You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
<strong>warchitecture</strong><br />
ימית אביטל<br />
אדר' גנית מייזליץ כסיף, אדר' ליאת מילר, אדר' אורן אלדר
1<br />
#פתיחה
רמת הגולן, איזור גיאופוליטי שנכבש במלחמת ששת הימים מידי הסורים<br />
מתקיים מאז ועד היום כמרחב הגבול השקט והמתוח ביותר מכל ארבעת<br />
הגבולות, מרחב המתאפיין ברצף שינויים לאורך ההיסטוריה, מכתיב אורח<br />
חיים תמידי של מגננה, שוזר את הצבא והאזרחות לכדי מרקם אופייני,<br />
ומאז ועד היום מתקיים בתווך בין שלווה למלחמה.<br />
כיום המערך הבנוי ברמה מתחלק בין הצבא לאזרחות ויחד הם מייצרים<br />
מרקם בנוי המורכב ממוצבים צבאיים ובנייה למגורים, תיירות ותעשייה. עיבוי<br />
האוכלוסייה כיעד אסטרטגי מתבטא בהרחבות יישובים המציעים מגרשים<br />
לבניית בית צמוד קרקע שמאפייניו לא משקפים את השדה הטעון בו הוא<br />
עתיד להתקיים.<br />
מערך המוצבים הצבאיים בגולן, שחלקם מאוישים וחלקם נטושים תופס<br />
נתח נרחב מהסביבה הבנויה, מבטא את מקומו הבלתי מעורער של הצבא<br />
ושליטתו בחיים האזרחיים במדינת ישראל בכלל וברמת הגולן בפרט.<br />
המערך הבנוי המתואר לעיל כולו נטוע במרחב הרוס מרשפי המלחמה<br />
שהייתה, ההרס במרחב מודר מהתודעה ומוסתר בטבע הפראי כעדות<br />
אילמת לשדה הקרב שהמרחב המתואר היה לו בית.<br />
כל אלה יחד, מאירים את סוגיית ההתיישבות בדופן גבול באור חדש,<br />
המתאים עצמו לתמורות המדיניות והבטחוניות בעידן הנוכחי.<br />
הפרויקט שואף להציע מרחב גבולי הטווה רצף מחייה אופייני, המתבסס<br />
על תכנון מערך מגורים השלוב בתעשייה ותיירות במרחב התווך בין עוגני<br />
ההתיישבות ברמה, הישראלי והסורי, בין קיבוץ מרום גולן והעיר קוניטרה<br />
במרחב הסורי. מרחב המכיל בתוכו חיים בין שגרה לחירום, מרחב העושה<br />
שימוש בתשתיות הצבאיות כבסיס להתיישבות אזרחית, מתייחס להשפעות<br />
העבר ולתמורות עתידיות: הבנייה, ההרס וההתיישבות.<br />
2
#הסוגיה המרכזית<br />
המציאות ההישרדותית בה אנו מתקיימים במדינת<br />
ישראל משחר קיומה מכתיבה אורחות חיים, נורמות<br />
חברתיות וסביבות אופייניות.<br />
המובהקות שבהן הן הסביבות טעונות המלחמה<br />
המקיפות אותנו ומתהוות בשולי חיינו כמעטה הגנה<br />
עדין, מסוכן ובעל משמעות.<br />
הרמה השוממה שבגולן, הסביבה הגבולית השקטה<br />
והמתוחה ביותר, טומנת בנופיה מתח נצור ושוזרת<br />
במרחביה עננה של קרב ששכח. קיומו של המרחב<br />
בדופן הגבול טוענת אותו בדינאמיות תמידית בין הנוף<br />
הטבעי המשכר לבין הנוף העתידי שבו בכל רגע הכל<br />
יכול להתלקח.<br />
בתוך הספרה הטעונה מתהווים להם למרבה הפלא גם<br />
חיים, המדושנים בערכים ומשמעות, זנים שונים ודומים<br />
של תרבויות שצמחו מתוך החורבן ויצרו יחד משמעות<br />
מחודשת למקום.<br />
היום, לאחר שקט יחסי לאורכו של הגבול, יש צורך<br />
במחשבה מחודשת אודות מהות סביבה זו לאור<br />
התנועות והאירועים האחרונים באיזור; רמת הגולן<br />
המתפתחת כמרחב כפרי לגיטימי במדינת ישראל למול<br />
תסיסתו המחודשת של הגבול מעלים את השאלה על<br />
התיישבות בדופן גבול בימינו.<br />
הפרויקט שואף לבחון את סוגיית ההתיישבות במרחב<br />
המתקיים לצידו של גבול עוין, התיישבות המתהווה<br />
בסביבה אופיינית מקומית, הטווה בתוכה אורחות חיים<br />
המתקיימים בין שגרה לחירום,<br />
מרחב המתייחס ומגיב להשפעות העבר ולתמורות<br />
עתידיות: הבנייה, ההרס וההתיישבות.<br />
3
4
האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית<br />
הנו בין עיר המחוז של הגולן כולו לדורותיו )הסורי והישראלי(<br />
העיר אל קוניטרה, לבין הסמל של מפעל ההתיישבות בגולן<br />
הישראלי - קיבוץ מרום גולן.<br />
שני הקצוות באתר מסמלים את ערך ההתיישבות הן בצד<br />
הישראלי והן בצד הסורי.<br />
קוניטרה, עיר המחוז של הגולן כולו, הייתה מוקד ההתקפות<br />
ועודנה מוקד ההרס, שכן היא עומדת הרוסה על כל מבניה<br />
הנטושים והמופצצים, עדות אילמת לקרבות בשטחה.<br />
קוניטרה נמצאת כיום מעבר לשטחה של ישראל בתחום<br />
השליטה הסורי מעבר לגבול אך נוכחותה בשטח ישראל<br />
דומיננטית, שכן היא נצפית מכל עבר וצופה עלינו בדממה.<br />
קוניטרה 1990. עיר רפאים | תמונה באדיבות עמותת "זוכרות"<br />
5
קיבוץ מרום גולן, מצידו השני של המתרס הוא היישוב<br />
הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר סיפוח הגולן,<br />
כחודש לאחר סיום המלחמה. כיום ממוקם הקיבוץ למרגלות<br />
הר בנטל, באופן המוסווה מעברו השני של ההר. עתיד<br />
הקיבוץ בדמות הרחבת היישוב אינו משקף את אופיו של<br />
המרחב ואת רוח המקום שכן לחיים בסביבות בדופן גבול<br />
יש משמעות שונה במהות, שיש לבטאה ברובד המגורים<br />
המתוכנן.<br />
בתווך בין שני עוגני ההתיישבות מתקיים מרחב גבולי מובהק<br />
ואופייני שיהווה מצע לבדיקת רצף המחייה האופייני, כמרחב<br />
דינאמי, סביבה המאפשרת השתנות רדיקלית בזמן קצר<br />
ומגיבה לסוגיית ההתיישבות בדופן גבול בעידן הנוכחי.<br />
6
#שאלות המחקר<br />
מהי הארכיטקטורה בשירות סביבה זו? ואם יש לה תפקיד, מהו?<br />
לביוס וודס טוען כי "זו תחילתה של מגמה הנובעת מהשפעות שונות בתקופת<br />
חיינו )דוגמאת הגלובליזציה( הנוכחית המבססות את הטענה שארכיטקטורה כבר<br />
מזמן אינה רק מכונה של מגורים, היא ללא ספק מכונה של הגנה" . מגמה זו ניכרת<br />
באופן מובהק בשטחים ניכרים של מדינת ישראל, כך שלארכיטקטורה כאן יש<br />
תפקיד שהוא מעבר ללשכן אלא יותר מהכל, להגן.<br />
1<br />
2<br />
בתופעה המיקרו ישראלית, באופן ספציפי באיזורי העימות, בשטחים שנכבשו<br />
ובסביבות הגבול המציאות המגננית מאלצת אותנו לייצר סביבנו שריון הגנה<br />
תמידי, בשל העובדה שאנו משמשים כחומה אנושית אזרחית – העורף הישראלי<br />
בחזית ההתקפית – עובדה שאין עליה עוררין.<br />
פול ויריליו כתב כי "לאדם אינה דרושה מכונה כלל כדי להתקיים אך מכונה כזו<br />
דרושה לו כדי לשרוד בסביבה עוינת" . אם נגזר עלינו לחיות במכונות ההגנה עלינו<br />
לתהות מהן מכונות אלה? איך הן משרתות אותנו? ואיך הן צריכות לשרת אותנו?<br />
האם המרחבים המוגנים הרקומים בחיינו עונים על הצורך? המכונה השזורה בחיינו<br />
כיום מתפקדת באופן פאסיבי, היא תזכורת רדומה לסביבה הטעונה בה אנו חיים,<br />
אנו עוטים ומשילים אותה מחיינו ע"פ הצורך, אין לה ערך, רק תפקיד.<br />
.1 Woods – WAR AND ARCHITECTURE: Three Principles, Lebbeus מאמר שנכתב על תפקיד<br />
הארכיטקטורה בשיקום הערים באיזורי קונפליקט, מקרה בוחן – סרייבו בוסניה.<br />
2. המונולית, פול ויריליו - פול ויריליו חקר במשך עשור את הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המוניליתית של<br />
