What is Messianic Judaism?

What is Messianic Judaism?
The rebirth of modern Israel has been paralleled by
a revival of interest in spirituality among Jewry
worldwide. Amidst this search for meaning and
truth, Jewish people have once again examined the
Hebrew Scriptures, the most ancient and central
document in Jewish faith. Many have compared the
teachings of the Torah and the Prophets with the
claims of the New Testament. A great number of these people have come to embrace the belief
that Jesus is the Messiah of Israel and that the New Testament is, after all, a Jewish book … about
a Jewish Messiah.
While Messianic Judaism is new in some respects, it is also ancient. It stands on a foundation going
back to biblical times. In the first century CE, there were several different sects within Judaism —
Pharisees, Saduccees and Herodians to name a few. These different Jewish groups were
unquestionably part of the larger Jewish community. A great number of Judeans comprised one of
these groups — the Nazarenes. These were followers of the teachings of Jesus of Nazareth, and
the forerunners of today’s Messianic Judaism.
The rise of the current Messianic Jewish movement began simultaneously with the rise of the
Zionist movement in the early 1900s. Study groups and fellowships began to sprout throughout
the United States and in different parts of the world. The explosive growth that solidified the
Messianic movement, however, took place in the late 1960s and early 1970s. Today there are over
300 Messianic Synagogues in the United States and over 120 in Israel*. The movement’s rapid
growth continues, with new congregations being started in the former Soviet Union, Latin
America, and in key cities around the world.
Messianic Jewish followers of Jesus tenderly use His Hebrew name — Yeshua (which means
“salvation”) — and are committed to preserving their Jewish identity, believing it to be perfectly
compatible with their newfound faith. They celebrate the Jewish feasts, meet on the Sabbath, teach
from the Torah, celebrate Bar Mitzvahs and engage in other Jewish customs. Messianic
synagogues are formed by Jewish and Gentile members who worship together and who recognize
the Messiahship of Yeshua and the Jewish foundation of His message.

Jewish Roots
Probably not since the first century CE has the Church seen believers so eager to know about and
recognize the Jewish foundation of their faith. Today all over the world followers of Yeshua (Jesus)
of Nazareth are beginning to understand His Jewishness and the Hebraic roots of His teachings.
This new enthusiasm has paralleled the meteoric rise in the number of ethnically Jewish people
worldwide who now recognize Yeshua as their Messiah.
Quite often Christians will be moved to embrace the Jewish foundation of their faith after visiting
Israel or after hearing about the Messianic fulfillment found in the appointed times of the L-rd G-
d of Israel (Passover, Unleavened Bread, Firstfruits, The Feast of Weeks, The Day of Trumpets,
The Day of Atonement, The Feast of Booths). Prophetically, the Church’s recognition of her
Jewish roots may be linked with today’s Body of Messiah returning to resemble the Body of
Messiah of the first century CE (Book of Acts).
The apostles Peter (Shimon Kefa) and Paul (Shaul) are recognized as pivotal men in the
establishing of Yeshua’s following. Interestingly, both men claimed at separate times that the
Messiah Yeshua had not come to establish a new world religion, but rather had come to fulfill
everything written in the prophetic writings of the Hebrew Scriptures, or “Tanakh” (see Acts 3:12-
26 and Acts 24:14).
Yeshua Himself verified that He had not come to establish a new religion but instead helped His
disciples to see that all of the Tanakh had spoken about Him (Luke 24:27). Living water flowing
from a Rock, the bronze snake nailed to a pole, the Passover lamb, the binding of Isaac, Israel’s
initial rejection of Joseph and Moses, the sacrificial system, the first set of stone tablets of the Law
being broken, the Son of Man of Daniel 7, the Suffering Servant of Isaiah 53, the Cornerstone
rejected by the builders, the seed of the woman (Gen. 3:15) who would defeat ha satan, the seed
of Abraham through whom all nations would be blessed, and countless other words from the Law,
the Prophets and the Writings all foretold the mission and life of Yeshua as the Messiah of Israel
and the Light to the Gentiles. Thus, He came not as the founder of a new religion, but as the
fulfillment of biblical Judaism.
