ocr\×©× ×ª×× ×פ××¢× - 1968.pdf
ocr\×©× ×ª×× ×פ××¢× - 1968.pdf
ocr\×©× ×ª×× ×פ××¢× - 1968.pdf
- No tags were found...
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
תמונת<br />
השער — מאות בהקפת התבור.<br />
שנתון ״הפועל״ 1968. הוצא לאור מטעם מחלקת ההסברה של מרכז ״הפועל״<br />
דפוס ״ארזי״<br />
ערך: יוסף דגן. רחוב הארבעה 8 תל־אביב, טלפון 30976. רח׳ אילת השחר 4, ת״א, טלפון 34294.
ההסתדרות הכללית של העוברי• בארץ־ישראל,<br />
התאגדות לתרבות גופנית .ה פ ן ע ל״ - הוער המרכזי<br />
הפועל"-1968
שנת 1968-<br />
קרש קפיצה להגשמת המטרות<br />
מאת יוסף ענבר<br />
המזכיר הכללי של התאגדות ״הפועל״<br />
שגת 1968 עמדה בהתאגדותנו בסימן שנת העשרים למדינה ושנה<br />
אולימפית, בה נערכה האולימפיאדה ה־19 במכסיקו ולכך כוונו מירב<br />
הפעילויות הספורטיביות. אך יחד עם זאת לא הוזנחה הפעולה היום<br />
יומית האפורה, במאות הסניפים הפזורים ברחבי הארץ.<br />
נשארנו כמובן גם בשנה זו נאמנים לערכי ״הפועל״ שהתבטאו<br />
בעבודה לפי תכנית ושיטה בשלושת המישורים הספורטיביים העיק־<br />
דיים של פעולתינו: הספורט הייצוגי, הספורט התחרותי והספורט<br />
העממי.<br />
ועל מנת להצליח ולהגשים את התכניות הספורטיביות המשכנו<br />
לגבש ולשפר את הכלים הארגוניים בכל סניף וסניף.<br />
קווי הפעולה לשנת 1968, או ליתר דיוק לתקופה של ארבע שנים,<br />
נקבעו בועידת ״הפועל״ אשר נערכה בירושלים השלמה בשנת 1968.<br />
אך חשוב מכל שבועידה נקבעו המגמות לעתיד של ההתאגדות<br />
שבהגשמתן התחלנו בשנה זו.<br />
כמה מההחלטות החשובות של הועידה לא נשארו על גבי הנייר<br />
והתחלנו בביצוען. כך למשל קבעה הועידה כי מאחר והסניף המקומי<br />
של ״הפועל״ הוא התא האירגוני ספורטיבי היסודי של ההתאגדות,<br />
יש להקדיש לו את מיטב המאמצים לשם ביצורו וניהולו. החלטות<br />
אחדות התייחסו לנקיטת צעדים מעשיים שיכוונו להגדלת חלקה של<br />
הנערה והאישה בספורט ב״הפועל״, לפעול בהקמת מרכז לספורט<br />
ימי, להרחיב את הפעולה העממית, להרחיב אח הפעולה הספורטיבית<br />
בקרב הנוער העובד והלומד וכוי...<br />
הנחיות אלה מצאו את ביטויין המעשי בתקציב לשנת 1968,<br />
שהתקרב לסכום של 3 מיליון לירות ועלה על התקציב שקדם לו<br />
ב־25 אחוז. הודגשה בתקציב זה, הגדלת הסכומים לסניפים. הוקצבו<br />
סכומים בלתי מבוטלים לתנועות הנוער שנתנו את רישומם בפעולה<br />
המעשית עצמה, ונתקבלה לעבודה במרכז רכזת (עדנה מדליה),<br />
להפעלת מספר גדול יותר של ״בנות המין החלש״ בספורט בהוד<br />
אגדותנו.<br />
ההחלטה להקים מרכז להדרכה ימית, שההשקעה בו תגיע לכמה<br />
מיליוני לירות, לא נשארה על גבי הנייר ובשבוע שעבר הונחה אבן<br />
הפינה למרכז זה. למפעל ענק זה נרתמו יחד עם ״הפועל״ משק<br />
שדות־ים והמועצה האיזורית חוף כרמל. בסוף חודש יולי של שנת<br />
1968, הוכרז על הקמת המרכז לחינוך ולספורט ימי בקיסריה ואף<br />
נקבעו מטרותיו כדלקמן: לייסד, ליזום, לפתח ולהקים את המרכז<br />
לחינוך ולספורט ימי במשק שדות־ים, קיסריה בשיתוף עם גורמים<br />
ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים. לקיים במרכז לחינוך ולספורט ימי<br />
הנ״ל פעולות ספורט בענפי הספורט הימי« לקיים קורסים, השתל-<br />
מויות, מחנות אימונים וכדומה לספורטאים העוסקים בספורט הימי,<br />
לעודד קיומן של תחרויות מקומיות ובינלאומיות בענף הספורט הימי,<br />
לפתח את תודעת הספורט הימי בציבור הישראלי. וכיום כאמור אנו<br />
נמצאים בשלב של ביצוע מעשי, כך שכבר בשנה הבאה שעה שנארח<br />
את אליפות העולם בשייט, יוכלו חלק ממתקני המרכז לשמש את<br />
הספורטיט.<br />
לא קפאנו על שמרינו בחיפוש אחר חידושים והכשרת כלים<br />
חדשים שיענו על ההתפתחות הספורטיבית.<br />
״הפועל״ בתוקף היותו רוב בהתאחדויות הספורט השונות, אחראי<br />
לניהולן ולמדיניותן ועליו לדאוג לכן שהפעולה הסדירה בהן תתנהל<br />
על הצד הטוב ביותר לתועלתו של הספורט הישראלי.<br />
משהגיעו איפוא למסקנה שענף הכדורסל ייהפך לענף עצמאי<br />
ויצא ממסגרת ההתאחדות לספורט, הקדשנו לכך מאמצים וזמן רב.<br />
ועדת סקר מיוחדת מסעם ״הפועל״ קיימה עשרות ישיבות ושמעה<br />
חברים רבים העומדים בראש הפעולה בכדורסל, הגישה מסקנותיה<br />
למזכירות ״הפועל״ שאושרו פה אחד. וכך שוגרו חברים חדשים<br />
להנהלת איגוד הכדורסל, אשר מטבע הדברים מנהלים אותו חברינו<br />
ביעילות. ״דם חדש״ הזדמנו גם להנחלת ההתאחדות לכדורגל, אשר<br />
גם בה נערכו הבחירות להנהלה בשנת 1968.<br />
פעולתנו הלכה והתרחבה וכתוצאה ממנה השתנו דרכי העבודה<br />
ומדי פעם התעורר ומתעורר הצורך לבחון שיטת עבודה. להתאימה<br />
לתנאים ולצרכים המשתנים. ואמנם לאחר ועידת ״הפועל״ נבדקו<br />
נושאים מחדש והתעורר הצורך להכניס כמה שינויים פרסונליים<br />
ברכוז המקצועי שבוצע במלואו. חידוש נוהלי הוכנס גם בעבודת<br />
המרכז משהוחלט מדי פעם להעלות על שולחן הדיונים אחד מענפי<br />
הספורט בו עוסקים בהתאגדותנו. חידוש זה מאפשר לשמוע קשת<br />
רחבה יותר של דיעות ועצות העשויות דק להביא תועלת בעבודתנו.<br />
ההשתתפות בדיונים אלה הוכיחה עצמה ונמשיך בה גם בעתיד.<br />
התאגדות ״הפועל״ יכולה להתגאות בעובדה ש־17 מספורטאיה<br />
נכללו במשלחת 31 הספורטים שייצגו את ישראל באולימפיאדת<br />
מכסיקו. ״הפועל״ בלט במשלחת זו בייצוג המירבי בענפים האישיים<br />
כגון: 5 שחייני ״הפועל״ מתוך 6) 3 קלעי ״הפועל״ מתוך ארבעה,<br />
וספורטאית אחת מתוך השניים ב״מלכת הספורט״. בסגל נבחרת<br />
הכדורגל שמנה 19 איש, היו 8 חברי ״הפועל״.<br />
למרות כל הרינונים הרי אין ספק כי במכסיקו נחל הספורט<br />
הישראלי את הצלחתו הגדולה ביותר מאז התחיל להשתתף במשחקים<br />
האולימפיים ורוב הספורטאים שהוכנו בעיקר בשנת 1968 הצדיקו את<br />
התקוות שתלו בהם. נבחרת הכדורגל תפשה מקום רביעי—חמישי<br />
מבין 16 הנבחרות שהשתתפו ב״טורניר האולימפי ולמעשה רק מזל<br />
ביש בהגרלה מנע ממנה עליה למשחקי חצי־הגמר. אולם אין ספק<br />
כי להישג הטוב ביותר הגיע שחיין ״הפועל״ אברהם מלמד. הוא<br />
תפש במשחה 100 מ׳ פרפר מקום 11 מבין 49 המשתתפים והישגו<br />
הוא התשיעי במעלה באולימפיאדה, שני ביבשת אסיה, וששי ביבשת<br />
אירופה. לא כאן המקום לפרט את הופעת יתר הספורטים. אך ברוד<br />
כי בדיונים שנערכו ונערכים בועד האולימפי ובהתאחדות לספורט.<br />
נלמדו הלקחים מההופעה במכסיקו ותהיה להם כמובן השלכה לגבי<br />
הכנת הספורטאים לאולימפיאדת מינכן.<br />
גם בשנת 1968, כבשנים עברו, למרות שהיתה זו שנה אולימפית.<br />
יצאו קבוצות ייצוג וספורטאי ״הפועל״ לחו״ל, לרכוש נסיון ספורטיבי<br />
נוסף וידע וחלק מהם אף הפתיע בהישגיו והוכיח פעם נוספת כי<br />
בתנאים הקיימים, אנו הולכים בדרך הנכונה וממצים את מירב האפ-<br />
שרויות להצלחה בשטח הייצוגי.<br />
שייטנו השתתפו באליפות העולם בשייט שנערכה באנגליה<br />
ויאיר מיכאלי תפש בה מקום שלישי(!) ורשם לזכותו את ההישג<br />
הגבוה ביותר אליו הגיע אי פעם ספורטאי ישראלי. בתחרות לזוגות<br />
הגיעו השייטים להישג מעולה כשתפשו מקום 14 מבין 96 הסירות<br />
שהשתתפו בתחרות.<br />
מאוחד יותר יצאה נבחרת הכדורסל של ההתיישבות העובדת<br />
למסע ביבשת אוסטרליה. הכדורסלנים חרשו יבשת זו לארכה ולרוחבה<br />
ולמרות התנאים הבלתי נוחים של משחקים במועדים צפופים וטיסות<br />
ארוכות, עמדו בהצלחה במשימה. הנבחרת קיימה 16 משחקים וזכתה<br />
ב־13(!) נצחונות ובדרכה לארץ קיימה שני משחקים בתאילנד וגם<br />
בהם ניצחה. פרט להצלחה הספורטיבית. עשו בחורי ״הפועל״ עבודה<br />
2
רבת ערך. הם באו במגע הדוק עם הקהילות היהודיות<br />
״ציונית״ והנוער היהודי והביאו אליהם את דבר ישראל והספורט שלו גם יחד.<br />
התאגדותנו<br />
את ייצגה ״הפועל״ השולחן של טניסאי נבחרת בהצלחה בחגיגות במלאות 60 שנה לארגון ספורט הפועלים הצרפתי<br />
ם. ם. ג׳. ם. בטורניר טניס השולחן שנערך במסגרת חגיגות אלה<br />
בתחרות<br />
תפשו אוחזי המחבט שלנו את המקום הראשון בפאריז, כל־<br />
בגמר הגברים בין הזוגות בתואר וזכו לגברים, הקבוצתית ישראלי.<br />
קבוצות ״הפועל״ בכדורסל וכדורעף השתתפו בגביעי אירופה<br />
בענפים אלה והתמודדו עם יריביהם במשחקי הגומלין בחוץ־לארץ.<br />
גם בארץ נערכו מפעלים בינלאומיים, שהקנו לספורטאינו נסיון<br />
וידע רבים החשובים להתפתחות הספורטיבית. במסגרת חגיגות<br />
העשריסם של המדינה, נערך בנתניה מפעל השח־קיט המסורתי<br />
שהפך לפסטיבל שח־מט מעניין ומרתק. המפעל כלל 5 תחרויות<br />
ביניהן תחרות בינלאומית ושתי אליפויות ״הפועל״ (דרגה א׳ ודרגה<br />
ב׳). השתתפו בתחרויות מספר שיא של 150 שחמטאים, ביניהם 19<br />
מתשע ארצות בראשותו של הרב אמן הנודע, בובי פישר היהודי,<br />
אלוף ארה״ב, שאף כמצופה תפש מקום ראשון בתחרות הבינלאומית<br />
במסגרת נוספת של חגיגות העשרים, נערך מירוץ אופניים<br />
בינלאומי שנשא את השם מירוץ ששת הימים. השתתפו בו רוכבים<br />
משש מדינות, ובסך הכל־32 רוכבים, שמשך 6 ימים רכבו מדן לבאר־<br />
שבע. קבוצות הכדוריד — גברים ונשים — של הקבוצה הצרפתית<br />
״סטללה״ פאריז, ערכו בארץ שורת משחקים עם קבוצותינו. נערך<br />
טורניר כדורעף בו השתתפו מדינות ממערב־אירופה, ובו הוכיחו<br />
״מעופפינו״ כי הם נמצאים בקו עליה. מתעמלים מרומניה וקבוצות<br />
אורחות בענפי ספורט אחרים, גיוונו את הפעילות הספורטיבית<br />
ונתנו לה דחיפה מחודשת.<br />
חברי ״הפועל״ בתוקף תפקידיהם במוסדות הספורט הכלליים,<br />
ייצגו את ישראל בקונגרסים בינלאומיים רבים שנערכו בשנת 1968,<br />
אם במסגרת הועד האולימפי הבינלאומי, והתאחדויות הספורט השונות,<br />
ארגון ספורט הפועלים הבינלאומי וקונפדרצית הכדורגל האסיאנית.<br />
הפעולה העממית בשנת 1968 שהתנהלה בשלושת המישורים<br />
המקובלים מקומות עבודה, ספורט למבוגרים ואירועים עממיים)<br />
הגיעה לממדי שיא. 100 אלף איש־נער נערה זקן וטף נטלו חלק<br />
בעשרות המפעלים העממיים ששובצו למסגרת חגיגות 20 שנות<br />
המדינה. את גולת הכותרת של מפעלים אלה היוותה צליחת הכנרת<br />
העממית שהשתתפו בה עשרת אלפים איש (!). אלפים אחרים השתתפו<br />
במשהים אחרים ובצעדות. נוסף למפעלים עממיים אלה שרובם הפכו<br />
למסורת, נעשו חידושים והבולטים שבהם היו צעדות הניווט, ויחץ<br />
מפרץ חיפה.<br />
על מנת לשפר את הרמה המקצועית בכל הענפים, נערכו עשרות<br />
קורסים למדריכים ולמאמנים פרט להשתלמויות מחוזיות. ואת פירות<br />
עבודה זו ניתן להרגיש כבר בסניפים רבים. במרבית ענפי הספורט<br />
המשיכו ספורטאי ״הפועל״ לא רק לתת את הטון אלא אף לזכות<br />
בתוארי האליפות. ובאותם הענפים שלא עלה בידיהם לזכות בתוארי<br />
האליפות נמנו על צמרת הספורט במדינה.<br />
ברור שאין להסתפק ביש וכי עבודה רבה מוטלת עדיין עלינו<br />
בשטח הארגוני והספורטיבי. אך שנת 1968 היוותה קרש קפיצה<br />
לקראת הגשמת המטרות. היא נתנה לנו עדוד רב בהוכיחה כי<br />
המגמות לפיהן אנו פועלים הן נכונות ואני בטוח כי בעזרת אלפי<br />
העוסקים בדבר, בשורות ״הפועל״ נוכל להצעיד את התאגדותנו<br />
קדימה ולמלא את חלקנו במשימת בנין וביצור המדינה, בריאות<br />
העם וחיזוק ההסתדרות.<br />
אתנחתא לשם חשבון הנפש<br />
מאת עמנואל גיל, הרכז המקצועי<br />
אתה רץ ורץ ורץ. יום רודף יום, שבוע — שבוע. מפעל בא<br />
בעקבות מפעל ובשפע העשייה אתה רואה, לעיתים (מבפנים) פגי-<br />
מות ותקלות יותר מאשר אורות והצלחות. אך לוח השנה מחייב<br />
והמסורת אומרת — שב נא וסכם את אירועי השנה.<br />
אתה יושב אל שולחן הכתיבה, מתחיל לדפדף בגליונות הסיכום,<br />
בתכנית השנתית ואתה בודק: מה תוכנן ומה התגשם מה רצינו<br />
לעשות ומה עשינו ז מה לא עשינו ומדוע ן<br />
וכאן מתגלה לך: עשינו הרבה, הבנת ערכי הספורט ותרבות<br />
הגוף מתחילה לחדור אל בין השורות. לא עוד נחלת מעטים היא.<br />
מהופעות רבים, אלא<br />
הנהנים קבלוה. ולא עוד כמסתכלים, רבים כמשתתפים של ממש.<br />
ורב הוא<br />
לרבים״, ״האתגר את קריאת הוא שקרא ״הפועל״ ההד לקריאה.<br />
האם נסתפק במושג ודאי שלא, הרי אנו בראשית הדרך.<br />
נחזור ונשאל את עצמנו מחדש: מה המטרה לשם מה אנו עוס־<br />
קים בספורט מה דרכו של ״הפועל״ בארגון הספורט של ההסתד־<br />
רות האם נשתנתה המטרה מאז קם, ב־1924, הסניף הראשון של<br />
״הפועל״ <br />
ונשיב: המטרה לא השתנתה והיא כבעבר: עם בריא, חזק,<br />
שמח ואמיץ, היא, כבעבר,: תרבות גוף של עם עובד, היא כבעבר:<br />
הכשרה לעבודה (שנים רבות של עבודה טוריה במלוא כוחו של<br />
העובד שנים רבות של היות האדם צעיר) והכשרה למלחמת מגן<br />
(כוננות פיזית לצורך עמידה במאמצים, שהצבא ושידות המילואים<br />
דורשים). המטרה, כבעבר התארגנות במסגרת הסתדרותית, כדי<br />
להתקדם שכם אחד עם כלל ציבור הפועלים, לקראת ייעודה של<br />
ההסתדרות — חברת עובדים.<br />
ואם המטרות לא נשתנו, שמא גם הדרכים נשארו, כפי שהיו<br />
לא, הדרכים נשתנו גם נשתנו.<br />
בחינוך הגופני והספורט חלה דיפרנציאציה ברורה. שלושה הם<br />
התחומים אותם אנו כוללים במונח ״ספורט״, והם שונים זה מזה:<br />
הספורט התחרותי, הספורט הייצוגי והספורט העממי. לכל תחום<br />
של הספורט דרכים משלו.<br />
״הפועל״ ידע להתאים את עצמו להישגים החדשים של מדע<br />
תרבות הגוף ואף ליצור דרכים שלו כדי להבטיח את שחרתו<br />
המייסדים על דגלם: מספר גדול של העוסקים והישגי פסגה של<br />
המייצגים.<br />
התכנית בהגשמתה<br />
על שולחן הדיונים של מרכז<br />
שהונחה בינואר 1968 החוברת הסעיפים<br />
את כללה ספורטיבית״ מקצועית ״תכנית — ״הפועל״ הבאים:<br />
מבצעים מיוחדים לציון שנת העשרים של המדינה, יום ספורט<br />
ספורטאי חוץ<br />
באופניים, ששת הימים מקומות עבודה, מרוץ של התבור, צליחת הכנרת, יתר חגיגיות בכל האירועים, (הכל<br />
בהקפת התגשם).<br />
חלקם של<br />
במשחקים האולימפיים והבטחת להשתתפות כוננות חברי ״הפועל״ בזכות הישגיהם במשלחת. (התגשם).<br />
דגש על הענפים האינדוידואליים ושיפור ההישגים בהם. (הת-<br />
גשם אולי פרט לאתלטיקה קלה).<br />
תשומת לב יתר לספורט של הנערה והאשה (נכנסה לעבודה<br />
במרכז ״הפועל״ רכזת לספורט של נשים והאותות הראשונים של<br />
השיפור כבר ישנן).<br />
הרחבת הריכוז המקצועי האזורי. (נעשה).<br />
שינויים במדיניות ההדרכה! יתר הקפדה על הביצוע! ביטול<br />
ה״הדרכה הסניפית״ (נכנס רכז חדש להדרכה, נעשו חידושים והם<br />
3
לטובה. מגמות חיסול ההדרכה הסניפית הבלתי חינוכית והמרדימה<br />
יזמה מקומית, מחייבים עדיין הסברה).<br />
הגברת הפעולה העממית (נעשתה בקצב מהיר ובהיקף רחב).<br />
הרחבת הפעולה במקומות העבודה (נעשה. אם כי לא בכל<br />
המחוזות במידה הרצויה).<br />
הנהגת ענפי ספורט נוספים, בין מבוגרים (בשנת 1968 לא בא<br />
לידי ביטוי מעבר לדו״ח זה — בתחילת — 1969 נעשו צעדים<br />
נוספים, על כך — בדו״ח !). 1969<br />
שיפורים בטבלאות שיאים (חלו).<br />
פעולות בהתאחדויות הכלליות (יש ויש, במרבית ענפי הספורט<br />
עומדות קבוצות ״הפועל״ וספורטאי ״הפועל״ בראש, בכמות מאסיבית<br />
ובהישגים).<br />
השתתפות באירועי ספורט הפועלים באירופה (לא יצאה לפועל<br />
מסיבות שאינן תלויות בנו — מהומות בצרפת, מחדלים ארגוניים<br />
בפינלנד).<br />
פרטי העשייה — הרי להם מוקדשים עמודי חוברת זו —<br />
במלים, במספרים, בתמונות. וה״יש״ אינו מועט.<br />
ובכן, הכל היה טוב לא היו מחדלים<br />
היו גם היו.<br />
היו ענפים שלא הגיעו למלוא מיצוי האפשרויות. היו שלא<br />
ניצלו את התקציב שהועמד לרשותם. היו, שלא עמדו במשימת<br />
המדריכים, לא במספר המודרכים ולא בדרגות הידע. היו שהעדיפו<br />
להתקשט בהישגי המצטיינים, על חשבון העמקת והרחבת הפעולה.<br />
היו, שראו, במסגרות הכלליות חזות הכל, ובפעולה בפנים — מטרד<br />
מה.<br />
ובכל זאת — רב החיוב על השלילה, רב בהרבה.<br />
על שלושה פגמים אני רוצה להצביע במיוחד. להצביע — כדי<br />
להתרכז בתיקונם:<br />
א. הצורך בביסוס ובחיזוק החטיבות (הסקציות) בסניפים.<br />
ב. החובה לדאוג ביתר שיטתיות להעלאת הרמה המקצועית<br />
העיונית והמעשית של ענפי הספורט.<br />
ג. ההכרח להתמסר להגברת ולהסברת תודעת ״הפועל״ (נעשה<br />
כל כך מובן מאליו, ש״הפועל׳׳ עומד בראש הספורט בארץ 1<br />
ש״הפועל מסלם דרכים חדשות, ש״הפועל״ מחדש ואינו<br />
מפסיק מלחדש ן ש״הפועל״ מקיף המונים« ש״הפועל״<br />
מכשיר אלופים — עד אשר אפילו החברים הטובים ביותר<br />
שוכחים לפעמים, שכל אלה לא באו מעצמם, שיש לזה<br />
סיבות, והסיבות הן — רעיונות, בהם דוגל ״הפועל״ מראשית<br />
צעדיו ומטרות שלאורם מתחנכים חבריו).<br />
שנתוני ״הפועל״ — הם אבני דרך בהיסטוריה שלו. כאשר<br />
מצטרף שנתון חדש, במדף הספרים שלי, אל השנתונים הישנים<br />
(ראשון בהם ״עוזנו״, שנתון תש״ג, ינואר 1943, שיצא בעריכתו<br />
של אליעזר רואי), אני נוהג לדפדף גם בהם, ואני נוכח בשפע<br />
של מעשים, בהמון רב של אנשים, בקו עליה בהישגים, והעיקר<br />
בלהט מתמיד של אמונה בנחיצות הדברים, שאנו עושים. דברים<br />
אלה — תרבות גוף של עם — אינם אולי הדבר החשוב ביותר<br />
בחזיון המופלא של תחיית עם עובד בארצו העצמאית, אך הוא חלק<br />
ממנו, וחלק לא בלתי חשוב.<br />
נתבונן ונעיין בשנתון זה, נשאף עידוד מסיכום הפעולה<br />
ב־1968, ונפנה מבטנו לעתיד — לשנים 1969 (ביסוס והרחבה),<br />
3שנת 1970 יובל ההסתדרות), 1971 (שנת הכינוס התשיעי).<br />
מאת<br />
תקציב מרכז.הפועל״ לשנת<br />
(מתון הרצאה על התקציב בישיבת המרכז)<br />
יהודה ליליאן, גזבר ״הפועל״<br />
שלא כבשנים עברו המצאנו לחברי המרכז את הצעת<br />
לשנת 1969 בעוד מועד, על מנת לאפשר לחברים ללמוד אותו<br />
ולעיין בו מראש. מאחר ומטבע הדברים נופל בחלקי התפקיד<br />
להציג בפני המרכז את סיכומי המספרים בלבד, ומאחר והשלמות<br />
לדברי אלה ישמיעו החברים גיל ופוקס במישורים המקצועיים והאר-<br />
גוניים, ומאחר והזמן העומד לרשותי מוגבל, אסתפק בהצגת הדברים<br />
בקצור, אך מבלי לפסוח על כמה נקודות עיקריות הנראות לי כחשו־<br />
בות לציון והדגשה.<br />
כדאי אולי להקדים ולומר שתקציב 1969 המונח לפניכם, והמסתכם<br />
ב־3,208,000 ל״י איננו יכ ל להיות מוגדר בשום פנים ואופן כתקציב<br />
״הפועל״ מאחר ואין בו לא חלקה של ההסתדרות בהקצבותיה למו-<br />
עצות הפועלים בעיר, במושבה ובסקטור הערבי, ובודאי שאין<br />
בו ההכנסות העצמאיות של הסניפים באשר הם. אותם — 3,208,000<br />
ל״י אינן לכן אלא חלק חשוב ומרכזי אמנם, אבל חלק בלבד, מן<br />
המערכה הכספית הכללית בכל השטחים שההתאגדות עוסקת בהם ויש<br />
בו משום תמונה נאמנה לרכוז הפעולה ולהנחיות הבסיסיות של<br />
המרכז לשלוחותיו בארץ.<br />
באחת מישיבות ועדת הכספים. ששמשה לצורך עריכת התקציב<br />
כועדת התקציב, הועלתה ההערכה שבלי לקחת בחשבון, כאמור, את<br />
ההכנסות העצמאיות של הסניפים, הרי אפשר להעריך את התקציב<br />
הכולל של ״הפועל״ בסכום המתקרב ל — 4,750,000 ל״י. על מדוכת<br />
קביעת תקציב זה ישבה הגזברות וועדת הכספים, ובאחרונה גם<br />
מזכירות המרכז, עוד מחודש ספטמבר של השנה החולפת, ואם<br />
הגיעה מזכירות המרכז למצב שבישיבתה הראשונה בשנת 1968 סיכמה<br />
סופית את ההצעה על מנת להגישה למרכז, הרי יש בכך משום<br />
תקדים שיש להתברך בו.<br />
המרכז<br />
חברי בפני מבלי לציין המבוא את אוכל לסיים לא התקציב, היתד.<br />
בעיות את ערכו וליבנו אשר החברים, שבכוונת להגיע למסגרת תקציבית של קרוב ל־000 3,500 ל״י ואם<br />
במקורה לכם הצעה הקטנה ב־300.000 ל״י מהצעתה הראשונה של<br />
מוגשת עליהם<br />
העיקריים, הגורמים ששני להבין מכך הרי יש הגזברות, עוד אעמוד כאשר אדבר על סעיפי ההכנסות, לא אפשרו לנו לחרוג<br />
ממסגרתו של תקציב אפור ומוקפא למדי.<br />
התאגדות ״הפועל״ היא תנועה ספורטיבית שמטבע הדברים<br />
איננה רשאית ואיננה יכולה להרשות לעצמה לקפוא על שמריה.<br />
אי התקדמות, חוסר הרחבת המסגרת או הקפאת הפעולה — משמעותה<br />
נסיגה וכל המשתמע מכך. מבט חטוף על המספרים המונחים לפניכם<br />
מלמד למעשה שלא היתד, לנו השנה אפשרות לבנות מסגרת תקציבית<br />
אשר יש בכוחה לתת להתאגדות את התנופה שהיא ראוייה לה. ואם<br />
בכל זאת הצלחנו בסעיפים מסויימים להגיע לתוספות, ולפעמים אף<br />
לתוספות ניכרות, הרי נתאפשר הדבר בעיקר על ידי העברות<br />
מסעיף לסעיף, על ידי קיצוצים שונים — ולא באחרונה ע״י הכפלת<br />
ההלוואה לאיזון. הייתי שמח אילו יכולתי גם בשנה זאת להצביע<br />
על גידול נחשוני של תקציב המרכז, כסי שעלה בידי לעשות בדיון<br />
במרכז בשנה שעברה, כאשר תקציבנו גדל בבת אחת ב־35%. בסך<br />
הכל עלה תקציב 1969 במספרים אבסוליטיים ב־230,000 ל״י או במקצת<br />
למעלה מ־7% לעומת 1968. הדירה — נראה לי כחשוב לציין כאן<br />
ולהדגיש שתקציבנו זה איננו מושפע בשום צורה שהיא, סרט לסעיף<br />
4
קטן, מרכישת הדירה החדשה של המרכז, וברצוני להדגיש נקודה<br />
זאת במיוחד, מאחר שהבטחתי זאת בצורה ברורה למרכז אשתקד,<br />
כאשר זה אישר תקציבנו בשנת 1968.<br />
בעוברי עכשיו להוצאות לא אעמוד כאמור על מדיניות ומגמות,<br />
אך אציין מספר נקודות באותה צורה כפי שהם הובאו לידיעת המזכי-<br />
רות ולאישורה.<br />
הוצאות<br />
מנגנון — התוספת בתקציב המנגנון איננה מבטאת את מספר<br />
המשרות שועדת המנגנון או הנהלת המשרד החליטו לשבץ השנה<br />
במנגנון המרכז. התוספת יכולה הרי להתבטא גם על ידי העברות<br />
חברים מתפקיד לתפקיד, או אחודם של תפקידים, או על ידי תוססת<br />
ממשית בהתאם לצרכים, כפי שהם. עם זאת רצוני להביא לידיעת<br />
המרכז שבתוספת המנגנון בא לידי בטוי, בין היתר, הקמת המחוז<br />
ה־8 הוא מחוז דן, אשר בסר הכל לא אטעה אם אסכם את התוססת<br />
הממשית במנגנון המרכז במשרה וחצי או שתי משרות. ההוצאות<br />
בסעיף זה ומה שקוראים בפשטות מנהלה ואדמיניסטרציה — סעיף<br />
שבדרך כלל מעורר תשומת לב — בולעות למעלה מ־20% מהתקציב<br />
כולו. אני מסכים מראש שבמבט חטוף ראשוני עלול אחוז זה להראות<br />
כגדול מדי, אולם בבדיקה נוספת נווכח לדעת שהסעיף גם כולל את<br />
משכורותיהם של הרכזים המקצועיים, עובדה המעמידה את ההוצאות<br />
האדמיניסטרטיביות הממשיות על — 13% 12% בלבד.<br />
בסעיף פרעון הלוואות כלולות ההלוואות הרגילות של המרכז,<br />
ההולכות ומתחסלות, תשלומים לכסוי ההלוואות לאיזון שנצטרך<br />
לקבל, וכן הסכום של — 30,000 ל״י לכסוי ההלוואה שקיבלנו<br />
בזמנו מהועד הפועל של ההסתדרות לרכישת הדירה. אבל סכום זה<br />
מכוסה השנה כסי שייתכסה גם ב־9 השנים הקרובות על ידי הקצבות<br />
דומות של הועד הפועל במסגרת הקצבתו הכוללת על חשבון ההלוואה<br />
בסך של — 300,000 ל״י שקבלנו מהועד הפועל למטרה זאת.<br />
בסעיף מנגנון, מנהלה ומשרד — מצאת הדירה את ביטוייה בנוסף<br />
על פרעון ההלוואה, גם בהחזקתה כגון: מימים, חשמל, נקיון, מים<br />
וכיו״*, הוצאות המוטלות כיום עלינו כבעלי בית עצמאיים, ומסתבר<br />
חברים שזו זכות גדולה שנטל כספי בצידה. ראוי בנקודה זאת לציין<br />
שלמעשה נהנה המרכז מהכנסה על ידי השכרת חלק מהמרתף בבית<br />
זה להתאחדות לכדורגל, אשר משתמשת בו לצרכי המכון הרפואי<br />
לססורטאיה, אבל הכנסה זאת תבולע בהחזקת הדירה שדומני שלא<br />
הערכנו כראוי את הוצאותיה בשעת עריכת תקציב זה.<br />
הפעולה המקצועית — לרכוז פעולת הענפים הקצבנו סכום של<br />
200,000 ל״י לעומת ־.160,000 ל״י בערך בשנת 1968. בעלייה זו יש<br />
לקחת בחשבון שהעברנו לסעיף זה את המפעלים המיוחדים (־ 20,000<br />
ל״י) שהופיע בשנה שעברה במסגרת הפעולה העממית. פרק זה<br />
בהוצאות הכולל גם את הפעולה העממית וגם את מפעלי ההדרכה,<br />
ניתן לסכם כדלקמן: רכוז הפעולה של הענפים — 220,000 ל״י!<br />
הפעולה העממית — 140,000 ל״י! מפעלי הדרכה — 195,000 ל״י<br />
בסך הכל — 555,000 ל״י סכום המתקרב ל־18% מהתקציב כולו.<br />
ובהמשך הגיוני למה שנאמר לגבי המנהלה — אילו בנינו את סעיפי<br />
ההוצאה אחרת ומוסיפים לסעולה המקצועית את משכורותיהם של<br />
הרכזים המקצועיים, היינו מסכמים סעיף זה בלמעלה מ־800,000 ל״י<br />
או 25%. כאן עלי להסביר:<br />
בסעיף המוקדש לפעולה העממית כלולות הפעולות במקומות<br />
עבודה והמפעלים העממיים. בסעיף ההדרכה ישנה הקטנה לעומת<br />
השנה שעברה, הקטנה ויזואלית בלבד הנובעת מהוצאות של הדרכה<br />
סניפית ומפעלי ההדרכה והעברתה להקצבותינו הישירות לסניפים,<br />
צעד עליו החלטנו לאחר לבטים רבים לאוד הצרכים האדמיניסטרטי-<br />
ביים ונסיון השנה שעברה ומתוך רצון לפקח וייעול יתר בסעיף<br />
מכובד זה<br />
הנוער — דגש מיוחד הושם בתקציב של פעולותינו בקרב הנוער.<br />
הקדשנו 150,000 ל״י לפעולה בקרב תנועות הנוער של ארץ ישראל<br />
העובדת מתוך הכרה שכאן אחת העתודות המבטיחות של ההתאגדות<br />
ובסיס לפעולה ספורטיבית. כאשר אני מדבר על — 150,000 ל״י<br />
אני כולל בכך סכום של — 20,000 ל״י המוקדשות להמשך המעולות<br />
של ״הפועל״ בתנועות הנוער החלוציות בחו״ל, בה התחיל מרכז<br />
״הפועל״ בסוף שנת 1967. לאחר שהגיע למסקנה שאכן חייב ״הפועל״<br />
לרכוש לעצמו מעמד בתוך הנוער החלוצי בתפוצות.<br />
הסכום המרכזי של — 130,000 ל״י הנותרות המוקדשות לפעולה<br />
בקרב תנועות הנוער, מורכבות משלושה גורמים עיקריים: — הדרכה,<br />
ציוד וארגון, ויש בסכום זה משום ערובה שאכן אין עוד כל מניעה<br />
שהפעולה בקרב הנוער תלך ותתרחב במדה והכספים שהקצבנו לכך<br />
אכן ינוצלו בצורה מעשית על ידי ממר הנוער. אינני יכול לסכם<br />
סעיף זה מבלי לציין שלמעשה מבוצעת הפעולה הזאת השנה השלישית<br />
בכוחות עצמנו בלבד ולא הועד הפועל ולא דשות הספורט או משדד<br />
החינוך תורמים לפעולה חיונית זאת, אלא מילים וברכות. קשרי<br />
חו״ל — בפעולה הבין לאומית או קשרי חו״ל, סעיף ממנו גזרתי<br />
לשם הסבר את הסך של — 20,000 ל״י לנוער בתפוצות, הקצבנו<br />
למעלה מ־100,000 ל״י. יש כאן אמנם סכומים שגרתיים, שאנו חייבים<br />
בהם כמיסים בין לאומיים, או השתתפות בקונגרסים בין לאומיים<br />
של ספורט הפועלים ואחרים, אבל החלק הארי מוקדש לתמיכה<br />
כספורטאי ״הפועל״ בהופעותיהם בזירה הבין לאומית לפי תכנון<br />
1969 ובמידה מועטת יותר לארוח ספורטאים מחו״ל אצלנו. פרטים<br />
על כך תשמעו בהמשך הדיון.<br />
ארגון ועזרה לסניפים — עתה אנו מגיעים לסעיף העיקרי, אשר<br />
מסתכם בקרוב ל־50% מהתקציב של ההוצאה כולו. לסעיף זה<br />
המוקדש להקצבות הישירות המוזרמות ע״י מרכז ״הפועל״ לסניפיו<br />
במועצות הפועלים, בקרב המיעוטים, במועצות האיזוריות, בהתישבות<br />
העובדת, בהתישבות הפרטית, לפעולות הסברה בסניפים ולהוצאות<br />
הבטוח שמרכז ״הפועל״ קיבל על עצמו זו השנה הרביעית ברציפות<br />
כדי להבטיח לחברי ״הפועל״ בטוח יסודי נגד מוות ונכות (אגב,<br />
הסעיף הנ״ל מוחזר לסניף בצורה נאותה חלק ממסוי הסניף למרכז).<br />
רצוי לציין ולחזור בנקודה זאת על פרט עליו עמדתי בתחילת<br />
דברי — הקמת המחוז ד.־8 הוא מחוז דן, ליד שבע המחוזות הקיימים<br />
זה כבר — הנגב, התיכון, צפון, ירושלים, תל־אביב חיפה.<br />
1,500,000 ל״י בערך המוצאות בצורה זאת לעזרה ישירה לסני-<br />
פים, המחולקות והמוקצבות לפי קריטריונים מוסכמים, עדיין אינן<br />
מבטאות את כל העזרה הכספית שמרכז ״הפועל״ מגיש לסניפיו מאחר<br />
ואין לשכוח שגם במספרים הבאים לידי בטוי בסעיפים של ״ציוד<br />
ומכשירים״ ו ״בניית סירות ומגרשים״! פעולות המחסן ובשורה<br />
שלמה נוספת של פעילות מרכזית שלנו, נהנה הסניף בצורה עקיפה<br />
מהקלות ותוספ־ת כספיות שונות בכל סעיף למהותו המיוחדת.<br />
מכל מקום דומה שאין אני חייב להצביע על משמעותו של הסכום<br />
והוא בודאי מדבר בעד עצמו.<br />
הקצבה זאת אם מתפצלת היא בין עשרות ומאות סניפינו, הרי<br />
חייבת היא לשמש לא רק בסיס מבטיח להמשכיות סעולת הסניף אלא<br />
אולי תהיה בה השנה גם תחילתו של תהליך הפיכתו של הסניף לתא<br />
אורגני של ההתאגדות למה שאפשר לקרוא בפשטות ״הסניף שלי״,<br />
דבר אליו אנו שואסים זה מספר שנים.<br />
הכנסות<br />
הועד הפועל — ובכן חברים, לאחר שהצלחתי במשך כ־10<br />
דקות להוציא למעלה מ־3000,000 ל״י, הגיע הזמן להגיד מספר<br />
מלים על סעיפי ההכנסות עליהם בססנו את הערכתנו התקציבית.<br />
הייתי אומר שהערכה מבוססת ולא משוערת על ההכנסות מן הדין<br />
שתקל על מלאכת ההרכבה אך קשה להיות שבע רצון, כאשר אנחנו<br />
עומדים זה מספר שנים בפני עובדה של הקפאה כמעט מוחלטת<br />
של הקצבות המוסדות לפעולות המרכז ואני מתכוון בעיקר לשני<br />
מקורות: — הועד הפיעל של ההסתדרות ורשות הספורט.<br />
הועד הפועל הקציב לנו בשנת הכספים 1969 סכום של 1,100,000<br />
ל״י הכולל גם את ההקצבה המיוחדת של*30,000 ל״י לכסוי ההלוואה<br />
לרכישת הדירה. התוספת הממשית של הועד הפועל לתקציב המרכז<br />
לעומת אשתקד מתבטאת איפוא ב־60,000 ל״י ובסך הכל מהווה<br />
הקצבה זו קצת יותר מ־33% מתקציבנו הכולל.<br />
לשם השוואה מה היה גודלו של תקציב המרכז בשנים האחרו־<br />
נות ובמה התבטאה בשנים אלה הקצבת הועד הפועל, אוכל לומר<br />
שבעוד תקציב המרכז הוכפל ב־8 השנים האחרונות פי 6, ירדה<br />
השתתפות הועד הפועל באופן מקביל מ־88% ל־33%.<br />
(סוף בעמוד 6)<br />
5
סיסו • וציון דדך<br />
מאת יצחק פוקס<br />
מנהל מחלקת הארגון<br />
ועידת ״הפועל״ שנערכה בחודש אפריל, 1968, בירושלים<br />
