16.02.2014 Views

' 9 תרגיל מס ( – 69163 ' ) כימיה פיסיקלית א

' 9 תרגיל מס ( – 69163 ' ) כימיה פיסיקלית א

' 9 תרגיל מס ( – 69163 ' ) כימיה פיסיקלית א

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

א(‏<br />

ב(‏<br />

ג(‏<br />

ד(‏<br />

ה(‏<br />

פיסיקלית א'‏<br />

כימיה<br />

מס'‏<br />

תרגיל<br />

–<br />

סמסטר אביב,‏ תשע"א (2011)<br />

עד ‏(להגשה<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

(02/05/11<br />

9<br />

(<strong>69163</strong><br />

<strong>69163</strong>)<br />

(<br />

.1<br />

מנגנון לינדמן ומנגנון מיכאליס-מנטן<br />

בשאלה זו תבחנו את הבנתכם את מנגנון לינדמן אותו ראינו בתרגול.‏<br />

הסבירו מהי התצפית הניסיונית שהביאה לפיתוח מנגנון לינדמן.‏ מדוע תצפית זו דורשת הסבר מיוחד<br />

מהי הנחת לינדמן לפיתרון הבעיה ? בהבנה בדיעבד,‏ מדוע דווקא תצפית זו נצפתה<br />

בנוכחות ארגון (Ar) לפי<br />

עובר איזומריזציה לפרופילן<br />

ציקלופרופאן<br />

?<br />

?<br />

( CH<br />

2CHCH<br />

3 )<br />

( CH<br />

2CH 2CH<br />

2 )<br />

(<br />

מנגנון לינדמן.‏ הניחו מצב עמיד ל-‏<br />

( CH<br />

2CH2CH<br />

2 )<br />

∗<br />

(molecule . וקבלו את הביטוי למהירות הריאקציה:‏<br />

שהינה מולקולה בעלת עודף אנרגיה<br />

energized )<br />

.<br />

d[ CH2CHCH3] k1k2[CH 2CH2CH 2][ Ar]<br />

v = =<br />

d t k [ Ar]<br />

+ k<br />

−1 2<br />

?<br />

(<br />

מהו סדר הריאקציה לפי החוק הכללי הזה<br />

קבלו את סדר הריאקציה עבור גבול הלחץ הגבוה ועבור גבול הלחץ הנמוך ‏(הסבירו איך מתבטאים<br />

גבולות אלו בצורה מתמטית).‏ תנו הסבר פיסיקלי ‏(גם אם חלקי)‏ לכל אחד מן הגבולות<br />

‏(רמז:‏ מהו השלב קובע-הקצב בכל אחד מן הגבולות ומדוע זה הגיוני<br />

נהוג להגדיר קבוע קצב אפקטיבי,‏ k, eff כך שקצב הריאקציה ‏(עבור כל לחץ)‏ יהיה נתון ע"י:‏<br />

הביטוי המתקבל הוא:‏<br />

.<br />

k<br />

eff<br />

.(?<br />

k k [ Ar]<br />

k k<br />

= =<br />

k Ar k k<br />

1 2 1 2<br />

k2<br />

−1[ ] +<br />

2 −1<br />

+ [ Ar]<br />

?<br />

. v = k [ CH CH CH ]<br />

eff<br />

2 2 2<br />

(<br />

מהו k eff בגבולות של לחץ גבוה ושל לחץ נמוך<br />

[Ar] ‏(אקוויוולנט של לחץ).‏<br />

ציירו גרף סכמטי של<br />

הסבירו את הגרף המצויר בדף העזר מהתרגול:‏ logk כנגד<br />

בכיתה הסברנו את מנגנון לינדמן בכך שמולקולה גזית יכולה להכיל די אנרגיה ‏(במצבה כ-‏ אך<br />

עדיין לא לעבור ריאקציה היות ו"האנרגיה לא נמצאת במקום הנכון"‏ ‏(אלא פרושה באזורים שונים<br />

במולקולה,‏ כגון בויברציות שונות).‏ על סמך הסבר זה:‏<br />

האם מנגנון לינדמן צפוי להיות תקף יותר עבור מולקולות גזיות גדולות או דו-אטומיות<br />

