××× ××× ×פ×××××ר×× ××× ×סת ××××ר - ××©×¨× ××× ×¨××× ×××××
××× ××× ×פ×××××ר×× ××× ×סת ××××ר - ××©×¨× ××× ×¨××× ×××××
××× ××× ×פ×××××ר×× ××× ×סת ××××ר - ××©×¨× ××× ×¨××× ×××××
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
פרופ' דר' אינג' אליהו נאמן<br />
רחוב אבא קובנר 7, תל אביב<br />
טלפון:<br />
פקס:<br />
69373<br />
03-7411854<br />
03-7411220<br />
Email:arren01@tx.technion.ac.il<br />
HonFAEAI(IL), FCIBSE(UK), FSLL(UK), MIESNA(US)<br />
מהנדס יועץ (הנדסת חשמל)<br />
הנדסת תאורה<br />
מ ו נ ח י ם ב פ ו ט ו מ ט ר י ה<br />
ו ה נ ד ס ת ה מ א ו ר<br />
2007 דצמבר
1<br />
תוכן הענינים<br />
עמוד<br />
2<br />
3<br />
7<br />
10<br />
11<br />
12<br />
13<br />
15<br />
16<br />
יסודות<br />
יחידות<br />
ראיה<br />
צבע האור<br />
תכונות של משטחים<br />
מקורות אור<br />
נורות למאור כללי<br />
מנורות (גופי תאורה)<br />
מתקני תאורה<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
.5<br />
.6<br />
.7<br />
.8<br />
.9<br />
17<br />
.10<br />
מאור טבעי
2<br />
1. יסודות<br />
1.1<br />
פוטומטריה<br />
Photometry<br />
1.2<br />
קרינה אלקטרומגנטית<br />
הגדרת ומדידת ערכים הקשורים באור. המדידה יכולה להיעשות<br />
ע"י העין האנושית או באמצעות מכשירים הרגישים לקרינת האור.<br />
כלל הקרינות בטבע מוגדרות כקרינות אלקטרומגנטיות.<br />
מגדירים ומסווגים אותן לפי אורך הגל ו/או התדירות.<br />
Electromagnetic<br />
Radiation<br />
1.3<br />
אור<br />
קרינה אלקטרומגנטית עליה מגיבה העין האנושית הממוצעת.<br />
התחום הנראה מצוי בין אורכי הגל 400 ננומטר עד<br />
(בעבר כללו בתחום אורכי גל של 380 ננומטר עד<br />
700 ננומטר.<br />
780 ננומטר).<br />
Light<br />
אורך הגל λ נמדד בננומטרים<br />
.nanometer - nm -<br />
.1 nm = 10 -9 m היינו ,1 meter = 1,000,000,000 nm<br />
יחידות אורך אחרות:<br />
מיקרומטר - m .1 µm = 10 -6<br />
.1 Angstrom = 10 -10 m -<br />
.1 foot = 0.254 m – (foot)<br />
אנגסטרום<br />
רגל<br />
1.4<br />
קרינה אופטית<br />
קרינה הכוללת את כלל הקרינות בתחום האולטרה סגול, התחום<br />
Optical Radiation הנראה והתחום האינפרה אדום.<br />
100 ננומטר<br />
UV -<br />
400 ננומטר.<br />
1.5<br />
קרינה אולטרה סגולה<br />
קרינה של אורכי גל הקצרים מהתחום הנראה, בין<br />
מקובל לחלק את תחום הקרינה ה-א. ס.<br />
עד<br />
לשלושה תחומי משנה:<br />
315 עד 400 ננומטר.<br />
280 עד 315 ננומטר.<br />
100 עד 280 ננומטר.<br />
UV-A<br />
UV-B<br />
UV-C<br />
Ultraviolet Radiation<br />
קרינה א. ס. להשמדת בקטריות וחיידקים<br />
220 עד 300 ננומטר.<br />
280 עד 320 ננומטר.<br />
320 עד 400 ננומטר.<br />
(germicidal ,bactericidal)<br />
שיזוף (erythemal)<br />
"אור שחור" ("blacklight")<br />
1.6<br />
קרינה אינפרה אדומה<br />
קרינה של אורכי גל הארוכים מהתחום הנראה, בין<br />
מקובל לחלק את תחום הקרינה ה-א. א.<br />
עד<br />
IR לשלושה תחומי משנה:<br />
עד<br />
400 ננומטר<br />
-<br />
1,400 400 ננומטר.<br />
1,400 עד 3,000 ננומטר.<br />
3,000 עד 1,000,000 ננומטר.<br />
IR-A<br />
IR-B<br />
IR-C<br />
1,000,000 ננומטר.<br />
Infrared Radiation<br />
1.7<br />
סף<br />
הערך של גירוי פיזיקאלי (גודל החפץ, לומיננס, ניגוד) המאפשר<br />
לצופה לראות בברור. לרוב נקבע ערך הסף בצורה סטטיסטית,<br />
למשל, אם מבחינים בגירוי בדייקנות ב50%- מן הניסיונות.<br />
Threshold
3<br />
2. יחידות<br />
2.1<br />
שטף אור-לומן<br />
F - luminous flux-lumen<br />
כמות האור המוקרנת בשנייה אחת ממקור אור בכל כיוון,<br />
או כמות האור הנקלטת במשך שנייה אחת במשטח מכל כיוון.<br />
2.2<br />
נצילות אורית-לומן לואט<br />
(של מקור האור)<br />
,(F)<br />
LUM EFFI =LE = K - luminous efficacy<br />
lm/W<br />
שטף האור הכולל בלומנים המופק ממקור האור<br />
מחולק בהספק בוואטים (P) המושקע ליצור האור.<br />
K<br />
= LE ( lm / w)<br />
=<br />
F(<br />
lumen)<br />
P(<br />
Watt)<br />
נצילות אורית =<br />
לומן<br />
-----------<br />
ווט<br />
2.3<br />
עוצמת הארה-לוקס<br />
שטף האור (F) המאיר יחידת שטח<br />
.(A)<br />
1lumen<br />
1lux =<br />
2<br />
1m<br />
1 לומן<br />
1 לוקס ------------=<br />
"ר מ 1<br />
E - illuminance-lux<br />
dF<br />
E =<br />
dA<br />
הביטוי הדיפרנציאלי:<br />
בשיטה האימפריאלית נמדדת עוצמת ההארה ביחידה:<br />
1lumen<br />
1 foot candle ( ft ⋅cd)<br />
=<br />
1square<br />
foot<br />
1m 2 = 10,76 ft 2 1 ft ⋅cd<br />
= 10. 76 lux<br />
2.4<br />
עוצמת הארה מתוחזקת<br />
ערך ממוצע של רמת ההארה (בלוקסים) במשך קיום<br />
המתקן (במשך תקופה ארוכה), על משטח מסוים.<br />
למשל, שטח של החדר השלם או שטח עליו נמצאת<br />
מטרת הראיה, לפיו מתכננים את מתקן התאורה כולו.<br />
- לוקס<br />