קיבלה שורה ארוכה של החלטות חשובות ומתוות את דרך פעולתה<br />
של ההתאגדות בארבעת השנים הבאות.<br />
החלטה שעליה יש לתת את הדעת וכדאי לעמוד על משמעותה<br />
יותר מכל החלטה אחרת היא החלטה האומרת: ״הועידה מכריזה<br />
וקובעת כי הסניף המקומי של ״הפועל״ הוא התא היסודי בהתאג-<br />
דות ומחליטה כי בחודשים הקרובים יוקדשו כל המאמצים לביצורו<br />
ולביסוסו״.<br />
בצד ההישגים הכבירים של ״הפועל״, מבחינה ספורטיבית,<br />
כמותית, ואיכותית, מותר להזכיר כי התא היסודי של ״הפועל״,<br />
הסניף, ובפרט בעיר, במושבה ובעיירת פיתוח, עדיין לא הגיע<br />
לרמת ניהול טובה ומניחה את הדעת.<br />
בחיפושנו אחרי הדרך לביסוס הסניפים, החלטנו על הגשמת<br />
תהליך הדה־צנטרליזציה של ההתאגדות והמעשה החשוב ביותר<br />
בשטח זה היה הקמת 7 המחוזות של ״הפועל״: מחוז הצפון,<br />
הכולל את הגליל והעמקים עד חיפה, מחוז חיפה, הכולל את<br />
הסניפים שבתחום מועצת פועלי חיפה, מחת התימן, הכולל את<br />
הסניפים בשומרון ובשרון, מחוז תל אביב, הכולל את הסניפים<br />
בתחום מועצת פועלי ת״א־יפו, מחוז יהודה הכולל את הסניפים<br />
(המשך מעמוד 5)<br />
רשות הספירט — אשר לרשות הספורט מספיק אם אציין שלפי<br />
הנתונים הראשונים הנמצאים בידינו, יהיה בכד משום הישג אם נוכל<br />
לקבל השנה את הסכומים שאושרו לנו אשתקד, אך גם בכך יש ספק.<br />
מהשיחות הראשונות שנהלנו עם אנשי רשות הספורט קשה להתרשם<br />
לטובה ואינני יכול שלא לציין בצער שרשות הספורט הממלכתית<br />
מקציבה למרכז הספורטיבי הגדול ביותר במדינה, (מרכז היוזם ומבצע<br />
והכולל בתוכו כ־80% הן מבין ספורטאי המדינה והן מהפעולה<br />
הספורטיבית,) סכומים המכסים פחות מ־15% מהוצאותיו של המרכז.<br />
לאחוז זה הגענו עוד לפני כ־5 שנים ורק לחכמים ממנה ההסבר מדוע<br />
חייב אחוז זה להיות מוקפא.<br />
שונות — תהליך מבורך שהחל עוד לפני שנתיים מאפשר לנו<br />
לקיים פעולותינו ולמעשה מתבסס תקציב המרכז יותר ויותר על<br />
ההכנסות המופיעות בסעיף הכנסות עצמאיות המוגדרות בהצעה<br />
בכותרת ״שונות״. בפרק זה כללנו סעיפי משנה: מיסיס, הרשמה<br />
לקורסים, מחסן, תרומות והכנסות ממוסדות, וכמובן את חלקו של<br />
״הפועל״ בהכנסות ה״טוטו״ באופן ישיר או באמצעות מוסדות אחרים.<br />
כל אלה עשויים לתת לתקציב המרכז כ־42% מההכנסה כולה והם<br />
מאפשרים לנו להמשיך בפעולה מבלי שנאלץ לנקוט בצעדים<br />
דרסטיים של קיצוצים, קימוצים, גניזת תכניות ועצירת הליכים של<br />
התרחבות.<br />
הלוואה לאיזון<br />
וכדי לסגור את המעגל עלי לחזור לתחילת דברי ולציין שבכל<br />
אלה לא היה די כדי לכסות את ההוצאות ולכן לא היתד. לנו ברירה<br />
אלא לאזן את התקציב גם השנה על ידי הלוואה לאיזון שגדלה<br />
בהצעות השונות מ־100,000 ל״י עד שהגענו בהצעה זו המוגשת<br />
לאישורכם להלוואה לאיזון של 197,000 ל״י.<br />
בסיום דברי ברצוני לבקש, חברים, במידה והשגותיכם לגבי<br />
תקציב זה מתבטאים בהצעות לתוספות בסעיפים השונים, עליכם<br />
להצביע בפני הגזברות על דרכי מימון להצעות אלה ולא להסתפק<br />
ברעיון ״המקורי״ ו״המסובך״ של איזון באמצעות הגדלה נוספת של<br />
ההלוואה לאיזון.<br />
בפרוזדור ירושלים ובדרום עד לקרית גת, מחוז ירושלים, הכולל<br />
את הסניפים שבתחום מועצת פועלי ירושלים לרבות ירושלים<br />
המזרחית, ומחוז הנגב.<br />
בעקבות הועידה נבחרו על ידי חברי המועצה הארצית של<br />
,הפועל״ מכל מחוז, מועצות מחוזיות, כמוסד עליון ומייצג של<br />
סניפי ״הפועל״ שבתחומם. המועצות המחזיות בחרו בועדות<br />
מבצעות כגון: מזכירות, הנהלת מקצועית מחוזית, וועדות אחדות,<br />
שתפקידן הוא לפקח על הפעולה הארגונית והמקצועית בסניפים,<br />
על פעולות הנועד, מקומות העבודה, הפעולה העממית וכן<br />
הפעולה בישובי המיעוטים.<br />
הצרכים החדשים של ההתאגדות הניעו את ועדת הארגון, שליד<br />
מזכירות מרכז ״הפועל״, להחליט על הקמת מחוז שמיני, הוא<br />
מחוז דן שיכלול את הסניפים העירוניים הסובבים את תל אביב:<br />
בת־ים, חולון, אזור, גבעתיים, רמת גן בני ברק, אוד יהודה,<br />
קדית־אונו, יהוד, פתח־תקוה והרצליה.<br />
התאגדות ״הפועל״ מונה כיום כתשעים אלף חברים במאות<br />
סניפים בערים, במושבות בהתישבות העובדת, בישובי המיעוטים<br />
בעיירות הפיתוח, במקומות העבודה ובקרב תנועות הנער החלוציות.<br />
בסקר שנערך זה מקרוב למדנו שקרוב לארבעים אחוז ממספר<br />
חברי ״הפועל״ פועלים בסניפים בהתישבות העובדת, רובם<br />
במשקים הקיבוציים, פירוש הדבר כי בישוב העירוני ״הפועל״<br />
מפגר במידה רבה אחר הרכבה היחסי של האוכלוסיה בישראל.<br />
אם נבחון את התעסוקה הספורטיבית בסניפים נגלה, כי דוב<br />
הספורטאים בענפי הכדורסל, כדורעף, שחייה באים מהסניפים<br />
בהתישבות, ואלה הם גם הענפים הגדולים בהתאגדות, בעוד שה־<br />
כדורגל, ההתעמלות, האתלטיקה וטניס השולחן מרוכזים ברובם בע-<br />
רים ובמושבות, אולם בין כולם בולט ענף הכדורגל כענף הספורט<br />
הגדול והעיקרי בסניפים העירוניים ובו מושקעים מירב התקציבים<br />
והאמצעים.<br />
הראשונית היא<br />
שמטרתם להגשים את עקרונות ״הפועל״ כדי הבטחת פעילות ספורטיבית למספר גדול ככל האפשר של חברים,<br />
ומבוגרים, על ״הפועל״ למצוא את הדרך הנאותה להבטיח<br />
נערים נאותה של האמצעים אשר לרשותו, וזאת מבלי לפגוע אם<br />
חלוקה בהישגים הספורטיביים בענף הכדורגל במישור ״הפועל״ וגם במי-<br />
בכמות<br />
שור הלאומי. כל פגיעה כזו היא ״בומרנג״ שסופו לפגוע המטרה<br />
ובהשגת הישראלי, הספורט של האבסולוטיים האמצעים שאליה אנו חותרים.<br />
עלינו להבטיח את האיזון התקציבי והספורטיבי של פעולות<br />
סניפי ״הפועל״ ובראש ובראשונה איזון נאות בסניפים העירוניים.<br />
זאת, על ידי פיקוח שפרושו הכוונה והדרכה בדרכי הביצוע של<br />
עבודת הסניפים. איזון משמעותו — תקציב מאוזן מבחינה כספית<br />
ופעולה במספר ענפים שיאפשרו קליטה של חברים רבים לתעסוקה<br />
הספורטיבית.<br />
פיקוח _ איזון _ הכוונה<br />
מאחר שעבודת הסניפים נעשית ברובה על ידי פעילים מתנדבים,<br />
הרי הדגש העיקרי צריך להיות על פעולות הדרכה והסברה, פיקוח<br />
חברתי צמוד לתקנון ותקנות מגבילות, שאין לסטות מהם. אין<br />
יהפחית כמובן מהצורך להכשיר מזכירי סניפים מתאימים לתפקי-<br />
דם ולאפשר להם השתלמות ורכישת ידע בתחומים השונים.<br />
עלינו לאפשר לסניפים קיום במסגרת עצמאית עד כמה שהדבר<br />
6
לסירת<br />
הפועלים, מועצת במסגרת מחלקה אינו הסניף אפשרי. החשבונות של הסניף משתלבת במסגרת הנהלת החשבו-<br />
שהנהלת נות של מועצת הפועלים והיא גם האחראית על ניהול מאוזן של<br />
באים ממקורות שונים :<br />
האמצעים הכספיים של הסניף תקציבו. מועצת הפועלים, הקצבת מרכז ״הפועל״ ורשות הספורט,<br />
הקצבת ממיסי חבר, תרומות, הכנסות מתחרויות, והקצבת הרשות<br />
הכנסה בפיקוח<br />
הדרוש הידע ״הפועל״ למרכז רק אולם, המוניציפלית. בתשלום<br />
המותר ולמדריכים, למאמנים בתשלום ההוצאות על מרכז<br />
שעל מכאן וכדומה. הגבוהות) (בליגות הכדורגל לשחקני ובאמצעות<br />
הסניפים של הכספיות ההוצאות על לפקח -הפועל״ הפיקוח הזה גם לכוון את פעילותו. דבר זה אפשרי בשתי דרכים:<br />
כזה<br />
(פיקוח הסניף של הכללית ההוצאה על — בפיקוח האחת הוא קשה ומחייב מעקב קבוע אחרי כל פרטי הפעולה של הסניף)<br />
מרכז<br />
של התקציבית ההשתתפות באמצעות: פיקוח היא והשניה ״הפועל״ עצמו המהווה רק חלק, ולפעמים חלק קטן מאד, מההו־<br />
הכוללת של הוצאות הענפים השונים בסניף.<br />
צאה הדרך הטובה היא כמובן לפקח על פעולות הספורט בשתי<br />
הדרכים שצויינו — כאחת.<br />
הטכניקה על הפיקוח הכולל היא מגוונת ולא נעמוד כאן<br />
עליה. יתר על כן — אנו מייחלים ליום שבו הפיקוח על פעולת<br />
הסניף — יהיה מיותר.<br />
הוכחה חותכת לאפשרויות הגנוזות בפיקוח יעיל היתד. לפעולת<br />
ההדרכה הסניפית שהיתר. מקובלת בשנים האחרונות. באמצעות<br />
ההקצבה להדרכה הסניפית יכלו רכזי הענפים, במרכז ״הפועל״,<br />
לעודד פיתוח ענפים מסויימים בסניפים וזה בתקציב קטן יחסית.<br />
עלינו להקדיש תשומת לב מיוחדת לפתרון הבעיות החברתיות<br />
והספורטיביות של הסניפים באיזורי הפיתוח וסניפי המשנה, בזד<br />
ריס, וכן למתן השתלמויות מתאימות למזכירי הסניפים. יש לארגן<br />
מפעלי ספורט מחוזיים של חוגי ״הפועל״ במקומות העבודה<br />
במסגרת חגיגות חמישים שנות ההסתדרות.<br />
ככעבר, תוקדש תשומת לב מיוחדת לפעולה בקרב הסניפים<br />
הערביים ו״הפועל״ ילך בעקבות פעולות אחרות של ההסתדרות<br />
גם לארגון פעולות ספורט בשטחים המשוחררים.<br />
סניפי ״הפועל״ בהתישבות העובדת ילוו על ידי מרכז ״הפועל״<br />
באמצעות ועדות ״הפועל״ שליד המועצות האיזוריות.<br />
בשעה שאנו מציינים את הפעולה הנעשית בסניפים, מחובתנו<br />
להעלות על נם פעילותם רבת המעש של צוות המונה יותר מ־<br />
3000 פעילים מתנדבים ב״הפועל״. עד כמה שידוע לי, זהו מספר<br />
המתנדבים הגדול ביותר המסייע לפעולתם של ארגונים או מוסדות<br />
ציבור במדינה.<br />
פעולתם הברוכה והחשובה של המפעלים גורמת לעיתים קרובות<br />
לתקלות ארגוניות מובנות, שאפשר היה למנעם רק על ידי שימוש<br />
נאות באמצעי הבקורת.<br />
הבקורת על פעולות סניפי ״הפועל״ — הועד המבקר שליד<br />
מועצת הפועלים — צריך לעסוק בבקורת של כל פעולות מועצת<br />
הפועלים, אך הוא עושה זאת במידה חלקית ורק במספר קטן של<br />
מועצות פועלים. אין לסמוך על בקורת מקומית ועלינו לראות את<br />
חשיבות הבקורת המרכזית כאחת הדרכים שעליהם נערכים עתה<br />
דיונים עם מבקר ההסתדרות:<br />
א. מבקר מיוחד מטעם מבקר ההסתדרות שיעסוק בבקורת<br />
שוטפת של סניפי ״הפועל״.<br />
ב. הקמת פונקציה של מפקח מטעם מרכז ״הפועל״ על<br />
תקציבי הסניפים.<br />
ג. פיקוח על תקציב סניפי ״הפועל״ באמצעות גוף חדש<br />
שיפקח על תקציבי מועצות הפועלים על ידי גזברות הועד<br />
הפועל של ההסתדרות.<br />
עלינו לראות את התועלת הרבה שהביאה הבקורת בשנה<br />
האחרונה לא דק בבחינת ״תפוס את העבריין״ אלא למען הדרכה,<br />
סיוע והכוונת הפעולות הכספיות של הסניפים.<br />
איננו רשאים לוותר מבחינה ארגונית וחברתית כאחת, על התביעה<br />
לתשלום מיסי חבר, יש להתמיד בתביעה ולהקפיד על הביצוע בכל<br />
האמצעים והדרכים.<br />
הפעולה בקרב תנועות הנוער<br />
ורשת ״עמל״<br />
פעולות הספורט וחוגי ״הפועל״ בתנועות הנועד אינם מטרה<br />
לשמה, אלא תוספת לפעולה החינוכית שתפקידה לעורר בנוער<br />
עניין נוסף לפעולה החינוכית ולסייע לתנועות לקלוט נועד נוסף<br />
למסגרתו. עלינו לחתור לכך שכל המדריכים החינוכיים יהיו גם<br />
מדריכי ספורט, בפעולה זו התחלנו בשנה האחרונה ויש התקדמות<br />
רצינית. בקורסים להכשרת מדריכים בבית ברל ובבית רוטנברג<br />
וכן בבית נטע הכשרנו אשתקד את המדריכים החינוכיים לשמש<br />
גם מדריכי ספורט וחלק מהם קבל תעודות מטעם מחלקת ההדרכה<br />
של ״הפועל״.<br />
1. המטרה:<br />
חוגי ״הפועל״ בתנועות הנוער<br />
החלוציות<br />
ארגון פעולות ספורט וחינוך גופני בקרב תנועות הנועד<br />
החלוציות, כהשלמה לפעולות החינוך במסגרת התנועה.<br />
2. האמצעים:<br />
א. סיוע בהקמת מתקני ספורט ליד קיני ומועדוני תנועות<br />
הנוער באמצעות קרנות כלליים המיועדות למטרות אלה<br />
רשות הספורט, ספורטוטו וכד׳).<br />
ב. במידת האפשר יועמדו מתקני ספורט של ״הפוע ,1 ״<br />
במקומות לרשות פעולות חוגי ״הפועל״.<br />
ג. ציוד המועדונים והקינים בציוד ספורט בענפי הספורט<br />
הבאים בהתאם לנתונים שייקבעו על ידי הסמכות<br />
המתאימה:<br />
1 כדורעף<br />
3. השיטה:<br />
2. כדורסל<br />
שולחן<br />
3. טניס התנאים<br />
לבדיקת בהתאם אחרים 4. בענפים המקומיים.<br />
א. ועדת הנוער ומדור לנוער במרכז ״הפועל״<br />
תוקם ועדת ספורט משותפת של מזכירות מרכז ״הפועל״<br />
ונציגי תנועות הנוער החלוציות, שתעבד תוכנית עבודה<br />
מפורטת, שתוצע לפועל באמצעות מדור מיוחד במרכז<br />
״הפועל״, לריכוז יועמד עובד מיוחד במשרה מלאה ע״י<br />
הנועד העובד והלומד.<br />
ב. החברות<br />
המשתתפים בפעולות חוגי ״הפועל״ בתנועות הנועד הוד<br />
לוציות יהיה פטורים מרשום פורמלי ומנשיאת פנקס חבר<br />
ותשלום מס חבר ל״הפועל״ו אולם על התלבושת הספור-<br />
טיבית בעת פעולות ספורט וחינוך גופני, יצויין שם הקן/<br />
המועדון של התנועה ליד סמל ״הפועל״. ברכישת גופיה<br />
שעליה יודפס שם הקן/ המועדון וסמל ״הפועל״, ישתתף<br />
חניך התנועה אישית בהוצאה הכספית של לפחות מחצית<br />
ממחיר הגופיה.<br />
ג. ארגון הפעולה<br />
פעולות החינוך הגופני בתנועות הנוער, מפעלי ספורט<br />
ותחרויות, הקורסים להקניית ידע בהדרכת חינוך גופני<br />
למדריכי התנועה, יאורגנו על ידי מדור הגוער שליד<br />
7
מרכז ״הפועל״, בתאום עם מחלקות ההדרכה של תנועות<br />
הנוער החלוציות.<br />
ד. פיקוח<br />
הפיקוח על פעולות חוגי ״הפועל״ יבוצע על ידי רכזי<br />
האיזורים והפקוח של תנועות הנוער בתאום עם מזכירי<br />
המחוזות והסניפים של ״הפועל״.<br />
4. תיאום בין תנועות וסניפי ״הפועל״<br />
על מנת שלא לפגוע במסגרת הפעולה החינוכית של תנועות<br />
הגוער, תימנע הרשמת קבוצות מקרב חוגי ״הפועל״ למסגרות<br />
של פעילות בהתאחדויות הספורט הכלליות.<br />
5. בכל מקרה של חילוקי דעות בקשר לביצוע הפעולות הללו,<br />
תתקבל הכרעת יו׳ד המחלקה לנוער וספורט של הועד הפועל<br />
של ההסתדרות.<br />
הגרעונות בסניפים<br />
בשנה האחרונה חלה התקדמות ניכרת בפעולות הארגון<br />
בסניפים, הפעולה הוכנסה למסגרת סדירה, המבוססת על פעולה<br />
לפי תקציב מתוכנן מראשית השנה, וברוב הסניפים הכינה הנהלת<br />
החשבונות של מועצת הפועלים את המאזן התלת חודשי של הסניף<br />
אשר איפשר מעקב קבוע אחרי הפעולות, ומונע, ברוב המקדים<br />
אפשרויות של יצירת גרעונות.<br />
לעומת הגרעונות הגדולים שהיו נחלת רוב רובם של הסניפים<br />
בשנים 1965 ו־1966, הרי בשנת 1967 ירד הגרעון במידה רבה<br />
ובשנת הדו״ח סיימו רוב הסניפים את פעולתם ללא גרעון.<br />
גזברות הועד הפועל נחלצה לעזרת סניפים שהיו להם גרעונות<br />
מצטברים של שנים שעברו ולאחר דיון עניני משותף נעשה מאמץ<br />
לפתור את בעיית הסניפים הללו מתוך התנאי — הפעולה רק על פי<br />
תקציב מתוכנן ומאוזן.<br />
מבחינת הסדר והארגון היה<br />
חייב להוסיף כאן כי אם הנני זה הישג חשוב הרי מאידך חשים הסניפים כיום את מצוקת הצרכים<br />
במידה רבה עוד יותר, והמצב החדש יצר צורך לתכנן בתשומת<br />
הפעולות<br />
צמצום לב רבה את הפעולות ולעיתים גם דיון על על מנת לנהלם במסגרת סבירה.<br />
האמצעים<br />
בין כי ולציין מהמציאות להתעלם נוכל לא לרשות הסניפים, ובין היכולת לקיים פעולה קיים סער<br />
העומדים אלפי<br />
לקלוט של הסניפים מסוגלים כיום מאד. רוב רובם ניכר נוער ומבוגרים נוספים למסגרתם אילו עמדו להם האמצעים<br />
בני הדרושים — אך זוהי בעייה בפני עצמה.<br />
השתתפות מרכז ״הפועל ,,<br />
בתקציבי הסניפים בערים ובמושבות<br />
בשנת 1969<br />
השתתפות מרכז ״הפועל״ ורשות הספורט בתקציבי הסניפים<br />
בערים ובמושבות מבוססת על מעילות הסניפים, בניגוד להשתת־<br />
פות מועצת הפועלים בתקציב ״הפועל״ המושתת על גודל האוכלו־<br />
סיה ההסתדרותית במקום.<br />
השתתסותנו בתקציב נעשית על יסוד קריטריונים קבועים<br />
לגבי פעילות כל ענף בליגות הסדירות בהתאחדויות הספורט<br />
השונות.<br />
לסניפים המרוחקים ממרכז הארץ, לסניפים באזורי פיתוח<br />
ניתנה עדיפות ותוספת לעידוד פעולתם.<br />
מגמת ההשתתפות של מרכז ״הפועל״ בתקציב הסניפים היא<br />
לעודד וכן לכוון פעילות של סניפים לתעסוקה במספר ענפים<br />
בהתאם ליכולתם ואפשרויותיהם.<br />
מזכירי המח.וזות של ״הפועל״, הרכזים המקצועיים המחוזיים<br />
ורכזי הענפים במרכז ״הפועל״ מפקחים על קיומן של הפעולות<br />
בהתאם למפורט להלן. ההשתתתפות תקוצץ מהסניפים אשד פעי-<br />
לותם תופחת — בהתאם.<br />
ההשתתפות אינה כוללת תקציב ישיר לפעולה במקומות<br />
העבודה, לפעילות הקבוצות הערביות ולהדרכה מבוקרת.<br />
חבר<br />
מתוך הסכומים הנזכרים, מנכה מרכז ״הפועל״ 20% עבור דמי<br />
למרכז ״הפועל״ וכסוי הוצאות הביטוח ההדדי למקרי נכות<br />
ומות לחברי ההתאגדות, להם זכאי כל חבר נושא פנקס חבר מסודר.<br />
להלן מפתח ההשתתפויות בשנת 1969.<br />
מפתח<br />
כדורגל<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה א׳<br />
ליגה ב׳<br />
השתתפות שנתית לסניפי ״הפועל״<br />
בערים ובמושבות בשנת 1969<br />
ליגה ג<br />
ליגה נוער עילית<br />
ליגה לנוער<br />
ליגה לנערים<br />
ליגה לילדים<br />
כדורסל<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה א׳<br />
ליגה ב׳<br />
ליגה ג׳<br />
ליגה<br />
ליגה<br />
ליגה<br />
טניס<br />
ליגה<br />
ליגה א׳<br />
ליגה ב׳<br />
לאומית נשים<br />
א׳ נשים<br />
לנוער<br />
שולחן<br />
לאומית<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה נועד<br />
טניס<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה א׳<br />
ליגה ב׳<br />
ליגה לנוער<br />
הרמת<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה א׳<br />
האבקות<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה א׳<br />
כדורעף<br />
נוער<br />
משקולות<br />
ליגה לאומית<br />
ליגה ארצית<br />
ליגה א׳<br />
ליגה ב׳<br />
ליגה לנוער<br />
ליגה לנערים<br />
ליגה לאומית נשים<br />
ליגה ארצית נשים<br />
ליגה א׳ נשים<br />
— 4,500 ל״י<br />
3,000.—<br />
2,000.—<br />
1,250 —<br />
1,000 —<br />
500.—<br />
500.—<br />
300.—<br />
2,500.—<br />
1,000.—<br />
750.—<br />
500 —<br />
1,500 —<br />
750.—<br />
400.—<br />
700.—<br />
400 —<br />
300 —<br />
500.—<br />
300 —<br />
700.—<br />
400.—<br />
300 —<br />
300.—<br />
— 1,000 ל״י<br />
750 —<br />
1,000 —<br />
750 —<br />
1,500 —<br />
750.—<br />
500 —<br />
350.—<br />
300.—<br />
300.—<br />
1,000.—<br />
750.—<br />
500.—<br />
8
כדוריד<br />
—1,500<br />
ליגה לאומית —.750<br />
ליגה א׳ —.500<br />
ליגה ב׳ —350<br />
ליגה ג׳ —.300<br />
ליגה לנוער —.300<br />
ליגה לנערים —.1,000<br />
ליגה לאומית נשים —.750<br />
ליגה א׳ נשים קליעה<br />
פעילות א׳ (מעל 100 קלעים)<br />
750—<br />
פעילות ב׳ 100) — (30 —400<br />
פעילות ג׳ (עד 30) —.1,000<br />
ליגה לאומית —.500<br />
ליגה א׳ שייט<br />
—.1,000 ל״י<br />
—.50<br />
לסירה מדגם ״מיניסייל״ —.100<br />
לסירה מדגם ״420״ וחרשומן —.150<br />
לסירה מדגם קרוול —.200<br />
לסירה מדגם הולנדי מעופף —.300<br />
לסירה מדגם לוויתנית —.250<br />
לחתירה ה ת ע מ ל ות<br />
—750<br />
פעילות א׳ (מעל 300 מתעמלים) 500.—<br />
פעילות ב׳ 300) — 100 מתעמלים) 400—<br />
פעילות ג׳ 100) — 50 פעילים) —300<br />
פעילות ד׳ (עד 50 מתעמלים) לסניף המקיים התעמלות<br />
—.250<br />
תוספת תחרותית אופניים<br />
—.500<br />
פעילות א׳ (מעל 30 רשומים) —.300<br />
פעילות ב׳ (עד 30 רשומים) סייף<br />
— 1.000<br />
פעילות א׳ (מעל 50 רשומים) — 750<br />
פעילות ב׳ 50) — 30 רשומים) — 500<br />
פעילות ג׳ (עד 30 רשומים) — 1,000<br />
פעילות א׳ (מעל 50 רשומים) — 500<br />
פעילות ב׳ (עד 50 רשומים) כדורמים ליגה לאומית — 1,000<br />
כדורמים ליגה לנוער —.500<br />
ש ח ־ מ ט<br />
—.500<br />
ליגה א׳ — 400<br />
ליגה ב׳ —.200<br />
ליגה ג׳ כדורגל מבוסם יאפשר דלית אלופים<br />
מאת יהודה ליליאן<br />
חברי הועדה המרכזית לכדורגל<br />
י. ליליאן — רכז ־, ד. אמפר, מ. אלמוג, א. אלוג׳י,<br />
ע. אבחצקי, צ. ברים, ג. גולינסקי, א. גרשון,<br />
מ. דרוקר, מ. הלר, י. טאו, א. מולק, י. משולם,<br />
ס. מזרחי, מיג׳דלני, ש. סינואני, מ. פקץ/ מ. פרל־<br />
מוטר, א. קרני, ז. קריב, ז. שחר, ד. שחר, צ. שגב,<br />
י. שלם, י. שמעוני.<br />
הבא לטעון לשוני הכרחי בדרכה של התאגדות ״הפועל״ בענף<br />
הכדורגל, בהשוואה לעשייתה בכל ענף ספורט אחר, אינו בקי די<br />
צרכו באופיה של ההתאגדות.<br />
היוזמה להקמת מאות רבות של קבוצות כדורגל בעיר ובמושבה,<br />
בהתיישבות, ובאזורי הפתוח והפעלתן בליגות הסדירות של ההתאח-<br />
דות, או בליגות האיזוריות של ״הפועל״, משמעותה, בהכרח, פעילות<br />
יסודית ועניפה בעומק וברוחב כדי לאפשר דליית האלופים מתוך<br />
הכמות הרבה.<br />
משך שנים רבות נתקלה יזמה זו בספקנות ״סרקסטית״ של ארגוני<br />
הספורט האחרים, הפועלים בענף זה, אך הצדקתה הוכחה בחיקוי<br />
דרכנו ועל כך תעיד השנה האחרונה בה הקימו או ניסו להקים עשרות<br />
קבוצות חדשות בכל פינות הארץ. מרכז ״הפועל״ דאג שההתפתחות<br />
הכמותית והאיכותית של הענף תתבצע שלבים שלבים. תחילתו<br />
בשבוץ הקבוצות החדשות בליגות איזוריות ולאחר מכן צירופן<br />
למסגרת הרשמית של ההתאחדות לכדורגל ורק לאחר ביסוסה<br />
המקצועי הארגוני והחברתי של כל קבוצה הוחל בטיפוחה המקצועי<br />
בדרג גבוה יותר.<br />
:שם שהמסגרת הרופפת של הליגה האיזורית הוכיחה ומוכיחה<br />
עצמה שאין בה הסדירות וההתמדה שהם מחויבי המציאות בספורט,<br />
ככלל ובספורט התחרותי בפרט. — ומכאן מגמתנו לשלבה מהר<br />
ככל האפשר במסגרת ההתאחדות לכדורגל — מאותו נימוק נוכחנו<br />
לדעת שגם חלק מהקבוצות המשתייכות לליגות ג/ במסגרת<br />
ההתאחדות, לקו בהתמדה בכל מקרה כאשר נוכחו לדעת שאין להן<br />
סיכוי להעפיל לליגה גבוהה יותר והפסיקו פעילותן לפני תום הליגה.<br />
מכאן נבעה המסקנה ההגיונית של נציגי ״הפועל״ בהתאחדות, להציע<br />
הקמת מסגרת חדשה — היא ליגה ד׳ — אשר תהווה מעין מסגרת<br />
נסיונית להכנה וההרצה. כדי לתת לליגה חדשה זו מסגרת בעלת משקל<br />
סוכם כי במחציתן של קבוצות ליגה ג׳ שתתפוסנה בתום עונת<br />
69־1968 מקום במחצית התחתונה של הטבלה, תפדרנה מליגה ג׳<br />
ותיצורנה יחד עם הקבוצות החדשות שתצטרפנה להתאחדות את<br />
ליגה ד׳ לקראת עונת המשחקים 70*1969.<br />
הזכרנו כבר שאופיו התחרותי והתוסס המאפיין את ענף הכדורגל<br />
בעיר ובודאי באיזורים המרוחקים ממנה—ובמיוחד באזורי הפתוח,<br />
הניעו אותנו לבנות את הליגות במגמה לשתף בהן קבוצות רבות ככל<br />
האפשר המייצגות איזורים אלה. זאת, והרצון להעלות את רמתן<br />
המקצועית על ידי הפגשתן עם הקבוצות העירוניות, היה ונשאר אחד<br />
מאבני הבוחן של מדיניות ״הפועל״ בענף. מדיניות זו הביאה כזכור<br />
לפני שנים מספר לפצולה של ליגה א׳ לשני מחוזות איזוריים ארבע<br />
ליגה ב׳ איזוריות ולקראת העונה הקרובה 8 ליגות ג׳ איזוריות.<br />
מבנה זה אליו מצטרפות קבוצות ליגה ד׳ החדשה יאפשר נהול<br />
ארגוני וחברתי תקין וימנע שלא כבעבר את משחקי המבחן האכזריים<br />
מורטי העצבים שמשמעותן בתום עונת משחקים מפרכת היתד. שקבוצה<br />
שזכתה באליפות באיזורה עשויה להכשל בגלל אירועים מקריים<br />
ביותר במבחנים.<br />
סקירה זו לא תוכל שלא לכלול הערה המתייחסת להעדר התודעה<br />
9
הספורטיבית בקרב קהל האוהדים ולצערנו לעתים גם בקרב השחקנים<br />
ובמיוחד בליגות הנמוכות. דומני שיש לחפש את הסיבות לכך בהשי־<br />
בות הרבה והמופרזת שמייחסים הקהל והשחקנים לתוצאות המושגות<br />
בשדה המשחק, חשיבות שאינה עומדת בשום פנים ואופן ביחס כל<br />
שהוא לעצם מטרת המשחק וכל הכרוך בתפקידיו היסודיים של<br />
העיסוק בספורט לשמו. מצער לציין שכל מאמצי ההסברה והחמרת<br />
העונשים המשמעתיים אין בהם די כדי למנוע מחזות מבישים של<br />
התפרעויות חוזרות ונשנות במגרשי הכדורגל. מרכז ״הפועל״ שדגל<br />
ודוגל בספורט לשמו בחינוך למשחק הוגן וטוהר המידות לא יוכל<br />
להשלים עם תופעות שליליות אלה ונציגיו בהתאחדות לכדורגל לא<br />
יחסכו כל מאמץ כדי להפסיקן, גם אם יהיה הדבר כרוך במסקנות<br />
מרחיקות לכת לגבי עצם קיומה של קבוצה זו או אחרת.<br />
יאיר נוסובסקי, שוער ״הפועל״ כפר־סבא מחלץ כדור מראשו של<br />
יחזקאל חזום (״הפועל״ וז״א)<br />
1.1. י: ו<br />
אין כל ספק בכך ש״הפועל״ שימש חלוץ בקידום הענף — כאמור<br />
— בפינות המרוחקות ביותר במדינה ובסקטור הערבי. וצר לנו לציץ<br />
שאותן הקבוצות שהוקמו הודרכו וטופחו על ידי רכה ענף הכדורגל<br />
שלנו, לא ידעו להחדיר את תודעת ״הפועל״ בחבריו הצעירים<br />
והותיקים. אחרת לא ניתן להסביר איך שימשו שחקני קבוצות<br />
״הפועל״ בעיירות פתוח ובמושבות ותיקות כאחת, בסיס להקמתן<br />
של קבוצות מתחרות, הנמנות על מרכזי ספורט אחרים, במקום<br />
להיות תנופה להרחבת היש ובסוסו המקומי בענף הכדורגל ב־<br />
״הפועל״.<br />
רכוז ענף הכדורגל של ״הפועל״ מטפל במסגרת רחבת הקשת<br />
מדן ועד אילת, מקבוצת הילדים של ״הפועל״ חיפה ועד לקבוצות<br />
בכירות בליגה הלאומית. הנושאים המועלים בפני החברים העוסקים<br />
בנושא זה במרכז, מהווים תמונה נאמנה לגבי התלבטויותיהן הכס־<br />
פיות, הארגוניות, והמשמעתיות של האגודות.<br />
קשת רחבה זו טעונה ייעוץ הדרכה, טיפול, וזאת עושים החברים<br />
במרכז במסירות ונאמנות המתבטאת הן במגע יום יומי והן במגעים<br />
ישירים ובלתי אמצעיים עם הקבוצות בשטח.<br />
חשיבות מיוחדת מייחסת הועדה המרכזית לכדורגל לנושא:<br />
קידום המאמן הישראלי.<br />
חשיבות מיוחדת יש לראות בטיפוחו של המאמן הישראלי. אנו<br />
עדים בתקופה האחרונה לתופעה הברוכה שיותר ויותר קבוצות<br />
מתאמנות בהדרכת מאמנים ישראלים ומספר המאמנים הזרים הולך<br />
ומתמעט בהדרגה. תופעה חיובית זו, הן מבחינה מקצועית ומבחינה<br />
תקציבית כאחת, הושגה במידה רבה הודות לפעולות עקביות של<br />
הועדה המרכזית לכדורגל. ועדה זו דאגה להקצבת סכומים ניכרים על<br />
מנת הקדם את המאמן הישראלי ולאפשר לו למלא את תפקידו כיאות.<br />
עם סיום הקורסים הבסיסיים למאמני כדו, יגל (דרגה ג ׳ ( בכל<br />
חלקי הארץ, קיימנו בקיץ 1968, שני קורסים ארציים. האחד קורס<br />
דרגה א/ בו הדריכו עמנואל שפר ורחביה רוזנבאום. והשני —<br />
דרגה ב׳ — בו הדריכו המאמנים חיים מילד, אמנון רז ושלמה עדרי.<br />
בשני הקורסים השתתפו 65 חניכים.<br />
חשיבות קורסים אלה התבטאה למעשה ונשאה פרי בכך שחלק<br />
מבוגרי הקורסים הדריכו לאחר מכן את קבוצות ליגה א , , ב/ ו־ג׳.<br />
המבנה המיוחד של הענף ופעילותו השוטפת והסדירה בהתאחדות<br />
לכדורגל וגודלה של המסגרת אינם מאפשרים בשום פנים ואופן,<br />
פעילות חד פעמית, ולא כל שכן סדירה, במסגרת ליגות או גביע של<br />
״הפועל״ בלבד.<br />
המוסד העליון של הענף משמשת הועדה המרכזית לכדורגל<br />
שהוקמה מחדש לאחר הבחירות להנהלת ההתאחדות בספטמבר של<br />
שנת 1968. על חבריה נמנים סרט לחברינו בהנהלת ההתאחדות<br />
לכדורגל נציגים של קבוצות הליגה הלאומית, ליגה א׳, ב׳ ו־ג׳, ויש<br />
בהרכבה ביטוי נאמן לפעילות הענף.<br />
הבעיות בהן מטפלת מליאת הועדה המרכזית לכדורגל הן בעיקרן<br />
עקרוניות וקובעות לגבי דרכו של ״הפועל״ בענף ובהתאחדות לכדורגל<br />
גם יחד. מימוש החלטותיה העקרוניות והמהותיות של הועדה מוטל<br />
על נציגי ״הפועל״ בהתאחדות לכדורגל וועדותיה השונות.<br />
משמעות סדר עבודה זו היא שלמעשה מהווה הועדה המר־<br />
כזית לכדורגל מקור המנחה את מדיניות ענף הכדורגל לא רק<br />
ב״הפועל״ כי אם במסגרת הכלל ארצית.<br />
יחסי הכוחות בהתאחדות לכדורגל, לאחר האסיפה הכללית בספ--<br />
טמבר 1968, לא השתנו וכבשנים עברו שמר ״הפועל״ על רוב יציב<br />
המתבטא כיום ב־11 חברי הנהלה מתוך 18.<br />
מתוך תחושת אחריותו הציבורית ומתוך רצון לנהל את חיי<br />
ההתאחדות על בסיס רחב ככל האפשר, נשאר ״הפועל״ נאמן למגמתו<br />
לחפש דרכים ובסיס משותף על מנת לשתף את נציגי מרכזי המעוטים<br />
בצורה חברית ודמוקרטית בביצוע ומימוש מדיניות הענף.<br />
סקירה זו לא תהיה שלמה אם תפסח על דברי ברכה לעושים את<br />
המלאכה מתוך מסירות ואחריות יום יום, שעה שעה, באגודות,<br />
ובקבוצות ובוערות הפעילות בהתאגדות ובהתאחדות גם יחד. ברכה<br />
לעושים את המלאכה בשדה ולקבוצות אשר הגיעו בשנה החולפת<br />
להישגים נכבדים בליגות הנמוכות והגבוהות כאחת. יחד עם זאת<br />
ייאמר פעם נוספת שכשם שאין בירידה לליגה נמוכה יותר משום<br />
אסון לאומי — לעיתים יש בכך שעת כושר לגיבושה ובנינה המקצועי<br />
החדש של קבוצה, המבטיח התבססות אורגנית לעתיד — כי אין<br />
לראות בשאיפה לעלות או השגת האליפות, בכל מחיר, התגלמות כל<br />
מאוויי החיים.<br />
V<br />
10
27<br />
תוארי אליפות<br />
ושנה ראשונה<br />
לעצמאות<br />
אם לסכם במלים קצרות את הישגי ענף הכדורסל ב״הפועל״<br />
עישנה היא<br />
הכמות אחד: במשפט בעונת 1967/68, ניתן לומר שהצמיחה את האיכות.<br />
בליגות<br />
פעיל חלק נטלו מתוך 298 ״הפועל״ קבוצות 202 הדבר<br />
התבטא ובמספרים הארצי הכדורסל אגוד של השונות ב־3000 משחקים במסגרת 35 הליגות השונות. בעונת 1967/68 זכו<br />
קבוצות ״הפועל״ ב־27 תוארי אליפות, מתוך 35 האפשרויות, כדלקמן:<br />
בית ב׳ — ״הפועל״<br />
ליגה א׳ נשים — בית א׳ — ״הפועל חיפה! שדות־ים א׳ ! בית ג׳ — ״הפועל״ רמת הכובש« בית ד׳ — ״הפועל״<br />
רמת<br />
הצפון ת״א. לליגה הלאומית עלו ״הפועל״ חיפה ו״הפועל״ הכובש.<br />
ליגה ב׳ גברים — צפון — ״הפועל״ מסדה! עמק —<br />
״הפועל״ עפולה! שרון — ״הפועל״ גליל־ים: דרום א׳ —<br />
״הפועל״ גבעת ברנד ב׳ ו נגב — ״הפועל״ גת. ליגה ג׳ גברים —<br />
גליל עליון — ״הפועל״ שדה נחמיה! הצפון — ״הפועל״ חמדיה ו<br />
עמק המזרחי — ״הפועל״ חפצי־בד.