עבור שתי מולקולות בתנאים זהים ובעלות עודף אנרגיה זהה k 2 צפוי להיות גדול יותר<br />

עבור מולקולה גדולה או קטנה ‏(חשבו בצורה איכותית,‏ על סמך שיקול סטטיסטי).‏<br />

,(A *<br />

?<br />

.log[Ar]<br />

– האם<br />

k eff כתלות בריכוז<br />

?<br />

(i)<br />

(ii)<br />

(iii)<br />

(<br />

(i)<br />

(ii)<br />

‏(שאלה מבחינה<br />

- מבחן<br />

2007, מועד ב')‏<br />

חוקרים עקבו אחר הידרוליזה של סוכר ה-‏ Sucrose ע"י האנזים Invertase ומדדו את הקצב ההתחלתי<br />

כפונקציה של הריכוז ההתחלתי של הסוכר.‏ התוצאות מוצגות בטבלה הבאה:‏<br />

[ Sucrose] 0<br />

[ M ] 0.029 0.058 0.088 0.117 0.146 0.175 0.234<br />

v [ M<br />

] 0 sec<br />

0.186 0.265 0.311 0.330 0.349 0.372 0.375<br />

הריכוז ההתחלתי של האנזים בכל הניסיונית היה:‏<br />

להידרוליזה זו הוצע מנגנון מיכאליס-מנטן.‏<br />

רשום את התגובה הכללית ואת משוואת הקצב לתגובה.‏<br />

א.‏ קבל ביטוי למהירות הריאקציה ‏(במידה והגדרת קבועים מסוימים – ציין מהם).‏<br />

ב.‏ רמז:‏ הנח מצב עמיד לגבי תוצר הביניים והשתמש בחוק שימור החומר עבור ריכוז האנזים.‏<br />

נמק<br />

מהו סדר התגובה ג.‏ כנגד ריכוז הסוכר ההתחלתי,‏ והסבר את התוצאה<br />

צייר גרף איכותי של המהירות ההתחלתית ד.‏ המתקבלת.‏ הערך באיזה ריכוז של סובסטרט מגיעים לרוויה.‏<br />

