17.06.2018 Views

Life by Oliver | בראש של אוליבר

"HappyLepsy" - a lifestyle developed by Oliver Berger | Enjoy this book (mostly in Hebrew) full of Oliver's positive, optimistic views of the world around him - prepared with love for his 13th Birthday.

"HappyLepsy" - a lifestyle developed by Oliver Berger | Enjoy this book (mostly in Hebrew) full of Oliver's positive, optimistic views of the world around him - prepared with love for his 13th Birthday.

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

<strong>בראש</strong> <strong>של</strong> <strong>אוליבר</strong><br />

<strong>Life</strong> <strong>by</strong> <strong>Oliver</strong><br />

צילום כריכה:‏ טליה ברגר<br />

דוגמנות:‏ <strong>אוליבר</strong> ברגר<br />

נכתב באהבה על־ידי גלי אנגלר־פור,‏<br />

שקפצה לראש <strong>של</strong> <strong>אוליבר</strong> עם חכה ודגה המון דגיגי זיכרונות<br />

אויר ביצירתיות מופלאה ובפרשנות גאונית על־ידי <strong>אוליבר</strong> ‏'פלאש'‏ ברגר האלוף<br />

עוצב בפשטות קסומה ומדויקת על־ידי דנה שחל הכישרונית<br />

תודות מיוחדות:‏<br />

לאמא טליה,‏ שניצחה על ההפקה ב<strong>של</strong>ווה וברוגע<br />

לאבא אלי שאפשר לאמא טליה לנצח על ההפקה ב<strong>של</strong>ווה וברוגע<br />

לאנדי ולאמה שעזרו לדוג את הזיכרונות הכי שווים<br />

לכל בני המשפחה והאנשים היקרים ששתלו את הזיכרונות <strong>בראש</strong> <strong>של</strong> <strong>אוליבר</strong><br />

תודה הכי גדולה:‏<br />

לראש <strong>של</strong> <strong>אוליבר</strong>,‏ על הרעיונות,‏ הזיכרונות,‏ הבלבולים והצחוקים<br />

שהפכו את הספר הזה לפאזל חיים כה מיוחד<br />

© כל הזכויות שמורות לראש <strong>של</strong> <strong>אוליבר</strong> ברגר<br />

Facebook: <strong>Oliver</strong>'s Magic Diet<br />

www.oliversmagicdiet.com<br />

אין להעתיק,‏ לשכפל,‏ לצלם,‏ לתרגם,‏ לאחסן במאגר מידע או להפיץ ספר זה או קטעים ממנו בשום צורה<br />

ובשום אמצעי – אלקטרוני,‏ אופטי,‏ או מכני ‏)לרבות צילום והקלטה(‏ בלי אישור מ<strong>אוליבר</strong> ברגר ומשפחתו<br />

