של דרקון גדוד עם נשמה
- No tags were found...
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
דבר המג"ד<br />
מאז שנוסד ב- 1791 השתתף <strong>גדוד</strong> <strong>דרקון</strong> במלחמות ישראל, במבצעים שונים ובפעילויות מגוונות<br />
הן כתותחנים בגבולות השונים והן כלוחמי חי"ר בגזרת איו"ש.<br />
במהלך השנים יצרו לוחמי <strong>גדוד</strong> <strong>דרקון</strong> מורשת, עליה מושתתים סיפורים רבים ואירועים שונים<br />
המטביעים את חותמם על הפעילות ה<strong>גדוד</strong>ית, בעבר ובהווה ויהוו בסיס להישגים מחודשים <strong>של</strong><br />
ה<strong>גדוד</strong> בעתיד.<br />
לקראת סיום תפקידי, כמג"ד <strong>גדוד</strong> <strong>דרקון</strong>, ב- 11 לאוגוסט 3111, מצאתי לנכון לחדש את<br />
הסיפורים שנכתבו בעבר, להמשיך מסורת <strong>של</strong> קודמיי ולהפיץ ספר שמאחד את ההיסטוריה,<br />
המורשת והאירועים הנוסטלגיים, שעבר ה<strong>גדוד</strong> ב- 11 שנות קיומו, למען יזכרו מדור לדור לעד.<br />
ספר זה אינו מתיימר להיות ספר היסטורי, ספר מחקרי או יצירה ספרותית ואינו מתעקש לדייק<br />
בתאריך זה או אחר.<br />
עיקרו <strong>של</strong> הספר הוא תיאור סיפורי הקרבות ופעילות ה<strong>גדוד</strong> במשך שנות קיומו, תוך הדגשת<br />
קורות היחידה ומורשתה ואין מטרתו להדגיש את פועלם <strong>של</strong> הפרטים בה ו/או לפגוע במי מהם.<br />
עדות זו הינה ביטוי לעשייה הרבה, שנעשתה ונעשית ע"י הלוחמים והמפקדים, בכל הזמנים<br />
ומוקדשת לזכרם <strong>של</strong> חברים שנפלו במהלך השנים, בתקווה ובאמונה <strong>של</strong>א נשכח אחד מהם<br />
)ט.ל.ח(.<br />
כולי תקווה שכולנו, מקימי ה<strong>גדוד</strong>, מפקדיו ולוחמיו בעבר ובהווה, יפיקו את המירב מספר זה.<br />
חי מימון, סא"ל<br />
מג"ד <strong>דרקון</strong><br />
1
חוברת זו מגוללת את סיפורו <strong>של</strong> <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>".<br />
סיפורו <strong>של</strong> <strong>דרקון</strong><br />
מיום הקמתו עבר ה<strong>גדוד</strong> שינויים רבים ותקופות שונות- השתתף במלחמות ישראל, ובמבצעי חיל<br />
התותחנים. נטל חלק פעיל בפעילויות בטחון שוטף בכל רחבי הארץ, שינה את מבנהו והחליף את<br />
כליו.<br />
גם היום ממשיך ה<strong>גדוד</strong> בדרכו זו, הוא "מדלג" בין הגזרות השונות בארץ, בין הצפון לדרום, בין קו<br />
כחול לאיו"ש, לעיתים כ<strong>גדוד</strong> חת"ם ולעיתים כ<strong>גדוד</strong> חי"ר, תוך ביצוע פעילות מבצעית ענפה<br />
במחזוריות <strong>של</strong> חמישה חודשי קו וחודש אימון/ התארגנות.<br />
3
הקמת ה<strong>גדוד</strong><br />
<strong>גדוד</strong> <strong>דרקון</strong> הוקם ב<strong>של</strong>הי 1791, כ<strong>גדוד</strong> מטכלי <strong>של</strong> תותחי 191 מ"מ. היה זה <strong>גדוד</strong> הרומח המטכלי<br />
הראשון בצה"ל. ה<strong>גדוד</strong> הוקם כדי לתת מענה לסוללות הטילים שממערב לתעלה במלחמת<br />
ההתשה.<br />
יסודות ה<strong>גדוד</strong> נבנו על ידי 13 קצינים וחיילים שנ<strong>של</strong>חו לארה"ב על מנת ללמוד על התותח ולהכיר<br />
אותו. קצינים וחיילים אלו אותרו ע"י חיים גרניט שהתמנה למג"ד הראשון <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> )לסמג"ד<br />
מונה עודד טירה לימים קתמ"ר(.<br />
בתחילת דרכו, פעל ה<strong>גדוד</strong> בשני מישורים עיקריים:<br />
במישור המבצעי<br />
במישור הלוגיסטי<br />
- ה<strong>גדוד</strong> סיפק סיוע בלחימה שניהל חת"מ בתעלה.<br />
- ה<strong>גדוד</strong> הכשיר לוחמים בסדיר ובמילואים<br />
להגדלת הסד"כ בתחומי 191 מ"מ.<br />
ה<strong>גדוד</strong> הוצב במחנה אוהלים באזור רפידים בסיני. במשך הזמן הוחלפו האוהלים במבני קבע. אט<br />
אט הפך המחנה לאחד מהמחנות היפים באזור. היו בו מחסנים, חדר אוכל מפואר, שק"ם ועוד...<br />
מבנה ה<strong>גדוד</strong> בראשית ימיו הורכב מפלוגת מפקדה וחמש סוללות מבצעיות.<br />
1
ה<strong>גדוד</strong> בין השנים 3791-3791<br />
תעסוקת ה<strong>גדוד</strong> התאפיינה בפיזורו במקומות רבים, כאשר סוללה אחת ישבה באופן קבוע במעוז<br />
"כישוף" בקו בר- לב על גדות תעלת סואץ.<br />
דילוגיו הרבים <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> היו חלק בלתי נפרד משגרת החיים בו. עד מלחמת יום כיפור, היו כ- 11<br />
הקפצות לרמת הגולן, ומכאן שמו השני <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong>: "סינירמה", כיוון שדילג בין סיני לרמה )וגם<br />
משום שמקום המפגש <strong>של</strong> החיילים בחזרה לבסיס היעד היה בסינרמה בת"א(.<br />
בכל הקפצה, עלו לרמה"ג, לכוננות ארטילרית, בין סוללה אחת ל<strong>של</strong>וש סוללות.<br />
ההקפצות התבצעו באופן הבא:<br />
מסיני במטוסי הרקולס לצריפין, שם עמדו בכוננות כלים <strong>של</strong> <strong>גדוד</strong>י מילואים ומצריפין נעו<br />
במובילים לרמה"ג. כאשר ההקפצות הפכו תכופות יותר, הוחלט שכדי לייעל ולחסוך זמן, יאחסנו<br />
את הכלים במחסנים ברמה"ג והצוותים יגיעו בטיסה היישר מסיני.<br />
מבחינה מבצעית, ברמה"ג, ה<strong>גדוד</strong> סיפק סיוע ארטילרי בירי, לעומק שטחי סוריה.<br />
בסיני עסק ה<strong>גדוד</strong> בחיפוי ארטילרי לתקיפות חיל האוויר הישראלי במצרים.<br />
3
מלחמת יום- הכיפורים 3791<br />
בחודשים שקדמו למלחמת יום כיפור היה ה<strong>גדוד</strong> מפוצל בין רמה"ג וסיני. המג"ד היה שרגא בן<br />
צבי והסמג"ד היה יצחק גזית.<br />
כחודש לפני פרוץ המלחמה הוקפץ ה<strong>גדוד</strong> לרמת הגולן בעקבות הפלת 11 מיגים סוריים, במסגרת<br />
פעולות המנע שנקט צה"ל. ידיעות מודיעיניות דיווחו על כוחות סוריים גדולים המופנים לאזור<br />
ומספר סוללות האויב הגיע, בבוקר פרוץ המלחמה, לכ- 111.<br />
בחזית הסורית:<br />
צהריי יום כיפור 3.11.91 התמלאה רמה"ג בהבזקי אש ועשן, כאשר התותחים הסורים פותחים<br />
בהרעשה כבדה את מלחמת יום הכיפורים.<br />
התגובה לא איחרה לבוא וסוללות ב' ו- ג' <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> החלו להמטיר אש נגדית בניסיון לשתק את<br />
מקורות הירי הסוריים. אולם, ניסיונות אלה עלו בתוהו. במקביל להרעשה החלו כוחות שריון<br />