ומהו קבוע מיכאליס-מנטן ? קבע גם בצורה גרפית ! ‏(מומלץ להשתמש<br />

מהי המהירות המירבית ה.‏ באחת ההצגות שלמדנו ונחקרות גם בשאלה מס'‏<br />

חשב את<br />

נתון כי קבוע שיווי-המשקל לשלב הראשון במנגנון הוא ו.‏ .k -1 ו-‏ k 1<br />

.[ E] = 3×<br />

10<br />

0<br />

.40<br />

−8<br />

.(3<br />

M<br />

( v 0<br />

)<br />

!<br />

( v max<br />

)<br />

?<br />

.2<br />

1/6


ד(‏<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

מועד ב')‏ ‏(חלק משאלה מבחינה<br />

3 3-<br />

,[Fe(CN) 6 ] Hexacyanoferrate(III)<br />

:(Ru(VI)<br />

- מבחן ,2009<br />

השאלה עוסקת בחמצון של כהלים ע"י<br />

רותניום בדרגת חמצון 6 ‏(מסומן ע"י<br />

בנוכחות הזרז המתכתי<br />

R CHOH + 2 Fe( CN) ⎯⎯⎯→ R CO + 2 Fe( CN) + 2H<br />

3 − Ru( VI )<br />

4 − +<br />

2 6 2 6<br />

:(Fe(CN) 6<br />

3-<br />

חוק הקצב שהוצע ע"ס תוצאות ניסיוניות הוא מן הצורה (A מסמן את הבליעה של<br />

dA A<br />

− =<br />

dt k + k A<br />

α<br />

β<br />

.<br />

k1<br />

⎯⎯→<br />

k−1<br />

(1) R2CHOH + Ru( VI ) ←⎯⎯ complex<br />

k2<br />

(2) complex ⎯⎯→ R2CO + Ru( IV )<br />

(3) Ru( IV ) + Fe( CN) ⎯⎯→ Ru( V ) + Fe( CN)<br />

3−<br />

k3<br />

4−<br />

6 6<br />

(4) Ru( V ) + Fe( CN) ⎯⎯→ Ru( VI ) + Fe( CN)<br />

3−<br />

k4<br />

4−<br />

6 6<br />

המנגנון המוצע לריאקציה מורכב מן השלבים הבאים:‏<br />

Fe( CN ) 6<br />

הוכיחו כי ניתן לבטא את קצב היעלמות − 3<br />

בעזרת חוק הקצב הבא:‏<br />

(<br />

d[ Fe( CN) ] 2 k k k [ Fe( CN) ][ R CHOH ][ Ru( VI)]<br />

− =<br />

dt k k [ R CHOH ] k ( k k )[ Fe( CN) ] k k [ Fe( CN ) ][ R CHOH ]<br />

Fe( CN) 6<br />

3−<br />

3−<br />

6 1 2 3 6 2 0<br />

3−<br />

3−<br />

1 2 2<br />

+<br />

3 −1 +<br />

2 6<br />

+<br />

1 3 6 2<br />

3 −<br />

הדרכה:‏<br />

הניחו כי שלב (4) מהיר בהרבה משלב (3), כך שהוא מתרחש מיידית.‏ כלומר,‏ קצב היעלמות<br />

בעזרת שלב בלבד ‏(עם זאת,‏ שימו לב למקדם הסטויכיומטרי<br />

הניחו מצב עמיד עבור הקומפלקס ועבור הזרז בצורתו המחוזרת<br />

בעזרת חוק שימור החומר,‏ קבלו ביטוי ל-‏ בעזרת ריכוז הקומפלקס<br />

יבוטא<br />

‏(שמכיל (Ru וריכוז הזרז בצורתו<br />

.(!<br />

.Ru(IV)<br />

[ Ru( VI )] 0<br />

1 בהדרכה,‏<br />

כלומר,‏ זמן החיים שלו<br />

Ru(IV) ‏(בהתאם להנחה מס'‏ התעלמו לחלוטין מן המצב<br />

אפסי).‏ לקבלת הביטוי,‏ בצעו אנאלוגיה לביטויים לריכוז האנזים וקומפלקס אנזים-סובסטרט במנגנון מיכאליס-מנטן.‏<br />

Ru(V) בחישוביכם !<br />

(3)<br />

<br />

<br />

v [ ] max<br />

S<br />

. v =<br />

K + [ S]<br />

M<br />

א.‏<br />

בתרגול קיבלנו את משוואת הקצב של מנגנון מיכאליס-מנטן:‏<br />

משיקולי אנליזת יחידות בלבד,‏ מהן היחידות של קבוע מיכאליס ? K M כתבו את K M מפורשות<br />

‏(בעזרת קבועי הקצב האחרים),‏ וודאו כי קיבלתם את היחידות שצפיתם.‏<br />

בדקו האם הביטוי הנ"ל לקצב מתאים לתצפיות הניסיוניות אותן הצגנו כמוטיבציה לקבלת מנגנון<br />

מיכאליס-מנטן ‏(חזרו לתחילת התרגול).‏<br />

כפי שציינו בתרגול,‏ ממשוואת מיכאליס-מנטן ניתן לקבל מספר הצגות נוספות נפוצות בעזרת מניפולציות<br />