אליפות ״הפועל״ בכדורסל, מבוצעת בשלושה שלבים. החשוב<br />
שבהם הוא השלב ההמוני המבוסס על ליגות איזוריות.<br />
אין ספק שלהצלחת אליפות ״הפועל״ תורמים הרכזים המסורים<br />
בכל איזור ואיזור: צליל גורלי (גליל עליון), ע. גום (עמק<br />
יזרעאל), ד. שטרמר (חיפה), א. רוט (ירושלים), י. פתאל (תל־<br />
אביב), ג. גלזר (עמק־הירדן), ד. ברב (גליל מערבי), ש. בובר<br />
(שומרון), י. הוטמן (שרון), ל. ברעין (דרום), ם. עמרן (נגב).<br />
במשחקי האליפות לנוער א׳ (גילאי 18), בהם השתתפו 67<br />
קבוצות, זכתה בתואר קבוצת ״הפועל״ גבת שהקדימה את ״הפועל״<br />
ירושלים, ״הפועל״ אשדות יעקב ו״הפועל״ דגניה. קבוצת ״הפועל״<br />
נהלל זכתה בתואר במשחקי האליפות לנוער א׳ (גילאי 16), בהם<br />
השתתפו 59 קבוצות, בהקדימו•, את ״הפועל״ כפר ויתקין, ״הפועל״<br />
רמת־גן, ו״הפועל״ חולתא. במשחקי האליפות לנערות א׳ (גיל 18),<br />
בהם השתתפו 9 קבוצות, זכתה קבוצת ״הפועל״ ת״א כשניצחה<br />
בגמר את ״הפועל״ ירושלים (27:34). 40:59<br />
קבוצת ״הפועל״ מעגן מיכאל זכתה בתואר האליפות במשחקים<br />
לנערות ב׳ (גיל 16), בהקדימה את ״הפועל״ אלונים, ״הפועל״<br />
רמת הכובש ו״הפועל״ קדית־חיים. קבוצת הילדים של ״הפועל״<br />
מעגן מיכאל (עד גיל 14) זכתה באליפות הילדים בהקדימה את<br />
״הפועל״ חולתא, ״הפועל״ בית אלפא, ״הפועל״ המגן.<br />
בנבחרות הלאומיות השונות בכדורסל, פרט לנבחרת הנשים,<br />
מהווים כדורסלני ״הפועל״ רוב מוחלט העולה לעתים על אחוז<br />
קבוצות ״הפועל״ במסגרת האיגוד הארצי.<br />
בשטה ההדרכה בוצעו עשרות קורסים בדרגים השונים, כמו:<br />
למדריכים מתחילים, למדריכים מתקדמים. למאמנים מתחילים<br />
והשתלמויות למאמנים. נעזרנו רבות בבוגרי הקורס השנתי של<br />
מאמני הכדורסל שבבית הספר למאמנים שבמכון וינגייט. אך<br />
דומני שסניפי ,.הפועל״ אינם מתייחסים ברצינות לו ראוי קורס<br />
זה, ע מטרתו להקים דור צעירים, הבקיאים לא רק ברזי הכדורסל<br />
המודרני אלא גם בדרכי ההדרכה החדישים (כולל מטודיקה, דידק-<br />
טיקה, פסיכולוגיה, אנטומיה וכר״.). על הסניפים לשגר לקורס<br />
זה את טובי המאמנים ולקלוט את בוגריו .ידענו לנצל יפה את<br />
בנות ״הפועל״ ת״א (בתלבושת כהה) — בפעולה<br />
נבחרת ההתיישבות העובדת באחד ממשחקיה באוסטרליה<br />
ביקורו של המאמן האמריקני לסטר פיין שהיה פעיל במסגרת<br />
האיזור ו״הפועל״ גם יחד.<br />
בשטח המתקנים הגענו למעלה מ*400 מגרשים העומדים לרשות<br />
הסניפים ומגרשים רבים אחרים נמצאים בבניה ותכנון ואנו רואים<br />
בכך בסיס להרחבה מתמדת של הענף.<br />
להרחבת בסיסו של הענף סופח אליו ״הרך הנולד״ הקט־סל, בו<br />
עוסקים כמובן ילדים מגיל 8 עד 12. בעזרת מרכז ״הפועל״ ורשות<br />
הספורט הוקמו עשרות מגרעי קט־סל. כמו כן יזמנו הקמת מגרשים<br />
כאלה גם בבתי הספר וזאת בעזרת הפיקוח על בתי הספר. נערכו גם<br />
מספר קורסים להדרכה בקט־סל ואף נערכו מספר טורנירים. אין<br />
ספק כי הקט־סל מהווה עתה אתגר לענף והצלחתו פירושה עתודה<br />
נפלאה לכדורסל הישראלי.<br />
פרט לפעילות העניפה בליגות ובאליפות ״הפועל״, ראויה לציון<br />
מיוחד הצלחתה של נבחרת הכדורסל מההתיישבות העובדת. נבחרת<br />
זו, שעמדה לייצג את ״הפועל״ בחגיגות ארגון הספורט הצרפתי<br />
פ. ם. ג׳. ט., עמדה למעשה בפני שוקת שבורה כשהצרפתים ביטלו<br />
את החגיגות. אולם לאחר מאמצים גדולים יצאה הנבחרת לסיוד<br />
משחקים ביבשת אוסטרליה. הכדורסלנים, שאותם אימן א. דוידסקו,<br />
חרשו את יבשת אוסטרליה לאורכה ורוחבה. למרות המרחקים<br />
הארוכים והצפיפות של המשחקים, עלה בידי הנבחרת לנצח ב־13<br />
מתוך 15 המשחקים וכן להביא את דבר ישראל לעם האוסטרלי<br />
וליהדות המקומית. המסע נסתיים בשני משחקים נוספים בתאילנד,<br />
בהם ניצחה נבחרתנו.<br />
זכינו סוף סוף בשנת 1968 להקמתו העצמאית של איגוד<br />
הכדורסל, דבר הנותן דחיפה חדשה לפיתוח הענף. למעשה מאחר<br />
ו״הפועל״ מהווה רוב מוחלט באיגוד, הרי שעליו מוטלת האחריות<br />
לניהולו והצלחתו. עם פרישתי מהענף לאחר עשרות שנים של<br />
פעילות, לא נותר לי אלא לאחל לחברי המאמנים, המדריכים,<br />
12
ספורט<br />
ענף לקידומו של בדרכם והשופטים, הצלחה הכדודסלנים פופולרי זה.<br />
תוצאות משחקי הגמר כאליפות 2G־n<br />
נער א׳ (גיל 18)<br />
42:71<br />
״הפועל״ גבת — ״הפועל״ נתניה 42:55<br />
״הפועל״ ירושלים — ״הפועלי׳ אשדות יעקב 31:48<br />
״הפועל״ גבת — ״הפועל״ אשדות יעקב 52:57<br />
״הפועל״ ירושלים — ״הפועל״ נתניה 38 : 42<br />
״הפועל״ אשדות יעקב — ״הפועל״ נתניה 51:64<br />
ירושלים גבת — ״הפועל״ ״הפועל״ יעקב<br />
אשדות הפועל ירושלים. 3. הפועל גבת, 2. 1. הפועל נתניה.<br />
הפועל 4. נערות א׳(גיל 18)<br />
40:59<br />
״הפועל״ תל אביב — ״הפועל״ ירושלים ירושלים.<br />
״הפועל״ אביב, 2. תל 1. ״הפועל״ נער ב׳ (גיל 16)<br />
38:51<br />
״הפועל״ נהלל — ״הפועל״ רמת־גן 27:42<br />
חולדה כפר־ויתקין — ״הפועל״ ״הפועל״ 43:67<br />
״הפועל״ רמת־גן — ״הפועל״ חולדה 25 : 49<br />
״הפועל״ נהלל — ״הפועל״ כפר־ויתקין ״הפועל״<br />
3. ויתקין, כפר ״הפועל״ 2. נהלל, ״הפועל״ 1. חולדה.<br />
הפועל גן. 4. רמת נערות ב , (גיל 16)<br />
30 : 35<br />
״הפועל״ אלונים — ״הפועל״ רמת הכובש ״הפועל״ מעגן מיכאל — ״הפועל״ קרית־חיים 20:54<br />
41:47<br />
״הפועל״ רמת הכובש — ״הפועל״ קרית־חיים 22:36<br />
״הפועלי׳ מעגן מיכאל — ״הפועל״ אלונים ״הפועל״<br />
3. אלונים, ״הפועל״ מיכאל, 2. מעגן ״הפועל״ 1. הכובש, 4. ״הפועל״ קרית חיים.<br />
רמת ״מעופפי׳ ״הפועל׳<br />
ה מ ש י כ ו<br />
במסורת ההצלחות<br />
מאת גד שטרנבאום<br />
חברי<br />
ועדת הכדורעף:<br />
גד שטרנבאום — רכז•, חנוך וילן, יעקב ויקסלבוים,<br />
אריה וישניה, זיגו ירון, עזרא כהן, אברהם כפרי,<br />
חיים קרפובסקי, יוסף תאני<br />
כבשנים עברו כן בשנת 1968 היוו קבוצות ״הפועל״ את גולת<br />
הכותרת של הענף במסגרת הליגות השונות שליד ההתאחדות<br />
לספורט. וזאת מבחינה כמותית ואיכותית, ובמיוחד לאחר שרוב<br />
פעולות הענף עברו ממרכז ״הפועל״ להתאחדות לספורט. וכך<br />
הכדורעף הוא למעשה ״הענף מספר אחד״ בהתאחדות.<br />
פעולתינו התרכזה בשנת, 1968, בנוסף לפעולות הסדירות<br />
בליגות השונות, בהרחבת פעולות הנבחרות הארציות ששחקניה<br />
הם חברי ״הפועל״, בפעולה בינלאומית מבורכת שהיא תוצאה<br />
ממסירותם של המאמנים והשחקנים גם יחד.<br />
Ml msst<br />
tiiiigiifil<br />
1•<br />
ילדים ב״קט־סל״<br />
פעילות ועדת הכדורעף המורכבת משמונה חברי ״הפועל״<br />
ונציג אחד של ״אליצור״ היתד, והיא גם כיום אחראית על ביצוע<br />
כל הפעולות של הענף בהתאחדות.<br />
13
תוארי האליפות וגביעי המדינה השונים לגברים, נעים נוער<br />
ונערים נפלו כבעבר בידי קבוצות ״הפועל״ וראויה לציון במיוחד<br />
קבוצת ״הפועל״ המעפיל שזכתה זו השנה הששית ברציפות באלי-<br />
פות ובגביע המדינה לגברים, וקבוצת הנעים שזכתה אף היא בתואר<br />
הכפול בשנתיים האחרונות.<br />
במסגרת הפעילות הבינלאומית היינו עדים להתקדמות רבה<br />
בזכות עבודתה המסודרת של הנבחרת. במיוחד בלטה ההצלחה<br />
בטורניר שנערך בארץ ושהשתתפו בו נבחרות ישראל (בוגרים<br />
ונוער) בלגיה והולנד. נבחרת הבוגרים הישראלית, בהדרכתו של<br />
אומניהו לבבי תפעה בטורניר זה מקום ראשון. נבחרתנו זו ניצחה<br />
במשחקי הטורניר את שלושת יריבותיה: בלגיה (2:3) הולנד (1:3)<br />
ונבחרת הנוער הישראלית (0:3).<br />
נבחרת הבוגרים השתתפה בטורניר בצ׳כיה בו השתתפו למעלה<br />
מ־20 קבוצות ותפשה מקום שני. באיטליה ניצחה נבחרתנו את<br />
הנבחרת הלאומית האיטלקית 1:3 ובמשחק השני הפסידה 2:3.<br />
לנבחרת הנשים שהשתתפה אף היא בטורניר בצ׳כיה לא האיר<br />
המזל והיא לא הצליחה להגיע למשחקי הגמר. אך למרות זאת היא<br />
רשמה לזכותה הישג, מעולה כשניצחה את הקבוצה הצ׳כית, סלביה<br />
ברטיסלבה, שתפשה מקום ראשון בטורניר — 2 :1. ובאיטליה ניצחה<br />
נבחרת הנשים פעמיים את הנבחרת הלאומית.<br />
אלופת המדינה לגברים ״הפועל״ המעפיל הצליחה זו הפעם<br />
הרביעית להשתתף במשחקי גביע אירופה לקבוצות אלופות, נכנעה<br />
פעמיים לאלופת יגוסלביה ״מלדוסט זגרב״ בתוצאה של 3:0.<br />
אלופת המדינה לנטים ״הפועל״ המעפיל הצליחה זו הפעם<br />
לשלב<br />
לעבור אלופות לקבוצות אירופה גביע במשחקי הראשונה בישראל, בתוצאה<br />
הגמד לאחר שגברה על אלופת אוסטריה, רבע הקבוצה<br />
המשיכה משם באוסטריה 1:3 של 0:3 ובמשחק הגומלין ובאותה תוצאה הפסידה<br />
והפסידה 3:0 נגד אלופת צ׳כיה למשחק הגומלין.<br />
במשחק במסגרת ״הפועל״ קימנו בשנת 1968 מפעלים ז1יזוריים<br />
לגברים נוער ונשים.<br />
באליפות מחוז הנגב במסגרת חגיגות הההסתדרות זכתה קב׳<br />
״הפועל״ גני־שמעון במקום הראשון ו״הפועל״ קרית גת תפשה מקום<br />
שני. באליפות מחוז הנגב לנשים זכתה שוב ״הפועל״ בני־שמעון<br />
ו״הפועל״ כרם שלום תפשה מקום שני.<br />
באליפות הנוער במחוז הנגב זכתה קב׳ הם. באר שבע ובני<br />
שמעון תפשה מקום שני.<br />
באליפות מחוז התיכון לנוער זכתה קב׳ מוסד עידון ו״הפועל״<br />
מעברות תפשה מקום שני. במשחקי האליפות לנערות זכתה קב׳<br />
״הפועל״ העוגן וקב׳ מוסד מעין תפשה מקום שני.<br />
עלי לציין את הרחבת הפעולה בגליל העליון בגליל המערבי<br />
ובמחוז יהודה אך שוב חלה הרחבה זו בעיקר במסגרת ההתיש־<br />
בות העובדת.<br />
למרות הנסיונות שלנו להחדיר ולהרחיב את הפעולה בסניפים<br />
העירוניים נתקלנו בקשיים בעיקר בגלל העדר מתקנים מתאימים.<br />
אחת הבעיות שטרם מצאה את פתרונה ובמיוחד בימות החורף<br />
הקרים והגשומים היא בעית האולמות, למרות שגם בשטח זה אנו<br />
עדים לאחרונה להתפתחות ואף הוקמו כבר מספר אולמות.<br />
פדודיד<br />
שמירה על לוח הזמנים־ הערובה להצלחה<br />
מאת שלמה זינגר<br />
חברי ועדת ענף הכדוריד<br />
ש, זינגר — רכז-, 1ז. פרישלר, א. גפן, י. דגן, מ.<br />
קנטור, י. סנדלר, י. לביא, י. פרקש, י. בלומנשטיין,<br />
י. טאו, ד. ז׳ז׳ק, מ. גלעדי.<br />
המעש בענף הכדור היד בשנת 1968 התבטא במיוחד בסיום<br />
מוצלח על משחקי הליגה והגביע בהתאם ללוח הזמנים שנקבע שנה<br />
מראש. בכך נחתם המבנה החדש של הענף שנבנה על לוח זמנים<br />
של השנה האזרחית ותקופות השנה — אביב, קיץ, סתיו וחורף.<br />
מנענו על ידי כך מהספורטאים משחקים בימי גשם במגרשים<br />
הפתוחים וכמו כן משחקים בימים החמים ביותר וחודשי יולי<br />
אוגוסט נשארו למנוחה.<br />
הפרסום המוקדם של תכנית המשחקים היו לעזר רב לועדת<br />
הליגה. למנהלי הקבוצות, למאמנים ולשחקנים. כל אלה יכלו לתכנן<br />
ולארגן את עבודתם כראוי. במיוחד שחלק גדול מהשחקנים קשור<br />
במערכת הבטחון והתכנון המוקדם איפשר להם לשריין מראש ימי<br />
חופשה ושעות אימונים. הצלחנו לכלול בשנה זו ביקור של נבחרת<br />
הכדור הדנית והקבוצה הצרפתית ״סטאלה״ פאריז.<br />
מ־157 הקבוצות שהחלו במשחקי הליגות השונות סיימו: 112,<br />
כלומר, אחוז הנשירה של הקבוצות החדשות היה בהחלט סביר.<br />
קבוצת ״הפועל״ רחובות זכתה בצורה מרשימה בתואר אליפות<br />
המדינה. היא לא הפסידה אף משחק ורק משחק אחד — עם<br />
״הפועל״ רמת־גן — סיימה בתיקו. הקבוצה הרחובותית צברה 43<br />
נקודות וקבוצת ״הפועל״ רמת־גן שתפשה מקום שני צברה 38<br />
נקודות. < !<br />
הקבוצות אשר פיגרו אחרי שתיים אלה וצברו 24—34 נק׳<br />
שיחקו בבטחון ובשקט נפשי. לעומתן הקבוצות אשר השיגו<br />
12—18 נקודות גילו עצבנות ומשחק בלתי יציב וככל שהמשחקים<br />
הגיעו לסיום הורגש יותר ויותר חשש ירידתן לליגה א׳.<br />
אין ספק שהמשחקים עם קבוצות אלה הגיעו למתח, ולפעמים<br />
מיותר, בו היכולת המקצועית היתד. על פי רוב מקופחת.<br />
ליגה א׳ על שני אזוריה חדרה השנה יותר ויותר למרכז<br />
ההתענינות של אוהדי הענף.<br />
השנה כללה ליגה א׳ גם קבוצות ששיחקו בעבר בליגה לאומית<br />
ולחמו יחד עם הותיקות בליגה א׳ על זכות העליה לליגה לאומית.<br />
לשמחתנו לא היה צורך לערוך משחקי מבחן בין שתי הקבוצות<br />
הראשונות משני האזורים הודות להחלטה המחושבת ששתי קבוצות<br />
תעלנה לליגה הלאומית ושתיים תרדנה לליגה א׳.<br />
אין ספק שהקבוצות היורדות מהליגה הלאומית תורמות בעקיפין<br />
לעליה ברמת המשחקים בליגות א׳.<br />
זאת הפעם הראשונה שקבוצה מקבוץ משחקת השנה בליגה<br />
הלאומית. הכונה לנציגת הצפון — הפועל יגור, ואנו מקוים<br />
שתשתלב בין 12 הקבוצות הטובות בענף.<br />
14
רגע ממשחק ליגה בכדוריד<br />
סבוב א׳<br />
הפועל אזור חידשה גם היא את ימיה כבעבר ומשחקת בליגה<br />
נק׳<br />
שערים הלאומית לאחר שנפרדה ממנה למשך שנתיים. 21 :118 212<br />
״הפועל׳ י רחובות 1. בשעה שאנו בוחנים את המתרחש בליגות היותר נמוכות (ב׳, ג׳), 19 139 : 228<br />
״הפועל׳ י דמתיגן 2. אנו מוצאים לצערנו מספר קבוצות אשר לא עמדו במירוץ ונשרו. 18 148 : 235<br />
״הפועל׳ י פ״ ת .3 16 168 : 232<br />
״מכבי״ רמת־גן .4 נשים 16 :212 218<br />
״מכבי״ ראשון־לציון 5. בין קבוצות הבנות עלו פנים חדשות לראש הטבלה. לאחר 5 12 :175 189<br />
״מכבי״ צפון 6. כפר מנחם, ״הפועל״ האליפות קבוצת בהם החזיקה בכתר שנים 9 188 : 167<br />
״מכבי״ הארזים 7. -־ לבנות ״מכבי״ היא נאלצה י לפנות את מקומה לטובות ממנה, 6<br />
: 174 :199 ״הפועל׳ י חדדה 8. ארזים ר״ג. 6<br />
208: :255 ״מכבי״ רחובות 9. השנה הצטרפה למשפחה הלאומית קבוצה של מושבה לא גדולה 6<br />
208: :655 ״הפועל״ י הרצליה 10. השרון ו ־צעירה בפעילותה, בנות ״הפועל״ בית יצחק. מלב<br />
2<br />
:; 158 211 ״הפועל׳ י חולון .11 1 282 :144<br />
״מכבי״ ת״א .12 טבלת סיום ליגה לאומית גברים לעונת 1968<br />
נצ תיקו הפי שערים נק׳<br />
סבוב ב'<br />
שערים<br />
נק׳<br />
22 124 : 231<br />
״הפועל״ י רחובות .1 43 443 242 : — 1 21 ״הפועלי * רחובות .1 19<br />
:226 133: ״הפועל׳ י רמת־גן .2 38 272 :454 2 2 18 ״הפועלי * רמת־גן .2 14 186 : 204<br />
״מכבי״ רמת־גן .3 31 312 : 436 6 1 15 ״הפועל׳* פתדדתקוה .3 13 164 : 201<br />
״הפועל״ י פ״ ת .4 30 354 :436 7 — 16 ״מכבי״ דמת־גן .4 13 164 : 157<br />
״הפועל״ י חולון .5 24 460 : 420 10 — 12 ״מכבי״ ראשון־לציון .5 10 218 : 175<br />
״מכבי״ רחובות .6 18 354:354 13 — 9 ״מכבי״ צפון ת״א .6 9 176 :175<br />
״הפועל״ חדרה .7 17 421 : 356 12 3 7 ״מכבי״ הארזים ד״ג .7 8 248 :202<br />
״מכבי״ ראשון־לציון .8 16 473 : 383 13 2 7 ״מכבי״ רחובות .8 8 233 : 189<br />
״מכבי״ הארזים .9 15 375 : 349 14 1 7 ״הפועלי A חדרה .9 7 228 :2.16<br />
״הפועל״ הרצליה .10 15 375 : 315 14 1 7 ״הפועלי י׳ חולון .10 6 179 : 165<br />
״מכבי״ צפון .11 13 502:420 15 1 6 ״הפועל ״ הרצליה .11 3<br />
;175 265 ״מכבי״ ת״א .12 4 547 : 319 19 2 1 ״מכבי״ ת״א .12 15
במשחקי הליגה הלאומית חזו השנה 55,650 איש במשך העונה,<br />
אם בעונה 1966/67 הובקעו 4350 שערים הרי בעונת 1968 הובקעו<br />
4685 שערים. ממוצע של 35 שערים במשחק לעומת 32 בעונת<br />
1966/67, מספר מכובד למדי, דבר המוכיח על גלוי התקדמות בכושר<br />
ההבקעה. ייתכן והמשחק נעשה מהיר יותר, בכל אופן אפשר להאמין<br />
שהיתה ירידה ברמת השוערים. המציאות מוכיחה שיש לנו שוערים<br />
ברמה טובה יחסית לשחקני השדה.<br />
נוער<br />
טבלת סיום ליגה א׳ — גברים — מחוז צפון<br />
25 158: 226 14<br />
״הפועל״ יגור .1 21 193: 264 14<br />
״מכבי״ פ״ת .2 18 167: 224 14<br />
״הפועל״ נוף־ים .3 18 231 : 284 14<br />
״מכבי״ הרצליה .4 15 171 : 178 14<br />
אס״א טכניון .4 9 243: 207 14<br />
״מכבי״ בר כוכבא .6 6 309: 198 14<br />
״מכבי״ כפר שמריהו .7 — 212: 89 14<br />
״אליצור״ פ״ת .8 א׳ דרום — גברים<br />
24 205 : 395 14<br />
״הפועל״ אזור .1 22 322: 374 14<br />
״הפועל״ אשקלון .2 20 276: 335 14<br />
אס״א ירושלים .3 18 208 : 265 14<br />
אס״א ת״א .4 12 318: 303 14<br />
״הפועל״ גבעת ברנר .5 8 254 : 188 14<br />
״הפועל״ יהושע .6 1 375 : 171 14<br />
״הפועל״ בית ניד .7 1 375 : 171 14<br />
״מכבי״ אשקלון .8 לאחר סיום הליגות רכזנו את הקבוצות אשר זכו במקום הראשון<br />
במחוזם למפגש משולש כדי לקבוע את האלופה הרשמית מביניהן<br />
הקבוצות נאלצו להפגש לטורניר דו סטרי. קבוצת ״מכבי׳׳<br />
הארזים גברה על ״הפועל״ חדרה ו״מכבי״ רוחובות.<br />
ייתכן ששיטה זו של טורניר דו־סטרי עייפה את הקבוצות<br />
והיתד. מפתח ספורטיבי בלתי מושלם לקביעת הדירוג.<br />
לעתיד תדון הועדה הארצית מחדש כיצד לקבוע את אלוף הנוער.<br />
גביע<br />
משחקי גביע המדינה אשר התנהלו באופן מקביל לליגה, החלו<br />
מהליגה הנמוכה לגבוהה יותר. שיתוף קבוצות בלתי מוכרות מליגות<br />
שונות מחייב את המאמנים לבנות תכסיסי משחק ודרכי ניהול לגמרי<br />
אחרים מאשר במשחקי הליגה הרגילים.<br />
קבוצת ״הפועל״ רמת־גן זכתה זו השנה השניה ברציפות<br />
בגביע המדינה וגם השיגה כאמור את המקום השני במסגרת הליגה —<br />
אין ספק שהוכיחה כי היא קבוצת צמרת טובה.<br />
אחד המשחקים היפים והנקיים מבחינה ספורטיבית, היה, ללא<br />
ספק, משחק גמר גביע לנוער. היה זה משחק הוגן ומלא מתח בין<br />
״הפועל״ נוף־ים לבין ״מכבי״ רחובות.<br />
שתי הקבוצות נאלצו להתמודד פעמיים עד שעלה בידי ״מכבי״<br />
רחובות לזכות בגביע הנכסף.<br />
פעילות כין לאומית<br />
לצערנו אין לענף עודף מפגשים בין לאומיים בארץ ובחו״ל.<br />
והדבר נובע מכך שרוב הנבחרות והקבוצות באירופה אינן יכולות<br />
להרשות לעצמן להוציא כספים רבים רק עבור כרטיס נסיעה הלוך<br />
ושוב. תמיד החישוב להגיע מארץ אירופית אחת לשניה זול בהרבה<br />
מאשר להגיע במיוחד אלינו. ואם כל זאת הצלחנו לשכנע את<br />
הנבחרת הלאומית הדנית לבקר בארצנו וגם לנצל את שהות<br />
״סטללה פריז״ למפגש נגד הנבחרות שלנו ,נבע הדבר מהתענינותם<br />
החברתית של האורחים בספורט הישראלי.<br />
המשחקים נגד הנבחרת הדנית למדו אותנו רבות. האורחים<br />
הציגו לנו משחק כדור יד מודרני ונקי וקרבו הרבה אוהדים חדשים<br />
לענף.<br />
המפגשים עם ״סטללה״ פריז השחיזו את הקבוצות לקראת<br />
הסבוב השני של הליגה ובמשחקים עם בנות ״סטללה״ ראינו כמה<br />
אנו צריכים לעבוד על שיסור המשחק כדי להגיע לרמה ממוצעת<br />
טובה.<br />
הקונגרס<br />
גם במישור הבין לאומי חיכה לנו יריב לא קל, הגוש המזרח<br />
אירופי, ובראשו ברית״המועצות. שאיפתם היתה להוציאנו ממסגרת<br />
המפגשים הבין לאומיים, ועד כמה שאפשר לבודד את ישראל.<br />
לפניהם לא היה הענין הספורטיבי אלא המדיני בלבד.<br />
לשמחתנו הצלחנו ע״י נציגות טובה שלנו להראות לעמים<br />
השונים שיש בענין זה אינטרס מדיני. נוכחנו לדעת שבהרכב הנוכחי<br />
של ההתאחדות הבידלאומית ומוסדותיה יש לנו ידידים אשר ענף<br />
הכדור יד יקר להם ונשארו נאמנים בהחלטותיהם לצדק הספורטיבי.<br />
חייבים אנו לציין שהופעתנו היתד, נצחון חברתי חשוב, אשר<br />
אינו נופל מכל נצחון על מגרש הכדור יד.<br />
גם אלופת המדינה ״הפועל״ רחובות חגגה את זכיתה באליפות<br />
במסגרת משחקי חוץ. הרחובותיים נפגשו לראשונה עם ארץ כדור<br />
יד חדשה — איטליה.<br />
שופטים<br />
ידוע לנו שבלי מסגרת שיפוטית אין לראות כל ענף שהוא<br />
בספורט. במיוחד מדובר בענף הכדוריד, שהשנה התקיימו בו משחקים<br />
רבים במסגרת הליגה ו משחקים ידידותיים ומשחקים בין לאומיים.<br />
לאור הגידול הרב במספר הקבוצות יש לציין בסיפוק רב שניתן<br />
כיסוי כמעט מלא, 85% של שופטים בתלבושתם החוקית, החל<br />
מהליגה הלאומית דרך קבוצות הנשים בכלל והנוער בפרט, נהלו<br />
יפה את המשחקים.<br />
אנחנו יודעים באיזה קשיים הצלחנו להשפיע על שחקן לשעבר<br />
או ספורטאי או אוהד שהצטרף למלאכת השיפוט, ועלינו לציין<br />
שזאת היתד, השנה הטובה ביותר בעיני העוסקים בענף. ואם<br />
היו תקלות, הרי שהן היו במסגרת קריאה לחובות מלואים, שיבו-<br />
שים בתחבורה או גורמים של הרגע האחרון. אפשר לציין שאצל<br />
מספר שופטים יחד עם עליות רמת הקבוצות, עלתה גם רמת<br />
שפוטם. אין ספק שגם פה היו צללים בהתנהגותם של שחקנים,<br />
אחראים וקהל שהפריעו את השפוט המסודר. הדברים השליליים מצאו<br />
לצערי את בטויים במספר גדול מדי של תיקים שהובאו בפני<br />
ועדת המשמעת. 42 תיקים נפתחו ו־42 פסקי דין הושמעו. דבר<br />
זה מביא מתח מיותר בין שורות הספורטאים והשופטים.<br />
עם כניסתו של תובע הועדה מר חנוך קינן לתפקידו. הצלחנו<br />
להכניס סדר גם בנוהל הגשת התביעות. טוב יהיה אם השופט יצליח<br />
להגיש פחות דו״חות. זאת תהיה הצלחה גדולה לטובתו ולמעמדו,<br />
וטוב יהיה שידעו השחקן והאגודה שכל דו״ח נגדם משחיר ופוגע<br />
בכבוד היחיד והרבים.<br />
הנהלת האיגוד שמר א. ברנדויין עומד בראשה נסתר, לעשות<br />
רבות כדי לקרב ספורטאים לממלכת השיפוט ועל זאת נתונה<br />
תודתנו.<br />
, t<br />
1<br />
עונת 1969<br />
עם הגידול הרב במספר הקבוצות נד112 ל־198, גדלה עבודת<br />
ובמיוחד עבודתו של מזכיר הועדה מר ש. זילברמן.<br />
המזכירות ליגות ג׳ חדשות המשובצות החל מבאר שבע, דימונה<br />
נפתחו ומצפה רמון בנגב, ער לראש הנקרה, עפולה ונצרת עלית בצפון.<br />
כל<br />
את לכסות כיצד רבות בעיות מחכות השופטים לאגוד חדרנו<br />
המשחקים. בניהול חדשים מרחקים על ולהתגבר המרחב גם לעומק הבעיה הזאת. הקמנו ליגות חדשות לנערים, נוער צעיר<br />
בגיל 16—14. יש לנו הזכות ליצור דבר שאינו קיים בענף אחר.<br />
אנו רואים חשיבות רבה לשלב את הגיל הצעיר במסגרת ההתאחדות<br />
לספורט בישראל.<br />
(סוף בעמוד 17)<br />
16
השחייה ייצגה את ישראל בכבוד<br />
נראה לי כי יהיה זה נכון לומר שאת סיסמת ״הפועל״ הגשים באולימפיאדת מקסיקו<br />
מהלכה למעשה ענף השחייה אשר בשנים האחרונות התפתה בצורה<br />
שאין לה אח ורע בספורט הישראלי.<br />
על הכמות יכולים להעיד אותם אלפים משחייני ״הפועל״<br />
הממלאים את הבריכות בכל פינות הארץ ועל איכותם תעיד הצצה<br />
בטבלת השיאים הלאומית וההישגים הטובים ביותר שנקבעו בשנת<br />
.1968<br />
שנת 1968 היתה איפוא, המשך טבעי לשליטתו הכמעט בלעדית<br />
של ״הפועל״ בענף ספורט זה. המשך שהתבטא בפעילות פוריה, של<br />
שחיינים.<br />
דים: גליל עליון, נגב, שומרון, שרון. דרום, חיפה, עמק הירדן,<br />
עמק יזרעאל — ופרט לכך, אליפות השחייה של ״הפועל״.<br />
השחייה עמדה בסימן השנה האולימפית. כך שהו כבר השחיי-<br />
נים המצטיינים 3 שבועות במחנה אימון מיוחד בסנט־מוריץ,<br />
שבשויצריה, במטרה להסתגל לאויר הקלוש, בגובה הרב מעל פני<br />
הים. בו נמצאת, כידוע, מכסיקו־סיטי. ניתנה הזדמנות נוספת לרכוש<br />
נסיון בינלאומי כשהתחדו בארץ עם שחייני שויצריה ודנמרק. גם<br />
אליפות השחייה של ישראל הוקדמה כדי לאפשר את השתתפותם<br />
איבונה<br />
טוביס<br />
אברהם מלמד ״ספורטאי השנה״<br />
אם נתבונן בטבלת שיאי ישראל, המעודכנת, ניווכח לדעת.<br />
כי שחייני ״הפועל״ מחזיקים במרבית השיאים הלאומיים.<br />
הישגים אלה הם פרי של עבודה מתוכננת ב״הפועל״ הקולטת<br />
מאות של שחיינים הפועלים ברחבי הארץ, במסגרת מסודרת תחת<br />
יד מדריכה ומכ:וונת. תמונה על פעילות זו נותנת, למשל, התכנית<br />
שבוצעה במלואה בשנת 1968.<br />
בין היתר אנו מוצאים בתכנית זו אליפות לילדים גילאי<br />
— 10 12 — 14« אליפות נוער עד גיל 16. אליפויות שחייה באיזו־<br />
(המשך מעמוד 16)<br />
ידוע לנו שעלינו לפתור בקרוב את בעית המגרשים, אשר<br />
בחלקם הגדול הם לנו לרועץ ולמכשול. אנו נגיע לשלמות מקצועית<br />
דק בזכות נקודה נוספת חשובה, והיא הקמת מתקני ספורט חוקיים<br />
התאם למידות הבינלאומיות x 20 40 מ׳. אנו נעזור לפתוח הענף<br />
וועדת המגרשים לא תחסוך במאמצים ותסייר בכל מגרשי הכדור יד<br />
במדינה. קיימת החלטה כי עד ל־1971, לכל אגודה הרשומה היום<br />
בהתאחדות יהיה מגרש חוקי, משוכלל ויפה.<br />
יש לנו היסוד להאמין כי המוסדות הכספיים העומדים לימין<br />
פתוח ענפי הספורט השונים יעזרו לנו כמו לכל ענפי הספורט.<br />
יחד עם זאת לא נותר על שיפורים הכרחיים עוד השנה בליגות<br />
העליונות גברים ונשים, על מנת לאפשר בטיחות מכסימלית בעת<br />
השיפוט במשחק.<br />
לאור הנסיון הישראלי וההדים שהגיעו אלינו מארצות שונות<br />
ננהג גם אנו בעונה זו בליגה לאומית גברים בשיטת השיפוט בזוגות.<br />
יש לחשוב על הרכב זוגות מתאימים ובכך נשפר את רמת השיפוט.<br />
נקיים השנה מה שהיה חלומנו בזמן האחרון. והוא מתן ציון<br />
לשבח להגינות במשחק. וזאת ע״י חישוב מיוחד במסגרת משחקי<br />
הליגות לגברים, נשים ונוער. נציין את הדבר ע״י מתן דגל הגינות<br />
ואם גם נצליח, נוסיף סרס של ממש לציוד ספורטיבי.<br />
משה גרטל<br />
של השחיינים המצטיינים שיצאו לייצג את ישראל במשחקים<br />
האולימפיים.<br />
אברהם מלמד הגיע להישג הטוב ביותר, אליו הגיע אי פעם<br />
ספורטאי ישראלי במשחקים האולימפיים. הישגו 59.4 שני. במשחה<br />
100 מ׳ פרפר, השווה לשיאו הישראלי, העלה אותו למשחה חצי<br />
הגמר במקצוע זה. ובחצי הגמר תפש מקום רביעי — 59.6 שני,<br />
שהיקנה לו את המקום ה־11 מבין 47 שחייני הפרפר. אין ספק כי<br />
בזכות הישגיו המרשימים באולימפיאדת מכסיקו, נבחר אברהם<br />
מלמד ל״ספורטאי השנה״ בישראל לשנת 1968.<br />
שלומית ניר ב־100 מ׳ חזה (1:20.9 ד׳) תפשה מקום 19 מבין<br />
43 השחייניות בבריכה האולימפית וגם יתר השחיינים והשחייניות<br />
של ״הפועל״: איבונה טובים, גרשון שפע ויואל קינדה, אם כי<br />
לא הגיעו לשיאם, הוכיחו כי השחייה היא אחד מענפי הייצוג<br />
הנכבדים של מדינתנו.<br />
17
שיפור בהיקף ובדמה<br />
בס\נ וני ההאבנזות<br />
ועדת הענף:<br />
ד. תדיר — רכז, ח. גרינשטין, י. גוטפרוינד, ש. יפת,<br />
מ. וינברג, א. קדוש, י. שולמן.<br />
בשנת 1968 חל שיפור ניכר בהיקף וברמה של ההאבקות בארץ<br />
שרוב רובה ומנינה שייך להתאגדות ״הפועל״.<br />
בשתי הליגות הארציות (ליגה לאומית וליגה א׳) הכוללות עשרה<br />
סניפים, שמונה מהם סניפי ״הפועל״. גם בנבחרות הלאומיות, רוב<br />
המתאבקים הם חברי ״הפועל״.<br />
הרכב הליגות:<br />
ליגה לאומית: — ״הפועל״—תל־אביב, ״הפועלי׳—ירושלים, ״הפו-<br />
על״—חיפה, ״הפועל״—אשקלון, ״הפועל״—רמלה ו״מכבי״—תל־אביב.<br />
ליגה א׳: — ״הפועל״—גדרה, ״הפועל״—אשדוד, ״הפועל״—קרית*<br />
שלום ו״מכבי״—נתניה.<br />
שלושת סניפי ״הפועל״ בליגה אי, משתתפים בה זו השנה הרא־<br />
שונה.<br />
אליפות ״הפועל״<br />
האליפות השנתית של ״הפועל״ בסגנון יוני־רומי, נערכה<br />
ב־23.11.68 באולם ״הפועל״ תל־אביב. באליפות לקחו חלק 54<br />
מתאבקים מסניפים שונים.<br />
בתוארי האליפות זכו:<br />
משקל עד 52 ק״ג — אחרוני יששכר — ״הפועל״ רמלה<br />
משקל עד 57 ק״ג — חשובה יוסף — ״הפועל״ אשקלון<br />
משקל עד 63 ק״ג — וקנין אורי — ״הפועל״ רמלה<br />
משקל עד 70 ק״ג — ביטון יעיל — ״הפועל״ ירושלים<br />
משקל עד 78 ק״ג — סבג משה — ״הפועל״ חיפה<br />
משקל עד 87 ק״ג — מחלב דוד — ״הפועל״ רמלה<br />
משקל עד 97 ק״ג — אלפי עזרא — ״הפועל״ ירושלים<br />
משקל מעל 97 ק״ג — אשורי אברהם — ״הפועל״ חיפה<br />
אליפות ״הפועל״ בהאבקות בסגנון חופשי נערכה בשני שלבים:<br />
בשלב ראשון קויימו שתי תחרויות חצי גמר האחת בגבעת־חיים<br />
לסניפי הצפון, ובקידרון לסניפי ״הפועל״ הדרום.<br />
תחרות הגמר נערכה באשקלון והצטיין בה הסניף מרמלה שתפש<br />
שלושה מקומות ראשונים וזכה בגביע שנתרם ע״י מועצת פועלי<br />
(המשך בעמוד 35)<br />
18
למרות הש
מטווחים באולמות<br />
לענף הקליעה<br />
סיכום שנת 1968<br />
מאת עמנואל בךעמרם<br />
חברי ועדת ענף הקליעה<br />
ע. בךעמרם, י. יעקבי. סנ״צ א. לוין, ד. הילדבתד,<br />
א. פורת, ד. בךחור, ד. שביט, י. נעים, ח. אלופי,<br />
א. קורן, ש. קהת, א. קלר, ג. אלף, ד. סיבור, נ. בת־<br />
צבסקי, א. אייונר, מ. גורביץ, מ. גלקי, א. ריזמן.<br />
בטוחים ביכולתנו המקצועית, הכנסנו לרשימת האירועים בשנת<br />
1968 מקצועות אולימפ־ים חדשים. וזה במקביל להמשך ההתרחבות<br />
המספרית בסניפי ״הפועל״. ולהעמקת הידע המקצועי והנסיון המצ־<br />
טבר.<br />
הקלה עלנו העובדה, שראשי המוסדות, והאחראים בסניפים רואים<br />
בענף הקליעה, ענף חיוני ואורגני ל״הפועל״, דבר שהביא להגדלת<br />
האמצעים העומדים לרשות הענף במרכז, במחוזות ובסניפים, והפעם<br />
ישנם שותפים רבים לפיתוח ושיגשוג ענף הקליעה כפי שאנסה<br />
להעלות בסקירה זו.<br />
את התפנית להתפתחות הענף בשנה האחרונה, יש לזקוף בין<br />
היתר להכנסת מקצוע רובה האויר — תרגיל אולימפי, המופעל<br />
במטווחים בתוך אולמות סגורים, עם מתקנים אוטומטיים, ותאורה —<br />
המאפשרת פעולה בכל שעה, ובכל תנאי מזג אויר, ואומנם הדבר<br />
איפשד לספורטאים עמלים לבוא להתאמן ולתחר, לאחר שעות<br />
העבודה, וישנם מקרים של משפחות שלמות הבאות להתאמן בצוותא.<br />
אגב, כידוע ניתן להתאמן, ואף להגיע להשגים לא מבוטלים בענפי<br />
הקליעה, בכל הגילים. החל מגיל 14. סניפים רבים, בעיקר בהתישבות<br />
העובדת, הקימו מטווחי רובה אויר בתוך מקלטים, או במבנים שחוב־<br />
שרו למטרה זו, באמצעים זולים יחסית. בין המטווחים העירוניים<br />
יש לציין במיוחד את המטווח הגדול והמשוכלל שהוקם בסניף<br />
ו<br />
זליג שטרוך (״הפועל׳׳ אשקלון) ייצג את ישראל באולימפיאדה<br />
20
״הפועל׳׳ תל־אביב ע״ש קצין הצנחנים סגן אלישע בדיהודה ז״ל<br />
(32 נקודות יריד.) מטווח ״הפועל״ ירושלים (9 נקודות) ומטווח<br />
.הפועל״ פ״ת (6 נקודות).<br />
שלושה מקלעי הצמרת של ״הפועל״ (הרשקוביץ — ״הפועל״<br />
פ״ת, שטרוך — ״הפועל״ אשקלון, מרטין — ״הפועל״ פ״ת) ייצגו את<br />
ישראל באולימפיאדת מכסיקו. (99% מחברי סגל ישראל ברובה,<br />
ו־100% מקלעי סגל האקדח של ישראל הם ספורטאים ב״הפועל״).<br />
למרות שהקלעים לא הביאו ממכסיקו מדליות, הרי הגיעו להשגים<br />
לא מבוטלים. מהבחינה והרמה הבינלאומית. נלמד מהנסיון ונחתור<br />
להשגים מרשימים יותר במפגשים בינלאומיים העומדים לפנינו.<br />
אחד הלקחים שנלמדו בזמן שהח״ח א. פורח וע. בן־עמרם שפטו<br />
באליפות אירופה לנוער בשנת 1968, הוא הדגש בהכשרת נוער.<br />
ואומנם תשומת לב מיוחדת ניתנה מאז לאימוני הנוער, ואף הושגו<br />
תוצאות ראשונות. בתחרות בינלאומית אשר נערכה בין נבחרות<br />
״הפועל״ ישראל וצרפת ניצחו קלעי הנוער של ״הפועל״. ולאחרונה<br />
אנו רואים יותר נערים בשורות הסגל הלאומי של ישראל.<br />
לעתיד הקרוב. עם כניסתנו כחברים מן השורה לאיגוד האירופאי<br />
לקליעה, ומתוך תקוה ליותר מפגשים בינלאומיים במסגרת זו באי-<br />
רופה, ובמיוחד בקיום מפעלים בינלאומיים בישראל, אנו סבורים<br />
שהמפגשים המתוכננים, בנוסף לאימוני הסגל, והקורסים שנקיים<br />
עם הדרכה מעולה של מאמנים בעלי שם, ישפרו היכולת של קלעי<br />
הייצוג, מבלי לפגוע בפעולות הרגילות בדרגות הנמוכות. יעזרו לנו<br />
גם המתקנים האולימפיים ההולכים ומוקמים במטחווים קיימים (סלו־<br />
אטים לאקדח, מתקני גיימן לרובה וכוי) ובנית בית ספר ומטווח<br />
אולימפי ע״י מכון וינגייט, ומטווחים אחרים.<br />
ארשה לעצמי להודות במסגרת זו, לחברי ועדת הקליעה ב״הפו־<br />
על״, אשר ללא עזרתם המלאה לא יכולתי להעלות רשימת ההשגים<br />
בקליעה, ועל כך יבואו על הברכה.<br />
אלופ
אימונים במטווח ״הפועל״ פתח־תקוה<br />
קבוצתי:<br />
קבוצתי:<br />
1066 —<br />
1003 —<br />
984 —<br />
4279 —<br />
4158 —<br />
4144 —<br />
״הפועל״ פ״ת<br />
1. ״הפועל״ ירושלים<br />
2. ״הפועל״ חיפה<br />
3. ״הפועל״ תל־אביב<br />
1. ״הפועל״ פתח־תקוה<br />
2. ״הפועל״ מצובה<br />
3. ג. רובה אויר 177 תרגיל אולימפי שלם<br />
אישי:<br />
—<br />
הנרי הרשקוביץ (״הפועל״ פ״ת) 1. —<br />
זליג שטרור (״הפועל״ אשקלון) 2. יעקב ריטוב (״הפועל״ היפה)<br />
3. ה. אקדח חופשי 0.22, תרגיל אולימפי - 50 מ ,<br />
דן ברקאי (״הפועל״ תל־אביב)<br />
1. אהוד צמבין (״הפועל״ אשקלון)<br />
2. נפתלי ברנצבסקי (״הפועל״ ת״א)<br />
3. 537<br />
518<br />
517<br />
369<br />
360<br />
347<br />
560<br />
543<br />
543<br />
1340<br />
1215<br />
1052<br />
קבוצתי:<br />
״הפועל״ פ״ת<br />
1. ״הפועל״ רמת־גן<br />
2. תל־אביב<br />
״הפועל״ 3. ד. אקדח סטנדרטי<br />
ו. גביע יצחק שדה זי׳ל<br />
אישי:<br />
הנרי הרשקוביץ (״הפועל״ פ״ת)<br />
1. זליג שטרוד (״הפועל״ אשקלון)<br />
2. עמי אלטרץ (״הפועל״ חיפה)<br />
3. 2133 —<br />
2105 —<br />
1965 —<br />
— 286 נק׳<br />
— 282 ״<br />
— 289 ״<br />
אישי<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
דן ברקאי (״הפועל״ ת״א)<br />
אליהו קורן (״הפועל״ מצובה)<br />
אהוד צמבין (״הפועל״ אשקלון)<br />
קבוצתי:<br />
״הפועל״ פתח־תקוה<br />
1. ״הפועל״ חיפה א׳<br />
2. ״הפועל״ חיפה ב׳<br />
3. 22
הצעירים לצמרת<br />
ה״שולחן הירוק ,,<br />
מאת יעקב גוטליב<br />
חברי ועדת ענף טניס השולחן<br />
י. גוטליב — רכז; ז. זסלבסקי, ח. וולפסון, נז.<br />
שוהם, נ. לקר, א. דוד, א. שין, משקוביץ, ש. אללוף,<br />
א. גולדנברג, שניידר.<br />
שנת 1968 עמדה בסימן של תמורה ליד ה״שולחן הידוק״.<br />
כוונתי במיוחד לעובדה המשמחת שאוחזי מחבט צעירים עלו לצמרת<br />
וזוהי תוצאה ישירה של עבודה יום יומית ואסורה המקדמת צעד<br />
אחר צעד את הרמה ומביאה ״פנים חדשות״ לענף.<br />
במפעל המרכזי של טניס השולחן, אלימות המדינה, נסלו<br />
התוארים החשובים בידי ספורטאי ״הפועל״ ואין ספק שההגמוניה<br />
בענף עברה לידינו. שוב הוכח כי בסופו של דבר הפעולה לעומק<br />
והעיסוק בענף בכל מקום אפשרי, מביאה לא רק לאלפים, אלא<br />
גם לאלופים.<br />
אוחזי המחבט של ״הפועל״ פתח־תקוה היו בין נותני הטון<br />
באליפות המדינה. שניים מהם נאבקו על תואר האליפות ליחידים<br />
וזכה בתואר פאול ססטרנק שניצח את יוסף שיפמן (0:3). הצעיד<br />
נחום יעקובי, מ״הפועל״ ראשון־לציון, הפתיע כשתפש מקום שלישי<br />
והקדים את ליאון ברנשטיין מבית״ר נס־ציונה.<br />
פאול ססטרנק זכה בתואר שני כשיחד עם צבי זכריאש<br />
(״אליצור״ פתח־תקוה) זכו בתואר זוגות הגברים לאחד שניצחו<br />
במשחק הגמר את ליאון ברנשטיין(״אליצור״ פתח־תקוה) ושרגא פיש<br />
(״מכבי״ צפון). המקום השלישי נפל שוב בידי צמד מהתאגדותנו,<br />
יוסף שיפמן (״הפועל״ פתח־תקוה) ויוסף רומיאנו (״הפועל״ תל־<br />
אביב).<br />
גם בין הנשים בלטה עליונות אוחזות המחבט שלנו. יהודית<br />
אקרמן מ״הסועל״ תל־אביב, זכתה בתואר אליסות המדינה כשניצחה<br />
במשחק הגמר את צילה טילר (״מכבי״ צפון) — 0:2. מקום שלישי<br />
תפשה אילנה קפלן (״הפועל״ פתח־תקוה) לפני נוגה בן־דור<br />
(״הפועל״ באד־טוביה).<br />
נחום יעקובי, הצעיר שהפתיע בין הבוגרים, זכה בתואר<br />
23
גד<br />
