוֹם ‏ֹלא אּוכַל

עוֹד לָּצֵ‏ את וְּ‏ לָּבוֹא | וַיהוָּה ‏ָאמַ‏ ר

אֵ‏ לַי ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר אֶ‏ ת הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן הַ‏ זֶה:‏ )3(

יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך הּוא עֹ‏ בֵ‏ ר לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הּוא

יַשְּ‏ מִ‏ יד אֶ‏ ת הַ‏ גוֹיִם הָּ‏ אֵ‏ לֶה מִ‏ לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

וִ‏ ירִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ם | יְּהוֹשֻׁעַ‏ הּוא עֹ‏ בֵ‏ ר לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך

כַאֲשֶ‏ ר דִ‏ בֶ‏ ר יהוה:‏ )4( וְּ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה יהוה

לָּהֶ‏ ם כַאֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה לְּ‏ סִ‏ יחוֹן ‏ּולְּ‏ עוֹג

מַ‏ לְּ‏ כֵי הָּ‏ אֱמֹ‏ רִ‏ י ‏ּולְּ‏ ‏ַארְּ‏ צָּ‏ ם | אֲשֶ‏ ר

הִ‏ שְּ‏ מִ‏ יד אֹ‏ תָּ‏ ם:‏ )5( ‏ּונְּתָּ‏ נָּם יהוה

לִ‏ פְּ‏ נֵיכֶם | וַעֲׂשִ‏ יתֶ‏ ם לָּהֶ‏ ם כְּ‏ כָּל

הַ‏ מִ‏ צְּ‏ וָּה אֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם:‏ )6(

חִ‏ זְּ‏ קּו וְּ‏ אִ‏ מְּ‏ צּו ‏ַאל תִ‏ ירְּ‏ אּו וְּ‏ ‏ַאל

תַ‏ עַ‏ רְּ‏ צּו מִ‏ פְּ‏ נֵיהֶ‏ ם | כִ‏ י יהוה אֱֹלהֶ‏ יָך

הּוא הַ‏ הֹלְֵך עִ‏ מָּ‏ ‏ְך ‏ֹלא יַרְּ‏ פְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא

יַעַ‏ זְּ‏ בֶ‏ ךָּ:‏

)7( וַיִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ וַיֹאמֶ‏ ר

אֵ‏ לָּיו לְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל חֲזַק וֶאֱמָּ‏ ץ

כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה תָּ‏ בוֹא אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה אֶ‏ ל

הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ ע יהוה לַאֲבֹתָּ‏ ם

לָּתֵ‏ ת לָּהֶ‏ ם | וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה תַ‏ נְּחִ‏ ילֶנָּה אוֹתָּ‏ ם:‏

)8( וַיהוָּה הּוא הַ‏ הֹלְֵך לְּ‏ פָּ‏ נֶיָך הּוא

673

Torah Israelita


farás יהוה herdá-la. 8 é aquele que vai

adiante de ti; ele será contigo, não te

deixará, nem te desamparará. Não tenha

medo, nem te espantes. 9 Moshe escreveu

está toráh, e a entregou aos kohanim, filhos

de Levi, que levavam a aron do pacto de

Yisra-EL. 10 e a todos os longevos de יהוה

Também Moshe lhes deu ordem, dizendo:

Ao fim de cada sete anos, no tempo

determinado do ano da remissão, na festa

dos tabernáculos, 11 quando todo o Yisra-

EL vier a comparecer perante a יהוה teu

Poderoso, no lugar que ele escolher, lereis

esta toráh diante de todo o Yisra-EL, para

todos ouvirem. 12 Congregai o povo,

424

homens, mulheres e pequeninos, e os

estrangeiros que estão dentro das suas

portas, para que ouçam e aprendam, e

temam a יהוה seu Poderoso, e tenham

cuidado de cumprir todas as palavras desta

toráh; 13 e que seus filhos que não a

souberem ouçam, e aprendam a temer a

seu Poderoso, todos os dias que

viverdes sobre a terra a qual estais

passando o Yordan para possuir.

[633 Preparativos finais]

יהוה

14 Também disse יהוה a Moshe: Vem

chegando o dia em que tens de morrer.

Chama a Yehôshua, e apresentai-vos na

tenda da revelação, para que eu lhe dê

יִהְּ‏ יֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך ‏ֹלא יַרְּ‏ פְּ‏ ‏ָך וְּ‏ ‏ֹלא יַעַ‏ זְּ‏ בֶ‏ ךָּ‏ |

‏ֹלא תִ‏ ירָּ‏ א וְּ‏ ‏ֹלא תֵ‏ חָּ‏ ת:‏ )9( וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב

מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת וַיִ‏ תְּ‏ נָּּה אֶ‏ ל

הַ‏ כֹהֲנִים בְּ‏ נֵי לֵוִ‏ י הַ‏ נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אִ‏ ים אֶ‏ ת אֲרוֹן

בְּ‏ רִ‏ ית יהוה | וְּ‏ אֶ‏ ל כָּל זִ‏ קְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)10( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה אוֹתָּ‏ ם לֵאמֹ‏ ר |

מִ‏ קֵ‏ ץ שֶ‏ בַ‏ ע שָּ‏ נִים בְּ‏ מֹ‏ עֵ‏ ד שְּ‏ נַת

הַ‏ שְּ‏ מִ‏ טָּ‏ ה בְּ‏ חַ‏ ג הַ‏ סֻׁכוֹת:‏ )11( בְּ‏ בוֹא

כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לֵרָּ‏ אוֹת אֶ‏ ת פְּ‏ נֵי יהוה

אֱֹלהֶ‏ יָך בַ‏ מָּ‏ קוֹם אֲשֶ‏ ר יִבְּ‏ חָּ‏ ר | תִ‏ קְּ‏ רָּ‏ א

אֶ‏ ת הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת נֶגֶד כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיהֶ‏ ם:‏ )12( הַ‏ קְּ‏ הֵ‏ ל אֶ‏ ת הָּ‏ עָּ‏ ם

הָּ‏ אֲנָּשִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ נָּשִ‏ ים וְּ‏ הַ‏ טַ‏ ף וְּ‏ גֵרְּ‏ ‏ָך

אֲשֶ‏ ר בִ‏ שְּ‏ עָּ‏ רֶ‏ יָך | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִשְּ‏ מְּ‏ עּו

‏ּולְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן יִלְּ‏ מְּ‏ דּו וְּ‏ יָּרְּ‏ אּו אֶ‏ ת יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם וְּ‏ שָּ‏ מְּ‏ רּו לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת:‏ )13( ‏ּובְּ‏ נֵיהֶ‏ ם

אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא יָּדְּ‏ עּו יִשְּ‏ מְּ‏ עּו וְּ‏ לָּמְּ‏ דּו

לְּ‏ יִרְּ‏ ‏ָאה אֶ‏ ת יהוה אֱֹלהֵ‏ יכֶם | כָּל

הַ‏ יָּמִ‏ ים אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם חַ‏ יִ‏ ים עַ‏ ל

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת

הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)14( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה הֵ‏ ן

קָּ‏ רְּ‏ בּו יָּמֶ‏ יָך לָּמּות קְּ‏ רָּ‏ א אֶ‏ ת יְּהוֹשֻׁעַ‏

424

Dt 31:12 – 16º Mandamento positivo: Reunir o povo para audiência da Torá. Este ritual era cumprido na época do Templo Sagrado no ano seguinte ao

ano sabático, no segundo dia da festa de Sucot (Tabernáculos), era trazido um altar de madeira sobre o qual o rei subia para a leitura da Torá. – ‘…Congrega o

povo…’

674

Torah Israelita


ordens. Assim foram Moshe e Yehôshua, e

se apresentaram na tenda da revelação. 15

Então יהוה apareceu na tenda, na coluna

de nuvem; e a coluna de nuvem parou

sobre a porta da tenda. 16 E disse יהוה a

Moshe: Dormirás com teus pais; e este

povo se levantará, e se prostituirá indo

após os elohim estranhos da terra na qual

está entrando, e me deixará, e quebrará o

meu pacto, que fiz com ele. 17 Então se

acenderá a minha ira naquele dia contra

ele, e eu o deixarei, e dele esconderei o

meu rosto, e ele será devorado. Tantos

males e angústias o alcançarão, que dirá

naquele dia: Não é, acaso, por não estar o

meu Criador comigo, que me sobrevieram

estes males? 18 Esconderei totalmente o

meu rosto naquele dia, por causa de todos

os males que ele tiver feito, por se haver

tornado para outros elohim. 19 425 Agora,

escrevei para vocês este cântico, e ensinaio

aos bney-ysraEL; ponde-o na sua boca,

para que este cântico me sirva por

testemunha contra o povo de Yisra-EL. 20

Porque o introduzirei na terra que, com

juramento, prometi a seus pais, terra que

mana leite e mel; comerá, fartar-se-á, e

engordará; então, tornando-se para outros

elohim, os servirá, e me desprezará,

violando o meu pacto. 21 E será que,

quando lhe sobrevierem muitos males e

angústias, então este cântico responderá

וְּ‏ הִ‏ תְּ‏ יַצְּ‏ בּו בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד וַאֲצַ‏ ‏ּוֶנּו |

וַיֵלְֶך מֹ‏ שֶ‏ ה וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ וַיִ‏ תְּ‏ יַצְּ‏ בּו

בְּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל מוֹעֵ‏ ד:‏ )15( וַיֵרָּ‏ א יהוה

בָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל בְּ‏ עַ‏ מּוד עָּ‏ נָּן | וַיַעֲמֹ‏ ד עַ‏ מּוד

( הֶ‏ עָּ‏ נָּן עַ‏ ל פֶ‏ תַ‏ ח הָּ‏ אֹ‏ הֶ‏ ל:‏

וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה הִ‏ נְָּך שֹכֵב

עִ‏ ם אֲבֹתֶ‏ יָך | וְּ‏ קָּ‏ ם הָּ‏ עָּ‏ ם הַ‏ זֶה וְּ‏ זָּנָּה

‏ַאחֲרֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ י נֵכַר הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר הּוא

בָּ‏ א שָּ‏ מָּ‏ ה בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בוֹ‏ וַעֲזָּבַ‏ נִי וְּ‏ הֵ‏ פֵ‏ ר אֶ‏ ת

בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י אֲשֶ‏ ר כָּרַ‏ תִ‏ י אִ‏ תוֹ:‏ )17(

וְּ‏ חָּ‏ רָּ‏ ה אַ‏ פִ‏ י בוֹ‏ בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא

וַעֲזַבְּ‏ תִ‏ ים וְּ‏ הִ‏ סְּ‏ תַ‏ רְּ‏ תִ‏ י פָּ‏ נַי מֵ‏ הֶ‏ ם וְּ‏ הָּ‏ יָּה

לֶאֱכֹל ‏ּומְּ‏ צָּ‏ אֻׁהּו רָּ‏ עוֹת רַ‏ בוֹת וְּ‏ צָּ‏ רוֹת

| וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא הֲֹלא עַ‏ ל כִ‏ י אֵ‏ ין

אֱֹלהַ‏ י בְּ‏ קִ‏ רְּ‏ בִ‏ י מְּ‏ צָּ‏ אּונִי הָּ‏ רָּ‏ עוֹת

הָּ‏ אֵ‏ לֶה:‏ )18( וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י הַ‏ סְּ‏ תֵ‏ ר ‏ַאסְּ‏ תִ‏ יר

פָּנַי בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא עַ‏ ל כָּל הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה | כִ‏ י פָּ‏ נָּה אֶ‏ ל אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים:‏

)19( וְּ‏ עַ‏ תָּ‏ ה כִ‏ תְּ‏ בּו לָּכֶם אֶ‏ ת הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה

הַ‏ זֹאת וְּ‏ לַמְּ‏ דָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

‏ׂשִ‏ ימָּ‏ ‏ּה בְּ‏ פִ‏ יהֶ‏ ם | לְּ‏ מַ‏ עַ‏ ן תִ‏ הְּ‏ יֶה לִ‏ י

הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לְּ‏ עֵ‏ ד בִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)20( כִ‏ י אֲבִ‏ יאֶ‏ נּו אֶ‏ ל הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י לַאֲבֹתָּ‏ יו זָּבַ‏ ת חָּ‏ לָּב ‏ּודְּ‏ בַ‏ ש

וְּ‏ ‏ָאכַל וְּ‏ ‏ׂשָּ‏ בַ‏ ע וְּ‏ דָּ‏ שֵ‏ ן | ‏ּופָּ‏ נָּה אֶ‏ ל

)16

425

Dt 31:19 – 17º Mandamento positivo: Escrever para si cada pessoa um ‘Sêfer Torá’ – ‘Escrevei para vós mesmos este cântico…’

675

Torah Israelita


contra ele por testemunha, não será

esquecido da boca de sua descendência;

uma vez que conheço a sua imaginação, o

que ele maquina hoje, antes de eu o ter

introduzido na terra que lhe prometi com

juramento. 22 Assim Moshe escreveu este

cântico naquele dia, e o ensinou aos bneyysraEL.

23 E ordenou יהוה a Yehôshua, filho

de Num, dizendo: sê forte e corajoso,

porque tu introduzirás os bney-ysraEL na

terra que, com juramento, lhes prometi; e

eu serei contigo. 24 Ora, tendo Moshe

acabado de escrever num rolo todas as

palavras desta toráh, 25 deu ordem aos

יהוה levitas que levavam a aron do pacto de

dizendo: 26 Tomai este rolo da toráh, e

יהוה ponde-o ao lado da aron do pacto de

seu Poderoso, para que ali esteja por

testemunha contra vocês. 27 Porque

conheço a sua rebeldia e a sua dura cerviz;

, vivendo eu ainda hoje convosco, rebeldes

fostes contra יהוה ; e quanto mais depois

da minha morte! 28 Congregai perante

mim todos os longevos das suas tribos, e

seus oficiais, para que eu fale estas palavras

aos seus ouvidos, e tome por testemunhas

contra eles os céus e a terra. 29 Porque eu

sei que depois da minha morte certamente

vos corrompereis, e vos desviareis do

caminho que vos ordenei; então este mal

vos sobrevirá nos últimos dias, quando

fizerdes o que é mal na visão de יהוה para

o provocar à ira com a obra das suas mãos.

30 Então Moshe proferiu todas as palavras

אֱֹלהִ‏ ים אֲחֵ‏ רִ‏ ים וַעֲבָּ‏ דּום וְּ‏ נִאֲצּונִי

וְּ‏ הֵ‏ פֵ‏ ר אֶ‏ ת בְּ‏ רִ‏ יתִ‏ י:‏ )21( וְּ‏ הָּ‏ יָּה כִ‏ י

תִ‏ מְּ‏ צֶ‏ אןָּ‏ אֹ‏ תוֹ‏ רָּ‏ עוֹת רַ‏ בוֹת וְּ‏ צָּ‏ רוֹת

וְּ‏ עָּ‏ נְּתָּ‏ ה הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת לְּ‏ פָּ‏ נָּיו לְּ‏ עֵ‏ ד

כִ‏ י ‏ֹלא תִ‏ שָּ‏ כַח מִ‏ פִ‏ י זַרְּ‏ עוֹ‏ | כִ‏ י יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

אֶ‏ ת יִצְּ‏ רוֹ‏ אֲשֶ‏ ר הּוא עֹ‏ ‏ׂשֶ‏ ה הַ‏ יוֹם

בְּ‏ טֶ‏ רֶ‏ ם אֲבִ‏ יאֶ‏ נּו אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר

נִשְּ‏ בָּ‏ עְּ‏ תִ‏ י:‏ )22( וַיִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת

הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת בַ‏ יוֹם הַ‏ הּוא |

וַיְּלַמְּ‏ דָּ‏ ‏ּה אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )23(

וַיְּצַ‏ ו אֶ‏ ת יְּהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון וַיֹאמֶ‏ ר חֲזַק

וֶאֱמָּ‏ ץ כִ‏ י אַ‏ תָּ‏ ה תָּ‏ בִ‏ יא אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

לָּהֶ‏ ם | וְּ‏ ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י אֶ‏ הְּ‏ יֶה עִ‏ מָּ‏ ‏ְך:‏ )24(

וַיְּהִ‏ י כְּ‏ כַלוֹת מֹ‏ שֶ‏ ה לִ‏ כְּ‏ תֹ‏ ב אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת עַ‏ ל סֵ‏ פֶ‏ ר | עַ‏ ד תֻׁמָּ‏ ם:‏

)25( וַיְּצַ‏ ו מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת הַ‏ לְּ‏ וִ‏ יִ‏ ם נֹ‏ ‏ׂשְּ‏ אֵ‏ י

אֲרוֹן בְּ‏ רִ‏ ית יהוה לֵאמֹ‏ ר:‏ )26(

לָּקֹ‏ חַ‏ אֵ‏ ת סֵ‏ פֶ‏ ר הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֶה וְּ‏ ‏ׂשַ‏ מְּ‏ תֶ‏ ם

אֹ‏ תוֹ‏ מִ‏ צַ‏ ד אֲרוֹן בְּ‏ רִ‏ ית יהוה

אֱֹלהֵ‏ יכֶם | וְּ‏ הָּ‏ יָּה שָּ‏ ם בְּ‏ ‏ָך לְּ‏ עֵ‏ ד:‏ )27(

כִ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י אֶ‏ ת מֶ‏ רְּ‏ יְָּך וְּ‏ אֶ‏ ת

עָּ‏ רְּ‏ פְּ‏ ‏ָך הַ‏ קָּ‏ שֶ‏ ה | הֵ‏ ן בְּ‏ עוֹדֶ‏ נִי חַ‏ י

עִ‏ מָּ‏ כֶם הַ‏ יוֹם מַ‏ מְּ‏ רִ‏ ים הֱיִתֶ‏ ם עִ‏ ם

)28

יְּהוֹ‏ ‏ָּה וְּ‏ ‏ַאף כִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ י מוֹתִ‏ י:‏ (

הַ‏ קְּ‏ הִ‏ ילּו אֵ‏ לַי אֶ‏ ת כָּל זִ‏ קְּ‏ נֵי שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ יכֶם

וְּ‏ שֹטְּ‏ רֵ‏ יכֶם | וַאֲדַ‏ בְּ‏ רָּ‏ ה בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵיהֶ‏ ם אֵ‏ ת

676

Torah Israelita


deste cântico, ouvindo-o toda a assembleia

de Yisra-EL:


52ª Porção: Há azinu

Há azinu: Ouçam

Porção semanal: Dt 32. 1-52

Última leitura:

Conclusão: 2Sm 22. 1-51

Salmo: 71

[634 Canção de Moshe]

1 Inclinai os ouvidos, ó céus, e falarei; e

ouça a terra as palavras da minha boca. 2

Caia como a chuva a minha crença; destile

a minha palavra como o orvalho, como

chuvisco sobre a vegetação e como chuvas

sobre a vegetação. 3 Porque proclamarei o

nome de יהוה ; engrandecei o nosso

Criador. 4 Ele é a Rocha; suas obras são

perfeitas, porque todos os seus caminhos

são tzadikim; ELOHIM é fiel e sem

transgressão; tzadik e reto é ele. 5

Corromperam-se contra ele; não são seus

filhos, e isso é a sua mancha; geração

perversa e depravada é. 6 É assim que

recompensas a יהוה povo louco e

insensato? Não é ele teu abba, que te

adquiriu, que te fez e te estabeleceu? 7

Você deve lembrar dos dias da antiguidade,

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים הָּ‏ אֵ‏ לֶה וְּ‏ ‏ָאעִ‏ ידָּ‏ ה בָּ‏ ם אֶ‏ ת

הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וְּ‏ אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ:‏ )29( כִ‏ י

יָּדַ‏ עְּ‏ תִ‏ י ‏ַאחֲרֵ‏ י מוֹתִ‏ י כִ‏ י הַ‏ שְּ‏ חֵ‏ ת

תַ‏ שְּ‏ חִ‏ תּון וְּ‏ סַ‏ רְּ‏ תֶ‏ ם מִ‏ ן הַ‏ דֶ‏ רֶ‏ ‏ְך אֲשֶ‏ ר

צִ‏ ‏ּוִ‏ יתִ‏ י אֶ‏ תְּ‏ כֶם | וְּ‏ קָּ‏ רָּ‏ את אֶ‏ תְּ‏ כֶם

הָּ‏ רָּ‏ עָּ‏ ה בְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ ית הַ‏ יָּמִ‏ ים כִ‏ י תַ‏ עֲׂשּו

אֶ‏ ת הָּ‏ רַ‏ ע בְּ‏ עֵ‏ ינֵי יהוה לְּ‏ הַ‏ כְּ‏ עִ‏ יס ‏ֹו

בְּ‏ מַ‏ עֲׂשֵ‏ ה יְּדֵ‏ יכֶם:‏ )30( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר מֹ‏ שֶ‏ ה

בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי כָּל קְּ‏ הַ‏ ל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל אֶ‏ ת דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת | עַ‏ ד תֻׁמָּ‏ ם:‏


)1( הַ‏ אֲזִ‏ ינּו הַ‏ שָּ‏ מַ‏ יִם וַאֲדַ‏ בֵ‏ רָּ‏ ה |

וְּ‏ תִ‏ שְּ‏ מַ‏ ע הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אִ‏ מְּ‏ רֵ‏ י פִ‏ י:‏ )2( יַעֲרֹף

כַמָּ‏ טָּ‏ ר לִ‏ קְּ‏ חִ‏ י תִ‏ זַל כַטַ‏ ל אִ‏ מְּ‏ רָּ‏ תִ‏ י |

כִ‏ ‏ׂשְּ‏ עִ‏ ירִ‏ ם עֲלֵי דֶ‏ שֶ‏ א וְּ‏ כִ‏ רְּ‏ בִ‏ יבִ‏ ים עֲלֵי

עֵ‏ ‏ׂשֶ‏ ב:‏ )3( כִ‏ י שֵ‏ ם יהוה אֶ‏ קְּ‏ רָּ‏ א |

הָּ‏ בּו גֹ‏ דֶ‏ ל לֵאֹלהֵ‏ ינּו:‏ )4( הַ‏ צּור

תָּ‏ מִ‏ ים פָּ‏ עֳלוֹ‏ כִ‏ י כָּל דְּ‏ רָּ‏ כָּיו מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ ט |

אֵ‏ ל אֱמּונָּה וְּ‏ אֵ‏ ין עָּ‏ וֶל צַ‏ דִ‏ יק וְּ‏ יָּשָּ‏ ר

הּוא:‏ )5( שִ‏ חֵ‏ ת לוֹ‏ ‏ֹלא בָּ‏ נָּיו מּומָּ‏ ם

| דוֹר עִ‏ קֵ‏ ש ‏ּופְּ‏ תַ‏ לְּ‏ תֹ‏ ל:‏ )6( הֲ‏ לַיְּהוָּה

תִ‏ גְּ‏ מְּ‏ לּו זֹאת עַ‏ ם נָּבָּ‏ ל וְּ‏ ‏ֹלא חָּ‏ כָּם |

הֲלוֹא הּוא ‏ָאבִ‏ יָך קָּ‏ נֶָך הּוא עָּ‏ ‏ׂשְּ‏ ‏ָך

677

Torah Israelita


atenta para os anos, geração em geração;

pergunta a teu abba, e ele te informará, aos

teus longevos, e eles te dirão. 8 Quando

ELOHIM dava às nações a sua herança,

quando separava os filhos dos homens,

estabeleceu os termos dos povos conforme

o número dos bney-ysraEL. 9 Porque a

porção de יהוה é o seu povo; Yaacov é a

parte da sua herança. 10 Achou-o numa

terra deserta, e num erma de solidão e

horrendos uivos; cercou-o de proteção;

cuidou dele, guardando-o como a menina

do seu olho. 11 Como a águia desperta o

seu ninho, adeja sobre os seus filhos e,

estendendo as suas asas, toma-os, e os leva

sobre as suas asas, 12 assim só יהוה o

guiou, e não havia com ele elohim

estranho. 13 Ele o fez cavalgar sobre as

alturas da terra, e comer os frutos do

campo; também o fez chupar mel da rocha

e azeite da dura pederneira, 14 coalhada

das vacas e leite das ovelhas, com a gordura

dos cordeiros, dos carneiros de Basham, e

dos bodes, com o mais fino trigo; e por

vinho bebeste o sangue das uvas. 15 E

Yeshurum, engordando, recalcitrou (tu

engordaste, tu te engrossaste e te cevaste);

então abandonou ELOHIM, que o fez, e

desprezou a Rocha da sua salvação. 16 Com

os elohim estranhos o moveram a zelos;

com abominações o provocaram à ira: 17

Ofereceram sacrifícios aos shedim, não

ELOHIM, a elohim que não haviam

conhecido, elohim novos que apareceram

וַיְּכֹנְּנֶָך:‏ )7( זְּ‏ כֹ‏ ר יְּמוֹת עוֹלָּם בִ‏ ינּו

שְּ‏ נוֹת דוֹר וָּדוֹר | שְּ‏ ‏ַאל ‏ָאבִ‏ יָך וְּ‏ יַגֵדְּ‏ ‏ָך

זְּ‏ קֵ‏ נֶיָך וְּ‏ יֹאמְּ‏ רּו לְָּך:‏ )8( בְּ‏ הַ‏ נְּחֵ‏ ל

עֶ‏ לְּ‏ יוֹן גוֹיִם בְּ‏ הַ‏ פְּ‏ רִ‏ ידוֹ‏ בְּ‏ נֵי ‏ָאדָּ‏ ם |

יַצֵ‏ ב גְּ‏ בֹֻׁלת עַ‏ מִ‏ ים לְּ‏ מִ‏ סְּ‏ פַר בְּ‏ נֵי

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )9 ) כִ‏ י חֵ‏ לֶק יְּהוֹ‏ ‏ָּה עַ‏ מוֹ‏ |

יַעֲקֹ‏ ב חֶ‏ בֶ‏ ל נַחֲלָּתוֹ:‏ )10( יִמְּ‏ צָּ‏ אֵ‏ הּו

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מִ‏ דְּ‏ בָּ‏ ר ‏ּובְּ‏ תֹ‏ הּו יְּלֵל יְּשִ‏ מֹ‏ ן |

יְּסֹ‏ בְּ‏ בֶ‏ נְּהּו יְּבוֹנְּנֵהּו יִצְּ‏ רֶ‏ נְּהּו כְּ‏ אִ‏ ישוֹן

עֵ‏ ינוֹ:‏ )11( כְּ‏ נֶשֶ‏ ר יָּעִ‏ יר קִ‏ נוֹ‏ עַ‏ ל

גוֹזָּלָּיו יְּרַ‏ חֵ‏ ף | יִפְּ‏ רֹׂש כְּ‏ נָּפָּ‏ יו יִקָּ‏ חֵ‏ הּו

יִשָּ‏ אֵ‏ הּו עַ‏ ל אֶ‏ בְּ‏ רָּ‏ תוֹ:‏ )12( יהוה

בָּ‏ דָּ‏ ד יַנְּחֶ‏ נּו | וְּ‏ אֵ‏ ין עִ‏ מוֹ‏ אֵ‏ ל נֵכָּר:‏

)13( יַרְּ‏ כִ‏ בֵ‏ הּו עַ‏ ל במותי ‏]בָּ‏ מֳתֵ‏ י

קרי[‏ ‏ָארֶ‏ ץ וַיֹאכַל תְּ‏ נּובֹת ‏ׂשָּ‏ דָּ‏ י |

וַיֵנִקֵ‏ הּו דְּ‏ בַ‏ ש מִ‏ סֶ‏ לַע וְּ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן

מֵ‏ חַ‏ לְּ‏ מִ‏ יש צּור:‏ )14( חֶ‏ מְּ‏ ‏ַאת בָּ‏ קָּ‏ ר

וַחֲלֵב צֹאן עִ‏ ם חֵ‏ לֶב כָּרִ‏ ים וְּ‏ אֵ‏ ילִ‏ ים

בְּ‏ נֵי בָּ‏ שָּ‏ ן וְּ‏ עַ‏ תּודִ‏ ים עִ‏ ם חֵ‏ לֶב כִ‏ לְּ‏ יוֹת

חִ‏ טָּ‏ ה | וְּ‏ דַ‏ ם עֵ‏ נָּב תִ‏ שְּ‏ תֶ‏ ה חָּ‏ מֶ‏ ר:‏ )15(

וַיִ‏ שְּ‏ מַ‏ ן יְּשֻׁרּון וַיִ‏ בְּ‏ עָּ‏ ט שָּ‏ מַ‏ נְּתָּ‏ עָּ‏ בִ‏ יתָּ‏

כָּׂשִ‏ יתָּ‏ | וַיִ‏ טֹש אֱלוֹהַ‏ עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ הּו וַיְּנַבֵ‏ ל

צּור יְּשֻׁעָּ‏ תוֹ:‏ )16( יַקְּ‏ נִאֻׁהּו בְּ‏ זָּרִ‏ ים |

בְּ‏ תוֹעֵ‏ בֹת יַכְּ‏ עִ‏ יסֻׁהּו:‏ )17( יִזְּ‏ בְּ‏ חּו

לַשֵ‏ דִ‏ ים ‏ֹלא אֱֹלהַ‏ אֱֹלהִ‏ ים ‏ֹלא יְּדָּ‏ עּום

| חֲדָּ‏ שִ‏ ים מִ‏ קָּ‏ רֹב בָּ‏ אּו ‏ֹלא ‏ׂשְּ‏ עָּ‏ רּום

אֲבֹתֵ‏ יכֶם:‏ )18( צּור יְּלָּדְּ‏ ‏ָך תֶ‏ שִ‏ י |

678

Torah Israelita


há pouco, aos quais os seus pais não

temeram. 18 Olvidaste a Rocha que te

gerou, e te esqueceste do Criador que te

formou. 19 Vendo isto, יהוה os desprezou,

por causa da provocação que lhe fizeram

seus filhos e suas filhas; 20 e disse:

Esconderei deles o meu rosto, verei qual

será o seu fim, porque geração perversa

são eles, filhos em quem não há fidelidade.