סורים לנוע לעבר רמה"ג. כוחות שריון <strong>של</strong> חטיבה 9 בלמו את הסורים בקרב קשה ועקוב מדם.<br />
המג"ד כל אותה עת תפקד כמס"ח )מפקד סיוע חטיבתי( בהר אביטל והיה די מנותק מה<strong>גדוד</strong>.<br />
למרות הקרבה לכוחות השריון <strong>של</strong> האויב, לא הועברו הסוללות לאחור, הם המשיכו בירי<br />
)כשהתחמושת מגיעה לעמדות התותחים במשאיות אזרחיות, והקנים הלוהטים <strong>של</strong> תותחי ה- 191<br />
מ"מ ממטירים אש ללא הפוגה(.<br />
לאחר שיתוק מרבית מקורות הירי הסוריים, הסוללות נעו בפקודה מערבה, לעבר עמדת "צנובר".<br />
משם הגישו סיוע לכוחותינו שעברו מ<strong>של</strong>ב הבלימה להתקפה. בו בזמן הוסבו חלק מתותחי ה<strong>גדוד</strong><br />
ל- 311 מ"מ.<br />
סוללות התותחים, ארוכי הטווח, גרמו לאבדות קשות בעורף האויב ולפיכך, הורה המטכ"ל הסורי<br />
למטוסי ה"מיג" לפגוע בסוללות, על מנת להוציאן מכלל שימוש. למרבה המזל פגיעות המטוסים<br />
היו בלתי מדויקות וגרמו לנזקים קלים בלבד.<br />
אחר שנשברה ההתקפה הסורית, הסוללות דילגו לתוך שטח סוריה, אך הניסיונות לנטרל את<br />
הסוללות לא פסקו. הסורים ערכו לכוחות הנפרסים "קבלת פנים" באש נ"ס )נגד- סוללה(. למרות<br />
זאת, הכוחות פרסו במהירות והחלו לפגוע במערך הסורי ובקווי האספקה הלוגיסטיים <strong>של</strong>ו.<br />
1
בחזית המצרית:<br />
סוללה א' הייתה פרוסה בעמדת "כישוף" שעל גדות תעלת סואץ. <strong>עם</strong> תחילת תנועת הכוחות<br />
המצריים לעבר ישראל, פקד הקע"ת- חזי נגר, על הסוללה לצאת אל מחוץ לעמדה. )כפי שתוכנן<br />
במקרה <strong>של</strong> התקפה(. מילואימניקים שהחליטו להיכנס לעמדה, אכן הותקפו ע"י המצרים.<br />
בשבוע הראשון ללחימה בסיני תפקדה הסוללה בכוחות עצמה, כאשר המסו"ל- יוסי גורל, שימש<br />
כקש"א <strong>עם</strong> <strong>גדוד</strong>י השריון בגזרה. בשבוע זה נפצע המסו"ל, והק"ס ששימש כקת"ק נהרג וחיילים<br />
נוספים נפצעו.<br />
בסיום השבוע הראשון למלחמת יום כיפור, המצב ברמת הגולן השתפר והסוללות קיבלו פקודה<br />
לרדת לסיני, כאשר פלגה אחת נשארה כדי לתת מענה למקרי חירום ברמת הגולן.<br />
הפקודות לדילוג מרמת הגולן לסיני היו מאד לא ברורות. הוחלט שהחיילים ירדו לרפידים<br />
להתארגנות, אולם מהפיקוד הורו ל<strong>גדוד</strong> להתייצב מיד על גדות התעלה, כדי לתת חיפוי ארטילרי<br />
לכוחות צה"ל למקרה שכוחותינו יחלו לחצות את התעלה ואילו מאגד ארטילרי 313, אליו סופח<br />
ה<strong>גדוד</strong>, הורו להתייצב בטסה- מקום ריכוז הכוחות <strong>של</strong> האגד.<br />
ציר התנועה לא היה ידוע, ה<strong>גדוד</strong> נע על מובילים דרומה, הצירים מרפידים ועד התעלה היו<br />
עמוסים כוחות ישראליים. הסמג"ד הנחה להתקדם על הצירים ככל האפשר דרך הדיונות ולפרוס<br />
את הסוללות.<br />
בהגיעו לסיני התפרס ה<strong>גדוד</strong> כק"מ מצומת עכביש- כספי, צומת שהופגזה ללא הפסקה. במשך יום<br />
וחצי ה<strong>גדוד</strong> לא דילג וירה מאותה עמדה.<br />
כעבור יומיים הגיעה פקודה לפרוס את הסוללות על יד ה"חווה הסינית", על מנת להגיש סיוע<br />
ארטילרי לכוחות השריון והרגלים שנתקלו בהתנגדות מצרית עיקשת. בקרב על החווה הסינית<br />
נהרגו שני חיילים ושמונה נפצעו.<br />
בסוף אותו שבוע, ניתנה הפקודה לצלוח את תעלת סואץ במבצע "אבירי לב".<br />
סוללה א' סייעה לכוחותינו באש ארטילרית, מדרום לאגם המר, ואילו מול הכיס המצרי שנוצר<br />
בעקבות הצליחה פרסה סוללה ב'. מאוחר יותר, דילגה הסוללה אל ג'בל גופה- דרומית<br />
לאסמאליה.<br />
בתום הלחימה בסיני הוענקו צל"שים מט<strong>עם</strong> אלוף פקוד מרכז לחייל ולקצין, ב<strong>של</strong> עוז רוחם<br />
ותושייה, שגילו תחת אש אויב, במלחמת יום כיפור וסיפור גבורתם מובא לפניכם בקצרה...<br />
לאחר הקרב על ה"חווה הסינית", החל ה<strong>גדוד</strong> לספוג הפגזות קשות. ה<strong>גדוד</strong> דילג באותו יום בעשר<br />
פעמים תוך ספיגת אש ארטילרית מסיבית וללא הפסקה. בדיעבד נודע, שקת"ק מצרי נותר בתוך<br />
החווה, שהייתה בידינו, ודיווח על תנועת הסוללות. באחת מההפגזות נפגעה זחלילית )אלפא <strong>של</strong><br />
פ<strong>עם</strong>( נושאת תחמושת ושמנים, שעמדה בסמוך לתותח 191 מ"מ. סרן גידי לויט שראה את האש<br />
פורצת מתוך הזחלילית, התקדם לעבר התותח במטרה להניעו ולהרחיקו מן המקום, מחשש<br />
שהתפוצצות הזחלילית תפגע בתותח ותוציא אותו מכלל שימוש. קנה התותח היה בצידוד נמוך,<br />
סרן גידי לויט השתחל בקושי רב לתא הנהג, כשאפסנאי הסוללה, יצחק גיספן, מסייע לו בהתנעת<br />
התותח ובהרמת המעדר הכבד, הבולם זעזועים בשעת הירי.<br />
תוך כדי הפגזה בלתי פוסקת, הצליחו השניים להניע את התותח לנסוע עמו מרחק סביר מן<br />
הזחלילית הבוערת.<br />
ב- 11.11.91<br />
ניתנה הפקודה לפנות את ה<strong>גדוד</strong> מהגדה המצרית <strong>של</strong> תעלת סואץ ולחזור למחנה<br />
הקבע ברפידים.<br />
3
ה<strong>גדוד</strong> זכה לשבחים על פעילותו במלחמה והיה בין ה<strong>גדוד</strong>ים היחידים, <strong>של</strong>אורך המלחמה, שמר<br />
על מספר כלים כשירים גבוה מאוד )11 תותחים כשירים מתוך 13( וזאת הודות למחלקת החימוש<br />
ה<strong>גדוד</strong>ית שעשתה את עבודתה ביעילות רבה.<br />
ה<strong>גדוד</strong> חזר למחנה ברפידים. אולם במרץ לאחר כחצי שנה הוקפץ שוב לרמת הגולן.<br />
9
ה<strong>גדוד</strong> בין השנים 3791 3791-<br />
בתחילת שנת 1793 ה<strong>גדוד</strong> ישב בבוקעתא ולאחר מכן עלה לפסגת החרמון, משם ירה על פרברי<br />
דמשק, עד שנחתם הסכם הפסקת אש, בקיץ אותה שנה, בין ישראל וסוריה- או אז חזר ה<strong>גדוד</strong><br />
לסיני.<br />
בין השנים 99-91 ה<strong>גדוד</strong> ידע "תקופת זוהר". ה<strong>גדוד</strong> קיבל ביקורות מצוינות והוביל חיילים<br />
בתחומים רבים. חתימת הסכמי קמפ דיויד, בין ישראל למצרים, הביאו להעברת כוחות "עוצבת<br />
הפלדה" מדרום סיני לבקעת הירדן.<br />
עוצבת "עמוד האש" הפכה לעוצבה סדירה המורכבת מה<strong>גדוד</strong>ים: "<strong>דרקון</strong>", "רשף", "אייל" ועוד<br />
שני <strong>גדוד</strong>י מילואים.<br />
<strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" היה הראשון שעזב את מרחב סיני ועבר למחנה אוהלים- "מחנה נו<strong>עם</strong>" בבקעת<br />