The New Covenant Scriptures not only catalog many of the ways in which Yeshua fulfilled
messianic prophecy, but also show that members of His congregation, whether Jewish or from the
nations, nonetheless take on a spiritually Jewish heritage. Gentile followers of Yeshua are grafted
into the olive tree of remnant Israel (Rom. 11:16-24), become the offspring of Abraham (Rom.
4:16), are circumcised of the heart (Col. 2:11), have the Torah written on their hearts (Heb. 8:10),
and are considered no longer foreigners but citizens of the commonwealth of Israel (Eph. 2:12). In
the language of the prophetic writings of the apostle John, anyone who would come into the Bride
of Messiah must necessarily enter through Israel (Rev. 21:9-12).

Is Yeshua the Messiah?
To some, Yeshua (Jesus of Nazareth) seems like an unlikely candidate for the promised Messiah
of Israel. Nearly 2,000 years ago, he was executed by Roman crucifixion after being rejected by
the ruling council in Israel. His followers claimed he rose from the dead, fulfilling prophecy in the
Tanakh. He then departed from Israel (and the rest of the world) but with a promise to return.
Messianic hope has centered around G-d’s Anointed One being a political deliverer who would
free Israel from gentile oppression and usher in a never-ending period of Israeli (and worldwide)
peace. If Yeshua was the Messiah, he certainly did not fulfill that hope. How, then, could he
possibly be G-d’s Anointed?
Another way to pose the question is to ask: Did G-d give any scriptural evidence that the Messiah
would initially be rejected by Israel, then depart from her for a long span of time, and finally return
as her Redeemer?
Interestingly, the lives of two prominent Hebrews closely fit such a pattern …
Joseph was rejected by his brothers, the sons of Israel. As a result of this rejection, he was
separated from them for many years. When they saw him again, the sons of Israel did not initially
recognize him as one of their own, but rather as merely a gentile ruler. And the one whom they
had rejected became their savior in the end, making provision for the entire house of Israel during
a time of great famine. Joseph concluded that what his brothers had meant for evil, G-d had meant
for good.
Moses’ life followed a similar pattern. The children of Israel considered him merely a gentile ruler,
and not as one of their own. He, too, like Joseph, was initially rejected. As a result, he went away
for many years and was separated from his people. When he finally returned to them, G-d used
him as their redeemer, freeing them from Egyptian bondage.
Are G-d’s back-to-back accounts of the lives of Joseph (Genesis 37-41) and Moses (Exodus 1-12)
merely coincidental in their similarity? Both men were initially rejected by Israel; both were
separated from their people for many years; both were used by G-d to redeem Israel in a time of
great need. Could not G-d have been using the lives of Joseph and Moses to point to the ultimate
Redeemer of Israel?
The biblical accounts of Joseph and Moses would explain how the true Messiah of Israel could be
rejected by His own people, leave them for many years and yet one day return as their national
Deliverer. The life of Yeshua of Nazareth fits that scenario, closely paralleling the lives of Joseph
and Moses. In fact, a Grecian Jew of the first century CE, named Stephen, used the lives of Joseph
and Moses as testimony (two witnesses) before the Sanhedrin that Yeshua was
Indeed the promised Messiah, and that his life was perfectly foreshadowed in the Tanakh (see the
Book of Acts, chapters 6 and 7).

But what of Yeshua’s crucifixion? Did G-d give any scriptural evidence that His Anointed One
(His Son; see Psalm 2) might be executed?
An example that Yeshua himself used was the bronze snake which Moses nailed to a pole
(Numbers 21:5-9). Whenever an Israelite was bitten by a poisonous serpent, he or she could look
at the bronze snake and live. This event, Yeshua said, was a foreshadowing of his own death by
crucifixion (being nailed to a pole). He came “in the likeness of sinful flesh” (Romans 8:3) and
became a sin offering for us (Isaiah 53). The contrast to the story in Numbers is that those who
look to Yeshua would be granted eternal life rather than physical life.
Even stronger evidence comes in the binding of Isaac. Abraham was called upon to sacrifice his
son whom he loved, his one and only son. The New Covenant Scriptures use the exact same
language to speak of the sacrifice of Yeshua. G-d was sacrificing His one and only Son (Psalm 2;
John 1:14), whom He loved. And, just as Yeshua carried the wooden beam for his execution, Isaac
carried the wood that would be used for his sacrifice. Many other parallels exist between the two
accounts. Most striking is that when Isaac asked about the animal for the offering, Abraham
responded that G-d Himself would provide the lamb (Genesis 22:8). G-d indeed stopped Abraham
from going through with the sacrifice of Isaac and provided an animal substitute, but the animal
was a ram, not a lamb. Could Abraham’s prophetic word have been fulfilled, then, by Yeshua the
“Lamb of G-d who takes away the sin of the world” (John 1:29)?
“For Messiah did not enter a holy place made with hands, a copy of the true one, but into heaven
itself, now to appear in the presence of G-d for us; nor was it that He should offer Himself often,
as the high priest enters the holy place year by year with blood not his own. Otherwise, He would
have needed to suffer often since the foundation of the world; but now once at the consummation
of the ages He has been manifested to put away sin by the sacrifice of Himself.” Hebrews 9:24-26
Yeshua of Nazareth is the perfect candidate for the Messiah of Israel. The lives of Joseph and
Moses are indications of what the Messiah’s life would look like. The Messiah must be initially
rejected by Israel and go away for many years before He will redeem her. Also, the binding of
Isaac and the sacrificial system are indications of what the Messiah would do. He must offer His
life for the salvation of others.
“Who has ascended into heaven and descended? Who has gathered the wind in His fists? Who has
wrapped the waters in His garment? Who has established all the ends of the earth? What is His
name or His Son’s name? Surely you know!”Proverbs 30:4

מהי יהדות משיחית?‏
לידה מחדש של ישראל המודרנית יש כבר הוקרב ותחייה עניין
ברוחניות בקרב יהדות ברחבי העולם.‏ בתוך החיפוש אחר
משמעות ואמת,‏ העם היהודי בחנו שוב בתנ ך,‏ המסמך העתיק
ביותר המרכזית באמונה היהודית.‏ רבים משווים אותו משנתו
של התורה והנביאים עם הטענות של הברית החדשה.‏ מספר רב
של האנשים האלה באו לאמץ את האמונה כי ישוע הוא משיח
ישראל וכי בברית החדשה,‏ אחרי הכל,‏ ספר יהודית.‏ על משיח
היהודי.‏
–
בעוד יהדות משיחית חדשה במובנים מסוימים,‏ הוא גם עתיק.‏ המלון ניצב על בסיס חוזר המקרא.‏ במאה הראשונה
לספירה,‏ היו מספר פלגים שונים ביהדות הפרושים,‏ Saduccees, Herodians שם כמה.‏ אלה קבוצות שונות היו
ללא ספק חלק של הקהילה היהודית גדולים יותר.‏ מספר רב של היהודים הקדומים שמוזכרים מורכבת אחת מקבוצות
אלה — הנצרתיים.‏ אלה היו חסידיו של תורתו של ישוע מנצרת,‏ חלוצים היהדות המשיחית של היום.‏
עליית התנועה היהודית משיחית הנוכחית החלה בו זמנית עם עליית התנועה הציונית בתחילת המאה העשרים.‏ קבוצות
לימוד ומלגות החל לנבוט ברחבי ארצות הברית,‏ בחלקים שונים של העולם.‏ הצמיחה נפץ כי פני השטח למוצק התנועה
המשיחית,‏ עם זאת,‏ התקיים בשלהי שנות השישים ו השבעים המוקדמות.‏ היום יש יותר מ-‏‎300‎ בתי כנסת משיחיים
בארצות הברית למעלה מ-‏‎120‎ ישראל *. צמיחה מהירה של התנועה ממשיכה,‏ עם קהילות חדשות בעיצומם בברית
המועצות לשעבר,‏ אמריקה הלטינית,‏ ואת מפתח ערים ברחבי העולם.‏
המשיחיות היהודית חסידיו של ישו בעדינות את השם העבריים שלו — ישועה ‏(כלומר ‏"ישועה")‏ — מחויבים לשמר
את הזהות היהודית,‏ להאמין שזה יהיה תואם לחלוטין את האמונה החדשה שלהם.‏ הם חוגגים הוגשמו,‏ נפגשים בשבת,‏
ללמד מן התורה,‏ חוגגים בר מצווה,‏ לעסוק מנהגים יהודיים אחרים.‏ בתי כנסת משיחי נוצרות על-ידי יהודים ו אומות
העולם אשר סוגדים יחד ולהכיר מי במשיחיותו של ישוע ושל קרן יהודי של המסר שלו.‏
שורשים יהודיים
Paul
. לא מאז המאה הראשונה לספירה הכנסייה ראתה המאמינים כל כך להוט לדעת ולהכיר את יסודות אמונתם היהודית.‏
היום בכל רחבי העולם חסידי ישוע מן נצרת מתחילים להבין את יהדותו,‏ שורשים עבריים של תורתו.‏ התלהבות חדשה
זו יש הוקרב לעלייה מטאורית במספר אנשים אתנית יהודית ברחבי העולם מי עכשיו מזהה ישוע כמשיח שלהם.‏
לעתים קרובות נוצרים יועבר לאמץ את יסודות אמונתם היהודית לאחר ביקור בישראל או לאחר ששמע על הגשמת
משיחית נמצאו את מינה פעמים ניבוי וכדרכו של ישראל ‏(פסח,‏ לחם שבצקו לא החמיץ,‏ ,Firstfruits חג של שבועות,‏
יום של חצוצרות,‏ יום כיפור,‏ סעודה של כבישי).‏ שחג,‏ ההכרה של הכנסייה שלה שורשים יהודיים עשוי להיות קשור
עם המשיח של הגוף של היום חוזרים להידמות גופו של המשיח של המאה הראשונה לספירה ‏(ספר מעשי).‏
השליחים פטרוס ‏(שמעון החברה)‏ ואת ‏(שאול)‏ מזוהים כאנשים מרכזי בהקמת הבאות של ישוע.‏ מעניין,‏ טען שני
הגברים פעם המשיח ישוע לא היה בא להקים דת עולם חדש,‏ אבל מעדיף בא להגשים את כל הכתוב בכתבי הנבואי של
בתנ ך או ‏"תנ ך"‏ ‏(ראה מעשי ופועל
.(24:14
3:12-26
,24
ישוע עצמו לאמת כי הוא לא בא לייסד דת חדשה אבל במקום זה עזר תלמידיו כדי לראות כי כל בתנ"ך דיבר עליו ‏(לוק
27). חיים המים הזורמים מתוך סלע,‏ הנחש ברונזה ממוסמרת אל מוט,‏ שה הפסח,‏ עקידת דחייה יצחק ישראל
הראשונית של יוסף,‏ ,Moses את שיטת ההקרבה,‏ את הסט הראשון של לוחות האבן של החוק נשברים,‏ את הבן של

