ת×× ×× ×פ××¨× - רש×ת ×עת×ק×ת
ת×× ×× ×פ××¨× - רש×ת ×עת×ק×ת
ת×× ×× ×פ××¨× - רש×ת ×עת×ק×ת
Create successful ePaper yourself
Turn your PDF publications into a flip-book with our unique Google optimized e-Paper software.
השימור בשלבי התכנון<br />
חשוון תשע"ב – נובמבר 2011<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תוכן העניינים<br />
א. מבוא –<br />
מערך התכנון<br />
ב. השימור בשלבי התכנון<br />
תכנון ארצי<br />
תכנון מקומי<br />
תכנון מפורט<br />
ג.<br />
דוגמאות וסוגיות לדיון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
מבוא<br />
מידע כבסיס לתכנון<br />
הצעת אופן<br />
התערבות<br />
בחינת חשיבות,<br />
ערכיות, עדיפות<br />
איסוף מידע קיים,<br />
תיעוד<br />
בעלי עניין –<br />
גיבוש חזון<br />
תכנון<br />
הערכה<br />
מידע<br />
יוזמה<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
א- מערך התכנון<br />
תכנון אישור תכנית היתר בניה ביצוע<br />
ייזום<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
אישור<br />
התנגדויות<br />
הפקדה<br />
הגשה למוסד תכנון<br />
ייזום<br />
תכנון<br />
תכנית אישור<br />
היתר בניה<br />
ביצוע<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
רשות העתיקות – מינהל שימור
מוסדות התכנון<br />
- מבנה כללי<br />
מוסדות ארציים<br />
ממשלה/<br />
ו שרים<br />
שר הפנים<br />
ות "ל<br />
ולמ"ב<br />
מועצה ארצית<br />
לתכנון ולבניה<br />
ולקחש "פ<br />
ולחוף<br />
ולנת"ע<br />
ועדות מחוזיות<br />
דרום<br />
מרכז<br />
ירושלים<br />
תל אביב<br />
חיפה<br />
צפון<br />
ועדות מקומיות<br />
123 ועדות מקומיות מתוכן 21 מרחביות<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
א- מערך התכנון<br />
התכנית<br />
תכניות מתאר ארציות<br />
היוזם<br />
מועצה ארצית<br />
המוסד המאשר<br />
ממשלה<br />
תכניות מתאר מחוזיות<br />
תכניות מתאר מקומיות<br />
וועדה מחוזית<br />
רשות<br />
מקומית/וועדה<br />
מחוזית<br />
מועצה ארצית<br />
ועדה מחוזית<br />
תכניות מתאר מפורטות<br />
גורם פרטי/רשות<br />
מקומית<br />
ועדה מחוזית/<br />
ועדה מקומית<br />
היתר בניה<br />
גורם פרטי<br />
רשות רישוי/<br />
ועדה מקומית<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
הרפורמה ברישוי<br />
בניה ביצוע<br />
ייזום תכנון אישור תכנית היתר<br />
א. מערך התכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תל ירמות,<br />
יוני 2011<br />
ייזום תכנון אישור תכנית היתר בניה ביצוע<br />
א. מערך התכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תוכן העניינים<br />
א. מבוא –<br />
מערך התכנון<br />
ב. השימור בשלבי התכנון<br />
תכנון ארצי<br />
תכנון מקומי<br />
תכנון מפורט<br />
ג.<br />
דוגמאות וסוגיות לדיון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכניות מתאר ארציות<br />
– גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה 1981.<br />
• תמ"א/ 8<br />
תמ"א/ 9<br />
תמ"א/ 21<br />
– אתרי התיישבות<br />
לא אושרה<br />
- אתרי מלחמת העצמאות אושרה 1982:<br />
119 אתרי מלחמת העצמאות.<br />
תמ"א/ – 35 תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה,<br />
לפיתוח ולשימור אושרה 2005<br />
•<br />
•<br />
•
תכניות מתאר ארציות<br />
תמ"א/ 8-<br />
גנים לאומיים, שמורות טבע ושמורות נוף<br />
חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה התשמ"ח 1989<br />
–<br />
גן לאומי "שטח הנועד לשמש צורכי נופש לציבור בחיק הטבע או להנצחת ערכים<br />
שיש להם חשיבות היסטורית, ארכיאולוגית, אדריכלית או נופית וכיוצא באלה, בין<br />
שנשאר בטבעו ובין שיותקן לשמש מטרה זו..." )תמ"א/ 8(<br />
– אתר לאומי<br />
"בעל חשיבות לאומית היסטורית בהתפתחות הישוב בארץ<br />
שר הפנים מוסמך להכריז על אתרים לאומיים במגמה למנוע פגיעה בהם ולאפשר את<br />
שימורם" )חוק גנים לאומיים...(<br />
•<br />
•
תכניות מתאר ארציות<br />
תמ"א/ – 8<br />
תמ"א/ 9<br />
תמ"א/ 21<br />
גנים לאומיים ושמורות טבע אושרה 1981.<br />
– אתרי התיישבות לא אושרה<br />
- אתרי מלחמת העצמאות<br />
אתרי מלחמת העצמאות.<br />
אושרה 119 :1982<br />
•<br />
•<br />
•<br />
תמ"א/ – 35 תכנית מתאר ארצית משולבת לבניה,<br />
ולשימור אושרה 2005<br />
לפיתוח<br />
•
5 סוגי מרקמים<br />
עירוני, כפרי, שמור ארצי, שמור משולב, חופי<br />
146 מרקמים<br />
6<br />
42 מסוג מרקם עירוני, 19 מסוג מרקם כפרי, 8 מסוג מרקם שמור ארצי,<br />
51 מסוג מרקם שמור משולב, 16 מסוג חופי.<br />
דגמי היישוב<br />
אבחנה על פי מספר התושבים והתפקוד המטרופוליני.<br />
השטחים המוגנים<br />
השמורות, הגנים הלאומיים והיערות<br />
מכלולי נוף<br />