הירדן, מקום ריק וללא תשתית. ב<strong>גדוד</strong> התחלפו קצינים וחיילים רבים השתחררו או עברו<br />
ליחידות אחרות. השינויים הדרסטיים והמהירים גרמו לירידה במורל ה<strong>גדוד</strong>. החום במחנה היה<br />
בלתי נסבל וגם בניית חדרי הקבע לא שיפרה את מצב הרוח ו<strong>של</strong>א נזכיר את מכת הזבובים.<br />
כחודשיים לאחר שהגיע ה<strong>גדוד</strong> לבקעה הגיעה לשם גם מפקדת האגד.<br />
על האגד הוטל לארגן השתלמות צה"לית בנושא חיל התותחנים. האגד הטיל את המשימה על<br />
<strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" ועל <strong>גדוד</strong> "אייל", שני ה<strong>גדוד</strong>ים הסדירים <strong>של</strong> האגד שישבו באותו העת בבקעה.<br />
ה<strong>גדוד</strong>ים הקדישו לכך את מירב המשאבים והזמן. ואכן הייתה השתלמות מקצועית מוצלחת<br />
ביותר.<br />
הצלחת ההשתלמות הייתה נקודת מפנה בחיי <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>"- המורל עלה ועמו הרמה המקצועית.<br />
באותה תקופה <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" הוקפץ לדרום לבנון. הייתה זו הפ<strong>עם</strong> הראשונה מאז מלחמת יום<br />
הכיפורים שה<strong>גדוד</strong> ביצע ירי מבצעי במסגרת <strong>גדוד</strong>ית.<br />
ה<strong>גדוד</strong> הצליח מאוד בתעסוקה מבצעית זו.<br />
לאחר שהייה <strong>של</strong> חודשיים בצפון, ירד ה<strong>גדוד</strong> לאימון בשבטה. כשהתקרב האימון לקיצו, התברר כי<br />
ל<strong>גדוד</strong> אין מחנה קבע וזאת כיוון שבמחנה "נו<strong>עם</strong>" ישב עתה <strong>גדוד</strong> "רשף", שעלה כחודש לפני<br />
מסיני, וכדי למנוע משבר הדומה לזה שעבר <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>", שכנו את <strong>גדוד</strong> "רשף" במחנה הקבע.<br />
ה<strong>גדוד</strong> נשאר במחנה אוהלים ליד חורבות שבטה והמשיך לקיים את שיגרת היומיום <strong>של</strong>ו, כולל<br />
חופשות ורגילות לסוללות, יציאה לפעילות מבצעית בצפון וכו'.<br />
כחודש לאחר מכן, הוחלט למקם את ה<strong>גדוד</strong> בהיאחזות נח"ל במבוא שילה. "גבעת אדומה" הפכה<br />
למחנה הקבע <strong>של</strong> <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>". משהוכנה תשתית ראשונית, הגיע כל ה<strong>גדוד</strong> ומצא במבו"ש נוף<br />
מרהיב, מזג אויר נוח, צריפים, חדר אוכל גדול, בית כנסת, מדשאות, אמפיתאטרון ובריכה. מורל<br />
החיילים נסק לשחקים.<br />
לא לזמן רב נהנה ה<strong>גדוד</strong> מהטוב שנפל בחלקו- והוקפץ לצפון. שם גברה המתיחות, והשיירות היו<br />
עולות ויורדות מהצפון לבקעה וחוזר חלילה. הסוללות היו פרוסות בתל דיבין ובעגל, כאשר<br />
המפקדה מתמקמת בבית הילל.<br />
1<br />
בשנת 1711<br />
נערך יום ספורט חיילי- ה<strong>גדוד</strong> התאמן זמן רב לקראת האירוע וזכה במקום השני<br />
בחיל. הישג זה רומם את המורל. בנוסף, זכה הרופא ה<strong>גדוד</strong>י במקום הראשון בחידון ידה"א<br />
ומורשת קרב הכלל צה"לי. <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" היה על המפה!<br />
באותה השנה, ע"פ בקשת המג"ד סא"ל יעקב שיש, התאמן ה<strong>גדוד</strong> במקום בלתי מוכר, אזור תקוע<br />
ונבי מוסא. ההרגשה שנעים בצירים חדשים, הנוף המרהיב ומזג האוויר הנוח יצרו אוירה <strong>של</strong><br />
תחרותיות ורצון להצליח. האימון היה פורה ומוצלח מאוד.
ב<strong>של</strong>הי 1711 מונו המג"ד סא"ל יעקב שיש, הקמב"ץ ואחד המסו"לים מה<strong>גדוד</strong> למפקדת הסיוע<br />
<strong>של</strong> חטיבת הצנחנים.<br />
7
ה<strong>גדוד</strong> לפני מלחמת <strong>של</strong>"ג<br />
בתחילת שנות ה- 11, כשהמתיחות בצפון גברה, שהה <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>", יחד <strong>עם</strong> שאר <strong>גדוד</strong> האגד זמן<br />
רב בגבול לבנון וברמה"ג.<br />
ה<strong>גדוד</strong> אייש מוצבים, עסק בפעילויות חי"ר שונות ושמר על כוננות ארטילרית.<br />
רוב הזמן היה ה<strong>גדוד</strong> מפוצל לסוללות, בהן התגבש הווי פנימי וייחודי. קציני המטה ב<strong>גדוד</strong> שהרבו<br />
לעבור בין הסוללות, היו מרוצים מהגיבוש הסוללתי אך החלו לחשוש לגיבוש ה<strong>גדוד</strong> שהחל<br />
להתפורר.<br />
לשיפור המצב הוחלט לשים דגש על תחרויות חייליות. ואכן, לאחר אימונים רבים<br />
במקום הראשון ביום ספורט חת"ם ובמקום השני בצעדת "טווח התותח".<br />
זכה ה<strong>גדוד</strong><br />
כחצי שנה לפני מבצע "<strong>של</strong>ום הגליל", נכנס ה<strong>גדוד</strong> לסביבות העיירה מרג' עיון בלבנון.<br />
המתיחות בלבנון גברה וחילופי האש בין המחבלים לכוחותינו התרבו.<br />
המג"ד, סא"ל יוני שימשוני, דיווח על מקרים שבהם נפלו פגזים כ- 31 מטר מהסוללות. ה<strong>גדוד</strong><br />
היה הכוח הצפוני ביותר <strong>של</strong> צה"ל בגזרה.<br />
לאורך אותם חודשים השתדלו ב<strong>גדוד</strong> לשמור על פעילות שגרתית. שוב ושוב ה<strong>גדוד</strong> דילג מהצפון<br />
וחזרה, בניסיון לערוך אימון <strong>גדוד</strong>י. חמש פעמים החל האימון מבלי להסתיים.<br />
למרות הדילוגים והפיצולים הרבים, שמרו ב<strong>גדוד</strong> על מורל גבוה, ואף התאפשר לסוללות לצאת<br />
לסדרות חינוך בכרמיאל.<br />
11
3<br />
ה<strong>גדוד</strong> במלחמת <strong>של</strong>"ג 3791<br />
בשישי ביוני 1713 החל מבצע "<strong>של</strong>ום הגליל".<br />
יומיים קודם לכן, ברביעי ביוני, התבצע ב<strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" טקס החלפת מג"דים.<br />
המג"ד היוצא- סא"ל יוני שמשוני והמג"ד הנכנס- סא"ל יאיר זינר ז"ל. ערכו חפיפה שנמשכה<br />
שבועיים בה התוודע המג"ד הנכנס לתפקידו <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> בתכנית המגירה- "אורנים"- תכנית כניסת<br />
כוחות צה"ל ללבנון.<br />
ה<strong>גדוד</strong> התקבץ לשבטה מכל קצוות הארץ- סוללה מהבקעה, סוללה מבית הילל, המפקדה הגיעה<br />
מסדרת חינוך מכרמיאל וסוללה נוספת שהשתתפה באימון אגד )רומח( חיכתה לכל הסוללות<br />
בשבטה.<br />
יום ו', ה- 3 ליוני 1713, אחה"צ, בעקבות ניסיון ההתנקשות בחייו <strong>של</strong> שגריר ישראל בבריטניה,<br />
מוקפץ ה<strong>גדוד</strong> משבטה לגבול הצפון.<br />
