ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
- TAGS
- ercg
- energy.gov.il
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
חשון התשע“ב, נובמבר 2011
תוכן עניינים<br />
א. מבוא - אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש 4<br />
ב. המחקר לאמידת עלות אי-אספקת חשמל 4<br />
ג. ממצאים עיקריים 5<br />
1. עלות אי-אספקה משוקללת 5<br />
2. המגזר הביתי 5<br />
3. המגזר העסקי 6<br />
ד. ממצאי עדכון תוצאות עיקריות לאומדן עלות אי-אספקה 6<br />
עיקרי תוצאות העדכון 6<br />
ה. דו”ח מסכם לאומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש, 7 8/2007<br />
ו. עדכון התוצאות העיקריות לאומדן<br />
עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש, 29 2/2011
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
א. מבוא - אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
מערכת החשמל, הכוללת את יחידות הייצור, רשת ההולכה והחלוקה להעברת החשמל ועד למונה הצרכן, מטרתה<br />
אספקת חשמל לצרכנים תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות ויעילות.<br />
אמינות אספקת החשמל מתבטאת בזמינות וברציפות באספקת החשמל לצרכנים, והיא מהווה אחד המרכיבים<br />
העיקריים בתכנון מערכות החשמל, בשל חשיבותה וערכה הכלכלי למשק וכן בשל ההשקעות הגבוהות הנדרשות<br />
להשגתה. פגיעה באמינות אספקת החשמל, כגון אירועים בלתי מתוכננים של הפסקת חשמל, מסבים נזקים כלכליים<br />
ואחרים לצרכנים.<br />
תכנון משק החשמל נועד למזער הן את ההסתברות להפסקות חשמל, למשל באמצעות השקעות במערכות חשמל,<br />
והן את העלויות הכרוכות בכך.<br />
היקף ההשקעות לשיפור האמינות נקבע, בין היתר, תוך השוואה בין העלות הנדרשת להגדלת אמינות אספקת החשמל<br />
לבין העלות הנגרמת כתוצאה מאירועים חזויים של אי-אספקת חשמל. באופן עקרוני, ניתן לומר כי ככל שהעלות מאי-<br />
אספקת החשמל הנגרמת לצרכנים גבוהה מעלות ההשקעות הנדרשות לצמצום אירועי אי-ההספקה, גוברת הכדאיות<br />
הכלכלית לביצוע ההשקעות.<br />
מלבד השקעות במערכת החשמל הארצית ניתן לצמצם את מקרי אי-האספקה ולהגדיל את האמינות בדרכים נוספות.<br />
הצרכנים מצידם יכולים להתקין בבית או בעסק מערכת גיבוי פרטית המאפשרת אספקת חשמל רציפה גם בעת<br />
הפסקות חשמל או ניתוקים. באמצעות הרגולציה, ניתן לבצע פעולות המשפיעות על הביקוש לחשמל ועל ניהול<br />
העומס במערכת, כגון הסדר להשלה יזומה שנערך מול צרכנים. לפי הסדר זה, מנותקים הצרכנים ממערכת החשמל<br />
במקרים של מחסור, תוך הפחתת הביקוש לחשמל והגדלת הזמינות. צרכן בהסדר זה זכאי לפיצוי במסגרת תשלום<br />
חשבון החשמל.<br />
הפסקות חשמל בלתי מתוכננות גורמות, כאמור, לעלויות לצרכנים, המהווים את צד הביקוש. עלות אי-אספקת החשמל<br />
משקפת את הנזק הכלכלי לצרכנים, הנגרם ממצבים אלו.<br />
ככל שרמת אמינות אספקת החשמל לצרכנים גבוהה, כך גדל הנזק ממצבי אי-אספקת חשמל, וגובהו משתנה בהתאם<br />
לסוג הצרכן. כך, למשל, גובה הנזק מהפסקת חשמל בלתי מתוכננת למפעל תעשייה שונה מהנזק שייגרם לצרכן ביתי.<br />
ב. המחקר לאמידת עלות אי-אספקת חשמל<br />
מחקר לאמידת עלות אי-אספקת חשמל מצד הביקוש בוצע לראשונה על ידי חברת החשמל בשנת 1991 ועדכון<br />
לאומדן נערך בשנת 1995. על בסיס זה נקבעה עלות אי-אספקה העומדת על 6 דולר לקוט”ש, המשמשת כפרמטר<br />
בתכנון מערכות החשמל.<br />
מאז בוצע המחקר המקורי, חלו שינויים רבים המשפיעים על עלות אי ההספקה, בהם רמת אמינות אספקת החשמל,<br />
מאפייני צריכת החשמל, היקף השימוש במכשירי חשמל, מחיר החשמל ופרמטרים נוספים.<br />
לאור חשיבות אומדן זה לתכנון מערכת החשמל, ביצע משרד התשתיות הלאומיות מחקר לאמידה מחדש של עלות<br />
אי-אספקת חשמל מצד הביקוש בשנת 2007.<br />
המחקר בוצע על ידי חברת ERCG קבוצת מחקר וייעוץ כלכלי, ונערך באמצעות סקרים, שאלונים וראיונות בקרב<br />
4 משרד התשתיות הלאומיות
הצרכנים השונים.<br />
במחקר נמצא כי קיים שוני בין הנזק מאי-אספקת חשמל הנגרם כתוצאה מהתארכות משך הזמן בו מתרחשת הפסקת<br />
חשמל )המוגדר בדו”ח “שינויים במשך”( לבין הנזק הנגרם מאירוע אי-אספקה נוסף )המוגדר בדו”ח “שינויים בתדירות”(.<br />
בשנת 2010 בוצע עדכון לעלות אי-האספקה שהתקבלה במחקר, שכלל עדכון של מספר פרמטרים במודל. עם זאת<br />
העדכון לא כלל עריכת הסקרים מחדש.<br />
בדו”ח זה מוצגים עיקרי הממצאים והדו”ח המסכם מאוגוסט 2007 וכן דו”ח עדכון תוצאות עיקריות מפברואר 2011.<br />
דו”חות נוספים שהוכנו במסגרת המחקר, בהם סקירת ספרות, ממצאי סקר משקי הבית וממצאי סקר מגזר עסקי,<br />
מופיעים בדו”ח המלא.<br />
ג. ממצאים עיקריים מהמחקר<br />
המחקר לאמידת עלות אי-אספקת חשמל מצד הביקוש בוצע בקרב צרכני החשמל השונים ובו פולגו צרכנים לפי<br />
רמות מתח, סוגי צרכנים )צרכני המגזר הביתי, התעשייתי והמגזר המסחרי-ציבורי( וכן לפי עיתוי הצריכה.<br />
להלן עיקרי הממצאים במחקר:<br />
1. עלות אי אספקה משוקללת<br />
מגזר<br />
כלל הצרכנים<br />
צרכני מתח עליון<br />
צרכני מתח גבוה<br />
צרכני מתח נמוך<br />
אחוז מסך הצריכה<br />
עלות לקוט”ש לא מסופק<br />
שינוי תדירות הפסקות החשמל שינוי משך הפסקת החשמל<br />
102 ש”ח<br />
111 ש”ח<br />
70 ש”ח<br />
90 ש”ח<br />
60 ש”ח<br />
71 ש”ח<br />
129 ש”ח<br />
136 ש”ח<br />
100%<br />
8%<br />
33%<br />
59%<br />
2. המגזר הביתי<br />
העלות בגין אי-אספקת חשמל לצרכנים ביתיים נקבעה באמצעות אמידת העדפות הצרכן הביתי לשלם או לקבל פיצוי<br />
תמורת שיפור או הרעת אמינות אספקת החשמל.<br />
ממצאים למגזר הביתי:<br />
העלות למשקי הבית בגין אי אספקת חשמל עבור הפסקת חשמל נוספת )תדירות( נאמדה ב-48 ש”ח לקוט”ש,<br />
ובגין התארכות הפסקת חשמל ב-64 ש”ח לקוט”ש.<br />
העלות לצרכן הנגרמת כתוצאה מאי-אספקת חשמל עקב התארכות הפסקת חשמל גבוהה יותר בהשוואה לעלות<br />
מאי-אספקת חשמל עקב הפסקת חשמל נוספת.<br />
עלות אי-האספקה בסוף השבוע גבוהה יותר מאשר באמצע השבוע.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 5
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
העלות הנגרמת מאי-אספקת חשמל בקרב צרכנים שהכנסתם מעל לממוצע גבוהה בכ-80% בהשוואה לשאר<br />
הצרכנים.<br />
אומדן עלות אי-האספקה למגזר הביתי גבוה בכ-50% עד 100% ביחס לאומדן משנת 1991. ניתן להסביר עלייה<br />
זו בשינויים שחלו במהלך השנים, בהם שיפור רמת האמינות, עליית ההכנסה הפנויה והגידול בתלות במכשור<br />
חשמלי במגזר הביתי.<br />
3. המגזר העסקי<br />
ממצאים למגזר העסקי:<br />
עלות אי-האספקה הממוצעת במגזר העסקי נאמדה ב-157 ש”ח לקוט”ש לא מסופק בגין שינויים בתדירות<br />
ההפסקות, וב-132 ש”ח לקוט”ש בגין שינויים במשך ההפסקה.<br />
עלות אי-אספקת חשמל לצרכני מתח עליון נאמדה ב-90 ש”ח לקוט”ש.<br />
עלות אי-אספקת חשמל לצרכני מתח גבוה במגזר התעשייה נאמדה ב-75 ש”ח לקוט”ש ובמגזר המסחרי-ציבורי<br />
ב-90 ש”ח לקוט”ש.<br />
העלות לצרכנים במתח נמוך נאמדה ב-244 ש”ח לקוט”ש במגזר התעשייה וב-273 ש”ח לקוט”ש במגזר המסחרי<br />
והציבורי.<br />
ד. ממצאי עדכון תוצאות עיקריות לאומדן עלות אי-אספקה<br />
בשנת 2010 בוצע עדכון לאומדן עלות אי-אספקה באמצעות עדכון נתוני התפלגות צריכת החשמל לפי סוג צרכן, מתח<br />
ושעות ביקוש, מספר צרכנים, מספר מועסקים ומחיר החשמל.<br />
עיקרי תוצאות העדכון:<br />
אומדן עלות אי-אספקה ממוצעת למשק במחירים שוטפים לשנת 2009 עומד על 121 ש”ח לקוט”ש עבור שינויים<br />
בתדירות ההפסקות ועל 111 ש”ח לקוט”ש עבור אי-אספקה בגין התארכות ההפסקות.<br />
עדכון האומדן משקף עלייה נומינלית של כ-9.3% וגידול ריאלי של כ-1.3%.<br />
עלות אי-אספקה למגזר הביתי עודכנה ל-53 ש”ח לקוט”ש עבור שינויים בתדירות ול-71 ש”ח לקוט”ש עבור<br />
שינויים במשך ההפסקה.<br />
עלות אי-אספקה לצרכני המגזר העסקי עודכנה ל-172 ש”ח לקוט”ש עבור שינויים בתדירות הפסקות החשמל<br />
ול-146 ש”ח לקוט”ש עבור שינויים במשך הפסקת חשמל.<br />
6 משרד התשתיות הלאומיות
ה. דו”ח מסכם לאומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש, 8/2007<br />
משרד התשתיות הלאומיות 7
ERCG<br />
קב’ מחקר וייעוץ כלכלי<br />
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
דו”ח מסכם<br />
מוגש למשרד התשתיות הלאומיות<br />
אוגוסט 2007<br />
אי.אר.סי.ג’י. קבוצת מחקר וייעוץ כלכלי<br />
רח’ עין גדי , 4 ת.ד. 10529 ירושלים , 93383 טל: 02-6730712 פקס: 02-6730714
תוכן עניינים:<br />
תקציר 11<br />
1. תמצית המתודולוגיה 12<br />
1.1 המתודולוגיה במשקי הבית 13<br />
1.2 המתודולוגיה במגזר העסקי 13<br />
1.2.1 שיטת העלות המדווחת 13<br />
1.2.2 שיטת ההעדפה הנגלית 14<br />
1.3 עלויות נוספות 14<br />
1.3.1 עלויות עקיפות 14<br />
1.3.2 עלויות עקב בעיות איכות 14<br />
