MEgazine-06-18
MEgazine-06-18
MEgazine-06-18
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
אקדמיה<br />
פ<br />
רופ' אלי אלטוס נולד בחיפה ב-17<br />
בנובמבר – 1948 חצי שנה לאחר הקמת<br />
המדינה. במילים אחרות, בנובמבר הקרוב<br />
יחגוג גם הוא את יום הולדתו ה-70. הוא<br />
גדל ולמד בחיפה ולאחר שירותו הצבאי,<br />
שבמהלכו פיקוד על בניית אחד מגשרי<br />
הצליחה במלחמת יום הכיפורים, נרשם לטכניון. כאן<br />
השלים את שלושת תאריו האקדמיים, ובתום הדוקטורט<br />
יצא לפוסט-דוקטורט באוניברסיטת ג'ורג'יה וושינגטון.<br />
באוקטובר 2017 יצא לגמלאות, אך הוא עדיין ממשיך<br />
להנחות שלושה סטודנטים לתארים גבוהים. עד היום<br />
הכשיר 55 סטודנטים כאלה – שניים מהם הם כיום<br />
פרופסורים בפקולטה שלו ואחד הוא סמנכ"ל רפא"ל. "אני<br />
אוהב ללמד ולהנחות סטודנטים – זה חלק ממימוש הידע<br />
שלי וזאת דרך להשפיע על חיים של אנשים. הרי לאנשים<br />
שהיטיבו איתי לא תמיד אוכל לגמול, אבל אוכל להיטיב<br />
עם אנשים אחרים". גם הטכניון הכיר בפרופ' אלטוס,<br />
לא פעם, כמרצה מצטיין, ואת אחד מתוארי ההצטיינות<br />
בהוראה הוא קיבל ביום שבנו זכה בתואר מצטיין נשיא.<br />
ובכל זאת, יש בוגרים שיגידו שהמרצים בטכניון קשוחים<br />
מדי.<br />
"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה קשה ללמוד,<br />
אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח. בוודאי שאפשר<br />
לשפר אצל חברי הסגל את הצד המחזק והמטפח, אבל<br />
בסופו של דבר מוטלת עליהם המשימה להכשיר מדענים<br />
ומהנדסים מהשורה הראשונה. חשוב לציין גם שהדרישה<br />
למצוינות מתחילה מלמעלה, בחברי הסגל, וכמי שהיה<br />
מעורב בקליטתם של חברי סגל צעירים אני יכול לומר<br />
בביטחון שהסינון כאן קפדני מאוד – הטכניון מקבל רק<br />
חוקרים מעולים".<br />
איך הטכניון בוחר את חברי הסגל?<br />
"בקפידה עצומה. הטכניון מבין שכדי להצטיין הוא חייב<br />
את החוקרים הכי טובים בעולם. זה היה ברור מאז ומעולם,<br />
אבל כיום זה עובד קצת אחרת. כשנכנסתי לכאן כחבר<br />
סגל בתחילת שנות ה-80 הרגשתי כאילו אני הקטן נכנס<br />
לאמפייר-סטייט בילדינג. כאילו הטכניון הגדול והעצום<br />
עושה טובה לחוקרים כשהוא מקבל אותם לשורותיו. כיום<br />
זה אחרת, בין השאר בגלל התחרות על חברי סגל מול<br />
האוניברסיטאות בחו"ל. כיום המגדל המפואר, הטכניון,<br />
רודף אחרי החוקרים המבריקים בארץ ובחו"ל ועושה<br />
מאמץ עצום כדי לגייס אותם, ובמהלכים האלה מעורבת<br />
ההנהלה הבכירה, לרבות הנשיא".<br />
גם המחקר עצמו השתנה במהלך השנים?<br />
"בהחלט. אם פעם הגדרנו שאלת מחקר ואז בנינו ניסויים<br />
שיבחנו אותה, כיום יש לנו המון טכנולוגיות ניסוי מעולות<br />
וכמויות עצומות של מידע, והתפקיד הנוכחי שלנו הוא<br />
לנתח ולהסביר את המידע הזה. בתחום שלי – כשל<br />
חומרים מוצקים – יש המון משתנים ולכן זה אתגר עצום<br />
לאסוף את כל המידע ולצמצם אותו למשוואות שינבאו<br />
מתי והיכן יתרחש הכשל".<br />
כבר במחקר הפוסט דוקטורט שלו הוא נכנס לעומקו<br />
של נושא זה: שברים וכשלים בחומרים מרוכבים. "הגעתי<br />
לוושינגטון ב-1979 והצטרפתי לקבוצה שעסקה בחומרים<br />
מרוכבים – חומרים שהיו עתידים להוביל בין השאר<br />
לבניית המטוס הראשון העשוי מחומרים מרוכבים".<br />