מתמטיות פשוטות.‏ ההצגות הללו מוצגות להלן:‏<br />

K M<br />

. 1 = 1 + 1<br />

v vmax<br />

[ S]<br />

v<br />

. v = v v<br />

max<br />

− K<br />

M<br />

[ S ]<br />

K M<br />

max<br />

. [ S] = + 1 [ S ]<br />

v v v<br />

max<br />

max<br />

משוואת :("Double Reciprocal") Lineweaver-Burk<br />

משוואת :Eadie-Hofstee<br />

:("Half Reciprocal") Woolf-Hanes<br />

(i)<br />

(ii)<br />

ב.‏<br />

משוואת<br />

קבלו את שלושת ההצגות הנ"ל ממשוואת מיכאליס-מנטן כפי שהוצגה לעיל.‏<br />

הסבירו כיצד משתמשים בכל משוואה למציאת הפרמטרים ו-‏<br />

.<br />

v max<br />

K M<br />

(i)<br />

(ii)<br />

•<br />

•<br />

•<br />

.4<br />

2/6


ג(‏<br />

א(‏<br />

ב(‏<br />

ד(‏<br />

ה(‏<br />

ו(‏<br />

מנגנונים מפורסמים נוספים<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

.5<br />

מנגנון שטרן-וולמר:‏ פליטת אור ושיכוכה במולקולות<br />

א')‏<br />

‏(שאלה מבחינה<br />

- מבחן 2010, מועד<br />

. A<br />

*<br />

מולקולה A הבולעת פוטון של אור ‏(בתדר אנרגטי מתאים)‏ עוברת למצב אלקטרוני מעורר,‏ שאותו נסמן ב-‏<br />

ניתן לייצג תהליך זה בצורה:‏<br />

כאשר מייצג את האנרגיה של הפוטון שנבלע.‏<br />

המולקולה המעוררת חוזרת למצב היסוד,‏ A, ע"י מספר ריאקציות מתחרות:‏<br />

תהליך של פליטת אור ‏(פלואורסנציה)‏ וחזרה של המולקולה המעוררת למצב היסוד:‏<br />

A + hν<br />

⎯⎯→ A<br />

k f<br />

*<br />

A ⎯⎯→ A +<br />

*<br />

'<br />

hυ<br />

.k f<br />

A<br />

*<br />

hν<br />

.i<br />

.ii<br />

.iii<br />

קבוע הקצב של תהליך זה הוא תהליך זה הוא מסדר ראשון.‏<br />

תהליכים לא קרינתיים בהם המצב המעורר דועך למצב היסוד תוך כדי פליטה של חום:‏<br />

* nr<br />

A ⎯⎯→<br />

k<br />

A + heat<br />

זהו תהליך דעיכה תרמית בו האנרגיה עוברת לדרגות החופש השונות של הממס או הסביבה והוא תהליך<br />

מסדר ראשון.‏<br />

ע"י תגובה עם מולקולה נוספת Q הנמצאת המערכת:‏<br />

תהליך של שיכוך<br />

*<br />

k<br />

A + Q ⎯⎯→<br />

Q<br />

A + Q<br />

'<br />

(quenching)<br />

זהו תהליך מסדר חלקי ראשון עבור כל אחד מן המגיבים.‏<br />

בשאלה זו אנו נניח כי לצורך הניתוח הקינטי ניתן להפריד את שלב העירור מן התהליכים שעוברת המולקולה<br />

המעוררת ולכן נתעלם משלב העירור וננתח רק את התהליכים<br />

(i-iii) בנפרד.‏<br />

,(i-iii)<br />

i-iii<br />

. A<br />

*<br />

בהתייחסך לשלבים בלבד ‏(בהתאם להנחתנו),‏ רשום משוואת קצב דיפרנציאלית עבור המולקולה<br />

המעוררת<br />

נניח כי עובדים בתנאים ניסיוניים בהם<br />

:[ A]


ח(‏<br />

ט(‏<br />

(i<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

מעבר להסבר המתמטי,‏ יש לתת גם הסבר פיסיקלי המסתמך על ההגדרה הסבר מדוע ) המילולית של ניצולת הנתונה לכם.‏<br />

מסוימת.‏<br />

רמז:‏ לא תיתכן פליטה של יותר מפוטון בודד ממולקולה מעוררת לאיזה ערך שואפת הניצולת הקוונטית כאשר תהליך השיכוך והתהליכים הלא קרינתיים זניחים<br />