.2 ממצאים 15<br />
2.1 המגזר הביתי 15<br />
2.2 המגזר העסקי 16<br />
2.3 שקלול התוצאות 19<br />
2.3.1 שקלול לפי מגזר 20<br />
2.3.2 שקלול לפי שעות 21<br />
2.4 ניתוחי רגישות 22<br />
3. מודל לחישוב עתידי של עלות אי-אספקה 23<br />
3.1 מאפייני משקי הבית 24<br />
3.1.1 שינוי במחיר 24<br />
3.1.2 שינוי בחלוקת הכנסות 25<br />
3.2 מאפייני החברות במגזר העסקי 26
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
נספחים:<br />
דו”ח התקדמות מספר - 1 סקירת הספרות<br />
נספח 1. דו”ח התקדמות מספר - 2 מתודולוגית הסקר בקרב משקי הבית<br />
נספח 2. דו”ח התקדמות מספר - 3 ראיונות העומק<br />
נספח 3. דו”ח התקדמות מספר 3ב’ - תוצאות סקר משקי הבית<br />
נספח 4. נספח 4א’. השלמת לוחות לסקר משקי הבית<br />
דו”ח התקדמות מספר - 4 תוצאות הסקר במגזר העסקי<br />
נספח 5. שאלון הסקר בקרב משקי הבית<br />
נספח 6. שאלון הסקר במגזר העסקי<br />
נספח 7. קובץ הנתונים - סקר משקי הבית<br />
נספח 8. קובץ הנתונים - הסקר במגזר העסקי<br />
נספח 9. נספח 10. נספח אקונומטרי - סקר משקי הבית<br />
נספח 11. מודל אקונומטרי - הסקר במגזר העסקי<br />
10 משרד התשתיות הלאומיות
תקציר<br />
העלות הנגרמת מאי-אספקת חשמל )להלן - “עלות אי-אספקה”( לצרכנים השונים הינה משתנה בעל חשיבות רבה<br />
בתכנון משק החשמל. בתכנון מערכת ייצור חשמל וכן בקביעת היקף ההשקעה בתחזוקת רשת החשמל ובתכנית<br />
הפיתוח של רשת החשמל )הולכה וחלוקה(, יש להתחשב בגובה עלות אי-אספקה. במחקר זה אנו אומדים את עלות<br />
אי אספקת החשמל תוך שימוש בשיטות שהן בין המתקדמות ביותר, ביניהן, מתודולוגיה ייחודית במגזר משקי הבית,<br />
ראיונות עומק במגזר העסקי-ציבורי )להלן - “המגזר העסקי”(, ושאלונים מפורטים במגזר העסקי, שמתארים את<br />
העלויות במצבים שונים.<br />
עבור משקי הבית, ביצענו סקר בקרב 557 משקי בית, במהלך שנת 2005. הסקר כלל מגוון שאלות בנוגע למאפייני<br />
משק הבית, שאלות בנוגע למאפייני צריכת חשמל וכן עשרה “משחקונים”, בהם על המשיב לבחור בין חלופות בשיטת<br />
ההסתברויות.<br />
הנתונים לאמידת עלות אי-האספקה במגזר העסקי נאספו בקרב 446 חברות במגזר זה, בהן 260 חברות מסקטור<br />
התעשייה, 127 חברות מסחריות, 56 גופים מהמגזר הציבורי ו-3 חברות מתחום שאיבת המים.<br />
ממכלול הנתונים והעיבודים אנו מסיקים כי העלות המשוקללת מאי-אספקת חשמל לצרכנים )לוח 6(, נאמדת בכ-<br />
100 ש”ח לקוט”ש לא מסופק עבור שינויים בתדירות ההפסקות )מספר ההפסקות( ובכ- 91 ש”ח כשמדובר בשינויים<br />
במשך ההפסקות )ללא מע”מ( . 1 העלויות בסקטור העסקי גבוהות פי 3-2 מהעלויות של משקי הבית לקוט”ש לא<br />
מסופק. מבחני הרגישות שביצענו מראים כי התוצאות הן אמידות מפני שינויים בהנחות השונות.<br />
אנו מצרפים מודל לצורך אמידת העלות בשנים הקרובות, עם שינויים במשתנים שונים. עם זאת, אנו מעריכים כי המודל<br />
יוכל לתת מענה לטווח של 5-4 שנים בלבד עקב שינויים בטעמים של הפרטים ובפונקציות הייצור של הפירמות.<br />
1. תוצאות המודל האקונומטרי מראות כי למשך ומספר ההפסקות השפעה שונה על הצרכן. לדוגמא – 10 הפסקות בנות דקה אחת אינן זהות ל-הפסקה אחת באורך של 10<br />
דקות, מבחינת הנזק הנגרם לצרכן. לפיכך, אנו מציגים את העלות עבור שינוי במספר ההפסקות – למשל עלייה מהפסקה אחת ל-2 הפסקות חשמל בשנה, ובנפרד את העלות<br />
עבור שינוי במשך ההפסקות, למשל – עלייה במשך של ההפסקה מ-30 ל-45 דקות.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 11
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
תמצית המתודולוגיה<br />
עלות אי-אספקת חשמל מצד הביקוש הינה משתנה בעל חשיבות רבה בתכנון משק החשמל. בתכנון מערכת ייצור<br />
חשמל וכן בקביעת היקף ההשקעה בתחזוקת רשת החשמל ובתכנית הפיתוח של רשת החשמל )הולכה וחלוקה(, יש<br />
להתחשב בגובה עלות אי-אספקה.<br />
עלות אי-אספקה נאמדה בארץ על ידי חברת החשמל במחקר שנערך בשנת 1991. עדכון עלויות אי-אספקה נעשה<br />
בשנת 1995, והתבסס על המחקר הקודם. עלות זו, אשר עומדת על 6 דולר לקוט”ש בממוצע, משמשת עד היום הן את<br />
חברת החשמל, והן את משרד התשתיות בתכנון פיתוח משק החשמל. עקב השינויים שחלו בשנים האחרונות במשק<br />
הישראלי, ובפרט - העלייה בתוצר המקומי הגולמי, עלייה באמינות החשמל המסופק והעלייה בשימוש במכשירי<br />
חשמל, ובכללם מחשבים וציוד ממוחשב, עלה הצורך לעדכן את אומדני העלות, וכן את המתודולוגיה לחישוב, הן<br />
בסקטור משקי הבית והן בסקטור העסקי. מטרת המחקר הנוכחי, שמבוצע על פי יוזמת משרד התשתיות הלאומיות<br />
ועל פי מכרז מספר 6/04, הינה אמידה מחודשת, תוך שימוש בשיטות חדשות, של עלות אי-אספקה.<br />
במחקר זה נעשה שימוש בשיטות שהן בין המתקדמות ביותר, ביניהן, מתודולוגיה ייחודית במגזר משקי הבית )מודל<br />
הבחירה הבדידה(, ראיונות עומק במגזר העסקי, ושאלונים מפורטים במגזר העסקי, שמתארים את העלויות בתקופות<br />
שונות. המתודולוגיה המגוונת והמעמיקה נותנת רמת ביטחון טובה באשר לתוצאות.<br />
מחקר אמידת עלות אי-אספקת חשמל מצד הביקוש בוצע תוך העזרות בשלוש מתודולוגיות מרכזיות:<br />
א. משקי הבית - מודל בחירה בדידה בשיטת ההסתברויות )סעיף 2.1(;<br />
ב. שיטת העלות המדווחת, בקרב המגזר העסקי )סעיף 2.2.1(;<br />
ג. שיטת ההעדפה הנגלית, בקרב המגזר העסקי )סעיף 2.2.2(.<br />
בנוסף, התייחסנו במחקר לשני סוגים נוספים של עלויות: עלויות עקיפות )סעיף 2.3.1(, ובקצרה לעלויות עקב בעיות<br />
באיכות החשמל )סעיף 2.3.2(.<br />
המחקר בוצע באמצעות שני סקרים עיקריים, אחד בקרב משקי הבית והשני בקרב המגזר העסקי )התעשייה, המגזר<br />
המסחרי, המגזר הציבורי ושאיבת מים(.<br />
תוצאות מחקרים אלו דווחו בדוחות ההתקדמות 3ב )משקי הבית( ו- 4 )המגזר העסקי(.<br />
12 משרד התשתיות הלאומיות
1.1 המתודולוגיה במגזר משקי הבית<br />
המתודולוגיה בה עשינו שימוש באמידת עלות אי-אספקה בקרב משקי הבית היא מודל הבחירה הבדידה Discrete(<br />
,)Choice Model המופעל בשיטת ההסתברויות. בשיטה זו על הפרט לבחור בין מספר חלופות של אמינות אספקה ומחיר.<br />
כך למשל, ניתנה אפשרות לבחור בין חלופה בה מחיר החשמל נמוך ואמינות החשמל נמוכה אף היא )הרבה הפסקות<br />
חשמל ו/או הפסקות ארוכות יחסית(, לבין חלופה בה מחיר החשמל גבוה אך החשמל מסופק באמינות גבוהה )מעט<br />
הפסקות חשמל ו/או הפסקות קצרות יחסית(. הבחירה בין החלופות אינה בחירה ודאית בהכרח, אלא היא מתבצעת<br />
תוך מתן הסתברות מסוימת, בין 0% ל-100%, לכל אחת מהחלופות. הבחירה של הפרט בין החלופות מאפשרת לנו<br />
לאמוד באמצעות משוואות רגרסיה את העדפותיו בנוגע לאמינות )ראה פירוט בדוח התקדמות 2(.<br />
לצורך האמידה האקונומטרית של שיטת ההסתברויות ביצענו, באמצעות חברת תסקיר, סקר בקרב 557 משקי<br />
בית, במהלך שנת 2005. הסקר כלל מגוון שאלות בנוגע למאפייני משק הבית: שאלות סוציו-אקונומיות, דמוגרפיות<br />
וכלכליות, כגון - גיל, השכלה, דת וכיו”ב; שאלות בנוגע למאפייני צריכת חשמל )גובה צריכת החשמל, בעלות על<br />
מכשירי חשמל ועוד( וכן עשרה “משחקונים”, בהם על המשיב לבחור בין חלופות בשיטת ההסתברויות.<br />
1.2 המתודולוגיה במגזר העסקי<br />
הנתונים לאמידת עלות אי-האספקה במגזר העסקי נאספו בסקר אשר בוצע בקרב 446 חברות במגזר העסקי, בהן<br />
260 חברות מסקטור התעשייה, 127 חברות מהמגזר העסקי, 56 גופים מהמגזר הציבורי ו-3 חברות מתחום שאיבת<br />
המים. הסקר בוצע בין החודשים דצמבר 2005 ועד מאי 2006, והתייחס לשנת 2005. עוד קודם לביצוע סקר זה, ערכנו<br />
ראיונות עומק עם מספר חברות בסקטור העסקי עליהן דיווחנו בדוח התקדמות 3.<br />
במגזר העסקי בחרנו בשתי מתודולוגיות משלימות: שיטת העלויות המדווחות ושיטת ההעדפה הנגלית. שיטת העלויות<br />
המדווחות מסתמכת על דיווחי החברות באשר לעלויות העומדות בפניהן בעת אירוע אי-אספקה )בהינתן הגיבוי<br />
הקיים(. שיטת ההעדפה הנגלית עושה שימוש בנתוני הגיבוי שנמסרו על ידי החברות לצורך אמידת העלות העומדת<br />
בפניהן )ראה הסבר בדו”ח התקדמות 4(. לצורך אמידת עלות אי-אספקה עשינו שימוש בנתוני שתי השיטות - עלות<br />
אי-האספקה המדווחת, כפי שנמסרה ע”י החברה, ביחס לחלק הלא מגובה, ועלות הגיבוי ביחס לחלק המגובה )בהתאם<br />
לכמות ההפסקות הממוצעת בפועל(.<br />
1.2.1 עלויות מדווחות<br />
בשיטה זו אנו מעריכים את הנזק לצרכן מקוט”ש לא מסופק . 2 אנו מניחים שהגופים מסוגלים להעריך את הנזקים<br />
ומסוגלים לספק אומדנים סבירים. העלות המדווחת מתייחסת למספר סוגי נזקים ישירים: אובדן ערך מוסף, פגיעה<br />
בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. כמו כן, הנסקרים נשאלו<br />
2. הנזק הנגרם מאי-אספקה, בהינתן הגיבוי שבידי הצרכן<br />
משרד התשתיות הלאומיות 13
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