האליפות לאוחזי מחבט לנוער עד גיל 18. בגמר ניצח את חיים<br />
פומדנץ מ״הפועל״ פתח־תקוה — 1:2. משה קינסטליר (״מכבי״<br />
פ״ת) ומנחם שטיין (״מכבי״ צפון) זכו בתואר הזוגות.<br />
באליפות למשתתפים עד גיל 16 זכה פז ניר מ״אליצור״<br />
משואות יצחק, כשניצח את עוזי אחטינטדג מ״מכבי״ קרית ביאליק.<br />
עמנואל דורון מ״הפועל״ דליה תפש מקום שלישי, לפני דוד<br />
אור מ״הפועל״ פתח־תקוה.<br />
אברהם סטמפו מ״הפועל״ דליה זכה בתואר האליפות לגברים<br />
ב׳ בהקדימו אח חנוך ווקס (״הפועל״ רחובות), י. קופל (״מכבי״ תל־<br />
אביב) וכהנא (״מכבי״ הרצליה).<br />
תואר הקשישים נפל בידי שמואל שיינד מ״מכבי״ צפון, שניצח<br />
מרדכי שוהם (״הפועל״ מעיין צבי). מקום שלישי תפש פרדי<br />
את גולדנברג (״הפועל״ שער הנגב), לפני גרשון לוי מ״הפועל״ חולון.<br />
במסגרות<br />
גם התבטאה ״הפועל״ של המחבט אוחזי הצלחת פתח־תקוה<br />
״הפועל״ קבוצת הליגה. במשחקי כלומר, הקבוצתיות, בתואר האליפות כשהקדימה את יריבתה המושבעת ״מכבי״<br />
זכתה מקום שלישי תפשה בית״ר נס ציונה והרביעי — ״הפועל<br />
צפון. חיפה.<br />
את המקום הראשון במחוז הדרומי של ליגה א׳ תפשה ״הפועל״<br />
רחובות (לפני אס״א ירושלים ו״הפועל״ רחובות ב׳). ובמחוז<br />
הצפוני תפשה את המקום הראשון ״הפועל״ נהריה לפני ״הפועל״<br />
גוש זבולון ו״הפועל״ קרית־ים.<br />
במסגרת הליגה האיזורית לנוער תפשה ״הפועל״ בת־ים<br />
מקום ראשון במחוז הדרומי ו״הפועל״ פתח־תקוה תפשה את המקום<br />
הראשון במחוז הצפוני.<br />
אליפות ״הפועל״ לשנת 1968, שנערכה בחיפה כאשד השתתפו<br />
בה 235 אוחזי מחבט, הוכיחה עד כמה התפשט המשחק ברחבי<br />
המדינה והביא לשחקני צמרת.<br />
האלוף הישראלי פאול פסטרנק, הוכיח כי אכן ראוי הוא לתואר<br />
זה, כשזכה גם בתואר אלוף ״הפועל״. הוא ניצח במשחק הגמר<br />
את חברו לסניף סימה בורים. מקום שלישי תפש יוסף רומיאנו<br />
(תל־אביב), ואת המקום הרביעי תפש שוב אוחז מבחט מפתח־<br />
תקוה — יוסף שיפמן.<br />
פסמרנק, תוך שיתוף פעולה עם שיפמן, זכה בתואר שני —<br />
זוגות גברים, כשניצחו את בורים וניסימוב (תל־אביב). שטיין<br />
(קרית־ים) וגרשטיין (נהריה) תפשו מקום שלישי.<br />
בתואר השלישי שלו באליפות זו זכה פסטרנק כשיחד עם<br />
אקרמן זכו במשחקי הזוגות המעורבים. הם גברו בגמר על כספי<br />
(עין דור) ושיפמן (פתח־תקוה), בעוד שצמד מבאר טוביה —<br />
נוגה, פילק, תפש מקום שלישי.<br />
כדוגמת פסטרנק לא איכזבה האלופה הישראלית, יהודית<br />
אקרמן, שזכתה בתואר לבוגרות בהקדימה את חוה כספי (עין דור).<br />
רשף (חיפה) תפש מקום ראשון באליפות לנוער עד גיל<br />
18, לפני חיים פומרנץ (פתח־תקוה), בן מאיר ושליו (מעין צבי).<br />
בתחרויות לנוער עד גיל 16 זכה בבכורה יגאל נוסבאום (מעין צבי)<br />
לפני דורון (דליה) ואוריאל לוי (בת־ים). קילטון (בת־ים) ופומרנץ<br />
זכו בתואר הזוגות לנוער כשניצחו את שליו ונוסבאום ממעיין צבי.<br />
סופר (מעין צבי) זכה בתואר לגברים ב׳ בהקדימו את<br />
יוסף אברהם סטמפו (דליה) וראובן פלק (שער הנגב). ובתואר הקשישים<br />
מרדכי שוהם (מעין צבי) לפני בורים דיגטיארוב (קרית־ים),<br />
זכה יצחקי (אלוני־יצחק) ודוד ווייס (רחובות).<br />
יצחק שלושת המפעלם המרכזיים: אליפות המדינה, משחקי הליגה<br />
ואליפות ״הפועל״ היוו את גולת הכותרת של הפעילות, אך פרט<br />
להן נערכו תחרויות מחוזיות רבות, אליפויות נוער וקורסים. ועבודה<br />
אפורה זו השתקפה בהצלחת אוחזי המחבט של ״הפועל״ בארץ.<br />
נבחרת ״הפועל״ רשמה לעצמה הישגים מרשימים כשבמסגרת<br />
חגיגות ארגון ספורט הפועלים הצרפתי, שנערכו בפאריז, תפשה<br />
מקום ראשון בדירוג הקבוצתי וחברי המשלחת זכו גם במספר<br />
תוארים אישיים.<br />
\״דול מפתיע<br />
בענף הסיוף<br />
.חברי ועדת הסיוף של ״הפועל״<br />
אמנון כרמי — יו״ר<br />
1. ה. ב. לסקה — רכז וגזבר<br />
2. אורי שמשוני — מנהל תחרויות אוצי<br />
3. רפאל ליאור — מנהל שיפוט ארצי<br />
4. אד רעי — חבר ועדה<br />
5. חומוט משה — הדרכה בבית המפר לסיוף<br />
6. דה! יהודה — משקיף<br />
7. פעילות חסרת תקדים, רחבת ממדים, בשטח ולעומק, מציינת<br />
את ענף הסיוף במדינת ישראל.<br />
בפרוס שנת 1966 מעלו בישראל שלושה מועדוני סיוף (״הפועל״<br />
חיפה״ ״מכבי״ רמת־גן, ו״אסא״ ירושלים). היום פועלות במדינה<br />
למעלה ממאה מחלקות סיוף, ובהן למעלה מ־2000 סייפים (לעומת<br />
כ־25 סייפים לפני כשלש שנים).<br />
ניתן לסווג את ההתפתחות האמורה בשלושת הנושאים הבאים:<br />
ארגון, הדרכה, פעילות בינלאומית!<br />
א. ארנון<br />
חברי ״הפועל״, עסקנים כסייפים, פעלו להתקדמות הרבה בשטח<br />
הארגוני. עשרות מחלקות סיוף הוקמו השנה בצפון המדינה ובדרומה.<br />
בגליל נוספו למחלקות הרבות הקיימות, מחלקות חדשות<br />
בעיירות פיתוח כמעלות, מגדל־העמק! בערים כעפולהז בקבוצים<br />
כאילת־השחר ן במושבים כפרוד, נהלל, כפר יהושע! ובמועצות<br />
אזוריות כמעלה הגליל, קישון, מרום הגליל. עזרה רבה הגיש בשטח<br />
זה הה׳ שמעון שטוסר, רכז ״הפועל״ במחוז הצפון.<br />
בדרום הוקמו מחלקות חדשות באשקלון, אשדוד, קרית־גת,<br />
יהודה ובאר־שבע.<br />
עם החדרת הענף לבתי־ספר תיכוניים (חוגי רשות) ויסודיים<br />
(של יום לימודים ארוך), ובזכות שתוף הפעולה האמיץ עם הפקוח<br />
על הגדנ״ע, מצפים המארגנים לקליטת עתודה רבת ערר לשורות<br />
״הפועל״ בעתיד הלא רחוק.<br />
התפתחות הפעולות והסתעפות רשת המחלקות מחייבת, ללא<br />
ספק, העסקת רכז ארצי בשכר מטעם מרכז ״הפועל״.<br />
כ. הדרכה<br />
ההתמתחות הגדולה חלה השנה עם פתיחת ביתיר,ספר הארצי<br />
למאמני סיוף בגליל.<br />
כ־30 חניכים וחניכות, מרביתם חברי ״הסועל״, לומדים בבית־<br />
ספר זה בתנאי סנימיה, ומשך הלימודים הוא שנה אחת.<br />
בסוף שנה זו נפתח הקורם השנתי בבית־הספר, בשיתוף פעולה<br />
עם הפקוח על הגדנ״ע. חניכי בית־הספר יוסמכו, לאחר תום לימו-<br />
דיהם, כמדריכי גדנ״ע וכמאמני סיוף, ויועסקו בהדרכה בבתי־ספר<br />
תיכוניים למן שנת הלמודים הבאה.<br />
עם השתלבות מרכז ״הפועל״ בתקציב השנתי של בית־הספר<br />
והצבת מאמני ״הפועל״ למשרות ההוראה, ניתן יהא להשתמש במוסד<br />
זה כמכשיר להעשרת עתודת מאמני הסיוף במחלקות ״הסועל״<br />
בישראל.<br />
הסייפים המצטיינים של ״הפועל״ הסתייעו השנה במחנות אימו*<br />
24
נים כלליים, קצרים וארוכים. שנערכו ע״י רשות הספורט וההתאחדות<br />
לספורט בישראל.<br />
עם גידול מספר העוסקים בענף, ייערכו בשנה הקרובה מחנות<br />
אימונים מיוחדים לסייפי ״הפועל״.<br />
בחודש אוגוסט 1968 יצאו לאנגליה הנערים נסים אלקבץ<br />
(״הפועל״ ספסופה) ויהודה וינשטין (״הפועל״ ראש־פינה) לשנת<br />
השתלמות בסיוף. הנערים התקבלו ע״י מאמן סייף בכיר בלונדון,<br />
והם מתאמנים מדי יום במועדון סיוף נודע בעיר.<br />
בחודש ספטמבר יצא להולנד מר מאיד צרפתי (״הפועל״<br />
ספסוסה) לשנת השתלמות אצל המאמן הלאומי של הולנד.<br />
ג. פעילות בינלאומית<br />
סייפי העילית של ״הפועל״ הצטיינו השנה במסגרת הבינלאו-<br />
מית בענף. בחודש מרץ 1968 השיגה נבחרת ישראל תוצאת תיקו<br />
מכובדת (8:8) עם נבחרתה הלאומית של אנגליה בלונדון. הצטיינו<br />
מיכאל ורדי (״הפועל״ צפת) ואורי שמשוני (״הפועל״ חיפה).<br />
בחודש אוקטובר 1968 גברה נבחרתה של ישראל על הנבחרות<br />
הלאומיות של שוייץ, בלגיה, הולנד ופינלנד.<br />
בחודש ינואר 1968 זכה מיכאל ורדי בטורניר הבינלאומי שנערך<br />
בתל־אביב כשגבר, בין היתר, על רגולי (איטליה), מוסמן (הולנד)<br />
ואורליך (אוסטריה).<br />
אין ספק שאפשר להקים בשנה הקרובה נבחרת מיוחדת לסייפי<br />
העילית של ״הפועל״. ולשגרה להתמודדיות בחו״ל.<br />
ה
צעדי התאוששות<br />
ראשונים<br />
באתלטיקה קלה<br />
מאת יוסף עטיה<br />
חברי ועדת ענף האתלטיקה הקלה:<br />
יוסי עטיה — רכז; טומי שחם, עדנה מדליה, עמוס<br />
קריזה, דוד איזן, ישראל שי, אילן שזיפי, שורה<br />
רפופורט, עמיצור שפירא, דוד קושניר, אמנון גור,<br />
יעקב בורנשטיין.<br />
ענף האתלטיקה הקלה החל לצעוד בשנה החולפת את צעדיו<br />
הראשונים לקראת התאוששות. עיקר פעילותנו בענף נסבה בהכשרת<br />
אתלטים צעירים בגילים 15־16 ברחבי הארץ. ואכן פעלו בעונה<br />
החולפת כ־20 מרכזי הדרכה איזוריים וסניפים בהם התאמנו מעל<br />
600 ילדים וילדות. אמנם לא בכל המרכזים התנהלה פעולה סדירה<br />
אסתר שחמורוב מנצחת בקפיצה למרחק<br />
אסתר שחמורוב (״הפועל״ ת״א) מנצחת בריצת 100 מ׳.<br />
26
im<br />
גמר ריצת 1500 מ׳ באליפות ישראל<br />
וזאת בעיקר בגלל נסיונות ראשונים בהפעלת מרכזים כאלה. אך<br />
בחלק הארי פעלו מרכזי ההדרכה כסדרן. את ניצני חפירות ראינו<br />
בשני מפעלים ארציים חדשים אשר נערכו למסגרת גיל זה —<br />
הראשון התחרות הבינלאומית לילדים ע״ש אריה מאיר ז״ל, והשני<br />
אליפות ישראל לנוער עד גיל 15. בשני מפגשים אלה השתתפו<br />
אתלטים רבים מאד וניכר בהם שבאו מאומנים ומוכנים לתחרויות.<br />
יכולנו להבחין גם במספר לא מבוטל של אתלטים כשרוניים אשר<br />
אם יתמידו באימוניהם יגיעו להשגים נאים. מכל מקום, זו הדרך<br />
להפעיל מספר רב של ילדים ובני נוער בענף קשה זה ושומה עלינו<br />
להמשיך בכך.<br />
גם בקרב הנוער והמבוגרים רבתה הפעילות. ההכנות לאוליכד<br />
פיאדח מכסיקו דירבנו את טובי האתלטים למאמץ תוך נסיון להדביר<br />
את המינימום אשר נקבע למודד להשתתפות במשחקים האולימפיים<br />
הקוסמים. לאתלטים אלה נתנו כל האפשרויות להתאמן ולהתכונן<br />
כראוי. מספר רב של תחרויות נערכו בארץ. בהן שתים בינלאומיות.<br />
מחנות אימונים נערכו לטובי האתלטים, מסע תחרויות באירופה<br />
ואימונים בסנט מוריץ בתנאי גובה — כל אלה לא הספיקו לאתלטים<br />
להגיע למינימום הנכסף, ולבסוף ייצגה אותנו באולימפיאדה חברת<br />
״הפועל״ באר שבע חנה שזיפי אשר נטלה חלק בריצות 400 ו־800<br />
מי.<br />
אם נגענו בסעיף ״הבינלאומי״ הרי נזכיר את הגורם של נבחרות<br />
הנועד עד גיל 20 של יוון ודנמרק, וכמובן אתלטי ״הפועל״ היוו את<br />
שלד נבחרתנו.<br />
הליגה בא״ק. לאחר מבחן ל־18 קבוצות אשר היוו את הליגה<br />
בעונה החולפת נקבעו 9 נבחרות אשר יהוו בעונה הבאה את הליגה<br />
הלאומית ואת ליגה א׳. במפגש ארבע הקבוצות המנצחות במבחן<br />
זכתה קב׳ ״הפועל״ חדרה באליפות־הליגה בעונה זו. מתוך 18 קבוצות<br />
בליגה 15 הן של ״הפועל״.<br />
אתלטי ״הפועל״ זכו במירב המקומות בכל אליפויות המדינה<br />
לגילים השונים. בוגרים, בוגרות, נוער גיל 19, נערות, נוער גיל 17<br />
וילדים. כמו־כן באליפויות ישראל במירוצי שדה וקרב־רב.<br />
שני מפעלים בינמחוזיים מרכזיים נערכו השנה וזכו להצלחה<br />
רבה: התחרות על גביע מרכז קופת־חולים שנערכה בין אתלטי<br />
נבחרות המחוזות שלנו וכן התחרות הבינמחוזית לילדים עד גיל 15<br />
לזכרו של אריה מאיר ז״ל.<br />
״הקפת התבור״ נוספת, ה*18 במספר נערכה השנה אף היא<br />
בהצלחה בהשתתפות 3000 רצים בני גילים שונים, ביניהם רץ אורח<br />
מדנמרק, יורגן הנס, אשר זכה במרוץ המרכזי — בהקפה המלאה<br />
למרחק 11 ק״מ.<br />
לועדת האתלטיקה־קלה נוספו חברים חדשים אשר היו בעבר<br />
אתלטים פעילים, ודבר זה ״רענן את המוחות״.<br />
לא נוכל לסיים רשימת סיכום זו ולא להתריע שוב על חוסר<br />
הגישה הרצינית מצד מוסדות מחוז ת״א ומחוז ירושלים לענף<br />
האתלטיקה־הקלה.<br />
27
התעמלות אמנותית-<br />
בת חדשה<br />
לענף מא ״ א. יישנ ה<br />
חברי ועדת ענף ההתעמלות:<br />
א. וישניה — רכזי, ח. תנזיר, י. חוינה, ר. לנצר,<br />
י. פראל, ח. בר גורן.<br />
לסיכומים של שנח פעולה עניפה ב־1968, אפשר לחלק מספר<br />
שטחים שזכו לטיפול רציני:<br />
התעמלות כללית<br />
1. התעמלות תחרותית<br />
2. בריאותית<br />
התעמלות 3. התעמלות ייצוגית<br />
4. אומנותית<br />
התעמלות 5. הדרכה<br />
בעיות 6. ציוד<br />
7. בסעיף ההתעמלות הכללית, עלמעעה היא הבסיס לכל פעולה,<br />
ניסינו גם השנה להחדיר לכל סניף את ההכרה בצורך קיום סקציה<br />
להתעמלות כבסיס טבעי לכל פעולה ספורטיבית. יש לציין שגדל<br />
בהרבה גם מספר הסניפים שהתחילו לטפח את ההתעמלות בקרב<br />
הילדים, והדבר הורגש בעיקר בהתיישבות העובדת, שהיא המודד<br />
להתפתחות זאת. יש לראות בהוסר מדריכים. הנובע מהקמת<br />
סקציות רבות, תופעה מדאיגה שאין אנו מצליחים להכין מדריכים<br />
רבים. תופעה גוססת היא חוסר פעילות בסניפים רבים למרות היותם<br />
מצויירים במתקנים, אולמות מכשירים וכר, האולמות נשארים ריקים<br />
וסגורים שוב בגלל חוסר מדריכים. בהתעמלות תחרותית היתד.<br />
השנה סוריה מאד. אם נסכם את המספר הרב של מפעלים שקוימו<br />
החל מהשלבים המוקדמים, כמו אות המתעמל ועד לתחרויות השונות<br />
במסגרת האליפות של ישראל בכל הדרגות, נראה שבמסגרת אות<br />
המתעמל הגענו השנה לשיא השתתס־ת. עברו את אות המתעמל<br />
במסגרת התחרויות הפנימיות קרוב ל־2,000 ילדים. עם גמר המבחנים<br />
הפנימיים ההלו מפגעים איזוריים אער בהם נפגעו הסניפים<br />
המצטיינים. התחרויות האיזוריות נערכו במחוז יהודה, במחוז הנגב,<br />
בבאר עבע, במהוז חיפה, בעמק הירדן. בגליל העליון ובשומרון.<br />
בתחרות הגמר שנערכה באולם בקרית ביאליק השתתפו<br />
הנבחרות מהסניפים שזכו באליפות המחוזית.<br />
אין ספק שמפעל זה מהווה גורם רציני לדרבון ילדים לעסוק<br />
בהתעמלות, מכנים עניין ומכין לנו דור חדש של מתעמלים ומתעמלות.<br />
בהתעמלות בריאותית הכוללת: התעמלות למבוגרים (גברים<br />
ונשים) מורגשת התקדמות ורצון הסניפים לארגן קבוצות רבות<br />
בהתאם לדרישות. ואמנם סניפים רבים פעלו וארגנו קבוצות כאלה.<br />
היינו גם עדים לצורך בהשגת אולמות, על מנת לעמוד בלחץ<br />
הדרישות של המבוגרים שהביעו נכונותם להתעמל.<br />
בהתעמלות הייצוגית, כבעבר, שקדנו על ההתעמלות בדרגות<br />
השונות לגברים ונשים במסגרת ההתאחדות לספורט. הפרטים<br />
המופיעים בטבלת ההשגים של ספורטאי ״הפועל״, בכל הדרגות,<br />
מבליטים ללא ספק שליטה כמעט מוחלטת שלנו בענף ספורט זה.<br />
וראויה לציון גם ההתקדמות ברמה ובכמות המשתתפים. נקודה<br />
נוספת בולטת היא המספר הרב של המשתתפים בתחרויות דוקא<br />
בגיל צעיר, עובדה שמבטיחה לנו עתיד אופטימי במאמצינו להעלות<br />
את רמתנו בסולם הבינלאומי.<br />
בזכות השנה האולימפית עלה בידינו באוגוסט זה לקיים בארץ<br />
מפעל בין לאומי ראשון מסוגו — מפגש בין מתעמלי רומניה<br />
ובלגיה. בשלושת ימי התחרות, שנערכו במכון וינגייט בפני קהל<br />
שיא. מאות צופים לא יכלו לחזות במוסע מחוסר מקום. התחרויות<br />
הוכיחו עד כמה ענף זה יכול לרכז קהל הצמא לראות התעמלות.<br />
במפגש הנ״ל, למרות שנציגי רומניה נשים וגברים תססו המקומות<br />
הראשונים עמדו מתעמלינו בטבילת האש בכבוד וזכו במספר מדליות<br />
ועדוד רב מצד הקהל הססורטיבי.<br />
נוסף לתחרויות נערכה במשך השנה שורה ארוכה של הופעות<br />
התעמלות במסגרת של אירועים שונים כמו: בועידת ״הפועל״<br />
בירושלים, בצליחת הכנרת בטבריה, בגמר יום הספורט למקומות<br />
״עבודה באיצטדיון בלומפילד״, בעין חרוד, בחיפה, בכפר גלעדי,<br />
וכר. בכל ההופעות היתד. הבקורת חיובית ביותר.<br />
יש לציין לשבח גם מספר סניפים שממשיכים לשמור על<br />
המסורת של נשפי ההתעמלות ועשו זאת השנה בהצלחה גדולה כמו<br />
מיראיק פטרה (רומניה), המנצח בתחרות הבינלאומית שנערכה<br />
במכון וינגייט<br />
סניף ״הפועל״ פתח תקוה והר הכרמל. זאת פרט לנשפים סנימיים<br />
בסניסים רבים, כמו יהוד, באר שבע, רחובות, ראשון לציון וכר.<br />
לראשונה התחלנו השנה לטפל בהתעמלות אומנותית (התעמלות<br />
ראוה) וזו השנה הראשונה שקויימה אליפות רשמית בחודש יוני<br />
במכון וינגייט,<br />
ברור לנו שענף זה עשוי לתסוס מקום נכבד בפעולות סדירות<br />
של סניפים, היות והוא מתאים ביותר לבנות, אשד אינן עוסקות<br />
בהתעמלות במכשירים. ועם התפתחות הענף יש סיכוי סביר שהם־<br />
ניסים יחזרו למסורת של נשפי ההתעמלות.<br />
סעיף ההדרכה נוצל השנה במלואו בשטחים מסויימים. המשכנו<br />
להפעיל סגלים איזוריים, במ&רה להעלות את רמת המתעמלים<br />
מחוץ לפעולה הסדירה בסניף.<br />
28
כתוצאה מפעולה זו השתתפו בהצלחה ברוב האליפויות מאותם<br />
מחוזות בהם פעלו הסגלים. המשכנו גס לעזור לסניפים מתחילים<br />
בתשלומים חלקיים למדריכים כמו כן עזרנו לסניפים, שהשתתפו<br />
בארבע תחרויות רשמיות.<br />
בשטח אחר של הדרכה בו היתה פעילות רבה, מחנות ואימונים,<br />
בוצע תכנון שנתי וניתן למתעמלים מספר רב של שעות אימונים.<br />
שהביא אותם לכושר שיא. קבוצות בנות צעירות החלה לעבוד על<br />
תרגילי גימנסטרדה. בקיץ קוימו מספר קורסים למדריכים אבל כאן<br />
חולשתנו... היות ומופיעים בקביעות בקורסים מתעמלים מצטיינים,<br />
אבל מועמדים רציניים לקורסים של מדריכים מצומצם ביותר. בבית<br />
ספר למאמנים, שעל יד רשות הססורט סיימו בקיץ 1968״ 17<br />
מאמנים, ר12 מאמנות- אבל בקורם שהתחיל עם חדוש הלימודים<br />
נמצאים סה״כ 8 מאמנות ו־12 מאמנים, ברוד לנו שכאן הבעיה<br />
הרצינית ביותר לקידום הענף ויש למצוא פתרון, אם אין אנו<br />
רוצים הדרדרות.<br />
לפתרון חלקי הגענו עם קיום ימי עיון של מאמנים, שנערכו כבר<br />
בדצמבר 1968 במכון וינגייט, בהם השתתפו גם המועמדים למאמנים<br />
פעילים וגם למאמנים אשר טרם החלו לפעול בענף זה.<br />
נקודה אחרונה בסקירה זאת, היא בעית המתקנים וציוד להת-<br />
עמלות. אין ספק שיש תזוזה גדולה בשטח זה, בניית אולמות<br />
חדשים ורכישת ציוד על ידי הסניפים על מנת לתת לססורטאים<br />
תנאים מתאימים להתקדמותם. קשה להגיד שכבר הגענו למצב אידי-<br />
אלי׳ אבל יש שינוי לטובה ולמרות הקשיים בסניפים ברכישת ציוד,<br />
יש לקוות שבעזרת מוסדות הספורט ימשך מאמץ זה.<br />
יש גם לקוות ששנת 1969 תהיה שנת בצוע של מסעלים גדולים,<br />
שתעלה את קרנו של ענף ההתעמלות בשדה הספורט בארץ.<br />
השתתפו במפגש זה 140 מתעמלים.<br />
בהתחרות הגמר אשר נערך באולם החדש של ״הפועל״ קרית<br />
ביאליק, בהשתתפות כל הסניפים אשר הגיעו לגמר, היו התוצאות<br />
כדלקמן:<br />
בנות (48 מתעמלות השתתפו בגמר)<br />
מקום ראשון: זהר ניצה, תל־אביב — 28.5 נק׳<br />
״ ראשון: כצנלסון יהודית, עמקים — 28.2 ״<br />
״ שני: אילת דליה, קרית ביאליק — 28.5 ״<br />
בנים (36 מתעמלים השתתפו בגמר)<br />
27 נק׳<br />
— פדן שדוני, חולון מקום ראשון: ״<br />
— 26.5 לבקוביץ משה, נוה שאנן שני: ״ ״<br />
— 26.1 בונם משה, צפת שלישי: ״ 29<br />
אות המתעמל באיזורים<br />
מפעלי שנת 8«)10<br />
מקום ראשון קבוצתי, בנות ״ו הפועל״ רחובות<br />
מחוז יהודה: חולון<br />
ft בנים יהודה: ״ באר־שבע<br />
If בנות If ״ הנגב: ״ באר־שבע<br />
» בנים הנגב:<br />
״ תל־אביב<br />
ft בנות ״<br />
״<br />
תל־אביב:<br />
״ לוד<br />
ff בנים ״<br />
״<br />
תל־אביב:<br />
״ צפת<br />
״ ״<br />
M n בנים ft<br />
גליל עליון: ״ גךשמואל<br />
ff בנות התיכון:<br />
״ ״<br />
בנימינה<br />
If בנים ff ff התיכון: ״ אפיקים<br />
ff בנות עמק הירדן:<br />
״ קרית ביאליק<br />
ff בנות חיפה:<br />
״ נוה שאנן<br />
בנים ״<br />
ח י .פה:<br />
״ שריד<br />
״<br />
״<br />
tt It בנות ff<br />
עמקים: ״ קמן:<br />
״ *<br />
במפגש בין מחוזות יהודה, הנגב ותל־אביב היו התוצאות כדל־<br />
בנות קבוצת: תל־אביב — 141.15 נק׳<br />
— 138.91 ״<br />
ראשון־לציון — 137.60 ״<br />
רחובות<br />
באד־שבע א׳ — 136.95 ״<br />
— 133.65 ״<br />
לוד — 130 ״<br />
— 128.60 ״<br />
— 142.8<br />
בנים:<br />
יפו<br />
נס־ציונה<br />
c!\ a ר• 1<br />
באר־שבע<br />
Vl^SM<br />
ליחידים היו התוצאות הבאות:<br />
בנות: 1. דורן יעלה, תל־אביב — 29.05 נק׳<br />
.2 זהר ניצה, תל־אביב — 28.70 *<br />
3. סוקותיד מרגלית, רחובות 28.55 ״<br />
בנים: 1. פדן שדוני, חולון — 28.60 ״<br />
2. פדן גדי, חולון — 28.25 ״<br />
3. לדמן עודד, ראשל״צ — 25.35 ״<br />
דירוג קבוצתי, בנות<br />
דירוג קבוצתי, בניס<br />
המתעמל דני לדר בפעולה על מקבילים<br />
— 166.6 נק׳<br />
תל־אביב .1 ״<br />
קרית ביאליק — 165.1 2. ״<br />
— 162.1 רחובות .3 ״<br />
— 161.7 אפיקים .4 ״<br />
— 160.3 שריד .5 ״<br />
— 132.9 בנימינה .6 ״<br />
— 157.8 באר־שבע .7 ״<br />
— 141.9 צפת .8 קרית ביאליק — 146.2 נקי<br />
1. ״<br />
— 146.2 באר־שבע .2 ״<br />
142 — חולון .3 ״<br />
— 136.5 נוה שאנן 4. »<br />
— 133.3 צפת .5 -<br />
158 — גן־שמואל .6
תוצאות האליפויות בדרגות השונות לשנת 1968 היו כדלקמן:<br />
בנות דרגה ראשונה. קרב — 4 בהשתתפית 31 מתעמלות<br />
דירוג קבוצתי<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
דירוג כללי<br />
״<br />
״<br />
פלג נעמי, ״הפועל״ הר הכרמל<br />
ליטני אורית, ״הפועל״ פתח־תקוה — 37.6 ״<br />
נסט גילה, ״הפועל״ הר הכרמל — 37.4 ״<br />
— 37.8 נק׳<br />
148<br />
— ״הפועל״ הר הכרמל 1. — 141.5<br />
פתח־תקוה .2 גליל עליון — 140.5<br />
״<br />
.3<br />
— 138.6<br />
עמק הירדן א׳ • .4 .5<br />
— 130.4<br />
הר הכרמל ב׳ H .6 103<br />
— רמת־גן .7 — 91.5<br />
חיפה .8<br />
דרגה 2 בנות, קרב 4<br />
עמק הירדן ב׳ — 137.7<br />
— 35.60 נק׳<br />
גריל יעל, ״הפועל״ הר הכרמל 1. ״<br />
יוזרוק חיה, ״הפועל״ הר הכרמל — 34.50 2. שלו עמית, ״הפועל״ רמת־גן<br />
3. — 171.2<br />
הר הכרמל 1. קבוצתי: — 169.7<br />
רמת־גן .2 אליפות<br />
״<br />
״<br />
״<br />
״<br />
״<br />
274.4 נקי<br />
״הפועל״ כפר־סבא — 1. .2<br />
״<br />
— 266.85 שומריה .3<br />
״<br />
264 תל־אביב — .4<br />
.5<br />
״<br />
— 252.15 יהוד .6 .7<br />
בנים דרגה ג/ קרב 6 רשות<br />
לוד 266.95 ״<br />
פתח־תקוה 263.85 ״<br />
נאות מרדכי 248.60<br />
״<br />
ולדנברג אריה, ״הפועל״ כפריסבא — 55.65 נק׳<br />
1. ״<br />
— 54.45 פרקש אלי. ״הפועל״ כפר־סבא 2. ״<br />
— 54.35 בירק ברוך. ״הפועל״ תל־אביב 3. דרגה 2 בנות, קרב 8<br />
1. ליאור נעמי, ״הפועל״ היפה — 77.1 נק׳<br />
2. קרין טלמון. ״הפועל״ הד הכרמל — 73.5 ״<br />
3. בלוט אורלי, ״הפועל״ פתה־תקוה — 73 ״<br />
קבוצתי:<br />
.1 פתח־תקוה — 316.3 נק׳<br />
2. הר הכרמל — 291.7 ״<br />
דרגה 3, קרב 4<br />
1. אחיעזר יעל, ״הפועל״ חיפה — 33.6 נק׳<br />
2. סקורצקי עינת, ״הפועל״ חיפה — 33.4 ״<br />
3. ויטבעם רונית, ״הפועל״ הר הכרמל 33.2 ״<br />
קבוצתי: 1. ״הפועל״ חיפה — 156.9 נק׳<br />
2. ״ הד הכרמל — 97.2 ״<br />
3. ״ קרית טבעון — 88 ״<br />
.4 ״ חולון — 51.9 «<br />
דרגה 3, קרב 8<br />
1. רחמן אפרת, ״הפועל״ גליל עליון — 74.8 נק׳<br />
2. גרוס אורנה, ״הפועל״ הר הכרמל — 72.7 ״<br />
3. ולנר רות, ״הפועל״ הר הכרמל —<br />
72.1 ״<br />
קבוצתי: 1. ״הפועל״ הר הכרמל —<br />
2. ״מכבי״ קרית ביאליק — 350.2 ״<br />
3. ״הפועל״ גליל עליון — 321 ״<br />
4. ״הפועל״ פתח־תקוה — 243.2 ״<br />
תחרות פתוחה בנות בגיל 14, קרב 4<br />
351.9 נק׳<br />
— 35.15 נק׳<br />
ברזה דינה, ״הפועל״ חיפה 1. ״<br />
חרובי יעל. ״הפועל״ פתח־תקוה — 35.10 2. ״<br />
חדקל רבקה, ״הפועל״ גליל עליון — 32.70 3. אליפות דרגה 5 בנות, קרב 8<br />
אליפות<br />
1. חרובי יעל, ״הפועל״ פתח־תקוה — 73.2 נק׳<br />
2. גרוס אורנה, ״הפועל״ הר הכרמל — 63.8 «<br />
3. יגר אורנה, ״הפועל״ חיפה — 63.2 ״<br />
בנים דרגה ד׳, קרב — 6 השתתפו 25 מתעמלים<br />
1. פדן שרוני, ״הפועל״ חולון — 55.35 נק׳<br />
2. גלד סוזי, ״הפועל״ נאות מרדכי — 54.45 ״<br />
3. סדן גדי, ״הפועל״ חולון — 54״<br />
המתעמלת<br />
הרומניה פיליפסקו רוזליו, בתחרות המשולשת<br />
במכון וינגייט<br />
אליפות בנים דרגה ג/ קרב 12<br />
112.50 נק׳<br />
ולדנברג אריה, ״הפועל״ כפר־סבא 1. ״<br />
— 109.75 פרקש אלי, ״הפיעל״ כפר־סבא 2. ״<br />
— 108.20 ניר איתן, ״הפועל״ לוד 3. אליפות בנים דרגה ב/ קרב 12<br />
— 164.05 נק׳<br />
נהב דני, ״הפועל״ שומריה 1. ״<br />
ערה כדורי, ״הפועל״ כפר־סבא — 159.25 2. ״<br />
הלמן אבנר, ״הפועל״ פתח־תקוה — 158.30 3. אליפות בנים דרגה א/ קרב 12<br />
כהן אדם, ״הפועל״ שער הגולן — 104.35 נק׳<br />
1. ״<br />
גרשוני יצחק, ״הפועל״ בית זרע — 102.80 2. קליינהוז עמנואל, ״הפועלי׳ מעברות 99.60<br />
— 99.50<br />
פטר רוט, ״הפועל״ חיפה — 82.05<br />
פורת דוד, ״הפועל״ אפיקים 30
טניסאי ״הפועל״ התברגו לצמרת<br />
מאת מרנין פז<br />
כיצד לנתח את פעילות ״הספורט הלבן״ לתקופה של שנה<br />
קל מאד לכתוב כי היתה זו שנה גדולה לטניס ויש להצביע רק על<br />
השגים. אך למעשה כאלה היו סני הדברים.<br />
זו הפעם הראשונה שקבוצת ״הפועל״ נכנסה לליגה הלאומית<br />
בטניס וקבוצה זו, ״הפועל״ תל־אביב, השתלבה יפה בליגה הגבוהה.<br />
חברי ״הפועל״ זכו בתוארי אליפות המדינה ליחידים ויחידות.<br />
בחמש<br />
מסיורה נצחונות עתודת חזרה ״הפועל״ טניסאי נבחרת הטניס<br />
באיגוד ״הפועל״ קבוצות מספר אירופה. ביבשת מדינות התבדגו<br />
ב׳ ובליגה א׳ בליגה מקבוצותינו ורבות הוכפל הארצי כוללת שני טניסאים מ״הפועל״<br />
נבחרת הנוער הלאומית, בצמרת. חל־אביב אף נשלחו פעמיים להשתלמות בארה״ב.<br />
אולם לא הכל טוב ויפה. לאור המצב הכספי הקשה בו נתונה<br />
ההתיישבות העובדת. קיבלו מספר ענפים עדיפות והדבר התנקם<br />
דווקא בטנים. ומאחר ואין אפשרות לקיבוצים ולמועדונים הקטנים<br />
להחזיק מאמן, דועך הענף במקומות אלה. הרבה משקים ומושבים<br />
שתכננו הקמת מגרשי טניס, לא הוציאו תכניות אלה לפועל. במקומות<br />
אחרים הפעילות נרדמה ומסאת חוסר תקציב אין ל״משוגעים״<br />
לענף במקומות אלה, אפשרות לפתחו ולקדמו. ומאידך פונים סניפים<br />
רבים למרכז ״הפועל״ ולמוסדות אחרים וממתינים לעזרה כדי<br />
להתחיל בפעילות.<br />
מרכז ״הפועל״ יקיים השנה לראשונה קורס למדריכי טניס<br />
שיימשך 21 יום. קורס זה יקנה למדריכים החדשים את יסודותיו<br />
של הטניס החדיש (אוסטרלי).<br />
מעניין שלמרות כל הקשיים האובייקטיביים, גדל מספר הטני־<br />
סאים. מ־60 בשנת 1963 הגענו ליותר מ*3000. ואם באותה שנה<br />
היו לנו 5 מגרשים, הגיע עתה מספרם למעלה מ־60 וברבים מהם<br />
תאורת לילה.<br />
לסי הערכה ייבנו השנה 22 מגרשים חדשים וב־12 מהם תהיה<br />
גם תאורה. לאור התפתחותו הרחבה של הענף, החליטה ועדת הטניס<br />
הארצית להגדיל את מספר חבריה. הכוונה להגיע למספר גדול של<br />
פעילים ניידים אשר יסיירו במקומות רבים כדי לייעץ להדריך<br />
ולפתח את הענף.<br />
התפתחות הענף בולטת במיוחד בקרב הנוער ואני מניח כי<br />
בעוד שנתיים שלוש יגיעו טניסאי ״הפועל״ צעירים לרמת משחק<br />
בינלאומית. גם מספר הבוגדים והבוגרות הנמשכים לספורט זה<br />
גדל לאין שיעור. במספר קיבוצים מצויים שתיים שלוש קבוצות<br />
בליגה הארצית ויהיה איפוא צורך לאור התפתחות מרהיבה זו<br />
לערוך שינויים באליפות הנוער ואליפות הבוגרים של ״הפועל״.<br />
השנה ייערכו משחקים מוקדמים איזוריים כדי להקטין את המספר<br />
הגדול מדי של המשתתפים בגמר האליפות.<br />
לאחר הצלחת טניסאי ״הפועל״ באירופה, נהיה עדים לחידוש<br />
כשקבוצות טניס תבואנה מחוץ־לארץ כדי להתמודד עם קבוצות<br />
הטניס של ״הפועל״. יש איפוא לצפות, למרות הקשיים, להתפתחות<br />
לעומק, שגשוג הרחבה והצלחות ל״ספורט הלבן״ בהתאגדותנו.<br />
משחק במגרש הטניס של ״הפועל" ת״א<br />
31
משחק המלכים״-<br />
על ״דרך המלך<br />
מאת ז. גורביץ<br />
חברי ועדת השחמט:<br />
ז. גורביץ — רכז•, י. אלוני, א. אפל, י. אשל,<br />
ג. גץ, ב. גרינברגר, א. טרנר, נ. יונגרייס,<br />
ש. כרמלי, י. נהרי, פ. נסל, ד. סטיסון, ו. פיטסמן,<br />
נ. פירסט, א. קוצר, מ. שתיל.<br />
ענף השחמט ״בהפועל״ רשאי לזקוף לזכותו בחלקו הגדול ואולי<br />
גם המכריע את ההישגים להתפתחות הרצינית שחלה בתקופה<br />
האחרונה בענף בארץ.<br />
חברי ״הפועל״ מהווים רוב באיגוד השחמט הארצי בו הם<br />
ממלאים תפקידים מרכזיים כך שהם קובעים למעשה את מדיניותו<br />
ודרכו של השחמט. אנסה, בקווים כלליים להצביע על ההתפתחות<br />
של הענף בארץ בכלל וב״הפועל״ בפרט.<br />
בתואר האליפות לדרגה א׳ זכו במשותף א. ברניר מעין החורש<br />
ופ. בירק מקבוץ געש (אורח משווצריה) לפני א. פרצוב מעין הכרמל<br />
וע. גלר מגבעת־חיים. בתואר האליפות לדרגה ב׳ זכה י. שושן<br />
מגלאון בהקדימו את ח. בן נון וג. בן נון ממגדים וע. זמיר ממרחביה.<br />
ג. התחרות הבינקיבוצית ה־14<br />
מפעל זה נערך זו הפעם הרביעית בחיפה אם כי מראש עמד<br />
להערך בירושלים. אולם בגלל קשיים תקציביים נאלצנו להעבירו<br />
מפעלי השחמט שאורגנו על ידי ״הפועל׳ ,<br />
א. ״שח־קיט"<br />
מפעל מסורתי זה נערך השנה זו הפעם העשירית בנתניה וכלל<br />
ארבע תחרויות: שתיים בינלאומיות ושתיים על תואר אלוף ״הפועל״<br />
לדרגות א׳ ו־ב׳. בכל ארבעת התחרויות השתתפו כ־150 שחמטאים<br />
מדורגים מרחבי המדינה ומתשע ארצות חוץ (ארה״ב, קנדה, רומניה,<br />
דנמרק, פינלנד, יוון, אנגליה, הולנד, פורטוגל). למעשה היתד. זו<br />
התחרות הגדולה ביותר במסגרת ״שח־קיט״ עם מספר שיא של<br />
משתתפים, והיא נמשכה כשלושה שבועות.<br />
בתחרות הבינלאומית הראשית ניצח בצורה משכנעת ביותר<br />
בובי פישר, אלוף ארה״ב ורב האמן הנודע שהוא אחד מטובי<br />
השחמטאים בעולם. פישר הקדים את ינובסקי אלוף קנדה וצרניאק<br />
מישראל. כאן ראוי לציין, כי הישגו של הישראלי עוזי גלר, מגבעת־<br />
חיים, בתחרות זו, היקנה לו את הדרגה העליונה בשחמט הישראלי —<br />
דרגת אמן.<br />
בתחרות הבינלאומית השניה ניצח, כפי שניתן היה לצפות<br />
מראש, אלוף פינלנד, ה. וסטרינאן ומקום שני תפס אבנר בר־ניר<br />
מעין החורש (עד כה הישגו הבולט ביותר) לפני שחמטאי ״הפועל״<br />
אחרים: א. משליבורסקי (חיפה), וא. הלמן (אפיקים). הישג זה היקנה<br />
גם היא לשלישיה הישראלית את דרגת האמן.<br />
באליפות ״הפועל״ דרגה א׳״ תפש את המקום הראשון יורם<br />
תמרי מקבוץ גת לפני ב. כץ מירושלים נ. פורט מאילת השחר, י. בן־<br />
זאב מכפר מסריק, ד. ליברמן מירושלים והרשקו מדימונה.<br />
באליפות ״הפועל״ דרגה ב׳, תפש מקום ראשון צעיר בן 16,<br />
מירושלים, י. תמנליס שהקדים את בן עירו א. רוזנטל ואת ע. וינר<br />
מעין השופט.<br />
ב. אליפות ההתיישבות העובדת.<br />
המדובר הוא במפעל חדש שנערך זו השנה השניה. אירח אותו<br />
״אפעל״ סמינריון הקבוץ המאוחד, משך 8 ימים רצופים. השתתפו<br />
72 שחמטאים בשתי תחרויות לדרגה א׳ ודרגה ב׳.<br />
תחרות השחמט הבינקיבוצית<br />
לחיפה. כידוע הפכה תחרות זו למפעל מסורתי הנערך אחת לשנה<br />
וציינו איפוא את רציפותו זו השנה ה־14.<br />
בתחרויות משתתפות 3 הנבחרות משלוש התנועות הקבוציות<br />
הראשיות והנבחרת הרביעית היא זו המארחת והמתחלפת כל שנה.<br />
32
בכל נבחרת משחקים 25 שחמטאים פרט לעתודה כך שהמפעל כולו<br />
מקיף כ־140 משתתפים מנקודות יישוב רבות בארץ.<br />
את המקום הראשון מבין 4 הנבחרות תפשה נבחרת ״הפועל״<br />
חיסר. והיא ניצחה בצורה משכנעת בתוצאות גבוהות — את שלושת<br />
יריבותיה. את המקום הראשון מבין התנועות הקבוציות תפשה נבחרת<br />
איחוד הקבוצים והקבוצות שהקדימה את נבחרות הקיבוץ הארצי<br />
והקיבוץ המאוחד. יש לקוות כי בשנת 1969 תערך התחרות בירושלים<br />
מה גם שבבירה טרם נערך המפעל בעוד שבעבר כבר אירחו אותו<br />
רבים מהיישובים העירוניים כמו: חיפה. תל־אביב, רמת־גן, פתח־<br />
תקוה. חולון, בת־ים, כפר־סבא, באר־שבע.<br />
ד. שחמט בכתב<br />
גם מפעל זה מתנהל בהצלחה מספר שנים והוא מיועד כמובן<br />
לשחמטאים אשד ביכולתם וברצונם להתמיד. האליפות בכתב נערכת<br />
בשלושה שלבים ונמשכת כשלוש שנים. לכן נדרשים מהמשתתפים<br />
אורך רוח וסבלנות רבה. אליפות זו הגיעה לסיומה מספר פעמים<br />
ובטכס הסיום של התחרות הבינקיבוצית חולקו הפרסים לאליפות<br />
של שנת 1965. את המקום הראשון תפש י. ברזיו מחיפה לפני י.<br />
ברנשטיין מגבעת־חיים וב. פורט מאילת השחר. את תחרויות השחמט<br />
בכתב מנהל הח׳ נתן יונגרייז מהעוגן.<br />
ה. שח־עם.<br />
זהו מפעל הזקונים של השחמט ב״הפועל״ והוא נערך השנה זו<br />
הפעם הראשונה אם כי עבד בהצלחה חלקית. המפעל מיועד להמונים<br />
ברחבי הארץ. היא נמשך שבוע וכולל משחקים סימולטניים, משחקי<br />
בזק אישיים, מפגשים בינעירוניים וכוי... בכל התחרויות הללו<br />
השתתפו השנה למעלה מאלף שחמטאים ומשום כד ההצלחה היא חל־<br />
קית כי אין ספק שניתן לשתף בו עוד אלפים רבים. ניתן לקוות<br />
ששיפורים בארגון ופרסום יביאו להרחבה. למעשה מהווה השח עם<br />
אתגר לענף ב״הפועל״. יש להקדיש לו זמן ומחשבה על מנת להפוך<br />
אותו למפעל קבע עממי בקנה מדה רחב.<br />
ו. הדרכה וקורסים<br />
משך שנות קיומו המעטות יחסית, של הענף ב״הפועל״, נערכו<br />
5־6 קורסים מרוכזים למדריכים בדרגות ב׳ ו־ג׳ והיו אלה הקורסים<br />
היחידים שנערכו בארץ. מדריכים רבים בוגרי קורסים אלה, מנהלים<br />
חוגים שונים של שחמט ב״הסועל״ ברחבי הארץ. גם השנה ערכנו<br />
קורס שנמשך 5 ימים בגבעת חביבה. ניתן גם בשטח זה לשפר<br />
ולשכלל ואילו היתה באה תביעה מהסניפים, אפשר היה לקיים<br />
קורסים נוספים. ההדרכה מתנהלת בסגלים איזוריים באמצעות<br />
מדריכים בעלי דרגות גבוהות ובעיקר על ידי ז. צ׳סקוב.<br />
״הפועל״ כאיגוד השחמט<br />
שחמטאי ״הפועל״ מהווים דוב במסגרת איגוד השחמט הארצי<br />
בליגות השונות המחולקות כדלקמן: ליגה ראשונה — כלל ארצית,<br />
ליגה ב׳ המחולקת לשני מחוזות מחוזות (צפון ודרום) וליגה נוספת<br />
המחולקת לפי אזורים גיאוגרפיים.<br />
השנה השתתפו במשחקי הליגות 89 קבוצות, 50 מהן קבוצות<br />
״הפועל״. למשחקי הליגה לשנת 1969 נרשמו 104 קבוצות, ומתוכן<br />
60 קבוצות ״הפועל״.<br />
בתואר אליפות הליגה הראשונה זכה מועדון לסקר תל־אביב<br />
ולליגה זו עלו קבוצות ״הפועל״ חיפה ומועדון ראשון לציון. לליגה<br />
השניה ירדו שתי הקבוצות היחידות של ה״מכבי״.<br />
מפעל משחקי הגביע, הוא חדש יחסית וחסר מסורת. והקבוצות<br />
החלשות מוותרות על ההשתתפות בו. השנה זכה בגביע מועדון<br />
״הפועל״ פתח־תקוה (זו הפעם השניה)<br />
בשנת 1968 החלו התחרויות האישיות על תואר אליפות המדינה<br />
לבוגרים. עד לשלב שמינית הגמר נערכו המשחקים בלמעלה<br />
מעשרים בתים ברחבי הארץ. והשנה יגיעו המשחקים לסיומם.<br />
כבכל שנה נערכה האליפות לנוער ובתואר זכו במשותף נתן<br />
פירנבאום מחיפה ולאון ניימן מרמת־גן. לאחר מכן נערך דו־קרב בין<br />
השניים וניצח בו נתן בירנבאום שהוכתר כאלוף.<br />
אולימפיאדת השחמט כלוגאנו<br />
כידוע השתתפה נבחרתנו הלאומית באולימפיאדת השחמט שנער־<br />
כה בלוגאנו שבשויצריה ותפשה את המקום ה־18 מתוך 53 הנבחרות<br />
שנטלו חלק בתחרויות. מן הראוי לציין שהנבחרת הישראלית הפסי־<br />
