' 9 תר××× ×ס ( â 69163 ' ) ××××× ×¤×ס×ק××ת ×
' 9 תר××× ×ס ( â 69163 ' ) ××××× ×¤×ס×ק××ת ×
' 9 תר××× ×ס ( â 69163 ' ) ××××× ×¤×ס×ק××ת ×
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
א(<br />
ב(<br />
ג(<br />
ד(<br />
ה(<br />
פיסיקלית א'<br />
כימיה<br />
מס'<br />
תרגיל<br />
–<br />
סמסטר אביב, תשע"א (2011)<br />
עד (להגשה<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
(02/05/11<br />
9<br />
(<strong>69163</strong><br />
<strong>69163</strong>)<br />
(<br />
.1<br />
מנגנון לינדמן ומנגנון מיכאליס-מנטן<br />
בשאלה זו תבחנו את הבנתכם את מנגנון לינדמן אותו ראינו בתרגול.<br />
הסבירו מהי התצפית הניסיונית שהביאה לפיתוח מנגנון לינדמן. מדוע תצפית זו דורשת הסבר מיוחד<br />
מהי הנחת לינדמן לפיתרון הבעיה ? בהבנה בדיעבד, מדוע דווקא תצפית זו נצפתה<br />
בנוכחות ארגון (Ar) לפי<br />
עובר איזומריזציה לפרופילן<br />
ציקלופרופאן<br />
?<br />
?<br />
( CH<br />
2CHCH<br />
3 )<br />
( CH<br />
2CH 2CH<br />
2 )<br />
(<br />
מנגנון לינדמן. הניחו מצב עמיד ל-<br />
( CH<br />
2CH2CH<br />
2 )<br />
∗<br />
(molecule . וקבלו את הביטוי למהירות הריאקציה:<br />
שהינה מולקולה בעלת עודף אנרגיה<br />
energized )<br />
.<br />
d[ CH2CHCH3] k1k2[CH 2CH2CH 2][ Ar]<br />
v = =<br />
d t k [ Ar]<br />
+ k<br />
−1 2<br />
?<br />
(<br />
מהו סדר הריאקציה לפי החוק הכללי הזה<br />
קבלו את סדר הריאקציה עבור גבול הלחץ הגבוה ועבור גבול הלחץ הנמוך (הסבירו איך מתבטאים<br />
גבולות אלו בצורה מתמטית). תנו הסבר פיסיקלי (גם אם חלקי) לכל אחד מן הגבולות<br />
(רמז: מהו השלב קובע-הקצב בכל אחד מן הגבולות ומדוע זה הגיוני<br />
נהוג להגדיר קבוע קצב אפקטיבי, k, eff כך שקצב הריאקציה (עבור כל לחץ) יהיה נתון ע"י:<br />
הביטוי המתקבל הוא:<br />
.<br />
k<br />
eff<br />
.(?<br />
k k [ Ar]<br />
k k<br />
= =<br />
k Ar k k<br />
1 2 1 2<br />
k2<br />
−1[ ] +<br />
2 −1<br />
+ [ Ar]<br />
?<br />
. v = k [ CH CH CH ]<br />
eff<br />
2 2 2<br />
(<br />
מהו k eff בגבולות של לחץ גבוה ושל לחץ נמוך<br />
[Ar] (אקוויוולנט של לחץ).<br />
ציירו גרף סכמטי של<br />
הסבירו את הגרף המצויר בדף העזר מהתרגול: logk כנגד<br />
בכיתה הסברנו את מנגנון לינדמן בכך שמולקולה גזית יכולה להכיל די אנרגיה (במצבה כ- אך<br />
עדיין לא לעבור ריאקציה היות ו"האנרגיה לא נמצאת במקום הנכון" (אלא פרושה באזורים שונים<br />
במולקולה, כגון בויברציות שונות). על סמך הסבר זה:<br />