בקשר לנזקים עקיפים, כולל של לקוחות המפעל, שנגרמים עקב אי-אספקת חשמל. בשיטת העלויות המדווחות, ניתן<br />
לאמוד גם, באמצעות מערכת משוואות, את השפעתם של גורמים אקסוגנים על עלות אי-אספקה: גודל המפעל, כמות<br />
צריכת החשמל, שיוך ענפי וכד’.<br />
לעלויות שקיבלנו בשיטה זו התייחסנו כעלויות לטווח קצר. על מנת לחשב את העלויות לטווח הארוך, הוספנו עליהן<br />
את עלות הגיבוי המדווח, כשהיא נפרסת על כל הקוט”שים הלא מסופקים על ידי חברת החשמל.<br />
1.2.2 עלויות בשיטת ההעדפה הנגלית<br />
בשיטה זו, אנו אומדים את העלות מאספקת קוט”ש באמצעות גיבוי של הפירמות בזמן של הפסקת חשמל. מדובר<br />
כאן במודל המושתת על העדפות נגלות דרך השקעות במערכות גיבוי שנועדו להמעיט את הנזק בגין תקלות. העלות<br />
המתקבלת הינה חסם עליון לנזקים שהיו מתרחשים לפירמות לולא היו משקיעות בגיבוי, שכן היא מתייחסת לעלויות<br />
הגיבוי כשהן נפרסות על הקוטש”ים המסופקים על ידי הגיבוי, כלומר רק לקוט”שים היותר יקרים מבחינתה של<br />
הפירמה . 3 מסיבה זו החישוב בשיטה זו נועד לבדיקת הסבירות של החישוב הישיר אשר משמש אותנו לאמידת העלות<br />
עבור כלל הקוט”שים הלא מסופקים - ה”יקרים” והפחות “יקרים”.<br />
1.3 עלויות נוספות<br />
על מנת לאמוד את העלות הכוללת למשק מאי-אספקת חשמל, יש להביא בחשבון עלויות נוספות, ובפרט את העלויות<br />
העקיפות. יודגש כי האומדנים בדו”ח זה אינם כוללים עלויות אלו, ולכן הם מהווים אומדני חסר לעלויות הכלכליות<br />
האמיתיות.<br />
1.3.1 עלויות עקיפות<br />
עלויות עקיפות הן עלויות המתייחסות לנזק שנגרם כתוצאה מאי-האספקה לגורם נוסף מלבד צרכן החשמל. עלויות<br />
אלו כוללות נזקים סביבתיים, נזקים לספקים או לקוחות. מטבע הדברים, עלויות אלו מתווספות בעיקר במגזר העסקי,<br />
ולא לעלויות במשקי הבית, שם ההשפעות החיצוניות הן מבוטלות יחסית. דו”ח התקדמות 4 מציג אומדנים של העלויות<br />
העקיפות על פי הערכת החברות המשתתפות בסקר, אך עלויות אלו, כאמור, אינן משוקללות באומדני העלות הסופיים.<br />
1.3.2 עלויות עקב בעיות באיכות החשמל<br />
העבודה להערכת עלות אי-אספקה עוסקת אך ורק בעלויות הנובעות מבעיות באמינות אספקת החשמל. בעיות<br />
אמינות הינן מקרים של אי-אספקת חשמל, כלומר אירועים בהם ישנה אי רציפות באספקת החשמל לצרכן. בנוסף<br />
לבעיות באמינות אספקת החשמל ישנן מכלול של בעיות נוספות הנוגעות לאיכות אספקת החשמל. כך למשל, שינויים<br />
בעוצמתו של זרם החשמל, אפילו אם אין אירוע אי-אספקה, עלולים לגרום תקלות למכשירים שונים, לשיבוש בקצב<br />
3. מסיבה זו עלות הגיבוי בשיטת ההעדפה הנגלית היא חסם תחתון לנזק לקוט”ש עבור הקוט”שים המגובים, אילו לא היה גיבוי.<br />
14 משרד התשתיות הלאומיות
עבודתם ואף להשבתתם. מכשירים אלקטרונים הינם חשופים במיוחד לבעיות באיכות החשמל, ולכן ככל שהשימוש<br />
במכשירים אלו גדל, כך גדל הנזק מבעיות באיכות אספקת החשמל.<br />
במהלך המחקר נחשפנו להשפעות של בעיות האיכות, בעיקר במגזר העסקי, וזאת בין היתר בראיונות העומק ובשאלות<br />
בנוגע למכשירי הגיבוי. מסתבר שמפעלים רבים חשופים לעלויות עקב בעיות באיכות החשמל, וכן שחלק מההשקעות<br />
בגיבוי )במיוחד ב-UPS( נובע מהרצון להימנע מעלויות הקשורות בבעיות באיכות החשמל. נושא איכות החשמל חורג<br />
ממסגרת עבודה זו, ואנו סבורים כי יש לחקור נושא זה ביתר פירוט בעתיד.<br />
2. ממצאים<br />
על מנת לאמוד את עלות אי-אספקת חשמל מצד הביקוש לקוט”ש לא מסופק המשוקללת לכלל המשק, נתייחס<br />
תחילה לאומדנים שקיבלנו עבור המגזרים השונים. לאחר מכן נשקלל את התוצאות, לקבלת האומדן עבור כלל המשק.<br />
2.1 המגזר הביתי<br />
התוצאות עבור משקי הבית )לוח 1( מראות שהעלות המשוקללת לקוט”ש, ללא מע”מ, נעה בין 48 ש”ח עבור שינוי<br />
באמינות המתבטא בתדירות ההפסקות ל- 64 ש”ח עבור שינוי במשך ההפסקות. העלות עבור שינוי בתדירות הינה<br />
העלות השולית של אירוע אי-אספקה נוסף, ואילו העלות עבור שינוי במשך הינה העלות השולית עבור שינוי במשך<br />
ההפסקות )בהינתן מספר הפסקות קיים(. התוצאות בשני המקרים הן שקלול של העלות עבור קבוצות הכנסה שונות<br />
)לפי הצריכה הממוצעת לשעה(. כמו כן, משקלות הצריכה לפי שעות המוצגות בלוח הן על פי התפלגות שעות הצריכה<br />
בפועל של משקי הבית בשנת . 4 2005 לבסוף נחזור על כך כי לצורך החישובים הנחנו כי אורכה הממוצע של הפסקת<br />
חשמל עומד על 45 דקות )בדומה לנתוני האמינות של מתח נמוך בפועל במשק בשנת 2004(. כמו כן, הנחנו כי נרשמות<br />
4.5 הפסקות לשנה או 1.5 הפסקות לעונה , 5 בממוצע. מספר זה דומה, אך גבוה במקצת מהמספר עליו מדווחת חברת<br />
החשמל, וזאת משום שאנו מבינים כי חלק מההפסקות אינן נכללות בדיווחים של חברת החשמל )לפירוט נוסף, ראה<br />
לוחות 25 ו-26 בנספח 4(.<br />
4. פירוט נוסף נמצא בדו”ח התקדמות 3ב. השקלול בדו”ח ההתקדמות בוצע לפי משקלות הצריכה בשנת 2004. מעבר לשקלול לפי שנת 2005 משנה את התוצאות ברמה זניחה<br />
)כ- 0.1 אחוז( העלות לפי משך עולה ב-7 אגורות, העלות לפי תדירות יורדת ב-9 אגורות. לפירוט ראה נספח 4א - השלמת לוחות לסקר משקי הבית.<br />
5. הוגדרו 3 עונות בנות 4 חודשים - חורף,קיץ, ומעבר. עונת המעבר מחולקת לשניים - עונת אביב של חודשיים ועונת סתיו של חודשיים.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 15
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
לוח 1<br />
עלות אי-אספקה במשקי הבית לפי ימים ומשב”י תעו”ז )1.5=F ,45=D(<br />
עלות אי-אספקה 6 )ש”ח לקוט”ש לא מסופק(<br />
שינויים בתדירות )F(<br />
שינויים במשך )D(<br />
משקל<br />
1.00<br />
64<br />
48<br />
ממוצע )לפי משקלות(<br />
0.27<br />
77<br />
36<br />
חול פסגה<br />
0.22<br />
48<br />
45<br />
חול גבע<br />
0.15<br />
20<br />
56<br />
חול שפל<br />
0.17<br />
85<br />
47<br />
סוף שבוע גבע<br />
0.19<br />
82<br />
61<br />
סוף שבוע שפל<br />
המקור: סקר משקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
2.2 המגזר העסקי<br />
2.2.1 כללי<br />
כאמור, עלות אי-האספקה במגזר העסקי נמדדה באמצעות שתי שיטות, שיטת הדיווח הישיר ושיטת ההעדפה הנגלית.<br />
כפי שפירטנו בדו”ח התקדמות 4, שיטת הדיווח הישיר היא השיטה העדיפה, כאשר שיטת ההעדפה הנגלית מהווה<br />
חסם עליון לעלויות.<br />
הנסקרים נשאלו על עלותו של אירוע אי-אספקה, בשעות ובאורכים שונים. היות והשאלה הייתה לגבי עלותו של<br />
אירוע בהינתן המצב הקיים )בין השאר - רמת האמינות הקיימת, הגיבוי הקיים והיערכות המפעל בכלל(, הרי שמדובר<br />
בעלותה השולית של הפסקה נוספת )או בחיסכון שיירשם כתוצאה ממניעתה של הפסקה אחת( . 7 התשובות לשאלות<br />
אלו מאפשרות הן את החישוב על בסיס “תדירות” והן על בסיס “משך” ההפסקות, כפי שיובהר להלן.<br />
לצורך החישובים והשקלולים בשתי השיטות, אנו פועלים על סמך ההנחות הבאות )ראה הסבר מפורט בדו”ח<br />
התקדמות 4(:<br />
א. חסמנו את העלות לקוט”ש לא מסופק ב-1,000 ש”ח;<br />
ב. אנו מניחים כי מחצית עלויות ה”הפעלה מחדש” כלולות בהוצאות בסעיפים האחרים;<br />
ג. ההפסקות השכיחות הן בין רבע שעה לשעה. התוצאות בקשר לעלויות הישירות לימדו שההבדלים בעלויות<br />
בהפסקות של רבע שעה ושעה אינם משמעותיים, ולפיכך בחישובים להלן אנו נתייחס לעלויות כפי שהן נגזרות<br />
מהפסקות של שעה אחת;<br />
16<br />
ד. במתח נמוך, אנו משקללים את התוצאות הישירות בקשר לצרכני תעו”ז ולא תעו”ז על פי הצריכה בפועל של<br />
6. העלות כאן היא ללא מע”מ, בדו”ח ההתקדמות הוצגו התוצאות בתוספת מע”מ, וזאת משום שמשקי הבית רואים מחיר הכולל מע”מ, וכך העלות עבורם הינה כוללת מע”מ,<br />
אולם כאן, לצורך שקלול התוצאות עם המגזר העסקי, שבו העלויות הן ללא מע”מ, וכן לצורך קבלת החלטות השקעה, הפחתנו את המע”מ מהעלות במגזר הביתי.<br />
7. הבנה זו מושתתת גם על השיחות שהתקיימו בין הסוקרים לנסקרים במהלך הראיונות, שבחלקם השתתפו גם נציגי אי.אר.סי.ג’י.<br />
משרד התשתיות הלאומיות
צרכנים אלו לפי נתוני חברת החשמל: תעשייה - 80% תעו”ז, 20% ללא תעו”ז. מסחרי ציבורי - 60% תעו”ז, 40%<br />
ללא תעו”ז;<br />
ה. העלויות הישירות של שעות הפסגה, הגבע והשפל שוקללו לפי הצריכה היחסית בהתאם לדיווחים בנוגע<br />
למשמרות, כפי שעלו מנתוני המדגם. בהמשך של פרק זה, נציג את החישוב כאשר השקלול הוא לפי צריכה על<br />
פי מש”בים ולא על פי משמרות.<br />
2.2.2 עלות עבור שינויים בתדירות<br />
בלוח 2 אנו מציגים את העלות לקוט”ש עבור “תדירות”, על בסיס התשובות שניתנו בקשר להפסקה במשך שעה, וזאת<br />
בהנחה כי משך ההפסקה הממוצע הוא שעה. נציין כי העלות שנמדדה עבור תדירות, בהינתן משך ממוצע של רבע<br />
שעה כמעט אינו משתנה. התוצאות עבור התדירות הן כדלהלן:<br />
א. לצרכני מתח עליון, בשיטת הדיווח הישיר, העלות המשוקללת לקוט”ש לא מסופק היא כ-90 ש”ח.<br />