Ē m - maintained illuminance<br />
lux<br />
2.5<br />
עוצמת הארה מינימלית-לוקס<br />
הערך המינימאלי המותר של עוצמת ההארה השימושית<br />
(בלוקסים) על משטח מסוים. מונח זה מקובל בתקני המאור<br />
הישראליים הקיימים עבור ספריות, בתי ספר ומשרדים.<br />
E min - minimal illuminance<br />
lux
4<br />
2.6<br />
עוצמת הארת שרות-לוקס<br />
עוצמת ההארה הממוצעת (בלוקסים) לאורך תקופת<br />
מחזור התחזוקה של ניקוי והחלפת נורות של המתקן, וכן ממוצע<br />
לשטח הנידון. שטח זה יכול להיות כל שטח החדר או השטח בו<br />
מתבצעת הפעילות הראיתית וסביבתו המיידית.<br />
מונח זה מקובל בהמלצות התאורה הבריטיות.<br />
E ser - Service illuminance<br />
lux<br />
הערה: נא לשים לב כי עוצמת ההארה המינימאלית<br />
המקובלת בתקן הישראלי, אינה זהה לעוצמת הארת<br />
השרות בהמלצות הבריטיות. אי לכך, אין להשוות את<br />
הערכים המספריים בין ההמלצות השונות לפני<br />
שבודקים את הגדרתם המדויקת של מונחים אלה.<br />
2.7<br />
חשיפה - כמות האור<br />
לוקס שעות<br />
המכפלה של עוצמת ההארה (לוקסים) במשך הזמן שהחפץ חשוף<br />
לאור (שעות). ערך חשוב לקביעת השפעת קרינת האור על<br />
חומרים, ולהערכת הנזק הצפוי מחשיפה במשך זמן נתון.<br />
Exposure<br />
lux hours<br />
s<br />
R ω<br />
:R שרדיוסו (S)<br />
2.8<br />
- סטרדיאן<br />
Ω - solid angle<br />
steradian<br />
זוית מרחבית<br />
שטח מעטפת הכדור<br />
R = 1 -<br />
S = 4πR 2<br />
בכדור שרדיוסו הוא יחידה<br />
הרי:<br />
Ω מגדירה את כל הכיוונים האפשריים במרחב, היינו,<br />
זווית מרחבית של<br />
זווית מרחבית כלשהי בסטרדיאנים, מוגדרת ע"י השטח s<br />
שיוצר קונוס של אלומת אור הנפלטת ממקור ממרכז הכדור<br />
.(steradians) סטרדיאנים 4π<br />
,ω<br />
. S = Ω = 4π<br />
,<br />
כאשר רדיוסו הוא 1=R.<br />
s<br />
S = ω Ω<br />
ומכאן:<br />
s ω<br />
=<br />
2<br />
4πR<br />
4π<br />
לכן, כאשר המרחק לשטח הנמדד s אינו יחידה: =ω s<br />
R 2 2.9<br />
עוצמת האור -קנדלה<br />
שטף האור המוקרן ממקור אור בזוית מרחבית<br />
אלמנטרית בכיוון נתון.<br />
הזוית המרחבית נמדדת בסטראדיאנים.<br />
I - light intensity<br />
candela<br />
1lumen<br />
1candela<br />
=<br />
1steradian<br />
1 לומן<br />
------------------<br />
1 סטראדיאן<br />
1 קנדלה =<br />
I<br />
dF<br />
=<br />
d ω<br />
הביטוי הדיפרנציאלי:
5<br />
2.10<br />
לומיננס - קנדלה למ"ר<br />
הלומיננס הינו הבהיקות הפוטומטרית, ואינו תלוי<br />
בהסתגלות העין לרמת ההארה הכללית בשדה הראיה.<br />
זהו היחס בין עוצמת האור (בקנדלות) של מקור אור<br />
או של משטח מחזיר בכיוון מסוים לבין שטחו של<br />
המשטח האלמנטרי ממנו מוחזר או מוקרן האור. אם<br />
הניצב למשטח נטוי בזוית ∝ לכיוון ההארה, יש לקחת<br />
את היטלו, לפי המשואה:<br />
L - luminannce<br />
candela/m 2<br />
cd/m 2<br />
2 I(<br />
candela)<br />
L( cd / m ) =<br />
2<br />
A(<br />
m )<br />
⋅cosα<br />
1 קנדלה<br />
1 קנדלה למ"ר=----------- α. cos<br />
מ 1 "ר<br />
2 dI d dF<br />
Lcd ( / m)<br />
= = ⋅ =<br />
dA dA dω<br />
2<br />
d F<br />
dA⋅dω<br />
הביטוי הדיפרנציאלי:<br />
2<br />
2 dE d dF d F<br />
Lcd ( / m)<br />
= = ⋅ =<br />
dω ω dA dω⋅dA<br />
1cd<br />
1 nit =<br />
2<br />
1 m<br />
1cd<br />
1stilb =<br />
2<br />
1cm<br />
: nit<br />
:stilb<br />
במקביל:<br />
יחידות נוספות:<br />
1lambert<br />
1 1cd<br />
⋅<br />
1cm<br />
2<br />
:lambert<br />
= π<br />
apostilb<br />
1apostilb<br />
1 1cd<br />
⋅<br />
2<br />
1m<br />
:<br />
= π<br />
footlambert<br />
1 1cd<br />
1 foot lambert = ⋅ π sq.<br />
ft<br />
:<br />
L<br />
rE = ⋅ π<br />
- מקדם ההחזר של המשטח (להלן)<br />
- עוצמת ההארה הפוגעת במשטח<br />
אם יודעים את מקדם ההחזרה של משטח כהוי (מאט),<br />
המחזיר באופן אחיד לכל הכיוונים, ניתן לחשב את<br />
הלומיננס שלו ע"י מדידה של עוצמת ההארה הפוגעת<br />
:(Lambert-<br />
(לפי למברט<br />
r<br />
E<br />
π (משמש להשוואת היחידות)<br />
= 3.14
6<br />
2.11<br />
בהיקות (סובייקטיבית)<br />
הבהיקות הנקלטת בעין בהתחשב בהסתגלות העין לתנאי<br />
התאורה. ערך זה תלוי הן בלומיננס של המשטחים והן בתנאי<br />
ההארה ברקע של שדה הראיה.<br />
Apparent brightness<br />
2.12<br />
- ואט<br />
E e -radiant flux - radiation<br />
W - Watt<br />
קרינה<br />
שטף הקרינה (ג'אול) במשך זמן נתון (שניה-second).<br />
1Watt<br />
1joule<br />
1 ond<br />
1 ג'אול<br />
1 ואט = ----------<br />
1<br />
2.13<br />
אנרגית הקרינה<br />
אנרגיה המתפשטת בצורה של גלים אלקטרומגנטיים.<br />
יחידת המדידה ג'אול, או קילוואט-שעה<br />
.<br />
Q - radiant energy<br />
(kWh) joule<br />
2.14<br />
עוצמת הקרינה<br />
הקרינה (ואט) המגיעה על יחידת השטח (מ"ר)<br />