עד הגשמתו של החלום הזה חלפו כמו עשורים; למעשה,<br />
רק לפני כעשור נבנה המטוס הראשון העשוי ברובו<br />
מחומרים מרוכבים: בואינג 787. חומרים אלה, שמהם<br />
בנויים כנפי המטוס וגופו, החליפו את האלומיניום<br />
המסורתי והובילו לשיפור דרמטי ברבים מההיבטים ובהם<br />
מרחק טיסה, חיסכון בדלק ותאי אחסון גדולים יותר.<br />
מהו חומר מרוכב?<br />
"מרוכב פירושו חומר שאינו הומוגני אלא עשוי מכמה<br />
חומרים שונים המשולבים זה בזה ברמה המיקרוסקופית.<br />
בתעשייה מדובר בדרך כלל מדובר בפלסטיק המחוזק<br />
במעין רשת של סיבי פחמן. בגלל המבנה הסיבי, כאשר<br />
נוצר בחומר סדק, הסדק אינו 'רץ' הלאה כפי שאנחנו<br />
מכירים מחומרים רגילים. במילים אחרות, בחומרים<br />
מרוכבים כאלה, נזק הוא עניין מקומי ומצומצם. כשמדובר<br />
במטוס, המשמעות בחיי אדם ובכסף ברורה".<br />
ספירת מלאי, היה כדאי<br />
מאת אלי אלטוס<br />
בסיכום חיים<br />
דילוג וקיצורים<br />
מילים מתחרות<br />
להיכנס לשורות<br />
בכללי וביושרה<br />
זו לא מסיבה,<br />
הצלחות ומחמאה<br />
באים במשורה<br />
תחושה קבועה<br />
של בדידות מעיקה<br />
והבזקי התעלות<br />
מתובנה חדשה<br />
מאחור מואר<br />
מלפנים מוסתר<br />
רק קדימה<br />
לנוע אפשר<br />
התחלה בבסמת<br />
תיכון לתפארת<br />
תורה ומלאכה<br />
ומורים מאגדה<br />
מכניקה למתחילים<br />
שרטוט והיטלים<br />
סרגל לוגריתמי<br />
ושופין סרבני<br />
לימודי הסמכה<br />
ועבודה למחייה<br />
ברבות הימים<br />
חרטה ותסכולים<br />
מוסמכים במרוכבים<br />
כשל וסדקים<br />
חוזק ומורפולוגיה<br />
שכבות ואנאיזוטרופיה<br />
בשבתון לראשונה<br />
הגיעה הנחלה<br />
של שקט מנטלי<br />
וחופש טוטלי<br />
לחקור התעייפות<br />
עם אי ודאות,<br />
חידה בת-מאה<br />
במיקרו תשובה<br />
שהולידה המשך<br />
בפיתוח דרך<br />
לתיאור מורפולוגי<br />
עם סדר חלקי.<br />
ממחקר להוראה<br />
בקשרי חובה,<br />
קורסים במיקרוקורות<br />
סקאלות ועקרונות<br />
דרכם השתדכו<br />
מוכשרים ופרחו<br />
לחדשנות בהנדסה<br />
לממש השכלה<br />
אליהם מתמכרים<br />
לאתגרים חדשים<br />
משתלמים ודגל<br />
לחברי סגל<br />
פגשתי רבים<br />
אחרי שנים,<br />
בתחילת שיבה<br />
ציטוטים וגאווה.<br />
ולמה בחרוזים<br />
ומבנים הדוקים?<br />
בלעדיהם עד לכאן<br />
לא הייתם קוראים<br />
וגם<br />
משוואות חשובות<br />
תמיד הדוקות,<br />
וחרוזים בהן-<br />
תבניות.<br />
•••<br />
בתחילת שנות השמונים הוא חזר לטכניון, הפעם כחבר<br />
סגל, והצטרף לפרופ' סול בודנר, ממייסדי הפקולטה<br />
למדע והנדסה של חומרים, שעסק בתחום המכניקה של<br />
המוצקים. במהלך שנותיו בטכניון הוא היה פרופ' אורח<br />
במכון ויצמן ובאוניברסיטאות בצרפת ובארה"ב וראש<br />
הוועדה לחומרים ולמבנים בקרן הלאומית למדע וחבר<br />
הוועדה לרישוי הנדסי במשרד העבודה. בטכניון הוא ניהל<br />
את לימודי ההסמכה )לימודי תואר ראשון( בפקולטה<br />
להנדסת מכונות ובשנת 1999 עמד בראש היחידה לחינוך<br />
קדם-אקדמי בטכניון. בתפקיד זה היה אחראי על המכינות<br />
השונות בטכניון כמו גם על הקורסים השונים לנוער.<br />
אחד התלמידים שבאו לשם היה נער חיפאי, תלמיד כיתה<br />
י'. פרופ' אלטוס, שזיהה את כישוריו הנדירים, קיבל אותו<br />