ב. לצרכני מתח גבוה במגזר התעשייתי העלות היא כ- 75 ש”ח.<br />
ג. לצרכני מתח גבוה במגזר המסחרי הציבורי העלות היא כ- 90 ש”ח.<br />
ד. לצרכני מתח נמוך במגזר התעשייתי העלויות העלות היא כ- 244 ש”ח.<br />
ה. לצרכני מתח נמוך בסקטור המסחרי ציבורי העלות היא כ- 273 ש”ח.<br />
עליון<br />
לוח 2<br />
עלות אי-אספקה )תדירות( במגזר העסקי לפי השיטות השונות, ש”ח לקוט”ש לא מסופק<br />
פסגה<br />
עלויות ישירות טווח קצר<br />
גבע<br />
שפל<br />
עלות<br />
משוקללת<br />
פסגה<br />
עלויות ישירות טווח ארוך<br />
גבע<br />
שפל<br />
עלות<br />
משוקללת<br />
העדפה<br />
נגלית<br />
447<br />
155<br />
150<br />
139-342<br />
160-289<br />
90<br />
70<br />
80<br />
110<br />
82<br />
65<br />
75<br />
100<br />
גבוה<br />
תעשייתי<br />
גבוה<br />
מסחרי<br />
ציבורי<br />
נמוך<br />
תעשייה<br />
נמוך<br />
מסחרי<br />
ציבורי<br />
המקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
75<br />
90<br />
244<br />
273<br />
55<br />
70<br />
220<br />
180<br />
70<br />
100<br />
220<br />
190<br />
85<br />
90<br />
250<br />
305<br />
54<br />
45<br />
218<br />
217<br />
40<br />
35<br />
200<br />
140<br />
50<br />
50<br />
200<br />
150<br />
60<br />
45<br />
225<br />
240<br />
האומדנים שהתקבלו כאן הם גבוהים יחסית לתוצאות שהתקבלו בעבר, אולם הדבר אינו מפתיע בהכרח. הסיבה<br />
העיקרית לכך היא השיפור ברמת האמינות. בגלל שהפסקות החשמל נהיו נדירות יחסית, הכדאיות של ההשקעה<br />
בגיבוי יורדת באופן חד. העלויות הגבוהות ביותר נרשמו במתח נמוך. צריך לזכור כי בענפי המשק, נעזרים הגופים<br />
במחשבים ובציוד אלקטרוני אחר ולכן פגיעותם להפסקות כנראה גבוהה יחסית לעבר.<br />
הנתונים מלמדים כי עלות אי-אספקה לקוט”ש מגובה בשיטת ההעדפה הנגלית )עמודה אחרונה בלוח 2( גבוהה יותר<br />
משרד התשתיות הלאומיות 17
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
מהעלות לקוט”ש שאינו מגובה )עמודה לפני אחרונה בלוח 2(, למעט במתח הנמוך. עם זאת במתח נמוך קיימת אפשרות<br />
שעלויות הגיבוי הנמדדות, הינן נמוכות מעלויות הגיבוי בפועל, בגלל האפשרות של שימוש במכשירי UPS כגיבוי . 8<br />
התבקשנו להתייחס לשאלה האם העלות כאן יכולה להיחשב כעלות ממוצעת של הפסקות, ולא כעלות שולית. במילים<br />
אחרות, האם העלות הייתה משתנה אם כמות ההפסקות בכל המפעלים הייתה נמוכה יותר. אם העלות אכן הייתה משתנה,<br />
ברור כי לא מדובר בעלות ממוצעת.<br />
הערכתנו היא כי במקרה זה, התשובות של הנסקרים היו משתנות מן היסוד )בהנחה שהשיפור באמינות הינו שינוי מהותי(,<br />
שכן ההיערכות להפסקות הייתה משתנה. בפרט, במקרה של שיפור באמינות, אנו סבורים כי העלות, במונחי קוט”ש,<br />
הייתה גדלה . 9 לפיכך, אנו מסיקים כי מדובר בעלות שולית בהינתן רמת אמינות נתונה.<br />
2.2.3 עלות עבור שינויים במשק<br />
עד כה הצגנו את העלויות עבור שינוי בתדירות ההפסקות, שכן הנסקרים נשאלו על עלותה של הפסקה נוספת בהנחה<br />
שמשך ההפסקה הוא נתון. אנו חישבנו גם את העלות של התמשכותן של ההפסקות מדקה אחת )שבדקה זו נרשמת<br />
למעשה העלות הקבועה( ל- 60 דקות, במונחי קוט”ש לא מסופק. החישוב נעשה באופן הבא:<br />
א. העלות של הפסקה בת שעה )A( היא ממוצע משוקלל של העלות של הפסקה בת דקה )B( והעלות של התמשכות<br />
ההפסקה מהדקה השנייה עד לדקה ה- )C(, 60 והכול במונחי קוט”ש. אנו מעוניינים לחשב את C.<br />
ב. המשקלות הן לפי צריכת הקוט”ש: בשעה אחת נצרכת כמות הגדולה פי 60 מהצריכה בדקה, וב-59 דקות נצרכת<br />
כמות הגדולה פי 59 מהצריכה בדקה, כך ש: A=1*B+59*C*60<br />
ג. לפיכך .10C=)60*A-B(/59 התוצאות מוצגות בלוח 3.<br />
8. כאמור, עלות אי-אספקה בשיטת ההעדפה הנגלית כוללת רק את עלויות הגנראטורים. במידה והחברה משתמשת במכשירי UPS לצרכי גיבוי )כלומר - עקב בעיות באמינות<br />
אספקת החשמל(, ולא עקב בעיות באיכות החשמל, הרי שיש לכלול את עלויות מכשירי ה-UPS בשיטת ההעדפה הנגלית. מכיוון שבמתח נמוך רוב החברות אינן מחזיקות ברשותן<br />
גנראטור, אך כן מחזיקות מכשיר ,UPS ההסתברות שמכשיר ה-UPS משמש לפתרון בעיות אמינות גדלה. לפיכך, עלות אי-אספקה בשיטת ההעדפה הנגלית הינה אומדן תחתון<br />
לעלות אי-אספקה במתח נמוך.<br />
9. אין זה אומר שלמפעל הבודד, בהינתן רמת אמינות נתונה, העלות של ההפסקה הראשונה היא שונה בהכרח מהעלות של ההפסקה השנייה וכד’. ברם, אם כל המפעלים<br />
היו צריכים לבחון את העלות של ההפסקה הראשונה בלבד, ואם זו השאלה הרלבנטית מבחינת כולם, הרי שעקב רמת אמינות תיאורטית כה גבוהה )בפועל אין הפסקות(, ברור<br />
שהעלות במונחי קוט”ש הייתה עולה.<br />
10. לדוגמה, אם עבור נסקר מסוים הייתה העלות לשעת הפסקה 100 והעלות לדקה 1,000 )בחישוב לקוט”ש(, אז העלות השולית )בחישוב לפי קוט”ש( הינה :<br />
] [ =84.7<br />
100*60 -1,000<br />
59<br />
18 משרד התשתיות הלאומיות
לוח 3<br />
סיכום עלויות אי-אספקה במגזר העסקי, ש”ח לקוט”ש לא מסופק<br />
עליון<br />
משקל בצריכה )2005(<br />
עלות אי-אספקה - תדירות<br />
עלות אי-אספקה - משך<br />
70<br />
60<br />
80<br />
174<br />
239<br />
132<br />
גבוה - תעשייה<br />
גבוה - מסחרי ציבורי<br />
נמוך - תעשייה )80% תעו”ז<br />
20% לא תעו”ז(<br />
נמוך - מסחרי ציבורי )40%<br />
תעו”ז ו-60% לא תעו”ז(<br />
11<br />
סך המגזר העסקי<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
90<br />
75<br />
90<br />
244<br />
273<br />
157<br />
0.16<br />
0.23<br />
0.22<br />
0.07<br />
0.32<br />
1.00<br />
2.3 שקלול עלות אי-אספקה לכלל המשק<br />
על מנת לאמוד את העלות הכוללת למשק, ביצענו מספר התאמות, שנועדו לאפשר את שקלול התוצאות של משקי<br />
הבית והמגזר העסקי על פי נתוני הצריכה בפועל.<br />
תחילה, חושבו בנפרד עלויות אי-האספקה עבור ענף שאיבת המים ועבור אספקת חשמל ל”מגזר החקלאי” . 12 האומדן<br />
עבור שאיבת המים מבוסס על תוצאות סקר המגזר העסקי עבור 3 חברות מענף זה שהיו במדגם . 13 נציין כי בענף זה<br />
עלויות אי-האספקה הן נמוכות במיוחד.<br />
צריכת החשמל של היישובים החקלאיים )כ-4 אחוזים מסך הצריכה(, כפי שהיא מופיעה בדו”ח השנתי של חברת<br />
החשמל, כוללת הן את צריכת משקי הבית והן את צריכת ענפי התעשייה )והחקלאות( ביישובים אלו. כאן הנחנו כי<br />
התפלגות הצריכה היא 50% למשקי הבית, 25% לתעשייה במתח גבוה ו- 25% לתעשייה במתח נמוך.<br />
כמו כן, בדו”ח התקדמות 4 )המגזר העסקי( הגדרנו את שעות הצריכה - פסגה גבע ושפל - על פי הצריכה במשמרת<br />
ראשונה, שנייה ושלישית בהתאמה )סעיף 2.3.1 להלן(. על מנת להתאים את נתוני המגזר העסקי לנתוני חברת החשמל,<br />
שקללנו )דומה לנעשה עבור משקי הבית( את העלויות במגזר העסקי, עבור פסגה, גבע ושפל, לפי עיתוי הצריכה,<br />
בעונות השונות )סעיף 2.3.2 להלן(. אנו ממליצים כי השיטה השנייה תשמש את המערכת בקבלת החלטות, משום<br />
שהמשקלות המוענקים בה לעלויות השונות בפסגה, בגבע ובשפל תואמות את הצריכה בפועל במשק.<br />
בשני המקרים, אנו מציגים את העלות המשוקללת בשני אופנים, האחד הינו שקלול עלויות לפי משקלות צריכה בין<br />
המגזרים וסוגי המתח השונים, והשני הינו שקלול עלויות לפי עיתוי הצריכה )פסגה, גבע ושפל(.<br />
11. ללא שאיבת מים.<br />
12. המגזר החקלאי אינו חקלאות, מדובר בצריכה ביישובים, אשר מוגדרים על ידי חברת החשמל כיישובים חקלאיים.<br />
13. הכוונה היא ל-3 אתרים של חברת מקורות, המהווה את רובו של סקטור שאיבת המים )מבחינת צריכת חשמל(.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 19
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
2.3.1 שקלול לפי מגזר ומתח<br />
לוחות 4 ו- 5 מציגים שקלול פשוט של התוצאות שקיבלנו בדוחות ההתקדמות, עבור המגזרים השונים. השקלול<br />
הוא של התוצאות הסופיות שקיבלנו, לפי משקלות הצריכה בפועל בשנת 2005 של כל מגזר, כפי שנמסרו ע”י חברת<br />
החשמל.<br />
לוח 4<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי הצרכנים השונים<br />
מתח עליון<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעשייתי<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
שאיבת מים 14<br />
צריכה בפועל<br />
)2005(<br />
3,746<br />
משקל בצריכה<br />
9.0%<br />
עלות אי-אספקה -<br />
תדירות<br />
90<br />
עלות אי-אספקה -<br />
משך<br />
70<br />
60<br />
80<br />
174<br />
239<br />
75<br />
90<br />
244<br />
273<br />
10.6<br />
13.0%<br />
12.8%<br />
4.2%<br />
18.6%<br />
5.1%<br />
5,394<br />
5,324<br />
1,739<br />
7,712<br />
2,112<br />
8.4<br />
יישובים חקלאיים<br />
משקי בית<br />
סה”כ<br />
91<br />
64<br />
104<br />
48<br />
4.1%<br />
33.1%<br />
1,699<br />
