ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
ת×צ××ת ××קר ××××× ×¢××ת ××-×ספקת ×ש×× - ×¦× ×××ק×ש
- TAGS
- ercg
- energy.gov.il
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
אומדן עלות אי-אספקת חשמל - צד הביקוש<br />
מהעלות לקוט”ש שאינו מגובה )עמודה לפני אחרונה בלוח 2(, למעט במתח הנמוך. עם זאת במתח נמוך קיימת אפשרות<br />
שעלויות הגיבוי הנמדדות, הינן נמוכות מעלויות הגיבוי בפועל, בגלל האפשרות של שימוש במכשירי UPS כגיבוי . 8<br />
התבקשנו להתייחס לשאלה האם העלות כאן יכולה להיחשב כעלות ממוצעת של הפסקות, ולא כעלות שולית. במילים<br />
אחרות, האם העלות הייתה משתנה אם כמות ההפסקות בכל המפעלים הייתה נמוכה יותר. אם העלות אכן הייתה משתנה,<br />
ברור כי לא מדובר בעלות ממוצעת.<br />
הערכתנו היא כי במקרה זה, התשובות של הנסקרים היו משתנות מן היסוד )בהנחה שהשיפור באמינות הינו שינוי מהותי(,<br />
שכן ההיערכות להפסקות הייתה משתנה. בפרט, במקרה של שיפור באמינות, אנו סבורים כי העלות, במונחי קוט”ש,<br />
הייתה גדלה . 9 לפיכך, אנו מסיקים כי מדובר בעלות שולית בהינתן רמת אמינות נתונה.<br />
2.2.3 עלות עבור שינויים במשק<br />
עד כה הצגנו את העלויות עבור שינוי בתדירות ההפסקות, שכן הנסקרים נשאלו על עלותה של הפסקה נוספת בהנחה<br />
שמשך ההפסקה הוא נתון. אנו חישבנו גם את העלות של התמשכותן של ההפסקות מדקה אחת )שבדקה זו נרשמת<br />
למעשה העלות הקבועה( ל- 60 דקות, במונחי קוט”ש לא מסופק. החישוב נעשה באופן הבא:<br />
א. העלות של הפסקה בת שעה )A( היא ממוצע משוקלל של העלות של הפסקה בת דקה )B( והעלות של התמשכות<br />
ההפסקה מהדקה השנייה עד לדקה ה- )C(, 60 והכול במונחי קוט”ש. אנו מעוניינים לחשב את C.<br />
ב. המשקלות הן לפי צריכת הקוט”ש: בשעה אחת נצרכת כמות הגדולה פי 60 מהצריכה בדקה, וב-59 דקות נצרכת<br />
כמות הגדולה פי 59 מהצריכה בדקה, כך ש: A=1*B+59*C*60<br />
ג. לפיכך .10C=)60*A-B(/59 התוצאות מוצגות בלוח 3.<br />
8. כאמור, עלות אי-אספקה בשיטת ההעדפה הנגלית כוללת רק את עלויות הגנראטורים. במידה והחברה משתמשת במכשירי UPS לצרכי גיבוי )כלומר - עקב בעיות באמינות<br />
אספקת החשמל(, ולא עקב בעיות באיכות החשמל, הרי שיש לכלול את עלויות מכשירי ה-UPS בשיטת ההעדפה הנגלית. מכיוון שבמתח נמוך רוב החברות אינן מחזיקות ברשותן<br />
גנראטור, אך כן מחזיקות מכשיר ,UPS ההסתברות שמכשיר ה-UPS משמש לפתרון בעיות אמינות גדלה. לפיכך, עלות אי-אספקה בשיטת ההעדפה הנגלית הינה אומדן תחתון<br />
לעלות אי-אספקה במתח נמוך.<br />
9. אין זה אומר שלמפעל הבודד, בהינתן רמת אמינות נתונה, העלות של ההפסקה הראשונה היא שונה בהכרח מהעלות של ההפסקה השנייה וכד’. ברם, אם כל המפעלים<br />
היו צריכים לבחון את העלות של ההפסקה הראשונה בלבד, ואם זו השאלה הרלבנטית מבחינת כולם, הרי שעקב רמת אמינות תיאורטית כה גבוהה )בפועל אין הפסקות(, ברור<br />
שהעלות במונחי קוט”ש הייתה עולה.<br />
10. לדוגמה, אם עבור נסקר מסוים הייתה העלות לשעת הפסקה 100 והעלות לדקה 1,000 )בחישוב לקוט”ש(, אז העלות השולית )בחישוב לפי קוט”ש( הינה :<br />
] [ =84.7<br />
100*60 -1,000<br />
59<br />
18 משרד התשתיות הלאומיות
Change language