למה שואפת הניצולת הקוונטית כאשר הפלואורסנציה זניחה<br />

הראה כי מתקיים הקשר:‏<br />

בהעדר משכך,‏ הניצולת הקוונטית לפלואורסנציה מסומנת ע"י ?<br />

A<br />

.φ 0<br />

*<br />

?<br />

. 0 ≤ φ ≤ 1<br />

.φ =<br />

0<br />

k f<br />

k<br />

0<br />

(ii)<br />

(iii)<br />

(iv)<br />

הראה כי ניתן לרשום את משוואת שטרן-וולמר גם בצורה:‏<br />

φ k<br />

0<br />

1<br />

Q<br />

φ = + k0<br />

[ Q]<br />

.<br />

.k Q<br />

k 0 ידוע<br />

ז(‏ (<br />

,i-iii<br />

A *<br />

A<br />

(<br />

הסבר מה צריך<br />

‏(כלומר,‏ נמדד באופן בלתי-תלוי),‏ הצע דרך לקבלת קבוע השיכוך בהנחה ש-‏ למדוד,‏ איזה גרף צריך לשרטט וכיצד ייראה הגרף ‏(היכן תהיה נקודת החיתוך עם ציר ה y של הגרף ומה<br />

יהיה השיפוע שלו).‏<br />

מסוימת נתון כי<br />

עבור מולקולה סטודנט ביצע ניסוי בו<br />

של<br />

הוא מדד את זמני החיים עבור סדרה של ריכוזים משתנים של<br />

‏(כאשר בכל המקרים התקיים<br />

משכך שרטט<br />

לאחר מכן,‏ הנתון.‏<br />

הגרף את הסטודנט על פני הגרף משורטטת ההתאמה<br />

הליניארית המיטבית שהתקבלה ע"י<br />

וכן משוואת הקו הישר של<br />

תוכנה,‏ התאמה זו.‏<br />

בעזרת כל הנתונים הנ"ל,‏ חלץ את קבוע<br />

עבור ריאקציה זו.‏<br />

הקצב לשיכוך הדרך הניסיונית להשיג את ההפרדה בין<br />

שלבי העירור לשלבים הבאים ‏(דעיכה חזרה למצב היסוד)‏ היא ע"י עירור המולקולה בעזרת פולס אור<br />

ולאחר מכן ביצוע של מעקב אחר הקינטיקה העוקבת.‏<br />

הקצר בהרבה מזמני החיים של התהליכים הסבר מדוע תנאי זה מאפשר לבצע את ההפרדה הקינטית.‏<br />

בה נתקלנו.‏<br />

רמז:‏ חשבו באנאלוגיה לשיטת הפלאש-פוטוליזה<br />

τ 0<br />

τ<br />

3.5<br />

3.0<br />

2.5<br />

2.0<br />

1.5<br />

1.0<br />

Stern-Volmer Equation<br />

τ 0<br />

Vs. [Q]<br />

τ<br />

0.0 0.5 1.0 1.5 2.0 2.5 3.0 3.5<br />

[Q] - [mM]<br />

y=1+0.850*x<br />

Data<br />

Linear Fit<br />

(flash-photolysis)<br />

(τ )<br />

.τ<br />

0<br />

= 535ns<br />

.([ A]


א(‏<br />

ג(‏<br />

ב(‏<br />

ד(‏<br />

מנגנון לנגמיר:‏ ספיחה והינתקות ממשטח<br />

ב')‏<br />

‏(שאלה מבחינה<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

- מבחן 2010, מועד<br />

.6<br />

Irving Langmuir<br />

(1881-1957)<br />

(adsorption)<br />

והינתקות<br />

בשאלה זו נבחן את הקינטיקה של תהליכי ספיחה<br />

(desorption) של מולקולות גזיות ממשטח מוצק.‏<br />

המודל הקינטי הפשוט ביותר לתיאור תהליכים אלו מכונה מודל לנגמיר<br />

Model) (Langmuir על שמו של אירווינג לנגמיר,‏ זוכה פרס נובל בכימיה<br />

(1932) על תרומתו לתחום כימית פני-שטח.‏<br />

תהליך הספיחה יטופל כריאקציה שבה מולקולת גז<br />

השטח של המוצק S ליצירת קומפלקס ספוח<br />

A g מגיבה עם<br />

:AS ad<br />

k<br />

⎯⎯→<br />

ad<br />

Ag<br />

+ S ←⎯⎯ AS<br />

kd<br />

ad<br />

אתר ריק על פני<br />

המודל מתאר את פני השטח של המוצק כמורכבים משריג של אתרי ספיחה אקוויוולנטיים ‏(זהים).‏ כל אתר<br />