האיש של ,Daniel 7 את סובלת משרתם של ישעיה 53, הפינה נדחה על-ידי המייסדים,‏ הזרע של האשה ‏(בראשית
3:15) אשר יסתור חה השטן,‏ זרע אברהם שבאמצעותו מבורך כל האומות,‏ ועל אינספור מילים אחרות מן התורה,‏
הנביאים ואת הכתובים כל ניבאו את המשימה ואת חייו של ישוע משיח ישראל,‏ האור לגויים.‏ לפיכך,‏ הוא בא לא מייסד
דת חדשה,‏ אלא הגשמה של היהדות המקראית.‏
כתבי הברית החדשה לא רק קטלוג רבות מהדרכים שבהן ישוע הגשים נבואה משיחית,‏ אלא גם מראים כי בני קהילתו,‏
אם יהודי או ם,‏ בכל זאת לקחת על מורשת יהודית רוחנית.‏ חסידי אומות העולם ישועה מורכבים לתוך עץ הזית של
שארית ישראל (11:16-24 ,(rom. להיות הצאצא של אברהם (4:16 ,(rom. הם ברית של הלב ‏(אל"מ
תורה שנכתב על ליבם ‏(עב 8:10), והם נחשבים כבר לא זרים אבל אזרחי במדינת ישראל (2:12 .(Eph. בשפה של
הכתבים הנבואי של יוחנן השליח,‏ מי יבוא לגן הכלה של המשיח להזין בהכרח דרך ישראל ‏(גרסה מחודשת
11:2), יש
.(21:9-12
הוא ישוע המשיח?‏
עבור אנשים מסוימים,‏ ישוע ‏(ישו מנצרת)‏ נראה כמו מועמד בלתי המשיח המובטח של ארץ ישראל.‏ כמעט 2,000
שנה,‏ הוא הוצא להורג בצליבה הרומית לאחר להידחות על-ידי מועצת השלטון בישראל.‏ חסידיו טען,‏ שהוא קם מן
המתים,‏ הגשמת הנבואה בתנ ך.‏ ואז הוא סטה מדרכו של ישראל ‏(ואת שאר העולם)‏ אך עם הבטחה לחזור.‏
תקווה משיחית מרוכז סביב G‏-אלוהים שנמשח אחד להיות גואל הפוליטי מי חינם ישראל מדיכוי גוי ולפתוח נגמרת
תקופת השלום בארץ ‏(ובעולם).‏ אם ישוע המשיח,‏ הוא בהחלט לא ממשתי התקווה הזאת.‏ איך,‏ אם כך,‏ הוא יכול להיות
G‏-אלוהים חי?‏
דרך נוספת כדי להעמיד את השאלה היא לשאול:‏ הקב ה נתן ראיות המאששים כי המשיח בתחילה להידחות על-ידי
ישראל,‏ ואז יוצאים ממנה במשך תקופה ארוכה של זמן,‏ וחוזרים סוף סוף כגואל שלה?‏
מעניין,‏ חייהם של שני עברים בולטות מקרוב להתאים תבנית כזאת...‏
יוסף נדחתה על ידי אחיו,‏ בני ישראל.‏ בעקבות הדחייה הזאת הוא הופרד מהם במשך שנים רבות.‏ כשראו אותו שוב,‏
בני ישראל לא בתחילה זיהה אותו כאחד משלהם,‏ אלא רק שליט גוי.‏ והיה אחד מהם הם שדחיתי את המושיע שלהם
בסופו של דבר,‏ ביצוע הוראה לגבי הבית כולו של ישראל במהלך תקופה של הרעב הגדול.‏ יוסף סיכם כי מה האחים
שלו היה מיועד הרוע,‏ הקב ה היה נועד לעשות טוב.‏
Moses'
החיים בעקבות דפוס פעולה דומה.‏ הילדים של ישראל בחן אותו רק שליט גוי,‏ ולא כפי אחד משלהם.‏ . הוא
יותר מדי,‏ כמו יוסף,‏ בתחילה נדחתה.‏ כתוצאה מכך,‏ הוא הלך במשך שנים רבות,‏ הופרד מן האנשים.‏ כאשר הוא חזר
לבסוף אליהם,‏ הקב ה משמש אותו כגואל שלהם,‏ משחרר אותם מן השעבוד במצרים.‏
Moses ,(37-41
‏(שמות 1-12) בסך הכל צירוף מקרים
הן G‏-אלוהים חשבונות גב אל גב חייהם של יוסף ‏(בראשית
של הדמיון שלהם?‏ שני הגברים נדחו בתחילה על ידי ישראל;‏ הן הופרדו מן האנשים שלהם במשך שנים רבות;‏ הן
שימשו הקב ה לגאול את ישראל בתקופה של צורך גדול.‏ יכול לא הקב ה כבר משתמש את חייהם של יוסף
