פתח דבר
amonia_censor1
amonia_censor1
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
טרח לבדוק אותה, ובוודאי שלא משרדי הממשלה והממשלה עצמה. החלק האירוני בסיפור הזה הוא,<br />
שחכ"ב קבלה מעמד של מפעל חיוני בעת מלחמת לבנון השניה, לא מכיוון שמדובר בייצור חיוני למשק,<br />
אלא בדיוק הפוך, מכיוון שמדובר באיום אסטרטגי שיש צורך דחוף לסלקו.<br />
ההצגה המופרזת של חכ"ב כאינטרס חיוני-לאומי-אסטרטגי<br />
-<br />
-<br />
ניתן לשמוע מפי נציגי חכ"ב, באין ספור הדיונים המשפטיים, רטוריקה של הפרזה בנימוקים דמיוניים, כדי<br />
לעצב לחברה תדמית של אינטרס חיוני-לאומי-אסטרטגי. לדוגמה, בערר הצפון 118/07, שבו הופיעו נציגי<br />
חכ"ב והסתמכו על <strong>דבר</strong>י השופט אור, בבג"ץ 594/89, שעסק במתקנים בעלי חשיבות אסטרטגית למדינה:<br />
"על-מנת שקביעת מקום ותכנון של מפעל או מטרה ציבורית ייחשבו לבעלי חשיבות ארצית, די בכך<br />
שהמדובר יהיה בפרויקט מיוחד, אשר השאלה, באיזה מקום בשטח המדינה ראוי להקימו ולתכננו, תהיה<br />
בעלת חשיבות ארצית. חשיבות כזו יכולה להיווצר עקב השפעות סביבתיות מיוחדות של אותו מפעל, שאלת<br />
ריחוקו ממקומות אחרים הקשורים בו, בעיות גישה אליו, השפעתו על דרכי תחבורה ועוד כהנה <strong>דבר</strong>ים,<br />
שיש או יכולה להיות להם השפעה כלל-ארצית. במקרים כאלה, יש צורך בראייה כוללת של השיקולים<br />
והאינטרסים של כל אחד מאזורי הארץ שקילת התועלת מצד אחד ושקילת החסרונות מאידך, קודם<br />
בחירת המקום בארץ שיהיה המתאים ביותר להקמת המפעל הנדון.<br />
כך, למשל, הקמת נמל תעופה בינלאומי קשור במכלול בעיות כאמור, ועל-כן בחירת מקומו ותכנונו של נמל<br />
התעופה בן-גוריון נעשתה על-ידי המועצה. הוא הדין בקשר להקמת תחנת הכוח בחדרה. הקמתה קשורה<br />
הייתה במציאת מקום מתאים מבחינת גישה נוחה אל החוף, מבחינת השפעות סביבתיות ועוד כהנה<br />
גורמים ושיקולים, שהצדיקו בחינה כלל-ארצית קודם קביעת המקום ותכנון של תחנת הכוח. הוא הדין<br />
בבחירה ובתכנון של נמל נוסף הקמת נמל אשדוד אשר גם היא נקבעה על-ידי המועצה. בכל אחד<br />
מהמקרים הנזכרים נבחר מקום בו הוקם ותוכנן פרויקט, אשר, בסופו של <strong>דבר</strong>, נמצא באזור אחד מאזורי<br />
הארץ, אך בשל השלכותיו והשפעותיו הכלל-ארציות של אותו פרויקט, ובשל הצורך להקימו ולתכננו תוך<br />
בחינת כלל אזורי הארץ, נכללה שאלת מקום הקמתו ותכנונו במסגרת העניינים שהם בעלי חשיבות ארצית.<br />
-<br />
דומה כי ה<strong>דבר</strong>ים הללו, מתאימים להפליא למקרה שבפנינו. המיכל הנ"ל, אשר נועד לשרת את כלל<br />
המפעלים הזקוקים לאמוניה במדינה, כולל סיכונים אשר יש לתת עליהם את הדעת. שאלת קרבתו<br />
לאוכלוסיה, כמו גם סוגיות של שינוע האמוניה למפעלים הזקוקים לה )סוגיה בעייתית בפני עצמה(,<br />
והשפעות סביבתיות נוספות, חייבות להיבחן במבט כלל ארצי. הבחינה צריכה לכלול לא רק את הצרכים<br />
המקומיים של כל ישוב ויישוב, אלא יש צורך בבדיקת כלל האפשרויות הקיימות במדינה. מוסד התכנון<br />
העליון יוכל לבחון את היתרונות והחסרונות של כל מקום מוצע, לרבות שיקולי הבטיחות מחד, ואת שיקולי<br />
ההיתכנות מנגד. שיקוליהם של מוסדות מקומיים, אינם יכולים, ואף אינם צריכים להתייחס למבט הרחב<br />
אשר בו נבחנים מתקנים אסטרטגיים, אלא הם אמורים, בהגדרה, להתייחס לצרכים המקומיים בלבד."<br />
עורכי הדין של חכ"ב מציבים את מיכל האמוניה באותה קטגוריה של מתקנים לאומיים אסטרטגיים, כמו נמל<br />
התעופה בן-גוריון, תחנת הכוח בחדרה ונמל אשדוד, לא פחות! הרטוריקה הזאת חזרה שוב ושוב בכל דיון<br />
משפטי או ציבורי ובכל וועדה ובכל פירסום של משרדי ממשלה, עד שבסופו של <strong>דבר</strong> באה להבשלה<br />
בהחלטת הממשלה 766.<br />
דו"ח מבקר המדינה 64א משנת<br />
11<br />
2013<br />
מבקר המדינה, כמו גורמי ממשל רבים אחרים, לא ראה לנכון לבדוק האם הנחת העבודה, כאילו האמוניה<br />
חיונית למדינת ישראל, נכונה, או לפחות נכונה באופן חלקי בלבד. הפרק החמישי בדו"ח, המוקדש למשרד<br />
להגנת הסביבה, קובע כי "גז האמוניה הוא חומר רעיל ונפיץ אך חיוני לתעשיית המזון והתרופות, לייצור<br />
מעגלים מודפסים, לזיקוק נפט ולתעשיית הברום. שימוש נרחב באמוניה נעשה במתקני קירור, שחלקם<br />
משמשים מפעלים חיוניים בשעת חירום."<br />
30
Change language