מכלולי תיירות, מכלולי מורשת<br />
צירים ומוקדים מיוחדים<br />
רצועות נוף, רצועות נחל, רצועת חוף, דרכי נוף, מכלולים עירוניים<br />
וכפריים לשימור, מסילות ותחנות )לפי תמ”א 23(, דרכים ומחלפים )לפי תמ”א 3(
תכניות מתאר ארציות<br />
תמ"א 35<br />
סעיף 9.5<br />
•<br />
•<br />
בהוראות התכנית:<br />
באזורים המסומנים כמכלולים לשימור תוכן תכנית מקומית לשימור.<br />
בתכנית מקומית לשימור יקבעו האתרים הראויים לשימור וגבולותיהם, הוראות בדבר<br />
אופיו של האתר, שיקום ומניעת פגיעה בערכים אותם הוא מבטא וכן הוראות בדבר<br />
פיתוח התיירות ושילובה בתהליכי השימור, ככל שנדרש.<br />
מכלולים עירוניים לשימור<br />
מכלולים כפריים לשימור<br />
מכלולי נוף<br />
Bat - Shlomo
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים English Heritage<br />
שלב 1-<br />
איתור מתוך הרשימה על פי<br />
מחוז, סוג מבנה, סגנון<br />
אדריכלי
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים English Heritage<br />
שלב 2-<br />
הצגת רשימת הפריטים שאותרו<br />
שלב 3-<br />
"תעודת זהות" של האתר הנבחר<br />
והפניה למידע נוסף
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים Riwaq<br />
50,320 אתרים<br />
)מלפני שנת 1945(<br />
ב- 422<br />
רשויות<br />
מקומיות ובהן 16<br />
ערים.<br />
400 מפות ממוחשבות<br />
45,000<br />
צילומים<br />
העבודה החלה בשנת<br />
1994<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים Riwaq
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים<br />
הסקר הארכיאולוגי של ישראל<br />
הסקר הבריטי<br />
1880
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים<br />
הסקר הארכיאולוגי של ישראל<br />
הסקר הבריטי<br />
1880
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים<br />
הסקר הארכיאולוגי של ישראל<br />
הסקר הבריטי<br />
1880
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים<br />
הסקר הארכיאולוגי של ישראל<br />
הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות<br />
מפת חלוקה לתאי סקירה
אינוונטר ארצי<br />
רשימת האתרים<br />
הסקר הארכיאולוגי של ישראל<br />
הסקר הארכיאולוגי של רשות העתיקות<br />
ממצאי הסקר
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
רשימת שימור מקומית<br />
התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה 1991<br />
מטרה:<br />
להעניק כלים חקיקתיים טובים ויעילים לצורך שימור<br />
מבנים ואתרים<br />
-<br />
•<br />
•<br />
האמצעים:<br />
ועדה מקומית או מעוניין רשאים להגיש תכנית<br />
לשימור אתרים שדינה כדין תכנית מתאר מקומית<br />
)סעיפים 2-3(<br />
תוקם<br />
)סעיף 10(.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
ועדה לשימור אתרים<br />
רשימת אתרים לשימור<br />
ייעוץ<br />
לוועדה המקומית<br />
בכל רשות מקומית<br />
)סעיף 12(.<br />
)סעיף 13(.<br />
הקניית סמכויות לו.מקומית לבצע פעולות אחזקה<br />
באתר )סעיף 14(. הפקעת אתר<br />
זיכרון יעקב<br />
רחוב המייסדים<br />
)סעיף 15(.
רשימת שימור מקומית<br />
פתח תקווה
רשימת שימור מקומית<br />
התוספת הרביעית לחוק התכנון והבניה 1991<br />
"בחלוף 15 שנים מהחקיקה עולה ממצאי הביקורת כי רק רשויות מעטות יישמו<br />
את הוראות החוק, בין היתר, בשל מחסור בהוראות שמעודדות שימור, בגלל<br />
היעדר תקנות או הנחיות אופרטיביות מפורטות בנושא ומחמת היעדר כלים<br />
יעילים להגנה על מבנים ועל אתרים המיועדים לשימור"<br />
)דו"ח מבקר המדינה ברשויות ברשויות המקומיות 2005(.<br />
הריסת הטרנספורמטור ביפו, שדרות ירושלים, 2007
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
כרטיס סקר עם תוספת בנייה
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
רשימת מבנים<br />
מסקנות הסקר<br />
– ריכוז
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
ריכוז דירוגי המבנים
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
ריכוז פוטנציאל פיתוח
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
ריכוז ממושב של המידע
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
מנגנונים למימוש התכנית<br />
1.2 הועדה המקצועית<br />
משימתה של הועדה המקצועית, מתוקף תכנית המתאר, לדאוג<br />
לשימור ערכי המורשת של עכו העתיקה, לרבות רקמתה העירונית<br />
ואופייה האדריכלי, על ידי קדום הרמוניה ושלמות בכל פעולות<br />
הבנייה והתחזוקה בעיר. על מנת לבצע זאת מוטל על הועדה<br />
המקצועית לפרש וליישם את ההנחיות המפורטות בפרק 5 על פי<br />
העקרונות והיעדים שבפרקים השונים ובתשריט, לאשר סקרים<br />
והמלצותיהם, להתיר חריגות ולהטיל הגבלות ביחס להנחיות רק<br />
אם בכך יושג שימור נאמן יותר לעקרונות והיעדים.
