×××¢× ××ר××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×××¢× ××ר××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
×××¢× ××ר××× - ×ש×ת ×¢×ר×× ××××
You also want an ePaper? Increase the reach of your titles
YUMPU automatically turns print PDFs into web optimized ePapers that Google loves.
8<br />
לשכת עורכי הדין בישראל -<br />
מידע כללי<br />
1961<br />
לשכת עורכי הדין בישראל הוקמה בשנת כגוף אוטונומי שמוסדותיו העיקריים<br />
נבחרים בבחירות דמוקרטיות, ע"י כלל עורכי הדין, על-פי חוק לשכת עורכי הדין,<br />
התשכ"א-1961, על מנת שתאגד את עורכי הדין בישראל ותשקוד על רמתו וטהרו<br />
של מקצוע עריכת הדין.<br />
הלשכה היא תאגיד והיא עומדת לביקורת מבקר המדינה.<br />
המחוקק הישראלי מצא לראוי לשנות את המצב שהיה לפני קום המדינה לפיו פעלה<br />
הסתדרות עורכי דין וולנטרית לצד מועצה ממונה מטעם השלטון המנדטורי, וניהול<br />
ענייני המקצוע הועבר למוסדות נבחרים על הלשכה. עם הקמתה, איחדה הלשכה<br />
במסגרת פעילותה את תפקידיהם של שני הגופים: המועצה המשפטית<br />
והסתדרות עורכי הדין בישראל. הכנסת קבעה בשנת תשכ"ח כי מקום מושבה של<br />
הלשכה יהיה ירושלים.<br />
הסיבות העיקריות לחקיקת חוק מיוחד לארגון עורכי הדין בישראל<br />
(1938)<br />
<br />
הכרה בחשיבותו של מקצוע עריכת הדין במדינה דמוקרטית קולטת עליה,<br />
הבונה תשתיות משפטיות, שבה נדרש מעורך הדין לייצג ולהפעיל את מערכת ההגנה<br />
על זכויות האזרח מול הרשויות ולהשמיע דעתו בנושאים בעלי רקע ציבורי. הכרה<br />
שמצאה ביטוייה בדברי שר המשפטים דאז פנחס רוזן כאשר כינה את מקצוע עריכת<br />
הדין "הזרוע השלישית של עשיית דין וצדק" לצד הרשות המחוקקת והרשות<br />
השופטת.<br />
הכרה בכך שבמדינה עם תפישה משפטית, ביטחונית וכלכלית שבה מוקנות<br />
לממשלה, דרך קבע, מטעמים ברורים, סמכויות חקיקה לשעת חירום, העלולות<br />
להגביל בכל רגע את זכויות הפרט ולשנות כל חוק, חשובה עצמאותה של לשכת<br />
עורכי הדין על מנת שתעמוד על המשמר ותהווה מגן לפרט<br />
הכרה בצורך לאפשר לציבור עורכי הדין להשתתף בניהול המקצוע על ידי הליך<br />
של בחירות אישיות, כלליות, שוות וחשאיות ארציות ומחוזיות שבעקבותיהן ייבחרו<br />
נציגיו ותתאפשר השתתפות אלפי עורכי דין בועדות השונות.<br />
בשנות החמישים התברר, כי הרכב המועצה הממונה גרם למשבר חמור בין<br />
הסתדרות עורכי הדין לבין משרד המשפטים שמצא פתרונו הזמני בתיווכו של היועץ<br />
המשפטי לממשלה דאז, חיים כהן.<br />
הניסיון כפי שנלמד מאז שנת עת נחקקו פקודת עורכי הדין ופקודת<br />
המועצה המשפטית, הורה כי קיומה של לשכת עורכי הדין וולנטרית לחוד ומועצה<br />
משפטית ממונה לחוד , הוא לקוי. המחוקק מצא לשנות מצב זה בחקיקת חוק לשכת<br />
עורכי הדין התשכ"א-1961 במגמה לבטל את הכפילות של שני גופים העוסקים<br />
באותם נושאים, באותם עניינים ובאותם אנשים, כאשר האחד מעורה בנושאים<br />
ופעיל בהם והשני מתכנס לשם יציאה ידי חובת קבלת הכרעות פורמליות.<br />
הכרה בצורך ליצור איזון בין הרשויות על ידי ניתוק ניהול המקצוע מהממסד<br />
השלטוני, כאשר עורכי הדין ינהלו את ענייני המקצוע ואילו הבקרה והפיקוח יוטלו<br />
על היועץ המשפטי לממשלה (ופרקליט המדינה) ועל שר המשפטים, לפי העניין,<br />
וכאשר הלשכה כפופה לביקורת מבקר המדינה.<br />
הכרה בצורך לשלב את ציבור היועצים המשפטיים והפרקליטים בשירות<br />
הציבורי בלשכה המקצועית העצמאית, לחיזוק הציביון הכללי הציבורי של הלשכה.<br />
.<br />
<br />
,1938<br />
,
Change language