21 A zelos me provocaram cem aquilo que

não é ELOHIM, com as suas vaidades me

provocaram à ira; por conseguinte eu os

provocarei a zelos com aquele que não é

povo, com uma nação insensata os

despertarei à ira. 22 Porque um fogo se

acendeu na minha ira, e arde até o mais

interior da sepultura, e devora a terra com

o seu fruto, e abrasa os fundamentos dos

montes. 23 Males amontoarei sobre eles,

esgotarei contra eles as minhas setas. 24

Consumidos serão de fome, devorados de

raios e de amarga destruição; e contra eles

enviarei dentes de feras, juntamente com o

veneno dos que se arrastam no pó. 25 Por

fora devastará a espada, e por dentro o

pavor, tanto ao jovem tanto à virgem,

assim à criança de peito como ao homem

encanecido. 26 Eu teria dito: Por todos os

cantos os espalharei, farei cessar a sua

memória no meio dos homens, 27 se eu

não receasse a vexação da parte do

inimigo, para que os seus adversários,

iludindo-se, não dissessem: A nossa mão

está exaltada; não foi יהוה quem fez tudo

וַתִ‏ שְּ‏ כַח אֵ‏ ל מְּ‏ חֹ‏ לְּ‏ לֶָך:‏ )19( וַיַרְּ‏ א

יהוה וַיִ‏ נְָּאץ | מִ‏ כַעַ‏ ס בָּ‏ נָּיו ‏ּובְּ‏ נֹ‏ תָּ‏ יו:‏

)20( וַיֹאמֶ‏ ר ‏ַאסְּ‏ תִ‏ ירָּ‏ ה פָּ‏ נַי מֵ‏ הֶ‏ ם

אֶ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה מָּ‏ ה ‏ַאחֲרִ‏ יתָּ‏ ם | כִ‏ י דוֹר

תַ‏ הְּ‏ פֻׁכֹ‏ ת הֵ‏ מָּ‏ ה בָּ‏ נִים ‏ֹלא אֵ‏ מֻׁן בָּ‏ ם:‏

)21( הֵ‏ ם קִ‏ נְּאּונִי בְּ‏ ‏ֹלא אֵ‏ ל כִ‏ עֲסּונִי

בְּ‏ הַ‏ בְּ‏ לֵיהֶ‏ ם | וַאֲנִי ‏ַאקְּ‏ נִיאֵ‏ ם בְּ‏ ‏ֹלא עָּ‏ ם

בְּ‏ גוֹי נָּבָּ‏ ל ‏ַאכְּ‏ עִ‏ יסֵ‏ ם:‏ )22( כִ‏ י אֵ‏ ש

קָּ‏ דְּ‏ חָּ‏ ה בְּ‏ אַ‏ פִ‏ י וַתִ‏ יקַ‏ ד עַ‏ ד שְּ‏ אוֹל

תַ‏ חְּ‏ תִ‏ ית | וַתֹ‏ אכַל אֶ‏ רֶ‏ ץ וִ‏ יבֻׁלָּּה

וַתְּ‏ לַהֵ‏ ט מוֹסְּ‏ דֵ‏ י הָּ‏ רִ‏ ים:‏ )23( ‏ַאסְּ‏ פֶ‏ ה

עָּ‏ לֵימוֹ‏ רָּ‏ עוֹת | חִ‏ צַ‏ י אֲכַלֶה בָּ‏ ם:‏

)24( מְּ‏ זֵי רָּ‏ עָּ‏ ב ‏ּולְּ‏ חֻׁמֵ‏ י רֶ‏ שֶ‏ ף וְּ‏ קֶ‏ טֶ‏ ב

מְּ‏ רִ‏ ירִ‏ י | וְּ‏ שֶ‏ ן בְּ‏ הֵ‏ מוֹת אֲשַ‏ לַח בָּ‏ ם עִ‏ ם

חֲמַ‏ ת זֹחֲלֵי עָּ‏ פָּ‏ ר:‏ )25( מִ‏ חּוץ

תְּ‏ שַ‏ כֶל חֶ‏ רֶ‏ ב ‏ּומֵ‏ חֲדָּ‏ רִ‏ ים אֵ‏ ימָּ‏ ה | גַם

בָּ‏ חּור גַם בְּ‏ תּולָּה יוֹנֵק עִ‏ ם אִ‏ יש

‏ׂשֵ‏ יבָּ‏ ה:‏ )26( ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י ‏ַאפְּ‏ אֵ‏ יהֶ‏ ם |

אַ‏ שְּ‏ בִ‏ יתָּ‏ ה מֵ‏ אֱנוֹש זִ‏ כְּ‏ רָּ‏ ם:‏ )27(

לּולֵי כַעַ‏ ס אוֹיֵב ‏ָאגּור פֶ‏ ן יְּנַכְּ‏ רּו

צָּ‏ רֵ‏ ימוֹ‏ | פֶן יֹאמְּ‏ רּו יָּדֵ‏ ינּו רָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ ‏ֹלא

יהוה פָּ‏ עַ‏ ל כָּל זֹאת:‏ )28( כִ‏ י גוֹי

אֹ‏ בַ‏ ד עֵ‏ צוֹת הֵ‏ מָּ‏ ה | וְּ‏ אֵ‏ ין בָּ‏ הֶ‏ ם

תְּ‏ בּונָּה:‏ )29( לּו חָּ‏ כְּ‏ מּו יַׂשְּ‏ כִ‏ ילּו

זֹאת | יָּבִ‏ ינּו לְּ‏ ‏ַאחֲרִ‏ יתָּ‏ ם:‏ )30( אֵ‏ יכָּה

יִרְּ‏ דֹף אֶ‏ חָּ‏ ד אֶ‏ לֶף ‏ּושְּ‏ נַיִם יָּנִיסּו

רְּ‏ בָּ‏ בָּ‏ ה | אִ‏ ם ‏ֹלא כִ‏ י צּורָּ‏ ם מְּ‏ כָּרָּ‏ ם

679

Torah Israelita


isso. 28 Porque são gente falta de

conselhos, e neles não há entendimento.

29 Se eles fossem sábios, entenderiam isso,

e atentariam para o seu fim! 30 Como

poderia um só perseguir mil, e dois fazer

rugir dez mil, se a sua Rocha não os

vendera, e יהוה não os entregara? 31

Porque a sua rocha não é como a nossa

Rocha, sendo até os nossos inimigos

shoftim disso. 32 Porque a sua vinha é da

vinha de Sodoma e dos campos de

Gomorra; as suas uvas são uvas venenosas,

seus cachos são amargos. 33 O seu vinho é

veneno de serpentes, e peçonha cruel de

víboras. 34 Não está isto encerrado

comigo? Selado nos meus tesouros? 35

Minha é a vingança e a recompensa, ao

tempo em que resvalar o seu pé; porque o

dia da sua ruína está próximo, e as coisas

que lhes hão de suceder se apressam a

chegar. 36 Porque יהוה vindicará ao seu

povo, e se arrependerá com relação aos

seus servos, quando vir que o poder deles

já se foi, e que não resta nem servo nem

livre. 37 Então dirá: Onde estão os seus

elohim, a rocha em que se refugiavam, 38

os que comiam a gordura dos sacrifícios

deles e bebiam o vinho das suas ofertas de

libação? Levantem-se eles, e vos ajudem, a

fim de que tenha agora refúgio para vocês.

39 Vede agora que eu, eu o sou, e não há

outro elohim além de mim; eu faço morrer

e eu faço viver; eu firo e eu saro; e não há

quem possa livrar da minha mão. 40 Pois

וַיהוָּה הִ‏ סְּ‏ גִ‏ ירָּ‏ ם:‏ )31( כִ‏ י ‏ֹלא

כְּ‏ צּורֵ‏ נּו צּורָּ‏ ם | וְּ‏ אֹ‏ יְּבֵ‏ ינּו פְּ‏ לִ‏ ילִ‏ ים:‏

)32( כִ‏ י מִ‏ גֶפֶ‏ ן סְּ‏ דֹם גַפְּ‏ נָּם ‏ּומִ‏ שַ‏ דְּ‏ מֹ‏ ת

עֲמֹ‏ רָּ‏ ה | עֲנָּבֵ‏ מוֹ‏ עִ‏ נְּבֵ‏ י רוֹש אַ‏ שְּ‏ כְּ‏ ‏ֹלת

מְּ‏ רֹרֹת לָּמוֹ:‏ )33( חֲמַ‏ ת תַ‏ נִינִם יֵינָּם

| וְּ‏ רֹאש פְּ‏ תָּ‏ נִים ‏ַאכְּ‏ זָּר:‏ )34( הֲֹלא

הּוא כָּמֻׁס עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י | חָּ‏ תֻׁם בְּ‏ אוֹצְּ‏ רֹתָּ‏ י:‏

)35( לִ‏ י נָּקָּ‏ ם וְּ‏ שִ‏ לֵם לְּ‏ עֵ‏ ת תָּ‏ מּוט

רַ‏ גְּ‏ לָּם | כִ‏ י קָּ‏ רוֹב יוֹם אֵ‏ ידָּ‏ ם וְּ‏ חָּ‏ ש

עֲתִ‏ דֹת לָּמוֹ:‏ )36( כִ‏ י יָּדִ‏ ין יהוה

עַ‏ מוֹ‏ וְּ‏ עַ‏ ל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו יִתְּ‏ נֶחָּ‏ ם | כִ‏ י יִרְּ‏ אֶ‏ ה

כִ‏ י ‏ָאזְּ‏ לַת יָּד וְּ‏ אֶ‏ פֶ‏ ס עָּ‏ צּור וְּ‏ עָּ‏ זּוב:‏

)37( וְּ‏ ‏ָאמַ‏ ר אֵ‏ י אֱֹלהֵ‏ ימוֹ‏ | צּור חָּ‏ סָּ‏ יּו

בוֹ:‏ )38( אֲשֶ‏ ר חֵ‏ לֶב זְּ‏ בָּ‏ חֵ‏ ימוֹ‏

יֹאכֵלּו יִשְּ‏ תּו יֵין נְּסִ‏ יכָּם | יָּקּומּו

וְּ‏ יַעְּ‏ זְּ‏ רֻׁ‏ כֶם יְּהִ‏ י עֲלֵיכֶם סִ‏ תְּ‏ רָּ‏ ה:‏ )39(

רְּ‏ אּו עַ‏ תָּ‏ ה כִ‏ י אֲנִי אֲנִי הּוא וְּ‏ אֵ‏ ין

אֱֹלהִ‏ ים עִ‏ מָּ‏ דִ‏ י | אֲנִי ‏ָאמִ‏ ית וַאֲחַ‏ יֶה

מָּ‏ חַ‏ צְּ‏ תִ‏ י וַאֲנִי אֶ‏ רְּ‏ פָּ‏ א וְּ‏ אֵ‏ ין מִ‏ יָּדִ‏ י

מַ‏ צִ‏ יל:‏ )40( כִ‏ י אֶ‏ שָּ‏ א אֶ‏ ל שָּ‏ מַ‏ יִם

יָּדִ‏ י | וְּ‏ ‏ָאמַ‏ רְּ‏ תִ‏ י חַ‏ י ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י לְּ‏ עֹ‏ לָּם:‏ )41(

אִ‏ ם שַ‏ נוֹתִ‏ י בְּ‏ רַ‏ ק חַ‏ רְּ‏ בִ‏ י וְּ‏ תֹ‏ אחֵ‏ ז

בְּ‏ מִ‏ שְּ‏ פָּט יָּדִ‏ י | אָּ‏ שִ‏ יב נָּקָּ‏ ם לְּ‏ צָּ‏ רָּ‏ י

וְּ‏ לִ‏ מְּ‏ ‏ׂשַ‏ נְַּאי אֲשַ‏ לֵם:‏ )42( אַ‏ שְּ‏ כִ‏ יר

חִ‏ צַ‏ י מִ‏ דָּ‏ ם וְּ‏ חַ‏ רְּ‏ בִ‏ י תֹ‏ אכַל בָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ר |

מִ‏ דַ‏ ם חָּ‏ לָּל וְּ‏ שִ‏ בְּ‏ יָּה מֵ‏ רֹאש פַרְּ‏ עוֹת

אוֹיֵב:‏ )43( הַ‏ רְּ‏ נִינּו גוֹיִם עַ‏ מוֹ‏ כִ‏ י

680

Torah Israelita


levanto a minha mão aos céus, e digo:

Como eu vivo para sempre, 41 se eu afiar a

minha espada reluzente, e a minha mão

travar do juízo, então retribuirei vingança

aos meus adversários, e recompensarei aos

que me odeiam. 42 De sangue embriagarei

as minhas setas, e a minha espada devorará

carne; do sangue dos mortes e dos cativos,

das líderes cabeludas dos inimigos 43

Aclamai, ó nações, com alegria, o povo

dele, porque ele vingará o sangue dos seus

servos; aos seus adversários retribuirá

vingança, e fará expiação pela sua terra e

pelo seu povo.

[635 Apresentação do cântico]

44 Veio, Moshe, e proferiu todas as

palavras deste cântico na presença do

povo, ele e Hoshea, filho de Num. 45 E,

acabando Moshe de falar todas essas

palavras a todo o Yisra-EL, 46 disse a eles:

Aplicai o seu lev a todas as palavras que eu

hoje vos testifico, as quais haveis de

recomendar a seus filhos, para que tenham

cuidado de cumprir todas as palavras desta

toráh. 47 Porque esta palavra não vos é vã,

mas é a sua vida, e por esta mesma palavra

prolongareis os dias na terra à qual ides,

passando o Yordan, para a possuir.

[636 Avisando Moshe para morrer]

48 Naquele mesmo dia falou יהוה a

Moshe, dizendo: 49 Sobe a este monte de

Abarim, ao monte Nebo, que está na terra

דַ‏ ם עֲבָּ‏ דָּ‏ יו יִקוֹם | וְּ‏ נָּקָּ‏ ם יָּשִ‏ יב לְּ‏ צָּ‏ רָּ‏ יו

וְּ‏ כִ‏ פֶ‏ ר ‏ַאדְּ‏ מָּ‏ תוֹ‏ עַ‏ מוֹ:‏

)44( וַיָּבֹא מֹ‏ שֶ‏ ה וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת כָּל

דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י הַ‏ שִ‏ ירָּ‏ ה הַ‏ זֹאת בְּ‏ ‏ָאזְּ‏ נֵי הָּ‏ עָּ‏ ם |

הּוא וְּ‏ הוֹשֵ‏ עַ‏ בִ‏ ן נּון:‏ )45( וַיְּכַל

מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ דַ‏ בֵ‏ ר אֶ‏ ת כָּל הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים

הָּ‏ אֵ‏ לֶה אֶ‏ ל כָּל יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )46(

וַיֹאמֶ‏ ר אֲלֵהֶ‏ ם ‏ׂשִ‏ ימּו לְּ‏ בַ‏ בְּ‏ כֶם לְּ‏ כָּל

הַ‏ דְּ‏ בָּ‏ רִ‏ ים אֲשֶ‏ ר ‏ָאנֹ‏ כִ‏ י מֵ‏ עִ‏ יד בָּ‏ כֶם

הַ‏ יוֹם | אֲשֶ‏ ר תְּ‏ צַ‏ ‏ּוֻׁם אֶ‏ ת בְּ‏ נֵיכֶם

לִ‏ שְּ‏ מֹ‏ ר לַעֲׂשוֹת אֶ‏ ת כָּל דִ‏ בְּ‏ רֵ‏ י

הַ‏ תוֹרָּ‏ ה הַ‏ זֹאת:‏ )47( כִ‏ י ‏ֹלא דָּ‏ בָּ‏ ר

רֵ‏ ק הּוא מִ‏ כֶם כִ‏ י הּוא חַ‏ יֵיכֶם |

‏ּובַ‏ דָּ‏ בָּ‏ ר הַ‏ זֶה תַ‏ אֲרִ‏ יכּו יָּמִ‏ ים עַ‏ ל

הָּ‏ אֲדָּ‏ מָּ‏ ה אֲשֶ‏ ר אַ‏ תֶ‏ ם עֹ‏ בְּ‏ רִ‏ ים אֶ‏ ת

הַ‏ יַרְּ‏ דֵ‏ ן שָּ‏ מָּ‏ ה לְּ‏ רִ‏ שְּ‏ תָּ‏ ‏ּה:‏

)48( וַיְּדַ‏ בֵ‏ ר יהוה אֶ‏ ל מֹשֶ‏ ה בְּ‏ עֶ‏ צֶ‏ ם

הַ‏ יוֹם הַ‏ זֶה לֵאמֹ‏ ר:‏ )49( עֲלֵה אֶ‏ ל

הַ‏ ר הָּ‏ עֲבָּ‏ רִ‏ ים הַ‏ זֶה הַ‏ ר נְּבוֹ‏ אֲשֶ‏ ר

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוָֹאב אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי יְּרֵ‏ חוֹ‏ |

‏ּורְּ‏ אֵ‏ ה אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ כְּ‏ נַעַ‏ ן אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן

לִ‏ בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל לַאֲחֻׁזָּה:‏

בָּ‏ הָּ‏ ר אֲשֶ‏ ר אַ‏ תָּ‏ ה עֹ‏ לֶה שָּ‏ מָּ‏ ה וְּ‏ הֵ‏ ‏ָאסֵ‏ ף

אֶ‏ ל עַ‏ מֶ‏ יָך | כַאֲשֶ‏ ר מֵ‏ ת ‏ַאהֲרֹן ‏ָאחִ‏ יָך

בְּ‏ הֹר הָּ‏ הָּ‏ ר וַיֵָאסֶ‏ ף אֶ‏ ל עַ‏ מָּ‏ יו:‏ )51(

עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר מְּ‏ עַ‏ לְּ‏ תֶ‏ ם בִ‏ י בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי

)50( ‏ּומֻׁת

681

Torah Israelita


de Moav, defronte de Yeriho, e vê a terra

de Kanaan, que eu dou aos bney-ysraEL por

possessão; 50 e morre no monte a que vais

subir, e recolhe-te ao teu povo; assim como

Aharôn, teu irmão, morreu no monte Hor,

e se recolheu ao seu povo; 51 uma vez que

pecastes contra mim no meio dos bneyysraEL,

junto às águas de Meribá de Cades,

no deserto de Zim, não me santificastes no

meio dos bney-ysraEL. 52 Pelo que verás a

terra diante de ti, porém lá não entrarás, na

terra que eu dou aos bney-ysraEL.


53ª Porção: Há Berachah – Está é a benção

Porção Semanal: Dt 33. 1 - 34. 12

Última leitura:

Conclusão: Js 1. 1-18

Salmo: 12

[637 Bênção para as tribos]

1 Esta é a bênção com que Moshe, homem

do Criador, abençoou os bney-ysraEL antes

da sua morte. 2 Disse ele: יהוה veio do

Sinay, e de Seir raiou sobre nós;

resplandeceu desde o monte Parã, e veio

das miríades de kadoshim; à sua direita

havia para eles o fogo da toráh. 3 Na emet

יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בְּ‏ מֵ‏ י מְּ‏ רִ‏ יבַ‏ ת קָּ‏ דֵ‏ ש מִ‏ דְּ‏ בַ‏ ר

צִ‏ ן | עַ‏ ל אֲשֶ‏ ר ‏ֹלא קִ‏ דַ‏ שְּ‏ תֶ‏ ם אוֹתִ‏ י

בְּ‏ תוְֹך בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )52( כִ‏ י מִ‏ נֶגֶד

תִ‏ רְּ‏ אֶ‏ ה אֶ‏ ת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ | וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תָּ‏ בוֹא

אֶ‏ ל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר אֲנִי נֹ‏ תֵ‏ ן לִ‏ בְּ‏ נֵי



)1( וְּ‏ זֹאת הַ‏ בְּ‏ רָּ‏ כָּה אֲשֶ‏ ר בֵ‏ רַ‏ ‏ְך מֹ‏ שֶ‏ ה

אִ‏ יש הָּ‏ אֱֹלהִ‏ ים אֶ‏ ת בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל |

לִ‏ פְּ‏ נֵי מוֹתוֹ:‏ )2( וַיֹאמַ‏ ר יהוה

מִ‏ סִ‏ ינַי בָּ‏ א וְּ‏ זָּרַ‏ ח מִ‏ שֵ‏ עִ‏ יר לָּמוֹ‏

הוֹפִ‏ יעַ‏ מֵ‏ הַ‏ ר פָּארָּ‏ ן וְּ‏ ‏ָאתָּ‏ ה מֵ‏ רִ‏ בְּ‏ בֹת

קֹ‏ דֶ‏ ש | מִ‏ ימִ‏ ינוֹ‏ אשדת ‏]אֵ‏ ש דָּ‏ ת

קרי[‏ לָּמוֹ:‏ )3( ‏ַאף חֹ‏ בֵ‏ ב עַ‏ מִ‏ ים כָּל

קְּ‏ דֹשָּ‏ יו בְּ‏ יָּדֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ הֵ‏ ם תֻׁכּו לְּ‏ רַ‏ גְּ‏ לֶָך

יִשָּ‏ א מִ‏ דַ‏ בְּ‏ רֹתֶ‏ יָך:‏ )4( תוֹרָּ‏ ה צִ‏ ‏ּוָּה

לָּנּו מֹ‏ שֶ‏ ה | מוֹרָּ‏ שָּ‏ ה קְּ‏ הִ‏ לַת יַעֲקֹ‏ ב:‏

)5( וַיְּהִ‏ י בִ‏ ישֻׁרּון מֶ‏ לְֶך | בְּ‏ הִ‏ תְּ‏ אַ‏ סֵ‏ ף

רָּ‏ אשֵ‏ י עָּ‏ ם יַחַ‏ ד שִ‏ בְּ‏ טֵ‏ י יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏ )6(

יְּחִ‏ י רְּ‏ אּובֵ‏ ן וְּ‏ ‏ַאל יָּמֹ‏ ת | וִ‏ יהִ‏ י מְּ‏ תָּ‏ יו

)7( וְּ‏ זֹאת לִ‏ יהּודָּ‏ ה מִ‏ סְּ‏ פָּר:‏

וַיֹאמַ‏ ר שְּ‏ מַ‏ ע יהוה קוֹל יְּהּודָּ‏ ה וְּ‏ אֶ‏ ל

עַ‏ מוֹ‏ תְּ‏ בִ‏ יאֶ‏ נּו | יָּדָּ‏ יו רָּ‏ ב לוֹ‏ וְּ‏ עֵ‏ זֶר

682

Torah Israelita


ama o seu povo; todos os seus kadoshim

estão na sua mão; postos serão no meio,

entre os teus pés, e cada um receberá das

tuas palavras. 4 Moshe nos prescreveu

uma toráh, uma herança para a assembleia

de Yaacov. 5 E tornou-se melech em

Yeshurum, quando se congregaram os

líderes do povo juntamente com as tribos

de Yisra-EL. 6 Viva Rúben, e não morra; e

não sejam poucos os seus homens. 7 E isto

é o que disse de Yehudah: Ouve, ó יהוה a

voz de Yehudah e introduze-o no meio do

seu povo; com as suas mãos pelejou por si;

sê tu o seu auxílio contra os seus inimigos. 8

De Levi disse: Sejam teu Tumim e teu Urim

para o teu homem kadosh, que provaste

em Massá, com quem contendeste junto

às águas de Meribá; 9 aquele que disse de

seu abba e de sua ima: Nunca os vi, e não

reconheceu a seus irmãos, e não conheceu

a seus filhos; esses levitas guardaram a tua

palavra e observaram o teu pacto. 10

Ensinarão os teus preceitos a Yaacov, e a

tua toráh a Yisra-EL; chegarão incenso ao

seu nariz, e porão sacrifício sobre o teu

altar. 11 Abençoa o seu poder, ó יהוה e

aceita a obra das suas mãos; fere os lombos

dos que se levantam contra ele e o odeiam,

para que nunca mais se levantem. 12 De

Biniamim disse: O amado de יהוה habitará

seguro junto a ele; e יהוה o cercará o dia

todo, e ele habitará entre os seus ombros.

13 De Yosef disse: Abençoada por יהוה seja

a sua terra, com os mais excelentes dons

)8( ‏ּולְּ‏ לֵוִ‏ י מִ‏ צָּ‏ רָּ‏ יו תִ‏ הְּ‏ יֶה:‏

‏ָאמַ‏ ר תֻׁמֶ‏ יָך וְּ‏ אּורֶ‏ יָך לְּ‏ אִ‏ יש חֲסִ‏ ידֶ‏ ‏ָך |

אֲשֶ‏ ר נִסִ‏ יתוֹ‏ בְּ‏ מַ‏ סָּ‏ ה תְּ‏ רִ‏ יבֵ‏ הּו עַ‏ ל מֵ‏ י

מְּ‏ רִ‏ יבָּ‏ ה:‏ )9( הָּ‏ אֹ‏ מֵ‏ ר לְּ‏ ‏ָאבִ‏ יו ‏ּולְּ‏ אִ‏ מוֹ‏

‏ֹלא רְּ‏ אִ‏ יתִ‏ יו וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ חָּ‏ יו ‏ֹלא הִ‏ כִ‏ יר

וְּ‏ אֶ‏ ת בנו ‏]בָּ‏ נָּיו קרי[‏ ‏ֹלא יָּדָּ‏ ע | כִ‏ י

שָּ‏ מְּ‏ רּו אִ‏ מְּ‏ רָּ‏ תֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ רִ‏ יתְּ‏ ‏ָך יִנְּצֹרּו:‏

)10( יוֹרּו מִ‏ שְּ‏ פָּ‏ טֶ‏ יָך לְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב

וְּ‏ תוֹרָּ‏ תְּ‏ ‏ָך לְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל | יָּׂשִ‏ ימּו קְּ‏ טוֹרָּ‏ ה

בְּ‏ אַ‏ פֶָך וְּ‏ כָּלִ‏ יל עַ‏ ל מִ‏ זְּ‏ בְּ‏ חֶ‏ ‏ָך:‏ )11(

בָּ‏ רֵ‏ ‏ְך יהוה חֵ‏ ילוֹ‏ ‏ּופֹ‏ עַ‏ ל יָּדָּ‏ יו תִ‏ רְּ‏ צֶ‏ ה |

מְּ‏ חַ‏ ץ מָּ‏ תְּ‏ נַיִם קָּ‏ מָּ‏ יו ‏ּומְּ‏ ‏ׂשַ‏ נְָּאיו מִ‏ ן

12( לְּ‏ בִ‏ נְּיָּמִ‏ ן ‏ָאמַ‏ ר

יְּדִ‏ יד יְּהוֹ‏ ‏ָּה יִשְּ‏ כֹן לָּבֶ‏ טַ‏ ח עָּ‏ לָּיו |

חֹ‏ פֵ‏ ף עָּ‏ לָּיו כָּל הַ‏ יוֹם ‏ּובֵ‏ ין כְּ‏ תֵ‏ יפָּ‏ יו

)13( ‏ּולְּ‏ יוֹסֵ‏ ף ‏ָאמַ‏ ר מְּ‏ בֹרֶ‏ כֶת שָּ‏ כֵן:‏

יְּהוֹ‏ ‏ָּה ‏ַארְּ‏ צוֹ‏ | מִ‏ מֶ‏ גֶד שָּ‏ מַ‏ יִם מִ‏ טָּ‏ ל

‏ּומִ‏ תְּ‏ הוֹם רֹבֶ‏ צֶ‏ ת תָּ‏ חַ‏ ת:‏ )14(

‏ּומִ‏ מֶ‏ גֶד תְּ‏ בּואֹ‏ ת שָּ‏ מֶ‏ ש | ‏ּומִ‏ מֶ‏ גֶד

גֶרֶ‏ ש יְּרָּ‏ חִ‏ ים:‏ )15( ‏ּומֵ‏ רֹאש הַ‏ רְּ‏ רֵ‏ י

קֶ‏ דֶ‏ ם | ‏ּומִ‏ מֶ‏ גֶד גִ‏ בְּ‏ עוֹת עוֹלָּם:‏ )16(

‏ּומִ‏ מֶ‏ גֶד אֶ‏ רֶ‏ ץ ‏ּומְּ‏ ‏ֹלאָּ‏ ‏ּה ‏ּורְּ‏ צוֹן שֹכְּ‏ נִי

סְּ‏ נֶה | תָּ‏ בוֹאתָּ‏ ה לְּ‏ רֹאש יוֹסֵ‏ ף

‏ּולְּ‏ קָּ‏ דְּ‏ קֹ‏ ד נְּזִ‏ יר אֶ‏ חָּ‏ יו:‏ )17( בְּ‏ כוֹר

שוֹרוֹ‏ הָּ‏ דָּ‏ ר לוֹ‏ וְּ‏ קַ‏ רְּ‏ נֵי רְּ‏ אֵ‏ ם קַ‏ רְּ‏ נָּיו

בָּ‏ הֶ‏ ם עַ‏ מִ‏ ים יְּנַגַח יַחְּ‏ דָּ‏ ו ‏ַאפְּ‏ סֵ‏ י ‏ָארֶ‏ ץ

| וְּ‏ הֵ‏ ם רִ‏ בְּ‏ בוֹת אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם וְּ‏ הֵ‏ ם ‏ַאלְּ‏ פֵ‏ י

( יְּקּומּון:‏

683

Torah Israelita


dos céus, com o orvalho, e com as águas do

abismo que jaz abaixo; 14 com os

excelentes frutos do sol, e com as coisas

excelentes produzidas pela lua; 15 com as

coisas mais excelentes dos montes antigos,

e com as coisas excelentes dos outeiros

eternos; 16 com as coisas excelentes da

terra, e com a sua plenitude, e com a

benevolência daquele que habitava na

sarça; venha tudo isso sobre a cabeça de

Yosef, sobre o alto da cabeça daquele que

foi separado de seus irmãos. 17 Veja o seu

novilho primeiro filho; ele tem majestade; e

os seus chifres são chifres de boi selvagem;

com eles rechaçará todos os povos, sim,

todas as extremidades da terra. Tais são as

miríades de Efraim, e tais são os milhares de

Manashé. 18 De Zebulom disse: Zebulom,

alegra-te nas tuas saídas; e tu, Issacar, nas

tuas tendas. 19 Eles chamarão os povos ao

monte; ali oferecerão sacrifícios de justiça,

porque consumirão a abundância dos

mares e os tesouros escondidos da areia.

20 De Gade disse: Bendito aquele que faz

dilatar a Gade; mora como a leoa, e

despedaça o braço, e o alto da cabeça. 21

Ele se proveu da primeira parte, uma vez

que ali estava reservada a porção do

legislador; pelo que veio com os chefes do

povo, executou a justiça de יהוה e os seus

juízos para com Yisra-EL. 22 De Dã disse: Dã

é cachorro de leão, que salta de Basham. 23

De Naftali disse: Ó Naftali, saciado de

favores, e farto da bênção de יהוה possui o

)18( וְּ‏ לִ‏ זְּ‏ בּולֻׁן ‏ָאמַ‏ ר מְּ‏ נַשֶ‏ ה:‏

‏ׂשְּ‏ מַ‏ ח זְּ‏ בּולֻׁן בְּ‏ צֵ‏ אתֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ יִשָּ‏ שכָּר

בְּ‏ אֹ‏ הָּ‏ לֶיָך:‏ )19( עַ‏ מִ‏ ים הַ‏ ר יִקְּ‏ רָּ‏ אּו

שָּ‏ ם יִזְּ‏ בְּ‏ חּו זִ‏ בְּ‏ חֵ‏ י צֶ‏ דֶ‏ ק | כִ‏ י שֶ‏ פַ‏ ע

יַמִ‏ ים יִינָּקּו ‏ּוׂשְּ‏ פּונֵי טְּ‏ מּונֵי חוֹל:‏

)20( ‏ּולְּ‏ גָּד ‏ָאמַ‏ ר בָּ‏ רּוְך

מַ‏ רְּ‏ חִ‏ יב גָּד | כְּ‏ לָּבִ‏ יא שָּ‏ כֵן וְּ‏ טָּ‏ רַ‏ ף

זְּ‏ רוֹעַ‏ ‏ַאף קָּ‏ דְּ‏ קֹ‏ ד:‏ )21( וַיַרְּ‏ א

רֵ‏ אשִ‏ ית לוֹ‏ כִ‏ י שָּ‏ ם חֶ‏ לְּ‏ קַ‏ ת מְּ‏ חֹ‏ קֵ‏ ק

סָּ‏ פּון | וַיֵתֵ‏ א רָּ‏ אשֵ‏ י עָּ‏ ם צִ‏ דְּ‏ קַ‏ ת יהוה

עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה ‏ּומִ‏ שְּ‏ פָּטָּ‏ יו עִ‏ ם יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל:‏

)22( ‏ּולְּ‏ דָּ‏ ן ‏ָאמַ‏ ר דָּ‏ ן גּור

‏ַארְּ‏ יֵה | יְּזַנֵק מִ‏ ן הַ‏ בָּ‏ שָּ‏ ן:‏ )23(

‏ּולְּ‏ נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י ‏ָאמַ‏ ר נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י ‏ׂשְּ‏ בַ‏ ע רָּ‏ צוֹן

‏ּומָּ‏ לֵא בִ‏ רְּ‏ כַת יהוה | יָּם וְּ‏ דָּ‏ רוֹם

)24( ‏ּולְּ‏ אָּ‏ שֵ‏ ר ‏ָאמַ‏ ר יְּרָּ‏ שָּ‏ ה:‏

בָּ‏ רּוְך מִ‏ בָּ‏ נִים אָּ‏ שֵ‏ ר | יְּהִ‏ י רְּ‏ צּוי אֶ‏ חָּ‏ יו

וְּ‏ טֹבֵ‏ ל בַ‏ שֶ‏ מֶ‏ ן רַ‏ גְּ‏ לוֹ:‏ )25( בַ‏ רְּ‏ זֶל

‏ּונְּחֹ‏ שֶ‏ ת מִ‏ נְּעָּ‏ לֶיָך | ‏ּוכְּ‏ יָּמֶ‏ יָך דָּ‏ בְּ‏ אֶ‏ ‏ָך:‏

)26( אֵ‏ ין כָּאֵ‏ ל יְּשֻׁרּון | רֹכֵב שָּ‏ מַ‏ יִם

בְּ‏ עֶ‏ זְּ‏ רֶ‏ ‏ָך ‏ּובְּ‏ גַאֲוָּתוֹ‏ שְּ‏ חָּ‏ קִ‏ ים:‏ )27(

מְּ‏ עֹ‏ נָּה אֱֹלהֵ‏ י קֶ‏ דֶ‏ ם ‏ּומִ‏ תַ‏ חַ‏ ת זְּ‏ רֹעֹ‏ ת

עוֹלָּם | וַיְּגָּרֶ‏ ש מִ‏ פָּנֶיָך אוֹיֵב וַיֹאמֶ‏ ר

הַ‏ שְּ‏ מֵ‏ ד:‏ )28( וַיִ‏ שְּ‏ כֹן יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל בֶ‏ טַ‏ ח

בָּ‏ דָּ‏ ד עֵ‏ ין יַעֲקֹ‏ ב אֶ‏ ל אֶ‏ רֶ‏ ץ דָּ‏ גָּן

וְּ‏ תִ‏ ירוֹש | ‏ַאף שָּ‏ מָּ‏ יו יַעַ‏ רְּ‏ פּו טָּ‏ ל:‏

)29( אַ‏ שְּ‏ רֶ‏ יָך יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל מִ‏ י כָּמוָֹך עַ‏ ם

684

Torah Israelita


lago e o sul. 24 De Aser disse: Bendito seja

Aser no meio dos bney-ysraEL; seja o

favorecido de seus irmãos; e mergulhe em

azeite o seu pé; 25 de ferro e de bronze

sejam os teus ferrolhos; e como os teus

dias, assim seja a tua força. 26 Não há

outro, ó Yeshurum, semelhante ao

ELOHIM, que cavalga sobre os céus para a

tua ajuda, e na sua majestade sobre as mais

altas nuvens. 27 ELOHIM, eterna é a tua

habitação, e por baixo estão os braços

eternos; ele lançou o inimigo de diante de ti

e disse: Destrói-o. 28 Yisra-EL habitará

seguro, a fonte de Yaacov a sós, na terra de

grão e de vinho novo; e o seu céus gotejará

o orvalho. 29 Feliz você é, ó Yisra-EL! Quem

יהוה é semelhante a ti? Um povo salvo por

o escudo do teu socorro, e a espada da tua

majestade; pelo que os teus inimigos te

serão sujeitos, e tu pisarás sobre as suas

alturas.


