שיעור רביעי - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
שיעור רביעי - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
שיעור רביעי - מוזיאון בית לוחמי הגטאות
- TAGS
- www.gfh.org.il
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
מטרות<br />
חיזוק ההבנה כי היהודים, שחיו בגטאות מנותקים, נמצאו תחת "מסך עשן"<br />
של שקרים והסוואות שנקטו הגרמנים במכוון. אלו היקשו מאוד להבין את<br />
המציאות לאשורה ומכאן גם להגיב תגובה אפקטי<strong>בית</strong> לאירועים בזמן אמת.<br />
היכרות עם הפעולות המחתרתיות של חברי תנועות הנוער, שנועדו "לנפץ"<br />
את הניתוק ואי הידיעה, ליצור קשר בין <strong>הגטאות</strong> ולחשוף את האמת ביחס<br />
לכוונות הגרמנים.<br />
הבנה כי רעיון המרד צמח בתגובה להבנה כי מתבצע רצח שיטתי של<br />
יהודים.<br />
היכרות עם דילמות הכרוכות ברעיון המרד בגטו ורשה.<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
נעסוק ב:<br />
קושי של היהודים להבין את המציאות לאשורה לנוכח השקרים וההסוואה<br />
של הגרמנים, מאמצי חברי תנועות הנוער לאסוף ידיעות על המתרחש,<br />
דילמות ערכיות הקשורות בפעולת ההתנגדות בוורשה.<br />
מהלך ה<strong>שיעור</strong><br />
ידיעה ואי ידיעה לנוכח רצח שיטתי<br />
ד'( )02<br />
.1<br />
תרגיל בקבוצות קטנות. התרגיל נועד להמחיש לתלמידים את הקושי להבין<br />
"תמונה שלמה" של המציאות בימי השואה, כלומר להבין כי מתקיים רצח<br />
המוני ושיטתי במספר מקומות. זאת<br />
–<br />
במצב שבו רוכזו היהודים בתוך<br />
גטאות, והיו מנותקים זה מזה ומהעולם וחשופים לתקשורת שקרית במכוון,<br />
לשקרים ולתכסיסי הטעיה של הגרמנים.<br />
א.<br />
חלוקת הכיתה לשש קבוצות. כל קבוצה תרכיב פאזל קבוצתי, תמלא את<br />
דף המשימה )נספח 1( ותדביק את הפאזל על הלוח או על גיליון המשותף.<br />
1
)התוצר הוא תצלום ועליו שם של מקום בו מתבצע בשנים<br />
1942-1941<br />
רצח<br />
שיטתי של יהודים(. סביר להניח שהתלמידים יחוו קושי ותסכול בניסיון<br />
לענות על דף המשימה אחרי הרכבת הפאזל. שכן התמונה והשם אינם<br />
מספקים למעשה שום מידע קונקרטי לגבי המתרחש במקום.<br />
ב.<br />
דיון במליאה:<br />
השלמת ידע חסר והסבר על התצלום ושמות המקומות המופיעים בגלויות.<br />
יחד דנים )בעזרת המורה( במשמעות הכוללת, ב"תמונה הרחבה" העולה<br />
מהפאזלים: להבין כי בעצם יש כאן שיטה: הרבה מקומות שבכולם עוסקים<br />
בהשמדת יהודים.<br />
מהי המשמעות הכוללת, המצטברת מכל הגלויות לאחר שאנו מבינים<br />
מה מסתתר בהן?<br />
נסו לשער מה הבינו או לא הבינו היהודים בזמן האירועים עצמם על<br />
המקומות הללו ועל מה שקורה בהם?<br />
מדוע לדעתכם גם כאשר החלו להגיע שמועות וידיעות על הרצח<br />
השיטתי, סירבו רבים בציבור היהודי להאמין בקיומו?<br />
•<br />
•<br />
•<br />
תפקיד המורה לתווך, במידת הצורך, לתלמידים בין ההתנסות בתרגיל לבין<br />
הנושא כשלעצמו. תרגיל זה יוביל אותנו לנושא המרד, כי למעשה רעיון<br />
המרד הולך ומתגבש )ועמו הדילמות שמלוות אותו( לנוכח הידיעות על<br />
הרצח השיטתי וההבנה כי מדובר בשיטה כוללת ולא ברצח מקומי.<br />
ג.<br />
תנועות הנוער: להסתכל<br />
על המציאות בעיניים פקוחות ומפוכחות<br />