מהדורה ראשונה<br />

נדפס בישראל,‏ 2018


את מה שצריך לומר<br />

אני מבין מצוין<br />

פשוט<br />

לפעמים<br />

זה<br />

לוקח<br />

לי<br />

הרבה<br />

יותר זמן


יש את ג'יימי <strong>אוליבר</strong> השף האנגלי<br />

ויש את <strong>אוליבר</strong> הרופא המרדים בלידה <strong>של</strong>י<br />

ויש את <strong>אוליבר</strong> הסוס היפה והאצילי<br />

ויש אותי<br />

ואני ממש אוהב את השם <strong>של</strong>הם<br />

וגם את <strong>של</strong>י


נולדתי בארבעה ביוני<br />

בשיא החורף,‏<br />

נשמע מוזר?‏<br />

פשוט,‏ נולדתי באוסטרליה<br />

ושם ביוני<br />

גשום וקר.‏<br />

גרנו שם<br />

עד שמלאו לי עשרה חודשים,‏<br />

ואז הגענו לישראל,‏<br />

להתחיל פה חיים קצת חדשים.‏<br />

אוסטרליה מאד רחוקה<br />

והיא ארץ שאני אוהב,‏<br />

אני מרגיש שאני שייך גם אליה<br />

ושומר לה מקום מיוחד אצלי בלב


כשהייתי יותר קטן,‏ היינו מבלים<br />

ימים ארוכים והרבה לילות בבית החולים,‏<br />

לפעמים ממש לא הייתי מסוגל לעמוד על הרגליים<br />

ואבא היה מרים אותי כל הדרך מהחניון על הידיים,‏<br />

זה היה לו קשה,‏ אני רק יכול לתאר<br />

אבל אני יודע שעל התפקיד הזה,‏ הוא לא היה מוותר


שמעתי את אימא אומרת<br />

כבר כמה פעמים,‏<br />

שיש לה קול מצחיק<br />

ואולי מעצבן לפעמים,‏<br />

היא תמיד מציינת את זה<br />

בפני אנשים,‏<br />

שצופים בכתבה בטלוויזיה<br />

ומאד מתרגשים<br />

בכל פעם<br />

שאני שומע אותה אומרת את זה<br />

אני חושב שהיא פשוט לא מבינה,‏<br />

שעבורי הקול <strong>של</strong>ה<br />

הוא ממש כמו מנגינה,‏<br />

כזו מנגינה עוטפת<br />

שעושה טוב בלב<br />

ומשכיחה בן רגע<br />

כל קושי או כאב


בט"ו בשבט הכינו כל הילדים<br />

דגמים <strong>של</strong> פרחים ועצים מיוחדים<br />

אני הכנתי עץ אפצ'י<br />

עם עלי טישיו בצבעים<br />

ואיחלתי לכולם <strong>של</strong>א יזדקקו להם<br />

ושתמיד יהיו בריאים


בכל לילה<br />

לפני השינה<br />

אני מרים עיניים<br />

ומביט בתמונה<br />

<strong>של</strong> אמא ואבא<br />

שתלויה על מיטתי<br />

כי כך אני מרגיש<br />

שהם כל הזמן איתי


שומע את קולה <strong>של</strong> אימא מן המטבח<br />

‏'נראה לי ש<strong>אוליבר</strong> לאכול שוב שכח'‏<br />

‏'או־לי־בר,‏ מה קורה?‏ כבר ממש מאוחר,‏<br />

בוא לאכול,‏ תמשיך לשחק כבר מחר'.‏<br />

טוב,‏ צריך לעשות מה שאימא אמרה,‏<br />

מפרק לאט ומחזיר למגירה<br />

קובייה אדומה,‏ קובייה אפורה<br />

צהובה,‏ ירוקה,‏ לבנה ושחורה<br />

עם הלגו <strong>של</strong>י אני כה מאושר<br />

מפרק ומרכיב,‏ מדמיין וגם שר


קובייה אדומה,‏ קובייה אפורה<br />

צהובה,‏ ירוקה,‏ לבנה ושחורה<br />

<strong>של</strong>פתי אותן מהמגירה<br />

ועכשיו,‏ הגיע זמן יצירה.‏<br />

אחבר ואפריד<br />

אשנה את הסדר<br />

אוי ואבוי<br />

בלגן קצת בחדר<br />

הנה רכבת וכדור פורח<br />

וחללית שאיתה אני טס לירח,‏<br />

והנה דארת'‏ ויידר,‏ והנה פו ואיה<br />

וחרב האור מאירה ת'רקיע<br />

והנה רעיון ממש מו<strong>של</strong>ם<br />

להרכיב מהלגו את מפת העולם<br />

והנה רובה קסם שעלי מגן<br />

והנה גיטרה,‏ איזה כיף לנגן!‏<br />

מפרק ומרכיב,‏ מדמיין וגם שר<br />

עם הלגו <strong>של</strong>י אני כה מאושר!‏


פעם<br />

רציתי להדגים לאבא<br />

שבדיקת EEG<br />

מרגישה ממש סבבה,‏<br />

אז השכבתי אותו על הספה<br />

כדי שיחוש בנוח,‏<br />

חיברתי לו לראש קשי שתיה<br />

שבדקו את הפעילות החשמלית<br />

אצלו במוח<br />

הסברתי לו מה התוצאות<br />

ואמרתי לו <strong>של</strong>א יהיה מודאג,‏<br />

כי אני רופא ממש טוב<br />

ולו אני תמיד תמיד אדאג.‏<br />

הוא חייך<br />

ואמר שזה באמת לא כזה נורא,‏<br />

ואני ממש שמחתי<br />

וחייכתי אליו בחזרה


EEG בחסך שינה<br />

נשמע מושג די מעייף,‏<br />

אני מודה שעבורי<br />

זה קצת קשה,‏ אבל גם כיף,‏<br />

אסור לי להירדם<br />

בשעות לילה מאוחרות,‏<br />

אבא ואמא<br />

מתחלקים ביניהם במשמרות,‏<br />

כל אחד בתורו<br />

מנסה להשאיר אותי ער,‏<br />

אבל ביננו,‏<br />

אני הוא זה שעוזר להם להתעורר


כשה'בלבול'‏ הראשון <strong>של</strong>י הופיע<br />

נתנו לי תרופה מתוקה,‏<br />

שזכתה לשם ‏'דביקי'‏<br />

כי היתה אדומה ודביקה<br />

כשגדלתי החליפו לי את ‏'דביקי'‏ ב'מדיסין'‏<br />

שהיא לבנה וחלקה,‏<br />

אני כבר ממש רגיל אליה<br />

והיא בכלל לא מציקה,‏<br />

אני שואב אותה בעצמי למזרק<br />

לגמרי בקלות,‏<br />

ומשם מכניס אותה ישר לפה <strong>של</strong>י<br />

בשיא הקלילות


יש קטע כזה אצלנו במשפחה<br />

שגם היום,‏<br />

אפילו שעברו כמה שנים,‏<br />

אנחנו עדיין מזהים בתמונות<br />

את בתי החולים לפי הסדינים<br />

זה שניידר,‏<br />

וזה אסף הרופא,‏<br />

אבל מה שבטוח<br />

שהסדין <strong>של</strong> באז<br />

הכי יפה


אמה אוהבת להמציא שירים<br />

ואני אוהב להקשיב,‏<br />

היא שרה ושרה<br />

וזה ממש כיף ומגניב,‏<br />

ואז אני מתחיל לשיר<br />

את השירים <strong>של</strong>ה,‏<br />

וביחד אנחנו נשמעים<br />

כמעט כמו מקהלה


‏'<strong>אוליבר</strong>,‏ תציל אותי'‏<br />

צעק אנדי כשהיה ממש קטן,‏<br />

אני זוכר שניסיתי להציל אותו<br />

אפילו שהייתי די חלש רוב הזמן,‏<br />

זה היה כשהיינו בים<br />

ואני התאמצתי לעזור,‏<br />

‏'יואו,‏ הצלת אותי'‏ אמר לי אנדי<br />

‏'אתה כזה גיבור!'‏<br />

חייכתי והרגשתי שאני באמת<br />

אח גדול ומוצלח,‏<br />

כי גיליתי שאני גיבור<br />

גם כשאני לא מרגיש טוב כל כך


When I was about 6, maybe even more,<br />

I flew with mom and dad to Baltimore.<br />

We met Dr. Kossoff and travelled a bit,<br />

I had the backseat to myself, which was fun, I admit.<br />

I didn't want Andy and Emma<br />

To feel they missed even a thing,<br />

So I recorded myself on the phone<br />

And told them EVERYTHING:<br />

'Andy, Emma, this is what<br />

"abroad" looks like<br />

Many cars and a tree'<br />

'Andy, look at my socks<br />

They are cool, can you see?'<br />

'Do you know that I love you to<br />

infinity and beyond?'<br />

I asked them and it didn't matter<br />

That they couldn't respond


‏'החיים יפים <strong>אוליבר</strong>?‏ הכל טוב?'‏<br />

אמא חצי שאלה,‏ חצי אמרה<br />

‏'החיים יפים ואת יפה!'‏<br />

עניתי וחייכתי לעברה


Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka<br />

was<br />

my<br />

song<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka<br />

all<br />

day<br />

long<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka<br />

all<br />

the<br />

time<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

I enjoyed<br />

the<br />

rhyme<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

I could<br />

go on<br />

forever<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Paka,<br />

Now<br />

let's<br />

sing<br />

together!