[638 Moshe morre]

1 Então subiu Moshe das planícies de Moav

ao monte Nebo, ao cume de Pisga, que está

defronte de Yeriho; e יהוה mostrou-lhe

toda a terra desde Gileade até Dã, 2 todo o

Naftali, a terra de Efraim e Manashé, toda a

terra de Yehudah, até o mar ocidental, 3 o

נוֹשַ‏ ע בַ‏ יהוָּה מָּ‏ גֵן עֶ‏ זְּ‏ רֶ‏ ‏ָך וַאֲשֶ‏ ר חֶ‏ רֶ‏ ב

גַאֲוָּתֶ‏ ‏ָך | וְּ‏ יִכָּחֲשּו אֹ‏ יְּבֶ‏ יָך לְָּך וְּ‏ אַ‏ תָּ‏ ה

עַ‏ ל בָּ‏ מוֹתֵ‏ ימוֹ‏ תִ‏ דְּ‏ רְֹך:‏


)1( וַיַעַ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה מֵ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב אֶ‏ ל

הַ‏ ר נְּבוֹ‏ רֹאש הַ‏ פִ‏ סְּ‏ גָּה אֲשֶ‏ ר עַ‏ ל פְּ‏ נֵי

יְּרֵ‏ חוֹ‏ | וַיַרְּ‏ אֵ‏ הּו יהוה אֶ‏ ת כָּל הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ

אֶ‏ ת הַ‏ גִ‏ לְּ‏ עָּ‏ ד עַ‏ ד דָּ‏ ן:‏ )2( וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל

נַפְּ‏ תָּ‏ לִ‏ י וְּ‏ אֶ‏ ת אֶ‏ רֶ‏ ץ אֶ‏ פְּ‏ רַ‏ יִם ‏ּומְּ‏ נַשֶ‏ ה |

וְּ‏ אֵ‏ ת כָּל אֶ‏ רֶ‏ ץ יְּהּודָּ‏ ה עַ‏ ד הַ‏ יָּם

הָּ‏ ‏ַאחֲרוֹן:‏ )3( וְּ‏ אֶ‏ ת הַ‏ נֶגֶב וְּ‏ אֶ‏ ת

הַ‏ כִ‏ כָּר בִ‏ קְּ‏ עַ‏ ת יְּרֵ‏ חוֹ‏ עִ‏ יר הַ‏ תְּ‏ מָּ‏ רִ‏ ים

עַ‏ ד צֹעַ‏ ר:‏ )4( וַיֹאמֶ‏ ר יהוה אֵ‏ לָּיו

זֹאת הָּ‏ ‏ָארֶ‏ ץ אֲשֶ‏ ר נִשְּ‏ בַ‏ עְּ‏ תִ‏ י

לְּ‏ ‏ַאבְּ‏ רָּ‏ הָּ‏ ם לְּ‏ יִצְּ‏ חָּ‏ ק ‏ּולְּ‏ יַעֲקֹ‏ ב לֵאמֹ‏ ר

לְּ‏ זַרְּ‏ עֲָך אֶ‏ תְּ‏ נֶנָּה | הֶ‏ רְּ‏ אִ‏ יתִ‏ יָך בְּ‏ עֵ‏ ינֶיָך

וְּ‏ שָּ‏ מָּ‏ ה ‏ֹלא תַ‏ עֲבֹר:‏ )5( וַיָּמָּ‏ ת שָּ‏ ם

מֹ‏ שֶ‏ ה עֶ‏ בֶ‏ ד יהוה בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוָֹאב עַ‏ ל

פִ‏ י יהוה:‏ )6( וַיִ‏ קְּ‏ בֹר אֹ‏ תוֹ‏ בַ‏ גַיְּ‏

בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ מוָֹאב מּול בֵ‏ ית פְּ‏ עוֹר | וְּ‏ ‏ֹלא

יָּדַ‏ ע אִ‏ יש אֶ‏ ת קְּ‏ בֻׁרָּ‏ תוֹ‏ עַ‏ ד הַ‏ יוֹם

הַ‏ זֶה:‏ )7( ‏ּומֹ‏ שֶ‏ ה בֶ‏ ן מֵ‏ ‏ָאה וְּ‏ עֶ‏ ‏ׂשְּ‏ רִ‏ ים

שָּ‏ נָּה בְּ‏ מֹ‏ תוֹ‏ | ‏ֹלא כָּהֲתָּ‏ ה עֵ‏ ינוֹ‏ וְּ‏ ‏ֹלא

685

Torah Israelita


Negebe, e a planície do vale de Yeriho, a

cidade das palmeiras, até Zoar. 4 E disse

: Esta é a terra que prometi com

juramento a Avraham, a Yitzhák e a Yaacov,

dizendo: à tua descendência a darei. Eu te

fiz vê-la com os teus olhos, porém para lá

יהוה não passarás. 5 Assim Moshe, servo de

morreu ali na terra de Moav, conforme o

dito de 6 que o sepultou no vale, na

terra de Moav, defronte de Bete-Peor; e

ninguém soube até hoje o lugar da sua

sepultura. 7 Tinha Moshe cento e vinte

anos quando morreu; não se lhe

escurecera a vista, nem se lhe fugira o vigor.

8 Os bney-ysraEL prantearam a Moshe por

trinta dias nas planícies de Moav; e os dias

do pranto no luto por Moshe se

cumpriram. 9 Ora, Yehôshua, filho de Num,

foi cheio do ruach de sabedoria, uma vez

que Moshe lhe tinha imposto as mãos;

assim os bney-ysraEL lhe obedeceram, e

fizeram como יהוה ordenara a Moshe. 10 E

nunca mais se levantou em Yisra-EL navi

como Moshe, a quem יהוה conhecesse

face a face, 11 nem semelhante em todos

os sinais e maravilhas que יהוה o expediu

para fazer na terra do Mitzraim, a Paroh: e

a todos os seus servos, e a toda a sua terra;

12 e em tudo o que Moshe operou com

poderosa mão, e com grande pasmo, aos

olhos de todo o Yisra-EL.

נָּס לֵחֹ‏ ה:‏ )8( וַיִ‏ בְּ‏ כּו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל

אֶ‏ ת מֹ‏ שֶ‏ ה בְּ‏ עַ‏ רְּ‏ בֹת מוָֹאב שְּ‏ ‏ֹלשִ‏ ים

יוֹם | וַיִ‏ תְּ‏ מּו יְּמֵ‏ י בְּ‏ כִ‏ י אֵ‏ בֶ‏ ל מֹ‏ שֶ‏ ה:‏

)9( וִ‏ יהוֹשֻׁעַ‏ בִ‏ ן נּון מָּ‏ לֵא רּוחַ‏

חָּ‏ כְּ‏ מָּ‏ ה כִ‏ י סָּ‏ מַ‏ ‏ְך מֹ‏ שֶ‏ ה אֶ‏ ת יָּדָּ‏ יו עָּ‏ לָּיו

| וַיִ‏ שְּ‏ מְּ‏ עּו אֵ‏ לָּיו בְּ‏ נֵי יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל וַיַעֲׂשּו

כַאֲשֶ‏ ר צִ‏ ‏ּוָּה יהוה אֶ‏ ת מֹשֶ‏ ה:‏ )10(

וְּ‏ ‏ֹלא קָּ‏ ם נָּבִ‏ יא עוֹד בְּ‏ יִׂשְּ‏ רָּ‏ אֵ‏ ל כְּ‏ מֹ‏ שֶ‏ ה

| אֲשֶ‏ ר יְּדָּ‏ עוֹ‏ יהוה פָּנִים אֶ‏ ל פָּנִים:‏

)11( לְּ‏ כָּל הָּ‏ אֹ‏ תוֹת וְּ‏ הַ‏ מוֹפְּ‏ תִ‏ ים

אֲשֶ‏ ר שְּ‏ לָּחוֹ‏ יהוה לַעֲׂשוֹת בְּ‏ אֶ‏ רֶ‏ ץ

מִ‏ צְּ‏ רָּ‏ יִם | לְּ‏ פַ‏ רְּ‏ עֹ‏ ה ‏ּולְּ‏ כָּל עֲבָּ‏ דָּ‏ יו

‏ּולְּ‏ כָּל ‏ַארְּ‏ צוֹ:‏ )12( ‏ּולְּ‏ כֹ‏ ל הַ‏ יָּד

הַ‏ חֲזָּקָּ‏ ה ‏ּולְּ‏ כֹל הַ‏ מוֹרָּ‏ א הַ‏ גָּדוֹל |

אֲשֶ‏ ר עָּ‏ ‏ׂשָּ‏ ה מֹ‏ שֶ‏ ה לְּ‏ עֵ‏ ינֵי כָּל


יהוה

יהוה

686

Torah Israelita


687

Torah Israelita

Dicionário

Idioma / Sefa: "língua, vernáculo, dialeto,

linguajar, linguagem, fala, expressão".

Iehoshoua: Josué

Iyrmiahu: Jeremias

Iyshak: Isaque sds

Shefaniahu: Sofonias

Toma: Tomé

ADAM: Adão

Abacate / Avocado: "Abacate".

Abacaxi / Ananás: "Abacaxi".

Abafado / Machnik: "Abafado, abafadiço,

abafante, asfixiante, bochornoso, irrespirável,

opressivo, pesado, quente, sufocante".

Abaixar / Horid: "descer, baixar, arriar,

descender".

Abaixar / taba: "Abaixar, afundar, enterrar,

afagar,fixar, plantar".

Abaixo / Lemata: "inferiormente, embaixo,

infra, sob".

Abajur / Nifnef: "abaixa-luz, bandeira,

candeeiro, guarda-vista, lucivelo, luminária,

pala, pantalha, para-luz, quebra-luz, sombra,

tapa-luz.".

Abanar / Nifnef: " refrescar, balançar, sacolejar,

demover, dissuadir, abalar, oscilar, tremer,

agitar, sacudir, ventilar, vibrar, oscilar".

Abandonado / Azuv: "desamparado,

desabrigado, desarrimado, desassistido,

desprotegido, desvalido, enjeitado, exposto,

indefeso, só, sozinho, deixado, descuidado,

desprezado, esquecido, ignorado, largado,

menosprezado".

Abandonar / Azab: "Deixar, desamparar,

abandonar, deixar para trás".

Abarrotado / Gadush: "cheio, repleto,

completo, atulhado, atafulhado, enchido,

lotado, superlotado, carregado, recheado,

farto, saturado, atravancado, atestado,

atochado, sobrecarregado, embatumado,

embetumado".

Abater / Harub: "Abater, lutar".

Abater / Tabah: "Abater, trucidar, matar,

massacrar".

Abba: Pai

Abel: do hebraico: Hevel

Abençoado / Mevorach: "bendito,

abendiçoado, bem-aventurado, bento,

benzido, beato, feliz, afortunado, próspero,

venturoso, ditoso, fausto, bem-afortunado,

bem-aventurado, bem-fadado, afortunoso".

Abençoar / B'rakah: "Louvor, bênçao".

Abençoar / Barak: "Ajoelhar-se, abençoar, ser

abençoado".

688

Torah Israelita

Dicionário

Aberração / Stiá: "desvio, extravio,

extravagância, desarranjo, desordem, desvario,

deformidade, irregularidade, monstro,

teratismo".

Abiatar: do hebraico: Ebiatar

Abominação / Tiuv: "repulsa, antipatia, asco,

aversão, execração, horror, ódio, repulsão".

Abominação / To'ebah: "Abominação, coisa

repugnante, detestável".

Abortar / Hipilia: "fracassar, falhar, malograr,

perder, rescindir, ab-rogar, anular, cancelar,

cassar, derrogar, eliminar, infirmar, invalidar,

rescindir, revogar, terminar".

Abrigo / Miklat: "abrigadouro, aba,

abrigamento, barraca, barracão, coberta,

cobertura, couraça, couto, efúgio, esconderijo,

franquia, galpão, guarita, homizio, muro, ninho,

pouso, receptáculo, reduto, regaço".

Abrupto / Talul: "brusco, inesperado,

inopinado, precipitado, repentino, abruptado,

aclive, alcantilado, clivoso, declivoso,

escarpado, inclinado, íngreme, ladeirento,

resvaladiço".

Absalão: do hebraico: Abshalom

Abstrato / Mufshat: "especulativo, imaterial,

impalpável, intangível, espiritual, filosófico,

metafísico, moral, subjetivo, teórico,

generalizado, genérico, geral".

Abstêmio / Mitnazer: "moderado, sóbrio,

frugal, abstinente, completo, total".

Abudância / Yitrá: "Abundância, riquezas".

Abundante / Shofea: "abundoso, basto,

copioso, excessivo, farto, lauto, opimo, opíparo,

profuso, considerável, numeroso, quantioso,

vário, fecundo, fértil, produtivo, prolífero,

prolífico, úbere".

Abuso / Nitzul: "descomedimento, excesso,

exagero, exorbitância, imoderação".

Acabar / Tamam: "Completar, acabar,

aperfeiçoar, gastar, ser sincero, ter integridade".

Acabe: do hebraico: Ahab

Acalmar / hirguia: "tranquilizar, sossegar,

serenar, descansar, repousar, pacificar,

amansar, aquietar, quietar, apaziguar, paziguar,

calmar, acalentar, sopitar".

Acaz: do hebraico: Ahaz

Aceitar / Rasah: "Contentar, gostar, agradar, ter

prazer, aceitar favoravelmente, satisfazer".

Acender / Or: "Acender, ficar claro, ficar

iluminado, dar luz, fazer a luz brilhar".

Acender / Yaqad: "Queimar, acender".

Acessório / Yoteret: "Acessório".

Achar / Masa: "Achar, encontrar, obter".

Aconselhar / Ya'as: "Aconselhar, avisar,

consultar".

Acordar / Yaqats: "Acordar".

689

Torah Israelita

Dicionário

Acrecentar / Yasaph: "Acrescentar, somar,

continuar, fazer de novo, aumentar,

ultrapassar".

Adivinhar / Qasam: "Adivinhar, praticar

advinhação".

Adivinhos / Yidde'oni: "Mágico, espírito familiar,

agoureiro, adivinhos".

Adonias: do hebraico: Adoniahuandré- do

grego Andreas

Adorar / Sahah: "Adorar, prostar-se, curvar-se".

Adorno / Hadara: "Adorno, glória".

Afligir / Anah: "Afligir-se, encurvar-se, humilharse,

submeter-se".

Afligir / Yaga: "Sofrer, lamentar, afligir".

Ahavah: Amor

Ajudar / Azar: "Ajudar, assistir, auxiliar".

Alegrar-se / Samah: "Alegrar-se, regozijar-se".

Alho-poró / Hatsir: "Alho-poró".

Alicerce / Mosad: "Alicerce".

Alimento cozido / Nazid: "Alimento cozido,

cozinhando".

Alma / Nephesh: "Alma, ego, vida, pessoa,

coração".

Altar / Mizbeah: "Altar".

Altivo / Yahir: "Arrogante, orgulhoso, altivo".

Alto / gaboah: "Alto, exaltado".

Amado / Yadid: "Amável, amado".

Amaldiçoar / Qalal: "Ser insignificante, ágil,

rápido, amaldiçoar".

Amanhã / Mahar: "Amanhã".

Amar / Ahab: "Amar, gostar".

Amar / Habab: "Amar".

Andar / Halak: "Ir, caminhar, andar, passear,

seguir, comportar-se".

Anelar / Ya'ab: "Desejar, anelar".

Anjo / Mal'ak: "Mensageiro, anjo".

Ano / Shanah: "Ano".

Ano / Yom: "Dia, tempo, ano".

Antes disso / Terom: "Ainda não, antes disso".

Apascentar / Ra'ah: "Pastar, pastorear,

apascentar".

Apegar-se / Dabaq: "Apegar-se, grudar-se,

esconder-se".

Apressar / Hapaz: "Apressar, fugir, temer, estar

aterrorizado".

Apressar-se / Mahar: "Apressar-se".

Aproximar / Magash: "Aproximar, chegar-se,

trazer".

Aqui / koh: "Assim, aqui".

Arar / Nagash: "Arar, gravar, trabalhar em

metais".

690

Torah Israelita

Dicionário

Arca / Aron: "Arca, caixão, cofre, bau, caixa".

Arrabalde / Migrash: "Arrabalde, terra para

pasto, campo aberto".

Arraial / Mahaneh: "Arraial, acampamento,

exército".

Arranjo / Tekuna: "Arranjo".

Arrepender-se / Naham: "Arrepender-se,

consolar".

Arrombamento / Mahteret: "Arrombamento,

roubo".

Arão: do hebraico: Aaron

Asa / Kanaph: "Asa".

Aspergir / Zaraq: " Lançar, chuviscar, espelhar,

atirar para o ar, espalhar abudantemente".

Assembléia / Qahal: "Assembléia, companhia".

Assim / Kaka: "Assim".

Assustar-se / Hatat: "Espantar-se, assustar-se,

quebrar, quebrantar-se, terrificar-se".

Atar / Asar: "Atar, ligar encercerar, amarrar,

cingir, arrear".

Atirar / Tus: "Atirar, jogar".

Atrás / 'ahar: "atrás, depois".

Avestruz / Ya'en: "Avestruz".

Avraham: Abraão

Avram: Abrão

Baal / Ba'al: "Mestre, senhor, meu dono, meu

amo".

Babador / Sinar: "babeiro, babadouro,

babadoiro".

Bacalhau / bakala: "magricela, magrelo".

Bacia / Keará: "bandeja, salva, urinol, penico,

bacio, braseiro, fogareiro, prato, pelve, pélvis,

lago".

Bacia / Kiyor: "Bacia, frigideira".

Bactéria / Chaidak: "germe, bacilo, micróbio,

microrganismo".

Bagagem / Mitan: "pertences, malas,

equipamento, equipagem, tralha, trem,

experiência, conhecimentos, prática, perícia,

obra, trabalho, criação, produção, realização,

estorvo, empecilho, impedimento, dificuldade".

Bagaço / Brará: "resto, resíduo, sobra, sobejo,

gasto, consumido, batido".

Bailarina / Rakdanit: "bailadeira, dançadeira,

dançarina".

Baile / Neshef: "bailado, dança, função".

Baioneta / Kidon: "Baioneta".

Bairro / Shchuná: "arraial, distrito, povoação,

povoado, arrabalde, cercania, subúrbio,

arredor".

Baixa / Shipul: "abaixamento, decadência,

declínio, enfraquecimento, ruína, baixada,

baixos, depressão, vale, abatimento,

691

Torah Israelita

Dicionário

decrescimento, decréscimo, dedução,

desvalorização, diminuição, quebra, redução,

abate".

Baixada / Shfelá: "depressão, baixa, alagadiço,

encharcado, planície".

Baixar / Horid: "descer, abaixar, arriar,

descender, rebaixar, inclinar, curvar, dobrar-se,

vergar, descair, pender, assentar, pousar,

depositar".

Baixo / Namuch: "tacanho, pequeno, nanico,

miúdo, raso, abaixado, inclinado, inferior, débil,

fraco, insignificante, irrelevante, ordinário,

somenos, último".

Bajulação / Chanfanut: "bajulice, adulação,

lisonja".

Bala / Kadur: "Bala de arma".

Bala / Sukariá: "caramelo, confeito, rebuçado,

fardo, pacote, embrulho".

Balança / Moznaim: "Libra, equilíbrio,

ponderação, sensatez, comparação, cotejo,

paralelo, embalo".

Balançar / Nidned: "oscilar, balouçar, balancear,

abalançar, comparar, cotejar, confrontar,

compensar, equilibrar, contrabalançar,

titubear, hesitar, menear, nutar, oscilar, sacudir,

vacilar".

Bando / G'dud: "Bando, bando de pilhagem,

grupo de invasores, exécito, unidades, tropas,

bandidos, reide".

Bar-talmi: Bartimeu

Barba / Zaqan: "Barba, queixo".

Barrabas: do hebraico: Bar-abba

Batalha / Kidor: "Batalha".

Baço / Tchol: "Empanado, embaçado,

embaciado, enevoado, escuro, moreno,

sombrio, trigueiro".

Baía / Mifratz: "porto, recôncavo, abra,

ancoradouro, angra, enseada, golfo".

Beber / Shatah: "Beber".

Belial / B'liya'al: "Maldade, ímpio, iníquo, mau,

vil, destruição".

Bendito / 'asre: "Bendito, bem-aventurado,

feliz".

Besta / B'hemah: "Besta, animal, animal

domesticado, gado, animal de montaria, animal

selvagem".

Betulah: Virgem

Betume / Zepet: "Betume, piche".

Biniamin: Benjamim

Boca / Pheh: "Boca, extremidade, abertura,

entrada, colarinho, expressão vocal, ordem,

comando, evidência".

Boi / Phar: "Boi".

Bola / Kaddur: "bola".

Bolo / Kawwan: "Bolo".

692

Torah Israelita

Dicionário

Bom / Tob: "Bom, favoborável, festivo,

delicioso, agradável, bem, melhor, adequado".

Brilho / Zohar: "Brilho, claridade".

Buscar / Hapas: "Buscar, procurar, disfarçar-se".

Bênção / Beraka: "Bênção".

Cabalista / Mekubal: "Cabalista".

Cabalístico / Kabáli: "Cabalístico".

Cabana / Tzrif: "barga, arribana, mocambo,

barraca, barraco, capuaba, casebre, choça,

choupana, colmado, copé, ipuaba, malha,

malhada".

Cabaça / Rosh: "cuia, cabaço, cabaz".

Cabeleleiro / Masperá: "Lugar de cortar

cabelo".

Cabeleleiro / Sapár: "penteador".

Cabelo / Seár: "cabeleira, juba, mecha, melena,

madeixa, cabelame, cabeladura, encabeladura,

cabelugem, coma, tufo, crina".

Cabeludo / Sair: "hirsuto, peloso, complicado,

difícil, intricado, imoral, obsceno, indecoroso,

peludo, viloso".

Cabeça / Ro'sh: "Cabeça, cume, primeiro, soma,

líder".

Cabeçudo / Ákshan: "cabeça-dura, abalroado,

abarroado, acirrado, capitoso, cargoso,

casmurro, caturra, obstinado, pertinaz,

pirrônico, teimoso, testudo, violento".

Cabide / Kolav: "mancebo, suporte".

Cabine / Ta: "Cabine".

Cabo / Kevel: "chefe, cabeça, comandante,

promontório. extremo, fim, termo, corrente,

fio, realizar, executar, dizimar, destruir, amarra,

condutor, corda, talinga, pega".

Cabra / Ez: "cabrita, capanga, jagunço,

pistoleiro, sujeito, indivíduo, elemento, cabrito,

cafuzo, malandro, mestiço, mulato".

Cabrito / Gdi: "chibo, menino, moleque, garoto,

cabra, moreno, mulato, trigueiro".

Cacau / Kakao: "Fruta, chocolate".

Cachimbo / Mikteret: "pito, jingo, cachimbada,

meladinha, fêmea, agulha-do-mar".

Cacho / Eshkol: "penca, racemo, anel, caracol,

caso, aventura, onda, caso, racimo".

Cachoeira / Mapal maim: "salto, queda-d'água,

cascata, catadupa, catarata".

Cachorro / Keleb: "Cachorro, cão".

Caifás: do hebraico: Caiapha

Calado / Hasha: "Calado, parado, inerte".

Calamidade / 'ed: "Calamidade, desastre".

Caminho / Derek: "Caminho, distância, viagem,

jornada, maneira,conduta, condição, destino".

Campo / Sadeh: "Campo, país, domínio".

Campo / Yageb: "Campo".

693

Torah Israelita

Dicionário

Canaã / K'na'an: "Canaã".

Cantar / Ranan: "Cantar, jubilar, bradar, chorar".

Canção / Zimra: "Canção, música".

Carga / Massa: " Carga, fardo, trubuto, delícia".

Carne / Basar: "Carne, orgão sexual masculino".

Carneiro / 'ayil: "Carneiro".

Carro / Rekeb: "Carruagem, unidades de carro,

carro, comboio".

Casa / Bayit: "Casa, lar".

Casamento / Hatunna: "Casamento,

matrimônio".

Cavalo / Sus: "Cavalo".

Cavar / Hatar: "Cavar, remar".

Caça / Tzaid: "busca, caçada, encalço,

investigação, perseguição, procura".

Caçar / Tzad: "matar, acossar, acuar,

atormentar, encalçar, perseguir, rastrear,

seguir, bater, aprisionar, capturar, cercar, deter,

prender".

Cessar / kala: "Conlcuir, cessar, consumir,

determinar, terminar, fracassar, acabar".

Cesto / Kelub: "Cesto, gaiola".

Chefe / Sar: "Oficial, líder, comandante, capitão,

chefe".

Cheirar mal / Zanah: "Cheirar mal, exalar mau

cheiro".

Chupar / Yanaq: "Amamentar, chupar, mamar".

Circuncidar / Mul: "Circuncidar, cortar".

Coberta transada / Makber: "Coberta

transada".

Cobrir / Ya'at: "Cobrir".

Como / Kemo: "Como, quando".

Conduzir / Yabal: "Trazer, guiar, levar, conduzir".

Congregação / Eda: "Congregação".

Conselho / Etsa: "Propósito, conselho,

desígnio".

Consumação / Kala: "Consumação".

Convir / Ya'a: "Convir, ser apropriado".

Corda / yeter: "Corda, corda de arco".

Correto / Yeshurun: "Correto, observador da

lei".

Criança / Walad: "Criança".

Cruel / Akzari: "Cruel".

Crueldade / Akzeriyut: "Crueldade".

Cuidado / Yehab: "Presente, cuidado".

Cunhada / Yebema: "Irmã do marido (esposa),

cunhada".

Cunhado / Yabam: "Irmão do marido (esposa),

cunhado".

Cura / Keha: "Cura".

Cá / pó: "aquém, aqui".

694

Torah Israelita

Dicionário

Cálice / Kos: "Cálice".

Câmera / Heder: "Câmera, aposento, interior,

quarto".

Cântaro / Kad: "Cântaro".

Cânticos de louvor / Huyyedot: "Cânticos de

louvor".

Céus / Shamayim: "Céus: Céu".

Cônjuge / Haberet: "Cônjuge, consorte,

esposa".

Dadivoso / Nadvan: "magnífico, generoso,

liberal, magnânimo, munificente, munífico".

Dado / Kubiá: "oferecido, presenteado, doado,

cedido, entregue, concedido, facultado,

ofertado, transferido".

Daltonismo / Daltoniut: "Doença".

Daltônico / Daltoni: "Defeito na visão".

Dama / Gveret: "dona, madama, madame,

senhora, nobre, fidalga, aristocrata, rainha,

sota".

Danificar / Hezik: "avariar, despedaçar,

deteriorar, escangalhar, estragar, quebrar,

romper, desarranjar, arruinar, danar, daninhar,

lesar, ofender, prejudicar".

Dano / Nezek: "destruição, estrago, avaria,

inutilização, falha, pane, anomalia, parada,

sinistro, deterioração, danificação, lesão, ruína,

degeneração, devastação, esfacelo,

irregularidade".

Dança / Rikud: "bailado, balé, coreografia, baile,

bailarico, arrasta-pé, sarau, festa, folia,

movimentação, agitação, roda-viva, correria,

azáfama, faina, lida, labuta".

Dançarino / Rakdan: "bailador, bailarim,

bailarino".

Daqui / Mi pó: "Daqui"

Dar / Natan: "oferecer, presentear, ofertar,

doar, brindar, ceder, conceder, entregar,

transferir, atribuir, passar, dedicar, fornecer,

conferir, facultar, outorgar, destinar, legar".

Dardo / Chetz: "hasta, zagaia, crítica,

maledicência, censura, flecha, lança, seta,

venábulo".

Dardo / kidon: "Dardo, lança curta".

Data / Taarich: "hasta, zagaia, crítica,

maledicência, censura, flecha, lança, seta,

venábulo".

Datilógrafa / Katvanit: "dactilógrafa,

mecanógrafa".

David: Davi

De / Sel, me: "dentre, desde, a, com, do que".

De dia / Yomam: "De dia".

De graça/ Hinnam: "De graça, por nada".

Debaixo / Tachat: "inferiormente, embaixo,

abaixo, por baixo, sob, em decadência, em

ruína, na dependência, na sujeição".

Debalde / Lashav: "em vão, inutilmente".

695

Torah Israelita

Dicionário

Debate / Diun: "altercação, demanda,

desavença, bate-boca, briga, contenda, justa,

desentendimento, disputa, peleja, pendência,

porfia, rixa, argumentação, conferência,

conversa, debatimento, discussão, mesaredonda

Decrépito / Yashesh: "Idoso, decrépito".

Descendência / Zera: "Semeadura, semente,

descendência".

Desesperar / Ya'ash: "Desesperar".

Desgraça / Hawa: "Desgraça".

Desmaio / ye'ap: "Fraqueza, desmaio".

Desnudar / Mahsop: "Ato de deixar aparecer,

de desnudar".

Despedaçar / Tarap: "Rasgar, despedaçar".

Destruição / Heres: "Subversão, destruição".

Destruição / Mehitta: "Destruição, ruína,

pavor".

Deus / 'El: "Deus".

Dia / yom: "Luz do dia, dia tempo, momento,

ano".

Disciplina / Musar: "Disciplina".

Distância / kibra: "Distância".

Dividir / Halaq: "Dividir, compartilhar, saquear,

nomear, distribuir".

Dividir / Hatsa: "Dividir, viver metade (da vida)".

Dizer / Amar: "Dizer, falar, contar, ordenar,

responder".

Doenças / Tahalu'im: "Doenças".

Dominar / Mashal: "Reger, reinar, governar,

dominar".

Dote / Zebed: "Dote, presente".

Dádiva / Mataná: "presente, prenda, oferenda,

oferta, donativo, doação, regalo, lembrança,

brinde, mimo, graça, bênção, dom, benesse,

mercê, favor, benefício, virtude".

Dívida / Hob: "Débito, Dívida".

ESAV: Esaú

EZRA: Esdras

Ebulição / Shikor: "fermentação, efervescência,

fervedura, fervura, agitação, inquietação,

alvoroço, entusiasmo, euforia, exaltação,

excitação, movimentação".

Eclipse / Likui: "declínio, decadência,

diminuição,

enfraquecimento,

obscurecimento, queda, afastamento,

ausência, desaparecimento, desaparição,

sumiço".

Eco / Hed: "repercussão, reflexo, reflexão,

ressonância, reverberação, repetição, barulho,

ruído, rumor, som".

Ecoar / Hidhed: "refletir, atroar, estrugir,

repercutir, ressoar, restrugir, retinir, retumbar,

reverberar, ribombar, romper, soar, reiterar,

iterar, redizer, repetir, reproduzir".

696

Torah Israelita

Dicionário

Economia / kalkalá: "comedimento,

frugalidade, contenção, controle, moderação,

parcimônia, pé-de-meia, pecúlio, poupança,

racionamento, organização, estrutura,

administração, constituição".

Economista / Kalkalan: "Profissão".

Economizar / Ekzema: "acumular, juntar,

guardar, aforrar, ajuntar, amealhar, cumular,

entesourar, forrar, mealhar, reunir, amontoar,

reservar, controlar, conter, governar, moderar,

poupar".

Econômico / Kalkalái: "frugal, economizador,

governado, moderado, módico, parcimonioso,

poupado, poupador, sovina, acessível, barato,

em conta, financeiro, financial".

Eczema / Ekzema: "gafeira".

Edema / Natzedet: "inchaço, tumor, cisto,

inchação, inchamento, intumescência,

intumescimento, inturgescência, tumefação,

turgência, turgescência, turgidez".

Edificar / Banah: "Construir, fundar,

estabelecer, edificar, reedificar".

Edificar / Baná: "erigir, alçar, erguer, levantar,

construir, instituir, criar, fundar, alicerçar,

arquitetar, assentar, conceber, embasar,

estabelecer, fundamentar, iniciar, originar".

Edifício / Binian: "construção, imóvel,

edificação, bloco, casa, monumento, obra,

prédio".

Editar / Hotzi laor: "tirar, publicar, imprimir,

edicionar, dar à luz, emitir, editorar, lançar,

formatar, montar, organizar, preparar, redigir,

traçar".

Editor / Orech: "Profissão".

Editora / Hotzzat laor: "publicar, imprimir, dar à

luz".

Edição / Mahadura: "publicação, impressão,

tiragem, junção, juntura, montagem, união,

difusão, lançamento, reprodução".

