××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure

More documents

Recommendations

Info

הפכה לאובייקט יהודי טקסי כמעט.‏ בבתים רבים,‏ במוסדות חינוך ובמקומות ציבוריים יהודיים,‏ זכתה ‏'הקופסה הכחולה'‏ למקום של כבוד.‏ אגרות הבונדס של מדינת ישראל ניתנו כמתנות בר מצווה למשל.‏ ארגון ‏'הדסה'‏ - הסתדרות הנשים הציוניות באמריקה - שנוסד ב–‏‎1912‎ והיה לארגון המתנדבים הגדול באמריקה,‏ הפך את מחויבותו לבניית מערכות הבריאות והחינוך של ישראל לחלק מסדר היום של משפחות יהודיות רבות.‏ כמובן שלמרות שיתוף הפעולה ההדוק התפתחו גם מחלוקות פוליטיות ואידיאולוגיות.‏ שאלות רבות ושנויות במחלוקת,‏ עלו כבר אז:‏ מהו האופי הרצוי של מערכת היחסים בין יהדות העולם לישראל‏ מהו מקומה של מדינת ישראל בעולם היהודי‏ האם חיים יהודיים צריכים להמשיך להתקיים גם מחוץ למדינת ישראל‏ האם להיות ציוני פירושו - לעלות לישראל‏ האם מדינת ישראל והתפוצות משלימות או שוללות זו את זו‏ התשובות לשאלות הללו ולאחרות רבות ומגוונות,‏ והן ליבו והעשירו את הדיון הציבורי שמתמשך מאז ועד ימינו.‏ הקופסא הכחולה של קרן קימת לישראל זאת ועוד,‏ בבסיס המתיחות הרעיונית רווחה בישראל בימיה המוקדמים הגישה של שלילת הגולה.‏ הפסיכולוג פרופ'‏ דן בר–און תיאר זאת באופן ממצה:‏ ‏"ה'אני'‏ של הזהות הציונית היה צריך להגדיר עצמו קודם כל על–ידי שלילת זהויות אחרות שהוגדרו כ'גלותיות'."‏ * ניתן כמובן לטעון שגישה זו נובעת מהמאמץ המהפכני שנדרש על מנת לבנות את הלאום היהודי המתחדש.‏ כפי שהסוציולוג פרופ'‏ עוז אלמוג הסביר:‏ ‏"כתוצאה מכך,‏ השלילה הכוחנית של תרבות התפוצות נבעה,‏ לפחות בחלקה,‏ מהצורך להדגיש את העליונות של תרבות החלוץ הציוני על פני היהדות המסורתית ממנה היא צמחה"**.‏ למרות הפערים האידיאולוגיים והארגוניים,‏ המשיכו היחסים בין היהודים שחיו בישראל לאלה שחיו מחוצה לה,‏ להיות בעלי משמעות עבור שני הצדדים.‏ ישראל הזדקקה לתמיכת יהדות התפוצות,‏ וזו מצדה שאבה עידוד,‏ גאווה,‏ ביטחון והשראה מעצם הקיום של מדינת ישראל.‏ מעבר לכך,‏ רבים מהיהודים שחיו בישראל ובתפוצות היו בני אותן משפחות,‏ הם גדלו יחד ב'מולדת הישנה'.‏ מאבקים אידיאולוגיים ודיונים קיומיים בנושא יחסי ישראל–תפוצות והעם היהודי,‏ משולהבים ככל שיהיו,‏ תמיד נותרו ‏'בתוך המשפחה'.‏ שלב ב'‏ - מלחמת ששת הימים כנקודת מפנה במקומה של ישראל בעולם היהודי מלחמת ששת הימים הייתה נקודת מפנה ביחס למקומה של ישראל בעולם היהודי.‏ הניצחון הדרמטי התרחש על רקע החששות שקדמו למלחמה.‏ יהודי העולם חששו לעצם קיומה של המדינה היהודית.‏ לניצחון הייתה השפעה אדירה על תחושות הביטחון והגאווה שלהם.‏ לא רק שההתלהבות כלפי ישראל הגיעה לשיאים חדשים,‏ אלא שתמיכתם של היהודים בישראל,‏ הפכה פתוחה וגלויה יותר מבעבר,‏ וכן גם ביחסם לזהותם היהודית.‏ התהליך שבו העם היהודי אימץ אל לבו את מדינת ישראל בעקבות הניצחון הצבאי האדיר,‏ השתלב עם צמיחתו של דור יהודי צעיר בתפוצות,‏ ועם תהליך התחזקות ביטחונם העצמי בזהותם היהודית של בני הדור החדש,‏ ויכולתם להיאבק על זכויותיהם.‏ תהליך זה בולט במיוחד בקרב הקהילה היהודית הגדולה ביותר,‏ זו של ארה"ב.‏ * דן בר–און,‏ על ‏'אחרים'‏ בתוכנו,‏ תמורות בזהות הישראלית מנקודת ראות פסיכולוגית–חברתית,‏ הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן גוריון,‏ באר שבע,‏ 2005. .Oz, Almog.The Sabra: The Creation of the New Jew, Berkeley, California, University of California Press, December, 2000 ** 40