מלחמת העולם השנייה.<br />
7
8
9<br />
#שאלות המחקר<br />
ארכיטקטורה לעולם תהיה שיקוף של רעיונות אידיאולוגיים, ללא עמדה היא לא<br />
תתקיים, או כפי שהגדיר זאת פוקו "לבניינים אין משמעות אינהרנטית פוליטית,<br />
אך הפעולה האדריכלית שבהם היא המשקפת רעיון פוליטי" לארכיטקטורה<br />
בה אנו חיים יש משמעות אידיאולוגית מובהקת הקשורה לתרבות של בעלות על<br />
טריטוריה והטמעת רעיונות אידיאולוגיים במרחב. מארק וויגלי מתייחס לקשר בין<br />
ארכיטקטורה לאלימות, אולי במקרים בהם ארכיטקטורה צומחת מתוך רעיונות<br />
אידיאולוגיים, דווקא אז היא תידון להרס? ומה ההשפעות של מחשבה מסוג זה<br />
על התכנון באיזורי גבול?<br />
אחד מסמלי הציונות הוא ההתיישבות, יישוב הארץ הינו ערך פוליטי ואידיאולוגי<br />
מושרש בתרבות הישראלית, התיישבות במרחבי גבול הנה סוגיה פוליטית<br />
המהדהדת מאז ועד היום בכל שיח. לארכיטקטורה בשירות ההתיישבות<br />
האידיאולוגית יש תפקיד, יתרה מכך, גם להרס הארכטקטורה יש משמעות והוא<br />
אינו רק תוצר לוואי של מלחמות. יש התופסים את הרס הארכיטקטורה כתקרית<br />
במרחב הלחימה, "המלחמה היא המשכה של המדיניות בצורות אחרות" כתב<br />
קארל פון קלאוזביץ בנסיונו לתאר את האסטרטגיה הצבאית של העת המודרנית.<br />
ואכן, פעולת הרס הבתים במלחמה, אינה רק דרך להשגת יעדים צבאיים או<br />
בטחוניים, אלא גם מסר מדיני ארוך טווח. שינוי המרחב הפיזי מגלם בתוכו שאיפה<br />
לשינוי המרחב החברתי, הפוליטי, התרבותי והערכי.<br />
4<br />
3<br />
.Discipline and Punish - Michel Foucault .3<br />
.Mark Wigley, "Editorial (Violence ,Space) 1993 .4
10<br />
Gerry Judha
11<br />
#שאלות המחקר
5<br />
כיום לשתי הפעולות, גם להתיישבות וגם להרס אין את הערכים המוספים להם<br />
הם ראויים. ההתיישבות הפכה מפעולה חלוצית של תפיסת קרקע והגנה על<br />
המרחב, לביטוי של החלום הישראלי הפריפריאלי - בית צמוד קרקע בסביבה<br />
כפרית, ללא אזכור לערכים ולמהות של יישוב הארץ.<br />
כך גם ההרס נשאר בשולי התודעה, אנדרו הרשר הגדיר זאת בספרו Violence"<br />
"Taking Place שההרס מודר מהשיח האדריכלי כיוון שהוא משוייך לאלימות<br />
ולמלחמה, בעוד האדריכלות היא בבואה לתרבות הנאורה.<br />
איך ההתיישבות בשירות האידיאולוגיה, מייצרת מרחב מקומי שאינו טעון<br />
אידיאולוגית, מרחב גמיש שלא קורא להורסו אך מתוכנן לההרס, מרחב המשקף<br />
את המתח והשקט, שתפקידו לשכן ולהגן גם יחד בזמן מלחמה ובזמן שלום.<br />
Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place .1 .5<br />
12
13
"לארכיטקטורה ולתכנון כדיסיפלינות שפועלות בארגון והסדרה<br />
של חיי היום-יום יש תפקיד חשוב בנרמול ובאשליית הביטחון."<br />
טלי חתוקה, רגעי תיקון<br />
14
15<br />
#מתודולוגיה
את המחקר סיווגתי לפי המקרה האוניברסלי של סביבות טעונות מלחמה ובאופן<br />
ספציפי חקר רמת הגולן טרם המלחמה והתפתחותה עד היום בדגש על ערכי המרחב<br />
המלחמתי ועל רצף השינויים שליוו אותו, שינויים שתרמו להתהוותה של רמת הגולן<br />
כמרקם מסויים, דינאמי וטעון בערכים המעוררים הזדהות וביקורת גם יחד.<br />
16
סביבות טעונות מלחמה<br />
"בשעת הקרב, נעשים פני-הקרקע בלתי-הולמים למגורים, והפעולות<br />
השגרתיות ביותר מתגלות כבלתי-אפשריות.<br />
אם בעבר די היה בלוח צפחה או בגג רעפים להגנה מפני הברד, השלג או<br />
הגשם, ואם עובי הקיר די היה בו כדי לשמר את החום ולהגן מפני הרוח, הרי<br />
מעתה אין די בכל אלה כדי להגן מפני הכדורים, הפגזים והפצצות. תכסיסי<br />
המלחמה טרפו את כל תנאי הבנייה וכלליה".<br />
פול ויריליו, המונולית.<br />
לסביבה הבנויה המתהווה באיזורי עימות יש תפקיד, לאתגר את עמידות<br />
האדם מפני הדף הפגזים, רסיסי הטילים וחומרי הנפץ. התמודדות<br />
הארכיטקטורה עם סוגיית המיגון נרחבת, המרחב הבנוי עושה שימוש<br />
מאסיבי בחומר, במסת הקרקע ומייצר סדר מרחבי אחר, שונה ממה שהכרנו.<br />
ארכיטקטורה<br />
כמכונת<br />
הגנה<br />
17
תכניות מבנה המגורים כבונקר | פול ויריליו | המונולית<br />
18
סביבות טעונות מלחמה<br />
האדריכלות הישראלית נאלצה מכורח המציאות להשתלב במרחב הממוגן,<br />
אך האם המרחב הממוגן הצליח להשתלב באדריכלות? מהן ההשלכות<br />
האדריכליות והחברתיות של נוכחות המיגון בחיי היומיום שלנו? מה חלקה של<br />
אדריכלות המיגון בתפיסת האיום על ישראל?<br />
מדיניות נטולת יציבות ופתרונות אינסטנט שיעילותן מוטלת בספק.<br />
על כל שני מבני מגורים שוכן מקלט. יחד הם מייצרים 2 עולמות מנוגדים שאין<br />
בינהם קשר יום יומי, מרחבים עזובים ללא שימוש, שחיינו נעים בין חלל אחד<br />
למשנהו, בין הבית למקלט, הם שזורים בחיינו אך מנותקים באופן מובהק גם יחד.<br />
עולם של מעלה ועולם של מטה: אפוקליפטי, ששעריו יכולים להפתח בכל עת.<br />
19
ארכיטקטורה<br />
כמכונת<br />
הגנה<br />
עולם של מעלה ועולם של מטה | קיבוץ אל רום | רמת הגולן<br />
20
סביבות טעונות מלחמה<br />
שדרות 2014<br />
הסביבה הממוגנת<br />
תיאוריית החורבות של אלברט שפר- הרעיון העומד מאחורי התאוריה טוען, כי<br />
מבנים אשר יבנו בהווה, ואשר יתמוטטו ויהרסו בעתיד הרחוק, יותירו אחריהם<br />
הריסות "אסתטיות" כדוגמת הריסות רומא העתיקה. לטענתו של שפר הבנייה<br />
שתתבסס על תאורית ערך השרידים תיצור מבנים הדורשים תחזוקה שוטפת<br />
מינימלית ולכן יהיו גם שימושיים ומרשימים יותר וישמשו בתפקידם לאורך דורות<br />
רבים.<br />
רבים התרעמו על האסטרטגיה לפיה פעל שפר, אך מה שונים מבצרי הבטון<br />
המקשטים את הגנים הציבוריים? גרעיני הממ"דים התופרים כל בניין מגורים? גם<br />
הם ישארו עדות ניצחת למלחמה שהייתה ולזאת שעתידה לבוא.<br />
21
כארכיטקטורה של נצח<br />
22<br />
ארכיטקטורה<br />
כמכונת<br />
הגנה
סביבות טעונות מלחמה<br />
תכניות הפיתוח שנכתבו עבור הגולן ניסו לקדם ערכים שונים, באופן שלבי<br />
והיררכי, כאשר בראש סדר העדיפויות תמיד עמד עקרון היישוב ועיבוי היישוב<br />
היהודי )בדגש על פיתוח היישוב היהודי בלבד! אין התיחסות באופן מודע לאיזורי<br />
היישוב הדרוזים בגולן( בגולן. השלבים בפיתוח בכלל התכניות מאז ועד היום היו<br />
מהשבחת תשתיות קיימות והקמת חדשות, פיזור האוכלוסייה ותפיסת קרקע,<br />
יצירת תשתית תעסוקתית מבוססת ועיבוי הישוב, וחוזר חלילה.<br />
יעדי תכניות פיתוח הגולן | סדר עדיפויות | 1967-1994<br />
1. פריסת יישובים כפריים חדשים<br />
ברמת הגולן בהתאם לצרכים<br />
לאומיים ובטחוניים.<br />
2. גידול באוכלוסייה היהודית של רמת<br />
הגולן, יעד זה יושג ע"י;<br />
א. חיזוק קצרין כמוקד אורבני במרכז<br />
הגיאוגרפי של הגולן. תוך שילוב מערכות<br />
הייצור והשירותים.<br />