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
אופן השימוש תוצרי הסקר<br />
1.3 סקר השימור העירוני<br />
נספח זה נסמך ומתייחס לסקר שימור עירוני שנערך על ידי רשות העתיקות<br />
עד שנת 2002 )להלן הסקר העירוני(. ממצאי הסקר נרשמו<br />
בפורמט של קובץ אלקטרוני ובו כרטיס מידע לכל מבנה בתחום התכנית. הועדה<br />
המקצועית אחראית לשימוש, לתחזוקה ולעדכון של מידע רב ערך זה, לפי<br />
העקרונות הבאים:<br />
משנת 1999<br />
1.3.1<br />
בהכנה לקבלת החלטותיה, תשתמש הועדה המקצועית בסקר העירוני,<br />
אשר ישמש גם נקודת מוצא לאותם סקרים מפורטים ותיעוד לכשידרשו.
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
אופן השימוש תוצרי הסקר<br />
1.3.2 תוספות הבניה האפשריות המסומנות בטבלת ומפת תוספות בניה<br />
אפשריות המצורפות, וכרטיס הסקר העירוני הם המלצות בלבד לשיקולי הועדה<br />
המקצועית. אין לראות בהן הקנייה של זכויות בנייה והן אינן מחייבות את הועדה<br />
המקצועית או כל רשות או מוסד תכנוני אחר.<br />
1.3.3 הסקר העירוני בשלמותו יהיה נגיש כמידע לכל דורש במשרדי רשות<br />
העתיקות, במשרדי החברה לפתוח עכו העתיקה ובעיריית עכו.
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
אופן השימוש תוצרי הסקר<br />
1.3.4<br />
כל בעל עניין רשאי להציע עדכון או תוספת מידע מבוסס בכתב, למזכיר<br />
הועדה המקצועית )להלן המזכיר(. המזכיר יבצע את העדכון לאחר שיוודא את<br />
מידת האמינות והרלוונטיות של המידע עליו מתבסס העדכון הנדון. לגבי שינויים<br />
בסיווג המבנים ראה סעיף 1.3.7(. כל מחלוקת או קושי בהקשר זה תופנה<br />
להכרעת הועדה המקצועית.<br />
1.3.5<br />
עם קבלת פנייה מנומקת בכתב של מוסד ציבורי או תרבותי או דתי, יציין<br />
המזכיר לגבי מבנה מסוים בכרטיס המידע שלו בסקר העירוני, ללא קשר אם<br />
כבר צוין בו או לא ערך ציבורי )צ(, הערה לגבי ערכו התרבותי, היסטורי או<br />
חברתי, אותה מייחס המוסד הפונה למקום. ואת דרישתו להיות מעודכן לגבי כל<br />
כוונה לבצע פעולות שימור שינוי או תוספת במבנה הנדון.
תכנית מתאר מקומית<br />
עכו העתיקה<br />
אופן השימוש תוצרי הסקר<br />
1.3.6 תרם קבלת החלטה לגבי תכנית מפורטת מוצעת, בקשה להיתר בנייה, או<br />
הצעות אחרות המשפיעות על מבנה לגביו פנה מוסד בהתאם לסעיף 1.3.5<br />
תודיע על כך הועדה המקצועית למוסד הרלוונטי ותציע לו לעיין בתכניות<br />
ובבקשות ולהעיר הערות לגביהן.<br />
1.3.7<br />
רק הועדה המקצועית מוסמכת לשנות ולעדכן את סיווג המבנים )הדרוג<br />
האדריכלי, סימון הערך הציבורי וסימון השרידים הארכיאולוגיים( בסקר העירוני.<br />
שינויים אלה יבוצעו לאחר הודעה לבעלי המבנים, לדיירים, ולמוסדות שפנו<br />
בבקשה לציין בסקר העירוני את משמעות המבנה בהתאם לסעיף 1.3.5 ולאחר<br />
שיוצע להם לעיין ולהעיר על העדכון המבוקש.
תכנית מתאר מקומית<br />
תכנית מתאר ירושלים 2000<br />
מאוסף של מונומנטים ומתחמים<br />
לעבר<br />
תפישת העיר ההיסטורית
תכנית מתאר מקומית<br />
תכנית מתאר ירושלים 2000<br />
החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים<br />
בנושא השימור, 16.09.2008<br />
"הועדה המקומית תיזום ותכין תכנית/תוכניות<br />
הכוללות הוראות שימור מפורטות כלל שטח העיר<br />
ההיסטורית + מתחמי השימור שמחוצה לה. תכניות<br />
אלה יקבעו, בין היתר, את גובה הבינוי, היקף זכויות<br />
הבניה והגבולות המדויקים של אזור השימור.<br />
"יובהר כי תכניות אלה יוכנו תוך התחשבות<br />
במתחמים אשר הוגדרו לבניה גבוהה )מע"ר(<br />
הנמצאים בתחום העיר ההיסטורית."