איציק וגוגו<br />

היו חברים טובים <strong>של</strong>י ממש מזמן<br />

אני לא זוכר אותם כל כך טוב<br />

כי הייתי קטן<br />

אמא ואבא מספרים<br />

שהיינו מדברים המון ומשחקים<br />

מרכיבים לגו ובונים פאזלים מהרבה חלקים<br />

כנראה אהבתי אותם מאד<br />

כי הם היו חמודים ושנונים,‏<br />

למי אכפת שהם היו<br />

חברים דמיוניים?‏


Thumbs Up<br />

You can breath<br />

I feel ok<br />

Right now,<br />

Please smile<br />

I'm doing fine<br />

Just smile!<br />

I'll show<br />

you how!


הדיאטה שעשיתי והביאה שיפור משמעותי,‏<br />

דרשה משמעת די מורכבת מכל בני משפחתי.‏<br />

Diet' ,'<strong>Oliver</strong>'s Magic כך קראנו לה,‏<br />

כי היא באמת עשתה קסמים,‏ אבל לא הייתה קלה.‏<br />

האוכל <strong>של</strong>י היה מדוד,‏ מדויק וברור,‏<br />

כולם דאגו שבצלחת לא אשאיר פירור,‏<br />

אמא ואבא הקימו אתר מלא בהסברים,‏<br />

כדי לעזור להרבה ילדים אחרים,‏<br />

וגם כתבו חוברת מתכונים עם מאכלים שמותר לאכול,‏<br />

כי בדיאטה שעושה קסמים לא חייבים לסבול.‏<br />

זה עלול להישמע לכם מוזר,‏ אני יודע,‏<br />

אבל לפעמים למתכונים שבחוברת אני קצת מתגעגע,‏<br />

לפוקצ'ה,‏ לקולסלואו ולסלט הביצים במיוחד<br />

אולי אבקש מאמא שתכין לי אותם יום אחד


My SuperMarshmellowHeadMan<br />

Is white and shiny<br />

He has super powers<br />

But in fact he is tiny<br />

I made him myself<br />

During art class, at school<br />

OH BOY,<br />

My SuperMarshmellowHeadMan<br />

Is so handsome and cool!<br />

Do you think you can eat him??<br />

Ah!! No, no, you are wrong!<br />

He is not made of marshmallow<br />

He is wooden and strong!<br />

Well, not wooden exactly<br />

More like paper and tape<br />

But he does have<br />

Super Marshmallow Power<br />

So you better escape!


מברשת הצבע <strong>של</strong>י<br />

היום צהובה<br />

בקצה אחד קטשופ<br />

בקצה שני ריבה<br />

אני מצייר על ההמבורגר פרצוף<br />

עם המברשת הרכה<br />

ואז מכניס אותה לפה<br />

קצת חמוצה,‏ קצת מתוקה<br />

אני לוקח עוד מברשת<br />

טובל במיונז בצד אחד,‏<br />

ממשיך לצייר את מר רוטב<br />

שנראה יצור ממש נחמד<br />

מברשת צ'יפס,‏ ועוד אחת<br />

ההמבורגר כבר קר,‏<br />

אבל הוא הכי טעים לי<br />

כשהוא ‏'מר רוטב'‏ מצויר


I have this special talent<br />

Which I didn't learn at school<br />

I like to make up nick names<br />

Which are very cute and cool<br />

Unc Allonzo is Allon<br />

And Saba Yankale' - Sababa<br />

Savta Riva is my Flafta<br />

Now I'll find a name for Abba!