Educado / Mêchunach: "adestrado,

alfabetizado, amestrado, culto, disciplinado,

doutrinado, ensinado, esclarecido, escolado,

explicado, formado, ilustrado, instruído,

intelectualizado, lecionado, preparado".

Educar / Chinuchi: "arrotear, capacitar, civilizar,

criar, desembrutecer, desemburrar, desmoitar,

doutrinar, ensinar, formar, habilitar, iluminar,

ilustrar, informar, instruir, lapidar, lecionar,

nutrir".

Educação / Chinuch: "didática, disciplina,

ensino, instrução, pedagogia, competência,

conhecimento, cultura, perícia, prática,

preparo, saber, tarimba".

Elisha: Eliseu

Elisheba: Elisabete

Eliyahu: Elias

Elohim: D´us ou deuses

697

Torah Israelita

Dicionário

Emdalsamamento / Hanutim:

"Emdalsamamento".

Eminência / To'apa: "Eminência".

Eminência / To'apa: "Eminência".

Emunah: Fé

Encantador / 'assaph: "Encantador".

Encher / Male: "Encher, completar,

transbordar, ordenar, dotar".

Enfurecer / Harah: "Ficar bravo, enfurecer".

Enganar / Hatal: "Zombar, enganar".

Engano / Saw: "Engano, decepção, malícia,

falsidade, vaidade, vacuidade".

Engolir / Bala: "Engolir, devorar, tragar".

Ensinar / Lamad: "Ensinar, aprender, levar a

aprender".

Entalhar / Haqaq: "Entalhar, retratar,

determinar, inscrever, decretar, governar".

Entender / Sakal: "Ser prudente, agir

sabiamente, prestar atenção, entender".

Entrada / Petah: "Entrada, abertura, portão".

Entre / Qereb: "Entre".

Entregar / Natan: "Entregar, dar, pôr, montar,

fazer".

Enviar / Shalah: "Enviar, estender-se, livrar-se".

Ermo / Yeshimon: "Deserto, ermo".

Escabelo / Kebesh: "Escabelo".

Escapar / Malat: "Escapar, escapulir, dar a luz".

Escavar / Hapar: "Escavar, procurar".

Escolher / Bahar: "Escolher".

Esconder / Haba: "Esconder".

Esconder / Satar: "Esconder, abrigar, encobrir".

Esconder / Tamen: "Esconder, ocultar,

enterrar".

Escriba / Tipsar: "Escriba, autoridade do

gorveno".

Esculpir / Haqa: "Esculpir, retratar".

Escuro / Keheh: "Escuro".

Esgotante / Yegi'a: "Esgotante".

Espada / Hereb: "Espada, cimitarra, pinhal, faca

de pederneira, cinzel".

Espada / Hereb: "Espada".

Espalhar / Tapah: "Estender, espalhar".

Espírito / Ruah: "Respiração, ar, força, vento,

brisa, espirito, ânimo, humor".

Estabelecimento (de uma lei) / Huqqa:

"Estabelecimento (de uma lei)".

Estar confuso / Haper: "Sentir-se

envergonhado, estar confuso".

Estar livre / Hapash: "Estar livre".

Estatuto / Hoq: "Estatuto".

698

Torah Israelita

Dicionário

Estrela / Kakab: "Estrela".

Exausto / Ya'ep: "Desmaiado, exausto".

Face / Panim: "Face, Rosto".

Falar / Dabar: "Falar, dizer".

Falsidade / Sheqer: "Falsidade, mentira".

Família / Mispahah: "Família, clã".

Fartar-se / Saba: "Satisfazer-se, fatar-se, encherse".

Fascinar / Hikssim: "atrair, seduzir, brilhar,

enlevar, arrebatar, enfeitiçar, dominar,

subjugar, submeter, envolver".

Fascinação / Kessem: "atração, encantamento,

fascínio, sedução, beleza, deslumbramento".

Fase / Shaláv: "parte, estágio, estádio, etapa,

passo, ponto, ciclo, época, era, estação, idade,

momento, período, quadra, quartel, sazão,

tempo, temporada".

Fastio / Bechilá: "aborrecimento, tédio, enfado,

antipatia, aversão, repugnância, afronta,

anorexia, cansaço, canseira, fadiga, inapetência,

quebreira, sufocação".

Fatal / Gorali: "inevitável, irremediável,

inexorável, infalível, inelutável, invencível,

irremissível, previsto, indefectível, mortal, letal,

mortífero".

Fatalidade / Goraliút: "destino, sorte, fado,

desgraça, azar, drama, infelicidade, fatalismo,

adversidade, calamidade, catástrofe, desgraça,

flagelo, infortúnio, revés, tragédia".

Fatalista / Gorali: "Pessoa que acredita no

destino; quem acredita que os acontecimentos

são estabelecidos antecipadamente pelo

destino".

Fatia / Prussá: "talhada, bocado, mica, naco,

pedaço".

Fatigado / Aief: "adinâmico, afadigado,

alquebrado, cansado, derreado, esgotado,

exausto, extenuado, arrasado, abatido, arriado,

defesso, derrotado, esbofado, esfalfado,

estafado".

Fatigante / Meaief: "monótono, tedioso,

monótono, maçudo, maçante, fastidioso,

enfastioso, enfadonho".

Fatigar / Lef: "esgotar, exaurir, abater, afadigar,

alquebrar, arrasar, arriar, cansar, derrotar,

esbofar, esfalfar, estafar, estressar, estrompar,

estropiar, exaustar, extenuar, fadigar, matar,

moer".

Fato / Uvdá: "acontecimento, ocorrência,

sucedido, episódio, circunstância, situação,

caso, evento, lance, ato, conjuntura,

acontecido, sucesso, feito, peripécia".

Fator / Gorem: "motivo, causa, razão, condição,

motor, agente, coeficiente, elemento, fato,

aspecto, princípio, fonte.".

Fatídico / Harê asson: "profético, fatal,

infortunado, letal, sinistro, trágico".

699

Torah Israelita

Dicionário

Fauna / Fauna: "vida, flora.".

Fausto / Ashir: "feliz, ditoso, venturoso, bemaventurado,

afortunado, próspero, faustoso,

fasto, abençoado, favorável, propício".

Fava / Fol: "alvéola".

Favor / Ratson: "Favor, benevolência, aceitação,

vontade, desejo, prazer".

Favor / Tová: "fineza, ajuda, delicadeza,

gentileza, obrigação, obséquio, préstimo,

retribuição".

Favorecer / Tamach: "beneficiar, ajudar,

prendar, dotar, sorrir, melhorar, enriquecer,

incrementar, aprimorar, aperfeiçoar".

Favoritismo / Adifút: "preferência, predileção,

simpatia, inclinação, propensão, afilhadismo,

apadrinhamento, favorecimento, afilhadagem,

filhotismo, nepotismo, patronato, proteção".

Favorável / Bead: "benigno, bom, auspicioso,

benéfico, benfazejo, cômodo, conveniente,

oportuno, positivo, promissor, propício,

próspero, proveitoso, vantajoso".

Faísca / Kidod: "Faísca".

Fechar / Sagar: "Fechar, cerrar, encerrar ou

encarcerar".

Fidelidade / Emunah: "Crer, acreditar, ter fé,

fidelidade".

Figado / Kabed: "Figado".

Fim / Ephes: "Fim, confim, não, nada, só".

Fio / Metar: "Fio, corda".

Flecha / Hetsi: "Flecha".

Flecha / Zeq: "Flecha, seta".

Fogo / Es: "Fogo".

Fogão / Kir: "Fogão".

Folha / Terep: "Presa, comida, folha".

Fome / Ra'ab: "Escassez de víveres, fome".

Forma / Yetser: "Forma".

Formar / Yatsar: "Formar, moldar, modelar".

Fornalha / Kur: "Fornalha".

Fornicação / Zenunim: "Fornicação".

Forquilha / Mizreh: "Forquilha".

Fortalecer / Hazaq: "Ser forte, fortalecer,

esforçar, endurecer, pegar".

Força / Hayil: "Força, poder, riqueza,

propriedade, capaz, proeza, exército, tropas,

influente".

Força / Hayil: "Força, poder".

Fresco / Tari: "Fresco".

Fruto / P'ri: "Fruto, recompensa, preço, salario,

produto, resultado".

Fugir / Barah: "Fugir, passar".

Gafanhoto / Hasil: "Gafanhoto".

Ganho / Yaga: "Ganho".

700

Torah Israelita

Dicionário

Garantia / Bitúach: "salvaguarda, proteção,

precaução, preservação, defesa, segurança".

Garantido / Batuach: "certo, assegurado,

certificado, tranquilo, firme, seguro, confiável,

sólido, incontestável, inegável, indubitável,

afiançado, abonado, atestado, caucionado,

acreditado, guardado".

Garantir / Hivtiach: "afirmar, asseverar, atestar,

certificar, confirmar, prometer, jurar, penhorar,

testificar, sustentar, segurar".

Garbo / Chen: "distinção, galhardia, valentia,

coragem, airosidade, brio, donaire, elegância,

esbelteza, graça, primor, zelo".

Garboso / Chinaní: "elegante, distinto, bemapessoado,

valoroso, valente, corajoso, airoso,

belo, bonito, donairoso, esbelto, formoso,

galante, galhardo, guapo, jeitoso, venusto".

Gargalhada / Tzchór: "risada, riso, casquinada,

chacinada, gaitada, cascalhada, escarcalhada,

hilaridade, risota".

Gargalo / Tzavar: "colo, abertura, boca, bocal,

garganta, goela, pescoço".

Garganta / Garon: "fauce, faringe, gargueiro,

gasganete, goela, gorgomilos, gorja, laringe,

pescoço".

Gargarejar / Guirguer: "Lavar a garganta com

um líquido que se sustenta na boca agitando-o

por meio do ar que se expele pela laringe".

Garoto / Naár: "criança, menino, guri, rapaz,

adolescente, jovem, moço, pirralho, moleque,

fedelho, bacuri, pequeno, pequerrucho,

pimpolho, miúdo, petiz, cachopo, catraio,

párvulo".

Garrafa / Bakbuk: "casco, vidro, botelha, frasco,

jarra".

Garrafão /Bakbuk: "Grande garrafa de vidro

sem alça, geralmente empalhada ou coberta

por um tecido de vime ou cortiça, para não se

quebrar".

Garça / Anafá: "Animal, passaro".

Garçom / Meltzar: "garção, copeiro, criado,

jovem, moço, rapaz".

Gasolina / Benzin: "Líquido leve, extremamente

volátil, obtido do petróleo bruto na primeira

destilação".

Gasoso / Gázi: "Que se apresenta no estado de

gás, água gasosa, água que contém gás

carbônico diluído".

Gastar / bizbez: "expender, despender,

desembolsar, comprar, dilapidar, desbaratar,

desperdiçar, dissipar, esbanjar, malbaratar".

Gasto / Hotzaá: "desgastado, danificado,

deteriorado, estragado, velho, batido, puído,

surrado, roçado, coçado, corroído, arruinado,

rafado, safo, servido, servidiço".

Gastos / Hotzaot: "consumos, despesas,

dispêndios, desembolsos, expensas, custos,

contas, faturas".

Genro / Hatan: "Genro, noivo".

701

Torah Israelita

Dicionário

Gerar / Yalad: "Dar á luz, parir, gerar".

Geração / Dor: "Geração".

Glorioso / Kabod: "Glorioso".

Glória / Kabod: "Glória".

Goym/Goy: Gentios ou gentio

Grande / Kabed: "Grande".

Grande / Kobed: "Grande".

Graça / Hin: "Graça".

Grelha / Mikbar: "Grade, grelha".

Grilhões / Kebel: "Grilhões".

Gritar / Za'aq: "Gritar, clamar, chamar, invocar".

Grosseiro / Tapash: "Grosseiro".

Guardar / Natsah: "Guardar, vigiar,

superintender, encarregar".

Guedaliahu: Godolias

Guerra / Milhamah: "Guerra, batalha,

escaramuça, combate".

Guideon: Gideão

Gurdura / Heleb: "Gurdura, banha".

Gás / Gaz: "oxigênio, fluido, animação,

entusiasmo, vibração, flatulência, flato,

ventosidade, apontamento".

Gástrico / Kevatí: "Suco gástrico, suco digestivo

ácido produzido pelo estômago e que contribui

para a digestão".

HAVA: Eva

Hanokh: Enoque

Haver / Yesh: "Haver, bens".

Helquias: do Hebraico: Hilkiahu

Herdar / Nahal: "Herdar, adquirir".

Hipócrita / Honep: "Hipócrita".

Homem / Adam: "Homem, varão, gênero

humano pessoas, alguém, Adão".

Honestidade / Meshar: "Retidão, honestidade".

Honra / Kavód: "dignidade, integridade, retidão,

honradez, honestidade, probidade,

respeitabilidade, honorabilidade, grandeza,

ética, seriedade, orgulho, brio, amor-próprio,

pundonor".

Honradamente / Bekavód: "seriamente,

decentemente, honestamente, sinceramente,

direito".

Honrado / Mechubad: "bom, correto, decente,

digno, direito, distinto, educado, escrupuloso,

honesto, íntegro, probo, reto".

Honrar / Chibed: "dignificar, enobrecer,

engrandecer, elevar, notabilizar, nobilitar,

honestar, valorizar, sublimar".

Honrar / Hadar: "Honrar, adornar, glorificar".

Hora / Shaá: "época, instante, minuto,

momento, tempo, horário, aberta, azo, chance,

ensejo, ocasião, oportunidade, vez".

702

Torah Israelita

Dicionário

Horar / Kabed: "Honrar".

Horizontal / Ofki: "deitado, estendido,

nivelado".

Horizonte / Ofek: "âmbito, área, campo, esfera,

perspectiva, além, futuro, contorno, fronteira,

cenário, futuro, porvir, possibilidade, promessa,

cenário".

Hormônio / Hormon: "Substância produzida

por uma glândula que, secretada na corrente

sanguínea, é transportada e tem efeito num

órgão ou parte específica do corpo".

Horrendo / norá: "horripilante, apavorante,

apavorador, assustador, aterrador,

aterrorizador, tenebroso, macabro,

amedrontador, atemorizador, horrente,

horrífico".

Horripilar / Hifchid: "arrepiar, amedrontar,

aterrar, horrorizar".

Horror / Páchad: "medo, receio, pavor, temor,

terror, pânico, fobia, susto, apavoramento,

aterramento, amedrontamento".

Horrorizar / Hifchid: "aterrorizar, assustar,

amedrontar, apavorar, arrepiar, escandalizar,

espantar, horripilar".

Horroroso / Mafchid: "asqueroso, hediondo,

horrível, imundo, repugnante, sórdido".

Horrível / Zvaatí: "malíssimo, imprestável,

inadequado, péssimo, inapropriado, ruim,

disforme, fedo, feio, horrendo, hórrido,

horroroso, medonho, pavoroso".

Horta / Gan ierek: "horto, quintal".

Hortaliça / Larek: "erva, agraço, legume,

verdura".

Hortelã / Nana: "menta".

Horticultor / Ganan: "jardineiro, hortelão".

Horticultura / Guidul ierakot: "Ramo da

agricultura que se dedica à produção e ao

aproveitamento dos frutos, legumes, árvores,

arbustos e flores. Inclui também a jardinagem e

os arranjos florais".

Horto / Gan iarak: "jardim, horta, jardim,

quintal".

Horário / Maarechet shaót: "horal, pontual,

agenda, escala, hora, turno".

Hoshea: Oséias

Humilhar / Kana: "Humilhar-se, abaixar,

subjugar".

Há-alma: Almah denota uma jovem

Iacob: Jacó- do hebaico

Iair: Jairo

Iarobam: Joroboão

Idealismo / Idealizm: "devaneio, fantasia,

idealidade, platonismo".

Idealista / Idealist: "sonhador, visionário,

utopista, utópico, ideologista, ideólogo".

Idealizar / Dimien: "devanear, fantasiar,

imaginar, quimerizar, sonhar, arquitetar, idear,

703

Torah Israelita

Dicionário

elaborar, planejar, conceber, criar, engendrar,

esboçar, inventar, planear, preconceber,

programar, projetar".

Idem / kanal: "o mesmo, igualmente, também,

id, da mesma forma, da mesma maneira, do

mesmo modo, outrossim, item".

Identidade / Zehút: "afinidade, conformidade,

semelhança, similitude, paridade, analogia,

compatibilidade, exatidão, fidelidade,

igualdade, parecença, similaridade".

Identificar / zihá: "reconhecer, distinguir,

discernir, diferençar, diferenciar, conhecer,

indicar, nomear, apontar, estremar".

Identificar-se / Hizdahá: "observar-se, verificarse,

ver-se, perceber-se, constatar-se, notar-se,

reparar-se, adivinhar-se, conhecer-se".

Identificação / Zihúi: "reconhecimento,

recognição, reconhecença, carteira de

identidade, cédula de identidade, identidade,

assimilação, adaptação".

Ideologia / ideologuia: "convicções, ideias,

ideais, princípios, valores, pensamento,

filosofia, doutrina, concepções, conceitos,

juízos, política, escola".

Ideológico / Raioní: "Relacionado com

ideologia, com o conjunto de ideias que

compõe algo; refere-se à reunião das

convicções pessoais de alguém, de um grupo ou

instituição: sentido ideológico; projeto

ideológico".

Idiomático / Lêshoni: "Relativo aos idiomas, à

língua própria de um povo, que é próprio e

característico de um idioma".

Idiota / Idiot: "imbecil, estúpido, palerma,

babaca, tolo, pateta, bocó, tanso, lerdo, lerdaço,

burro, tonto, bobo, tantã, imbecilizado,

apalermado, estulto, inepto, néscio, obtuso,

mentecapto".

Idiotice / Shtut: "tolice, asneira, idiotia,

idiotismo, ignorância, imbecilidade, inépcia".

Idolatrar / Sagad: "cultuar, venerar".

Idolatria / Elilut: "paganismo, adoração, amor,

culto, paixão, veneração".

Idoso / Yashish: "idoso".

Idéia / Raion: "conceito, imagem, concepção,

abstração, idealização".

Idêntico / Zehê: "fiel, exato, igual, similar, afim,

análogo, conforme, congênere, equivalente,

parecido, próximo, semelhante".

Idílio / Idilia: "écloga, pastoral, amor, romance,

devaneio, entretenimento, namoro, sonho".

Idólatra / Oved elilim: "pagão, infiel, gentio, fã,

admirador, adorador, adorante, venerador".

Iehoiakim: Joaquim

Iehonatan: Jônatas

Iehoshafat: Josafá

Iehouda: Judas

704

Torah Israelita

Dicionário

Ieshayahu: Isaías

Impelir / Nadah: "Impelir, afastar empurrar,

mover".

Imã: Mãe

Incendiar / Yatsat: "Queimar, acender,

incendiar".

Indignação / Za'ap: "Indignação, furor".

Inferno / She'ol: "Inferno, sepultura".

Inimigo / Oyeb: "Inimigo".

Iniquidade / Awah: "Fazer iniquidade".

Inocentar / Naqah: "Purificar, inocentar,

absolver".

Inocente / Hap: "Inocente, puro".

Instrução / Musar: "instrução, castigo,

advertencia".

Intimidado / Ka'eh: "Intimidado".

Inventar / Hasab: "Pensar, considerar, contar,

iventar, planejar".

Ioash: Joás

Iob: Jó

Ioel: Joel

Iohanan: João

Ioná: Jonas

Ioná: Jonas

Iosseph: José

Ira / Hemah: "Ira, ardor, furor, raiva".

Irmã / Ahot: "Irmã".

Irmão / Ah: "Irmão".

Irritar / Yana: "Oprimir, fazer mal, irritar".

Iyftah: Jefté

Iyshai: Jessé

Iyshmael: Ismael

Iysrael: Israel

Jaspe / Yashpeh: "jaspe".

Jezabel: Izabel

Jovem / Na'ar: "Mocidade, jovem, rapaz, moço,

menino".

Julgar / Shaphat: "Julgar, livrar, domina".

Juntar / Qabats: "Reunir, coletar, juntar,

ajuntar".

Junto / Yahad: "Junto, juntamente,

semelhantemente, tudo de uma vez, todos

juntos".

Junto / Yahdaw: "Junto".

Jurar / Shaba: "jurar, fazer juramento".

Justo / Hasid: "Aquele que é piedoso, religioso,

santo, justo".

Juízo / Heshbon: "Juízo, cálculo".

Já / Kebar: "Já".

Kadoshe, Kadoshin: Santo, Santos

705

Torah Israelita

Dicionário

Kelev: Calebe-do hebraico

Kevod: Glória, exaltação

Koshen: Sacerdote

Labuta / Yegia: "Labuta, produto".

Labutar / Tarah: "Labutar, estar

sobrecarregado".

Labutar / Tarah: "Estar sobrecarregado,

labutar".

Lactente / Yoneq: "Renovo, lactente".

Lagar / Yeqeb: "Lagar".

Lamaçal / Yawen: "Lamaçal".

Lamentar / Rohab: "Lagura, amplitude,

expansão".

Lançar / yara: "Lançar, atirar, jogar".

Lavar / Rahas: "Lavar, banhar-se".

Lei / Torah: "Lei, direção, instrução".

Lei / Torah: "Lei, instrução".

Lev: Coração

Levantar-se / Qum: "Levantar-se, erguer-se,

Voltar-se".

Levar / Kabas: "Levar, ser lavado, pisoar".

Leão / Ari: "Leão".

Limpar / Taher: "Limpar, purificar".

Limpo / Tahor: "Limpo, puro".

Livramento / Yeshua: "Salvação, livramento".

Livro / Sepher: "Livro, documento, escrito".

Lodo / Tit: "Lodo, lama, pó molhado, barro,

lamaçal".

Longe / Rahaq: "Longe".

Louco / Ewil: "Tolo, louco, insensato".

Loucura / Iwwelet: "Estultícia, estupidez".

Louvar / Halal: "Louvar, celebrar, glorificar,

cantar, gloriar-se".

Louvar / Yada: "Confessar, louvar, dar graças,

agradecer".

Lucrar / Ya'al: "Aproveitar, lucrar, ter proveito".

Lucro / Motar: "Lucro, abundância".

Lugar / Makon: "Lugar".

Lugar Alto / Bamah: "Lugar alto".

Lugar plano / Mishor: "Retidão, lugar plano".

Luz / Meheza: "Luz, lugar de visão, janela".

Lábio / Saphah: "Lábio, extremidade".

Lázaro: do hebraico: Etazar

Língua / Lashom: "Lingua, idioma, fala".

Machado / Kilappot: "Machado".

Macho / Zakar: "Macho".

Magreza / Kahash: "Magreza".

Mais / yoter: "Mais, melhor, vantagem".

706

Torah Israelita

Dicionário

Malaki: Malaquias

Malkhitzdek: Melquisedeque

Manashé: Manassés

Mandamento / Mistswah: "Mandamento".

Manhã / Boqer: "Manhã".

Manto / Mitpahat: "Manto".

Mar / Yam: "Mar, oceano".

Mar / Yam: "Mar, ocidente, na direção do

ocidente".

Maravilha / Mophet: "Maravilha, sinal,

portento".

Martelar / Halmut: "Martelar, malho, maço".

Matar / Shahat: "Sacrificar, matar".

Matityahu: Mateus

Ma´aser: dizimo, décima parte

Medir / Madad: "Medir, Estender".

Meditar / Hagah: "Meditar, gemer, prantear,

grunhir".

Meio / Hetsot: "Divisão, meio".

Meio / Tawek: "Meio, metade".

Menino / Taph: "O mais fraco, menino, criança,

pequenino, filhinho".

Menosprezar / Ma'as: "Rejeitar, recusar,

desprezar".

Mentir / Kazab: "Mentir".

Mentira / Kazab: "Mentira".

Mentiroso / Kehash: "Mentiroso".

Mergulhar / Tabal: "Mergulhar, imergir".

Messias / Mashiah: "Ungido, messias".

Metade / Hatsi: "Metade, no meio, meio".

Ministrar / Sharat: "Ministrar, servir, oficiar".

Ministrar na função sacerdotal / Kohan: "Agir

como sacerdote, ministrar na função

sacerdotal".

Miriam: Maria

Misericórdia / Hased: "Benignidade, amor

firme, graça, misericordia, fidelidade, bondade,

devoção".

Morar / Yashab: "Morar, assentar-se,

permanecer, habitar, ficar".

Mordekai: Mardoqueu

Morrer / Mut: "Morrer, falecer".

Morte / Mawet: "Morte".

Moshe: Moises

Muito / M'od: "Excessivamente, muito,

grandemente, altamente".

Muitos / Kabbir: "Muitos, poderoso".

Mulher / Isshah: "Mulher, varoa, esposa,

noiva".

Multiplicar / Rabah: "Multiplicar, aumentar,

ficar numeroso, ficar grande".

707

Torah Israelita

Dicionário

Muro / Homah: "Muro".

Mãe / Em: "Mãe, avó, madastra".

Mão / Yad: "Mão, lado, borda, ao lado de,

largura da mão, porção, braço".

Nahum: Naum

Nariz / Aph: "Nariz, narinas, face, ira, raiva".

Nascido / Yillod: "Nascido".

Nação / Goy: "Nação, povo, gentio".

Nebukadnesar: Nabucodonosor

Necessitado / Ebyon: "Necessitado".

Nefesh: alma, ser, vida

Negro / Hum: "Negro, escuro, marrom, preto".

Neshamá: Consciência, psique, intelecto

Noah: Neemias

Nobre / Addir: "Nobre, Principal, imponente".

Nobre / Shoa: "Indepedente, nobre".

Noite / Laylah: "Noite".

Nome / Hadash: "Nome, reputação, memória,

renome".

Nudez / Erwah: "Nudez, coisa indecente".

Numerar / Saphar: "Numerar, contar,

proclamar, declarar".

Nuvem / Anan: "Nuvem, névoa, nuvem de

tempestade, fumaça".

Não / ayin: "Nenhum, não, nada, senão, nem".

O melhor / Metab: "O melhor".

Odiar / Sane: "Odiar, indispor-se com".

Oferecer / Qarab: "Oferecer, chegar perto,

aproximar".

Oferta / Minhah: "Oferta de manjares, oferta,

dom, presente, sacrifício, oblação".

Olhar / Mabat: "Olhar, considerar, ver".

Olho / Ayin: "Olho, poço, superfície, aparencia,

fonte".

Orar / Palal: "Orar, interferir, mediar, deliberar".

Ordenar / Tsawah: "Comandar, ordenar".

Orelha / Ozen: "Orelha, ouvido".

Orgulho / Ga'ah: "Orgulhar-se, exaltar-se".

Orvalho / Tal: "Orvalho".

Osso / Etsem: "Osso, plenitude, mesmo".

Ouro / Zahab: "Ouro".

Ouvir / Shema: "Ouvir, dar atenção a, escutar

obdecer, publicar".

Pai / Abba: "Pai, avô, antepassado, ancestral".

Palma / Kaph: "Palma (da mão)".

Parente / Moda: "Parente".

Parte / Bad: "Parte, porção, menbros, pedaço

de pano".

708

Torah Israelita

Dicionário

Parte / Yad: "Braço, força, mão, monumento,

eixo, encaixe, lado, tempo, parte".

Partir / Abar: "Atravassar, passar".

Passar / Halaph: "Passar, dissipar, mudar,

ultrapassar, transgredir".

Passo / Pa'am: "Passa, pé, tropel, pedestal,

golpe, bigorna".

Paz / Shalom: "Paz, completitude, perfeição,

bem-estar, saúde".

Pecado / Awen: "Iniquidade, vaidade,

sofrimento".

Pecado / Het: "Pecado".

Pedra / Eben: "Pedra".

Pegar / Taphas: "Tocar, pegar, tomar, prender,

segurar, agarrar, manejar, tratar".

Pelejar / Laham: "Lutar, pelejar, empreender

combate".

Peneira / Kebara: "Peneira".

Pequeninos / Tap: "Filhos, filhinhos,

pequeninos".

Pequeno / Qatan: "Pequeno, omais pequeno, o

menor, jovem".

Perdoar / Salah: "Perdoar".

Perecer / Abad: "Perecer, morrer, perder-se,

desviar-se, cair em ruínas, sucumbir".

Perene / Etan: "Perene".

Perfeito / Tamim: "Perfeito, inocente,

sinceridade, todo, inteiro, completo, cheio".

Perfeição / mikala: "Perfeição".

Perguntar / Sha'al: "Perguntar, inquirir,

consultar".

Pesar / Keeb: "Tristeza, pesar".

Peso / Kebedut: "Peso".

Petisco / Mat'am: "Comida saborosa, petisco".

Petros: Pedro

Philippos: Filipe

Pinho / Yated: "Estaca, prego, pino".

Pintar / Kahal: "Pintar".

Planejar / Zamam: "Planejar, considerar,

tramar, tencionar, fazer propósito".

Plantar / Nata: "Plantar".

Pleitear / Rib: "Pleitear, conttender, rivalizar,

conduzir um caso legal, fazer uma acuação".

Pobre / Ani: "Pobre, fraco, aflito, humilde".

Poder / Yakol: "poder, ser capaz, prevalecer,

suportar".

Pomba / Yona: "Pombo, pomba".

Por / Shit: "Pôr, colocar, estabelecer, nomear,

fixar".

Porco / Hazir: "Porco, javali".

Porta / Sha'ar: "Porta, portão".

709

Torah Israelita

Dicionário

Porventura / Ûlay: "Porventura, talvez,

suponha, se, menos".

Povo / Am: "povo, gente, parente, pessoas".

Poço / Be'er: "Cova, poço".

Praga / Deber: "Praga, peste, pestilência".

Prata / Keseph: "Prata, dinheiro, preço,

propriedade".

Prazer / Hepets: "Prazer".

Prazo / Zeman: "Prazo, tempo determinado".

Precioso / Yagar: "Precioso, raro, excelente,

pesado, nobre".

Precioso / Yaqar: "Precioso".

Prender / Hatap: "Prender, arrebatar".

Preparar / Kûn: "Estar fixo, estabelecer-se,

aprontar-se, preparar-se, ser certo, ser

admissível".

Presa / Shalal: "Presa, saque, espólio, pilhagem,

ganho".

Profanidade / Hanuppa: "Profanidade,

contaminação".

Provar / Ta'am: "Comer, provar; perceber".

Puro / Zak: "Puro, limpo".

Pá / Ya: "Pá".

Pátio / Hatser: "Pátio, átrio, cercado".

Pão / Lehem: "Pão, refeição, comida, fruta".

Pé / Regel: "Pé, perna".

Pó / Aphar: "Pó, torrão de terra, rewboco,

cinzas".

Pôr / Yatsag: "Pôr, colocar, estabelecer".

Quebar / Kebar: "Quebar".

Quebrar / Shabar: "Quebrar, despedaçar,

arrombar, esmagar".

Queimar / Saraph: "Queimar".

Rahel: Raquel

Raio / haziz: "Raio, relãmpago, nuvens de

chuva".

Rasgar / Qara: "Rasgar, arrancar".

Rebanho / Tso'n: "Rebanho, gado miúdo,

ovelhas, cabras".

Rebento / Yoneqet: "Rebento".

Recobrir / Tapal: "Sujar, recobrir".

Recompensar / Shalam: "Recompensa, estar

inteiro, completar, acabar".

Regar / Shaqah: "Irrigar, regar, dar de beber".

Rehabeam: Roboão

Reinar / Malak: "Reinar, ser rei".

Reino / Malkut: "Reino, reinado, governo".

Rejeitar / Zanah: "Rejeitar, repudiar, lançar

fora".

710

Torah Israelita

Dicionário

Remanescente / Sh'erit: "Resto, restante, sobra,

resíduo, remanescente".

Remir / Ga'al: "Remir, libertar, resgatar, vingar,

agir como parente".

Remover / Nasa: "Remover, pertir, levar

embora".

Repousar / Nûah: "Descansar, repousar, ficar,

aquietar-se".

Repreender / Kaha: "Repreender".

Represar / hasam: "Represar, entupir,

amordaçar".

Reprovar / Herpah: "Opróbrio, vexame,

vergonha, reprovação".

Respiração / Hebel: "Respiração, vaidade,

ídolo".

Responder / Anah: "Responder, retorquir,

replicar".

Restar / Yatar: "Permanecer, ficar, restar,

sobrar, exceder, mostrar excesso".

Restaurar / Hadash: "Renovar, resteurar,

reperar".

Resto / Yeter: "Remanescente, restante, resto,

o mais".

Resto / yeter: "Resto, remanescente".

Retidão / Yeshara: "Retidão".

Retidão / Yosher: "Honestidade, retidão".

Reto / Yashar: "Reto, certo, dinheiro, íntegro,

justo".

Reto / Yashar: "Correto, reto".

Reuben: Rúben

Revestimento / Tiah: "Revestimento".

Ribka ou Rivka: Rebeca

Rio / Nahal: "Vádi, Águas correntes, ribeiro, rio,

poço".

Rio Nilo / Ye'or: "Nilo, canais do Nilo, rio, curso

d'água, canal".

Riqueza / Hon: "Riqueza, bens, ecursos, posses,

fazenda, bastante, suficiente".

Rocha / Sur: "Rocha, parede rochosa, rochedo

íngreme, colina rochosa".