ב. הגדלת היישובים הכפריים הקיימים.<br />
ג. הקמת יישובים חדשים במסגרת<br />
אסטרטגיה מרחבית כוללת.<br />
23
ארכיטקטורה<br />
בשירות<br />
האידיאולוגיה<br />
3. פיתוח התשתיות האיזוריות כמו<br />
כבישים, חשמל, תקשורת, ביוב<br />
וכו' במקביל להתפתחות היישובים.<br />
4. פיתוח קרקעות לחקלאות, הכנסת<br />
גידולים חדשים, תוך דגש על גידולי<br />
ייצוא, על מנת לחזק את כלכלת<br />
האיזור.<br />
24<br />
המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1994. 1992, 1990, 1982, 1974, 1971, 1967,
סביבות טעונות מלחמה<br />
המידע לקוח מתוך תכניות לפיתוח הגולן משנת 1974<br />
25
ארכיטקטורה<br />
בשירות<br />
האידיאולוגיה<br />
26
סביבות טעונות מלחמה<br />
"אחד ממאפייניו הבולטים של הבונקר הוא היותו דוגמא נדירה של ארכיטקטורה<br />
מונוליטית מודרנית.<br />
בעוד שלרוב הבנינים יש יסודות שבאמצעותם הם מכים שורשים באדמה, לבונקר<br />
חסר היסודות יש רק מרכז כובד שמאפשר לו תנועה מסויימת בשעה שהאדמה<br />
מסביב סופגת את מהלומות הטילים. זו גם הסיבה לכך שאנו מוצאים מבנים<br />
אחדים עקורים והפוכים על פניהם, שכמעט ולא ניזוקו. מעניין לבחון ולנתח את<br />
ההומוגניות הזאת, את המונוליטיות שמלמדת אותנו כמה דברים אודות מהותה<br />
של המלחמה המודרנית." פול ויריליו, המונולית<br />
ויריליו מזהה דווקא את הבונקר, באופן בו הוא צף על פני הקרקע, שאינו נטוע<br />
ובכך מצליח לשוות לעצמו בטחון. מדוע דווקא הארכיקטורה שבוחרת להטמע<br />
היא זאת שקוראת להורסה? המונוליתיות בבונקר, העקרון המבני שמחולל אותו<br />
דווקא הוא זה שמקנה לו בטחון.<br />
27
ארכיטקטורה<br />
בשירות<br />
האידיאולוגיה<br />
28
29<br />
"הקשר בין אלימות למרחב כה מובן מאליו
שלפעמים נוטים להתעלם ממנו..." מארק וויגלי<br />
ארכיטקטורה המבקשת לזרוע ערכים באופו שורשי ונטוע בקרקע גורלה זמני וידוע מראש.<br />
30
סביבות טעונות מלחמה<br />
אחד המאפיינים המובהקים במרחבים טעוני מלחמה הם קרום ההרס שעוטף אותם.<br />
באירועים מלחמתיים רבים ניתן לראות פעולות המכוונות ישירות כנגד בתיו של<br />
האויב, ולא רק כנגד צבאו. מאחוריהן עומדת אמירה רחבה יותר, המייחלת להכחדת<br />
המצב התרבותי הקיים. פעולת החרבת הבית אינה רק הרס קורות הבטון והקומות,<br />
אלא עקירה של צורת החיים הקיימת, פציעת המרקם כך שידמם ויגווע למוות תוך<br />
הותרת כר חשוף ומזמין לצמיחת חומרים חדשים.<br />
כדי לכונן משמעות חדשה יש לצמוח מתוך חורבות של משמעות אחרת.<br />
31
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
32
סביבות טעונות מלחמה<br />
פורנוגרפיה של חורבות-<br />
לאדם מאפיינים פסיכולוגיים המושכים אותו ומרתקים אותו לסביבות הרוסות.<br />
להרס איכויות פיסיות ומטאפיסיות שבאמצעותן הגוף מאתגר את הציפייה של<br />
הרציונל ומכניע אותו בכך שאנו חויים הנאה מסביבות המייצגות אירועים שליילים –<br />
הנאה מורבידית.<br />
מהם הערכים הפיסיים והמטאפיסיים של הסביבות החרבות?<br />
בסיור כפרים נטושים ברמה חיפשתי אחר מאפייני הרס מלחמתיים.<br />
33
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
34
סביבות טעונות מלחמה<br />
#1 פתיחות לחוץ - היעדר חזיתות<br />
רוב מבני הכפר חסרים בחזית אחת לפחות )דפנות/תקרות(,<br />
המבנה תוחם מגרש אך תמיד פתוח לחוץ,<br />
החוץ משתקף דרך המבנה.<br />
35
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
36
סביבות טעונות מלחמה<br />
#2 השלם וחלקיו -<br />
שברי המבנים מתקיימים באופן שהם משאירים רמזים לקיום של צורנות מוכרת.<br />
היעדר החלקים מותרים לדמיון להשלמת השלם בדמיון ומעוררים סקרנות ותהיה<br />
אודות השלם וחלקיו.<br />
37
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
38
סביבות טעונות מלחמה<br />
#3 הטבע שבפנים -<br />
השתלטות הטבע על הפנים המבנים באופן פרוע המייצר פרדוקס שאינו מוכר<br />
באורחות החיים העכשוויים. המבנה הופך לא-פרוגרמטי.<br />
39
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
40
טעונות מלחמה סביבות<br />
#4 עומק פני שטח-<br />
דפנות וסיפי המבנים חושפים את חומרי הבנייה בצורה שכבתית.<br />
עדות לשכבות הזמן, וסיפור חייו ומותו של המבנה.<br />
41
42<br />
הרס<br />
בעל כמרחב<br />
משמעות
סביבות טעונות מלחמה<br />
#5 הקריסה המקרית -<br />
קריסה בכיוונים שונים, כלפי מטה, לצדדים, מייצרת מבניות מקרית שאין<br />
לצפותה מראש התוחמת חללים ומעודדת להסתובב סביבה. כיווני הקריסה<br />
משווים למבנים תחושת תנועה במרחב, דינאמיות שקפאה במקום.<br />
43
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
44
סביבות טעונות מלחמה<br />
#6 רסיסים של סיפור -<br />
הפתחים שנפערים תודות לפגזים ולרסיסי החימוש<br />
שהופנו כלפי הארכיטקטורה משאירים בה צלקות של יופי ייחודי, מקלפים את<br />
שכבות החומר ומעצימים את מרכיבי המבנה.<br />
45
הרס<br />
כמרחב בעל<br />
משמעות<br />
46
47
The fundamentally different ways in which architecture and<br />
destruction are usually understood.<br />
Architectural discourse has produced sophisticated<br />
interpretive technique to register the material and semantic<br />
autonomies of architectural construction, to accommodate the<br />
capacity of architecture not only to reproduce already existing<br />
contextual realties in another form, but also to produce new<br />
realities, to act upon and even transform its putative context.<br />
To problematize reflexive assumption about architectural<br />
relationship to presence of which it might be taken as mere<br />
product, effect, expression or mediation.<br />
When architecture is destroyed, however, it is<br />
typically regarded as such as product, effect,<br />
expression or mediation. Destruction usually<br />
displace architecture from architectural<br />
discourse, if not the domain of "culture" more generally,<br />
and positions it in the domain of "violence" and so in typical<br />
formulation, in radically different disciplinary sites and<br />
epistemological frameworks."<br />
48<br />
Violence Taking Place, Andrew Herscher
49<br />
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום
המרחב הרמת הגולני עבר ועודו עובר שינויים ותנודות במרחב האזרחי,<br />
הטריטוריאלי, הפיסי והחברתי.<br />
כשפניתי לחקור את הגולן חיפשתי את התנודות המקנות למרחב את הדינאמיות<br />
שלו, בין ההרס לבנייה, בין ההתיישבות לנטישה, בין שלנו לבין האויב ובין הצבא<br />
לאזרחות.<br />
הגולן כמרחב כבוש לעולם היה גמיש ומשתנה, זאת מהותו מאז ועד היום ולכן<br />
התכנון במרחב חייב להגיש לשינויים שחלו בו, שמתחוללים בו כעת ושעוד יחולו<br />
בעתיד.<br />
50
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
100% 0%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
51
ערב מלחמת ששת הימים הגולן הסורי היה מחולק ל-64 מחוזות ששטחם 1250 קמ"ר.<br />
52<br />
1966<br />
תהליך
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
93% 7%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
53
החל מ-1967 ובמשך כמה שנים מנהל מקרקעי ישראל בשיתוף עם הקרן הקיימת<br />
לישראל הרסו בשיטתיות את הכפרים<br />
הנטושים ברמת הגולן.<br />
1967<br />
תהליך<br />
54
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
86% 14%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
55
ארכיאולוגים ישראלים סקרו את הכפרים לפני הריסתם, כדי לוודא שאין בהם<br />
ממצאים ארכיאולוגיים. אחד מראשי הצוותים שערכו את הסקר הארכיאולוגי,<br />
דני אורמן, חיבר רשימה ובה שמותיהם של 127 כפרים שנועדו להריסה. על אחד<br />
הכפרים האלה נכתב כך: "בסוף חודש יולי 1968 סקרנו את הכפר הנדון. מאחר<br />
שלא נמצאו בכפר או בסביבה הקרובה לו ממצאים ארכיאולוגיים, שיחררנו את<br />
הכפר להריסה כללית. כשבוע ימים לאחר מכן פיקחנו על הריסת הכפר. הכפר<br />
נהרס ויושר כליל. בשעת ההריסה לא נמצאו ממצאים ארכיאולוגיים כלשהם". תום<br />
שגב, "איפה הכפרים כולם", מתוך אתר האינטרנט של עיתון "הארץ", 13.9.2002<br />
)נמצא בארכיון המערכת(.<br />
1970<br />
תהליך<br />
56
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
65% 35%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
57
שר הביטחון משה דיין שלח בולדוזרים להרוס את הכפר הסורי באניאס כדי<br />
למנוע את שובם של התושבים. ב-1972 סוריה התלוננה באו"ם על כך שישראל<br />
הרסה לפחות 17 כפרים ברמת הגולן. ידיעה בג'רוזלם פוסט, 13.4.1972.<br />
1972<br />
תהליך<br />
58
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
60% 40%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
59
האגודה לזכויות האזרח בישראל פרסמה ביוני 1975 את שמותיהם של ארבעה<br />
כפרים שנהרסו: אבו זיתון, תל א-סאקי, א-רזניה וח'אן אל-ג'וחדר, כולם בחלק<br />
הדרומי-מזרחי ובמרכז הגולן.<br />
1975<br />
תהליך<br />
60
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
40% 56%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
61
תנופת ההתיישבות בגולן רק גואה, 26 יישובים ומתוכם העיר קצרין.<br />
1978<br />
תהליך<br />
62
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
20% 75%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
63
חוק רמת הגולן, התשמ"ב-1981 הוא חוק שחוקקה הכנסת ב-14 בדצמבר 1981 ובו<br />
נקבע כי "המשפט, השיפוט והמינהל של המדינה יחולו בשטח רמת הגולן". החוק<br />
שהביא לסיומן 14 שנים של ממשל צבאי ברמת הגולן, הוא אחד משני חוקים,<br />
השני - חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל, בהם קבעה מדינת ישראל<br />
את גבולותיה באופן חד צדדי.<br />
1981<br />
תהליך<br />
64
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
6% 89%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
65
66<br />
1985<br />
תהליך
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
6% 94%<br />
שטחים בשליטה<br />
ישראלית<br />
מחוזות הכפרים<br />
הסוריים<br />
שטחי מחוזות הגולן הסורי<br />
שטחי מחוזות ההתיישבות הישראליים<br />
67
68<br />
1990<br />
תהליך
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
1966<br />
ע"פ הערכות- ברמת הגולן ערב לפני הלחימה חיו 128,000 תושבים.<br />
69
100%<br />
0%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
70
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
יוני 1967<br />
71
93%<br />
0%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
72
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
אוגוסט 1967<br />
73
5%<br />
0%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
74
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
1974<br />
75
4% 15%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
76
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
1980<br />
77
4% 30%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
78
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
2000<br />
79
5% 60%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
80
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
2015<br />
81
7% 100%<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הישראלית<br />
אחוז ההתיישבות<br />
הסורית<br />
82
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
נווה אט"יב<br />
83
לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו, שכן משמעות חדשה<br />
צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה, כך גם ההתיישבות<br />
בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה. העדות היחידה<br />
לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />
השטח.<br />
ג'ובעתא א-זית جباات الزيت<br />
84
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
נווה אט"יב<br />
85
לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו, שכן משמעות חדשה<br />
צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה, כך גם ההתיישבות<br />
בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה. העדות היחידה<br />
לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />
השטח.<br />
ג'ובעתא א-זית جباات الزيت<br />
86
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
עין זיוון<br />
87
לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו, שכן משמעות חדשה<br />
צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה, כך גם ההתיישבות<br />
בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה. העדות היחידה<br />
לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />
השטח.<br />
עין זיוואן عين زيوان<br />
88
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
אלוני הבשן<br />
89
לרובד הבנייה הנוכחי יש משמעות מקומית להיווצרו, שכן משמעות חדשה<br />
צומחת מתוך חורבות של משמעות ערכית מנוגדת לקודמתה, כך גם ההתיישבות<br />
בגולן ברובה קמה על חורבות של כפרים נטושים לאחר המלחמה. העדות היחידה<br />
