עובדים זרים בישראל – סוגיות מרכזיות ותמונת מצב - אתר הכנסת
עובדים זרים בישראל – סוגיות מרכזיות ותמונת מצב - אתר הכנסת
עובדים זרים בישראל – סוגיות מרכזיות ותמונת מצב - אתר הכנסת
- TAGS
- knesset.gov.il
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע<br />
<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong><br />
<strong>סוגיות</strong> <strong>מרכזיות</strong> <strong>ותמונת</strong> <strong>מצב</strong><br />
כתיבה: גלעד נתן<br />
אישור: שרון סופר, ראש צוות<br />
עריכה לשונית: מערכת "דברי <strong>הכנסת</strong>"<br />
ב2<br />
ח' בשבט תשס"ט<br />
פברואר 2009<br />
<strong>הכנסת</strong>, מרכז המחקר והמידע<br />
קריית בן-גוריון, ירושלים 91950<br />
טל':<br />
פקס:<br />
02<br />
02<br />
-<br />
-<br />
6408240/1<br />
6496103<br />
www.knesset.gov.il/mmm
.18<br />
מבוא<br />
מסמך זה נכתב לקראת ראשית פעילותה של הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> בכנסת ה-<br />
במסמך מובאים נתונים נבחרים על <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong>, ו<strong>סוגיות</strong> <strong>מרכזיות</strong> הנוגעות לתחום טיפולה<br />
של הוועדה.<br />
1. רקע<br />
נתונים על <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
להלן מכסות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> החוקיים כיום, מימוש ההיתרים בפועל והתכנון לשנת 2010 כפי שנקבע<br />
בהצעת המדיניות הכלכלית.<br />
טבלה 1. היתרים להעסקת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> לפי חלוקה ענפית<br />
מכסת היתרים 2008<br />
מכסת היתרים 2009<br />
היתרים שמומשו עד<br />
31 בדצמבר 2008<br />
52,000<br />
24,500<br />
סיעוד<br />
חקלאות<br />
אין מכסה<br />
26,000 מכסה רגילה;<br />
2,500 מכסת יצואנים;<br />
300 מכסת גוש-קטיף<br />
אין מכסה<br />
2<br />
23,500<br />
1<br />
10,000<br />
בניין<br />
עד אוקטובר: 12,000<br />
מאוקטובר: 9,000<br />
עד אוקטובר: 9,000<br />
מאוקטובר: 6,000<br />
1,100<br />
3<br />
500<br />
**700<br />
***900<br />
1,100<br />
900<br />
תעשייה<br />
מסעדות אתניות<br />
452<br />
450<br />
פרויקט מיוחד 500<br />
עד אפריל:<br />
מאפריל: 350 (המכסה תבוטל<br />
בהדרגה עד סוף השנה)<br />
4<br />
* משרד החקלאות דורש להשאיר את המכסה כשהיתה, ואילו משרד האוצר ומשרד הפנים דורשים לקצץ בה;<br />
לא הושגה הסכמה בנושא.<br />
** הוגשה עתירה לבג"ץ נגד קיצוץ המכסה, אולם הקיצוץ לא הוקפא בצו ביניים.<br />
*** בוטלה החלטת ממשלה קודמת שנועדה להוריד את המכסה עד ביטולה המוחלט. המכסה היתה אמורה<br />
לרדת ונותרה 900 היתרים.<br />
במדינת ישראל נמצאים כיום כ-90,000 <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> חוקיים. מספר ההיתרים גבוה ממספרם של<br />
ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> החוקיים <strong>בישראל</strong>. בעלי היתרים אינם מחויבים להעסיק עובד זר, והתופעה של<br />
בעלי היתרים אשר אינם מעסיקים עובד זר בולטת בענף הסיעוד.<br />
1<br />
2<br />
מכסת יצואנים <strong>–</strong> תוספת למכסה שניתנה רק ליצואני תוצרת חקלאית בתנאי שיעסיקו על כל עובד במסגרת המכסה עובד<br />
ישראלי. בפועל רק יצואנים מעטים עמדו בתנאי של העסקת עובד ישראלי, והדרישה לא נאכפה.<br />
בהצעת המדיניות הכלכלית לשנת<br />
בחקלאות בהדרגה עד 3,000 בשנת 2014.<br />
,2009<br />
שאמורה לעלות לדיון בממשלה במאי<br />
,2009<br />
3<br />
יופחת מספר ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong><br />
בהצעת המדיניות הכלכלית לשנת 2009, שאמורה לעלות לדיון בממשלה במאי 2009, מוצע לקבוע כי מ-1 ביולי<br />
בענף המסעדנות רק <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מומחים ששכרם הוא פעמיים השכר הממוצע במשק לפחות.<br />
4<br />
עו"ד שושנה שטראוס, משרד התמ"ת, שיחת טלפון, 2 במרס 2009.<br />
2010 יועסקו<br />
עמוד 2 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
5<br />
מר יעקב גנות, ראש רשות ההגירה במשרד הפנים, מסר לוועדה המיוחדת לבחינת בעיית ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong><br />
בינואר 2009 כי נוסף על ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> החוקיים היו <strong>בישראל</strong> בסוף שנת 2008 כ-279,700 <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
לא חוקיים, כדלקמן:<br />
118,000 <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שנכנסו כחוק ואיבדו את מעמדם.<br />