2<br />
המורה יספר שחברי תנועות הנוער עשו מאמצים גדולים כדי לדעת ולהבין<br />
מה מתרחש. הבנת המציאות לאשורה קשורה גם בהשקפת עולמם של<br />
אנשים צעירים, הנוטים לעיתים ליתר ספקנות וביקורת ביחס לנאמר להם.<br />
המורה יספר בקצרה על פעולת הקשריות, שנועדה להשיג מידע ולשבור<br />
את חומת הניתוק בין <strong>הגטאות</strong> ועל עיתונות המחתרת, בה פורסמו הידיעות
על הרצח. במקביל לידיעות הללו מתפתח רעיון המרד,<br />
קשות.<br />
אשר מלווה בדילמות<br />
0. דילמות ערכיות )02<br />
ד'(<br />
א.<br />
המורה יסביר כי בתקופת השואה מצאו עצמם אנשים פעמים רבות<br />
מתמודדים עם דילמות ערכיות-מוסריות והיה עליהם לבחור בחירות קשות<br />
ולהכריע הכרעות קשות ומורכבות.<br />
כאן המקום להסבר קצר על מהותה של דילמה ערכית.<br />
דילמה ערכית<br />
- "דילמה<br />
בחירה בין שתי אפשרויות מנוגדות שאינן מתיישבות זו עם זו<br />
1<br />
ואף אחת מהן אינה מספקת".<br />
התנגשות בין<br />
יש הכרח לקבל<br />
השני.<br />
ערכים או רצונות שהם בעלי חשיבות לאדם המתלבט.<br />
הכרעה מעשית )פעולה(,<br />
לכל הכרעה שתתקבל עלול להיות מחיר כבד.<br />
מאידך גיסא<br />
–<br />
כלומר להעדיף ערך אחד על פני<br />
גם אי הכרעה עלולה להיות מלווה במחיר כבד.<br />
המורה יספר כי לאחר הגעת הידיעות על<br />
1941 בסוף הרצח<br />
1942, עלתה<br />
במלוא עוצמתה שאלת ההתנגדות המזוינת בגטו. היא<br />
בדילמות קשות של חברי תנועות הנוער, שנמשכו<br />
הגדולה,<br />
שהחלה<br />
בערב תשעה באב<br />
22 תש"ב,<br />
ובראשית<br />
לוותה<br />
גם במהלך האקציה<br />
1942, ביולי<br />
במהלכה<br />
נשלחו קרוב ל-333,333 יהודים מגטו ורשה אל מותם במחנה טרבלינקה.<br />
ב.<br />
קריאה משותפת בדילמה אחת או יותר<br />
)נספח<br />
)שנבחרה על ידי המורה(<br />
.)2<br />
1<br />
איתן אבינאון, מילון ספיר למילים ומונחים לועזיים, איתאב, תל אביב<br />
,2332 עמ' .159<br />
3
דיון:<br />
אלו ערכים מתנגשים בדילמה )בדילמות(? איזו הכרעה )הכרעות(<br />
התקבלה בסופו של דבר וכיצד?<br />
מה מלמדת אותנו ההכרעה שהתקבלה על חברי התנועות בוורשה<br />
ועל מחויבותם וערכיהם?<br />
•<br />
•<br />
3. סיכום ה<strong>שיעור</strong> על ידי המורה<br />
דגשים עיקריים<br />
דק'( )5<br />
ב<strong>שיעור</strong> נחשפנו למפת הרצח של היהודים תחת הכיבוש הגרמני עד<br />
1942 לקיץ<br />
ולקושי של היהודים להבין כי מדובר בשיטה ולהאמין<br />
לידיעות הנוראות ולמשמעותן הכוללת.<br />
נחשפנו למאמצים של חברי תנועות הנוער לשבור את חומת הניתוק בין<br />
<strong>הגטאות</strong> ואת חוסר הידיעה, ולעובדה כי הידיעות על אודות הרצח הולידו<br />
את רעיון המרד האקטיבי.<br />
נחשפנו לדילמות שליוו את רעיון ההתנגדות המזוינת והמרד בשואה<br />
ולתחושת המחויבות והאחריות שהייתה לחברי תנועות הנוער כלפי כלל<br />
הציבור, גם אם לעתים הייתה התנגשות בין השקפת העולם שרווחה<br />
בגטו לבין השקפת עולמם האקטיביסטית של חברי תנועות הנוער.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
ראינו כי המחויבות לפעולת ההתגוננות )המרד( צומחת<br />
מחויבות ל"הגשמה עצמית" של חברי התנועות.<br />
גם מאותה<br />
•<br />
אפשרות לפעילות העשרה<br />