.W/m 2 -<br />
I - irradiance<br />
W/m 2<br />
- ג'אול<br />
2.15<br />
כמות הקרינה-ג'אול<br />
יחידת המדידה (או ואט-שנייה)<br />
לרוב נמדדת כמות הקרינה ביחידות של ק"וטש.<br />
radiant energy<br />
(Watt hour, kWh) joule<br />
2.16<br />
טמפרטורה מוחלטת<br />
סקלת טמפרטורה המתחילה בטמפרטורה הנמוכה ביותר,<br />
הקרויה "האפס המוחלט". האפס המוחלט בקלוין שווה<br />
לטמפרטורה לפי צלזיוס: 0 C<br />
.0 K = - 273.2<br />
Absolute temperature<br />
קלוין - Kelvin<br />
2.17<br />
טמפרטורת צבע-קלוין<br />
טמפרטורת הצבע של מקור אור היא הטמפרטורה המוחלטת<br />
בקלוין (Kelvin) של קורן שחור, המפיק אור באותה כרומטיות<br />
(chromaticity) כמו זו של מקור האור הנידון.<br />
Color temperature<br />
K - Kelvin<br />
2.18<br />
טמפרטורת צבע מתואמת<br />
טמפרטורת הצבע המתואמת של מקור אור היא הטמפרטורה<br />
הקרובה ביותר לטמפרטורה של קורן שחור, המפיק אור באותה<br />
כרומטיות (chromaticity) כמו זו של מקור האור הנידון.<br />
Correlated color temperature
7<br />
3. ראיה<br />
3.1<br />
ראיה<br />
Vision<br />
3.2<br />
ראות<br />
3.3<br />
מטרה ראיתית<br />
הכושר של העין לראות וליצור תמונה דמיונית של הנראה במוח.<br />
יכולת העין לראות חפצים או מראות. בתנאי חוץ, מוגדרת הראות<br />
כמרחק בו מסוגלת העין להבחין בברור בעצמים רחוקים. בתנאי<br />
פנים, מוגדרת הראות ע"י ניגוד (קונטרסט) והגודל הגבולי של<br />
החפצים בתנאי ראיה תקניים של החפץ הנבדק.<br />
מושג המגדיר את החפצים, הפרטים והרקע שלהם, שיש<br />
להסתכל עליהם בעת פעילות המחייבת ראיה.<br />
Visual task<br />
3.4<br />
תפקוד ראייתי<br />
הערכה איכותית של ביצוע הפעילות הראיתית.<br />
Visual performance<br />
3.5<br />
ראיה פוטופית<br />
ראיה בעוצמות הארה גבוהות יחסית, המאפשרת דיוק בהבחנה<br />
וכן לראות צבעים ראה איור בדף הבא. הקליטה נעשית<br />
באמצעות תאי החרוטים ברשתית העין, בעוצמות אור<br />
העולות על קנדלות למ"ר, ראה איור.<br />
(cones)<br />
,V λ -<br />
3.4<br />
Photopic vision<br />
3.6<br />
ראיה מזופית<br />
שלב המעבר בין ראיה פוטופית לראייה סקוטופית, להלן, כאשר<br />
עוצמות האור הן בין 3.4 קנדלות למ"ר. העין עדיין<br />
מבחינה בצבעים, אולם בהדרגה פוחתת הרגישות בתחום האדום<br />
וגוברת בתחום הכחול.<br />
0.034 ל-<br />
Mesopic vision<br />
3.7<br />
ראיה סקוטופית<br />
ראיה בעוצמות הארה נמוכות. ניתן להבחין בעצמים ללא ראית<br />
צבעים. הקליטה נעשית באמצעות תאי המקלונים<br />
ברשתית, לאחר הסתגלות העין לעוצמות אור מתחת ל-<br />
קנדלות למ"ר, ראה איור.<br />
(rods)<br />
0.034<br />
Scotopic vision<br />
3.8<br />
הסתגלות<br />
התהליך בו מסתגלת מערכת הראיה לרמת הארה גבוהה או נמוכה<br />
בהשוואה למצב ברגע קודם. התהליך גורם להקטנה או להגדלה של<br />
רגישות מערכת הראיה, בהתאם.<br />
Adaptation<br />
תהליך ההסתגלות מאור חזק לאור קלוש<br />
איטי יותר מאשר ההסתגלות מאור קלוש לאור חזק<br />
,dark adaptation -<br />
-<br />
.bright adaptation או ,light adaptation<br />
הינו<br />
3.9<br />
הסתגלות צבעית<br />
התהליך בו התכונות הצבעיות במערכת הראיה מתאימות את עצמן<br />
לגירויים הצבעוניים בהתאם לכרומטיות והלומיננסים.<br />
לדוגמה, תוך זמן קצר, מערכת הראיה מתאימה את עצמה<br />
ומתעלמת מעיוות הצבעים כתוצאה מהרכבת משקפי שמש<br />
צבעוניים או בחדר עם זיגוג בעל גוון.<br />
Chromatic adaptation<br />
3.10<br />
מיקוד<br />
התהליך לפיו משנה העין את המיקוד בהסתכלות<br />
(המטרה הראיתית) ממרחק אחד למשנהו.<br />
Accommodation
8<br />
התחום הנראה<br />
גלי רדיו<br />
אינפרא אדום<br />
אולטרא סגול<br />
- קרני גמא<br />
גלי x<br />
10<br />
-12 -11 -10 -9 -8 -7 -6 -5 -4 -3 -2 -1 0 1 2 3<br />
א .<br />
קרינה אופטית<br />
קרינה אינפרא אדומה<br />
אור<br />
הנראה<br />
קרינה אולטרה סגולה<br />
10 -7<br />
10 -6 10 -5<br />
ב .<br />
UVA<br />
קליטה תרמית<br />
קליטה פוטוכימית<br />
IRA<br />
קרינת<br />
השמש<br />
1<br />
0.8<br />
0.6<br />
0.4<br />
V' (λ)<br />
V (λ)<br />
ג .<br />
0.2<br />
0<br />
300 350 400 450 500 550 600 650 700 750<br />
אורך גל נ " מ<br />
הערכים של<br />
הערכים של<br />
555, nm יחסיים לאורך גל של V λ<br />
507, nm יחסיים לאורך גל של 'V λ<br />
עבורו<br />
עבורו<br />
V λ = 1.0<br />
V' λ = 1.0<br />
מכלול הגלים האלקטרומגנטיים, אורך הגל במטרים<br />
. m -<br />
א .<br />
ב.<br />
קרינה אופטית, אורך הגל במטרים<br />
.m -<br />
ג.<br />
עקומת הרגישות היחסית של העין האנושית הממוצעת כתלות<br />
באורך הגל , V λ מוגדרת לפי ה-CIE כראיה באור מלא<br />
פוטופית<br />
ככל שעוצמת ההארה קטנה, נעה העקומה של לעבר עקומת<br />
זהו מצב מעבר, המוגדר כראיה מזופית<br />
היינו, ראיה באור שעוצמתו הולכת ופוחתת.<br />