לקיומם של כפרים אלה היא הנוכחות של הישובים שבאו למחוק אותם מפני<br />
השטח.<br />
ג'ויזה جويزة<br />
90
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
המשתנה<br />
- 1923 גבול המנדט הבריטי<br />
- 1967 הגבול לאחר המלחמה<br />
91
הדינאמיות המאפיינת מרחב גבולי מוקנת לו בזכות תנודות הקו הבלתי מורגש<br />
הזה שנקרא גבול.<br />
מלכית שושן בספרה "האטלס של הקונפליקט" מתעדת את השתנות גבול<br />
הטריטוריה הישראלי, ניתן להבחין בשינויים מהותיים בקו המגדיר את המרחב הן<br />
במדינת ישראל ככלל והן ברמת הגולן בפרט.<br />
- 1920 גבול ההסכם הפרנקו בריטי גבול בתקופת השלטון העותמני<br />
92
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
השקט והמתוח ביותר -<br />
רצף אירועים פוליטיים ובטחוניים לאורך השנים<br />
1981<br />
1974<br />
1967<br />
93
2015<br />
2011<br />
2000<br />
1995<br />
1992<br />
רמת הגולן, כאחד מארבעת הגבולות בהם גובלת ישראל עם מדינות עויונת ברובן,<br />
מאז ועד היום היה השקט והמתוח ביותר. האירועים המדיניים, הצבאיים שקרו<br />
בתחום הגבול שיוו לו מעין מקצב חיים משתנה, השומר את המתח לצד השקט,<br />
שכיום אנו נמצאים בטווח של השקט היחסי הארוך ביותר על קו הגבול אך<br />
הקרקע רק הולכת ומתלקחת עקב האירועים האחרונים בסוריה.<br />
94
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.<br />
אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את<br />
תהליך הפיתוח לכל אורכו.<br />
95
מתוך התכנית לפיתוח הגולן 1992<br />
96
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
התכניות לפיתוח הגולן התאפיינו בין השאר ובעיקר בנושא ההתיישבות.<br />
אופן ההתיישבות כמרקם מפוזר בכל הרמה היא החלטה אסטרטגית שליוותה את<br />
תהליך הפיתוח לכל אורכו.<br />
97
1%<br />
משטח רמת הגולן הוא שטח בנוי<br />
אחוז התכסית<br />
ביחס לשטח<br />
פריסת תכסית הישובים<br />
מרקם מפוזר<br />
98
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
המרחב הרמת הגולני רצוף מבני צבא נטושים, תשתיות שצבאות ישראל וסוריה<br />
פיתחו ונטשו וכיום הם כספינות נטושות שנסחפו אל החוף. במדינה בה הצבא<br />
מנכס את מרחבי הציבור והפרט לשימושיו, יש צורך לתהות מחדש אודות<br />
מרחבים אלה? באיזה אופן הם משרתים אותנו? מה הצבא מחזיר לנו בתמורה<br />
לפאניקה והכאוטיות שהוא שוזר בחיינו?<br />
בניין המפקדה הסורי | מלחמת יום כיפור<br />
99
תל עזזיאת<br />
תל פאחר<br />
חרמונית<br />
עוקדה<br />
נעמוש<br />
בניין המפקדה<br />
קלע<br />
תל הילאל<br />
תל סמקת<br />
מוצב 111<br />
מוצב 112<br />
אורחה<br />
תל א-סקי<br />
מיצר<br />
נברונים<br />
תל קציר<br />
פריסת המוצבים הנטושים<br />
ברמת הגולן<br />
100
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
תכנית הנחלות<br />
פיתוח, שיווק וביקוש<br />
0<br />
750<br />
5<br />
שנים<br />
נחלות חקלאיות<br />
משפ<br />
101
ממשלת ישראל אישרה את תקצוב תכנית מועצה אזורית גולן, בשיתוף משרד<br />
החקלאות ופיתוח הכפר והחטיבה להתיישבות, לקליטת משפחות חדשות<br />
לנחלות חקלאיות, במסגרת "תכנית לפיתוח החקלאות בגולן".<br />
התכנית מתבססת על ניצול היתרונות היחסיים של הגולן, הגדלת ערך הייצור<br />
החקלאי ותוספת מאות מקומות עבודה במפעלי התמך, בתיירות החקלאית<br />
ובמעגלים השונים. מימוש התכנית מתוכנן לחמש שנים ובמהלכה יקלטו כ-750<br />
משפחות חדשות בנחלות חקלאיות.<br />
מועצה אזורית גולן הציבה את המשך הצמיחה הדמוגרפית והכלכלית בגולן כיעד<br />
ראשון במעלה, כאשר פיתוח החקלאות הינו מנוף מרכזי<br />
בדרך להגשמת יעד זה.<br />
375<br />
30<br />
75<br />
חות<br />
אלף דונם<br />
מיליון שקל<br />
102
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום<br />
הרחבות יישובים<br />
פיתוח, שיווק וביקוש<br />
26<br />
יישובים בהרחבה<br />
1<br />
דונם<br />
מגרש<br />
0<br />
עלות הקרקע<br />
103
50%<br />
סבסוד בהוצאות<br />
הפיתוח<br />
2<br />
אופציה ליח'<br />
אירוח<br />
1300<br />
מגרשים<br />
104
105<br />
סביבות טעונות מלחמה | רמת הגולן | מאז | ועד היום
אל מול סיפור המלחמה המלווה את הגולן מתפתח לו בצעדי ענק הסיפור הכפרי<br />
השקט שמתהווה בפריפריה. שלל תכניות בנות זמננו במימון ממשלתי נמצאות<br />
כעת על השולחן במטרה לשווק את רמת הגולן כמוקד היישוב הכפרי העונה על<br />
החלום הישראלי – בית צמוד קרקע, למול הנוף הפראי, במחירי עלות. אך מה טומן<br />
בחובו החלום הכפרי הזה? האם הסיפור על הבית עם גג הרעפים האדום כולל<br />
בתוכו את רחשי המלחמה המאיימת לבוא? בין תמונות תמונות הרחבות הקיבוצים<br />
)השגרתיות( קשה לדמיין את צלילי אזעקות הצופרים חותכים בברוטאליות את<br />
השקט אותו בוחרים לשווק לנו.<br />
106
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
לבחירת האתר כמצע לבחינת הסוגיה יש חשיבות עליונה, שכן היה לי חשוב<br />
לפעול במרחב המכיל בתוכו איזור התיישבות בנוי ישראלי, שיש בו תנופת פיתוח<br />
וצמיחה למול מערך מכונות המלחמה ההרוסות בדמות המוצבים והמבנים הנטושים<br />
באתר, כדי לפעול בתווך בין הבנייה להרס.<br />
ההתייחסות גם לסביבות ההרוסות כחומר תכנוני וגם לסוגיית ההרס העתיד לפקוד<br />
את הארכיטקטורה באיזור הם ערך תכנוני מובהק בסט הכלים לתכנון.<br />
ערך נוסף מוביל הוא קו הקרקע וההתייחסות אליו, שכן לקרקע יש חשיבות רבה<br />
בעיצוב מערך המגורים כמכונת ההגנה. סיטואציות מרחביות של על ותת קרקע<br />
והתנועה שנוצרת בינהן הנן כלי תכנוני שיש להתייחס אליו בסביבות מסוג זה.<br />
ההתייחסות לקרקע, מה שצומח תחתיה ומה שנובע ממנה מוביל למערכת היחסים<br />
הגמישה בין הקבוע לזמני שאותה אני מבקשת לייצר, בין ארכיטקטורה שבאה<br />
לבטא קביעות ושורשיות לבין כזו שהיא בת חלוף, מתוכננת על בסיס הכלייה<br />
וההשתנות העתידית במרחב.<br />
107
108
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
האתר בו בחרתי לבחון את סוגיית ההתיישבות הגבולית הנו בין עיר המחוז של<br />
הגולן כולו לדורותיו )הסורי והישראלי( – העיר אל קוניטרה, לבין הסמל של מפעל<br />
ההתיישבות בגולן הישראלי - קיבוץ מרום גולן.<br />
המרחב הנבחר מכיל את שני עוגני ההתיישבות, מיקומם במרחב משקף את<br />
המתח בינהם והמוקדים הרצופים בתווך בינהם מספרים את סיפור המלחמה<br />
שהייתה וטעונים במתח מפני המלחמה שעוד תהיה.<br />
אל קוניטרה<br />
109
הר בנטל<br />
מרום גולן<br />
110
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
עוגנים, מוקדים ומה שבינהם<br />
בי<br />
קוניטרה<br />
בניין המפקדה<br />
111
מרום גולן<br />
ת האריזה<br />
הר בנטל<br />
112
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
קיבוץ מרום גולן<br />
קיבוץ מרום גולן- היישוב הישראלי הראשון שהוקם ברמת הגולן לאחר מלחמת<br />
ששת הימים, כחודש לאחר סיום המלחמה. ראשית ישב הגרעין שהקים את<br />
הקיבוץ במחנה סורי נטוש, לאחר ארבעה חודשים עבר לקונייטרה, במרץ 1972<br />
עבר היישוב למיקומו הנוכחי. במהלך מלחמת יום כיפור פונה היישוב למשך<br />
הלחימה, וגם אחריה הופגז בידי הסורים. היישוב נמצא לרגלי הר בנטל,<br />
בגובה של כ-1,000 מטרים מעל פני הים. כיום נמצא בתנופת בניה בדמות הרחבות<br />
הקיבוץ העתידיות המונות כ-100 מגרשים חדשים לבנייה.<br />
113
114
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
"עיצבנו חלום, מבט אישי על תכנון הקיבוץ" )2012, פרדי כהנא(,<br />
בו מתואר סיפור תכנונו של מרום גולן:<br />
"1968. כמה חברים של הגרעין שהתקבץ בקונטרה באוקטובר 1967, נגישו אלי<br />
בכוונה להקים קיבוץ חדש בגולן. יהודה וציפורה הראל הציעו שאבקר בגולן<br />
ואהיה שותף לתכנון ההתיישבות החדשה ובראשה קיבוצם החדש. ואכן, חנה ואני<br />
נסענו לקוניטרה בחורף 1968, סיירנו באזור, ישבנו סביב התנורים הסוריים כשבחוץ<br />
שלג וקור אימים ודיברנו על קיבוץ בתנאים המיוחדים של הרמה: הגנה מפני<br />
הסורים, הרוחות והשלג.<br />
כמה חודשים לאחר מכן, עם קבלת האישור של ועדת השרים להתיישבות, נערך<br />
סיור באזור בהשתתפות נציגי הקיבוץ המאוחד והמוסדות המיישבים על מנת<br />
לקבוע את המקום ליישוב החדש. סומנו שלושה אתרים ונסענו בשיירה מאחד<br />
לשני ולשלישי. המועדף עלי היה האתר שלרגלי ההר שמאוחר יותר נקרא "הר<br />
בנטל". הוא היה מועדף עלי בגלל מיקומו בתוך לוע, מוגן מרוחות וגם בלתי נראה<br />
מצד הסורים. כהסברתי את סיבותיי, אנשי הצבא ובעיקר אל"מ בנדל תמכו, גם<br />
חברי הגרעין רצו במקום ואז קם חבר דפנה וותיק וחבר המזכירות של הקיבוץ<br />
המאוחד ואמר: "איני יכול להסכים למקום הזה. בעתיד יהיו כאן קיבוצים רבים ויש<br />
ליצור קשר בינם. את הקיבוץ החדש יש להקים גבוה, כך שבלילה אורותיו יראו<br />
למרחקים וקיבוץ יראה את רעהו. אין בשום פנים ואופן לקבור קיבוץ בבור!".<br />
בדיון במזכירות הקיבוץ המאוחד אכן אושר המקום המועדף ומאוחר יותר גם על<br />
ידי המוסדות המיישבים. בינתיים התחלתי לחשוב על תכנונים אפשריים; הבנתי<br />
שאני עומד בפני מצב חדש ומיוחד וניגשתי למשימה כאילו מראשית: קיבוץ<br />
מרוכז, קומפקטי ומותאם לתנאים אקלימיים ייחודיים, "קשים", אפילו קיצוניים.<br />
לאחר הכנת רעיונות אפשריים התקשרתי למוסה חריף, שבאותה עת עמד לסיים<br />
את לימודיו בטכניון, הזמנתי אותו אלי לבית העמק ויחד דשנו בכל הסוגיה במשך<br />
לילה שלם. בסוף יצאה סכמה פרדיגמטית, מעין תרשים של קיבוץ כתפיסה<br />
מרחבית: מרכז הכולל את כל מוסדות היישוב, מעגל בתי ילדים מוגן על ידי מעגל<br />
חיצוני נוסף של מגורים כשאזור המשק משלים את מעגל היישוב: מרחקי הליכה<br />
יחסית קצרים, קווי תשתיות; ביוב, מים, חימום מרכזי ותקשורת משולבים במערך<br />
השבילים ודרכים. היישוב יתפתח רדיאלית באופן טבעי החוצה לפי הצרכים,<br />
כשההשלמות מתבצעות בפנים, באופן היקפי.<br />
115
המניע העיקרי היה גודלו של הקיבוץ החדש. על פי ההשערות, החברה שהייתה<br />
אמורה להגיע למרום גולן מנתה יותר מ-120 חברים, גודל שבהחלט הצדיק הקמת<br />
קיבוץ "שלם" כבר בתחילתו, דבר שהמוסדות בדרך כלל שללו; עדיף היה להקים<br />
"מוקדים" ולחכות להתפתחויות… בסופו של דבר נוצרה גישה מקורית לתכנון<br />
היישוב החדש, תכנית מיוחדת ומקורית.<br />
מרום גולן נבנה על פי התכניות בשלמות במשך כשנתיים בפיקוחה של ציפק'ה<br />
הראל. הוא מהווה, עד היום, דגם ייחודי של קיבוץ מודרני, מותאם לתנאים<br />
מיוחדים, שתוכנן בשלמותו על ידי משרד תכנון קיבוצי. אולי בגלל סיבות<br />
פוליטיות או אחרות, הוא לא הוכר כפרדיגמה תכנונית כמו נהלל. 30 שנה לאחר<br />
הקמת הקיבוץ, היישוב חיי וקיים, משתנה, עבר הפרטה ומנהל את עצמו לפי שכר<br />
דיפרנציאלי. עתידו כעת תלוי בעתידו של הגולן.<br />
הערה אישית: בזמנו התלהבתי מהאתגר המיוחד וכאדריכל ראיתי רק את<br />
המשימה התכנונית. במשך הזמן עלו אצלי ספקות רבים לגבי ההתנחלות בגולן<br />
כשטח כבוש והתחלתי להסתייג מההתיישבות מעבר לקו הירוק. מאז 1971 לא<br />
ביקרתי במרום גולן למרות שהוזמנתי לחגיגות ה-30. לפני כמה שנים רואיינתי על<br />
ידי העיתון "העיר" ושם סיפרתי קצת על השתלשלות הדברים באותם הימים".<br />
116
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
הר בנטל<br />
117
הר געש כבוי, חלק מקו התילים הישראלי לאורכו של הגבול. לאורך השנים נפלט<br />
מן ההר קילוח בזלת באירוע יחיד, שבמהלכו המאגמה שהצטברה בהר לא<br />
הצליחה לפרוץ מראשו, וכתוצאה מכך התפרצה מצדו המערבי תוך כדי שחרור<br />
אנרגיה. ההתפרצות גרמה לפיצוץ דופן ההר הצפון-מערבית, להתמוטטותה<br />
ולגלישתה. גלישת הדופן הצפון-מערבית של ההר יצרה את צורתו הייחודית,<br />
דמוית-הפרסה שלימים היא מעטפת ההגנה הטבעית לקיבוץ מרום גולן.<br />
118
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים<br />
מתחם בית האריזה ומגורי הקצינים- מתחם נטוש בחלקו, בלב המרכז החקלאי<br />
של מרום גולן, מהווה בסיס לשימושים משתנים - שימש כמגורי קצינים סוריים<br />
כבית אריזה למפעל תפוחים, וכמוזיאון כיום.<br />
119
בניין המפקדה הסורי<br />
מבנה נטוש במרחק 800 מ' מהגבול, שימש כבניין מפקדה לצבא הסורי במלחמת<br />
ששת הימים, כבית חולים לפצועי המלחמה, כבסיס לחיילי צה"ל וכהתיישבות<br />
זמנית של ראשית המתיישבים. המבנה כיום נטוש ועומד על תילו באופן כמעט<br />
שלם, רסיסי הקרבות אמנם השאירו אותותיהם אך הבנייה בבטון המזויין תרמה<br />
לשרידותו הגבוהה.<br />
120
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
אל קוניטרה - עיר רפאים<br />
121
עיר המחוז המרכזית בגולן, על צומת הדרכים שבין הציר שמוליך מגשר בנות<br />
יעקב לדמשק והכביש שמוליך מדרום הגולן למסעדה, סמוך לקו הפסקת האש<br />
בין ישראל לסוריה.<br />
במלחמת ששת הימים נכבשה העיר בידי צה"ל ונשלטה על ידי ישראל בין<br />
מלחמת ששת הימים למלחמת יום כיפור. לאחר מכן, בשנת 1974, היא הועברה<br />
לידי סוריה. קוניטרה מעולם לא שוקמה; במקום זאת נבנתה צפונית מזרחית לה<br />
העיר קוניטרה החדשה. קוניטרה במרחב המתוכנן היא שיא ההרס, היא ניצבת<br />
שוממה אך הנוכחות השותקת שלה מנכיחה את המתח במרחב.<br />
122
חקלאות מרום גולן<br />
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
פרוגרמה<br />
בניין המפקדה הסורית<br />
4000 מ"ר<br />
קיים<br />
כיום נטוש<br />
מתחם בית האריזה<br />
12,000 מ"ר<br />
מס מבנים - 20<br />
קיים<br />
חלק נטוש, חלק בשימוש<br />
אל קוניטרה<br />
123
מרום גולן<br />
מגורים וולקניים<br />
10,000 מ"ר<br />
יחידות דיור - 100<br />
בגדלים שונים<br />
מתוכנן<br />
כביש 98<br />
124<br />
בפריסת המוקדים במרחב ואופן השימוש בהם לאורך הזמן ניתן להבחין ברוב<br />
שימושים למול א-פרוגרמטיות של המבנים במרחב. פרוגרמה בארכיטקטורה<br />
המתקיימת בשדה קרב מוטלת בספק, עקב ההשתנות המרחבית מושפע גם<br />
השימוש והפעולות הנעשות בסביבה המלחמתית.<br />
לפיכך כמו שהטריטוריה, האזרחים והמרחב בו הם שוהים דינאמי, כך גם נדרשת<br />
הפרוגרמה לאפשר טווח שימושים גמיש.<br />
הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
פרוגרמה<br />
שגרה<br />
45,000<br />
מ"ר<br />
4,000<br />
מ"ר<br />
מגורים זמניים<br />
מגורים סמי זמניים<br />
תערוכה מתחלפת<br />
תעסוקה חקלאית<br />
חקלאות<br />
125
10,000<br />
מ"ר<br />
12,000<br />
מ"ר<br />
מגורים זמניים-מגורי מטיילים<br />
תיירות חקלאית<br />
מרכז עסקי לעסקי עצמאיים<br />
מגורי קבע<br />
שפ"פ<br />
הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב<br />
השורר במרחב-<br />
שגרה, מגננה, מלחמה, נסיגה, נטישה, יישוב מחדש,<br />
הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.<br />
126
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
פרוגרמה<br />
חירום<br />
45,000<br />
מ"ר<br />
4,000<br />
מ"ר<br />
מרפאה<br />
מגורים חיילים<br />
מפקדות<br />
שטחי כינוס<br />
127
10,000<br />
מ"ר<br />
12,000<br />
מ"ר<br />
שטחי אימונים<br />
שצ"פ בטוח<br />
מרכז עסקי לעסקי עצמאיים<br />
שפ"פ<br />
מגורי קבע<br />
הפרוגרמה המוצעת משקפת פלטפורמות התרחשויות המשתנות בהתאם למצב<br />
השורר במרחב-<br />
שגרה, מגננה, מלחמה, נסיגה, נטישה, יישוב מחדש,<br />
הפרוגרמה כרכיב גמיש במרחב.<br />
128
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
התערבות באתר<br />
129
התערבות במוקדים במרחב המתוכנן מושתתת על יצירת רצף חיים<br />
גבולי גמיש הנע בין השגרה לחירום, שוזר בתוכו את הטבע האופייני<br />
ומציע פרשנות חדשה להתיישבות במרחב.<br />
130
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
התערבות באתר<br />
מגורים<br />
וולקניים<br />
.1<br />
אחד המוקדים המתוכננים הוא יצירת מערך מגורים העושה שימוש בקיומו של<br />
הר בנטל כמעטה הגנה, באופן המציע אלטרנטיבה מחודשת לרובד המגורים<br />
המתוכנן בהרחבת מרום גולן. המחשבה על מרום גולן המסתתרת בדופן<br />
העורפית של הר בנטל מובילה להצעה לעשות שימוש מוקצן יותר בהר כשריון<br />
מגן דווקא מעברו השני הפונה אל האויב.<br />
.2<br />
חיים המתקיימים בפנים ההר<br />
ופורצים החוצה ממנו<br />
מערך המגורים משתנה<br />
בין שגרה לחירום<br />
פרטי<br />
ציבורי<br />
פרטי<br />
פרטי<br />
131
מערך המגורים המתכונן מושתת על מערכת המתקיימת בפנים ההר ומחוצה לו<br />
גם יחד. כך מתהווים מגורים וולקניים הפורצים מן ההר כלפי החוץ במצב שגרה<br />
במרחב, ויכולים להשתנות ולהתכנס אל פנים ההר במצב של חירום. המערך<br />
מורכב משתי מערכות, קבועה וזמנית; בעוד הקבועה נטועה בהר וצומחת לתוכו,<br />
והזמנית נתמכת במערכת הקבועה אך נובעת ממנה כלפי חוץ, מערכת הבנויה<br />
מחומרים זמניים, משתנים שאופן ההרס שלהם לא פוגע במרחב המגורים ואף<br />
שואף לייצר מרחב חדש, אחר.<br />
.3<br />
פרטי<br />
פרטי<br />
פרטי<br />
בין הקבוע לזמני<br />
חלק חפור קבוע וחלק זמני מתכלה<br />
ציבורי<br />
132
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
התערבות באתר<br />
מערך מגורים הפורץ מההר הגעשי, המושתת על מערכת קבועה<br />
133 ומערכת זמנית המאפשרות יחד גמישות בין מצב שגרה למגננה
מגורים וולקניים<br />
134
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
התערבות באתר<br />
בניין המפקדה הסורי<br />
בהתייחס למוקדים הקיימים באתר, המחשבה לייצר שימוש מחדש בתשתיות<br />
הצבאיות שכיום השימוש בהן הוא תלוי שיקולים בטחוניים. מבנה המפקדה<br />
הסורי עומד כיום נטוש וללא שימוש מוסדר, בית זמני לתערוכות מתחלפות<br />
ומוקד תיירותי בלתי פורמלי. מיקומו במרחב, צופה על הגבול ועל העיר קוניטרה,<br />
ושימושיו המתחלפים לאורך ההיסטוריה הנעים בין הצבא לאזרחות מובילים<br />
לפעולה על עירוב שימושים ועירוב אוכלוסיות בין הצבא לאזרחות. גם כאן<br />
ההתערבות מאפשרת מעברים גמישים בין שגרה לחירום והנכחת המבנה כמוקד<br />
מעבר, שער המרחב.<br />
פתיחת ציר החוצה את המבנה<br />
1. לאורכו וחודר לחצר הפנימית<br />
יצירת מערכי תנועה גמישים המשתנים<br />
2. בהתאם למצב השורר במרחב.<br />
תנועת שגרה<br />
135
UP<br />
נושא ההתיישבות חוזר גם כאן במתכונת מגורים זמניים וסמי זמניים בשילוב עם<br />
תיירות ותעסוקה. שימושים אלה מאפשרים קיום דינאמי במרחב המותאם למצב<br />
הבטחוני השורר באיזור.<br />
במובן הפיסי, התייחסות לערך המגע בקרקע, למרות השדה השטוח בו נטוע<br />
המבנה המחשבה לייצר סיטואציות על ותת קרקע חוזרים גם כאן, יצירת מערכת<br />
מבנית גמישה במעטה המבנה החודרת לקרקע וחושפת מרחב תת קרקע שאינו<br />
נראה על פני השטח.<br />
שימוש בגריד המבנה הקיים ליצירת<br />
3. קונסטרוקציה קלה זמנית המתחפרת אל<br />
האדמה וחושפת תת קרקע בחצר הפנימית.<br />
136<br />
תנועת חירום
#מסקנות וסיכום | התערבות באתר<br />
התערבות באתר<br />
בניין המפקדה הסורי<br />
בניין המפקדה<br />
137
שימוש בתשתית המבנה הנטוש ליצירת<br />
בסיס לפרוגרמה גמישה על הגבול,<br />
המכילה מגורים בשילוב עם תיירות<br />
138
139<br />
#בביליוגרפיה
1. Andrew Hersher,(2010), Violence Taking Place, Stanford University Press,<br />
The Architecture of Kosovo Conflict.<br />
2. Bechir Kenzari(2011), , Architecture and Violence, ACTAR Publishers,<br />
A compilation of essays about the relationship between violence<br />
to space.<br />
3. Lebbeus Woods (2011), War and Architecture Three Principles, Lebbeus<br />
Woods Blog, An article written about the role of architecture in<br />
rebuilding cities in conflict zone, case study - Sarajevo, Bosnia.<br />
4. Malkit Shoshan (2012), Atlas of the Conflict, maps the processes and<br />
mechanisms behind the shaping of Israel-Palestine over the past 100 years.<br />
5. Immanuel Kant (1790), Critique of Judgment, Immanuel Kant's Aesthetic<br />
philosophy, the terrifying as the beautiful and sublime.<br />
6. Eric Jaffe (18.07.2014), 6 Scientific Reasons You Can't<br />
Stop Looking At Ruin Porn.<br />
7. Mark Wigley (1993), "Editorial" Assemblage 20 (Violence, Space), vol. 6-7.<br />
8. Michel Foucault (1975), Discipline and Punish, Gallimard, in French.<br />
.9 פול ויריליו ,)1975( המונולית, ,Princeton Architectural Press<br />
חקר הארכיאולוגיה והארכיטקטורה המונוליתית של מלחמת העולם השנייה.<br />
10. טלי חתוקה )2008(, רגעי תיקון, רסלינג, על הקשר בין אלימות למרחב.<br />
140
#נספח | תקדים אדריכלי<br />
Fortress of Fortezza<br />
Markus Scherer with Walter Dietl<br />
2008<br />
141
חקר קו מז'ינו ע"י פול ויריליו בספרו "ארכיאולוגיה<br />
של בונקר" בו הוא חוקר את התהוות הבונקר על קו<br />
הביצורים הצרפתי.<br />
למול פרויקט שחזור ושימוש מחדש למצודה<br />
איטלקית מתחילת המאה ה-19.<br />
Bunker Archéologie<br />
Etude sur l'espace militaire européen de la<br />
Seconde Guerre mondiale<br />
1975<br />
142
#נספח | תקדים אדריכלי<br />
בצפון איטליה סמוך לגבול עם אוסטריה. שוכן מבצר<br />
פורטזה בעמדה אסטרטגית כדי לפקח ולשמור על<br />
הכניסה לעמק .Eisack מעוז קודר זה נבנה על ידי<br />
בית הבסבורג כדי להגן על האימפריה מפני הלהט<br />
האנטי-אימפריאליסטי הגובר באותה העת שחולל<br />
את המהפכה הצרפתית.<br />
בדמות עיירה קטנה, מבצר זה מורכב משלוש<br />
מובלעות החודרות את ההר ועוטפות את קווי<br />
הטופוגרפיה שלו, פורצים החוצה ממנו ומקיימים<br />
עולם המתקיים על פני הקרקע ומתחת לה.<br />
למרות היעילות המבנית, מאמץ הבנייה חסר התקדים<br />
והמשאבים שהושקעו בבנייתו ותחזוקתו של המבצר,<br />
האיום המהפכני לא יצא אל פועל.<br />
המבצר הפך במהרה מיותר, "נבנה עבור אויב שלא<br />
חזר" על פי ההיסטוריונים מקומיים. עד סוף המאה<br />
ה-19 ביטוי עליון זה של תשתית צבאית מאסיבית<br />
הפך במהרה לאתר לאחסון סוגי אבקות.<br />
בשנת 1918 העיר חזרה לשלטון איטלקי והמבצר<br />
שימש את הצבא האיטלקי עד שנת 2003.<br />
בשנת 2008 נרכש ע"י גופים פרטיים והוסב למרכז<br />
אמנות ותרבות, אחד מאתרי משכנה של הביאנלה<br />
האירופאית לאמנות עכשיווית.<br />
143
144<br />
Fortress of Fortezza<br />
Markus Scherer with Walter Dietl<br />
1838 | 2008
#נספח | תקדים אדריכלי<br />
קו מאז'ינו Ligne Magin<br />
קו מאז'ינו היה קו של ביצורי בטון, מכשולי טנקים,<br />
עמדות לתותחים ומכונות ירייה וביצורים אחרים<br />
שצרפת בנתה לאורך גבולותיה עם גרמניה ועם<br />
איטליה בעקבות מלחמת העולם הראשונה.<br />
במבחן המציאות קו מאג'ינו לא תרם דבר לביטחונה<br />
של צרפת, ואפילו גרע ממנו בהיותו הבסיס לתפישה<br />
הגנתית מוגזמת, מוטעית והרת אסון.<br />
המונח "קו מאז'ינו" משמש כמטאפורה למשהו<br />
שאפשרלסמוך עליו בביטחון למרות שאינו מביא<br />
לתוצאות. למעשה, הוא שימש בדיוק למטרה שלה<br />
הוא יועד: לחסום חלק מצרפת ולאלץ את התוקף<br />
לעקוף אותו.<br />
פול ויריליו, חוקר תרבות ופילוסוף צרפתי, החל<br />
לחקור ולתעד במצלמתו את אותה חומה ממש, על<br />
חופי נורמנדי, בספרו "ארכיאולוגיה של בונקר", שליווה<br />
תערוכת צילומים מעשה ידיו שתיעדו את המבנים<br />
השונים ומיינו אותם לטיפוסים ארכיטקטוניים, הוא<br />
מספר על הרגע שבו הסתבר לו שקיר הבטון עליו<br />
הוא נשען כנופש צעיר ומשועמם על שפת הים, היה<br />
למעשה חלק משרשרת אין סופית של ביצורי בטון<br />
אפורים ומאסיביים, שהוסתרו מעין הציבור האזרחי.<br />
ויליריו זיהה את הדמיון בין אסתטיקת הביצורים<br />
המבוטנת של המיליטריזם הגרמני לבין אופייה של<br />
"הארכיטקטורה הברוטאלית" ששגשגה בכל<br />
אירופה בעשור שאחרי המלחמה. בעוקצנות הוא<br />
תוהה "למה להמשיך להיות מופתעים מהצורות של<br />
הארכיטקטורה המודרנית שהציע לה קורבוזייה",<br />
ומציע לראות ברצף אחד, גם אם קונפליקטואלי, את<br />
מושג ה"מגורים", כפי שעוצב מחדש בשיכונים<br />
הידועים לשמצה של לה קורבוזייה במרסיי, ואת<br />
מושג ה"מקלט", כפי שתוכנן במרכזים האורבאניים<br />
145
להגנה מפני התקפות מהאוויר. כל אלה נכללו בעיניו<br />
תחת השם: "ארכיטקטורה מונוליטית".<br />
היבט זה של הבונקר, השונה כל כך בצורתו מצורוי<br />
תיהם של מבנים רגילים, הוא זה שמאפשר לו, באופן<br />
פרדוקסלי, להעלם בחיקה של הסביבה הטבעית.<br />
תכונה זו ניתן גם למצוא בכלי שיט מסויימים. צורתם<br />
ההידרו-דינמית, האירו-דינמית והאירו-סטטית,<br />
שמאפשרת להם לחמוק במים, משפיעה באותו<br />
האופן גם על נראותם. הבונקר, אוביקט אוטונומי,<br />
קשור לסביבתו לא רק ביחס שבין צורה לתוכן, אלא<br />
גם ביחס שבין תוכן לצורה.<br />
"הבונקר מסמן את המרחב המיליטריסטי זה של<br />
משחק המלחמה האחרון, משחק שכל האומות יחד<br />
שכללו והביאוהו לידי שלמות במהלך המאה האחרונה.<br />
הבונקרים של החומה האטלנטית מזהירים אותנו<br />
פחות מפני האתמול, ויותר מפני המלחמות של היום<br />
ומחר: מלחמה טוטאלית, לקיחת סיכון בכל מקום,<br />
חיים תחת סכנה מיידית, ערבוב בין הצבאי והאזרחי,<br />
תוך ביטול הניגוד ביניהם".<br />
146
147<br />
#נספח | תקדים אדריכלי
148<br />
Fortress of Fortezza<br />
Markus Scherer with Walter Dietl<br />
1838 | 2008
149<br />
#נספח | תקדים אדריכלי
150<br />
Bunker Archéologie<br />
Etude sur l'espace militaire<br />
européen de la Seconde<br />
Guerre mondiale
#<br />
נספח | תקדים אדריכלי<br />
סיכום<br />
מדובר בשתי פרשנויות המתייחסות למרחב המליטריסטי השזור בחיינו.<br />
בשני המקרים יש פעולה במרחב קיים, האחד מבקר תשתית צבאית נטושה<br />
והשני פועל בתוך תשתית כזו ומשמיש אותה ליעודים שונים מהיעודים שלהם<br />
היא תוכננה. בשני המקרים מדובר בנתח נרחב בסביבה האזרחית העושה שימוש<br />
בסביבה הטבעית לשם הגנה צבאית, בשני המקרים המאמץ המבני לא צלח<br />
מכונות הענק שתוכננו להגן נותרו עזובות, ללא שימוש ובאופן המשתמש במרחב<br />
ללא צורך, עדות אילמת לקרבות שלא היו.<br />
המרחב האזרחי מקריב עצמו לטובת ההגנה עליו, מארח בשדותיו מכונות מלחמה<br />
מגושמות, שאין בהן שימוש מלבד מלחמה. בסביבות טעונות מלחמה הפרוגרמה<br />
היא רכיב גמיש, אנו צופים במרחבים טעוני המלחמה ורואים מערך מוצבים<br />
שלימים מאוייש, ולימים נצור ונטוש. התווך בין מלחמה ורגיעה מצטצמצם לכדי<br />
רגע אחד של שניות אחדות, בהן האזעקה הנשמעת משנה את החיים והמרחב<br />
מקצה לקצה, עולם המעלה נסגר ועולם המטה נפתח, עד הודעה חדשה.<br />
אין קשר בין עולמות אלה, אין קשר בין השניות שלפני לאלה שאחרי,<br />
דיכוטומיה צורמת, שבאיזור טעונים מסוג זה, ייתכן ואין לה מקום.<br />
151
152