דה רק פעם אחת — לאלופה האולימפית ברית המועצות. בלטה<br />
ההתקדמות של צעירנו ועובדה זו תואמת את מגמתנו לעתיד לפיה<br />
נשאף לייצוג של צעירים בזירה הבינלאומית. עליהם להחליף את<br />
השחמטאים הוותיקים אשר תרמו משך שנים רבות להישגים הנכבדים<br />
של נבחרתנו בזירה הבינלאומית.<br />
אליפות ישראל הפתוחה<br />
מפעל חדש זה נערך לראשונה בבירת הנגב בשתוף העיריה<br />
המקומית. ״הפועל״ מחוז הנגב וסניף ״הפועל״ המקומי.<br />
היתה זו תחרות אישית בה השתתפו 68 שחמטאים מרחבי הארץ.<br />
כולם שחמטאים מדורגים כולל מספר אמנים. אליפות פתוחה זו<br />
תוכננה ביזמת חברי ״הפועל״ באגוד כדוגמת מפעל זהה המקובל<br />
בארצות לא מעטות. את הדחיפה לקיום אליפות זו נתנה העובדה<br />
שהאליפות הרגילה נערכת רק אחת לשנתיים (בשנה בלתי זוגית)<br />
ולמעשה אליפות פתוחה תעדר גם היא אחת לשנתיים בשנים בהן<br />
לא נערכת האליפות הרגילה.<br />
בתואר זכה עוזי גלד מגבעת חיים בהקדימו את ליאון בוביס<br />
תושב רמת־גן. המשתתף הצעיר ביותר היה אורי מלין נער בן 14<br />
מירושלים וקשיש המשתתפים היה השחמטאי הידוע משה בלאט בן<br />
ה־5ד מתל־אביב. אגוד השחמט עוסק גם בדירוג השחמטאים בישראל,<br />
בעניני הסברה, מוציא לאור את העלון המקצועי והאינסורמטיבי<br />
שחמט, משגר שחמטאים בכירים לתחרויות בינלאומיות בחו״ל,<br />
משתתף בקונגרסים בינלאומיים וכוי.<br />
מרבית הפעולות כמו ייצוג כלפי פנים וכלפי חוץ הם בידי<br />
חברי ״הפועל״ באיגוד העושים את עבודתם בנאמנות ובהצלחה.<br />
33
האירועים העממיים<br />
חדרו לתודעה<br />
מאת יוסף עטיה<br />
האירועים העממיים זוכים בארצנו לפופולריות רבה וכובשים<br />
להם חסידים רבים ונלהבים. ציבור רחב מכל שכבות הציבור משתתף<br />
באירועים אלה ומתכונן לקראתם. מה שהיה לפני מספר שנים<br />
בבחינת ״אתגר לרבים׳/ בבחינת רעיון העשוי להתגשם. קם והפך<br />
למציאות איתנה, לנושא ער תוסס מלהיב ומעסיק אלפים רבים.<br />
גידול מספר המשתתפים במפעלים אלה גורם לנו סיפוק רב<br />
ביודעינו כי תורמים אנו למען בריאות העם. הצלחנו להחדיר<br />
בתודעת הציבור הרחב את הצידוק בפעילות גופנית, במרחבי השדה,<br />
באויר הצח ובים — ע״י הצעדות למיניהן. המשחים העממיים,<br />
מרוצי השדה והטיולים, ואכן כל המזדמן לאירוע עממי כלשהו יכול<br />
להבחין בשמחת החיים והתענוג שמרגיש כל משתתף. אלה הם<br />
שוחרי תרבות הגוף לשמה.<br />
בשלושה מישורים מתקיימים מפעלינו העממיים — צעדות.<br />
משחים ומרוצים. בנושא הצעדות והמשחים הגענו כמדומה לרוויה<br />
במספר האירועים, לא כן בנושא הריצה שהיא למעשה המשמשת<br />
כאחד מתרגילי היסוד של החינוך הגופני, ואחד מענפי הספורט<br />
מאות בוגרים ו...<br />
נערים רצים להנאתם<br />
34
הבריאים ביותר, ואכן שנת 1969 תהיה שנה בה נגביר את פעילותנו<br />
בשטח הריצה בסניפינו ברחבי הארץ הן באופיה העממי והן באופיר.<br />
התחרותי.<br />
אירועי השנה החולפת התקיימו במסגרת אירועי שנת העשרים<br />
למדינה ונערכו רובם ככולם באוירה חגיגית. מתוך מגמה להגביר<br />
את הענין וההשתתפות במפעלים העממיים בשנת העשרים קיימנו<br />
שחי פעולות — האחת הענקנו מדליה מיוחדת לכל מי שהשתתף<br />
ב־5 אירועים עממיים ״יבשתיים״ של ״הפועל״ בשנת העשרים,<br />
והשניה — הענקנו מדליה ותעודה מיוחדים לכל אשר לקח ב־3<br />
משהים המאורגנים ע״י ״הפועל״ ב־3 ימים (ים תיכון, ים כנרת<br />
ומפרץ אילת).<br />
דתי פעולות אלה זכו להצלחה רבה והגיעונו הדים חיוביים<br />
ממשתתסים רבים. אין ספק שדבר זה הגביר את הענין ומספר<br />
הנוטלים חלק במפעלים גדל.<br />
במחוז חיפה הוחל בשנה החולפת בהקמת ענף חשוב ויפה<br />
הכנרת, צעדת הגלבוע, צעדת יערות מנשה, צעדת השומרון. צעדת<br />
הספר, צעדת ירושלים, צעדת אשקלון וצעדת הנגב.<br />
7 משחים עממיים התקיימו והם: הצליחה העממית של הכנדת,<br />
אשר נערכה זו הפעם ה־15 בהשתתפות 10,000 שחיינים ״יחץ מפרץ<br />
חיפה״, אשר נערך לראשונה ובהצלחה רבה, משחה ״הנקרות״ משחה<br />
עממי חוף חפר אשר עבר השנה את ״האלף הראשון״, משחה ״יונה״<br />
בחוף ת״א משחה חוף אשקלון ואחרון חביב ״קריעת מפרץ אילת״<br />
אשד אף הוא ״זכה״ לאלף הראשון.<br />
9 מרוצים עם גולת הכותרת — הקפת התבור אשר נערכה השנה<br />
בפעם ד.־16, מרוץ הגבורה ומרוץ יחיעם בגליל המערבי, הקפת תל־<br />
קציר בעמק הירדן, מרוץ סיני ע״ש דורון סגל בקרית טבעון. מרוץ<br />
בשרון, מרוץ ההדר ברחובות ע״ש אריה מאיר ז״ל, מרוץ נחשון<br />
בהרי יהודה ומרוץ רצועת עזה. ועוד נזכיר כי במסגרת מרוצי<br />
העצמאות שנערכו בשנת העשרים ע״י רשות הספורט השתתפו<br />
עשרות אלפים ילדים ובני נוער ברחבי הארץ, ואת החלק הארי<br />
ממשתתפי אירועים אלה כיוונו אנשי וחניכי ״הפועל״.<br />
ועוד כאמור התקיימו 2 מרוצי ניווט בהרי הכרמל, מפעלי שה-<br />
עם ברחבי הארץ. מסעות אופניים ומחתרים בקיאקים בכנרת.<br />
/WWNAAAAAAAAAA^yWVWWVVVVVVVVN<br />
שיפור בהיקף וברמה בסגנוני ההאבקות<br />
(סוף מעמוד 17)<br />
צליחת הכנרת העממית<br />
למסגרת האירועים העממיים. הריהו הניווט, שהינו התמצאות בשטח<br />
לפי מסה. כעין ״מסע חוליות״ בריצה או בהליכה. הניווט הוא<br />
ענף ספורט פופולרי מאד בעולם ונעדר גם בצורת תחרות. שני<br />
מפעלים ניסיוניים אשר נערכו בשנה זו בהרי הכרמל זכו להצלחה.<br />
מפעל עממי נוסף אשר קיימנו לראשונה היה שח־עם (שח־מט<br />
לעם). משחקי שח־מט בצורות שונות, משחקי יחידים סימולטניים,<br />
משחקים קבוצתיים ועוד נערכו ברחבי הארץ. אין ספק שנושא זה<br />
מתפתח למימדים גדולים.<br />
פרט לאירועים המרכזיים נערכו עשרות מפעלים בסניפים<br />
ובאזורים השונים בהם נטלו חלק משתתפים רבים.<br />
מעל ל־70,000 ספורטאים השתתפו ב־35 מפעלים עממיים<br />
מרכזיים שאורגנו ע״י ״הפועל״ בשנת ה־20.<br />
9 צעדות התקיימו ברחבי הארץ והן: צעדת הגליל, צעדת<br />
אשקלון. ביתר המקומות הראשונים זכו ״הפועל״—חיפה ו״הפועל״—<br />
אשקלון. 2 מקומות לכל אחד ו״הפועל״ אשדוד מקום ראשון אחד.<br />
בתוארי האליפות זכו:<br />
52 ק״ג — אחרוני יששכר — ״הפועל״ רמלה<br />
57 ק״ג — יוסף חשובה — ״הפועל״ אשקלון<br />
63 ק״ג — יוסף סויסה — ״הפועל״ אשקלון<br />
70 ק״ג — יהודה ויטלם — ״הפועל״ רמלה<br />
78 ק״ג — משה סבג — ״הפועל״ חיפה<br />
87 ק״ג — מרדכי נוברגיל — ״הפועל״ חיפה<br />
97 ק״ג — דוד מחלב — ״הפועל״ רמלה<br />
מעל 97 ק״ג — נתן ברש — ״הפועל״ אשדוד<br />
המסגש המסורתי בהאבקות בין נבחרות צפון — ודרום לזכרו<br />
של משה מורגנשטרן ז״ל, נערך בסוף דצמבר באולם ״הפועל״ חיסה.<br />
התחרות ריכזה את טובי המתאבקים של ״הפועל״ והיא נסתיימה<br />
ללא הכרעה כשלכל נבחרת 7 נקודות.<br />
המפגש המרכזי בין שלום לוי מ״הפועל״ ת״א לבין יוסף סויסה<br />
מ״הפועל״ אשקלון, נסתיים אף הוא ללא הכרעה.<br />
בטכס הסיום חילקה אלמנת המנוח פרסים ותעודות למשתתפים.<br />
מפעלים בינלאומיים<br />
גם בשטח הבינלאומי ניחן לציין, השנה, הישגים מכובדים,<br />
במסגש בין נבחרת ישראל, שרוב נציגיה היו חברי ״הפועל״ —<br />
לבין אלופי שויץ, שנערך ב־7 למאי בארץ, זכו המתאבקים שלנו 7:9.<br />
המצטיינים במפגש זה היו: יוסף סויסה, מ״הפועל״ אשקלון, במשקל<br />
תרנגול ואורי וקנין מ״הפועל״ רמלה, במשקל נוצה.<br />
מסגש נוסף עם השבדים נערך כעבור יומיים באשקלון. בתחרות<br />
זו נצחו האורחים משויץ את נבחרת ״הפועל״ בתוצאה זהה 7:9.<br />
אליפות אירופה<br />
באליפות אירופה בסגנון יוני־רומי, שנערכה בחודש יוני בשבדיה,<br />
יצגו את ישראל 3 חברי ״הפועל״ — יוסף סויסה — תרנגול, אליהו<br />
קדוש, ח. בינוני ומשה וינברג — בינוני, כראש המשלחת שימש הא׳<br />
יוסף גוטפרוינד.<br />
הדרכה:<br />
כמאמנים בסניסי ״הפועל״ השונים, שימשו הח״ח: — תל־אביב<br />
— מ. וינברג, חיפה — מ. ארדי, ירושלים — יוסף גוטפרוינד ויעיש<br />
ביטון, רמלה — ה. גולשני, אשקלון — י. סויסה, קרית־שלום — ה.<br />
גולשני, גדרה — מ. בומברג, אשדוד — ש. אהדוני.<br />
35
ארוכה היא הדרל:<br />
מקופנהגן ועד לתבור<br />
מאת י. אבי־עודד<br />
הרץ הדני יורגן האנסן, בן 23, מכונאי במפעל מנועי חשמל<br />
ומעליות בקוסנהאגן, זכה במידוץ התבור ה־16, לזכרו של אלוף<br />
יצחק שדה, כשגמא את 11 הק״מ ב־40 דקות. 52 שניות ו־3 עשיריות<br />
השנייה, זמן שהוא סוב ביותר ב־2.6 שניות מהישגו של דוד<br />
שמחוני בשנה 1967. האנסן. אלוף דניה׳ הקדים את מירון הם<br />
מ״הפועל״ רמת־השופט, שפיגר אחריו במאה מטרים וציון חצרוני<br />
מ״הפועל״ תל־אביב.<br />
היה זה הפעם מירוץ שונה מהרגיל. מתח השנה האחרונה ניכר<br />
ארבעת מירוצי התבור האחרונים,<br />
היה היטב. דוד שמחוני, מנצח בשחרור<br />
לחזות בחבריו־יריביו מהיציע, שכן שמחוני נפצע נאלץ סוערות,<br />
בתשואות זכה שמחוני, ששת־הימים. במלחמת ירושלים כאשר הוענק לו לצמיתות הגביע מהשנה שעברה, תרומת מערכת<br />
״על־המשמר״. גם מרכז ״הפועל״ העניק לו שי: אלבום ״ירושלים<br />
לוחם<br />
התבור, אלוף היקר! שמחוני ״לדוד נכתב: בו השלמה״, לקידום<br />
תרומתו הגדולה ספורטאי למופת, על ירושלים, לשחרור הספורט״.<br />
כאשר נתבקש חבר מערכת ״על־המשמר״, העתונאי ישראל סז,<br />
להעניק את הגביע החדש למנצחים, הדני האגסן והישראלי מירון<br />
הס (הגביע הנודד מוענק למנצח הישראלי), הזמין את דוד שמחוני<br />
למסור את הפרס, וכך לחצו ידיים שני אלופים — אלוף 1967,<br />
ואלוף השנה.<br />
חבל ששני האלופים נפגשו רק בלחיצת־ידיים. אין ספק, שאילו<br />
היה שמחוני משתתף הרי שהמאבק היה עשוי להיות המרתק ביותר<br />
שנערך אי־פעם.<br />
אין־םפק שהרץ הדני גילה עליונות על הרצים הישראלים.<br />
ברגליו הארוכות והקלות שבר את ה״סייבוריט״ הישראלי, יובל<br />
וישניצר, אלוף ישראל במירוצי־השדה ובסיום ניצח אח מירון הם,<br />
מרמת־השוסט, רץ ותיק, מצטיין ומסור. למרות שבין השניים הפ-<br />
רידו 100 מטרים בלבד, הרי שהשופטים קבעו: האנסן — 40:52.3<br />
דקות! מירון הס — 43:00 דקות.<br />
אחרי שניים אלה הגיעו: 3. ציון חצדוני (הפועל ת״א) 43:05.2<br />
דק׳! 4. דן כהן (הפועל חי׳א) 44:00! 5. יוסף צברי (קדמת־כנרת)<br />
6. 44:03.7 איגוד הרטנשטיין (הפועל חיפה) 44:14.4! 7. אודי דייג<br />
(הפועל חדרה)! 8. חיים תרם (הפועל חדרה).<br />
נצחון עם יבלות<br />
כשהוא מתנשם בכבדות, אך מאושר מנצחונו, הפליט האלוף<br />
הדני: ״או, חם אצלכם בישראל״. האורח לא הסתיר כי הק״מ האחרון<br />
היה הקשה ביותר: ״הייתי זקוק למאמץ עילאי. זו הפעם הראשונה<br />
שאני משתתף במידוץ קשה כל־כך. אצלנו בדניה אין הדים כאלה.<br />
בעיקר היקשו עלי החום והעליות. ניהלתי מאבק קשה לאורך כיל<br />
ק״מ עם הרץ הג׳ינג׳י שלכם (הכוונה לוישניצר), אולם לאחר־מכן<br />
הוא נעלם לי. סבלתי גם מהאבנים. בדניה, אין אבנים כאלה״. באנחה<br />
הסיר את נעליו. ועל רגליו נתגלו כמה יבלות. האנסן הדגיש:<br />
,,בדניה, אני רץ 130 ק״מ לשבוע, ואף פעם אין לי יבלות אב<br />
אחרי הכל מעולם לא הייתי מאושר כל־כך. אתה מבין, זה מידו<br />
מיוחד במינו״.<br />
מעניין לציין כי האלוף הדני ביצע יום לפני ההקפה הרשמיו<br />
נערות במירוץ התבור<br />
ריצת־נסיון, אחריה ציין את הזמן המשוער שיעבור את המרחק.<br />
הוא טעה רק ב־7 שניות... אכן, עין של מומחה.<br />
לא הדחק מהמנצח הדני ניצב מירון הס, חבר קיבוץ רמת־<br />
השופט, רץ מצטיין, שהוכיח הפעם את כוחו. בעוד מירון הס זוכה<br />
לברכות מפי שני חברים ותיקים של קיבוצו, יהודה קרני ודניאל<br />
חכים, שהשתתפו במירוץ העממי, סיפר המנצח הישראלי: ״דלקתי<br />
אחרי האנסן ווישניצר. הייתי שלישי כמחצית הדרך. לפתע ראיתי<br />
שוישגיצר נחלש, עברתי אותו ודלקתי בעקבות הדני. צימצמתי<br />
את המרחק עד ל־100 מטרים אבל לא יכולתי להשיג את האורח.<br />
36
בעל הרגלים הארוכות. אין דבר, בכל זאת רצתי בסדר, אך נוצחתי<br />
על־ידי רץ מעולה״.<br />
וישניצר: ״הדני שבר אותי׳׳<br />
יובל וישניצר, בן מושב אביגדור, אלוף ישראל במידוצי־<br />
שדה, היה מדוכא מעט. הסביר יובל: ״נסיתי להתמודד עם הדני.<br />
לכן פיתחתי כבר מהפתיחה מהירות רבה יותר, מאשר הקצב<br />
הישראלי. רצתי ליד האנסן. היה זה מאבק מר. כל אחד ניסה<br />
לשבור את השני. רצנו כמו משוגעים. לדאבוני שבר הוא אותי.<br />
אחרי כ־600 מטרים הרגשתי כאבים בצדדים והאטתי את הקצב. מירון<br />
ד,ס שדלק בעקבותינו, רץ בשכל. כשהרגיש שנשברתי, עבר אותי<br />
ורץ בעקבות הדני. התכסיס בו נקטתי היה בעל סיכוי עבורי, ובאותה<br />
מידה היה בו סיכון. אילו היתה הנסיעה למירוץ בפאריס מוכרעת<br />
במירוץ התבור לא הייתי נאבק עם האנסן, אלא משתדל לנצח את<br />
הרצים הישראליים״. אגב, גם לאחר שנשבר לא הפסיק וישניצר<br />
את ריצתו והגיע במקום ה־18.<br />
בין הנשים לא היו הפתעות. כל זמן שחנה שזיפי (הפועל באר־<br />
שבע) רצה, הדי שקשה לנצחה. חנה ניצחה בפעם השמינית ברצי־<br />
פות, כשעברה את 1000 המטרים בזמן הטוב ביותר שנקבע אי־פעם<br />
— 3:04.4 דקי. חנה רצה בתבור וחלמה על האולימפיאדה במכסיקו.<br />
״רצתי בזהירות. השתדלתי לשמור על הקרסול שלי. סוף־סוף יש<br />
לי סיכויים לנסוע למכסיקו״...<br />
אחרי חנה הגיעו: דליה בלומנפלד (הפועל גוש באר־טוביה)<br />
3:06.6 ויהודית שוטוף (קדמת־כנרת) 3:19.7 דקות.<br />
הנוער על הגובה<br />
במירוץ 4500 מטרים לנוער עד 19 ניצח הרץ המצטיין נחום<br />
עזרא, מ״הפועל״ חדרה 15:04.3 דקי, לפני אלישע כהן (הפועל<br />
שומריה) 15:12.6 ד׳. במקום הששי הגיע מוחמד מוסטפה מהכפר<br />
דבוריה, השוכן למרגלות התבור. כנראה שהתקנא ברצים, העובדים<br />
ליד ביתו מדי שנה, והצטרף גם הוא למאבק.<br />
הילדים נאבקו ללא־ותר לאורך 1000 מטרים. ראשון הגיע מיכאל<br />
רפאל (קדמת־כנרת) 2:53.2 ד׳ לפני יוסי חיימזון (הפועל חיפה)<br />
2:57.9 ד׳ ומרדכי כרמון (עמק־חפר) 2:58.3 די. לאסתר שחמורוב<br />
מ״הפועל״ תל־אביב, המנצחת בין הנערות עד (1000 16 מטרים) קמה<br />
יריבה צנומה וחייכנית, שפרה דייג מ״הפועל״ חיפה. זמנה של<br />
שחמורוב היה — 3:18.4 ד׳ ושל דייג 3:20.8 ד׳. שלישית היתד. רבקה<br />
חפץ מ״הפועל״ כפר־סבא — 3:24.1 ד.<br />
את<br />
שהציב עין־דוד ״הפועל״ קבוצתיים: מנצחים גם היו הקבוצה הגדולה ביותר במירוץ — 128 רצים, לפני גימנסיה ״דביר״<br />
בוגרים — ״הפועל״<br />
• רמת־גן — 114 ו״הפועל״ הר־אפרים — .111 נוער עד 17<br />
• חיפה! נוער עד — 19 ״הפועל״ גוש באר־טוביה! ילדים — ״הפועל״ חוף־הכרמל!<br />
• — הפנימיה הצבאית בחיפה! חיפה.<br />
נערות — ״הפועל״ חיפה! בוגרות — ״הפועל״ «<br />
שיא של משתתפים<br />
הפעם השתתף מספר־שיא של רצים — 3020 רצים, בשני<br />
המירוצים — תחרותי ועממי. מספר הרצים הגדול ביותר היה בין<br />
הילדים — 600 במירוץ העממי ו־185 בתחרותי. 96 קשישים התמודדו<br />
גם הם, ביניהם פנים מוכרות כמו יהודה גור־אריה הקשיש מעיך<br />
חדור! ד״ר עמנואל סימון, מאיר בניהו, גיורא שינאן, מנחם גלעד<br />
ושני הרצים שלא החמיצו אף מירוץ — יצחק נשר ועוזי כהן. שני<br />
ספורטאים מעולים בעבר השתתפו הפעם במירוץ העממי. אריך<br />
סויאר, אלוף ארץ־ישראל במירוצים בינוניים בשנות ה־40 וה־50,<br />
שמר על מסורת של שנים, ואליו הצטרף עדין טלבר, סגן המנהל<br />
הכללי של משרד המסחר והתעשיה ומראשי אס״א,<br />
היו גם קבוצות של קשישים: 11 רצי האגודה של<br />
חולי־לב<br />
ובראשם רופאם ד״ר גוטהיינר. קבוצה אחרת בת חמישה רצים<br />
מקיבוץ העוגן, ואילו ניר־יצחק. הקיבוץ הנושא את שמו של יצחק<br />
שדה, שיגר 15 רצים.<br />
אגב, במירוץ שילוב דורות, זכו בתעודות 40 משפחות.<br />
הרץ הצעיר ביותר היה אריק בדא״ז, בן 6, בנו של עו״ד בראז<br />
מפי׳ת, רץ 1000 מטרים ועמו שתי אחיותיו, רבקה בת 9 ושפרה,<br />
בת 10. האב ביצע הקפה מלאה והאם נעדרה הפעם בגלל הדיונה...<br />
ילד אחד, אריה מרגלית, בן 15, מחוף־הכרמל הגיע רביעי בריצת<br />
1000 מטרים, ולאחר־מכן, הקיף את התבור והגיע במקום ד,־31.<br />
פרם מיוחד למנצח לנערים עד 17 נתרם ע״י אלמנת רב־סרן<br />
יעקב שושני מבלפוריה שהיה סגן מועצת יזרעאל, אשר נפל בקרב.<br />
שתי בנותיו של המנוח השתתפו במירוץ.<br />
את הפרסים חילקו ע. בן־דוד, מנהל רשות־הספורטו י. ענבר,<br />
מזכיר מרכז ״הפועל״! ע. גיל, הרכז המקצועי של ״הפועל״! אבי<br />
אלון ואחרים. ניצח על ביצוע המירוץ, יוסי עטיה.<br />
הפתעה מרע
המגמה:<br />
עיסוק<br />
ספורטיבי<br />
לכל עובד<br />
חברי ועדת ארצית למקומות עבודה<br />
ב. רסנר — רכז.<br />
ק. גרינשטיין, מ. הוכתזן, ש. סוסליק, ש. קרייזברג,<br />
ע. תבור, א. לוי, י. בתע, ש. דמרי.<br />
הפעולה הספורטיבית לסניפי ״הפועל״ במקומות עבודה המתנהלת<br />
ב־250 מניסים ובלמעלה מ־400 קבוצות מדברת בעד עצמה.<br />
אך כשמגמתנו היא הקניית בריאות גופנית ונפשית לכל הפועלים<br />
המאורגנים במסגרת ההסתדרות אין בפעולה זו די.<br />
רבבות עובדים צעירים ומבוגרים עדיין רואים את מקומם<br />
ביציע ואינם מוצאים את מקומם במגרשי הספורט המיועד להם.<br />
המחלקה למקומות עבודה במרכז ״הפועל״ לקחה על עצמה<br />
להוריד אנשים ממרומי היציע אל מגרשי הספורט, כדי לתת<br />
יד לפעולה המקנה בריאות וכושר גופני לכל צבור הפועלים בארץ.<br />
בשנת 1968 היתה מרוכזת הפעולה במיוחד בשמונה ענפי ספורט:<br />
כדורגל, כדורעף, כדורסל, טניס, טניס שולחן, שחמט, קליעה למטרה,<br />
שחיה.<br />
כמו כן אורגנו ע״י המחלקה פעולות הסברה וקורסים בכל הענפים<br />
כדלקמן:<br />
קורם למדריכי טניס.<br />
1. כדורסל<br />
למדריכי קורס 2. קורס למדריכי כדורעף<br />
3. שחקן)<br />
לכל (חוקה הכדורגל חוקת לידיעת קורם 4. קורם למזכירי ״הפועל״ במקומות עבודה.<br />
5. תל־אביב, ירושלים, חיפה,<br />
אזורים: מאורגנת בשבעה הפעולה באר־שבע, אשדוד, יהודה, תיכון. בכל האיזורים האלה קיימות ליגות<br />
ובנוסף לביצוע וארגון ליגות אלה דואגת המחלקה להבטחת שופטים<br />
ועוד.<br />
מתקנים המחלקה עומדת משימה גדולה ורצינית אשר לא תוכל<br />
לפני ״הפועל״<br />
חברי בדבר. והכוונה לכל ללא עזרת הנוגעים להתגשם הפעולה<br />
להרחבת יד לתת החייבים עבודה ממקומות וותיקיה הספורטיבית במפעלים. גם מועצות הפועלים חייבות לתת דעתן על<br />
העבודה הנמצאים בתחום שיפוטן, כדי להגביר את הפעי־<br />
מקומות לות במפעלים.<br />
חוסר מתקני הספורט בולם את התקדמות הפעולה ומאיים גם על<br />
הקיים. דוגמה מאלפת לכך, יכול לשמש מחוז חיפה. משחקי ליגת<br />
הכדורגל במחוז זה, טרם החלו, מחוסר מגרש כדורגל. ליגת הכדורסל<br />
המונה 10 קבוצות נערכת בבית חרושת ובתי זיקוק, שהם המקום<br />
היחידי המאפשר קיום הליגה. לליגת הכדורעף נרשמו 12 קבוצות<br />
אך המשחקים טרם החלו מחוסר מגרש מתאים בכל האזור.<br />
התנאים הקיימים והמיועדים לפעולה ספורטיבית אשר מגמתם<br />
להקיף את כל ציבור העובדים בארץ, אינם מאפשרים התקדמות<br />
הפעולה ומאיימים על ההישגים שהושגו עד כה. לאור המצב הקיים<br />
החליטה המחלקה הארצית למקומות עבודה בהתיעצות עם גורמים<br />
שונים בועד הפועל של ההסתדרות הכללית ובמרכז ״הפועל״ לעבד<br />
תוכנית להקמת קריות ספורט למקומות עבודה. קריה ראשונה כזו<br />
תוקם באזור תל־אביב.<br />
האתר יכלול בשלב הראשון את המתקנים הבאים:<br />
בריכת שחיה, 33x14 מ׳ כולל חדרי הלבשה.<br />
1. אולם התעמלות שיותאם למשחקי כדורסל, כדוריד, וכדורעף,<br />
2. טניס שולחן והופעות שונות.<br />
מגרש כדורגל מדושא כולל חדרי הלבשה.<br />
3. מגרשי כדורסל כולל תאורה וחדרי הלבשה.<br />
4. 2 מגרשי כדורעף כולל תאורה.<br />
5. 4 6. מגרשי טניס.<br />
בדמינטון.<br />
מגרשי 2 ד. 2 מגרשי טניקט.<br />
8. מגרש כדוריד.<br />
9. ושירותים.<br />
בונגלום כולל 40 לקמפינג, 10. שטח אוכל.<br />
וחדר 11. מסעדה הקריה תשמש לעריכת אימונים ומשחקי ליגה בכל ענפי<br />
הספורט של מקומות עבודה באזור, תוך מתן תשומת לב מיוחדת<br />
לבריכת שחייה לימודית ושטח ל״קמסינג״ בו יוכל העובד יחד עם<br />
משפחתו לנוח את מנוחת סוף השבוע או לאחר סיום יום העבודה.<br />
בשנת 1968 בוצעה הפעולה במספר מתקנים מוגבל, אך למרות<br />
הקשיים הרבים, יכולה המחלקה להתגאות בפעולה התוססת.<br />
בכדורגל שהוא הענף הגדול במסגרת זו, התמודדו 72 קבוצות<br />
בליגות איזוריות, ב־640 משחקים. האלופות האיזוריות החלו בהת־<br />
מודדות על גביע ראש הממשלה בחודש ינואר 1969. ב־1968 הגיעו<br />
לגמר משחקי גביע ראש הממשלה קבוצות דואר הנדסה ומס הכנסה<br />
מתל־אביב ובמשחק הגמר ניצחה קבוצת הדואר בתוצאה 0:1. משחק<br />
הגמר נערך באיצטדיון ״הפועלי׳ חולון בנוכחותו של שר הדואר מר<br />
ישראל ישעיהו, שהעניק את הגביע לעובדי משרדו שזכו בו.<br />
בכדורסל נערכו משחקי ליגה באיזורים שונים ונטלו בהם<br />
גם חלק למעלה מ־42 קבוצות. השנה נערכו 240 משחקים ב־5 איזורים.<br />
מ־32<br />
למעלה בהשתתפות משחקים נערכו 182 הכדורעף בליגות קבוצות. על סדר יומה של הועדה הארצית לסניפי ״הפועל״ במקומות<br />
בשלושת הענפים הנ״ל ליגות<br />
מונחת הצעה שיש להפעיל עבודה ארציות.<br />
מדי שנה מארגנת המחלקה שיעורי שחייה למתחילים במקומות<br />
עבודה, בקורסים אלה לומדים לשחות חברים וחברות מכל הגילים.<br />
בענף הטניס התקיימו 118 משחקים בליגה אשר אורגנה באזור<br />
וכללה גם קבוצות מאיזורי יהודה והתיכון. המחלקה גאה<br />
תל־אביב בעובדה שליגה זו היא היחידה בעולם למקומות עבודה.<br />
בענף הקליעה למטרה התקיימו 15 תחרויות בהשתתפות מאות<br />
קלעים. במקצועות אקדח, רובה, רובה אויר, ורובה סטנדרטי.<br />
במקצוע רובה אויר רואה המחלקה אפשרויות רבות לפתוח הענף<br />
במקומות עבודה. שני מטווחים לרובה אויר הקיימים כבר בתל־אביב<br />
ופתח־תקוה מאכלסים מאות קלעים. כדאי לציין שרכז הענף במרכז<br />
״הפועל״ החי ע. בן־עמרם רואה את הפעולה במקומות עבודה כחלק<br />
בלתי נפרד מעבודתו ומבצע ישירות את כל פעולות הענף.<br />
בטנים השולחן התקיימו 520 משחקים בכל האיזורים בהשתתפות<br />
320 עובדים.<br />
בשחמט התקיימו 410 משחקים באיזורים חיפה, ירושלים, תל•<br />
אביב ובאר־שבע.<br />
בסיפוק אפשר לציין את פתיחת הליגה לשחמט בתל־אביב<br />
בהשתתפות 12 קבוצות.<br />
גולת הכותרת של המחלקה היתד. יום ספורט ארצי במקומות<br />
עבודה שהדי הצלחתו עוררו התענינות עצומה בקרב מפעלים ופעילי<br />
ספורט ברחבי הארץ.<br />
(סוף בעמוד 39)<br />
38
על ספורט,<br />
חינוך ונועד<br />
גדי וקס מאת<br />
חברי ועדת הנוער:<br />
גדי וקס — רכז<br />
ר. בלוא, י. פוקס, מ. קנטור, ז. רייס, מ. תמית<br />
א. אלימלך, ש. אייל, מ. אדמתי, מ. פלג, י יופה,<br />
ע. ברישראל.<br />
נסתימד, שנה ראשונה של הפעולה בקרב הנוער, וסיכומנו<br />
מתייחס לשלושה מישורים המלווים את פעולתה: —<br />
1. מניעים ומגמות לפעולה בקרב הנוער ו<br />
2. סיכום הפעולות לשנת ! 1968<br />
3. גורמים המעכבים את פיתוח הפעולה.<br />
הפעילות הספורטיבית מלווה את חניכי תנועות הנוער בצורות<br />
שונות, אם בשעת פעולה חינוכית המלווה במשחקי חוץ וחדר. או<br />
כפעולה בפני עצמה.<br />
רבים מהמדריכים בתנועות מארגנים חניכים חדשים לקינים<br />
באמצעות תחרויות ספורט, ״אולימפיאדות זוטא״, ספורט ״טבלאי״<br />
(סוף מעמוד 38)<br />
יום הספורט עמד במרכז אירועי המחלקה ועמד בסימן 20 שנות<br />
המדינה. למפעל זה נתן את חסותו מזכיר ההסתדרות מר אהרון בקר.<br />
ביום הספורט השתתפו 400 קבוצות וכ־5,000 ספורטאים מכל<br />
רחבי הארץ, בשבעה ענפי ספורט והם: כדורגל, כדורסל, כדורעף,<br />
טניס, טניס שולחן, שחמט, קליעה למטרה.<br />
ערב הגמר שנערך באיצטדיון בלומפילד לעיני 10,000 צופים לא<br />
יישכח במהרה.<br />
משחק הגמר בכדורגל בין נמל אשדוד וקמ״ג באר־שבע עמד<br />
על רמה נאה ועורר תשואות בקהל.<br />
התוכנית האמנותית וחלוקת הגביעים על ידי מזכיר ההסתדרות,<br />
מזכיר מועצת פועלי ת״א, והרכז המקצועי של מרכז הפועל התנהלו<br />
בצורה נאה והעידו על מפגן האיכות והכמות של סניפי ״הפועל״<br />
במקומות עבודה.<br />
המחלקה השקיעה בשנת 1968 מאמצים כבירים להרחבת הפעולה<br />
למען העובד בהתאם לסיסמה ״אלפי פועלים לספורט הפועלים״.<br />
הפעילות התרחבה למימדים כאלה שלא ניתן להשיג מספר מספיק<br />
דל מגרשים או מתקני ספורט אחרים לצרכי הליגות.<br />
מטרתנו לקראת שנת 1969 להקיף את כל המפעלים והמוסדות<br />
לדאוג לכך שאפילו במקומות קטנים בהם עובדים 20 או 30 איש<br />
יהיה ניתן לקיים פעולה ספורטיבית.<br />
אנו מייחסים חשיבות רבה לכל מקום עבודה מבלי להתייחס<br />
למספד העובדים שהוא מעסיק.<br />
לנגד עיננו המטרה של קדום הפעולה הספורטיבית למען בריאותם<br />
וכושרם הגופני של העובדים ועבורם נעשה כמיטב יכולתנו.<br />
אנו תקווה שעם התרחבות הגדולה שחלה בפיתוח כל ענפי<br />
הספורט בקרב העובדים, נגשים את הקמת קריות ספורט עבור ציבור<br />
הפועלים, ותוכיח פעולה זו עד כמה חשובה פעולתנו למען העובד<br />
והעבודה.<br />
במחנות קיץ וכר. אולם מדוגמאות אלו ועד לפעילות ספורטיבית<br />
רצופה ותקינה — רב המרחק.<br />
רבות הן הדוגמאות בהן המדריכים עצמם אינם עוסקים בספורט<br />
ומסתפקים רק בהוצאת כדור מהארון, מסירתו לחניכים, אך אין<br />
המדריך מתענין בחניכים המשחקים לבד וללא הכוונה.<br />
כיום ברוד לכולם שאין זה רצוי וטוב לקיים פעולות ספורטיביות<br />
ללא פעולות חינוכיות־תרבותיות, וכמובן הפעילות חינוכית־תרבותית<br />
״חסרה״ ואינה מושלמת ללא פעולות ספורט.<br />
מגמה זו — שילוב של זרועות ההסתדרות העוסקות בחנוך<br />
ובספורט — בא לידי ביטוי בפעולות מדור הנוער של ״הפועל׳/<br />
המחדיר, מטפח ומכוון את פעולות הספורט בתנועות הנוער ובמסגרות<br />
אחדות של נועד בהסתדרות, ותנועות הנוער הנעזרות בספורט<br />
כאמצעי מהנה, ולארגון חניכים לשורותיהם.<br />
מנסיון העבר נתברר שהחברות ב״הפועל״ ובתנועות הנוער עם<br />
פנקסי חבר ומיסים כפולים, מנעו מהפעלת נושא ומגמה זו. על<br />
מגת לקיים פעילות זו, הוחלט להמנע מהגדרה ״פורמלית״ של<br />
חברות ב״הפועל״ והצורך בנשיאת פנקס חבר, אלא כביטוי הזדהותי<br />
לחברותו ב״הפועל״, ירכוש החניך בתנועת הנוער וביתר המסגרות,<br />
חולצת ספורט עליה יהיה סמל ״הפועל״ ושם הקן או בית־הספר.<br />
סיכום הפעולות לשנת 1968<br />
פעילות מדור הנוער התפרסה על ארבעה מישורי פעולה מרכזיים:<br />
הכשרת והכוונת המדריכים בתנועות הנוער לפעילות ספור-<br />
א. החינוכיות«<br />
בקבוצותיהם טיבית בניית מתקנים ומגרשי ספורט לקינים, ציוד ספורט לפעולה ו<br />
ב. תחרויות ספורט בקינים והשתתפות במפעלים עממיים של<br />
ג. ״הפועל״ו<br />
הנוער<br />
תנועות לקיני החדרתו ומגמותיו, הנושא הסברת ד. הפעולה<br />
ומלווי מפעילי להיות החייבים ״הפועל״, וסניפי במקומותיהם.<br />
פעילות חוגי ״הפועל״ מתרכזת ב־3 ענפים: — כדורסל! כדורעף!<br />
טניס שולחן.<br />
התעמלות<br />
כדוריד! במקום, לנתונים בהתאם בודדים, במקרים ושייט.<br />
עד כה הוכנסו למסגרת הפעולה כ־120 קינים (מתוכם 110 קינים<br />
של הנוער העובד והלומד, 10 קינים של השוה״צ), להם ניתן ציוד<br />
בענפים אלו — בחולצות ספורט, כדורים, ספרות מקצועית וכד׳.<br />
נתקיימו 33 השתלמויות בנות 5־2 ימים כ״א במכון וינגייט ובמי<br />
קומות אחרים לכ־200 מדריכים בוגרים (אחדי צבא) בתנועות הנועד.<br />
הוכנסו שעות ספורט<br />
שנתיים המכשירים מדריכים בסימינרים וחנוך גופני למסגרת הלמודים, במגמה להכשיר את המדריכים כ״דו־<br />
תכליתיים״ — לחנוך וספורט.<br />
1. סימינר שנתי בבית ברל — 150 שעות<br />
2. סימינר שנתי בבית רוטנברג חיפה 150 ״<br />
3. סימינר שנתי בית נטע פ״ת - 60 ״<br />
בהדרכת א. אפק<br />
ב. מרגלית<br />
״ י. יעקובוביץ<br />
״ (סוף בעמוד 59)<br />
39
מאות אלפי דירות<br />
הושקעו במתקנים<br />
מאת<br />
אבי אלץ<br />
שנת 1968 החלה בתנופה ובתקוות רבות בשדה סיתות מתקני<br />
הספורט. לראשונה, מאז קום המדינה, גובשה תכנית ארצית משותפת<br />
לכל הגורמים העוסקים בנושא זה: רשות הספורט, מוסדות הספורט<br />
ומשרד השיכון.<br />
נקבעה תכנית אב לשלוש שנים, שעם השלמתה היה סיכוי<br />
סביר להבטיח לפעילות ספורטיבית מקיפה בכל הענפים ובכל חלקי<br />
הארץ. לא תמיד יכולנו להבטיח לסניפי ״הפועל״ את המתקנים<br />
ההכרחיים, אך דאגנו שהסניפים יוכלו לנצל ולפעול במתקנים<br />
הנבנים על ידי הרשויות המקומיות זאת תוך תכנון לטווח ארוך יותר<br />
של מתקנים המיועדים לסניפי ״הפועל״ עצמם.<br />
הקרן הקטנה, שליד המועצה להימורים, הנהנית אף היא<br />
מהכנסות ה״ססורטוטו״, סייעה רבות בהקמת מגרשי משחקים<br />
ומתקני ספורט לכל אלה אשר גילו יוזמה והיו נכונים גם למאמץ<br />
עצמי בהקמת המתקנים.<br />
עלי לציין בצער שסיימנו את שנת 1968 תוך קשיים רבים<br />
להגשמת התכניות המוסכמות, עקב צמצומים דרסטיים בתקציבים<br />
הממשלתיים, המיועדים לספורט. דבר הנובע מהצרכים הבטחוניים<br />
של המדינה וכן בגלל ויסות הבניה הציבורית.<br />
כל הגורמים המשותסים לתכנית מתקני הספורט החליטו<br />
להאבק על המשך הבניה לסי המתוכנן, אך לא יהיה מנוס מלדחות<br />
כמה וכמה פרוייקטים למועד מאוחר יותר. לעומת זאת חייבים אנו<br />
לציין בסיפוק כי בשנה האחרונה חל שיפור ניכר וחשוב בשטח<br />
העדכון המקצועי של בנית המתקנים. ההקפדה על טיב המתקן.<br />
תקניו ויעילותו נכנסו למסלול ונלמדו הלקחים משגיאות העבר.<br />
תכניות ומגמות<br />
פעלנו בשלושה מישורים מקבילים מבחינת התקציב והתכנון.<br />
א. התכנית הארצית למתקני ספורט בערים, מושבות ואזורי<br />
פתוח — המשותפת למשרד השיכון, רשות הספורט ומוס-<br />
דות הספורט.<br />
ב. התוכנית הארצית למתקני ספורט בהתיישבות העובדת<br />
שגם היא משותפת למשרד השיכון, רשות הספורט ומוסדות<br />
הספורט.<br />
ג. התכנית ״הקונבנציונאלית״ לפתוח מגרשי משחקים ומתקנים<br />
אחרים, שתקציבם אינו עולה על 20־30 אלף ל״י, בשיתוף<br />
פעולה הדוק עם רשות הספורט.<br />
כשהתחלנו בתכנון היו בפנינו מספר מגמות לפיהן פעלנו<br />
כדלקמן: 1. הבטחת מתקנים בערים הגדולות שיאפשרו פעילות<br />
שוטפת משך כל השנה (היכלי ספורט, מתקני אתלטיקה, מטווחים,<br />
מרכזים לפעולה ימית ועוד). 2. פתוח מתקני ספורט יסודיים בכל רחבי<br />
הארץ תוך שתוף מירבי עם הרשויות המוניציפליות. 3. שמירת<br />
איזון בהקצבות בין איזורי פתוח לבין מרכזי הספורט הגמלים<br />
והוותיקים. 4. הבטחת החזקה נאותה למתקנים תוך דאגה לניצולם<br />
המירבי. 5. הבטחת זכויותיהן של אגודות הספורט במתקנים המוקמים<br />
על ימ הרשויות המוניציפליות, מאחר ולא היתה כל אפשרות<br />
להבטיח לאגודות עצמן את אותם המיתקנים.<br />
חומות למגרשי כדורגל<br />
המפעל הראשון שבוצע במסגרת התכנית המשותפת היה<br />
הקמת חומות למגרשי כדורגל. הדבר געשה ב־13 מגרשים. חלקם<br />
מגרשים קיימים ואחרים — מגרשים חדשים. לכל מגרש הובטח<br />
תקציב של 70־90 אלף ל״י לבנות חומה, ביתן שירותים, וגדור<br />
פנימי. במסגרת תכנית זו נועדו ל״הפועל״ 5 מגרשים ובאחרים<br />
הובטחה זכות השמוש לקבוצות ״הפועל״ ואגודות ספורט אחרות.<br />
I ו י I ז It III j I f • 1 >1 I I י)<br />
התוכנית הארצית למתקני ספורט כערים,<br />
מושכות ואיזורי פתוח<br />
תכנית זו אושרה לאחר דיונים ממושכים בחודש אפריל 1968.<br />
התכנית עצמה מהווה במידה רבה, פשרה בין הצרכים השונים והרבים<br />
של כל חלקי היישוב. אושר תקציב לשלוש שנים בהיקף של<br />
למעלה מ־15 מליון ל״י, כשההשתתפות המקומית היא של 5*7 מליון<br />
ל״י נוספות. האמנו, שנכונותה של הממשלה למתן ההלוואות לבניית<br />
מתקני ספורט, מצביעה על כיוון חדש האומד יותר הכרה ותודעה<br />
בתחום חשיבותו של החנוך הגופני, ותכניותינו התבססו על כך.<br />
עם אשור התכנית הפעלנו את התכנון של הפרויקטים השונים.<br />
בידי משרד השיכון היו כבר תכניות לחלק ניכר מאזורי הפתוח,<br />
ובאחרים אף החלה הבניה. במרכזים העירוניים הגדולים ובסניפי<br />
״הפועל״ היה צורך בהכוונת התכנון. כידוע בין התחלת התכנון<br />
לבין חפירת היסודות למבנה, חולפים לפחות 6 חודשים. ואם<br />
מדובר בהיכלי ספורט, המתוכננים לחיפה, רמת גן, תל־אביב (יד־<br />
אליהו), ירושלים ובאר־שבע, הרי אין לדבר על פחות משנה להשלמת<br />
התכנון. אך בינתיים חלו גם מספר שינויים:<br />
א. התייקרות הבנייה. לרגל הגאות בשטח הבניה, בשנה<br />
האחרונה. עלו המחירים והממשלה החליטה על ויסות הבניה הצי-<br />
בורית. מובן שאין אפשרות להפסיק בניית שכונים או בתי־ססר וקל<br />
יותר לפגוע קודם כל במתקני ספורט.<br />
ב. קשיי מימון. למעשה צומצם התקציב שהובטח על ידי<br />
הממשלה ולא תהיה כל אפשרות לעמוד בהתחיבויות בהתאם ללוח<br />
הזמנים שנקבע. עם זאת סוכם על דעת כל השותפים לתכנית לא<br />
לצמצם את היקף התכנון. ולעשות הכל להמשך הבניה ולבצוע<br />
התכנית במלואה. לאור הקשיים יהיה צורך להאריך את תקופת<br />
הבצוע של התכנית הקיימת.<br />
בהתישבות העובדת<br />
במועצות האיזוריות שהתכוננו להקמת מתקני ספורט, היו כבר<br />
תכניות מוכנות ובאחרות היה התכנון מהיד ויעיל, ולא נתעוררו<br />
בדרך כלל אותם קשיים ידועים של מחסור בקרקע, אישורי בניה וכר.<br />
הוועדה המשותפת לרשות הספורט, משרד השכון ומוסדות<br />
הספורט, פעלה תוך תיאום והנחיות מסכמות שהן: א. הבטחת מתקני<br />
ססורט יסומים בכל אזור ואזור. ב. אולמות ספורט שיאפשרו משחקי<br />
כדורסל וכדורעף באולם סגור באיזורים השונים. כך שהקבוצות<br />
לא תאלצנה לחפש גג מעל לראשן במרחק שיעלה על 10*15 ק״מ.<br />
ג. מתקני אתלטיקה קלה במחוזות השונים: צפון, דרום, תיכון,<br />
ונגב. ד. בריכות מחוממות במחוזות המרכזיים בהם קיימת פעילות<br />
עניסה בשטח השחיה. ה. הבטחת מתקני ספורט ליד המרכזים הכם־<br />
ריים של ההתיישבות החדשה.<br />
במסגרת תכנית זו נבנו, או נבנים היכל ספורט אחד בנעמן,<br />
3 בריכות מחוממות, 15 בריכות רגילות (באיזורי פתוח מובהקים<br />
ובמשקי הערבה), אולמות ספורט ושלושה איצטדיונים. וכן מטווח<br />
גדול בגליל, איצטדיונים לכדורסל וכדוריד ועוד.<br />
40
הפעולה בסניפי ״הפועל״<br />
במסגרת התכנית הארצית אושרו לסניפי ״הפועל״ חמישה או-<br />
למות ספורט והיכל ספורט אחד בירושלים. אף אחד מאולמות אלה<br />
לא הגיע לשלב ביצוע. מועצות הפועלים לא יכלו לעמוד במשימה<br />
והדבר אומר דרשני. על כל בעל מתקן היה לדאוג לפחות לשליש<br />
נוסף מתקציב המימון שקיבל במסגרת התכנית המשותפת. הועד<br />
הפועל, בשנת התקציב השוטפת לא מוכן היה להכנס להתחיבות<br />
כזאת וכידוע מועצות הפועלים ברובן. אינן גוף כלכלי היכול לשאת<br />
במעמסה. נעשה רבות בשטח פיתוח ומגרשי משחקים בסניפים אך<br />
כל עוד אין אנו יכולים להבטיח לכל סניף בית הכולל אולם ספורט,<br />
