××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure

More documents

Recommendations

Info

שלב ג'‏ - שני העשורים האחרונים - החיפוש אחר שותפות חדשה את שני העשורים האחרונים ניתן להגדיר כתקופה של חיפוש אחר סוג חדש של שותפות בין ישראל לבין העם היהודי בתפוצות.‏ גורמים רבים תרמו לשינוי זה;‏ אם השנים שלאחר 1967 סימלו את שיא ההזדהות של יהודי העולם עם ישראל,‏ הרי ששנות ה–‏‎80‎ - בין השאר כתוצאה ממלחמת לבנון ומהאינתיפאדה הראשונה - היו שנים של התעוררות מהאופוריה של מלחמת ששת הימים,‏ ובהן החל להישחק האתוס של ישראל כמדינה ‏'גדולה מהחיים'.‏ השינוי בדימוי של מדינת ישראל הביא,‏ מצד אחד,‏ יהודים מודאגים בארץ ובעולם לתהות ביחס לעתידה של השותפות הכלל–יהודית ולמקומה של ישראל בתוכה;‏ ומצד אחר הביא רבים,‏ בעיקר בקרב הדור הצעיר של יהודי התפוצות,‏ להתרחק מכל קשר עם ישראל.‏ ישראל של סוף המאה ה–‏‎20‎ לא הייתה עוד מדינה ענייה ומתפתחת.‏ התלות שלה בתרומות של יהודי התפוצות הלכה ופחתה.‏ מנהיגים יהודים בני הדור החדש,‏ שרבים מהם השתתפו בתוכניות חינוכיות בישראל,‏ החלו לנסות ולבנות מערכת יחסים שאינה בנויה רק על כסף.‏ תמונת המצב המוכרת מהעבר,‏ שבה קהילות יהודיות מגייסות כסף,‏ והישראלים מחליטים באופן חד–צדדי כיצד לעשות בו שימוש,‏ הלכה והשתנתה במהירות.‏ שני הצדדים הביעו צורך להגדיר מחדש את השותפות.‏ מושגים כמו הדדיות,‏ סימטריה,‏ שיתוף פעולה ודיאלוג הפכו לאבני הבניין החדשות של הקשר.‏ האתגר החדש היה ליצור מערכת יחסים שוויונית ותוססת.‏ בתקופה זו היה שינוי בולט בדגש שניתן למפגשים בין הדור הצעיר של יהודי התפוצות לבין ישראל והישראלים,‏ באמצעות ביקורים חינוכיים.‏ מה שהתחיל כ'החוויה הישראלית'‏ עבור צעירים,‏ הפך בעשור האחרון ל'תגלית'‏ - ביקור בישראל על חשבון העם היהודי כביטוי לזכותו של כל צעיר יהודי ליצור קשר עם ישראל.‏ בהמשך הוקם ‏'מסע',‏ ארגון גג של תוכניות ארוכות לשהייה של סמסטר עד שנה בישראל.‏ תוכניות אלו מבטאות את הכוונה לקרב צעירים רבים ככל האפשר לישראל,‏ לערוך להם הכרה עם הארץ,‏ להעצים את מעורבותם במתרחש בה ולאפשר להם להשתלב בשיח כלל–יהודי חדש.‏ שינוי זה בתפיסה בא לידי ביטוי גם בצורות מימון חדשניות של התחום,‏ שעיקרו איגום משאבים של קהילות,‏ של תורמים פרטיים ושל ממשלת ישראל.‏ השינוי בפילנתרופיה היה אף הוא משמעותי.‏ לצד הזרם המסורתי של הנדבנות היהודית,‏ נפתחו בארץ עוד ועוד משרדים,‏ המייצגים קהילות יהודיות וקרנות יהודיות בעולם,‏ ומערך של מודלים חדשניים הלך והתפתח.‏ היה בכך ביטוי לרצונם של התורמים להיות מעורבים יותר בתהליכי קבלת ההחלטות,‏ ולעקוב מקרוב אחר הדרך בה נעשה שימוש בכספם.‏ צעד נוסף בכיוון זה הסתמן עם הקמת קרנות כמו הקרן החדשה לישראל*,‏ או לאחרונה ארגון הנקרא צוות המשימה הבין ארגוני בנושא ערביי ישראל**‏ אלו מהווים ביטוי ליכולת של יהודי העולם להיות ביקורתיים כלפי היבטים שונים של מדינת ישראל,‏ מתוך תחושה של שותפות ומחויבות.‏ כאן בולטים הניסיונות לפעול בתחום של קידום השוויון של ערביי ישראל,‏ של העצמת תהליך ההתחדשות היהודית,‏ ושל תמיכה במאבק למען פלורליזם יהודי במדינת ישראל.‏ שינוי ניכר התחולל גם בהרחבת תחומי הפעילות.‏ כיום מעורבת יהדות העולם כמעט בכל תחומי החיים בארץ - חינוך ותרבות,‏ היי–‏ טק,‏ שירותים סוציאליים,‏ איכות הסביבה,‏ זכויות האדם והאזרח,‏ פיתוח מנהיגות אזרחית ועוד ועוד.‏ כמעט בלתי אפשרי לדמיין את התעצמות המגזר השלישי )NGOs( בישראל ללא המעורבות של יהדות העולם.‏ אולי הדגם הבולט בניסיון להגדיר מחדש את מערכת היחסים בין ישראל לבין העם היהודי הוא זה של ‏'שותפות 2000'. הדגם,‏ שהושק בשנת 1994 על ידי הסוכנות היהודית ושותפיה במגבית היהודית המאוחדת ובקרן היסוד,‏ הוא ניסיון לפתח דוגמה מייצגת חדשה של שותפות.‏ היא מאופיינת במערכת יחסים ישירה בין סטודנטים של ‏“תגלית”‏ * הקרן החדשה לישראל http://nif.org.il Inter Agency Task Force on Israeli Arab Issues http://www.iataskforce.org ** 42