תכנית מתאר מקומית<br />
תכנית מתאר ירושלים 2000<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
החלטת הועדה המחוזית מחוז ירושלים<br />
בנושא השימור, 16.09.2008<br />
עיקרי תכנית המתאר:<br />
הגדרת "העיר ההיסטורית" )אזור ההתיישבות<br />
כפי שהתפתח עד 1948( כחטיבה רציפה<br />
התומכת באתרים /בניינים לשימור הנכללים<br />
בתחומה.<br />
החלת כללי "העיר ההיסטורית" על מתחמים<br />
ראויים לשימור הממוקמים מחוצה לה )לדוגמא:<br />
ליפתא(.<br />
הגדרת "העיר העתיקה" כלב ממנו נשאבת<br />
ההשראה כולה.<br />
הגדרת "האגן הנופי" של העיר העתיקה<br />
העיר ההיסטורית כמסגרת נופית משלימה.<br />
תפיסת השימור כ"מרחב היסטורי" הנוצר<br />
מפסיפס של מונומנטים לשימור<br />
סביבתם הקרובה<br />
+<br />
.<br />
+
תכנית מתאר מקומית<br />
תכנית מתאר ירושלים 2000<br />
ב. הוראות מעבר עד להכנת תכנית הכוללת הוראות<br />
שימור המחייבות כל תכנית המוגשת בתחום העיר<br />
ההיסטורית:<br />
הגשת תיק קדם תיעוד לכל מבנה אשר נבנה עד<br />
שנת 48',<br />
אשר יכלול המלצה לגבי צורך והיקף<br />
הריסה של חללים פנימיים במבנה.<br />
התייחסות להתאמת הבינוי המבוקש בתכנית<br />
לסביבה הקרובה תוך מאמץ לשמור על קנה המידה<br />
של העיר ההיסטורית של ירושלים.<br />
הצגת חתך הרחוב, פריסת חזיתות )מפינת רחוב<br />
אחת לשנייה( הכוללת בין היתר סימון מבנים<br />
לשימור, תוספות והריסה.<br />
התייחסות למידות השתלבות המבנה במרקם הקיים,<br />
הצגת חתך רחוב ופריסת חזיתות מפינת רחוב אחת<br />
לשנייה.<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4
תכנית מתאר מקומית<br />
תכנית מתאר ירושלים 2000<br />
ג.<br />
צוות מקצועי מלווה:<br />
לא יינתן היתר בתחום "העיר ההיסטורית"<br />
אלא אם הומצא למוסד התכנון המוציא את<br />
ההיתר המלצה בכתב של "צוות מקצועי<br />
מלווה". ההמלצה תתייחס להתאמת ההיתר<br />
המבוקש להוראות השימור הקבועות בתכנית<br />
ולתנאים להוצאת היתר או לתנאים נוספים<br />
בהיתר הנדרשים לצורך השגת מטרות<br />
השימור והוראותיו.
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
חמת גדר נבנתה כפרבר של העיר גדרה, אחת מערי הדקאופליס<br />
150<br />
~400<br />
מאות<br />
לסה"נ: יסוד המרחצאות והתיאטרון בימי הקיסר אנטונינוס פיוס<br />
לסה"נ: בניית בית הכנסת<br />
4-5<br />
~500<br />
לסה"נ: רעידות אדמה פוגעות במרחצאות<br />
לסה"נ: שיפוץ המרחצאות<br />
640 ~לסה"נ:<br />
662<br />
727<br />
749<br />
גדרה וחמת גדר תחת הכיבוש המוסלמי<br />
לסה"נ: שיפוץ המרחצאות ע"י השושלת האומיית<br />
לסה"נ: בעקבות צו "השחתת דמויות" )איקונוקלסטי(, מושחתים פסלים ועיטורים של דמויות בחמת גדר<br />
לסה"נ: רעידת אדמה קשה שפוגעת ביישובי בקעת הירדן גורמת לקריסת המרחצאות.<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
מתוך "חמת גדר ומרחצאותיה", מדריך, יזהר הירשפלד, רשות העתיקות.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
שרידי העיר הרומית- ביזאנטית<br />
מבני הרכבת והצבא הבריטי<br />
מבנים מהמאה ה-20
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
הערכת חשיבות<br />
המרחצאות הם מהמפוארים ומהמרשימים שנבנו ושרדו בעולם. הם<br />
דוגמא לאדריכלות רומית במיטבה, שהשתמרה על אף פגעי הזמן. זוהי<br />
אדריכלות מונומנטאלית בממדיה ומרכיביה, בטכנולוגיה ובפרטים<br />
האומנותיים שבה. כל אלו עדיין קיימים למרות ההרס.<br />
מערכת המים הרומית- פעולת הרמת המים מהמעיין, הזרמתם<br />
בבריכות והשבתם לירמוך, מהווה דוגמא ליכולות הטכנולוגיות הגבוהות<br />
של הרומים בניהול מערכת המים.<br />
•<br />
•<br />
התיאטרון מבטא יכולות בניה וטכנולוגיה גבוהות. מושבי הבזלת של<br />
התיאטרון מסותתים בדייקנות. במידה וחפירות האתר יוכיחו כי<br />
התיאטרון מושתת על גבעה טבעית, התיאטרון הינו ייחודי לתקופתו.<br />
בהיבט זה הוא דומה למאפייני התיאטרון ההלניסטי.<br />
•<br />
בית הכנסת הוא עדות לשכונה היהודית של העיר ולהשתלבות התרבות<br />
היהודית בעיר הרומית והביזאנטית. זהו בית כנסת קדום המהווה עדות<br />
לפעילות היהודית ולדיונים ההלכתיים שנקשרו במקום )פסיקת ר' יהודה<br />
הנשיא בנושא תחום שבת. ירושלמי, עירובין לו, ב(<br />