לא עשינו די. הוועד הפועל של ההסתדרות בנה בשנה האחרונה<br />
דק בית ״הפועל״ אחד. אנו מחדשים עתה את פנייתנו לועד הפועל<br />
להגיע לתכנית בניה מוסכמת של בתי ״הפועל״ בסניפים וכן הבטחת<br />
תחזוקה נאותה של המתקנים הקיימים. סניפים רבים לא נותנים<br />
דעתם במידה מספקת, לאחזקה נאותה של מתקן הספורט בסניף.<br />
המגרשים מוזנחים ומראה בתי ״הפועל״ הקיימים אינו מוסיף כבוד<br />
לבעליהם.<br />
כבכל שטח אחר כן גם כאן הצורה והתוכן שלובים זה בזה. מזכיר<br />
הסניף חייב לדעת שבמגרש מסודר תהיה פעילות מסודרת וכן להיפר.<br />
״הקרן הקטנה״<br />
אנו מסכמים עתה שנה לפעולת ״הקרן הקטנה״ שליד מועצת<br />
בהשתתפות<br />
ספורט מתקני להקמת מסייעת זאת קרן ההימורים. של 15 עד 20 אחוז מהיקף ההשקעה בסכום מקסימלי של 5000<br />
רשות<br />
של עזרתה את לזאת נצרף מתקן ומתקן. אם לכל ל״י, הספורט הרי כל מתקן שנבנה זכה למענק של 40 30, אחוז מהיקף<br />
בהשקעות שאינן עולות על 20*30 אלף ל״י).<br />
(המדובר ההשקעה גם במקרה זה עמדה בפני הסניפים, בכל חומרתה, בעיית השלמת<br />
ממקורות עצמיים.<br />
התקציב במשך השנתיים סייעה הקרן בהקמת 853 מגרשי משחקים (כדור־<br />
סל, כדורעף וכדוריד), 27 מגרשי טניס, 8 מטווחים, 4 מבנים לימיה,<br />
6 מתקנים לאתלטיקה קלה, 14 מבנים שונים (ביתני שרותים ומה־<br />
סנים, גידור מגרשים וכו׳...)<br />
מספר סניפים טרם ניצלו את התקציב שהעמד לרשותם והם עשויים<br />
לאבד אותו אם לא יעמדו בלוח הזמנים של בצוע העבודה.<br />
בארץ<br />
שהספורט בטוח ואני בפעולתה הקרן ממשיכה השנה נוספים.<br />
במתקנים יתברך אם לסכם. הרי שיש מקום לברך על הנעשה, אך לא להסתפק<br />
זמניים<br />
הם עתה אנו עומדים בפניהם שהקשיים תקווה אני בו. שנת<br />
תחילת את שאיפ־ינה בניה תנופת לאותה בעתיד, ונשוב. .1968<br />
מהנעשה במחשח ״הפ1על״<br />
מחוז<br />
י ר ו ש ל > ם<br />
מועצת המחוז: יו״ר — מ. גוטליב, מזכיר — א. ברו־<br />
כיאלי, גזבר — י. משזלם, י. קורץ, י. מושיבו,<br />
ש. שזשני, שבתי צבי, ש. נדב, א. קפרמן, ד. גריני<br />
ולד, י. ועקנין, מ. מיוחם, ר. באלווא, א ירון, א.<br />
כהן, א. גלעדי, סוסו, י. כץ.<br />
מזכירות מחוז ירושלים: א. ברוכיאלי — כזמיר,<br />
י. משולם, י. מושיוב, ש. שושני, ד. יכין, א. ירון,<br />
י. ועקנין, מ. מיוחס, שבתי צבי, ש. אדלר א. קפרמן,<br />
ד. קראום י. ברנע.<br />
ועדות:<br />
ועדת כספים — יז״ר י. משולם, א. קורץ, א. ברו־<br />
כיאלי, י. מושיוב, י. ועקנין, ר. באלווא;<br />
ועדת ארגון וחברות — יו״ר י. מושיבו, א. ורון,<br />
א. בוזגלו, מ. דרטקה, דוד קראום;<br />
הנהלת כדורגל — דוד יכין, פ. פנחסי, שבתי צבי,<br />
י. ועקנין, א. כהן, מ. כהן, א. קורץ;<br />
הנהלת כדורסל — דוד קראום, דב קשינבסקי, אשר<br />
חט, א. איתן, י. זרזר, ישראל קרן.<br />
רכז מקצועי — י. שרם.<br />
רכזי<br />
הענפים:<br />
כדורגל — יכין דוד; כדורסל — קראום דוד•, כדור־<br />
עף — ס. פלושאין, האבקות — גודפריינד•, הרמת<br />
משקלות — א. שוסטק׳, פיתוח הגוף — א. אבני־,<br />
התעמלות — י. שרם, אתלטיקה — י. שרם-, טניס<br />
שולחן — רמתי אריה, שחמט — א. רוזנברג; כדור-<br />
יד — י. שרם•, פלוגות הסדרן — מ. גזטליב; מקו-<br />
עבודה — צרפי עזיז׳, פעולה עממית — פעו־<br />
מות באיגוד עובדי המדינה — י. שרם.<br />
לות שני הענפים הגדולים — כדורגל וכדורסל מנוהלים על ידי<br />
הנהלות אשר את תכניתם מביאים לאישור במזכירות — הן לגבי<br />
תוכנית פעולות והן לגבי הצעות התקציב שלהם. כל הוצאה עוברת<br />
את הנהלת החשבונות של ,,הפועל״ ואת ביקורת מועצת פועלי<br />
ירושלים על ידי הועד המבקר.<br />
יתר הענפים, פרט לפלוגת הסדרן, מנוהלים על ידי ראשי<br />
הענפים. כל ההוצאות שלהם חייבות באישור הרכז המקצועי ומזכיר<br />
״הפועל״ וכל ההוצאות עוברות ביקורת.<br />
הפעילות בכדורגל כוללת: קבוצה בליגה הלאומית, קבוצת<br />
נוער מילואים, קבוצת נערים, קבוצת ״הבירה״ בליגה ב׳ שתי<br />
קבוצות בקרית היובל, 2 קבוצות בקרית מנחם, כ־20 קבוצות בליגה<br />
למקומות עבודה. הענף כולו מונה כ־1,100 חברים.<br />
כשליש מהתקציב הכללי מוצא לענף הכדורגל. הקבוצה בליגה<br />
הלאומית מכניסה 80% מהוצאותיה. ענף שתקציבו 166.000 ל״י<br />
יוצר בעיות — חלוקתו של התקציב — ויותר מכל המקורות להשיג<br />
את התקציב בהתאם ללוח הזמנים.<br />
ענןש הכדורסל— קבוצה אחת בליגה לאומית (גברים) וקבוצה<br />
בליגה לאומית (נשים)! קבוצה בליגה בי, קבוצה בליגה גי! קבוצת<br />
נועד, 2 קבוצות נוער בקרית יובל, וקבוצה אחת בקרית מנחם. בענף<br />
זה ישנם כ־800 ספורטאים מכל הגילים, ועוד כ־100 בליגה למקומות<br />
עבודה, ענף זה שתקציבו 150 אלף לירות אינו יוצר בעיות מיוחדות.<br />
אין הוא בעל הכנסות כבענף הכדורגל והכנסותיו מגיעות ל־30%<br />
מהוצאותיו.<br />
41
על שאר הענפים אחראי באופן ישיר הרכז המקצועי. רוב<br />
הענפים יציבים. היתה ירידה תלולה בענפי ההתעמלות והאתלטיקה<br />
העדר כח הדרכה ומתקנים. הענין יבוא על פתרונו בגמר מסלול<br />
הריצה במגרש ״הפועל״ ועם הכנסו של הרכז המקצועי לפעולה.<br />
כשטח המתקנים<br />
יצרנו עובדות — מגרש ״הפועל״ עבר שיפוץ כללי — הכניסות<br />
שופרה הגדרות תוקנו והוגבהו — היציעים גדלו כמעט פי שנים —<br />
הפכו את מגרש ״הפועל״ למרכז ספורט.<br />
בנינו שני מגרשי כדור־רגל נוספים. האחד בקרית היובל (הועבר<br />
אליו קו מים — ונשתל דשא) והשני בבית צפסה. הכשרנו מגרש<br />
בבית צפפה — ומגרש כדור־סל.<br />
הכשרנו את המגרש בשיר ג׳ארח — למשחקי מזרח ירושלים.<br />
הקמנו מטווח לרובה אוויר בקרית מנחם מהמשוכללים ביותר.<br />
שנת 1969 תוכרז ע״י כשנת הרחבת הענפים והמתקנים.<br />
בדעתינו לקיים את ענף הכדור־יד, טניס ושהיה. כמו כן<br />
בדעתנו להקים סניפים: שכי הבוכרים, בקעה, קטמונים עין הכרם<br />
ולהרחיב את הפעולה במזרח ירושלים.<br />
בדעתנו להסור את המגרש בקרית היובל למרכז ספורט. ולהפעיל<br />
הבריכה בקרית היובל וכן להקים שם 5 מגרשי טניס ושני מגרשים<br />
משוכללים סל־ועף.<br />
נקווה שתוך השנה יבנה היכל הספורט ואז נוכל להרחיב בהיקף<br />
גדול את פעולתנו.<br />
בכדי להבהיר איך הגענו למצב זה. הרי שאני חייב לספר קצת<br />
היסטוריה על מחוז זה. עד שנת 1962 היו במחוז מדריכים ופעולות,<br />
אך סבל קשות ממחסור ממתקנים. לאחר תקופה זו, נשאר הסניף ללא<br />
מזכיר מחוז קבוע, ותוך עונה קצרה של שנה ומחצה התחלפו ארבעה<br />
מזכירים, ואין להרבות בהסברים על מצב המחוז אחרי מצב זה. גם<br />
מצבו הכספי של המחוז היה קשה מאוד וגדעון גדול רבץ עליו,<br />
והיה צורך לעבוד בתנאים קשים: לכסות ההוצאות של הסעולות<br />
השוטטות, ולשלם חובות קודמים. קשה לתאר את קושי הבעיה, אך<br />
בעבודה שקדנית ובסבלנות הצלחנו במשך שנתיים להכניס למעגל<br />
4 ענסי הספורט חדשים: כדורעף, טניס שולחן, קליעה למטרה<br />
ושח־מט. בכלם זכינו לעליה מליגות נמוכות לליגות גבוהות —<br />
בליגה למקומות עבודה היינו הראשונים שזכינו בגביע — של מזכיר<br />
הועד הפועל לסניפי ״הפועל״. במקומות העבודה הגענו למקומו<br />
ראשונים, בכדורגל בשחמט ועוד. בכדורגל לא דאגנו לירידה אל<br />
הפנינו ראשינו כלפי מעלה, וכך בכל ענפי הספורט השונים.<br />
לאחר מלחמת ששת הימים״ ועם ההכרזה של ירושלים השלמו<br />
ראינו עצמינו כעיר גדולה יותר — ואחד הבעיות שהטרידו אותנו -<br />
היתה בעית המתקנים. גם בחלק הראשון של העיר, וקל וחוט!<br />
באיזור מזרח ירושלים. מיד — חדרנו לשטח — ובתנאים קשיו<br />
מאוד, הצלחנו להקים קב׳ כדורגל וקב׳ כדוריד, והבעיה העיקרי!<br />
להחזקתם הם, בית ״הפועל״ בלשונם (מועדון) ומתקנים. בשטח זו<br />
אפשר לומר שאת התוכנית שהצבנו לעצמנו עם האחראי על מדוו<br />
המתקנים במרכז ״הפועל״, כמעט והגענו לסיומם.<br />
הצבנו לעצמנו להפוך את מגרש ״הפועל״ למרכז ספורט והתקנת<br />
בצורה נאה.<br />
אנו רשאים לסכם בגאוה, שחוללנו פלאים במגרש — בעזרתו<br />
של מועצת פועלי ירושלים רשות הספורט וקרנות הטוטו: שיפרנו<br />
את הכניסות והיציאות. שתלנו דשא חדש, התקנו מסלול ריצה<br />
הקמנו שני מגרשים לסל ועף, לכדוריד, הגדלנו את היציעיב<br />
ב־2000 מקומות, הגבהנו את הגדר לגובה של 4 מטרים.<br />
העבודות נעשו במהירות האפשרית, מסוף 67 עד 68 כמעט מלאנו<br />
את כל התכניות.<br />
בקרית יובל הכשרנו מגרש חדש עם דשא. לליגה למקומות<br />
עבודה ולליגות הנמוכות.<br />
בקרית מנחם הכשרנו מגרש כדורסל מואר, וסיימנו את התקנת<br />
המטווח לרובה אויר.<br />
בבית צפפה סיימנו את המגרש בכדורגל ומגרש בכדורסל.<br />
בקרית האוניברסיטה סיימנו את המגרש לליגה למקומות עבודה.<br />
מנינו לקראת 1969. המשימה העקרונית: הכשרת מתקנים במזרח<br />
ירושלים ובאין מתקנים אין כל אמשרות לקיים מעולות סדירות, ישנה<br />
תוכנית במועצת סועלי ירושלים להשיג שטח על מנת להמוך אותו<br />
למרכז סמורט.<br />
לדעתנו יש צורך במתקנים נוססים בשכונות בתלסיות בשכונת<br />
הבוכרים ובקטמונים. וזאת תהיה תוכנית האם שלנו השנה, יחד עם<br />
זה יש בדעתנו להמוך את עמק טיילור לעמק ססורט, להכניס בו<br />
מגרשי סל עף וטנים.<br />
בתכניתנו להקים עוד שלושה ענסי סמורט השנה: כדוריד,<br />
2. שחייה וטנים.<br />
מ ח ו ז<br />
ה נ ג ב<br />
מחוז הנגב אינו דומה בהרכבו ובשטחו לשום מחוז אחר<br />
במסת המדינה. המרכיבים שלו גדולים ובעיותיו בשטח הספורט<br />
שונים תכלית שינוי ממחוזות אחרים.<br />
כשבאים לעמוד על בעיות הספורט במחוז חייבים לחלק את<br />
המחוז לשלושה סקטורים נפרדים<br />
א. עיירות הפיתוח. ב. קיבוצים. ג. מושבים.<br />
נתחיל בבעיה הכאובה ביותר שהיא עיירות הפיתוח. כל<br />
איזור הנגב מיושב בערי פיתוח אשר קמו ונבנו לאחר קום<br />
המדינה ואשר בתחילת דרכם להתבססות כלכלית, היה הספורט<br />
מהם והלאה. תוך כדי תקומת ההתבססות החלו פרנסי העיירות<br />
להתעניין בסמורט. סיבה אובייקטיבית זו היא הגורם לקידום האיטי<br />
של הממורט במחוז הנגב. יש לצרף לזאת את המרחקים העצומים<br />
בין ישוב אחד לשני, דבר המכביד על התקציב השוטף ואז<br />
מתקבלת תמונה די עגומה.<br />
מזלו של המחוז בשטח הספורט הוא בהרכב אוכלוסייתו שהיא<br />
ברובה יוצא צפון אמריקה אנשים אשר באו עם תודעה ספורטיבית<br />
עוד מארץ מולדתם אבל היא מחפה רק בחלק קטן על הבעיות<br />
היום יומיות האובייקטיביות. חומר נפלא זה קיים איפוא בעיירות<br />
הפיתוח ומשווע ליד מכוונת לתקציבים נאותים אשר יתנו את<br />
הדחיפה הגדולה. אני מאמין שתוך תקופה קצרה יחסית ישתווה<br />
המחוז לכל יתר המחוזות אם לא למעלה מזה.<br />
בעית הבעיות היא בהחזקת הקבוצות אשר מומיעות במסגרת<br />
התאחדויות השונות וכאן הייתי רוצה להציע הצעה אשר לדעתי<br />
תתרום לקידום הממורט במחוז.<br />
יש לקבוע לכל עיירת סיתוח, ללא יוצא מהכלל, מסמר ענסי<br />
יסוד אשר יהיו ענסי חובה. אמשר להתחיל בכדורגל, כדורסל,<br />
כדורעף, ואתלטיקה קלה.<br />
בהם<br />
אין אשר סיתוח עיירות לאותן בעיקר היא הכוונה תקציב<br />
לבנות יש לכדורגל. מרט ססורטיבית מעולה זה בשלב למחות<br />
עונה למשך אלה לענסים הכרחי קיום לצורך מינימום הרשות<br />
הקצבת המועלים, מועצת הקצבת את במחוז ולרכז ישלים<br />
״המועל״ מרכז הסניף. של אחרת הכנסה וכל המקומית ארבעה<br />
אנו כי נדע המינימום, אז תקציב להשלמת היתרה את במחוז<br />
הריכוז שלמה. עונה במשך שוטף באומן מועלים ענסים יאסשר הזרמת כסף סדירה בהתאם לצרכים לכל ענף וענף בעיירה.<br />
לקידומם<br />
בהכרח תביא אלו ענמים בארבע סדירה מעילות במקום.<br />
והשתרשותם בעיירות המיתות וזאת<br />
סחות מאשר בקיבוצים חריסה הבעיה והותק.<br />
האוכלוסיה, הרכב התושבים, מסמר בשל הקיבוצים<br />
המרחקים הגדולים. המשותפת היא כאן הבעיה גם תמיד<br />
ולא לצבא היוצאים ססורטאים מדילול בקביעות סובלים יש למצוא דרך לסייע לפחות<br />
ישנה עתודה מססקת למלוי החסר. 42
במימון הנסיעות של הקבוצות המשתתפות בתחרויות התאחדויות<br />
הספורט השונות.<br />
בעיות המושבים במחוז קרובה יותר לבעיות בעיירות פיתוח<br />
והגורמים תואמים כמעט את כל מה שנאמר: כלל הרכב האוכלוסין,<br />
ועומס עבודות השדה.<br />
הדבר הבולט ביותר במושבים הוא החוסר בזמן מתאים<br />
לעסוק הספורטיבי כי דוב האנשים יוצאים לעבודות שדה מבוקר<br />
עד ערב. על מנת להתגבר על תופעה זו יש להרבות בבניית<br />
מתקנים עם תאורת לילה.<br />
שגית, יש לשאוף לפעילות ספורטיבית סגורה יותר במסגרת<br />
פנימית של כל מועצה ומועצה איזורית, דבר אשר בהכרח יצמצם<br />
את המרחקים ויגביר את הפעילות וזאת בתנאי שמרכז ״הפועל״<br />
ישתתף בהוצאות של הליגות הפנימיות כמו בכל ליגה רגילה<br />
במסגרת ההתאחדויות הכלליות.<br />
המחוז עשה נסיון שהצליח בחלקו במועצה איזורית מרחבים.<br />
אורגנה ליגה לכדוריד שבה משתתפות 6 קבוצות והן מהוות<br />
בית בפני עצמו במסגרת ההתאחדות, ליגה אשר פועלת ללא דופי.<br />
נרשמו 8 קבוצות כדורגל ביחד להתאחדות לכדורגל על מנת<br />
ליצור בית בפני עצמו. מהשמונה נפלו שלוש, מסיבות טכניות,<br />
אולם חמש קבוצות משתתפות באופן סדיר במשחקי הליגה. יש<br />
לקוות כי בשנה הבאה תרשמנה יותר קבוצות מאותה מועצה ואז<br />
יווצר בית שלם שקבוצותיו תסענה אך ורק בין כתלי המועצה<br />
ובמקום שקבוצה נבחרת אחת תייצג את המועצה הרי 10 קבוצות<br />
יחד תשתתפנה באופן פעיל.<br />
ציר המחוז היא באר שבע בירת הספורט בנגב. סניף באר<br />
שבע גדל מעל ומעבר לכל המקווה. היום רשומים בסניף קרוב<br />
ל־1500 חברים העוסקים בכל ענפי הספורט במסגרת ההתאחדויות<br />
השונות. באר שבע מספקת היום את הידע המקצועי ומרכזת<br />
בתוכה את בעלי המקצוע המעולים ביותר במחוז. שחקנים ותיקים<br />
שפורשים מענפי הספורט עוברים לאמן בעיירות הפיתוח ותורמים<br />
לקידום הספורט במקום. בבאר שבע רוכז קורם למאמני כדורגל<br />
מעולים וכן התנהל קורם לכדורסל בהדרכתו של בארי ליבוביץ. יש<br />
להמשיך בכיוון זה ולקיים קורסים לכדורעף ואתלטיקה קלה עם<br />
צוות מאמנים מעולה. הנסיון מלמד כי רק מאמנים מעולים מושכים<br />
ספורטאים. אם כל שנה נתמיד בקורסים כאלה גזרים לסניפים<br />
מאמנים אשר לאט לאט יתפשו את מקומותיהם בכל ענף וענף,<br />
ויביאו בסכומו של דבר להמשך התנופה הקיימת היום במחוז.<br />
נבחרה השנה מועצת המחוז והמועצה בחרה במזכירות,<br />
המזכירות בחרה במזכיר המחוז — עמרם מויאל. ופעולתה<br />
מתבטאת באמצעות בחירת ועדות שונות העומלות קשה על מנת<br />
להתגבר על הבעיות האובייקטיביות ולהביא לקידום היש הספור־<br />
טיבי במחוז.<br />
כבכל שנה, נערכה גם בשנה שחלפה צעדת הנגב: חברון—<br />
באר שבע, אשד עברה ללא דופי תוך הצלחה עצומה.<br />
נערך<br />
מרוץ הרצועה מטעם מועצה איזורית חבל מעון, מרוץ<br />
מוצלח שהקיף מאות ספורטאים.<br />
נערכו אליפויות המחוז בכל הענפים: כדורסל, כדורעף,<br />
התעמלות, אופניים, אתלטיקה קלה קליעה למטרה, שחייה.<br />
במשך חודש ההסתדרות נערכו ערבי הסברה ומופעי ספורט.<br />
והוגברה הפעילות בספורט במקומות העבודה.<br />
אנו רק בראשית דרכנו הספורטיבית ובכוחות משותפים<br />
מאמין אני כי נגיע לקידום הספורט בעיירות הפיתוח, במושבים<br />
ובקיבוצים.<br />
חברי מועצת מחוז הצפון<br />
אטיאס אלברט — בית שאן — שיכון ד׳ 220/1<br />
אילן חיים — שדה נחום<br />
אנטואן זכריה — נצרת, בית פרנק סינטרה<br />
אריאב מנחם — נצרת עלית, רח׳ חרמון 1<br />
בן־יעקב אליהו — מעלות תרשיחא, מ. ם.<br />
ברוכיאל אהרון — מרום הגליל<br />
גלעד דן — רמת יוחנן, דאר כפר מכבי<br />
גלעד מנחם — כפר רופין<br />
גרשון אברהם — קרית שמונה, רח׳ טרומפלדור 44<br />
זועבבי ריאד — עכו ת. ד. 65<br />
זיו מרים — דגניה ב׳<br />
זייל יעקב — כפר גלעדי<br />
חייקין שמריהו — עין חרוד מ.<br />
טולדנו יעקב — מגדל העמק, מ. פ.<br />
טלקי יוסף — כפר המכבי<br />
טרייבנד שמעון — עכו, גיבורי סיני 5<br />
יום טוב זהבה — גבת<br />
כהן מולא — אלונים<br />
כץ יהושע — עכו, מ. פ.<br />
כרמי אמנון — צפת ת. ד. 66<br />
מאירוביץ שלמה — עפולה מ. פ.<br />
מדגון יוסף — תל־יוסף<br />
סיבור דוד — כפר מכבי<br />
סורטין יעקב — דפננמ<br />
עטיה יוסף — שער הגולן<br />
פינטל יצחק — עין חרוד מ.<br />
ציפורי משה — בית שערים<br />
קרן ישראל — צובה<br />
מ ח ו ז<br />
ה צ פ ו ו<br />
רוזנשטיין צבי — עפולה, מ. ם.<br />
רייכנר שי — מולדת<br />
רם נח — גניגר<br />
שגב צבי — אפיקים<br />
שריד אפרים — נהדיה, מזכיר מ. ם.<br />
תמיר מרדכי — תל יוסף<br />
שטוסר שמעון — מזכיר מחוז הצפון<br />
נויידט אהרון — אושר.<br />
בנימין ראושניץ — נהריה, מ. ס.<br />
רם איתן — עין השופט<br />
קדם צבי — מעגן<br />
עמיד משה — יגור<br />
מדון הם — רמת השופט<br />
לאונהיימר מידי — כסר מסריק<br />
סעיד סקנדר — נצרת, מ. ם. ת. ד. 13<br />
עוז גד חיותה —רשפים<br />
צחורי גד — עברון<br />
ראובני יובל — שער העמקים<br />
שמר יעקב — בית אלפא<br />
תאני יוסף — עין המפרץ<br />
שלמה קראום — עכו<br />
חברי מזכירות המחוז<br />
גרשון אברהם — קרית שמונה<br />
מנחם אריאב — נצרת עלית<br />
גלעדי<br />
יעקב — כפר זייל אהרון — אושה — סגן<br />
נויידט סקנדר — נצרת — סגן<br />
סעיד פרסטר דני — עכו — סגן<br />
43
פינטל יצחק — עץ חרוד מ.<br />
קדם צבי — מעגן<br />
ראושניץ בנימין — מזכיר המחוז<br />
שטוסד שמעון — מזכיר המחוז<br />
רם איתן — עין השופט<br />
תמיר מרדכי — תל יוסף<br />
חברי הועדה המקצועית<br />
אשל משה — רכז התעמלות<br />
גור אמנון — רכז א״ק — מ. א. עמק הירדן<br />
גלזר גיורא — מ. א. עמק הירדן<br />
גור עמנואל — מ. א. יזרעאל<br />
זייל יעקב — מ. א. גליל עליון<br />
נוה עמום — קרית שמונה<br />
סיבור דוד — מ. א. זבולון<br />
רם איתן — עין השופט<br />
רם נח — גניגר<br />
חייקין — עין חרוד מ.<br />
שמריהו משה — מ. א. קישון<br />
ציפורי יעקב — בית אלפא<br />
שמר בנימין — נהריה<br />
ראושניץ שטוסר שמעון — מזכיר המחוז<br />
ועדת כספים<br />
יצחק פינטל — גזבר — עין חרוד מ.<br />
קדם צבי — מעגן — חבר<br />
שמעון טרייבנד — חבר — עכו<br />
אריאב מנחם — חבר — נצרת עלית<br />
שטוסר שמעון — מזכיר מחוז הצפון<br />
ב. רשימת הסניפים ליד מועצות הפועלים<br />
בית שאן<br />
חצור<br />
טבריה<br />
יבניאל<br />
יקנעם<br />
כרמיאל<br />
מעלות תרשיחא<br />
נהריה<br />
נצרת עלית<br />
נצרת<br />
עכו<br />
עפולה<br />
צפת<br />
קרית שממה<br />
רכסים<br />
רמת ישי<br />
ג. רשימת סניפי ״הפועל״ בישובי המיעוטים<br />
הגליל המערבי<br />
סולמין זריק — עילבון — דואר נצרת<br />
אניס אחמד יוסף — דבוריה — דואר נצרת<br />
אם מעיל קלבי — סולם — דואר נצרת<br />
סרח בראנסי — רינה — דואר דיינה<br />
מועדון ההסתדרות — כפר קאמה<br />
ד. רשימת מועצות איזוריות<br />
בית שאן<br />
גלבוע<br />
געתון<br />
גליל עליון<br />
גליל תחתון<br />
זבולון<br />
יזרעאל<br />
מגידו<br />
מעלה הגליל<br />
מרום הגליל<br />
געמן<br />
עמק הירדן<br />
עמק הירדן<br />
קישון<br />
ה. סניפי ״הפועל , ׳ בהתישבות העובדת<br />
המאוגדים במסגרת המועצות האיזוריות<br />
בית שאן<br />
מסילות<br />
מעוז חיים<br />
נוח איתן<br />
נוה איתן<br />
ניר דוד<br />
רשפים<br />
שדה נחום<br />
געתון<br />
אילון<br />
מצובה<br />
אדמית<br />
חניתה<br />
ראש הנקרה<br />
גשר הזיו<br />
בצת<br />
לימן<br />
סער<br />
עברון<br />
רגבה<br />
שמרת<br />
גלבוע<br />
ירדנה<br />
חבל תענך<br />
חמדיה<br />
נוה אור<br />
תל עמל<br />
גוה איתן<br />
כפר דופין<br />
בית העמק<br />
נתיב השיירה<br />
בוסתן הגליל<br />
כברי<br />
לוחמי הגיטאות<br />
מזרע<br />
געתון<br />
יחיעם<br />
עמקא<br />
בן עמי<br />
נס עמים<br />
שוקרי עבוד — שפרעם<br />
יוסף מארון — עבלין — ד. נ. כפר אתא<br />
עומר ריאן — באבול — ד. נ. אשר<br />
עסי דיאב — טמרה — דואר טמדה<br />
גאזי בדארנה — סכנין — ד. נ. אשרת<br />
אסעד שחאדה — כסר יטיף — ד. נ. מעלה הגליל<br />
מוחמד חדאד — תרשיחא — ד. נ. מעונה<br />
אליאם שהין — מעליה — ד. נ. מעלה הגליל<br />
כאיד אברהים —יוסף — מקר — ד. נ. מעלה הגליל<br />
מזרעה — מ. א. געתון — לידי שרגא אשל<br />
פאיז עזאם — עוססיה — ד. נ. הכרמל<br />
צודקי חסון — דלית אל כרמל — ד. נ. הכרמל<br />
עפיר כיאל — ג׳דידה — ד. נ. מעלה הגליל<br />
מחמוד אסדי —דיר אל אסד — ד. נ. מעלה הגליל<br />
איזור נצרת והגליל המזרחי<br />
אנטואן זכריה — נצרת — ת. ד. 13<br />
בית אלפא<br />
בית השיטה<br />
גבע<br />
עין חרוד מ.<br />
עין חדור א.<br />
גליל עליון<br />
אילת השחר<br />
גונן<br />
דן<br />
דפנה<br />
הגושדים<br />
כפר בלום<br />
כפר גלעדי<br />
כפר הנשיא<br />
להבות הבשן<br />
נאות מרדכי<br />
כסר יחזקאל<br />
תל יוסף<br />
מולדת<br />
ניר יפה<br />
מושב ברק<br />
דבורה מושבת עמיד<br />
שמרי<br />
דישון<br />
מנחמיה<br />
כסר סולד<br />
שדה נחמיה<br />
חולתא<br />
גדות<br />
מעין ברוך<br />
44
גליל תחתון<br />
אילגיה<br />
מושב ארבל<br />
קבוץ בית קשת<br />
מושב עזריאל<br />
כסר זיתים<br />
כסר חיטים<br />
זבולון<br />
יגור<br />
שער העמקים<br />
רמת יוחנן<br />
יזרעאל<br />
גזית<br />
דברת<br />
מרחביה<br />
מזרע<br />
עין דור<br />
מגידו<br />
תל עד<br />
דליה<br />
הזורע<br />
עין השופט<br />
רמת השופט<br />
רמת מנשה<br />
קיש<br />
כפר לביא<br />
קבוץ מצ2ן<br />
אילן<br />
שדה שדמות דבורה<br />
מושב שרונה<br />
אושר,<br />
כפר מכבי<br />
גניגר<br />
בלפוריה<br />
היוגב<br />
תל עדשים<br />
משמר העמק<br />
עין העמק<br />
אליקים<br />
מדרך עוז<br />
גבעת עוז<br />
צעדת יערות מנשה — מ. א. מגידו<br />
מרוץ יחיעם — מ. א. געתון.<br />
מרוץ הגבורה — מ. א. געתון<br />
הקפת הכנרת באופניים — מ. א. עמק הירדן<br />
העפלת הר מירון — מ. א. מרום הגליל<br />
צעדת פיקניק ותחביב — מ. א. געחון<br />
שמות מועצות האזוריות<br />
זית<br />
בבר אוריאל חוף הכרמל 1. אוריאל<br />
שוהם מנשה 2. בבלומנשטיין<br />
ישראל חפר עמק 3. אהרונובסקי<br />
יורם הצפוני השרון 4. הלוי<br />
יאיר השרון חוף 5. שחורי<br />
דן אפק מפעלות 7. ברבוך<br />
משה הירקון 8. ברבוך<br />
משה התיכון השרון 9. מעיד<br />
עבדלה עלי גלגוליה 1. עמדור<br />
מוחמד טירה 2. אל נשף<br />
נהאד טייבבה 3. חדיגה<br />
עפעד קלנסווה 4. גברין<br />
צאדק אחמד אל פחם אום 5. חדר דיר<br />
מוחמד קרע כפר 6. דיר<br />
מחמוד עומר קאסם כפר 7. יונים<br />
שפיק עדה 8. עמש<br />
אוייץ זרקה גסר 9. ג׳אמל.<br />
מוסטפה עדה עד 10. סניפי ״ הפועל״ בקבוצים<br />
קישון<br />
גבת<br />
יפעת<br />
רמת דוד<br />
שריד<br />
אלונים<br />
נהלל<br />
נעמן<br />
אסק<br />
כסר מפריק<br />
מעלה הגליל<br />
חוסן<br />
מעונה<br />
עין יעקב<br />
עבדון<br />
דוריאל<br />
אלקיש<br />
יערה<br />
אבא<br />
אלוני הסוללים<br />
בית שערים<br />
יהושע<br />
כסר לחם<br />
בית החורש<br />
כפר עין המפרץ<br />
עין המפרץ<br />
גורן<br />
שומרה<br />
אבן מנחם<br />
נטועה<br />
זרעית<br />
בירנית<br />
הקיאון החדשה<br />
ו. רשימת מפעלים עממיים המבוצעים ע״י<br />
האיזורים במחוז הצפון<br />
הצליחה העממית של הכנרת — מ. א. עמק הירדן<br />
מחתר עממי בקיאקים — מ. א. עמק הירדן<br />
צעדת הכנרת — עמק הירדן<br />
צעדת הגלבוע — מ. א. גליל עליון<br />
מרוץ תל קציר — מ. א. עמק הירדן<br />
שם המועצה<br />
שם רכז הספורט<br />
השרון<br />
חבצלת 1. ידידיה<br />
כפר 2. למדני<br />
אילן חיים כפר 3. גיסר<br />
אמנון ויתקין כפר 4. עופר<br />
כפר 5. אוזן<br />
משה צרופה 6. המזכירות<br />
שדה יצחק 7. רעננה<br />
רסקו 8. איזמייל יעקב<br />
גנות הדד 9. צינובביץ<br />
מ. סביון 10. אלישמע<br />
11 דרור<br />
בני 12. יהושע<br />
בית 13. ים<br />
גליל 14. חרוצים<br />
15. שלום<br />
אביטל ינוב 16. גסשטיין<br />
רוחמה 17. גת דמון מגשימים<br />
18. ירק<br />
נוה 19. שריד<br />
עין 20. יעקב<br />
עין 21. צופית<br />
22. רשפון<br />
23. חמד<br />
שדה 24. כהן<br />
יעקב תנובות. 25. הלוי<br />
בית ת2. שטרן<br />
אבברהם חנניה בית 27. אבברהם<br />
כהן יאשיה גן 28. ארצי<br />
שלום דאד 29. חופית<br />
30. 31. כפר מהר״ל
כפר מונאש<br />
32. מגדים<br />
33. עולש<br />
34. אילה<br />
עין 35. העמקים<br />
שושנת ת3. פרץ<br />
37. אמץ<br />
38. סידקין<br />
כפר 39. יהודה<br />
גני 40. בצרה<br />
1ת. גאולים<br />
42. גבעת הן<br />
43. חגור<br />
44. ירחיב<br />
45. מעש<br />
44. נוה ימין<br />
47. ניצני עוז<br />
48. עמישב<br />
49. ורד<br />
עין 50. אפרים<br />
שער 51. צור משה<br />
52. ודבורג<br />
שדה 53. תל יצחק<br />
54. אחיטוב<br />
55. בורגתא<br />
56. בארותיים<br />
57. גבע הכרמל<br />
58. הבונים<br />
59. חניאל<br />
60. 1. בית יצחק<br />
ביבת יצחק<br />
1. תלמי אלעזר<br />
2. אהרון<br />
ביתן 31. חיבת ציון<br />
4. אודים<br />
5. אלישיב<br />
6. השומרון<br />
גן 7. בית ינאי<br />
8. חבצלת השרון<br />
9. פנחס מודיאנו<br />
זולי נסים<br />
נחום דיאמונם<br />
אוזן<br />
איזמן<br />
גברביאל<br />
יוסף<br />
אביעזר דהרי<br />
ניסן ניר<br />
יוסף<br />
רדע<br />
לוי<br />
זכריה<br />
טוביה איזן<br />
נסים ברוך<br />
אלוני<br />
יעקב חראיתן<br />
התישבות פרטית<br />
שם רכז הספורט<br />
שלמה<br />
קורט<br />
וולף<br />
ישראל<br />
ויסמן פרידמן<br />
יוסף הספורט<br />
רכז רכז הספורט<br />
יצחק<br />
ארצי קנוניץ<br />
חוה 10. חרב לאת<br />
11. כפר נטר<br />
12. מכמורת<br />
1. אייל<br />
הספורט<br />
רכז הספורט<br />
רכז אילנה<br />
ברוקר סניפי ״הפועל״ במושבים<br />
ש ס הסניף<br />
השלושה<br />
גבעת 2. געש<br />
3. חורשים<br />
4. יקום<br />
5. אליהו<br />
ניד 6. נחשולים<br />
7. עינת<br />
8. הכובש<br />
רמת 9. שסיים<br />
10. ברקאי<br />
11. בית אודן<br />
12. בחן<br />
13. אחוד<br />
חיים גבעת 14. מאוחד.<br />
חיים גבעת 15. גן שמואל<br />
16. העוגן<br />
17. המעפיל.<br />
18. החותרים.<br />
19. כפר גליקסון.<br />
20. משמד השרון<br />
21. מעברות<br />
22. משמרות<br />
23. מענית<br />
24. מכאל<br />
מעגן 25. מעין צבי<br />
26. מצר<br />
27. מגל<br />
28. נחשולים<br />
29. נוה ים<br />
30. עין החורש<br />
31. שמר<br />
עין 32. כרמל<br />
עין 33. רגבבים<br />
34. שדות ים<br />
35. שם רכז הספורט<br />
מרדכי שדויד.<br />
נ. אברהם.<br />
נתן פלורסהיים.<br />
פטר אוד<br />
כהן אליהו.<br />
מיכאל פרידמן.<br />
ד יד רושו.<br />
אהוד קפלויבביץ.<br />
גלזר<br />
פנדה שפע.<br />
יוסף כרמון.<br />
מרדכי הד אבבן<br />
עזריאל<br />
לוסטיג חיים.<br />
קרפופסקי גולדשטיין.<br />
שמחה אריה לשוק.<br />
עידו לובבנה<br />
פלש<br />
אורי בורנשטיין.<br />
יעקב (טברגר).<br />
הראל אהרון מנחם לוין.<br />
פרידמן.<br />
צבי קם.<br />
מאיר יואל ברגר.<br />
לוי.<br />
יוסי קהל.<br />
שלמה אלדז׳ים.<br />
גבריאל עוזי מור.<br />
להבב.<br />
נח חיים וייזל.<br />
יעקובוביץ.<br />
יהודה מ ח ו ז<br />
חלפו שנתיים מאז הוקמה לשכת הפועל מחוז התיכון וברצוני<br />
לציין אורות וצללים בתקופה הנ״ל.<br />
עתה אין לי צל של ספק שרעיון הקמת המחוזות עונה על צרכי<br />
״הפועל״ ברוב סניפיו.<br />
התאגדות ״הפועל״ הלכה והתרחבה לעומק ולרוחב, תקציבה<br />
גדל, לאין שעור סניפים רבים הוקמו בכל אתר ואתר, וטבעי הדבר<br />
שמרכז ״הפועל״ לא יכול להגיש לחלק מסניפיה הרבים סעד הלכה<br />
למעשה, בעיקר בשטח הארגוני.<br />
בצורה של המחלקה לארגון בחמשת השנים האחרונות והזרמת<br />
כח ארגוני חדש ברוב — 7 המחוזות מהוה כיום מוקד מרכזי לחיי<br />
הסניפים על לבטיהם הרבים במחוזותיהם.<br />
עם הולדת רעיון הנ״ל, צמח רעיון נוסף הקמת ועדות ספורט<br />
ליד המועצות האזוריות שבראשן רכז ספורט אזורי.<br />
אמנם אנו עוד בראשית צעדינו אך בתקופה קצרה יחסית רקם<br />
הרעיון עור וגידים ובעזרתם הישירה של יו״ר המועצות האזוריות<br />
התיכון<br />
מזרימים אנו דם חדש העונה על רוב צרכי המקום וההו<br />
תקציבם גדל, מוקמים מתקנים רבים כמעט בכל סניף<br />
ונשלמת תכנית אב למתקנים אזוריים ליד כל מועצה.<br />
הקמת מוסדות מחוז נבחרים זו הפעם הראשונה בהת*<br />
יתרום רבות ובראש ובראשונה למספר של חברים בעלי כה<br />
גוני ומקצועי בין כתלי הלשכה המחוזית לבצ״רה החברתי סס<br />
וערך מוסף להבחרם למוסדות המרכזיים של ההתאגדות.<br />
מוטלת עלינו החובה להפעילם. להרחיב סמכויותיהם<br />
השונות ולהבטיח תקציב לפעולה מחוזית עניפה.<br />
מן הדין שנציין לשבח פעילותם המסועפת של מזכירי ״<br />
בערים ובמושבות.<br />
הולכת ונרקמת פעילות ארגונית בסניף! הנהלות הסנין<br />
המקומות מופעלות, כרטסת הסניף הולכת ומסתעפת, גביית מ<br />
בכמה מקומות מניחה את הדעת, ואזון התקציב בסניף הופך ל<br />
אינני רוצה לומר בזה שהתא היסודי של הסניף הנו<br />
46
השלמות, אך כוונתי שהשתנו דברים, וצורות, ומוטלת עלינו הדאגה<br />
להמשיך בבצורו כי הוא חיינו, ח־י ההתאגדות לשלמותה החברתית<br />
ספורטיבית.<br />
מוסדות המחוז על כל שלוחותיו החל בפעילות מרבית לאחר<br />
ועידת ״הפועל״.<br />
ככל שגוברת התעניינותם בחבלי לידתו של המחוז, כן צריכים<br />
אנו ליצור אתגרים ונושאים, ושבוצם בחיי הסניף והפרט בתקופת<br />
הבחרם, ותוססת כוח רב־גוני זה יביא לתועלת וליציבות סעולתו<br />
הארגונית והמקצועית של המחוז.<br />
שמנו לב למטרת הפעלת תנועות הנוער בסניפים, וכבר רואים<br />
אנו נצנים ראשונים ביסוד פעולתינו.<br />
בינואר 1969 יופעל מועדון לחברה וספורט במחוז אשר יתרום<br />
רבות להשכלתם של הנושאים בעול הספורטיבי, תשובץ תכנית<br />
הרצאות ברמה גבוהה ובנושאים ספורטיביים וחברתיים.<br />
יפתח בקרוב אולפן למדריכי מחול במחוזנו אשר יכשיר ויתרוה<br />
לחיי חברה בסניף ובקרב הדור הצעיד, ספורט וחברה הא בהא ושלוב<br />
המחול בחיי הסניף ילכד ויגוון סעילותנו.<br />
ש. אריה<br />
שמות חברי מועצת מחוז התיכון<br />
— קבוץ עין החורש<br />
הרצברג נחום 1. — קבוץ עין שמר<br />
חנוך וילן 2. מאוחד<br />
גב״ח — אריה חפר 3. גב״ח אחוד<br />
— יוסף ענבר .4 כפר סבא<br />
— אלמוג מיכאל 5. מ. פ. חדרה<br />
— קריסטל עמוס 6. — מ. ם. חדרה<br />
יחיאלי ראובן 7. — מ. פ. כפר יונה<br />
מרקו לייבה 8. שב׳ אזרחי 43<br />
חדרה, — חנניה כספי 9. — מ. ם. בנימינה<br />
טרן יצחק 10. — מעין צבי<br />
מרדכי שוהם 11. — קבוץ, עין החורש<br />
אלדיז׳ים גבריאל 12. — קבוץ, עין שמר<br />
עוזי מור 13. — קבוץ. שדות ים<br />
14. בובר שמעון — מ. ם. כפר סבא<br />
אברוצקי עמי 15. — מ. ם. קדימה<br />
ש:יעון בן־צור 16. מאוחד<br />
גב״ח — יוסף כרמון 17. — מ. א. עמק חפר<br />
בלומנשטיין ישראל 18. — מ. א. חוף הכרמל<br />
ברזית אוריאל 19. — מ. א. הירקון התיכון<br />
ברוך משה 20. יצחק<br />
בית — שלמה וולף 21. — פ״ת, שכ ׳ מעונות עובדים א׳<br />
הלר מנחם 22. נוח עוז<br />
— פ״ת יצחק זאבי 23. מיכאל<br />
— מעגן לוין מנחם 24. — דמת־גן<br />
סקץ מיכאל 25. פ.<br />
מ. — הרצליה, טאו יהודה 26. — ר. מ. א. מנשה, חדרה<br />
מנחם יוסף 27. מ. פ. נתניה<br />
— בנימין חגג 28. מ. ם. תל מונד<br />
— חיים סרוסי 29. — מ. ם. זכרון יעקב<br />
כהן שלמה 30. — ס״ת, רח׳ סלנט 1<br />
שחר דב 31. אורן<br />
בית — אפרים ברחיים 32. — מ. פ. עמק חפר<br />
שמואל איצקוביץ 33. אחוד<br />
גב״ח — שפע 34. פינדה חדרה, שכי נוח עובד<br />
— קורין יעקב 35. השלושה.<br />
גבעת — שלמה מלשטיין 36. — רמת גן, גבעתיים רח׳ גבע 21<br />
אפרתי אלקנה 37. מ. ם.<br />
— בנימינה, זתוני אריה 38. מחנה יהודה (עירית פ״ת)<br />
— יהודה שמעוני 39. המחוז<br />
— מזכיר שלמה אריה 40. חנה, ת. ד. 36<br />
— פרדס נדלין מרדכי 41. שמות חברי מזכירות הפועל מחוז התיכון<br />
— מ. ם. פרדס חנה<br />
מרדכי נדלין 1. — מ. ם. כ. סבא<br />
עמי אברוצקי 2. — מ. פ. פתח־תקוה<br />
קרני אורי 3. — מ. ם. רעננה<br />
מרטין דרוקר 4. — מ. פ. רמת גן<br />
אביגדור פישמן 5. — מ. פ. אור עקיבא<br />
כהן דוד 6. — מ. ם. תל מונד<br />
חיים סרוסי 7. — עין שמר<br />
עוזי מור 8. גב״ח אחוד<br />
— שפע פינדה 9. מעבדות<br />
— 10. אפרא פורח גן שמואל<br />
— אורה חנני 11. — מעין צבי<br />
שוהם מרדכי 12. מיכאל<br />
— מעגן לוין מנחם 13. — מ. א. עמק חפר<br />
בלומנש ישראל 14. גזבר המחוז<br />
חדרה, — כספי חנניה 15. — מזכיר המחוז<br />
שלמה אריה 16. ממלאי מקום<br />
— ר. מ. א. מנשה<br />
מנחם יוסף 17. — גבעת חיים מאוחד<br />
יוסף כרמון 18. — מ. א. הירקון, התיכון<br />
משה ברוך 19. חדרה, דח׳ הגבורים<br />
— שורה רפופורט 20. — נתניה, ת. ד. 190 רח׳ הגליל !־־3<br />
יואל דרימר 21. ו ע ד ו ת<br />
״ת כ. עף: אורי אפק יו״ר« גלדשטיין דוה חיים קרפוססקי, דב<br />
עירון, עוזי מור, גבריאל אלדז׳ים, אלבאום.<br />
ועדת־ס.<br />
סל: שמשון בובר — יו״ר, בנימין גרינברג, יורם חנני,<br />
דרימר יואל, איתן חסר, וסתאל יעקב.<br />
ועדת שחמט: נתן יונגרייז יו״ר, שלום כרמלי, בונשטיין יעקב,<br />
שרגאי<br />
סנאי, דם שרון, וגיל גרשון.<br />
ועדת טניס: א. שן יו״ר, נתן פז, יוסף כרמון, מילה צ׳דבנקה,<br />
ואפרים ברמן.<br />
ועדת קליעה: א. פורת יו״ד, עוזי מור, מרדכי שרויט, יוסף עמית,<br />
צעירי מלאכי, אורי אייזנר, ברוך יענקלביץ, זאב זלינגר,<br />
ויצחק פודילצוק.<br />
רספים: כמסי חנניה יו״ר, כרמון יוסף, סרוסי חיים, אפרא פורח.<br />
ועדת<br />
כהן דוד, וישראל בלומנשטיין.<br />
שחיה: אלי לב יו״ר, פינדה שפע, יצחק לדר, תמיר יעקב.<br />
אליאס,<br />
וראובן שפע.<br />
ועדת חוץ: ש. אריה יו״ר, מרטין דרוקר, שוהם מרדכי, כמסי חנניה,<br />
שורה רפופורט, פינדה שסע, עמי אברוצקי, ואסרים שן.<br />
טניס שולחן: אפרים שן יו״ר, יוליוס בדאון, ארצי יצחק, מאיר רונן,<br />
מרדכי שוהם, ומועמד מסניף הפועל כ. סבא.<br />
רשימת סניפי ״הפועל״ בערים ומושבות<br />
יהודה טאו<br />
הרצליה<br />
עמי אברוצקי<br />
סבא כסר רזון<br />
שלמה השרון רמת חיים סרוסי<br />
תל מונד<br />
אריה זתוני<br />
בנימינה<br />
עמום קריסטל<br />
חדרה<br />
סאסי יצחק<br />
גבעת אולגה דח׳ הגדוד העברי שלמה כהן<br />
נחליאל<br />
שנפס<br />
אליעזר בית ששון<br />
בךמשה עדה גבעת ליבו בדקו<br />
עתלית<br />
47
אליכין רחמים ברזלי דאש העין דיין בדלח<br />
פתח־תקוה אורי קרני אור יהודה עני צבי רח׳ ההגנה<br />