הקרנת מצגת<br />
על פעולת הקשריות ועיתונות המחתרת<br />
)נספח 3(.<br />
4
נספחים<br />
1 נספח<br />
כקובץ נפרד(<br />
: תרגיל "פאזל"<br />
)תמונות הפאזל להדפסה וגזירה מופיעות<br />
0<br />
3<br />
: הדילמה של הקבוצה בוורשה<br />
נספח : מצגת: קשריות ועיתונות מחתרת<br />
נספח נספח 4: רקע היסטורי<br />
נספח 1: תרגיל "הרכבת פאזל"<br />
לפניכם שש גלויות-פאזל. על כל אחת מהגלויות מופיע שם של מקום<br />
אחר בו התרחש רצח שיטתי של יהודים בשנים<br />
שקדמו למרד גטו וורשה.<br />
המקומות הם:<br />
יער פונאר, בקרבת וילנה, ליטא<br />
באבי-יאר, בקרבת קייב, אוקראינה<br />
חלמנו, בקרבת לודז', פולין<br />
מחנה הרצח סוביבור, בקרבת וולודאבה, פולין<br />
מחנה הרצח בלז'ץ, בקרבת זמושץ', פולין<br />
מחנה הרצח טרבלינקה, בקרבת לומז'ה, פולין.<br />
– 1941 ,1943 השנים<br />
5
כל קבוצה בכיתה תקבל את חלקיה של אחת הגלויות ותתבקש להרכיב<br />
את התמונה ולנסות ולפענח )בעזרת דף המשימה( את המשמעות<br />
העולה ממנה.<br />
בהמשך יחברו הקבוצות את כל הגלויות<br />
גבי על<br />
בריסטול אחד וידונו<br />
במשמעות הכוללת הנפרשת לעיניהם.<br />
בעקבות הרכבת גלוית הפאזל<br />
.1<br />
תארו במילים שלכם את "גלוית הפאזל" שנוצרה<br />
0. איזה סיפור מספרת הגלויה?<br />
3. מה אפשר ללמוד או להבין או לדעת ממנה?<br />
6
– 0 נספח<br />
דילמות ערכיות<br />
שלוש הדילמות<br />
אותן<br />
כליון ומרד". צביה הייתה<br />
ממייסדי<br />
בחרנו להביא הן<br />
2<br />
קיבוץ <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong>.<br />
אלו חלק מדילמות שעמן<br />
חברת תנועת<br />
מתוך<br />
ספרה של צביה לובטקין<br />
"דרור", מהנהגת אי"ל ולימים<br />
"בימי<br />
–<br />
1941<br />
ותחילת<br />
1942<br />
1942<br />
יש אם<br />
מתמודדים חברי תנועות הנוער בוורשה בין סוף שנת<br />
)עת מגיעות ידיעות על הרצח השיטתי לוורשה( לסתיו<br />
)כשמסתיימת האקציה הגדולה בגטו וורשה(.<br />
עקב קוצר הזמן ב<strong>שיעור</strong> מומלץ לבחור דילמה אחת ולעבוד עליה במליאה.<br />
יותר זמן ניתן לחלק לכל קבוצת תלמידים דילמה אחרת, עמה יתמודדו<br />
בקבוצות ואחר כך לדון<br />
שהתקבלו בכל אחת מהן.<br />
במליאת הכיתה<br />
על שלוש הדילמות ועל ההכרעות<br />
2<br />
צביה לובטקין, בימי כליון ומרד, <strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong> והקיבוץ המאוחד, תל אביב 9191, עמ' 68-86.<br />
7
-<br />
לספר על ידיעות הרצח השיטתי לציבור הרחב?<br />
כאשר החלו להגיע לחברי תנועות הנוער בוורשה הידיעות והעדויות על הרצח<br />
השיטתי במזרח ובמערב, הם שאלו: מדוע היהודים לא התגוננו? התשובה:<br />
מכיוון שלא ידעו ולא האמינו שהם הולכים למות.<br />
לחברי תנועות הנוער חלחלה התודעה כי הרצח יגיע גם לוורשה וכי גורל יהודי<br />
גטו וורשה יהיה כגורלם של יהודי וילנה ויהודי לודז'. מבחינתם זהו הזמן לעבור<br />
מהתנגדות רוחנית )חינוך, למשל( להתנגדות מזוינת.<br />
סיפרה צביה:<br />
"ידענו שאין בכוחנו להרים לבד את משא ההתגוננות. שתנאי מוקדם הוא<br />
לעשותה עניין לרבים. שהמונים ילכו אחריה. אך כדי להחדיר להמוני העם את<br />
הצורך בהתנגדות ]מזוינת[ צריך להדביק אותם בתחושת הגורל האכזרי. שיכירו<br />
ויבינו כי כולנו נידונים וקרובים למוות... גם בתוכנו היו חברים שהיססו, הם טענו:<br />
האמנם רשאים אנו לגלות את כל האמת ליהודים? המותר לנו לבוא על יהודי<br />
מוכה ורצוץ, לקרוע את שארית אשליותיו ולומר לו גלויות: מחר אתה מת. ואולי<br />
בכל זאת אנו טועים בהסקת מסקנות של ייאוש?".<br />
מה דעתכם<br />
מדוע לספר?<br />
מדוע לא לספר?<br />
מה הרווח מכל אחת מההכרעות? מה המחיר?<br />
ההכרעה של חברי תנועות הנוער:<br />
קשריות. כאשר<br />
התברר שהידיעות נכונות,<br />
כדי לוודא את אמיתות הידיעות שלחו שוב<br />
פתחו<br />
בפעולה נמרצת של חשיפת<br />
האמת לציבור הרחב באמצעות עיתונות המחתרת ובאמצעות הסברה אישית.<br />
במקביל ניסו, ללא הצלחה משמעותית, לארגן תשתית לפעולת הגנה. הם ננזפו<br />
על ידי מנהיגי הציבור<br />
פעולת ההתנגדות המזוינת<br />
אחריות" שפעולתם<br />
והואשמו בזריעת<br />
שביקשו<br />
להוביל<br />
ייאוש ומבוכה בקרב היהודים.<br />
ספגו<br />
3<br />
עלולה להביא חורבן לתושבי הגטו.<br />
על<br />
ביקורת חריפה כ"חסרי<br />
8<br />
3<br />
לובטקין, עמ'<br />
.26-23
האם לפתוח בפעולת התנגדות מזוינת במהלך האקציה, בניגוד לדעת רוב<br />
מנהיגי הציבור?<br />
נקטו הגרמנים שלל תכסיסים<br />
האקציה הגדולה החלה בקיץ<br />
והסוואות ביחס ליעד השילוח של האנשים )"יישוב מחדש במזרח"( וביחס<br />
להיקף השילוחים )יישלחו "רק" כ-63,333 איש, מי שעובד לא יישלח ועוד(. כל<br />
זה זרע חוסר בהירות בגטו לגבי המתרחש וטיפח את האשליה שרבים ייוותרו<br />
בחיים.<br />
את איסוף היהודים לכיכר השילוחים ביצעה המשטרה היהודית. ראש<br />
היודנראט אדם צ'רניאקוב התאבד ביום השני לאקציה. בישיבות של חברי<br />
תנועות הנוער עם ראשי הציבור, שנמשכו לסירוגין במהלך האקציה<br />
המתמשכת, קראו חברי תנועות הנוער להתנגדות.<br />
1942. מלכתחילה<br />
–<br />
צביה מספרת:<br />
"ביום הראשון לאקציה כינסנו ישיבה של המפלגות והאישים המוכרים בגטו.<br />
באו לישיבה מטובי האנשים... העמדנו את השאלה: אמנם אין בידינו נשק, רק<br />
שני אקדחים, אך נגדנו עומדת עתה רק המשטרה היהודית, גם לה אין נשק.<br />
אנו יכולים להילחם בה במקלות, למנוע ממנה לבצע את מלאכתה".<br />
תשובותיהם של חלק ממנהיגי הציבור: "שמענו מפי מקור גרמני מוסמך כי<br />
האקציה מכוונת רק לחמישים אלף, אולי שבעים אלף... האקציה תיפסק תוך<br />
שבוע או שבועיים. רוב העם יישאר. אם תצאו למלחמה בשוטרים היהודים,<br />
תביאו לידי כך שהגרמנים יתפרצו לגטו והם לא יבררו. ייקחו את מי שלא עובד<br />
וגם את מי שעובד. יהרגו את כולם. אינכם רשאים ליטול על מצפונכם חייהם<br />
של מאות אלפי אנשים".<br />
מה דעתכם<br />
האם לפתוח בפעולת התנגדות בניגוד לעמדת רוב מנהיגי הציבור?<br />
האם להמתין להסכמה?<br />
מה ה"רווח" והמחיר של כל אחת מההכרעות?<br />
מה עושים חברי תנועות הנוער?<br />
צביה מספרת על התלבטות קשה ביותר, כאשר אפילו טובי ידידיהם ותומכיהם<br />
מקרב מנהיגי הציבור הזהירו אותם כי פעולת התנגדות תביא לאסון גדול. מנגד<br />
הגיעו גם חברי ה"בונד" להכרה כי יש להתכונן להגנה )עד אז סירבו לעשות<br />
9
זאת אלא בשיתוף המחתרות הפולניות(.<br />
כן התעצם הלחץ של חברי התנועה<br />