המשפחה <strong>של</strong>י אוהבת<br />

לעשות ‏'סלפי'‏<br />

משפחתי במעליות.‏<br />

טוב,‏ זו אמא שמתעקשת<br />

ל<strong>של</strong>וף את הטלפון<br />

בזמן שאנחנו עולים<br />

כמה קומות<br />

כולנו מחייכים,‏<br />

כאילו זו הפעם הראשונה<br />

ואמא מאושרת שאוסף<br />

ה–‏selfies elevator <strong>של</strong>נו<br />

גדל בעוד תמונה


I have a very special Bunny<br />

Seriously, that's his name, isn't that funny?<br />

Bunny has been <strong>by</strong> my side my whole life,<br />

And thanks to my birth in OZ,<br />

he met (again) his lovely wife.<br />

His lovely wife is Fluffta<br />

Who he has known forever,<br />

It sounds a bit like a fairytale,<br />

I guess they were meant to be together<br />

Bunny, or Bernard,<br />

Taught me how to ride my bike,<br />

We ride our bicycles together<br />

To places we both like.<br />

We speak English, but I teach him<br />

Words in Hebrew he should learn,<br />

‏'קינוח'‏ Like 'Dessert' which means<br />

That he buys me in return


אצל פלפתא אני מרגיש<br />

שאני בלונה פארק <strong>של</strong> יצירה<br />

כשאני בא אליה לתל אביב<br />

זו קייטנת העשרה<br />

אנחנו מבלים ביחד<br />

ורואים המון דברים מעניינים<br />

מבקרים בתערוכות,‏ בתיאטרון<br />

וגם בכל מיני מוזיאונים<br />

כשאני חוזר מפלפתא<br />

אמא בודקת במה התיק <strong>של</strong>י מלא<br />

כאילו שהיא לא יודעת<br />

שביצירות גלילי נייר<br />

הוא התמלא


בטיסה ללונדון עם בית הספר<br />

נסתמו לי האוזניים,‏<br />

הרגשתי כמו צוללן<br />

שצולל עמוק עמוק במים,‏<br />

אכלתי Skittles ב–‏House Skittle<br />

ישנתי עם אור במיטת קומתיים,‏<br />

בבית <strong>של</strong> גדי ישנתי על הרצפה<br />

וחיכיתי שכבר יעבור הלחץ באוזניים,‏<br />

שיחקתי פינג פונג<br />

אפילו ניגנתי בפסנתר,‏<br />

ורק בסוף הטיול,‏ כשקפצתי לבריכה<br />

פוףףף,‏ הלחץ באוזניים השתחרר


אני אוהב<br />

ללכת לים<br />

ולתפוס גלים,‏<br />

גם את הקטנים<br />

אבל במיוחד<br />

את הגדולים<br />

אני אוהב לקפוץ<br />

מעל הקצף<br />

ולחכות לגל נוסף<br />

ואני הכי שמח<br />

כשהגל גבוה<br />

ואני מרגיש שאני<br />

עףףףףףףףף


אנדי,‏ אמה ואני<br />

ממציאים משחקים,‏<br />

מהר מאד<br />

מגדירים את החוקים,‏<br />

אחד נמצא על הטרמפולינה<br />

ואחד על הדק,‏<br />

צריך לזרוק כדור ולפגוע<br />

וזה נחשב ‏'חוץ'‏ אם הוא מתרחק,‏<br />

אנחנו מתכננים את המשחק<br />

לארבעה שחקנים,‏<br />

כך שבני הדודים <strong>של</strong>נו<br />

תמיד מוזמנים


כשסבתוש <strong>של</strong>י מביטה בי<br />

העיניים <strong>של</strong>ה מספרות סיפור,‏<br />

שרק מי שמכיר אותה<br />

מצליח לקרוא אותו בבירור.‏<br />

זה סיפור על נין בכור<br />

שהיא קשורה אליו בחוט הלב,‏<br />

נין שמביא לה הרבה אושר<br />

ואת האוכל <strong>של</strong>ה הכי אוהב,‏<br />

עוגות שמרים,‏ רוגלך,‏ ג'רבו,‏ דובוש וריבה<br />

כשסבתוש אומרת שהיא אופה,‏ אני מיד בא,‏<br />

ותמיד מחכים לי אצלה מטעמים נוספים<br />

כמו טורוש גומבוץ,‏ נודלי ועננים צפים<br />

כשסבתוש <strong>של</strong>י מביטה בי<br />

העיניים <strong>של</strong>ה מספרות לי הרבה סיפורים,‏<br />

על אהבה עצומה<br />

ועל חיים אחרים,‏<br />

אני מקשיב לסבתוש<br />

שהיא אחת ויחידה<br />

נותן לה חיבוק גדול<br />

ומחזיר חיוך מלא תודה G


סבא יענקל'ה<br />

הוא גיבור אמיתי<br />

ואני מרגיש ויודע<br />

שהוא מאד אוהב אותי<br />

כשאבא ואיתי היו קטנים<br />

הוא שירת את המדינה <strong>של</strong>נו<br />

אבל מאז שהפכתי אותו לסבא<br />

הוא מעדיף לבלות איתנו<br />

סבא יענקל'ה עשה ועושה<br />

המון דברים בשבילי<br />

וזה נכון שהוא גיבור <strong>של</strong> ישראל,‏<br />

אבל הוא הסבאבא הגיבור <strong>של</strong>י!‏


לסבתא אגי <strong>של</strong>י יש G גדול<br />

עם מקום לכולם<br />

היא וסבא אוהבים לטייל איתנו בעולם,‏<br />

אני תמיד נהנה כשאני מבלה בחברתה<br />

והכי אני אוהב ללכת לחוג המוזאיקה איתה,‏<br />

שם אני מביט בה יוצרת ומקשיב להסברים בסבלנות<br />

ואז יוצר בעצמי דמות,‏ כמו בשיעור אמנות.‏<br />

כשאני עם סבתא אגי,‏ זה באמת חופש אמיתי<br />

היא נותנת לי לשחק באייפד,‏ בלי להגביל אותי,‏<br />

אני יודע שב G הגדול <strong>של</strong>ה,‏<br />

היא שומרת לי פינה מיוחדת,‏ מלאת אהבה<br />

אני מרגיש את זה ב G <strong>של</strong>י<br />

ואומר תודה שיש לי כזו סבתא טובה


Unc Allonzo lived with us,<br />

In Melborne when I was born,<br />

Back then everyone<br />

Still called him just 'Allon'.<br />

When Unc Allonzo married Lital<br />

I held his hand while he read his vows,<br />

He said I really helped him<br />

(To be honest, I'm not sure how…)<br />

Unc Allonzo works with diamonds<br />

And has to travel quite a bit,<br />

But he keeps two sparkling ones real close<br />

My two cousins, who are so sweet.<br />

Smiley Miley and little Tommy<br />

I love to play with them so much,<br />

They will be moving to New York soon<br />

But we'll visit each other and keep in touch!