האם מנגנון לינדמן צפוי להיות תקף יותר עבור מולקולות גזיות גדולות או דו-אטומיות<br />
עבור שתי מולקולות בתנאים זהים ובעלות עודף אנרגיה זהה k 2 צפוי להיות גדול יותר<br />
עבור מולקולה גדולה או קטנה (חשבו בצורה איכותית, על סמך שיקול סטטיסטי).<br />
,(A *<br />
?<br />
.log[Ar]<br />
– האם<br />
k eff כתלות בריכוז<br />
?<br />
(i)<br />
(ii)<br />
(iii)<br />
(<br />
(i)<br />
(ii)<br />
(שאלה מבחינה<br />
- מבחן<br />
2007, מועד ב')<br />
חוקרים עקבו אחר הידרוליזה של סוכר ה- Sucrose ע"י האנזים Invertase ומדדו את הקצב ההתחלתי<br />
כפונקציה של הריכוז ההתחלתי של הסוכר. התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:<br />
[ Sucrose] 0<br />
[ M ] 0.029 0.058 0.088 0.117 0.146 0.175 0.234<br />
v [ M<br />
] 0 sec<br />
0.186 0.265 0.311 0.330 0.349 0.372 0.375<br />
הריכוז ההתחלתי של האנזים בכל הניסיונית היה:<br />
להידרוליזה זו הוצע מנגנון מיכאליס-מנטן.<br />
רשום את התגובה הכללית ואת משוואת הקצב לתגובה.<br />
א. קבל ביטוי למהירות הריאקציה (במידה והגדרת קבועים מסוימים – ציין מהם).<br />
ב. רמז: הנח מצב עמיד לגבי תוצר הביניים והשתמש בחוק שימור החומר עבור ריכוז האנזים.<br />
נמק<br />
מהו סדר התגובה ג. כנגד ריכוז הסוכר ההתחלתי, והסבר את התוצאה<br />
צייר גרף איכותי של המהירות ההתחלתית ד. המתקבלת. הערך באיזה ריכוז של סובסטרט מגיעים לרוויה.<br />
ומהו קבוע מיכאליס-מנטן ? קבע גם בצורה גרפית ! (מומלץ להשתמש<br />
מהי המהירות המירבית ה. באחת ההצגות שלמדנו ונחקרות גם בשאלה מס'<br />
חשב את<br />
נתון כי קבוע שיווי-המשקל לשלב הראשון במנגנון הוא ו. .k -1 ו- k 1<br />
.[ E] = 3×<br />
10<br />
0<br />
.40<br />
−8<br />
.(3<br />
M<br />
( v 0<br />
)<br />
!<br />
( v max<br />
)<br />
?<br />
.2<br />
1/6
ד(<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
מועד ב') (חלק משאלה מבחינה<br />
3 3-<br />
,[Fe(CN) 6 ] Hexacyanoferrate(III)<br />
:(Ru(VI)<br />
- מבחן ,2009<br />
השאלה עוסקת בחמצון של כהלים ע"י<br />
רותניום בדרגת חמצון 6 (מסומן ע"י<br />
בנוכחות הזרז המתכתי<br />
R CHOH + 2 Fe( CN) ⎯⎯⎯→ R CO + 2 Fe( CN) + 2H<br />
3 − Ru( VI )<br />
4 − +<br />
2 6 2 6<br />
:(Fe(CN) 6<br />
3-<br />
חוק הקצב שהוצע ע"ס תוצאות ניסיוניות הוא מן הצורה (A מסמן את הבליעה של<br />
dA A<br />
− =<br />
dt k + k A<br />
α<br />
β<br />
.<br />
k1<br />
⎯⎯→<br />
k−1<br />
(1) R2CHOH + Ru( VI ) ←⎯⎯ complex<br />
k2<br />
(2) complex ⎯⎯→ R2CO + Ru( IV )<br />
(3) Ru( IV ) + Fe( CN) ⎯⎯→ Ru( V ) + Fe( CN)<br />