בתנאי אור קלוש, הראיה היא לפי עקומת<br />
זהו הגבול של הבחנה בצבעים.<br />
סקוטופית<br />
באור קלוש יותר, למשל לאור הירח, אפשר להבחין בעצמים אבל<br />
לא בצבעים.<br />
אורך הגל בננומטרים - .nm<br />
- ראיה<br />
V λ<br />
,mesopic vision -<br />
'V λ המוגדרת כראיה<br />
-<br />
.photopic vision -<br />
.scotopic vision -<br />
.V' λ
9<br />
3.11<br />
סנוור<br />
מצב שבו קיימת תחושה של אי-נוחות בראיה, או<br />
הפחתה בכושר לראות עצמים, או שני המצבים גם<br />
יחד, הנגרמים עקב חלוקה בלתי נאותה של לומיננסים<br />
או קונטרסטים בשדה הראיה.<br />
Glare<br />
3.12<br />
סנוור מוחזר<br />
סנוור הנוצר מהחזרת אור ממקורות בוהקים ע"י<br />
משטחים מבריקים הנמצאים בקרבת או בסביבת המטרה<br />
הראייתית.<br />
Reflected glare<br />
3.13<br />
סנוור מטריד<br />
מצב בו העין מוטרדת מעוצמת ההארה ונגרמת<br />
התעייפות מצטברת.<br />
Discomfort glare<br />
3.14<br />
דרוג אחיד של הסנוור המטריד<br />
שיטת המדידה של הסנוור המטריד לפי ה-CIE.<br />
(ראה פרסום<br />
.(CIE 117 - 1995<br />
Unified glare rating - UGR<br />
3.15<br />
סנוור מכשיל<br />
סנוור המפחית באופן ניכר את כושר הראיה התקין.<br />
Disability glare<br />
3.16<br />
סנוור מצעיף<br />
ראה החזר מצעיף לעיל.<br />
Veiling glare<br />
.(the built environment)<br />
3.17<br />
הסביב המואר<br />
מושג המתייחס בעיקר לסביב הבנוי<br />
נועד לתאור כללי של תנאי התאורה לצורך מילוי התפקוד<br />
הראיתי בחלל נתון.<br />
The visual environment<br />
3.18<br />
איכות התאורה<br />
מושג המתייחס לפילוג הלומיננסים בסביב המואר. משתמשים<br />
במונח כדי לתאר את התרומה של כל הלומיננסים לתפקוד<br />
הראיתי, לנוחות הראיתית, לקלות הראיה, לבטיחות וההיבט<br />
האסטטי במהלך הפעילות הראיתית.<br />
Quality of lighting
10<br />
4. צבע האור<br />
4.1<br />
רגישות ספקטראלית יחסית<br />
של העין האנושית<br />
הרגישות הספקטראלית היחסית של העין האנושית, בעוצמת<br />
הארה רגילה, מוגדרת ע"י ה-CIE בעקומת איור בעמ'<br />
.7<br />
, V λ<br />
CIE relative spectral<br />
- Sensitivity of the eye<br />
V λ<br />
4.2<br />
פילוג ספקטראלי<br />
(של מקור אור)<br />
פליטת האור ממקור כתלות באורכי הגל בתחום הנראה.<br />
הפילוג הספקטראלי נמדד ביחידות µW/m 2 /nm<br />
Spectral distribution או ביחידות יחסיות.<br />
(of a light source)<br />
4.3<br />
דיאגרמת הכרומטיות<br />
של ה- CIE<br />
דיאגראמה דו-מימדית בה מתואר כל צבע באמצעות שתי<br />
קואורדינטות, קואורדינטה אופקית<br />
אנכית הקואורדינטה המשלימה היא כך ש:<br />
- x וקואורדינטה<br />
,z<br />
.y -<br />
= 1 z .x + y + שלוש הקואורדינטות הללו מתארות<br />
את המערכת השלוש-כרומטית system) .(trichromatic<br />
CIE chromaticity diagram<br />
הדיאגרמה מתוארת בצבעים בספרים העוסקים באור וצבע.<br />
4.4<br />
מקדם מסירת צבע של מקור<br />
מקדם מסירת הצבע של מקור אור לפי ה-CIE, הינו שעור הסטייה<br />
הכוללת הניראת בצבע של 8 משטחים בעלי גוון מוגדר, כאשר<br />
הם מוארים באור של מקור אור כלשהו, ביחס להארה של אותו<br />
משטח ע"י מקור יחוס באותה טמפרטורת צבע. שעור הסטייה<br />
מתורגם לאחוזים.<br />
Colour Rendering Index-<br />
% - CRI<br />
(10<br />
(Munsell)<br />
-<br />
-<br />
4.5<br />
שיטת מונסל להגדרת צבעים<br />
להגדרת צבעים של<br />
שיטה שפותחה ע"י מונסל משטחים. היא מבוססת על שלושה משתנים:<br />
ניתן ע"י קבוצת גוונים שהוגדרו.<br />
גוון<br />
חלוקה ל10- דרגות בין לבן (ערך<br />
ערך<br />
לשחור (ערך<br />
חוזק הצבע.<br />
רוויה<br />
.( 0<br />
- hue<br />
- value<br />
- Saturation -<br />
Munsell Colour System<br />
4.6<br />
נצילות אורית מרבית<br />
.K = 620 lm/W לערך של - Maximum luminous efficay<br />
K<br />
הנצילות האורית המרבית באורך גל של 555 ננומטר מגיעה<br />
4.7<br />
נצילות אורית מרבית ממוצעת<br />
לכל התחום הנראה<br />
הנצילות האורית המרבית הממוצעת לכל התחום הנראה<br />
400) עד 700 ננומטר) מגיעה לערך של K’ = 370 lm/W<br />
K’ -
11<br />
5. תכונות של משטחים<br />
5.1<br />
ניגוד<br />
הניגוד C מחושב ע"י ההפרש בין הלומיננס של משטח המטרה<br />
מחולק בלומיננס הרקע<br />
הראיתית<br />
:L 1<br />
ולומיננס הרקע ,L 1 L 2<br />
C - contrast<br />
היחידה: שבר או אחוז<br />
C L −<br />
=<br />
L<br />
L<br />
2 1<br />
1<br />
5.2<br />
החזר<br />
היחס בין שטף האור המוחזר מהמשטח לבין שטף האור<br />
המוקרן עליו.<br />
r - reflectance<br />
היחידה: שבר או אחוז<br />
5.3<br />
החזר כהוי (מאט)<br />
משטח כהוי (מאט) - משטח דיפוזי, מחזיר אור באופן אחיד לכל<br />
הכיוונים, ללא תלות בכיוון של האור הפוגע בו. החזרה זו קרויה<br />
החזרה לפי למברט<br />
.(Lambert)<br />
Diffuse reflection<br />
היחידה: שבר או אחוז<br />
5.4<br />