רמת־גן אביגדור פישמן קרית אונו ישראל ליטיין<br />
בני־ברק דח׳ עקיבא 86 ב״ב<br />
הוד השרון שבתאי כהו מוסדות חינוך<br />
מרקו לייבל<br />
כפר יונה<br />
בדל<br />
בית 1. פרדסיה הידוק<br />
הכפר 2. עמנואל שלמה נתניה יורם<br />
עירון־חדרה. ביה״ס 3. התכלת עין אפרים שן<br />
ים מבואות 4. דורה שכון נעורים<br />
5. שמעון בן־צור קדימה טומי שחם<br />
הדסים 6. מדטין דרוקר רעננה הדסה<br />
נוה 7. דוד כהן אור עקיבא גלים<br />
כסר 8. שלמה כהן זכרון יעקב נתן פז<br />
יצחק אלוני 9. דונג איתן כרכור טוביה<br />
שפייה 10. נדלין מרדכי פרדס חנה מועצת המחוז - 71 חברים<br />
מ ח ו ז<br />
1. קיסר ישראל. חבר הועדה המרכזת, נושא תיק ״הפועל״ — חולון<br />
ארזי מוטי — נחשון<br />
2. אזולאי יוסף, מזכיר מועצת הפועלים — לוד<br />
3. אליאב אודי, מזכיר מועצת הפועלים — אשקלון<br />
4. אלוני יובל, סגן ירד — מטה יהודה<br />
5. אדלשטיין יוסף, — ראשון לציון<br />
6. אלקיים עמרם, מזכיר ״הפועל״ — יבנה<br />
7. אחרוני דוה רכז הספורט מ. א. — מטה יהודה — גיזו<br />
8. לציון<br />
ראשון — ״הפועל״ מזכיר אלדד, אלוג׳י 9. דחובבות<br />
כדוד־יד מחוזי — 10. ארנון חיים, ספורט מ. א. — באר־טוביה<br />
בר־זאב, רכז 11. איליה 12. בבילה אליהו, מזכיר מועצת הפועלים — קרית מלאכי<br />
יעקב<br />
״הפועל״ — באר מזכיר 13. בר־גיג נינו, ״הפועל״ — גדרה<br />
14. בסון משה, מזכיר יואב־נגבה<br />
הספורט מ. א. — רכז אמיץ, 15. בר 16. בוניאל יצחק, מזכיר ״הפועל״ — אשקלון<br />
בתיה<br />
״הפועל״ — מזכרת מזכיר שמעון, 17. ביטון 18. בן חור דוד, רכז הקליעה לטמרד. מחוזי — אשקלון<br />
מזכיר מועצת הפועלים — רחובות<br />
19. ביאלר קלמן, 20. גולינסקי גד, מרכז ״הפועל״ — ראשון לציון<br />
21. גפן אליעזר, — חולון<br />
22. גרומר אריה, מזכיר ״הפועל״ — חולון<br />
23. גרינשטיין חיים, רכז השחיר! המחוזי — אשקלון<br />
נגבה<br />
— יואב, 24. גיסים ניר<br />
בית שמעיה, — 25. גרון 26. דואני גבריאל, — חולון<br />
27. דורון אריה, מרכז הפועל — חולון<br />
28. דרור בנימין, — בית שמש<br />
29. הנדלר יואל, — גבעת ברנד<br />
30. וולססון מלכה, מזכירת מועצת הפועלים — מזכרת בתיה<br />
31. וקס גדי, מרכז ״הפועל״ — חולון<br />
״הפועל״ — חולון<br />
שלום, מרכז 32. וגים ראשורלציון<br />
מרדכי, — 33. ויגלר 34. וישניה אריה, מרכז ״הפועל״ — חולון<br />
נען<br />
(ג׳ימס), — יעקב 35. ויקסלבויים אשדוד<br />
״הפועל״ — מזכיר יוסף, 36. ואקיל 37. זיגג חיים, רכז הספורט מ. א. חוף אשקלון — יד מרדכי<br />
38. זיו יעקב, ט״ש, כדורעף, רכז מקצועי — בת־ים<br />
39. זזק דוד, מזכיר מ. ס. אזור<br />
» ה ו ד ה<br />
40. חסן רחמים, תנועת העבודה הליברלית — שדה עוזיה<br />
41. חמיש יעקב, — רחובות<br />
42. טבואינסקי אליעזר, — בת־ים<br />
43. ימסולוי דגי, כדורגל מחוזי, רכז הספורט מ. א. — מודיעים<br />
44. ירון ג׳קו, — חצור<br />
45. כורך דוד. רכז ספורט סגן יו״ר מ. א. — גדרות<br />
46. כהן עזרא, — חולון<br />
47. כהן אורי, רכז הספורט מ. א. ברנד — קדרון<br />
48. לוי ברשון, רכז ספורט מ. א. גן רווה, רכז הכדורסל מחוזי —פל־<br />
מחים<br />
49. ליבוביץ סנדו, מזכיר ״הפועל״ — אזור<br />
50. מלצר מרים, — אשקלון<br />
51. מרציאנו דוד, מזכיר ״הפועל״ — לוד<br />
52. מוקסיי מוטי, — קבוצת שילד<br />
53. מזעקי בן־ציון, מזכיר ״הפועל״ — בת־ים<br />
54. מלאכי מיכאל, מזכיר ״הפועל״ — קרית מלאכי<br />
55. מזרחי סעדיה, — ראשון לציון<br />
56. ניסים דוד, ההתישבות הפרטית — שדמה<br />
57. סולומוביץ משה (מיקי), — בת־ים<br />
58. עזרא יחזקאל, מזכיר ״הפועל״ — רחובות<br />
59. פרישלר מנחם. — רחובות<br />
60. פרידמן שמואל. רכז השח־מט מחוזי — ראשון־לציון<br />
61. קנטור מיטק, — כפר מנחם<br />
62. קוטין משה, — רחובות<br />
63. קרוטו פסח צבי, — לוד<br />
64. קרופסקי ניסן, מזכיר ״הפועל״ — לוד<br />
65. רייס זאב. — גבעת ברנד<br />
66. רבי יורם, מזכיר ״הפועל״ — רמלה<br />
67. שמיל אברהם, מזכיר מועצת הפועלים — רמלה<br />
68. שוגר מאיר, התעמלות מחוזי — אזור<br />
69. שובלי יצחק, — ראשון לציון<br />
70. שילו משה, סגן ירד מ. א. גזר — נען<br />
71. ברקמן אלי, מזכיר ״הפועל״ מחוז יהודה — רחובות<br />
מזכירות המחוז - 17 חברים<br />
1. אלי ברקמן, — מרכז ״הפועל״<br />
2. אליהו בבילה, — קרית מלאכי<br />
3. אלוג׳י אלדד, — דאשון־לציון<br />
4. אחרוני דוד, — מטה יהודה<br />
5. בדגיג נינו, — באר־יעקב<br />
48
6. גרומד אריה, — חולון<br />
גולינסקי גד, — ראשון לציון<br />
7. רואני גבריאל, — חולון<br />
8. דרור בנימין, — בית שמש<br />
9. 10. וקסלבויים יעקב, — נען<br />
זזק דוד, — אזור<br />
11. 12. זיגג חיים, — יד מרדכי<br />
13. מרציאנו דוד, — לוד<br />
14. עזרא יחזקאל, — רחובות<br />
15. פרישלר מנחם, — רחובות<br />
מנחם<br />
כפר מיתק, — 16. קנסור 17. דיים זאב, — גבעת ברנד<br />
הנהלה מקצועית מחוזית - 13 חברים<br />
ארנון חיים, — כדוריד<br />
1. כדורסל<br />
לוי, — ברשון 2. בךחור דוד, — קליעה למסרה<br />
3. גרינשטיין חיים, — שחיה, א״ק<br />
4. שמואל, — נגבה<br />
הרמן 5. זיו יעקב, — ט״ש, כדורעף<br />
6. זינג חיים, — יד־מרדכי<br />
7. חמיש יעקב, — סדרנות<br />
8. ימסולר דני, — כדורגל<br />
9. 10. פרידמן שמואל, — שח־מט<br />
11. קדוש דוד, — אופניים<br />
— א׳ק<br />
יוסף, 12. קורנצוויג 13. שוגר מאיר, — התעמלות<br />
הועדה לפעולה עממית מחוזית<br />
אבינועם כהן, — כפר ורבורג<br />
1. אורי אליאב, — אשקלון<br />
2. נגבה<br />
— בר, אמיץ 3. ארזי מוטי, — נחשון<br />
4. אדלשסיין יוסף, — ראשון לציון<br />
5. בן־הדוש ראובן, — אשקלון<br />
6. בדוידא אברהם, — כסר מנחם<br />
7. בטון משה, — גדרה<br />
8. דרור בנימין, — בית שמש<br />
9. גדי, — חולון<br />
10. ווקס 11. ואקיל יוסף, — אשדוד<br />
12. מיכאל מלאכי, — קרית מלאכי<br />
יחזקאל, — רחובות<br />
13. עזרא - 13 חברים<br />
ועדת חוי׳ל — טיפול בכל הבעיות הקשורות לחו״ל -<br />
8 חברים<br />
ראשודלציון<br />
— אלדד, אלוג׳י 1. בךציון מזעקי, — בת־ים<br />
2. בוניאל יצחק, — אשקלון<br />
3. גד גולינסקי, — ראשון־לציון<br />
4. — חולון<br />
גבריאל, דואני 5. רחובות<br />
— מנחם, פרישלר 6. 7. מרציאנו דוד, — לוד<br />
8. קדופסקי ניסן, — ננדציונה<br />
ועדת נוער מחוזית - 8 חברים<br />
1. איליה בר־זאב, — באר־טוביה<br />
2. דרור בנימין, — בית שמש<br />
3. ווקס גדי, — חולון<br />
זזק דוד, — אזור<br />
4. כהן אבינועם, — כפר ורבורג<br />
5. מזעקי בן ציון, — בת־ים<br />
6. רייס זאב, — גבעת ברנד<br />
7. רם שדה, — רחובות<br />
8. ועדת חברות - 5 חברות<br />
בתיה<br />
מזכרת וולפסון, — מילכה 1. אשקלון<br />
— מרים, מלצר 2. אביבה, — חולון<br />
ציחובסקי 3. רוזנשטיין אסתר, — ראשון לציון<br />
4. רותם זיוה, — אזור<br />
5. הנחלה כספית מחוזית _ 5 חברים<br />
אלוני יובל, — מטה יהודה<br />
1. בבילה אליהו, — קרית מלאכי<br />
2. רחובות<br />
גולדשרום, — 3. זזק דוד, — אזור<br />
4. מלצר מרים, — אשקלון<br />
5. גבולות ״הפועל״ מחוז יהודה<br />
בנו״ם במשולש<br />
גבולות המחוז:<br />
במערב הסניפים בבת־ים, חולון ובהמשך דרך חוף הים סלמחים,<br />
אשדוד, אשקלון ובקצה יד־מרדכי הגבול הדרומי כביש אשקלון<br />
בית־שמש, ירושלים אשר כולל את ישובי מ. א. חוף אשקלון מ. א.<br />
יואב, בית־שמש ומ.א. מטה יהודה עד ירושלים אינו כולל והגבול<br />
הצפוני כביש ירושלים ת״א דרך ישובי מ. א. מטה יהודה, מ. א.<br />
מודיעים, לוד רמלה, מ. א. עמק לוד, אזור ועד תל־אביב אינו כולל.<br />
כולל 17 סניפים במסגרת מועצות הפועלים מהם 8 סניפים<br />
המסווגים באזורי פיתוח.<br />
10 מועצות אזוריות במחוז הכוללות 32 קיבוצים 132 מושבים,<br />
13 סניפים במקומות העבודה ובהם 19 קבוצות ספורט, 39 סניפים<br />
במסגרת תנועות הנוער, הנוער העובד הסקציה החינוכית 13 סני-<br />
פים. הנוער העובד הסקציה המקצועית 15 סניפים השומר הצעיד<br />
5 סניפים, בתי ספד עמל 3 סניפים — 0ה״כ מונה ״הפועל״ במחוז<br />
יהודה 236 סניפים.<br />
הערה: סניפי ״הפועל״ בהתישבות הפרטית ובתוספת ההתיש*<br />
בות הליברלית כלולים במ.א.<br />
סניפים במועצות הפועלים:<br />
אשדוד, אזור, אשקלון, באר־יעקב, בית־שמש, בת־ים, גן־יבנה,<br />
גדרה, חולון, יבנה, לוד, מזכדת־בתיה, נס־ציונה, קרית־מלאכי,<br />
ראשון־לציון, רחובות, רמלה, (0ה״כ 17 סניפים).<br />
סניפים במועצות אזוריות :<br />
1. מ. א. באר־טוביה — רכז איליה בר־זאב<br />
סניפים: אביגדור, אורות, אמונים, באר־טויבה, בצרון, בית־<br />
עזרא, גבעתי, חצב, חצור, ינון, כפר ורבורג, כפר אחים, נוה מבטח,<br />
ניר בנים, עזריקם, עורוגות, שדדרעוזיה, שתולים, תלמי יחיאל,<br />
תמורים, מרכז כפרי עזר.<br />
3. מ. א. גזר — רכז משה שילו<br />
סניפים: בית עוזיאל, בן־נון, גזר, גני יוחנן, חולדה, יד<br />
רמב״ם יציץ, ישרש, כפר בילו, כפר שמואל, מצליח, משמר איילון,<br />
49
משמר דוד, נען, נצר סירני, סתריה. עזריה, פדיה, פתחיה. (19<br />
סניפים) — קבוצים 4. מושבים 15.<br />
4. מ. א. גן דווה — רכז לוי ברשון<br />
סניפים: בית עובד, בית חנן, גאליה, גן שורק, כפר הנגיש,<br />
נטעים, פלמחים. (7 סניפים) — קבוצים 1. מושבים 6.<br />
5. מ. א. גדרות — רכז דוד כורך<br />
סניפים: גן הדרון, כפר מישר, כפר אביב, כפר מרדכי, משגב<br />
דב, עשרת, שדמה. (7 סניפים) מושבים 7.<br />
6. מ. א. יואב — רכז אמיץ בר<br />
סניפים: בית גובדין, בית ניר, גלאון, גת, כפר הדיף. כפר<br />
מנחם. נגבה, סגולה, קדמה, רבדים, שדה עוזיה. (11 סניפים) —<br />
קיבוצים 8. מושבים 3.<br />
7. מ. א. מודיעים — רכז דני ימפולר<br />
סניפים: אחיסמך, בית נחמיה, בית עדיף, בני עטרות, בךשמן,<br />
ברקת, גבעת כת, גנתון, גמזו, חדיר, טירת יהודה, כסר דניאל,<br />
כפר טרומן, מזור, נוסך, רנת־יה. (16 סניפים) קיבוצים 1. מו-<br />
שבים 15.<br />
8. מ. א. חוף אשקלון — רכז חיים זינג (מיקלוש)<br />
סניפים: בית שקמה, ברכיה, גיאה, גבר עם, הודיה, זיקים,<br />
חלץ, יד מרדכי, כרמיה, מבקיעים, משען, קב׳ ניצנים, ניר ישראל,<br />
תלמי יפה, כוכב. (15 סניפים) קיבוצים 5. מושבים 10.<br />
9. מ. א. מטה יהודה — רכז דוד אחרוני<br />
אביעזר, אבן ספיר, אדרת, אורה, איתנים, אשתאול,<br />
סניפים: בית ג׳מאל, בית זית, בית מאיר, בית נקובה, בית נקופה, בקוע, בר<br />
גיורא, גבעת יערים, גבעת־ישעיהו, גבעת שמש, גפן, הראל, זכריה,<br />
זנוח. טל שחד, ישעי, כפר אוריה, כסלון, לוזית, מבוא ביתר, מוצא<br />
עילית, מוצא תחתית, מחסיה, מסילת ציון, מעלה החמישה, נוה־אילן,<br />
נוה מיכאל, נחושה, נחם, נחשון, נס הרים, נתיב הל״ה, עגור, עין<br />
קרית<br />
צרעה, צפרירים, צלפון. הדסה, צור צובה, עמינדב, רפה, ענבים, רוגלית, רמת־רזיאל, רמת רחל, שדות מיכה, שואבה, שורש,<br />
מו־<br />
סניפים) — קיבוצים 10. תרום. (57 תירוש, תעוז, שריגים, שבים 47.<br />
10. מ. א. עמק לוד — רכז פייר יעקב<br />
סניפים:<br />
מושבים 5.<br />
סניפים מיוחדים:<br />
גנות, יגיל, זיתן, משמר השבעה, ניד צבי. (5 סניפים)<br />
התישבות העובדת התנועה הליברלית — רכז חסן רחמים<br />
סניפים: ניצנים — חוף אשקלון, שורש — מטה יהודה.<br />
תימורים — באר טוביה, תלמי יפה — חוף אשקלון, בית נחמיה —<br />
מודיעים,<br />
גבעת ישעיהו — מטה יהודה, כפר שמואל — גזר, ניד<br />
ישראל — חוף אשקלון, פתחיה — גזר, שדה עוזיה — באר טוביה.<br />
(9 סניפים) מושבים 9.<br />
ההתישבות<br />
סניפים:<br />
הפרטית — רכז ניסים דוד<br />
שואבה — מטה יהודה, רוגלית — מטה יהודה, גן־<br />
הדרום — גדרות, כפר הריף — יואב, תעוז — מטה יהודה, גדרות —<br />
גדרות, גנות — עמק לוד, משמר השבעה — עמק לוד, ניר צבי —<br />
עמק לוד. (9 סניפים) 9 מושבים.<br />
מקומות עבודה — מבוצע ע״י המרכז — בועז רסנר<br />
סניפים: תעשיה אוירית לוד. אל־על לוד, כור אטומי —<br />
יבנה, חולון — רוגוזון, אשדוד — נמל אשדוד, דאר הנדסה —<br />
אשדוד.<br />
חברת חשמל — אשדוד, מכם — אשדוד, עירית אשדוד.<br />
נוער — מבוצע ע״י המרכז גדי ווקס<br />
אזור נ״ע, ח. מ. אשדוד — נ״ע, ח. מ. אשקלון — נ״ע, ח. מ.<br />
באר־יעקבב — נ״ע, מ. בית־שמש — נ״ע + עמל. בת־ים — נ״ע,<br />
ח. מ. + שוה״צ. גדרה — נ״ע, ח. מ. גן יבנה — נ״ע. חולון — נ״ע,<br />
ח. מ. + שוה״צ. יבנה — נ״ע, מ. מ. לוד — נ״ע, ח. מ. מזכרת<br />
בתיה — נ״ע, ח. נס־ציונה — ג״ע, ח. מ. + שוה״צ. קרית מלאכי —<br />
נ״ע, ח. מ. ראשון־לציון — נ״ע, ח. מ. + שוה״צ. רחובות — נ״ע,<br />
ח. מ. + שוה״צ. רמלה — נ״ע, ח. מ. + שוה״צ. (רה״כ 39 סניפים)<br />
נ״ע ח. 15. נ״ע מ. 16. שוה״צ 5 (םה״כ 39 סניפים) נ״ע ח. 15.<br />
ארגון חברות ומיסים<br />
לקראת ועידת ״הפועל״ נערך סכום מספרי חברי ״הפועל״<br />
במסגרת מועצות הפועלים, לאחר מכן נעשה מאמץ ארגוני רב<br />
ובהמשך 8 החודשים של שנת 1968 נוספו בממוצע 22% של חברים<br />
נוספיב לסניפים במחוז.<br />
סניף<br />
״הפועל״ חולון סה״כ חברים — 743 נוספו 298 חברים<br />
חדשים (מחודש אפריל עליה ב־40%.<br />
סניף ״הפועל״ נס־ציונה םה״כ — 330 נוספו 102 חברים חדשים<br />
(מחודש אפריל) עליה ב־35%.<br />
סניף ״הפועל״ בית־שמש סה״כ חברים — 189 נוספו 28 חברים<br />
חדשים (מחודש אפריל) עליה ב־18%.<br />
סניף ״הפועל״ אשדוד סה״כ חברים — 161 נוספו 123 חברים<br />
חדשים (מחודש אפריל) עליה ב־78%.<br />
סניף ״הפועל״ בת־ים 174 חברים חדשים. סניף ״הפועל״ רחובות<br />
125 חברים חדשים וכר וכר.<br />
ארגון החברות וגבית מיסים חדר לסניפים וכבר נתן את<br />
אותותיו בסעיף הכנסות בשנת 1968 ובשנת 1969 יהיו סעיף נכבד<br />
ומחייב בתקציב הסניף.<br />
תקציבים — שנת 1968 עמדה בסימן של ועדות סקר על מנח<br />
לבחון יסודית את הצרכים מצד אחד והאמצעים שאפשר יהיה<br />
להקציב מצד שני, לא עוד פרטיזניות ומקריות בהקצבות לא עוד<br />
יחסים אישיים טובים או רעים, אלא קריטריון קבוע להקצבות,<br />
דבר המאפשר למזכיר הסניף לתכנן במדוייק את תקציב הסניף<br />
ופיתוח הענפים השונים.<br />
נעשה מאמץ מיוחד ע״מ לפתור את בעית חובות ישנים אשד<br />
היו תלויים כדתיים על צוארו של מזכיר הסניף וגם כן הענות<br />
היתה יפה והולמת.<br />
הסניף חוב ישן אשור כיסוי שולסע״ח הערות<br />
4000 36,000 72,000<br />
אשקלון 4000 8,000 8.000<br />
באר־יעקב 3000 3,000 3,750<br />
אשדוד 3000 12,059 12,059<br />
בית־שמש — 7,500 15,000<br />
חולון 4000 10,000 32,000<br />
רחובות 5,500 11,000<br />
ראשון־לציון הסניפים במחוז עשו מאמצים עליוניים בשנה זו לאזן את<br />
התקציב דבר שהושג כמעט בכל הסניפים פרט ל־3 סניפים. המסגרת<br />
המחייבת והפיקוח עשו את שלהם וכיום קיימת הרגשה שהתקציב<br />
אינו פיקציה אלא מסגרת קבועה שלפיו פועל הסניף.<br />
הבעיה השניה היתה מה לעשות באזורי הפיקוח, הוקמה ע״י<br />
המרכז ועדה מיוחדת לאזורי הפתוח בהרכב: אליהו בבילה, רפאל<br />
בלווה ומזכיר המחוז, נעשה סקר יסודי בנדון והוגשו המלצות<br />
למתקנים וכללי והעלאה ב־25% של הקרטריון לסניפים באזורי<br />
פיתוח ב־25%. דבר שנתקבל ואושר.<br />
(13 סניפים) 19 קבוצות.<br />
50
המלצות הועדה<br />
1. להוסיף 25% על הקריטריון הקיים במרכז.<br />
2. יש לרכז את הפעילות במסגרת תנועות הנוער החלוציות ולתת<br />
לפעולות אלו עדיפות ראשונה.<br />
3. הקמת מרכזי ספורט מרכזיים ולדאוג לחוזים מחייבים בסניפים:<br />
אשקלון, אשדוד, לוד, רמלה, בנית מתקנים מתאימים.<br />
4. הקמת מגרשי כדורגל בסניפים: בית־שמש, יבנה, קרית־<br />
מלאכי.<br />
בית־שמש, יבנה,<br />
אשדוד, בסניפים: הקמת מגרשים משולבים 5. לוד, קרית־מלאכי, רמלה.<br />
6. הקמת בתי ״הפועל״ בסניפים: אשקלון, אשדוד, יבנה, לוד, רמלה.<br />
הערה: ראש״ל — רמתאליהו מהווה סניף מיוחד בגלל גודלו<br />
מיקומו ומבנה התושבים, ממליצים להתיחס ולחשבו כסניף עצמאי<br />
באזור פיתוח.<br />
מפעלים מיוחדים<br />
מפעלים עממיים — אני רוצה לציין לטובה את עמיתי שטוסר<br />
שמעון קודמי במחוז, אשר התחיל במחוז את ביצוע הפעילות במסגרת<br />
המפעלים העממיים ואשר יזם וביצע את מרוץ ההדר ה־1, בשנת<br />
1968 הרחבנו את הפעולה והגברנו את הפעולה בהיקף ובאירועים<br />
(יבוצע בשנת 1969 מם׳ 3).<br />
1. צעדת אשקלון — מפעל ספורט עממי בהליכה מאשקלון לסבי־<br />
בותיה. א. אשקלון—שדרות, ב. אשקלון—קדית־גת, ג.<br />
אשקלון—אשדוד, ד. אשקלון—קדית־מלאכי (יבוצע בשנת<br />
1969 מם׳ .(4<br />
2. מרוץ ההדר — מפעל ספורט עממי בריצה לזכרו של אריה מאיר<br />
ז״ל במסגרת חגיגות יום ההדר ברחובות, מפעל מחוזי ומבו-<br />
צע ברחובות (יבוצע בשנת 1969 מס׳ 3).<br />
3. מרוץ נחשון — מפעל ספורט עממי בריצה — מבוצע על דרך<br />
בורמה לזכר מבצע נחשון פריצת הדרך לירושלים, מבוצע<br />
מ. א. מטה יהודה, קבוץ נחשון והשנה תצטרף גם בית שמש<br />
(יבוצע בשנת 1969 מס. 2).<br />
4. מרוץ גת — ממעל ספורט עממי בריצה על מסלול פריצת הדרך<br />
במלחמת העצמאות מנגבה לקבוץ גת, מבוצע — מ. א. יואב,<br />
קבוץ נגבה, קבוץ גת, בשנה זו יש מגמה לצרף את קרית־<br />
גת. (יבוצע בשנת 1969 מם׳ 2).<br />
5. צעדת רחובות — מפעל ספורט עממי בהליכה במסלול רחובות —<br />
חולדה וחזרה מיועד לצועדי רכובות והסביבה כהכנה לצעדת<br />
4 הימים. (יבוצע בשנת 1969 מס׳ 2).<br />
6. מרוץ אופניים אגרת שכנות — מפעל ססורט עממי באוסניים<br />
(בלבי תחרותי) מסירת אגרת שכנות ע״י קבוצת רוכבים<br />
מסודרת וחגיגית, בוצע ע״י ״המועל״ רמלה, מסירת האיגרת<br />
— איגרת השכנות ממועצת פועלי רמלה למועצת פועלי<br />
רחובות ולאלוף פיקוד מרכז. (טרם הוחלט).<br />
7. משחה חוף אשקלון — מסעל ספורט עממי בשחיה מבוצע ע״י<br />
״הפועל״ אשקלון ומ. א. חוף־אשקלון כמפעל ססורט עממי<br />
מחוזי כהכנה לצליחת הכנרת ב־1969 משחה דלילה. (יבוצע<br />
בשנת 1969 מם׳ 2).<br />
8. המרוץ הלילי אשדוד — מסעל ססורט עממי בריצה לזכרם של 6<br />
חללי אשדוד שנפלו במלחמת ששת הימים. מפעל מחוזי<br />
מבוצע באשדוד כמפעל משותף אשדוד והמחוז ובמסגרת<br />
חגיגות ה־1 במאי 1969. (יבוצע לראשונה בשנת 1969).<br />
פעולות במסגרת הנוער<br />
1. יום ספורט לתנועות הנוער בחולון — נסיון מוצלח מאוד, דש־<br />
תתסו 300 בני נוער במקצועות: כדור־עף, כדורסל, אתלטיקה<br />
קלה, מרוצי אופניים, תנועות הנוער, נוער עובד 2 קבוצות בכל<br />
הענפים, א. מ. השומר הצעיר קבוצה אחת בכל מקצוע משחק<br />
הגמר נערך באיצטדיון הכדורסל בחולון ומיד לאחריו נערך טכס<br />
סיום וחלוקת פרסים.<br />
2. מסע אגרת שכנות במקצוע אופניים השתתפו 117 רוכבים ורוכ-<br />
בות מסניף ״הפועל״ רמלה ומשני בתי ספר עמל ברמלה, האגרות<br />
נמסרו 1 לח׳ קלמן ביאלד מזכיר .מועצת פועלי רחובות ולאלוף<br />
פיקוד המרכז בטכס מסירת האגרת היו חילופי אגרות וכיבוד קל.<br />
3. יום ספורט עממי כל הגילים לאזור מ. א. חוף אשקלון כולל<br />
תחרויות היתוליות ביצוע ע״י מיקלוש זינג יד מרדכי (נסיון<br />
מענין מאוד).<br />
הערה: אינו כולל את המפגשים המיוחדים מפגשי גביע לזכרם<br />
של חברנו שנפלו וכן טורנירים מיוחדים לקבוצות חדשות ולקבוצות<br />
בפגרה.<br />
פעולות הסברה במחוז יהודה<br />
1. גדרה — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים אלופי ״הפועל״,<br />
חנה שזיפי ונחום סטלמך הרצה מזכיר המחוז בגמד סרטונים<br />
ושירה עם אקורדיוניסט.<br />
2. אשקלון — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים — אלופי<br />
הפועל נחום סטלמך, הרצה מזכיר המחוז בגמר תכנית<br />
אמנותית.<br />
3. עדולם — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים — אלופי<br />
״הפועל״ דוד טבק ועמנואל בן־עמרם. הרצה מזכיר המחוז<br />
4. עין כרם — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים אלופי<br />
״הפועל״ דוד טבק ודב פרוסק, הרצה מזכיר המחוז בגמר<br />
סרטוני ספורט.<br />
5. טל שחר — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים אלופי<br />
״הפועל״ דוד טבק ודב פרוסק, הרצה מזכיר המחוז בגמד<br />
סרטוני ספורט.<br />
6. נס־ציונה — במת ״הפועל״ — מפגש עם אלופים — חודרוב, דוד<br />
טבק, הרצה מזכיר המחוז בתכנית נבחרת ישראל בהתעמלות<br />
מכשירים, בגמר תכנית אמנותית עשירה.<br />
ראשון לציון — במת ״הפועל״ — בתכנית נבחרת ישראל בהת־<br />
7. עמלות מכשירים ונבחרת ההתעמלות של ״הפועל״ ראשון*<br />
אומנותית<br />
תכנית בגמר הרצה הח׳ ישראל קיסר, לציון, עשירה.<br />
8. גדרה — במת ״הפועל״ בתכנית נבחרת ״הפועל״ פתח־תקוה<br />
בהתעמלות, ראיונות אישיים עם אלופי ״הפועל״ דוד טבק<br />
ויעקב חודרוב, ברך חח׳ ישראל קיסר, בגמר תכנית אמנותית.<br />
9. לוד — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים, אלופי ״הפועל״<br />
נחום סטלמך והשופט קליין הרצה מזכיר המחוז בגמר סרטוני<br />
ספורט.<br />
10 בית הנן — במת ״הפועל״ — בתכנית נבחרת ״הפועל״ פתדדתקוה<br />
בהתעמלות, ראיונות אישיים עם אלופי ״הפועל״ דוד טבק<br />
ויעקב חודרוב. ברך חח׳ ישראל קיסר, בגמר תכנית אמנותית.<br />
בגמר סרטוני ספורט.<br />
11. קדרון — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים, דוד טבק<br />
ואמציה לבקוביץ, ברך מזכיר המחוז בגמר סרטוני ספורט.<br />
12. גדרות — ערב הסברה — נוער נפגש עם אלופים — הרצה וברך<br />
וג׳ים שלום בגמר סרטוני ספורט.<br />
13. אשדוד — ערב הסברה — נועד נפגש עם אלופים — ברך יצחק<br />
פוקס, בגמר תכנית אמנותית.<br />
51
מועדון ספורטיבי וחברותי לליבון וללימוד בעיות הספורט, החברה<br />
ובעיות מדיניות כלליות בארץ ובחו״ל.<br />
1. ליבון בעיות משותפות בנושאים השונים.<br />
2. הרחבת אוסקים בנושאי חברה ספורט וכוי.<br />
3. שיטות עבודה, ארגון וססורט.<br />
4. גיבוש חברותי של חברים הקשורים ל״הסועל״ במחוז וכללי.<br />
5. בילוי משותף בחברה מגוונת.<br />
חברים במועדון<br />
מזכירי ״הפועל״ במועצות הפועלים במחוז 17<br />
רכז ״הפועל״, רכזי הספורט במועצות האזוריות 10<br />
חברי מזכירות המחוז 19<br />
חברי ההנהלה' המקצועית המחוזית 19<br />
יו״ר הועדות במחוז וסגניהם 12<br />
חברים ועסקנים בולטים במחוז 10<br />
אורחים מוזמנים מזכירי מ. ם. וראשי מ. א. וראשי ערים ומ. מ. 13<br />
ס״ה חברי המועדון 100 חברים בלבד.<br />
מועדי הפגישות — פעם בחודש ביום ה׳ בערב בשעות 21.00—19.00.<br />
המקום — בית גורדון — רחובות.<br />
ביצוע: — .1<br />
מרכז הפועל מחלקת ההסברה.<br />
המרכז לתרבות ולחינוך הועד הפועל.<br />
2. מחלקת ההסברה ״הפועל״ מחוז יהודה.<br />
3. אחריות לביצוע — ועדת ההסברה במחוז.<br />
כדורגל:<br />
רכז הכדורגל במחוז אינו עוסק כלל בקבוצות המסונפות<br />
להתאחדות לכדורגל ועיקר פעולתו מתבססת בקרב המושבים<br />
והקיבוצים שקבוצותיהם אינם רשומים בהתאחדות. בהעדר תקציב<br />
קשה להפעיל את הליגות הפנימיות וגם בעיית השפוט היא חמורה.<br />
למרות זאת אין הפעולה הפנימית משותקת ובשנת 1968 נערכה<br />
שורת מפעלים בליגה המחוזית שבחוף אשקלון בה נטלו חלק רק<br />
6 קבוצות. זכתה בבכורה הקבוצה ממושב הודיה. בליגת מודיעים —<br />
גזר אשר גם בה שיחקו 6 קבוצות. זכתה גינתון בגביע מנפרד<br />
קודיטובסקי ובגביע ראש המועצה זכתה קבוצת חדיד.<br />
נערך גם קורס למאמנים אשר נמשך ארבעה חדשים. בקורס<br />
השתתפו 20 חניכים שחלקם מאמן כמובן את הקבוצות המסונפות<br />
להתאחדות.<br />
במסגרת ההתאחדות לכדורגל פעילות 49 קבוצות כדורגל<br />
המשתייכות למחוז כדלקמן: 7 קבוצות בליגה ד׳, 7 קבוצות<br />
בליגה ב׳. 9 קבוצות בליגה ג׳ 13 קבוצות בליגה לנוער. 9 קבוצות<br />
בליגה לנערים ו־4 קבוצות בליגה לילדים.<br />
טגיס שולחן:<br />
רק 10 סניפים קיימו פעולה סדירה במסגרת ״הפועל״ וההת-<br />
אחדות לספורט בשנת 1967. אך לאחר מתן תשומת לב רבה יותר<br />
המחוז<br />
קבוצות 41 רשומות כיום רבות. קבוצות נוספו לענף המסונפות<br />
הקבוצות מכלל מהוות 70% והן לספורט בהתאחדות להתאחדות.<br />
פרט לכך אגו עומדים להקים ליגה קבוצתית פנימית לאותם<br />
סניפים במושבי העובדים שאינם יכולים מסיבות שונות להצטרף<br />
למסגרת ההתאחדות וכן יתארגן קורם למדריכים צעירים במגמה<br />
לטסה את הענף ולהעלות אח רמתו.<br />
אתלטיקה קלה:<br />
בסוף שנת 1967, היתד. האתלטיקה הקלה במחוז במצב עגום<br />
הפעילות וההיענות היתד. דלה בגלל סיבות מספר: העיקרית<br />
שבכולן נפילתו של אריה מאיר ז״ל. המרחקים הגדולים בין<br />
היישובים, חוסר מאמנים, קשיים ארגוניים, חוסר בציוד, חוסר<br />
התעניינות מצידם של מזכירי הסניפים. בהתחשב בבעיות אלה<br />
הושתתה העבודה ראשית על משיכת הנוער לענף ולהרבות ככל<br />
האפשר בתחרויות פנימיות. הוקמה איסוא ליגה לנוער שחולקה לחמש<br />
קבוצות. נעשתה גם פעולת דרבון בסניפים ומעולה בשלושה<br />
סניפים בלבד. הגדלנו את המספר לעשרה סניפים.<br />
אתלטי המחוז היו פעילים בשמונה תחרויות: אליפות בינמחר<br />
זית על גביע קופ״ח! יום ספורט בקדרון, יום ספורט לתנועות<br />
הנוער בחולון בו השתתפו 80 אתלטים, שתי תחרויות ליגה מחוזיות<br />
בגבעת ברנד! תחרות בינמחוזית על גביע אריה מאיר ז״ל
נערי<br />
התמודדו מקביל ובמפעל צעירים שהמטאים 40 השתתפו וראשורלציון. 3 מפעלים מסורתיים בשיטת בזק הפופולרי<br />
פלמהים נערכו ע״ש חברים לאגודה בראשל״צ.<br />
ארצי למדריכי שח־מט שנערך בגבעת־הביבה השתתפו<br />
בקורם ההזדמנות<br />
שהסניפים לא יכלו לנצל את בלבד 3 ממהוזנו וחבל הנדירה הזו.<br />
המשימות בשנת המשחקים 1969<br />
1. ביסוס וטיפוח הקבוצות החדשות, שיתופם במפעלים נוספים,<br />
האתגר שבפניהם הועמדו הקבוצות הנ״ל: — להמנות בין<br />
חמשת הראשונים בליגות ג׳ — כי יתר הקבוצות תרדנה לליגה<br />
ד׳ בעונה 1970.<br />
2. מאמץ נוסף לחידוש הפעילות במקומות: לוד, פלמחים, רמלה,<br />
נצר־סירני, נס־ציונה וגדרה.<br />
3. הפעלת בני נוער במסגרות פנימיות או בליגות איזוריות.<br />
4. הקמת ועדה מחוזית לתכנון מפעלים מחוזיים איזוריים.<br />
5. מפעלים מקומיים, ערבי שח־מט סימולטניים שמטרתם לגלות<br />
שחמטאים ואוהדים במקומות בהם אין פעילות שח־מטאית (לאור<br />
הסקר שיבוצע בסניפי ״הפועל״ במחוז).<br />
דו״ח כללי ענף התעמלות 1966/69<br />
שנת 1968 היתה שנת מסנה בענף ההתעמלות במחוז יהודה,<br />
החבר עמירם דודים לקח ברצינות ובמרץ ותוך תקופה של שנה<br />
דאינו תזוזה רצינית בענף ההתעמלות במחוז יהודה, עם יציאתו<br />
של עמירם דודים לחו׳ל בשליחות המדינה החליף אותו החבר<br />
מאיד שוגר ובמרץ רב ובתקיפות חדש את הפעילות בענף קשה<br />
זה והוסיף סניפים חדשים.<br />
אלי<br />
ברקמו.<br />
רכוז המפעלים המקצועיים של המחוז<br />
בשנת 1967/68<br />
בענפים כדור סל, עף ויד<br />
1. מחנות קיץ במשקים (4 שעות עבודה 4 שעות אמונים)<br />
השתתפו 21 קבוצות מכל הסניפים. ס״ה 400 משתתפים.<br />
2. גביע פתיחת העונה (בכל הענפים) 70 קבוצות — 600<br />
משתתפים.<br />
3. תחרויות ומפעלים יזומים. 10 מפעלים — 500 משתתפים.<br />
4. טורניר הכנה לפתיחת ליגה מחוזית בכדור עף 12 קבוצות —<br />
150 משתתפים.<br />
5. קורסים ומחנות בחופש חנוכה בכדור סל ועף. הדרכת מאמנים<br />
והכשרת שחקנים. 150 משתתפים.<br />
6. הכנה לאליפות ״הפועל״ בענף כדור סל. 30 קבוצות 350<br />
משתתפים.<br />
8. השתלמות שחקנים מצטיינים ומדריכים בענף כדור סל עם<br />
המאמן האמריקאי לסטר פיין. 50 משתתפים.<br />
9. משחקי גביע 20 שנות המדינה (בכל הענפים) 50 קבוצות —<br />
700 משתתפים.<br />
10. קורם הכשרת סגלים מתמדת של שחקנים מצטיינים בכל<br />
הענפים. 60 משתתפים.<br />
11. בית ספר למאמנים בענף כדור סל של המחוז במשך שנה<br />
בדרג גבוה. 18 משתתפים.<br />
40 12. קבוצות משתתפות בליגות השונות של התאחדות לספורט<br />
ואיגוד ארצי לכדור סל.<br />
רבוז הפעולות והמפעלים במקומות עבודה<br />
בשנת 1967/68<br />
1. ליגה כדורגל בשני סיבובים בהשתתפות 6 קבוצות.<br />
דו״ח מעודכן ינואר 1969<br />
1. גבעת־ברנר- מדריכה מרים קארה בסניף קבוצת מתעמלות<br />
רחובות<br />
מחוזי המתעמל״ ל״אות הכנות אחת, 1.3.69<br />
מדריכה שושנה הולנדר — שלש קבוצות מת־<br />
- רחובות 2. עמלות הופיעו בחגיגות ההסתדרות ברחובות<br />
בהצלחה רבה, הכנות ל״אות המתעמל״ 1969<br />
מחוזי רחובות 1.3.69 קבוצה אחת של מתעמלים<br />
הכנות לאות המתעמל 1969 חולון 22.2.68.<br />
3. נס־ציונה - מדריכה שושנה הולנדר. שתי קבוצות מתעמלות<br />
—מתעמלות באולם התרבות אין מתח הפעילות<br />
נחלשה בזמן האחרון, הכנות ל״אות המתעמל״<br />
1969 מחוזי רחובות 1.3.69.<br />
4. אשקלון - מדריך גיל מיכאל קבוצה אחת של מתעמלים<br />
הכנות ל״אות המתעמל״ 1969 חולון 22.2.69.<br />
5. רמלה — מדריך שמואל בישטו מופיעים בשם ״הפועל״<br />
מהעיריה וגורמים אחרים, הכנות ל,,אות<br />
מימון המתעמל״ 1969 חולון — .22.2.69<br />
צורה.<br />
באותה רמלה ראה - לוד 6. — התחילה פעולה בחודש ינואר.<br />
בית־שמש 7. שלש קבוצות התעמלות למתחילות קבוצה אחת<br />
באר־יעקב — 8. לאות המתעמל״.<br />
התעמלות<br />
של אימפריה — ראשל״צ 9. אימפריה של התעמלות — סניף מצטיין בהת־<br />
— 10. חולון עמלות.<br />
11. חצור — מדריכה רחל שוגר, קבוצת מתעמלות מודרנית<br />
הכנות לתחרות ארצית מאי 1969.<br />
2. ליגה כדור־סל בשני סיבובים בהשתתפות 10 קבוצות.<br />
3. ליגה לטניס שולחן, סיבוב אחד בהשתתפות 10 קבוצות.<br />
4. אליפות המחוז בטנים שולחן לבודדים, השתתפו 84 שחקנים.<br />
5. מירוץ רחובות לציון 20 שנות המדינה בהשתתפות 78 רצים.<br />
6. אליפות המחוז לציון 20 שנות המדינה. בענפים כדורגל (6),<br />
כדורסל (10) כדו־עף (8) טניס שולחן (10).<br />
7. קורסים ללימוד שחיה בבריכה העירונית ״גלי הדר״. השתתפו<br />
56 מתלמדים.<br />
8. סיוע בארגון מפעלי ספורט מיוחדים של בתי הזקוק, חברת<br />
חשמל, דאר הנדסה והטכניון, בענפים כדורגל, כדוד סל<br />
וטנים<br />
שולחן.<br />
רכוז הפעולות הספורטיביות העממיות<br />
של המחוז בשנת 1967/68<br />
1. מירוץ ״סיני״ בקרית טבעון, השתתפו 1200 איש.<br />
2. מירוצי אביב בקריות ובטירת הכרמל. השתתפו 700 איש.<br />
3. שתי צעדות ניווט ״בעקבות דביך מעתלית לעוספיה. השתתפו<br />
450 איש.<br />
4. מסע אופניים לחפירות ״מגידו״ השתתפו 250 רוכבים.<br />
200 5. רוכבי אופניים שלנו השתתפו בפסטיבל האביב של עדית<br />
חיפה.<br />
6. בא׳ סוכות — התקיים משחה עממי יחץ מפרץ חיפה ה־1<br />
למרחק 4 ק״מ.<br />
השתתפו 750 שחיינים.<br />
7. בא׳ חנוכה יתקיים מירוץ לפידים מבית הפועלים בחיפה לכל<br />
סניפי ההסתדרות בשכונות ויבשרו את הכרזת חג ההסתדרות.<br />
53
מחוז<br />
ח > פ ה<br />
להלן סקירה על פעילות הסניפים מקומות עבודה והפעולד<br />
העממית במחוז, בשנת 1968, והרכב המוסדות ן<br />
מזכירות המחוז<br />
1. אליעזר מולק — ירר המזכירות<br />
ביאליק<br />
שמואל 2. עמישב<br />
דולק 3. יצחק כהנא<br />
4. פודה<br />
יהודה 5. שחל<br />
משה 6. יצחק שי<br />
7. זגל<br />
חיים 8. דב כספי<br />
9. 10. אדיה יבין<br />
11. משה ויסזנד<br />
המחוז<br />
אברהם — מזכיר 12. אבא המחוז<br />
גזברות רוזנטל — 13. מרים ועדת הכספים<br />
הועדה<br />
ירד שחל — משה 1. דולק עמישב<br />
2. פודה<br />
יהודה 3. כהנא<br />
יצחק 4. דב כספי<br />
5. אליעזר שורץ<br />
6. אבא אברהם<br />
7. רוזנטל<br />
מרים 8. ועדה מקצועית<br />
ירד<br />
— ביאליק שמואל 1. עמישב<br />
דולק 2. שיף<br />
יצחק 3. שטרמד<br />
צבי 4. אבא אברהם<br />
5. הרכוז המקצועי והמחוזי<br />
דולק עמישב — רכז המקצועי<br />
1. צבי שטרמר — רכז הענפים כדורסל, עף, יד<br />
2. עבודה<br />
מקומות יסלוביץ — רכז נתנאל 3. העממית<br />
הפעולה רוזן — רכז יחזקאל 4. יצחק פריאל — רכז ההתעמלות<br />
5. ישראל שי — רכז אתלטיקה קלה<br />
6. למטרה<br />
קליעה שביט — רכז דוד 7. מזכירי הסניפים והרכזים המקצועיים<br />
חיפה — יצחק כהנא, ישראל שי<br />
1. הר הכרמל — אשר ליבלינג, יצחק לוי<br />
2. אבן<br />
רמי — שאנן נוה 3. קרית שפרינצק — יהושע גודלניק, יעקב סובוביץ<br />
4. לזרוב<br />
משה אללאוי, הכרמל — משה טירת 5. קרית טבעון — צבי גרין, יוסף אסיסקוביץ<br />
6. גבעת נשר — אורי אברהם, אברהם צובין<br />
7. גודורוב<br />
יצחק קרית אתא — יעקב בן דניאל, 8. קרית בנימין — אברהם לוי<br />
9. שטראוס, יורם בן דוד<br />
10. קרית ביאליק — ורנד 11. צור שלום — שלמה שורץ<br />
ברונשטיין<br />
יצחק — ים 12. קרית שדה<br />
דוד מוצקין — 13. קרית 14. קרית חיים — יצחק שיף. ראובן ארצי<br />
רשימת המפעלים המשתתפים בפעולות ספורט למקומות עבודה באיזור מחוז חיפה<br />
הפעילים בענפי ספורט מסומנים ב־+<br />
שם המפעל כדורגל כדור־סל כדור־עף טניס שח־מט טניס־שולחן התעמלות<br />
68 67 68 67 68 67 68 67 68 67 68 67 68 67<br />
3<br />
— 3 — — — — — 2 — 1 — 2 — ״אגד״ 1<br />
— 1 2 — — 1 — 1 — 1 1 1 1 בתי זקוק 1 + 1<br />
1 — — 1 — 1 1 1 1 1 1 חברת חשמל _<br />
+ — — — — — — 1 1 1 1 — — סולתם 1<br />
_ 1 1 — — 1 — 1 — 1 1 1 1 מפעלים פטרוכימיים _<br />
_ _ — — — — — — — — 1 1 1 1 תע״ש 1 + 1<br />
1 — — 1 — 1 1 1 1 — — טכניון —<br />
+ 1 ! _ _ _ _ _ _ — — — — ״שמך _<br />
— 1 1 _ _ 1 _ _ _ _ _ 1 1 בנה לאומי לישראל _<br />
_ _ _ — — — — — — 1 1 — — בנק דיסקונט _<br />
_ — — — — — — 1 1 1 1 — — משרד הבטחון _<br />
_ _ _ _ — — — — — — — 1 — — ״שהם״ _<br />
_ 1 1 _ _ _ _ _ _ — — 1 — מספנות ישראל _<br />
_ 1 ! _ _ _ _ _ — — — — — דאר הנדסה _<br />
_ 1 _ _ _ — — 1 1 1 1 1 1 ״פז״ _<br />
+ _ _ _ _ _ _ 1 _ _ _ _ _ בית המכס _<br />
+ _ _ — — — — 1 _ _ _ — — ישראל רכבת _<br />
_ _ _ — — — — 1 _ _ _ — — מספנות חיל הים _<br />
_ 1 _ _ _ _ _ — — — — — — ארגון נכי מלחמה בנאצים _<br />
_ 1 _ _ _ _ _ — _ — — — — מורי התעמלות בגמר התארגנות<br />
נמל חיפה<br />
_<br />
_ _ _ — — — — — — 1 _ — — עירית חיפה 7 _ 14 9 — — 5 — 12 5 11 10 9 6<br />
54
n<br />
a<br />
\כ<br />
rt<br />
ס<br />
#»<br />
a<br />
O<br />
8 £<br />
rO vo<br />
rv rv ry m ״<br />
F r<br />
R<br />
f!<br />
D<br />
r<br />
a<br />
ji<br />
n n a י׳<br />
r r r p r r r<br />
^CCCcCCC<br />
r> r f ft C c c<br />
^ ^ r: נ1 p 5c ח ri j:; rj p c c<br />
2. f! n n I) c p x ־־״ r £<br />
r r: * r X * c<br />
h Z a a<br />
O Ifl Ifl<br />
ro ro h<br />
8 g<br />
•vNtontenioinoo<br />
N תו יק יו<br />
—< י-. H ^H<br />
«-< vo<br />
« ro —.