Ruina / Harisa: "Ruina".

Saber / Yada: "Conhecer, saber".

Sabor / Ta'am: "Sabor, gosto".

Sacerdote / kohen: "Sacerdote, sacerdócio".

Sacerdócio / Kehunna: "Sacerdócio".

Sacrificar / Zabah: "Sacrificar, abater animais".

Sacrifício / Zebah: "Sacrifício".

Sair / yatsa: "Sair, vir para fora, avançar".

Sala de cesto / Kar: "Sala de cesto".

Saltitar / Tapap: "Saltitar, dar passos curtos e

ligeiros".

711

Torah Israelita

Dicionário

Salvar / Yasha: "Ajudar, libertar, salvar".

Salvação / Teshua: "Livramento, salvação".

Santificar / Qadash: "Santificar, ser santo, ser

santificado".

Santo / Qadosh: "Santo".

Satánas / Satan: "Adversário, satanas".

Seco / Yanesh: "Ressecado, seco".

Sempre / Olam: "Eternidade, tempo

remotíssimo, perpetuidade".

Senhor / Adon: "Senhor, possuidor, dono".

Separa / Parad: "Dividir, separar".

Ser gordo / Hadal: "Ser gordo, ser próspero".

Ser incessante / Tarad: "Perseguir, correr atrás

de, ser incessante".

Ser sombrio / Keha: "Escurecido, reprimido,

desmaiado, falhar, ser sombrio".

Servir / Sharat: "Servir, ministrar".

Shedim: Demônios

Shelomit: Salomé

Shelomo: Salomão

Shemuel: Samuel

Shimeon: Simeão

Shimon: Simão

Shimshon: Sansão

Silenciosamente / Heresh: "Silenciosamente,

secretamente".

Sinal / Ot: "Sinal, marca".

Soberbo / Zed: "Soberbo, arrogante".

Sol / heres: "Sol".

Sombrio / Hashak: "Ser escuro, estar

escurecido, preto, sombrio, turvo, escondido".

Sondar / Haqar: "Investigar, examinar, sondar".

Soprar / yapah: "Soprar".

Sugerir / Ya'ats: "Decidir, inventar, planejar,

sugerir, aconselhar".

Sujar / Tanap: "Contaminar, sujar".

Superfície plana / Yatsia: "Superfície plana".

Suplicar / Hanan: "Ser gracioso, compadecer-se,

suplicar, implorar".

Suporte / Mekona: "Suporte".

Surdo / Heresh: "Surdo".

Sábio / Hakam: "Sábio, dotado, hábil, prático".

Sábio / Hakam: "Sábio".

Sóplica / Tehinna: "Súplica".

Tabernáculo / Mishkan: "Habitação,

tabernáculo, santuário".

Tadai: Tadeu

Talmid: Discípulos no singular

Talmidim: Discípulos

712

Torah Israelita

Dicionário

Tarde / Ereb: "Tarde, tardinha, noite".

Temer / Yagor: "Recear, temer, aterrar".

Temer / Yare: "Ter medo, ter grande temor, ter

grande respeito por, medo".

Temer / Yare: "Ter medo, ter grande temor, ter

grande respeito por, medo".

Temeroso / Hared: "Temeroso, trêmulo".

Templo / Hekal: "Palácio, templo".

Tempo / Et: "Tempo, período de tempo, tempo

designado, tempo certo, estação".

Tenda / Ohel: "Tenda, casa, moradia,

habitação".

Ter ciúmes / Qana: "Ter ciúmes, ser zeloso, ter

zelo".

Ter dores / Ka'ab: "Estar dolorido, ter dores,

estar pesaroso".

Teremoto / Harag: "Terremoto".

Terra seca / Yabbasha: "Terra seca".

Testemunha / Ed: "Testemunha".

Testemunho / Edut: "Testemunho, ordenança".

Tocar / Naga: "Tocar, golpear, alcançar, ferir".

Tolo / Kesil: "Estúpido, tolo, bobo, louco,

insensato".

Tomar / Laqah: "Tomar, receber".

Torah: Literalmente instruções

Torre / Migdal: "Torre, fortaleza pequena, torre

de vigia, púlpito".

Trabalhar / Pa'al: "Fazer, trabalhar, praticar".

Trabalho / Amal: "Trabalho, labuta, angústia,

trabalho problemático, dificuldade, miséria".

Transgredir / Pasa: "Transgredir, prevaricar,

rebelar-se, revoltar-se".

Tratar / Gamal: "Tratar, desmamar,

amadurecer".

Tribo / Matteh: "Cajado, vara, cetro, haste,

ramo, tribo".

Tristeza / Hil: "Dor, agonia, tristeza".

Trombeta / Hatsotsra: "Trombeta".

Trono / Kisse: "Trono, assento".

Tropeçar / Kashal: "Tropeçar, enfraquecer,

cambalear, cair, vacilar, ser jogado ao chão".

Tudo / Kol: "Tudo, o todo".

Tzadik / Tzadikim: Justo, justos

Uivar / Yalal: "Uivar, lamentar".

Ungir / Mashah: "Ungir, untar".

União / Yahad: "União".

Uziahu: Ozias

Valente / Gibbor: "Herói, valente".

Vantagem / Yitron: "vantagem, excelência".

713

Torah Israelita

Dicionário

Vaso / Keli: "Vaso, vasilha, recipiente, vestes,

utensílio, ferramenta, haveres".

Vegetal / Zeroa: "Vegetal".

Velho / Yashan: "Velho".

Velho / Zaqen: "Velho, velha, mais velho,

ancião, idoso".

Vender / Makar: "Vender".

Ver / Ra'ah: "Ver, observar, perceber,

conhecer".

Vergonha / Bosh: "Envergonhar-se, sentir

vergonha".

Vergonha / Hesed: "Vergonha, vitupério".

Vestir / Labash: "Vestir, trajar, usar, revestir".

Videira / Gepen: "Vide, videira".

Vidente / Hozeh: "Vidente".

Vigiar / Natsar: "Vigiar, guardar, manter".

Vinagre / Hamets: "Vinagre".

Vingar / Naqam: "Vingar, tomar vingança,

castigar".

Vinha / kerem: "Vinha".

Vinho / Hemer: "Vinho".

Vinho / Yayin: "Vinho".

Vinho / Yayin: "Vinho".

Violento / Akzar: "Violento".

Violência / Hamas: "Violencia, madalde,

malignidade".

Virar / Haphak: "Virar, converter, mudar,

transformar, voltar para trás".

Virgem / Betulah: "Moça solteira, virgem".

Visitar / Paqad: "Numerar, visitar, cuidar,

castigar".

Viver / Hayah: "Viver".

Vivo / Hay: "Vivo, vivente".

Viúva / Almanah: "Viúva".

Voltar / Shub: "Devolver, voltar, tornar, trazer

de volta".

Voz / Qol: "Voz, som, ruído".

Yaacov: Jacó

Yechezquel: Ezequias

Yeriho: Jericó

Yeshua: Salvação

Yochanam: João

Zekariahu: Zacarias

Zerubabel: Zorobabel

Água / Mayim: "Água, inundação, dilúvio".

Árvore / 'es: "Árvore, madeira, tipo, vara talo".

Ébrio / Ve: "bêbedo, bêbado, embriagado,

enfrascado, grosso, temulento, beberrão,

cachaceiro, aguardenteiro, alcoólatra, alcoólico,

714

Torah Israelita

Dicionário

alcoolista, alcoolomaníaco, alcoolómano,

etilista, pinguço".

Éfode / 'ephod: "Éfode".

Ídolo / Elil: "fetiche, deus, herói, estátua,

imagem, figura, ícone, manipanso".

Ídolo / T'raphim: "Ídolo, ídolo do lar, máscara

cultual, simbulo divino".

Ímpio / Rasha: "Ímpio, injusto, culpado".

Óleo / Shemen: "Óleo, azeitona, perfume,

madeira de oliveira".

Órfão / Yatom: "Órfão".

Último / Aharon: "Na parte de trás, ocidental,

depois, último, futuro".

Único / Yahid: "Único".

715

Torah Israelita

Os mandamentos

6 Os mandamentos

1. O primeiro preceito dentre os

preceitos positivos: saber que existe a

Divindade, conforme está escrito: ‘Eu sou

Eterno, teu Elohim…’ – Ex 20:2; Dt 5:6.

2. Proclamar Sua unidade – O ‘Eterno é

nosso Elohim, ELOHIM é um’. – Dt 6:4.

3. Amá-Lo – ‘Amarás ELOHIM teu

Elohim…’ – Dt 6:5.

4. Temê-Lo – ‘AELOHIM teu Elohim,

temerás…’ – Dt 6:13.

5. Orar – ‘Servireis ao ELOHIM, vosso

Elohim…’ – o servir é a oração [dirigida a

Ele], conforme aprendemos através da

‘shemu’a’. – Ex 23:25.

6. Ligar-se; Aproximar-se a Ele – ‘Dele te

aproximarás…’ – Dt 10:20.

7. Jurar em Seu Nome – ‘Em seu nome,

jurarás…’ – Dt 10:20.

8. Parecer-se com Ele em suas boas e

retas ações – ‘Andareis por seus

caminhos…’ – Dt 28:9.

9. Kidush HaShem (Santificar Seu nome)

– ‘…Santificar-me-ei no meio dos

israelitas…’ – Lv 22:32.

10. Recitar o ‘Shemah Israel’ duas vezes

a cada dia – ‘…falarás nelas, ao te deitares

e ao te levantares. ’ – Dt 6:7.

11. Estudar a Toráh, e ensiná-la – ‘As

ensinareis a teus filhos…’ – Dt 6:7. Os

Sábios explicam “A teus filhos significa a

teus estudantes”, pois aquele que

transmite a Toráh para o próximo

também é considerado seu gerador.

12. Prender as instruções na fronte – ‘…e

serão por sinal entre os teus olhos’ – Dt

6:8.

13. Prender as instruções pela força – ‘E

as atarás como sinal na tua mão…’ – Dt

6:8.

14. Fazer tzitzit (franjas) – “E falou

ELOHIM a Moshê dizendo: ‘Fala aos filhos

de Yisrael e dize-lhes que façam para eles

Tzitzit (franjas) sobre as bordas de suas

vestes. . '” – Dt 22:12; Nm 15:37-38.

15. Colocar mezuzá (pergaminho

contendo as duas primeiras partes do

‘Shemah Israel’) nos umbrais das portas –

Dt 6:9.

16. Reunir o povo para audiência da

Toráh. Este ritual era cumprido na época

do Templo Sagrado no ano seguinte ao

ano sabático, no segundo dia da festa de

Sucot (Tabernáculos), era trazido um

altar de madeira sobre o qual o rei subia

para a leitura da Toráh. – ‘…Congrega o

povo…’ – Dt 31:12.

17. Escrever para si cada pessoa um

‘Sêfer Toráh’ – ‘Escrevei para vós mesmos

este cântico…’ – Dt 31:19.

18. Escrever o rei um segundo Sêfer

Toráh para si mesmo, um a mais do que

todas as pessoas, para que tenha dois

seferi da Toráh – ‘…escreverá para si

cópia desta Toráh…’ – Dt 8:10.

19. Bendizer após o alimento –

‘…comerás, te fartarás, e bendirás…: Dt

8:10.

716

Torah Israelita

Os mandamentos

20. Construir um Templo – ‘…Farão para

mim um Santuário…’ – Ex 25:8.

21. Temer ao Templo – ‘…e Meu

santuário temerei; Eu sou ELOHIM. ’ –

Lv:19:30.

22. Vigiar o Templo sempre — ‘…Tu, e

contigo, teus filhos, diante da Tenda do

Testemunho…’ – Nm 18:2.

23. Trabalhar o levita no Templo –

‘Trabalhará o levita…’ – Nm 18:23.

24. Os Cohanim deveriam lavar suas

mãos no Kiyor antes de prestar seu

serviço no Templo Sagrado. Essa é a

origem de algumas das leis de Netilat

Yadayim (ablução das mãos) que fazemos

de manhã, já que, c – ‘Lavarão Aharon e

seus filhos…’ – Ex 30:19.

25. Menorah – A Menorá simboliza a luz

constante que irradia a vida que se

envolve com seu Poderoso, e por isso era

mantida acesa continuamente – ‘E tu

ordenarás aos filhos de Yisrael que te

tragam azeite de oliveira puro, batido,

para iluminação, para acender a lâmpada

contínua. ’ (Sh’mot – Êxodo 27:20).

26. Um dos auges da oração em público

é a Bênção dos Cohanim, quando estes

sobem a frente da Arca Sagrada e

abençoam o público. Devemos ressaltar

que quem está dando a bênção é Elohim,

e os Cohanim são os mensageiros. A

bênção é: “Elohim te abençoe e te

proteja. Elohim faça Sua face brilhar

sobre ti e seja gracioso para contigo.

Elohim levante Sua face para ti e te dê

paz. ” – ‘Fala a Aarão e a seus filhos,

dizendo: Assim abençoareis aos filhos de

Yisrael;’ – Nm 6:23.

27. As doze chalot que eram chamadas

de Pão da Proposição deveriam estar

sempre presentes no Templo Sagrado. O

número doze vem representar as doze

tribos de Israel. O pão era reposto a cada

Shabat (sábado), e os Cohanim deveriam

comer o pão da semana anterior, que por

um milagre permanecia fresco como no

dia em que foi assado. – ‘E porás sobre a

mesa o pão da proposição diante de Mim,

continuamente’ – Ex 25:30.

28. Os Cohanim são ordenados a colocar

incenso diariamente, duas vezes por dia,

no Altar de Ouro. O incenso era

composto por onze especiarias,

combinadas numa receita específica que

só poderia ser feita no Templo Sagrado.

O incenso do Templo Sagrado era de uma

fragrância incomparável, justamente

porque o cheiro é algo que atrai o sentido

da pessoa e faz sentir bem. – ‘Queimará

Aharon sobre ele o incenso a cada dia…’

– Ex 30:7.

29. Esh tamid (Fogo contínuo) – ‘Fogo

contínuo estará aceso sobre o altar; não

se apagará. ’ – (Vayikra – Levíticos 6:6).

Os Cohanim são ordenados a manter o

fogo aceso no altar, todos os dias,

constantemente. O Talmud diz

obviamente: “Embora o fogo venha dos

717

Torah Israelita

Os mandamentos

Céus, é um dever mantê-lo queimando

por meios comuns”.

30. Levantar o resquício do carvão

queimado de sobre o altar – ‘…erguerá a

cinza…’ – Lv 6:3.

31. Enviar os impuros do [meio do]

acampamento da ‘Shekhiná’ , isto é, do

Templo – ‘Enviarão do acampamento

todo o que tenha ‘tzará’at’ e todo o que

tenha fluxo, e todo o que esteja impuro…’

– Nm 5:2.

32. Honrar aos descendentes de Aharon,

dando-lhes o primeiro lugar em todo

assunto de santidade – ‘Portanto, o

santificarás…’ – Lv 21:8.

33. Vestir os cohanim (sacerdotes da

casta aarônica) para o Serviço Sagrado

roupas sacerdotais – ‘… que tenhas

roupas de santidade…’ – Ex 28:2.

34. Transportar a arca sobre o ombro,

quando necessitar ser transportada –

‘Sobre o ombro o levarão …’ – Nm 7:9.

35. Ungir aos Cohanim Gedolim (lit. :

sumos-sacerdotes) e aos reis com óleo de

unção – ‘…óleo de unção santa…’ – Ex

30:31.

36. Estar os cohanim (lit sacerdotes –

desc. da casta aarônica) trabalhando no

Templo por vigílias, e nos festivais, todos

juntos – ‘Quando vier o levita…além das

vendas de seu patrimônio. ’ – Dt 18:6-8.

37. Impurificar-se os cohanim (lit. :

sacerdotes – desc. da casta aarônica) por

seus familiares, enlutando-se por eles,

assim como os demais israelitas, que são

ordenados sobre o luto – ‘…Por ela se

impurificará. ’ – Lv 21:3.

38. Casar-se o Cohen Gadol (lit. : sumosacerdote)

somente com virgem – ‘…Ele

tomará para si uma moça virgem. ’ – Lv

21:13.

39. Sacrificar todos os dias os sacrifícios

chamados ‘tamid’ – (isto é, sacrifícios

obrigatórios cotidianos – um pelo

amanhecer, outro pelo entardecer -)

‘…Dois por dia, holocausto perpétuo…’ –

Nm 28:3.

40. Apresentar o Cohen Gadol ‘Minchá’

(oferta) a cada dia – ‘…Esta é a oferta de

Aharon e de seus filhos…’- Lv 6:13.

41. Acrescentar um sacrifício a cada

Shabát – ‘…no dia de Shabát, dois

carneiros … – Nm 28:9.

42. Acrescentar um sacrifício a cada ‘rôsh

chôdesh’ – ‘e no dia primeiro de teus

meses…’ – Nm 28:11.

43. Acrescentar um sacrifício na

festividade do ‘Pêssach’ – ‘…por sete dias

sacrificareis…’ – Nm 28:10.

44. Apresentar a ‘minchá’ (oferta) do

‘omer no dia seguinte ao primeiro dia do

‘Pêssach’ com um carneiro – ‘…Trareis o

‘omer…’- Lv 23:10.

45. Aumentar um sacrifício no dia de

‘atzêret – ‘E no dia das primícias…’ – Nm

28:26.

718

Torah Israelita

Os mandamentos

46. Trazer o pão com os sacrifícios a ser

apresentados no dia de ‘atzêret – ‘Desde

vossas habitações, trareis…’ – Lv 23:17.

47. Aumentar um sacrifício em Rosh ha-

Shaná – ‘No sétimo mês, no dia

primeiro…’- Nm 29:1.

48. Aumentar um sacrifício no dia do

jejum, i. e. , no dia de kipur (expiação) –

‘No décimo dia do sétimo mês…’ – Nm

29:7, 8.

49. Realizar trabalho especial no Templo

no dia de kipur (expiação) – ‘Com isto virá

Aharon ao Santuário: com um novilho…’

– Lv 16:3 e continuação.

50. Aumentar um sacrifício na

festividade de Sucôt – ‘Apresentareis um

sacrifício ‘olá…’ -Nm 29:13.

51. Acrescentar um sacrifício no dia de

Shemini ‘Atzêret, por ser uma festa à

parte – ‘No dia oitavo…’ – Nm 29:35.

52. Festejar nos ‘Regalim’ (as três

festividades anuais nas quais costuma-se

comparecer no Templo) – ‘Três ‘Regalim’

festejareis para mim…’ – Ex 23:14.

53. Comparecer nos ‘Regalim’ no Templo

– ‘Três vezes ao ano ver-se-á cada um…’

– Dt 16:16.

54. Alegrar-se nos ‘Regalim’ – ‘Alegrarte-ás

em tuas festas…’ – Dt 16:14.

55. Sacrificar o sacrifício do Pêssach –

‘Degolá-lo-á todo o povo…’ – Ex 12:6.

56. Comer o Pêssch assado na noite de

15 do mês de Nissan – ‘Comereis a

carne…’ – Ex 12: 8.

57. Fazer o segundo Pêssach – ‘No

segundo mês, no dia catorze…’ – Nm

9:11.

58. Comer o segundo Pêssach com

‘matzá’ (pão ázimo) e ‘maror’ (erva

amarga) – ‘Com ‘matzôt’ e com ‘merorim’

comé-lo-ão…’ – Nm 9:11.

59. Fazer soar as Trombetas a cada

sacrifício e nos períodos de angústia – ‘…e

tocareis as trombetas…’ – Nm 10:10.

60. Serem todos os sacrifícios de animais

a partir do oitavo dia – ‘Do oitavo dia, em

diante …’ – Lv 22:27.

61. Serem todos os animais a serem

sacrificados sem defeito – ‘sem defeito

serão…’ – Lv 22:21.

62. Salgar todos os sacrifícios – ‘Sobre

todo sacrifício, sal…’ – Lv 2:13.

63. Feitio do sacrifício ”olá’ – ‘Se for seu

sacrifício ‘olá…’ – Lv 1:3.

64. Feitio do sacrifício ‘hatát’ – ‘Esta é a

lei do sacrifício hatát…’ – Lv 6:18.

65. Feitio do sacrifício ‘acham’ – ‘Esta é a

lei do sacrifício acham…’ – Lv 7:1.

66. Feitio do sacrifício ‘shelamim’ – ‘Esta

é a lei da degola dos shelamim…’ – Lv

7:11.

67. Feitio do sacrifício ‘minchá’ – ‘E a

alma que apresentar sacrifício minchá …’

– Lv 2:1.

68. Trazer ao Bet Din um sacrifício, caso

hajam cometido um erro na promulgação

de alguma lei – ‘Se todo o povo de Israel

errar…’ – Lv 4:13.

719

Torah Israelita

Os mandamentos

69. Apresentar a pessoa que transgrediu

um mandamento negativo sobre o qual

incorre em pena de ‘carêt’, caso haja

transgredido inconscientemente –

‘quanto à alma que errar…’ – Lv 5:1.

70. Apresentar a pessoa que tem dúvida

se transgrediu um mandamento negativo

sobre o qual deveria trazer um sacrifício

‘chatát’, sendo este o chamado ‘asham

talúi ‘- ‘E não soube, e achou-se

culpado…trará seu sacrifício asham’ – Lv

5:17, 18.

71. Apresentar a pessoa que transgrediu

um mandamento negativo

inconscientemente em casos de ‘me’ilá’,

roubo, ou com uma escrava designada

para determinado escravo, ou que se

desfez de certa garantia de empréstimo

perante um Bet Din por juramento um

sacrifício ‘Asham’ – e é este o chamado

‘asham vadái’

72. Sacrifício ”olê veiorêd’ – ‘Caso não

alcance sua mão…’ – Lv 5:1-11.

73. Confessar perante Elohim por toda

transgressão que haja realizado, tanto no

momento do sacrifício como não no

momento do sacrifício – ‘E confessarão

sua transgressão…’ – Nm 5:6.

74. Apresentar o ‘zav’ um sacrifício após

estar purificado – ‘Quando estiver

purificado o ‘zav’…’ – Lv 15:13.

75. Apresentar a ‘zavá’ um sacrifício após

estar purificada – ‘Se estiver purificada…’

– Lv 15:28.

76. Apresentar o ‘metzorá ‘ um sacrifício

após estar purificado – ‘…no dia oitavo,

tomará…’Lv 14:10.

77. Apresentar a parturiente um

sacrifício após estar purificada – ‘Ao

completar-se os dias de sua purificação…’

– Lv 12:6.

78. Dizimar os animais – ‘Toda dízima de

bois e rebanhos…’ – Lv 27:32.

79. Separar e sacrificar todo primogênito

de animais puros – ‘Todo primogênito…’

– Dt 15:19.

80. Redimir todo primogênito humano –

‘…redimirás todo primogênito…’ – Nm

18:15.

81. Redimir o primeiro dentre os

nascidos da besta – ‘…redimí-lo-ás com

um carneiro…’ – Ex 34:20.

82. Decapitá-lo, caso não o redima – ‘…se

não o redimires, decapitá-lo-ás. ’ – Ex

34:20.

83. Trazer todos os sacrifícios sobre os

quais se obrigara, ou se comprometera

no primeiro dos três festivais anuais com

o qual se deparar – ‘Ali virás, e ali

trarás…’- Dt 12:5,6.

84. Sacrificar todos os sacrifícios

unicamente no Templo – ‘Ali farás …’ – Dt

12: 14

85. Cuidar do transporte dos sacrifícios

do exterior da Terra de Israel, para o

Templo – ‘Tão somente tuas cousas

santificadas que tiveres, e tuas

promessas tomarás, e virás…’ – Dt 12:26

720

Torah Israelita

Os mandamentos

– através da Shemu’á sabemos que tratase

de sacrifícios de fora da Terra de Israel.

86. Redimir os animais designados a

serem sacrificados que tenham algum

defeito, para que sejam permitidos para

alimentação geral – ‘…conforme todo

desejo de tua alma comerás… o puro e o

impuro, dela comerá, como se come

veado e o cervo’ – Dt 12:15. – Através Da

Shemu’á sabemos que isto refere-se ao

cas

87. Ser sagrado o substituto do sacrifício

– ‘…será que ele e seu substituto serão

sagrados…’ – Lv 27:33.

88. Comer os cohanim os restojos do

sacrifício minchá – ‘Suas sobras comerão

Aharon e seus filhos…’ – Lv 6:9.

89. Comer a carne dos sacrifícios ‘chatat’

e ‘acham’ – ‘Comê-las-ão, as que através

delas tenham obtido expiação…’ – Lv

29:33.

90. Incinerar a carne dos sacrifícios que

se impurificou – ‘…quanto à carne na qual

toque qualquer impuro…’ Lv 7:19.

91. Queimar o resto dos sacrifícios – ‘…o

que ficar da carne do sacrifício, no

terceiro dia queimar-se-á…’ – Lv 7:17.

92. O ‘nazir’, que deixe crescer seu

cabelo – ‘…deixará crescer o cabelo de

sua cabeça…’ – Nm 6:5.

93. Raspar o ‘nazir’ sua cabeça ao trazer

seu sacrifício, completando seus dias de

‘nazir’, ou dentro deles, caso haja-se

impurificado – ‘…caso morra sobre ele

alguém de sua família…’ – Nm 6:9.

94. Cumprir toda pessoa tudo o que

houverem pronunciado seus lábios, seja

em concernência aos sacrifícios, esmola,

e assim por diante – ‘O que saíra de teus

lábios, guardarás; e cumprirás’ – Dt 23:4.

95. Julgar todos os casos de desfeita de

juramentos conforme os juízos trazidos

na Toráh –

96. Ser impuro todo o que tocou em

‘nevelá’ – ‘quando morrer algum

animal…’ – Lv 11:39.

97. Serem oito os seres impurificadores

– ‘Estes serão para vós impuros…’ – Lv

11:29.

98. Serem os alimentos aptos para

receber impureza – ‘…de todo

alimento…’ – Lv 11:34.

99. Ser impura a mulher em estado de

‘nidá’, podendo também impurificar.

100. Ser a parturiente impura como

‘nidá’.

101. Ser o ‘metzor’á’ impuro e

impurificador.

102. Estar a roupa atingida pela ‘neg’á’,

impura e impurificante.

103. Estar a casa atingida pela ‘neg’á’

impura e impurificadora.

104. Ser o ‘zav’ impurificador.

105. Ser o derramamento de sêmem

impurificador.

106. Estar a ‘zavá’ impurificadora.

107. Ser o morto impurificante.

721

Torah Israelita

Os mandamentos

108. Ser ‘águas de nidá’ impurificadoras

para quem estiver puro e purificadoras

para quem estiver impuro somente no

caso de contato com algum morto. A

maior parte dos pormenores destas leis

de pureza e impureza já estão expressas

na Toráh Escrita.

109. Ser o sistema de purificação para

todos os casos de impureza imersão em

águas – ‘…lavará em águas toda sua carne

…’ – Lv 51:16. Através da ‘Shemu’á’

sabemos que este ‘lavar’ que está escrito

é levantar-se todo o corpo da água de

uma só vez.

110. Ser a purificação da ‘tzará’at’, tanto

de seres humanos como de casas, por

intermédio de madeira de cedro,

hissopo, ‘shani tolá’at’ e dois passarinhos

e água viva – ‘Esta é a lei do ‘metzor’á:…’

– Lv 14:2.

111. Estar o ‘metzor’á totalmente

depilado – ‘Será que no sétimo dia,

depilar-se-á …’ – Lv 14:9.

112. Estar o ‘metzor’á reconhecido por

todos através das coisas que estão ditas a

seu respeito: suas roupas estarão

descosturadas, sua cabeça estará pelada,

e deverá cobrir o rosto até o bigode com

sua veste, devendo gritar: ‘tamê, tamê! ‘

(‘impuro, impuro!’). – Lv 13:45. –

Similarmente, todos os demais

113. Fazer com que esteja pronta para o

uso a cinza da vaca vermelha – ‘Será para

a congregação dos israelitas…’ – Nm 19:9.

114. (Promessa ao Templo) Dar o que

valorizou certa pessoa sobre outra ou

sobre si mesma, o preço que valha a

pessoa de acordo com o que está na

Toráh – ‘O homem que jurar…’ – Lv 27:2.

115. (Promessa ao Templo) Dar o que

valorizou determinado animal impuro,

seu valor, de acordo com o preço

estabelecido na Toráh – ‘…apresentará o


116. (Promessa ao Templo) Dar sobre a

própria casa o que avaliou o cohen –

‘…estabelecerá o cohen seu valor…’ – Lv

27:14.

117. (Promessa ao Templo) Aquele que

ofereceu seu campo para o Santuário,

que dá seu valor de acordo com o

estabelecido na Toráh – ‘…será seu valor

de acordo com sua sembra…’ – Lv 27:16.

118. Pagar o que inconscientemente

transgrediu o mandamento que proíbe a

utilização de coisas santificadas seu valor

estabelecido na Toráh, acrescendo ao

valor sua quinta parte – ‘…o que tirou do

que é santificado, pagará…’ – Lv 5:17.

119. Ser todo o produto de plantação

sagrado em seu quarto ano neta’ revá’i –

‘…será todo seu fruto santidade de

louvores…’ – Lv 19:24.

120. Deixar um canto do campo ‘peá’

sem colher para os pobres.

121. Deixar o que caiu ‘lêqet’ durante a

colheita para os pobres.

722

Torah Israelita

Os mandamentos

122. Deixar o feixe esquecido

(‘shekhehá’) durante a colheita para os

pobres.

123. Deixar cachos de uva (‘olelôt’) no

parral para os pobres.

124. Deixar parte do parral (‘pêret’) para

os pobres.

125. Trazer as primícias ao Templo –

‘…primícias do principal do fruto de tua

terra…’ – Ex 23:19.

126. Separar ‘terumá guedolá’ – a oferta

aos cohanim – de cada fruto da colheita –

‘…o princípio de tua colheita dar-lhe-ás…’

– Dt 18:4.

127. Separar a dízima de cada fruto da

colheita (‘ma’asser levi’) para o levita –

‘…toda a dízima da terra…’ – Lv 27:30.


colheita para ser comido por seu dono

em Jerusalém – Dt 14:22. Pela ‘shemu’á’

sabemos que este verso refere-se ao

‘ma’asser sheni’ (segunda dízima), que é

comido pelo próprio dono em Jerusalém.

129. Estarem os levitas separando a

dízima do que foi recebido por eles dos

demais israelitas, entregando-a ao cohen

– ‘…quanto aos levitas, dirás…’- Nm

18:27.


colheita para o pobre nos anos terceiro e

sexto (‘ma’asser ‘ani’) em lugar da dízima

do levita (‘ma’asser levi’) – ‘…ao fim de

cada três anos, tirarás toda dízima de tua

colheita…’ – Dt 14:28.

131. Confessar o ‘vidúi ma’asser’ –

‘…direis perante Ado’nai teu Elohim: ‘-

Tirei todo o santificado de casa…’ ‘ – Dt

26:13.

132. Recitar sobre as primícias –

‘…responderás, e dirás diante de Ado’nai

teu Elohim:…’ – Dt 26:5.

133. Separar a ‘halá’ – parte da massa

dos cereais – para o cohen – ‘Da primícias

de vossa farinha…’ – Nm 15:20.

134. Descansar a terra no sétimo ano

(shemitá) – ‘…no sétimo ano…’ – Ex

23:11.

135. Descansar do trabalho da terra –

‘…de arar e colher, descansarás…’ – Ex

34:21.

136. Santificar o quinquagésimo ano com

descanso, como o sétimo –

‘…santificareis o ano quinquagésimo…’ –

Lv 25:10.

137. Fazer soar o toque do shofar ao

quinquagésimo ano – ‘…fareis passar

shofar…’ – Lv 25:9.

138. Redimir a terra no ano

quinquagésimo – ‘… em toda a terra…’ –

Lv 25:24.

139. Ser o redimir das casas construídas

em cidades muradas até um ano – ‘E, o

homem que vender sua casa…’ Lv 25:29.

140. Contar os anos de ‘iovel’

(quinquagésimo ano) e ‘shemitá’ (sétimo

ano) – ‘…contarás para ti sete…’ – Lv 25:8.

723

Torah Israelita

Os mandamentos

141. Desfazer-se das dívidas contraídas

para consigo no ano sétimo – ‘…todo o

que emprestou…’ – Dt 15:2.

142. Cobrar do estranho – ‘…do

estrangeiro, exigirás; quanto à dívida de

teu irmão, deixá-la-ás,…’ – Dt 51:3.

143. Dar ao cohen a pata dianteira, a cara

e o estômago do animal – Dt 18:3.

144. Dar ao cohen a primícia da tosquia

– ‘… o princípio de tua tosquia, dar-lheás…’

– Dt 18:4.

145. Julgar os casos de ‘cherem’ (coisas

dedicadas sob juramento), sejam deles

para Elohim, ou para o cohen – ‘…tudo o

que dedicar alguém a Elohim…’ – Lv

27:28.

146. Degolar o animal e a ave, para que

estejam apropriados para a alimentação

– ‘…degolarás de teu gado bovino e

ovino…’ – Dt 12:21.

