להורדה- "העיתון ×©×œ× ×•"- גליון מספר 5 - המרכז הרפואי וולפסון

www.wolfson.org.ilהמרכז הרפואיע"ש אדית וולפסוןהעיתון שלנומגזין המרכז הרפואי ע"ש אדית וולפסון • גיליון • 5 אוקטובר 2009לעבודעל בטוחתוכנית לבטיחות העובדבבית החולים ‏)וגם בנהיגה!(‏יצאה לדרךעמ'‏ 7-616רפואה שלמה:‏ טיפוליםחדשניים בוולפסוןפה מתחילה הבריאות.‏12 מחלקת המשק שלנוד"ר אורן בלומנפלד,‏רופא עיניים ומאייר10

... ועוד בגיליוןעובדות ועובדים יקרים,‏שנה חדשה בפתח,‏ ואין זמן טוביותר מלסכם מעט את שעברנובתקופה האחרונה:‏בשעה טובה ומוצלחת מחלקותפנימית ה'‏ ופנימית ו'‏ עברולמשכנן החדש,‏ ואני בטוחשהן הצוות והן החולים ייהנומהתנאים המשופרים.‏במסגרת המחלקה הנוירולוגיתנפתחה יחידה ייחודית לטיפול בשבץ המוח,‏ שהתאפשרה אודותלמאמציהם הגדולים של מר אלי בארי,‏ יו"ר עמותת הידידים,‏ וגב'‏ חנהגוכשטט,‏ מנהלת העמותה - להם כל התודות - ובתרומתם הנדיבהשל משפחת דנקנר ותורם נוסף מבריטניה.‏ היחידה מכילה את כלהמכשור העדכני לניטור,‏ מעקב וטיפול בחולי שבץ מוחי.‏ אשפוז מיידיביחידה זו ישפר במידה רבה ביותר את עתידם של הלוקים בשבץ.‏בחודשים האחרונים החלו לפעול בבית החולים צוותי שיפור שבהםחברים עובדים מכל המגזרים במטרה לאתר מוקדי בעיות ולהציעדרכים לתיקון ושיפור.‏התחלנו בסדרת סדנאות בנושא חשוב ביותר של בטיחות העובד,‏אשר מטרתן לחדד ולהביא לתודעה את החשיבות של המשאבהאנושי בשמירה על בריאותו,‏ בטיחותו ורווחתו.‏אנו עושים את כל המאמצים לעמוד ביעדי התקציב שהתחייבנו לומבלי לגרוע מאיכות השירות למטופלים.‏אני תקווה כי גם בשנה הבאה נמשיך להתפתח,‏ לצמוח,‏ לקבוע יעדיםחדשים ולהשיגם,‏ וכל זאת בעזרת כל אחד ואחת מכם אשר עושיםאת עבודתם נאמנה בכל יום מימות השנה.‏איחוליי לכם ולבני משפחותיכם לשנה טובה,‏ שנה של בריאות,‏ביטחון,‏ שגשוג ועשייה.‏בברכת שנה טובה ומבורכת,‏ד"ר יצחק ברלוביץמנהל המרכז הרפואי4810111415181920212223וולפסוnewsיחידה חדשה לשבץ מוח,‏ אתר חיסוני ילדים,‏המצטיינים שלנו ועוד מחדשות בית החוליםמצטיינים במחקרשלושה מחקרים הוכתרו כזוכים מתוך 26 עבודותשהוגשו ליום המחקר האחרון.‏ קבלו אותםרפואה שלמהעל טיפול חדשני באינהלציות מלח,‏ טיפול תומךאונקולוגי ומרפאה לזיהומים אורו-גניטלייםעובדים בקצב הלבהצצה אל העולם המרתק של המעבדהלאלקטרופיזיולוגיה,‏ הקוצבים וה"צנתור החשמלי"‏אחיות חוקרותשלוש העבודות הזוכות ביום המחקר בסיעודמשקפות עשייה שנתית יפה של אחיות וולפסוןלומדים סיעודמה חדש בבית הספר האקדמי לסיעוד ע"ש אדיתוולפסון?‏ אתם מוזמנים לגלותידידים נאמניםעמותת הידידים של וולפסון לא נחה לרגע במטרהלהמשיך ולקדם את בית החוליםמתנדבים מהלבארבעה סיפורים מרגשים מתוך עשרות מתנדביםיקרים של בית החולים.‏ כולנו אומרים תודההיפנוזה בוולפסוןהיחידה להיפנוזה קלינית בת עשרים - זה הזמןלשמוע מה בדיוק עושים שםחשוב לפרגן!‏לא במקרה זוכים רופאים,‏ עובדים וצוותים מוולפסוןלשבחים והוקרות.‏ תקראו ותבינוהתודה היא שלכםקצרה היריעה מלפרסם את כל מכתבי התודההמגיעים לבית החולים.‏ מדגם מייצג לפניכםמי היה הודג'קין?‏הרופא שעל שמו נקראת מחלת הודג'קין היה רופאוהאישי של מונטיפיורי.‏ תשמעו סיפורדבר המנהלשנה טובה,‏בריאה ומאושרתלכל משפחתהמרכז הרפואיוולפסון!‏המרכז הרפואיע"ש אדית וולפסוןהעיתון שלנומגזין עובדי וולפסוןגיליון מס'‏ 5אוקטובר 2009תשרי תש"עחברי המערכת:‏ ד"ר יצחק ברלוביץ,‏ ד"ר יהודה רוט,‏ ד"ר עוזי רביב,‏ד"ר אמיר טנאי,‏ ד"ר אלי יצחק,‏ אסתר שלום,‏ אהובה פרידמן,‏ סימה אורן,‏עדנה דור-און,‏ קלמן גרנק,‏ מרק גלברג,‏ רינת הירש,‏ פנינה ארד,‏ דליה המאירי,‏אילנית דרומי שהדי,‏ אסתי אהרוני,‏ חנה גוכשטט,‏ שושי פרידמןצילומים:‏ ברק נונאידיעות:‏ עדנה דור-אוןעריכה,‏ עיצוב והפקה:‏שריג רעיונותלתגובות והעברת חומרים : director@wolfson.health.gov.il

לוח מוּדעוּתשיא הקיץ מברך את בוא הסתיו.‏ רוחשרבית הופכת קרירה וחופשה גדולהמתכנסת לתחילת לימודים.‏ ארבעהגיליונות עיתון מאחורינו,‏ ארבע עונות.‏סגירת מעגל.‏ סוף והתחלהסוף שכולו התחלה‏"אנו חייבים ללמוד לסלוח בכדי לפתוח לעצמנו שער לאור.‏כשלומדים לסלוח,‏ אנו מתנקים מהאנרגיה השלילית האצורה בנוומפנים מקום לשמחה".‏ בואו למסע קצר אך משמעותי מיום כיפורלשמחת תורה,‏ על גבי לוח השנה והמודעותמאת רינת הירשהשנה שחלפה מקדמת את פניה של השנההחדשה.‏ שיא הקיץ מברך את בוא הסתיו.‏רוח שרבית הופכת קרירה וחופשה גדולהמתכנסת לתחילת לימודים.‏ ארבעה גיליונותעיתון מאחורינו,‏ ארבע עונות.‏ סגירת מעגל.‏סוף והתחלה.‏אנחנו מסכמים תקופה באמצעות חשבוןהנפש של יום הכיפורים.‏ אלו הם ימים שלרחמים,‏ תשליך וסליחות,‏ כשזעקת השופרחודרת שמים ולבבות.‏יום הכיפורים הינו יום צום - תענית,‏שאינו רק עינוי אלא מתן מענה ותשובה.‏זו גם שיבה של האדם לעצמו ולאלוהיו,‏עת להתבוננות עצמית,‏ התכנסות ורצוןלהתעלות מוסרית.‏יום זה מכפר על העבירות שבין האדםלמקום ‏)לאל(,‏ אך על עבירות שבין אדםלחברו אין לאדם כפרה עד שיפייס את חברו.‏כתוצאה מכך נוצר מנהג שבו אנשים עושיםחשבון נפש ותשובה,‏ מבקשים סליחה אישמרעהו ומיישבים חשבונות ישנים בדרכישלום.‏לסליחה יש חשיבות גבוהה בתהליךהמודעות העצמית.‏ אין אפשרות להתקדםולצמוח אם האדם אינו מוכן לסלוח לאחריםובעיקר לסלוח לעצמו.‏כל עוד איננו סולחים,‏ אנו שומרים אתהאנרגיה השלילית בתוכנו.‏ כשסולחיםלאחרים אנחנו מנקים את הרגשות ואתהמחשבות שלנו.‏ אנו מוחקים את אותוזיכרון לא נעים ומבינים שהוא בא ללמדאותנו.‏ כשאנו סולחים לאדם אחר אנו מנקיםומשחררים בעיקר את עצמנו.‏אנחנו חשים הקלה,‏ כי הסליחה היא המוחקהגדול ביותר של רגשות כמו אשמה,‏ קנאה,‏טינה ושנאה.‏ היא חלק מהכרת האלוהישבתוכנו ודרכה אנו לומדים רגשות שלחמלה,‏ אהבה ומחילה.‏ הסליחה פותחתשערים לאור.‏אנחנו חייבים ללמוד לסלוח בכדי לפתוחלעצמנו את השער לגדילה.‏ כשלומדיםלסלוח,‏ נוצר מקום לשמחה.‏ השמחהמרחיבה את כוחות הנפש,‏ הופכת את האדםלאנרגטי ומדרבנת אותו לפעילות ועשייה.‏השמחה מביאה אותנו לשמחת תורה:‏ חגהמציין את סיום קריאת התורה והתחלתקריאתה במחזור שנתי חדש.‏ זהו זמן שלהתחלות,‏ בקשות,‏ הצבת מטרות ויעדים.‏זהו עיתוי מתאים לעריכת תוכניות לאחר‏"הסיכום השנתי"‏ שבו הבנו מה למדנו עלעצמנו,‏ על מה ולמי אנחנו סולחים,‏ על מה אנואסירי תודה ולמי אנו מודים.‏זהו הזמן לזריעה של רעיונות חדשים.‏אני קוראת לכולכם להיות אקטיבייםבקביעת הגורל:‏ בואו נבדוק מה אנו רוציםלהשיג בשנה הבאה ואיך ליישם זאת.‏ מהםהתחומים שבהם נרצה להשתפר ולהשקיע:‏בלימודים,‏ בעבודה,‏ בזוגיות,‏ בפרנסה,‏במשפחה...‏ אילו חלומות חשוב לנו להגשיםהשנה?‏מאחלת לכולנו שנה טובה,‏רינת

חדש במחלקה לנוירולוגיה:‏יחידה לטיפול בשבץ מוחיבטקס מרשים נפתחה בוולפסון יחידה לטיפול בשבץ מוחי,‏הפועלת במסגרת המחלקה לנוירולוגיה.‏ בניית היחידההתאפשרה הודות לתרומתם הנדיבה של זהבה ויצחק דנקנרושל תורם נוסף מבריטניה.‏ בטקס השתתפו משפחת דנקנרעל דורותיה,‏ הנהלת בית החולים,‏ הצוות המוביל של עמותתהידידים - אלי בארי,‏ יו"ר העמותה,‏ וחנה גוכשטט,‏ מנהלתהעמותה,‏ מנהל המחלקה פרופ'‏ יאיר למפל,‏ האחות האחראיתיעל כהן וצוות המחלקה.‏ בקביעת המזוזה התכבד הרב יעקבאיפרגן,‏ ‏"הרנטגן".‏היחידה החדשה,‏ שנבנתה בסטנדרטים המחמירים ביותר,‏בנויה במתכונת של טיפול נמרץ ומכילה את המכשור העדכניביותר לשם ניטור,‏ מעקב וטיפול בחולי שבץ מוחי חריףבשעות ובימים הראשונים לאחר האירוע.‏ שבץ מוחי מהווהאת הגורם השלישי לתמותה והגורם העיקרי לנכות,‏ ומדי שנה נפגעיםממנו בישראל כ-‏‎13,500‎ איש בממוצע.‏ כרבע מהחולים הללו אינםשורדים את החודש הראשון וכמחציתם את השנה הראשונה.‏ שכיחותאירועי השבץ המוחי גבוהה במיוחד באוכלוסיית המתאשפזים בוולפסוןבהשוואה לשאר בתי החולים.‏ טיפול מיידי בחולים אלו באמצעותתכשירים ממיסי קרישים,‏ בפרק זמן של שעות ספורות מתחילת האירוע,‏עשוי להציל את חיי החולה ולשפר משמעותית את נכותו.‏ במחקריםשנערכו נמצא כי אשפוז במסגרות ייעודיות של יחידות לטיפול בשבץמוחי הינו גורם משמעותי ביותר בהצלחה לשמר את חיי החולה ולצמצםאת הנכות העתידית.‏ מעכשיו - גם אצלנו בוולפסון!‏מבזק חדשות