הסמג"ד, אלי יפה ושתי סוללות מה<strong>גדוד</strong> שנשארו בשבטה דילגו בליל שבת למרחב בית הילל,<br />
סוללה <strong>של</strong>ישית שהייתה בחופשת סוף שבוע בבית, הוחזרה היישר לצפון.<br />
המג"ד החדש לא הכיר את חיילי הסוללות והקצינים, איתם עמד לצאת למבצע. כבר במוצאי<br />
שבת התקבלה קבוצת הפקודות הראשונה הפוקדות על ה<strong>גדוד</strong> לחצות את הגבול.<br />
עד מהרה התברר, כי הצירים שהובילו לעמדות ה<strong>גדוד</strong>- ממוקשים, והיה צריך לדחות את הכניסה<br />
ללבנון עד אשר חיל ההנדסה יסיים לפנות את הצירים.<br />
יום א', ביוני, <strong>עם</strong> שחר, פתח ה<strong>גדוד</strong> את הציר באופן עצמאי ונכנס לעמדותיו בתל- דיבין. הכוח<br />
שחצה את הגבול כלל את הדרג המבצעי <strong>של</strong> שתי הסוללות, תאג"ד, חימוש בסיסי ומספר מצומצם<br />
<strong>של</strong> משאיות תחמושת.<br />
הדרגים המנהליים נשארו בבית הילל בפיקוד הסמג"ד משום שזמן ההתארגנות שנדרש להם היה<br />
ארוך יותר. סוללות א'+ ב' היו מוכנות לירי לאחר כשעתיים.<br />
סוללה ג' נכנסה לעמדתה מאוחר יותר.<br />
<strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" מנה<br />
11 תומ"תים ו- 11<br />
בשעה 13<br />
זחליליות )נושאות תחמושת ושמנים(.<br />
בצהריים, קיבל ה<strong>גדוד</strong> פקודה ופתח באש להכנה ארטילרית בעומק לבנון על אזורי<br />
הנחיתה <strong>של</strong> הכוחות הישראלים בציר החוף, כולל ירי על מיכלי הנפט בשפך הזהרני והצתתם.<br />
בשעות אחה"צ נפלו פגזים בעמדה ה<strong>גדוד</strong>ית בתל דיבין. אש נ"ס שנפלה בסוללה א + ג לא גרמה<br />
לנפגעים, אך הוחלט שהסוללות ידלגו לעמדות חליפין סמוכות.<br />
לקראת ערב , התקבלה פקודה שעל ה<strong>גדוד</strong> לדלג לעמדת בלאט , על מנת לחפות באש ארטילרית על<br />
אזור נחיתה <strong>של</strong> הצנחנים באוולי. ע"פ התכנית הפיקודית , ה<strong>גדוד</strong> היה יחידת התותחנים היחידה<br />
שהיה באפשרותה לסייע באש לכוח הצנחנים , ב<strong>של</strong> טווח התותח ועומק פריסת ה<strong>גדוד</strong> בתוך לבנון<br />
)הרעיון המבצעי היה, שה<strong>גדוד</strong> יתקדם בגזרה המרכזית וכאשר יהיה בעומק שטח לבנון , יוכל<br />
להשפיע באש על כל האזור, מהבקעה הלבנונית כנגד הסורים ועד הים ובירות במערב(.<br />
דרגי ה<strong>גדוד</strong> והמפקדה ספגו אף הם אש נ"ס בעמדתם, בחורשה המזרחית לכביש מרג' עיון –<br />
קלעה. לא היו נפגעים . יום ב, 9 ביוני , ה<strong>גדוד</strong> נשאר בעמדותיו. הירי היה דליל יחסית, וה<strong>גדוד</strong> הכין<br />
את עצמו להמשך המשימות. בלילה הגיעה הפקודה להתחיל את התנועה צפונה.<br />
11
1<br />
11<br />
11<br />
יום ג, ביוני, באור ראשון החלה תנועת הכוחות בגזרה המרכזית צפונה . עוצבת הפלדה החלה<br />
לנוע לעבר העיירה ג'זין והרי השוף, כשהמטרה הסופית היא כביש ביירות – דמשק. ה<strong>גדוד</strong> היה<br />
אמור לנוע בעקבות העוצבה, כשאחריו נעים כוחות חטיבת השריון "כפיר" ו<strong>גדוד</strong> "אייל".<br />
הפיקוד על ה<strong>גדוד</strong> נחלק בין המג"ד שפיקד על הסוללות המבצעיות , ובין הסמג"ד שפיקד על הדרג<br />
המנהלי , שכלל את מחלקות המפקדה- תחזוקה , חימוש וכו'. ה<strong>גדוד</strong> החל לנוע, חצה את קלעה<br />
ומרג' עיון והתקדם לעבר העיירה ג'זין על ציר טין. שם התעכב ה<strong>גדוד</strong> כיוון שבקרבת גשר החרדלה<br />
, שעל הציר, הופצץ מתחם מחבלים ע"י חיל האוויר הישראלי . הציר היה כתוש ברובו ואף הייתה<br />
עליו פצצת מטוס <strong>של</strong>א התפוצצה. בהוראת המג"ד , השתמשו במעדרי התומת"ים ( שנועדו לבלום<br />
זעזועים בעת ירי(<strong>של</strong> סוללה א' , לפינוי הציר ויישור המהמורות על מנת לאפשר ל<strong>גדוד</strong> להמשיך<br />
ולהתקדם.<br />
לאחר מספר קילומטרים , התפצל ה<strong>גדוד</strong> לשניים, עקב עליית נגמ"ש גולני, שנע במקביל ל<strong>גדוד</strong>, על<br />
מוקש. המוקש היה אחד מיני מוקשים רבים בשדה מוקשים לא מסומן שבו עבר הציר.<br />
הדרג המבצעי המשיך להתקדם <strong>עם</strong> המג"ד , בעוד הדרג המנהלי התעכב עד סיום שריפת שדה<br />
המוקשים, שסיכנו את מעבר המשאיות התחמושת <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong>. פיצול זה גרם לנתק ב<strong>גדוד</strong> למשך כ<br />
13 שעות , שבתווך בין שני חלקי ה<strong>גדוד</strong> נעים כוחות גולני וטנקים לכיוון ג'זין , שם התמקדה<br />
הלחימה באותן שעות. עד הערב ה<strong>גדוד</strong> חצה את נהר האוולי והגיע לפאתי הכפר זמורה.<br />
יום ד' , 7 ביוני, בבוקר הגיעו ידיעות ראשונות על הקרבות הקשים <strong>של</strong> חטיבת "כפיר" בעין<br />
זחלתא. ה<strong>גדוד</strong> פרס את הסוללות בחופזה ובצפיפות בשטח הכפר זמורה, והחל לירות בקצב אש<br />
מקסימלי על מטרות לאורך כל הדרך: ריכוזי רכב, כוח אדם וחניוני טנקים. תוצאות הירי לא<br />
התקבלו ב<strong>של</strong> לחץ <strong>של</strong> זמן. כדי לא לפגוע בכוחותינו , ירה ה<strong>גדוד</strong> רק על מטרות בעומק הגזרה. נורו<br />
כ311 פגזים לטובת חטיבת "כפיר". התחמושת ב<strong>גדוד</strong> הלכה ואזלה.<br />
לקראת צהריים החל ה<strong>גדוד</strong> לצאת מעמדותיו על מנת להמשיך בתנועה צפונה. שיירת ה<strong>גדוד</strong> לא<br />
הספיקה להתרחק , סבה על עקבותיה וחזרה לעמדות הקודמות, כיוון שנודע על בסיס טילים<br />
שנותר מדרום לכוחות. במשך כל אותו היום המשיך ה<strong>גדוד</strong> בתנועה , עייפות החיילים לאחר<br />
חמישה ימי לחימה רצופים, החלה לתת אותותיה.<br />
בשתיים בלילה ביקש המג"ד סא"ל יאיר זינר ז"ל מנוחה, ה<strong>גדוד</strong> קיבל אישור ודומם את מנועיו .<br />
במשך שעתיים ה<strong>גדוד</strong> נדם והחיילים העייפים זכו למנוחה.<br />
יום ה, ביוני, בשעה ארבע לפנות בוקר חזר ה<strong>גדוד</strong> לנוע צפונה. בכפר בוקעתא, קיבל ה<strong>גדוד</strong><br />
פקודה לפרוס את הסוללות. ה<strong>גדוד</strong> התמקם ונפרס בתוך הכפר במשטח תחנות דלק, והחל לירות<br />
על מטרות בטווחים <strong>של</strong> 1-11 קילומטר . ה<strong>גדוד</strong> ירה מעמדה זו כ 111 פגזים.<br />
בעקבות הפריסה החפוזה, הסוללות היו צפופות וה<strong>גדוד</strong> הפך למטרה נוחה לפגיעה למטוסים<br />