גרשון איש מעניין,‏ שונה מכל שאר ה'מבוגרים',‏<br />

הוא תמיד מקשיב לנו לכל הסיפורים,‏<br />

הוא נהנה כשאנחנו מבקרים אותו ומאד אוהב אותנו<br />

ויש לו בבית תמונה חמודה <strong>של</strong> כולנו.‏<br />

גרשון מנגן בפסנתר ומדבר פולנית,‏<br />

והוא אפילו לקח אותנו לראות את הפילהרמונית,‏<br />

אנחנו תמיד מגיעים אליו לגבעתיים רעבים,‏<br />

ואת הפסטה פרמז'ן עם העוף בקפה ‏'הספסל'‏ הכי אוהבים.‏<br />

גרשון ביקר אותנו בחוג פסנתר אצל נחמה והחמיא לכולנו<br />

ונכון שהוא הסבא <strong>של</strong> מיילי וטומי,‏ אבל לשמחתנו גם <strong>של</strong>נו!‏


אני מסתכל על הנוף<br />

ולוקח מצלמה ביד<br />

מנסה לתפוס בעדשה<br />

איזה רגע מיוחד,‏<br />

קליק,‏ קליק,‏ קליק<br />

תמונה ועוד תמונה,‏<br />

אוסף זיכרונות מתוקים<br />

מחוויה מהנה.‏<br />

אחר כך בבית<br />

אני את התמונות עורך,‏<br />

נותן להן שמות<br />

וכמו תמיד,‏ נזכר ומחייך


היום<br />

אני<br />

אוכל<br />

כמעט<br />

הכל<br />

אבל היתה תקופה<br />

שבה<br />

היה<br />

אסור לי<br />

לאכול<br />

כל מיני מאכלים<br />

שאני מאד אוהב<br />

מזל שאני אף פעם<br />

לא מרגיש ממש רעב


ולפעמים בטעות מתהפכות,‏ אבל לי זה לא באמת משנה,‏<br />

כי אני מבין מה כתבתי,‏ גם אם זה נראה קצת משונה<br />

אבל יש לי סבלנות פשוט כי זה כיף,‏ אני פותח דף חדש<br />

ומתחיל לכתוב אותיות הפוכות,‏ הן יוצאות לי קצת עקום<br />

אני מאד אוהב לכתוב במחברת <strong>של</strong>י בכתב מראה,‏ זה לוקח<br />

המון זמן,‏ אבל ממש לא נורא,‏ זה מבלבל ואפילו קצת מעייף,‏<br />

אני אוהב לכתוב בכתב מראה...‏


‏'אנדי,‏ תספר לנו בדיחה'‏<br />

‏'די,‏ אני עייף'‏<br />

‏'נו,‏ אנדי,‏ רק בדיחה אחת<br />

לישון ביחד זה כזה כיף!'‏<br />

‏'אנדיייי,‏ תצחיק אותנו כבר<br />

אל תירדם,‏ בבקשה ממך!'‏<br />

‏'אנדי,‏ אנדי,‏ אנדי<br />

לישון ביחד זו שמחה!'‏<br />

די,‏ בבקשה,‏ אמה,‏ <strong>אוליבר</strong>,‏<br />

אני מת לישון!'‏<br />

ממלמל אנדי ותמיד,‏ אבל תמיד<br />

נרדם ראשון...‏


דוד <strong>של</strong>י,‏ איתי,‏ הוא רופא ילדים מוכשר,‏<br />

הוא איש מאד מצחיק,‏ מנגן בפסנתר וגם שר.‏<br />

כשחליתי באפילפסיה הוא חקר ולמד,‏<br />

ועזר לאמא ואבא להחזיק מעמד.‏<br />

איתי נשוי לתמר,‏ שגם היא רופאה<br />

ויש להם <strong>של</strong>ושה ילדים,‏<br />

אלון,‏ דניאל ונגה<br />

שהם בני דודים כל כך חמודים.‏<br />

אנחנו אוהבים לטייל איתם ביחד,‏<br />

גם סבא וסבתא לפעמים מצטרפים,‏<br />

מפנקים את כולנו בנסיעות לחו"ל,‏<br />

למקומות רחוקים ויפים.‏<br />

אני אוהב לבלות עם איתי ומרגיש בטוח כשהוא איתי,‏<br />

כי הוא הפך להיות מומחה למחלת ה'בלבולים'‏ בזכותי


אני אוהב לבקר את רנה וערן,‏<br />

ולפגוש את גל,‏ שובל,‏ אלמוג ודן,‏<br />

כשאנחנו נוסעים אליהם אני קופץ משמחה,‏<br />

מוכן לבלות שם כל הקיץ בבריכה.‏<br />

אני שוחה ומשחק,‏<br />

שואל את ערן שאלות על בניינים,‏<br />

כולנו אוכלים פיצה וקרטיבים<br />

וביחד נהנים!‏


סבא מיקי גר באוסטרליה,‏ הארץ בה נולדתי,‏<br />

שנמצאת ממש רחוק,‏ כמו שכבר סיפרתי.‏<br />

אני זוכר,‏ בעיקר מתמונות,‏<br />

את הביקור האחרון <strong>של</strong>י שם,‏<br />

הייתי אז בן ארבע<br />

וזה היה טיול מו<strong>של</strong>ם.‏<br />

לסבא מיקי ולאה היה בית גדול,‏<br />

עם בריכה יפה בצבע כחול,‏<br />

הקשבתי שם ל-‏Wiggles וקיבלתי פיג'מות ומשחקים,‏<br />

ואני כבר מחכה לראות את סבא שוב ולתת לו המון חיבוקים


ד"ר היימן,‏ שראה אותי והבין מה צריך לעשות,‏<br />

שתמך וייעץ ולא הפסיק לנסות<br />

ד"ר קוסוף,‏ שאותו הספקנו להכיר ברגעים <strong>של</strong> עצב,‏ אבל גם <strong>של</strong> צחוק,‏<br />