13,719<br />
41,445<br />
מקור: סקרי המגזר העסקי ומשקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
101.5<br />
111.2<br />
100.0%<br />
לוח 5<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג מתח<br />
צריכה בפועל<br />
)2005(<br />
משקל בצריכה<br />
עלות אי-אספקה -<br />
תדירות<br />
עלות אי-אספקה -<br />
משך<br />
70<br />
60<br />
129<br />
101.5<br />
90<br />
71<br />
136<br />
111.2<br />
מתח עליון<br />
מתח גבוה<br />
מתח נמוך<br />
סה”כ<br />
9.0%<br />
32.0%<br />
59.0%<br />
100.0%<br />
3,746<br />
13,357<br />
24,435<br />
41,445<br />
מקור: סקרי המגזר העסקי ומשקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
14. ללא מתח עליון. שאיבת הענף במתח עליון שויכה למתח עליון.<br />
20 משרד התשתיות הלאומיות
לוח 5א’<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג צרכן<br />
תעשייתי<br />
צריכה בפועל<br />
)2005(<br />
משקל בצריכה<br />
עלות אי-אספקה -<br />
תדירות<br />
עלות אי-אספקה -<br />
משך<br />
86<br />
173<br />
8<br />
91<br />
64<br />
101.5<br />
113<br />
198<br />
11<br />
104<br />
48<br />
111.2<br />
מסחרי ציבורי<br />
שאיבת מים<br />
יישובים חקלאיים<br />
משקי בית<br />
סה”כ<br />
24.70%<br />
31.57%<br />
6.53%<br />
4.10%<br />
33.10%<br />
100.00%<br />
10,236<br />
13,083<br />
2,708<br />
1,699<br />
13,719<br />
41,445<br />
מקור: סקרי המגזר העסקי ומשקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
2.3.2 שקלול לפי שעות<br />
בדו”ח התקדמות 4 )המגזר העסקי(, וכן בלוחות 4 ו-5 לעיל, ביצענו את שקלול העלות לכל מגזר לפי שקלול של<br />
העלות במשמרות העבודה השונות. מכיוון ששעות המשמרות אינן חופפות בהכרח לשעות המוגדרות על ידי הרשות<br />
לשעות פסגה, גבע ושפל, ביצענו שקלול נוסף של העלויות במגזר העסקי, המתאים להגדרות אלו. לאחר מכן, שוקללו<br />
התוצאות לפי משקלות הצריכה בפועל לפי מגזר ועיתוי, כפי שהיו בשנת 2005. החישובים מראים כי העלויות<br />
המשוקללות, לפי הגדרות אלו, נמוכות בכ- 10% לעומת העלות שהתקבלה בשקלול הקודם.<br />
לוח 6<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי צריכה בפועל, מפולגת לפי שעות תעו”ז<br />
סך הכל -<br />
תדירות<br />
שפל תדירות<br />
גבע<br />
פסגה<br />
מתח עליון<br />
סך הכל - משך<br />
65<br />
56<br />
77<br />
166<br />
203<br />
9<br />
87<br />
64<br />
91<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעשייה<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
שאיבת מים<br />
יישובים חקלאיים<br />
84<br />
70<br />
87<br />
232<br />
233<br />
11<br />
99<br />
48<br />
100<br />
71<br />
57<br />
74<br />
220<br />
181<br />
12<br />
99<br />
59<br />
83<br />
93<br />
76<br />
91<br />
236<br />
250<br />
12<br />
101<br />
46<br />
106<br />
96<br />
78<br />
95<br />
236<br />
253<br />
7<br />
97<br />
36<br />
112<br />
משקי בית<br />
סך המשק<br />
מקור: סקרי המגזר העסקי ומשקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
משרד התשתיות הלאומיות 21
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
2.4 ניתוחי רגישות<br />
במהלך עבודתנו הנחנו מספר הנחות, על מנת לאמוד את עלות אי האספקה. בסעיף זה נבדוק כיצד היה משתנה<br />
האומדן בשינוי ההנחות.<br />
התוצאות עליהן דיווחנו עד כה כוללות חצי מעלויות ההפעלה מחדש. הסיבה לכך היא שיתכן שישנה כפילות בין עלות<br />
ההפעלה מחדש לבין עלויות אחרות, דוגמת עלות אובדן התפוקה )ראה פירוט בדו”ח התקדמות 4(. לוח 7 מציג את<br />
ההשפעה של שינוי בעלויות ההפעלה מחדש הכלולות באומדן, על גובה עלות אי-אספקה בפסגה.<br />
כפי שניתן לראות, שינויים גדולים בשיעור הוספת עלויות ההפעלה מחדש אינם משנים באופן מהותי את עלות אי-<br />
אספקה. הורדת השיעור ל- 25% מפחיתה את העלות בכ-2 עד 9 אחוזים בסקטור העסקי, העלאת השיעור ל- 100%<br />
מגדילה את העלות בכ- 4 עד 11 אחוזים.<br />
בחישוב משוקלל עבור המשק כולו )שינוי בתדירות(, מתקבלות תוצאות שבין 95.1 ל- 104.7 ש”ח לקוט”ש עבור<br />
שיעורי הוספה של 25% ו- 100% בהתאמה, וזאת בהשוואה ל- 100 ש”ח לקוט”ש עבור הוספת מחצית מעלויות<br />
ההפעלה מחדש.<br />
1<br />
114.4<br />
64.6<br />
46.3<br />
247.8<br />
213.3<br />
229.1<br />
341.5<br />
לוח 7<br />
ניתוח רגישות - הפעלה מחדש<br />
עלות ישירה עבור שינוי בתדירות )ש”ח לקוט”ש בפסגה(<br />
שיעור הוספת עלויות הפעלה מחדש:<br />
מתח עליון<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעו”ז תעשייתי<br />
נמוך תעו”ז מסחרי ציבורי<br />
נמוך לא תעו”ז תעשייתי<br />
נמוך לא תעו”ז מסחרי ציבורי<br />
0.75<br />
112.3<br />
62.5<br />
45.2<br />
240.3<br />
202.3<br />
225.7<br />
330.4<br />
0.5<br />
110.2<br />
60.5<br />
44.1<br />
231.8<br />
191.2<br />
221.6<br />
319.3<br />
0.25<br />
108.1<br />
58.5<br />
43.0<br />
211.2<br />
180.1<br />
217.2<br />
308.1<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
הנחה נוספת בה עשינו שימוש היא שעלויות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק אשר עולות על 1,000 ש”ח הינן עלויות<br />
מוטות. הסיבה לכך היא שלפירמה משתלם לרכוש גיבוי במצב זה, וכך להקטין את העלויות הללו )ראה פירוט נוסף<br />
בדו”ח התקדמות 4(. לוח 8 מציג את ההשפעה של שינוי בהנחה זו על גובה עלות אי-אספקה. כפי שניתן לראות, ישנו<br />
הבדל בגובה העלויות בעיקר במתח נמוך. בהורדת החסימה ל- 600 ש”ח ישנה ירידה של בין 4 עד 7 אחוזים בעלות<br />
במתח גבוה ובין 10 ל- 24 אחוזים במתח הנמוך. כאשר מעלים את החסימה ל- 4,000 ש”ח , עולה העלות ב- 0 עד<br />
22 משרד התשתיות הלאומיות
3 אחוזים במתח הגבוה והעליון ובכ-20 עד 40 אחוזים במתח הנמוך. הפערים בהסרת החסימות מראים על אפשרות<br />
לעלות אי-אספקה גבוהה יותר מכפי שחישבנו כאן, ולא ניתן לפסול אפשרות זו.<br />
עבור תרחישי הקיצון, חישוב העלות המשוקללת )שינוי בתדירות( מראה על עלות של 90 ש”ח לקוט”ש בהורדת<br />
החסימה ל- 600 ש”ח ועלות של 124 ש”ח לקוט”ש בהגדלת החסם ל- 4,000 ש”ח , וזאת בהשוואה ל- 100 ש”ח<br />
לקוט”ש בחסימת העלויות ב- 1,000 ש”ח .<br />
לוח 8<br />
ניתוח רגישות - חסימת עלויות<br />
עלות ישירה עבור שינוי בתדירות )ש”ח לקוט”ש בפסגה(<br />
600 ש”ח 800 ש”ח 1,000 ש”ח 2,000 ש”ח 4,000 ש”ח<br />
114.4<br />
114.4<br />
114.4<br />
102.4<br />
88.1<br />
מתח עליון<br />
65.7<br />
65.4<br />
64.6<br />
63.5<br />
61.7<br />
גבוה תעשייתי<br />
47.9<br />
47.9<br />
46.3<br />
44.6<br />
42.9<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
335.4<br />
315.3<br />
247.8<br />
228.1<br />
202.0<br />
נמוך תעו”ז תעשייתי<br />
257.5<br />
238.1<br />
213.3<br />
207.1<br />
נמוך תעו”ז מסחרי ציבורי 190.6<br />
324.6<br />
304.0<br />
229.1<br />
208.4<br />
נמוך לא תעו”ז תעשייתי 184.3<br />
469.5<br />
426.9<br />
341.5<br />
301.9<br />
נמוך לא תעו”ז מסחרי ציבורי 259.8<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
3. מודל לחישוב עתידי של עלות אי-אספקה<br />
עלות אי-אספקה, כפי שחושבה והוצגה בפרק 3, מתייחסת למועד ביצוע הסקרים, והיא תלויה במספר רב של משתנים,<br />
אשר משפיעים על גובה עלות אי-אספקה בכל אחד מן המגזרים השונים במשק. לצורך אמידת העלויות בעתיד, יש<br />
צורך לתת ביטוי לשינויים במשתנים אלו, המשפיעים בתורם על עלות אי-אספקה.<br />
המשתנים המשפיעים על עלות אי-אספקה תוארו בדו”חות הקודמים, ונדון בהם שוב, בחלוקה לשתי קבוצות:<br />
א. מאפייני משקי הבית )סעיף 4.1(;<br />
ב. מאפייני החברות במגזר העסקי )סעיף 4.2(;<br />
לצורך אמידה עתידית של עלות אי-אספקה, כתלות במשתנים אלו, מצורף לדו”ח זה מודל כלכלי לחישוב עתידי של<br />
עלות אי-אספקה. להלן נפרט לגבי כל אחד מהמשתנים והשפעתו על עלות אי-אספקה.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 23
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
3.1 מאפייני משק הבית<br />
בדו”ח התקדמות 3ב אמדנו את עלות אי-האספקה בהינתן מחיר החשמל לקוט”ש וחלוקת הכנסות בין קבוצות הכנסה<br />
)על פי ההתפלגות במדגם(. כאן נאמוד את השינויים הצפויים בעלות אי-אספקה, עבור שינויים במשתנים אלו.<br />
3.1.1 שינויים במחיר החשמל<br />
בלוחות 9-10 מוצגות תוצאות ניתוח רגישות עבור שינוי במחיר לקוט”ש )ללא מע”מ(. בחישובים הונח שגמישות<br />
הצריכה ביחס למחיר החשמל היא -0.3, בדומה לגמישות שנצפתה במחקרים בנושא. ניתן יהיה לשנות הנחה זו במודל<br />
המצורף לדו”ח.<br />