3−<br />
k3<br />
4−<br />
6 6<br />
(4) Ru( V ) + Fe( CN) ⎯⎯→ Ru( VI ) + Fe( CN)<br />
3−<br />
k4<br />
4−<br />
6 6<br />
המנגנון המוצע לריאקציה מורכב מן השלבים הבאים:<br />
Fe( CN ) 6<br />
הוכיחו כי ניתן לבטא את קצב היעלמות − 3<br />
בעזרת חוק הקצב הבא:<br />
(<br />
d[ Fe( CN) ] 2 k k k [ Fe( CN) ][ R CHOH ][ Ru( VI)]<br />
− =<br />
dt k k [ R CHOH ] k ( k k )[ Fe( CN) ] k k [ Fe( CN ) ][ R CHOH ]<br />
Fe( CN) 6<br />
3−<br />
3−<br />
6 1 2 3 6 2 0<br />
3−<br />
3−<br />
1 2 2<br />
+<br />
3 −1 +<br />
2 6<br />
+<br />
1 3 6 2<br />
3 −<br />
הדרכה:<br />
הניחו כי שלב (4) מהיר בהרבה משלב (3), כך שהוא מתרחש מיידית. כלומר, קצב היעלמות<br />
בעזרת שלב בלבד (עם זאת, שימו לב למקדם הסטויכיומטרי<br />
הניחו מצב עמיד עבור הקומפלקס ועבור הזרז בצורתו המחוזרת<br />
בעזרת חוק שימור החומר, קבלו ביטוי ל- בעזרת ריכוז הקומפלקס<br />
יבוטא<br />
(שמכיל (Ru וריכוז הזרז בצורתו<br />
.(!<br />
.Ru(IV)<br />
[ Ru( VI )] 0<br />
1 בהדרכה,<br />
כלומר, זמן החיים שלו<br />
Ru(IV) (בהתאם להנחה מס' התעלמו לחלוטין מן המצב<br />
אפסי). לקבלת הביטוי, בצעו אנאלוגיה לביטויים לריכוז האנזים וקומפלקס אנזים-סובסטרט במנגנון מיכאליס-מנטן.<br />
Ru(V) בחישוביכם !<br />
(3)<br />
<br />
<br />
v [ ] max<br />
S<br />
. v =<br />
K + [ S]<br />
M<br />
א.<br />
בתרגול קיבלנו את משוואת הקצב של מנגנון מיכאליס-מנטן:<br />
משיקולי אנליזת יחידות בלבד, מהן היחידות של קבוע מיכאליס ? K M כתבו את K M מפורשות<br />
(בעזרת קבועי הקצב האחרים), וודאו כי קיבלתם את היחידות שצפיתם.<br />
בדקו האם הביטוי הנ"ל לקצב מתאים לתצפיות הניסיוניות אותן הצגנו כמוטיבציה לקבלת מנגנון<br />
מיכאליס-מנטן (חזרו לתחילת התרגול).<br />
כפי שציינו בתרגול, ממשוואת מיכאליס-מנטן ניתן לקבל מספר הצגות נוספות נפוצות בעזרת מניפולציות<br />
מתמטיות פשוטות. ההצגות הללו מוצגות להלן:<br />
K M<br />
. 1 = 1 + 1<br />
v vmax<br />
[ S]<br />
v<br />
. v = v v<br />
max<br />
− K<br />
M<br />
[ S ]<br />
K M<br />
max<br />
. [ S] = + 1 [ S ]<br />
v v v<br />
max<br />
max<br />
משוואת :("Double Reciprocal") Lineweaver-Burk<br />
משוואת :Eadie-Hofstee<br />
:("Half Reciprocal") Woolf-Hanes<br />
(i)<br />
(ii)<br />
ב.<br />
משוואת<br />
קבלו את שלושת ההצגות הנ"ל ממשוואת מיכאליס-מנטן כפי שהוצגה לעיל.<br />
הסבירו כיצד משתמשים בכל משוואה למציאת הפרמטרים ו-<br />
.<br />
v max<br />
K M<br />
(i)<br />
(ii)<br />
•<br />
•<br />
•<br />
.4<br />
2/6
ג(<br />
א(<br />
ב(<br />
ד(<br />
ה(<br />
ו(<br />
מנגנונים מפורסמים נוספים<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
.5<br />
מנגנון שטרן-וולמר: פליטת אור ושיכוכה במולקולות<br />
א')<br />
(שאלה מבחינה<br />
- מבחן 2010, מועד<br />
. A<br />
*<br />
מולקולה A הבולעת פוטון של אור (בתדר אנרגטי מתאים) עוברת למצב אלקטרוני מעורר, שאותו נסמן ב-<br />
ניתן לייצג תהליך זה בצורה:<br />
כאשר מייצג את האנרגיה של הפוטון שנבלע.<br />
המולקולה המעוררת חוזרת למצב היסוד, A, ע"י מספר ריאקציות מתחרות:<br />
תהליך של פליטת אור (פלואורסנציה) וחזרה של המולקולה המעוררת למצב היסוד:<br />
A + hν<br />
⎯⎯→ A<br />
k f<br />
*<br />
A ⎯⎯→ A +<br />
*<br />
'<br />
hυ<br />
.k f<br />
A<br />
*<br />
hν<br />
.i<br />
.ii<br />
.iii<br />
קבוע הקצב של תהליך זה הוא תהליך זה הוא מסדר ראשון.<br />
תהליכים לא קרינתיים בהם המצב המעורר דועך למצב היסוד תוך כדי פליטה של חום:<br />
* nr<br />
A ⎯⎯→<br />
k<br />
A + heat<br />
זהו תהליך דעיכה תרמית בו האנרגיה עוברת לדרגות החופש השונות של הממס או הסביבה והוא תהליך<br />
מסדר ראשון.<br />
ע"י תגובה עם מולקולה נוספת Q הנמצאת המערכת:<br />
תהליך של שיכוך<br />
*<br />
k<br />
A + Q ⎯⎯→<br />
Q<br />
A + Q<br />
'<br />
(quenching)<br />
זהו תהליך מסדר חלקי ראשון עבור כל אחד מן המגיבים.<br />
בשאלה זו אנו נניח כי לצורך הניתוח הקינטי ניתן להפריד את שלב העירור מן התהליכים שעוברת המולקולה<br />
המעוררת ולכן נתעלם משלב העירור וננתח רק את התהליכים<br />
(i-iii) בנפרד.<br />
,(i-iii)<br />
i-iii<br />
. A<br />
*<br />
בהתייחסך לשלבים בלבד (בהתאם להנחתנו), רשום משוואת קצב דיפרנציאלית עבור המולקולה<br />
המעוררת<br />
נניח כי עובדים בתנאים ניסיוניים בהם<br />
:[ A]
ח(<br />
ט(<br />
(i<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
מעבר להסבר המתמטי, יש לתת גם הסבר פיסיקלי המסתמך על ההגדרה הסבר מדוע ) המילולית של ניצולת הנתונה לכם.<br />
מסוימת.<br />
רמז: לא תיתכן פליטה של יותר מפוטון בודד ממולקולה מעוררת לאיזה ערך שואפת הניצולת הקוונטית כאשר תהליך השיכוך והתהליכים הלא קרינתיים זניחים<br />
למה שואפת הניצולת הקוונטית כאשר הפלואורסנציה זניחה<br />
הראה כי מתקיים הקשר:<br />
בהעדר משכך, הניצולת הקוונטית לפלואורסנציה מסומנת ע"י ?<br />
A<br />
.φ 0<br />
*<br />
?<br />
. 0 ≤ φ ≤ 1<br />
.φ =<br />
0<br />
k f<br />
k<br />
0<br />
(ii)<br />
(iii)<br />
(iv)<br />