בהשוואה לטיפול או שיקום לאחר שהנזקכבר נגרם".‏בתכל'ס,‏ איך עושים זאת?‏‏"בראשית התמקדנו במניעת עבריינותנוער ואלימות בקרב ילדים ונוער.‏ הפעלנואת תוכניות המניעה שפיתחנו במאות בתיספר בארץ,‏ בתמיכה ובעידוד של משרדהבריאות.‏ בהמשך פיתחנו תוכנית ייחודיתלמניעת תאונות בעבודה בשיתוף עםהמוסד לבטיחות ולגהות.‏ הדגש המרכזיהיה מקומו של האדם בקידום בטיחותו,‏מאחר שהאדם הוא זה האחראי לכ-‏‎95%‎מהתאונות שהוא מעורב בהן.‏ הפעילותהתמקדה בהתמודדות עם מצבי לחץבעבודה,‏ קבלת החלטות במצבי סיכון,‏מפגע,‏ כמעט-תאונה ותאונה,‏ שיפורהתקשורת הבינאישית והאיזון והשליטההפנימית - הכול במטרה לצמצם אתהסיכון להיות מעורב בתאונות".‏מה מאפיין את הפעילות בבתי חולים?‏‏"מדי שנה מתרחשות בבתי החולים בארץמאות תאונות עבודה.‏ לתאונות אלו ישהשלכות מרחיקות לכת.‏ מעבר לפגיעות,‏לפציעות ולנזק המיידי,‏ הן גורמות לנזקיםמתמשכים,‏ כלכליים ואחרים.‏ אופי העבודהבבתי החולים הוא ייחודי:‏ העבודה היא בעלתאופי תובעני,‏ עתיר לחצים ועומסים,‏ ישאחריות לחיי אדם ולבריאות המאושפזיםבמשך כל שעות היממה.‏ אין לעובדים פנאילתת את הדעת לבטיחות שלהם עצמם".‏אז מה כוללת התוכנית?‏‏"במרכז התוכנית יום בטיחות וגהות לבתיחולים - אירוע מקצועי,‏ ממוקד ומעשי,‏בדגש על הגורם האנושי:‏ מקומו של האדםבקידום האיכות,‏ הבטיחות והגהות.‏ בנוסף,‏ אנומקיימים ימי בטיחות מקצועיים לקבוצות שלמאה איש בסבב של סדנאות ותחנות פעילות.‏המעורבות וההצפה של נושא הבטיחות בכללבית החולים מעודדות הגברת מוטיבציהולקיחת אחריות רבה יותר על ידי העובדלקידום הבטיחות ברמה האישית והארגונית.‏הרעיון הוא להעמיק יישום והטמעה שלערכים והתנהגויות,‏ התורמים לאקלים מקדםבטיחות וגהות.‏ מניסיוננו התוכנית אכן יוצרתתהודה,‏ מודעות ומעורבות אישית וכללמוסדית - במהלך ההכנות לקראת האירוע,‏ביום הבטיחות עצמו ובמהלך פעילות ההמשך.‏להשגת המטרות האלו אנו משלבים חוויהמקצועית ואישית לעובד,‏ והתוצאות מראותשמודל פעילות כזה ‏'מדבר'‏ לעובדים,‏ יעילומהווה כלי יעיל וחסכוני ‏)בתקציבים ובימיעבודה(‏ להעמקת תודעת הבטיחות והגהותבמוסד הרפואי".‏האם התוצאות נבדקו באופן מתודי?‏‏"עד כה התוכנית הופעלה כאמור בשני בתיחולים,‏ כתוכנית ניסיונית במימון של הביטוחהלאומי - קרן מנוף,‏ והמשוב שהתקבל הןמהמשתתפים והן מההנהלות היה מצוין.‏מחקר מלווה נעשה על ידי המוסד לביטוחלאומי בשיתוף ועדה שמונתה על ידי משרדהבריאות.‏ הנושא נבדק לעומק,‏ ותוצאות שלבהביניים חיוביות ומראות על המשך יישום שלמה שנלמד בסדנאות.‏ בשני בתי החולים הוצעונהלים חדשים וניתנה אפשרות לפנות לתיבתדואר ייעודית שבאמצעותה ניתן לדווח עלמפגעים חדשים.‏ ההיענות של העובדים גבוההביותר".‏מה חלקו של משרד הבריאות בפעילות?‏‏"משרד הבריאות מעורב בפרויקט מתחילתו.‏המנכ"ל הקים ועדה ובה נציגים מהמגזריםהשונים,‏ אשר מלווה את הפרויקט מתחילתהדרך במגמה ללמוד על אפשרויות יישוםוהרחבה לכלל בתי החולים".‏האם משהו הפתיע אותך בתגובות העובדיםלפעילות?‏‏"היות שהפעילות שלנו כוללת סדנאותפרואקטיביות,‏ והנושאים הינם מולטי-‏דיסיפלינריים כמו לחץ ושחיקה,‏ גילינו שרביםמהעובדים מעלים שאלות הקשורות לארק לעבודה אלא להשלכות של הנושאיםהללו על החיים האישיים.‏ לא פעם הם פוניםבהפסקות בשאלות אישיות אל המנחים.‏מסתבר שהעובדה שהמשתתפים בסדנאותהינם מכל המגזרים בבית החולים,‏ יוצרת ענייןרב אצל העובדים.‏ אני בטוח שגם בוולפסוןהתוכנית הזאת תניב פירות".‏בטיחות בוולפסון:‏איפה היינו ומה עשינוועדת ההיגוי החלה את עבודתה במציאת סיסמה לימי הפעילותהמתוכננים על ידי הכרזת תחרות נושאת פרסים בין העובדים.‏ההיענות הייתה יפה ביותר,‏ והבחירה קשה.‏ לבסוף נבחרו ארבעסיסמאות שניתן לראותן כיום בלובי בית החולים ובבית הספר לסיעוד,‏שם נערכות הסדנאות:‏עבדת נכון מנעת אסון ‏)אלי בירקה(.‏פעלת נכון מנעת אסון ‏)יעל תורג'מן(.‏בטיחות:‏ צעד ראשון בשמירה על בריאות ‏)אביה אברמוביץ(.‏מבט של רגע מונע כל פגע ‏)אהובה פרידמן(.‏ב-‏‎15.7.09‎ התקיים יום בטיחות העובד הראשון בבית החוליםבהשתתפות ‏"פורום מנהלים לומדים",‏ ובמסגרתו עברו המשתתפיםארבע סדנאות בנושאים שונים הנוגעים לבטיחות העובד בעבודהומחוצה לה.‏ ההשתתפות הייתה ערה ביותר והמשתתפים נהנו מאודמהסדנאות,‏ ברכו על היוזמה והדגישו את חשיבות הנושא.‏ ומה הלאה?‏בחודש ספטמבר תתחדש פעילות הפרויקט לתשעה מפגשים נוספים,‏שבהם יקחו חלק רוב עובדי וולפסון.‏

בחזית המחקרמעמיקים חקורשלוש עבודות מצטיינות הוכתרו כזוכות ביום המחקרהרפואי ע"ש ד"ר דוריאן פאול,‏ שנערך כמדי שנה בביתהחולים ויצר עניין רב בקרב רופאים,‏ חוקרים,‏ סטודנטיםואנשי צוות.‏ לפניכם,‏ מבט אל העבודות הזוכותמאת פרופ'‏ שמואל לוריאלחזות מראש שינויים טרשתייםד"ר מרינה שרגורודסקיבדיקת דם פשוטהמאפשרת לאתר אתהמצויים בסיכון גבוהלפתח טרשת עורקים,‏לנבא את מידת הנזקהצפוי ולהתחילבטיפול למניעת נזקעתידי בכלי הדםאיתור של בדיקת דם פשוטה,‏המסוגלת לאבחן מבעוד מועדאנשים עם השמנת יתר הנמצאיםבסיכון לפתח מחלות - זו התוצאההמרשימה של מחקר שביצעהד"ר מרינה שרגורודסקי,‏ מנהלתהמרפאה לטיפול בהשמנת יתר,‏בשיתוף עם רופאים נוספיםבוולפסון.‏ המחקר של ד"רשרגורודסקי,‏ מומחית לרפואהפנימית ואנדוקרינולוגיה,‏ זיכהאותה בפרס הראשון בין 26העבודות שהוגשו ליום המחקרהאחרון בבית החולים.‏ כמוכן התקבל המחקר לפרסוםב-‏of International Journal,Obesity הנחשב לאחד העיתוניםהחשובים ביותר בתחום השמנתיתר.‏ המחקר שבוצע במרפאהלטיפול בהשמנת יתר עסקבשאלה:‏ באיזו מידה בדיקה של רמת הורמוןהאדיפונקטין בדם יכולה לנבא תחלואה שלכלי דם בחולים שמנים?‏ מדובר במחקר ראשוןמסוגו הבודק קשר בין רמות האדיפונקטין בדםלשינויים מוקדמים של טרשת בכלי הדם.‏ הורמוןהאדיפונקטין,‏ הנחשב לאחד ההורמונים הטוביםשבגופנו,‏ מופרש על ידי רקמת השומן ותפקידולשפר מדדים מטבוליים כמו רמות סוכר בדם,‏רמות כולסטרול וטריגליצרידים.‏ בנוסף הוא משפראת רגישות הגוף לאינסולין.‏ כשרמתו גבוהה,‏ הואמגן על הגוף מפני הצטברות שומנים בכלי הדםוהתפתחות חסימות,‏ בדומה ל"כולסטרול הטוב",‏אולם ברמות נמוכות ההגנה פוחתת.‏ מסתברשרמות האדיפונקטין בדם בקרב חלק מהאנשיםהשמנים נמוכות ביותר,‏ ואינן מספקות הגנה לכליהדם בגוף.‏ כמות נמוכה של הורמון זה יכולהלהסביר את הקשר בין השמנת יתר להופעתטרשת עורקים.‏קשר לרמת האדיפונקטיןבמחקר השתתפו 47 חולים הסובלים מהשמנתיתר,‏ עם עודף משקל בינוני עד קשה,‏ כאשרהממוצע הוא עודף של 20 ק"ג.‏ בחולים בוצעובדיקות להערכת תכונות כלי הדם על ידי שיטותמתקדמות לא פולשניות,‏ שכללו הערכת גמישותעורקים וביצוע בדיקת אולטרה-סאונד של עורקהתרדמה - שתי בדיקות הנחשבות כמדדיםאמינים לתהליך טרשת העורקים.‏ כמו כן נבדקורמות ההורמונים,‏ כולל בדיקת אדיפונקטין.‏מתוצאות המחקר עולה,‏ כי בקרב חולים שרמתההורמון בגופם הייתה נמוכה התגלו סימניםמוקדמים של טרשת עורקים,‏ בעוד שאצלהנבדקים שהציגו רמות הורמון גבוהות כלי הדםהיו בריאים יותר וללא שינויים טרשתיים.‏ מאחרשנמצא קשר בין רמות נמוכות של אדיפונקטיןלבין שינויים טרשתיים בדופן כלי הדם,‏ המסקנההיא שחולים שמנים עם רמות נמוכות של ההורמוןחייבים בטיפול מוקדם יותר ואגרסיבי יותר בגורמיסיכון קרדיו-וסקולאריים כמו עישון,‏ הפרעותבשומנים בדם וסוכרת,‏ וזאת על מנת למנוע נזקעתידי.‏יצוין כי אין כיום בנמצא טיפול תרופתי המאפשרלהעלות את רמות האדיפונקטין בגוף,‏ כךשהטיפול המומלץ לאנשים עם מחסור בהורמון זההוא להקפיד על גורמי הסיכון המוכרים למחלותלב ‏)רמות הכולסטרול,‏ הסוכר ולחץ הדם(‏ ולבצעפעילות גופנית.‏