כדי להצביע הגואל האולטימטיבי של ישראל?‏
Moses
החשבונות התנכ י של יוסף,‏ יסביר איך האמיתי משיח ישראל יכול להידחות על-ידי אנשיו,‏ להשאיר אותם
במשך שנים רבות,‏ עוד יום אחד.‏ יחזור כמו מושיע הלאומית שלהם.‏ חייו של ישוע מנצרת מתאים את התרחיש הזה,‏
Moses

המקביל מקרוב את חייהם של יוסף .Moses למעשה,‏ יהודי יווני של המאה הראשונה לספירה,‏ בשם ,Stephen
בשימוש בחייהם של יוסף,‏ עדות ‏(שני עדים)‏ לפני הסנהדרין שהיתה ישועה
Moses
אכן למשיח המובטח,‏ ואת חייו היה
foreshadowed
לחלוטין בתנ ך ‏(ראה ספר מעשי,‏ פרקים
ו-‏‎7‎‏).‏ 6
אבל מה עם צליבתו של ישוע?‏ הקב ה נתן ראיות המאששים כי שלו הנמלך ‏(בנו;‏ ראה המזמור)‏ עשויה להתבצע?‏
Moses
דוגמה בהם ישוע עצמו היה נחש הברונזה אשר ממוסמרת אל מוט ‏(מספרים 21:5-9). בכל פעם ישראלית
ננשך על ידי נחש ארסי,‏ הוא או היא יכולים מסתכל הנחש ברונזה,‏ לחיות.‏ אירוע זה,‏ ישוע אמר,‏ היה רמז מטרים שלו
למוות בצליבה ‏(להיות ממוסמרת אל מוט).‏ הוא נכנס ‏""את בתואר בשר החטא ‏(אל הרומיים 8:3) והפך להיות קורבן
חטאת לנו ‏(ישעיה 53). הניגוד לסיפור במספרים הוא כי מי לחפש ישועה ניתן להעניק חיים נצחיים ולא החיים
הפיזיים.‏
ראיה חזקה מגיע עקידת יצחק.‏ אברהם נתבקש להקריב את בנו מי שאהב,‏ אחת שלו,‏ בנו היחיד.‏ כתבי האמנה החדשה
להשתמש באותה שפה מדויקת לדבר הקורבן של ישוע.‏ הקב ה היה להקריב אחת שלו,‏ בנו היחיד ‏(תהילים 2; ג'ון
1:14), מי שהוא אוהב.‏ בדיוק כמו ישוע נשא את קורת עץ עבור ההוצאה להורג,‏ יצחק נשא את העץ לשמש עבור
ההקרבה שלו.‏ מקבילים רבים אחרים קיימים בין החשבונות.‏ הבולט ביותר הוא כי יצחק שאל על החיה למנחה,‏ אברהם
השיב כי הקב ה בעצמו תספק את הטלה ‏(בראשית 22:8). הקב ה מנע אברהם עובר עם יצחק אכן וסיפק תחליף בבעלי
חיים,‏ אבל החיה היה אייל,‏ לא כבש.‏ המילה נבואי של אברהם היה מגשים,‏ ואז,‏ מאת ישוע ‏"השה של אלוהים מי חטאת
של העולם"‏ ‏(יוחנן 1:29)?
‏"עבור המשיח לא נרשמה מקום קדוש עשה עם הידיים,‏ עותק של האחד האמיתי,‏ אך לגן עדן עצמו,‏ עכשיו להופיע
בנוכחות הקב ה לנו;‏ ולא היה זה הוא צריך להציע את עצמו לעיתים קרובות,‏ כמו הכהן הגדול נכנס לקודש שנה אחר
שנה עם דם לא שלו.‏ אחרת,‏ הוא היה צריך לסבול לעיתים קרובות מייסודה של העולם;‏ אבל עכשיו פעם על הפולחנים
של הדורות הוא כבר הוגשם כדי לכלוא את החטא על ידי הקורבן של עצמו".‏ העברים
9:24-26
Moses
ישוע מנצרת הוא המועמד המושלם עבור משיח ישראל.‏ חייהם של יוסף סימנים של איך יראו חייו של המשיח.‏
המשיח חייב להיות בתחילה נדחה על-ידי ישראל . וללכת משם במשך שנים רבות לפני שהוא תגאל אותה.‏ בנוסף,‏
עקידת יצחק,‏ שיטת ההקרבה הן סימנים של מה המשיח יעשה.‏ הוא חייב להציע את חייו למען הצלת הזולת.‏
‏"מי השמיימה והוא ירד?‏ מי אסף את הרוח באגרופיו?‏ מי יש עטוף המים שלו בגד?‏ מי ביסס את כל הקצוות של כדור
הארץ?‏ מהו שמו או השם של הבן שלו?‏ אתה בטח יודע!"פתגמים 30:4