•
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
בסוף המאה ה-19 מזהה שומאכר<br />
במקום:<br />
חמישה מעיינות ותעלות מים<br />
טחנת קמח<br />
מעבר לגדה השניה של הירמוך<br />
ודרך לגדרה<br />
צמחיה- הרדוף הנחלים, תמרים,<br />
תאנים, פטל<br />
מרחצאות<br />
תיאטרון<br />
תל באני ושרידי עתיקות<br />
מגורים ארעיים למבקרים<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
בתחילת המאה ה-20<br />
מאהל<br />
צריפים<br />
מאהל<br />
נבנתה תחנת אל חמה,<br />
כחלק מהשלוחה המערבית<br />
של הרכבת החיג'אזית.<br />
פילבוקס<br />
בשנות ה-30 היו באתר:<br />
• אוהלים<br />
• צריפים<br />
• מתקני צבא בריטי<br />
מאהל בדואי<br />
מתחם הרכבת
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
הסכמי שביתת הנשק ב-1948,<br />
אזור מפורז.<br />
קבעו כי השטח יהיה<br />
ב-1951<br />
השתלטו הסורים על חמת גדר.<br />
אחרי מלחמת ששת הימים, עלה קיבוץ מבוא חמה<br />
לקרקע. נקודת ההתיישבות הראשונה הייתה במבני<br />
התחנה.<br />
1968<br />
מבוא חמה,<br />
חדר האוכל הראשון,
תכנון מפורט<br />
חמת גדר<br />
הערכת חשיבות:<br />
–<br />
2<br />
•<br />
•<br />
נספח שימור<br />
מסילת הרכבת החיג'אזית היתה אבן דרך בהתפתחות הטכנולוגית,<br />
הכלכלית וההתיישבותית של ארץ ישראל והמרחב. תחנת הרכבת<br />
הינה התחנה האחרונה מבין שמונה התחנות המקוריות שהיו לאורך<br />
השלוחה המערבית של הרכבת.<br />
מסילת הרכבת היתה מטרה לפעילות המחתרות והתנגדותן למנדט<br />
הבריטי. גשר מס' פוצץ ב"ליל הגשרים" )יוני<br />
.)1946<br />
•<br />
•<br />
בסוף שנות ה-60 שימשו מבני התחנה כנקודת העליה לקרקע של<br />
קיבוץ מבוא חמה.<br />
מבני האבן של התחנה עדיין עומדים כמעט בשלמותם. האוריינטציה,<br />
הפרטים האדריכליים ופרטי הנגרות השתמרו במצב שניתן להציגם<br />
כפי שתוכננו.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
שמורת טבע<br />
רצועת נחל הירמוך והמצוקים.<br />
מעיין<br />
גן ארכיאולוגי.<br />
לב האתר יהיה גן ארכיאולוגי<br />
שיקיף את ממצאי העיר הרומית.<br />
מתחמים לשימור מהמאה ה-20:<br />
במתחמים אלה מבנים היסטוריים<br />
מראשית ואמצע המאה ה-20. ניתן<br />
לאפשר השמשתם לצורכי תיירות.<br />
שטח חברת חמת גדר.<br />
התחום בו פועלת היום החברה,<br />
להוציא את שטח העתיקות.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
שטח העיר הרומית הוא אתר עתיקות ויהיה כולו עתודה P<br />
לחפירות למטרת תצוגה ומחקר.<br />
תחום זה יהיה גן ארכיאולוגי ויישאר ציבורי ופתוח לקהל<br />
הרחב.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
P<br />
P<br />
דרכים:<br />
•<br />
•<br />
•<br />
•<br />
כניסות:<br />
•<br />
•<br />
עיקר תנועת הולכי הרגל תהיה על תוואי<br />
הרחובות הרומים. פיתוח שבילים משניים<br />
יותאם לתצוגה.<br />
תנועת רכבי שירות תהיה בתוואי השדרה<br />
ובהיקף הגן הארכיאולוגי.<br />
לא תותר כניסת רכבי מבקרים לגן.<br />
חנית מבקרים על בסיס חניה קיימת )מגרש<br />
צפוני(. ניתן להקצות שטחים נוספים<br />
כמסומן בתשריט.<br />
הכניסה לגן תהיה בתוואי השדרה.<br />
תכנון האתר ישמור על התוואי בו נכנסו<br />
לעיר מכיוון גדרה שבירדן כאופציה<br />
עתידית.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר<br />
בינוי ופיתוח:<br />
–<br />
•<br />
•<br />
•<br />
נספח שימור<br />
בניה חדשה תתאפשר למטרת קבלת קהל<br />
תצוגה וניהול האתר.<br />
)מרכז מבקרים,מזנון, שירותים,חנות מזכרות<br />
וכו'(,<br />
"אזור חיפוש" לפיתוח: בניה תתאפשר באזורים שהוגדרו כ"אזורי חיפוש" בלבד ותתבסס על שימוש<br />
במבנים קיימים שכבר יצרו הפרעה בתחום העיר הרומית.<br />
שטח: הבניה ב"אזור חיפוש לפיתוח" בתחומי הגן הארכיאולוגי לא יעלה על 1600 מ"ר )בהתבסס על<br />
המבנה הקיים(.<br />
גובה:<br />
ככלל, המבנים יהיו מוצנעים ככל הניתן ולא יעלו על גובה קומה אחת<br />
(<br />
•<br />
•<br />
מ5<br />
'( ממפלס הקארדו.<br />
אישור היתר בניה יותנה בקיומה של חפירה ארכיאולוגית בשטח הנדון וכי הובטח שהפיתוח אינו פוגע<br />
בעתיקות ובשלמות הגן הארכיאולוגי.<br />
היתר הבניה יובא לאישור ועדת השימור.