סורים, שחגו מעל העמדה ולכוחות מחבלים באזור. קציני ה<strong>גדוד</strong> ערכו סיורים באזור ומצאו עמדת<br />
חליפין טובה יותר <strong>עם</strong> רדת החשכה , דילג ה<strong>גדוד</strong> לעמדה החדשה . במשך כל אותו הלילה ירה<br />
ה<strong>גדוד</strong> מעמדה שהייתה בתוך בוסתנים.<br />
יום ו', ביוני , ה<strong>גדוד</strong> שירה במשך כל הלילה נותר <strong>עם</strong> 6 פגזים בלבד!!! למרבה המזל , בשעות<br />
הצהריים הוכרזה הפסקת אש.<br />
יום שבת , 13 ביוני, בשעה 13 בצהריים הגיעה אספקת תחמושת ע"י מסוקים, בנוסף לכך, שיירת<br />
משאיות תחמושת <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> נסעה לעגל חת"ם וחזרה עמוסת תחמושת.<br />
סה"כ –ירה <strong>גדוד</strong> <strong>דרקון</strong> בשבוע הראשון למלחמה בלבנון כ – 3313 פגזים.<br />
13
ה<strong>גדוד</strong> בין מלחמת <strong>של</strong>"ג לפינוי לבנון<br />
בשנים 1711-1711<br />
, שהה ה<strong>גדוד</strong> מרבית הזמן בלבנון. בסיום המלחמה , לקראת חורף 11, עבר<br />
ה<strong>גדוד</strong> מעמדת בוקעתא , ל"ארמון", מלון נופש רשמי <strong>של</strong> ממ<strong>של</strong>ת לבנון שננטש. משם עבר ה<strong>גדוד</strong><br />
למחנה קבע בהרי השוף. בתקופה זו עסק ה<strong>גדוד</strong> בפיקודו <strong>של</strong> סא"ל יאיר זינר ז"ל<br />
ב<strong>של</strong>יטה מרחבית ובסכסוכים בין הנוצרים והדרוזים באזור.<br />
, בעיקר<br />
שוב ושוב, ניסו מחבלים לפגוע בחיילי ה<strong>גדוד</strong> , משאיות תחמושת <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> מולכדו , רכב ספארי<br />
התפוצץ על ידי מטען צד, אוטובוס חיילים הותקף ליד צור וג'יפ הסמג"ד נתקל במארב . סה"כ<br />
נפגעו מהתקפות המחבלים כ 31 חיילים מה<strong>גדוד</strong>.<br />
פינוי הרי השוף ע"י צה"ל , הביא למעבר ה<strong>גדוד</strong> לגזרה המזרחית <strong>של</strong> לבנון , גזרת הבקעה, שם ישב<br />
ה<strong>גדוד</strong> במחנה קבע מזרחית לאגם קרעון בסמוך לכפר מישכי.<br />
ב<strong>גדוד</strong>, ביינתים, התחלף המג"ד , סא"ל יאיר זינר ז"ל עבר לאגד והיה לסגן מפקד האגד ורס"ן<br />
אלי יפה היה למג"ד.<br />
ה<strong>גדוד</strong> המשיך בפעילות בט"ש ענפה , שכללה פעילות ארטילרית וחי"ר . <strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" פינה את<br />
כוחותיו מהגזרה לאזור מה"ס מרג' עיון <strong>עם</strong> יציאת כוחות צה"ל מלבנון ב33<br />
יום העצמאות תשמ"ה. תקופה קצרה לאחר פינוי כוחות צה"ל מלבנון , שב ה<strong>גדוד</strong> למחנה הקבע<br />
בבקעת הירדן.<br />
לאפריל , 1711 ערב<br />
11
תקופת ההסבה והאינתיפאדה<br />
לאחר חזרתו <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> לבקעת הירדן , בסיום מלחמת <strong>של</strong>"ג , עסק ה<strong>גדוד</strong> בעיקר בבניין כוחו<br />
מחדש, התארגנות ואימונים. בחודשים הראשונים לפרוץ האינתיפאדה , הפעילות החתמ"ית<br />
היחידה שביצע ה<strong>גדוד</strong> הייתה החזקת סוללה במוצב "טוליפ", שהתחלקה בין גדטד " <strong>דרקון</strong>" ו<strong>גדוד</strong><br />
" הר<strong>עם</strong>" שהיו <strong>גדוד</strong>י הרומח היחידים בצה"ל. מעבר לכך ה<strong>גדוד</strong> ביצע פעילות אינטנסיבית וקשה<br />
בגזרות שונות באיוש. ה<strong>גדוד</strong> הצטיין בפעילות זו וזכה להצלחה רבה הן בתקופה בה היה כפוף<br />
למפקדת האגד , שקיבלה אחריות ופקדה על גזרת טול כרם , והן כ<strong>גדוד</strong> עצמאי בגזרת איוש.<br />
בשנת 1719<br />
לאחר תקופה ארוכה <strong>של</strong> התלבטויות , הוחלט להסב את ה<strong>גדוד</strong> מ<strong>גדוד</strong> רומח ל<strong>גדוד</strong><br />
רוכב. <strong>גדוד</strong> "הר<strong>עם</strong>" נשאר <strong>גדוד</strong> הרומח הסדיר היחיד בצה"ל. ההסבה הביאה עימה שיונים רבים<br />
ב<strong>גדוד</strong>. החל באנשי הקבע <strong>של</strong> ה<strong>גדוד</strong> שנאלצו לעזוב ושובצו במילואים ב<strong>גדוד</strong> רומח. מפקדי צוותים<br />
וחיילים חדשים שנקלטו ב<strong>גדוד</strong> וכלה בציוד אפסנאות חדש. התומ"תים החדשים הורדו על<br />
מובילים היישר מימ"ח בית אל לשבטה שם נערך אימון הקמה-הסבה , שאחריו נערך אימון <strong>גדוד</strong><br />
<strong>של</strong>א הוכתר כהצלחה. המעבר מתותחי 191 מ"מ הכבדים לתותחי 111 מ"מ קלי התנועה היה חד ,<br />
וה<strong>גדוד</strong> היה במצב קשה. מפקד האגד אל"מ מוטי טל, התר<strong>עם</strong> על כך שה<strong>גדוד</strong> לא ברמה מבצעית<br />
גבוהה. הפיתרון לכך היה ל<strong>של</strong>ב את ה<strong>גדוד</strong> בכל פעילות חתמ"ית , וכך אומנם היה. באותה שנה,<br />
עלה ה<strong>גדוד</strong> לתעסוקה מבצעית בקו סגול , וירה כ911 פגזים , ללא טעויות ירי.<br />
13
ה<strong>גדוד</strong> במבצע דין וחשבון<br />
בחורף 73-71<br />
31<br />
, המתיחות בגבול הצפון גברה, בעקבות פעילות חבלנית עוינת ברצועת הביטחון<br />
ובעקבות ירי קטיושות לעבר יישוביהצפון . ה<strong>גדוד</strong> הוקפץ לקו סגול ובמשך כחודש ירה על מעוזי<br />
מחבלים בדרום לבנון . התדרדרות המצב הביאה למבצע דין וחשבון שנערך בקיץ באותה שנה.<br />
ה<strong>גדוד</strong> היה תחת פיקודו <strong>של</strong> סא"ל יוסף וקסלבאום ( וקסי(. מטרת המבצע , שכונה " זעקה מרה" ,<br />
הייתה לביא את אוכלוסיית דרום לבנון לידי הפעלת לחץ על ארגונים עוינים, כדי להפסיק את<br />
פעולות החבלה נגד כוחות צה"ל ברצועת הביטחון ואת ירי הקטיושות לעבר יישובי הצפון . יחד<br />
<strong>עם</strong> זאת לא התכונן צה"ל לפגוע באזרחי הכפרים. המבצע התבסס על ירי ארטילרי לעבר הכפרים<br />
מעבר לקו האדום.<br />
1771<br />
11<br />
יולי בעקבות נפילת קטיושות בקריית שמונה בהן נהרגו שני אזרחים ו31 נפצעו תקף חיל<br />
האוויר הישראלי יעדים בלבנון. האגדים הארטילריים הסדירים <strong>של</strong> צה"ל הוזעקו לגבול לבנון .<br />
<strong>גדוד</strong> "<strong>דרקון</strong>" התמקם בסמוך לקיבוץ מנרה , המפקדה הייתה במצפה פאר הצופה לעמר החולה.<br />
סוללה ב' פרסה במוצב "רקפת" הסמוך למצפה פאר . סוללה ג' פרסה כוחותיה מעבר לגדר<br />