חוקרים עלדוכן המנצחיםמתוך 26 עבודות ראויות ומעניינות שהוגשוליום המחקר ע"ש ד"ר דוריאן פאול )11 מהןמאגף נשים ויולדות(,‏ נבחרו על ידי ועדת ההיגוישמונה עבודות מצטיינות.‏ בשלושת המקומותהראשונים זכו:‏• מקום ראשון:‏ ד"ר מרינה שרגורודסקי,‏מנהלת המרפאה לטיפול בהשמנת יתר.‏• מקום שני:‏ ד"ר צילי צנגן,‏ היחידהלגסטרואנטרולוגיה ילדים.‏• מקום שלישי:‏ ד"ר מיכל קובו,‏ מחלקת נשיםויולדות.‏שאר הזוכים ביום המחקר הרפואי:‏ ד"ר אלכסנדריצחקי,‏ מכון הלב • ד"ר אנדה עילם,‏ המחלקהלנוירולוגיה • ד"ר דיאנה טשר,‏ מחלקת ילדים •ד"ר אלנה סופר,‏ מחלקה פנימית • ד"ר ריגיני נוגזר,‏מחלקת הרדמה.‏חלוקת הפרסים לעבודות המצטיינות התקיימהבהשתתפות ד"ר יצחק ברלוביץ,‏ מנהל ביתהחולים,‏ פרופ'‏ שמואל לוריא,‏ יו"ר ועדת ההיגוישל יום המחקר,‏ ואלי בארי,‏ יו"ר עמותת ידידיהמרכז הרפואי וולפסון.‏ להתראות ביום המחקרהבא!‏בין אסתמה ורפלוקסבמקום השני ביום המחקר זכה מחקרהשל ד"ר צילי צנגן,‏ רופאה בכירה ביחידהלגסטרואנטרולוגיה ילדים,‏ שעסק בזיהויאירועי רפלוקס המגרים שיעול בילדים עםשיעול כרוני או אסתמה.‏כאשר ילדים עם שיעול כרוני או אסתמהאינם מגיבים לטיפול התרופתי המקובל,‏נבדקת האפשרות שהם סובלים מהחזרקיבתי-וושטי ‏)רפלוקס(‏ היכול להיות גורםהמגרה את התסמינים הנשימתיים.‏ המחקרשל ד"ר צנגן בא לזהות את מאפייני אירועיהרפלוקס שגורמים לשיעול,‏ בהשוואהלאירועי רפלוקס שאינם גורמים לשיעול.‏ילדים עם שיעול כרוני עברו בדיקה לניטורהוושט PH( - אימפדנס למשך 24 שעות(,‏המאפשרת לזהות את כל אירועי הרפלוקסומתוכם לזהות את האירועים שגרמולשיעול שהופיע מייד אחרי הרפלוקס.‏תוצאות המחקר גילו כי לנבדקים אשרנמצא אצלם קשר בין רפלוקס לשיעול,‏ היויותר אירועים של רפלוקס בזמן הבדיקה,‏ברוב האירועים נמצא רפלוקס חומציוהרפלוקס הגיע גבוה יותר בוושט.‏חשיבות המחקר בכך שהוא מאפשרהבנה טובה יותר אודות הקשר הסיבתי ביןרפלוקס ותסמינים נשימתיים.‏ זיהוי הילדיםעם שיעול כרוני הנגרם על ידי רפלוקס,‏באמצעות בדיקה זו,‏ מצדיק מתן תוספתשל טיפול תרופתי להפחתת חומציותהקיבה בילדים אלה.‏המחקר מאפשרהבנה טובה יותראודות הקשרהסיבתי בין החזרקיבתי-וושטי לביןתסמינים נשימתייםכמו שיעול כרוניואסתמהאינסולין בטוח בהיריוןמתוצאות המחקר נראה כישימוש באינסולין גלרגין‏)לנטוס(‏ אינו מסוכן בהיריון- בשורה לנשים ההרותהסובלות מסוכרת היריוניתעבודתה של ד"ר מיכל קובו ממחלקתנשים ויולדות - מעבר שלייתי שלגלרגין ‏)אנלוג אינסולין בעל פעילותארוכה(‏ במודל חוץ-גופי של קוטלדוןשלייתי - זכתה במקום השלישי ביוםהמחקר הרפואי.‏ מחקרה של ד"רקובו עוסק בבדיקת מעבר אנלוג שלאינסולין glargine ‏)או בשמו המסחרי‏"לנטוס"(‏ דרך השליה ההומנית,‏ תוךשימוש במודל המעבדתי של פרפוזיהשלייתית vitro) (in הקיים במחלקתיולדות.‏ידוע כי התחלואה האימהית והעוברית‏)קצרת הטווח וארוכת הטווח(‏ תלויהביכולתה של ההרה לשמור על ערכיסוכר תקינים.‏ ידוע גם כי סוכרתהיריונית פוגעת בכ-‏‎5%‎ מהנשיםההרות.‏ חלק מהן נזקקות לטיפולבאינסולין,‏ ולעתים זקוקות לטיפול שלמספר זריקות ביום לצורך שמירה עלערכי סוכר מאוזנים.‏ אינסולין ‏"לנטוס"‏הינו בעל פעילות ארוכת טווח במיוחדומכיוון שפעילותו נשמרת במשךכ-‏‎24‎ שעות,‏ באופן רציף ואחיד,‏השימוש בו יכול להוביל להפחתהבמספר הזריקות ביום ולהיענות גבוההיותר של המטופלת לטיפול.‏ עד כה לאהיה ידוע אם יש מעבר של תכשיר זהלעובר המתפתח,‏ ועל כן אין מידעלגבי הבטיחות בשימוש באינסוליןזה במהלך היריון.‏ בעזרת המודלהמעבדתי של פרפוזיה קוטילדוןהשליה,‏ נבדק המעבר של אינסולין‏"לנטוס"‏ מצידה האימהי של השליהלצידה העוברי.‏ לאחר בדיקה בשניריכוזים שונים,‏ הסתבר כי האנלוגלאינסולין זה אינו עובר את השליה.‏בנוסף,‏ על פי תוצאות המחקר נראהכי גלרגין עובר מטבוליזם ופירוק עלידי אנזימי השליה.‏ לסיכום נראה על פיתוצאות המחקר,‏ כי שימוש בגלרגין‏)לנטוס(‏ הינו בטוח בהיריון.‏ העבודהנעשתה בשיתוף פעולה עם ד"רצפורה מטס,‏ מנהלת המעבדות בביתהחולים,‏ ועם ד"ר חוליו וינשטיין,‏ מנהליחידת הסוכרת.‏

רפואה שלמהטיפול בברונכיוליטיס:‏ הבשורה יוצאת מכאןמחקר שנעשה בוולפסון בקרב ילדים שסבלו מברונכיוליטיס ויראלית הביאלטיפול חדש באמצעות אינהלציות של מלח מרוכז,‏ שאומץ בכל העולםדלקת של דרכי הנשימה בתינוקות וילדים קטנים- ברונכיוליטיס ויראלית,‏ היא הסיבה השכיחהביותר לאשפוז תינוקות.‏ ככל שהילד חולהקשה יותר,‏ כך רב הסיכוי שיסבול מצפצופיםחוזרים או מ"אסתמה של ילדים קטנים".‏ עדכה לא היה טיפול יעיל באמת למחלה:‏ לרובניתן טיפול תמיכתי כמו עירוי נוזלים,‏ הוספתחמצן ואדים.‏ מחקר שנערך במחלקת הילדיםבוולפסון,‏ על ידי צוות בראשות ד"ר אביגדורמנדלברג,‏ גילה שטיפול באינהלציות של מלחמרוכז שיפר את סימני המחלה וקיצר אתימי האשפוז ב-‏‎25%‎‏.‏ המחקר כלל 50 ילדיםוהתפרסם ב-‏Chest‏,‏ אחד מעיתוני הריאותהחשובים.‏ לאחר שנה חזרו החוקרים עלהמחקר עם כ-‏‎100‎ ילדים וקיבלו תוצאות זהות,‏שהתפרסמו ב-‏Medicine .Israel Journal ofמחקר נוסף שנערך בוולפסון הראה אתיעילות הטיפול גם בקרב ילדים עם מחלה קלהיותר ללא אשפוז.‏ בעקבותיהם נערך מחקרבשלושה מרכזים גדולים בקנדה,‏ שהעלהממצאים זהים.‏ התוצאה:‏ לאחרונה אושר טיפולזה על ידי - Cochrane Review מוסד רפואיבינלאומי בעל השפעה עולמית.‏ בדצמבר2008 פרסם ה-‏Review Cochrane המלצהעל טיפול זה בברונכיוליטיס ויראלית כמקובלובטוח,‏ ובעקבותיה אומץ הטיפול במחלקותילדים בכל העולם.‏ ד"ר מנדלברג,‏ מנהלהיחידה לריאות ילדים בוולפסון והחוקרהראשון שהציע והוכיח את הטיפול,‏ מסבירכי הטיפול בווירוס באמצעות מלח מרוכזבקרב ילדים מאושפזים יכול גם לחסוך כסףרב,‏ מאחר שתמיסת המלח זולה מאוד וזמינהבכל העולם.‏ הוא מעריך שבארה"ב בלבד ניתןלחסוך כ-‏‎300‎ מיליון דולר בשנה מבחינת ימיאשפוז בתינוקות וילדים.‏ יתר על כן,‏ הטיפולטוב גם לילדים שאינם מאושפזים - אוכלוסיהעצומה של ילדים חולים,‏ המהווה כשליש מכללמהילדים.‏‏"רואים אתהאדם שבחולה"‏טיפולים תומכים הניתנים במכוןהאונקולוגי עוזרים מאוד לחוליסרטן להתמודד מול המחלהההתמודדות מול הסרטן אינה רק תרופתית:‏ ליכולתהנפשית יש משקל רב בסיכויי ההישרדות.‏ במכוןהאונקולוגי בוולפסון בראשות ד"ר יוסף ברנר מוצעיםלחולי הסרטן,‏ בנוסף לטיפולים המקובלים,‏ גם טיפוליםתומכים שונים שמקלים על החולים,‏ מחזירים להם אתהוויטאליות ומחזקים את התקווה.‏ לאחרונה הסתייםמחזור טיפולים פסיכותרפיים הוליסטיים שניתנו על ידימטפלים ממכללת רידמן לרפואה משלימה,‏ במסגרתמחקר משותף למכון האונקולוגי ולמכללה.‏ המטופליםקיבלו טיפולי גוף-נפש כמו מגע,‏ דמיון מודרך,‏ עבודהעם נשימות,‏ הרפיה,‏ חשיבה חיובית,‏ הכלה והקשבה.‏עפרה רביזדה,‏ אחות אחראית במכון האונקולוגי,‏מעידה כי החולים נענו בהתלהבות לטיפולים ודיווחועל שיפור משמעותי בהרגשתם.‏ ‏"יצאתי אדם חדש",‏אומרת סוזי אור )37(, מטופלת במכון בוולפסון,‏שעברה סדרת טיפולים פסיכותרפיים,‏ ‏"הטיפוליםעזרו לי מאוד להמשיך ולא לוותר.‏ בוולפסון רואים אתהאדם שבחולה ונותנים תמיכה ויחס נהדרים".‏ הטיפוליםהתומכים ניתנים לחולים בחינם,‏ ובמכון מחפשים עתהמימון להמשך הפעילות החשובה הזאת.‏מומחים בזיהומים חוזריםמרפאה ייחודית בוולפסון לטיפול בזיהומים אורו-‏גניטליים נותנת מענה לנשים עם דלקות בנרתיקובשלפוחית השתןדלקות בנרתיק ובשלפוחיתהשתן מטרידות נשים רבות,‏נוטות לחזור שוב ושובופוגעות באיכות החיים.‏לעתים הן עלולות להחריףואף להוביל לסיבוכיםגינקולוגיים.‏ במרפאה האורו-‏גניטלית בניהולו של פרופ'‏מיכאל דן,‏ הייחודית לוולפסון,‏מציעים אבחון נכון וטיפולמתאים לבעיות אלה.‏ פרופ'‏דן,‏ מומחה בעל שם למחלותזיהומיות,‏ מסביר שזיהומיםאורו-גניטליים גורמים לנשיםרבות מצוקה רגשית ועלוליםלפגוע בחיים האינטימיים ובזוגיות.‏‏"ההשלכות השליליות מתעצמותכיוון שהזיהומים נוטים לחזור ולהפוךלכרוניים.‏ לעתים קרובות הסבל מתמשךבשל היעדר שימוש באמצעי אבחוןמתאימים ובגלל אבחנה שגויה וטיפוללקוי".‏ הזיהומים הנרתיקיים הנפוציםביותר הם דלקת נרתיק פטרייתית‏)כ-‏‎75%‎ מהנשים סובלות מזיהום זהלפחות פעם בחייהן(,‏ נרתקת חיידקית‏)היוצרת ריח רע ועלולה לגרום לסיבוכיהיריון ולידה(‏ וטריכומוניאזיס ‏)הנרכשתבעת מגע מיני ונחשבת לכן למחלת מיןהמחייבת טיפול גם בבן הזוג(.‏ ייחודהשל המרפאה האורו-גניטלית בוולפסוןשהיא מוקדשת כולה לפתרון בעיותאלו,‏ תוך שימוש בבדיקות מיוחדות וכןבמיקרוסקופ לצורך קביעת האבחנההמדויקת - ובעיקר,‏ עם ניסיון רבבטיפול בזיהומים חוזרים.‏10