שלא היו בסוד ההתייעצויות לנקוט בפעולות התגוננות אקטיביות.<br />
החלטה לא לחכות להסכמה של כלל הציבור ולהקים את ארגון אי"ל<br />
היהודי הלוחם"(.<br />
בין<br />
אזהרה ברחבי הגטו,<br />
של יהודים, כדי<br />
היהודית )שלא צלח וגם<br />
הפעולות הראשונות<br />
בהן נכתב<br />
שלא ייפלו לידי הגרמנים;<br />
התקבלה<br />
)"הארגון<br />
אותן ביצע אי"ל: פרסום מודעות<br />
כי "טרבלינקה היא מוות"; שרפת מחסני רכוש<br />
ניסיון התנקשות בראש המשטרה<br />
נחשב בטעות כפעולה של המחתרת הפולנית(;<br />
ניסיונות רכישת נשק והעברתו לגטו ועוד. פעולות ההתנגדות הללו לא הצליחו<br />
למנוע את המשך האקציה ולא סחפו אחריהם את ההמונים.<br />
צביה<br />
עוד מספרת<br />
4<br />
כי המודעות נתלשו וכי חברי התנועה שתלו אותם קיבלו מכות מתושבים בגטו.<br />
4<br />
לובטקין, עמ'<br />
.33-62<br />
10
האם לצאת לפעולת נקמה, שהיא התאבדות מיידית, כתגובה לרצח מאות<br />
האלפים בוורשה?<br />
העידה על ישיבה<br />
האקציה הגדולה הסתיימה ב-12 בספטמבר<br />
דרמטית ועצובה של חברי התנועה בליל 13 בספטמבר:<br />
"ישבנו אבלים ושקטים, מתביישים להביט זה בזה. אמנם כבר לא ישבנו באפס<br />
מעשה, עשינו מאמצים למעלה מכוח אנוש. רוב חברינו הנעדרים לא חוסלו באפס<br />
התנגדות... אבל לכלל פעולה יעילה לא הגיעו. אנו, שנשארנו בחיים, התביישנו<br />
בכך. איך אפשר להמשיך לחיות אחרי שראינו במו עינינו מאות אלפים יהודים<br />
שהוכרעו לטבח?"<br />
1942. צביה<br />
צביה סיפרה שאחד החברים הציע לצאת אל הרחוב )עם האקדח האחד<br />
שברשותם ומיכלי הדלק שנותרו(, להצית את מחסני הגרמנים ולהרוג את<br />
הגרמנים הרוצחים עד הכדור האחרון. היה ברור שזו פעולת נקם שתוביל למותם,<br />
אבל היה נדמה שזהו המוצא האחרון וההצעה התקבלה בהתלהבות.<br />
אלא שאז, כותבת צביה : "קם חבר אחד, יצחק צוקרמן, תחילה בלחש, כמי שאינו<br />
מעז ואחר הרים קולו: אני מתנגד להצעה". הוא הסביר שפעולה זו אמנם תעניק<br />
מוות יפה לכל אחד מהם, אבל לא יותר מכך. צוקרמן הזכיר להם כי "במלחמה<br />
שלנו ובמוות שלנו אנו רוצים להציל את כבוד האומה". לצורך נקמה אמיתית<br />
בגרמנים צריך להמשיך ולחיות. צריך לקדם את מפעל ההתנגדות, לנצל את הידע<br />
שכבר רכשו ואת העובדה כי כבר אינם תמימים, כדי להוביל לפעולת התנגדות<br />
משמעותית ואפקטי<strong>בית</strong> שתציל את כבודם של היהודים וגם את חייהם של אלו<br />
ששרדו עד כה.<br />
מה דעתכם?<br />
האם לצאת לפעולה מיד, לנקום על הרצח ועל הייאוש?<br />
היש לדחות את יצר הנקם, להתגבר על הייאוש, לאסוף כוחות ולחזור לעשייה?<br />
מה הרווח של כל אחת מההכרעות? מה המחיר?<br />
מה עשו חברי התנועה?<br />
צביה סיפרה כי היה קשה לקבל את הניתוח קר הרוח והאכזרי של יצחק<br />
צוקרמן, ששלל את תכנית הפעולה המיידית )ההתאבדות הקולקטי<strong>בית</strong>( שכה<br />
רצו לבצע, אבל אי אפשר היה לעמוד בהיגיון של דבריו. היא כותבת: "הבלגנו<br />
על רגשותינו ושוב ניגשנו לעבודה". העבודה היא גיוס נשק, העברתו לגטו,<br />
11
בניית בונקרים לתושבי הגטו ול<strong>לוחמי</strong>ם, אימון ותכנון הלחימה.<br />
ההתנגדות תתחיל כשתפתח אקציה נוספת.<br />
הוחלט כי<br />
פעולת<br />
ההחלטה<br />