90,000 <strong>עובדים</strong> שנכנסו באשרת תייר ולא יצאו כשפג תוקף האשרה שלהם.<br />
24,000 מסתננים,<br />
ובהם מבקשי מקלט ושוהים לא חוקיים מהשטחים.<br />
47,000 ירדנים ששוהים <strong>בישראל</strong> שלא כחוק.<br />
2. הרשויות הממונות על הטיפול ב<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
בשנים האחרונות הטיפול ב<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong> נחלק בין שלושה משרדים: משרד התמ"ת, המשרד<br />
לביטחון פנים ומשרד הפנים. במשרד התמ"ת פעלה יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, שהיתה אחראית למתן<br />
היתרים להעסקת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> ולפיקוח על חברות קבלן שעסקו בהבאה ובהשמה של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, וכן<br />
לאכיפה המנהלית כנגד חברות קבלן ומעסיקי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שפגעו בזכויות עובדיהם. מינהלת ההגירה<br />
(משטרת ההגירה) כפופה למשרד לביטחון פנים, ואחראית למעצרם של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> לא חוקיים<br />
ולאכיפה פלילית כנגד מעסיקי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שפגעו בזכויות עובדיהם. במינהל האוכלוסין במשרד הפנים<br />
פעלה יחידה ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, שהיתה אחראית למתן אשרות ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, לכניסתם ויציאתם מהמדינה<br />
ולפיקוח על שהותם כחוק <strong>בישראל</strong>. בינואר 2009 החלה לפעול במשרד הפנים רשות האוכלוסין, ההגירה<br />
ומעברי הגבול, אשר אמורה להיות מופקדת על כל העבודה הממשלתית הנוגעת ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>.<br />
רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול<br />
6<br />
רשות האוכלוסין, ההגירה ומעברי הגבול במשרד הפנים (להלן: רשות ההגירה) הוקמה מתוך הכרה<br />
בצורך לרכז את הטיפול בכניסה לישראל, ברישום האוכלוסין וב<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> תחת גג אחד. הרשות<br />
הוקמה על בסיס מינהל האוכלוסין, שטיפל בין השאר בהיבטים הקשורים ב<strong>זרים</strong> השוהים <strong>בישראל</strong><br />
לצורכי עבודה ולצרכים אחרים. ההחלטה להקים רשות הגירה כיחידת סמך במשרד הפנים (החלטה<br />
התקבלה ב-13 באפריל החלטה זו התבססה על שורת החלטות קודמות, הנוגעות להקמת<br />
רשות הגירה (החלטה מ-30 ביולי להקמת רשות האוכלוסין (החלטה מ-4 באפריל<br />
ולריכוז סמכויות בידי רשות ההגירה (החלטה 446 מ-12 בספטמבר<br />
1784<br />
7<br />
.(2006<br />
,(2002<br />
.2008<br />
2327<br />
(3434<br />
(2004<br />
8<br />
סמכויותיה של רשות ההגירה בכל הנוגע ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
שירותי תיעוד ורישום <strong>–</strong><br />
לארץ ויציאה ממנה.<br />
מעקב שוטף אחר שינויים כגון<br />
לידות,<br />
פטירות<br />
והחלפת<br />
מען;<br />
רישום כניסה<br />
5<br />
פרוטוקול ישיבת הוועדה המיוחדת לבחינת בעיית ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong>,<br />
בינואר 12<br />
http://www.knesset.gov.il/<br />
,2009<br />
.protocols/data/rtf/zarim/2009-01-12.rtf<br />
6<br />
<strong>אתר</strong> משרד ראש הממשלה,<br />
כניסה:<br />
,http://www.pmo.gov.il/PMO/Secretarial/Decisions/2008/04/des3434.htm<br />
ב 1 ינואר 2009.<br />
7<br />
8<br />
להרחבה ראו: מרכז המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>, רשות ההגירה במשרד הפנים, כתיבה: גלעד נתן, 6 בינואר 2009.<br />
שלי נחמה, ראש לשכת מנהל רשות ההגירה, דוא"ל, 8 בינואר 2009.<br />
תאריך<br />
עמוד 3 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
<strong>–</strong><br />
אשרות ל<strong>זרים</strong> <strong>–</strong> מתן רשיונות ל<strong>זרים</strong> למטרות כגון עבודה ואכיפת החוק בדבר שהייה שלא כחוק; פיקוח<br />
על העבודה הקונסולרית בנציגויות ישראל בחו"ל.<br />
ביקורות גבולות <strong>–</strong> מתן רשיונות ישיבה ארעיים ורשיונות ביקור על-פי חוק; פיקוח על עבודת הבקרים<br />
בתחנות הכניסה; ניהול הרישום של מגבלות כניסה לישראל.<br />
מאגר מידע ניהול מאגר המידע, שהוא מקור המידע העיקרי על האוכלוסייה <strong>בישראל</strong>. המידע נועד<br />
לשימושם של כל הגורמים הממלכתיים, ובכלל זה הוא אמור לספק נתונים לפנקס הבוחרים לכנסת<br />
ולרשויות המקומיות, לספק מידע על כניסת <strong>זרים</strong> ושהייתם בארץ, וכן לספק מידע על מרשם האוכלוסין<br />
ברשות הפלסטינית.<br />
<strong>–</strong><br />
היתרים יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שבמשרד התמ"ת,<br />
<strong>זרים</strong>, מועברת בשלבים לכפיפות הרשות.<br />
הממונה על מתן היתרים להעסקת <strong>עובדים</strong><br />
9<br />
סיום ההעברה של תחומי אחריות לידי רשות ההגירה<br />
10<br />
ב-1 בינואר 2009 היתה הרשות אמורה להתחיל את עבודתה במתכונת החדשה, לאחר השלמת תהליכי<br />
ההעברה של הסמכויות ממשרד התמ"ת. ואולם, העברתה של יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> במשרד<br />
התמ"ת לא הושלמה. ב-5 בינואר 2009 מחצית עובדי יחידת האכיפה וכל מחלקת התביעות עדיין היו<br />
באחריות משרד התמ"ת. השלמת העברתה של היחידה מצריכה תיקונים בחוק <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, התשנ"א-<br />
1991, אך תיקונים אלו לא נעשו עד כה. בשל כך, סמכויות האכיפה המנהלית עדיין בידי משרד התמ"ת,<br />
ומקצת עובדי יחידת הסמך עדיין כפופים לו.<br />
העברת סמכויות האכיפה של מינהלת ההגירה מהמשרד לביטחון פנים לרשות ההגירה היתה אמורה<br />
להגיע לסיומה במרס 2009, אולם גם היא לא הושלמה. נראה שהיא תושלם באמצעות חוק ההסדרים<br />
במסגרת העברת הסמכויות תשונה מתכונת עבודתה של מינהלת ההגירה. היא<br />
לשנים<br />
תישאר אחראית כיחידה משטרתית לקיום חקירות (בילוש לצורכי מודיעין וניהול תיקי חקירה) בגין<br />
עבירות של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> וכלפיהם. שוטרים המשרתים כיום במשטרת ההגירה יוחזרו למשטרה,<br />
ורשות ההגירה תקבל תקציב ששוויו תקני שוטרים להעסקת פקחים לקיום האכיפה הפלילית.<br />
הרשות תקבל לאחריותה מתקנים שהיו עד עתה באחריות מינהלת ההגירה והוחזקו בהם <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
לא חוקיים.<br />
11<br />
200<br />
200<br />
.2010-1009<br />
3. <strong>סוגיות</strong> <strong>מרכזיות</strong> בנוגע ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong><br />
3.1 קביעת מכסות<br />
הליך הבאת עובד זר לארץ הוא הליך אישי. העובד הזר מגיע לישראל במסגרת מכסה סגורה ועל בסיס<br />
ביקוש אישי של מעסיקים, ולא על בסיס של מכסות פתוחות (רשימת מקצועות אשר אנשים ה<strong>עובדים</strong><br />
בהם יכולים לקבל אשרת עבודה ללא קשר למספר המעסיקים הדורשים עובד בפועל). רק בענף הסיעוד<br />
אין מכסה מוגבלת. נוסף על המכסות הרגילות, ממשלת ישראל קובעת מכסות מיוחדות שמתווספות<br />
9<br />
גלי בן מאיר, יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> במשרד התמ"ת, שיחת טלפון,<br />
בפברואר 2009.<br />
26 בפברואר 2009; רשות ההגירה, שיחת טלפון, 26<br />
10<br />
מאיר שפיגלר, מנהל יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, משרד התמ"ת ומשרד הפנים, שיחת טלפון, 5 בינואר 2009.<br />
11<br />
אורית פרידמן, דוברת מינהלת ההגירה, שיחת טלפון, 26 בפברואר 2009.<br />
עמוד 4 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
למכסות של כל ענף,<br />
התשתיות.<br />
כגון מכסת יצואנים ומכסת גוש-קטיף בענף החקלאות ומכסות מיוחדות בתחום<br />
את מכסת ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> קובעת ממשלת ישראל מדי שנה במסגרת הדיון על התוכנית הכלכלית.<br />
המכסה לכל ענף וענף נקבעת על סמך צורכי הענף והמלצות משרדי הממשלה. בענף הבניין ה<strong>עובדים</strong><br />
מובאים באמצעות תאגידים ומחולקים על-פי הזכאות של המעבידים בענף. בענף החקלאות ובענף<br />
הסיעוד חברות כוח אדם מביאות את ה<strong>עובדים</strong> על בסיס ההיתר האישי של כל מעסיק.<br />
ממשלת ישראל גיבשה מדיניות שנועדה להקטין את מספר ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong>, ואף להביא לביטול<br />
מוחלט של מכסות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ולהתבססות על עבודה ישראלית ועבודת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מומחים<br />
בלבד. ואולם, ארגוני מעסיקים בענפי הבניין, החקלאות, המסעדנות והתעשייה, חברות קבלן, תאגידים<br />
וחברות כוח אדם ומשרד החקלאות, תובעים <strong>–</strong> כל אחד בתחומו <strong>–</strong> את שמירת המכסות הקיימות ואף את<br />
הגדלתן. כך, הליך החלפתם של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong>ים בענפים עתירי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מתקדם באטיות.<br />
טבלה<br />
12<br />
2. מכסות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> לשנים 2010-2007 לפי הצעת המדיניות הכלכלית לשנת 2007<br />
2010<br />
2009<br />
2008<br />
2007<br />
ענפים<br />
2006<br />
(המכסות כיום)<br />
6,000<br />
9,000<br />
12,000<br />
בניין 15,000<br />
מומחים<br />
בלבד<br />
26,000<br />
חקלאות 26,000<br />
לא נקבעה<br />
לא נקבעה<br />
לא נקבעה<br />
תעשייה 1,500<br />
עד חודש יולי <strong>–</strong> 1,500;<br />
מחודש יולי <strong>–</strong> מומחים<br />
13<br />
בלבד<br />
מלונאות 550<br />
עד חודש פברואר <strong>–</strong> 550;<br />
מחודש פברואר <strong>–</strong> מומחים<br />
בלבד<br />
500<br />
900<br />
1,150<br />
מסעדות<br />
אתניות<br />
ומעורבות<br />
מומחים<br />
בלבד<br />
נתוני הטבלה מלמדים כי בענף המלונאות בוטלה המכסה, כפי שנקבע בהחלטות הממשלה. גם בענף<br />
הבניין צמצום המכסה מתנהל כפי שנקבע. בענף החקלאות לא שונתה המכסה, אולם בפועל, בשל הוספת<br />
מכסות מיוחדות (יצואנים וגוש-קטיף) גדלה המכסה ב-3,000 <strong>עובדים</strong>. בענף המסעדות האתניות<br />
התקבלה החלטת ממשלה נוספת לדחות את ביטול המכסה ולהותיר את מכסת 2007 על כנה גם בשנים<br />
בענף התעשייה לא בוטלה המכסה כפי שתוכנן. אם כן, ממשלת ישראל לא עמדה ביעדים<br />
שקבעה לעצמה לעידוד עבודת ישראלים בענפים עתירי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>.<br />
.2009-2008<br />
2006<br />
12<br />
13<br />
ישיבה מס' 20 של הממשלה ה-31, 12 בספטמבר 2006, סעיפים 447-446,<br />
;http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2006/09/des446.htm<br />
,http://www.pmo.gov.il/PMO/Archive/Decisions/2006/09/des447.htm תאריך כניסה: 31 במרס 2009.<br />
מכסות בתעשייה ובתיירות יישארו כפי שהיו כמה חודשים כדי לאפשר למעסיקים להיערך. יובל יעקובי, רפרנט<br />
תעסוקה במשרד האוצר, שיחת טלפון, 23 באוקטובר 2006.<br />
עמוד 5 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
טבלה 3. בעלי היתרים להעסקת עובד זר בענף הסיעוד<br />
14<br />
(שנים נבחרות)<br />
שנה<br />
מספר בעלי היתר<br />
8,187<br />
14,474<br />
38,438<br />
37,419<br />
50,500<br />
54,000<br />
57,329<br />
1996<br />
1999<br />
2002<br />
2005<br />
2007<br />
2008<br />
2009<br />
מספר ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> בענף הסיעוד הולך וגדל משנה לשנה, והממשלה אינה מקבלת החלטה עקרונית<br />
בדבר מדיניות התעסוקה הרצויה בענף. בימים אלו עוסקת ועדה בין-משרדית ברשות משרד האוצר<br />
בגיבוש מדיניות התעסוקה בענף הסיעוד.<br />
בכל שנה לאחר קביעת מכסת ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> בחנה הוועדה את ההשלכות של המכסה שנקבעה על שוק<br />
העבודה ואת התאמת המכסה לצרכים בכל ענף וענף. הוועדה המליצה לממשלת ישראל להגביל את<br />
מכסות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ולפעול לשילוב ישראלים בענפים עתירי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>.<br />
הוועדה עקבה אחר השתלבותם של ישראלים בענפים עתירי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>. הוצגו לפני הוועדה הקשיים<br />
בהשתלבותם של <strong>עובדים</strong> ישראלים בענפים שמועסקים בהם <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, כגון פגיעה ביכולתם לשפר<br />
את תנאי העסקתם ואף לשמור על מקום עבודתם. בעיה זו חריפה במיוחד בענפי החקלאות והסיעוד.<br />
15<br />
3.2 הליך הבאת עובד זר לארץ<br />
ה<strong>עובדים</strong> מגויסים בחו"ל באמצעות חברות כוח אדם מקומיות העובדות עם חברות כוח אדם ותאגידים<br />
<strong>בישראל</strong>. בהליך הגיוס ה<strong>עובדים</strong> נדרשים להמציא תעודת יושר ואישורים רפואיים. רק עובדי סיעוד<br />
מגיעים לריאיון בשגרירות. עד היום לא פורסמו הנהלים והדרישות לריאיון, וכפי שעלה בדיוני הוועדה,<br />
אין פיקוח מהותי על האנשים הנכנסים לישראל, כישוריהם ותקינות האישורים שהם מציגים.<br />
מדינת ישראל היא מהמדינות היחידות בעולם המפותח שנותנות אשרות כניסה למי שלא הגיעו<br />
לשגרירות בארץ מוצאם לריאיון. בתהליך זה לעובד עצמו אין שום הזדמנות לקבל מידע על האשרה ועל<br />
זכויותיו וחובותיו כעובד זר <strong>בישראל</strong>. נציגי משרד הפנים ומשרד החוץ הבטיחו בוועדה לזרז את<br />
ההסדרה של נוהלי ראיונות המיון ל<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ואת קביעת הקריטריונים לקבלה ולדחייה של<br />
מועמדים לעבודה <strong>בישראל</strong>.<br />
2007-1996<br />
14<br />
15<br />
נתוני ו-2009-2008 התקבלו ממשה סוויסה, אחראי סיעוד ביחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> במשרד התמ"ת,<br />