יכול להיות או ריק ‏(כלומר,‏ ללא מולקולה ספוחה עליו,‏ S) או להכיל מולקולה ספוחה אחת ‏(ולא יותר,‏ לפי<br />

מודל פשוט זה;‏ אתר זה הוא הקומפלקס<br />

המודל מתואר ע"י האיור משמאל,‏ שמדגים קיומו<br />

של שריג של אתרים,‏ שחלקם מלאים ‏(מיוצג ע"י<br />

קונוס שיושב על האתר)‏ וחלקם ריקים ‏(נקודות).‏<br />

המודל מניח כי למוצק יש פני שטח אחידים,‏<br />

שהמולקולות הספוחות אינן מגיבות זו עם זו ‏(הזנחת<br />

אינטראקציות בין מולקולות ספוחות שונות באתרים<br />

שכנים),‏ שהמולקולות הספוחות אינן נודדות על<br />

המשטח בין האתרים ‏(המולקולות ‏"נייחות"‏ באתר<br />

ספיחתן),‏ ושתיתכן ספיחה של מולקולה אחת בכל אתר,‏ כלומר יצירה של שכבה בודדת<br />

.(monolayer)<br />

.(AS ad<br />

נסמן:‏<br />

p A<br />

<br />

[ S]<br />

<br />

[ AS ad<br />

] <br />

<br />

k ad<br />

ו-‏<br />

בשאלה.‏<br />

- הלחץ החלקי של A מעל פני השטח.‏<br />

k d<br />

- ריכוז האתרים הריקים על פני השטח ‏(ביחידות של מספר ליחידת שטח).‏<br />

- ריכוז פני השטח של המולקולות הספוחות ‏(ביחידות של מולקולות ליחידת שטח).‏<br />

- קבועי הקצב לספיחה ולהינתקות ביחידות המתאימות,‏ כך שיתקבלו התוצאות הרשומות<br />

(<br />

A<br />

K eq<br />

)<br />

(i)<br />

המודל מניח כי ריאקציות הספיחה וההינתקות כפי שנוסחו הן אלמנטאריות ‏(עבור הלחץ החלקי של A מעל<br />

פני השטח ועבור ריכוז פני השטח של האתרים הריקים ושל המולקולות הספוחות).‏ רשום משוואות עבור:‏<br />

קצב הספיחה<br />

.( r ad<br />

)<br />

.( r d<br />

)<br />

(ii)<br />

קצב ההינתקות<br />

רשמו את הקשר בין קצב הספיחה לקצב ההינתקות בשיווי-משקל.‏ בעזרת קשר זה,‏ קבלו ביטוי המקשר בין<br />

קבוע שיווי-המשקל לתהליך הספיחה לקבועי הקצב וללחצים והריכוזים הרלוונטיים.‏<br />

S] 0 [ נסמן ב-‏<br />

[ S] 0<br />

ו-‏ S] ,[<br />

את הריכוז הכולל של האתרים ‏(ריקים ומלאים)‏ על פני השטח.‏ רשום משוואה המקשרת בין<br />

.[ ]<br />

AS ad<br />

רמז:‏ חשבו באנאלוגיה למשוואת שימור החומר עבור האנזים במנגנון מיכאליס-מנטן.‏<br />

בהתבסס על שני הסעיפים הקודמים,‏ קבל את הקשר:‏<br />

מציין את ריכוז פני השטח של המולקולות הספוחות בשיווי משקל.‏<br />

,<br />

A<br />

K p<br />

= 1+<br />

K p<br />

eq A<br />

[ S] 0<br />

[ AS ad<br />

] eq<br />

A<br />

eq<br />

A<br />

כאשר<br />

[ AS ad<br />

] eq<br />

(<br />

(<br />

(<br />

(<br />

5/6


ה(‏<br />

ו(‏<br />

ז(‏<br />

θ, A כשבר האתרים המלאים מסך כל האתרים על פני השטח:‏<br />

נגדיר כעת את הכיסוי של המשטח,‏<br />

החוג לכימיה<br />

המכון לכימיה<br />

[ ASad<br />

]<br />

θ<br />

A<br />

=<br />

[ S]<br />

0<br />

קבל את משוואת לנגמיר,‏ המכונה גם איזותרמת הספיחה של לנגמיר ומתארת את הכיסוי של המשטח בשיווי<br />