החזר מבריק<br />
במשטח מבריק, או משטח ראי, קרן האור הפוגעת בו בזוית<br />
Specular reflection כלשהי ביחס לניצב למשטח זה, מוחזרת בזוית זהה לניצב.<br />
היחידה: שבר או אחוז<br />
5.5<br />
החזר מצעיף<br />
מצב, בו מתווספים להחזרים הרגילים בשדה הראיה,<br />
החזרים נוספים הגורמים לטשטוש מלא או חלקי<br />
של פרטים שהיה ניתן לראותם ללא השפעת ההחזרים<br />
המפריעים. לתוצאה הנגרמת קוראים סנוור מצעיף.<br />
Veiling reflectance<br />
5.6<br />
החזרים הדדיים<br />
החזרים חוזרים ונשנים ממשטחים הנראים אחד לשני.<br />
Multiple reflections בחישובי תאורת פנים מקובל לחשב עד ההחזר השני.<br />
Inter-reflections<br />
5.7<br />
העברה<br />
החלק (או האחוז) של קרינת האור אשר חומר שקוף (למשל<br />
זכוכית) מעביר ממשטח אחד לצד השני.<br />
Transmission<br />
היחידה: שבר או אחוז<br />
5.8<br />
בליעה<br />
החלק (או האחוז) של קרינת האור שחומר שקוף (למשל זכוכית),<br />
בולע. קרינה זו הופכת לחום. בהמשך, החום מתפזר לשני צידי<br />
החומר ביחס הפוך לטמפרטורת האוויר השוררת משני צידי<br />
החומר.<br />
Absorption<br />
היחידה: שבר או אחוז
12<br />
.6<br />
מקורות אור<br />
התכונות העיקריות של מקורות אור חשמליים<br />
שיטת הפקת האור (ראה להלן).<br />
הנצילות האורית בלומן לוואט (ראה לעיל).<br />
תלויה במבנה הנורה, במתח ההפעלה ובעיקר בהספק הנורה. ככל שההספק גדול יותר, גדלה<br />
הנצילות האורית.<br />
הפילוג הספקטראלי (ראה נתוני היצרן).<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
מסירת צבע.<br />
משך החיים הנקוב (לפי נתוני היצרן).<br />
יש לציין כי משך החיים הנקוב אינו מוגדר חד-משמעית ע"י כלל היצרנים. באירופה מקובל<br />
לנקוב את משך החיים עד לזמן שבממוצע סטטיסטי, מגיעה הירידה בתפוקת האור של<br />
הנורות לאחוז מוגדר מתחת לערך ההתחלתי. בארצות הברית, מקובל יותר להגדיר את<br />
משך החיים כממוצע סטטיסטי של משך פעולת הנורות.<br />
.5<br />
.6<br />
גודל מקור האור<br />
ככל שהמקור קטן יותר ניתן להגדיל את היעילות הפוטומטרית מחזירי האור במנורות<br />
התאורה).<br />
(גופי<br />
מגוון הספקים - להתאמה ליישום הדרוש.<br />
מגוון גדלים פיזיים - להתאמה לתכנון הרצוי.<br />
הצורך באביזרי עזר (נטל, מדלק, קבלים).<br />
כופל ההספק (לפני התיקון באמצעות קבלים, ואחריו).<br />
עלות הנורה ועלות ציוד העזר.<br />
ריצוד<br />
flicker -<br />
.7<br />
.8<br />
.9<br />
.10<br />
.11<br />
.12<br />
.13<br />
.14<br />
הפרעה תרמית<br />
הפרעה אקוסטית<br />
- חימום.<br />
רעש. - זמזום,<br />
מקורות אור תקניים CIE Standard<br />
Sources -<br />
מקור תקני A<br />
נורת ליבון עם תיל מטונגסטן, המחוממת לטמפרטורת צבע של<br />
המתארת בקרוב את אותה הטמפרטורה של קורן<br />
שחור.<br />
4,874<br />
2,856 קלוין,<br />
Standard source A<br />
מקור תקני B<br />
חיקוי של אור השמש בצהרי היום, בטמפרטורת צבע של<br />
קלוין. החיקוי נעשה בעזרת מקור A בתוספת מסננים מתאימים.<br />
6,500 קלוין.<br />
Standard source B<br />
מקור זה בוטל.<br />
מקור תקני<br />
אור הרקיע בטמפרטורת צבע של החיקוי<br />
נעשה ע"י מקור A בתוספת מסננים תקניים מתאימים.<br />
D65<br />
Standard source D65
13<br />
.7<br />
נורות למאור כללי<br />
7.1 נורות ליבון<br />
.7.1.1<br />
נורת ליבון (נורת להט)<br />
נורה המייצרת את האור ע"י חימום תיל מטונגסטן באמצעות זרם<br />
חשמלי המוזרם דרכו. התיל עשוי מסליל, או אפילו מסליל עם<br />
סילסול כפול. אגס הנורה עשוי מזכוכית סיליקה. בתוך חלל האגס<br />
לומן<br />
עד מוכנס גז חנקן בלחץ אטמוספרי. נצילות אורית לווט.<br />
18<br />
8<br />
Incandescent lamp<br />
7.1.2<br />
נורת הלוגן<br />
ברום או<br />
בדרך כלל יוד, אשר נוסף בתוכה הלוגן. נורת ליבון, השפופרת או האגס עשויים<br />
תערובת של שניהם במצב גאזי. 25 לומן לווט.<br />
מזכוכית קוורץ. נצילות אורית 15 עד<br />
Halogen lamp<br />
אין לגעת בזכוכית בידיים.<br />
7.2 נורות פריקה<br />
7.2.1 נורות פריקה בלחץ נמוך<br />
Low Pressure Discharge Lamps - LPD -<br />
7.2.1.1<br />
נורה פלואורנית<br />
נורה בה מיוצרת בעיקר קרינה אולטרה סגולה (א"ס) ע"י פריקה<br />
של זרם חשמלי דרך אידי כספית בלחץ נמוך (בערך אלפיות<br />
האטמוספירה). הקרינה הא"ס פוגעת בשכבה הפלואורנית על<br />
הדופן הפנימי של השפופרת הופכת לאור ניראה, ע"י שינוי באורך<br />
הגל. הרכב האבקה (הפוספור) הפלואורנית קובע את גוון הנורה<br />
ואת ההרכב הספקטראלי של האור המופק ממנה נצילות אורית<br />
40 עד 100 לומן לווט, כתלות בגודל ומבנה הנורה.<br />
4<br />
.<br />
Fluorescent lamp<br />
10 עד 16 מ"מ,<br />
7.2.1.2<br />
נורה פלואורנית קומפקטית<br />
השפופרת<br />
נורה פלואורנית בעלת קוטר של<br />
מכופפת כך שהגודל הפיזי הוא קטן יחסית. נצילות אורית<br />
לווט.<br />
40 עד<br />
Compact fluorescent lamp<br />
70 לומן<br />