הוא זה שהבטיח לאמא שעד הבר מצווה,‏ האפילפסיה תהיה זיכרון רחוק<br />

וגם מחמוד שטיפל בי בהידרותרפיה,‏<br />

ודפנה שעשתה לי פיזיותרפיה,‏<br />

‏'חוג יצירה'‏ ו'חוג דיבור'‏ שהם קלינאית תקשורת וריפוי בעיסוק<br />

אתם מבינים שבמשך כמה שנים הייתי לגמרי עסוק?‏<br />

אני לא יכול באמת לזכור,‏<br />

את כל אלו שניסו לרפא ולעזור<br />

אבל אני בן 13 ואני במצב מעולה – זו עובדה,‏<br />

סימן שהם הצליחו ומגיעה להם תודה!‏


אין לי מושג אם מלאכים באמת קיימים<br />

אולי הם פשוט אנשים עם כוחות על או קוסמים,‏<br />

אני כן בטוח שכמה מלאכים הגיעו לעזרתי<br />

פיזרו אבקת קסמים ודי הצילו אותי


Here is grandpa Micky Mouse<br />

And Goofy-Gershon too,<br />

Hey look, here comes Bugs Bunny<br />

What an amazing crew!<br />

I think I had a dream<br />

About a visit to Disneyland,<br />

And these three cute cartoons<br />

Played with me in a band<br />

Well, sometimes dreams come true<br />

I tell you, this is real!<br />

Thanks to Fluffta these three cuties<br />

Are my grand-dudes, what a deal!


אני אוהב בדיחות קרש,‏<br />

אוהב להקשיב ואוהב לספר,‏<br />

חיברתי לי אותן לזיכרון<br />

בעזרת פטיש ומסמר,‏<br />

מדי פעם אני מרכיב משאית מלגו<br />

ונוסע איתה לנגריה,‏<br />

מעמיס עליה בדיחות קרש חדשות<br />

ומתפוצץ מצחוק כל הדרך חזרה


My dad is Super Abba<br />

My mom is Super Mommy<br />

Sushi and Burgers<br />

Are Super Super Yummy<br />

Andy is my Super Hamudi brother<br />

Emma is my Super Pretty Sis<br />

Lego and Minecraft are simply Super<br />

Mmmmmm, who did I miss?<br />

Ah, myself! I'm Super Flash Ollie<br />

I am very happy and quite cute<br />

I love my 'Super Heroes' family<br />

And I take my Super Power Birtzinut!<br />

You should come and visit us sometime<br />

We're Super Heroes full of charm<br />

Where do we live, you ask?<br />

Aha, just look for Super Farm!


אני בצופי ים בהרצליה,‏ בשבט דקר,‏<br />

נכנס לים בלי פחד,‏ גם כשחם וגם כשקר<br />

כשאמא סיפרה לי שקיים כזה דבר,‏<br />

נדנדתי לה בלי הפסקה ‏'נו,‏ ביררת על זה כבר?'‏<br />

‏'אבל אין שם אף אחד שאתה מכיר!',‏ אמא אמרה לי<br />

ונרגעה אחרי שהכירה את המדריכה <strong>של</strong>י,‏ גלי<br />

בצופי ים אני לומד על כל התפקידים שיש בסירה,‏<br />

אני נושם את אוויר הים ומרגיש את הרוח הקרירה,‏<br />

אני משיט קיאק בעצמי,‏ ומצליח לעבור בקלות את הגלים,‏<br />

נהנה בפעולות השבועיות וכמובן בטיולים<br />

אני אף פעם לא רוצה לצאת מהמים,‏<br />

טוב,‏ רק אם אוכלים בבנדיקט,‏<br />

כי אז אני מרוויח פעמיים!‏


טיגר,‏ פו ואני ביחד כבר שנים,‏<br />

הם מתעוררים איתי בבוקר ובלילה לידי ישנים.‏<br />

בילינו ביחד בהמון טיולים,‏<br />

וגם בלא מעט בתי חולים.‏<br />

אני מסדר אותם בין שאר הבובות,‏<br />

שיהיה להם נוח,‏<br />

רק כשהייתי חולה,‏ לא עשיתי את זה,‏<br />

כי לא היה לי כוח<br />

טיגר,‏ פו ואני ביחד כבר שנים,‏<br />

אנחנו <strong>של</strong>ישייה מנצחת והם חברים נאמנים,‏<br />

אני שומר עליהם כל הזמן,‏ שאף אחד לא יאבד,‏<br />

ובזכותם אני מרגיש שאני אף פעם לא לבד.‏<br />

את טיגר ופו בבית אני אף פעם לא משאיר<br />

והם כאלה חמודים,‏ שהקדשתי להם שיר!‏


Jump, Jump<br />

Fly, Fly<br />

I can almost<br />

Reach the sky<br />

Arms and legs<br />

Are in the air<br />

That's a picture<br />

We should share!