הראה כי ניתן לרשום את משוואת שטרן-וולמר גם בצורה:<br />
φ k<br />
0<br />
1<br />
Q<br />
φ = + k0<br />
[ Q]<br />
.<br />
.k Q<br />
k 0 ידוע<br />
ז( (<br />
,i-iii<br />
A *<br />
A<br />
(<br />
הסבר מה צריך<br />
(כלומר, נמדד באופן בלתי-תלוי), הצע דרך לקבלת קבוע השיכוך בהנחה ש- למדוד, איזה גרף צריך לשרטט וכיצד ייראה הגרף (היכן תהיה נקודת החיתוך עם ציר ה y של הגרף ומה<br />
יהיה השיפוע שלו).<br />
מסוימת נתון כי<br />
עבור מולקולה סטודנט ביצע ניסוי בו<br />
של<br />
הוא מדד את זמני החיים עבור סדרה של ריכוזים משתנים של<br />
(כאשר בכל המקרים התקיים<br />
משכך שרטט<br />
לאחר מכן, הנתון.<br />
הגרף את הסטודנט על פני הגרף משורטטת ההתאמה<br />
הליניארית המיטבית שהתקבלה ע"י<br />
וכן משוואת הקו הישר של<br />
תוכנה, התאמה זו.<br />
בעזרת כל הנתונים הנ"ל, חלץ את קבוע<br />
עבור ריאקציה זו.<br />
הקצב לשיכוך הדרך הניסיונית להשיג את ההפרדה בין<br />
שלבי העירור לשלבים הבאים (דעיכה חזרה למצב היסוד) היא ע"י עירור המולקולה בעזרת פולס אור<br />
ולאחר מכן ביצוע של מעקב אחר הקינטיקה העוקבת.<br />
הקצר בהרבה מזמני החיים של התהליכים הסבר מדוע תנאי זה מאפשר לבצע את ההפרדה הקינטית.<br />
בה נתקלנו.<br />
רמז: חשבו באנאלוגיה לשיטת הפלאש-פוטוליזה<br />
τ 0<br />
τ<br />
3.5<br />
3.0<br />
2.5<br />
2.0<br />
1.5<br />
1.0<br />
Stern-Volmer Equation<br />
τ 0<br />
Vs. [Q]<br />
τ<br />
0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5<br />
[Q] - [mM]<br />
y=1+0.850*x<br />
Data<br />
Linear Fit<br />
(flash-photolysis)<br />
(τ )<br />
.τ<br />
0<br />
= 535ns<br />
.([ A]
א(<br />
ג(<br />
ב(<br />
ד(<br />
מנגנון לנגמיר: ספיחה והינתקות ממשטח<br />
ב')<br />
(שאלה מבחינה<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
- מבחן 2010, מועד<br />
.6<br />
Irving Langmuir<br />
(1881-1957)<br />
(adsorption)<br />
והינתקות<br />
בשאלה זו נבחן את הקינטיקה של תהליכי ספיחה<br />
(desorption) של מולקולות גזיות ממשטח מוצק.<br />
המודל הקינטי הפשוט ביותר לתיאור תהליכים אלו מכונה מודל לנגמיר<br />
Model) (Langmuir על שמו של אירווינג לנגמיר, זוכה פרס נובל בכימיה<br />
(1932) על תרומתו לתחום כימית פני-שטח.<br />
תהליך הספיחה יטופל כריאקציה שבה מולקולת גז<br />
השטח של המוצק S ליצירת קומפלקס ספוח<br />
A g מגיבה עם<br />
:AS ad<br />
k<br />
⎯⎯→<br />
ad<br />
Ag<br />
+ S ←⎯⎯ AS<br />
kd<br />
ad<br />
אתר ריק על פני<br />
המודל מתאר את פני השטח של המוצק כמורכבים משריג של אתרי ספיחה אקוויוולנטיים (זהים). כל אתר<br />