7.2.1.3<br />
- נל"נ<br />
Low pressure sodium lamp<br />
נורת נתרן בלחץ נמוך<br />
נורה בה נוצר האור ע"י פריקה של זרם חשמלי דרך אידי נתרן<br />
בלחץ נמוך. זוהי הנורה היעילה ביותר (נצילות אורית<br />
לומן לווט), אולם האור שלה הינו חד צבעי, בתחום הכתום צהוב.<br />
כל הצבעים מלבד הצהוב מעוותים לאורה של הנורה הזו. עקב כך,<br />
השתמשו בה כמעט רק במתקני חוץ. כיום ממעטים להתקין נורה<br />
זו.<br />
80 עד 200
7.2.2 נורות פריקה בעוצמה גבוהה<br />
14<br />
High Intensity Discharge Lamps - HID -<br />
7.2.2.1<br />
נורת כספית (נורת אידי כספית)<br />
נורה בה נוצר האור ע"י פריקה של זרם חשמלי דרך אידי כספית<br />
נצילות אורית<br />
בלחץ גבוה (עד<br />
לווט.<br />
40 עד 60 לומן<br />
10 אטמוספירות).<br />
80<br />
Mercury vapor lamp<br />
7.2.2.2<br />
נורת כספית הלידית<br />
זוהי נורת אידי כספי עם תוספות של עופרות נדירות מסוגים<br />
שונים. התוספות משפרות את ההרכב הספקטראלי ואת הנצילות<br />
האורית ביחס לנורת הכספית. אולם משך החיים קצר יותר,<br />
המחיר גבוה יותר, והנורה עשויה לשנות את צבע האור במשך<br />
הזמן. נצילות אורית 120 לומן לווט.<br />
70 עד<br />
Metal halide lamp<br />
7.2.2.3<br />
- נל"ג<br />
High pressure sodium lamp<br />
נורת נתרן בלחץ גבוה<br />
נורה בה נוצר האור ע"י פריקה של זרם חשמלי דרך אידי נתרן<br />
בלחץ גבוה. הגודל הפיזי של הנורה קטן בהרבה ביחס לנורת<br />
הנל"נ, ולכן המנורות קטנות וקומפקטיות יותר. עקב הגדלת<br />
הלחץ, יש פליטה בכל בתחום הנראה, אולם עדיין מודגש הגוון<br />
הצהוב. הנצילות האורית עד לומן לווט. מנוצלת בעיקר<br />
למתקני חוץ, אולם מתקינים אותה גם במקומות עבודה גדולים.<br />
150<br />
בדגמים משופרים של נורת הנל"ג השתפר הפילוג הספקטראלי,<br />
אולם הנצילות האורית יורדת במקצת.<br />
7.2.2.4<br />
נורת קסנון<br />
נורה בה נוצר האור ע"י פריקה דרך הגז האציל קסנון. ספקטרום<br />
האור קרוב יותר מכל מקור אור אחר לספקטרום של אור היום.<br />
הנורה מנוצלת במבזקים אלקטרוניים לצילום, וכן לזרקורים בעלי<br />
עוצמה. בעבר התקינו נורות אלה לשטיפת אור של שטחים גדולים<br />
כמו שדות תעופה ואיצטדיונים. אולם עקב הנצילות הנמוכה<br />
והסיבוך של מערכת ההפעלה, יצאו הנורות הארה מכלל שימוש.<br />
נצילות אורית 25 לומן לווט.<br />
20 עד<br />
Xenon lamp<br />
7.2.3 נורות פריקה ללא אלקטרודות<br />
7.2.3.1<br />
נורה הלידית אינדוקטיבית<br />
נורת כספית הלידית ללא אלקטרודות. האור נוצר ע"י השראה<br />
אינדוקטיבית בתדירות גבוהה. צבע האור כמו נורת הכספית<br />
ההלידית, בגוון חם או קר, בהתאם לפוספור של האגס. המיוחד<br />
בנורה זו הוא משך החיים הנקוב הגדול, עד<br />
100,000 שעות.<br />
Induction lamp<br />
85 ואט,<br />
חברת פיליפס מציעה נורה בהספק של עם תפוקת אור<br />
של היינו, נצילות אורית של 65 לומן לווט.<br />
5500 לומן,<br />
7.2.3.2<br />
נורת גופרית אינדוקטיבית<br />
דגם חדשני של נורה המפיקה אור מפריקה באינדוקציה, ללא<br />
אלקטרודות. החומר הפעיל הם אידי גופרית. הנורה פותחה של<br />
בעידוד משרד האנרגיה ארצות הברית. זוהי נורה המופעלת<br />
בתדירות גבוהה ביותר באמצעות מגנטרון נצילות אורית בסדר<br />
גודל של 110 לומן לווט, פילוג ספקטראלי דומה לאור היום<br />
הטבעי, ומשך חיים של למעלה מ60,000- שעות.<br />
הנורה עדיין לא נמצאת בשימוש נרחב.<br />
.<br />
100 עד<br />
Sulphur induction lamp
7.3 דיודות פולטות אור<br />
15<br />
Light Emitting Diodes -LEDS<br />
-<br />
סוג של דיודה בעלת תכונות מותאמות. היא עשויה ממוליך למחצה הפולטת אור כאשר מחברים<br />
אותה למקור מתח. למשל, הלד העשוי מתרכובת גאליום-ארסנט מפיק אור בתחום האדום.<br />
7.3.1<br />
לדים עם אור בצבע<br />
במשך זמן רב יצרו לדים בצבעים שונים: כחול, ירוק, סגול, אדום.<br />
הנצילות האורית הייתה נמוכה מאוד, כ-5 לומן לואט.<br />
הן שימשו במערכות בקרה, שילוט ורמזורים. כמו כן התקינו אותם<br />
במכשירי שמע, כאשר הן הבהבו לקצב המנגינה.<br />
הם עומדים בהדלקות רבות ומהירות בלי להינזק.<br />
Coloured LEDS<br />
7.3.2<br />
לד בצבע לבן<br />
בשנים האחרונות, הצליחו לפתח לדים המפיקים אור לבן. כמו כן,<br />
גדלה במידה ניכרת הנצילות האורית שלהם עד לומן לואט.<br />
משך החיים של הלדים מגיע כיום ליותר מ-50,000 שעות, אם כי<br />
יש יצרנים המצהירים על משך חיים עד<br />
הלדים הלבנים מיוצרים בהספקים שונים, הנפוצים ביותר היום<br />
ואט, 1 ואט ו-3 ואט.<br />
הם לדים של<br />
50<br />
100,000 שעות.<br />
0.08 ואט, 0.25<br />
תפקוד הלדים יורד באופן תלול עם עלייה בטמפרטורה.<br />
לכן חשוב להקפיד על תכנון שיבטיח פיזור יעיל של החום.<br />
פיתוח הלדים עדיין נמצא בעיצומו ומנבאים להם בעתיד נצילות<br />
שתגיע עד 200 לומן לואט. במעבדות המחקר כבר מקבלים יותר!<br />
התחזית היא כי הלדים ייהפכו בעתיד למקור האור העיקרי<br />