קהילות ספציפיות בישראל ובתפוצות,‏ הטוות ביניהן מערכת קשרי גומלין ענפה בתחומי חיים שונים.‏ באמצעות העצמת השותפויות הבין–קהילתיות,‏ יצרה מחלקת ישראל בסוכנות היהודית פלטפורמה יהודית–עולמית,‏ המהווה חממה לפיתוח ולהתנסות בשיתופי פעולה מגוונים.‏ ההנחה שבבסיס שותפות 2000 היא שהשותפות בין העולם היהודי לבין אזרחי ישראל הינה חיונית להבטחת העתיד - לפעולתנו כקולקטיב יש כוח והשפעה משמעותיים.‏ המטרה היא,‏ אם כן לקשר בין קהילות יהודיות ספציפיות ברחבי העולם לקהילות ספציפיות בישראל,‏ במטרה לעודד בניית קשרים,‏ שיתוף פעולה וידידות מתמשכת.‏ חל שינוי משמעותי במערכת היחסים בין העם היהודי למדינת ישראל,‏ ופיתוחה של מערכת יחסים אמיתית ומתמשכת בין העם היהודי לאזרחי ישראל,‏ הפך למטרה - בדגש הועבר מהתוצאה לתהליך.‏ החלטות לגבי הפעילות המשותפת הועברו מהמוסדות המרכזיים להחלטה משותפת ושוויונית של הקהילות.‏ כפי שנכתב באתר של שותפות 2000: ‏"יותר מפלטפורמה שנועדה לחולל שינוי או לאפשר תוצאות מוחשיות,‏ השותפות שלנו מעניקה צורה לעמיות שלנו ומביעה את הערכים המשותפים שלנו".‏ ניתן לסכם את שני העשורים האחרונים כתקופה של חיפוש אחר צורה חדשה של שותפות.‏ הצורך נוצר משום שהמציאות השתנתה באופן מהותי,‏ אך גם משום שישראלים ויהודים ברחבי העולם נדרשו לשאלה ‏"כיצד העובדה שישראל היא מדינה יהודית צריכה לבוא לידי ביטוי בשותפות בינינו"‏ זוהי שאלה קיומית שהתשובות לה עדיין אינן ברורות.‏ עם זאת,‏ נראה כי הגישה עצמה היא תחילתה של דרך למציאת התשובות הנכונות עבור השותפות בעתיד.‏ מטרות היחידה • ללמוד על האנשים ועל הארגונים שפעילותם סיפקה מודלים לשותפות בין העם היהודי והמדינה היהודית במשך שישים שנות קיומה.‏ • להבין את השינויים שחלו באופי השותפות במהלך השנים,‏ את הסיבות להם,‏ ואת מגוון המודלים שנוצרו בשל כך.‏ • לבחון איזה מהמודלים הללו מתאים להשקפות עולמנו היום ובעתיד הנראה לעין.‏ מהלך הפעילות הפקת תכנית בוקר טלוויזיונית בנושא ‏"ישראל והתפוצות - שישים שנות שותפות"‏ שלב - 1 הפקה המשתתפים יתחלקו לכמה קבוצות.‏ כל קבוצה צריכה להפיק תכנית בוקר שאורכה כ–‏‎5-10‎ דקות.‏ סעיפיה השונים יעסקו בנושא שישים שנות שותפות,‏ ובמהלכה יוצגו דמויות וארגונים אשר לקחו חלק בשותפות זו.‏ כל קבוצה תקבל כרטיס משימה שבו יינתן הסבר להפקת תכנית בוקר,‏ וכן כרטיס עורך ודפי מידע שמהם ניתן ללמוד על הפעולות השונות שנעשו במסגרת הקשרים שבין ישראל לתפוצות במשך שישים שנות השותפות.‏ הכרטיסים והדפים נמצאים בעזרי הלמידה של יחידה 3. שלב - 2 הצגה במליאה הקבוצות יציגו את תוכניות הבוקר במליאה.‏ אפשר לבחור חבר שופטים מתוך המליאה שתפקידו יהיה לבחור את תכנית הבוקר הטובה ביותר.‏ המשתתפים יכולים להעלות את תוכניות הבוקר לאתר התכנית בכתובת : http://www.israventure.com 43
Page 1 and 2: יחידה 3 שישים שנים ש
Page 3 and 4: רקע שלב א'‏ - מייסדי
Page 5: הפגנה בניו יורק למע

××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

Delete template?

Save as template?

××××× 3 ×©××©×× ×©× ×× ×©× ×©××ª×¤××ª - Israventure