עובדים בקצב הלבטכנולוגיות חדשניות מאפשרות טיפול יעיל בהפרעות קצב ובאי ספיקת לב.‏ ד"ר מיכאל גייסט,‏מנהל המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה,‏ מאפשר לנו להציץ לעולם המרתק הזהמאת מרק גלברג ושושי פרידמןד"ר גייסט,‏ מה בעצם עושים אצלנו במעבדהלאלקטרופיזיולוגיה?‏‏"קוצבי הלב והאלקטרופיזיולוגיה הם תחומיםהמתפתחים במהירות בקרדיולוגיה המודרנית.‏אפשרויות טיפול חדשניות ביחידה כוללותטיפול בדופק איטי,‏ בהפרעות קצב מהירותלסוגיהן העלולות להיות קטלניות ‏)קוצבדפיברילטור(‏ ובאי ספיקת לב.‏ בשנה החולפתהושתלו על ידי צוות היחידה למעלה מ-‏‎260‎קוצבים ודפיברילטורים.‏ הקוצבים המודרנייםהם מכשירים מתוחכמים בעלי יכולות אבחוןוטיפול חדשות,‏ ומסוגלים לעקוב אחרממדים שונים של הפרעת חשמליות בקצבהלב כמו גם להעריך אי ספיקת לב ימיםלפני התרחשותה.‏ את המידע מקבל הרופאהמטפל ישירות מקוצב הלב באמצעותתקשורת אלחוטית.‏ טכנולוגיה חדשניתנוספת אף מאפשרת שידור מידע מביתושל החולה.‏ בתחום האלקטרופיזיולוגיהאנו מאבחנים ומטפלים בהפרעות קצבחשמליות בלב.‏ בדיקה אלקטרופיזיולוגית הינה בעצם ‏'צנתור חשמלי'.‏הטכנולוגיה מאפשרת בדיקה של מערכת ההולכה החשמלית של הלב,‏גילוי מסלולי הולכה חשמלייםנוספים או מוקדים חשמלייםהיוצרים הפרעות בקצב הלבומהווים לעתים סיבה לתחלואהואף למוות פתאומי.‏ ניתן לטפלבהפרעות הקצב החשמליות בלבעל ידי ‏'אבלציה'‏ - צריבה שלמוקדים חשמליים בלב.‏ בתהליךהצריבה מושמדים מוקדים אלועל ידי כוויית חום ‏)באמצעות גליקוצב דפיברילטור‏"הקוצבים המודרנייםהם מכשיריםמתוחכמים,‏ המסוגליםלעקוב אחר ממדיםשונים של הפרעתחשמליות בקצבהלב ואף להעריך איספיקת לב ימים לפניהתרחשותה"‏רדיו(‏ או כוויית קור ‏)באמצעותהקפאה על ידי קריו(.‏ בשיטהזו ניתן לטפל בהפרעות קצבשונות כגון ,SVT רפרוף עליות,‏פרפור עליות ובמקרים מיוחדיםגם מאוץ חדרי .")VT(מהי אוכלוסיית המטופליםביחידה?‏‏"אוכלוסיית המטופלים כוללתילדים ומבוגרים.‏ השתלתקוצבים כטיפול בהפרעות קצבמבוצעת אצלנו גם לילדיםבאמצעות שיתוף פעולה עםהצוות הכירורגי הכולל את ד"רליאור ששון וצוותו וד"ר עקיבאתמיר,‏ קרדיולוג הילדים.‏ על מנתלשמר רצף טיפולי במושתליהקוצב,‏ הם מוזמנים לביקורותומעקב למכון הלב שם מתקיימתצוות המעבדה לאלקטרופיזיולוגיה‏"במקרה אחד,‏ גימלאישל וולפסון שהפך נכהבגלל מחלת הלב שלווהיה מרותק לכיסאגלגלים חזר לתפקודמלא לאחר השתלתקוצב לאי ספיקה"‏מרפאת קוצבים.‏ מרפאה זו גדלהבהתמדה ובשנה החולפת התקיימובה למעלה מ-‏‎2,300‎ ביקורים".‏תן לנו דוגמה לטיפול מוצלח.‏‏"בטיפול באי ספיקת לב אנו רואיםלא פעם הטבה דרמתית במצבהמטופל.‏ באחד המקרים,‏ גימלאי של וולפסון שהפך נכה בגלל מחלתהלב שלו והיה מרותק לכיסא גלגלים חזר לתפקוד מלא לאחר השתלתקוצב לאי ספיקה".‏מה עוד עתיד להתחדש אצלנו בתחום זה?‏‏"חדר צנתורים נוסף נמצא כעת בהליך בנייה,‏ נוסף לחדר הצנתורים החדיששנפתח כבר השנה.‏ חדר זה יצעיד אותנו לעידן חדש באלקטרופיזיולוגיהעם הרחבת היכולות הטיפוליות,‏ שהעיקרית בהן היא יכולת הטיפולוהצריבה בפרפור פרוזדורים".‏לאן מתפתח תחום האלקטרופיזיולוגיה?‏‏"טכנולוגיית האלקטרופיזיולוגיה מתפתחת לשני כיוונים:‏ האחד,‏ מניעתמוות פתאומי על ידי זיהוי מטופלים בסיכון והרחבת ההתוויות להשתלתקוצבים מסוג דפיברילטורים,‏ כמניעה ראשונית אצל אנשים שלא חוובעבר הפרעת קצב קטלנית.‏ הכיוון השני הוא ניטור וטיפול בהפרעתהקצב השכיחה ביותר,‏ פרפור פרוזדורים.‏ בתחום הניטור קיימים כיוםמכשירים חדישים המושתלים מתחת לעור ומסוגלים להקליט אתקצב הלב במשך שבועות.‏ מכשור זה מאפשר אבחון או שלילה שלהתעלפויות ופרכוסים כביטוי של הפרעת קצב,‏ ואף לנטר את הטיפולוהתגובה לטיפול בהפרעות עליתות.‏ יכולות הניטור והטיפול המשוכללותהגבירו את המודעות בקרב רופאי הקהילה,‏ שכיום שולחים אלינומטופלים שבעבר לא היה להם מענה עבורם".‏האם מתקיימים ביחידה מחקרים?‏‏"במסגרת פעילותה של היחידה מגויסים מטופליה להשתתפות במחקריםהבודקים טכנולוגיות קוצבים ודפיברילטורים עתידניים.‏ המרכז שלנו הואבין הראשונים בעולם המשתתפים בהשתלת אלקטרודה חדישה לקוצבהדפיברילטור,‏ ואנו גאים להיות מהחלוצים שהשתילו אותה במטופל".‏11

עושים היכרותצניעות,‏ מסירות,‏ גאוות יחידה - כל אלו מאפייניםאת עובדי מחלקת המשק.‏ מכיוון שבריאות ואיכותחיים מתחילות בניקיון הסביבה,‏ הרי שמחלקת משקאיכותית כמו בוולפסון היא רווח נקי לכולנומאת דליה המאירי וקלמן גרנקחברים למשקאת עובדי המשק תמידנראה צועדים בגאווהבין כתלי בית החולים,‏מרימים כל פיסת לכלוךמהרצפה ועושים הכוללשמר את ניקיון המתחםאין ספק כי עבודתםהמסורה של כל עובדימחלקת המשק במרכזרפואי וולפסון היא זושעושה את בית החוליםלנקי ומטופח יותריש מחלקה בבית החולים,‏ לא קטנה בכלל,‏צנועה וענווה,‏ שעושה מלאכתה בשקטובשלווה.‏ זוהי מחלקת המשק.‏ רובנו בוודאייודעים שהניקיון אינו נעשה מעצמו,‏ ואולם,‏ לאתמיד אנו שואלים את עצמנו מי עומד מאחוריבוהק הניקיון של סביבת העבודה שלנו.‏מזה כ-‏‎15‎ שנה מנהלת את מחלקת המשקמירי שגיא,‏ אישה מקסימה ומחויכת,‏ העושהמלאכתה ביד רמה ובנפש טובה וחמה.‏ מירי,‏אימא לשלושה ילדים וסבתא לארבעה נכדים,‏מצויה במערכת כבר כ-‏‎28‎ שנים.‏ היא תמידקשובה לעובדיה,‏ מתעניינת מה קורה בביתומפגינה רגישות אנושית רבה.‏ רוב עובדיהמשק הינם עולים חדשים,‏ שגם כך קשהעליהם הקליטה בארץ.‏ מירי וצוותה עושיםתמיד ככל יכולתם להקל ולרכך את קליטתםבארץ ובעבודה בפרט.‏ בנוסף מתנדבת מיריבאגודה למען החייל.‏ בכל יום רביעי בשעותאחר הצהריים תוכלו לראותה מכינה ומגישהכריכים ושתייה קרה לחיילים העומדיםבטרמפיאדה בבית דגון,‏ תמיד עם חיוך רחב,‏מילה חמה ונפנוף לשלום באהבה גדולה.‏ארבע סגניות בכירותלמירי ארבע סגניות בכירות:‏ אהובה כהןאחראית על חדר הניתוח,‏ חדרי הלידה,‏יולדות והמיון.‏ חיה צרפתי,‏ אם לארבעהוסבתא לעשרה נכדים,‏ עובדת בוולפסוןכ-‏‎22‎ שנה ואחראית על אגף הילדים ושארהמחלקות בקומות הקרקע.‏ חיה היא אמניתבנפשה:‏ מציירת,‏ מעצבת תכשיטים,‏ מפסלתבעיסות נייר וקרמיקה וגם מעצבת את גופהבפילאטיס.‏שרה גרינברג,‏ גם היא עובדת כ-‏‎22‎ שנהבוולפסון,‏ אם לשלושה וסבתא לשמונה,‏אחראית על בניין האשפוז מהקומה הראשונהועד הקומה השישית.‏ שרה היא סבתא ‏'שלפעם'‏ שסורגת לכולם סוודרים,‏ חובבת תיאטרוןורוקדת ריקודים סלוניים.‏ ירדנה שגב,‏ כ-‏‎19‎שנה בוולפסון,‏ היא מפקחת ערב על כל ביתהחולים ובזמנה הפנוי מעשירה את עולמהבקריאה ובלימודי הקבלה.‏לשיפור איכות ומצוינותעובדי המשק,‏ המועסקים באמצעות ביתהחולים ולא דרך קבלני משנה,‏ הם עובדיםנאמנים ואכפתיים,‏ המהווים נכס חשוב מאודלוולפסון וחלקם רב בהנהגת שיפור האיכותוהמצוינות למען המאושפזים ובני משפחותיהם.‏כולם רואים בניקיון חלק מרכזי לאיכות ביתהחולים,‏ שהרי ללא ניקיון מגיעות המחלות,‏קלות כקשות.‏ את עובדי המשק תמיד נראהצועדים בגאווה בין כתלי בית החולים,‏ מרימיםכל פיסת נייר ולכלוך מהרצפה ועושיםהכול לשמר את ניקיון סביבתם במחלקות,‏במסדרונות ובכל מתחם בית החולים.‏כולנו מודים ומוקירים תודה לעובדי המשקעל תרומתם הרבה לבריאות ולאיכות הסביבהשלנו,‏ של מטופלינו ושל כל הבאים בשעריוולפסון.‏ יישר כוח!‏12

רובנו בוודאי יודעיםשהניקיון אינו נעשהמעצמו,‏ ואולם,‏ לאתמיד אנו שואלים אתעצמנו מי עומד מאחוריבוהק הניקיון שלסביבת העבודה שלנויודעים לעבוד נקי!‏מזה שנים רבות שהמרפאה לסוכרת נעוריםבוולפסון מארגנת אירועים והעשרות לילדיהמרפאה.‏ לאחרונה ערכנו סדנת בישול שהיוותהאירוע ייחודי מסוגו.‏ ההכנות לאירוע דרשו ניקיוןכולל של הרחבה וסידור השולחנות והכיסאות.‏בסוף האירוע,‏ עקב היותו סדנת בישול,‏ היה צורךבניקיון יסודי חוזר ובסידור החדרים לקדמותם.‏אנו רוצים לציין שצוות הניקיון והמשק היהיעיל,‏ מקצועי ועזר במידה רבה ביותר.‏ כל צוותהמרפאה מבקש להודות לאנשי הניקיון והמשקאשר אפשרו את ביצוע האירוע בצורה מכובדתואת סיומו בצורה יפה ומהירה.‏ יישר כוח!‏פרופ'‏ א'‏ חנוקוגלוד"ר ז'‏ לנדאוגב'‏ ר'‏ חיימוב זילברמן13

לומדים סיעודאומרים לא לאלימותכלפי צוות מטפל!‏במאי 2009 נערך יום עיון בנושא ‏"אלימות בסביבת האשפוז",‏ שחשף אתציבור הסטודנטים בביה"ס לסדרת הרצאות שעסקה בתופעת האלימות כלפיצוות מטפל.‏ בשנת 2008 הוגשו 3,638 תלונות במשטרה על אלימות פיזית,‏אלימות מילולית ונזק לרכוש במערכת הבריאות,‏ כאשר 30% מהתקיפותהיו כלפי הסגל הסיעודי במחלקות האשפוז.‏ 75% מהתלונות עסקו באלימותמילולית.‏ חלק מהסיבות שנמצאו כמשפיעות על התפתחות סיטואציותאלימות היו זמן המתנה ממושך,‏ תגובת הצוות כלפי המטופל ומשפחתו ועוד.‏לאור זאת,‏ ביה"ס מקיים סדנאות למניעת אלימות בקרב הצוותים הרפואיים,‏הסיעודיים והפרא-רפואיים בבית החולים.‏ הסדנאות נערכות בשיתוף עםשחקנים,‏ ועד כה חוו אותן צוותי המלר"ד וחטיבת הילדים.‏חדש:‏ לומדים עם שחקניםסימה אזולאי,‏ מנהלת ביה"סצוותי שיפור איכותביוני 2009 הוקם פורום צוותי שיפור איכות בבית החולים במטרהליישם את חזון וולפסון לשנת 2012, אשר גובש על ידי מנהליהמחלקות ואחיות אחראיות במסגרת תוכנית הכשרת מנהלים.‏הפורום נחלק לצוותי שיפור בתחומים הבאים:‏• יצירת תהליך תומך ומובנה בקבלת החלטות בתחום המנהליוקביעת נהלים למימושן.‏• שיפור התדמית המקצועית של עובדי בית החולים.‏• שיפור השירות ללקוחות פנים בוולפסון בתחומים כגון כביסה,‏ניקיון,‏ מחשוב ועוד.‏• קיצור זמן המתנה במלר"ד כשיפור השירות הניתן למטופלים.‏• הרחבת מקורות הכנסה לבית החולים באמצעות גיוס תרומותוגיוס מתנדבים.‏צוותי השיפור נמצאים בעיצומו של תהליך עבודה,‏ המלווהבייעוץ ארגוני וצפוי להסתיים בדצמבר 2009.סימה אזולאי,‏ מנהלת ביה"סיום עיון בנושא‏"השתלות איברים"‏במהלך שנה ג',‏ כחלק מהתוכנית האקדמית,‏ נלמד קורס התערבות סיעודיתבמשפחה.‏ לראשונה במסגרת הקורס שולבו תכנים תיאורטיים וטכניקות למידהבשילוב שחקנים.‏ הסטודנטים כתבו תרחישים שהתבססו על ניסיונם ועל חוויותאישיות שצברו במהלך התנסויותיהם הקליניות.‏ התרחישים עסקו בהתמודדותהמטפל בתקשורת אל מול מטופלים ומשפחות,‏ וכללו גם התערבות לאחרמסירת ‏'בשורה מרה'.‏גליה אור,‏ מרכזת חטיבת בריאות הנפשבמסגרת יום עיון בנושא‏"השתלות איברים"‏ שנערךבביה"ס התקיים מפגש מרגשעם מושתלת צעירה,‏ אשרשבועיים לאחר לידת בנההבכור התדרדר מצבה,‏ היאנזקקה בדחיפות להשתלת כבדוהועברה ‏"בדקה התשעים"‏למרכז רפואי בבלגיה.‏ מפגשמרגש נוסף התקיים עםמשפחה אשר תרמה אתאיברי בנה.‏ יום העיון עסקבהיבטים הלכתיים,‏ משפטייםהנוגעים לחוק השתלת איבריםולקביעת השאלה המורכבת:‏ ‏"מהו מוות מוחי?".‏שירלי קרמר,‏ מרכזת קורס הסבת אקדמאיםחוויה בקישינבחוויה מקצועית ואישית שעברתי בחודש מאי השנה הייתה הוראה בעיר קישינבבמולדובה,‏ ב-‏Professions .National College of Medical השליחות הייתה מטעםמנהל הסיעוד בשיתוף פעולה עם ארגון ה-‏International ,Jewish Health אשרמפעיל תוכניות הכשרה לקהילות שונות בחבר העמים על ידי שליחת נציגים ממערכתהבריאות בישראל.‏ הסדנה נמשכה חמישה ימים ועסקה בקבלת החלטות בסיעודבתחום הטיפול הפליאטיבי וטיפול נמרץ קרדיווסקולארי.‏ היא הועברה ל-‏‎25‎ רופאיםהמלמדים במגמת הסיעוד וכללה דיונים קליניים ותרגול מיומנויות בתהליך קבלתהחלטות.‏ כמו כן ביקרתי בבית החולים לגינקולוגיה ומיילדות,‏ השתתפתי במפגשעם האחות הראשית הארצית של מולדובה וכן באירועי יום האחות הבינלאומי שחלביום הולדתה של האחות הראשונה - פלורנס נייטינגל.‏ התרשמתי מאוד מהאווירההחמה ומהכנסת האורחים של צוות הקולג'‏ וארגון האחיות במולדובה.‏חנה צפנת,‏ מרכזת שנה א'‏ אקדמית14רוצים לדעת עוד על בית הספר לסיעוד וולפסון?‏ היכנסו לאתרwww.son-wolfson.co.il או התקשרו לטל'‏ 03-5028359

הסיעוד בשטחאחיות למחקרהמדור מוקדש הפעם למחקרים ופרויקטים בתחום הסיעוד- עשייה שהאחיות בוולפסון מובילות במשך כל השנה,‏המגיעה לשיאה ביום המחקר בסיעוד.‏ הנהלת הסיעודמברכת ומוקירה את כל העושים במלאכה!‏מאת שושי פרידמןמחקרים ופרויקטיםבסיעוד מהווים עשייהחשובה למערכת הבריאותבכלל ולסיעוד בוולפסון בפרט.‏העמקת ידע קליני בתחום מוגדרמביאה להשפעת הסיעוד על מדיניותהטיפול ועל סטנדרטים מקצועיים.‏ השנה,‏ כמובארבע השנים הקודמות,‏ הגיעה העשייה הזאתלשיאה ביום העיון המוקדש למחקר בסיעוד - יום שהפךזה מכבר לאירוע מרגש עבור האחיות בוולפסון.‏ התוכניתכללה שמונה עבודות נבחרות שהוצגו על ידי לאה הררי,‏רוזה מורדכייב,‏ כרמית נדף,‏ מרינה פנחסוב,‏ דניאל שפר,‏סימה דוידיאן,‏ אילונה ברנץ ובלה ישראלוב,‏ אורה ששוןואסתי אהרוני.‏ שלוש מהעבודות נבחרו למצטיינות וזכובפרסים כספיים באדיבות עמותת ידידי בית החולים.‏על דימוי עצמי,‏ גיוס ונשירהבמקום הראשון זכתה עבודתה של סימה דוידיאן,‏ מרכזתתחום בהנהלת הסיעוד:‏ ‏"תפיסת דימוי עצמי מקצועי שלהמדריך הקליני - ההסבר לקשיים בגיוס ונשירה מוגברתמהתפקיד".‏המדריכה הקלינית הינה אחות מיומנת,‏ העוסקת בהקנייתידע קליני ומיומנויות לסטודנטים לסיעוד.‏ היא מהווה חולייהחשובה בתהליך החִברות ‏)סוציאליזציה(‏ של הסטודנטלמקצוע.‏ הביקוש לשדות קליניים,‏ המנוהלים על ידימדריכים קליניים מקצועיים,‏ רק הולך ועולה.‏ עם זאת קייםקושי בגיוס אחיות המעוניינות בתפקיד,‏ ואחוזי הנשירהמהתפקיד גבוהים.‏ היות שהספרות מצביעה על קשר הדוקבין דימוי עצמי מקצועי של בעל התפקיד לבין הישארותבתפקיד ויכולת גיוס מועמדים חדשים,‏ הוחלט לבדוק אתנושא הדימוי העצמי-המקצועי.‏במחקר השתתפו 47 מדריכים קליניים ממחלקות שונותבבית החולים,‏ ומתוצאותיו עולה בבירור כי קיימת נשירהמשמעותית מהתפקיד:‏ על כל מדריכה המגויסת לתפקידנושרת אחת.‏ המחקר מצא כי הסיבות ליחס גיוס-נשירהכה גבוה הינן,‏ בין היתר,‏ אי שביעות רצון מהתגמול הכספי,‏קושי במילוי התפקיד בשל קונפליקטים בין-תפקידייםעם חברי צוות אחרים,‏ וכן חסך בהכרה,‏ הוקרה ותמיכהמהנהלת בית החולים.‏עבודה זו מהווה חלק מפרויקט שמטרתו העצמת המדריךהקליני,‏ שנערך ביוזמת סימה דוידיאן ביחד עם הנהלתהסיעוד.‏ תוצאות המחקר קידמו מאבק מקצועי ארצי עלתגמול הולם למדריכות הקליניות,‏ והן משמשות כבסיסלתכנון התערבויות,‏ המתבצעות בימים אלה ברמת הנהלתהסיעוד,‏ שמטרתן שימור וגיוס מדריכים קליניים.‏סדציה בילדים:‏ איך לשפרבמקום השני זכתה עבודתן של אלונה ברנץ,‏ אחותאחראית,‏ ובלה ישראילוב,‏ מדריכה קלינית במלר"ד ילדים:‏‏"סדציה במלר"ד ילדים".‏העלייה במודעות הסיעודית לנושא כאב היוותה רציונלובסיס מקצועי למחקר זה.‏ סדציה הינה טכניקת טשטוש,‏המאפשרות טיפול בילדים תוך הפחתת כאב והשגתשיתוף פעולה ללא הרדמה מלאה,‏ באמצעות מתן תרופותשונות.‏ במרבית המקרים,‏ כאשר מבוצעת סדציה במלר"דילדים היא נעשית ביוזמת האחיות.‏ אחיות במלר"ד זיהושהרופאים נוטים לצמצם שימוש בסדציה משיקולים שוניםכגון עיכוב בביצוע הפרוצדורה הטיפולית או האבחונית,‏הארכת זמן השהות במיון,‏ צורך בצום וחשש מסיבוכים.‏ילדים הפונים למלר"ד חווים פעולות רפואיות פולשניותהמלוות לעתים בכאב ובפחד.‏ אלה מובילים להתנגדותולאי שיתוף פעולה של הילד בעת הטיפול,‏ ולעתים אףלטראומות פסיכולוגיות וגופניות ארוכות טווח.‏ המחקר,‏שהתבסס על נתונים שנאספו מאוגוסט 2007 ועד ספטמבר2008, בדק את סוג הסדציות הניתנות ואת יעילותן.‏ נמצאכי יש צורך בשינוי מדיניות הסדציה במטרה לשפר אתתגובת הילד בזמן ביצוע הפרוצדורות השונות.‏בעקבות תוצאות המחקר חל שינוי משמעותי בעשייה:‏רופאים יצאו להכשרה ייעודית בסדציות בילדים,‏ הורחבהשימוש בגז צחוק ונשקלות חלופות סדציה ואלחושנוספות.‏ התערבותן של האחיות הביאה להשפעה שלהסיעוד על מדיניות הטיפול ועל סטנדרטים מקצועייםבתחום הטיפול בכאב במלר"ד ילדים.‏אחות סוכרת כסוכנת שינויבמקום השלישי זכתה עבודתן של אסתי אהרוני ואורהששון ‏"פרויקט אחיות נאמנות נושא סוכרת באשפוז".‏מתוך הבנת חשיבות הנושא התגייסה הנהלת הסיעודיחד עם ד"ר וינשטיין וצוות מרפאת סוכרת,‏ להטמיע אתפרוטוקול טס"א ‏(תוכנית לטיפול ואיזון סוכרת באשפוז).‏לצורך כך נבחר מודל להכנסת שינוי בעשייה,‏ המבוססעל אחיות נאמנות נושא סוכרת.‏ לאחות יש יתרונות רביםהמאפשרים לה להיות סוכנת שינוי בעשייה,‏ כגון הימצאותבמרכז תהליכים טיפוליים בין רופא ומטופל.‏ תוצאותהפרויקט נמדדו במספר דרכים כגון ירידה בממוצע רמותהסוכר שנמדדו על ידי גלוקומטר מוסדי,‏ טופס בקרה סיעודיעל רשומות שבעזרתו נדגמות רשומות המטופלים,‏ ועוד.‏בכל הפרמטרים הוכחה הצלחת ההטמעה של הפרוטוקול.‏סימה דוידיאןאסתי אהרוניאורה ששוןאלונה ברנץבלה ישראילוב15

באופן אישיחגיגהלעינייםרופא עיניים טוב צריך ‏)בין השאר(‏ עין חדה וידטובה.‏ גם מאייר מוכשר זקוק לשניהם.‏ לד"ראורן בלומנפלד יש את זה - באבחון,‏ בטיפולובאיור ספרי ילדים.‏ לא רק בגלל הרזומההמקצועי שלו,‏ אין ספק שמדובר ברופא רב גונימאת אהובה פרידמןמה הקשר בין רפואת עיניים לאיור ספרי ילדים?‏ לפחות אצלנו בוולפסון,‏יש לכך רק תשובה אחת נכונה:‏ ד"ר אורן בלומנפלד.‏קודם כול ולפני הכול,‏ מדובר ברופא רב פעלים.‏ ד"ר בלומנפלד הוארופא עיניים מומחה בוולפסון,‏ בוגר לימודי רפואה בביה"ס לרפואה שלעד כה אייר ד"רבלומנפלד שני ספריילדים.‏ בשנת 2000אייר את הספר‏"פתאום בלי כתום"‏ולפני כשנתיים את‏"הסלט של מיכאלה"‏האוניברסיטה העברית בירושלים במסגרתהעתודה האקדמית של צה"ל,‏ ואין לו רגע דל:‏הוא משתתף בהוראת הסטודנטים לרפואההמגיעים לרוטציה במחלקה לרפואת עיניים.‏הוא מעביר קורס רפואת עיניים בבית הספרלסיעוד וולפסון.‏ הוא מתרגל בקורס לאנטומיההמועבר לתלמידי שנים א'‏ ו-ב'.‏ הוא השתתףבתוכנית חילופי סטודנטים של הפקולטהלרפואה בביה"ס לרפואה של אוניברסיטתבוסטון במחלקות עיניים,‏ רנטגן וראומטולוגיה.‏במרץ 2003 הוא החל להתמחות אצלנובמחלקת עיניים ובין לבין שירת בצה"ל בתפקידים אחדים:‏ בין השארהיה סגן ראש ענף שירותי הרפואה במרכז שירותי רפואה וציוד רפואי,‏שירת בבסיס האימון של חטיבת הצנחנים,‏ היה קצין פניות וקבילותבנושאי רפואה בענף שירותי הרפואה והרופא האחראי על ר"מ 2 בביתהחולים איכילוב.‏בנובמבר האחרון סיים ד"ר בלומנפלד את מבחני ההתמחות של שלב ב'‏בהצטיינות - וזה לא התחום היחיד שבו הוא מצטיין.‏ אחד מתחביביו הואאיור ספרי ילדים.‏ ‏"תמיד אהבתי לצייר ולאייר אבל מעולם לא למדתיאת הנושא באופן פורמאלי",‏ הוא מעיד על עצמו,‏ ‏"רק בשנים האחרונותהתחלתי ללמוד את הנושא בצורה יותר מסודרת והשתתפתי בשניקורסים לאיור ספרי ילדים במסגרת סדנת אומני הקיבוץ ובאופן פרטי".‏התוצאות לא איחרו לבוא.‏ עד כה אייר ד"ר בלומנפלד שני ספרי ילדים.‏בשנת 2000 אייר את הספר הראשון שלו,‏ ‏"פתאום בלי כתום"‏ שראה אורבהוצאת גוונים ונכתב על ידי אחותו מיכל בלומנפלד,‏ סופרת ותסריטאית.‏לפני כשנתיים אייר ספר נוסף:‏ ‏"הסלט של מיכאלה"‏ שיצא לאור בהוצאהפרטית.‏ אין מה לומר - רופא רב גוני!‏16

ציור:‏ ד"ר אורן בלומנפלד,‏מיוחד ל"העיתון שלנו"‏

היה לי חבר,‏ היה לי אח...‏ביקור מקרן אריסוןביוזמת עמותת ידידי וולפסון ביקרו בבית החולים בחודשיולי האחרון שני אורחים נכבדים:‏ ג'ייסון אריסון,‏ יו"רהקרן המשפחתית ע"ש תד אריסון,‏ וסגניתו שלומית דהפריז.‏ הם ביקרו ביחידה לטיפול נמרץ כללי,‏ בחדר המיוןלנפגעי תקיפה מינית,‏ באגף הילדים וביחידות נוספות,‏בכלל זה במחלקות הפנימיות המשופצות,‏ ולמדו מקרובעל הצורך בשיפור תנאי האשפוז במחלקות.‏ עמותתהידידים מקווה שהידוק הקשר עם ראשי הקרן יסייעלהרחבת תמיכתה בפעילות בית החולים.‏ידידי אמת בלונדוןלאחרונה התקבלה הסכמתו של רבה הראשי שליהדות בריטניה,‏ הרב יונתן סאקס,‏ לשמש כפטרון הסניףהלונדוני של עמותת ידידי המרכז הרפואי ע"ש אדיתוולפסון.‏ אישיותו המיוחדת ומעמדו של הרב סאקסבחברה הבריטית יסייעו להרחיב את הפעילות למעןבית החולים.‏מהדקים את שיתוף הפעולה עם רוטריעמותת ידידי וולפסון אירחה את חברי מועדון רוטרי יפו למפגש באווירה חמה ולסיורבאגף הילדים של בית החולים.‏ רות בן-דור,‏ נשיאת מועדון רוטרי יפו לשנת 2008-9,ציינה כי המועדון מלווה את וולפסון במהלך השנים האחרונות בנושאים הקשורים לאגףהילדים,‏ בכלל זה בפרויקט ‏"הצל ליבו של ילד"‏ שבמסגרתו ילדים חולי לב מכל העולם,‏כולל מארצות ערב ומהרשות הפלסטינית,‏ עוברים ניתוחי לב מצילי חיים בוולפסון.‏בן-דור הדגישה כי מוחמד מנצור ‏)"אבו חסן"(,‏ חבר מועדון רוטרי יפו וחבר עמותתהידידים של וולפסון,‏ פעיל מאוד בקשר בין המועדון לבין עמותת הידידים ובית החולים.‏כדי להדק את הקשרים ולהגביר את הסיוע לוולפסון הועלה רעיון לשלב ידיים עם מועדוןרוטרי חולון,‏ אשר חלק מחבריו חברים גם בעמותת הידידים,‏ דבר שירחיב את יכולת שניהמועדונים לגייס תרומות לרכישת ציוד רפואי מתקדם עבור בית החולים.‏ חנה גוכשטט,‏מנכ"ל עמותת הידידים,‏ הודתה בשמו של יו"ר העמותה אלי בארי שנבצר ממנו להשתתףבמפגש.‏ ד"ר יצחק ברלוביץ,‏ מנהל בית החולים,‏ סיכם באומרו כי חשוב להתביית עלפרויקטים משותפים ולהגשימם תוך שיתוף פעולה משולש בין מועדוני רוטרי,‏ עמותתהידידים ובית החולים הנותן שירות רפואי לציבור גדול באזור.‏תרמו להקמת היחידהבטקס חגיגי שנערךב-‏‎16‎ באוגוסט נחנכהבבית החולים היחידהלטיפול בשבץ מוחי,‏שהוקמה בתמיכתהשל עמותת הידידים.‏בטקס נשאה דבריםזהבה דנקנר,‏ שעלשם הוריה נקראתהיחידה החדשה.‏ היאהדגישה את היחסיםהמיוחדים שנרקמובין המשפחה וביןיושב ראש העמותה,‏ אלי בארי.‏ תרומתם הקודמת של זהבה ויצחק דנקנר הוקדשהלמחלקה ההמטולוגית במרכז הרפואי וולפסון.‏לתת יד,‏ מכל הלבנרתמיםלמעןוולפסוןמעוניינים לתמוך בפעילות עמותת הידידים ולתרום לקידומו של המרכז הרפואיע"ש אדית וולפסון?‏ אתם מוזמנים ליצור קשר עם אלי בארי או חנה גוכשטט בטל'‏03-5028596 או 03-5028819 או במייל friends@wolfson.health.gov.il18

מכל הלביש מתנדבים?‏ ועוד איך!‏נירה היא מזכירת פנימית ה'.‏ מזל מנהלת את ‏"הבית החם"‏ של עזר מציון.‏ יוסף הוא איש מינהלבמחלקה הנוירולוגית.‏ עמוס הוא גזבר עמותת הידידים.‏ מה משותף להם,‏ ולעוד רבים כמותם?‏‏"לתת,‏ כמו שהיה נהוג פעם"‏נירה אהרוני )70(, נשואה ואם לשניים,‏היא תושבת חולון מילדותה.‏ במשךשנים עבדה כמורה וכסגנית מנהלבבי"ס הנשיא בבת ים,‏ ומזה 11 שנההיא מתנדבת במרכז הרפואי וולפסוןבמשרה מלאה.‏ חמישה ימים בשבוענירה משמשת בהתנדבות כמזכירתושל ד"ר אהרון חלבה,‏ מנהל מחלקהפנימית ה'.‏ היא מדפיסה מאמרים,‏ מכינהביבליוגרפיה ומצגות לרופאים ולכנסים רפואיים,‏ מכינה דוחות,‏מטפלת בהתכתבויות ועוד ועוד.‏בשעות הפנאי המועטות שנותרות לה נירה אוהבת לעסוקבעבודות יד,‏ בעיקר בעבודת טלאים,‏ כשמיצירותיה נהנים בנימשפחתה וחבריה.‏נירה אוהבת לתרום לקהילה.‏ לדבריה היא נהנית מעבודתההתנדבות בוולפסון ומרגישה חברות אמיצה עם ד"ר חלבה וחיבהלעובדי המחלקה.‏ היא אף ‏"אימצה"‏ רופא עולה מקירגיזיה,‏ שהגיעלארץ בגפו,‏ כדי להקל עליו ולתת לו תחושת שייכות לבית החוליםולישראל.‏ ‏"אני מאמינה שצריך לא רק לקחת אלא גם לתת,‏ כמושהיה נהוג פעם,‏ לטובת כולם",‏ היא אומרת בפשטות.‏ד"ר חלבה מהלל את מסירותה של נירה,‏ את נאמנותה,‏ יוזמתהויעילותה בעבודה,‏ ואומר שהיא מהווה מזמן חלק ממשפחתהעובדים במחלקה ובמיוחד חלק ממשפחתו שלו.‏ה"סבא"‏ של המחלקה הנוירולוגיתלפני כ-‏‎14‎ שנה נפטרה רעייתו של יוסףארזי.‏ בשל הטיפול המסור והיחס הנהדרשאשתו קיבלה במחלקה הנוירולוגיתבוולפסון,‏ ארזי בחר להתנדב מאזבמחלקה.‏ בגיל 87 הוא עדיין מגיעבקביעות לבית החולים,‏ מטפל ומארגןמסמכים בתיקים הרפואיים של חולים,‏ממיין מסמכים ומעביר אותם לרופאים,‏דבר המצריך הבנה ואחריות,‏ ולא פעםמשוחח עם חולים ובני משפחותיהם כדי לעודדם.‏ הוא דואג לשלוםאנשי הצוות במחלקה והם מתייחסים אליו בכבוד רב ורואים בודמות אבהית.‏ פרופ'‏ יאיר למפל,‏ מנהל המחלקה הנוירולוגית,‏ אומרשארזי הפך לחלק בלתי נפרד מהצוות והוא מגלה אכפתיות,‏אחריות ומעורבות נדירות המסייעות מאוד לעבודה השוטפת.‏ארזי,‏ תושב חולון מזה כ-‏‎40‎ שנה,‏ הוא יליד טריאסט שבאיטליה.‏לארץ עלה בשנת 1945 ועם קום המדינה התגייס לצבא ושירתשנים רבות בחיל הים כקצין שלישות.‏ את הסדר,‏ שיטות הארגוןוחוש האחריות הוא הביא משם למחלקה בוולפסון,‏ ומאיטליהמולדתו הביא את האהבה למוסיקה איטלקית ובעיקר לאופרות.‏הוא דובר שבע שפות,‏ אוהב לקרוא וממש ‏"בולע"‏ ספרים.‏ עלהתנדבותו אומר ארזי:‏ ‏"אני עושה זאת עם כל הלב כי אני מרגיששאני עושה מצווה וזה מנחם אותי ועושה לי טוב.‏ מאוד נקשרתילבית החולים ולמחלקה".‏‏'מתנדבת סדרתית'‏ זה במשפחהמזל וייס צברי מנהלת בהתנדבות את‏"הבית החם"‏ של עמותת עזר מציוןבבית החולים.‏ הבית החם מטפלבהשאלת ציוד עזר וציוד רפואי לחוליםוליולדות ובמכירת ציוד,‏ מספק שירותיאמבולנס,‏ מספק ארוחות לנזקקיםוארוחות למאושפזים אוכלי גלאט כשר- כאשר הכול ניתן חינם לחלוטין.‏מזל )58(, תושבת חולון,‏ יצאה לפנסיהמוקדמת מחברת החשמל והחלה את דרכה ההתנדבותית בארגוןמיח"א ‏)לטיפול בילדים חירשים(.‏ לאחר מכן טיפלה בשיקוםאסירים ובשיקום משפחות נפגעות טרור,‏ עד שלפני כ-‏‎15‎ שנההגיעה לעמותת עזר מציון בוולפסון.‏מזל אומרת שהיא אוהבת את ההתנדבות בבית החולים,‏ מכיווןשכאן יש לה מגע ישיר עם החולים ובני משפחותיהם.‏ היא נהניתלראות כיצד התנדבותה גורמת להקלה במצוקת הנזקקים.‏ ‏"זה נותןלי סיפוק אדיר",‏ היא אומרת.‏מזל ואחיה,‏ שגם הם מתנדבים,‏ הולכים בעקבות אימם שהייתה‏'מתנדבת סדרתית',‏ וגם ילדיה של מזל אוהבים לתרום מעצמםלטובת הציבור.‏ מזל מבקשת להדגיש שהיא מייצגת קבוצה נהדרתשל אנשים טובים,‏ ופונה אל הציבור בקריאה לבוא ולהצטרףלעמותת עזר מציון בוולפסון וליהנות מנתינה חשובה.‏‏"רו"ח לפרנסה - היתר לנשמה"‏אדם יקר נוסף הראוי לתואר המכובד‏"מתנדב סדרתי"‏ הוא עמוס שלפמן,‏רואה חשבון במקצועו,‏ שאף זכה באותיקיר העיר חולון על מעשי ההתנדבותשלו.‏ שלפמן חבר בעמותת הידידים שלוולפסון מזה שנים רבות,‏ ומשמש בהגזבר בהתנדבות.‏ לדבריו,‏ הוא אוהב אתוולפסון ויש לו רק מילים טובות לומרעל בית החולים.‏שלפמן מרכז את פרויקט ‏"עולם האושר"‏ בחסות רוטרי חולון -שליחת ילדים חולים במחלות עם סיכון חיים ובני משפחותיהםלכפר החלומות באורלנדו.‏ בהיותו נכה פוליו שנעזר בקביים,‏שלפמן משמש גם כיו"ר ארגון איל"ן בחולון,‏ וגם כרו"ח בהתנדבותשל עמותת סיירת הצנחנים,‏ לשם ‏"נידב"‏ אותו בנו הצעיר.‏עמוס שלפמן הוא בן 68, נשוי,‏ אב לשלושה בנים וסב גאה לשתינכדות.‏ את יומו הוא מתחיל בשעה מוקדמת בשחייה בבריכהואחר כך ממשיך ליום עמוס במשרד,‏ שם הוא ‏"גונב"‏ מדי פעםכמה שעות לטובת מעשי ההתנדבות שלו,‏ אותם הוא ממשיך גםבערב,‏ לאחר שעות העבודה.‏‏"אני רואה חשבון לפרנסה,‏ והיתר לנשמה",‏ הוא אומר,‏ ‏"אני מתנדבמטעמים אגואיסטיים כי אני מקבל יותר ממה שאני נותן ונהנהמכל רגע".‏19

שיהיה לבריאותהיחידהלהיפנוזהקליניתבת 20מאת רינת הירשהיחידה להיפנוזה קלינית הוקמה על ידי ד"רסולומונוביץ בשנת 1989 ופועלת בשיתוףעם מחלקות ומרפאות של בית החולים.‏היפנוזה היא שיטה אבחנתית וטיפוליתהמשרתת את הרפואה והפסיכולוגיה.‏ביטוי לקשר הזה ניתן למצוא בלוגו ‏)סמליל(‏של היחידה שאותו צייר ד"ר סולומונוביץ.‏הסמליל מורכב משלושה מרכיבים.‏ ניתןלזהות כאן את הספירלה,‏ הסמל המסורתישל ההיפנוזה;‏ שילוב הגביע עם הנחש,‏שהינו סמל הרפואה;‏ והמנורה המסמלת את‏"היחידה להיפנוזה העברית הראשונה מזה אלפיים שנה",‏ מוסיף בחיוך ד"רסולומונוביץ.‏ד"ר אלכסנדר סולומונוביץ הוא נוירולוג קרוב לארבעים שנה.‏ איך מגיענוירולוג לעסוק בהיפנוזה?‏ כך שאלתי וקיבלתי מענה.‏‏"להיפנוזה נחשפתי עוד בטרם הפכתי נוירולוג,‏ במהלך השנה השנייה בביתספר לרפואה,‏ כבר בגיל 17. מאז ומתמיד התעניינתי בתהליכי חשיבהוהתנהגות של בני אדם והמוח הוא האיבר האמון על תהליכים אלו.‏ההיפנוזה מתחוללת במוח.‏ אמצעי הדמיה מודרניים ,fMRI( )PET מאפשריםלהדגים את השינויים החלים בפעילות המוח אצל אנשים השרויים במצבהיפנוטי.‏ שינויים אלה מאמתים את האותנטיות של החוויות עליהן מדווחיםהמהופנטים.‏ בכל שנות עבודתי כרופא השתמשתי בהיפנוזה.‏ כשהגעתילוולפסון בשנת 1985 הייתי רופא במחלקה הנוירולוגית והתחלתי להשתמשבהיפנוזה במחלקה,‏ בחדר המיון ובמחלקות אחרות.‏ בשלב מסוים הגעתילמסקנה,‏ מתוך מודעות לפוטנציאל של הכלי במתן מענה למצבים רפואייםשונים,‏ שעליי ליזום את הקמת היחידה וכך עשיתי".‏מה הקשר ‏)הרי אתה נוירולוג(‏ בין נוירולוגיה להיפנוזה?‏ הוספתי.‏‏"קשור,‏ וקשור מאוד.‏ כל רופא מכיר את הסיטואציה בה הפציינט לאחר בירורמקיף,‏ שכל תלונותיו והתסמינים איתם הוא מגיע לא ניתנים להסבר,‏ מופנהלנוירולוג,‏ כדי לשלול ‏"בעיה סופרהטנטוריאלית",‏ בעיה ‏"בקומה העליונה שלהמוח",‏ זוהי דרך מעודנת להבהיר שהמדובר בחשד לבעיה פסיכולוגית.‏ עליילהדגיש שלא תמיד הבעיה היא פסיכולוגית אלא תפיסתית.‏מודעות בכלל ותפיסה עצמית,‏ בפרט,‏ הן פונקציות של המוח,‏ לכן טבעישנוירולוגיה עוסקת בזה.‏ אני יכול להביא רשימה חלקית של נוירולוגיםשעסקו,‏ חקרו ופרסמו מאמרים וספרים בנושא של היפנוזה:‏ שרקו , בבינסקי,‏טורט,‏ ברוקה,‏ ברנהיים,‏ פבלוב,‏ בכטרב ופרויד שבתחילת הקריירה הרפואיתשלו היה נוירולוג".‏הפציינטים המטופלים ביחידה להיפנוזהסובלים מסימפטומים גופניים,‏ רגשיים אוחשיבתיים אשר נובעים מטעות בתפיסהעצמית ולא מפגיעה בגוף או במוח.‏במקרים בהם הבעיה של הפציינטממוקדת בקוגניציה ונובעת מתפיסהעצמית שגויה,‏ כלומר שהחולה במודעאו לא במודע החליט שיש לו בעיה כזואו אחרת והמוח ‏"מגשים את הנבואה"‏מדובר ב"היפנוט עצמי שלילי".‏המוח מסוגל ליצור כמעט כל סימפטום מבלי שקיימתבעיה גופנית המצדיקה את השיבוש.‏ הפתרון במקריםהללו הוא שימוש באותו המנגנון של היפנוט עצמי כדילתקן.‏ליחידה מגיעים מטופלים מכל רחבי הארץ והתורים לטיפולבה ארוכים.‏ על כך מעידה גב'‏ אורית ששון המתאמת אתקליטת הפונים.‏ אלפי פציינטים טופלו ביחידה במהלך 20השנה על ידי ד"ר אלכסנדר סולומונוביץ,‏ ד"ר חמדה שחקוד"ר חיים שפירא.‏היחידה הינה בעלת מעמד של מכון מוכר ללימודי היפנוזהמטעם משרד הבריאות.‏ מעל ל-‏‎300‎ רופאים,‏ רופאישיניים ופסיכולוגים סיימו לימודים במהלך 30 מחזוריםשהתקיימו עד כה.‏מטרת הקורסים הינה להכשיר אנשי מקצוע למבחןממשלתי.‏ העוברים את הבחינה מקבלים רישיון לעיסוקבהיפנוזה מטעם משרד הבריאות.‏ברשותו של ד"ר סולומונוביץ עשרות קלטות DVD בהםמתועדים ראיונות וטיפולים עם פציינטים.‏ רובם מסכימיםלהתראיין מול המסרטה ומציינים כי עושים זאת ברצון רבמתוך מחשבה שזה עשוי לעזור לאחרים.‏ ראינו גם אלבומיתמונות הכוללים תיעוד של הצלחות טיפוליות במחלותעור שונות כגון יבלות ויראליות,‏ אקזמה,‏ טריכוטילומניה‏)תלישת שערות(‏ ואלופציה אריאתה ‏)לפני ואחרי(.‏כמו כן צפינו בתמונותיהם של אנשים אשר פחדו ונמנעומפרוצדורות טיפוליות פולשניות כמו דקירת מחט וכדומה,‏ופחדו ממראה דם,‏ הנראים מחדירים לעצמם מחט,‏ תחתהנחיית המטפל ובכך כבשו את הפחד.‏הקלטות והתמונות משמשים כחומר לימודי לאנשי מקצועאשר לומדים בקורס להיפנוזה.‏שיתוף פעולה בניהול מחקרים מתקיים עם המחלקהלנוירוביולוגיה אשר במכון ויצמן למדע ועם היחידהלפיסיולוגיה באוניברסיטת תל אביב.‏צוות היחידה מעביר הרצאות לאנשי מקצוע במוסדותרפואיים ואוניברסיטאות ברחבי הארץ.‏ ד"ר סולומונוביץכיהן במשך כעשר שנים כחבר בוועדה המייעצת בנושאההיפנוזה לשר הבריאות ושימש במשך שתי כהונותכחבר באגודה הישראלית להיפנוזה.‏ד"ר סולומונוביץ מלבד היותו רופא הוא איש מרשיםורב כישרונות המנגן בפסנתר,‏ אקורדיון,‏ אורגן,‏ מציירקריקטורות,‏ פותר תשבצים ואיש שיחה מרתק במספרלא מבוטל של שפות.‏ בעבר השתתף בתחרויות שחמט,‏ירי אולימפי וסקייטינג.‏לא בכדי ציינתי את הכישרונות הנ"ל,‏ שכן עושר פנימיתרבותי הוא יתרון גדול לעוסק בהיפנוזה וזאת על מנתליצור תקשורת יעילה עם המטופלים דרך עולם שלם שלדימויים ממקורות שונים.‏אכן יחידה ייחודית ויחידה בארץ.‏באתר האינטרנט של בית החולים ניתן למצוא הסברים נוספים אודות ההיפנוזה והיחידה:‏http://www.wolfson.org.il/Index.asp?CategoryID=173&ArticleID=22620