מספרת כי<br />
הייתה<br />
שכם<br />
לא לסמוך על אף אחד אלא על עצמם, חברי התנועות.<br />
צביה<br />
שהיו מגויסים להגשמה העצמית של התנועה ולפעילות בגטו,<br />
הם מגויסים מעתה ואילך ל"מלחמה על חיינו, השמירה על כבוד העם, על גאווה<br />
5<br />
יהודית ואנושית, העמידה עם נשק ביד".<br />
–<br />
נספח 3:<br />
המחתרת<br />
דף למורה<br />
הנחיות להעברת המצגת: קשריות ועיתונות<br />
שקופית 1: הבידוד בגטו.<br />
בשקופית: תמונה של חומת גטו ורשה, ציטוט של צביה לובטקין על היות הגטו<br />
"ממלכה סגורה" ושאלה: מדוע סגירתו של הגטו על ידי הגרמנים ובידוד הציבור<br />
הכלוא בתוכו, הערימה קשיים על אפשרויות של התנגדות מצדם של היהודים?<br />
עמדו עם התלמידים על כך שבידוד וחוסר תקשורת החליש, מנע התאגדות<br />
והתארגנות, יצר מצב של חוסר ידיעה וחוסר ביטחון והפך את היהודים לחסרי<br />
אונים עוד יותר. פעילות מחתרתית התקשתה להתקיים בהעדר קשר עם<br />
העולם, אשר מחוץ לחומות הגטו.<br />
-<br />
שקופית<br />
0: גאזטה ז'ידובסקה<br />
)" העיתון היהודי"<br />
עיתון מטעם השלטון<br />
הגרמני, אשר הופץ בגטו(<br />
מדוע היה חשוב לגרמנים לשלוט בתקשורת היהודית? עמדו על כך שתקשורת<br />
היא כלי חשוב לעיצוב התודעה )גם כיום(. לכן השליטה בתקשורת היא במידה<br />
5<br />
לובטקין, עמ'<br />
.32-31<br />
12
תעי<br />
רבה שליטה בחברה. ניתן לספר כי ערב מלחמת העולם השנייה היו בפולין<br />
בחברה<br />
שהיו את הזרמים הרבים והשונים ששיקפו עיתונים יהודיים רבים, היהודית. ביטולם הוא ביטוי נוסף לביטול הזהות. איסור ריבוי עיתונים וקיום<br />
אמצעי תקשורת הכפופים לשלטון הם גם מן הסממנים של שלטון טוטליטארי.<br />
ניתן לשאול את התלמידים: אלו דברים יפרסמו הגרמנים בעיתון כזה,<br />
שהתפרסם בגאזטה ז'ידובסקה כלל בעיקר מידע על חיי<br />
לדעתכם? החומר היהודים, קטעי ספרות )של סופרים ואנשי רוח יהודים בעלי שם, שאסרו לפרסם<br />
בכל עיתון אחר( הומור, מדור לילדים, חדשות מארץ ישראל<br />
מדבריהם ופירוט אפשרויות ההגירה מעבר לים. המסרים שנכתבו בעיתון היו<br />
המנדטורית לשכנע את האוכלוסייה<br />
קבלה והשלמה עם השלטון וניסיון על פי רוב בעד להסתגל אליו במהירות וביעילות האפשריות.<br />
שקופית 3: עיתונות המחתרת<br />
כתגובה לאיסור פרסום העיתונים היהודיים הופיעו<br />
ונים מחתרתיים רבים של<br />
הזרמים והתנועות השונות. בדוגמאות המובאות בשקופית אנו רואים עיסוק<br />
בכמה נושאים:<br />
הקושי שבחיים בגטו: הבעת ביקורת קשה הן על השלטון הגרמני<br />
והמציאות שיצר בעבור היהודים והן על התנהגות היהודים עצמם ועל<br />
החוסר בעזרה הדדית. זו עיתונות שהרשתה לעצמה להיות ביקורתית<br />
)מה שעיתונות הכפופה לשלטון אינה יכולה להיות(.<br />
ציונות וארץ ישראל: התנועות הציוניות לא חדלו מלטפח את השאיפה<br />
לעלייה ואת החינוך לאהבת ארץ ישראל.<br />
חינוך הנוער: אנו רואים בדפי העיתון עיסוק בענייני רוח וגילויי דעת. יש<br />
כאן ביטוי לשמירה על רוח האדם וחוסר כניעה למציאות המוכתבת ע"י<br />
הגרמנים –<br />
גם מבחינה רוחנית.<br />
<br />
<br />
<br />
13
הצעה לאופן העברת השקופית: להתעכב אחרי הופעת כל ידיעה על התוכן<br />
ולשאול: מדוע לדעתכם מפרסמים ידיעות מסוג זה?<br />