הפגנה בניו יורק למען אסירי ציון בתקופה שאחרי מלחמת ששת הימים גילו רבים מיהודי העולם,‏ וכן גם ארגונים יהודיים,‏ עניין ומעורבות בישראל.‏ חלה עלייה חדה בהיקף התרומות,‏ שהגיע לשיאים חדשים.‏ יהודי התפוצות הפכו למעורבים יותר במגוון נושאים.‏ עולים ומתנדבים הגיעו לישראל,‏ והתיירות היהודית לישראל גדלה לממדים חסרי תקדים.‏ במונחים מעשיים,‏ בעשורים שלאחר מלחמת ששת הימים המעורבות של יהודי התפוצות התמקדה בצמיחתה של מדינת ישראל ובהתבססותה.‏ התמיכה בקידום תשתיות היסוד של המדינה,‏ שאפיינה את השנים הראשונות שלאחר קום המדינה,‏ הפכה עתה לתרומה ניכרת להתפתחות האוניברסיטאות,‏ מרכזי מחקר ורפואה ומוסדות ציבור.‏ יתר על כן,‏ הרצון להשפיע על איכות החיים בישראל הביא לתכנון וליישום ביצוע של פרויקט נרחב של ‏'שיקום שכונות',‏ פרויקט שהתמקד בסיוע לשכונות מצוקה ולעיירות הפיתוח בישראל שהוקמו ברובן לצורך קליטת העלייה ההמונית של שנות החמישים.‏ יש להדגיש שכמעט כל הפרויקטים שבוצעו בארץ בתמיכתם הכספית של יהודי התפוצות,‏ נעשו בשותפות מלאה עם הגורמים המתאימים במדינת ישראל,‏ כולל השתתפות במימון.‏ בשנים שלאחר מלחמת ששת הימים הפכה התמיכה הפוליטית במדינת ישראל למטרה המוצהרת,‏ המובילה והמאחדת בפעילות של העולם היהודי המאורגן.‏ פעילות זו נעשתה ברחבי העולם במקצועיות הולכת וגדלה,‏ והבטיחה תמיכה במדינת ישראל,‏ שמירה על האינטרסים שלה והגנה על הדימוי שלה.‏ בכך מילאה יהדות העולם תפקיד מרכזי בחשיבותו בשותפות הכלל יהודית.‏ אחד הביטויים הבולטים למגמה זו היא אייפא"ק - השדולה האמריקנית למען ישראל Committee( ,)AIPAC–American Israel Public Affairs שהפכה לאחד מהארגונים הלוביסטים החזקים ביותר בארה"ב,‏ ומונה כיום כ–‏‎100,000‎ חברים.‏ בשנים אלו התנהל גם אחד המאבקים המצליחים ביותר של העם היהודי כקולקטיב - המאבק לשחרור יהודי ברית המועצות.‏ קיומה של מדינת ישראל,‏ וניצחונה במלחמת ששת הימים,‏ הצית את המאבק של יהדות זו למען חופש דת ותרבות ולמען עלייה חופשית.‏ המאבק סחף את העולם היהודי כולו.‏ שיתוף הפעולה ההדוק בין יהודי ברית המועצות,‏ יהדות העולם החופשי ומדינת ישראל יצר מאבק בעל השפעה רבה.‏ תוצאות המאבק היו חידוש הקשר עם יהודי ברית המועצות - יהודי הדממה - שנותקו מן העם היהודי עם פרוץ המהפכה הקומוניסטית בשנת 1917; הנעת תהליך הגירה ענק שבמהלכו יצאו מעל לשני מליון יהודים,‏ משטח ברית המועצות לשעבר,‏ מהם כ–‏‎1,250,000‎ מצאו בית במדינת ישראל;‏ יצירת מרחב פעולה יהודי בינלאומי שבו הדור היהודי הצעיר שלאחר השואה גיבש ועיצב את תחושת השייכות והמחויבות היהודית שלו ובניית דגם פעולה יעיל ששימש השראה למאבקים אחרים למען זכויות אדם בברית המועצות ובעולם כולו.‏ 41
Page 1 and 2: יחידה 3 שישים שנים ש
Page 3: רקע שלב א'‏ - מייסדי
Page 7 and 8: קהילות ספציפיות בי

××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure

Create successful ePaper yourself

Delete template?

Save as template?

××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure