The Dog The Unsung Hero of the Exodus from Egypt

1
י.‏ זף
יציאת מצרים-‏
לֹ֤א יֶ‏ ‏ֶֽחֱרַ‏ ץ־כֶֶּ֙לֶבֶּ֙‏ לְשֹׁנ֔וֹׁ‏
The Dog: The Unsung Hero of the Pesach Story?
שמות פרק יא פסוק ז
‏ּולְכֹֹׁ֣ל׀ בְ‏ נֵֹ֣י יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ‏ֵ֗ל לֹ֤א יֶ‏ ‏ֶֽחֱרַ‏ ץ־כֶֶּ֙לֶבֶּ֙‏ לְשֹׁנ֔וֹׁ‏ לְמֵ‏ אִ‏ ‏ִ֖יש וְ‏ עַ‏ ד־בְ‏ הֵ‏ מָ‏ ‏ָ֑ה לְמַ‏ ‏ֶּ֙עַ‏ ןֶּ֙‏ ֶֽ תֵ‏ דְ‏ עּ֔ון אֲ‏ שֶ‏ רֶּ֙‏ יַפְ‏ לֶֹ֣ה יְקֹׁוָ֔ק בֵ‏ ‏ֵּ֥ין
מִ‏ צְ‏ רַ‏ ‏ִ֖יִם ‏ּובֵ‏ ‏ֵּ֥ין יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏
4Moses said, "So said the Lord, At the dividing point of the night, I will go out
into the midst of Egypt,
5and every firstborn in the land of Egypt will die, from the firstborn of Pharaoh
who sits on his throne to the firstborn of the slave woman who is behind the
millstones, and every firstborn animal.
6And there will be a great cry throughout the entire land of Egypt, such as
there never has been and such as there shall never be again.
7But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue against either
man or beast, in order that you shall know that the Lord will separate between
the Egyptians and between Israel.
ֶֽ ל:‏
דברים פרק כג
‏)יט(‏ לא־תָ‏ בִ‏ יא֩‏ אֶ‏ תְ‏ נַַ֨ן זוֹׁנָָ֜ה ‏ּומְ‏ חִ‏ ‏ֹ֣יר כֵֶ֗לֶב בֵ‏ ‏ֵּ֛ית יְקֹׁוֵָּ֥ק אֱלהֶ‏ ‏ִ֖יָך לְכָל־נֶָ֑דֶ‏ ר כִ‏ ‏ִּ֧י תוֹׁעֲבַ‏ ‏ֵּ֛ת יְקֹׁוֵָּ֥ק אֱלהֶ‏ ‏ִ֖יָך
גַם־ שְ‏ ֶֽ נֵיהֶ‏ ם:‏
19You shall not bring a prostitute's fee or the price of a dog, to the House of
the Lord, your God, for any vow, because both of them are an abomination to
the Lord, your God.
ר'‏ יוסף בכור שור דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק יט
‏)יט(‏ לא תביא אתנן זונה:‏ שאם לקחה טלה באתננה ורוצה לעשות ממנו קרבן לא
תקבלנו,‏ כי בזימה תביאנו,‏ ודבר משוקץ הוא לפני המקום.‏ ומחיר כלב:‏ שאם יחליף
כלבו בשה לא יבא לפני אותו - שה,‏ שנראה כמדרין לי כלבו.‏
Bechor Shor
-
Prostitute's fee: If she took a lamb as her fee and desires to make from it an
offering, you shall not accept it, for it was brought through licentiousness, and it
is abhorrent before the Lord.

2
Price of a dog: If he were to exchange a dog for a sheep, the sheep shall not
come before Me, for it appears as if he is making a vow of a dog.
רמב"ן דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק יט
‏)יט(‏ לא תביא אתנן זונה הזונות יעשו באתנן שלהם מצות,‏ חושבות לכפר על חטאתן
וכן ענין מחיר כלב,‏ בעבור כי הצדים בכלבים ושומרי החומות יגדלו כלבים עזי נפש
מזיקים את הרבים,‏ וידירו במחיריהם להיות כופר לנפשם...‏
Ramban
Prostitutes would use their fees for mitzvot, thinking to atone for their sins..
Similarly, with regards to the price of a dog, for those who hunt with dogs and
those who guard the city walls raise brazen dogs that damage the public and
make vows with the revenue of their sale as an atonement for their souls.
-
כלי יקר דברים פרשת כי תצא פרק כג פסוק יט
‏)יט(‏ לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וגו'.‏ לפי שגם הכלבים עזי נפש מזנים בפרהסיא על
כן לא ידעו שבעה כי אבר קטן משביעו רעב,‏ והזונה מצחה נחושה והרי שניהם שוים
בזנות ובעזות,‏ על כן אין נכון להביאם למקום הקדושה ...
Kli Yakar
Price of a dog: for dogs, as well, are brazenly licentious in public, they are never
satiated, for that small organ, when attempted to be satiated is still hungry. The
prostitute is brazen. Both are equal in licentious and brazenous and are
therefore it is inappropriate to bring them to the place of holiness.
...
שד"ל
ומחיר כלב – ל׳ כלב,‏ וכן בגלות יוחנן )22:15 )Revelation ״ומחוץ כלבים
וקוסמים וזונים ורוצחים״ והעד ‏“כי תועבת”,‏ והכלב אחד מנבראיו,‏ אי אפשר שיהיה
תועבה לא הוא ולא מחירו.‏
Shadal
cynaedus
Price of a dog- A licentious male. Similarly in the Book of Revelation, “Outside
are the dogs and the sorcerers and the sexually immoral, and the murderers…”
The proof is from the expression, “abomination to the Lord,” for a dog is
among His creatures and it is impossible to characterize its behavior or its price
as an abomination.

3
Revelation-Apocalypsis 22:15 NET Bible
Outside are the dogs and the sorcerers and the sexually immoral, and the
murderers, and the idolaters and everyone who loves and practices falsehood!
Expositor's Greek Testament
Here κύνες are not merely impure pagans, but the impudently impure, possibly
in the special and darker sense of “sodomites” (cf. 1 Timothy 1:10;
Deuteronomy 23:19-20, collated with πόρνη and βδέλυγμα). cf. on Revelation
21:8 and Cooke’s North Sem. Inscriptions, p. 68. Such loathsome practices were
not uncommon in the Oriental cults.
Deut. 23:19- New International Version
You must not bring the earnings of a female prostitute or of a male prostitute
into the house of the LORD your God to pay any vow, because the LORD your
God detests them both.
Abarbanel
אברבנאל דברים פרק כג
ומחיר כלב-‏ אחשוב אני שהוא תאר לקדש שזכר.‏
Price of a dog: I think that it is an expression for a “Kadesh,” as mentioned
above.
דברים פרק כג
‏)יח(‏ לא־תִ‏ הְ‏ יֵֶּ֥ה קְ‏ דֵ‏ שָ‏ ‏ִ֖ה מִ‏ בְ‏ נֹ֣וֹׁת יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ‏ָ֑ל וְ‏ לֶֽ‏ א־יִהְ‏ יֵֶּ֥ה קָ‏ דֵ‏ ‏ִ֖ש מִ‏ בְ‏ נֵֵּ֥י יִשְ‏ רָ‏ ֶֽ אֵ‏ ל:‏
There shall not be a prostitute of the daughters of Israel, and there shall not be
a male prostitute of the sons of Israel.
שמואל ב פרק ט
‏)ח(‏ וַיִשְ‏ תַ‏ ‏ַּ֕חּו וַיִֹׁ֖אמֶ‏ ר מֶ‏ ‏ֹ֣ה עַ‏ בְ‏ דֶ‏ ‏ָָ֑ך כִ‏ ‏ֹ֣י פָ‏ נִ֔יתָ‏ אֶ‏ ל־הַ‏ כֵֶּ֥לֶב הַ‏ מֵ‏ ‏ִ֖ת אֲ‏ שֶ‏ ‏ֵּ֥ר כָמֶֽ‏ וֹׁנִי:‏
6And Mephibosheth, the son of Jonathan, the son of Saul, came to David, and
he fell on his face, and he prostrated himself. And David said: 'Mephibosheth!'
And he answered: 'Behold your servant.'

4
7And David said to him: "Do not fear for I will surely show you kindness for the
sake of Jonathan your father, and I will restore to you all the land of Saul your
father; and you shall eat bread at my table continually."
8And he bowed down and said, "What is your servant, that you should turn
towards such a dead dog as I am?"
ישעיהו פרק נו פסוק יא
וְ‏ הַ‏ כְלָבִ‏ ‏ֹ֣ים עַ‏ זֵי־נֵֶ֗פֶ‏ ש לֹ֤א יָ‏ ‏ֶֽדְ‏ עּוֶּ֙‏ שָ‏ בְ‏ עָ‏ ‏֔ה וְ‏ הֵ‏ ‏ֹ֣מָ‏ ה רֹׁעִ‏ ‏֔ים לֵּ֥א יָדְ‏ עִּ֖ו הָ‏ בִ‏ ‏ָ֑ין כֻּלָםֶּ֙‏ לְדַ‏ רְ‏ כָֹ֣ם פָ‏ נּ֔ו אִ‏ ‏ֵּ֥יש לְבִ‏ צְ‏ עִ֖‏ ‏ֹׁו
מִ‏ קָ‏ צֵ‏
11And the dogs are of greedy disposition, they know not satiety; and they are
shepherds who know not to understand; they all turned to their way, each one
to his gain, every last one.
ֶֽ הּו:‏
תהלים פרק כב
‏)יז(‏ כִ‏ ‏ֵּ֥י סְ‏ בָ‏ בֵּ֗ונִי כְ‏ לָָ֫בִ‏ ‏ֵּ֥ים עֲדַ‏ ‏ֹ֣ת מְ‏ ‏ְ֭רֵ‏ עִ‏ ים הִ‏ קִ‏ יפָּ֑ונִי כָָּ֝אֲ‏ רִ‏ ‏ֵ֗י יָדַ‏ ‏ֵּ֥י וְ‏ רַ‏ ֶֽ גְלָי:‏
22For dogs have surrounded me; a band of evildoers has encompassed me, like
a lion, my hands and feet.
תלמוד בבלי מסכת פסחים דף קיג עמוד ב
תנו רבנן:‏ שלשה שונאין זה את זה,‏ אלו הן:‏ הכלבים,‏ והתרנגולין,‏ והחברין.‏ ויש
אומרים:‏ אף הזונות.‏ ויש אומרים:‏ אף תלמידי חכמים שבבבל.‏
The Sages taught: Members of three groups hate other members of the same
group: Dogs, roosters, and the Persian priests. And some say: Also prostitutes.
And some say: Also Torah scholars in Babylonia.
Zohar
זוהר מהדורת הסולם - שמות פרשת בשלח מאמר ויבא עמלק אות תמא
‏ּולְכָל בְ‏ נֵי יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ל לא יֶחֱרַ‏ ץ כֶלֶב לְשוֹׁנוֹׁ.‏ ‏ָאמַ‏ ר קב"ה,‏ אַ‏ תּון אֲ‏ מַ‏ רְ‏ תּון,‏ הֲיֵש יְיָ'‏ בְ‏ קִ‏ רְ‏ בֵ‏ נּו אִ‏ ם
‏ָאיִן,‏ הֲ‏ רֵ‏ י אֲ‏ נִי מוֹׁסֵ‏ ר אֶ‏ תְ‏ כֶם לַכֶלֶב.‏ מִ‏ יָד וַיָבֹׁא עֲמָ‏ לֵק.‏
“Not one dog will whet its tongue”- The Lord said, You said, “Is the Lord
among us or not!” Behold I am handing you over to the dog. Immediately,
“Amalek came…”

5
שמות פרק יא פסוק ז
‏ּולְכֹֹׁ֣ל׀ בְ‏ נֵֹ֣י יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏ ‏ֵ֗ל לֹ֤א יֶ‏ ‏ֶֽחֱרַ‏ ץ־כֶֶּ֙לֶבֶּ֙‏ לְשֹׁנ֔וֹׁ‏ לְמֵ‏ אִ‏ ‏ִ֖יש וְ‏ עַ‏ ד־בְ‏ הֵ‏ מָ‏ ‏ָ֑ה לְמַ‏ ‏ֶּ֙עַ‏ ןֶּ֙‏ ֶֽ תֵ‏ דְ‏ עּ֔ון אֲ‏ שֶ‏ רֶּ֙‏ יַפְ‏ לֶֹ֣ה יְקֹׁוָ֔ק בֵ‏ ‏ֵּ֥ין
מִ‏ צְ‏ רַ‏ ‏ִ֖יִם ‏ּובֵ‏ ‏ֵּ֥ין יִשְ‏ רָ‏ אֵ‏
7But to all the children of Israel, not one dog will whet its tongue against either
man or beast, in order that you shall know that the Lord will separate between
the Egyptians and between Israel.
ֶֽ ל:‏
הכתב והקבלה שמות פרק יא פסוק ז
‏)ז(‏ לא יחרץ כלב.‏ לא ינענע לשונו להשמיע קול נביחה,‏ נגד צעקת קול יללה שישמע בין
המצרים מחרדת אימת מות הבא עליהם פתאום שלא בדרך הנהוג,‏ לישראל תהיה
מנוחה והשקטה בלי דאגה ופחד,‏ כי גם קול נביחת הכלבים הנהוג בלילה המחריד
והמבעית את האדם,‏ גם זה לא ישמע בין ישראל.‏
HaKtav VeHakabblah
He shall not wag his tongue in order to bark. In contrast to the sound of wailing
that will be heard among the Egyptians from the terror of death that will come
upon them so suddenly, in such an unusual manner, Israel will have rest and
quiet, devoid of worry and fear. For even the sound of dogs barking, common
at night, which frightens people, will not be heard among Israel.
תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף ס עמוד ב
ת"ר:‏ כלבים בוכים - מלאך המות בא לעיר;‏ כלבים משחקים - אליהו הנביא בא לעיר;‏
וה"מ דלית בהו נקבה.‏
The Sages taught: If the dogs in a certain place are crying for no reason, it is a sign that they feel
the Angel of Death has come to the city. If the dogs are playing, it is a sign that they feel that
Elijah the prophet has come to the city. These matters apply only if there is no female dog
among them.
-
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ג עמוד א
‏…משמרה ראשונה - חמור נוער,‏ שניה
אמו ואשה מספרת עם בעלה.‏
כלבים צועקים,‏ שלישית - תינוק יונק משדי
In the first watch, the donkey brays; in the second, dogs bark; and in the third people begin to
rise, a baby nurses from its mother’s breast and a wife converses with her husband.

6
דעת זקנים מבעלי התוספות שמות פרק יא פסוק ז
‏)ז(‏ ולכל בני ישראל לא יחרץ וגו'.‏ והיינו הנס דאע"ג דאמרינן כלבים צועקים מלאך
המות בא לעיר.‏ וא"כ דין היה לצעק בשעת מכת בכורות אפילו הכי ולכל בני ישראל לא
יחרץ כלב לשונו:‏
Da’at Zekeinim
This is the miracle, for even though we say that dogs bark when the angel of
death comes to town, and therefore it would be expected for the dogs to bark
during the plague of the killing of the first-born, but nonetheless, “to all the
children of Israel, not one dog will whet its tongue.”
-
תולדות יצחק שמות פרק יא פסוק ז-‏ ‏]רבי יצחק קארו ‏)נולד בטולדו בשנת רי"ח )1458(
נפטר בשנת רצ"ה )1535(( היה ראש ישיבה,‏ דרשן,‏ ורופא,‏ ממגורשי ספרד.‏ דודו ומגדלו
של רבי יוסף קארו.[‏
ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו,‏ פירוש שמן הראוי היה שינבחו לפי שהמכה היתה
במשמרה שניה ובמשמרה שניה כלבים צועקים,‏ לזה אמר עם כל זה לא יחרץ כלב.‏
Toldot Yitzchak
It would have been expected that the dogs should bark, since the plague was
during the second watch, the time when dogs bark. For this reason it says that,
nevertheless, “not one dog will whet its tongue.”
שמות פרק כב פסוק ל
וְ‏ ‏ַאנְשֵ‏ י־קִֹׁ֖דֶ‏ ש תִ‏ הְ‏ יֹּ֣ון לִָ֑י ‏ּובָ‏ שָ‏ ‏ַ֨ר בַ‏ שָ‏ דֶ‏ ‏ֹ֤ה טְ‏ רֵ‏ פָ‏ הֶּ֙‏ לֹ֣א תֹׁאכֵ֔לּו לַכִֶ֖לֶב תַ‏ שְ‏ לִכֵּּ֥ון אֹׁתֶֽ‏ וֹׁ:‏
30And you shall be holy people to Me, and flesh torn in the field you shall not
eat; you shall throw it to the dog[s].
מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מסכתא דכספא פרשה כ
לכלב תשליכון אותו...‏ ללמדך שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריה,‏ שנאמר
‏+שמות יא ז+‏ ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו,‏ אמר הקדוש ברוך הוא,‏ תן לו
שכרו,‏ והלא דברים קל וחומר,‏ ומה אם חיה כך,‏ אדם לא כל שכן שאינו מקפח שכרו...‏
Mechilta
“You shall throw it to the dog”: To teach you that the Lord does not hold back
reward for any creature, as it is said, “to all the children of Israel, not one dog
will whet its tongue.” The Lord said, Give it it’s reward. All the more so, if this

7
is true in regards to an animal, how much more so is it true with regards to a
human being, that He will not hold back his reward.
Ibn Ezra
אבן עזרא שמות פרק כב פסוק ל
וטעם לכלב נפתח הלמ"ד,‏ שהוא שומר שורך וצאנך,‏ ואין ראוי לאכלו כי אם הכלב.‏
The reason that the “lamed” is vocalized with a “patach” (indicating the
definite article) is that it guards your flock, and it is most appropriate that none
other than that dog eat the torn animal.
מלבי"ם שמות פרק כב פסוק ל
רק פי'‏ כמ"ש הראב"ע שאמר לכלב בפת"ח,‏ הכלב הידוע שומר הצאן שהוא נהנה במה
שנותן מזון לכלב שמזונותיו עליו,‏ והכלב הציל את בשר הטרפה מפי החיה ושייך לו
בשכרו,‏ כי הוא השומר קנין אדוניו וצאנו,‏ והוא שמר צאן אדוניו במצרים והכיר את
קונו ושמר את צאנו ולא חרץ עליהם לשונו,‏ ואף שבע"ח אינם בעלי שכר ועונש כי
פעולתם טבעיית אמר הקדוש ברוך הוא תן לו שכרו שמזה ילמד אדם מוסר לדעת דרכי
ה'‏ שכ"ש שיש שכר ועונש להאדם שהוא בעל בחירה...‏
Malbim
The interpretation is like Ibn Ezra… for it guards the possessions of its master
and his flock. And it guarded the flock of its Master in Egypt and knows its
creator and guarded His flock and did not bark at them. And even though
animals are not relevant to reward and punishment since their actions are
instinctual, nevertheless, the Lord said to give it its reward so that we may learn
from this ethical teaching, to know the ways of the Lord- that even more so
there is reward and punishment for human beings, who possess free-will.
תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף צז עמוד א
תניא,‏ רבי יהודה אומר:‏ דור שבן דוד בא בו בית הוועד יהיה לזנות,‏ והגליל יחרב,‏
והגבלן יאשם,‏ ואנשי גבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו,‏ וחכמת הסופרים תסרח,‏
ויראי חטא ימאסו,‏ ופני הדור כפני כלב,‏ והאמת נעדרת.‏ שנאמר ותהי האמת נעדרת
‏)וסר מרע משתולל(.‏
Rabbi Yehuda says: During the generation that the son of David comes, the hall of
the assembly of the Sages will be designated for prostitution, and the Galilee will be
destroyed, and the Gavlan, i.e., Bashan, will be desolate, and the residents of the
border who flee the neighboring gentiles will circulate from city to city and will
receive no sympathy. The wisdom of scholars will diminish, and sin-fearing people
will be despised. And the face of the generation will be like the face of a dog. And the

8
truth will be lacking, as it is stated: “And the truth is lacking [ne’ederet], and he
who departs from evil is negated” (Isaiah 59:15).
Rashi
“like the face of a dog”- who are not ashamed.
רש"י מסכת סנהדרין דף צז עמוד א
כפני כלב - ‏…כפני הכלב - שלא יתביישו זה מזה.‏
מהרש"א חידושי אגדות מסכת סנהדרין דף צז עמוד א
ופני הדור כפני הכלב כו'.‏ עיין פירש"י ועוד נראה לפרש כי נקרא כלב כי כולו לב ונאמן
לאדוניו ואמר שפני אותו הדור יהיה כפני כלב שמראה לפנים כאלו הוא אוהב אבל לבו
בל עמו כי לפי האמת האהבה שהיא נראה לפניך היא נעדרת בלב ...
Maharsha
“like the face of a dog”- See Rashi. It seems to me to explain that it is called
“kelev” because it is “kulo lev” (all heart) and faithful to its master. The Talmud
said that the “face” of that generation will be like the face of a dog. It will show
its “face” as if it loves, but its heart will not be consistent. In truth, the love that
is on the face will be absent from the heart.
תלמוד בבלי מסכת הוריות דף יג עמוד א
שאלו תלמידיו את רבי אלעזר:‏ מפני מה הכלב מכיר את קונו,‏ וחתול אינו מכיר את
קונו?‏ אמר להם:‏ ומה האוכל ממה שעכבר אוכל משכח,‏ האוכל עכבר עצמו עאכ"ו.‏
The students of Rabbi Elazar asked him: For what reason does a dog recognize its master,
while a cat does not recognize its master? Rabbi Elazar said to them: If it is established that
with regard to one who eats from that which a mouse eats, eating that item causes him to
forget, with regard to the cat, who eats the mouse itself, all the more so does eating it cause it
to forget.
חידושי אגדות למהר"ל הוריות דף יג עמוד א
האוכל ממה שעכבר אוכל.‏ פי'‏ כי אין ‏]כל[‏ ב"ח כלם שוים,‏ אבל יש מהם ‏]שיש בהם[‏
יותר דעת מן ב"ח אחר,‏ כי יש מהם בעלי נפש ויש בהם דעת,‏ ויש בהם שמשוללי'‏ מן
הדעת לגמרי.‏ וז"ש שהכלב מכיר קונו כי כבר התבאר למעלה בפרק הכונס ‏)ב"ק ס'‏ ב'(‏
כי הכלב הוא בעל נפש,‏ ולכך יש בו הכרה,‏ ונקרא בשביל זה כלב שהוא כולו לב,‏ ואלו
החתול הוא הפך זה שאינו מכיר קונו היינו האדון שלו.‏

9
ואין הדבר הזה משום טפשות החתול,‏ רק מפני שאינו בעל נפש,‏ הפך הכלב שהכתוב
אומר ‏)ישעי'‏ נ"ו(‏ והכלבים עזי נפש ועזי נפש מורה שהוא בעל נפש ועזותו הוא הפלגת
הנפש,‏ ואחר הנפש נמשך דבר זה שמכיר קונו.‏ אבל החתול בשביל מעוט הנפש שבו
והיא חמרית,‏ לא נמשך אחר זה הדעת.‏
ואין הפי'‏ בשביל שאוכלת העכברים ולכך יש בה השכחה,‏ שאם כן אם היה לו חתול ולא
אכלה עכבר כל הימים וכי אותה חתול מכיר קונו?‏ אך פירושו כי החתול מאחר
שאוכלת עכברים ואין החתול קץ מן העכברים,‏ יש לה טבע העכבר,‏ כי העכבר בפרט
שהיא שקץ יש לה נפש פחות משוקץ לגמרי … והחתול מפני שאין מרוחק מן העכבר
מורה שהוא דוגמתו והיא פחותה ושפלה לכך אין החתול מכיר קונו הוא האדון שאין
החתול נמשך אחר השכל.‏
וכל הדברים האלו דברי חכמה ביצירת הב"ח,‏ במה שכל ב"ח יש לו כח מיוחד מחולק
מן האחר,‏ ובודאי דבר ‏]זה[‏ מן הסגולות שאין זה דבר טבעי רק כי כל כך העכבר הוא
משוקץ שיש לה חומר רע פחות,‏ וכן החתול שכאשר האדם מקבל ממה שאכלה והיו
מתפרנסים מאבוס אחד,‏ שמסלק השכל ומקבל שכחה ואין להאריך בזה*(.‏
Maharal
Not all animals are alike. There are some who have more intelligence than
others, for there are among them that possess a soul and consequently,
intelligence. And there are among them those that are devoid of intelligence
altogether. This is the meaning of the Talmudic assertion that a dog recognizes
its owner, for as explained in the Tractate Bava Kama (60b), dogs possess a soul,
and therefore possess consciousness. For this reason, they are called “kelev,”
“kulo lev”- all heart. The cat, on the other hand is the opposite. It does not
recognize its owner, that is, its master.
This is not due to the stupidity of the cat, but rather to its lack of a soul. This is
the opposite of the dog to whom Isaiah (56) refers to as being of “brazen souls”
(azei nefesh). This term indicates that they possess a nefesh (soul) and the term
azei indicates “exaggeration” of soul. It is due to this quality that dogs know
their owners…

10
רבינו יוסף חיים זצ"ל ‏-"בן יהוידע"‏ ‏)ביצה כה,‏ ב(‏
שיש לנו ללמוד מן הכלב שמכיר את קונו ומוסר עצמו על בעליו,‏ וכן ראוי לישראל
שיכירו וידעו את קונם,‏ וימסרו נפשם על עבודתו ית'.‏
Ben Ish Chai
We should learn from the dog, that knows its master and is utterly dedicated to
its master. And so is it appropriate for Israel, that they should know their
master and be utterly devoted to His service.
מנחת יעקב ‏)עמ'‏ סח'(‏
הכלב מכיר את קונו ומוסר כל חושיו ואיבריו לעבודתו,‏ ובהול על שמירת חיי בעליו
ושמירת רכושו ונכסיו מליסטים ושודדים,‏ עולה ומטפס בהרים ובכל מקום שאי אפשר
לבר נש לבוא שמה,‏ ולא יחת מפני כל,‏ ועד רגעיו האחרונים כל עוד נשמתו בו יחרף
נפשו על מזבח אהבת אדונו,‏ ונשאר באמונתו לקונו גם כשדוקרים אותו וזורקים בו
חיצים להורגו.‏
Minchat Yaakov
The dog knows it master and dedicates all its senses and limbs to his service. It is
urgent in guarding the life and possessions of its master from thieves and
robbers. It will climb mountains; places were no human would go and not fear
anything. Till its final moments, as long as it is still alive, it will sacrifice its life on
the altar of love for its master. It will remain loyal to its master even when
stabbed and shot with arrows to kill it.