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
4<br />
3<br />
2<br />
1<br />
בניה ופיתוח:<br />
מתחם הרכבת<br />
•<br />
אזור חיפוש לפיתוח<br />
–<br />
•<br />
•<br />
כמסומן בתשריט.<br />
הבניה לא תיצמד לפסי הרכבת, שיתפקדו כרחבה<br />
משותפת למבנים ההיסטוריים והחדשים.<br />
בניה לגובה עד 2 קומות<br />
(<br />
...........<br />
•<br />
•<br />
מ8<br />
'( בשטח עד<br />
לא תותר תוספת בניה למבנה תחנת הרכבת<br />
ולמבנה מגורי העובדים.<br />
תותר תוספת לבנין מספר 4 בהיקף של עד<br />
.150%<br />
•<br />
•<br />
כל תכנון ילווה בתיעוד וסקר מפורטים.<br />
היתרי בניה באישור ועדת השימור.<br />
בנין מס'<br />
בנין מס'<br />
בנין מס'<br />
בנין מס'<br />
)חדר אוכל מבוא חמה(<br />
)מבנה התחנה(<br />
)מבנה שירותים עצמאי(<br />
)מגורי פועלים(
תכנון מפורט<br />
חמת גדר –<br />
נספח שימור<br />
סיכום-<br />
מבנה נספח השימור:<br />
רקע היסטורי על האתר.<br />
כרטיסי תיעוד לאתרים<br />
/ מתחמים.<br />
ניתוח, הערכה ודירוג חשיבות.<br />
תוכנית מתחמי השימור.<br />
הנחיות לשימור, השמשה ופיתוח<br />
המתחמים.<br />
ממשק ותחזוקה לאתר.<br />
.1<br />
.2<br />
.3<br />
.4<br />
.5<br />
.6
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
ב-1882 הגיעה לארץ ישראל קבוצה של 14 ביל"ויים.<br />
הקבוצה שכרה את הבית, שהיה בדרך מיפו למקווה<br />
ישראל, בה עבדו. הקבוצה כללה 13 גברים ואישה<br />
אחת, שהתגוררה בחדר נפרד. אחד מהם, חיים חיסין,<br />
תיאר כך את הבית:<br />
"נכנסנו לאולם מרווח עם סיפון מקומר. ליד הקירות<br />
ספות טורקיות רכות, מצופות קטיפה אדומה עם<br />
מלילות. על הריצפה שטיחים יקרים. על שולחנות<br />
גבוהים וצרים – מנורות. בצדדים ספסלים אחדים<br />
נמוכים מעשה מקלעת".<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
תכנית קומה<br />
ראשונה של המבנה<br />
)חדרי הביל"ויים<br />
בפינה בדרום-<br />
מערבית(<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
בכתבי הביל"ויים ישנם מס' תיאורים של הבית וסביבתו<br />
"...משני צידי הכביש משתרעים פרדסים של תפוחי זהב, לימונים,<br />
רימונים ועוד. בכל פרדס עומד ביתו של בעליו. נטינו מהדרך אל<br />
הסמטה שבין הבוירות האלה, נכנסנו אל אחת החצרות, ועלינו<br />
לגזוזטרא של אבן, ששתי דלתות משני חדרים יוצאות לתוכה...<br />
בכל חדר- חלון אחד, הפונה לגזוזטרה, ואחד מהקיר שכנגד לגן.<br />
הרמפה עשויה מלט...."<br />
חיים חיסין<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
ביקור בני<br />
משפחות<br />
הביל"ויים<br />
במלאת 70<br />
שנה לעלייתם,<br />
1952<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד – בית הביל"ויים<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
תכנון מפורט<br />
תיעוד מקדים ותיק תיעוד - הנחיה
סיכום – השימור בשלבי התכנון<br />
טרום תכנון<br />
תכנון מתארי<br />
)ישוב/ חלק משמעותי(<br />
תכנון מפורט<br />
)מרקם / מתחם/ אתר(<br />
היתר בניה<br />
הכנת רשימת אתרים<br />
עפ"י התוספת ה-4<br />
לחוק התכנון והבניה<br />
הנחיית שימור 2<br />
בדיקת הרשימה<br />
ורענונה<br />
סיווג<br />
הישובים<br />
לפי רמות<br />
שימור<br />
הנחיית<br />
שימור 3<br />
א- מתחמי שימור<br />
ב- אתרים נקודתיים<br />
תיעוד מקדים<br />
הנחיית שימור 4<br />
תיק תיעוד<br />
הנחיית שימור 4
ב- שימור בשלבי התכנון<br />
תיעוד מקדים / מלא<br />
תכנון מפורט<br />
רשימות שימור מקומיות<br />
תכנון מקומי<br />
אינוונטר ארצי<br />
תכנון ארצי ומחוזי<br />
מידע<br />
הערכה<br />
תכנון<br />
רשות העתיקות – מינהל שימור
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
עוספיא הוא אחד משני ישובים דרוזים שקבעו<br />
מקומם על רכס הכרמל. הישוב נוסד לפני<br />
שנה, ונבנה יחד עם כפרים נוספים באזור, מהם<br />
נותרו רק עוספיא ודאליה. הישוב נבנה על שרידי<br />
כפר יהודי מהתקופה הרומית-ביזנטית. מקור<br />
השם הוא מהמילה 'עסף', שפירושה קשה וסוער,<br />
המתארת את מזג האוויר החורפי במקום.<br />
היישוב ממוקם על פסגת הר הכרמל בגובה של<br />
מ' מעל פני הים, דרום-מזרחית לעיר<br />
חיפה. הישוב נפרש משני צידי קו פרשת המים,<br />
בין אוניברסיטת<br />
שלאורכו עובר כביש<br />
חיפה שבצפון למחלף אליקים שבדרום.<br />
360<br />
672 המחבר<br />
410-540
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
-<br />
הכרמל,<br />
הר פסגת על ממוקם היישוב מ' מעל פני הים,<br />
בגובה של<br />
משני צידי קו פרשת המים<br />
והוא מתפרש של רכס הכרמל, לאורך כביש 672 המחבר<br />
למחלף<br />
שבצפון חיפה אוניברסיטת בין ליישוב,<br />
מערב מצפון שבדרום. אליקים חיפה ומפרץ חיפה.<br />
ממזרח,<br />