המערכת , מתחת למוצב רקפת. הסוללה המחזורית סיימה את אימון ההקמה, התפרקה , ולא<br />
נטלה חלק במבצע . ב 33 ביולי 1771 בשעות הבוקר המוקדמות החלו הכוחות הארטילריים לאורך<br />
גבול הצפון לראות לעבר לבנון.<br />
הירי המאסיבי נמשך <strong>של</strong>ושה ימים כאשר מידי פ<strong>עם</strong> הוכרזו הפסקות אש קצרות כדי לאפשר<br />
לתושבי הכפרים לברוח . המנוסה מדרום לבנון , הזכירה את המנוסה בימי מלחמת <strong>של</strong>"ג , בצה"ל<br />
קיוו <strong>של</strong>חץ האוכלוסייה ישפיע על הממ<strong>של</strong>ה , אום זו לא הגיבה כלל.<br />
בין ה11 ל ביולי , מוכרזות מספר הפסקות אש רשמיות , אך אלה מופרות על ידי ירי קטיושות<br />
לעבר רצועת הביטחון ויישובי הצפון. ב11 ביולי , בשעה שש בערב נכנסת לתוקפה הפסקת האש<br />
ומבצע דין וחשבון הסתיים.<br />
במשך המבצע נורו כ 31 אלף פגזים מתוכם 1911 נורו ע"י <strong>גדוד</strong> " <strong>דרקון</strong>".<br />
אין ספק שהחלק <strong>של</strong>קח ה<strong>גדוד</strong> במבצע הינו אבן דרך חשובה בתולדותיו. ה<strong>גדוד</strong> הוכיח רמה<br />
מבצעית גבוהה וזכה לתשבחות רבות. מורל החיילים היה גבוה למרות שעות השינה המועטות<br />
במהלך המבצע. <strong>עם</strong> סיום המבצע , הורדו התומ"תים בבסיס הקבע במב"וש , וכל חיילי ה<strong>גדוד</strong><br />
יצאו לשבוע נופש באשקלון לאחר שבוע מפרך במיוחד.<br />
11
ה<strong>גדוד</strong> בין השנים 3771-3773<br />
לאחר הסכמי אוסלו ( ספטמבר 71( לקח ה<strong>גדוד</strong> חלק בפעילות באיוש ובאזח"ע. ה<strong>גדוד</strong> ירד לתע"מ<br />
ברפיח והיה אחראי על העיר בפיקודו <strong>של</strong> סא"ל יואב הר אבן.<br />
במהלך הפעילות , תחת פיקודו <strong>של</strong> המח"ט המרחבי <strong>של</strong> אל"מ חצבני , ביצע ה<strong>גדוד</strong> אין ספור<br />
מעצרים ופעילות סיכול כנגד המחבלים. המסו"לים באותה תקופה היו מימון חי סאקל יוסי<br />
וששי עקה, לימים יהיו כולם מגדי"ם ב<strong>גדוד</strong> 33.<br />
לאחר התעסוקה ברפיח אמור היה ה<strong>גדוד</strong> לעלות הקו סגול , בעקבות אירוע גולדשטיין בפברואר<br />
1773 הוקפץ לחברון שם שהה במשך כשבוע . ביום רביעי יצא מחברון וכבר ביום שישי תפס גזרה<br />
בקו סגול, הדילוג היה פתאומי ומהיר – אך ה<strong>גדוד</strong> עמד בו בהצלחה מרובה. <strong>עם</strong> תום תקופה זו ירד<br />
ה<strong>גדוד</strong> תקופת אימון , אך בפועל הוקפץ לשטחים בו הסוללות היו פזורות בכל גזרת איוש.<br />
תקופת הניסוי<br />
באוגוסט 1773<br />
לאחר הכנות רבות ושנים <strong>של</strong> מחקר, נבחר ה<strong>גדוד</strong> מבין כל <strong>גדוד</strong>י חיל התותחנים<br />
להיות <strong>גדוד</strong> ניסוי במבנה ארגון <strong>גדוד</strong>י חדש. ניסוי מסוג זה לא נערך מעולם בצבא , והצלחת הניסוי<br />
בעתיד, תביא לשינוי חיל התותחנים והצעדת החייל לשנות ה3111.<br />
לפיכך ירד ה<strong>גדוד</strong> כולו לשבטה ושינה את פניו . מ<strong>גדוד</strong> בעל <strong>של</strong>וש סוללות מבצעיות ל<strong>גדוד</strong> בעל 3<br />
סוללות מבצעיות אשר כל אחת מורכבת משתי פלגות ( 3 קנים בכל אחת מהפלגות(. במפקדת<br />
החיל ראו בשינוי המבנה ה<strong>גדוד</strong>י שיפור רב ומשמעותי בתפקוד המבצעי <strong>של</strong> החייל בקרב. שינוי<br />
מבנה הסוללות וחום אוגוסט בשבטה , לא שברו את מורל החיילים וביום הספורט אגד זכה ה<strong>גדוד</strong><br />
במקום הראשון.<br />
הניסוי נמשך כשישה חודשים כשאחריו מתוכננת הסבה <strong>של</strong> תומ"תי הרוכב בתומ"תי דוהר<br />
חדשים. בניסוי הושקעו משאבים רבים ושעות <strong>של</strong> אימונים. בשיחת קתמ"ר <strong>עם</strong> חיילי ה<strong>גדוד</strong><br />
הודגש כי על כל חייל, מפקד צוות וקצין צריך לראות את הצלחת הניסוי כמטרה ראשונה במעלה.<br />
תוך כדי תקופת הניסוי השתתף ה<strong>גדוד</strong> בתרגיל אוגדה בסד"כ מלא . <strong>עם</strong> סוף האימון הוחלט על<br />
הפסקת הניסוי וה<strong>גדוד</strong> חזר למבנה <strong>של</strong> 1 סוללות. לקראת חורף אותה שנה ירד ה<strong>גדוד</strong> לתעסוקה<br />
מבצעית בטול כרם. ה<strong>גדוד</strong> ישב בתוך העיר עצמה ובין היתר היה אחראי על מחנה הפליטים בעיר.<br />
ה<strong>גדוד</strong> זכה לשבחים מכל עבר על התעסוקה האיכותית שביצע בגזרה. לאחר התע"מ הצטרף ה<strong>גדוד</strong><br />
לאימון אגד בו זכה ל<strong>גדוד</strong> מצטיין.<br />
13
ה<strong>גדוד</strong> בין<br />
3773-3779<br />
ביולי 71' סיים סא"ל יואב הר אבן את תפקידו כמג"ד , במקומו נכנס לתפקיד סא"ל קובי פאור.<br />
בקיץ אותה שנה השתתף ה<strong>גדוד</strong> בצעדת " טווה התותח" מבית התותחן לקיסריה . הסוללה<br />
המחזורית זכתה במקום ה<strong>של</strong>ישי והמורל היה בשמיים. באותה תקופה ירד ה<strong>גדוד</strong> לאימון<br />
בשבטה. היו אימונים רבים ואינטנסיביים – התקיימו 1 תרג"דים!<br />
באותה תקופה מורל החיילים היה גבוה ה<strong>גדוד</strong> היה מגובש והאווירה הכללית הייתה טובה. בחורף<br />
71' עלה ה<strong>גדוד</strong> לקו סגול , שם שהה כ 1.1 חודשים . במהלך הקו, ה<strong>גדוד</strong> ביצע ירי רב לעבר לבנון<br />
( כ 1111- פגזים!( .<br />
בנובמבר 73<br />
נרצח ראש הממ<strong>של</strong>ה יצחק רבין ז"ל. האווירה ב<strong>גדוד</strong> לא הייתה קלה, על כן<br />
התקיימו שיחות , דיונים ושיעורים על המשמעות <strong>של</strong> הרצח. בתחילת , 1773 עלה ה<strong>גדוד</strong> לתקופת<br />
כוננות ברמת הגולן ומיד אחריה ירד לתע"מ באבני חפץ. באותה תקופה היו קשרים טובים <strong>עם</strong><br />
הפלסטינאים ( הסכמים ותקווה ל<strong>של</strong>ום( היה שיתוף פעולה בין ה<strong>גדוד</strong> לבין המשטרה<br />
הפלשתינאית .<br />
התע"מ הוכרז כמוצלח ביותר : ה<strong>גדוד</strong> ביצע עשרות מעצרים ומנע פח"ע ע"י תפיסת אמל"ח –<br />
בעיקר אקדחים ונשק קל.<br />
בתקופה בה שהה ה<strong>גדוד</strong> בשטחים נפתח מבצע " ענבי ז<strong>עם</strong> באפריל 73' . בגלל שה<strong>גדוד</strong> לא היה<br />
בגזרה הצפונית לא היה יכול להשתתף במבצע כנדרש , ולכן רק סוללה ב' עלתה צפונה .<br />
