21.06.2018 Views

MEgazine-06-18

MEgazine-06-18

MEgazine-06-18

SHOW MORE
SHOW LESS

You also want an ePaper? Increase the reach of your titles

YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.

אקדמיה<br />

פ<br />

רופ'‏ אלי אלטוס נולד בחיפה ב-‏‎17‎<br />

בנובמבר – 1948 חצי שנה לאחר הקמת<br />

המדינה.‏ במילים אחרות,‏ בנובמבר הקרוב<br />

יחגוג גם הוא את יום הולדתו ה-‏‎70‎‏.‏ הוא<br />

גדל ולמד בחיפה ולאחר שירותו הצבאי,‏<br />

שבמהלכו פיקוד על בניית אחד מגשרי<br />

הצליחה במלחמת יום הכיפורים,‏ נרשם לטכניון.‏ כאן<br />

השלים את שלושת תאריו האקדמיים,‏ ובתום הדוקטורט<br />

יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה וושינגטון.‏<br />

באוקטובר 2017 יצא לגמלאות,‏ אך הוא עדיין ממשיך<br />

להנחות שלושה סטודנטים לתארים גבוהים.‏ עד היום<br />

הכשיר 55 סטודנטים כאלה – שניים מהם הם כיום<br />

פרופסורים בפקולטה שלו ואחד הוא סמנכ"ל רפא"ל.‏ ‏"אני<br />

אוהב ללמד ולהנחות סטודנטים – זה חלק ממימוש הידע<br />

שלי וזאת דרך להשפיע על חיים של אנשים.‏ הרי לאנשים<br />

שהיטיבו איתי לא תמיד אוכל לגמול,‏ אבל אוכל להיטיב<br />

עם אנשים אחרים".‏ גם הטכניון הכיר בפרופ'‏ אלטוס,‏<br />

לא פעם,‏ כמרצה מצטיין,‏ ואת אחד מתוארי ההצטיינות<br />

בהוראה הוא קיבל ביום שבנו זכה בתואר מצטיין נשיא.‏<br />

ובכל זאת,‏ יש בוגרים שיגידו שהמרצים בטכניון קשוחים<br />

מדי.‏<br />

‏"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה קשה ללמוד,‏<br />

אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח.‏ בוודאי שאפשר<br />

לשפר אצל חברי הסגל את הצד המחזק והמטפח,‏ אבל<br />

בסופו של דבר מוטלת עליהם המשימה להכשיר מדענים<br />

ומהנדסים מהשורה הראשונה.‏ חשוב לציין גם שהדרישה<br />

למצוינות מתחילה מלמעלה,‏ בחברי הסגל,‏ וכמי שהיה<br />

מעורב בקליטתם של חברי סגל צעירים אני יכול לומר<br />

בביטחון שהסינון כאן קפדני מאוד – הטכניון מקבל רק<br />

חוקרים מעולים".‏<br />

איך הטכניון בוחר את חברי הסגל?‏<br />

‏"בקפידה עצומה.‏ הטכניון מבין שכדי להצטיין הוא חייב<br />

את החוקרים הכי טובים בעולם.‏ זה היה ברור מאז ומעולם,‏<br />

אבל כיום זה עובד קצת אחרת.‏ כשנכנסתי לכאן כחבר<br />

סגל בתחילת שנות ה-‏‎80‎ הרגשתי כאילו אני הקטן נכנס<br />

לאמפייר-סטייט בילדינג.‏ כאילו הטכניון הגדול והעצום<br />

עושה טובה לחוקרים כשהוא מקבל אותם לשורותיו.‏ כיום<br />

זה אחרת,‏ בין השאר בגלל התחרות על חברי סגל מול<br />

האוניברסיטאות בחו"ל.‏ כיום המגדל המפואר,‏ הטכניון,‏<br />

רודף אחרי החוקרים המבריקים בארץ ובחו"ל ועושה<br />

מאמץ עצום כדי לגייס אותם,‏ ובמהלכים האלה מעורבת<br />

ההנהלה הבכירה,‏ לרבות הנשיא".‏<br />

גם המחקר עצמו השתנה במהלך השנים?‏<br />

‏"בהחלט.‏ אם פעם הגדרנו שאלת מחקר ואז בנינו ניסויים<br />

שיבחנו אותה,‏ כיום יש לנו המון טכנולוגיות ניסוי מעולות<br />

וכמויות עצומות של מידע,‏ והתפקיד הנוכחי שלנו הוא<br />

לנתח ולהסביר את המידע הזה.‏ בתחום שלי – כשל<br />

חומרים מוצקים – יש המון משתנים ולכן זה אתגר עצום<br />

לאסוף את כל המידע ולצמצם אותו למשוואות שינבאו<br />

מתי והיכן יתרחש הכשל".‏<br />

כבר במחקר הפוסט דוקטורט שלו הוא נכנס לעומקו<br />

של נושא זה:‏ שברים וכשלים בחומרים מרוכבים.‏ ‏"הגעתי<br />

לוושינגטון ב-‏‎1979‎ והצטרפתי לקבוצה שעסקה בחומרים<br />

מרוכבים – חומרים שהיו עתידים להוביל בין השאר<br />

לבניית המטוס הראשון העשוי מחומרים מרוכבים".‏<br />

עד הגשמתו של החלום הזה חלפו כמו עשורים;‏ למעשה,‏<br />

רק לפני כעשור נבנה המטוס הראשון העשוי ברובו<br />

מחומרים מרוכבים:‏ בואינג 787. חומרים אלה,‏ שמהם<br />

בנויים כנפי המטוס וגופו,‏ החליפו את האלומיניום<br />

המסורתי והובילו לשיפור דרמטי ברבים מההיבטים ובהם<br />

מרחק טיסה,‏ חיסכון בדלק ותאי אחסון גדולים יותר.‏<br />

מהו חומר מרוכב?‏<br />

‏"מרוכב פירושו חומר שאינו הומוגני אלא עשוי מכמה<br />

חומרים שונים המשולבים זה בזה ברמה המיקרוסקופית.‏<br />

בתעשייה מדובר בדרך כלל מדובר בפלסטיק המחוזק<br />

במעין רשת של סיבי פחמן.‏ בגלל המבנה הסיבי,‏ כאשר<br />

נוצר בחומר סדק,‏ הסדק אינו ‏'רץ'‏ הלאה כפי שאנחנו<br />

מכירים מחומרים רגילים.‏ במילים אחרות,‏ בחומרים<br />

מרוכבים כאלה,‏ נזק הוא עניין מקומי ומצומצם.‏ כשמדובר<br />

במטוס,‏ המשמעות בחיי אדם ובכסף ברורה".‏<br />

ספירת מלאי,‏ היה כדאי<br />

מאת אלי אלטוס<br />

בסיכום חיים<br />

דילוג וקיצורים<br />

מילים מתחרות<br />

להיכנס לשורות<br />

בכללי וביושרה<br />

זו לא מסיבה,‏<br />

הצלחות ומחמאה<br />

באים במשורה<br />

תחושה קבועה<br />

של בדידות מעיקה<br />

והבזקי התעלות<br />

מתובנה חדשה<br />

מאחור מואר<br />

מלפנים מוסתר<br />

רק קדימה<br />

לנוע אפשר<br />

התחלה בבסמת<br />

תיכון לתפארת<br />

תורה ומלאכה<br />

ומורים מאגדה<br />

מכניקה למתחילים<br />

שרטוט והיטלים<br />

סרגל לוגריתמי<br />

ושופין סרבני<br />

לימודי הסמכה<br />

ועבודה למחייה<br />

ברבות הימים<br />

חרטה ותסכולים<br />

מוסמכים במרוכבים<br />

כשל וסדקים<br />

חוזק ומורפולוגיה<br />

שכבות ואנאיזוטרופיה<br />

בשבתון לראשונה<br />