יכול להיות או ריק (כלומר, ללא מולקולה ספוחה עליו, S) או להכיל מולקולה ספוחה אחת (ולא יותר, לפי<br />
מודל פשוט זה; אתר זה הוא הקומפלקס<br />
המודל מתואר ע"י האיור משמאל, שמדגים קיומו<br />
של שריג של אתרים, שחלקם מלאים (מיוצג ע"י<br />
קונוס שיושב על האתר) וחלקם ריקים (נקודות).<br />
המודל מניח כי למוצק יש פני שטח אחידים,<br />
שהמולקולות הספוחות אינן מגיבות זו עם זו (הזנחת<br />
אינטראקציות בין מולקולות ספוחות שונות באתרים<br />
שכנים), שהמולקולות הספוחות אינן נודדות על<br />
המשטח בין האתרים (המולקולות "נייחות" באתר<br />
ספיחתן), ושתיתכן ספיחה של מולקולה אחת בכל אתר, כלומר יצירה של שכבה בודדת<br />
.(monolayer)<br />
.(AS ad<br />
נסמן:<br />
p A<br />
<br />
[ S]<br />
<br />
[ AS ad<br />
] <br />
<br />
k ad<br />
ו-<br />
בשאלה.<br />
- הלחץ החלקי של A מעל פני השטח.<br />
k d<br />
- ריכוז האתרים הריקים על פני השטח (ביחידות של מספר ליחידת שטח).<br />
- ריכוז פני השטח של המולקולות הספוחות (ביחידות של מולקולות ליחידת שטח).<br />
- קבועי הקצב לספיחה ולהינתקות ביחידות המתאימות, כך שיתקבלו התוצאות הרשומות<br />
(<br />
A<br />
K eq<br />
)<br />
(i)<br />
המודל מניח כי ריאקציות הספיחה וההינתקות כפי שנוסחו הן אלמנטאריות (עבור הלחץ החלקי של A מעל<br />
פני השטח ועבור ריכוז פני השטח של האתרים הריקים ושל המולקולות הספוחות). רשום משוואות עבור:<br />
קצב הספיחה<br />
.( r ad<br />
)<br />
.( r d<br />
)<br />
(ii)<br />
קצב ההינתקות<br />
רשמו את הקשר בין קצב הספיחה לקצב ההינתקות בשיווי-משקל. בעזרת קשר זה, קבלו ביטוי המקשר בין<br />
קבוע שיווי-המשקל לתהליך הספיחה לקבועי הקצב וללחצים והריכוזים הרלוונטיים.<br />
S] 0 [ נסמן ב-<br />
[ S] 0<br />
ו- S] ,[<br />
את הריכוז הכולל של האתרים (ריקים ומלאים) על פני השטח. רשום משוואה המקשרת בין<br />
.[ ]<br />
AS ad<br />
רמז: חשבו באנאלוגיה למשוואת שימור החומר עבור האנזים במנגנון מיכאליס-מנטן.<br />
בהתבסס על שני הסעיפים הקודמים, קבל את הקשר:<br />
מציין את ריכוז פני השטח של המולקולות הספוחות בשיווי משקל.<br />
,<br />
A<br />
K p<br />
= 1+<br />
K p<br />
eq A<br />
[ S] 0<br />
[ AS ad<br />
] eq<br />
A<br />
eq<br />
A<br />
כאשר<br />
[ AS ad<br />
] eq<br />
(<br />
(<br />
(<br />
(<br />
5/6
ה(<br />
ו(<br />
ז(<br />
θ, A כשבר האתרים המלאים מסך כל האתרים על פני השטח:<br />
נגדיר כעת את הכיסוי של המשטח,<br />
החוג לכימיה<br />
המכון לכימיה<br />
[ ASad<br />
]<br />
