Jewish Consumption and Material Culture in the Early Modern Period

Ms. Jewish Museum of Prague 82, title page (preceding p. 1):
Pinkas Hazkarat Neshamot, Pinkas Synagogue (1801).
ובדנ רשא . ל"
ז המה ץראב רשא םישודקה תמשנ תורכזה שדח סקנפ ןקתל . הככ לע ואר המ : עידוהלו עדיל
. ט"
יבו תותבשב םהיתומשנ ריכזהל שוריפב ונתהו : יי לכיהב ןורכזל שדק ידגבו שדק ילכ איבהל םבל
ורדנש המ לכ םהילע בותכ רפס תליגמב " ל א'ס'ת
תנשמ סחניפ כ"
הבב םדקמ היהש תורכזהה סקנפב תמאבו
ךרוצ אלל אוה הזו ורדנש המ תוכיראב םש בתכש ךותמ םנמא . ל"
נה סקנפב ריכזמ ץ"
ש היה הנה דעו . ובדנו
'ג
וא 'ב
םא יכ 'א
תבשב ריכזהל רשפא יתלב היה םגו ארובצד אחרט אוה םגו . אילג אימש יפלכ יכ ריכזהל
ןניאש הנשב תותבש המכ שי [ יכה ואלב]
ה"
אלב יכ . תחא הנש ךות הלילח ריזחהל רשפא יא הז י"
עו תורכזה
ליחתהל ומוקמ היאו . הז תבשב ןזחה םייס םוקמ הזיאב ןמיס םוש תושעל רשפא היה אל םגו . תומשנ ןיריכזמ
הלחתב . וירצמבו 'ינמיסב
זלה סקנפ השענו ל"
נה כ"
הבב הלוגס ידיחי ובדנתה ןכ ללג . אבה תבשב רחאה ןזח
ןמיסל ךל 'יהת
דתיו . םהיניב קיספמ רצימב תבש לכל עודי קלח 'ב
'א
ןמיסב םיקלחל
תורכזה רפסמ קלחתנ
דחוימה קלחה םייס רשאכו . אוהה תבשב ןזחה ליחתמ םש ףסכ לש דתיה עובקש םוקמבו . חתופו רגוסל
המ לכ וכותב ונבתכ רבדה תופיל ידכו . םילוקלקה לכ ונקתנ הז י"
עו וירחאש רצימב ל"
נה ןתני יזא הז תבשל
י"
ע שדחתנ : ןמא ונימיב הרהמב ונחישמ ונל חלשיו . ונירזעב היהי םוקמהו . העש ותואב ןזחהל ךרצנו ךיישש
םואנ . ק"
פל 'א'ס'ק'ת
תנשב לולא שדח שארב סחניפ כ"
הבד הלוגס ידיחימ תבדנו םיררובמו םיאבג םיפולא
. גארפב 'ם'ת'ס
[ רפוס]
ףארג ביל אדוהי
To inform and to notify:
And [because] of what they had seen: 9 [they decided] to institute a new pinkas hazkarat
neshamot hakedoshim (notebook of commemorations for the holy souls) who are in the
earth, may their memory be for a blessing. Who gave of their hearts and brought sacred
vessels and sacred vestments as a memory in the sanctuary of the Lord. And they made
an explicit condition that their souls (i.e., their names) be remembered on Sabbath and
festivals. And indeed, in the pinkas hazkarot that was previously in the Pinkas Synagogue
from the year 5461 (1701), a book in the form of a scroll, was written about them
everything that they vowed and that they donated. And until now the cantor would recite
from that pinkas. However, they wrote there at great length what they vowed (i.e.,
donated), and it is not necessary to recite [all] this, for it is clear to heaven. And it was a
great inconvenience to the congregation, and it was also impossible to recite more than
two or three hazkarot on a single Sabbath. Because of this, it was impossible – God
forbid – to complete the entire pinkas in a single year. And it was also impossible to
make any sign [indicating] where the cantor concluded on a particular Sabbath, and
9 Esther 9:26. My translation is based on New JPS . An alternative, based, for instance, on the quotation of
the verse in Talmud Bavli: The Schottenstein Edition (New York, 1991), Tractate Megillah, p. 19a, might
read, “And for what [reason] did they see [fit to act] this way?
26