הגיעה הנחלה<br />

של שקט מנטלי<br />

וחופש טוטלי<br />

לחקור התעייפות<br />

עם אי ודאות,‏<br />

חידה בת-מאה<br />

במיקרו תשובה<br />

שהולידה המשך<br />

בפיתוח דרך<br />

לתיאור מורפולוגי<br />

עם סדר חלקי.‏<br />

ממחקר להוראה<br />

בקשרי חובה,‏<br />

קורסים במיקרוקורות<br />

סקאלות ועקרונות<br />

דרכם השתדכו<br />

מוכשרים ופרחו<br />

לחדשנות בהנדסה<br />

לממש השכלה<br />

אליהם מתמכרים<br />

לאתגרים חדשים<br />

משתלמים ודגל<br />

לחברי סגל<br />

פגשתי רבים<br />

אחרי שנים,‏<br />

בתחילת שיבה<br />

ציטוטים וגאווה.‏<br />

ולמה בחרוזים<br />

ומבנים הדוקים?‏<br />

בלעדיהם עד לכאן<br />

לא הייתם קוראים<br />

וגם<br />

משוואות חשובות<br />

תמיד הדוקות,‏<br />

וחרוזים בהן-‏<br />

תבניות.‏<br />

•••<br />

בתחילת שנות השמונים הוא חזר לטכניון,‏ הפעם כחבר<br />

סגל,‏ והצטרף לפרופ'‏ סול בודנר,‏ ממייסדי הפקולטה<br />

למדע והנדסה של חומרים,‏ שעסק בתחום המכניקה של<br />

המוצקים.‏ במהלך שנותיו בטכניון הוא היה פרופ'‏ אורח<br />

במכון ויצמן ובאוניברסיטאות בצרפת ובארה"ב וראש<br />

הוועדה לחומרים ולמבנים בקרן הלאומית למדע וחבר<br />

הוועדה לרישוי הנדסי במשרד העבודה.‏ בטכניון הוא ניהל<br />

את לימודי ההסמכה ‏)לימודי תואר ראשון(‏ בפקולטה<br />

להנדסת מכונות ובשנת 1999 עמד בראש היחידה לחינוך<br />

קדם-אקדמי בטכניון.‏ בתפקיד זה היה אחראי על המכינות<br />

השונות בטכניון כמו גם על הקורסים השונים לנוער.‏<br />

אחד התלמידים שבאו לשם היה נער חיפאי,‏ תלמיד כיתה<br />

י'.‏ פרופ'‏ אלטוס,‏ שזיהה את כישוריו הנדירים,‏ קיבל אותו<br />

בתנאי שישלים בהקדם את בחינות הבגרות במתמטיקה<br />

ובפיזיקה ויתחיל ללמוד לתואר אקדמי בטכניון.‏ הנער,‏ מורן<br />

ברקוביץ',‏ סיים את התואר הראשון בגיל <strong>18</strong> וחצי,‏ המשיך<br />

לתואר שני ושלישי – בהנחיית פרופ'‏ אלטוס – וכיום הוא<br />

פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות.‏ בראיון לידיעות<br />

אחרונות אמר פרופ'‏ ברקוביץ':‏ ‏"היום אנחנו ‏]מורן ואלי[‏<br />

חברי סגל באותה פקולטה – ומבחינתי זאת סגירת מעגל<br />

מרגשת ממש.‏ לאורך כל הדרך התגלגלתי בין אנשים<br />

שהיה אכפת להם ממני ועשו למעני את האקסטרה־מייל<br />

בלי שום סיבה תועלתנית,‏ אלא כיוון שחשבו שיש לי<br />

פוטנציאל ואפשרו לי להגיע לאן שרציתי".‏<br />

כותרתו של תחום המחקר של פרופ'‏ אלטוס היא ‏"כשל<br />

מוצקים וקשרי מיקרו-מאקרו".‏ במילים פשוטות יותר,‏<br />

הוא אומר,‏ ‏"האתגר המדעי שלי הוא לחזות את התנהגות<br />

