ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
- TAGS
- ercg
- energy.gov.il
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
1.1 המתודולוגיה במגזר משקי הבית<br />
המתודולוגיה בה עשינו שימוש באמידת עלות אי-אספקה בקרב משקי הבית היא מודל הבחירה הבדידה Discrete(<br />
,)Choice Model המופעל בשיטת ההסתברויות. בשיטה זו על הפרט לבחור בין מספר חלופות של אמינות אספקה ומחיר.<br />
כך למשל, ניתנה אפשרות לבחור בין חלופה בה מחיר החשמל נמוך ואמינות החשמל נמוכה אף היא )הרבה הפסקות<br />
חשמל ו/או הפסקות ארוכות יחסית(, לבין חלופה בה מחיר החשמל גבוה אך החשמל מסופק באמינות גבוהה )מעט<br />
הפסקות חשמל ו/או הפסקות קצרות יחסית(. הבחירה בין החלופות אינה בחירה ודאית בהכרח, אלא היא מתבצעת<br />
תוך מתן הסתברות מסוימת, בין 0% ל-100%, לכל אחת מהחלופות. הבחירה של הפרט בין החלופות מאפשרת לנו<br />
לאמוד באמצעות משוואות רגרסיה את העדפותיו בנוגע לאמינות )ראה פירוט בדוח התקדמות 2(.<br />
לצורך האמידה האקונומטרית של שיטת ההסתברויות ביצענו, באמצעות חברת תסקיר, סקר בקרב 557 משקי<br />
בית, במהלך שנת 2005. הסקר כלל מגוון שאלות בנוגע למאפייני משק הבית: שאלות סוציו-אקונומיות, דמוגרפיות<br />
וכלכליות, כגון - גיל, השכלה, דת וכיו”ב; שאלות בנוגע למאפייני צריכת חשמל )גובה צריכת החשמל, בעלות על<br />
מכשירי חשמל ועוד( וכן עשרה “משחקונים”, בהם על המשיב לבחור בין חלופות בשיטת ההסתברויות.<br />
1.2 המתודולוגיה במגזר העסקי<br />
הנתונים לאמידת עלות אי-האספקה במגזר העסקי נאספו בסקר אשר בוצע בקרב 446 חברות במגזר העסקי, בהן<br />
260 חברות מסקטור התעשייה, 127 חברות מהמגזר העסקי, 56 גופים מהמגזר הציבורי ו-3 חברות מתחום שאיבת<br />
המים. הסקר בוצע בין החודשים דצמבר 2005 ועד מאי 2006, והתייחס לשנת 2005. עוד קודם לביצוע סקר זה, ערכנו<br />
ראיונות עומק עם מספר חברות בסקטור העסקי עליהן דיווחנו בדוח התקדמות 3.<br />
במגזר העסקי בחרנו בשתי מתודולוגיות משלימות: שיטת העלויות המדווחות ושיטת ההעדפה הנגלית. שיטת העלויות<br />
המדווחות מסתמכת על דיווחי החברות באשר לעלויות העומדות בפניהן בעת אירוע אי-אספקה )בהינתן הגיבוי<br />
הקיים(. שיטת ההעדפה הנגלית עושה שימוש בנתוני הגיבוי שנמסרו על ידי החברות לצורך אמידת העלות העומדת<br />
בפניהן )ראה הסבר בדו”ח התקדמות 4(. לצורך אמידת עלות אי-אספקה עשינו שימוש בנתוני שתי השיטות - עלות<br />
אי-האספקה המדווחת, כפי שנמסרה ע”י החברה, ביחס לחלק הלא מגובה, ועלות הגיבוי ביחס לחלק המגובה )בהתאם<br />
לכמות ההפסקות הממוצעת בפועל(.<br />
1.2.1 עלויות מדווחות<br />
בשיטה זו אנו מעריכים את הנזק לצרכן מקוט”ש לא מסופק . 2 אנו מניחים שהגופים מסוגלים להעריך את הנזקים<br />
ומסוגלים לספק אומדנים סבירים. העלות המדווחת מתייחסת למספר סוגי נזקים ישירים: אובדן ערך מוסף, פגיעה<br />
בציוד, נזק לחומרי גלם, מוצרים בתהליך ומוצרים מוגמרים, ועלויות של הפעלה מחודשת. כמו כן, הנסקרים נשאלו<br />
2. הנזק הנגרם מאי-אספקה, בהינתן הגיבוי שבידי הצרכן<br />
משרד התשתיות הלאומיות 13
Change language