שקופית<br />
4: הקשריות<br />
ראשית יש לשאול איך אפשר להעביר ידיעות. שאלו את התלמידים איך לדעתם<br />
אפשר ליצור קשר כשהגטו סגור. אח"כ הציגו את תמונות הנערות והתעודות<br />
המזויפות וספרו את סיפורן של הקשריות: הן עיתוני המחתרת והן ידיעות בע"פ<br />
וחומרים שונים הועברו ע"י הקשריות. היו אלה צעירות, ברובן בעלות מראה<br />
"ארי", שעברו מגטו לגטו עם תעודות מזויפות כדי להעביר את הידיעות.<br />
הנערות שבתצלום: מימין: אסיה ביג-ביק, במרכז: חנקה-הנקה שפיצר, משמאל:<br />
טמה שניידרמן. התעודות המזויפות הן של לונקה קוז'יברוצקה )מימין( וחייקה<br />
גרוסמן.<br />
שקופית 5: פעילות הקשריות<br />
בשקופית שני סיפורים אישיים: חווקה פולמן-רבן מספרת את זיכרונותיה וצביה<br />
לובטקין מספרת על לונקה קוז'יברוצקה, שלא שרדה.<br />
–<br />
שוחחו עם התלמידים על הסכנה<br />
על חשיבות שליחותן.<br />
שקופית 6: פעילות הקשריות<br />
והפחד שהקשריות מצויות בהם, ועם זאת<br />
בשקופית זו אנו רואים היבט נוסף לחשיבות הפעילות של הקשריות: השפעת<br />
הגעתן על החברים בגטאות השונים )הזכירו את שקופית הפתיחה<br />
הקושי –<br />
שבבידוד(: גם אם לא הביאו איתן דבר, היה בהגעת הקשרית משהו מנחם<br />
ומחזק, בידיעה שאתה לא לבד, שיש עדיין תנועה ויש מי שמסתכן כדי להגיע<br />
ולחזק אותך.<br />
14
בתצלומים: מימין: שלוש קשריות: טמה שניידרמן, לאה-לונקה קוז'יברוצקה<br />
ובלה חזן-יערי )סוף<br />
.)1942<br />
משמאל: הלה שיפר-רופאייזן ושושנה לנגר<br />
כנוצריות בוורשה ה"ארית", 1943.<br />
שקופית 7: ידיעות על ההשמדה<br />
הגעת הידיעות על ההשמדה הייתה שלב חשוב בפעילות המחתרת מכיוון<br />
שהביאה להבנה שצריך להתקומם באופן אקטיבי והביאה לרעיון המרד המזוין.<br />
חברי תנועות הנוער ניסו לפרסם את הידיעות על ההשמדה כדי שיהודי הגטו<br />
לא יתייצבו למשלוח, יתנגדו, יסתתרו וינסו להימלט, אך רוב היהודים, ביניהם<br />
אנשי ההנהגה, לא היו מוכנים ולא היו מסוגלים להאמין לידיעות על ההשמדה<br />
והתנגדו לקריאה להתנגדות.<br />
ראשית נראית בשקופית ידיעה שהופיעה בעיתון "נגד הזרם", ביטאון "השומר<br />
הצעיר" בווילנה, אחד מעיתוני המחתרת. שאלו את התלמידים: במה עוסקת<br />
הידיעה? מדוע היו מעוניינים אנשי "השומר הצעיר" לפרסם זאת? לאחר מכן<br />
מופיע ציטוט של יצחק צוקרמן )ממנהיגי אי"ל בגטו ורשה(, המסביר את רצונו<br />
להתנגדות בתוך הגטו, כדי "שיראו את הדם ברחובות ורשה", ומספר על<br />
תלישת הכרוזים ע"י תושבי הגטו.<br />
יחד עם הציטוט של צוקרמן מופיע<br />
תצלום של<br />
פרטיזן בבריה"מ מדביק<br />
כרוז<br />
הקורא להתנגדות.<br />
ולבסוף השאלה: כיצד השפיעה הידיעה על ההשמדה על פעילות תנועות הנוער<br />
בגטו? )זוהי דחיפה משמעותית לבחירה במרד מזוין(.<br />
שקופית 8: הברחת נשק<br />
בשקופית שני סיפורים הנוגעים להעברת נשק וממחישים את הסיכון שלקחו על<br />
עצמן הקשריות ואת אומץ הלב הרב שנדרש מהן.<br />
15
שקופית<br />
9: סיכום<br />
ציטוט של יצחק צוקרמן ותצלומי קשריות.<br />
נספח<br />
4: רקע היסטורי<br />
הרצח השיטתי של יהודים, בלא להתייחס לתמותה בגטאות מרעב וממחלות,<br />
התחיל עם הפלישה הגרמנית לבריה"מ ביוני<br />
.1941<br />
היה זה רצח של קהילות<br />