השתתפותה במבצע הייתה מזערי: ירתה כ פגזים. לאחר התע"מ עלה ה<strong>גדוד</strong> לתקופת<br />
אימון ב<strong>של</strong>ח. במהלך אותה תקופה הוקפץ ה<strong>גדוד</strong> לרמת הגולן עקב כוננות גבוהה . בקיץ 73 ירד<br />
ה<strong>גדוד</strong> בפ<strong>עם</strong> השנייה לגזרת אבני חפץ, הפ<strong>עם</strong> התעסוקה הייתה פחות אינטנסיבית. לאחר<br />
שהסתיימה התעסוקה בפברואר 79' החלה תקופת ההסבה מרוכב לדוהר. ה<strong>גדוד</strong> היה ה<strong>גדוד</strong><br />
הסדיר האחרון שעבר את ההסבה. ההסבה נמשכה כחצי שנה שבסיומה נערך תרג"ד <strong>של</strong> יום וחצי<br />
שהיה מוצלח ביותר.<br />
11 -31<br />
הן המפקדים והן החיילים הסתגלו במהירות לתותח החדש ועל כך זכה ה<strong>גדוד</strong> לשבחים רבים.<br />
19
ה<strong>גדוד</strong> בין<br />
3779-3777<br />
ביוני 1779 סיים סא"ל קובי פאור את תפקידו כמג"ד ובמקומו, נכנס לתפקיד , סא"ל יריב<br />
מלאכי. בשנים אלו ה<strong>גדוד</strong> שהה בקו סגול למשך תקופה ארוכה וירד לתע"מ באבני חפץ. תקופות<br />
האימון היו ארוכות , על כן השתתף ה<strong>גדוד</strong> באימונים ובתרגילים רבים ברמת הגולן ובאזור שבטה.<br />
כמו כן השתתף ה<strong>גדוד</strong> בשני אימוני אגד ואף הוכרז כ<strong>גדוד</strong> המצטיין <strong>של</strong> האגד . כמובן שבין אימון<br />
לאימון זכו חיילי ומפקדי ה<strong>גדוד</strong> ליהנות מנופשים , טיולים ורגילות.<br />
ה<strong>גדוד</strong> בין<br />
3777-1113<br />
ביוני 77' סיים סא"ל יריב מלאכי את תפקידו כמג"ד , במקומו נכנס לתפקיד סא"ל יוסי סאקל.<br />
מקיץ 77' ועד אירועי " גאות ושפל" בספטמבר 3111 עברה על ה<strong>גדוד</strong> תקופה המרובה באימונים<br />
אינטנסיביים. בחורף 77' בוצע אימון משולב <strong>עם</strong> חטיבה 111 )שיריון( אחריו השתתף ה<strong>גדוד</strong> בקורס<br />
מג"דים מ"פים בנבי מוסא ובמישור אדומים . האימון היה מצוין ואופיין בירי רב. כמו כן בוצעו<br />
אימונים נוספים במל"י וברמה"ג. והתקיימו שני תרג"דים שהיו מוצלחים ביותר.<br />
באותה תקופה הסוללות והמפקדה היו ברמה גבוהה, ה<strong>גדוד</strong> הפגין יכולת מקצועית חתמ"ית<br />
ונחשב לאחד ה<strong>גדוד</strong>ים הטובים באוגדה.<br />
ביוני 3111<br />
, ירד ה<strong>גדוד</strong> לתע"מ בגזרת ג'נין. סוללה ג' ישבה בחומש, סוללה ב'- שקד והסוללה<br />
המחזורית שימשה כפלוגת ליווים. תחילת התעסוקה הייתה רגועה יחסית . ברקע נשמעו הדי<br />
<strong>של</strong>ום הם הפלשתינאים.<br />
בספטמבר – 1111 פרצו לפתע אירועי " גאות ושפל"<br />
ה<strong>גדוד</strong> לחם בגזרת ג'נין במציאות לא קלה אל מול הפרות סדר חמורות, אירועי ירי ופעילויות<br />
חבלניות אחרות. ב<strong>גדוד</strong> הייתה תחושה <strong>של</strong> מעורבות ושותפות הלחימה כנגד הטרור ואירגוני<br />
המחבלים. על אף המצב המדיני שהלך והתדרדר האווירה והמורל ב<strong>גדוד</strong> היו גבוהים, המפקדים<br />
והחיילים הרגישו שהם תורמים ומהווים חלק בלתי נפרד מהלחימה בשטחים. נוצר מצב שחיילי<br />
ה<strong>גדוד</strong> מגנים על חיילי הצנחנים ומאבטחים את השיירות בדרכם לשא-נור. התחושה ב<strong>גדוד</strong> הייתה<br />
תחושה <strong>של</strong> <strong>של</strong>יחות עשייה ותרומה למדינה. רצף אירועי הטרור היו בשיאם – מהומות , הפגנות ,<br />
פיגועי תופת, אירועי ירי, ה<strong>גדוד</strong> מצא עצמו מתמודד עימם באופן מקצועי ביותר. ה<strong>גדוד</strong> זכה<br />
לשבחים רבים מגורמים שונים על התעסוקה הטובה: מח"ט מנשה ציין את הנחישות והמקצועיות<br />
בה לחם ה<strong>גדוד</strong> כנגד הטרור.<br />
בינואר 3111<br />
, לאחר תקופה <strong>של</strong> כ- 9 חודשים בגזרת ג'נין עזב ה<strong>גדוד</strong> את הגזרה ועלה לתקופת<br />
אימון ברמה"ג. בחורף אותה שנה לאחר אימון קצר התקיים תרג"ד שהיה מאתגר למדי ( לאחר<br />
תקופה ארוכה בשטחים בה החיילים לא זכו לעלות על כליהם( , אך בסופו <strong>של</strong> דבר הגיע ה<strong>גדוד</strong><br />
לתרגיל טוב. לאחר תקופת האימון הקצרה עלה ה<strong>גדוד</strong> לקו הכחול במוצב " עגל, שעל גבול לבנון .<br />
באותה תקופה המורל היה גבוה , ה<strong>גדוד</strong> זכה בביקורת אכ"א צה"לית ונחשב ל<strong>גדוד</strong> מצטיין מכל<br />
הבחינות.<br />
בקיץ 3111 ספג ה<strong>גדוד</strong> מכה קשה כאשר מלוחמי סוללות הבנ"ישים נהרג בתאונה צבאית. אלנתן<br />
שכטר ז"ל ליווה נגמ"שי אלפא <strong>עם</strong> מוביל שהתדרדר בירידות מרמה"ג . מותו היוווה אבדה קשה<br />
ל<strong>גדוד</strong>, יהי זכרו ברוך.<br />
11
ה<strong>גדוד</strong> בין<br />
1113-1111<br />
ביוני 3111 התחלפו מג"דים ב<strong>גדוד</strong> במחנה העגל בקו כחול וסא"ל מימון חי החליף את סא"ל יוסי<br />
סאקל בתפקיד.<br />
לאחר מספר ימים הוחלט בצה"ל , כי לאור בעיית הסד"כ באיוש ובאזח"ע , לאור אירועי " גאות<br />
ושפל" , ה<strong>גדוד</strong> ישמש, בנוסף לתפקידו כמפג"ד ארטילרי בקו כחול, כמפג"ד גדר בגזרת אביבים .<br />
גבות רבות הורמו וחששות אף הועלו כתוצאה מכך שה<strong>גדוד</strong> החליף <strong>גדוד</strong> חי"ר בגזרה, אולם עד<br />
מהרה התבהר, למפקדים הבכירם בגזרה, כי ההחלפות היו במקומן והרמה המבצעית ואיכות<br />
ביצוע המשימה <strong>של</strong> פלוגות החי"ר שהיו כפופות ל<strong>גדוד</strong> מחטיבת גולני ומהשיריון רק עלו.<br />
בסיום פרק קו כחול , ירד ה<strong>גדוד</strong> לרמת הגולן, שם ביצע תקופת התארגנות קצרה שכללה ביצוע<br />
אימון משולב <strong>עם</strong> קורס מג"דים ומ"פים , תוך הפגנת מקצועיות יוזמה והתקפיות הראויות לשבח.<br />
בתקופה זו תפקדו כמס"ולים " מסול ג' – אסף גזית , לימים ממ"ח יסוד , מסול ב'- אורי נעים<br />
עומר שרון – מסול א' לימים סמג"ד 33 ומ"פ המפקדה ה<strong>גדוד</strong>י – שמעון זוהר – לימים קה"ס<br />
אגד. בסיום פרק ההתארגנות ברמת הגולן , ירד ה<strong>גדוד</strong> בחודש ספטמבר לקלקיליה וביצע תעסוקה<br />
ב"מרחב התפר" – אזור בעל משמעות לאומית באותה תקופה , עקב יציאת המתאבדים הרבים<br />
שזרעו הרס והרג בתוך מדינת ישראל. תקופה זו זכורה היטב לסוללות ה<strong>גדוד</strong> כתקופה קשה<br />
ומלאת דילוגים. הגדילה לעשות סוללת ג' שדילגה במהלך תעסוקה זו , ארבע פעמים בין<br />