147. Cobrir o sangue de animais

campestres e da ave com terra, após a

degola – ‘…cobrindo-o com terra…’ – Lv

17:13.

148. Enviar do ninho o pássaro-mãe –

‘…enviarás a mãe…’ – Dt 22:7.

149. Verificar sinais dos animais,

discernindo entre o puro e o impuro –

‘…esses serão os animais que serão

comidos…’ – Lv 11:2.

150. Verificar sinais das aves, discernindo

entre a pura e a impura – ‘Todo pássaro…’

– Dt 14:11.

151. Verificar sinais dos gafanhotos,

discernindo entre o puro e o impuro – Lv

11:21.

152. Verificar sinais dos peixes,

discernindo entre o puro e o impuro –

‘Estes comereis, de tudo quanto há nas

águas…’ – Lv 11:9.

153. Determinar os meses, calculando

anos e meses somente em tribunais –

‘Este mês será para vós o primeiro dentre

os meses…’ – Ex 12:2.

154. Descansar no dia de Shabát – ‘…no

dia sétimo, descansareis…’ – Ex 23:12.

155. Santificar o dia de Shabát – ‘Lembrate

do dia de Chabát para o santificar…’ –

Ex 20:8.

156. Exterminar o chamêtz (fermento

dos cinco cereais) antes da festividade de

Pêssach – ‘No primeiro dia,

exterminareis…’ – Ex 12:15.

157. Relatar sobre a saída do Egito na

primeira noite de Pêssach – ‘Contarás a

teu fiho naquele dia …’ – Ex 13:8.

158. Comer matzá (pão ázimo) na

primeira noite – ‘…ao anoitecer, comereis

matzôt…’ – Ex 12:18.

159. Descansar no primeiro dia da

festividade de pêssach – ‘no primeiro

dia,…’ – Ex 12:16.

160. Descansar no sétimo dia da

festividade de pêssach – ‘…e no dia

sétimo,…’ – Ex 12:16.

724

Torah Israelita

Os mandamentos

161. Contar desde o primeiro dia de

colheita do ‘ômer 49 dias – ‘Contareis

para vós no dia seguinte…’ – Lv 23:15.

162. Descansar no quinquagésimo dia

após o primeiro dia de pêssach –

‘…declarareis esse mesmo dia…’ – Lv

23:21.

163. Descansar no primeiro dia do

sétimo mês (rôsh ha-shaná) – ‘…no

primeiro do mês, será para vós…’ – Lv

23:24.

164. Jejuar no dia décimo deste décimo

mês (Yom HaKipurim) – ‘Mas aos dez dias

deste sétimo mês, é o dia das expiações

[Yom HaKipurim]; convocação de

santidade será para vós, e afligireis

vossas almas…’ – (Vayikra – Levítico

23:27)

165. Descansar no dia deste jejum – Lv

16:31.

166. Descansar no primeiro dia da

festividade de sucôt (cabanas) – ‘…no

primeiro dia…’ – Lv 23:35.

167. Descansar no oitavo dia desta

festividade – ‘…o oitavo dia, será…’ – Lv

23:36.

168. Habitar na ‘sucá'(cabana) por sete

dias – Lv 23:42.

169. Levantar (nesta festividade) por

suas mãos as quatro espécies (‘netilat

lulav’ ), que são: folhas de tamareira,

folhas de salgueiro, folhas de mirta e uma

cidra (o fruto). – Lv 23:40.

170. Ouvir o toque do shofar em rosh ha-

Shaná – ‘…dia de sonido de shofar será

para vós…’ – Nm 29:1.

171. Dar a metade de um siclo (‘shêqel’

– dinheiro da época da Toráh) a cada ano

– Ex 30:13. (Não confundir com a atual

moeda chamada ‘shêqel’. )

172. Escutar tudo o que disser um navi

em qualquer geração, desde que não

aumente nem diminua o que está na

Toráh – ‘…a ele ouvireis…’ – Dt 18:15.

173. Entronar um rei sobre o povo de

Israel – ‘…entronareis sobre vós um rei…’

– Dt 17:15.

174. Ouvir tudo o que disser o Bet Din ha-

Gadol (Sanedrin) – ‘…de acordo com o

juízo que eles te disserem, farás…’ – Dt

17:11.

175. Seguir a maioria, caso haja

discussão no Sanedrin em algum

pormenor de alguma lei – ‘…após a

maioria, para entornar. ’ – Ex 23:2.

176. Nomear juízes e policiais para toda

comunidade israelita – ‘Juízes e

policiais…’ – Dt 17:18.

177. Equiparar os indivíduos a serem

julgados em questões pendentes entre si

quando se encontrem perante o tribunal

– ‘…com justiça julgarás…’ – Lv 19:15.

178. Testemunhar no tribunal quem tiver

testemunho de algo – ‘…e ele é

testemunha, ou viu ou soube…’ – Lv 5:1.

725

Torah Israelita

Os mandamentos

179. Inquirir muitíssimo as testemunhas

– ‘Averiguarás e inquirirás, e perguntarás

bem…’ – Dt 13:15.

180. Fazer com as falsas testemunhas o

que buscaram causar a sua vítima no

julgamento – ‘…fareis a ele o que

intentou fazer…’ – Dt 19:19.

181. Decapitar a novilha conforme seu

preceito – ‘…decapitarão a égua junto ao

ribeiro…’ – Dt 21:4.

182. Preparar seis cidades de refúgio

para que nelas se refugie o homicida

inconsciente – ‘…prepara teu caminho…’

– Dt 19:3.

183. Dar aos levitas cidades para que

nelas habitem, sendo também elas

refúgio – ‘…darão aos levitas cidades…’ –

Nm 35:2.

184. Construir um pretil – ‘…construirás

um pretil para teu teto…’ – Dt 22:8.

185. Destruir a idolatria e tudo e todo o

que lhe for servidor – ‘…destruirás…’ – Dt

12:2.

186. Matar os habitantes da cidade

desviada (‘ir nidáhat) e queimá-la – ‘…e

queimarás a cidade por fogo, com tudo o

que nela há…’ – Dt: 13:17.

187. Destruir os sete povos (os cananeus)

da Terra de Israel – Dt 20:17.

188. Destruir toda a descendência de

‘Amaleq – ‘…apagarás a memória de

‘Amaleq…’ –

189. Lembrar o que nos fez ‘Amaleq,

sempre – ‘Lembra do que te fez

‘Amaleq…’ – Dt 13:17.

190. Fazer a guerra permissiva de acordo

com o escrito na Toráh – ‘Quando te

aproximares de alguma cidade…’ – Dt

20:10.

191. Ungir um cohen para a guerra – ‘E

será, quando te aproximares da guerra,

aproximar-se-á o cohen…’ – Dt 20:2.

192. Preparar um local no acampamento

para necessidades fisiológicas – ‘…um

local terás fora do campamento…’ – Dt

23:13.

193. Preparar um instrumento pequeno

para cavar – ‘Uma cunha terás…’ – Dt

23:14.

194. Devolver o roubo – ‘…devolverá o

roubo…’ – Lv 5:23.

195. Dar esmola – ‘Abrirás tua mão…’ –

Dt 15:8.

196. Dar presente ao escravo hebreu –

bem como à escrava hebréia – Dt 15:14.

197. Emprestar ao pobre – ‘…se prata

emprestares a meu povo…’ – Ex 22:24. –

‘se’ que está dito aqui não é para indicar

permissividade, senão obrigatoriedade,

conforme Dt 15:8.

198. Emprestar para o estrangeiro por

juros – Dt 23:21 – pela Shemu’á sabemos

ser um mandamento.

199. Devolver o objeto dado como

garantia para seu respectivo dono –

‘…devolver-lhe-ás…’ – Dt 24:13.

726

Torah Israelita

Os mandamentos

200. Pagar o salário do trabalhador a seu

tempo – ‘…em seu dia, darás seu

pagamento. ’ – Dt 27:15.

201. Que possa o assalariado comer

durante o tempo em que está empregado

– ‘…quando venhas ao parral de teu

irmão…’ – Dt 23:25-26.

202. Tirar a carga de cima de outro

israelita, ou de sobre seu animal – Ex

23:5.

203. Erguer a carga de outro israelita,

colocando-a sobre ele, auxiliando-o, bem

como sobre seu animal – Dt 22: 4.

204. Devolver um objeto perdido –

‘devolvê-lo-ás a teu irmão. ’ – Dt 22:1.

205. Amar todos os filhos do pacto –

‘Amarás a teu irmão como a ti mesmo…’

– Lv 19:17.

206. Exortar ao que erra – ‘…exortarás a

teu irmão sem levar sobre ti culpa por

ele…’ – Lv 19:17.

207. Amar ao convertido ao pacto –

‘Amarás ao peregrino…’ – Dt 10:19.

208. Fazer justas as balanças e pesos – Lv

19:36.

209. Honrar aos sábios da Toráh –

‘…diante da velhice, levanta-te…’ – Lv

19:32.

210. Honrar pai e mãe – ‘Honra a teu pai

e a tua mãe…’ – Ex 20:12.

211. Temer pai e mãe – ‘Cada um, tema

a seu pai e a sua mãe…’ – Lv 19:3.

212. Frutificar e multiplicar – Gn 9:7.

213. Ter relações somente através de

‘qidushin’ – ‘Quando tomar um homem

mulher…’ – Dt 24:1.

214. Alegrar o noivo sua (nova) esposa

por um ano – Dt 24:5.

215. Circuncidar o filho – ‘…no dia oitavo,

cortará a carne de seu prepúcio. ’ – Lv

12:3.

216. Tomar a esposa do irmão que

falecera sem filhos (‘ibum’) – Dt 24:5.

217. Descalçar a mulher do irmão

falecido o sapato do que deve tomá-la

para si perante um tribunal, caso não

aceite tomá-la, deixando-a livre para

casar-se com quem quer que seja. –

‘…tirará seu sapato de seu pé…’ – Dt 25:9.

218. Quem forçou uma moça a ter

relações consigo, tomá-la por esposa –

‘…para ele será por mulher…’ – Dt 22:29.

219. Ficar o que inventou falsidades

sobre sua esposa com ela para sempre,

sem direito a divórcio – ‘…não poderá

enviá-la por todos seus dias. ’ – Dt 22:19.

220. Condenar o sedutor a pagar 50

sheqalim (shêqel da época da Toráh –

chamada ‘siclo’ em idioma português),

bem como julgá-lo de acordo com os

demais pormenores desta lei. – ‘…Ex

22:15.

221. Fazer com a mulher conquistada

durante a guerra conforme o que está

escrito na Toráh – ‘…verás no meio dos

presos de guerra uma mulher bonita…’ –

Dt 21:11.

727

Torah Israelita

Os mandamentos

222. Divorciar por documento –

‘…escreverá para ela…’ – Nm 24:1.

223. Fazer com a ‘sotá’ (mulher sobre a

qual recai suspeita de adultério)

conforme o escrito na Toráh – ‘…fará a ela

o cohen…’ – Nm 5:30.

224. Castigar os iníquos com açoites –

‘…derrubá-lo-á o juiz, e o golpeará…’ – Dt

25:2.

225. Enviar para o exílio numa das

cidades de refúgio o assassino não

intencional, morando lá até o

falecimento do Cohen Gadol – ‘…viverá

nela até morrer o Cohen…’ – Nm 35:25.

226. Matar o Sanedrin os condenados

com ‘Sêif’ – (tipo de espada oriental) –

‘…vingará…’ – Ex 21:20.

227. Matar o Sanedrin os condenados

por enforcamento – ‘…morrerão o

adúltero e a adúltera…’ – Lv 20:10.

228. Matar o sanedrin por queimamento

– ‘…em fogo queimarão tanto a ele como

a elas…’ – Lv 20:14.

229. Matar o Sanedrin por

apedrejamento – ‘…apedrejá-lo-eis…’ –

Dt 22:14.

230. Pendurar o cadáver daquele que,

pela Torah, incorre nesta pena –

‘…pendurá-lo-ás num madeiro…’ – Dt

21:22.

231. Enterrar o condenado no mesmo

dia – ‘…sepultá-lo-ás naquele mesmo

dia…’ – Dt 21:23.

232. Julgar o escravo hebreu segundo os

pormenores prescritos a seu respeito –

‘Quando adquirires um escravo hebreu…’

– Ex 21:2.

233. Comprometer para casamento a

escrava hebréia – ‘…que para si destinoua…e,

se para seu filho…’ – Ex 21:8,9.

234. Redimir a escrava hebréia –

‘…redimi-la-ás…’ – Ex 21:8.

235. Escravizar o escravo cananeu para

sempre – ‘…para sempre os dominareis

para escravidão…’ – Lv 25:46.

236. Pagar o que golpeou outro israelita

com dinheiro, de acordo com o que haja

feito – ‘…quando contenderem dois

homens, e golpear um deles…’ – Ex 21:18.

237. Julgar prejuízos de animais, ou do

que se assemelhe – ‘…quando o boi de

alguém ferir o boi de outro…’ – Ex 21:35.

238. Julgar prejuízos de um buraco

aberto, ou do que se assemelhe a isto –

‘Quando alguém cavar um buraco…’ – Ex

21:33.

239. Condenar o ladrão a pagar

(pagamentos variados em casos variados)

ou à morte, em casos de seqüestro:

‘Quando roubar…’ – Ex 21:37; 22:1 –

‘Aquele que sequestrou alguém e o

vendeu…’ – Ex 21:16.

240. Julgar prejuízos de queima (e seus

derivados): ‘Quando alguém incendiar

um campo, ou um parral…’ – Ex 22:4.

728

Torah Israelita

Os mandamentos

241. Julgar prejuízos do fogo (e

derivados) – ‘Quando sair um fogo, e

encontrar espinhos…’ – Ex 22:5.

242. Julgar o caso de ‘shomer chinam – i.

e. , alguém sob cuja guardia encontravase

algo, sem que se fizesse responsável

por aquilo deliberadamente – ‘Quando

der alguém a outro dinheiro ou utensílios

para guardar…’ – Ex 22:6.

243. Julgar os casos de ‘shomer sakhar’

(quem guarda algo por pagamento ou se

fez responsável por aquilo,

comprometendo-se) e ‘sokher’ (quem

alugou algo) – ‘Quando der alguém a

outro um burro ou um boi…’ – Ex 22:9.

244. Julgar o caso do ‘shoel’ – i. e. , quem

tomou algo de alguém emprestado para

uso – ‘Quando alguém pedir de outro…’ –

Ex 22:13.

245. Julgar casos de comércio – ‘Quando

algo venderdes a alguém…’ – Lv 22:14.

246. Julgar casos de ‘to’en ve nit’an’ –

(ex: ‘- Te emprestei um relógio e um

rolo!’ – e o outro diz: ‘- Não; emprestaste

um rolo, unicamente!’) – ‘…Sobre todo

caso culposo…’ – Ex 22:8.

247. Livrar o indivíduo perseguido de seu

perseguidor, mesmo à custa da vida do

perseguidor – Dt 25:12.

248. Julgar os casos de herança da Terra:

‘Quando morrer um homem, e não tiver

filho…’ – Nm 27:11.

729

Torah Israelita

Os mandamentos

Mitzvot Ló Tassê (Negativos)

– ‘Não faça’

1. O primeiro preceito dentre os preceitos

negativos: não pensar que há outro

Elohim além de ELOHIM – ‘…Não terás

outros elohim diante de mim!’ – Ex 20:3;

Dt 5:7.

2. Não fazer imagens de escultura, nem

pelas próprias mãos, nem pelas mãos de

outrem – ‘Não farás para ti escultura…’ –

Ex 20:4; Dt 5:8.

3. Não fazer objetos de idolatria, mesmo

que seja para outros – ‘…elohim de

imagens, não fareis…’ – Lv 19:4.

4. Não fazer imagens nem para

embelezamento, mesmo que não sejam

para idolatria – ‘…não fareis comigo…’ – Ex

20:23.

5. Não curvar-se perante ídolos, mesmo

que não seja o modo de serví-los o curvarse

– Ex 20:3.

6. Não fazer para ídolos coisas ou atos que

sejam a forma de serví-los – ‘…não os

servireis…’ – Ex 20:4.

7. Não fazer passar o filho sobre o fogo

para Môlekh – ‘…de tua semente, não

dareis a Môlekh. ’ – Lv 18:21.

8. Não fazer trabalho de ôv – ‘Não dirigirte-ás

aos ‘ovôt’ …’ – Lv 19:31. – (Para

melhor compreensão – v. preceito

número 36. )

9. Não fazer trabalho de ‘ide’oni’ – ‘…e,

aos ‘ide’onim’ …’ – Lv 19:21. (Para melhor

compreensão – v. preceito número 37. )

10. Não dirigir-se à idolatria – ‘Não vos

dirigireis aos ídolos…’ – Lv 19:4.

11. Não levantar lápide própria para

idolatria – ‘Não erguereis ‘matzevá’ …’ –

Dt 16:22.

12. Não preparar uma pedra para colocar

sobre ela a cabeça quando orar (êven

maskit’) – ‘ ‘Even-maskit’ não colocareis

em vossa Terra…’ – Lv 26:1.

13. Não plantar árvores no Templo. Era

de costume pagão plantar árvores

especialmente para serem adoradas, ou

para servir de local deajuntamento

popular idólatra. Tal árvore tem o nome

de “asherá” na Toráh. – ‘Não plantarás

para ti ‘asherá’…’ – Dt 16:21.

14. Não jurar por nomes de idolatrias para

os que nela crêem, nem fazer com que

eles jurem por ela – ‘. . Nomes de outros

elohim não fareis lembrar, não se escutará

de sua boca…’ – Ex 23:13.

15. Não desviar o povo de Israel em geral

para idolatria (‘madiach’) – ‘…não se

escutará de sua boca…’ – este escrito é

também um aviso para o ‘messit’ – o que

converte judeus a outros caminhos – Dt Ex

23:13.

16. Não desviar nem sequer um filho de

Israel após idolatrias (‘messit’) – Dt 13:12.

17. Não amar o desviador (‘messit’) –

‘…não o quererás…’ – Dt 13:9.

730

Torah Israelita

Os mandamentos

18. Não deixar de odiar ao ‘messit’ –

‘…não o ouvireis…’ – Dt 13:9.

19. Não livrar o ‘messit’ da morte de

forma alguma, mas deixá-lo morrer apesar

da possibilidade que possa ter de salvá-lo

– ‘…não terás dele piedade…’ – Dt 13:9.

20. Não buscar méritos para o ‘messit’,

quem foi por ele contatado para servir

idolatrias – ‘…Não terás misericórdia

dele…’ – Dt 13:9.

21. Não calar-se aquele que foi contatado

pelo ‘messit’ no que concerne em achar

motivos para que seja morto – ‘…não o

defendas…’ – Dt 17:9.

22. Não tirar proveito do que pertence ou

pertenceu à idolatria – ‘…não desejarás

nem o ouro nem a prata que esteja sobre

eles…’ – Dt 7:25.

23. Não reconstruir [qualquer] ”ir

nidáchat’ (‘cidade desviada para a

idolatria’) para que seja como antes –

‘…não será reconstruída…’ – Dv 13:17.

24. Não tirar proveito do dinheiro da

‘cidade desviada’ – ‘…não se prenderá à

sua mão nada…’ – Dt 13:18.

25. Não tirar proveito de nenhuma

idolatria, nem de seus utensílios, nem do

que apresentam diante dela (velas, vinho,

hóstias, incenso, etc), nem do vinho

despejado em seu altar – ‘…abominação

não trareis para tua casa…’ – Dt 7:26.

26. Não profetizar em seu nome –

‘…aquele que falar em nome de outros

elohim…’ – Dt 18:20.

27. Não profetizar falsamente – ‘…que

falar intencionalmente em Meu Nome o

que não ordenei…’ – Dt 18:20.

28. Não ouvir o navi que fala em nome de

idolatrias – ‘…não escutarás as palavras

daquele navi…’ – Dt 13: 4.

29. Não deixar de matar o navi falso, e não

temê-lo – ‘…não o temerás – Dt 18:22.

30. Não andar de acordo com a forma de

andar dos idólatras (costumes,

vestimentas, etc), nem segundo suas leis –

‘…não andareis segundo as leis das

nações…’ – Dt 20:23.

31. Não fazer encantos (não fazer truques

imaginários, nos quais a pessoa pensa

estar vendo algo extraordinário, que na

realidade, não ocorreu) – ‘…não se achará

em ti…’ – Dt 18:10.

32. Não fazer o ‘feitio de ‘onen’ – o que é

‘feitio de ‘onen’? por exemplo, quem diz: ‘

– Tal dia será bom para isto e aquilo; tal

dia será um dia de azar!’ ‘ – Se para fulano

irá bem; para ciclano, irá mal. ’ ‘- Isto será

sinal de boa sorte para mim!’ – e demais

afirmações e crendícies dessa classe – tu

33. Não adivinhar – ‘…e não adivinhareis’

– Lv 19:26.

34. Não fazer nenhum tipo de feitiço ou

magia (branca ou negra) – ‘Não se achará

em teu meio… feiticeiro…’ – Dt 18:10.

35. Não fazer ‘hôver’ – e, que é ‘hôver’? -

por exemplo, alguém diz: ‘Se você proferir

certas palavras assim e assim, a cobra não

te fará mal algum!’ – ou que diz palavras

731

Torah Israelita

Os mandamentos

inintelegíveis, pensando que aquelas

pronunciações servem para algo, tudo isso

é ‘hôver’. – Dt 18:11.

36. Não consultar um ‘ôv’ – que é ‘ôv’?

Por exemplo, os que costumam tomar em

sua mão um ramo de mirta, acendendo

certo tipo de incenso, pronunciando

certas palavras especiais, conhecidas

unicamente pelos que fazem essas coisas,

fazendo com que pareça para o

consultador que este ouve vozes que vêm

do so

37. Não consultar ‘ide’oni’ – e, que é

‘ide’oni’? – Alguém coloca na boca um

osso de certa ave, acende incenso e faz

mais alguns feitios estranhos, até cair

como que desmaiado, balbuciando certas

palavras. – Dt 18:11.

38. Não consultar os mortos através de

sonho – Dt 18:11.

39. Não vestir a mulher indumentárias

próprias para homens, ou enfeites

maculinos – ‘Não estará utensílio

masculino sobre a mulher…’ – Dt 22:5.

40. Não vestir o homem indumentárias

próprias para mulheres, ou enfeites

femininos – ‘Não estará sobre o homem

utensílio feminino…’ – Dt 22:5.

41. Não escrever sobre o corpo, conforme

fazem os idólatras – ‘…tatuagens, não

fareis sobre vós…’ – Lv 19:28.

42. Não vestir ‘sha’átnez’ – vestes

compostas de lã e linho, que era o

costume dos sacerdotes das idolatrias da

antiguidade – ‘Não vestirás ‘sha’átnez’…’ –

Dt 22:11.

43. Não cortar o cabelo arredondado,

tirando as porções que se encontram na

parte dianteira às orelhas (‘peôt’), que era

o costume dos sacerdotes idólatras da

antiguidade – Lv 19:27.

44. Não tirar toda a barba, conforme

faziam os idólatras no passado – Lv 19:27.

45. Não fazer arranhamentos no corpo,

por ser costume dos idólatras – Dt 14:1.

46. Não habitar na Terra do Egito – ‘…não

voltareis mais por este caminho. . ’ – Dt

17:16. – (Apesar do linguajar da Toráh, a

proibição é de regressar para morar lá

permanentemente. )

47. Não seguir o sentir do coração, ou

após o que os olhos vêem – ‘…não

seguireis após vossos corações e após

vossos olhos…’ – Nm 15:39.

48. Não fazer pacto com nenhum dos sete

povos que habitavam outrora a Terra de

Israel – ‘…Não fareis pacto com eles…’ – Dt

7:2.

49. Não deixar em vida nenhum dos sete

povos (os cananeus) que povoaram a

Terra de Israel – ‘…Não deixareis viva

nehuma alma…’ – Dt 20:16.

50. Não ter piedade dos idólatras – ‘…Não

tereis piedade deles…’ – Dt 7:2.

51. Não deixar idólatras viver em nossa

Terra – ‘…Não habitarão em tua terra…’ –

Ex 23:33.

732

Torah Israelita

Os mandamentos

52. Não casar-se com os idólatras – ‘…Não

vos casareis com eles…’ – Dt 7:3.

53. Não se case um amonita ou moabita

com uma filha de Israel para sempre –

‘…Não virá amonita ou moabita a

pertencer ao povo de Elohim…’ – Dt 23:4.

54. Não distanciar os descendentes de

Essav (Esaú) da possibilidade de pertencer

ao povo judeu a não ser por apenas três

gerações – ‘…Não abominareis o

idumeu…’ – Dt 23:8.

55. Não distanciar os egípcios da

possibilidade de pertencer ao povo judeu

a não ser por apenas três gerações –

‘…Não abominareis o egípcio…’ – Dt 23:8.

56. Não intimar para paz o povo de amon

e o povo de moab no momento de guerra,

como se faz com as demais nações –

‘…Não buscareis sua paz e seu bem…’ – Dt

23:7.

57. Não destruir árvores frutíferas –

‘…Não destruireis suas árvores…’ – Dt 20:

19. Demais cousas como roupas e

alimentos estão incluídas neste preceito.

58. Não temerem os homens de guerra

quando houver, não ter medo de algum

de seus inimigos – Dt 7:21. ‘…Não

temereis…’ – Dt 3:22.

59. Não deixar passar de nosso coração o

mau feitio de ‘Amaleq, conforme nos fez –

‘Não esquecereis…’ – Dt 25:19.

60. Não amaldiçoar a Elohim – ‘A Elohim

não amaldiçoarás…’ – Ex 22:27. – Está

escrito sobre seu castigo: ‘Quem

amaldiçoar a Elohim, morrerá…’ – Lv 27:16

– e esta é a regra geral: todo lugar onde se

encontra pena de ‘carêt’ ou morte por

tribunal, trata-se de um mandamento

negativo, exceto a circuncisão e o sac

61. Não jurar falsamente – ‘…Não jurareis

por meu nome mentirosamente…’ – Lv

19:12.

62. Não jurar em vão – ‘Não tomareis o

Nome de ELOHIM teu Elohim em vão…’ –

Ex 20:7.

63. Não profanar o nome do Santo,

Bendito é Ele – ‘…Não profanareis meu

Santo Nome…’ – Lv 22:32.

64. Não por a prova a palavra de Elohim –

‘Não provareis ao ELOHIM vosso Elohim…’

– Dt 6:16.

65. Não destruir o Templo, sinagogas ou

casas de estudo de Toráh. Similarmente,

não apagar os nomes santificados de

Elohim, idem escritos sagrados –

‘…destruí-los-á; não fareis assim a Ad’

vosso Elohim!’ – Dt 12:3,4.

66. Que não pernoite o crucificado sobre

o madeiro – ‘…não pernoitará seu cadáver

sobre o madeiro…’ – Dt 21:23.

67. Não deixar sem guarda o Templo –

‘guardareis a vigília sagrada…’ – Nm 18:5.

68. Que não entre um cohen ao Santuário

em qualquer momento – ‘…não virá a

qualquer momento ao Santuário’ – Lv

15:2.

733

Torah Israelita

Os mandamentos

69. Que não entre um cohen defeituoso

do Altar para dentro – ‘…não virá ao

‘parôkhet’ ‘ – Lv 21:23.

70. Que não trabalhe um cohen

defeituoso no Templo – ‘…que tenha

algum defeito…’ – Lv 21:17.

71. Que não trabalhe no Templo o Cohen

que tenha um defeito passageiro – ‘…todo

homem que tiver algum defeito não se

aproxime…’ – Lv 21:18.

72. Que não ocupem-se os levitas no

trabalho dos cohanim, nem os cohanim no

trabalho dos levitas – ‘aos utensílios

sagrados não deverão vir, nem se

aproximem do altar, tanto eles como vós

…’ – Lv 18:3.

73. Que não entre ao Templo nem declare

uma resolução legislativa da Toráh alguém

que haja tomado vinho – ‘…vinho e bebida

forte não tomareis ao vir ao

Tabernáculo…’ – ‘…e para ensinar aos

israelitas…’ – Lv 10:9-11.

74. Que não trabalhe um estranho no

Templo – ‘…e estranho não aproximar-seá

de vós…’ – Nm 18:4.

75. Que não trabalhe um cohen impuro –

‘…se abstenham dos ‘qodashim’ dos

israelitas…’ – Lv 22:2.

76. Que não trabalhe um cohen que haja

feito imerso enquanto não haja entrado o

sol – ‘…e não profanarão…’ – Lv 21:6.

77. Que não entre um sacerdote impuro

ao átrio – ‘…e não profanarão seu

acampamento…’ – Nm 5:3. –

Acampamento aqui é o acampamento da

‘Shekhiná’.

78. Que não entre nenhum impuro ao

acampamento dos levitas, que é o Monte

Moriá após sua escolha por Elohim por

todas as gerações – ‘…não virá dentro do

acampamento. ’ – Dt 23:11 – trata-se do

acampamento de levitas.

79. Não construir o Altar com pedras

lavradas – ‘…não contruirás de pedras

lavradas. . ’ – Ex 20:25.

80. Não subir por passos largos ao altar,

senão juntando o dedo maior ao calcanhar

– ‘…não subirás por degraus a meu Altar…’

– Ex 20:26.

81. Não oferecer incenso nem sacrificar

no Altar de Ouro – ‘…não fareis subir a ele

incenso estranho…’ – Ex 30:9.

82. Que não se apague o fogo de sobre o

Altar – ‘…fogo perpétuo arderá sobre o

Altar, não se apagará…’ – Lv 6:6.

83. Não fazer segundo a fórmula do óleo

de unção – ‘…segundo sua fórmula não

fareis…’ – Ex 30:32.

84. Não ungir com o óleo de unção ao

estranho – ‘sobre a carne de pessoa

alguma será derramado…’ – Ex 30:32.

85. Não preparar segundo a fórmula do

incenso – ‘…segundo sua fórmula não

fareis…’ – Ex 30:37.

86. Não tirar os panos da Arca – ‘…não

serão tirados dela…’ – Ex 25:16.

734

Torah Israelita

Os mandamentos

87. Não separar jamais o ‘chôshen’ de

sobre o ‘efôd’ – ‘…não separarar-se-á de

sobre o efôd. ’ – Ex 28:28.

88. Que não se rasgue a túnica superior

do Cohen Gadol, nem mesmo para que se

faça uma gola para o pescoço. Deve ser

feita desde o princípio com o propósito

final de que seja inconsútil, sem que seja

cortada para nada – ‘…não será rasgada. ’

– Ex 28:32.

89. Não sacrificar fora do local designado

– ‘…cuida-te de não sacrificares teus

holocaustos…’ – Dt 12:13.

90. Não degolar animais a serem

sacrificados fora do lugar designado – ‘O

homem que degolar um touro ou um

carneiro, sem trazê-lo ao portal do

Tabernáculo…’ – Lv 17:3,4.

91. Não designar animais defeituosos

para sacrifícios – ‘Todo o que tenha

defeito, não apresentareis para

sacrifício…’ – Lv 22:20. – Esta proibição é

concernente apenas à designação em si.

92. Não degolar defeituosos para

sacrifícios – ‘…não sacrificareis estes para

Elohim…’ – Lv 22:22.

93. Não lançar o sangue dos animais

defeituosos sobre o Altar – ‘…não

apresentareis…’ – esta é a proibição do

lançamento do sangue. – Lv 22:24.

94. Não apresentar incenso dos sebos dos

animais defeituosos – ‘Não apresentareis

deles…’ – Lv 22:22.

95. Não sacrificar animal que tenha

defeito passageiro – ‘Não sacrificareis

para teu Elohim touro ou cordeiro…’ – Dt

17:1.

96. Não sacrificar animal defeituoso que

haja sido apresentado pelo gentio – ‘…da

mão do estrangeiro não apresentareis

para sacrifício. ’ – Lv 22:25.

97. Não causar defeito nos animais a

serem sacrificados – ‘…defeito não terá

nele…’ – Lv 22:21 – Quer dizer, não farás

com que haja nele.

98. Não apresentar levedo ou mel –

‘…todo levedo e todo mel não

apresentareis por incenso…’ – Lv 2:11.

99. Não apresentar insosso – ‘Não

deixarás o sal do pacto de teu Elohim…’ –

Lv 2:13.

100. Não trazer para sacrifícios o que fora

dado como pagamento de prostituta ou

pagamento em geral – ‘Não trareis

pagamento de prostituta ou preço de

cachorro…’ – Dt 23:19.

101. Não matar um animal e seu filho no

mesmo dia, seja em questões de

sacrifícios ou não – ‘…a ele e a seu filho

não degolareis no mesmo dia…’ – Lv

22:28.

102. Não colocar azeite de oliva sobre o

sacrifício ‘minchá’ de um transgressor não

intencional – ‘…não porás sobre ela óleo…’

– Lv 5:11.

103. Não colocar gálbano sobre o

sacrifício de ‘minchá’ de um transgressor

735

Torah Israelita

Os mandamentos

não intencional – ‘Não colocará sobre ela

gálbano. . ’ – Lv 5:11.