שלמות בירי לבורות ביערות סמוכים. הוא בוצע על ידי יחידות מיוחדות של האס<br />
אס, "עוצבות המבצע", שנלוו לצבא הגרמני. בסתיו<br />
1941<br />
התחיל רצח<br />
במשאיות גז במחנה הרצח חלמנו, ליד לודז'. ידיעות על כך, כולל עדויות מגוף<br />
ראשון, הגיעו לגטו ורשה במהלך חורף ואביב<br />
.1942 בינואר 1942<br />
התכנסה<br />
בברלין "ועידת ואנזה", בה סוכם על ארגון ושכלול הרצח: הקמת מחנות<br />
השמדה בפולין, לשם זירוז "הפתרון הסופי": חיסול יהודי אירופה כולם.<br />
הראשונים שיועדו להירצח היו יהודי פולין. לשם כך נבנו בחשאיות מוחלטת,<br />
במהלך חורף-אביב 1942, שלושה מחנות השמדה: בלז'ץ, סוביבור וטרבלינקה,<br />
במסגרת מה שמכונה בהמשך "מבצע ריינהרד". מחנה טרבלינקה היה מוכן<br />
לפעולה ביולי<br />
.1942<br />
הגירוש הגדול מגטו ורשה החל בתשעה באב תש"ב,<br />
1942 ביולי 22<br />
12<br />
ונמשך עד<br />
בספטמבר. במהלכו נשלחו מהגטו כ-333,333 יהודים למחנה ההשמדה<br />
טרבלינקה. עד תחילת ביצוע "הפתרון הסופי", שהתקיים כמובן בסודיות גמורה,<br />
התרכזו חברי תנועות הנוער במאבק על הישרדות נפשית ופיזית, אולם הם היו<br />
הראשונים שהבינו כי הרצח בפונאר ליד וילנה ובבורות ירי במקומות נוספים,<br />
הוא סימן ראשון להשמדה כוללת של כל יהודי אירופה. הם קראו ליהודים<br />
להתנגד ולמרוד. הם ידעו גם שאין בידם להציע ליהודים בגטאות הצלה, אולם<br />
ראו במרד ביטוי לרעיון של מוות בכבוד: למות כאנשים חופשיים אשר מאבקם<br />
ישמש אות ומופת לדורות הבאים.<br />
16
ב-23 ביולי<br />
1942<br />
הוקם אי"ל )ארגון יהודי לוחם(, שהורכב מאנשי תנועות נוער<br />
ציוניות וסוציאליסטיות. למפקד הארגון מונה מרדכי אנילביץ', בן<br />
"השומר הצעיר". סגנו היה יצחק )אנטק( צוקרמן, בן<br />
23, איש<br />
,26<br />
איש תנועת "דרור".<br />
במהלך החודשים שלאחר מכן, הלך והתגבש דפוס פעולותו. דפוס זה כלל, בין<br />
השאר:<br />
* גביית כספים מעשירי הגטו לטובת פעילות המחתרת.<br />
* הטלת פחד על יהודים שנחשדו בשיתוף פעולה<br />
עם הגרמנים והוצאה<br />
לפועל של התנקשויות באחדים מהם.<br />
* הכנות<br />
להתנגדות חמושה במקרה של גירוש נוסף:<br />
רכישת נשק, הכנת<br />
ה<strong>לוחמי</strong>ם והקמת בונקרים בשטח הגטו.<br />
לקריאה נוספת:<br />
ארד יצחק, מבצע ריינהארד: בלזץ, סוביבור, טרבלינקה, עם עובד, תל<br />
אביב 1932.<br />
בורשטיין דרור )עורך(, בלי שום מקרה מוות, סיפורים מקיבוץ <strong>לוחמי</strong><br />
<strong>הגטאות</strong>, בבל ו<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong> <strong>הגטאות</strong>, תל אביב 2336.<br />
<br />
<br />
גוטמן ישראל, שואה וזיכרון, מרכז שזר<br />
ויד ושם, ירושלים<br />
.1999<br />
<br />
פרליס רבקה, תנועות הנוער החלוציות בפולין הכבושה,<br />
<strong>הגטאות</strong> והוצאת הקיבוץ המאוחד, תל אביב<br />
<strong>בית</strong> <strong>לוחמי</strong><br />
.1936<br />
<br />
17
קורצ'אק רוז'קה,<br />
להבות באפר, מורשת וספרית פועלים, מרחביה<br />
.1925<br />
<br />
קרקובסקי שמואל,<br />
כפר נידח באירופה: חלמנו )קולמהוף( מחנה<br />
ההשמדה הנאצי הראשון, יד ושם, ירושלים 2331.<br />
<br />
18
Change language