החומר,‏ בעיקר חומרים מרוכבים שאין לנו ניסיון מצטבר<br />

איתם.‏ אני נדרש לחזות את התגובה של חומר לכוחות<br />

שונים כמו לחץ ומתיחה – איך צורתו תשתנה,‏ מה יקרה<br />

לחוזק שלו,‏ מתי הוא ייסדק.‏ נדרש כאן שילוב של המון<br />

תחומים,‏ למשל הנדסת חומרים והנדסת מכונות וכימיה".‏<br />

זה מעניין?‏<br />

‏"יותר מכך – זה יפה.‏ ההכרה ביופי שבמכניקה משותפת<br />

לכל המדענים שהשפיעו עלי – קרונר,‏ ג'ולין,‏ רובין ופרופ'‏<br />

סול בודנר".‏<br />

•••<br />

‏"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה<br />

קשה ללמוד,‏ אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח"‏<br />

במהלך שנותיו בטכניון הוא רשם כמה הישגים מרשימים<br />

בתחום המחקר שלו:‏ מודל מיקרומכני להתעייפות<br />

החומר,‏ הארכת חייהן של סגסוגות טיטניום באמצעות<br />

טיפול לייזר,‏ אי רציפות של דפורמציה פלסטית ועוד.‏<br />

הוא עצמו אמנם עוסק במדע בסיסי,‏ אבל למחקריו<br />

השלכות משמעותיות על העולם הממשי.‏ משום כך,‏ אף<br />

שמעולם לא עזב את האקדמיה,‏ הוא הרבה לשתף פעולה<br />

עם התעשייה וגם כיום הוא משמש יועץ לתע"ש.‏<br />

במה אתה ועמיתיך יכולים לתרום לתעשייה?‏<br />

אחת הדוגמאות היא תחום התעופה.‏ מדחף של מסוק,‏<br />

לדוגמה,‏ נתון לעומס מחזורי,‏ כלומר עומס שמשתנה<br />

ללא הפסק.‏ המחזוריות הזאת יוצרת בחומר התעייפות,‏<br />

שעלולה להסתיים בשבר,‏ ובמקרה שהמסוק באוויר<br />

זה כמובן מצב מסוכן מאוד.‏ התפקיד שלנו כמהנדסים<br />

וכמדענים הוא לחזות מתי יתרחש הכשל בחומר,‏ וזו<br />

שאלה לא פתורה מאחר שיש כאן כמות עצומה של<br />

משתנים שאי אפשר לשקלל את כולם".‏<br />

למה זה כל כך מסובך?‏<br />

‏"אחת הבעיות היא שהכשל,‏ או הסדק,‏ מתחיל בקנה מידה<br />

ממש זעיר – לעתים ברמת האנגסטרום,‏ שהוא עשירית<br />

הננומטר.‏ בקנה המידה הזה קשה מאוד לבצע תחזיות<br />

בגלל הרמה הגבוהה של אי סדר.‏ אם נסתכל על להב של<br />

מסוק הוא ייראה לנו מסודר,‏ אבל באותה רמה ננומטרית<br />

קיים אי סדר שמקשה עלינו לחזות באילו תנאים ייווצר<br />

כשל,‏ היכן הוא יתרחש ומה יהיו השלכותיו".‏<br />

ובכל זאת,‏ המחקר האקדמי מצליח לתרום כאן?‏<br />

‏"בהחלט,‏ וזאת תרומה משמעותית מאוד.‏ למרות כל<br />

הקשיים,‏ כיום ביכולתנו לייצר תחזיות טובות מספיק<br />

שתורמות המון לתעשייה.‏ אני אומר תמיד ש'לכל בעיה<br />

קשה יש פתרון קל ולא נכון',‏ אבל אנחנו מחפשים את<br />

הפתרון הנכון".‏<br />

| 22 הפקולטה להנדסת מכונות<br />

הפקולטה להנדסת מכונות | 23

Hooray! Your file is uploaded and ready to be published.

Saved successfully!

Ooh no, something went wrong!