חתמ"רים שונים. ה<strong>גדוד</strong> ידע לנצל באותה תקופה הזדמנויות אימון לקראת השתתפותו בתרגיל<br />
האגד שנערך ברמת הגולן בחודש אוקטובר באותה שנה . למרות היותו בשטחים השתתף ה<strong>גדוד</strong><br />
בצורה מכובדת באימון האגד תוך שהוא זוכה לשבחים רבים ממפקדת החייל וממפקדת האוגדה<br />
ואף זוכה ב<strong>גדוד</strong> מצטיין אימון אגד לשנה"ע 3111.<br />
3113<br />
בסיום הפעילות במרחב התפר, בראשית ינואר , נקרא ה<strong>גדוד</strong> לארח שוב את קורס מג"דים –<br />
מ"פים והפ<strong>עם</strong> בנביא מוסא , ללא תקופת התארגנות ובתנאי קור מקפיאים ו<strong>של</strong>ג. למרות התנאים<br />
הקשים השכיל ה<strong>גדוד</strong> , באמצעות לוחמים מעולים , בעלי יכולת מנטלית גבוהה ביותר לבצע ירי<br />
מדויק <strong>של</strong> כ – 311 פגזים בגשם שוטף לטובת התרגיל המסכם , שבסופו פונו החיילים ללינה בבית<br />
החייל שבירו<strong>של</strong>ים.<br />
סיום האימון המוצלח סימן אבן דרך לקראת אימון חורף ברמת הגולן, ששיאו היה בתרג"ד שארך<br />
ארבעה ימים בשטחי אש בשבטה. תרג"ד בו הפגין ה<strong>גדוד</strong> יכולות יוצאות דופן , שזכו להערכה רבה.<br />
עוד באימון ה<strong>גדוד</strong> ובמהלך הפעילות המבצעית הבאה בגזרת ג'נין , החליף ה<strong>גדוד</strong> מספר מפקדים<br />
בכירים ב<strong>גדוד</strong>: סמג"ד ה<strong>גדוד</strong> – אורן הס שובץ כקצין אג"ם 313 והוחלף על ידי הינו אשרף, מבול<br />
א' יובל איתן מסול ב' צח משה מסול ג' נרי הטורביץ ומ"פ המפקדה ה<strong>גדוד</strong>י – עדי חביב.<br />
הפעילות המבצעית בגזרת מנשה – גזרת ג'נין הייתה אמורה להיות פעילות שקטה יחסית, אולם<br />
תוך זמן קצר התהפכו היוצרות. צה"ל החל במבצע " חומת מגן" למיגור המחבלים המתאבדים,<br />
תוך כניסה לערי הגדה וביצוע פעולות <strong>של</strong> סיכול ממוקד . ה<strong>גדוד</strong> מצא את עצמו עד מהרה , בלב<br />
העשייה תוך השתתפות בעשרות מבצעים . הלוחמים ב<strong>גדוד</strong> הרגישו, בפ<strong>עם</strong> הראשונה , שהם<br />
מצילים חיי אדם , משפחות <strong>של</strong>מות עת עצר ה<strong>גדוד</strong> מחבל מתאבד , <strong>עם</strong> חגורת נפץ על גופו, בדרכו<br />
לפיגוע בחיפה, איתור ופיצוץ עוקב תופת בציר שקד – מבוא דותן וכן לכידת חוליית מחבלים <strong>עם</strong><br />
נשקם בדרכם לפיגוע באחד מישוביי השומרון. קורות ה<strong>גדוד</strong> פורסמו בכתבות בעיתונים ומעל גלי<br />
האתר.<br />
על פעילות זו זכה ה<strong>גדוד</strong> לשבחים יוצאי דופן מרמת החטיבה , בראשות אל"מ דן חפץ, דרך מ.<br />
אוגדת איוש תא"ל גרי וכלה באלוף פיקוד מרכז איתן יצחק.<br />
ה<strong>גדוד</strong> אף זכה ב<strong>גדוד</strong> המצטיין בפיקוד מרכז על הפעילות הלוגיסטית הענפה אותה ביצע במהלך<br />
מבצע " חומת מגן".<br />
אין ספק שהצלחות אלו שפורסמו בתקשורת , העלו את מורל חיילי ה<strong>גדוד</strong> וסימנו את ה<strong>גדוד</strong> כ<strong>גדוד</strong><br />
מוביל בחיל התותחנים. בסיום פעילות זו עלה ה<strong>גדוד</strong> לתקופת התארגנות ברמת הגולן, השתתף<br />
17
באימון אוגדה ואימון משולב קורס קש"א מס"ח בחום אימים , כאשר כלל הסוללה מבצעות<br />
אימון עד לרמת תרס"ול . תקופה זו הסתיימה עד מהרה ובספטמבר ירד ה<strong>גדוד</strong> לגזרת חברון<br />
, לפעילות מבצעית בגזרה בה עדיין לא ביקר.<br />
3113<br />
הפעילות המבצעית בגזרה זו הייתה אחת התקופות בעלת העומס המבצעי הגדול ביותר אותו זוכר<br />
ה<strong>גדוד</strong>. עד מהרה העיר חברון, שסומנה כעיר הראשונה שתחל בתהליך <strong>של</strong> " חזרה לשגרה" מאז<br />
החלו אירועי גאות ושפל , הפכה את עורה וגזרת חטמ"ר יהודה הפכה לכדור אש בוער ולוהט.<br />
ה<strong>גדוד</strong> השתתף בעשרות פעילויות לסיכול פעילות חבלנית עוינת ולמעצר מבוקשים.<br />
המפורסמים שבהם היו מעצרי מחבל " כרמי צור" בכפר בית כחיל וחיסול מבוקשי ג'אהד איסלמי<br />
בכירים באזור כפר תפוח במבצע "איש המערות". אולם יותר מכל תיחרט בזיכרון ה<strong>גדוד</strong><br />
ההיתקלות בסמטת במתפללים לה היה שותף ה<strong>גדוד</strong> ובו איבד צה"ל 13 לוחמים וחברי כיתת<br />
כוננות <strong>של</strong> קריית 3, בראשות מח"ט חברון אל"מ דרור ויינברג ז"ל. זהו המקום לציין, כי דרור ,<br />
יהי זכרו ברוך, היה דמות מיוחדת במינה ונפילתו כאבה ל<strong>גדוד</strong> עד מאוד ולא תשכל לעולם.<br />
בסיום פעילות מבצעית ענפה, בינואר 3111, ירד ה<strong>גדוד</strong> למל"י וביצע תוך שבוע ימים תרג"ד <strong>עם</strong><br />
סוללות <strong>של</strong>א ראו תותחים מזה חמישה חודשים. למרות החלודה והעייפות המנטלית, מהפעילות<br />
השוחקת, הפגין ה<strong>גדוד</strong> ולחמיו ביצועים מעולים, שנמשכו באירוח נוסף <strong>של</strong> קורס מג"דים –<br />
מ"פים. בסוף תקופת האימון הצליח ה<strong>גדוד</strong> לצאת לנופש באשקלון בו חולקו לחיילים מעילי פליז<br />
יחידתיים ואף בוצע ערב קצינים ואנשי קבע מוצלח ביותר במסעדת אחלה בכפר סבא.<br />
בפברואר 3111<br />
עלה ה<strong>גדוד</strong> בחזרה לקו כחול- גזרת אביבים. במהלך הפעילות בקו השתתף ה<strong>גדוד</strong><br />
במוכנות לקראת הסלמה למול החיזבאללה לאור מתקפת קואליציית ארה"ב ובריטניה כנגד<br />
עיראק במבצע , מגן חירות". במהלך תקופת הקו בנה ה<strong>גדוד</strong> את הסוללות מחדש , חיזק ולכיד את<br />
זהותם לאור התקופות אותם עבר בשנתיים האחרונות והכין את עצמו למשימות הבאות. סוללת<br />
המסלול אף ביצעה פעילות בגדר כפלוגת יפתח וקצרה הצלחות בתפיסת הברחת סמים, יש לציין<br />
שגם המפג"ד ה<strong>גדוד</strong>י לא טמן ידו בצלחת... ותפס אף הוא הברחת סמים בגזרתו. כחלק מההכנה<br />
למשימותיו , שמר ה<strong>גדוד</strong> על כשירותו האופרטיבית, אירח את <strong>גדוד</strong>י האגד בהשתלמות לחימה<br />
בסוללה זעורה, הלא היא סוללת גופרית. ובמהלך אימון אגד שנערך בדרום הארץ במאי 11' , זכה<br />
שוב, שנה שנייה ברציפות בתואר המיוחל – <strong>גדוד</strong> מצטיין.<br />
למרות המשימות הרבות לא שכח ה<strong>גדוד</strong> את ערך הרעות ובהמשך לפעילות הענפה לטובת הקהילה<br />
ידע לסייע לחבריו בעת צרה..<br />
31
Change language