104. Não colocar azeite de oliva sobre a

‘minchá’ de ‘sotá’ – ‘…não despejará sobre

ela óleo…’ – Nm 5:15.

105. Não colocar gálbano sobre a ‘minhá’

de ‘sotá’ – ‘…não colocará sobre ela

gálbano…’ – Nm 5:15.

106. Não trocar os animais designados

para sacrifícios por outros – ‘…não o

trocará…’ – Lv 27:10.

107. Não mudar sua designação de

sacrifício de uma classe para outra, como

está escrito sobre o primogênito: ‘…não

designá-lo-á ninguém…’ – Lv 27:26. Quer

dizer, não o sacrificará com outra

designação que não seja a sua própria.

108. Não redimir o primogênito de um

animal puro – ‘Mas, primogênito de

touro…não será redimido. ’ – Nm 18:17.

109. Não vender a dízima do animal –

‘…não será redimido…’ – Lv 27:28.

110. Não vender o campo do ‘cherem’, –

‘…não será vendido. ’ – Lv 27:28.

111. Não redimir o campo do ‘cherem’, –

‘…não será redimido. ’ – Lv 27:28.

112. Não separar a cabeça do sacrifício

‘chatát’ de aves ao fazer a ‘meliqá’ – ‘Fará

‘meliqá’ em sua cabeça por sobre sua

nuca…’ – Lv 5:8.

113. Não trabalhar com animais de

‘qodashim’ – ‘Não trabalharás com o

primogênito de teu boi…’ – Dt 15:19.

114. Não tosquiar animais de ‘qodashim’

– ‘Não tosquiarás o primogênito de teu

rebanho…’ -Dt 15:19.

115. Não degolar o Pêssach enquanto

ainda existir ‘chametz’ – ‘não sacrificarás

sobre o ‘chametz’…’ – Ex 23:18.

116. Não deixar passar a noite sobre os

membros do sacrifício Pêssach, que não se

invalidem por passagem noturna. – ‘Não

descansará o sebo de meu (sacrifício)

festival até o amanhecer…’ – Ex 23:18.

117. Não deixar sobrar carne do sacrifício

Pêssach, – ‘Não deixareis sobrar dele até o

amanhecer…’ – Ex 12:10.

118. Não deixar do sacrifício do dia 14

para o terceiro dia – ‘…não descansará da

carne…’ – Dt 16:14. – pela ‘shemu’á’

aprendemos que isto se refere ao

sacrifício Pêssach, que o segundo dia dele

é o terceiro para sua degola.

119. Não deixar passar a noite o sacrifício

do segundo Pêssach, até o amanhecer –

‘Não deixarão sobrar dele até o

amanhecer…’ – Nm 9:12.

120. Não deixar a carne do sacrifício

‘Todá’ até o amanhecer – ‘Não deixarão

sobrar dele até o amanhecer…’ – Lv 22:30.

– esta lei é equivalente para todos os

demais sacrifícios; nenhum pode ser

deixado para depois do tempo

determinado para seu consumo.

121. Não quebrar nenhum osso no

sacrifício Pêssach, – ‘…nenhum osso

quebrareis nele’ – Ex 12:46.

736

Torah Israelita

Os mandamentos

122. Não quebrar nenhum osso no

sacrifício Pêssach sheni (o segundo

sacrifício, efetuado um mês após, para

quem estava impedido de tomar parte no

primeiro), – ‘…nenhum osso quebrareis

nele’ – Nm 19:12.

123. Não tirar nenhum pedaço de carne

do Pêssach do grupo que o come – ‘…não

tirareis da casa…’ – Ex 12:46.

124. Não fazer chametz dos restos das

menachôt – ‘Não assarás fermentado

parte delas…’ – Lv 6:10.

125. Não comer a carne do Pêssach crua

ou cozida – ‘Não comereis dele cru, ou

cozido…’ – Ex 12:9.

126. Não dar de comer do Pêssach ao ‘ger

toshav’ – ‘…não comerá dele. ’ – Ex12:45.

127. Que não coma o incircunciso da

carne do Pêssach – ‘Nenhum incircunciso

comerá dele…’ – Ex 12:45.

128. Não dar da carne do Pêssach a um

judeu que se voltou para uma das diversas

formas de fé dos gentios – ‘…todo filho do

estranho, não comerá dele!’ – Ex 12:43. O

judeu que se unira aos gentios em sua

idolatria fazendo como um deles é

considerado um filho deles, e não pode

participar do sacrifício do

129. Alguém que se impurificara, que não

coma dos ‘qodashim’ – ‘A alma que comer

da carne do altar de ‘shelamim’, enquanto

estiver sua impureza sobre si…’ – Lv 6:20.

130. Não comer ‘qodashim’ que se

impurificaram – ‘A carne que haja tocado

tudo o que for impuro, não será comida…’

– Lv 7:19.

131. Não comer ‘qodashim’ que ficaram

até o amanhecer – ‘…os que comerem,

levarão sobre si sua culpa: tal alma será

cortada…’ – Lv 19:8.

132. Não comer ‘pigul’ – ‘…quem

sacrificá-lo, para ele nada significará;

levará sobre si sua culpabilidade…’ – Lv

7:18. Sua penalidade é ‘carêt’ (morte

espiritual).

133. Que não coma o estranho ao

sacerdócio da ‘terumá’ – ‘…todo estranho,

não coma ‘qodech’…’- Lv 22:10.

134. Que não coma dela nem mesmo o

hóspede de um cohen, ou seu assalariado

– ‘…o hóspede ou o assalariado do qôdech

não comerá…’ – Lv 22:10.

135. Que não coma dela o incircunciso,

sendo a mesma lei para todos os demais

‘qodachim’. Este pormenor fora estudado

por uma das treze regras (‘gezerá chavá’)

pelas quais a Toráh é explicada pelo

Sanedrin em casos de ‘dinim muflaim’ ou

de decretos apoiados em versículos para

sua fácil memorização, por nã

136. O cohen impuro está proibido de

comer da ‘terumá’ – ‘…nenhum homem

de tua semente, coma dos ‘qodachim’…’ –

Lv 22:04.

137. A ‘halalá’ – que não coma ‘qôdech’ –

seja ‘terumá’ ou o peitoral e a coxa – ‘…a

filha de um cohen que for tomada por um

737

Torah Israelita

Os mandamentos

estranho, da oferta das coisas santas não

coma…’ – Lv 6:11.

138. Que não coma a ‘halalá’ minhat

cohen – ‘toda ‘minhat cohen, não coma’ –

Lv 6:16.

139. Não comer carne dos sacrifícios

‘hatát’ que hajam sido feitos no interior –

‘…todo ‘hatát’ que for trazido de seu

sangue…’ – Lv 6:23.

140. Não comer ‘pessulê muqdachim’ –

isto é – animais defeituosos sacrificados,

cujo defeito haja sido intencional – ‘…de

toda abominação não comereis…’ – Dt

14:3. Pela shemu’á sabe-se que refere-se

aos tais sacrifícios.

141. Não comer a segunda dízima de

cereais no exterior das muralhas de

Jerusalém – ‘…não podereis comer em

teus portais a dízima de teus cereais…’ –

Dt 12:17.

142. Não comer a segunda dízima de uvas

no exterior das muralhas de Jerusalém –

‘…não podereis comer em teus portais a

dízima de tua produção de uvas…’ – Dt

12:17.

143. Não comer a segunda dízima de

azeite de oliva no exterior das muralhas de


teus portais a dízima de teu azeite…’ – Dt

12:17.

144. Não comer a carne da primícia dos

animais no exterior das muralhas de


teus portais a primícia de teu gado e de

teu rebanho…’ – Dt 12:17. Não comer a

segunda dízima de cereais no exterior das

muralhas de Jerusalém – ‘…não podereis

comer em teus portais a dízi

145. Não comer os sacerdotes a carne do

sacrifício ‘hatát’ e do sacrifício ‘acham’

fora do átrio – ‘…não podereis comer em

teus portais a dízima de teus cereais…’ –

Dt 12:17. – pela shemu’á sabemos que se

refere este versículo à proibição de comer

a carne dos tais sacrifícios fora do átrio.

146. Não comer a carne dos sacrifícios

”olá ‘ -‘…não podereis comer em teus

portais …e de teus votos …’ – Dt 12:17. é

uma advertência para todo caso de

‘me’ilá’, ou seja usar as coisas santificadas

(objetos do Templo ou carne de

sacrifícios, etc) para proveito próprio.

147. Não comer a carne dos sacrifícios

‘qodachim qalim’, enquanto o sangue não

houver sido aspergido -‘…não podereis

comer em teus portais … e de tuas

dádivas…’ – Dt 12:17.

148. Não comer o estranho ao sacerdócio

da carne dos sacrifícios ‘qodachim qalim’

– ‘…o estranho não comerá dele…’ – Ex

29:33.

149. Não comer o cohen das primícias

enquanto não houverem sido depositadas

no átrio – ‘…não podereis comer em teus

portais … e da oferta de tuas mãos…’ – Dt

12:17.

150. Não comer a segunda dízima

estando impuro, mesmo dentro das

738

Torah Israelita

Os mandamentos

muralhas de Jerusalém – ‘…não separei

dele estando impuro…’ – Dt 26:14.

151. Não comer a segunda dízima

estando ‘onen’, mesmo dentro das

muralhas de Jerusalém – ‘…não separei

dele estando ‘onen’…’ – Dt 26:14.

152. Não comer o fruto da segunda dízima

em cousas que não sejam ingeríveis –

‘…não dei dele ao morto…’ – Dt 26:14. – o

que não serve para a vivicação do corpo é

chamado ”ao morto. . ’.

153. Não comer ‘têvel’ – isto é, todo

vegetal sobre o qual recai a obrigação de

separar ‘terumá’ (oferenda) e

‘ma’asserôt’ (dízimas) antes da execução

da dita separação – ‘…não profanarão as

coisas que forem separadas para Elohim…’

– Lv 22:15 – quer dizer, do que deve ser

separado sem que haja sido.

154. Não mudar a ordem da dita

separação – 1) primícias; 2) ‘terumá

gedolá’; 3) primeira dízima; 4) segunda

dízima – ‘…não tardarás…’ – Ex 22:28. Não

tardar um em relação ao outro.

155. Não tardar os votos e as dádivas que

votara e que prometera – ‘…não tardes

em pagar…’ – Dt 23:22.

156. Não subira a Jerusalém na

festividade sem trazer sacrifício – ‘…não

será vista minha face para quem

comparecer de mãos vazias…’ – Ex 23:15.

157. Não transgredir a Toráh, realizando

feitios que proibira a si próprio – ‘…não

profanará sua própria palavra…’ – Nm

30:3.

158. Que não tome o sacerdote por

esposa uma ‘zoná’ – ‘…mulher ‘zoná’ …

não tomarão…’ – Lv 21:7.


esposa uma ‘halalá’ – ‘…mulher ‘halalá’ …

não tomarão…’ – Lv 21:7.


esposa uma divorciada – ‘…mulher

divorciada de seu esposo … não

tomarão…’ – Lv 21:7.

161. Que não tome o sumo-sacerdote por

esposa uma viúva – ‘… viúva, divorciada,

‘halalá’ ou ‘zoná’: a estas não tomará. ’ –

Lv 21:14.

162. Que não tenha o sumo-sacerdote

relações com uma viúva, mesmo sem

casamento, pois se o fizer estará

profanando-a – ‘…não profanará sua

semente…’ – Lv 21:15. Isto é uma

advertência que vem impedi-lo de

profanar uma ‘kecherá’.

163. Que não entre um cohen ao Templo

com a cabeça descoberta – ‘…vossa

cabeça, não descobrireis…’ – Lv 10:6.

164. Que não entre um cohen ao Templo

com a roupa rasgada – ‘…vossa roupa, não

rasgareis…’ – Lv 10:6.

165. Que não saia o cohen do átrio

durante o tempo de serviço sagrado –

‘…do portal da tenda não saireis…’ – Lv

19:7.

739

Torah Israelita

Os mandamentos

166. Não se impurifique o cohen comum

pelos mortos em geral, exceto os de sua

família pelos quais a Toráh deu-lhe

pemissão – ‘…por nenhuma alma não se

impurificará…’ – Lv 21:1.

167. Que não se impurifique o sumosacerdote

nem mesmo por seus familiares

– ‘…nem por seu pai , nem por sua mãe se

impurificará…’ – Lv 21:11.

168. Que não entre o sumo-sacerdote ao

local onde se encontra um morto –

‘…sobre alma de todo morto, não virá…’ –

Lv 21:11 – pela shemu’á sabemos que

incorre em penalidade por duas

transgressões: por vir ao morto e por

impurificar-se.

169. A tribo de Levi – que não tome parte

e herança na Terra de Israel – ‘. . não terá

para os sacerdotes levitas parte e

herança…’ – Dt 18:2.

170. A tribo de Levi – que não tome parte

no despojo em época de conquista da

Terra de Israel – ‘. . não terá para os

sacerdotes levitas parte e herança…’ – Dt

18:1.

171. Não fazer calva por um morto – ‘Não

fareis calva entre os olhos pelo morto…’ –

Dt 14:1.

172. Não comer animais impuros –

‘…porém, estes não comereis dentre os

ruminantes…’ – Dt 14:7.

173. Não comer peixes impuros – ‘…de

sua carne não comereis…’ – Lv 11:11.

174. Não comer aves impuras – ‘…a estes

abominareis dentre as aves; não serão

comidos…’ – Lv 11:3.

175. Não comer insetos alados – ‘Todo

inseto alado ser-vos-á impuro: não será

comido. ’ – Dt 14:19.

176. Não comer insetos da terra (o rato, a

lagartixa, a tartaruga e os outros quatro

tipos de répteis ou animais lembrados em

Levítico 11:29-30 são incluídos nesta

classe. )

177. Não comer répteis da terra – ‘…não

impurifiqueis vossas almas com todo

réptil que rasteja sobre a terra. ’ – Lv

11:44.

178. Não comer vermes de frutos, quando

saírem ao ar – ‘todo inseto que anda sobre

a terra, não comereis…’ – Lv 11:42.

179. Não comer insetos aquáticos – ‘…não

impurifiquem suas almas com todo

inseto…’ – Lv 11:47.

180. Não comer um animal encontrado

morto – ‘não comereis toda ‘nevelá…’ – Dt

14:21. – pertence a esta classe todo

animal que não haja sido degolado

propriamente de acordo, conforme

prescrito na Toráh.

181. Não comer carne dilacerada –

‘…carne encontrada no campo

dilacerada…’ – Ex 22:30. Pertence a esta

classe todo animal que, apesar de haver

sido degolado de acordo, já havia sido

ferido mortalmente anteriormente, seja

por outro animal ou não, como por

740

Torah Israelita

Os mandamentos

exemplo no caso de haver engolido um

espinho que l

182. Não comer membro de um animal

enquanto este ainda estiver vivo – ‘…não

comereis a alma com sua carne. ’ – Dt

12:23.

183. Não comer ‘gid ha-nachê’ – ou seja,

o nervo repleto de raízes que vai da

cintura do animal até suas pernas – ‘…não

comem os israelitas…’ – Gn 32:33.

184. Não comer sangue – ‘…todo sangue

não comereis. ’ – Lv 7:26.

185. Não comer o sebo de animais

bovino, ovino e caprino – ‘…todo sebo…’ –

Lv 7:23.

186. Não cozinhar carne com leite – ‘Não

cozinharás o cabrito…’ – Ex 23:19.

187. Não comer carne com leite – ‘Não

cozinharás o cabrito…’ – Ex 34:26. –

Disseram os sábios: ‘um escrito vem para

a proibição de cozinhá-lo, e o outro para a

proibição de comê-lo, e é a mesma lei para

todos os tipos de carne. ’

188. Não comer da carne do touro

apedrejado – ‘…não comerá sua carne…’ –

Ex 21:28.

189. Não comer pão assado de cereal

novo que fora ceifado anterior à

festividade de pêssach – ‘…não

comereis…até trazer o sacrifício…’ – Lv

23:14.

190. Não comer trigo assado (‘qali’) de

cereal novo que fora ceifado anterior à



23:14.

191. Não comer espigas verdes (‘carmel’)

de cereal novo que fora ceifado anterior à



23:14.

192. Não comer ”orlá’ – ‘…três anos será

para vós (o fruto) incircunciso – não

poderá ser comido…’ -Lv 19:23.

193. Não comer ‘kilê ha-kêrem’ – isto é,

plantação de duas espécies mescladas –

‘Não semearás tua vinha com duas

espécies…’ – Dt 22:9. – Trata-se da

proibição de comer.

194. Não tomar vinho gentílico (‘ién

nêssekh’) – ‘…que comeram do sebo de

seus sacrifícios, beberam do vinho de suas

libações…’ – Dt 32:38.

195. Não alimentar-se e não beber com

comelança – ‘…este nosso filho é comelão

e beberrão…’ – Dt 21:20.

196. Não comer no dia de jejum de Kipur

– ‘…toda alma que não jejuar…’ – Lv 23:29.

197. Não comer fermentação de um dos

cinco tipos de cereais (trigo, cevada,

centeio, espelta e aveia) no pêssach –

‘…não será comida fermentação…’ – Ex

12:3.

198. Não comer mistura alguma de

fermentação produzida por qualquer um

dos cinco tipos de cereais no pêssach –

‘…toda mescla fermentada…’ – Ex 12:20.

741

Torah Israelita

Os mandamentos

199. Não comer fermentação (conforme

a lembrada acima) a partir do meio-dia de

14 de nissan – ‘…não comereis sobre ele

(sobre o sacrifício ‘pêssach’, que é

sacrificado a partir de meia hora após o

meio dia) fermentação…’ – Dt 16:3. (Obs.

: ‘meio-dia’ aqui é por solário, não por

relógios usados comumen

200. Que não seja vista fermentação

alguma durante os dias da festividade, a

partir deste horário – ‘…não será vista…’ –

Ex 13:7.

201. Que não seja achada fermentação

alguma durante os dias da festividade, a

partir deste horário – ‘…não se achará…’ –

Ex 12:19.

202. O nazir não tomará vinho, nem nada

no qual se ache mistura de vinho e tenha

gosto de vinho – ‘…tudo o que for

beberagem de uvas…’ – Nm 6:3. Mesmo

que o vinho haja tornado-se vinagre, é-lhe

proibido.

203. O nazir não comerá uvas frescas

(uvas em seu estado natural) – ‘…não

comerá uvas frescas…’ – Nm 6:3.

204. O nazir não comerá uvas passas (uvas

secas) – ‘…não comerá uvas secas…’ – Nm

6:3.

205. O nazir no comerá sementes de uvas

– ‘…não comerá de seus caroços…’ – Nm

6:3.

206. O nazir não comerá cascas de uvas –

‘…nem mesmo de suas cascas…’ – Nm 6:3.

207. Que não se impurifique o nazir pelos

mortos, nem de sua própria família – ‘…

por seu pai e por sua mãe não se

impurificará. ’ – Lv 11:21. (v. Nm 6:7)

208. Que não entre o nazir na tenda na

qual haja algum morto – ‘…a toda alma de

morto no virá…’ – Nm 6:6.

209. Que não raspe sua cabeça –

‘…navalha não passará sobre sua

cabeça…’ – Nm 6:5.

210. Não fazer colheita do campo todo –

‘…não segareis totalmente os cantos de

vosso campo…’ – Lv 23:22.

211. Não recolher as espigas que caiam

pelo caminho no momento da colheita –

‘…nem recolhereis…’ – Lv 23:22.

212. Não colher ”olelôt’ (cachos

pequenos e desordenados que nascem

sem conexão direta com os cachos

grandes da vinha) – ‘…não colherás

totalmente tua vinha…’ – Lv 19:10.

213. Não recolher os cachos de uva que

caiam pelo caminho no momento da

colheita – ‘…nem recolhereis…’ – Lv 19:10.

214. Não recolher o feixe esquecido –

‘…não voltareis para recolhê-lo…’ – Dt

24:19. – o mesmo com respeito às árvores

– ‘…não voltarás a colher o fruto dos

ramos…’ – Dt 24:20.

215. Não semear juntas duas espécies –

‘…teu campo não semearás ‘kiláim’…’ – Lv

19:19.

742

Torah Israelita

Os mandamentos

216. Não semear verduras ou cereais na

vinha – ‘…tua vinha, não semearás

‘kiláim’…’ – Dt 22:9.

217. Não acasalar animais de uma espécie

com de outra distinta – ‘…teu animal não

acasalarás ‘kiláim’…’ – Lv 19:19.

218. Não fazer trabalhar juntamente duas

espécies diferentes de animais – ‘…não

ararás a terra com o boi e o burro

juntamente …’ – Dt 22:10.

219. Não fechar a boca do animal no

momento do trabalho, impedindo-o de

comer daquilo que lhe dá prazer – ‘…não

fecharás a boca de teu boi…’ – Dt 25:4.

220. Não trabalhar a terra no sétimo ano

– ‘…não semearás a tua terra…’ – Lv 25:4.

221. Não trabalhar a árvore no sétimo ano

– ‘…tua vinha não podarás…’ – Lv 25:4.

222. Não ceifar a plantação que nasceu

por si própria no ano sétimo na mesma

forma como faz nos demais anos – ‘Teu

cereal que nascera por si próprio, não

ceifareis…’ – Lv 25:5.

223. Não colher frutos de árvores no ano

sétimo no mesmo modo como é

costumeiro nos demais anos – ‘…não

colherás…’ – Lv 25:11.

224. Não trabalhar no jubileu, seja

trabalhar a terra, seja a árvore – ‘…Não

semeareis…’ – Lv 25:11.

225. Não ceifar a plantação que nasceu

por si própria no jubileu na mesma forma

como faz nos demais anos – ‘… não

colhereis…’ – Lv 25:5.

226. Não colher os frutos do ano jubileu

assim como o faz nos demais anos – Lv

25:11.

227. Não vender terra no território de

Israel para sempre – ‘…a terra não será

vendida para sempre…’ – Lv 25:23.

228. Setores e campos dados aos levitas

não podem ser vendidos ou mudados –

‘…não serão vendidos…’ – Lv 25:34. – Pela

chemu’á sabemos ser esta uma

advertência que não os transformem.

229. Não abandonar ao levita – ‘Guardate

de abandonares ao levita…’ – Dt 12:9 –

devemos dar-lhes suas dádivas e alegrálos

em cada festival.

230. Não cobrar uma dívida sobre a qual

passou o ano sétimo – ‘…não exigirá de

seu próximo…’ – Dt 15:2.

231. Não deixar de emprestar ao pobre

por estar se aproximando o ano sétimo,

por temor de não poder cobrar – ‘…cuidate

que não haja algo…’ – Dt 15:9 – regra

geral: todo lugar no qual encontramos

‘cuida-te’ ou cuidai-vos’, trata-se de

mandamento negativo.

232. Não deixar de vivificar ao pobre, e de

dar a ele o que necessita – ‘não

endurecerás teu coração…’ – Dt 15:7.

Temos então, que a pessoa que não dá

esmola, não só anulou um preceito

positivo, senão transgrediu ao mesmo

tempo outro preceito, que é negativo.

233. Não libertar o escravo hebreu de

mãos vazias…’ – Dt 15:13.

743

Torah Israelita

Os mandamentos

234. Não cobrar do pobre sua dívida

sabendo de sua pobreza, nem o

angustiará – ‘não serás para ele…’ – Ex

22:24.

235. Não emprestar por juros a um

israelita – ‘…não emprestrarás teu

dinheiro por juros…’ – Lv 25:37.

236. Não tomar empréstimo por juros –

Dt 23:20. Pela shemu’á sabemos que este

escrito refere-se à advertência pela qual

não podemos permitir que se nos

emprestem por juros outros judeus.

237. Não servir de intermediário entre um

israelita e outro para empréstimo por

juros, nem dar garantia por outro hebreu,

nem testemunhar um caso assim, nem

escrever para eles um documento que o

firme – ‘…não porás sobre ele…’ – Ex

22:24.

238. Não atrasar o pagamento do

operário – ‘…não descansará seu

pagamento até o amanhecer…’ – Lv 19:3.

239. Não tomar garantia do devedor pela

força – ‘não virás a sua casa…’ – Dt 24:10.

240. Não deixar de devolver a garantia do

devedor pobre quando este necessitá-lo –

‘…não te deitarás…’ – Dt 26:12. – Quer

dizer, ‘não te deitarás estando seu objeto

contigo, devolve-o, já que ele o necessita

durante a noite’.

241. Não emprestar à viúva por garantia

– ‘…não destruirás a roupa da viúva…’ – Dt

24:17.

242. Não destruir utensílios utilizados

para a preparação de alimentos – ‘…não

destruirá grelhas e carro…’ – Dt 24:6.

243. Não sequestrar – ‘Não roubarás…’ –

trata-se de roubo de pessoas. – Ex 20:15;

Dt 5:17.

244. Não roubar dinheiro ou tudo o que

equivale à pecúnia – ‘Não roubareis…’ –

refere-se à pecúnia. – Lv 19:11.

245. Não assaltar – ‘…não assaltarás…’ –

Lv 19:13.

246. Não conquistar limites de outrem –

‘Não conquistarás o limite de seu

próximo…’ – Dt 19:14.

247. Não ser ”ôsheq’ – quer dizer –

dinheiro ou objetos que hajam sido

depositados em mãos de alguém por livre

e espontânea vontade dos proprietários,

quando estes vierem a reclamar seus

bens, deve-se devolvê-los imediatamente.

Caso não o faça, isto é ”êsheq’ – ‘não

fareis ‘êsheq’ – Lv 19:13.

248. Não negar o dinheiro ou o

equivalente de seu próximo que estiver

consigo – a diferença deste preceito para

a proibição anterior é que na anterior a

pessoa não nega, simplesmente não

devolve, considerando que o outro não

tem meios para tirar de si, e neste caso a

pessoa diz, por exemplo: ‘- Não sei d

249. Não jurar em casos como o citado

caso acima, ou outros similares,

desfazendo-se do bem do próximo que

744

Torah Israelita

Os mandamentos

conserva consigo – ‘…não mentireis…’ – Lv

19:11.

250. Não enganar em negócios – Lv 25:14.

251. Não enganar com palavras, como por

exemplo, alguém comprou algo

especialmente para determinado fim, e ao

deparar-se com um amigo, querendo

alegrá-lo, entrega-lhe dizendo: ‘-Comprei

especialmente para ti!’ – Lv 25:17.

252. Não fazer o mesmo com um

convertido ao judaísmo, nem mesmo

lembrando-lhe o fato dele ser originário

de um povo estranho – Lv Ex 22:20.

253. Não enganar o converso em

negócios – ‘Não causar-lhe-eis situação

embaraçosa…’ – Ex 22:20.

254. Não devolver o escravo que fugira a

seus donos, quando este fugir para a terra

de Israel – ‘Não entregareis o escravo a

seu senhor…’ – Dt 23:16.

255. Não enganar (ou explorar) este

escravo – ‘…contigo habitará no local onde

escolher…’ – Dt 23:17.

256. Não causar sofrimento a um órfão ou

a uma viúva – ‘…viúva e órfão, não fareis

sofrer…’ – Ex 22:21.

257. Não fazer trabalhar o escravo hebreu

como escravo – ‘…no fá-lo-eis trabalhar

trabalho de escravo…’ – Lv 25:39.

258. Não vendê-lo (como se vende ao

escravo) – ‘…não o vendereis por

escravo…’ – Lv 25:42.

259. Não fazê-lo trabalhar trabalhos

pesados – ‘…não o dominarás

pesadamente…’ – Lv 25:43.

260. Não deixar que o gentio faça com

que um escravo hebreu trabalhe trabalho

pesado – ‘…não fá-lo-á trabalhar

pesadamente a teus olhos…’ – Lv 25:53.

261. Não vender a serva hebréia para

outra pessoa – ‘…não a dominará para

vendê-la…’ – Ex 21:8.

262. Não deixar faltar para a serva

hebréia destinada a matrimônio quem

com ela se casar estas três coisas:

alimento, vestes, relações maritais –

‘…não lhe diminuirá o mantimento, nem

as vestes, nem o direito conjugal…’- Ex

21:10. – A mesma lei equivale para todas

as mulheres.

263. Não vender a ‘mulher formosa’

conquistada na guerra por escrava –

‘…não a venderás…’ – Dt 21:14.

264. Não transformar a ‘mulher formosa’

em escrava – ‘…não a tratarás como

escrava…’ – Dt 21:14.

265. Não cobiçar – ‘Não cobiçarás a

mulher de teu próximo…’ – Ex 20:17.

266. Não desejar – ‘não desejarás a casa

de teu próximo,…’ – Ex 20:17.

267. Que não coma o operário agrícola do

fruto que ainda não terminara todo o

processo de ‘gemar melakhá’ – ‘…não

meterás foice…’ – Dt 23:26.

268. Que não tome para si o operário

agrícola mais do que o que come – ‘…não

745

Torah Israelita

Os mandamentos

levarás contigo …’ – Dt 23:25. (Quer dizer:

pode comer em seu trabalho no campo,

mas não levar do fruto para casa)

269. Não deixar passar despercebido ao

encontrar algum objeto perdido – ‘…não

poderás passar por ele indiferente…’ – Dt

22:3.

270. Não deixar um animal caído sob sua

carga no caminho – ‘…não verás o

jumento de teu irmão …’ – Dt 22:4.

271. Não perverter medidas – ‘…não

fareis perversão no juízo…’ – Lv 19:3 – pela

shemu’á sabemos que este versículo se

refere ao ‘juízo das medidas’.

272. Não termos conosco dois tipos de

peso -‘…não terás em tua casa dois tipos

de pedra, nem dois tipos de efá…’ – Dt

25:13. (efá= medida de peso hebraica)

273. Não fazer injustiça no julgamento –

‘Não farás injustiça no juízo…’ – Lv 19:15.

274. Não receber suborno – ‘…suborno,

não tomarás …’ – Ex 23:8.

275. Não honrar a um mais que a outro

por sua grandeza e importância pública –

‘…nem honrarás ao poderoso…’ – Lv

19:15. (em sentido judiciário)

276. Que não tema o juiz ao deliberar

uma pessoa cruel e perigosa – ‘…não

temereis a ninguém…’ -Dt 1:17.

277. Não ter piedade do pobre no

julgamento por sua pobreza – ‘…não

honrarás ao pobre…’ – Lv 19:15.

278. Não desviar o julgamento de uma

pessoa acostumada a determinado erro –

‘…não inclinarás o julgamento de teu

pobre …’ – Ex 23:6. – Esse caso é o do

‘pobre’ em cumprimento dos

mandamentos.

279. Não ter piedade do causador de

prejuízo em leis de multas – ‘…não se

apiadará dele teu olho…’ – ‘Dt 19:13.

280. Não corromper o julgamento de

conversos e de órfãos – ‘Não desviarás o

julgamento do convertido, órfão…’ – Dt

24:17.

281. Não escutar uma pessoa que veio

para ser julgada enquanto não estiver

consigo o outro dono da causa, em caso

de disputa entre duas ou mais pessoas –

‘Não levantarás um boato falso…’ -Ex 23:1.

282. Não ir após a maioria para condenar

alguém que incorre em pena de morte, se

os juízes que condenam ultrapassam aos

que inocentam em número de apenas um

– ‘Não estarás após a maioria para causar

o mal…’ – Ex 23:2.

283. Não principiar a mostrar o lado mau

do julgado quem já mostrara seu bom

lado – ‘…não seguirás a multidão para

fazeres o mal…’ – Ex 23:2.

284. Não colocar como juiz uma pessoa

que não seja sábia nos juízos da Toráh,

mesmo que este seja sábio em

conhecimentos gerais – ‘Não vos deixareis

levar por face…’ – Dt 1:17.

285. Não dar falso testemunho – ‘…não

prestarás contra teu próximo um

testemunho falso…’ – Ex 20:9.

746

Torah Israelita

Os mandamentos

286. Que não preste testemunho um

transgressor – ‘Não porás o iníquo por

testemunha…’ – Ex23:1.

287. Não dar testemunha quem seja

próximo por parentesco – ‘Não morrerão

os pais pelos filhos…’ – Dt 24:16.

288. Não determinar o juízo por apenas

uma testemunha – ‘…não se levantará

uma testemunha só contra ninguém…’ –

Dt 19:15.

289. Não condenar à morte o inocente –

‘Não matarás…’ – Ex 20:13; Dt 5:17.

290. Não condenar pela lógica do

raciocínio, sem que as testemunhas hajam

visto todos os pormenores necessários

para o condenamento – ‘…inocente e

justo, não mates…’ – Ex 23:7.

291. Que não diga o que veio para

testemunhar o que lhe parece ser o juízo

para a pessoa sobre quem dá testemunho

– ‘…uma testemunha não responderá por

ninguém…’ – Nm 35:30.

292. Não matar aquele que incorreu em

penalidade de morte antes que seja

julgado – ‘Não morrerá o assassino até

que venha a estar diante do tribunal…’ –

Nm 35:12.

293. Não ter piedade do perseguidor,

devendo-se matá-lo antes que este seja ao

perseguido para matar ou para realizar

seu intento imoral – ‘…decepar-lhe-ás a

mão…’ – Dt 25:12.