θ<br />
A<br />
=<br />
[ S]<br />
0<br />
קבל את משוואת לנגמיר, המכונה גם איזותרמת הספיחה של לנגמיר ומתארת את הכיסוי של המשטח בשיווי<br />
משקל:<br />
A<br />
Keq<br />
pA<br />
.θ<br />
A<br />
=<br />
1 + K p<br />
A<br />
eq<br />
A<br />
(i)<br />
(ii)<br />
נבחן את הביטוי שקיבלנו בסעיף הקודם:<br />
מהו הכיסוי בגבולות של ובגבול<br />
מהי התלות הפונקציונאלית של הכיסוי בלחץ החלקי בגבול של לחצים נמוכים ובגבול של לחצים<br />
גבוהים<br />
במונחים של<br />
אם נגדיר את התלות של הכיסוי בשיווי-משקל<br />
סדרים חלקיים, מהו הסדר בכל אחד מן הגבולות למה דומה תשובתכם<br />
צייר בצורה סכמטית גרף של איזותרמת הספיחה של לנגמיר, כלומר גרף של<br />
החלקי של A.<br />
θ A ניתן למדידה ניסיונית (אגב, זוהי מדידה לא פשוטה בכלל), הציעו גרף ליניארי<br />
בהנחה ש-<br />
θ A כתלות בלחץ<br />
?<br />
p → ∞<br />
( p A<br />
) A בלחץ החלקי של (θ A<br />
)<br />
?<br />
?<br />
A<br />
p = 0<br />
A<br />
?<br />
(iii)<br />
(iv)<br />
(v)<br />
שממנו ניתן יהיה לחלץ את קבוע שיווי המשקל<br />
A<br />
. K eq<br />
,(competitive adsorption)<br />
?<br />
כלומר מצב בו ישנם שני צורונים<br />
נתבונן כעת במצב של ספיחה תחרותית<br />
שונים המתחרים על הספיחה לאותם אתרים בפני השטח. נמשיך להניח את אותן ההנחות כמו<br />
מקודם, כמו גם את ההנחה שכל אתר יכול לאכלס מולקולת A בודדת או מולקולת B בודדת, אך לא שתי<br />
מולקולות.<br />
רשום את המשוואה הכימית לספיחה של כל אחד מן הצורונים, באנלוגיה למשוואה שבראש שאלה<br />
זו.<br />
רשום ביטוי לקבוע שיווי-המשקל לספיחת כל אחד מן הצורונים.<br />
מהי משוואת מאזן האתרים במקרה הנוכחי<br />
קבל את משוואת לנגמיר המעודכנת עבור כל אחד מן הצורונים (הסימון A,B מסמל כי המשוואה<br />
תקפה לכל אחד מן הצורונים, עד כדי שינוי האינדקס לשם הצורון הרלוונטי):<br />
K p<br />
.θ = + +<br />
(B ו- A)<br />
A,<br />
B<br />
eq A,<br />
B<br />
A,<br />
B A B<br />
1 Keq pA Keq pB<br />
(i)<br />
(ii)<br />
(iii)<br />
(iv)<br />
(v)<br />
כעת נניח ש- n צורונים שונים יכולים להיספח על פני השטח, תחת אותם התנאים. הראה כי שבר<br />
האתרים הריקים<br />
. θE<br />
=<br />
1<br />
1<br />
n<br />
+∑<br />
j=<br />
1<br />
K<br />
j<br />
eq<br />
p<br />
j<br />
θ E נתון ע"י:<br />
(<br />
(<br />
(<br />
! ב ה צ ל ח ה<br />
"The great tragedy of science — the slaying of a beautiful hypothesis by an ugly fact".<br />
o Thomas Henry Huxley (English Biologist, 1825-1895).<br />
6/6