23.02.2017 Views

פתח דבר

amonia_censor1

amonia_censor1

SHOW MORE
SHOW LESS

Create successful ePaper yourself

Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.

.1<br />

בהתייעצות עם רשות ההגבלים העסקיים,‏ המועצה הלאומית לכלכלה,‏ החשבת הכללית במשרד האוצר<br />

והמטה לביטחון לאומי במשרד ראש הממשלה,‏ זאת,‏ בשים לב,‏ בין היתר,‏ להבטחת התחרותיות בהליך<br />

המכרזי,‏ לאספקה רציפה של אמוניה למשק,‏ בשגרה ובחירום,‏ ולסוגיית התחרותיות במשק.‏<br />

ב.‏ לחתום על חוזה פיתוח עם החברה הזוכה במכרז,‏ לא יאוחר מיום 15.9.2015, בכפוף להשלמת תוכנית<br />

מפורטת,‏ כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה,‏ תשכ"ה 1965, עד למועד זה.‏<br />

3. להכריז כי הקמת מפעל האמוניה במישור רותם היא פרויקט בעל חשיבות ודחיפות לאומית,‏ ולהנחות<br />

את כלל משרדי וגופי הממשלה והרגולציה,‏ לרבות מוסדות התכנון והבניה,‏ לקדם ולתעדף,‏ בכפוף לכל דין,‏<br />

את הטיפול בנושא,‏ לרבות היבטי תשתית רלוונטיים ובכללם אספקת גז טבעי,‏ במטרה להשלימו במועדים<br />

הקבועים לעיל.‏<br />

4. השר להגנת הסביבה יהיה אמון על ביצוע מעקב אחר יישום החלטה זו,‏ וידווח לממשלה,‏ בכתב,‏ אחת<br />

לחצי שנה,‏ על התקדמות הפרויקט.‏ הממשלה מסמיכה את מנכ"ל משרד ראש הממשלה לפעול כוועדת<br />

חסמים למחלוקות,‏ ככל שיתעוררו,‏ במסגרת יישומה של ההחלטה."‏<br />

עד כאן הנוסח המלא של החלטת הממשלה.‏ נכון לינואר 2017, יותר משלוש שנים לאחר החלטה הבהולה<br />

ההיא,‏ אשר הכריזה כי הקמת מפעל האמוניה במישור רותם היא פרויקט בעל חשיבות ודחיפות לאומית,‏<br />

אין מיכל אמוניה בנגב,‏ אין מפעל לייצור אמוניה בנגב,‏ אין מכרז להקמת מפעל כזה,‏ וכנראה שגם לא יהיה<br />

בעתיד הנראה לעין.‏ סביר להניח,‏ כי אם גורם עסקי כלשהו ירצה להקים בנגב מפעל כזה,‏ הוא יבצע זאת<br />

מבלי להזדקק לעזרתה וליוזמותיה של ממשלת ישראל.‏ מכל מקום,‏ אין זה עניינה של ממשלת ישראל<br />

להתפנות מעיסוקיה החשובים כדי לדאוג להספקת חומרי גלם לחברה פרטית אמריקאית,‏ שבחרה לפעול<br />

בטריטוריה ישראלית,‏ כדי להפיק רווחים מייצור דשנים לייצוא.‏<br />

18<br />

דו״ח הועדה לבדיקת הצורך באחזקת מלאים אסטרטגיים בתחום החומ"ס,‏ פברואר 2010.<br />

מלבד דו"ח מבקר המדינה,‏ זהו המסמך הראשון שמעז להטיל ספק בנכונות הקונסנזוס הממשלתי לגבי<br />

קיומה של פעילות האמוניה במפרץ חיפה כנכס לאומי-אסטרטגי-חיוני של מדינת ישראל.‏ הדו"ח הזה חשוב<br />

מאוד,‏ מכיוון שהוא נוקב בהערכות כמותיות ובמספרים,‏ ולא בהכרזות איכותיות כלליות.‏ למרות שלא כל<br />

המספרים מדוייקים,‏ העיקרון של דיון רציני ושקול,‏ המבוסס על נתוני אמת,‏ הוא חידוש מרענן בתרבות הדיון<br />

שמתנהלת סביב נושא האמוניה מזה שלושה עשורים.‏ מסקנותיה העיקריות של הוועדה הן:‏<br />

לא נדרש להחזיק מלאי אסטרטגי באמוניה ‏)ההדגשה במקור(.‏ המלאי התפעולי נותן מענה סביר לצורכי<br />

המשק לשעת חירום.‏ מוצע לקחת סיכון על פני מספר ימים קטן בחודש,‏ בהם המלאי התפעולי יורד מתחת<br />

לערך מינימלי נדרש לצורכי המשק.‏<br />

2. מוצע לקיים תהליך מסודר של ניהול סיכונים עם חיפה כימיקלים,‏ שיבטיח מענה לסוגיות המרכזיות<br />

הבאות:‏ ‏)א(‏ הקטנת ההסתברות לאובדן מלאי במקרה של פגיעה במיכל האחסון.‏ מרכיב זה נותן מענה גם<br />

להקטנת הסיכון לאוכלוסיה.‏ ‏)ב(‏ שמירה על מינימום תפעולי נומינאלי של כ-‏‎3,300‎ טון,‏ על מנת לאזן בין<br />

צורכי המשק ובין הסיכון לאוכלוסייה.‏ ‏)ג(‏ יבוא אמוניה ללא שימוש במיכל האמוניה בנמל.‏<br />

הוועדה חישבה את הצורך באחזקת מלאי אסטרטגי באמוניה ומצאה כי הכמות המינימאלית הנדרשת<br />

לשעת חירום היא מלאי זמין של טון או מלאי נומינאלי של טון.‏ זאת מכיוון שחכ"ב טענה,‏ כי<br />

יש להחזיק מלאי מינימום תפעולי בגובה של כ-‏ טון במיכל כדי לשמר את תקינותו ולהבטיח מלאי<br />

תפעולי לייצור השוטף.‏ אבל,‏ אם נקבע שיש להבטיח מלאי מינימלי של טון לכל המדינה,‏ מלאי<br />

בכמות כזאת כבר קיים בארץ,‏ חלקו במפעל דשנים במפרץ חיפה והיתרה במישור רותם,‏ במפעלי חיפה<br />

כימיקלים וכי"ל.‏ מכאן,‏ שאין צורך שמיכל האמוניה בחיפה ישמש כמיכל אסטרטגי למדינה.‏ יתר על כן,‏ ניתן<br />

לומר בודאות,‏ שריכוז כל הכמות האסטרטגית במקום המסוכן ביותר,‏ בלב המטרופולין,‏ איננו נכס אסטרטגי<br />

אלא איום אסטרטגי.‏<br />

3,250<br />

3,250<br />

1000<br />

2,250<br />

39

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!