כשהיינו קצת יותר קטנים<br />

היה לנו לוח התנהגות,‏<br />

<strong>של</strong>ושתנו התייחסנו אליו<br />

מאד ברצינות.‏<br />

כשהצלחתי לאסוף שבע מדבקות<br />

ביקשתי בקשה קבועה,‏<br />

ללכת לים לפני החושך,‏<br />

ולראות את השקיעה<br />

אני יודע שהייתי יכול לבקש<br />

ללכת למקומות אחרים,‏<br />

אבל אני חושב <strong>של</strong>יופי <strong>של</strong> שקיעה בים<br />

פשוט אין מתחרים


אור גר בתל אביב,‏ והוא שומר עלי תמיד,‏<br />

אפילו שהוא לא נראה חזק,‏ הוא יכול להיות מפחיד!‏<br />

דוד גר ברעננה,‏ ומשחק בכדור מים,‏<br />

גם לו יש אחות בשם אמה והוא גיבור על עם משקפיים!‏<br />

עמית גר בנתניה,‏ והוא מלך המיינקראפט <strong>של</strong>נו,‏<br />

אחיו הגדול לימד אותו והוא מלמד את כולנו.‏<br />

גם גל,‏ פלג ועידו חברים <strong>של</strong>י ואיתם אני משחק ומבלה,‏<br />

אנחנו מסיימים בקרוב את כיתה ו',‏ ובשנה הבאה לכיתה ז'‏ נעלה.‏<br />

אפילו שכל אחד מאתנו ילך לבית ספר אחר<br />

אני יודע שחבר <strong>של</strong> כולם לנצח אשאר!‏


מיינקראפט בשבילי<br />

זו אהבה ממבט ראשון,‏<br />

מאז שהכרנו,‏ לפני כשנתיים<br />

גיליתי שאני לא חייב לישון,‏<br />

אני לא מפסיק<br />

מהמשחק הזה להתלהב,‏<br />

ואני בונה בכל רגע פנוי<br />

את הדמויות שאני אוהב<br />

יש את הדמויות המוכרות,‏<br />

כמו סטיב,‏ אלכס,‏ קריפר וסקלטון<br />

יש את זומבי,‏ סולקר,‏ אנדרמן ואנדרדרגון<br />

ויש את אלו שאני ממציא ויוצר:‏<br />

למ<strong>של</strong>,‏ חדרים מיוחדים לאנדי,‏ אמה ולי<br />

ובית ענק עם חצר<br />

אפילו את הפנים <strong>של</strong>י בניתי,‏<br />

וגם את פו הדוב,‏<br />

וכשהבנות בכיתה שאלו אותי שאלות על מיינקראפט<br />

הסברתי להן ממש ממש טוב


על כפר נהר הירדן שמעתם?‏<br />

אם לא,‏ אז תשמעו עכשיו,‏<br />

זהו מקום מיוחד בצפון הארץ<br />

שאני נוסע אליו<br />

פעם בשנה מגיעים איתי לשם<br />

עוד הרבה ילדים מקסימים,‏<br />

שכמוני,‏ חולים באפילפסיה<br />

מה שגורם לנו להרגיש קצת דומים<br />

החיים שם הם סבבה<br />

כתבו על זה אפילו שיר מרגש,‏<br />

שאני בעצמי שרתי על הבמה לפני כולם<br />

ממש בכיף ובלי להתבייש!‏<br />

יש שם בריכה,‏ קיר טיפוס,‏ סוסים ואומגה<br />

אין סיכוי להשתעמם שם,‏ אפילו לרגע!‏<br />

ברוך והרן המדריכים החמודים<br />

דואגים לי ומלמדים אותי דברים מיוחדים<br />

אנחנו עסוקים כל היום ולא נמצאים ליד הטלפון בכלל,‏<br />

‏)להורים <strong>של</strong>נו העניין הזה לא פשוט כלל וכלל(‏<br />

רק בערב אנחנו למשפחות <strong>של</strong>נו מתקשרים,‏<br />

ואני תמיד חוזר הביתה עם עוד מלאנת'לפים סיפורים!‏<br />

הבנתם למה המקום הזה מיוחד ולמה הוא חשוב?‏<br />

אני כבר כל כך מחכה לנסוע לשם שוב!‏


‏'אני רוצה אחות עם שתי צמות'‏<br />

אמרתי לאמא כשהיתה בהיריון,‏<br />

בתשובה לבקשתי קיבלתי<br />

אח גברבר וחמודון,‏<br />

אז אמנם הוא לא אחות<br />

אבל הוא האח הכי טוב בעולם<br />

ושנינו קיבלנו במתנה את אמה<br />

ואנחנו צוות ברגרים מו<strong>של</strong>ם!‏


יש בבית <strong>של</strong>נו תמונה <strong>של</strong> איש<br />

שנראה מאד נחמד<br />

זהו אורי,‏ דוד <strong>של</strong> אמא<br />

שהיה איש מיוחד.‏<br />

הוא הגיע לאוסטרליה,‏ כשנולדתי,‏<br />

ופינק הרבה את אמא,‏ כך שמעתי,‏<br />

הוא אהב כדורסל ועבד עם שעונים<br />

וכמוני,‏ נהנה להסתובב בבית עם תחתונים.‏<br />

אני לא זוכר אותו<br />

כי הוא נפטר כשהייתי קטן,‏<br />

אבל בשבילי הוא ,Unc או אורי<br />

והוא איתנו כל הזמן


משפחת מזור,‏ הם שאול וגייל<br />

והילדים רומי,‏ רפאל וגבריאל,‏<br />

בדיוק כמונו,‏ הם הורים עם שני בנים ובת<br />

הם גרו בישראל ועברו לצרפת.‏<br />

אנחנו מבלים איתם הרבה,‏ בטיולים ובחגים<br />

מחפשים ביצי פסחא ואפילו קריסמס חוגגים,‏<br />

אנחנו מקליטים סרטונים,‏ ממציאים משחקים משוגעים<br />

ומחכים למפגש הבא,‏ כי אנחנו כבר מאד מתגעגעים


לאה,‏ המחנכת הראשונה <strong>של</strong>י,‏ הייתה נותנת לי לצייר,‏<br />

בזכותה התאקלמתי בבית הספר,‏ באופן מפתיע,‏ די מהר.‏<br />

אחריה הגיעה אודליה,‏ מורה סבלנית,‏ עם לב זהב,‏<br />

<strong>של</strong>א מוותרת לי על כלום ומשקיעה בי זמן רב<br />

היא אומרת לאמא שהיא מצפה ‏'שיממש את הפוטנציאל'‏<br />

והיא לעולם לא מתייחסת אלי כיוצא מן הכלל<br />

ליסה היא המורה <strong>של</strong>י לאמנות,‏<br />

ואצלה בשיעורים אני תמיד שומר על ערנות.‏<br />

אני אוהב לפסל,‏ ליצור,‏ לצייר,‏ מהדמיון <strong>של</strong>י או מהוראות,‏<br />