בתנאי שישלים בהקדם את בחינות הבגרות במתמטיקה<br />
ובפיזיקה ויתחיל ללמוד לתואר אקדמי בטכניון. הנער, מורן<br />
ברקוביץ', סיים את התואר הראשון בגיל <strong>18</strong> וחצי, המשיך<br />
לתואר שני ושלישי – בהנחיית פרופ' אלטוס – וכיום הוא<br />
פרופסור בפקולטה להנדסת מכונות. בראיון לידיעות<br />
אחרונות אמר פרופ' ברקוביץ': "היום אנחנו ]מורן ואלי[<br />
חברי סגל באותה פקולטה – ומבחינתי זאת סגירת מעגל<br />
מרגשת ממש. לאורך כל הדרך התגלגלתי בין אנשים<br />
שהיה אכפת להם ממני ועשו למעני את האקסטרה־מייל<br />
בלי שום סיבה תועלתנית, אלא כיוון שחשבו שיש לי<br />
פוטנציאל ואפשרו לי להגיע לאן שרציתי".<br />
כותרתו של תחום המחקר של פרופ' אלטוס היא "כשל<br />
מוצקים וקשרי מיקרו-מאקרו". במילים פשוטות יותר,<br />
הוא אומר, "האתגר המדעי שלי הוא לחזות את התנהגות<br />
החומר, בעיקר חומרים מרוכבים שאין לנו ניסיון מצטבר<br />
איתם. אני נדרש לחזות את התגובה של חומר לכוחות<br />
שונים כמו לחץ ומתיחה – איך צורתו תשתנה, מה יקרה<br />
לחוזק שלו, מתי הוא ייסדק. נדרש כאן שילוב של המון<br />
תחומים, למשל הנדסת חומרים והנדסת מכונות וכימיה".<br />
זה מעניין?<br />
"יותר מכך – זה יפה. ההכרה ביופי שבמכניקה משותפת<br />
לכל המדענים שהשפיעו עלי – קרונר, ג'ולין, רובין ופרופ'<br />
סול בודנר".<br />
•••<br />
"זה רק טבעי שבמוסד שחותר למצוינות יהיה<br />
קשה ללמוד, אבל מי שמוכן לעבוד קשה – יצליח"<br />
במהלך שנותיו בטכניון הוא רשם כמה הישגים מרשימים<br />
בתחום המחקר שלו: מודל מיקרומכני להתעייפות<br />
החומר, הארכת חייהן של סגסוגות טיטניום באמצעות<br />
טיפול לייזר, אי רציפות של דפורמציה פלסטית ועוד.<br />
הוא עצמו אמנם עוסק במדע בסיסי, אבל למחקריו<br />
השלכות משמעותיות על העולם הממשי. משום כך, אף<br />
שמעולם לא עזב את האקדמיה, הוא הרבה לשתף פעולה<br />
עם התעשייה וגם כיום הוא משמש יועץ לתע"ש.<br />
במה אתה ועמיתיך יכולים לתרום לתעשייה?<br />
אחת הדוגמאות היא תחום התעופה. מדחף של מסוק,<br />
לדוגמה, נתון לעומס מחזורי, כלומר עומס שמשתנה<br />
ללא הפסק. המחזוריות הזאת יוצרת בחומר התעייפות,<br />
שעלולה להסתיים בשבר, ובמקרה שהמסוק באוויר<br />
זה כמובן מצב מסוכן מאוד. התפקיד שלנו כמהנדסים<br />
וכמדענים הוא לחזות מתי יתרחש הכשל בחומר, וזו<br />
שאלה לא פתורה מאחר שיש כאן כמות עצומה של<br />
משתנים שאי אפשר לשקלל את כולם".<br />
למה זה כל כך מסובך?<br />
"אחת הבעיות היא שהכשל, או הסדק, מתחיל בקנה מידה<br />
ממש זעיר – לעתים ברמת האנגסטרום, שהוא עשירית<br />
הננומטר. בקנה המידה הזה קשה מאוד לבצע תחזיות<br />
בגלל הרמה הגבוהה של אי סדר. אם נסתכל על להב של<br />
מסוק הוא ייראה לנו מסודר, אבל באותה רמה ננומטרית<br />
קיים אי סדר שמקשה עלינו לחזות באילו תנאים ייווצר<br />
כשל, היכן הוא יתרחש ומה יהיו השלכותיו".<br />
ובכל זאת, המחקר האקדמי מצליח לתרום כאן?<br />
"בהחלט, וזאת תרומה משמעותית מאוד. למרות כל<br />
הקשיים, כיום ביכולתנו לייצר תחזיות טובות מספיק<br />
שתורמות המון לתעשייה. אני אומר תמיד ש'לכל בעיה<br />
קשה יש פתרון קל ולא נכון', אבל אנחנו מחפשים את<br />
הפתרון הנכון".<br />
| 22 הפקולטה להנדסת מכונות<br />
הפקולטה להנדסת מכונות | 23
Change language