משקל:‏<br />

A<br />

Keq<br />

pA<br />

.θ<br />

A<br />

=<br />

1 + K p<br />

A<br />

eq<br />

A<br />

(i)<br />

(ii)<br />

נבחן את הביטוי שקיבלנו בסעיף הקודם:‏<br />

מהו הכיסוי בגבולות של ובגבול<br />

מהי התלות הפונקציונאלית של הכיסוי בלחץ החלקי בגבול של לחצים נמוכים ובגבול של לחצים<br />

גבוהים<br />

במונחים של<br />

אם נגדיר את התלות של הכיסוי בשיווי-משקל<br />

סדרים חלקיים,‏ מהו הסדר בכל אחד מן הגבולות למה דומה תשובתכם<br />

צייר בצורה סכמטית גרף של איזותרמת הספיחה של לנגמיר,‏ כלומר גרף של<br />

החלקי של A.<br />

θ A ניתן למדידה ניסיונית ‏(אגב,‏ זוהי מדידה לא פשוטה בכלל),‏ הציעו גרף ליניארי<br />

בהנחה ש-‏<br />

θ A כתלות בלחץ<br />

?<br />

p → ∞<br />

( p A<br />

) A בלחץ החלקי של (θ A<br />

)<br />

?<br />

?<br />

A<br />

p = 0<br />

A<br />

?<br />

(iii)<br />

(iv)<br />

(v)<br />

שממנו ניתן יהיה לחלץ את קבוע שיווי המשקל<br />

A<br />

. K eq<br />

,(competitive adsorption)<br />

?<br />

כלומר מצב בו ישנם שני צורונים<br />

נתבונן כעת במצב של ספיחה תחרותית<br />

שונים המתחרים על הספיחה לאותם אתרים בפני השטח.‏ נמשיך להניח את אותן ההנחות כמו<br />

מקודם,‏ כמו גם את ההנחה שכל אתר יכול לאכלס מולקולת A בודדת או מולקולת B בודדת,‏ אך לא שתי<br />

מולקולות.‏<br />

רשום את המשוואה הכימית לספיחה של כל אחד מן הצורונים,‏ באנלוגיה למשוואה שבראש שאלה<br />

זו.‏<br />

רשום ביטוי לקבוע שיווי-המשקל לספיחת כל אחד מן הצורונים.‏<br />

מהי משוואת מאזן האתרים במקרה הנוכחי<br />

קבל את משוואת לנגמיר המעודכנת עבור כל אחד מן הצורונים ‏(הסימון A,B מסמל כי המשוואה<br />

תקפה לכל אחד מן הצורונים,‏ עד כדי שינוי האינדקס לשם הצורון הרלוונטי):‏<br />

K p<br />

.θ = + +<br />

(B ו-‏ A)<br />

A,<br />

B<br />

eq A,<br />

B<br />

A,<br />

B A B<br />

1 Keq pA Keq pB<br />

(i)<br />

(ii)<br />

(iii)<br />

(iv)<br />

(v)<br />

כעת נניח ש-‏ n צורונים שונים יכולים להיספח על פני השטח,‏ תחת אותם התנאים.‏ הראה כי שבר<br />

האתרים הריקים<br />

. θE<br />

=<br />

1<br />

1<br />

n<br />

+∑<br />

j=<br />

1<br />

K<br />

j<br />

eq<br />

p<br />

j<br />

θ E נתון ע"י:‏<br />

(<br />

(<br />

(<br />

! ב ה צ ל ח ה<br />

"The great tragedy of science — the slaying of a beautiful hypothesis by an ugly fact".<br />

o Thomas Henry Huxley (English Biologist, 1825-1895).<br />

6/6

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!