לתאורה כללית. מערכות הלד מאפשרות כבר כיום תכנון משולב<br />
של התאורה הכללית עם אפקטים אדריכליים של החלפת צבעים<br />
דינאמית.<br />
.8<br />
8.1<br />
מנורות (גופי תאורה)<br />
מנורה (גוף תאורה)<br />
Luminaire<br />
Fitting – Fixture<br />
8.2<br />
מחזיר אור<br />
מערכת אופטית המכוונת את האור של הנורות לכיוונים הרצויים<br />
ומונעת את ההארה לכיוונים בלתי מועילים. המערכת כוללת בדרך<br />
כלל: מקור אור, מחזיר אור, מפזר אור או רפפה ומעטפת המעצבת<br />
את הצורה של המנורה.<br />
החלק בתוך המנורה המיועד להחזרת האור והכוונתו לכיוונים<br />
הרצויים.<br />
Reflector<br />
8.3<br />
מפזר אור<br />
החלק בתוך המנורה המיועד לפיזור האור. החומר יכול להיות<br />
חלבי, או עשוי מפריזמות.<br />
Diffuser<br />
8.4<br />
רפפה<br />
מערכת מחיצות המונעת את הראיה של מקורות האור עד לזוית<br />
ההגנה הדרושה מל האופק.<br />
Louvre<br />
8.5<br />
רפפה פרבולית<br />
רפפה בעלת חתך פרבולי. הרפפה עשויה עם גימור מבריק לשם<br />
החזרת האור כלפי מטה ומניעת סנוור.<br />
Parabolic louvre
16<br />
Light<br />
8.6<br />
רוחב אלומת האור<br />
רוחב האלומה במישור כלשהו (אופקי, אנכי וכו,) מוגדר ע"י<br />
סיכום שתי הזויות ביחס לציר האלומה, באותו המישור אשר בהן<br />
מגיעה למחצית העוצמה המרבית של<br />
(בקנדלות) עוצמת האור ציר האלומה.<br />
beam width<br />
I max<br />
2<br />
I max<br />
2<br />
I<br />
max<br />
8.7<br />
אלומה סימטרית<br />
מנורה המפיקה את אותו פילוג עוצמות האור<br />
המישורים.<br />
(בקנדלות)<br />
בכל<br />
Symmetric beam<br />
8.8<br />
אלומה אסימטרית<br />
מנורה המפיקה אור בפילוג לא סימטרי, בעיקר במישור האנכי,<br />
Asymmetric beam זאת, כדי להגביר את ההארה לכיוונים מועדפים.<br />
8.9<br />
דרגת אטימות IP<br />
מקדם בעל 2 ספרות המגדיר את שעור האטימה של מנורה<br />
נגד חדירה של אבק, לכלוך מים ולחות.<br />
תקן ישראלי<br />
- ת"י .IEC 529 ,981<br />
IP (Ingress Protection)<br />
9. מתקני תאורה<br />
9.1<br />
מקדם תחזוקה<br />
M - maintenance factor<br />
9.2<br />
תחזוקה תקופתית<br />
מקדם הנותן את היחס בין רמות ההארה לאחר שימוש ממושך<br />
במתקן ביחס לרמת ההארה של אותו המתקן במצב חדש.<br />
מקדם התחזוקה נקבע בעיקר ע"י שני גורמים עיקריים, בלאי<br />
הנורות וההחזרים של מחזירי האור, וכן בשיעור ההתלכלכות של<br />
המתקן.<br />
שיטת תחזוקה הנעשית לאחר פרקי זמן קבועים. בעת התחזוקה<br />
Periodic maintenance מנקים את המנורות, מתקנים תקלות ומחליפים את כל הנורות.<br />
9.3<br />
מקדם הניצול של החלל<br />
מקדם המגדיר את היעילות האורית היחסית של החלל כתלות<br />
בצורתו הגיאומטרית ומקדמי ההחזרה של המשטחים השונים<br />
תקרה, קירות ורצפה.<br />
-<br />
Utilization factor<br />
UF
17<br />
9.4<br />
זוית הגנה<br />
הזווית ביחס לאופק אשר מעליה לא ניתן לראות את מקורות<br />
האור.<br />
Protection angle<br />
Cut-off angle<br />
9.5<br />
אחידות (ההארה)<br />
מונח להגדרת השינוי בעוצמות ההארה בחלל. מחושב על פי<br />
היחס שבין עוצמת ההארה המינימלית E min הנמדדת על מישור<br />
העבודה של חדר או מישור ייחוס כלשהו,<br />
לעוצמת ההארה הממוצעת על אותו מישור - ave E.<br />
-<br />
U -Uniformity<br />
U =<br />
E min<br />
E ave<br />
9.6<br />
מעגל הדלקה<br />
Lighting circuit<br />
9.7<br />
עימום<br />
קבוצת מנורות המחוברת למפסק אחד.<br />
בקרה אלקטרונית של עוצמת ההארה ממקורות האור. העימום<br />
יכול להתבצע ברציפות או בדרגות, לפי הצורך.<br />
בקרה המבוססת על הדלקה וכיבוי ידני של מגלי התאורה.<br />
Dimming<br />
9.8<br />
בקרה ידנית<br />
Manual control<br />
9.9<br />
ב ,<br />
Automatic control<br />
קרה אוטומטית<br />
בקרה על הדלקה וכיבוי של מעגלי התאורה באמצעות וסתים<br />
מפסקי זמן וכו'.<br />
9.10<br />
בקרה ממוחשבת<br />
בקרה על הדלקה וכיבוי של מעגלי התאורה באמצעות מחשב.<br />
Computerized control ניתן לתכנת את בקרת התאורה בהתאם לדרישות.<br />
10. מאור טבעי<br />
10.1<br />
קבוע השמש<br />
עוצמת קרינת השמש מחוץ לאטמוספירה (קבוע השמש).<br />
Extraterrestrial solar irradiance<br />
-<br />
Solar Constant<br />
E eo (W/m 2 )<br />
10.2<br />
קבוע השמש האורי<br />
עוצמת ההארה מהשמש מחוץ לאטמוספירה (קבוע השמש האורי).<br />
Extraterrestrial illuminance<br />
-<br />
Illuminance Solar Constant<br />
E vo<br />
(lux)
18<br />
10.3<br />
עוצמת הארה גלובלית<br />
עוצמת ההארה הטבעית המגיעה ישירות מן השמש וכן האור<br />
Global illuminance המפוזר המגיע מכל כיפת הרקיע, ביחד.<br />
E vg (lux)<br />
10.4<br />
עוצמת הארה גלובלית<br />
כנ"ל, כאשר המדידה נעשית על מישור אופקי.<br />
על מישור אופקי<br />
Global horizontal<br />
illuminance<br />
E vgh (lux)<br />
10.5<br />
עוצמת הארה ישירה מהשמש<br />