מפרגנים‏"אין לאפשר לכימיה לעמוד על דוכן המנצחים"‏ד"ר אשרוב,‏ מנהל מיון וולפסון,‏ זכה בעיטור של הוועד האולימפיהעולמי על עשור של עשייה נגד שימוש בסמים אסורים בספורטד"ר ז'ק אשרוב,‏ מנהל המחלקה לרפואה דחופהבמרכז הרפואי וולפסון,‏ מכהן גם כיו"ר הוועדהלמניעת אמרוץ ‏)שימוש בחומרים אסורים(‏בוועד האולימפי הישראלי וחבר במספר ועדותשל הוועד האולימפי האירופי והעולמי.‏ כהוקרהעל פועלו בתחום זה,‏ הוענק לד"ר אשרוב עיטורמטעם הוועד האולימפי העולמי על עשר שניםשל עשייה רבה במלחמה נגד שימוש בסמיםובשיטות האסורים בספורט.‏ את העיטור העניקולו שרת התרבות והספורט,‏ לימור לבנת,‏ ויו"רועדת החינוך והתרבות של הכנסת,‏ ח"כ זבולוןאורלב,‏ במסגרת קבלת פנים חגיגית לראשיהמשלחות למכבייה.‏‏"אני גאה על קבלת העיטור,‏ שניתן כאות הוקרהעל העבודה הטובה והמסירות הרבה המושקעתעל ידי כל חברי הוועדה במשך עשור",‏ אמר ד"ראשרוב.‏ לדבריו,‏ עיקר הפעילות של הוועדותהללו היא בחינוך,‏ הסברה ומניעה,‏ תוך פרסוםהעונשים הנגזרים על ספורטאים שחטאובלקיחת חומרים מסוכנים במטרה ליצורהרתעה ומניעה.‏ ‏"חברי הוועדה שבראשותימאמינים כי הם שליחי הספורטאים ה'נקיים',‏שכן מטרתנו לאפשר להם תחרות הוגנתוספורט נקי",‏ הוסיף ד"ר אשרוב,‏ ‏"הספורטאיהטוב באמת הוא שצריך לנצח,‏ ואין לאפשרלכימיה לעמוד על דוכן המנצחים".‏פרופ'‏ טיבריו עזריתשבחות לתוכניתההשתלמותלמרדימיםמזכירת האיגוד העולמי להרדמה,‏ ד"ר אנג'להאנרייט,‏ הרעיפה תשבחות על תוכניתההשתלמות לרופאים מרדימים מחו"להנערכת בוולפסון - זאת במסגרת פגישתהעם פרופ'‏ טיבריו עזרי,‏ מנהל מחלקתההרדמה בבית החולים,‏ בכנס השנתי שלהאיגוד האירופי להרדמה שהתקיים בחודשיוני במילאנו שבאיטליה.‏ מזה כשלוששנים,‏ רופאים מארצות אפריקה וממזרחאירופה מגיעים למחלקת ההרדמה בוולפסוןלהשתלמות בת מספר חודשים,‏ הנערכתבחסות האיגוד העולמי להרדמה.‏ בשובםלארצותיהם הם מיישמים את השיטותהחדישות שלמדו אצלנו לרווחת בני עמם.‏אבטחה ראויה לחיקוישבחים רבים ליחידת האבטחה של בית החולים בביקורתפתע של משטרת ישראליחידת האבטחה של המרכז הרפואי וולפסון זכתה לשבחים על רמה גבוהה של מוכנותוכשירות בביקורת פתע של המשטרה.‏ את הביקורת ביצע ראש מדור ביטחון במשטרתישראל - סנ"צ אלישע שרעבי,‏ שהגיע לוולפסון ללא התרעה מוקדמת במסגרת תוכניתביקורות שנתית,‏ שמטרתה לבדוק את המוכנות המבצעית של ‏"המתקנים המונחים"‏ -מוסדות הציבור בארץ העובדים תחת הנחיות של המשטרה והשב"כ.‏‏"יחידת האבטחה בביה"ח וולפסון מנוהלת בהתאם להנחיות והנהלים",‏ סיכם סנ"ץ שרעביאת הדוח שלו,‏ ‏"ראוי לציין את ההיערכות...‏ ואת רמת התיאום בין כלל מערכי האבטחה.‏רמת השת"פ בין יחידות האבטחה ליחידות משטרת מרחב איילון ראויה להוות מודל לחיקויבכל המתקנים המונחים".‏הדוח הועבר להנהלת בית החולים על ידי ראובן קרן,‏ מנהל אגף הביטחון במשרד הבריאות,‏שהוסיף וציין כי ‏"אין ספק שההשקעה הרבה והמתמשכת של הממונה על הביטחון וסגנוב'וולפסון'‏ הביאה לרמה כה גבוהה של מוכנות וכשירות.‏ אתם מהווים דוגמה לעשייהברוכה ומקצועית".‏ ד"ר ברלוביץ הודה לניר כץ,‏ הממונה על הביטחון,‏ ולסגנו דגן אקוע,‏על השקעתם הרבה ועבודתם המצוינת,‏ הכוללת הפעלה של מאבטחים מורשי משרדהבריאות ומתנדבים של המשטרה בבסיס וולפסון.‏ מנהל בית החולים סיכם באומרו כי‏"בעבודתם המסורה הם מצליחים להקנות שקט הן למטופלים ובני משפחותיהם והן לצוותהעובדים,‏ ובכך תורמים רבות לניהול התקין של חיי בית החולים".‏21

משלנויצאנו לטיול,‏תודה לוועד!‏ועד עובדי מינהל ומשקופארה-רפואיים,‏ בשיתוףהאגודה לקידום מקצועי,‏ארגן עבור העובדים שני ימיהשתלמות מהנים באילת.‏בנוסף ארגן הוועד שני ימיכיף בלונה גל ויום כיף נוסףבימית 2000 לעובדים ובנימשפחותיהם.‏ כה לחי עלהפעילות הענפה!‏תודה לכםיחס,‏ חום וגישה חיוביתלצוות מחלקה כירורגית א':‏בחודש מרץ 2009 אושפזתי במחלקה כירורגית א'‏ לניתוח.‏ ברצוני לשבח אתד"ר מרדכי שמעונוב על הטיפול המסור והיחס החם שקיבלתי ממנו.‏ בניתוח היונוכחים ד"ר נביה נסראלה וד"ר יצחק יודיץ.‏ אין לי מילים להודות על היחס החםוהטיפול המסור,‏ שהעניקו לי צוות הרופאים המסור בשעה הקשה שעברתי.‏בהזדמנות זו אני רוצה לשלוח ברכת תודה לכל צוות הרופאים והאחיותהמופלאים העובדים במחלקה לכירורגיה א',‏ על היחס,‏ החום והמסירות והגישההחיובית שכולם נותנים לכל אחד ואחת.‏ אני ומשפחתי מאחלים לכולם אריכותימים עם הרבה בריאות,‏ בהושטת ידכם במתן עזרה אלוהית.‏ המשך דרך צלחה.‏תודה ולאלהתראות...‏ציפי שוורץלמחלקה האורולוגית - לאחיות,‏לרופאים ולכל הצוות:‏ המון תודהעל הטיפול המסור,‏ על התמיכהוהמקצועיות.‏ יחס,‏ חיוך,‏ התייחסותואנושיות אינם מצרך הנמצא בשפעבמחוזותינו,‏ במיוחד כאשר אתהחולה,‏ ואינך במלוא כוחך ואיתנך.‏שוב,‏ תודה לכל צוות המחלקה.‏מקווים לא להתראות בשנית,‏ולשמור על בריאות תקינה.‏ עלווהצליחו בכל אשר תפנו,‏ והמשיכובעבודת הקודש שלכם.‏רות מנור ובני משפחתהנתנו לי כוח להתמודדלד"ר טליה לוי וצוות המחלקה הגינקו-אונקולוגית:‏לפני כשנה,‏ בזמן שעשיתי בדיקות דם תקופתיות,‏רופא הנשים שלי גילה נתון מדאיג ושלח אותי לסדרתבדיקות ואבחונים בשל חשד למחלת הסרטן.‏ הופניתיעל ידו לד"ר טליה לוי לייעוץ,‏ ושבועיים לאחר מכן כברנותחתי על ידה.‏בניתוח אכן אושש החשש לסרטן במצב התפשטותמתקדם.‏ המזל שיחק לי ברופאים טובים ורציניים ‏)זההיה עניין של שבועות ספורים עד למצב בלתי הפיך(.‏כמובן שבאותו רגע השמים נפלו והתערבבו עםהאדמה שפערה פיה עליי ועל בני משפחתי ‏)בהתחלהגם את זה לא הבנו(,‏ אולם שם,‏ בין כל הכאוס,‏ החלהדרכי המחודשת לקראת לידה מחדש.‏התחלתי סדרת טיפולים במחלקה הגינקו-אונקולוגיתבוולפסון תחת טיפולה של ד"ר לוי.‏ הטיפולים היו קשים‏)דרך הווריד,‏ ויום למחרת דרך הבטן(‏ ותופעות הלוואי- ככל שאנסה להעלותן על הכתב - לא אצליח לתאראת הסבל הנפשי והגופני שגרמו לי.‏אינני נוטה להשתמש במלים מליציות יתר על המידהאולם במחלקה זו התוודעתי למושג ‏"מלאכיות בלבן".‏היחס,‏ הרגישות והטיפול המסור שקיבלתי בניצוחה שלד"ר לוי נתן לי את הכוח להתמודד עם הדרך הקשהשעברתי.‏ אין בפי מספיק מילים להודות לכל אחותואחות שעובדת במחלקה זו.‏ כמובן שתודתי הגדולהביותר נתונה לד"ר לוי שליוותה אותי כמעט יד בידלמן הרגע הראשון שהגעתי מלאת חששות.‏ ההסברהמפורט שהקל עלי להבין את התהליך ולהקטין אתרמת הפחד,‏ הדאגה המסורה שלה והכוח ששאבתימההחלטיות הטוטאלית שלה ומהרוגע ששידרה לי,‏ כלאלו עזרו לי להתמודד עם כל תופעות הלוואי.‏ תודה,‏תודה,‏ תודה!‏פניה ווייזר22

היו ימיםד"ר הודג'קין והנקודה היהודיתהוא היה רופאו האישי של סר משה מונטיפיורי,‏ ליווה אותובמסעותיו ואף נקבר ביפו.‏ מאחורי ‏"מחלת הודג'קין"‏ מסתתרתדמות מופלאה של רופא,‏ חוקר ופילנתרופ,‏ שתרומתו רבה למדעהרפואה ולהיסטוריה של ארץ ישראלמאת ד"ר עוזי רביבדלת הכניסה סגורה.‏ מנעול נועל אותהואי אפשר להיכנס.‏ מבעד לחריצי הגדרהמקיפה את בית הקברות הקטן ניתן לראותשהמקום די מוזנח,‏ עשבים גבוהים מכסיםחלק מהמצבות הישנות.‏ מבחוץ ניתן להבחיןבמצבה אחת בולטת - המצבה על קברו שלד"ר תומס הודג'קין,‏ הטמון כאן משנת1866. בית הקברות הפרוטסטנטיביפו ממוקם בסמטה קטנה,‏ היוצאתמרחוב יפת מול בית החולים הצרפתי,‏ומוקף כמה בתי מגורים ישנים.‏ איןקוברים כאן יותר,‏ אך כאן קבור אחדהרופאים הנודעים של המאה ה-‏‎19‎‏.‏תומס הודג'קין,‏ אנטום ופתולוג,‏פרסם ספרים ומאמרים רבים במאהה-‏‎19‎ ובין היתר תיאר את ‏"המראההפתולוגי של הבלוטות הסופגותוהטחול שלא כתוצאה מזיהום".‏המאמר לא זכה אז לתשומת לבמרובה ורק בשנת 1865 ניתן השם‏"מחלת הודג'קין"‏ על ידי סר סמואלוילקס.‏ מאז שמו של הודג'קין נודעברבים והוא מהווה חלק מההיסטוריההרפואית העולמית.‏לא רבים יודעים שד"ר הודג'קיןנקשר בשמו של סר משה מונטיפיורי,‏ היהודיהעשיר בבריטניה באותם ימים,‏ שבזכות הונוונדבנותו עשה רבות למען העם היהודי בגלויותהשונות ותושבי ארץ ישראל היהודים.‏ קשרזה החל בידידות שנרקמה בין הודג'קין לביןאחיו של משה מונטיפיורי.‏ לאחר פטירתלמרות השוני הרבביניהם נרקמה ביןהשניים ידידות הדוקהבזכות אמונתם באל,‏דבקותם במטרה ורצונםלהגן על החלשיםהאח נקשר הרופא האנגלי למשה מונטיפיוריוליווה אותו בשניים מחמשת מסעותיו לארץובמסעותיו למרוקו ולתורכיה,‏ כרופאו האישיוכידידו.‏ הידידות ביניהם היתה מופלאהבגלל הניגוד המוחלט בין שניהם:‏ הודג'קיןהנוצרי האדוק וסר משה היהודי המאמין,‏המצבה של ד"ר הודג'קין בבית הקברות ביפוההבדל בצורתם החיצונית,‏ מעמדם וקשריהםהחברתיים ומעמדם הכלכלי.‏ המשותף להםהיה אמונתם הדתית העמוקה ורצונם לסייעולהגן על החלשים.‏ לשניהם שמור מקום כבודבהיסטוריה של הישוב היהודי בארץ ישראל.‏במסע השני של סר משה מונטיפיורי וד"רהודג'קין לארץ ישראל,‏ בשנת 1866, חלההרופא בדיזנטריה עוד בהיותם במצרים.‏בהגיעם לארץ מצבו החמיר ולא יכול היהלהמשיך במסע.‏ הוא נשאר כאן בהשגחהרפואית אך מצבו הידרדר והוא נפטר ביפוב-‏‎4‎ לאפריל 1866 וכאמור נקבר בביתהקברות הפרוטסטנטי ביפו.‏שנים רבות קברו נשכח,‏ עד שבשנות הששיםנתגלה על ידי רופא יהודי מיפו שדאג לניקויהמצבה.‏ בכנס שנערך לזכרו בשנת 1966,במלאת 100 שנה לפטירתו,‏ עלו משתתפי הכנסלקברו וחלקו כבוד לאחד מגדולי הרפואה.‏ד"ר הודג'קין ליווה אתסר משה מונטיפיוריבמסעותיו לתורכיה,‏מרוקו וארץ ישראל.‏במסעם השני לארץ,‏בשנת 1866, חלה הרופאבדיזנטריה עוד בהיותםבמצרים.‏ בהגיעם ארצהמצבו החמירלצורך רשימה זו נעזרתי בספרו של הרופא וההיסטוריון הרפואי פרופ'‏ נסים לוי,‏ לשעבר ראש המכון הגסטרואנטרולוגי בבי"ח ‏"בני ציון"‏ בחיפה ומקיםהקתדרה לתולדות הרפואה באוניברסיטת חיפה.‏ הספר ‏"פרקים בתולדות הרפואה בארץ ישראל בשנים 1948-1799" עוסק בכל המעשה הרפואיבאותן שנים ומומלץ ביותר לכל מי שמתעניין בתולדות הרפואה בארצנו.‏ הפרק על ד"ר הודג'קין מביא אינפורמציה רחבה על האיש ופועלו.‏23