כרמל, אל דלית היישוב מדרום ורחוקים<br />
יגור קיבוץ נמצא ההר למרגלות על<br />
וטבעון.ממערב העמקים שער יותר ובמורדות<br />
-אורן, בית קיבוץ הכרמל המערביים ניר עציון ועין הוד.<br />
,<br />
540<br />
410
ןחבמ ירקמ<br />
ראתמ תינכת<br />
אייפסוע<br />
איפסוע<br />
הזרכוה<br />
הצעומכ<br />
תימוקמ<br />
תנשב<br />
.1951<br />
חטש<br />
טופישה<br />
לש<br />
:איפסוע<br />
-כ<br />
7,180<br />
.םנוד<br />
תנשב<br />
2003<br />
ודחוא<br />
תוצעומה<br />
תוימוקמ<br />
איפסוע<br />
למרכ-לא תילדו<br />
.למרכה ריעל<br />
תנשב<br />
2008<br />
הלצופ<br />
ריע<br />
למרכ<br />
הרזחב<br />
יתשל<br />
תוצעומ<br />
תוימוקמ<br />
תויאמצע<br />
זוחמב<br />
,הפיח<br />
איפסוע<br />
תילאדו<br />
לא<br />
.למרכ<br />
בושיה<br />
וניה<br />
קלח<br />
בחרממ<br />
ינונכת<br />
סכר<br />
,למרכה<br />
ללוכה<br />
תא<br />
ינש<br />
םיבושייה<br />
איפסוע<br />
תילאדו<br />
לא<br />
.למרכ<br />
בושייה<br />
ףקומ<br />
לכמ<br />
וינוויכ<br />
יחטשב<br />
קראפה<br />
ימואלה<br />
,למרכ<br />
ונהש<br />
חטש<br />
אלל<br />
.טופיש<br />
הלובג<br />
ילאפיצינומה<br />
םורדה<br />
יברעמ<br />
לש<br />
ףתושמ איפסוע<br />
םע<br />
לא תיילד<br />
.למרכ
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
שטח השיפוט של<br />
עוספייא
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
מספר האתר<br />
ממצאים<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע.<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית על פני<br />
הקרקע.<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע.<br />
מצפון מערות קברים, חציבות.<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית על פני שטח נרחב, שרידי בית<br />
כנסת, רצפות פסיפס.<br />
2196/0<br />
25226/0<br />
25227/0<br />
16099/0<br />
2264/0<br />
25219/0<br />
6299/0<br />
2291/0<br />
16085/0<br />
שם האתר<br />
חיק, ח'<br />
חיק, ח' )דרום(<br />
חיק, ח' )מערב(<br />
עספיא<br />
עספיא<br />
עספיא )דרום(<br />
עספיא<br />
שרק, ח'<br />
מעצרה, ח'<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית על פני שטח נרחב, שרידי בית<br />
כנסת ורצפות פסיפס.<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית, ראשי קירות, מתקנים, בורות<br />
מים, מערות וחרסים. בתחומי מגרש הכדורגל, קירות ובסיסי עמודים מן<br />
התקופה הביזנטית.<br />
שרידי ישוב, יסודות של מבנים, חרסים מן התקופות ההלניסטית, הביזאנטית<br />
והערבית הקדומה.<br />
על גבעה: שרידי קירות היוצרים מתחם סגור,<br />
גת חצובה, חרסים מהתקופה<br />
הביזנטית.
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
2<br />
חלוקה<br />
למתחמים<br />
3<br />
1<br />
4<br />
–<br />
המתחמים הם:<br />
גרעין הכפר ושכונת המעיין<br />
2( המבואה הצפונית לישוב<br />
3( השכונות הדרום-מערביות<br />
4( שכונת עמק הזיתים<br />
נקודת המפגש בין הישובים<br />
אפיק נחל אורן.<br />
)1<br />
)5<br />
5
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
אתרי מורשת:<br />
)1<br />
גרעין הכפר<br />
צ<br />
2( עין אל-באלד<br />
5<br />
עוספיא<br />
4<br />
1<br />
3<br />
2<br />
3( מאקם שייח עבדללה<br />
4( הכנסייה היוונית<br />
קתולית<br />
5( חירבת ועין חייק
מקרי מבחן<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
שם האתר<br />
חיק, ח'<br />
חיק, ח' )דרום(<br />
מספר האתר<br />
2196/0<br />
25226/0<br />
חיק, ח' )מערב(<br />
מגבלות תכנון<br />
עספיא<br />
עספיא<br />
עספיא )דרום(<br />
עספיא<br />
שרק, ח'<br />
מעצרה, ח'<br />
25227/0<br />
16099/0<br />
2264/0<br />
25219/0<br />
6299/0<br />
2291/0<br />
16085/0<br />
ממצאים<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע.<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית על פני<br />
הקרקע.<br />
– אתרי עתיקות<br />
שרידי מבנים וחרסים מן התקופות הברזל, הפרסית וההלניסטית ע"פ הקרקע.<br />
מצפון מערות קברים, חציבות.<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית על פני שטח נרחב, שרידי בית<br />
כנסת, רצפות פסיפס.<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית על פני שטח נרחב, שרידי בית<br />
כנסת ורצפות פסיפס.<br />
שרידי יישוב מן התקופה הרומית-הביזנטית, ראשי קירות, מתקנים, בורות<br />
מים, מערות וחרסים. בתחומי מגרש הכדורגל, קירות ובסיסי עמודים מן<br />
התקופה הביזנטית.<br />
שרידי ישוב, יסודות של מבנים, חרסים מן התקופות ההלניסטית, הביזאנטית<br />
והערבית הקדומה.<br />
על גבעה: שרידי קירות היוצרים מתחם סגור, גת חצובה, חרסים מהתקופה<br />
הביזנטית.