וליסה טוענת שיש לי דרך מיוחדת לפרש את מה שצריך לעשות.‏<br />

הרב קובי הוא מנהל בית הספר,‏ והוא אנגלי<br />

הוא מלמד אותי את הדרשה לקראת בר המצווה <strong>של</strong>י,‏<br />

הוא היה איתי בנסיעה ללונדון,‏ וצלצל לאמא כמה פעמים,‏<br />

לספר לה על הטיול ועל כמה שאני מדהים<br />

אני כבר מבין <strong>של</strong>א לכל ילד,‏ יש כזה בית ספר וכאלו מורים<br />

ואני רוצה להודות להם על היחס החם ועל זה שהם לעולם לא מוותרים<br />

כי בזכותם ילדים כמונו מקבלים ארגז כלים,‏<br />

שיישאר אתנו כל החיים,‏ גם כשנהיה גדולים


אני מסיים את כתה ו'‏ ממש בקרוב<br />

וזה מרגיש כאילו רק אתמול למדתי לכתוב.‏<br />

עם המחנכת אשרת,‏ בבית הספר ‏'אילנות',‏<br />

למדתי במהלך השנתיים הראשונות,‏<br />

משם עברתי ל'קינג סולומון',‏ שהוא בית ספר מאד טוב,‏<br />

ואני כל כך נהנה ללמוד בו ולא מסוגל לחשוב על לעזוב


Hallelujah! Here comes the sun!<br />

Imagine we are Chasing Cars!<br />

It can happen! I'm a Believer!<br />

(A tribute to my favorite songs)<br />

Here comes the sun (doo doo doo doo)<br />

Here comes the sun, and I say<br />

It's all right If I lay here<br />

If I just lay here<br />

Would you lie with me and just forget the world?<br />

Let's waste time<br />

Chasing cars<br />

Around our heads, but First things first<br />

Let me say all the words inside my head<br />

I'm fired up and tired of the way that things have been<br />

(oh-ooh)<br />

The way that things have been (oh-ooh)<br />

Second thing second<br />

Don't you tell me what you think that I can be<br />

I'm the one at the sail, I'm the master of my sea (oh-ooh)<br />

The master of my sea (oh-ooh)<br />

You made me a, you made me a believer, believer!


Just imagine!<br />

Imagine there's no heaven<br />

It's easy if you try<br />

No hell below us<br />

Above us only sky<br />

Imagine all the people<br />

Living for today<br />

You may say I'm a dreamer<br />

But I'm not the only one<br />

I hope someday you'll join us<br />

And the world will live as one<br />

You made me a, you made me a believer, believer!<br />

Sun, sun, sun, here it comes, Hallelujah!<br />

Sun, sun, sun, here it comes, Hallelujah!<br />

'Here Comes the Sun', The Beatles | 'Chasing Cars', Snow Patrol | 'Believer', Imagine Dragons |<br />

'Imagine', The Beatles | 'Hallelujah', Leonard Cohen


אֶ‏ פִ‏ ‏ּילֶ‏ פְ‏ ‏ּסִ‏ יָ‏ ‏ּה )Epilepsy( היא קבוצה <strong>של</strong> הפרעות נוירולוגיות<br />

המאופיינת בפרכוסים הנובעים מפעילות עודפת וחריגה <strong>של</strong><br />

תאי עצב בקליפת המוח.‏ התקפים אפילפטיים מתרחשים<br />

לפרקים,‏ נוטים להישנות ללא סיבה מידית ומבוססת ואורכם<br />

נע מהתקפים קצרים <strong>של</strong>א ניתן לצפותם עד התקפים ארוכים<br />

ונמרצים.‏ הגורם לאפילפסיה ברוב המקרים אינו ידוע.‏<br />

‏)מקור:‏ וויקיפדיה(‏<br />

הֶ‏ פִ‏ ‏ּילֶ‏ פְ‏ ‏ּסִ‏ יָ‏ ‏ּה )HappyLepsy( היא דרך חיים שהומצאה על־<br />

ידי <strong>אוליבר</strong> ברגר,‏ שאובחן לראשונה כחולה אפילפסיה<br />

בגיל 4, אז החל לסבול מ'בלבולים'‏ אפילפטיים שהתרחשו<br />

לפרקים.‏ ההפילפסיה מאופיינת בראיית הטוב בכל דבר,‏<br />

באופטימיות,‏ בתקווה,‏ בידיעה ובהפנמה ש'בלתי אפשרי'‏ אינו<br />

אפשרי.‏ הגורמים המעודדים הפילפסיה ותומכים בה הינם<br />

אהבה עצומה נטולת תנאים וחסרת גבולות,‏ משפחה מלוכדת<br />

ותומכת,‏ אמת וכנות,‏ הומור,‏ נתינה לזולת,‏ שיתוף מידע ועזרה<br />

לאחרים.‏ ההפילפסיה ידועה כמעוררת השתאות ומדבקת.‏<br />

‏)מקור:‏ א.‏ ברגר וט.‏ ברגר(‏


הי,‏ זה <strong>אוליבר</strong>!‏<br />

אם הגעתם לכאן,‏<br />

זה אומר שקראתם את כל השירים,‏<br />

ובטוח אמרתם לעצמכם<br />

‏'כל הכבוד ל<strong>אוליבר</strong> שצייר את כל האיורים'!‏<br />

אני מקווה שנהניתם מהטיול <strong>בראש</strong> <strong>של</strong>י,‏<br />

לפחות כמו שאני נהניתי אותו לתכנן,‏<br />

אני מזמין אתכם לחזור לביקור מדי פעם,‏<br />

אתם כבר יודעים שיהיה מעניין.‏<br />

אני מבטיח לקבל אתכם תמיד<br />

בעיניים בורקות ובחיוך גדול,‏<br />

כי זו הדרך <strong>של</strong>י לראות את העולם<br />

ובדיוק ככה אני אמשיך לגדול<br />

אני שולח לכולכם תודה ממש גדולה<br />

ועכשיו אתחיל לקרוא ה־כל מההתחלה...‏

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!