לוח 9 מציג את ההשפעה של שינויים במחיר החשמל על עלות אי-אספקה. עלייה במחיר החשמל מביאה לעלייה<br />
בעלות אי-אספקה. כך לדוגמא, עלייה של 9 אגורות במחיר החשמל, מ-41 ל-50 אגורות לקוט”ש, מביאה לעלייה של<br />
כ-11 ש”ח בעלות אי-אספקה הממוצעת לקוט”ש.<br />
לוח 9<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים במחיר החשמל במגזר הביתי<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
0.50<br />
0.45<br />
0.41*<br />
0.38<br />
מחיר החשמל )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ( 0.35<br />
58.9<br />
52.8<br />
47.8<br />
44.4<br />
40.8<br />
ממוצע<br />
44.8<br />
40.2<br />
36.4<br />
33.8<br />
31.1<br />
חול פסגה<br />
55.7<br />
50.0<br />
45.3<br />
42.0<br />
38.6<br />
חול גבע<br />
69.6<br />
62.4<br />
56.5<br />
52.5<br />
48.2<br />
חול שפל<br />
58.2<br />
52.2<br />
47.3<br />
43.9<br />
40.3<br />
סוף שבוע גבע<br />
74.6<br />
66.9<br />
60.6<br />
56.2<br />
51.7<br />
סוף שבוע שפל<br />
1.0%<br />
1.0%<br />
-<br />
1.0%<br />
1.0%<br />
אחוז שינוי בעלות ביחס לשינוי של אחוז<br />
אחד במחיר )ביחס למחיר נכחי(<br />
* תרחיש הבסיס בהתאם ללוח 1<br />
מקור: סקר משקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
24 משרד התשתיות הלאומיות
לוח 10<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים במחיר במגזר הביתי<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים במשך )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
0.50<br />
0.45<br />
0.41*<br />
0.38<br />
מחיר החשמל )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ( 0.35<br />
79.3<br />
71.1<br />
64.4<br />
59.9<br />
55.1<br />
ממוצע<br />
95.1<br />
85.3<br />
77.2<br />
71.7<br />
65.9<br />
חול פסגה<br />
59.7<br />
53.5<br />
48.5<br />
45.0<br />
41.4<br />
חול גבע<br />
23.7<br />
21.5<br />
19.8<br />
18.6<br />
17.3<br />
חול שפל<br />
105.2<br />
94.3<br />
85.4<br />
79.3<br />
72.9<br />
סוף שבוע גבע<br />
100.7<br />
90.3<br />
81.8<br />
75.9<br />
69.8<br />
סוף שבוע שפל<br />
1.0%<br />
1.0%<br />
-<br />
1.0%<br />
1.0%<br />
אחוז שינוי בעלות ביחס לשינוי של אחוז<br />
אחד במחיר )ביחס למחיר נכחי(<br />
* תרחיש הבסיס בהתאם ללוח 1<br />
מקור: סקר משקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
3.1.2 שינויים בחלוקת ההכנסות<br />
כאן אמדנו את העלות עבור התפלגויות שונות של חלוקת ההכנסה בתוך האוכלוסייה . 15 כצפוי, ככל שמשקל משקי<br />
הבית בעלי הכנסה מעל לממוצע יגדל, העלות גבוהה יותר.<br />
מעל - 50%<br />
ממוצע - 30%<br />
מתחת - 20%<br />
52.2<br />
39.7<br />
49.3<br />
61.7<br />
51.6<br />
66.1<br />
9.1%<br />
מעל 45%-<br />
ממוצע - 25%<br />
מתחת - 30%<br />
51.1<br />
39<br />
48.5<br />
60.4<br />
50.6<br />
64.8<br />
7.0%<br />
לוח 11<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים בחלוקת ההכנסות<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
חלוקת<br />
ההכנסות ביחס<br />
לשכר הממוצע<br />
ממוצע<br />
חול פסגה<br />
חול גבע<br />
חול שפל<br />
סוף שבוע גבע<br />
סוף שבוע שפל<br />
שינוי ביחס<br />
למצב נוכחי<br />
* תרחיש הבסיס בהתאם ללוח 1<br />
מעל 33%-<br />
ממוצע - 33%<br />
מתחת - 33%<br />
48.3<br />
36.8<br />
45.7<br />
57.1<br />
47.8<br />
61.2<br />
1.0%<br />
מעל - 31% *<br />
ממוצע - 27%<br />
מתחת - 42%<br />
47.8<br />
36.4<br />
45.3<br />
56.5<br />
47.3<br />
60.6<br />
-<br />
מעל - 20%<br />
ממוצע - 40%<br />
מתחת - 40%<br />
44.9<br />
34.2<br />
42.5<br />
53.1<br />
44.4<br />
56.9<br />
-6.1%<br />
מקור: סקר משקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
15. חלוקת ההכנסות )הכנסה ממוצעת, הכנסה מעל הממוצע והכנסה מתחת לממוצע( מוגדרת בדו”ח התקדמות 3ב, ונקבעה ביחס להכנסה הממוצעת של ₪ 8,500 למשק בית.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 25
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
מעל - 50%<br />
ממוצע - 30%<br />
מתחת - 20%<br />
70.3<br />
84.2<br />
52.9<br />
21.5<br />
93.2<br />
89.1<br />
9.0%<br />
מעל 45%-<br />
ממוצע - 25%<br />
מתחת - 30%<br />
68.9<br />
82.6<br />
51.9<br />
21.2<br />
91.5<br />
87.4<br />
7.0%<br />
לוח 12<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים בחלוקת ההכנסות<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים במשך )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
חלוקת<br />
ההכנסות ביחס<br />
לשכר הממוצע<br />
ממוצע<br />
חול פסגה<br />
חול גבע<br />
חול שפל<br />
סוף שבוע גבע<br />
סוף שבוע שפל<br />
שינוי ביחס<br />
למצב נוכחי<br />
* תרחיש הבסיס בהתאם ללוח 1<br />
מעל 33%-<br />
ממוצע - 33%<br />
מתחת - 33%<br />
65.1<br />
78<br />
49.1<br />
20<br />
86.4<br />
82.6<br />
1.1%<br />
מעל -31% *<br />
ממוצע - 27%<br />
מתחת - 42%<br />
64.4<br />
77.2<br />
48.5<br />
19.8<br />
85.4<br />
81.8<br />
-<br />
מעל - 20%<br />
ממוצע - 40%<br />
מתחת - 40%<br />
60.5<br />
72.5<br />
45.5<br />
18.6<br />
80.2<br />
76.7<br />
-6.1%<br />
מקור: סקר משקי הבית ועיבודי .ERCG<br />
3.2 מאפייני החברות במגזר העסקי<br />
מניתוח מאפייני המגזר העסקי עולה כי המשתנים העיקריים המשפיעים על העלות במגזר זה הם:<br />
א. מספר העובדים הממוצע לצרכן - העלות הישירה לקוט”ש עולה )יורדת( בכ- 0.3% עבור כל עלייה )ירידה( של<br />
אחוז אחד במספר העובדים הממוצע במפעל/עסק צרכן, כך כשמספר העובדים עולה ב- 3%, העלות גדלה ב-<br />
0.9% )ראה לוח 13(;<br />
ב. צריכת החשמל הממוצעת - העלות הישירה לקוט”ש יורדת )עולה( בכ- 0.2% עבור כל עלייה )ירידה( של אחוז<br />
אחד בצריכת החשמל הממוצעת במפעל/עסק, כך שאם תגדל הצריכה הממוצעת ב- 3%, העלות תרד ב- 0.6%<br />
)ראה לוח 14(;<br />
ג. אחוז העובדים האקדמאים - העלות הישירה לשעה עולה )יורדת( בכ- 2.6% עבור כל עלייה )ירידה( של נקודת<br />
אחוז אחת באחוז העובדים האקדמאים הממוצע במפעל/עסק, כך שאם יגדל אחוז העובדים האקדמאים ב- 3<br />
נקודות אחוז, תגדל העלות ב- 7.8% )ראה לוח 15(;<br />
ד. שינוי המשקלות של היקפי הצריכה בין המתחים השונים יכול לשנות את העלות בצורה משמעותית )ראה<br />
לוח 16(.<br />
26 משרד התשתיות הלאומיות
10<br />
92.4<br />
77.0<br />
92.4<br />
250.4<br />
280.2<br />
160.9<br />
9.5<br />
90.9<br />
75.7<br />
90.9<br />
246.4<br />
275.6<br />
158.3<br />
לוח 13<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים במספר העובדים הממוצע לצרכן<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
מספר מועסקים ממוצע<br />
לצרכן במגזר העסקי:<br />
עליון<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעשייה<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
סה”כ סקטור עסקי<br />
* תרחיש הבסיס לפי התוצאות בלוח 3.<br />
9.2 *<br />
89.9<br />
75.0<br />
89.9<br />
243.9<br />
272.8<br />
156.7<br />
8.5<br />
87.7<br />
73.1<br />
87.7<br />
237.8<br />
266.1<br />
152.8<br />
8<br />
86.0<br />
71.7<br />
86.0<br />
233.3<br />
261.0<br />
149.9<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
לוח 14<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים בצריכה<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
100<br />
95<br />
88.4 *<br />
85<br />
80<br />
צריכה שנתית ממוצעת לצרכן<br />
במגזר העסקי )אלפי קוט”ש(:<br />
87.7<br />
88.6<br />
89.9<br />
90.7<br />
91.8<br />
עליון<br />
73.1<br />
73.8<br />
75.0<br />
75.6<br />
76.5<br />
גבוה תעשייתי<br />
87.7<br />
88.6<br />
89.9<br />
90.7<br />
91.8<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
237.7<br />
240.2<br />
243.9<br />
245.9<br />
249.0<br />
נמוך תעשייה<br />
265.9<br />
268.8<br />
272.8<br />
275.1<br />
278.6<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
152.8<br />
154.4<br />
156.7<br />
158.0<br />
160.0<br />
סה”כ סקטור עסקי<br />
* תרחיש הבסיס לפי התוצאות בלוח 3.<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
משרד התשתיות הלאומיות 27
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
32.0<br />
95.2<br />
79.3<br />
95.2<br />
258.0<br />
288.7<br />
165.8<br />
31.0<br />
92.8<br />
77.3<br />
92.8<br />
251.5<br />
281.4<br />
161.6<br />