3<br />
מבוא<br />
חלק ראשון<br />
המרחב הפיזי<br />
11<br />
.1<br />
מקרי מבחן<br />
סקירת מצב קיים<br />
רקע ומאפיינים פיזיים...................................................<br />
15<br />
47<br />
.2<br />
.3<br />
תכנית מתאר<br />
עוספייא<br />
סקירת תוכניות.............................................................<br />
סוגיות רוחב תכנוניות....................................................<br />
4. ניתוח מרקם היישוב...................................................... 71<br />
5. היבטי נוף וחזות............................................................ 105<br />
.6 סביבה.......................................................................... 133<br />
7. תנועה ותחבורה............................................................ 157<br />
8. מים וביוב..................................................................... 185<br />
.9 ניקוז............................................................................ 191<br />
חברה וכלכלה<br />
10. חברה ודמוגרפיה........................................................... 207<br />
11. כלכלה ותעסוקה........................................................... 223<br />
12. שרותי ציבור................................................................. 231<br />
.13 תיירות......................................................................... 237<br />
סיכום<br />
14. ניתוח אינטגרטיבי – סוגיות תכנון................................... 257
סיכום<br />
פיקוח על הביצוע<br />
הנחיות לתכנית<br />
בדיקות מקדימות<br />
)חיתוכים, חישוף, חפירות...(<br />
סקר ארכיאולוגי
סיכום<br />
פיקוח על הביצוע<br />
נספח הנחיות תיעוד לתכנון ושימור<br />
בדיקות מקדימות<br />
)חיתוכים, חישוף, חפירות...(<br />
סקר ארכיאולוגי<br />
+ שימורי<br />
הגברת התיאום המוקדם עם מתכננים ומוסדות תכנון
מכלולים עירוניים לשימור<br />
מחוז ירושלים<br />
ירושלים )אגן העיר העתיקה, משכנות שאננים-ימין משה, רחביה-טלביה,<br />
המושבה הגרמנית והיוונית, נחלת שבעה, עין כרם, יד ושם, הר הרצל(.<br />
מחוז הצפון<br />
גרעיני הישובים: דייר אל אסד, דיר חנא, טבריה )מרכז וצפון העיר(, כאבול,<br />
כפר יאסיף, כפר כנא, נהריה )גני ג'וניין(, נצרת, סח'נין, עכו )עיר עתיקה,<br />
אתרים בהאיים(, צפת, פקיעין, שפרעם<br />
מחוז המרכז<br />
גרעיני הישובים והמושבות גדרה,<br />
ראשון לציון,<br />
רחובות<br />
:<br />
לוד, מזכרת בתיה, נס ציונה, פתח תקווה,<br />
)המושבה ההיסטורית, שכונת שערים, שכונת מרמורק(,<br />
רמלה<br />
מחוז הדרום<br />
באר שבע )עיר עתיקה )<br />
מחוז תל אביב<br />
תל אביב<br />
חיפה<br />
-יפו<br />
)העיר הלבנה, יפו העתיקה-נמל יפו, עג'מי-גבעת עלייה,<br />
צדק, המושבה האמריקאית-גרמנית(<br />
מחוז חיפה<br />
)המושבה הגרמנית, מתחם בהאי, אדמות המקדש הבהאי(.<br />
נווה
בית ג'ימל, מוצא<br />
מכלולים כפריים לשימור<br />
מחוז ירושלים<br />
)המושבה ההיסטורית(,<br />
נחם/הר טוב<br />
מחוז הצפון<br />
)שרידי המושבה הר טוב(<br />
הישובים ההיסטוריים: אילניה, אלוני אבא, בית לחם הגלילית, גשר )חצר גשר<br />
הישנה(, דגניה )חצר דגניה(, יבנאל, יסוד המעלה, כדורי )בית הספר החקלאי(,<br />
כנרת, כפר גלעדי, כפר יחזקאל, כפר תבור, מגדל, אחוזת מזרעה )מתחם<br />
בהאי(, מטולה, מנחמיה, מרחביה )חצר הקואופרציה(, נהלל, עין חרוד, ראש<br />
פינה, שבי ציון<br />
מחוז המרכז<br />
בני עטרות, בן שמן )חצר כפר הנוער, בן שמן בין החומות(,<br />
עיינות )בית ספר<br />
נצר סירני )שנלר(,<br />
בת שלמה,<br />
)<br />
מחוז דרום<br />
נגבה )מרכז המשק(<br />
מחוז תל אביב<br />
כפר אז"ר, מקווה ישראל<br />
מחוז חיפה<br />
גבעת עדה, מאיר שפיה,<br />
)בית ספר(<br />
עין הוד,<br />
עתלית,<br />
עין שמר
הדרך לירושלים<br />
מכלולי הנוף<br />
מחוז ירושלים<br />
)בן שמן-שער הגיא, נווה אילן-עין חמד, בית נקופה(, הכניסה<br />
לירושלים, עמק האלה, עמק הארזים.<br />
מחוז צפון<br />
ארץ פלגי המים, עמק החולה, בקעת קדש, זיתים )מג'אר, רמה(, צליינות כינרת,<br />
ארבל-חיטין, בקעת יבנאל, ירדן-ירמוך, עמק בית נטופה, גוש אלונים, יזרעאל<br />
התיישבות, בקעת כסלות, יששכר-חרוד, רמת השופט, דרך הבשורה.<br />
צפון השרון, תל מונד-געש,<br />
מחוז מרכז<br />
בית עובד<br />
)עיינות,<br />
גאליה(, הירקון.<br />
מחוז דרום<br />
עבדת, תמנע, המכתש הגדול, מכתש רמון, חקלאות לכיש, מאחז-קמה.<br />
מחוז תל אביב<br />
הירקון.<br />
מחוז חיפה<br />
בקעת הנדיב.
Change language