עלון ‏"רינונה של תורה"‏ – גליון
205
ובמדרש תלפיות ‏]רבי אליהו בן אברהם שלמה הכהן האתמרי ‏)איזמיר,‏ ‏)משוער(‏ – איזמיר,‏
1729, ח'‏ באדר ב'‏ ה'תפ"ט(‏ היה דיין,‏ מחבר ספרים ומקובל מחכמי איזמיר.‏ נודע בעיקר בזכות ספרו
שבט מוסר.[‏ הביא מספר שלשלת הקבלה ‏]רבי גדליה אבן יחיא )1526–1588(. החיבור עוסק
בכרונולוגיה יהודית ובסיפורים מתוך תולדות עם ישראל.[‏ שלכורש מלך פרס היה זכרון עצום
עד שכשהיה משלם משכורת לשש מאות אלף חייליו היה זוכר את שמו הפרטי של כל
אחד ואחד מהם ‏.וביאר הבן יהוידע ‏)ר"ה ד,‏ א(‏ שכידוע בהיותו ילד נתגדל כורש במערה
על ידי כלבה שהניקה אותו,‏ ולכן נקרא ‏"כורש"‏ שהוא כלב בלשון פרסי ‏)עיי"ש המעשה
בפרוטרוט(,‏ ועל כן זכה לכח זכירה גדול בלבבו,‏ כי הכלב כולו לב,‏ וזכה לרוחב לב ודעת
מחמת שינק מן הכלבה ‏.[כשיקום האדם ממיטתו בבוקר יצייר לנגד עיניו תמונת כלב,‏
שמכיר את קונו ונאמן לאדוניו ובפרדס יוסף ‏)בראשית ד,‏ טו(‏ ‏]הרב יוסף פצנובסקי ‏)תרל"ה,‏
ב'‏ בסיוון תש"ב,‏ במאי 1942( הוא מחבר הספר פרדס יוסף על חמישה חומשי תורה.‏ כתב
בשם חכם אחד,‏ שזהו שאמרו ‏)ברכות ט,‏ ב(‏ ‏"מאימתי קורין את שמע בשחרית,‏ משיכיר
]
1659
18
- 1875

11
בין זאב לכלב",‏ כלומר שכשיקום האדם בבוקר ממיטתו יצייר לנגד עיניו תמונת כלב,‏
שמכיר את קונו ונאמן לאדוניו,‏ וכך האדם יקבל עליו עול עבודת ה'‏ חדשים לבקרים…‏
Renunah shel Torah
Midrash Talpiyot quotes from Shalshelet Hakabalah that Cyrus, King of Persia,
had a phenomenal memory, to the extent that when he would pay his 600,000
soldiers, he would remember the name of each. The Ben Yehoyada explains
that, as it known, Cyrus, as a child, was raised in a cave by a dog that nursed
him. For this reason, he is named “Cyrus,” meaning “dog,” in Persian. For this
reason, Cyrus merited to have a great memory, since the dog is “kulo lev,” all
heart (intellect), and he, therefore, merited to have an expansive heart and
intellect, since he nursed from a dog.
When one rises from bed in the morning, he should picture the image of a dog,
for it knows its owner and is faithful to its master. In Pardes Chana the author
quotes a certain sage that this is the intention of the Talmud when it says,
“From when can one say the Shema? From the time when one can distinguish
between a wolf and a dog.” That is to say, when one rises from his bed in the
morning, he should picture the image of a dog, for it knows its owner and is
faithful to its master. So too, a person should accept upon himself the yoke of
the service of God, renewed each morning…