לוח 15<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים באחוז האקדמאים<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
אחוז עובדים אקדמאיים<br />
בקרב המועסקים:<br />
עליון<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעשייה<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
סה”כ סקטור עסקי<br />
* תרחיש הבסיס לפי התוצאות בלוח 3.<br />
29.8 *<br />
89.9<br />
75.0<br />
89.9<br />
243.9<br />
272.8<br />
156.7<br />
29.0<br />
88.1<br />
73.4<br />
88.1<br />
238.9<br />
267.3<br />
153.5<br />
28.0<br />
85.9<br />
71.6<br />
85.9<br />
232.8<br />
260.5<br />
149.7<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
0.16<br />
0.23<br />
0.22<br />
0.07<br />
0.32<br />
156.7<br />
לוח 16<br />
ניתוח רגישות עבור שינויים בהתפלגות הצריכה<br />
עלות אי-אספקה עבור שינויים בתדירות )ש”ח לקוט”ש, ללא מע”מ(<br />
עליון<br />
גבוה תעשייתי<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
נמוך תעשייה<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
עלות ממוצעת למגזר העסקי:<br />
בטור האחרון מוצג התרחיש הבסיסי לפי לוח 3<br />
מקור: סקר המגזר העסקי ועיבודי .ERCG<br />
0.25<br />
משקלות הצריכה לפי מגזר ומתח<br />
0.20<br />
0.30<br />
0.25<br />
0.03<br />
0.20<br />
114.5<br />
0.30<br />
0.27<br />
0.03<br />
0.15<br />
114.1<br />
28 משרד התשתיות הלאומיות
ו. עדכון התוצאות העיקריות לאומדן עלות אי-אספקת חשמל -<br />
צד הביקוש, 2/2011<br />
משרד התשתיות הלאומיות 29
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
ERCG<br />
קב’ מחקר וייעוץ כלכלי<br />
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
עדכון התוצאות העיקריות<br />
פרופ’ אשר בלס<br />
22 פברואר 2011<br />
אי.אר.סי.ג’י. קבוצת מחקר וייעוץ כלכלי<br />
רח’ עין גדי , 4 ת.ד. 10529 ירושלים , 93383 טל: 02-6730712 פקס: 02-6730714<br />
30 משרד התשתיות הלאומיות
מבוא<br />
נתבקשנו על ידי משרד התשתיות לבצע עדכון לממצאי הדו”ח המסכם בנוגע לאומדן עלות אי-אספקת חשמל מצד<br />
הביקוש שהוגש למשרד התשתיות באוגוסט 2007 )להלן- “הדו”ח המקורי”(. העלות הנגרמת מאי-אספקת חשמל<br />
)להלן- “עלות אי-אספקה”( לצרכנים השונים הינה משתנה בעל חשיבות רבה בתכנון משק החשמל, במיוחד בתכנון<br />
מערכת ייצור החשמל ובקביעת היקף ההשקעה בתחזוקת רשת החשמל ובתוכניות הפיתוח של רשת זו.<br />
בדו”ח המקורי נעשתה חלוקה של צרכני החשמל לשני מגזרים: משקי הבית והמגזר העסקי.<br />
עבור משקי הבית בוצע בשנת 2005 סקר בקרב 557 משקי בית בו נשאלו מגוון נשאלות בנוגע למאפייני משק הבית,<br />
מאפייני צריכת החשמל ועשרה “משחקונים” בהם היה על המשיב לבחור בין חלופות שונות בשיטת ההסתברויות.<br />
עבור המגזר העסקי נאספו בקרב 446 חברות במגזר זה )בהן חברות תעשיה ומסחר, גופים מהמגזר הציבורי וחברות<br />
מתחום שאיבת המים( נתונים רבים אודות הרגישות שלהן למצבי אי-אספקת חשמל, ההיערכות שלהן להפסקות<br />
חשמל, ועוד.<br />
על פי הסיכום, לא התבצעו סקרים נוספים ולא נאסף כל מידע נוסף מצרכני החשמל עצמם לצורך ביצוע עבודת<br />
עדכון זו. עבודה זו נעשתה על ידי עדכון כל הנתונים מהמודל אשר לא היו מבוססים על הסקרים השונים כאמור,<br />
וביניהם: התפלגות צריכת החשמל בפועל לפי סוגי מתח, לפי סוגי הצרכנים ולפי שעות ביקוש במגזר העסקי והביתי,<br />
מספר צרכני החשמל הביתיים, נתונים אודות שוק העבודה )מספר מועסקים ושיעור האקדמאים מהמועסקים(, מחיר<br />
החשמל והתפלגות ההכנסה באוכלוסיה. הנתונים המעודכנים נלקחו ממקורות שונים, בהם דין וחשבון סטטיסטי<br />
של חברת החשמל לשנת 2009, פרסומים שונים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכן נתונים שקיבלנו ממשרד<br />
התשתיות.<br />
במסמך זה נציג את הלוחות שהופיעו בדו”ח המקורי בהם יוצגו הממצאים העיקריים בנוגע לעלויות אי-אספקה כפי<br />
שחושבו בדו”ח המקורי וכפי שנאמדו מחדש על בסיס הנתונים המעודכנים.<br />
העלויות המופיעות במסמך זה מעודכנים לרמת המחירים בשנת . 16 2009<br />
מהחישובים עולה כי סך העלות המשוקללת המעודכנת למשק כולו עומדת, במחירים שוטפים, על 121.4 ש”ח<br />
לקוט”ש לא מסופק עבור שינויים בתדירות ועל 111.3 ש”ח לקוט”ש לא מסופק עבור שינויים במשך. עלויות אלו<br />
מייצגות עליה של 9.2% ו-9.4%, בהתאמה, לעומת הממצאים בדו”ח הקודם. במגזר הביתי חלה עלייה בשיעור של<br />
כ-10%, הן בתדירות והן במשך ההפסקות, והעלויות עומדות כעת על כ-53 ש”ח לשינויים בתדירות ו-71 ש”ח עבור<br />
שינויים במשך. גם במגזר העסקי חלה עליה של כ-10% לעומת הממצאים בדו”ח המקורי, והעלויות עומדות על כ-172<br />
ש”ח לשינויים בתדירות וכ-146 ש”ח לשינויים במשך . 17<br />
16. ואילו סל הפרמטרים שבבסיס החישובים מעודכנים לשנת 2008. עקב השינוי המשמעותי שחל במדד מחירי התוצר העסקי בשנת 2009, עודכנו המחירים בסקטור העסקי<br />
לשנה זו. לעומת זאת, העלויות במגזר הביתי, התלויות בספציפקציה של מחיר החשמל, וזאת בהנחה שמחיר זה על פני תקופה ארוכה עולה עם מדד המחירים, עודכנו למחירי<br />
שנת 2008. בחרנו שלא להפחית עלויות אלו במקביל לירידה הקלה שנרשמה במחירי החשמל בשנת 2009.<br />
17. שיעור העלייה המשוקלל עלה במעט פחות משיעורי העלייה במגזר העסקי ובמשקי הבית. הסיבה לכך היא העלייה הקלה במשקל הצריכה של הצרכנים, אשר עלות אי<br />
האספקה עבורם היא נמוכה יחסית.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 31
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
ממצאים<br />
להלן נציג את התוצאות המעודכנות המתקבלות לאחר הצבת הנתונים המעודכנים. כל העלויות הן ב- ש”ח לקוט”ש<br />
לא מסופק, במחירים שוטפים. התוצאות המרכזיות המסכמות את עלות אי-אספקה במגזר משקי הבית ובמגזר העסקי<br />
מוצגות בלוחות 1 ו-3, בהתאמה. הלוחות האחרים מאפשרים הצגת התוצאות לפי חלוקות שונות.<br />
עלות אי-אספקה במשקי הבית לפי ימים ומש”בי תעו”ז<br />
הלוח הראשון שהופיע בדו”ח המקורי מסכם את עלות אי-אספקת חשמל במשקי הבית לפי ימים ומש”בי תעו”ז.<br />
בחודש פברואר 2010 נכנסו לתוקף מש”בים חדשים אשר בהם שונו שעות התעריפים השונות במידה מסוימת, וחשוב<br />
היה לבטא זאת גם בתוצאות שלנו על מנת שאלו תתאמנה יותר למציאות.<br />
הוחלט להציג את התוצאות בשתי צורות: האחת על בסיס המש”בים הישנים, והשנייה תוך התאמת התוצאות שהתקבלו<br />
בשיטה הראשונה לזמני המש”בים החדשים על פי מידת החפיפה בין המשב”ים החדשים לישנים )למשל, מש”ב חול<br />
גבע החדש מורכב מכ-35% שעות פסגה וכ-65% שעות גבע לפי המש”בים הישנים, אז עלות אי-אספקה המעודכנת<br />
חושבה בשיטה זו על ידי שקלול התוצאות של המש”בים הישנים לפי שיעורים אלה(.<br />
לוח 1<br />
עלות אי-אספקה במשקי הבית לפי ימים ומש”בי תעו”ז<br />
)בסוגריים- שיעור השינוי לעומת התוצאות בדו”ח המקורי(<br />
נתונים מעודכנים ללא<br />
דו”ח מקורי<br />
התחשבות במש”בים חדשים<br />
ממוצע<br />
משוקלל<br />
חול פסגה<br />
עלות אי-<br />
אספקה- תדירות<br />
עלות אי-<br />
אספקה-משך<br />
עלות אי-<br />
אספקה- תדירות<br />
עלות אי-<br />
אספקה-משך<br />
נתונים מעודכנים עם<br />
התחשבות במש”בים חדשים<br />
עלות אי-<br />
אספקה- תדירות<br />
)10.8%( 53.0<br />
עלות אי-<br />
אספקה-משך<br />
)11.1%( 71.6<br />
)1.6%-( 76<br />
)32.1%( 64<br />
)52.8%( 30<br />
)12.6%( 96<br />
)14.0%( 93<br />
)16.5%( 42<br />
)1.7%( 46<br />
)0.1%( 57<br />
)16.2%( 55<br />
)7.7%( 65<br />
חול גבע<br />
חול שפל<br />
סוף שבוע<br />
גבע<br />
סוף שבוע<br />
שפל<br />
)9.8%( 70.8<br />
)9.4%( 84<br />
)9.3%( 53<br />
)1.9%( 20<br />
)13.1%( 97<br />
)12.9%( 92<br />
)10.0%( 52.6<br />
)9.4%( 40<br />
)9.3%( 49<br />
)5.6%( 60<br />
)13.1%( 54<br />
)12.9%( 68<br />
64.4<br />
77<br />
49<br />
20<br />
85<br />
82<br />
47.8<br />
36<br />
45<br />
57<br />
47<br />
61<br />
32 משרד התשתיות הלאומיות
מלוח 1 עולה כי העלות המשוקללת במשקי הבית עלתה בשיעור הקרוב ל-10%, הן עבור שינויים במשך והן<br />
בתדירות, וזאת בשתי השיטות- הן על פי המש”בים הישנים והן לאחר התאמת התוצאות למש”בים החדשים, והעלויות<br />
המעודכנות עומדות על כ-53 ש”ח לקוט”ש לא מסופק עבור שינויים בתדירות ההפסקות ועל כ-71 ש”ח לקוט”ש לא<br />
מסופק עבור שינויים במשך ההפסקות.<br />
כפי שניתן לראות בלוח 1, למרות שהעלות המשוקללת כאמור אינה שונה באופן מהותי כשלוקחים בחשבון את השינויים<br />
במש”בים, ישנם שינויים משמעותיים למדי בין העלויות המתקבלות בחלק מהמש”בים )עלויות לא משוקללות(.<br />
כך למשל, עלות אי-אספקה לשינויים במשך ההפסקה במש”בי חול גבע וחול שפל עלתה בשיעורים של 32.1%<br />