בשיחות טלפון, 20 בדצמבר 2007 ו-2 במרס 2009. נתוני 2009 נכונים ל-31 במרס 2009.<br />
ראו לדוגמה מסמכי מרכז המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>: טיפול משרד החוץ ב<strong>סוגיות</strong> הקשורות ב<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, כתיבה: גלעד<br />
נתן, בדצמבר גביית דמי תיווך מ<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שלא כחוק, בפברואר<br />
http://www.knesset.gov.il/<br />
,2007<br />
12<br />
;2008 30<br />
.mmm/data/docs/m01729.doc<br />
עמוד 6 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
שיטת הגיוס הקיימת מאפשרת לגורמי תיווך לגבות דמי תיווך שלא כחוק. דמי התיווך המרביים שמותר<br />
לגבות תמורת הטיפול בהבאת עובד זר הם 3,135 ש"ח, אולם בארץ ובחו"ל נגבים מה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> בין<br />
$6,000 לעובד בענף הסיעוד ל-$20,000 לעובד בענף הבניין.<br />
לתופעת הגבייה של דמי התיווך שלא כחוק יש כמה תופעות נלוות, וגם בהן עסקה הוועדה. דמי התיווך<br />
משמשים לגורמים המביאים <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מקור הכנסה, ו<strong>הכנסת</strong>ם זו נאמדת בעשרות מיליוני דולרים<br />
בשנה. כדי למקסם את הרווח מהבאת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> התפתחה תעשייה שלמה של הבאת <strong>עובדים</strong> מיותרים<br />
והוצאתם המהירה מישראל כדי להביא אחרים (תופעת "הדלת המסתובבת"). בעיה זו קיימת בכל<br />
הענפים שמועסקים בהם <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, ובולטת במיוחד בענף הסיעוד ("פליינג-ויזה").<br />
כדי להתמודד עם<br />
תופעת דמי התיווך והתופעות הנלוות החליטה ממשלת ישראל שהבאת ה<strong>עובדים</strong><br />
ה<strong>זרים</strong> לישראל תיעשה באמצעות ארגון העבודה העולמי .(IOM) ה-IOM רכש ניסיון רב בהבאת <strong>עובדים</strong><br />
ממדינות לא מפותחות למדינות מפותחות לשם עבודה בענפים מסוימים ולפרקי זמן מוגבלים. ממשלת<br />
ישראל החליטה לחתום על הסכם עם ממשלת תאילנד ולהכיר בהסכם בין ממשלת תאילנד ל-IOM<br />
שיבטיח כי כל ה<strong>עובדים</strong> התאילנדים המיועדים לענף החקלאות יובאו לישראל באמצעות הארגון. עלות<br />
הטיפול בכל עובד תהיה במקום תשלום דמי תיווך של אלפי דולרים כמקובל כיום. למרות החלטת<br />
2008 לא נעשו הפעולות הדרושות להסדרת הבאתם של ה<strong>עובדים</strong> מתאילנד<br />
הממשלה, עד<br />
,$300<br />
31 באוקטובר<br />
16<br />
בסיוע ה-IOM. המשא-ומתן בין ממשלת ישראל לארגון תקוע כבר כמה חודשים בשל חילוקי דעות.<br />
בדיון האחרון של הוועדה בכנסת ה-17, משרדי הממשלה קיבלו הוראה לדווח לוועדה על ההתפתחויות<br />
בנושא בראשית מאי 2009.<br />
כאמור הבאת <strong>עובדים</strong> לארץ מוסיפה להתנהל לפי השיטה הישנה <strong>–</strong> חברות כוח אדם מקומיות בארצות<br />
המוצא וחברות כוח אדם ישראליות מביאות <strong>עובדים</strong> בלי לבדוק בדיקה מקצועית ומסודרת את<br />
הכשרתם, את התאמתם המקצועית והפיזית ואת יכולתם לתקשר עם מעביד ישראלי.<br />
3.3 הסדרי העסקה של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
2006<br />
הסדרי ההעסקה של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> נתונים בהליך של שינוי מאז פסיקת בג"ץ בשנת שפסלה את<br />
הסדר הכבילה בהעסקת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>. שיטות ההעסקה הנהוגות כיום בשלושת הענפים העיקריים<br />
:<br />
17<br />
ענף הבניין: יושמה רפורמה להעסקת ה<strong>עובדים</strong> באמצעות תאגידים. בענף פועלים כ-40 תאגידים<br />
המביאים את ה<strong>עובדים</strong> ואחראים להעסקתם. עובדי הבניין יכולים לעבור מתאגיד לתאגיד כמה פעמים<br />
בשנה. המדינה יכולה לקנוס את התאגידים ולהפסיק את פעולתם בגין עבירות על חוקי העבודה וחוק<br />
<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>. עד היום נשלל רשיונו של תאגיד אחד בלבד.<br />
המעבר להעסקה באמצעות תאגידים לא הביא לפתרון בעיות של הפרת זכויות <strong>עובדים</strong> בענף. חלק<br />
מהבעיות, כגון גביית דמי תיווך, אף החריפו בשנים האחרונות. תלונות נפוצות אחרות: הלנת שכר מלאה<br />
וחלקית של <strong>עובדים</strong>, אי-מתן מידע בדבר זכויות ואי-דיווח של תאגיד על מעבר <strong>עובדים</strong> לתאגיד אחר.<br />
16<br />
לנוהל הלא-מיושם ראו <strong>אתר</strong> משרד התמ"ת,<br />
http://www.moit.gov.il/NR/exeres/93FE6CAC-589B-4A4F-AFD4-<br />
,A724C6E40E21.htm תאריך כניסה: 11 בדצמבר 2008.<br />
17<br />
להרחבה בנושא ראו: מרכז המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>, מדיניות תעסוקה בענף הבניין,<br />
.http://www.knesset.gov.il/MMM/data/pdf/m02180.pdf<br />
כתיבה: גלעד נתן, 19 בינואר 2009,<br />
עמוד 7 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
18<br />
ענף הסיעוד: הרפורמה בענף הסיעוד נכנסה לתוקף חלקית בתחילת ספטמבר הוחל ברישום<br />
ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> בחברות כוח האדם (לשכות) וגביית התשלומים באמצעות החברות. הלשכות שקיבלו<br />
את אישור רשות ההגירה רשאיות לגבות תשלום חד-פעמי של על פתיחת תיק והבאת עובד זר<br />
חדש ותשלום חודשי של 70 ש"ח מכל מי שמעסיק עובד זר באמצעותן. בתמורה, החברות אמורות להיות<br />
אחראיות לכשירותם של ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ולהעמדת עובד זר לרשות המעסיק הסיעודי.<br />
.2008<br />
2,000 ש"ח<br />
במסגרת הרפורמה הוקם מאגר <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> שיאפשר את השמתם מחדש של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> השוהים<br />
<strong>בישראל</strong> במקום להביא <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> נוספים. עד היום עובד זר שאיבד את מקום עבודתי החוקי הפך<br />
באופן אוטומטי לעובד לא חוקי והיה מועמד למעצר וגירוש. המאגר הוקם כדי לאפשר רישום מסודר של<br />
<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> והעברה של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> בין מעסיקים. משום מה, נקבע שהרישום במאגר יתאפשר במשך<br />
נוסף על כך נקבע כי רק עובד שנמצא <strong>בישראל</strong> פחות<br />
חודש וחצי בלבד, מ-3 בפברואר עד<br />
מ-52 חודשים ואין לו אשרת ב2 בתוקף יוכל להירשם במאגר.<br />
19<br />
15 במרס .2009<br />
כאמור, יישום הרפורמה חלקי בלבד. מעסיקים מלינים על כך שבמסגרת הרפורמה הוטלו עליהם<br />
תשלומים שלא היו קיימים בעבר, בלא שיפוי מצד המדינה על ההוצאות החדשות. ארגוני זכויות <strong>עובדים</strong><br />
טוענים כי הרפורמה לא פתרה בעיות כגון הפרה של זכויות אדם וזכויות <strong>עובדים</strong>, וגם לא את בעיית<br />
התשלום של דמי תיווך ואת בעיית <strong>הכנסת</strong>ם של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מיותרים לישראל. גם פתיחת הרישום<br />
למאגר לזמן מוגבל בלבד מעלה תהיות לנוכח העובדה שעדיין מובאים לארץ <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> חדשים<br />
ומיותרים, אף שיש <strong>עובדים</strong> השוהים <strong>בישראל</strong> כחוק ואיבדו את מקום עבודתם עקב פטירת מעסיקיהם,<br />
ודרוש להם מקום עבודה חדש.<br />
ענף החקלאות: בענף החקלאות לא נעשה עד היום שינוי בשיטת ההעסקה. מספר לא מוגבל של חברות<br />
כוח אדם ממשיכות להביא <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> ישירות למעסיקים. לא הוקם מאגר של <strong>עובדים</strong> בענף ולא<br />
הוגדרו קריטריונים מגבילים וסנקציות כנגד חברות הקבלן. מאז פרסום טיוטת הנוהל לשינוי שיטת<br />
ההעסקה בענף בשנת 2007 לא היתה התקדמות ביישום השינוי.<br />
הרפורמות שהוצעו ויושמו לא נתנו מענה לבעיות כגון הפרת זכויות של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, הבאתם לישראל<br />
של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מיותרים וגביית דמי תיווך שלא כחוק.<br />
3.4 עידוד תעסוקת ישראלים<br />
בשנים האחרונות הכירה הממשלה בצורך בעידוד ישראלים לעבוד בענפים עתירי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>. בבחינת<br />
מדיניות התעסוקה ויישומה עולה כי בענף הבניין קוצצה מכסת ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> קיצוץ ניכר ועלה מספר<br />
ה<strong>עובדים</strong> הישראלים; לעומת זאת, בענף החקלאות לא נפגעה ואף הוגדלה מכסת ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong>, ואילו<br />
מספר ה<strong>עובדים</strong> הישראלים הולך ויורד.<br />
בד בבד עם קיצוץ המכסה בענף הבניין, הממשלה, המעסיקים וההסתדרות מעודדים תעסוקת ישראלים<br />
באמצעות הטבות שכר, הנחות מס, הדרכה מקצועית בתנאים מועדפים ומענקים ל<strong>עובדים</strong> שיתמידו<br />
בעבודה בענף. בענף החקלאות, גיבש בנק ישראל בשיתוף משרדי החקלאות והאוצר תוכנית הפיילוט<br />
לעידוד תעסוקת ישראלים בחקלאות. התוכנית מבוססת על מתן מענקים ל<strong>עובדים</strong> ומעבידים בשני אזורי<br />
פיילוט במשך שנתיים. תקציב התוכנית היה אמור להיות 5 מיליוני ש"ח בשנה. הפיילוט לא יצא לפועל<br />
18<br />
19<br />
להרחבה בנושא ראו: מרכז המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>, בחינת הרפורמה בהעסקת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> בענף הסיעוד, כתיבה:<br />
גלעד נתן, 11 בדצמבר 2008,<br />
.http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m02167.doc<br />
רשות ההגירה, הודעה לעיתונות בדבר מבצע חד-פעמי להסדרת המעמד של עובדי סיעוד <strong>זרים</strong> ללא אשרה בתוקף,<br />
3<br />
בפברואר 2009.<br />
עמוד 8 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
בשל חוסר היענות מצד מעסיקים. אפשרות זו עלתה בדיוני הוועדה, הבעיה בהעסקת ישראלים<br />
בחקלאות אינה חוסר רצון מצד <strong>עובדים</strong> ישראלים אלא הכדאיות בהעסקת עובד זר בעבור המעסיקים.<br />
ההבדל המהותי בין ענף הבניין לענף החקלאות הוא שמעסיקים בענף הבניין נאלצו להעסיק <strong>עובדים</strong><br />
ישראלים בשל קיצוץ המכסה, ואילו בענף החקלאות לא קוצצה המכסה והמעבידים יכולים להרשות<br />
לעצמם להמשיך להעדיף <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>.<br />
ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> יש כמה יתרונות על <strong>עובדים</strong> ישראלים מבחינת המעסיק. <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> מוכנים לעבוד יותר<br />
שעות מהמותר בחוק בעבור שכר מינימום, הם אינם מודעים לזכויותיהם וקל יותר לנצלם. הם נגישים<br />
וזמינים יותר למעביד ותלויים בו לגמרי. ל<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> אין אפשרות להתארגן ולהיאבק על שיפור<br />
תנאי העסקתם והעלאת שכרם. כל עוד לא תופחת מכסת ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ותוגבל כניסת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
חדשים לישראל, לא יוכלו <strong>עובדים</strong> ישראלים להתחרות ב<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, שכן עלות העסקתם הנמוכה<br />
והיכולת למקסם את הרווח מעבודתם הם למעשה סובסידיה מנוונת הניתנת למעסיקים. מן הראוי<br />
להחליף צורת סבסוד זו בתמיכות אחרות למעסיקי <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> בענפי החקלאות והסיעוד.<br />
3.5 שמירה על זכויות <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
מדי שנה מתפרסם דוח מחלקת המדינה האמריקנית בנושא סחר בבני אדם. הדוח, המקובל ככלי<br />
מקצועי לבחינת הטיפול בסוגיה בעולם, נדון בוועדה מדי שנה מייד לאחר פרסומו. בישיבות דיווחו<br />
משרדי הממשלה על פעילותם למניעת סחר בבני-אדם בכלל ועל הצעדים שנקטו בתגובה על הביקורת<br />
כלפיהם בדוח בפרט. מדינת ישראל מדורגת בשנים האחרונות בדרגת הביניים <strong>–</strong> מדינה שאומנם נוקטת<br />
אמצעים מסוימים אך אינה עומדת בקריטריונים המינימליים הנדרשים כדי להיות מדורגת בדרגה<br />
הראשונה.<br />
מדוחות אלו ואחרים עולה תמונה עגומה בכל הקשור לשמירה על זכויות <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong>: הלנת<br />
שכר מלאה וחלקית, אי-עמידה של מעבידים בתנאים שנקבעו בחוק <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, בחוקי העבודה<br />
והבטיחות והגהות ובהנחיות יחידת הסמך ל<strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, משטרת ההגירה ורשות ההגירה; ניסיונות<br />
להיפטר מ<strong>עובדים</strong> בלי לשלם את שכרם; העסקה בתנאי עבדות; הימנעות של מעסיקים מהסדרת ביטוח<br />
הבריאות של ה<strong>עובדים</strong>. בעיות אלו נוספות לבעיות הקשורות בעצם הבאת <strong>עובדים</strong> לישראל, כגון הבאת<br />
<strong>עובדים</strong> מיותרים וגביית דמי תיווך שלא כחוק.<br />
שמירת הזכויות של ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> היא באחריות רשות ההגירה ומשטרת ההגירה. תלונות של <strong>עובדים</strong><br />
<strong>זרים</strong> בענף הבניין כנגד מעסיקים מגיעות גם לטיפולה של האחראית לזכויות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> ביחידת<br />
הסמך, עו"ד איריס מעיין. עו"ד מעיין אמורה לטפל לבדה, ללא צוות, בתלונותיהם של<br />
בענף כיום. יש לציין כי בעקבות המעבר ממשרד התמ"ת למשרד הפנים סמכויות האחראית אמורות<br />
להתרחב, והיא תטפל גם בזכויותיהם של עובדי הסיעוד והחקלאות (בענף הסיעוד <strong>–</strong> בהגבלות מסוימות).<br />
10,000 <strong>עובדים</strong><br />
שמירת זכויותיהם של ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> <strong>בישראל</strong> לוקה בחסר. בשל המחסור בכוח אדם במשרדה של<br />