האור המגיע ישירות מן השמש, לאחר הפיזור באטמוספירה.<br />
הזמינות של אור השמש תלויה במצב האטמוספירה. במצב של<br />
עננות או אובך כבד בימי חמסין לא מגיע אור שמש ישיר אל פני<br />
כדור הארץ.<br />
Direct illuminance<br />
E vp (lux)<br />
10.6<br />
עוצמת ההארה הישירה<br />
כנ"ל, כאשר המדידה נעשית על מישור אופקי.<br />
כנ"ל, אולם כאשר המדידה נעשית על מישור הניצב לקרני השמש.<br />
של השמש על מישור אופקי<br />
Direct horizontal<br />
solar illuminance<br />
E vph (lux)<br />
10.7<br />
עוצמת ההארה הישירה<br />
של השמש על מישור ניצב<br />
Direct beam (normal)<br />
solar illuminance<br />
(lux) E vpn<br />
10.8<br />
עוצמת ההארה המפוזרת<br />
Diffuse illuminance<br />
האור (lux)<br />
E vd<br />
10.9<br />
עוצמת ההארה המפוזרת<br />
על מישור אופקי<br />
אור השמש, המתפזר באטמוספירה, מגיע בחלקו אל פני כדור<br />
הארץ. אנו מכנים אור זה בשם "אור הרקיע". זהו מקור<br />
העיקרי לתאורה הטבעית בתוך בנינים.<br />
כנ"ל, כאשר המדידה נעשית על מישור אופקי.<br />
Diffuse illuminance<br />
(lux) E vdh<br />
10.10<br />
עוצמת הארה מוחזרת<br />
ממשטחי החוץ<br />
עוצמת ההארה הטבעית החודרת דרך החלונות של בנינים,<br />
המגיעה מהחזרת אור השמש הישיר והאור המפוזר ממשטחי<br />
Externally reflected החוץ שממול החלונות.<br />
illuminance<br />
E vr<br />
(lux)
19<br />
10.11<br />
מקדם אור היום<br />
היחס באחוזים בין רמת ההארה הטבעית בנקודה כלשהי בתוך<br />
החלל המואר לרמת ההארה הטבעית השוררת באותו רגע<br />
בחוץ<br />
(E in )<br />
.(E out )<br />
Daylight factor<br />
DF (%)<br />
המדידות צריכות להיעשות ללא קרינת שמש ישירה<br />
וללא הסתרה של כל כיפת הרקיע.<br />
(רקיע מעונן)<br />
E<br />
in<br />
DF = ⋅100 (%)<br />
E<br />
out<br />
10.12<br />
שילוב תאורה טבעית וחשמלית<br />
שילוב של תאורה טבעית עם התאורה החשמלית בשעות היום.<br />
השילוב צריך להביא בחשבון את רמות ההארה, ההרכב<br />
הספקטראלי של אור היום והתאורה החשמלית, כיווני ההארה<br />
וכו'.<br />
Integration of daylight and<br />
electric light<br />
שילוב נכון מסייע ליצירת תאורה נוחה ונעימה<br />
וכן לחיסכון ניכר באנרגיה.<br />
10.13<br />
זוית מעל לאופק<br />
γ - altitude angle<br />
10.14<br />
זוית השמש מעל לאופק<br />
הזווית של נקודה על הרקיע מעל האופק (מעלות).<br />
זווית השמש מעל לאופק (מעלות).<br />
γ s - solar altitude<br />
10.15<br />
זוית האזימוט<br />
הזווית האופקית של נקודה על הרקיע ביחס לצפון, בכיוון מחוגי<br />
α - azimuth angle השעון.<br />
10.16<br />
אזימוט השמש<br />
הזווית האופקית של השמש ביחס לצפון, בכיוון מחוגי השעון.<br />
α s - solar azimuth<br />
10.17<br />
המסלול היחסי של קרן שמש דרך האטמוספירה בזווית כלשהי γ s<br />
מסה אטמוספרית<br />
,<br />
ביחס למסלול מהזניט (כאשר השמש נמצאת בזוית של מעל<br />
בגובה פני הים<br />
לאופק, כאשר היא מגיעה למשטח בגובה פני הים.<br />
0<br />
90<br />
Optical air mass<br />
At sea level - m 0<br />
m<br />
0<br />
1<br />
= = cosecγ<br />
sin γ<br />
s<br />
s<br />
, γ s<br />
10.18<br />
מסה אטמוספירית בגובה<br />
מעל פני הים<br />
המסלול היחסי של קרן שמש דרך האטמוספירה בזוית כלשהי<br />
ביחס למסלול מהזניט, כאשר היא מגיעה למשטח בגובה<br />
z(km) מעל פני הים.<br />
z<br />
Optical air mass<br />
at any level z(km)<br />
mh<br />
= m0 ( 1−01 . z) = cos ecγ s( 1−<br />
01 . z)
20<br />
10.19<br />
מסה אטמוספירית לפי קסטן<br />
ערך ניסויי של המסה האטמוספירית כפי שנקבע ע"י<br />
קסטן<br />
Kasten –<br />
Optical air mass according<br />
to Kasten - m k<br />
m<br />
k<br />
1<br />
=<br />
−<br />
+ o 15 + 3885 1 .<br />
[sin γ . ( γ . ) 253 ]<br />
s<br />
s<br />
10.20<br />
מקדם העכירות לפי לינקה<br />
לקרינת השמש הכוללת<br />
מקדם העכירות לקרינת השמש מגדיר את שעור המעבר של<br />
קרינת השמש הכוללת דרך האטמוספירה בהתחשב בכמות אידי<br />
Linke's Turbidity Factor המים, האירוסולים ושאר המזהמים באוויר.<br />
for the total solar irradiance<br />
-<br />
T eL<br />
10.21<br />
מקדם העכירות לפי לינקה<br />
עבור הספקטרום הנראה<br />
כנ"ל, אולם עבור הספקטרום הנראה בלבד.<br />
Linke's Turbidity Factor<br />
for the visible spectrum<br />
(Illuminance Turbidity)<br />
– T vL<br />
10.22<br />
מקדם הפיזור של קרינת<br />
השמש הכוללת<br />
מקדם הפיזור של קרינת השמש הכוללת באטמוספירה לפי<br />
ריילי<br />
. (Rayleigh)<br />
Total solar extinction<br />
coefficient<br />
a eR<br />
10.23<br />
מקדם הפיזור של אור השמש<br />
מקדם הפיזור של קרינת השמש בתחום הספקטרום הנראה לפי<br />
ריילי<br />
.(Rayleigh)<br />
Illuminance extinction<br />
coefficient<br />
a vR
Change language