פרט לענפים אלה. קיימת פעילות גם בענפים נוספים — התעמ-<br />
לות, כדוריד, אתלטיקה קלה, כדורעף, אופניים, טניס, טניס שולחן,<br />
ריקודי עם ועמים.<br />
בשטח הייצוג, אנו זקוקים לעזרה בציוד ובתלבושות, אשר יעלה את<br />
המורל והרמה של הפועלים בענפים.<br />
לחלן דין וחשבון על חקיים במחוז ת״א:<br />
1. סניף ״הפועל״ ת״א — בר׳ אוסישקין:<br />
א. התעמלות — 20 קבוצות<br />
— 3 קב׳ ילדות<br />
— 1 קב׳ תחרותית בנות (ייצוגית)<br />
— 1 קב׳ תחרותית נערים (ייצוגית)<br />
— 2 קב׳ חברו ת<br />
— 1 קב׳ חברים<br />
— 12 קב׳ חברות עקרות בית<br />
הסקציה מפעילה למעלה מ־600 חברים וחברות.<br />
ב. אתלטיקה קלה<br />
הסקציה משתתפת בליגה הלאומית, ומכילה מספר ספורטאים<br />
מצטיינים, ביניהם אלופת ישראל, הח׳ שחמורוב.<br />
האימונים מתקיימים פעמיים בשבוע, באיצטדיון המכביה, של<br />
מכבי ת״א. חוסר תאורה, מפריע, בעיקר בחורף, לביצוע האימונים<br />
(הם חייבים אז להתחיל מוקדם. בשעת הצהריים, ולהסתיים עם<br />
החשכה המוקדמת).<br />
ג. האבקות<br />
הסקציה, בעלת המוניטין, שואפת השנה לזכיה בכתר האליפות.<br />
עד עתה, צועדת בראש הליגה, ללא הססד.<br />
ד. הרמת משקולות<br />
הסקצייה קטנה, אולם בעלת יומרות גבוהות. דוב חבריה הם<br />
אלופי המדינה: רומנו, אשכנזי, כהן וגולמן.<br />
בשנה שחלפה, זכתה הסקצייה במקום השני, רק בגלל יחס<br />
הק״ג. אגב, האלופה מקרית חיים, נוצחה פעמיים על ידינו.<br />
ה. שחיה — כדורמים<br />
פועלת בשלשה מישורים:<br />
הסקצייה קבוצות ללימוד שחיה.<br />
1. קבוצה ייצוגית לתחרויות.<br />
2. כדורמים.<br />
3. בה<br />
לומדים בשנה ענק, ומדי שנה בצעדי התפתחה הסקציה בכללם אינם פוסקים אף בחורף.<br />
מאות חברים. האימונים לשחות ייצוגיות,<br />
קבוצות שתי במסגרת הענף — פועלות בכדורמים תאפשר<br />
לרשות הסניף שתעמוד רק בריכת שחיה ובוגרים. נוער התפתחות נוספת. ותחסוך סכומי כסף ניכרים.<br />
ו. שייט ימי<br />
בשנים האחרונות חלו תמורות בסקצייה. במקום הסירות הכבדות<br />
הופיעו דגמים קלים. הסקצייה מונה כ־80 חברים. ו־17 סירות עומדות<br />
לרשותה.<br />
החברים התגייסו להתקנת אולם לאיחסון הסירות. אשר יאפשר<br />
את הרחבת הפעולה. בעתיד, יוקם מימשה שישמש להורדת הסירות<br />
לירקון. תקציב הענף מגיע לסכום העולה על 60,000 ל״י, דבר המוכיח<br />
את הפעילות הרבה. בכל ענף עובדים 3 אנשים במשכורת סמלית.<br />
ז. אופניים<br />
הסקציה הקטנה אינה מצליחה עדיין, לרכוש לעצמה חברים<br />
רבים. היא כוללת מספר ספורטאים שזכו במקומות ראשונים במס־<br />
עלים שונים. הסקציה מארגנת מדי שנה, מפעל־תחרותי.<br />
ח. טניס שולחן<br />
הסקציה משתתסת בליגה לאומית ובליגה א׳. השנה עומדת<br />
הסקציה לפני הרחבה והוכנו כבר הכלים הדרושים לקליטת הנוער.<br />
ט. קליעה<br />
כ־70 חברים פועלים בענף, ביניהם קלעים מדרגה ראשונה.<br />
פתיחת מיטווח רובה־אויר תאפשר הרחבת הענף ושיתוף חובבי<br />
קליעה רבים.<br />
י. רקודי-עמים<br />
החוג מקיף 80 חברים וחברות. וזוכה להצלחה מירבית. לזמן<br />
הקרוב. מתכננים פתיחת שני חוגים נוספים.<br />
2 המרכז לנוער וצעירים בשב׳ התקוה:<br />
הסניף מתפתח יפה. המרכז לנוער מספק כוח אדם רב, ו״הפועל״<br />
מבצע את כל החלק הקשור לתרבות הגוף. לרשות הפעולה עומד<br />
אולם להתעמלות. מגרשים לכדורסל וכדורעף ושטח רב לאתלטיקה<br />
קלה.<br />
א. התעמלות — 4 קבוצות לילדים וילדות. קבוצת בנות לתנועה<br />
ומכשירים, וקבוצת חברות.<br />
ב. כדורסל — 4 קבוצות נוער. 3 קבוצות ילדים, נוספות,<br />
מופעלות ע׳י חניכי מפעל השתלמות הנמצאים במקום.<br />
ג. כדורעף — קיימת קבוצה אחת, אך יש להקדיש לה תשומת<br />
לב רבה יותר.<br />
ד. אתלטיקה קלה — הסקציה מפעילה ילדים רבים. בתכנית,<br />
הקמת מסלול. אנחנו מקווים שרשות הססורט, הבודקת עכשיו<br />
את התכניות. תיענה בחיוב.<br />
ה. רקודי־עם — במקום קיים חוג לדקודי־עם, לנוער מבוגר.<br />
אין ספק שהמקום מבטיח התקדמות רבה. הובטחה עזרה של<br />
רשות הספורט לפיתוח המיתקן ורכישת ציוד.<br />
3. יד־אליהו:<br />
הסניף שוכן באולם המפלגה. המקום צר, ואי אפשר להרחיב<br />
את המעילות גם מחוסר מתקנים. הסניף מקיים רק את ענף ההתעמ-<br />
לות. יש בו 9 קבוצות, מהן 2 של ילדים ו־7 קבוצות של נשים.<br />
4. קריה שלום:<br />
הסניף עומד למני הרחבה. לרשות הסניף עומד בית ההסתדרות<br />
ומגרש כדורגל. בסניף קבוצת כדורגל בליגה ב׳ וקבוצת נוער. הפעי-<br />
לות עומדת במני הרחבה וקיימים כבר חוגי התעמלות.<br />
5. רמת־אביב:<br />
המעילות המרכזית של הסניף היא בענף הכדורעף. בסניף 4<br />
קבוצות כדורעף. 2 קבוצות ילדים, 1 קב׳ בליגה לנוער, 1 קב׳ בוגרים<br />
בליגה א׳. האימונים מתקיימים במגרש ביה׳ם ״אילנות״. ענף<br />
ההתעמלות כולל 2 קבוצות ילדים וקבוצה 1 של חברות בבית<br />
ההסתדרות. מועדון הסניף עומד לסני שיסוץ כללי.<br />
6. צהלה:<br />
לרשות הסניף עומד אולם בית־הנוער, בריכת שחיה ומגרש<br />
משחקים ללא תאורה. בסניף קיימות 3 קבוצות התעמלות נשים.<br />
ומתארגנות קבוצות של ילדים, בסניף מרכז ענף הכדוריד 4 קבו־<br />
צות: קב׳ נשים בליגה לאומית, קבוצת נוער בליגה ב׳. ו־2 קבוצות<br />
ילדים.<br />
ענף השהיה מבוסם על קבוצת סמורט תחרותי ולימוד שחיה.<br />
בחורף מתאמנת הסקציה יחד עם ״המועל״ ת״א.<br />
ועד השיכון מתייחס בחיוב לסעולתנו, ואין סמק שהמעולה<br />
תתרחב בעתיד הקרוב, ומיד עם התקנת התאורה במגרש, תוקם<br />
הסקצייה לכדורסל.<br />
7. שכונת עזרא:<br />
הסניף ממעיל 2 קבוצות כדורגל, האחת בליגה ג׳ והשניה קבוצת<br />
נועד.<br />
8. רמת־הטייסיס:<br />
בסניף פועלות 2 קבוצות התעמלות.<br />
9. סניף ביה״ם ״גרץ״ — הסניף כלל, עד עתה, קבוצות כדור־<br />
56
יד — 1קבוצת נשים בליגה לאומית, קבוצת נוער בליגה ב׳ וקבוצת<br />
ילדים.<br />
לאחר ההסכם עם העיריה. תוקמנה בביה׳ס שתי סקציות נוספות:<br />
התעמלות ורקודי עמים.<br />
כדורסל:<br />
במחוז פועלות 16 קבוצות החל מקבוצות בוגרים וכלה בקבוצות<br />
ילדים.<br />
כדלקמן: קבוצת בוגרים בליגה הלאומית (״הפועל״ ת״א) הכו-<br />
ללת 18 כדורסלנים. קבוצת נשים בליגה הלאומית (״הפועל״ ת״א)<br />
הכוללת 16 כדורסלניות. שתי קבוצות בוגרים ונשים בליגה א׳<br />
(״הפועל״ צפון ת״א) אשד בהן 17 כדורסלנים ו־12 כדודסלניות.<br />
בליגה ב׳ פועלות שתי קבוצות בוגרים (״הפועל״ צבי ו״הפועל״<br />
יפו) שבשורותיהן 45 כדורסלנים. בליגה ג׳ פועלת קבוצת בוגדים<br />
אחת (״הפועל״ ת״א) שבשורותיה 20 כדורסלנים.<br />
לסניף התל־אביבי קבוצת נוער בליגה לנוער הכוללת 19<br />
כדורסלנים, 2 קבוצות ילדים (40 כדורסלנים).<br />
מאמני הקבוצות הם שמעון שלח, באדי לייבוביץ, משה דניאל,<br />
זוהר כהן, הלל זילנאר, אורי הלבידן ואהוד צין.<br />
כדורגל:<br />
לסניף התל־אביבי 8 קבוצות. קבוצה בוגרת בליגה הלאומית<br />
(32 כדורגלנים) קבוצה בליגה לנוער עלית (19 כדורגלנים), שתי<br />
קבוצות נערים וארבע קבוצות ילדים.<br />
49.1<br />
נבחרת ישראל 100 x 4 מ ׳ המאמנים הם: רחביה רוזנבאום, חיג׳בקוב, אלכסנדר ליפבסקי, ריצת — 200<br />
x 4 מ ׳ ריצת חיים פנטילט, שמואל קינדל, ביו מדיאן ושמעון בן יהונתן. — 800<br />
x 3 מ ׳ ריצת 10.8<br />
שחמורוב (״הפועל״ ת״א) ריצת 80 מ׳ מסוכות פלוגת סדרן:<br />
ליד המחוז קיימת פלוגת סדרן מסודרת, השומרת על הסדר<br />
באירועי הספורט השונים, במסגרת הפנימיות והלאומיות כאחת.<br />
בשורותיה למעלה מ־120 איש.<br />
המגמות לשנת : 1969<br />
ראשית אנו עומדים לפתח את הסניף ב״רמת אביב״ ולהפעיל<br />
בו את הענפים הבאים: טניס־שולחן, התעמלות, כדורסל, שחייה,<br />
שחמט וקבוצות שונות במסגרת הפעולה הספורטיבית במקומות<br />
עבודה. מושם דגש על הרחבת הפעולות בכפר־שלם ובשכונת התקווה.<br />
המחוז רואה כנושא מרכזי של השנה את הפעולה המיוחדת<br />
בענף הכדורסל בשכונות תוך מגמה למשוך המוני נוער לענף<br />
פופולרי זה.<br />
בשנת 1969 תושלם מערכת מתקני הספורט במחוז אשר בהקמתם<br />
החלו אשתקד ביזמת מועצת פועלי תל־אביבי יפו.<br />
שיאי ישראל באתלטיקה (ליום 1.1.69)<br />
ריצת 100 מ׳<br />
ריצת 200 מ׳<br />
פרקש (״הפועל״) ר״ג),<br />
דוזינס (״מכבי״ חיפה) 10.5<br />
טבק (״הפועל״ בית־עובד),<br />
21.8<br />
גרוז׳ינובסקי (״מכבי ת״א) סניף יפו:<br />
10. 47.9<br />
ניצני (״הפועל״ ת״א) ריצת 400 מ׳ דצמבר תתחיל בו הפעולה.<br />
שיפוץ ובחודש עבר 1.51.3<br />
פנטילט (״מכבי״ ת״א) ריצת 800 מ׳ שתי סקציות — כדורגל וכדורסל — שייכות באופן ישיר למחוז.<br />
3:50.4<br />
וישניצד (״הפועל״ ראשל״צ) ריצת 1500 מ׳ מקיפות מספר רב של קבוצות, ולדוגמא, ענף הכדורסל<br />
הסקציות ליגה<br />
קבוצות כולל: 2 בארץ. ביותר הגדול ת״א שהוא במחוז 14:45.0<br />
30:57.8<br />
—<br />
וישניצר (״הפועל״ ראשל״צ)<br />
שמחוני (״הפועל״ ת״א)<br />
ריצת 3000 מ׳<br />
ריצת 5000 מ׳<br />
ריצת 10,000 מ׳<br />
לאומית (גברים ונשים), 2 קבוצות ליגה א׳ (נשים וגברים), 2 קבוצות<br />
בליגה ב׳ ומספד רב של קבוצות נערים, נערות וילדים.<br />
הקבוצות הבוגרות בליגה הלאומית זכו בתואר אליפות המדינה.<br />
סקציית הכדורגל, דואגת לביסוס קבוצת הצמרת, עיי<br />
הנהלת שתספקנה<br />
קבוצות בליגות השונות, מספר רב של קבוצות קיום בעתיד את שחקני הקבוצה הראשונה. קבוצת הנוער לוחמת כל שנה<br />
42.1<br />
—<br />
נבחרת ישראל<br />
שעה<br />
100<br />
ריצת<br />
x 4 מ ׳<br />
על המקום הראשון.<br />
זו היא היריעה. לא מעט עבודה, עמל וכספים הושקעו בפיתוח ריצת<br />
״הפועל״ במחוז ת״א. אנו מתקדמים להגשמת מטרותינו, אך הדרך<br />
3:21.6<br />
ישראל נבחרת 400 x 4 מ ׳ נאמנים ריצת חבר בעזרת משותפים. שבכוחות תקוותנו ארוכה. עוד נצעיד את ״הפועלי׳ לפיתוח והרחבה.<br />
ריצת 2000 מ׳ —<br />
ריצת 20,000 מ׳ —<br />
ריצת 25,000 מ׳ —<br />
ריצת 30,000 מ־ —<br />
ריצת x 4 מ׳ — 200<br />
ריצת x 4 מ ׳ — 800<br />
ריצת x 4 מ ׳ — 1500<br />
הליכה 20 ק״מ —<br />
הליכה 30 ק״מ —<br />
—<br />
הליכה 50 ק״מ 15.8<br />
לוי (״הפועל״ כפר־סבא) ריצת 110 מ׳ מסוכות —<br />
ריצת 200 מ׳ מסוכות 56.5<br />
גינדין (״הפועל״ נען) ריצת 400 מ׳ מסוכי־יז 9:24.0<br />
(״הפועל״ ראשל״צ) צברי ריצה 3000 מ׳ מכשילים 1.92<br />
י. לובין (״הפועל״ חדרה) קפיצה לגובה 7.43<br />
קושניר (״הפועל״ ר״ג) קפיצה לדוחק 3.72<br />
לוי (״הפועל״ כפר־סבא) קפיצה במוט 15.14<br />
רייס (״הפועל״ גבעת־ברנר) קפיצה משולשת 16.27<br />
אריאל (״הפועל״ ת״א) כדור־ברזל הדיפת 52.78<br />
אריאל (״הפועל״ ת״א) זריקת־דיסקוס 70.72<br />
(״מכבי״ ת״א) פיינברג הטלת כידון 57.08<br />
יעקובי (״הפועל״ חיפה) יידוי פטיש 58.19<br />
אדן (״הפועל״ ר״ג) קרב־עשר 11.6<br />
(״הפועל״ ת״א) סידדנסקי ריצת 100 מ׳ 24.6<br />
(״הפועל״ ת״א) סידרנסקי ריצת 200 מ׳ 56.3<br />
שזיפי (״הפועל״ באר־שבע) ריצת 400 מ׳ 2:08.5<br />
שזיפי (״הפועל״ באר־שבע) ריצת 800 מ׳ —<br />
ריצת 1500 מ׳ 1.67<br />
למדני (״הפועל״ חדרה) קפיצה לגובה 5.90<br />
מודעי (״הפועל״ נען) קפיצה לדוחק 13.02<br />
חצרוני (״הפועל״ חיפה) כדור־ברזל הדיפת 43.36<br />
(״הפועל״ ירושלים) דניאל זריקת דיסקוס 40.93<br />
״הפועל״ ת״א הטלת כידון 4078<br />
ת״א) (״הפועל״ שחמורוב קרב־חמש שיאי ישראל בשחייה (ליום .1) 1.69<br />
56.7<br />
גוש־זבולון (״הפועל״ גרטל 100 מ׳ חופשי 2:03.9<br />
גדטל (״הפועל״ גוש־זבולון) 200 מ׳ חופשי 4:25.5<br />
גרטל (״הפועל״ גוש־זבולון) 440 מ׳ חופשי 18:21.8<br />
גרטל (״הפועל״ גוש־זבולון) 1500 מ׳ חופשי 1:11.9<br />
קנדה (״הפועל״ ת״א) 100 מ׳ חזה 2:38.9<br />
שפע (״הפועל״ גבעת־חיים) 200 מ׳ חזה 59.4<br />
מלמד (״הפועל״ גוש־זבולון) 100 מ׳ פרפר 57
200 מ׳ פרפר מלמד ״הפועל״ גוש־זבולון) 2:13.8<br />
שניידר (״הפועל״ קרית־טבעון) 1:05.8<br />
100 מ׳ גב שניידר (״הפועל״ קרית־טבעון 2.25.4<br />
200 מ׳ גב 2:21.8<br />
שטרן (״הפועל״ גוש־זבולון) 200 מ) מעורב 5:06.2<br />
שפע (״הפועל״ גבעת־היים) 400 מ׳ מעורב 3:54.2<br />
גוש־זבולון ״הפועל״ 100x4 מ׳ חופשי —<br />
400x4 מ׳ חופשי 100x4 מ׳ מעורב<br />
1:04.0<br />
זלץ (ב. מ. עתיד) 100 מ׳ חופשי 2:21.0<br />
זלץ (ב. מ. עתיד) 400 מ׳ חופשי 4:58.9<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 200 מ׳ חופשי 10:35.5<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 800 מ׳ חופשי 1:20.5<br />
ניר (״הפועל״ איילת־השחר) 100 מ׳ חזה 2:54.6<br />
ניד (״הפועל״ איילת־השחר) 200 מ׳ חזה 1:10.2<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 100 מ׳ פרפר 3:03.0<br />
גלזר (״הפועל״ ת״א) 200 מ׳ פרפר 1:13.0<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 100 מ׳ גב 2:42.2<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 200 מ׳ גב 2:35.6<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 200 מ׳ מעורב 5:34.6<br />
טובים (״הפועל״ חיפה) 400 מ׳ מעורב 4:44.8<br />
ברית־מכבים־עתיד מ׳ חופשי 100x4 5:21.2<br />
״הפועל״ חיפה מעורב מ׳ 100x4 שיאי ישראל במשקלות (ליום 1.1.69><br />
תרנגול, עד 56 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
נוצה, עד 60 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
קל, עד 67.5 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קדב־שלוש<br />
בינוני, עד 75 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
בינוני־כבד, עד 82.5 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
תת־כבד, עד 90 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
כבד, מעל 90 ק״ג<br />
לחיצה<br />
הנפה<br />
דחיפה<br />
קרב־שלוש<br />
(״הפועל״) חיפה)97.5<br />
קובינסקי פיטר y5<br />
זאב פרידמן (״הפועל״ חיפה) 122.5<br />
זאב פרידמן (״הפועל״ חיפה) 315<br />
זאב פרידמן (״הפועל״ היפה) ויקטור נפתלי (״הפועל״ ת״א) 110<br />
זאב פרידמן (״הפועל״ חיפה) 93.5<br />
זאב פרידמן (״הפועל״ חיפה) 123<br />
גזי כהן (״הפועל״ ירושלים) 315<br />
130.5<br />
ויקטור נפתלי (״הפועל״ ת״א) 107.5<br />
יוסף רומנו (״הפועל״ ת״א) 130<br />
יוסף רומנו (״הפועל״ ת״א) 357.5<br />
ויקטוד נפתלי (״הפועל״ ת״א) 130<br />
רומנו (״הפועל״ ת״א) יוסף 110<br />
יוסף רומנו (״הפועל״ ת״א) 145<br />
יוסף רומנו (״הפועל״ ת״א) 380<br />
יוסף רומנו (״הפועל״ ת״א) אלי אשכנזי (״הפועל״ תל־אביב)135<br />
עדי ברנה (״מכבי״ ת״א)<br />
זאב קובלב (״הפועל״ שריד)<br />
זאב קובלב (״הפועל״ שריד)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
שלמה כהן (״הפועל״ ת״א)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
עדנן חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
עדנן<br />
חודורוג (״הפועל״ עכו)<br />
התעמלות אמנ1ת«ת<br />
(סוף מעמוד 30)<br />
בנים דרגה גי, קרב 6 חובה — השתתפו 43 מתעמלים<br />
ו<br />
אליפות<br />
ולדנברג אריה, ״הפועל״ כפר־סבא — 56.85 נק׳<br />
1. 2. יהיעם מרבם, ״הפועל״ שומריה — 54.85 ״<br />
3. זאבי גיורא, ״הפועל״ כפר־סבא — 54.75 ״<br />
אליפות בנים דרגה לאומית. קרב 12<br />
1. לופי דובי, ״הפועל״ שריד — 109 נק׳<br />
2. פרובשטין יצחק, ״הפועל״ כפר־סבא 106.50 ״<br />
3. שטרק קרול, ״הפועל״ חיפה — 106.05 ״<br />
4. שרעבי דני, ״הפועל״ פתח־תקוה — 104.45 ״<br />
5. וישניה יעקב, ״הפועל״ פתח־תקוה 101.95 ״<br />
6. פורת יונתן, ״הפועל״ אפיקים — 101.30 ״<br />
7. לופי רמי, ״הפועל״ שריד — 98.40 ״<br />
8. בר לוב אריה, ״הפועל״ חיפה — 82.65 ״<br />
במפגש הבין־לאומי אשר נערך בארץ באוגוסט 1968 היו התו־<br />
צאות כדלקמן:<br />
גברים יחידים, קרב 6<br />
הדירוג הקבוצתי:<br />
1. מיכאוק פטר, רומניה — 55.75 נק׳<br />
2. טוננו גאוג, רומניה — 54.85 ״<br />
3. לוטי דב, ישראל א׳ — 53.05 ״<br />
4. לדר דני, ישראל — 52.45 ״<br />
5. מיל פטר, בלגיה — 51.80 ״<br />
6. וישניה יעקב, ישראל — 48.20 ״<br />
7. שטרק קרול, ישראל — 47.90 ״<br />
8. בר לוב אריה, ישראל — 46.60 ״<br />
1. רומניה<br />
2. ישראל א׳<br />
3. ישראל ב׳<br />
110.60 נק׳<br />
105.50 ״<br />
96.10 ״<br />
4. בלגיה 51.80 ״<br />
לנשים ביחידות בקרב 4 היו התוצאות:<br />
הדירוג הקבוצתי<br />
1. צמפלה אלנה, רומניה — 37.55 נק<br />
2. וינברג דליה, ישראל — 36.50<br />
3. פלד רות, ישראל 35.95<br />
4. וון היו אורטה, בלגיה — 35.25<br />
״<br />
״<br />
״<br />
.5 גוטלם קריסטין, בלגיה — 35.25 tf<br />
6. פיליפסקו רוזליה, רומניה 34.95<br />
7. חרובי יעל, ישראל — 34<br />
8. הנדלר שושנה, ישראל — 33.20<br />
9. בךיהוחז יעל, ישראל — 31.70<br />
10. רחמן אפרת, ישראל — 29.75<br />
1. רומניה<br />
2. ישראל א׳<br />
3. בלגיה<br />
4. ישראל ב׳<br />
—72.50 נק׳<br />
— 72.45 ״<br />
— 70.50 ״<br />
— 67.20 ״<br />
״<br />
״<br />
״<br />
113.5<br />
151<br />
382.5<br />
130<br />
116.5<br />
147<br />
380<br />
142.5<br />
116<br />
150<br />
405<br />
58
על ספורט. חינוך ונועד<br />
(סוף מעמוד 39)<br />
ובמסגרת זו נתקיים יום ספורט ותחרויות בענפים השונים בין<br />
שלושת הסימינרים, שאורגן ובוצע ע״י המדריכים עצמם (במקום<br />
הראשון זכה הסימינד בבית רוטנבדג — חיפה).<br />
נתקיימו 2 השתלמויות ספורט למדריכים צעירים (לכ־100<br />
מדריכים גילאי 17*15) בפ״ת ובי״ס עידון חדרה.<br />
במקומות בהם אין המדריכים יכולים לשמש כמדריכי ספורט<br />
וקבוצותיהם הגיעו לרמה גבוהה יחסית, נתנו מדריכים מקצועיים<br />
מיוחדים — זאת במסגרת של 25 חוגים הפועלים בקינים שונים.<br />
השנה תורחב מסגרת זו לכ־40 חוגים מקצועיים.<br />
30 מגרשי כדורסל וכדורעף הוקמו בקיני הנוער העובד והלומד<br />
בפרוייקט שמומן ע״י הועד הפועל של ההסתדרות ורשות הססורט.<br />
נתקיימו 2 ימי ספורט מרכזיים לתנועות הנוער: —<br />
האחד ב־9.3.68 בחולון (לכלל תנועות הנוער) בו השתתפו<br />
כ־450 חניכים!<br />
השני ב־18.5.68 בחדרה (לקיני הנו״על במחוז) בו השתתפו<br />
כ־500 חניכים.<br />
חניכי תנועות הנוער היו שותפים פעילים במפעלים עממיים של<br />
״הפועל״: —<br />
בצעדת ״סובו ירושלים״ 1968<br />
״מרוץ ההדר״ ברחובות<br />
צעדת אשקלון־אשדוד<br />
צעדת הנגב הלילית<br />
צעדת השומרון 1967<br />
צעדת שומרון הלילית 1968<br />
השתתפו כ־150 חניכים<br />
״ כ־200<br />
כ־250<br />
כ־200<br />
כ־400<br />
כ־2700<br />
״<br />
בצעדה זו קיבלו 7 קבוצות של הנוער העובד והלומד ושתי<br />
קבוצות של השומר הצעיר סרסים עבור הצטיינות בצעדה נאה,<br />
מורל גבוה, מססר משתתסים גדול ביותר וכוי. אם נזכור כי בסך<br />
הכל קבלו 20 קבוצות סרסים מעין אלה, מעידה חלוקת הפרסים<br />
על הכמות והאיכות של המשתתפים חניכי תנועות הנוער.<br />
התחלנו בארגון מסגרת של ״ליגות פנימיות״ של חוגי ״הפועל״<br />
בתנועות הנוער העובד והלומד ותנועת השומר הצעיר. ליגות אלו<br />
יסעלו בבתים אזורייט־מחוזיים במקצועות: כדורסל! כדורעף«<br />
טניס שולחן (לבנים ובנות בגילאים 14 ״10« 16־14« 18־16).<br />
במסגרת הליגות יתקיימו 2־4 מפגשים ארציים בעלי אופי ספור־<br />
טיבי־חברתי אשר יהוו ביטוי של תנועות הנוער לראשון במאי —<br />
חג הפועלים. מפגשים אלו יהיו מלווים במפעל עממי מתאים כמרוץ,<br />
צעדה וכדומה.<br />
בעיית הידע המקצועי בספורט של המדריכים תמצא את פתרונה<br />
פרט להשתלמויות, גם בהוצאה לאור של עלון הדרכה חדשי, בו<br />
תנתן הדרכה מקצועית־ספורטיבית אשר תתאים למגמות הפעולה<br />
בתנועות הנוער.<br />
בתכנון הפעולות לשנת — 1969 יופעלו מחנות עבודה־ספורט<br />
בקיבוצים, לקבוצות נערים בוגרים אשר הגיעו לרמה ספורטיבית<br />
גבוהה והזקוקים להשתלמות ספורטיבית־חברתית זו.<br />
הפעילות בכי״ם של רשת ״עמל״<br />
בדומה לפעילות בתנועות הנוער, הופעלו חוגי ״הפועל״ בבי״ם<br />
של רשת ״עמל״. במסגרת זו הופעלו 30 חוגים ע״י מדריכים מקצו-<br />
עיים (ברובם ע״י מורי הספורט בבי״ס): —<br />
ב־19 בי״ס תיכונייפ־מקצועיים<br />
8 ״ לחניכיט־וחניכות מודרכת.<br />
נתקיימו 2 ימי ספורט מרכזיים:<br />
1. ב־9.3.68 בבי״ס ״אינטרנשיונל״ קרית־חיים<br />
2. בבי״ס ״עמל״ חדרה.<br />
השתתפות תלמידי בי״ס ״עמל״ במפעלים עממיים של ״הפועל״:<br />
1. מרוץ אופניים — שליחת אגרת בין מ. ם. רמלה לפימד<br />
מרכז — ע״י בי״ם ״עמל״ רמלה כ־100 חניכים<br />
2. צעדת השומרון —<br />
3. יחץ חיפה — בי״ס קרית חיים.<br />
שוב כבתנועות הנוער תוקם ליגה פנימית של בי״ס. באירוע<br />
מרכזי של כלל בי״ם רשת ״עמל״ שיתקיים ב־1.5.69 יתקיימו מפגשי<br />
ספורט חברתיים משולבים במרוץ שליחים, צעדה וכדומה. ארועים<br />
אלו ישמשו כביטוי חינוכי לתלמידים לחג הפועלים.<br />
במסגרת המגמה לאיחוד הפעולות של זרועות ״ההסתדרות״,<br />
תבדק האפשרות להקמת קיני הנוער העובד והלומד ו״הסועל״ בבי״ס<br />
של רשת ״עמל״ לקיום הפעולה החברתית־חינוכית־ספורטיבית<br />
לתלמידים.<br />
גורמים המעכבים את פיתוח הפעולה<br />
רבים הם קיני הנוער בהם אין מתקני ססורט והנמצאים בשכנות<br />
לסניפי ״הפועל״ המקומיים. במקרים רבים בהם פונה מדריך תנועת<br />
הנוער לסניף ״הפועל״ ומבקש לפעול במתקניו אין סניף ״הפועל״<br />
מוכן להעמיד אותם לרשות הנוער, מסיבות של אי־הכרה בחשיבות<br />
הפעולה (וחיוניותה עבורו) או מתנה זאת בתשלום עבור שימוש<br />
במגרש. ברור שגישה ססולה זו מונעת ומחבלת בקיום הפעולה<br />
הספורטיבית־חינוכית.<br />
רבים המקרים בהם סניפי ״הפועל״ מכוונים ומדגישים את<br />
הפעולות בענף הכדורגל, רושמים את חניכי תנועות הנוער המצטיי-<br />
נים לליגה בהתאחדות לכדורגל ולאחר מכן זונחים את בעלי הרמה<br />
הבינונית והחלשה יותר. ברור שקבוצה חינוכית הצריכה לצאת<br />
להגשמה ולנח״ל מתפרקת עקב היותה בליגה זו. כתשובה לבעיה זו<br />
הוקמו ״הליגות הפנימיות״ ואין לנו אפשרות נוססת אלא להסביר<br />
נושא זה ולמנוע פעילות בענף הכדורגל.<br />
מועצות פועלים או רשויות מקומיות אינם מעמידים אמצעים<br />
ותקציבים לרשות הסעולה, אולם בכל ועידה, כנם, מפגש וכו׳ מנו־<br />
פסים בדגל ״הדאגה לנוער״. ומה שיותר חמור, אנשי תנועת העבודה<br />
הנמצאים בעמדות מפתח במועצות, עיריות וכו, אינם מוכנים אפילו<br />
לתמוך ולסייע בפעילות זו לתנועות הנוער ול״הפועל״ כאחד.<br />
איך נגיע לנוער במה נפעיל אותו כיצד נחנכו לתנועת<br />
העבודה שאלות אלה אינן מוצאות את פתרונן רק במתן אפשרויות<br />
של פעילות בשטח הספורט והתרבות, אלא גם במתן אפשרות להפ־<br />
עלתו העצמית של הנוער, זאת ע״י נשיאה בעול בסניף המקומי של<br />
״הפועל״ וקן התנועה.<br />
נשיאה בעול פרושה —: הקמת ועדות נוער בסניפי ״הפועל״<br />
בה ישותפו ויפעלו מדריכי וחניכי תנועות הנוער.<br />
במסגרת המחוז — 1 : בשיתוף פעולה מלא והדוק בין מזכירי<br />
״הפועל״ המחוזיים לבין רכזי האזור של תנועת הנועד בארגון<br />
ותכנון מפעלים, חוגים וכו׳.<br />
הקמת ועדת נוער מחוזית במסגרתה יופעלו רכזי האזורים<br />
2. הקינים.<br />
ומדריכי תשובות אלה, הענות ופעילות של כל הגורמים השותסים, צמידות<br />
למגמות וקווי הפעולה בקרב הנוער, יביאו להעלאת רמת הפעולה<br />
הססורטיבית והחינוכית והגברתה בשטח, בקעים ובסניפים.<br />
59
השתתף<br />
ב נ
Change language