ו-52.8% לעומת התוצאות בדו”ח המקורי, בהתאמה, כאשר מתחשבים במש”בים החדשים, בעוד שללא התחשבות<br />
בשינוי המש”בים העלייה היא מתונה בהרבה בשיעורים של 9.3% ו-1.9%, בהתאמה. הסיבה לכך היא שבמש”בים<br />
החדשים ישנה בימי חול ירידה משמעותית בשעות המוגדרות כפסגה ועליה בשעות הגבע והשפל המכילות שעות<br />
פסגה וגבע לשעבר. כתוצאה מכך, עלו עלויות אי-אספקה בגבע ובשפל.<br />
עם זאת, ניתן לומר שהעובדה שהעלויות המשוקללות המתקבלות דומות מאד בשתי השיטות היא תוצאה סבירה,<br />
שהרי שינוי בהגדרת שעות מש”בים לבדו לא אמור לשנות את עלויות המוטלות על משקי הבית כתוצאה מאי-אספקת<br />
חשמל.<br />
סיכום עלויות אי אספקה במגזר העסקי<br />
לוח 3 בדו”ח המסכם מציג את התוצאות המתקבלות עבור עלויות אי-אספקה במגזר העסקי. נציין כי שינויי הגדרות<br />
המש”בים משפיעים במודל אך ורק על עלויות אי-אספקה בקרב משקי הבית כך שעבור המגזר העסקי לא היה צורך<br />
לקחת בחשבון את השינויים במש”בים . 18<br />
לוח 3<br />
סיכום עלויות אי-אספקה במגזר העסקי<br />
)בסוגריים שיעורי שינוי לעומת הדו”ח המקורי(<br />
דו”ח מקורי<br />
נתונים מעודכנים<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
תדירות<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
משך<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
תדירות<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
משך<br />
77<br />
99<br />
0.14<br />
70<br />
90<br />
0.16<br />
עליון<br />
66<br />
83<br />
0.22<br />
60<br />
75<br />
0.23<br />
גבוה תעשייתי<br />
88<br />
99<br />
0.24<br />
80<br />
90<br />
0.22<br />
גבוה מסחרי ציבורי<br />
191<br />
268<br />
0.06<br />
174<br />
244<br />
0.07<br />
נמוך תעשייה<br />
263<br />
300<br />
0.33<br />
239<br />
273<br />
0.32<br />
נמוך מסחרי ציבורי<br />
)10.3( 146<br />
)9.9%( 172<br />
1.00<br />
132<br />
157<br />
1.00<br />
19<br />
סך מגזר עסקי<br />
18. בלוח השני בדו”ח המקורי הופיע פירוט עלויות אי-אספקה במגזר העסקי לפי שיטות חלופיות, והנתונים בו חושבו על ידי ניתוח תוצאות סקר המגזר העסקי. כיוון שלא חידשנו<br />
את סקר המגזר העסקי, לא ניתן היה לעדכן את הממצאים של לוח זה.<br />
19. ללא שאיבת מים<br />
משרד התשתיות הלאומיות 33
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
מלוח 3 עולה כי עלויות אי-אספקה המשוקללות במגזר העסקי לשינויים בתדירות ובמשך ההפסקות עולות כתוצאה<br />
מעדכון הנתונים בשיעורים של 9.9% ו-10.3%, בהתאמה.<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי הצרכנים השונים<br />
הלוח הרביעי מציג את שקלול עלות אי-אספקה לפי צרכנים שונים. כפי שציינו לעיל, השינויים שחלים בעלות<br />
המשוקללת למשקי בית בעקבות התחשבות בשינוי המש”בים הינה נמוכה ביותר )לעומת המצב בו לא מתחשבים<br />
בשינוי המש”בים( וההשפעה על התוצאות היא זניחה. לפיכך, בחרנו להציג את התוצאות ללא התחשבות במש”בים<br />
החדשים. בנוגע לתחום שאיבת המים, בחרנו להשאיר את עלויות אי-אספקה כפי שהן היו בדוח הקודם, זאת כיוון שהן<br />
מבוססות אך ורק על סקר שנערך בקרב חברות אלה.<br />
לוח 4<br />
שקלול עלות אי אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי הצרכנים השונים<br />
)בסוגריים שיעורי שינוי לעומת הדו”ח המקורי(<br />
דו”ח מקורי<br />
עליון<br />
גבוה<br />
תעשייתי<br />
גבוה מסחרי<br />
ציבורי<br />
נמוך<br />
תעשייה<br />
נמוך מסחרי<br />
ציבורי<br />
שאיבת מים<br />
יישובים<br />
חקלאיים<br />
משקי בית<br />
סה”כ<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
3,746<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
9.0%<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
תדירות<br />
90<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
משך<br />
70<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
4,305<br />
)14.9%(<br />
5,950<br />
)10.3%(<br />
6,458<br />
)21.3%(<br />
1,713<br />
)1.5%-(<br />
8,793<br />
)14.0%(<br />
2,247<br />
)6.4%(<br />
1,827<br />
)7.5%(<br />
15,201<br />
)10.8%(<br />
46,494<br />
)12.2%(<br />
נתונים מעודכנים<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
9.3%<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
תדירות<br />
99<br />
)9.9%(<br />
83<br />
)9.9%(<br />
99<br />
)9.9%(<br />
268<br />
)9.9%(<br />
300<br />
)9.9%(<br />
10.6<br />
)0.0%(<br />
114<br />
)10.0%(<br />
53<br />
)10.0%(<br />
121.4<br />
)9.1%(<br />
עלות<br />
אי-אספקה-<br />
משך<br />
77<br />
)9.9%(<br />
66<br />
)9.9%(<br />
88<br />
)9.9%(<br />
191<br />
)9.9%(<br />
263<br />
)9.9%(<br />
8.4<br />
)0.0%(<br />
100<br />
)9.9%(<br />
71<br />
)9.8%(<br />
111.3<br />
)9.4%(<br />
12.8%<br />
13.9%<br />
3.7%<br />
18.9%<br />
4.8%<br />
3.9%<br />
32.7%<br />
100.0%<br />
60<br />
80<br />
174<br />
239<br />
8.4<br />
91<br />
64<br />
101.7<br />
75<br />
90<br />
244<br />
273<br />
10.6<br />
104<br />
48<br />
111.2<br />
13.0%<br />
12.8%<br />
4.2%<br />
18.6%<br />
5.1%<br />
4.1%<br />
33.1%<br />
100.0%<br />
5,394<br />
5,324<br />
1,739<br />
7,712<br />
2,112<br />
1,699<br />
13,719<br />
41,445<br />
מלוח 4 עולה כי סך העלות המשוקללת למשק כולו עומדת על 121.4 ש”ח עבור שינויים בתדירות ועל 111.3 ש”ח<br />
20<br />
עבור שינויים במשך, כלומר עליה של 9.1% ו-9.4%, בהתאמה, לעומת הממצאים בדוח הקודם.<br />
20. במודל משקי הבית ישנה התחשבות במחיר החשמל. במודל הסקטור העסקי העלויות מוצמדות למדד מחירי התוצר העסקי, כך שהעלויות המוצגות עבור הסקטור העסקי<br />
הינן במחירי 2009.<br />
34 משרד התשתיות הלאומיות
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג מתח<br />
לוח 5 מציג את שקלול העלויות לאי-אספקה לפי סוגי מתח )עליון, גבוה ונמוך(.<br />
לוח 5<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג מתח<br />
)בסוגריים שיעורי שינוי לעומת הדו”ח המקורי(<br />
מתח עליון<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
דו”ח מקורי<br />
עלות אי<br />
אספקה-<br />
תדירות<br />
עלות אי<br />
אספקה-<br />
משך<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
נתונים מעודכנים<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
עלות אי<br />
אספקה-<br />
תדירות<br />
עלות אי<br />
אספקה-<br />
משך<br />
77<br />
69<br />
140<br />
111<br />
)9.4%(<br />
99<br />
82<br />
147<br />
121<br />
)9.1%(<br />
9%<br />
33%<br />
58%<br />
100%<br />
4,305<br />
15,303<br />
26,886<br />
46,494<br />
)12.2%(<br />
70<br />
60<br />
129<br />
102<br />
90<br />
71<br />
136<br />
111<br />
9%<br />
32%<br />
59%<br />
100%<br />
3,746<br />
13,357<br />
24,435<br />
41,445<br />
מתח גבוה<br />
מתח נמוך<br />
סה”כ<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג צרכן<br />
לוח 5א’ מציג את שקלול העלויות לפי סוג הצרכן.<br />
לוח 5א’<br />
שקלול עלות אי-אספקה לקוט”ש לא מסופק לפי סוג צרכן<br />
תעשייתי 21<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
10,237<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
24.7%<br />
דו”ח מקורי<br />
עלות אי-<br />
אספקה-<br />
תדירות<br />
113<br />
עלות אי-<br />
אספקה-<br />
משך<br />
86<br />
צריכה<br />
בפועל<br />
11,219<br />
נתונים מעודכנים<br />
משקל<br />
בצריכה<br />
24%<br />
עלות אי-<br />
אספקה-<br />
תדירות<br />
116<br />
198<br />
עלות אי-<br />
אספקה-<br />
משך<br />
89<br />
מסחרי ציבורי<br />
שאיבת מים 22<br />
187<br />
213<br />
33%<br />
15,499<br />
174<br />
31.6%<br />
13,083<br />
8 11 6% 2,749<br />
1 6.5% 2,708 18<br />
יישובים<br />
100 114 4% 1,827 91 104 4.1% 1,699<br />
חקלאיים<br />
משקי בית<br />
סה”כ<br />
71<br />
111<br />
53<br />
121<br />
33%<br />
100%<br />
15,201<br />
46,494<br />
64<br />
102<br />
48<br />
111<br />
33.1%<br />
100.0%<br />
13,719<br />
41,445<br />
21. המחיר בסקטור התעשייתי עלה במעט יחסית, וזאת עקב הצמצום במשקל התעשייה במתח נמוך, בו העלויות גבוהות במיוחד.<br />
22. הנתונים אודות צריכת החשמל בפועל בשאיבת מים בלוח זה גבוהים מהנתונים המופיעים בלוח 4, זאת כיוון שבלוח 4 החסרנו את צריכת החשמל במתח עליון בשאיבת מים<br />
ושייכנו אותה לצריכת מתח עליון, בעוד שבלוח זה מופיעה סך צריכת החשמל של שאיבת המים הכוללת את הצריכה במתח עליון.<br />
משרד התשתיות הלאומיות 35
Change language