האחראית לזכויות ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong>, העדר תקשורת בין פקחים של יחידת הסמך והרשות לבין<br />
ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> וחוסר המודעות של ה<strong>עובדים</strong> ה<strong>זרים</strong> לזכויותיהם, תופעות של ניצול <strong>עובדים</strong> והפרת<br />
זכויותיהם אינן נעלמות. בדוח מחלקת המדינה האמריקנית בנושא סחר בבני-אדם לשנת 2007 צוין כי<br />
אומנם הטיפול בסחר בבני-אדם למטרות זנות <strong>בישראל</strong> משתפר, אולם לא ניכר שיפור בטיפולה של<br />
עמוד 9 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
20<br />
21<br />
המדינה בתופעות של סחר בבני-אדם למטרות עבודה, כגון העסקה בתנאי עבדות, גביית דמי תיווך שלא<br />
כחוק וכליאה של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>.<br />
ביטוח רפואי: <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> אינם מבוטחים במסגרתלפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ"ד-1994.<br />
מעסיקיהם מחויבים לבטח אותם לפי חוק <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong>, התשנ"א-1991, באמצעות חברות ביטוח<br />
פרטיות. מעבידים רבים אינם מבטחים את עובדיהם. בשעת הצורך ה<strong>עובדים</strong> נאלצים להתמודד עם<br />
חברת הביטוח בבואם לקבל טיפול רפואי בקופות-החולים ובבתי-החולים.<br />
<strong>סוגיות</strong> נוספות: שחלוף <strong>עובדים</strong>, <strong>מצב</strong>ם של <strong>עובדים</strong> שנטשו את מעבידיהם, תשלום דמי תיווך שלא כחוק,<br />
קשיים של <strong>עובדים</strong> בהתנהלותם מול התאגידים, קשיים במעבר מתאגיד לתאגיד, אי-מתן הסבר ל<strong>עובדים</strong><br />
בדבר זכויותיהם, "פליינג ויזה", מעבר בין מעבידים והעסקה בתנאי עבדות. בעקבות הדיון בוועדה<br />
הובטח כי תופסק הבאתם של <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> ממדינות שאין להן נציגות דיפלומטית <strong>בישראל</strong>.<br />
3.6 <strong>עובדים</strong> פלסטינים <strong>בישראל</strong> ובאיו"ש<br />
<strong>עובדים</strong> פלסטינים מועסקים בהיתר בתחומי הקו הירוק ואצל מעסיקים ישראלים באיו"ש. יש מחלוקת<br />
בדבר מעמדם של ה<strong>עובדים</strong> הפלסטינים המועסקים בתחומי הקו הירוק. יש הטוענים שהם <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong><br />
לכל דבר ועניין, ולכן יש להטיל על עבודתם היטלים כגון אלה המוטלים על העסקת <strong>עובדים</strong> <strong>זרים</strong> כדי<br />
לייקר את העסקתם. מנגד, יש הטוענים כי לעבודת פלסטינים <strong>בישראל</strong> יש השלכות החורגות מתחום<br />
הכלכלה, ולכן יש להביא בחשבון מגוון רחב של שיקולים; למשל, הגדלת המכסה היא בגדר מחווה<br />
לרשות הפלסטינית. כיום <strong>עובדים</strong> <strong>בישראל</strong> כחוק כ-22,000 <strong>עובדים</strong> פלסטינים, וכן כמה אלפי <strong>עובדים</strong><br />
לא חוקיים. הממשלה החליטה להגדיל את המכסה של ה<strong>עובדים</strong> בענף הבניין ב-5,000 <strong>עובדים</strong>, אולם<br />
החלטה זו לא יושמה עד כה בשל המחלוקת בדבר הטלת היטלים על מעסיקי <strong>עובדים</strong> פלסטינים.<br />
בשטחי איו"ש <strong>עובדים</strong> פלסטינים באזורי התעשייה של איו"ש ועל הקו הירוק, בבנייה ובשירותים<br />
בהתנחלויות ובחקלאות. למרות פסיקת בג"ץ בעתירה 5666/03 (בג"ץ גבעת-זאב), שלפיה חוקי העבודה<br />
של מדינת ישראל חלים גם על <strong>עובדים</strong> פלסטינים ה<strong>עובדים</strong> אצל מעסיקים ישראלים באיו"ש, עד היום<br />
מגיעות לארגוני <strong>עובדים</strong> וזכויות אדם עדויות על הפרות בוטות של חוקי הבטיחות והגהות במפעלי<br />
תעשייה ובענף החקלאות. כמו כן יש עדויות על הפרת חוקי עבודה, כגון אי-תשלום שכר מינימום<br />
והעסקה בתנאים קשים.<br />
20<br />
21<br />
מרכז המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>, דוח מחלקת המדינה האמריקנית על סחר בבני-אדם לשנת<br />
,2007<br />
,http://www.knesset.gov.il/MMM/data/docs/m02093.doc 10 ביוני .2008<br />
להרחבה ראו מרכז<br />
המחקר והמידע של <strong>הכנסת</strong>,<br />
הגדלת מכסת ה<strong>עובדים</strong> הפלסטינים <strong>בישראל</strong>,<br />
,http://www.knesset.gov.il/mmm/data/docs/m02099.doc 23 ביולי .2008<br />
כתיבה: גלעד נתן,<br />
כתיבה: גלעד נתן,<br />
עמוד 10 מתוך 10<br />
<strong>הכנסת</strong><br />
מרכז המחקר והמידע
Change language