נאום ההשקה של תניא רונן - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
נאום ההשקה של תניא רונן - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
נאום ההשקה של תניא רונן - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
2011<br />
התערוכה בטופוגרפיה <strong>של</strong> הטרור בברלין פתיחת<br />
<strong>תניא</strong> <strong>רונן</strong><br />
במאי<br />
17<br />
אני עומדת כאן, בתו <strong>של</strong> יהודי יליד גרמניה שנאלץ לברוח מ<strong>בית</strong>ו ב –<br />
<strong>של</strong>וש שנים במסתור בהולנד.<br />
וישב 1937<br />
אני עומדת כאן, יהודיה ישראלית, נציגתו <strong>של</strong> ה<strong>מוזיאון</strong> הראשון בעולם <strong>של</strong>קח<br />
לעצמו את המשימה לזכור, להזכיר ולספר את סיפורם <strong>של</strong> יהודי אירופה והשואה<br />
שפקדה אותם אשר זכו להגיע לישראל ובנו חיים מחדש והקימו <strong>בית</strong>.<br />
ב – ,1961<br />
כאשר נתפס אייכמן והובא מארגנטינה לישראל, כבר היה ב<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong><br />
<strong>הגטאות</strong> ארכיון מסודר שהועמד לרשות החוקרים שהיו אמונים על הכנת המשפט<br />
לאיש שהיה אחראי לביצוע הרצח התעשייתי המקיף ביותר שידע העולם המודרני<br />
ולהשמדת התרבות היהודית באירופה. החוקרים ישבו בארכיון ה<strong>בית</strong> שעות וימים.<br />
הם חקרו ניצולי שואה רבים וביניהם גם את מייסדי הקיבוץ וה<strong>מוזיאון</strong> יצחק<br />
צוקרמן וציביה לובטקין, שהיו לעדים במשפט.<br />
כאות הוקרה על עזרתם זו, הועבר התא שהגן על אייכמן בזמן המשפט בירו<strong>של</strong>ים<br />
ל<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong> למשמורת קבע.<br />
האיש עצמו אינו עומד במרכז הדיון <strong>של</strong>נו ב<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong>. כבר כתב עליו<br />
ליאונרד כהן –<br />
All there is to know about Adolph Eichmann<br />
EYES - Medium<br />
HAIR - Medium<br />
WEIGHT - Medium<br />
HEIGHT - Medium<br />
DISTINGUISHING FEATURES - None<br />
NUMBER OF FINGERS - Ten<br />
NUMBER OF TOES - Ten<br />
INTELLIGENCE - Medium<br />
What did you expect?<br />
Talons?<br />
Oversize incisors?<br />
Green saliva?<br />
Madness?<br />
כאנשים הרואים לעצמם חובה להזכיר, לספר ולחנך לאור אירועי השואה, חשובה<br />
לנו השפעתו <strong>של</strong> המשפט על החברה הישראלית, על ניצולי השואה החיים בה ועל<br />
ילדיהם ילידי הארץ. יכולנו להישאר ברמת הסיפר (נראטיב) <strong>של</strong> העבר, היה קל יותר
להתמקד בכאב, בכעס נגד כל אלו שהתירו את הרצח. בחרנו להתמקד בהסתכלות<br />
קדימה, בשאיפה ליצירה <strong>של</strong> משהו חיובי, ממלא תקווה. אין נכון יותר וסמלי יותר<br />
מהשאלת "תא הזכוכית" ל"טופוגרפיה <strong>של</strong> הטרור" – מחוז הזיכרון <strong>של</strong> בני<br />
המחוללים, על הריסותיו <strong>של</strong> מרכז החקירות <strong>של</strong> הגסטאפו. אין גם נכון יותר<br />
מהחזרתו בתום תקופה ל"<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong>", ל<strong>בית</strong> הקבע <strong>של</strong>ו – מחוז הזיכרון<br />
<strong>של</strong> הקרבנות שבאו חשבון.<br />
לפני שבוע במינכן נסגר מעגל עבור הניצולים המעטים ממחנה סוביבור ו<strong>בית</strong><br />
המשפט אישר בגזר הדין מחדש את העובדות הקשות. ובכל זאת, יש כאלה שגם<br />
היום עדיין מתכחשים להן, עדיין טוענים שזוהי מזימה הבאה לגזול את כבשת הרש.<br />
מכאן אני מבקשת להודות ל"טופוגרפיה <strong>של</strong> הטרור" על המקום שנתנו ל"תא<br />
הזכוכית" בתצוגה <strong>של</strong>הם, להזדמנות שנתנו לי לעמוד כאן היום ולדבר, ובמיוחד<br />
לפרופ' אנדריאס נחמה ולד"ר תומס לוץ. אני קוראת לכל אלה הנמצאים כאן,<br />
בשמם <strong>של</strong> הצדק וההומניזם, ב<strong>של</strong> ההיסטוריה הידועה לכולנו, שאותה מייצג התא<br />
הזה כאן, להצטרף לכל אלו שכבר נאבקים על הזכות <strong>של</strong> כל אדם וכל עם לחיות.<br />
אני קוראת לכם לא לתת יד לשוללים את זכותה <strong>של</strong> מדינה להגן על עצמה ומאחלת<br />
לכולנו שמכאן יצא המסר גם אל כל אותם מבקרים שיגיעו ויבקרו בתערוכה עד סוף<br />
הקיץ.<br />
תודה רבה.
Change language