294. Não castigar àquele que foi forçado

– ‘…quanto à moça, nada lhe fareis…’ – Dt

22:26.

295. Não receber indenização de um

assassino por seu assassinato, em lugar de

sua condenação – ‘…não aceitareis

resgate pela vida de um homicida…’ – Nm

35:31.

296. Não receber indenização em lugar de

exílio para quem matou acidentalmente –

‘Tampouco aceitareis resgate por aquele

que se acolha à cidade de refúgio…’ – Nm

35:32.

297. Não estar indiferente, vendo um

judeu ser morto ou golpeado – ‘…não

estarás indiferente contra o sangue de teu

próximo…’ – Lv 19:16.

298. Não colocar motivo de tropeço –

‘…não porás sangue em tua casa…. ’ – Dt

22:8.

299. Não fazer tropeçar o ingênuo pelo

caminho – ‘Diante de um cego, não

coloques motivo de tropeço…’ – Lv 19:14.

300. Não aumentar o número de açoites

do que foi condenado a esta penalidade –

‘…não aumentará, para que não

aumente…’ – Dt 25:2.

301. Não espionar a forma de proceder

alheia, nem comentar – ‘Não andarás…’ –

Lv 19:16.

302. Não conservar ódio – ‘Não odiarás a

teu irmão…’ – Lv 19:17.

747

Torah Israelita

Os mandamentos

303. Não envergonhar a nenhuma pessoa

– ‘chamarás a atenção de teu próximo,

sem levar sua transgressão…’ – Lv 19:17.

304. Não vingar-se – ‘Não vingarás…’ – Lv

19:8.

305. Não guardar mágoa ou rancor no

coração – ‘…não guardarás…’ – Lv 19:8.

306. Não pegar uma ave-mãe, deixando

seus filhotes sem a mãe – ‘Não tomarás a

mãe… ‘ – Dt 22:6.

307. Não raspar o cabelo do ‘nêteq’ – ‘…o

‘nêteq’ não raspará…’ – Lv 13:33.

308. Não tirar os sinais da ‘tzará’at’ –

‘Guarda-te da ‘neg’a ha-tsará’at’… ‘ – Dt

24:8.

309. Não cultivar nem semear o riacho

‘Eitan’ – ‘…não será cultivado, tampouco

semeado…’ – Dt 24:8.

310. Não deixar viver o mago – ‘Feiticeira

não deixarás viver…’ – Ex 22:17.

311. Não se obrigará um noivo em nada

do que há necessidade pública durante o

primeiro ano de seu casamento, seja para

servir exército, guardia ou similares –

‘…não sairá no exército…’ – Dt 24:5.

312. Não desobedecer ao tribunal de

Sábios de Toráh – ‘…não te desviarás de

tudo o que te disserem…’ – Dt 17:11.

313. Não acrescentar aos preceitos da

Toráh, escrita ou oral – ‘…não

acrescerás…’ – Dt 13:1.

314. Não diminuir dos mandamentos da

Toráh, escrita ou oral – ‘…não

diminuirás…’ – Dt 13:1.

315. Não amaldiçoar ao juiz – ‘Juízes, não

amaldiçoarás…’ – Ex 22:27.

316. Não amaldiçoar ao rei, ao ‘nassi’ ou

ao maioral dos habitantes da Terra de

Israel – ‘Nassi de teu povo, não

amaldiçoarás…’ – Ex 22:27.

317. Não amaldiçoar a nenhum dos

israelitas – ‘…não amaldiçoarás ao

surdo…’ – Lv:19:14.

318. Não amaldiçoar pai e mãe – ‘…quem

amaldiçoar a seu pai ou sua mãe,

morrerá…’ – Ex 21:17.

319. Não golpear ao pai ou à mãe –

‘…quem golpear a seu pai ou mãe,

morrerá…’ – Ex 21:15.

320. Não realizar um dos trinta e nove

trabalhos no dia de shabat (sábado) –

‘…não realizareis nele nenhuma obra…’ –

Ex 20:10; Dt 5:14.

321. Não andar fora do setor territorial no

shabat – ‘…não sairá ninguém de seu

lugar…’ – Ex 16:29.

322. Não castigar no shabat – ‘…não

acendereis fogo em todas tuas habitações

no dia do sábado…’ – Ex:35:3.

323. Não realizar trabalhos no primeiro

dia da festividade de pêssach (traduzido

comumente e erroneamente como

‘páscoa judaica’) – ‘…toda obra não se fará

neles…’ – Ex 12:16.

324. Não realizar trabalhos no sétimo dia

da festividade de pêssach – ‘…toda obra

não se fará neles…’ – Ex 12:16.

748

Torah Israelita

Os mandamentos

325. Não realizar trabalhos no dia da

festividade de shavu’ôt (‘pentecostes’) –

‘…toda obra de trabalho não fareis…’ – Lv

23:21.


dia do sétimo mês – ‘…toda obra de

trabalho não fareis…’ – Lv 23:25.

327. Não realizar trabalhos no dia de kipur

(‘dia da expiação’) – ‘…toda obra não

fareis…’ – Lv 23:26.


dia da festividade de sucôt (‘festa de

tabernáculos, ou barracas’)- ‘…toda obra

de trabalho não fareis…’ – Lv 23:35.

329. Não realizar trabalhos no oitavo dia,

que sucede ao sétimo desta festa – ‘…toda

obra de trabalho não fareis…’ – Lv 23:36.

330. Não revelar a vergonha da mãe –

‘…tua mãe ela é, não descobrirás sua

vergonha…’ – Lv 18:9.

331. Não revelar a vergonha da irmã – ‘…

não descobrirás sua vergonha…’ – Lv 18:9.

332. Não revelar a vergonha da esposa do

pai – ‘…não descobrirás a vergonha da

esposa de teu pai…’ – Lv 18:8.

333. Não revelar a vergonha da irmã, filha

de seu pai ou filha de sua mãe – ‘…a

vergonha da filha da esposa de teu pai,

gerada por teu pai, é tua irmã: não

descobrirás sua vergonha…’ – Lv 18:11.

334. Não revelar a vergonha da neta, filha

do filho – ‘…a vergonha da filha de teu

filho…’ – Lv 18:10.

335. Não revelar a vergonha da neta, filha

da filha – ‘…ou filha de tua filha…’ – Lv

18:10.

336. Não revelar a vergonha da filha – e

por que não está explícita na Toráh? Por

haver proibido a filha da filha, não viu a

Toráh necessidade de lembrar a própria

filha, e pela shemu’á sabemos fazer parte

esta proibição das demais proibições

desta mesma classe.

337. Não revelar a vergonha de uma

mulher e de sua filha – ‘…a vergonha de

uma mulher e de sua filha não revelarás…’

– Lv 18:17.


mulher e da filha de seu filho – ‘…a filha de

seu filho…’ – Lv 18:17.


mulher e da filha de seu filho – ‘…a filha de

sua filha não tomarás…’ – Lv 18:17.

340. Não revelar a vergonha da tia, irmã

da mãe- ‘…a vergonha da irmã de tua mãe

não descobrirás…’ – Lv 18:13.

341. Não revelar a vergonha da tia, irmã

do pai – ‘… a vergonha da irmã de teu pai



irmão do pai – ‘…à sua esposa não te

aproximarás, pois ela é tua tia…’ – Lv

18:14.


filho – ‘…a vergonha de tua nora não

descbrirás…’ – Lv 18:15.

749

Torah Israelita

Os mandamentos

344. Não revelar a vergonha da cunhada,

esposa do irmão – ‘…a vergonha da

mulher de teu irmão não descobrirás…’ –

Lv 18:16.

345. Não revelar a vergonha da cunhada,

irmã da esposa – ‘…uma mulher

juntamente com sua irmã, não tomarás…’

– Lv 18:18.

346. Não revelar a vergonha da mulher

em estado de ‘nidá’ – ‘…à mulher em seu

estado de impureza de ‘nidá’ não te

aproximes…’ – Lv 18:19.


mulher casada – ‘…à mulher de teu

próximo …’ – Lv 18:20.

348. Não relacionar-se com animais – ‘…a

todo animal…’ – Lv 18:23.

349. Não trazer uma mulher animal sobre

si – ‘…não se colocará diante de um


350. Não relacione-se um homem com

outro – ‘…com o macho não te deitarás…’

– Lv 18:22.

351. Não descobrir a vergonha do próprio

pai – ‘…a vergonha de teu pai não

descobrirás…’ – Lv 18:14.

352. Não revelar a vergonha do irmão do

pai – ‘…a vergonha do irmão de teu pai


353. Não se aproximar a todas estas

proibições de cunho sexual por qual quer

uma das coisas que são a origem delas,

mesmo quando sabe que não causarão tal

transgressão, por exemplo: abraço, beijo,

sinal afetuoso, etc – ‘…a todo o próximo à

sua carne, não se aproximará…’ – Lv 18:6.

– Pela shemu’á sabe

354. Que não tome um ‘mamzer’ por

esposa uma filha de Israel – ‘Não virá o

‘mamzer’ à congregação…’ – Dt 23:3.

355. Que não haja uma ‘qedeshá’ entre os

judeus – isto é – uma mulher que se dá ou

que se vende corporalmente para

relações sem casamento – ‘Não terá

‘qedeshá’…’ – Dt 23:3.

356. Que não tome de volta sua

divorciada após haver sido esposa de

outro homem – ‘…não poderá seu

primeiro esposo que a enviou, tomá-la

novamente…’ – Dt 24:9.

357. Que não se case a ‘iebamá’ com

nenhum homem, senão com o irmão de

seu falecido esposo – ‘…não será a mulher

do falecido…’ – Dt 25:5.

358. Quem houver forçado uma moça

virgem, com a qual deverá casar-se

obrigatoriamente, que não possa jamais

dar-lhe divórcio – ‘…não poderá enviá-la

por todos os seus dias…’ – Dt 22:29.

359. Que não possa divorciar quem

inventou sobre sua esposa um boato falso

– ‘…não poderá enviá-la por todos os seus

dias…’ – Dt 22:19.

360. Que não tome um castrado por

esposa uma filha de Israel – ‘…não virá o

ferido…’ – Dt 23:2.

750

Torah Israelita

Os mandamentos

361. Não castrar macho de nenhuma

espécie, seja animal, ave ou humano –

‘…em vossa terra não fareis…’ – Lv 22:24.

362. Não colocar sobre o povo de Israel

alguém que seja de origem de conversos –

‘…não poderás pôr sobre ti…’ – Dt 17:15.

363. Que não tenha o rei de Israel muitos

cavalos – ‘…não terá muitos cavalos…’ – Dt

17:16.

364. Que não tenha o rei de Israel muitas

mulheres – ‘…não terá muitas mulheres…’

– Dt 17:17.

365. Que não tenha o rei de Israel muita

prata e muito ouro – ‘…não terá muita

prata e ouro…’ – Dt 17:17

751

Torah Israelita

Os mandamentos

752

Torah Israelita

Os mandamentos

Porção das Sagradas Escrituras

Porções da Torah da Semana (Parashat Ha-Shavuah)

A Torah é um conjunto de instruções que rege a vida. Está dividida, didaticamente, em 54 porções que por sua

vez, vem a ser muito mais que um simples programa de leitura bíblica. Entendemos as porções como preciosas

revelações de Elohim para que possamos viver uma vida pautada em Seus mandamentos. Através do estudo

semanal de cada porção, temos a oportunidade de estar em unidade espiritual com os nossos irmãos judeus. Em

cada comunidade judaica e em cada sinagoga, a mesma porção da Torah e uma ou mais porções do livro dos

Profetas e Escritos são lidos nos sábados (Shabat) e nos grandes festivais bíblicos judaicos.

Parashah

É o nome dado à porção semanal dos textos que compõem a Torah.

Haftarah

Leitura conclusiva da Torah onde são lidos: os Ketuvim (salmos), Neviim (profetas), Livros de Sabedoria e

Históricos. Podemos encontrar a palavra Haftarah em sua forma singular e Haftarot no plural. O texto da

Haftarah trata, geralmente, de assunto similar ao do texto da Torah e ao qual corresponde. A palavra Haftarah

também significa: conclusão, despedida ou permissão para despedirse da leitura da Toráh. Conclusão

O ciclo de estudos das Parashiot tem início no mês judaico de Tishrei, quando acontece a Festa de Rosh

Hashanah. A cada novo ciclo adquirimos maior compreensão da Palavra de Elohim, pois a Torah se faz nova a

cada manhã.

753

Torah Israelita

Os mandamentos

ESTUDANDO O LIVRO DE BERESHIT-GÊNESIS

1ª PORÇÃO DA TORAH

Bereshit: No princípio

Parashah: Gn 1:1-6:8

Maftir: Gn 6:5-8

Haftarah: Is 42:5-43:10

Salmo Bereshit: 139

Havdalah: 18:40h


Vaiera: E Ele mostrou-se


Maftir: Gn 22:20-24

Haftarah: II Rs 4:1-37

Salmo Vaiera: 11

Havdalah


Vaietse: E ele partiu


Maftir: Gn 32:1-2

Haftarah: Os 11:7-14:9

Salmo Vaietse: 3

Havdalah: 19:53h


Noach: Noé (Descanso)

Parashah: Gn 6:9-11:32 Maftir:

Gn 11:29-32


Salmo Noach: 29

Havdalah: 18:41h


Chaiei Sara: A vida de Sara


Maftir: Gn 25:16-18

Haftarah: I Rs 1:1-31

Salmo Chaiei Sara: 45

Havdalah: 19:47h


Vayishlach: E ele enviou


Maftir: Gn 36:40-43

Haftarah: Ob 1:1-21

Salmo Vayishlach: 140

Havdalah: 19:57h


Lech Lecha: Vá por ti


Maftir: Gn 17:24-27


Salmo Lech Lecha: 110

Havdalah: 18:42h


Toledot: Gerações


Maftir: Gn 28:7-9

Haftarah: I Sm 20:18-42

Salmo Toledot: 36

Havdalah: 19:50h


Vaieshev: E ele habitou

Parashah: Gn 37:1- 40:23

Maftir: Gn 40: 20-23

Haftarah: Am 2:6 - 3:8

Salmos Vaieshev: 112

Havdalah: 20:02h


Mikets: No Fim


Maftir: Nm 7:24-29

Haftarah: Zc 2:10-4:7

Jo 9:1-7; Jo 10:22-29

Salmo Mikets: 40


Vayigash: E Ele se Aproximou


Maftir: Gn 47:25-27

Haftarah: Ez 37:15-28

Salmo Vayigash: 48

Havdalah: 20:10h


Vaichi: E Ele Viveu


Maftir: Gn 50:23-26


Salmo Vaichi: 41

Havdalah: 20:14h

754

Torah Israelita

Os mandamentos

ESTUDANDO O LIVRO DE SHEMOT-ÊXODO


Shemot: Nomes

Parashah: Êx 1:1-6:1

Maftir: Ex 5:22-6:1

Haftarah: Is 27:6-28:13;

Is 29:22-23; Jr 1:1-2:3

Salmo Shemot: 99

Havdalah: 20:18h


Beshalach: Quando ele enviou


Maftir: Êx 17:14-16

Haftarah: Jz 4:4-5:31

Salmo Shirah: 66

Havdalah: 20:24h


Teruma: Um presente

Parashah: Ex 25:1-27:19

Maftir: Nm 28:9-15

Haftarah: Is 66:1-24

Salmo Terumah: 26

Havdalah: 20:20h


Vayakhel: E ajuntou



Haftarah: I Rs 7:13-26 ;

I Rs 7:40-50

Salmo Shabat Vayakhel: 61

Havdalah: 19:10h


Vaera: Apareci


Maftir: Gn 9:33-35

Haftarah: Ez 28:25-29:21

Salmos Vaera: 46

Havdalah: 20:21h


Yitro - Jetro: Abundância



Haftarah: Is 6:1-7:6; Is 9:6-7

Salmo Yitro: 19

Havdalah: 20:24h


Tetsaveh: Ordena

Parashah: Ex 27:20-30:10

Maftir: Dt 25:17-19


Salmo Shabat Tetsave: 65

Havdalah: 20:18 h


Pekude: Enumeração



Haftarah: II Rs 11:17-12:17

Salmo Pekude: 45

Havdalah: 19:05h


Bo: Vai



Haftarah: Jr 46:13-28

Salmo Bo: 77

Havdalah: 20:17h


Mishpatim: Julgamentos



Haftarah: Jr 34:8-22;

33:25-26

Salmo Mishpatim: 72

Havdalah: 20:07h


Ki Tissa: Então levarás




Salmo Ki Tissa: 75

Havdalah: 20:14h

755

Torah Israelita

Os mandamentos

ESTUDANDO O LIVRO DE VAICRÁ - LEVÍTICOS



Tsav: Ordena

Parashah Tsav: Lv 6:8-8:36

Maftir Zachor: Dt 25:17-19

Haftarah Zachor: I Sm 1:15-34

Salmo Tsav: 107

Havdalah: 18:55h


Metsora: Lepra

Parashah Metsora:

Lv 14:1-15:33

Maftir: Lv 15:31-33

Haftarah: II Rs 7:3-20

Salmo Metsora: 120

Havdalah: 18:39h


Shemini: Oitavo

Parashah: Lv 9:1-11:47

Maftir: Nm 19:1-22


Salmo Shemini: 128

Havdalah: 18:49h


Acharei Mot: Depois da Morte


Maftir: Lv 18:28-30

Haftarah Shabat Hagadol:

Ml 3:4-24

Salmo Acharei Mot: 26

Havdalah: 18:35h

Vayicrah: E ele chamou


Maftir: Lv 6:5-7

Haftarah: Is 43:21- 44:23

Salmo Shabat Vayicrah: 50

Havdalah: 19:00h


Tazria: Conceber


Maftir: Êx 12:1-20

Haftarah: Ez 45:16-46:18

Salmos Tazria: 106

Havdalah: 18:44h


Kedoshim: Santos-Separados


Maftir: Lv 20:25-27

Haftarah: Am 9:7-15

Salmos Kedoshim: 15

Havdalah 18:27h - Conte

“12 dias do Ômer”


Emor: Fala


Maftir: Lv 24:21-23


Salmo Emor: 42

Havdalah: 18:24h


Behar: No monte


Maftir: Lv 25:55-26:2

Haftarah: Jr 32:6-27

Salmo Behar: 112

Havdalah: 18:22h


Bechucotai: Em minhas Leis


Maftir: Lv 27:32-34

Haftarah: Jr 16:19-17:14; Ne:5; Jr

34:8-22

Salmo: 105

Havdalah: 18:21h

756

Torah Israelita

Os mandamentos

ESTUDANDO O LIVRO DE BAMIDBAR - NÛMEROS


Bamidbar: No deserto

Parashah: Nm 1:1-4:20

Maftir: Nm 4:17-20

Haftarah: Os 2:1-22

Salmo Bamidbar: 122

Havdalah: 18:20h


Shelach: Envia


Maftir: Nm 15:37-41

Haftarah: Js 2:1-24

Salmo Shelach: 64

Havdalah: 17:49h


Balac: Destruidor


Maftir: Nm 25:7-9

Haftarah: Mq 5:6-6:8

Salmo Balac: 79

Havdalah: 18:27h

43ª Porção: Massei (Partidas)


Maftir: Nm 36:11-13

Haftarah: Jr 2:4-28, Jr 3:4,

Jr 4:1-2

Salmo Massei: 49

Havdalah: 18:32h


Nasso: Fazei uma contagem


Maftir: Nm 7:87-89

Haftarah: Jz 13:2-25

Salmo Nasso: 67

Havdalah: 18:20h


Corach: Coré (Calvo)


Maftir: Nm 18:30-32

Haftarah: I Sm 11:14-12:22

Salmo Corah: 5

Havdalah: 18:23h


Pinechas: Finéias (Pele Escura)


Maftir: Nm 29:35-40

Haftarah: l Rs 18:46-19:21

Salmo Pinechas: 50

Havdalah: 18:29h


Behaalotecha: Quando subires


Maftir: Nm 12:14-16

Haftarah: Zc 2:10-4:7

Salmo Behaalotecha: 68

Havdalah: 18:21h


Chukat: Estatuto


Maftir: Nm 28:9-15


Salmo Chucat: 95

Havdalah: 18:25h


Matot: Tribos


Maftir: Nm 32:39-42

Haftarah: Jr 1:1-2:3

Salmo Matot: 111

Pôr do Sol: 17:57h

Havdalah: 18:31h

757

Torah Israelita

Os mandamentos

ESTUDANDO O LIVRO DE DEVARIM – DEUTERONÔMIO


Ekev: Porque

Parashah: Dt 7:12-11:25

Maftir: Dt 11:22-25


Salmo Ekev: 75

Havdalah: 18:36h


Ki Tetse: Quando saíres


Maftir: Dt 25:17-19


Salmo Ki Tetse: 32

Havdalah: 18:37h

Salmos Adicionais: 31,32,33 e

27


Há azinu: Ouçam

Parashah: Dt 32.1-52

Maftir:

Haftarah: 2Sm 22.1-51

Salmo: 71

Havdalah: 18:37h


Devarim: Palavras


Maftir: Dt 3:20-22

Haftarah: Is 1:1-27

Salmo Devarim: 137

Havdalah: 18:34h


Ree: Observe


Maftir: Dt 16:13-17


Salmo Ree: 97

Havdalah: 18:36h


Ki Tavo: Quando entrares


Maftir: Dt 29:6-9


Salmo Ki Tavo: 51

Havdalah: 18:38h

Salmos Adicionais: 52,53,54 e

27


VEZOT HABERACHAH:

ESTÁ É A BÊNÇÃO

Parashah: Dt 33.1 - 34.12

Maftir:

Haftarah: Js 1.1-18

Salmo:12


Vaetchanan: E eu supliquei


Maftir: Dt 7:9-11


Salmo Vaetchanan: 90

Havdalah: 18:35h


Shofetim: Juízes


Maftir: Dt 21:7-9


Salmo Shofetim: 17

Havdalah: 18:37h

51ª PORÇÃO NITSAVIM: DE PÉ

52ª Porção Vayelech: E ele vai


Maftir: Dt 30:15-20, 31:28-30


Salmos das Porções: 81,65

Havdalah: 18:33h

758

Torah Israelita

Os mandamentos

Havdalah: 18:38h

759

Torah Israelita

Calendário Hebreus

CALENDÁRIO HEBREU ISRAELITA

Festas judaicas

Chanucá Festa da Dedicação Nm. 7:1 - 8:4; Zc 2:14 - 4:7

Purím Festa das Sortes Ex. 17: 8-16, Es, Sl. 3:3

Pêssach Festa da Páscoa Ex.12:21-51; Js 3:5-7, 5:2-15, 6:1, 27,

Yom HaShoá Dia do Holocausto Dt. 4:30-40, Ap. 6:9-11

Yom HaAtsmaút Dia da Indep.(Israel) Dt. 11:8-21, Is. 10:32-11:12

Shavuôt Pentecostes – Semanas Ex. 19:1-20:23, Dt 14:22 - 16:17

Tishá BeAv

9 de Av

Manhã: Dt 4:25 - 40; Jr 8:13, 9:1-23; Tarde: Ex

32:11-14, Is caps. 55 e 56

Yom teruah Inicio do ano Gn. 21:1-34, 22:1-24; 1Sm 1:1 - 2:10, Jr 31:1-19,

Yom Kipúr Dia do Perdão Lv 16:1-34, Is. 57:14-58:14

760

Torah Israelita

Calendário Hebreus

Sucôt Festa dos Tabernáculos Lv 22:26-23:44, Zc 14:1-24

Dt 14:22 - 16:17, Nm 29:35 - 30:1, 1Rs 8:54 - 9:1

Simchát Torá

A Alegria da Torá

(além da Parashá "Ve Zôt há Brachá" e Gn 1:1 - 2:3).

(Erev Simchát Torá - noite do dia 12/10)

O calendário judaico é um calendário Lunissolar. Isso significa dizer que ele se baseia nos movimentos tanto da Terra em relação ao

Sol quanto da Lua em relação a Terra. A Lua completa uma volta completa em torna da Terra em um tempo aproximado de 29,5305

888 531 ou 29 dias, 12 horas, 44 minutos e 3 segundos (Cabe notar que esse é o tempo médio, havendo variações pequeníssimas de

mês para mês).

A partir disso estabelece-se o mês, com duração de 29 ou 30 dias no calendário judaico, 12 meses juntos formam um ano, com um

total de 353, 354 ou 355 dias. Contudo, como algumas datas importantes no calendário estão relacionadas com as estações do ano,

estabeleceu-se um ciclo que faz com que a cada 19 anos existam 7 anos com um mês extra, desse modo os meses se mantêm

bastante fixos em suas estações e concilia-se assim as diferenças entre o movimentos aparentes do Sol e da Lua. Por exemplo,

Pessach, também chamada de Chag Aviv (Festa da Primavera), precisa cair todos os anos na primavera do hemisfério Norte.

Nesses ciclos, estabeleceu se que o anos 3, 6, 8, 11, 14, 17 e 19 de cada ciclo terão um mês extra. Uma forma fácil de calcular

em que ano do ciclo se está é dividindo o ano por 19 e o resto da divisão será o respectivo ano do ciclo. O ano que estamos

5770 é o 13º do ciclo 304.(5770/19 = 303 com resto 13 – assim houve 303 e ciclos completos). Estes são os meses do

calendário hebreu

A contagem dos anos judaicos começa no dia da criação do homem. Segundo a Torá, Elohim criou o mundo em 7 dias, sendo que

no sexto dia ele criou o homem. Ao longo do texto da Torá, conta-se a história de algumas pessoas deixando claro com que idade

nasceram os seus filhos. Somando-se assim as idades de cada nascimento até uma data já conhecida se determinou a idade do

mundo. Em outubro de 2009 se entrou no ano de 5770.

761

Torah Israelita

Calendário Hebreus

Por exemplo, Adão foi o primeiro homem, com 130 anos ele teve um filho chamado Seth, este por sua vez teve um filho com 105

anos a que chamou Enosh, que com 90 anos gerou Cainã, que com 70

anos gerou Maalalel.

Outra peculiaridade do calendário judaico está relacionada com o dia.

O começo de um dia é marcado pelo nascer da primeira estrela.

Assim, o dia começa com o nascer da primeira estrela e termina com o

pôr do Sol seguinte. A semana tem também sete dias e os dias são

assim nomeados: Iom rishon (primeiro dia, vai de sábado de noite até

o fim da tarde de domingo), Iom Sheni (segundo dia, de domingo de

noite até segundo fim de tarde), Iom Shlishi (terceiro dia, de segunda

noite a terça fim de tarde), Iom Revii (quarto dia, segue a mesma

lógica), Iom Chamishi (Quinto dia), Iom Shishi (Sexto dia) e Iom

Shabat (Dia do cessamento*1 – pois foi neste dia que Elohim não

criou nada).

Esta é a forma atual do calendário judaico. Porém ele nem sempre foi

assim, tendo sofrido mudanças ao longo do tempo. Um exemplo

disso são os ciclo de anos com um mês a mais, até mais ou menos 350

e.c não se usava o sistema atual de intercalações. Nessa mesma época

o tempo médio de uma lunação já era conhecido com um erro menor que meio segundo a cada lunação.

Outra diferença tem a ver com a definição do novo mês. Até o quarto século da era comum o mês novo só era decretado quando

duas testemunhas avisavam ao tribunal que haviam visto a Lua Nova (mas um mês nunca poderia passar da duração máxima de 30

dias). Isso gerou uma situação bastante peculiar: o novo mês era definido em Jerusalém e precisava-se avisar os judeus dos mais

diversos lugares que um novo mês havia começado. Porém, não era possível enviar mensageiros a todos os lugares que os judeus

habitavam, assim se instituiu que os judeus de todos os lugares fora de Israel devem realizar 2 vezes as celebrações, uma

imaginando que o mês anterior teve 29 dias e outra no dia seguinte imaginando que o mês anterior teve 30 dias.

Curiosidades:

Em Israel o dia de descanso é o sábado (Shabat). No domingo tudo funciona normalmente. É bastante comum a sexta-feira também

ser livre, em especial no período da tarde.

Mês civil Hebraico Duração Notas Referências bíblicas

7 ‏(ניסן)‏nissan 30 dias

É também chamado de abibe

Bíblia. na ‏(אביב)‏

Êxodo 13:4; 23:15; 34:18;

Deuteronômio 16:1;

Neemias 2:1; Ester 3:7

8 iyar ‏(אייר)‏ 29 dias É chamado de zive ‏(זיו)‏ na Bíblia. 1Reis 6:1,37

762

Torah Israelita

Calendário Hebreus

9 ‏(סיוון)‏sivan 30 dias Ester 8:9

10 ---- 29 dias

Ao regressarem do exílio da

Babilônia, os judeus passaram a

usar o nome tammuz para

designar o quarto mês

religioso. [6]

Ezequiel 8:14

11 av ‏(אב)‏ 30 dias

Mencionado somente como

o quinto mês na Bíblia.

Números 33:3,38; Esdras

7:8,9; 2Reis 25:8;

1Crônicas 27:8; Yirmiyah

28:1; Ezequiel 20:1;

Zacarias 7:3,5; 8:19

12 elul ‏(אלול)‏ 29 dias Neemias 6:15

1 ‏(תשרי)‏tishrei 30 dias

É chamado de etanim ‏(אתנ'ם)‏ na

Bíblia.

1Reis 8:2

2 ---- 29 ou 30dias

Também conhecido

por marcheshvan ‏.(מרחשוון)‏ É

chamado de bul ‏(בול)‏ na Bíblia.

1Reis 6:38; 12:32,33;

1Crônicas 27:11

3 ‏(כסלו)‏kislev 29 ou 30dias Neemias 1:1; Zacarias 7:1

4 ‏(טבת)‏tevet 29 dias Ester 2:16

5 ‏(שבט)‏shevat 30 dias Zacarias 1:7

763

Torah Israelita

Calendário Hebreus

6 ‏(אדר)‏adar 29 dias

30 dias (adar I - א ‏(אדר e 29 dias

(adar II - ב ‏(אדר nos anos

embolísticos.

Ester 3:7,13; 8:12;

9:1,15,17,19,21

764

Torah Israelita

Calendário Hebreus

765

Torah Israelita

Lista de alimentos impuros.

1ª – Todo tipo de iogurte de cor avermelhado, balas, bolachas e qualquer alimento vermelho artificial, a grande

maioria são pigmentados com um inseto impuro. Esses tipos de alimentos contém o inseto carmim, portanto

impuro será para vocês.

2º – Pastel, coxinha, kibe e qualquer salgado frito no mesmo óleo que são fritos alimentos impuros, tais como:

carne de porco, camarão e etc. (levíticos 11). Portanto impuro será para vocês

3º – Qualquer tipo de carne embutida, tais como: salsicha, linguiça e etc. Esses alimentos passam por um

processo onde o sangue é misturado com a carne.

No processo de fabricação dos embutidos a gordura do animal é misturada à carne. Somos proibidos pela toráh

de consumir a gordura do animal. Uma vez que é misturada na carne e com sangue, os embutidos tornam se

impuros. Muitos embutidos de frango e carne bovina podem conter gordura de porco que é usada para amaciar

o embutido. Portanto impuro será para vocês.

4ª – Uso do cigarro e outros tipos de drogas que alteram o corpo humano. Apesar da toráh não falar sobre o

cigarros e drogas subsequentes, tais como: bebida forte, cocaína, LSD e outras, entendemos que tais produtos

levam o corpo a morte e enfraquece a psique humana, portanto impuro será para vocês.

5ª – O uso da carne deve ser restrito e apenas as puras e sem sangue, e para se obter a total extirpação do

sangue deve se lavar em água corrente e após esse processo a mesma deve ser ferventada para retirar os

últimos resquícios de sangue. A toráh nos proíbe alimentação com sangue. Portanto impuro será para vocês.

6ª – Não faça do açúcar branco refinado seu alimento é o mais cancerígeno de todos os alimentos, os gentios

sabem disso, os médicos gentios alertam contra esse mal terrível e totalmente nocivo a saúde humana só esse

alimento é responsável por 8 qualidades de doenças. Não se alimentar de carne suiná e comer açúcar branco é

o mesmo que pular de um buraco e cair em outro mais fundo. Seu uso pode causar doenças coronárias,

diabetes tipo II, problemas neurológicos, doença renal crônica, problemas de aprendizagem e síndrome

metabólica, e seu uso está associado a doença hepática gordurosa não alcoólica. O enxofre que é um produto

que contém no açúcar é nocivo. O enxofre é um elemento químico não-metálico. Ele tem uma cor amarelo

pálida e não tem cheiro. Na forma gasosa, ele se combina com oxigênio para formar óxido de enxofre. O enxofre

é usado para fazer fertilizantes e vários tipos de desinfetantes. Ele também é utilizado em laboratórios médicos

para testar doenças de pele. O enxofre é, entretanto, um perigoso elemento que deve ser manejado com

cuidado. Ele é usado para deixar o açúcar com a cor branca, portanto impuro será para vocês.

766

Torah Israelita


767

Torah Israelita


768

A Sagrada Torah Israelita

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?